כתב: פרץ גרין

ערך וביצע הגהות: משה לוי

עניינים שונים בתיקוני הגאולה השלמה

פרק 1

גנומן 1 - הצחוק של סעודת הלוויתן, שאליה מוזמנים, בין יתר המפורסמים, יצחק אבינו והאיל הנשחט במקומו, עוד צריכים להבין אותו, כי גם אנחנו חפצים לצחוק בצחוק יצחק אבינו.

יומן החמור אוכל דג: ראש חודש אלול תש"ס (1 בספטמבר 2000): היינו היום בקבר הצדיק חיים בבית החיים במילאנו. ביקשתי את ברכת הצדיק לכולנו, ובנוסף קראתי את המכתב שהכנתי לבית הכנסת "אגודת אחים" של הרב רפאל פרץ, אותו אקרא בעזרת השם (בנסיעה ראיתי לוחיות רכב עם המספרים 661 ו-666 שמספרים פורימיים הם).

גנומן 2 - ביום ראשון, ג' באלול, נטוס לארץ, אם ירצה ה", אני, ג'יוזפה ויהואל יהואל. פאולו, נודע והילדים מתכוננים לטוס בי"ח באלול. סולי קמחג'י מחפש לנו בית בבאר שבע. פאולו בגבס על רגלו הימנית. אי אפשר לחשוב על מצבנו, וכל מחשבה רק מבלבלת. אנו מחכים לישועת ונסי ה". בתלמוד נאמר כי אין סומכים על הנס, אבל במצב שלנו אין לנו כי אם לסמוך על הנס. נסמוך עליו ישתבח, והוא יעשה, בזכות הגואל חיים, כי אנו מקיימים את סימני הגאולה השלמה לא מאינטרס אישי.

גנומן 3 - ג' באלול, חולון: הגענו לביתו של דוד לוי. ד' באלול: הגענו לבאר שבע. פתחתי חשבון בבנק בפעם הראשונה בחיי. אתמול בלילה קראתי את "סימן 50 קילו דם" בבית אישה מבוכרה. סולי אמר שאפילו שחקן אנגלי גדול, דיוויד ניבן, לא היה יכול לעשות זאת יותר טוב ממני.

גנומן 4 - שמור עלינו ה" אלוהינו בעיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב. בואו לבאר שבע, מלאכי מעלה, רדו לשמרנו מעיניים רעות, מלשון פיתויי נשים, משפה פרוצה אין גבול בעיר אבותינו. הצילנו ועל ילד רך שמור, ושמרנו והגביהנו מעל כל רע, ושלא נינזק, כי ה" גדול בקרב עיר מסביב לאוהביו לשמור נפשם. לא נשמע אל דעות נמוכי אמונה, קרירות שכל של רציונליסטים, ונתגבר על מורדות עולם. זכור את אהוביך, אברהם, יצחק ויעקב, ואת ענוות משה. עקם עדות מרעים וגונבי דעת. הפוך נא והושיענו, וקיים את רעיונך, אל שדי, בעיר האבות.

גנומן 5 - כתבנו בספרך לחיים, לאוכלי פירות אמונתך, ובזכות אהובך חיים תיתן ותאחד את מחשבותינו לטוב. חזק את לבנו בעיר האבות, על בארות על שבע, על קודש תקדימנו בצדקותיך, והרם נס על נפלאותיך, חסד המשך על כל נפשנו, רגש על נשמת חיים, אוכל לקטנים הכן ומן חדש ברא עלינו, כי לא חיכינו להבלי בר נש, כי אם לחסדך. הקץ שלנו בא לתחילתנו, חיי חידוש על ערכי גאולתך.

גנומן 6 - בא לציון גואל, על חמור חתומים דבריו, אוכל לחם נפלאותיך, וביד גואל אחרון הצלחת את ידינו. מרדכי צדיק, ורשע המן, והשבתת רשעים מארצך והשבת אותנו לעיר האבות לזכור בזכותם, לשאוב מבארותיהם ולתקוע בקול מקדשך. נשמע בעתיד את קול בניין שבע הקומות בעיר האבות שיקום בשמחתך וסובבנו על חדוותנו, כי לא ידענו ספור אי-הבנות ולא מורגש עומק בכייתנו. הושעתנו והרמת נס ושמור עלינו מעיני פשע. הובשת דמעות רחל, הואלנו והצלחת את דרכינו בזכות נבחרך השופט המשוח, וכתבנו בספרך כמאמיני בריאתך, על חיי שמים וארץ בראת, שללת תוהו וסדרת את מאמריך.

גנומן 7 - הובשתנו ושתינו את כוס תקוותנו. פחדנו על נפשנו והשקטת את לבנו ברפואת אמונתיך. לא עזבתנו אל ייאוש, וגואל בחרת לטובתנו. חיים נתת בקרבנו, ושלמות סימניך ראינו בעיר אבות אבותנו בברכות על שבע כיוונים, עומק ורוחב לא חשכת, יתדות הרחבנו והרחבתנו בעיר האבות על מזבחות תפילתנו, אמן וכן יהי רצון. הואלנו לך והושעתנו, הואלנו לך והצלחתנו, ה" ה" רחם על עבדיך הפשוטים, הרם ידך למייחלים לך, כי בא הזמן ולא הכחיש, ועשית כדבריך, ולא נתת אותנו לנודדים, ובית הקמת לנו בחסדך, ולא עזבתנו כי באהבה הופעת לקיום בני נבואותיך.

גנומן 8 - ערב שבת, פרשת "כי תצא למלחמה". אני במלחמה, מלחמה פנימית קשה מאוד, ולא הכרתי בקושי כזה מעת שסימן החמור עלי - צער פנימי עד עצם הנפש אין מילים. ריבון כל העולמים, סלח לי על עוונותיי ועל פשעיי ואל ייחר אף עלי ועלינו. עשה נס גדול ה" לא בזכותנו, כי אם בזכות הגואל חיים. הוא הצדיק האהוב, הוא שסבל, אותו אהבת ואותו בחרת. אני רק חמור החפץ לעשות טוב למען הגאולה השלמה.

גנומן 9 - כיהודי נודד אני מרגיש ברגע זה, עזבנו את הכול לבוא לארץ ישראל, עזבנו את הכול. לא לעצמי עשיתי בכל השנים הללו, לא לעצמי. הכתבים שנכתבו, הסימנים שנעשו, התפילות לא היו לעצמי ולא לטובתי, כי אם לקיים את סימני החמור, לעזור לתלמידים, להסביר להם את פירושי הדברים למען קיים את רצון ה", למען הכין את ההודעות ואת הבשורות (הסימנים).

גנומן 10 - אני בצער פנימי ולא אסביר. ואמנם תן לי ה" אלוהי מחר לבשר בבית הכנסת בצורה יפה, עשה איתי חסד ואקיים, ויקוים דבר הבשורה בארץ ישראל בעד עם ישראל בעד עמך.

גנומן 11 – אני חושב מחשבות טובות, אוחז ביראת שמים ופועל לשם שמים באהבה רבה. על אף שמטעות לטעות לא ניצלתי, זוהי דרך החמור בשנים הראשונות בפרט, כי הכול חדש ואי אפשר אחרת. כראשונים כולנו מלאים בטעויות של הדור הרביעי, ועצם דמנו צרוּר בצורך התיקונים. אל יחר אפך בנו ה" אלוהינו, אל ייקח עלינו, זכור את ימי נערותנו, נקה אותנו מכל פשע ועוון, והצל אותנו מכל צער ומצוקה. מודה אני לך, ריבון כל העולמים, קדוש ישראל וגואלו, שבחר בצדיק חיים.

גנומן 12 - השקט את רוחי ה", השקט את לבבי. בסימנים נשאתי את הלוחות החדשים לקראת ירושלים, לקראת בניין המקדש, והלוחות על שתי ידי, כבחלומו של דניאל, כמשה היורד מן ההר בלוחות האחרונים, ואני חמור.

גנומן 13 - עזור לנו להתגבר על הקשיים של הרגע הזה. איני יודע אם יתנו לנו רשות לשחרר מן הנמל את המכולה ששלחנו לארץ, ואם נוכל לשכור בית. אני כרגע בלב לא שקט, ורועמות הרוחות, ואמנם ג'יוזפה מנחם אותי במלים של חמלה ואהבה.

גנומן 14 - יעבור זעם ה" אלוהיי, יבואו רחמיך וינחמוני ויזכור אותנו לטוב. יקיים ה" את הנון הסופית של שושן ויבצע "ונהפוך הוא", ויהיה שלום בקרבנו ונחת בעצמותינו. יעבור זעם, והכרת מקטרגים, וייכרתו רשעים מן העולם, ויהפכו לבבות בני אדם ויראו דרך יורדת מן השמים בזכות הגואל חיים.

גנומן 15 - רחם נא ה", סלח לנו וסלח לי, כי אני חמורך הראשון אשר עליו רוכב הגואל, שחפץ ה" יצלח בידו. תן לי כוח לעמוד על רגליי ולשבת כאן בנחת בביתי, ואני אפס ואין לי כי אם תקוותי בך, רחם נא ותרצני. עתה ג'יוזפה עשה איתי סימן של מים שיורדים ממלכות השמים "אכרות למים שושן ברית". הוא הוריד מים על ראשי ועל גופי: הזרועות, החזה, הלב והרגליים. המים הפרידו וסילקו את הרע, ונשארו הטוב והשמחה. חמור טוב הוא יוסף (ג'יוזפה), המקשר את סימני מלכות השמים לעולם.

גנומן 16 - כשעתיים לפני השבת בא דוד עם חברו הטוב זה שלושים שנה ששמו ויקטור (חיים). ויקטור נולד בקירואן (טוניס) וחי בעבר בצרפת, אדם נחמד מאד. סיפרתי לו על הסימנים, והוא שמח מאד. ג'יוזפה שם על ראש דוד ועל ראש ויקטור מהמים שנשארו מהסימן הקודם, וויקטור שמח מאד. בכלל היה זה סימן יפה של בשורות טובות, והוא יבוא לבית הכנסת מחר כדי לשמוע את הבשורה.

גנומן 17 - בפרט כשאמרתי לו על דבר המקדש, הבניין בן שבע הקומות בבאר שבע, ויקטור אמר שבנו כאן בית משפט בן שבע קומות ועוד לא הספיקו לגמור אותו או להשתמש בו בפועל ו"בטח מוכן ומזומן הוא לבניין זה בן שבע הקומות". כמדומני שניצוץ חמור יש לו לויקטור זה.

גנומן 18 - מוצאי שבת: ברוך ה" וברוך שמו לעד - הצלחנו לעשות את הסימן של פתיחת הגאולה השלמה בארץ ישראל: אני, דוד, סולי קמחג'י, ג'יוזפה, יהואל יהואל וויקטור - היו בבית הכנסת כשני מניינים. אמר סולי שמורגשת ההתרגשות שלי עד לעשרה קילומטרים. ברוך ה", נתקבלו הדברים, וכולם התנהגו איתנו בכבוד. עלינו לספר התורה: אני, דוד, סולי וויקטור. אני הייתי שלישי, בפסוק: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ" (דברים, כ"ב, 8). והסתכל הרב עלי לסמן סימן טוב. ויקטור בעלייתו אחז במטה של הצדיק חיים, התרגש מאד ואמר אחר כך שכאילו הרגיש את הנשמה שלו בפעם הראשונה בחייו. ויקטור אמר גם שבעת שבישרתי את הדברים הוא הבין את כל מה שאמרתי, אף שהוא בספק אם אחרים הבינו.

גנומן 19 - הבוקר טלפנה שרה מרקוס עם חלום: היא ראתה בית כנסת, בו האנשים ישבו באולם הפתוח מאחורי בית הכנסת. היה חג ואכלו בשמחה. הצדיק הנסתר נכח. הוא היה קצת חולה אבל שמח וחיכה לפרץ כדי לצאת מבית הכנסת אחרי הבשורה. פרץ יצא וקיבל את הצדיק, והאווירה הייתה של חג ושמחה. - ברוך השם ראש החמור (שרה) קיבלה בחדֵרה את סימן הצלחת הבשורה ונתקיים הסימן.

גנומן 20 - באותו יום ג'יוזפה חלם כי היה בחור בודהיסט ששאל אותו מה הוא חושב על הבודהיזם. ג'יוזפה ענה שבודהה היה פילוסוף גדול, אבל הבודהיזם אינו מאמין באלהים, ולכן הבודהיזם פסול. אז נפתח שער בשמים, וירד אור, וירדו מים. היו עוד חברים בודהיסטים של אותו הבחור, ובראותם זאת רצו להתפלל בתוך המעגל הנוצר של אור ומים. ג'יוזפה נכנס למעגל ואמר "נתפלל" ובשמחה רבה התחיל להגיד את הסימנים והם איתו, והייתה שמחה רבה. כאשר הגיעו לסימן חמור אוכל לחם דווקא, כולם הרימו את קולם באהבה מיוחדת. הבחור ששאל את השאלה ביקש מג'יוזפה לסלוח להם, דהיינו נתן אישור, כי ג'יוזפה צדק בנוגע לאמונה. - -

גנומן 21 - בסימני אבנים ערכתי את ח' מזבחות יהודה, אפרים, מלכיצדק, הכהן המשוח, הנביא, ישראל הגדול, השושנה והלווייתנית, קידשתי 50 שקלים לכופר נפשנו ואמרתי את שמות כל התלמידים והמכירים בברית השלמה, בכוונה לתת אותם לרב לעשות איתם כהבנתו. היום לקחתי את פנקס הצ'קים של בנק לאומי, וראיתי בית יפה ברחוב יריחו מס' 36, הלוואי וירצה ה".

גנומן 22 - אתמול בלילה ירדה רוח חדשה, שמחה ולב חדש וראיתי בחלום את קמל קמחג'י, עליו השלום, במטבח משרדו של סולי בנו יבדל"א. הוא אמר לי שאני אורח אצלו, ושאחר כך יגלה לנו אוצרות מהבאר החמישית של באר שבע. -

בהמשך ג'יוזפה התקשר. הוא נפגש אתמול עם דניאל והם חיבקו אחד את השני להשלים את סימן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון. אני מכריז כאן שוב, מתוך חובה, על החרם מדאורייתא נגד ספר הזוהר הפסול, נגד שיטת האצילות, נגד התנועה השקרית והמשיחית חב"ד ונגד בית ספר הקבלה בירושלים של סולם אשלג: מוחרמים מוחרמים מוחרמים, כולם בחרם מדאורייתא. הכול כמו שמוסבר בספר חמישה לוחות הברית של ספר משנת חיים.

גנומן 23 – זאת מאחר שראיתי בחלומי לפני נסיעתי חותם משולש עלי, אותו נשאתי, שהרכיב את חותם החרם מדאורייתא, את חותם הנון פינאלית של שושן ואת חותם תורת הסימנים השלמים, ומקבילים הם ללב הנביא, לב השושנה ולב הדג הגדול לוויתן וכן מקבילים הם לנון של יהושע בן נון, לנון הפינאלית של שושן ולנון הסופית של לוויתן.

עניין מתושלח ותיקון העצבים

גנומן 24 - יום שישי: חלמתי כי נכחתי בבית הכנסת "אגודת אחים", עליתי לספר וזה היה סימן חשוב לגאולת ישראל. בינתיים התקשר בעל הבית ברחוב יריחו. מי שרצה להשכיר את הדירה חזר בו, והוא נשאר פתוח לפנינו. סימן טוב. נודע התקשרה וסיפרה חלום חשוב: היא הייתה בגינה של בית בו נטעה פרחים, ונמצא שם מתושלח. בינתיים יצאו שני נחשים, נחש עקלתון ונחש בריח, אך הם היו מתוקנים ובמידה. - - סימן נפלא הוא לתיקון העצבים ולרפואתם. מתושלח הוא סימן לאריכות ימים הקשור למתח העצבים, ורמז לזמן הגאולה השלמה, כי מתושלח מת באריכות ימים יותר מכולם, כאשר לבסוף הוא שולח את רפואת העצבים בעת תיקון נחש עקלתון ונחש בריח.

גנומן 25 - גם ג'יוזפה ראה נחש בחלום, אבל הנחש האכזרי הפך להיות נחש טוב ומתוק, והיו רפואות לכל התלמידים. - - כולם סימנים נפלאים לרפואת העצבים. הרב פרץ היה רופא העצבים שלי הערב, וכאשר התחלתי לספר לו בבית הכנסת על הקשיים של חודש זה בנוגע לתעודת עולה חדש, שחרור המכולה וכו', הוא אמר לי: "בזכות הגואל, הצדיק חיים, ה" ברוך הוא יעשה לכם נס גדול". אמרתי לו שאין מלים בעולם המשמחות אותי יותר מן המילים האלה, והוא חזר עליהם פעם שנייה: "בזכות הגואל, הצדיק חיים, ה" ברוך הוא יעשה לכם נס גדול". באותו רגע התרפאו עצביי, ברוך השם.

גנומן 26 - אחרי מנחה הרב דיבר נגד הזוהר והמיסטיקה והסביר לשניים, אחד מהם משה ברדי, חברו של סולי, בשיעורו על המשנה, שבלתי אפשרי שהסודות האמיתיים ייכתבו. הוא סיפר גם על יוחנן בן זכאי, התנא הגדול, שבסוף הסכים לשמוע סודות מרבי הורקנוס הגדול, על אף שהתלמוד לא גילה מילה אחת מאותם סודות. - היה ערב של גאולה ושל מלחמת השם ב"אגודת אחים", י"ז באלול תש"ס. דוד וסולי שמחו מאד על הבשורה הזאת.

גנומן 27 - משמחתי על דבר זה אינני יכול לישון הלילה. י"ח באלול: ברוך השם שכרנו את הבית ברחוב יריחו 36: סימני הכיבוש של יהושע, והכול בזכות הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בחייו. מחר בעזרת השם מגיעים לחיפה. - - ברשות אל שדי וברשות מורי הנני מסדר בעזרת השם על פי הקבלה החדשה האמיתית את סימן תיקון האדם, הוא תיקון האדם מצד עצביו הרעועים, וחלק עיקרי הוא תיקון הנחש עקלתון ותיקון הנחש בריח.

גנומן 28 - כל סימן בתיקון האדם הוא בכוח תחיית הצדיק חיים המתבשר שלוש פעמים. הרי תיקון העצבים באדם הוא תחייתו מהעצבים החולים הממיתים אותו רוחנית ופיזית, ולכן הסימן הוא אריכות ימיו של מתושלח. נרמז בו שהוא "מת" אחרי חיים ארוכים יותר מכולם ובזמן תחייתו של הצדיק השלם חיים הוא "שלח" את תיקון האדם, דהיינו שהאדם יחיה באיזון, בחיים טבעיים ובעצבים בריאים, כי עיקר הבריאות הטבעית הממשיכה את האדם אל אריכות ימיו ושלמות ימיו הוא לפי המשקל המאוזן בעצביו.

