ספר משנת חיים
- עלה 6 - יומני החמור אוכל לחם
הקדמה
מספר נעירות של החמור הראשון
החמור אוכל לחם הוא סימן
גאולי, סימן שנוצר למען הגאולה השלמה. הנביא זכריה מבטיח לנו כי זהו סימן גאולי,
כאשר הצדיק חיים, שאהוב על ידי אל שדי, ייבחר כגואל ככתוב: "צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן
אֲתֹנוֹת" (זכריה, ט', 9).
למעשה, מאז שהגואל יושב בראש
מלכות השמים, הוא זקוק לחמורים על הארץ האוכלים את לחם הגאולה וכותבים את מה שהם
מקבלים ממנו. אך מדוע חמורים? מדוע אין מדובר פשוט ב"שליחים"? כיצד החמורים
נכנסים לתמונה?
החמור הוא סימן המסמל
את הדרגה הכללית של האנושות ביחסה לענייני הגאולה השלמה. האדם שנמצא מתחת לסימן
גורם לחמור הגאולי לרדת ממלכות השמים, מה שיוצר את הקשר
בין הגואל חיים לתלמידיו על הארץ. בדרך זו התלמידים, כביכול, הופכים לחמורי
הגואל.
החמור הוא סימן ובאופן מדויק
יותר סימן של חמור חומרי, כי הרי שורשו של החמור הוא בחומר. החמורים לא רק אוכלים
לחם גאולי. הם מבצעים כל סימן או סימנים שמתקבלים בלחם. לפיכך התקבלה ברכת
הסימנים: "ברוך אל שדי שעשני לחמו". זה מייצג את הגמישות המדהימה של החמורים
הגאוליים, כאשר פועלים הם למען הגאולה השלמה. בשל כך
החמורים הם חלק בלתי נפרד של הגאולה השלמה, ואם תלמיד של הגואל חיים נוער בכוונות
נכונות הי-הא! הי-הא! הי-הא!, החמור יורד ממלכות השמים תוך שהוא מוצא את דרכו אל
מתחת לעורו של התלמיד ונוער לשמחת ליבו.
עם צחוק פרוע וחמוריות עלי,
כתבתי לא מעט נעירות בכל השנים האחרונות, כאשר חמורים צעירים יותר, זנבות חמור ואף
סוס לבן, שותפי בענייני הגאולה, נערו עימי יחד. בדרך זו, בדורות הבאים, לרבים תהיה
ההנאה הגדולה לנעור תוך שהם עדים לירידת החמור ממלכות השמים. הם יאהבו את ה'
אלוהינו, ישמחו בבחירת ה' בגואל האחרון חיים ויהיו מאושרים מאוד לנעור הי-הא! עבור
הגאולה השלמה.
בעלה 6 מוצגים מספר כתבים
הכוללים נעירות רבות של החמור הראשון האוכל את לחם הגאולה השלישית השלמה.