גנומן 29 - חשובה העובדה בחלומה של נודע שנחש עקלתון ונחש בריח נמצאים באיזון חדש, דהיינו שתוקנו במידתם הנכונה השקולה, ולא נהרגו ממש, אלא נהרגה מידתם הרעה הבלתי מאוזנת. דוגמה היא לאדם ברגעי הנוירוזה שלו, שכל מעשיו ודיבוריו ברגעים ההם רעים, בלתי מאוזנים ולא מועילים. ברפואת העצבים נמחקים כל הדברים השליליים ההם, ומעשה ה" הוא בבריאת המוח, כי תאי החולים שעברו טראומה הובדלו מיתר תאי המוח, שאם לא ככה היו התאים ההם "הורסים" את כל המוח. עם זאת, נשארים אותם התאים מופרדים, וכאשר מדובר בטירוף כללי, אז מדובר ב"הרעלת" המוח והלב הבריאים, וקשור אותו הרעל בכוכב "רוש". אנו כעת בזמן הלחימה מול כוח הרעל דרך כוח הניגוד, בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן (ראו את סימן 50 קילו דם). מן הצד הכוכבי של הלוויתן כל עצבנות מושרשת בשני הנחשים, נחש עקלתון ונחש בריח, הנכנסים ו"מעצבנים" את הדג הגדול לוויתן. (כפי שמוסבר אצלנו על זמן כניסת נחש עקלתון ללווייתן בראש השנה, וזמן כניסת נחש בריח בפסח). לכן תיקוניהם, הוא לפי דבר ה' ברוך הוא בלבד, מפני שעניין עצום הוא ושמימי, המביא את רפואת העצבים למטה לאדם.

גנומן 30 - ולכן אמרו חז"ל (רבי שמעון בן אלעזר): "אל תרצה (תפייס – פ.ג) את חברך בשעת כעסו" (משנת אבות, ד', י"ח), כי בעת שנמצאים עקלתון ובריח החבר עצבני מאוד, וכבריח חזק אוחז בדעתו המעוקמת ולא יעזוב אותה ואת כעסו. בריח הוא העקשנות הנבראת בעצבים, ועקלתון הוא העקימות הפנימית הנבראת בעצבים. נחש הבריח נכנס ב"ריח" דרך האף, ועקלתון נכנס לקיבה דרך הפה.

גנומן 31 - נדרוש, לדוגמא, את נחש עקלתון על קנאה טיפשית ובלתי הגיונית לגמרי, ואת נחש בריח על שנאה ללא יסוד והגיון. קנאה כזאת אוכלת את האדם וגורמת לעצבנות פנימית, שהורסת את משקל הבריאות. שנאה כזאת גם מתפזרת בנימי המוח, סוגרת אותם ומרעילה את הדם, עד שמזיק הוא ללב. שניהם מקשים על העצבים, מוציאים אותם מטבעם, ובטווח הארוך גם מקצרים את חיי האדם. אדם עצבני אף פעם לא שמח באמת. שניהם פוגעים במוח ובלב, לא נותנים מקום לגמישות ולסובלנות, מרבים בכל שעה אלפי מחשבות הבל וריק, מעבידים אותו כעבד תחתיהם ושולטים עליו עד שאין לו כוח להיפטר מהם. הם חוזרים אליו בחוזק, כל זמן שמחשבתו נדבקת באובייקט קנאתו או שנאתו.

גנומן 32 - שניהם סוגרים את האדם בתוך עצמו, גורמים לו להרגיש רק את יגונו ולא נותנים לו להרגיש בזולת. הוא יראה את עצמו כמת בפנים מהרעה הנעשית לו מהזולת, אך כולו הבל וריק, ואין בו ממש. האדם הופך לעבד לדמיונות העצבים החולים הבוראים לו נחשים רעים בכל רגע, כך שגם אם האדם למד רבות והוא יודע דברים רבים, הם לא מושיעים אותו ולא משחררים אותו מאיוולת עשתונותיו, כי בוגדים בו עצביו בקרבו וזורקים אותו אל מחוץ לכל הבנה. הוא יראה את הכול ההפך ממש מהמציאות, יאמר מילים כמטורף וישים חושך לאור ואור לחושך. כל זאת נגד מה שהוא בעצמו יודע בעת שהוא רגוע.

גנומן 33 - כל אלה הן תוצאות נחש עקלתון ונחש בריח, ולכן באה הנבואה בבשורה הטובה ההיא (ישעיה כ"ז, 1): "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם". בנאמר לעיל הפעולה כנגד שני הנחשים נזכרת בלשון "פקידה", בעוד לשון ההריגה באה על התנין אשר בים, וגם שני הנחשים נקראו בפסוק "לוויתן". מוסבר אצלנו שבכל גלקסיה יש הלוויתן שלה והתנין שלה. כאן מספיק שנאמר ששני הנחשים האלה באים מחוץ לגלקסיה שלנו, שהיא שביל החלב, ובעורמה נכנסים ללווייתן שלנו, הדג הגדול. לכל לוויתן יש תנין שחובה להרגו, מאחר שהוא לא ניתן לתיקון.

גנומן 34 - ואמנם ללווייתן, שהוא המלווה אל הכוכבים שבו, יש עניין של הסתובבות יחסית, ולכן סוג של גמישות. לשני הלווייתנים, הנחשים בריח ועקלתון, מספיקה פקודה כמו "פוקד עוון אבות", לשון משפט. ההריגה היא אמנם קלה יותר, בעוד הפקודה, שהיא משפט חמור וקשה, עניינה שיש בדבר הבחנת והפרדת דברים שצריכים לדון בהם. דהיינו: להפריד את החלק הרע מהחלק המועיל (כמו בעניין כוכב "רוש"). לכן דווקא כאן מוזכר שזוהי פעולת ה", ושיפקוד ה" בחרבו הקשה והגדולה והחזקה. בהתייחס לרפואת העצבים הדבר מראה על הקושי הנורא ברפואתם, כהפוך קנאה (על אישה למשל) למחשבה נורמאלית ורגועה, וכהפוך שנאה לאהבה (ובאו דבריו של ישוע הידועים בנוגע למהפך הפנימי הזה שהוא כעצה אוטו-פסיכולוגית פנימית, להפוך את מחשבתו מן הקצה אל הקצה ולצאת מהמצב הפסיכולוגי הגורם לו לשנוא ולקנא באופן בלתי רציונלי).

גנומן 35 - ישוע אמר דברים מסוג המהפך הדרוש בכדי לשבור את התאים החולים הנפרדים, כמו "38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן: 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הָאַחֶרֶת" (מתי, ה', 38-39). "43 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת אֹיְבֶךָ׃ 44 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ) רֹדְפֵיכֶם׃ 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל הָרְשָׁעִים׃ 46 כִּי אִם תְּאֵהֲבוּ אֶת אֹהֲבֵיכֶם מַה שְּׂכַרְכֶם הֲלֹא גַּם הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ זֹאת" (שם, 43-46). - - הנה דברים אלה יש להם כוח לשבור את הכוחות הפנימיים השליליים בקרב האדם. ולא על פשטם להלכה יובנו: "27 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִנְאָף׃ 28 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאִשָׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ׃ 29 וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ אֶל גֵּיהִנֹּם" (שם, 27-29).

גנומן 36 - לא לפי פשוטו אומר את זה ישוע אלא עצות לפנימיות הנפש כיעוץ. דבריו מראים על הקושי לעקור את תנועות השנאה והקנאה שכבר השתרשו באדם, ושיש לפנות אל הקצה השני בשביל לתקנם, כי עקלתון נכנס בתוך תוכו, ובריח נותן לו עקשנות שאין לה שיעור.

גנומן 37 - רק ה" ברוך השם בחרבו הקשה והגדולה נגד נחש בריח ונגד נחש עקלתון יכול לפקוד עליהם את עונשם ולהרוג את התנין שלהם, בכדי שיוכלו לבוא אל מידתם הרצויה, עד שהעצבים יחזרו לגודלם הטבעי, ויוכלו לחזק כל חלקי הגוף. התנינים ייכרתו וייהרגו בים התת-מודע, הם המוחזקים בשרשראות התת-הכרה שאין לאדם שליטה בהם, כי נסתרים הגורמים ממנו. התת-הכרה נקרא "ים" כי גדול הוא כים, כשלושה רבעים ביחס לרבע המוכר בהכרה לאדם, והוא גם כמידת המים ביחס לארץ בעולם, וכמידת הסתר, כי הנסתר באדם שלושה רבעים הוא ביחס לנגלה (רק רבע נראה ונודע לאדם). הרי "הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אלוהינו וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים, כ"ט, 28), וכן ו"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם, י"ח, 13), דהיינו: מעט מאוד יוכלו להיכנס לנסתרות ולא להינזק, הואיל ולטובת האדם הוא שלא ידע את פנימיות מוחו, כפי שלטובת האדם הוא שלא יראה את מה שבתוכו, כי לא יוכל לחיות אם יראה.

גנומן 38 - התאים החולים המבודדים בתת-הכרה ואשר גורמים לנקמות באדם הורסים את העצבים במחלת נחש בריח ובמחלת נחש עקלתון בכל פעם שהם מתעוררים, ואין להם תרופה, אם לא ייהרג ה"תנין" שלהם אשר בים התת-הכרה. זוהי עבודת ה" ברוך הוא בלבד, כי הנסתרות לה" אלוהינו, והיא הריגת המבנה המכוסה המעמיד בסתר כל פגם בנפש. בסתרי המדרש הכוח ההוא לשבור ולהרוג את הכוחות הנסתרים הרעים קשור בחרבו בעלת הסגולות של מתושלח, שבה היה הורג רוחות רעות ומזיקים וכוחות נסתרים בלתי נראים. והיא החרב שנתגלגלה בסתר לנח ולשם ולעבר, עד שנמצאה בסוף אצל יתרו, כי יתרו החכם ידע סודות אודות כל כוחות השדים ועבודת הכוכבים והעבודות הזרות והכישופים, ולא נמצאת עבודה זרה מכל סוג שיתרו לא ידע לעבוד אותה, כידוע במדרשים. אותה החרב הייתה נטועה באדמה בגנו במדיין באופן מיוחד וסתום בסתרי כוחות הכוכבים וחיזוק השדים. היא נקבעה שם בנטיעתה על ידי יתרו בחכמתו הנעלה הנסתרת, ובשבועות עם אלוהי הכוכבים, דהיינו בורא הכוכבים לפי השגת עבודת הכוכבים, ועם רוחות השמים והארץ ועם השדים של שבע האדמות מלמטה, כדי שאף אחד בעולם לא יוכל להוציא את החרב ההיא ממקומה באדמה, אלא אם כן יהיה זה האחד המיוחד הנבחר מאת האל העליון הגבוה מעל כל המלאכים וכל השדים והכוחות של מטה. כאשר הגיע משה בגורלו למדיין, וחש יתרו שהוא הנבחר, הביא אותו לגנו ובתחבולה גרם לכך שינסה משה לקחת את החרב בידו. משה אכן הוציא אותה בתומו כילד המרים אבן קטנה, וידע אז יתרו שמשה הוא הנבחר ההוא מאת האל. מזה הצליח יתרו בהבחנתו לדעת אחר כך שעתה ידעתי: "ט וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. י וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. יא עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". (שמות, י"ח, 9-11), וקשורה החרב ההיא בחרבו הקשה והגדולה והחזקה של ה", שהיא החרב המביאה בסוף לרפואת העצבים, בסוד אריכות הימים ושלמות הבריאות כמתושלח בזמנו וכמשה רבנו, עליו השלום, בזמנו, שחי מאה ועשרים שנה ולא כהתה עינו או נס ליחו. הסימן חוזר בזמן הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים, ונשלח ממתושלח לפקוד את לוויתן נחש בריח ואת לוויתן נחש עקלתון אל מידתם הנכונה ולהרוג את התנין אשר בים.

גנומן 39 - נלך עתה לשחות בים הלוויתן, לשחק קצת בשעשועי גלי אותיות מזלותיו, ועל טל המלח של הלווייתנית נחפש מעט מים של הרמוניה. כי אחרי ששמחנו בהפקדת חרב ה" הקשה והגדולה והחזקה, נרצה במים טריים הנולדים מתחייתה של הדגה הגדולה, למצוא נחת בקרבנו מעיקול לוויתן נחש עקלתון ולנשום ריח טוב מבשמי שמניו המצורפים של לוויתן נחש בריח. בינתיים נשמח בהריגת תנין הבר, כי מת, וחזרה גופתו אל הגלקסיה שלו לאחר שחצתה ת"ק שנים, פי שבעתיים מתאי מוחנו השפל החדש. שוב לא נתעצב מפיגועי עצבינו באוחזנו את חרב מתושלח ובזכרנו את מטהו של משה ואת שיעורי הלחי של ישוע, הפונים פנימה להתרכז באהבת הבורא. בתפיסת הלקח הטוב מגואלנו האחרון, חיים, נעשים אברינו לחטיבה מאוזנת, כי כולנו בשר אחד.

גנומן 40 - כיצד נבצע עבודה רבה כזו בפשוט דגי הים מקשקשותיהם? פשוט, נקשר אותיות מ"נון" ו"אלף" של תחיית הציפור, מ"סמך" ו"בית" של קרב הדג, מ"עין" ו"גימל" של משקולות החמור, מ"פה" ו"דלת" של הצב המואר, מ"צדי" ו"הא" של מלכות הג'ירף, מ"קוף" ו"וו" של כוכב התכנית, מ"ריש" ו"זין" של מקלט ארמדיל, מ"שין" ו"חית" של אגם מלח, מ"תו" ו"טית" של עמק מרקורי, מ"יוד" של סוף הדקה ומ"כף" של הבושם השמימי ומ"למד" של גוב האריה ומ"מם" של יופי גן עדן.

גנומן 41 - ואמנם זכרו ואל תשכחו כי ה"שין" של אגם מלח חדשה היא מאד ומתארכת עד שנעשית שתי "שין" חדשות. ה"וו" של כוכב התכנית חדשה היא, בהביאה תכנית חדשה, וה"נון" של תחיית הציפור חדשה היא, לחדש חידושים, כנשר גדול העולה על בלק בן ציפור, ולהחיות שוב את חדוות וצהלת שושן הבירה באור חדש גלוי יותר ביחס לסתרי מגילת אסתר.

גנומן 42 - לפיכך אני מושך על עצמי מעט צבע כחול מתכלת מרדכי כדי להרוס ולבנות, לעקור ולנטוע עץ של חמישים קילו דם בתיקון עץ הדעת טוב ורע המתוקן, להבחין בין מידות הצדק של מרדכי הצדיק ולתלות את המן הרשע על העץ, שיזם הוא להקים נגד הצדיק החי באמונתו. אז נוצר "ונהפוך הוא", כי נעשה רעל כוכב רוש לתועלת דרך כוח הניגוד, ועמדו חמישים מידות טובות לצידם, ונהרגו חמישים מידות רעות במיתות משונות. והרג אל מסתתר את התנין אשר בים, ונתלה המן הרשע על העץ אשר הכין למרדכי הצדיק. בשל כך בחנו את אמיתות רפואתכם מן העצבים וההגעה אל שמחה תמידית, בהיכנס אסתר המלכה אל ארמונה במלכות אחשוורוש.

גנומנים 43-50 - למדתי עד עתה גם לומר "מה אתה מספר סתם סיפורים?", ולכן זכרו, כי נדרשתי לבוא לארץ שלוש פעמים כדי לקיים את החלק הפרצי שלי: "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית, ל"ח, 29), רק בפעם השלישית, בבואי עם יהואל יהואל ועם ג'יוזפה, יכולתי לפתוח את הגאולה השלמה בארץ בבשורת "בא הזמן" בבית הכנסת "אגודת אחים", כשפרשת השבוע הייתה "כי תצא". בשבת אחריה, "כי תבוא", העלה אותי הרב בפסוק "כי תבנה בית חדש", ואחריו הגיעה הכניסה לבית ברחוב יריחו מספר 36. בכ"א בתשרי הגיעו נודע, פאולו והילדים. נודע ואני ראינו אז נס סימני כוכבי גדול בשמים, נשר גדול שמימי, מלאך ה" ברוך הוא, ובכ"ח בתשרי נושענו בנס ושוחררה המכולה עם כל חפצינו, והוקם הבית עם סימני הגאולה השלמה הנדרשים. כעת אנו לפני שבת סוכות תשס"א, וכרגע אין לנו אפילו יכולת לקנות קופסת סיגריות, כשלחובתנו אלפיים שקל מינוס בבנק והוצאות מכל צד. גם את תעודת העולה החדש עוד לא קיבלתי. שלשום נכנסו שלושת ילדנו לבית ספר "נתיבי עם", ונקווה שיוכלו להמשיך. עתה השעה היא 1 אחרי הצהריים, ולא ברור אם עם ישראל ייכנס לסוכות או למקלטים, אבל המצב הוא כרגע של מלחמה וההפך הגמור מכל שלום, כי עברו שונאי ישראל כל גבול.

..................................................

פרק 2

גנומן 51 - נא רחם, בורא השמים והארץ, כי גברה שנאת חנם מרוב מחלות העצבים. קום נא ה", פקוד בחרבך הקשה, הגדולה והחזקה את נחש עקלתון ואת נחש בריח, הרוג את התנין אשר בים ומלא באהבה את חוסר האהבה ממחלות העצבים.

גנומן 52 - ה"בית" של "בריח" קשורה לקרב הדג, הקרב החזק כשבא ה" צבאות לשדד את המערכות, להרוג את התנין ולפקוד את נחש עקלתון ואת נחש בריח המעצבנים את המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. נתחבא מעט עד יעבור זעם, כי יוצא ה" ממקומו להפעיל סדרי מערכות חדשים על מנת להוציא בשלמות את פעולותיהם של כוכבי הגאולה מארבע פינות השמים על הארץ.

גנומן 53 - ה"ריש" של "בריח" קשורה למקלט הארמדיל, בעת שהדג מנהל קרב, וחרב קשה, גדולה וחזקה מתפשטת מן הקצה אל הקצה, מארבע פינות השמים על הארץ, להילחם נגד שנאת החינם והקנאה הזרה, המשפיעות על לב אנוסים במחלות העצבים של הדור הרביעי, ולהצילם מירידה מטה. נתחבא מעט עד יעבור זעם, ולא יינזק הלב משברי שנאת החינם והקנאה הזרה, המשפיעים על לב מבולבל. על הלב להיות נימול, כדי להרחיק מאיתו את השנאה, להפריד את הקנאה, ולהחדיר אליו את האהבה והצדק. ונסתתר במקלט עד יעברו תוהו ובוהו.

גנומן 54 - ותתחבר ה"ריש" של מקלט הארמדיל עם ה"זין" הקשורה למקלט הארמדיל להוציא "רז" ממקלטו. ולא ישב זר במקלטו, כי רז ברז ידברו במקלט. ותתגלה ה"יוד" בין ה"ריש" של "בריח" במקלט הארמדיל ובין ה"חית" של "בריח" באגם מלח, אחרי תחיית הלווייתנית מהריגתה ומהמלחתה. וקם ה" אלוהינו לפקוד את נחש עקלתון ואת נחש בריח במסגרת תיקון סירוס הלוויתן ותיקון הריגת הלווייתנית, ויתעורר עוד הפעם כוח חרבו של מתושלח לשם תיקון העצבים.

גנומן 55 - הנה ה"נון סופית" של עקלתון וה"נון סופית" של לוויתן משלימות את ה"נון" של הלווייתנית אל ה"חית" של בריח. איחוד הלוויתן עם הלווייתנית הוא הנותן את המשקל החדש המאוזן בשני הנחשים, עקלתון ובריח. הרי שתי ה"נון" של נחש מיתקנות בהן, וה"חית" של בריח ביחד עם ה"חית" הקשורה באגם מלח מתקנות את שתי ה"חית" של נחש, פעמיים. אז נעשות ה"נון" וה"חית" של שני הנחשים ל"נח" - נחת רוח עצבית.

גנומן 56 - נשארה ה"שין" של נחש פעמיים, ונצטרך לקשר אותה ב"שין" של השם "אשר", המתפשטת לשתי ה"שין" של שושן. אנו במסגרת ה"שין" החדשה של הגאולה השלמה, המקשרת בין היתר את סימני בית התפילה בירושלים ובבאר שבע. ומתקיים "ונהפוך הוא" בשנת תשס"א בפורים החדש הבא עלינו לטובה, בסימן ס"א, הוא פורים של בית ספר אסתר בבאר שבע. אז יהפכו שני הנחשים המפריעים לשני נחשים המשפיעים על העצבים במידה הנכונה, כאשר העקימות של נחש עקלתון תהפוך לגמישות המאפשרת את יושר המשפט בכל עניין.

גנומן 57 - והעקשנות של נחש בריח תהפוך לכוח הגמישות המכשירה את יושר הלב כלפי אחרים בכל עניין, וייפלו השונאים הפנימיים וייעשו לאוהבים פנימיים, ויתקיימו חמישים קילו דם בניצחון המידות הטובות של מרדכי הצדיק והמידות המסוגלות של אסתר המלכה. התרעלה של כוכב רוש תעשה לסם החיים השכלי בלב האדם, וכן יתוקן האדם מכל צד ופינה וייכנס לארמון אסתר המלכה כדי לעלות על מדרגות השיש הלבן ולהיות תלמיד לענוות משה ותלמיד לענוות ישוע ותלמיד לענוות הגואל חיים.

גנומן 58 - זנב כפול של הדג הגדול לוויתן, קבלה משקל חדש מאוזן והרמוניה מן המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. יקום נא ה" אלוהינו וירחם על האדם, יפריד אותו מהחלק הרע של כוח הניגוד של כוכב רוש וישייך אותו לצד הטוב והמחזק של כוח הניגוד של כוכב רוש, ותישבר ותיפרד ממנו כל קנאה זרה, ותישבר ותיפרד ממנו כל שנאת חינם, ויבוא אל מידות אסתר ואל אמונת אסתר המלכה לעלות על מדרגות השיש הלבן, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

גנומן 59 - יומן: בשעה 9 בערך הלילה (הוא ליל רביעי, כ"ז באלול תש"ס) יצאתי החוצה להסתכל בכוכבים. אחריי יצאה נודע ואמרה: "נסתכל על סימן", ונראה הכוכב של מרדכי הצדיק בשמים. רגע לאחר מכן ראתה היא דבר בשמים והצביעה עליו באצבע. היה זה דבר נפלא: ציפור ענקית עם שתי כנפיים ענקיות, נשר גדול, שעף מעלה מעלה ועבר מעל הבית שלנו. - - -

גנומן 60 - אנו חושבים שהיה זה מלאך ה" מכמה טעמים. מאיפה הגיעה ציפור כה גדולה? תנועותיה היו שונות, מהירות ואיטיות באותו זמן. גובה המעוף היה למעלה אך מתחת לכוכבים. הציפור עפה בדיוק מעל לבית שלנו. נראה כי זהו סימן פלאי מאת ה", ברוך השם, והוא סימן ל"נשר הגדול", הרמב"ם, עליו השלום, וכמו כן סימן לתחיית הציפור, להתחלת התקופה החדשה של המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, שלושה ימים לפני ראש השנה של שנת תשס"א, הבאה עלינו לטובה.

גנומן 61 - ברוך הוא השולח את אותותיו להחיות חמורים האוכלים את לחם הגאולה, וטוב סימן תחיית הציפור לדור חדש של תמימי דרך.

גנומן 62 - בבית אין כלום, ונדרש אישור לשחרר את המכולה מן הנמל. כיצד נעשה את ראש השנה?! עם זאת, הציפור החייתה את נפשנו, כי ה" איתנו לשמור עלינו מכל רע ולהאכיל אותנו באמונתו. הסימן נראה לעת ערב, בברית החיים החדשים, בברית מלאכי, ועם ציפור המאחדת את מלכות השמים והארץ בעיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב. אנו כבמקלט ארמדיל בלי כל חפצי הבית. -

נסענו לאשדוד אני ופאולו ושילמנו 1053 שקלים בעד אישור המעבר כדי לגשת אל המכס מחר, וירחם ה". - - ג'יוזפה חלם אתמול בלילה שראה אותי באוהל החדש פה, והיו עלי סימנים כמו בשנים הראשונות כשעלי בגדים מיוחדים. אמרתי לו: "אני עכשיו בסימן סין בסימן ינג-שן והוא סימן ההארה החדשה (ה-NUOVA ILLUMINAZIONE ).

גנומן 63 - יום חמישי: נסענו לאשדוד אני ופאולו ובשלוש שעות הוסדר הכול בניסים מוסתרים. כדי לשלם את המכס לקחו מאיתנו בחסד גדול על-ידי אישה ששמה מגי רק 4000 שקלים (ולא 9000 כמו שביקש המתווך הרשע), אך מאחר שבבנק היו לי רק 2000 שקלים, הפקיד ששמו שגיב, בחור נחמד מהודו, אישר לי בחסד את הסכום, ובזה יכולנו לקחת את המכולה. וכשסיימנו הכול ירד גשם כשלוש דקות אחרי שלא ירד גשם לכמה חודשים.

גנומן 64 - אחרי הצהרים בשעה חמש הגיעה המכולה, ולא מצאנו מי שיעזור לנו להוריד את המטען המלא, אבל הנהג, בחור נחמד מהודו, עבד איתנו יותר משעתיים, ובסוף לא ביקש תמורה כלל. הפצרתי בו עד שקיבל 100 שקל. הננו נכנסים לשנת תשס"א, שנת פורים, וכבר ראינו בהתחלת פורים במלכות אחשוורוש, מהודו ועד כוש. גדול ה" ומהולל מאוד שהביא אותנו לארץ ישראל, הביא אותנו אל בית יפה מאד והראה לנו נפלאות בזכות הגואל השלם השלישי, הצדיק חיים.

גנומן 65 - שמתי סימני שבע אבנים על שמונה מזבחות: יהודה, אפרים, מלכיצדק, הכהן המשוח, הנביא, השושנה, ישראל הגדול והלווייתנית, אבל בבית היה אי סדר וחבילות רבות שעוד לא נפתחו.

גנומן 66 - בליל ראש השנה אני, גילת חיים, יהואל יהואל וחיים שמשון הלכנו לבית הכנסת "אריאל". הצטערתי וירדה עלי קנאה נגד שילוב ה" בסידורי הספרדים (שילובי שם הוויה ואדנות שבסידוריהם על פי הקבלה המזויפת בנקודות וכפילות ווים). בהגיעי הביתה אמרו שהגיע יונתן בעל הבית והביא דברים מתוקים, ואני בכיתי מהתרגשות. לא בכיתי בחיי כמו שבכיתי בכל חודש אלול זה של תש"ס, גם מצער וגם מבשורות טובות וחסדים. קידשנו וברכנו על הסימנים, ואכלנו דגים ועוף, הכול טעים מאד, ושרה בירכה על השולחן. הודינו לאל שדי על כל חסדיו איתנו.

גנומן 67 - ראינו טלוויזיה, והצטערתי על העדר הרוח בישראל. כשנחתי, ראיתי בחלום את נודע שאמרה לי בצער "מה אתה מבקש נאמנות עלי?". קמתי מהמיטה במהירות והתחלתי לעשות סימנים.

גנומן 68 - ירדתי על ארבע ונערתי וכמו כן ערכתי אבני מזבחות על המרפסת. קראתי בקול את הגנומנים עד הנה בספר זה, אבל גנומן 67 הסתתר בין הדפים, ועשר דקות לא מצאתיו. אז הבנתי שצריך אני לתקן את יחסי לנודע, וטעות גדולה היא לי שלא התייחסתי אליה לפי מעלותיה הגבוהות ושלא הענקתי לה את היחס הנאמן המתאים.

גנומן 69 - מי היה עושה שינוי גדול כזה, לעזוב הכול ולבוא עם חמישה ילדים לארץ ישראל? והנה היא תמיד מחזיקה באמונה גדולה מאד בכל השנים שעברו מהיכרותי איתה ועד עתה, אמונה בה" ממש, אמונה שלא מכירה בהגבלות, אמונה בבחירת ה" בגואל האחרון חיים, אמונה בסימנים השלמים של הגאולה השלמה, כולה אמונה ונאמנות, והיא אוהבת בכל ליבה את החמור אוכל לחם, כי היא זנבו הכפול. היא זו שהקדישה את הילדים שלה לה" ומכריזה בפירוש שכל הילדים הם לה", מה שיהיה או לא יהיה, ונאמנה היא לדבריה, שהרי כאשר היא אומרת דבר הנוגע לאמונתה, אין דבר בעולם שיכול לשנות את דעתה.

גנומן 70 - אין לה ימין או שמאל בדבר האמונה, כאמירתה לפני ימים "לא אהיה לעולם כיוצאי מצרים שרצו לשוב מצרימה בזכרם את סירי הבשר", ובעת אמירתה זו היא צעקה ממש: "אף פעם לא אעשה דבר כזה, אף פעם". היא סבלה רבות בשנים הללו, אך למרות זאת היא לא עזבה ולא המעיטה את אמונתה, אלא אדרבא הגדילה לעשות והתחזקה באמונתה תמיד. היא אוהבת את צדק ה" ושונאת את הסילוף לפני האל.

גנומן 71 - שורשה ממרים הנביאה הצדקת, כפי שנתקבל בחלומה, ומי מקבלת כמוה בכל העולם נבואות נאמנות? דברי חלומותיה אש לוהטת להביא את האמת, וה" איתה לתת לה כרצונה ולעזור לה כצורכה וכחפצה, כי הקדישה את ילדיה לה" ולגאולתו השלמה, ולא הכירה בשקרי אנוש ובטיפשות. גבוהה נשמתה עד מאד, והיא מזל טוב לאנושות ומחכה בחוסר סבלנות לצדק ולאמת ה" שירדו לארץ. צדקת היא באמונת דבר ה" ונאמנה לאהיה אשר אהיה, והוא ישתבח מכיר בצדק כוונותיה, ובחר בה להיות הזנב הכפול לחמור אוכל לחם, הזנב הכפול לדג הגדול לוויתן והרקמה הגאה של הסוס הלבן.

גנומן 72 - הרם את נודע, ה" אלוהינו, עשה נסים ונפלאות לזנב הכפול אשר בחרת, וזכור גם את פאולו, הסוס הלבן, ואת כל אמונתו, שלא זז אף פעם ממעמדו ומנדרו לעזור לחמור אוכל לחם ולהסמיך את נודע בכל דבריה. זכור את סבלו ואת פעולתו לשם אמונתו החזקה בגאולה השלמה. חזק את נודע, רפא את רגלי הסוס הלבן, הוסף כוח להבנת עיר בן אתונות, והרם אותנו אל מצב יציב למען עבודתנו בגאולתך השלמה ולמען ילדי מלכות השמים הראשונים, המקודשים בקדושה החדשה על סימניך השלמים.

גנומן 73 - חתום אותנו ה" אלוהינו בחתימה טובה לשנה הזאת, תשס"א, בסימן אסתר המלכה שנכנסה אל ארמונה, וזכור באהבה את כל פעולותיו של פאולו למען הקמת הקשר המשולש בינינו למען קיום כל דברי הברית השלמה הזאת, בזכות הגואל חיים. סלח לנו על כל חסרונותינו ועוונותינו למען נצדק ונהיה נקיים לפניך, כי גדול אתה ה" צבאות לשדד את המערכות לטובתנו למען טובת הכלל ולקיים את מחשבתך העמוקה עד אין חקר. רפא אותנו בחתימה טובה חדשה לבריאותנו ולפרנסתנו, ולא נשמן ולא נכשה ולא נתעבה ולא נשכח את צור ישועתנו ואת אבינו מחוללנו ויולדנו ומחדשנו ברוח חדשה ולב חדש ומוח חדש שפל מהמזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. אמן.

גנומן 74 - אחרי סעודת ליל ראש השנה הרגשתי את צערי הפנימי על דבר שילובי השם הוויה ואדנות שבסידוריהם על פי הקבלה המזויפת בנקודות וכפילות ווים. גועל נפש. הדבר העציב אותי עד עצם הנפש. הסברתי את צערי לפאולו ולנודע.

גנומן 75 - נודע אמרה: "כבר שאלתי את עצמי מזמן איך יכולים אנחנו לענות אמן מתוך הטעות הנוראה הזאת?". יש להעיר שדבר זה בא אחרי שסולי קמחג'י מסר לי לפני ראש השנה דפים מדברי רבנים נגד "לשם ייחוד קודשא בריך הוא" וכו', ואמר לי: "אולי תיתן אותם למישהו? מידך זה דבר אחר". לפני 3 חודשים הרב רפאל פרץ ואני היתרנו אותו מן הנדר שלא ללכת לבית הכנסת מטעם "לשם ייחוד". כעת בא עניין השם המרובע, והרגשתי בכל חומרתו, כך ששוב אינני רוצה לענות אמן לתפילותיהם!

גנומן 76 - מי הרשה דברים כאלה שהם מחוץ למסורת ישראל לגמרי? קבלה שקרית היא, וחילול ה", בר מינן. יצאנו נגד מנהג זה בחרם מדאורייתא. - -

גנומנים 78-77 -

הכול החל מאז לפני ארבעת אלפים שנה

התווכח אברם עם תרח ואמר לו: אבי שמע

מדוע פסלים אתה חוצב

ולהם אתה משתחווה ועליהם אתה חושב?

אינך אולי יודע שזו עבודה זרה?

מהסלע אתה מפסל אותם בצורת כלב או פרה

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא תופסים

להם רגליים אבל לא הולכים

הגד לי אבא, למי מתפללים?

הגד לי אבא, מה אתה עושה?

גנומן 79 - הרבה סימנים נבואיים נאמרים בשירת האזינו על סוגים שונים של עבודה זרה שבני ישראל נכשלים בהם במשך דברי ימיהם ועד אחרית הימים: "טז יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים; בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ. יז יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. יח צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח, אֵל מְחֹלְלֶךָ. יט וַיַּרְא יְהוָה, וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו. כ וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם-- אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם. כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם" (דברים, ל"ב, 16-21).

"אחריתם" מרמז על השואה, בעוונות הרבים, שהיא סוף תקופה ארוכה בת 400 שנים הנקראת תקופת אחרית הימים לישראל.

גנומן 80 - מוכח מזה שעיקר העוון של ישראל באחרית הימים (השואה היא סוף אחרית הימים לישראל, ותקופת אחרית הימים עצמה לישראל היא 400 שנים עד השואה. מדובר באחרית הימים לעם ישראל בלבד ולא לעולם, כי "אחרית הימים" (הדור הרביעי) לכלל אומות העולם מגיעה לאחר מכן, כפי שיפורט בהמשך) הוא כולו בעניינו ובתוכנו עוון של עבודה זרה (בנביאים מרומז עוון זה בביטוי "עוון קץ"). יש להתפלא על עובדה זו, כי אם היה מדובר כאן על זמני בית ראשון, ידוע הוא שישראל נפל לכל מיני עבודה זרה כפשוטה, אבל כבר בזמני בית שני לא מצאנו סוגי עבודה זרה כפשוטה, וכך גם בזמנים הארוכים של הגלות אחרונה השלישית לא נמצא שבני ישראל נפלו בכללותם לסוגים של עבודה זרה בפסלים ואלים אחרים ידועים הנראים לעין.

גנומן 81 - ואמנם הפסוקים בנבואת משה רבנו, עליו השלום, בפרשת "האזינו" מצביעים על עוון עבודה זרה ממש עד אחרית הימים, ולכן לפי חשבון זה המקובל אצלנו, ישנו עוון גדול ונורא של עבודה זרה ממש הנוגע בעיקר לתקופת 400 השנים עד השואה. הוא נקרא "עוון קץ", דהיינו: העוון שבני ישראל נופלים בו בקץ הימים, הוא הקץ האפל שהתקיים בשואה. העוון, כאמור, אינו מוכר, כי אם היו מכירים בו בני ישראל, דהיינו חכמי ורבני ישראל במשך אותן 400 השנים, הם היו עוקרים אותו ונמלטים ממנו. אין זה גם עוון אחר ששורשו עבודה זרה, כמו כעס או שנאת חינם או תאוות העולם או אהבת כספים וכיוצא בהם, שהרי כל העוונות יש להם שורש באלוהים אחרים, וכידוע הדיבר השני הוא השורש לכל הלאווים שבתורה. לפיכך מדובר בעבודה זרה ממש אך נסתרת, דהיינו: הנפילה לעוונות עבודה זרה הייתה מבלי להכיר בה ולדעת שהיו עושים אותה. הרבנים בתקופה זו לא הקשיבו לרב יחיא אבן שלמה אלקאפח, אשר ספרו "מלחמות השם" פורסם בירושלים ב-1931). הם אמרו שה"אצילות" היא עניין נסתר מעל הבריאה, וה' הסתיר פניו במהלך השואה. רק כעת, עם פתיחת הגאולה השלמה, קיבלנו את המפתחות לתקן את החטא הנורא, אשר עדיין נפוץ בעם היהודי.

גנומן 82 - ונוסיף כאן ש"אחרי זמן קץ" הוא תחילת זמן הברית החדשה השלמה, המנובאת על ידי ירמיה הנביא: "אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם" (ירמיהו, ל"א, 31). הפרת ברית התורה היא משום עבודה זרה בעיקר. עם זאת ה" ברוך הוא כבר "בעל בם" בכל ההבטחות לאבות, בתורה ובנביאים, ולכן הוא לא "מפר" אותם, חס וחלילה, כי אם מתקן אותם דרך הברית החדשה השלמה שהוא שולח עם ביאת הגואל האחרון בגאולה השלמה. כלומר רק בזמן הגאולה השלמה מובא התיקון לאותו עוון קץ, כשעד אז בני ישראל אינם מכירים בכל תוכן העוון. והוא שכתוב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב" (ישעיהו, נ"ט, 20), הוא הפשע שעם יעקב אינו מודע לו, כי אם היו מכירים בו חכמי ורבני ישראל, לא נדרש היה שהגואל ישיב אותם ממנו. עם זאת, הגואל האחרון דווקא הוא זה שצריך לגלות להם מהו הפשע הנסתר שיש לתקן, והכול משום הסתר הפנים הנורא של אחרית הימים. כאשר מתקנים אותו, רק אז נסלח להם העוון, וחטאם לא נזכר עוד.

גנומן 83 - בנוגע לידיעת הזמנים, השואה היא ה"רגע" הנורא ההיסטורי החד פעמי בכל דברי ימי ישראל של הסתר הפנים המרומז בפסוקים: "ז בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ. ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה" (שם, נ"ד, 7-8). שנת 1945 היא סוף הדקה, והיא סוף זמן אחרית הימים לישראל, כאמור. 1945 עד 1948 הם "שלושת הימים" לפני תחילת זמן תחייתו של עם ישראל, בהקמת מדינת ישראל והתחלת קיבוץ הגלויות. משנת 1948 מתחילה למעשה תקופת "ימות המשיח" הנמשכת מאה שנה לפי האינדיקציות של הסימנים השלמים, וזהו זמן טהרתו של ישראל עד שיגיע הוא לבית אל, ככתוב בתורה (בראשית, ל"ה, 2): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-בֵּיתוֹ, וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר עִמּוֹ: הָסִרוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ".

גנומן 84 - לא תקופת הטהרה כי אם תקופות הטהרה, תקופות רבות הן עד שעם יעקב עובר טיהור ותיקון ועד שיוצא מסגירותו ומגיע אל ההתרחבות, אל הרוח החדשה, אל הלב החדש ואל הקדושה החדשה הקשורה בברית השלמה בבואו אל בית אל, דהיינו אל בנין בית המקדש השלישי. באופן כללי מדובר במאה שנים: מהקמת מדינת ישראל ב-1948 עד שנת 2047, ולא במקרה היא תקופה בת מאה שנים, כמרומז נבואית בשמחת לידת יצחק אבינו כשאברהם אבינו בן 100 שנים. ואמנם לנו העניין בקבלה החדשה של הגאולה השלמה, כי כבר ידועים לנו ביאת הגואל האחרון, חיים, והתגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מפסח תשמ"ג, 1983, 35 שנים מהקמת מדינת ישראל. הסימנים השלמים ירדו בהתחלת התקופה להכריז, שהדור הרביעי הכללי לעולם והמתחיל מאז הוא תקופה בת 65 שנים, במסגרת מאה השנים מ-1948 עד 2047. זמן בניין בית המקדש הוא בסוף התקופה ההיא, מפני שכל התנאים ההיסטוריים גם בישראל וגם בעולם לא יכולים היו להתקיים עד אז, עד אחרי יום ה" הגדול והנורא. זהו המבט הכולל המהיר והאמיתי של 100 השנים עד לידת יצחק ההיסטורי לישראל.

גנונן 85 - אם תקופת 65 השנים נראית ארוכה, זה אינו כן כאשר מתבוננים בשינויים הגדולים הדרושים לקיום הגאולה השלמה. אדרבא, זו תקופה מאד קצרה ומרוכזת היסטורית, שאין מהירותה דומה לה בכל יתר דברי ימי ההיסטוריה, לא לפניה ולא אחריה, והיא רק החלק המקדים לתקופות הגאולה השלמה העולמיות שיבואו לאחר מכן. יכולים אנו לתאר עד כמה העולם רחוק עתה מהגאולה, וכן עם ישראל עצמו, שעד כה לא מודע לעוון העבודה הזרה שבה נפל באחרית הימים, עוון הנמשך עד לטהרה. העוון הזה עוד משתולל כיום בקרב היהדות הרבנית וההלכתית ומטמא את היהדות האמיתית. מלחמת ה" היא קשה, גדולה וחזקה, עד שכל ישראל יבין, יידע, יתחרט וייטהר. זוהי רק הקדמה ליתר דברי האמונה הגדולה האמיתית של הגאולה השלמה וקיום כל דברי הנבואות עליה.

גנומן 86 - אחריה יש להקים את החוק החדש לישראל ולעמים (דהיינו לכל בני העם הרחוקים מדרכי ההלכה והמנהג) ואת המנהג החדש, להודיע על כל המשניות החדשות הנפלאות של הגאולה השלמה המוסברות בכל כתבי ספר משנת חיים, להודיע ולהסביר את כל חלקי ההיסטוריה שעברה מתחת לשם הנסתר "אשר" של השם "אהיה אשר אהיה" הכולל גם את מקורות הנצרות האמיתיים הבלתי ידועים עד הנה, להקים את סימן חמור אוכל לחם בארץ ובעולם, להודיע ולהסביר את המסרים הנבואיים החדשים על הדור הרביעי הזה הסופי הנורא והעצום, האפל והגרוע, ההורג והמחיה, להודיע על מישרתו הנפלאה של הגואל הנבחר, חיים, השופט המשוח במלכות השמים, שקם בסימן השלם של תחיית המתים, להודיע ולהסביר את ספר הכוכבים המתגלה בגאולה השלמה, להודיע ולהסביר על האור החדש של בית המקדש השלישי ועל פירוש באר שבע, להודיע ולהסביר את הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן ולשמח את העולם במנות סעודתו הגדולה לצדיקים החיים באמונתם. כל אלה הם חלקים עיקריים בתנאי הגאולה השלמה לעם ישראל הנבחר וגם לאומות העולם הזכאיות.

גנומן 87 - לא רבות הן 47 או 48 שנים הנשארות מכתיבה זו הנוכחית:

ותרח התרגז וקצף על אברהם

ואמר לו "אתה שובב בני ואיך תעז פתגם

אינך אולי יודע שלאלה נתפלל

והם שומרים עלינו לפי כוח ההלל".

הרי אברם היה קטן עוד ילד רק בן שבע

אבל גילה לו בתוך ליבו אמת בורא הטבע

וחשב על תחבולה לעשותה כלפי אביו

להשיבו לקו שכלו להכשילו בפיו.

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא תופסים

להם רגליים אבל לא הולכים

הגד לי אבא למי מתפללים?

הגד לי אבא מה אתה עושה?

גנומן 88 - התנאי הראשון המקדים קשה הוא מאד: "לשבי פשע מיעקב" - להשיב את בני ישראל מהעוון הנסתר של העבודה הזרה שגרם בעוונות להסתר פנים, ורמז הפסוק לכך: "יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם". רמזים הם, שהרי, לכאורה, תחילת הפסוק בכישוף, כי כידוע המכשפים זובחים לשדים, ואותו הכבוד שעושים לשדים נחשב לעבודה זרה ממש. ואמנם מדוע נאמר "לא אלוה"? הרי ידוע למכשפים שהשדים מגיעים מן העולמות התחתונים ומדוע ההדגשה "לא אלוה"? האם המכשף האמיתי שקורא לשד בשמות הטומאה שהוא מכיר בהם לא יודע בבהירות שהשד הוא שד ולא אלוה? (כל שכן המכשפים הגדולים, כחרטומי מצרים, שהיו רואים את השד ממש ומדברים איתו וכו').

גנומן 89 - לפיכך רמז הוא לסוג אחר של עבודה זרה, שהעובד אותה חושב שהוא עובד את ה" ובאמת עבודתו ואף כוונתו "לשם שמים" בטעות גמורה. כאשר יתגלה העוון יראה הוא בפירוש למפרע ש"עבודתו לה"" כביכול הייתה למעשה זבח לשדים והתפילות היו כקריאה לשדים ממש. עובד העבודה הזרה הזו אינו ידע את זאת ובמחשבתו כאילו קרא הוא לבורא העולם. הרי עמוקה מאוד היא נבואת משה רבנו, עליו השלום, ומובן ממנה שסוג נסתר הוא העבודה הזרה, שנכשלים בה בני ישראל באחרית הימים.

גנומן 90 - הפסוק ממשיך ברמזיו המפליאים "אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם". בפסוק זה ישנם הרמזים העיקריים על הסוג החדש המוסתר של העבודה הזרה שנופלים בה בני ישראל באחרית הימים. ויזכרו הקוראים היקרים שנבואת משה בשירת האזינו, כמו כל הנבואות השליליות של התורה ושל הנביאים, יש להן זמן קץ, כי לא נמשכות הנבואות השליליות לנצח נצחים, אלא לזיכרון תהינה בסוף על מה שהיה. לכן הסברנו שהנבואות הרעות הללו נסתיימו בעונש השואה, בעוונות הרבים, אבל הכרתן וגילוי תוכן העוון וטהרתו אינם באים עד לתקופות הטהרה של עם ישראל, בזמן ביאת הגואל לשבי פשע מיעקב. הנבואות השליליות כלפי העולם מסתיימות כולן עם סיום יום ה" הגדול והנורא (הוא תקופה שתתרחש בסוף הדור הרביעי), ולכן "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא" (מלאכי, ג', 23).

גנומן 91 - באמת מפליא פסוק זה בכל מילותיו "אלהים לא ידעום". מה פירושו? ומה הכוונה ב"חדשים מקרוב באו"? בדרך כלל העבודה הזרה היא שרשרת ירושה, ככתוב: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי" (שמות, כ', 4). הרי הבודהיסטי מקבל את מסורת הבודהיזם והקתולי מקבל את מסורת הכנסייה הקתולית, וכך בכל הדתות השונות. גם הפלשתים קיבלו את מסורת דת דגון מכומרי דגון, ולכן מוזר מאוד ולא מובן הוא הביטוי הנבואי כאן "אלהים לא ידעום". לפיכך מדובר על אלים אחרים שלא היו מקודם ואף אחד לא שמע עליהם או הכיר בהם. וממשיך הפסוק בקו הסברו "חדשים מקרוב באו": לא אלהים אחרים מוכרים מקודם, אלא אלים אחרים שלא היו קיימים לפני עוון זה שנכשלים בו, כאלו שלא נשמעו ולא נודעו ולא הוכרו. עד כדי כך חדשים הם, שבא הפסוק הנבואי לגלות ברמז דבר גדול ועצום "לא שערום אבותיכם".

גנומן 92 - היות והעוון מתייחס לעם ישראל, אין ספק ש"אבותיכם" כולל את חכמי ורבני ישראל בעלי מסורת ישראל: אמוראים, תנאים ופוסקים וכו', שהם ראשי ישראל בכל דור. רמז זה הוא מפליא ומכאיב, אך חשוב מאוד הוא להבנה: להבין למפרע איך נכשלו ראשי העם הנבחר, הבקיאים בחכמת התורה שבכתב ושבעל פה, בעוון זה של עבודה זרה. גדולה נבואת משה רבנו, עליו השלום, האזינו!

גנומן 93 - ונדרשות אסמכתאות לפסוקים אלה, כאשר מגיע הזמן להיפטר מעוון קץ דרך הבנתו. גורם נסתר של עבודה זרה ממש, עוון קץ, גרם לאותו הסתר הפנים של "רגע" השואה הטרגית. בני ישראל לא יכלו (המיוצגים על ידי ראשי בני ישראל האחראים על התורה הקדושה) לשער את העוון שנפלו בו. העוון נמשך גם אחרי השואה אל ימות טהרת ישראל בצורתו הקודמת: "ויזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם". ונבחר הגואל האחרון חיים, ובא, דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, ל"ציוֹן", לשבי פשע מיעקב, להודיע את האמת נגד העוון האלילי הגדול, החטא הנורא והנסתר, הכרוך בכל שיטת ספר הזוהר הפסול בצמצומי האין סוף, באצילויות פרצופיו ובספירות הנאצלות. אלהים אחרים חדשים מקרוב באו, שהצחינו את עבודת ישראל לה" ברוך הוא זה 500 שנה.

גנומנים 94-95 -

בבוקר בא אז תרח אל חנות אלוהיו

כל פסליו מנופצים, ונתחוורו פניו

ובקצף אל אברהם פנה בחרי אף

"למה שברת את אלוהיי והרסתם ראש על כף?!"

אברהם ענה לו: "אל תאשים אותי

האלוה הגדול בהם קִנֵא את מנחתי

וראה שיתר הפסלים רצו אותה גם הם

ובגרזן הוא שִׁבֵּר אותם והוא הוא האשם!"

"עד כמה תשקר, בני, כי אין זו האמת

והם מאבן עשויים לא על חי ולא על מת

ולא יכלו להילחם לקום או לאכול

ואין להם תנועה, בני, ואתה הוא שיכול!"

"הגד לי אפוא, אבא, מה להם ולאלוהים

ומה לך לעבוד אותם ותשתחווה לאבנים

ואתה בעצמך פסלתם בעבודת סכין

ומדוע תסמוך עליהם ובהם תאמין?"

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא מתנועעים

להם רגליים אבל לא הולכים

הגד לי אבא למי מתפללים?

הגד לי אבא מה אתה עושה?

האלהים למעלה יודע את הכול

והוא בורא הכול, אבי, והוא הכול יכול

ואין איתו שותף, אבי, ואין שום אל אחר

ורק עליו כדאי לסמוך ותשועתו לא תתאחר

כי הבורא אחד הוא ואין איתו שותף

וכל אלהים אחר אינו אלא מזויף.

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא מתנועעים

להם רגליים אבל לא הולכים

הנה נא אבא אליו מתפללים.

הנה נא אבא, אל תעשה כך עוד.

גנומן 96 - בעוונות הרבים נשתבשה האמונה בישראל באחרית הימים. עם ישראל האחראי על תורתו חרג מן הדרך באלים אחרים ממש. הוא נתן את זרעו למלכות נוכריה נאצלת ואמר לה: "את הנקבה שלי". אז קרא ה": "ישראל ישראל", אך ישראל לא היה שם, כי אם דור תהפוכות, יקנאוהו בזרים, בתועבות יכעיסוהו. וירא ה" וינאץ בכעס את בניו ובנותיו. ולא בעם זר מדובר, כי אם בעם שה" קרא לו בניו ובנותיו, לעם התורה אשר אין לה תורה, כי אם פרצופים זרים נאצלים, אלים חדשים, זרים ופסולים, שנבראו ונתחדשו מעטו של משה דה לאון בספר הזוהר המתועב והפסול כפסלי תרח, וישברו כמו שאברהם שיבר את פסלי אביו. כי ויטוש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו.

גנומן 97 - לא על דברים קטנים פגע בנו ה" אלוהינו בשואה, לא על טעויות של מה בכך נענשנו על ידו יתברך, כי עזבנו אותו, בורא כל היקום, ודבקנו באלהים חדשים מקרוב באו. זנחנו את צור ישועתנו ובכינו אל אל אשר אינו אל, כי אם שד מלמטה. לא לחינם הסתיר את פניו, לא לחינם מסר אותנו לעם נבל, לא לחינם ראה משה רבנו בנבואתו שכעס ה" אלוהינו עלינו ואמר "ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם: כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים". נשתבשה ונתלכלכה ונתעבה והתבלתה אמונת ישראל, כי קנו להם בני ישראל, ראשי עם התורה, ספירות נאצלות למעלה מן הבורא, למעלה מה" אלוהינו, בורא כל העולמים, אשר אמר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". לא לחינם כי אם בצדק גמור ומוחלט, בצדק ה" אשר אין בו פגם, בצדק ה" אלוהינו אשר צווה עלינו: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, י"ח, 13).

גנומן 98 - לא לעם זר אמר ה" אלוהינו "אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם; אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם; לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר-- פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ: פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת" (דברים, ל"ב, 26-27), כי אם לעמו ישראל, עם החי בזכות אבותיו אברהם, יצחק ויעקב, העם הנבחר להתבונן בחכמת ה" אלוהינו והמצווה שלא להתפלסף על מה שלמעלה, מה שלמטה ומה שלפני ולפנים, עם המצווה "תמים תהיה עם ה" אלהיך". הם זייפו את כל התורה, ושיבשו את כל האמונה, ואין קול ואין עונה "כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה: לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם" (שם, 28-29). לא לחינם נמכרנו, כי מכרנו את עצמנו ביד ספר הזוהר וביד כל קבלתו השקרית והמזויפת, וזבחנו לשדים לא אלוה ארבע מאות שנים באחרית הימים!

גנומן 99 - קום נא ברחמיך העצומים והנוראים והנפלאים, ה" אלוהינו, וסלח לעם הזה, לעמך ישראל. השבת את רשעות הגויים מאיתנו והרם נס גדול וחדש, שלא היה ולא יהיה אחריו כזה, בזכות הגואל האחרון חיים. הושע את עמך, את כל בית ישראל, סלח לעוונותינו, רחם על גופנו ועל רוחנו ועל נשמתנו, הרם קולך בכל העולם מארבע פינות השמים ומארבע קצוות תבל, ועורר את השמים ואת שמי השמים ביום זה, ג' סוכות תשס"א. צעק על כל הגויים והראה את גודלך, את גבורותיך ואת אותותיך. הרם נס לפני כל העולם למען שמך, ובזיכרון אהבתך לגואל חיים אשר בחרת, והסר חרפה ובושה מעמך ולא שתקת.

גנומן 100 - אחד את קול יעקב בכל המדינות ובכל פינות הארץ והרם את עמך ישראל באהבתך. וזכרת את משה עבדך ואת אליהו נביא גאולתך, ועשית למען שמך הגדול והנורא, אתה הוא גיבור עולם, הכול בראת והכול שלך לעשות כרצונך. וסלחת ומחלת וקיבלת את כפרתו, ועשית להראות את גדלך הנשכח בכל העולם, והפחדת את כל מעשה ידיך בחסדך לישראל, והרבית את חמלתך עליהם ועל בניהם ועל בני בניהם. ושלחת חיים והקמת את עמך בתחייתו, ואיחדת את רוח כל ישראל, ועשית למען שמך "אהיה אשר אהיה". והרבית אמונתך בכל העולם, וזכרת את ענוות עבדיך, וקיימת נס רם, והרמת נס קיים: "כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם" (דברים, ל"ב, 40). על פסגת הרים הרמת את שמך וגאלת את עמך, אמן וכן יהי רצון.

"לט רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל. מ כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. מא אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר; מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (שם, 39-43).

.................................................

יום שלישי, חול המועד סוכות, י"ח בתשרי תשס"א, 17 בספטמבר 2000, אגם מלח י"ד, באר שבע.

פרק 3

גנומן 101 - בספרנו "חמישה לוחות הברית" הארכנו בעניין טעותו של אהרן הכהן בהסבר חשוב מאד הנוגע ישירות בשאלה הזאת, שהרי אהרן הכהן טעה והביא על העם חטאה גדולה, אף על פי שהוא בעצמו התכוון לפעול רק לשם שמים ולא עבד עבודה זרה. עם זאת, אהרן לא "הבין" את כל כוונות העבודה הזרה הכרוכות בעגל עד הסוף ממש, והוא שעשה את העגל, בנה לו מזבח והכריז "חַג לַיהוָה מָחָר" (שמות, ל"ב, 5). דק הוא מאוד הלימוד הזה המוכיח, עד כמה הכוונות הטובות אף לשם שמים יכולות להיות בטעות אפלה ובחטאה גדולה, ומרוב דקוּת העניין מצד הכוונות, לא יורגש כל דבר העוון שבו, עד שמתגלה פעולתו הסופית, והיא שתוכיח את חומרת הטעות והעוון.

גנומן 102 - עיקר הטעם אצלנו בהסבר עניינו של אהרן הכהן בחטא העגל הוא להצדיק את טעם המתקת הדין על רבני וחכמי התורה באחרית הימים, שנפלו בחטא העגל הסופי של ספר הזוהר ושיטת האצילות מבלי להרגיש ולהבין את החטאה הגדולה ואת העוון של העבודה הזרה הגרועה שיש בכל ה"חכמה" ההיא. הם שהוציאו את החטא אל הפועל בעם ישראל אחרי שברא אותו משה דה לאון מספרד, והם שבנו לו מזבח והכריזו על תוכנו "חג לה' מחר", באומרם שהספר ההוא ויתר הקבלה הנמשכת ממנו יביאו את עם ישראל לגאולתו. בעוונות הייתה החטאה הגדולה של עוון קץ אחרית הימים, שהביא את ישראל לשואה בעוונות הרבים.

גנומן 103 - מעשה העגל הוא מסוג נבואת התורה הקדושה המתממשת באחרית הימים[1], ולכן צריכה להיות הצטדקות מצד ניקיון ליבו וטהרת כוונותיו של אהרן הכהן הקדוש בכדי שגם הרבנים והחכמים האחרונים יוכלו להצטדק ולטעון כי כמו אהרן נפלו הם לחטאה גדולה מבלי להתכוון לרע. הוא כסימן שקיבל סולי קמחג'י: "הר' חיים ויטל הליכתו הייתה בקודש", דהיינו למרות אמיתות הסברנו על הכפרות והשיתוף, שנמשכו בכל ספרי עץ החיים שלו, ועל כך שכולם אינם בשום אופן דברים אמיתיים, אין שלילה של העובדה שמצד כוונותיו לשם שמים והתנהגותו בחייו, הליכתו הייתה בקודש.

גנומן 104 – וכך התאים עניינו לאהרן הכהן כאמור. צריכים אנו את אותו הסבר תורני למטרה ההיא, להצדיק במה שיכולים את נפילת הרבנים והאחראים על העם ב-4-5 מאות השנים האחרונות. המטרה ההיסטורית הנבואית "חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם" היא לתת את המפתח הדרוש להבין ולעקור את הסוג ה"חדש" של העבודה הזרה שיצא מידיהם של הנתפסים בעוון קץ, ולולא נבואת משה רבנו בשירת "האזינו", לא היינו יודעים מה לחפש או איך להתאים את העוון לזמני הקץ של אחרית הימים: מדוע נפלו ואיך לא ידעו ולא שיערו כלל ועיקר את עוון העבודה הזרה שנפלו בו?

גנומן 105 - קובל הרב קאפח בספרו "מלחמות השם" (שהודפס בירושלים ב-1931 והוחרם על ידי ה"מקובלים" שם) בשאלה רטורית: איך הוא הדבר המפליא והמעציב הזה שעל כל דבר ודבר, על כל פרט וכלל הסבירו רבותינו ז"ל את הלכתו, ולא עזבו עניין עד שלא נכנסו אל גדרותיו על הן ועל לאו, בעוד בדבר הזה, הנוגע לעצם אמונתנו הטהורה התורנית, לא ראו צורך להגדיר אותה בגבולות ברורים שהיו מונעים מעם ישראל להיכנס לשיטה מוטעית, הכרוכה בשיתוף וריבוי רשויות וכפירות עצמית בודהיסטית של צמצומים ואצילויות אלוהות המדברות על למעלה ממעשה בראשית? דהיינו: ישנו איסור על חקירה לפני ולפנים, למעלה ולמטה, והסברי חז"ל נגד השיתוף וריבוי רשויות ישנם, וגם בפוסקים הראשונים ובספר מורה נבוכים הם ישנם, ועוד אחר כך ישנם הסברים, אבל לא הוסדרו הדברים באופן הלכתי ברור ומסודר.

גנומן 106 - וזועק הרב קפאח בקנאתו לטהרת אמונת אבותינו עד לזמן יציאת ספר הזוהר על "חדשים מקרוב באו". חסרה עוד הרחבה בנוגע לשאלת הרב איך לא פירשוהו רבותינו באופן ברור ומסודר, ועל כן אנו מרחיבים כאן אודות האספקט הנבואי של "חדשים מקרוב באו", שהוא הנותן טעם להיעלמו של העוון ב"האזינו" מעיניהם. הם לא יכלו לשער אותם ולכן נפלו בחלק הרע של עץ הדעת טוב ורע.

גנומן 107 – במסגרת טענתו של החכם אלקאפח כלפי ההלכה הוא קובל בצדק על העדר השכל הישר, על העדר כל חיפוש ביקורתי של האמת או של הכחשת שורשי החיבור ההוא ועל אמונתם שר' שמעון בר יוחאי חיבר אותו. אין לתלות את זה אלא במעשה השטן באחרית הימים. צודק הוא בהחלט, בעוונות, בביקורתו כלפי הרבנים הראשונים בפרט שלא בדקו במקורות כלל ועיקר, ולא ביקשו לדעת עדות נאמנה ממי יצאו הדברים ומאימתי, ועל איזה יסוד נבנו.

גנומן 108 - עיוורון פלילי כיסה את עיני הרבנים ההם, וכשיכורים בלי משקל האמינו לסיפור בדוי, שאפילו ילד קטן לא יאמין בו, על שנטמן הספר מתחת לאדמה בארץ נוכריה במשך 12 או 13 מאות שנים עד שבמקרה המלך שלח משלחת לחפור שם למטרה אחרת, ונמצא הספר. המלך שלח אותו לחכמי ישראל, שאמרו שלא היה בכוחם להבין אותו ושיש רק רב אחד בארץ ספרד, ששמו ר' משה דה לאון, שיידע לפרשו וכו'. - מה נגיד ומה נאמר ומה נצטדק כי מצא האלהים את עוון עבדיך!

גנומן 109 - פרק ס' ממלחמות השם - "והנה מכל זה תלמוד לומר דודאי שהדברים שנאמרו בזהר בענייני האלהות לא כפי שרשב"י ע"ה נאמרו ולא יצאו דברים כאלה מפי שום תנא או אמורא מרז"ל, ורק תלו אותן ברשב"י וחביריו בשקר, שהרי הוא בעצמו מכריז ואומר כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם! חלילה, חלילה להאמין שרשב"י התנא או שום אחר מרבותינו התנאים או האמוראים יחשוב או יאמר כדברים האלה לעבוד אלוה אחר קצר אפים ולשתפו במחשבה עם ה' אלוהינו ארך אפים שהוא הסבה הראשונה שהוא בתור נשמה לפי דעתם לפרצופים האלה ועובדים ומתפללים לפרצופים הנז' ואומרים כי לנשמתם שהוא חלק האין סוף שבהם הם עובדים, ומיחדים הפרצופים הנזכרים עם נקיבותיהם הנרמזים בשם הוי"ה, יוד חכמה שהוא אבא, ה"א ראשונה בינה אמא, וי"ו תפארת זעיר, ה"א אחרונה מלכות, ובשמע ישראל הוי"ה ראשונה אבא, אלוהינו אמא, הוי"ה אחרונה תפארת זעיר, אחד מלכות, לחברם ולקשרם יחד להיות הארבעה אחד (זהר ואתחנן דף רס"ג ע"א), כי עיקר היחוד אצלם לחבר ולקשר במחשבתו עיניינים כשהם מצויירים במחשבתו (כפי - פ.ג) אור נפרדים והוא דוחק את מחשבתו לשום אותם יחד, וגם בפיו אומר לשם קב"ה (קודשא בריך הוא - פ.ג) ושכינתיה וכו' ליחדא שם יו"ד וה"א בו"ו וה"א וכו'. וכוונתו על אבא ואימא וזעיר ונוקביה הנרמזים לפי דעתם בשם הוי'ה, ואריך ועתיק הנרמזים בקוצו של יו"ד ועיין לעיל ס' מ"ב.

גנומן 110 - ולפי דבריהם למה לא הזכירו רז"ל במשנה ובגמרא במסכת זבחים על הא דנתן לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחח, והחטאת והאשם לשם חטא, ופי' בגמרא לשם ניחח, נחת רוח להקב"ה השם שאמר ונעשה רצונו, ולא החשיב לשם יחוד קב"ה ושכינתיה, אלא ודאי שדעת רז"ל שאלוהינו ברוך השם יחיד ומיוחד מכל שאר האחדים, ואינו צריך לקשרו ולאחדו מחלקים רבים כמו שחשבו המקובלים החדשים ולא לשתפו עם פרצופים חלוקים ושונים זה מזה! חלילה לנו מהעלות על לבבינו דברים זרים לתורתינו הקדושה כאלה שלא צוונו הקב"ה בתורה לאחדו ולשתפו עם שום נברא, רק לדעת ולהאמין כי הוא אחד שנאמר וידעת היום והשבות אל לבביך כי ה' הוא האלהים וכו' אין עוד, ועיין לקמן סי' קל"ו". -

גנומן 111 - עבודה זרה חדשה נבראת עם ספר הזוהר, אלהים אחרים חדשים נבראו מהדוקטרינה החדשה של האצילות, חכמה חדשה בלתי יסודית קמה מפירוש של שקר על ה"יוד" של שם הויה. נעשתה היוד ל"חכמת האצילות" בעולם האצילות. מי ביקש את זה מידכם, לעלות על בריאת העולם ביד הבורא ולדבר על מה שהוא למעלה מהבריאה יש מאין?! מהיוד שהיא מספר עשר בנו עולם של "עשר ספירות נאצלות מהאין סוף".

גנומן 112 - ולא ידעו שמספר דברים לפני הבריאה יש מאין ייעשו לעשרה אלים חדשים, שאם הבורא הוא למטה מהמאציל, חלילה וחס, איך לא יהיה מה שלמעלה מהבורא "אלוהים" לעצמו?! עם זאת לא ידעו הם כיצד להתייחס לעשרת האלים הנאצלים האלה, מפני שחדשים היו (מלפני 750 שנים), מקרוב באו (מספרד), ובמקום לשער כי הם אלוהים אחרים, שיערו שיעור קומה, בר מינן. ירחם ה" על עמו ישראל, המצווה באמונה הטהורה והפשוטה, אחד ומיוחד באחדות מוחלטת וגמורה בלי חילוקים ובחינות וסוגים לעצמם. שמע ישראל ה" אלוהינו ה" אחד.

גנומן 113 - במקום לעבוד את ה" בפשטות, הם הכניסו לסידורים שילובי שם הוויה ואדנות, מילאו את אותיות השם בנקודות מוזרות, שינו את מנהגי אבותינו, הרכיבו כוונות ארבע עולמות על דברי התפילה, "ויזבחו לשדים לא אלוה". תמימי דרך הם הקורבנות שנפלו בפח, שהפסידו את מידת התמימות "תמים תהיה עם ה" אלהיך" והפרו את תורת ה" בבלי דעת, מבלי לדעת שמתפללים הם לאלים אחרים. לפיכך מסכן העם, שנתפס במוקשי מקובלי ירושלים, המתגאים בעולמותיהם המלאים באלים נוכריים משותפים.

גנומן 114 - נתלכלכו בני העם באצילות, עברו את גבולות בורא מעשה בראשית ושוב לא הבחינו בין השמים לארץ, והתבלבלו כל הלשונות, עד כי בא לציון גואל לשבי פשע מיעקב להביא לישראל שפה ברורה. בשנת 2000 המצב עדיין קשה, ובהיכנס שנת תשס"א נמצא הכול בבלבול מוחלט מראש ועד רגל, כל ישראל, כי חזרה חנותו של תרח, ויש צורך בתחבולות הילד אברהם לעורר את אביהם אל השכל הישר.

גנומן 115 - השקר לא יגיד אמת, וכיסוי עיניים לא יגלה כסות לעיניים. האמונה לא תסבול גבהות לב, וה" לא ירחם על גאות פה. בא הזמן ותתנחמו אם תשמעו לעצה: כל ההוגים בשקרי הקבלה המזויפת לא ימצאו את האמת, כי התורה קדושה היא, ולא תסבול אלים אחרים. כפי שניצל אהרן הכהן בזכות תפילת משה, כך יינצל העם מאפלת הטעות בזכות הגואל האחרון חיים, אם יסיר את אלוהי הנכר ויתכונן לעלות אל בית אל.

כי להם עיניים נאצלות אבל לא רואים

להם אוזניים נאצלות אבל לא שומעים

להם פה מלכות נאצלת אבל לא מדברים

להם ידיים נאצלות אבל לא תופסים

להם רגלים נאצלות אבל לא הולכים

רבותיי, למי אתם מתפללים? תמים תהיה עם ה" אלהיך

ואל תשובו לכסילות.

..................................................

גנומן 116 - קראתי את חזון הגאולה על פי משנתו של הרב יצחק הכהן קוק. איש צדיק ועמוק הרעיון בכל דבריו.

גנומן 117 – יומן: חלמתי שהיינו ביחד עם הצדיק חיים, והוא ביקש שנעשה התעמלות על בריח ונעמוד על הידיים. השאר, פאולו, נודע, יהואל יהואל ואחרים עשו זאת, אך אני לא. פאולו התרגז עלי על שלא ביצעתי את התרגיל ועל תחושתי השלילית. אחר כך הייתי עם הצדיק וניסיתי להצדיק את עצמי באומרי שזה דבר שלא עשיתי אף פעם בחיי, אינני יודע איך לעשותו ואני חושב שלא אוכל להצליח. הצדיק אמר שאין זה כל כך קשה כמו שנדמה לי, והוסיף שאותו הרגע היה קשה מאד, מפני ששלושת רבעי אנשי כנסת הגדולה נוכחים. לא הצלחתי להדליק סיגריה לצדיק חיים מרוב עצבנות. - -

גנומן 118 – עלי "להפוך את עצמי" בהרבה דברים. אני מבקש מחילה מה". אני מבקש מחילה מהצדיק חיים. אני מבקש מחילה מאנשי כנסת הגדולה. אני מבקש מחילה מהתלמידים. - עשיתי סימן בעזרת פאולו כך שעמדתי על ידיי, כשרגליי באוויר, ושיניתי את הסימן לעיני נודע.

גנומן 119 - כתבתי מכתב למשרד הפנים. אחזור אליו בהמשך.

גנומן 120 - הריני מתרגם את הברכות החדשות של מזבח ישראל הגדול שנכתבו על ידי ג'יוזפה:

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד:

ברוך אתה אל חי המחיה את לבבות האנושות באמיתך בדור הרביעי.

ברוך אל חי הנותן חיים חדשים וכוח חדש בלב הנכנסים לברית השלמה.

אשרי האדם המתהלך עם האלהים, נותן החיים, בורא שמים וארץ. הוא יחיה את חייו עם אלוהי החיים.

ברוך אל חי הפותח את סימן חמור אוכל לחם אל ארבע פינות הארץ.

גנומן 121 - ברוך אתה אל חי שדרך מזבח ישראל הגדול, אתה פותח את לב האנושות אל השגת אחדות הבורא.

ברוך אתה אל חי הנותן תקווה בחיים דרך תורתך הנכנסת בלב כל אחד ואחת. אתה ה" אלוהינו גדול, ואתה נותן חיים לרוח האדם שאתה אוהב.

ברוך אתה אל חי, המושיט את תורתך אל לב כל בן אדם בכדי שייטהר ויתחדש. עשה ה" אל חי שאמיתך תגיע לכל בני אדם, כדי להתגבר על הגבלות ההווה, לאמת את הבטחתך: "לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד" (ירמיה, ל"ג, 32-33).

גנומן 122 - אל חי, הרחב את צעדינו, את צעדי החמור בעולם, שהינם כצעדי אברהם אבינו אשר אהבת. בזכותו יתפשטו צעדי האמונה האמיתית עד ארבע פינות העולם. ברוך אתה ה" אל חי ששלחת לעולם את מזבח ישראל הגדול, למצוא בעולם חמורים הנכנסים לברית השלמה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. מזבח ישראל הגדול פותח את הדרך למלכות השמים על הארץ, ופותח את לב האנושות בתורתך, ה" אל חי.

ברוך אל חי הנותן חיים חדשים לחוקי התורה ברוח חדשה הנכנסת לעמק הלב ומרימה את האדם אל קרבת ה".

גנומן 123 - הלבבות כעת פתוחים ולא סגורים כמו אז. הם מבקשים להרחיב את האמונה בך, אל עולם, ומשתדלים לפתוח את השכל בחשק לשמוע את תורתך, לשכן אותה בתוך הלב ולהתהלך בה. האר אותנו, ה" אל חי, האר את רוחנו ומלא אותנו באמיתך. אתה הוא הכוח שלנו ומטרת חיינו. רבים מחכים לקריאתך לחמור אוכל לחם. הם ירגישו באהבת שמך ויהיו מוכנים להיות מאוחדים על מזבח החמור, להשמיע את הסימנים הנפלאים של הגאולה השלמה השלישית בזכות הגואל האחרון, הצדיק חיים.

גנומן 124 - ברוך אתה ה" אל חי, ששלחת את דרכי החיים לבני אדם שלא יהיו עוד עיוורים וחרשים. מפציר אני בך ה" אל חי, פתח את לבבות בני האדם, פתח את הרגשת לבם, פתח את אמונתם ואת האהבה הנפלאה בלב כל אחד וכל אחת מאיתנו, עורר ה" את הסגולות המכוסות בעומק לבנו. כי נשבר כבר הקנה, המים כבר עולים, ומכל פינות הארץ נושבות הרוחות. הארץ רועדת, והאש בוערת לאכול עמקים ויערות. הכול מחפשים את אל חי, אלוהי סיני, אלוהי הגאולה השלמה.

תודה לאל חי, אל חי גדול, אל חי אחד. אתה הוא אל השמירה בדור הרביעי הזה. הנה החוק הראשון בלבנו, והיא אמונתנו וכוחנו, ובלעדיו אין חוק אחר, ה" אחד.

..................................................

גנומן 125 - ברכה למזבח השושנה מפאולו הסוס הלבן:

ברוך ה" אל עולם המאסף ומאחד את בני הצאן הנאבד מבית ישראל על מזבח אפרים ומחנך אותם בבית ספר השושנה. בואו בנים ובנות של ה" לבית ספר השושנה, בואו למנוע את דמעותיה של רחל אמנו. בורא כל העולם הוא אחד. ברוך ה" אל עולם המוריד את מדרגות השיש הלבן ממלכות השמים בזכות הגואל חיים בגאולה השלמה.

..................................................

גנומן 126 - יומן: הקמתי את סימני בית הדין של מרדכי הצדיק.

גנומן 127 - כתבתי את הטקסט "חדשים מקרוב באו" וסיימתי אותו.

גנומן 128 - סימנים עם שמעון - עשיתי סימני בשורות בסוכה שלו בנוגע למלחמות ה". יש אדם טוב מאד ששמו ויקטור, חבר של שמעון, ואשתו טובה מאד. הם שאלו אותי מה צריכה לעשות אשת אחיו של ויקטור שאביה נפטר. לאחר הפטירה, הואיל והיא גיורת ואביה לא יהודי. במקום לתת לי לענות, שמעון אמר תיכף: "זה לא אביה עוד, רק אביה הביולוגי, והיא אינה צריכה לעשות כלום".

גנומן 129 - אשתו של ויקטור נזדעזעה מתשובתו ואמרה שהיא לא אהבה את האופן שבו ביטא את הדברים. אמרתי: "אתם ביקשתם ממני את דעתי. אני אומר שהיא תבכה על אביה 30 יום". אשתו של ויקטור שאלה אותי מה כוונתי. שמעון פקפק באומרו שזה נגד ההלכה. אמרתי שאני יודע את ההלכה: שלושה לבכי, שבעה לאבלות, ושלושים לתספורת, אבל אני לא מדבר על בכי או אבלות לפי ההלכה. על החוק החדש אני מדבר, ויש לי על מה לסמוך, ואני אחראי על זה. תבכה אותו, זאת אומרת שתצטער עליו ותתפלל עליו, תגיד עליו תהלים, תהיה במחשבתה עליו וכו' לשלושים יום.

גנומן 130 - אמרתי גם לשמעון שאשר לתשובתו, ובפרט לאופן ביטוי ההלכה, היא מצביעה על רגש לא אנושי. הלא הוא אביה והיא אוהבת אותו ומרגישה אותו. "צריך לפעול לפי ההלכה", התעקש שמעון, "בלי פקפוק, כך הוא הדין". בסוף אמרה אשתו של ויקטור שהיא תגיד לה את שתי התשובות. היא גם הוסיפה שתשמח לשמוע כל הרצאה ממני כשתהיה הזדמנות. לפני ליל הושענא רבא ויקטור הביא לנו כשבעה שקים של אוכל לכבוד החג.

גנומן 131 - שמעון לא מבין. מה שאומרת כאן ההלכה הוא לגבי ההתחייבות מצד האבלות המקודשת על פי ההלכה, שבעניין זה אין התחייבות, מפני שלא יחול החיוב המקודש ההלכתי על מי שאינו יהודי. אבל מה תעשה היא, הלא זה אביה ולגבי הרגשתה אין עוררין, ואין הדבר נוגע בכלל לשאלה אם האדם יהודי או לא יהודי. בדבר הזה, כנראה, אין להלכה פה. לפיכך בא החוק החדש, שאינו חורג מההלכה, כי אם משלים לחוקי התורה, ואומר שתבכה עליו שלושים יום, לא מצד התחייבות וכו', כי אם מצד אנושיות. הרי כיצד היא תתנחם אם לא תעשה דברים טובים כלפי אביה?

גנומן 132 - תפילותיה תעזורנה לו ולרוחו, כי אין הגבלות בדבר הזה. ה" רחמן ושומע תפילת כל פה ומרחם על כל בריותיו.

גנומן 133 - לכל אדם יש רוח חיה במיתתו, ובנוסף, מה שהיא תעשה לכבודו, ומובן שכוונותיה טובות ולשם שמים, מתקדש בקדושה החדשה של החוק החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 134 - שלושים יום הם בדומה לשלושים לתספורת, דהיינו, לא יהיה דומה לשבעה ימי אבלות, שהוא עיקר הדין באבלות, אלא עניין ההימנעות מתספורת עיקרו שלא תהנה, במיוחד לחודש ימים, ואחר כך במשך השנה. שלושה ימים לבכי עניינו בכי ממש, וטעמו שלא ירבה יותר משלושה ימים, כך שלא יראה עצמו האדם כאילו אינו מקבל את דין השמים. לפיכך בכי לשלושים יום אינו בכי ממש, אלא תפילות ומחשבות על הנפטר. בכך היא חופשיה אם תרצה למנוע מעצמה תענוג לפי הרגשתה. זוהי דוגמא לשלמות החוק החדש.

גנומן 135 – התפללתי וביקשתי בקשות מה" לפני יום הכיפורים. יום הכיפורים הוא יום התיקונים. יוכרע דינו בעזרת ה" של כל עם ישראל לטוב, ושהצום יהיה כקרבן רצוי לפניו, וייזכר לפניו יתברך כל מה שעבר על העם בשואה וקרבנו הכללי, וייזכר לפניו יתברך קרבנו של הצדיק השלם חיים, וייזכרו לפניו כל הסימנים השלמים של הגאולה השלמה שנתקבלו בשמונה עשרה השנים שעברו וכל הסימנים העתידיים למען הגאולה השלמה, ויהיה כל ישראל לרצון.

גנומן 136 - ויתחזק כל ישראל מאד ויקבל אומץ לב חדש לגמרי וכוח חדש חזק עד מאד, כסימנים שהיו בעת עלייתי לספר התורה: סימן "כי תצא למלחמה על אויביך" וסימן "כי תבנה בית חדש". זאת מאחר שהזמן הוא של מלחמה נגד אויבי ושונאי ישראל, המפריעים לכל תהליך שלום. לפיכך יש להכרית, להרוס ולאבד אותם סופית. השונאים הם חמאס וחזבאללה ועוד רשעים גדולים בין המוסלמים השונאים בדם עמלקים ואמוריים, כי רק אחרי הריסתם יכול לבוא שלום.

גנומן 137 - ושיהיה יום הכיפורים זה כ-פורים, ויתקיים "ונהפוך הוא" בזכות הגואל חיים. ה" ברוך הוא יעשה למען טובת כל ישראל, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 138 - לפיכך רחם נא עלינו, הבוחר בישראל, ביום הכיפורים הזה, תשס"א, מחול לנו וסלח לנו, עמך כל ישראל. כפר בעדנו ביום התיקונים הזה, תקן אותנו מכל מעשינו בעבר וחדש עלינו רוח חדשה ולב חדש בזכות הגואל הנבחר, אהובך חיים. הרם את עמך ישראל מעלה מעלה, וחזק את רוחו, את גופו ואת ליבו לקראת הניצחון החיצוני והפנימי של שנת תשס"א. יבואו אליך כל התיקונים של השנה שעברה ויעמדו לפניך בתיקונם. העמד אותנו בהם, הצלח את דרכינו והושע אותנו מהצער אל ההצלחה העליונה האמיתית לכבוד שמך. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 139 - יומן: יום חמישי, י"ג בתשרי תשס"א: מעשה הלינץ' ברמאללה, יימח שמם וזכרם של מבצעיו. - - החמור עמד על ידיו, כשרגליו למעלה, ונתקן בית הדין של מרדכי הצדיק עם שלושה רבעים מאנשי הכנסת הגדולה. –

גנומן 140 - תמצית ההכרזה שהכרזתי בבית הכנסת "עין יעקב" בליל שבת, שמיני עצרת, תשס"א:

שמי פרץ גרין ואני חדש פה בארץ. בפרשת "כי תצא" בישרתי בבית הכנסת "אגודת אחים" על הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים, מצנעא, תימן, בשורות טובות ונפלאות, כי חמור אנכי. הכרתי פה את הרב שמעון וביקשתי ממנו רשות לדבר. עם זאת נדרשתי עתה לדבר על דבר קשה ולא נעים, כי לדאבוני ישנה גזרה קשה עלינו בגלל שנאת חנם וקנאה זרה בלב לומדי תורה, כי ככל שלומדים יותר, לומדים יותר גם איך לשנוא ואיך לסגור את הלב כלפי אחרים, ואיך להתגאות בפנימיות. זה מה שאנחנו רואים דווקא בערב ראש השנה לפני דיננו, כאשר קמים עלינו שונאי ישראל מכל הפינות, וכך גם במהלך חגי תשרי.

גנומן 141 - סימנים רעים הם לנו, כי לולא הייתה אשמה עלינו מצידנו, המצב היה שונה, אך אנחנו, בעוונות, עוד הפעם, אשמים בשנאת חינם. נזכור, בעוונות, ששנאת חינם גרמה לחורבן בית שני, ונזכור, בעוונות, ש-24 אלף תלמידי חכמים מתו במגפה משום שנאת חינם. ובעוונות הרבים עתה ישנה גזרה משום שנאת חינם בעיקר מצד לומדי התורה, שבמקום ללמוד אהבה וענווה לומדים שנאה וגאווה וקנאה זרה נגד כל מי שאינו כמותם. הולכים להקפות, אבל בעוונות אין שמחה לתורה לפניו יתברך, מפני שאין לב של אהבה כפי שאהוב לפניו יתברך, כי לומדים לומדי התורה שנאה לאחרים ולא אהבה.

גנומן 142 - אנחנו צריכים לתקן את ליבנו ולהפוך אותו בתיקון גדול משנאה לאהבה בינינו ובפנימיותנו, ולא נסתכל על ההפרדה בין דתיים וחילוניים, מאחר שלא מעט דתיים אשמים בשנאתם לאחרים. על כך קמים עלינו מכל הצדדים שונאי ישראל. אנו, בעוונות, נמצאים כבזמן פורים, ומי אני? חמור וכלום ואפס ביחס למרדכי הצדיק, ואולם מצד הסימן שעלי, חמור אוכל לחם, נודע לי עניין זה, וברגע הזה אני הוא זה שיודע אותו. יש, בעוונות הרבים, גזרה על עם ישראל מצד המחלוקות, הפירודים, הפלגנות ושנאת החינם מצד לומדי התורה.

גנומן 143 - מפני שאני יודע את הדבר הזה, מוכרח אני להודיע אותו לפני מניין יהודים, ולא רק אליכם אישית אני פונה, כי אם אל כלל העם, מאחר שאם אני לא אודיע זאת, אז האשמה עלי, אבל בעת שאני אומר את הדברים לפני מניין ובבית הכנסת, אז אני פטור מהאשמה. הריני מסמן על דבריי (משכתי אז את חולצתי ונפלו שני כפתורים על הרצפה).

גנומנים 144-147 - מכתב למשרד הפנים:

"אני פרץ, בן משה גרין וחנה (ממשפחת בעקער), נולדתי בניוארק, ניו-ג'רזי, ארצות הברית, ב-11 ביולי 1945. שני הוריי, עליהם השלום, היו יהודים אשכנזים. אבי נולד ברוסיה (אוקראינה) ובא לארצות הברית כשהוא בן ארבע שנים, ואמי נולדה בברוקלין. סבא בעקער איש דתי היה כל ימי חייו. הוא היה גם אומן ומשורר ביידיש, וכתב ספר פיוטים בשם "טרוים אונד ווירקלעכקייט" (חלומות ומציאות). הוא חי את השנים האחרונות שלו בחיפה, נפטר וקבור בחיפה. סבא גרין היה פחות דתי, אבל שנים רבות היה ציוני נלהב ואסף כספים למען ארץ ישראל מטעם תנועת ה"פארבאנד" (התאחדות). נפטר הוא כחודש ימים לפני בר המצווה שלי ונקבר בארצות הברית.

שני אחים לי, מרטין (MARTIN), הגדול ממני ב-8 שנים, וטד (THEODORE) הקטן ממני ב-18 חודשים. שניהם חיים בארצות הברית.

הלכתי לבית ספר ציבורי (חוץ מאשר לבית ספר יהודי עד הבר-מצווה) וסיימתי את תיכון ויקאוויק (WEEQUAHIC HIGH SCHOOL) בניוארק, ניו-ג'רזי. בשנת סיום התיכון וקבלת הדיפלומה קיבלתי פרס בשפה העברית (מטעם המורה היהודי, MR. CHASEN, עליו השלום, שלימד עברית) לנסוע לארץ לשישה שבועות בקיץ ההוא.

נתקבלתי לישיבה האוניברסיטאית ובחזרתי מארץ ישראל למדתי שם שנה שלמה בתכנית המשולבת של לימודי קודש ולימודי חול, ושם אימצתי את הדתיות. (מגיל 14 עיקר התעניינותי הייתה בשפות, ולמדתי לטינית, צרפתית, רוסית ועברית בתיכון ועוד שפות אחרות בעצמי. בנוסף, תמיד הייתי בעל אמונה חזק, אבל לא ידעתי תורה ודתיות, עד שנכנסתי ללימודי הקודש בישיבה האוניברסיטאית).

אחרי אותה השנה באוניברסיטה החלטתי לעזוב ולהיעשות חב"דניק מהשפעת הישיבה שלהם בניו-ג'רזי, ונשארתי איתם חמש שנים, שנתיים בקראון-הייטס, מנהטן, ושלוש שנים בישיבתם בברונוי, צרפת. בסוף התקופה ההיא נפגשתי עם ריטה (רבקה) הוק מהולנד (מן הישיבה לנשים), והתחתנו באיטליה בעיר JESOLO, בקרבת ונציה, במלון בו הציבו אותי החב"דים לעבוד כמשגיח כשרות, והם שערכו את החופה והקידושין. אחרי אותו הקיץ עברנו לגור במילאנו, והייתי עובד עם החב"דים תחת הרב גרליק.

אחרי כחודשיים נפגשתי עם החכם התימני, המורי חיים בן משה מצנעא, תימן, שכבר חי במילאנו כתשע או עשר שנים. הפגישה מייצגת את נקודת השינוי הגמור בכל סדרי החיים שלי אחר כך. כבר אחרי שנה עם הצדיק הנסתר חיים יצאתי מתנועת חב"ד לגמרי, נעשיתי לתלמידו ולמדתי איתו כשלוש עשרה שנים עד לפטירתו.

בינתיים נולדו לנו מאותה החתונה עם רבקה הוק חמשה ילדים, שיחיו: אליהו, לאה, רחל, אסתר ומזל. בסוף לא השתווינו בדעות, היא לא רצתה לחיות באיטליה, ונפרדנו. היא לקחה ברשותי את כל הילדים איתה להולנד. אחר כך נערך גט מבית דינם של החב"דים ברשות בית הדין המקומי הרשמי האיטלקי, והם, היא וכל חמשת הילדים, עלו בהמשך ארצה, והם חיים כיום בארץ (מתגוררים ביישוב עלי ובשילה). אותו הגט נערך בשנת האבלות על הצדיק חיים ב-1983" (המשך המכתב בגנומן 167).

//////////////////////

גנומן 148 - כוונתי במכתב למשרד הפנים, אחרי סירובם לתת לי תעודת זהות, היא שיתנו לי תעודת עולה חדש. אני מוכרח להסביר להם מדוע אין לי מסמכים רגילים על משפחתי מצד הרבנות, וכי באחריותי בלבד פעלתי לפני השמים כאשר גיירתי את ברברה פולנגי (כיום שמה נודע), והתחתנתי איתה (היא ילדה שלושה ילדים: גילת חיים, יהואל יהואל, וחיים שמשון).

גנומן 149 - הצדיק חיים היה בחייו ראש שלושים ושש הצדיקים הנסתרים, וכאמור הייתי לתלמידו וליורש הממונה ממנו. החב"דים התנגדו לשינוי שעברתי וגרמו לי נזקים ללא צדק, גם בקהילה האיטלקית, ועל כן לא רציתי שוב קשרים עם אף אחד מהם בענייני דת, ועשיתי את כל דבריי בכוח סמכותי מהצדיק חיים. יהואל יהואל נולד בהיותנו כאן בבאר שבע ב-1991, כי היינו פה חמישה חדשים, ועשינו את ברית המילה בבית הכנסת "אגודת אחים" על פי ההלכה. הרב רפאל פרץ ערך אז הכול, מפני שהכיר אותנו היטב. לפי דעתי מספיק הדבר שלפחות תיחשב נודע לידועה בציבור.

גנומן 150 - אין מסמכים עליה ואת הכתובה לא מצאתי, ומכל מקום הייתה כתובה ממני ביד, אני חושב באיטלקית. יש לה דרכון איטלקי, יש לנו תעודות הלידה של הילדים, ולכל אחד דרכון איטלקי. אנחנו חפצים להיות עולים חדשים. המכתב הזה הוא עדותי עליה ועל הילדים שיהודים הם מלידה. חיים שמשון (ויקטור) נימול במילאנו על-ידי מוהל-רופא מטעם הקהילה האיטלקית, אבל אינני יודע אם הוא נרשם אצלם או לא, כי לא הלכתי אחר כך לרשום את שמו.

..................................................

פרק 4

גנומן 151 - לפני כשנתיים חלם סולי קמחג'י שדיבר עם שמעון פרס, ואמר סולי: "טוב, כל זה בסדר, אבל ירושלים"? שמעון פרס לא ענה. הוא הרים את זרועותיו למעלה כמי שאינו יכול לענות, ואחרי זה הלך להתקלח. - -

הפירוש הוא מובן: בשביל ירושלים היהודים זקוקים למקלחת, לטהרה ולניקיון. ירושלים עיר הקודש צריכה קדושה, קדושה אמיתית ורצויה לפני השמים. אין זה מצבה הנוכחי.

גנומן 152 - בעוונות, מה שנמצא עכשיו בין רוב היהודים בירושלים, הוא ההפך מהרצוי: קיצוניות, חסידות של שיגעונות, ספר הזוהר, בית ספר הקבלה, משוגעי דת ישראל, כלומר, מכל המינים, אין התמימות של "תמים תהיה עם ה" אלהיך", כי אם תמימות של טיפשות, של העדר ידע, של דעות מוזרות, של קנאי הבלים בשם הדת, מקובלים לשדים, טמאי שמות מספרי קבלה כוזבים, שונאי מדינת ישראל ששורשם מהערב-רב, שונאי הבריות, גאוותנים כרומאים מטעם היותם ירושלמים. מה נאמר ומה נצטדק!

גנומן 153 - לא לזלזל אנו באים כי אם לתקן, אך כדי לתקן יש לומר את האמת: ירושלים, דהיינו רוב תושבי ירושלים הדתיים, זקוקים למקלחת גדולה, ולא לסתם גשמים, ואף המקוואות לא עוזרים לעניין הזה. אם ירושלים היא שלנו, על מה נגיד שלנו אם אנו בעצמנו לא נמצאים בה? ואמנם ירושלים לא שלנו היא, כי אם של ה" ברוך הוא. הוא שבחר בה, והוא שלא נותן לנו כעת לדון על ירושלים שלנו כי אנו טמאים, ולא תקלוט אותנו עיר הקודש, עד שנעשה מקלחת ונהיה קדושים לפי הקדושה הראויה והרצויה לפניו יתברך.

גנומן 154 - בנוגע לשליטה ולריבונות, אין ספק כי ירושלים תהיה עיר הקודש, ובוודאי שתהיה תחת ממשלת ישראל ובירת ישראל, אבל יש כמה עניינים שאנו צריכים לקחת בחשבון ולא בקלות. וגם לא בקלות יושגו הדברים, אבל אי אפשר להתחמק מהם. כדי להבינם, לא מתחילים במושג של "ירושלים שלנו". בכדי להתקרב אל ההבנה מוטב לחשוב על פתגמי הנוצרים כמו "ירושלים עיר הקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות" וכדומה, בהשגה רחבה של עיר הקודש הבינלאומית. לכן הקדמתי לומר שבטוח הוא שבמובן של "רשות ממשלתית" ירושלים תהיה שלנו וכו', אבל ישנם היבטים יותר רחבים שיש להתבונן בהם.

גנומן 155 - ולא מגיעים לגשת אל הבנתם ללא הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ושל בית המקדש השלישי המיועד בן שבע הקומות. הלא הקומה הראשונה היא מחצלת האסלאם, הקומה השנייה היא קומת מזבח יהודה, הקומה השלישית היא קומת מזבח מלכיצדק, המיועד ליוצאים מהנצרות אל האמונה הטהורה, והקומה החמישית היא קומת מזבח אפרים, המיועד לבני הצאן הנאבד מבית ישראל, החוזרים ליהדות דרך הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה. לפיכך האם בית המקדש הזה השלישי והסופי שלנו הוא?

גנומן 156 - "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו, נ"ו, 7): בית המקדש עצמו הוא בינלאומי, ישנה מחצלת אסלאם וישנם מזבח מלכיצדק ומזבח העמים (שם המזבח לנשים המקביל למזבח מלכיצדק), ולפיכך אינו בית תפילה ליהודים בלבד. היהודים אינם נחשבים הבעלים בעוד השאר הם אורחים. כל העמים יקראו לו בית תפילתנו. גם אין עבודת הכוהנים תתרכז בשחיטות קדושות, כי אין עוד קרבנות בבית המקדש השלישי אלא תפילות[2], "בית תפילה ייקרא". ישנו מזבח הכהן המשוח, והכהן המשוח צריך להיות יהודי, וחמור לגואל יהיה, שהוא המזבח הגבוה ביותר. עם זאת, אין הכהן המשוח בעל בית המקדש. ה" ברוך הוא בעל המקדש, זהו ביתו שלו ישתבח, "ביתי", וכל העמים ייקראו לו בית תפילה. אין בעלות כאן לא לכוהנים ולא ליהודים, בינלאומי הוא. ואמנם האחריות יהודית, כי ליהודים המסורת הגבוהה ביותר וההבטחה ראשית כל היא לישראל.

גנומן 157 - עבודת הכוהנים והלויים לא תחזור לצורתה הקודמת. למזבחות ישנם כוהנים: כוהנים גברים למזבחות הזכרים וכוהנות למזבחות הנשים, גם כוהנים לא יהודים וכוהנות לא יהודיות על מזבח מלכיצדק ומזבח העמים, ולכל מזבח תנאים משלו. לא רק עניין יהודי הוא בית המקדש, כי אם עצם מהותו שייך לעולם כולו, לעולם שיהיה אחרי הדור הרביעי הסופי הזה, אחרי יום ה" הגדול והנורא, ואחרי עקירה של כל שורשי העבודה הזרה מן העולם. הוא יהיה הבית הראשי לקבלת תפילות ברצון גם בכל העולם. אין בינלאומי יותר ממנו.

גנומן 158 - צורתו לא שייכת בשום פנים לכל מה שנכתב בתורה. לא כתוב בתורה בית בן שבע קומות, שלושה עשר מזבחות תפילה ומחצלת האסלאם. כמו כן "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" לא בתורה כתוב, כי אם בנביאים. הסיבה היא, כי בית זה שייך לברית החדשה השלמה עליה מנבא ירמיה הנביא בהתייחס לזמן הגאולה השלמה. כל הדברים הקדושים ההם, הקרבנות, הקטורת, בגדי הכהונה המצווים בתורה, מצוות הכוהנים על פי התורה והמעשרות המצוּות על פי תורה כבר עברו זמנם ובטלו קרבנותיהם, והם יישארו לעולם לשם לימוד קדוש ומצוות, והגית בם יומם ולילה, כי לימודם מתקדש לעולם הזה ולעולם הבא. לימודם הוא התבוננות על דברי הימים של ישראל עד להשלמת העניינים בגאולה השלמה. זכות גדולה היא לבעלי תורה להתבונן לעומק הדברים, על מנת שיוכלו להגיע אל הזכות ממקורות הקדושה הישנה ועד הקדושה החדשה והשלמת השם "אהיה אשר אהיה". זוהי דרגה שלמה בלימוד שלא מגיעים אליה כי אם לומדי תורה.

גנומן 159 - אין סוף לזכות עם ישראל המסורתי ששמר על המסורת לכל משך הדורות, כמו גם את המצוות ואת דברי החכמים והרבנים. הזכות ההיא לא נגמרת. עם זאת, נגמר הזמן של רבות מתרי"ג המצוות בפועל. אלה שעוד חושבים כעת שיבנו את בית המקדש השלישי כצורתו הקודמת ובכל ענייניו ככתוב בתורה, נתפסים בדעת זמנים קודמים ו"סגורים" הם בתורה, דהיינו בתורה שלא קיבלה את מסורת הנביאים להבנה.

גנומן 160 - הם לא מצליחים להבין כי "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיהו, נ"ד, 2), כלומר: בבית המקדש השלישי יתקיים מה שלא התקיים בעבר, ומה שחסר בבית שני ובבית ראשון.

גנומן 161 - השינוי העתידי מובע גם בספר מלכים: "מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי--לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (מלכים א', ח', 41-42) . לפני ג' אלפים שנים נאמר דבר זה. - -

גנומן 162 - בינתיים נזכר דניאל בחלום אחר מלפני מספר שבועות. הוא היה עם התלמידים: שרון, יעל, יוסף וכו', והיה מצב של חוסר כל, חוסר בית ואוכל ובכלל, וכולם היו עצובים. נכנס אז אדם אחד ואמר להם: "אל תתעצבו, אתם צריכים להבין שמהלב שלכם אתם נותנים לאחרים, שיפתחו את לבם" - הייתה התרגשות גדולה מדבריו. - -

גנומן 163 - חלמתי חלום נורא על התפרקות, התמעטות והתבטלות האברים. מין מוות מוזר, גזרה, בר מינן, זמן זה של טומאת הזמנים. נעשינו קטנים מרגע לרגע ונשתבשו צורות הפנים והאברים, נורא. קראתי לשדה שתנסה להפיל אותי, אבל לא נתתי לה וחזרתי העירה למושב זקנים. בהמשך ה" הצילנו מהידרדרות האברים, ובסוף הייתה ילדה, שביקשתי ממנה רשות לנשק את רגלה. היא פשטה את רגלה, והיה מצויר עליה פרח כחול. נישקתי את הפרח הבולט ואת רגלה בסימן חמור אוכל לחם. - - -

גנומן 164 - כזה הוא הזמן, בעוונות הרבים, בקרב היהדות, מטומאת שילובי השם, בר מינן וטומאת ספר הזוהר וכו'. הכול בתוקף ההידרדרות, הכול ההפך ממש מהתורה הרצויה. נורא ומפחיד הזמן בשנת תשס"א בהגיע הסימנים השלמים לארץ ישראל. המצב לאמיתו מתגלה בקרב עם ישראל: מסכנוּת הדעת ודת משובשת, ואין קול ואין עונה בהתפרקות, בהתמעטות, בהידרדרות ובהשתבשות האברים - מי יוכל לסבול!

גנומן 165 - חלמתי גם שאבי התרגז ורצה להרוס את הכול במקום שהייתי בו אבל לא עשה. - - עתה הבנתי שבעזרת השם זכיתי להיות רצוי לפני ה". בקומי מהשינה אמרתי "אה הבנתי, לא תבוא הגזרה על עם ישראל, ולא תהיה עלי, חמור אוכל לחם. ולא תבוא הגזרה על עם ישראל וגם לא על התלמידים, ותיפרע הגזרה דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, מפני שברגע הזה המצב הוא כזה: רק אנו שיודעים ושאיתנו הבשורות האמיתיות. ברוך ה", שלא תיפול הגזרה על עמו ישראל.

גנומן 166 - סולי קמחג'י חלם כי נאמר לו שאני צריך לבצע את הכניסה לארץ עוד הפעם. - - זה קשה, ובאותו יום סרבו לתת לי מעמד של עולה חדש ורוצים לתת לי מעמד ב'. פתחתי את התנ"ך: "מב וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר: כִּי-בָטַחְתִּי, בִּדְבָרֶךָ: מג וְאַל-תַּצֵּל מִפִּי דְבַר-אֱמֶת עַד-מְאֹד: כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ, יִחָלְתִּי מד וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד-- לְעוֹלָם וָעֶד: מה וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה: כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: מו וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ, נֶגֶד מְלָכִים; וְלֹא אֵבוֹשׁ" (תהילים, קי"ט, 42-46).

גנומן 167 - המשך המכתב למשרד הפנים: "כן היא האמת, אני חמורו של הגואל, ומבשר אני, זה שמונה עשרה שנים, עדות נאמנה על כל דבריי, אודות הגואל הנבחר ובשורות הגאולה השלמה. אחראי אני על החוק החדש ועל המנהג החדש ועל המזבחות החדשים של בית התפילה, ועל הבריתות החדשות הקשורות בגאולה השלמה, הכוללות גרות חדשה למזבח אפרים וגם למזבח יהודה, כמו בחתונתי עם דבורה פולנגי. וכן יש גט חדש של החוק החדש, ויש בית דין חדש הנקרא בית דינו של מרדכי הצדיק. וכן ישנה ברית מילה חדשה למזבח אפרים, היא ברית מילה יהודית ממש המחייבת בכל המצוות. אמנם לא לפי ההלכה, כי אם לפי החוק החדש. ויש גם ברית מילה חדשה על מזבח מלכיצדק לנכנסים לברית הסופית של הגאולה השלמה, שלא מחייבת במצוות המקודשות לישראל אלא מחייבת במצוות לפי החוק החדש לאומות העולם.

גנומן 168 - "בשנה הרביעית לסימנים השלמים הגיעה ברברה פולנגי, ואף על פי שהיא צעירה יותר ממני ב-20 שנים, קיבלתי סימן מהצדיק בחלום לשאת אותה לאשה. גיירתי אותה על פי החוק החדש, והיא נעשתה ליהודיה על מזבח יהודה. בסימנים היא נקראת הזנב הכפול של החמור אוכל לחם, ונולדו לנו גילת חיים במילאנו ויהואל יהואל בבאר שבע וחיים שמשון במילאנו. עם התגיירותה של ברברה, הוחלף שמה לדבורה. יהדותה נתקבלה מהתחלתה מן השמים, ולפיכך הילדים הם יהודים לגמרי. בשנה הרביעית לסימנים הגיע פאולו פיירו, שנעשה המזכיר שלי לעבודות הסימן ושותף בשבועה איתי. תוך זמן קצר עשה הוא ברית מילה, גיירתי אותו לפי החוק החדש, והוא עלה על מזבח אפרים.

גנומן 169 - "בשנה התשיעית לסימנים השלמים ירדו סימנים שאתן גט לדבורה, ושאחרי כן תתחתן עם פאולו, ולכן כתבתי לה גט על פי החוק החדש של הגאולה השלמה. אחרי זמן מה עשינו להם חתונה, ופאולו עלה על מזבח יהודה, מפני שלא יורדים בקדושה. הם הביאו שני ילדים, ילד וילדה: אשר ונח-חנה-נוגה. אנו חיים ביחד, והם עושים את הכול בכדי שאוכל לקיים את העבודה המרובה הקשורה בסימן החמור אוכל לחם, בפרט את כתיבת הכתבים המרובים הקשורים לעבודה זאת. בסימנים פאולו נקרא "הסוס הלבן"".

גנומן 170 - יומן: בליל שבת פרשת נח קיבל סולי קמחג'י חלום קשה מאד. בבית הכנסת הוא אחז ספר תורה, וחלק מן הספר שהחזיק איש נוסף ירד על הארץ. כאשר רצו להרים את הספר, כל הקלף נתפרק כמים. שאלו את סולי מה לעשות, והוא ענה שאין מה לעשות כבר אלא לקברו בגניזה. - -

גנומן 171 - סולי קמחג'י חלם חלום שני בו ראה אחרי העצרת ליצחק רבין, עליו השלום, שהוכרז מוות על בנימין נתניהו. - -

המצב קשה מאד, בר מינן, אין תורה. התורה בתכריכים, בר מינן, והיא צריכה גניזה, כאילו מתה, חלילה וחס, וירחם ה" על עמו ישראל. אך לא התורה כי אם בעלי התורה אינם רצויים!

גנומן 172 - הבנת התורה הקדושה תתחדש בתפארת הברית בזכות הגואל חיים. אין לתורה מוות אף פעם והיא חיוּת העולם, אך עם זאת היא מתחדשת בסימנים השלמים של הגאולה השלמה. תשתנו כמה דברים מה צורת היהדות לפני התגלות הגאולה השלמה, היא היהדות הגלותית של ארבע עד חמש מאות השנים האחרונות.

גנומן 173 - כל מה שקרה קרה, אך התורה צריכה התחדשות באור החדש שהגיע. מתבטלת צורת כהן ולוי של הגלות, ובנוסף גוססות צורות היהדות האשכנזית והספרדית, עד שתתחדשנה הצורות הרצויות של זמני הגאולה השלמה.

גנומן 174 - אמר לי רב מובהק אמיתי ובעל דרך ארץ אמיתית, המכיר את דברינו, שאם יגיד דבר על מלחמות השם נגד קבלת ספר הזוהר, יסלקו אותו מהעבודה, ובפרט שאין לו זקן וכו'.

גנומן 175 - אנו מסכנים, ה" אלוהינו. האם אינך יודע שאנו כולנו, הילדים הראשונים של מלכות השמים, מאוד מסכנים? אין אחר שהוא ה" אלוהינו.

גנומן 176 - רק אתה, ואתה יודע שאנו מסכנים. ואם לא עתה, מתי תעיר אותנו ותפתח את הדרכים? הרי לא תעזוב אותנו מתים במדבר הזה!

גנומן 177 - אנחנו לא מורדים כי אם מאמינים. חייה אותנו בסימן תחיית המתים ואין לנו אמצעים, התלמידים חפצים לעשות ואין להם. אל עליון, אל תסתכל על כל חסרונותינו, עשה למען שמחת עולמך אשר בראת!

גנומן 178 - יומן: י"א במרחשוון, 9 בנובמבר 2000. עמק מרקורי 9, 3953. ראיתי תוכנית תעודה מעניינת בטלוויזיה:SIMCHA JACOBOVICI TALKS , על עשרת השבטים - בהודו, בבוכרה, בסין, בפקיסטן, באפגניסטן, בג'רבה ועוד. -

גנומן 179 - בא הזמן בו הכול מקווים

בא הזמן של כוכב הקווים

ושש נקודות מעל ל"וישקהו"

ושש נקודות מעל ל"וישקהו"

בא הזמן, בא הזמן

הגואל האחרון

הנבחר חיים

חיים פירושו שלום

שלום בסימן חיים אמיתיים

שלום על כל ישראל

שלום על כל האנושות

בא הזמן, בא הזמן

דרך כוכב מיעקב

כוכב הגאולה השלמה

וכוכב המפליא

הכוכב הגאולי המפליא

בא הזמן, בא הזמן

.................................................

גנומן 180 – יומן: 12 בנובמבר 2000: נפטרה האישה המכובדת הטובה והנאמנה, לאה רבין, עליה השלום. על רוחה, על נשמתה ועל כל גופה השלום, שתחייה בתחיית המתים, בזכות התחייה של הגואל האחרון, חיים, המתבשר שלוש פעמים בדברי הימים בסימן השלם של תחיית המתים. אישה אהובה נאמנה לבעלה שעמדה לצידו תמיד, לעזור לו ולעודד אותו בכל עמדה, מצב והחלטה, ולא עזבה אותו אחרי הריגתו, אפילו כשסבלה ייסורים פנימיים וחיצוניים בחמשת השנים הללו.

גנומן 181 - צדקת את, לאה רבין, בכל הנאמנות שלך באהבת ארץ ישראל, באהבת עם ישראל ובאהבת הבריות בכלל עד למדוכאי נפש, ומרחמת על חולים אף מאומות העולם, כי טובה נפשך באהבה לאנושות. למקום חשוב את מובלת, לאה רבין, עם בעלך. ותעלי לדעת נפלאות מעולם האמת, כי אהבת את הצדק ואת הנכונות והאמנת בטוב הצפוּן מהאל.

גנומן 182 - יצחק רבין עלה אחרי הירצחו לאכול ביחד עם הצדיק הגואל האחרון, חיים, ועם מזל אשת הצדיק חיים, נשמתה בגן עדן. כך ראיתי בחלום אמיתי, אחרי קבורתו של יצחק רבין. בחלום הוזמן יצחק רבין ועלה איתם על מדרגות כדי להיכנס למקום, מאחורי שתי דלתות, המוכן לסעודה מיוחדת. אני לא יכולתי לעלות, בעוונות, ולהשתתף באותה הסעודה, ונמצאתי למטה מלוכלך ובבגדים לא הגונים, ולא בצורת הדרך ארץ בלבוש ובהתנהגות ובניקיון ובכבוד בכדי שאוכל לעלות על המדרגות שנראו בחלום, ונשארתי למטה.

גנומן 183 - אמנם רק עתה בביאת זמנך, לאה רבין, הבנתי שבחלום ההוא החמור הקביל לחלק בבני ישראל בארץ ישראל, שנוהגים בחוסר דרך ארץ, לובשים בגדים לא הגונים, מבצעים מעשים מלוכלכים ולא טהורים, וכן טועים ולא חושבים על הדרכים הטובות בהתנהגותם. לא זכיתי במצב ההוא לעלות על המדרגות ולשבת על השולחן עם הצדיק חיים ועם הצדקת מזל ועם המכובד יצחק רבין, צדיק החי באמונתו, שהפך את חייו משנאה לאהבה ונחשבה לו לצדקה לפני ה" ברוך הוא.

גנומן 184 - לא דבר פשוט או קטן הוא זה. מי הוא האהוב אשר יוזמן בפטירתו הטרגית לסעודה מיוחדת עם הגואל האחרון, חיים, במלכות השמים? מועטים מאד הם שיכולים לזכות לכך. מה שבסתר הוא בסתר, אבל שמו של יצחק רבין כבר מוכר בכל העולם, וירד החלום אל החמור לא לשם הסתרתו, כי אם לשם פרסומו.

גנומן 185 - תעלי שבעה ימים, לאה רבין, אחרי קומך מאדמתך בקבורתך, כשהיום השמיני יהיה עצרת וחג מיוחד ביחד עם בעלך, יצחק רבין. בקשי באהבתך טוב לעמך ישראל, כדברי דרכיך בעולם, ואף יותר כעת, בהכרתך בעולם האמת. התחנני לטוב לשם חידושי הזמנים, להשקפה אנושית ולחסד לטובי הלב, וקשרי אותנו בתפילתך ובפעולתך לשם הצלחת הגאולה השלמה בארץ ישראל. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 186 - על כן עמדת, לאה רבין, עם החמור אוכל לחם הלילה על מזבח הלווייתנית, והאכלת אותו מכוכבי השושנה ומכוכב אסתר במלכותה, ובפרט משלושת הכוכבים באמצע בית השושנה מלמעלה, וגם מהכוכב שלמטה מימין ביסוד הבית. יצקנו ממימי הלבנה על אצבעות רגלינו ועל ראשנו ועל מצחנו, ועם מטה הלווייתנית לשמאל נענענו את סימן החרב הקשה, הגדולה והחזקה, ובלענו כוכבים מהשביל החלבי.

גנומנים 187-188 - כי עתה ידענו את קשייך ואת גדולתך ואת חיזוק לבך, לאה רבין, היקרה המכובדת והתקיפה באהבת הצדק של בעלך למען טובת כל ישראל. "ה מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת, עַל-דּוֹדָהּ; תַּחַת הַתַּפּוּחַ, עוֹרַרְתִּיךָ--שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ. ו שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ--כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. ז מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה--בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ. ח אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ; מַה-נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ, בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר-בָּה. ט אִם-חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף; וְאִם-דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז. י אֲנִי חוֹמָה, וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת; אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו, כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם" (שיר השירים, 5-10).

.................................................

גנומן 189 - ה" אלוהינו, זכור את קרבן השואה, זכור את קרבן הצדיק חיים וזכור גם את קרבנו של בנימינו נוסטר. חיינו מחדש. קח את לאה רבין אל חיקך ביחד עם בעלה יצחק רבין, והבא ברכה חדשה לעמך ישראל. מחל לכולנו ברחמיך הרבים, עורר ברחמיך הגדולים, כי עת היא לפניך לישועתנו, הקם נא את החדש.

גנומן 190 - כי עד כמה תרצה את בכייתנו, אלוהי ישראל רחום וחנון, מה תועיל עוד בכייתנו ועוד העם לא מבין בהפרתו. הקם נא את החדש. נחלש מהשואה, נשבר וקרוע ואין בשר נשאר על עצמות. זכור עלילות על בני אדם ועלה אל מקום קדשך באהבה. בזכות אהובך הגואל אשר בחרת תעלה זאת הפעם אל מכון שבתך ברחמים חדשים וחדש את רחמיך על פני האדמה. הנה רחום אתה ואין סוף לרחמיך, הקם נא את החדש. עוד תיפח רוח חיים, תנשום ותעביר עננים, תישוב רוחות שתסלולנה דרך. האר פניך ומחל עוונות, כי נחת לפניך.

גנומן 191 - השרה רוח חדשה, ה" אלוהינו, שאתה הבטחת, כי אתה הוא ה" אלוהינו מחדש את רחמיך לגאולתך השלמה, מקים דלים מאדמתם וחודר באורך את חומות הזמן, להעניק את רחמיך הצפוּנים באוצרותיך ובחנינותיך המוכנות, כי אמרת והבטחת וקיימת. הקם נא את החדש.

גנומן 192 - בוטח אני בך ה" אלוהינו, רחמיך הגדולים הצפונים המוכנים לאלה שחוזרים אליך באמונה הנכונה ומחכים לדברך, שתמחל ברחמיך החדשים באופנים חדשים של סליחותיך, והקמת את החדש, כי הבטחת וקיימת והקמת את החדש.

גנומן 193 - מלביש ערומים אתה, מכסה ערומים, ועמך כולם ערומים. עתה ערומים מידיעת דרכיך, הלבש את עמך בבגדים חדשים, בדרכים חדשות אשר אהבת, כי אין עוד רוח בחזה העבר. שים עלינו את סימני תפארת בריתך, אמן.

גנומן 194 - השכילו ערומי דעת, השכילו. ריקים יצאנו מרחם ותשעה נקבים נוצרנו. מוח שפל חדש מוכן לרדת. מלביש ענווים בחסדיך, מכלכל רעבים וישמחו.

גנומן 195 - שברת את בושתנו, ולא תיזכר עוד כלימתנו, כי אמרת לצדיקך מספיק, בא הזמן, הגיעה העת, החזקת את היונה ולא ביתרת אותה בתווך.

גנומן 196 - אל תסתכל על ברית ישנים אשר הפרו, הבט נא על תפארת הברית שהבאת וחדש את תורתך הקדושה בקרב ברית תפארתך, כי בחרת אתה ה" אלוהינו בחיים, לתת חיים חדשים לעולמך. עשית פלאות עם חיות השדה והשכלת את לב חמוריך על הארץ.

גנומן 197 - יומן: כ"ג במרחשוון תשס"א, 21 בנובמבר 2000, עמק מרקורי 21, 3953, באר שבע: נשלם החותם של הנון הפינאלית על המחשב. שני כתבים של נון, ובאמצע הכתב השני נון קילו דם וחותם הי"ג. נאמר סימן מזבח הלווייתנית. הסימנים מראים שבגמר החותם נפתחה הדרך החדשה של הגאולה השלמה בארץ ישראל.

גנומן 198 - עם משה ברדי מפרס פתחנו את סימני בית ספר אסתר, בעזרת השם. הרב רפאל פרץ סיים את תיקוני הלשון של "חדשים מקרוב באו". אמרתי את תפילת שבע הקומות בבית שרה מרקוס בחדרה. העלו אותי פעמיים לספר בפרשת "וירא" על שרה אמנו: ביום חמישי על הבשורה וביום שבת על קיום הנס בלידת יצחק. בא נס אסתר, בעזרת השם.

גנומן 199 - אנו מחכים בתקווה גדולה לנס גדול שיציל אותנו מהמצב הבלתי אפשרי שאנו נמצאים בו, וה" יודע תעלומות. ונצחק בשמחת הגאולה השלמה כל ימי חיינו, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 200 - סיימנו את קריאת הנון הפינאלית, עם קריאתו של משה ברדי את הכתב השני בו נמצא 50 קילו דם.

.................................................

פרק 5

גנומן 201 - "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (בראשית, כ"ב, 13). "וישא" היא נשיאת עיניים, כי אברהם היה מרוכז במעשה השחיטה, ברגע שקרא לו המלאך. דהיינו: עיניו הקדושות של אברהם אבינו הביטו למטה על צווארו של יצחק בנו. מלאך שני עצר את המאכלת באמצע פעולתה, עד שהיא נגעה ביצחק כזריקת מחט בכדי להוציא טיפת דם, לשם ביצוע בפועל של העולה.

גנומן 202 - קדושה יתירה נפלה ונאחזה באברהם אבינו במעמד המלאכים ומשמחת הבשורה על "תחיית" יצחק בנו. אברהם התחיל אז להתנבא בקדושה מקצה עולם ועד קצהו ונשא את עיניו בכוח חזיון חדש ונפלא. ברגע ההוא ראה "והנה איל אחר נאחז בסבך", ובאותו הרגע הבין שסיבב ה" ברוך הוא את אותו האיל להיאחז בסבך, בכדי שיילקח לעולה במקום עולת יצחק בנו. בקדושת נבואתו ראה אברהם דברים רבים באותו רגע קדוש.

גנומן 203 - ובא הפסוק לרמז על דברים נבואיים שהוא ראה. המילה "אחר" מיותרת היא לגמרי לפי הפשט, אך מרובה היא ברמזים. ראה אברהם אבינו את האיל אחר זמן, הוא האיל ההיסטורי שיבוא אחר כך בדברי הימים, וכמו שהושמה המילה "אחר" באמצע בין "איל" ובין "נאחז" הדבר מרמז על התקופה שלפני כאלפיים שנה בנקודה האמצעית של מסלול כוכב אברהם בן ארבעת אלפים השנים. אז היה הזמן שעַם יצחק היה על מזבחו.

גנומן 204 - התקופה הייתה זו שלפני חורבן הבית, כאשר היהודים עוד היו על אדמתם, ולכן נכון הוא המונח "עם יצחק". ידוע שיצחק אבינו אף פעם לא עזב את ארץ כנען, ארץ הירושה, לא כאברהם שנולד באור כשדים וירד מצרימה מפני הרעב, ולא כיעקב אבינו שגר עשרים שנה עם לבן ובשנותיו האחרונות היה בארץ גושן. זה היה גורלו של יצחק אבינו ועל כך נצטווה שלא לרדת מארץ הירושה. בעקבות כך אמרו חז"ל שדרך זכות זו לפיה יצחק אבינו נולד ונשאר כל ימי חייו בארץ המובטחת, נשמרה זכות ירושת ארץ ישראל גם במשך הגלות הארוכה.

גנומן 205 - כאשר יעקב אבינו היה אצל לבן עשרים שנה, היה זה עוד בתקופת חייו של יצחק אביו, ואותם עשרים שנים מרמזים על אלפיים שנות גלות מחוץ לארץ הקודש, שגם אז זכות יצחק אחזה בירושה בכדי שיוכלו היהודים לשוב אל הארץ ולקיים את כל יעודי זמני הגאולה השלמה. נאחז האיל, אפוא, בזמן שלפני חורבן בית שני "בסבך", בזמן של סיבוכים היסטוריים, שלא נמצא להם אלא פתרון אלוהי נסתר: לקשר את קשר הסיבוכים בסבך אחד, סבך פלאי של דברי הימים, שהאיל נאחז בו.

גנומן 206 - פלאי והיפוכי ומסובך, כהופכיות עולת יצחק כאשר כבר נאמר לאברהם "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (שם, כ"א, 12). והרי אם היה מתקדש לעולה, איך היה מתקיים פסוק זה? כבר נבחרו מלפני ה' שלושה אבות, כשיעקב אבינו הוא האב של כל שבטי ישראל. בלי יעקב אבינו בעולם לא היה עם ישראל הנבחר בין אומות העולם. הסתירה הנראית עומדת מכל פינה בתכנית האלוהית בדברי ימי ישראל עד הגאולה הגדולה השלמה בסוף.

גנומן 207 - הפסוק מעיד שהיה ניסיון מה" לזכות בו את אברהם, אבל לא רק לנסות את אברהם, כי אם גם לקדש את יצחק. הייתה בעקידת יצחק מטרה: להביא את יצחק אבינו להתקדשות ולשלמות נעלה מאד, כקורבן שלם המוכן להילקח לאלוהיו ולהישחט לשמו יתברך. עם זאת, אין סתירה לפניו יתברך כי יודע מראש שיחליט על פתרון, וייוושע יצחק ממזבחו לקיום יתר ימי ישראל בתכנית האל. בכל מקרה היה זה ניסיון אמיתי לאברהם וליצחק, כי הלכו לקיים את דבר ה" בתמימות, ולא הרהרו אחר מידותיו יתברך.

גנומן 208 - לפיכך נודע לחז"ל שאילו של אברהם נברא בערב שבת בין השמשות של מעשה בראשית (אבות, ה', ו'), כי יצר ה' את פתרון הצלת יצחק ממזבחו. כל אותו הסיבוך של מישרת האיל ההיסטורי מוסבר בפירוט בספר המפליא, וידענו שהסימנים השלמים מסבירים ופותרים ומפענחים את כל הסיבוכים.

גנומן 209 – יומן: כעת דעו באיזה מצב אני נמצא: הביא אותנו ה" ברוך הוא לבאר שבע, לרחוב יריחו 36, כשהחמור נמצא בסבך הפתרונות, וכל העם אינו יודע עוד מה הם הסיבוכים. פתרון הסבך ההיסטורי אמנם נמצא איתנו, אך אנו בסבך משרד הפנים ובסבך התשלומים, כי אין לנו כסף לשכר דירה, ואין לנו עבודה, ולא נתנו לי עוד מעמד של עולה חדש, מפני שרוצים מסמכים על נודע. אמרתי להם שהיא אשתי, אך לא אמרתי שנתתי לה גט, מפני שחשבתי שלא יבינו הם כיצד אנו חיים יחד עם גט, אך טעות הייתה זאת מצדי. הסוס הלבן חזר לכאן כי לא יכול היה לסבול את היותו לבד, אך אין לו פה עבודה, ואין לנו תעודות זהות חוץ מהדרכונים. רק בנס נתקבלו בבית הספר הילדים עד עתה. ירחם עלינו ה" כי אצלו הפתרונות.

סיימתי אתמול בלילה עם משה ברדי את סימן הנון הפינאלית. זהו היום השמיני לקבורת לאה רבין, עליה השלום.

אנו זקוקים לנס גדול מה" אלוהינו להושיע אותנו ממצבנו בכדי להישאר פה כולנו בארץ ישראל.

גנומן 210 - סולי חלם שמשה ברדי יכול לבצע רפואות כמו ג'יוזפה, - - ובמציאות בלילה ריפא את נודע. משה ברדי קרא את תפילת שבע הקומות בפעם הראשונה, ואיתו סיימתי, כשנודע נוכחת, את תיקון העצבים. בבית הכנסת הפסיקו אותי מלבשר. האנשים רצו לשמוע, אבל הרב שלהם לא. מגיעים אל סוף הדקה, וחסרים עשרת אלפים שקל בבנק ובכלל. רק נס גדול יפתור את בעיותינו, רחם נא עלינו אל שדי.

גנומן 211 - אני מרגיש כי אני בפסוק "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" (ישעיהו, מ"א, 14). עזבנו את הכול לעלות ארצה, אבל אין לנו עתה בסיס להישאר חוץ מבסיס הסימנים השלמים שנדרשים להיות בארץ ישראל.

גנומן 212 - אם איל אני, אז למעשה הריני איל-חמור עם שלוש קרניים, עד שיבינו מוסלמים, נוצרים ויהודים שאני בא לפתור את הסבך, הי-הא!, הי-הא!, הי-הא! והלא ישראל בסיבוך נורא עם העולם המוסלמי ועם העולם הנוצרי, ובקרב היהודים עצמם סיבוכים וסכסוכים, סיבוכי סבך הזמן הזה, והזמן עומד בפתרון הסיבוכים. אנו בסוף תקופת מסלול כוכב אברהם, כשכבר חזרה ארץ ירושת אברהם לבני ישראל. שלוש הקרניים קשורות בעיקר בעם ישראל עצמו: הבנת חטא ספר הזוהר וכל הקבלה המזויפת, קבלת החוק החדש והמנהג החדש, והבנת כל עניין אילו של יצחק.

גנומן 213 - "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך": ראה אברהם אבינו את הסיבוך שייפול בו עם ישראל בהמשך ההיסטוריה, עד שראה חמור-איל, שקרניו נאחזו בסבך הזמן, בהיכנס לבאר שבע לזמן אל מסתתר של שנת תשס"א. לפיכך אברהם אבינו ראה אותי וידע שבא הזמן של פירוש באר שבע. "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": הוא הוביל אותנו אל הר המוריה, ויצחק ישב ביחד עם אילו ליהנות מסעודת הלוויתן. "אתה ראית את חמורו של הגואל", אמר יצחק אבינו לישוע, האיש השני של הגאולה, "נאחז במזבח באר שבע, כשעשן הקטורת עלה לפני הארון החדש הקדוש בראש חודש כסלו לריח ניחוח לפניו יתברך, ויורדים מלאכי הפתרון בעזרתו יתברך לצחוק איתנו בנפלאות תפארת הברית השלמה".

גנומן 214 - "עד כמה חיכיתי ליום הזה, כשתסתיים הנון הפינאלית בבאר שבע", אמר ישוע בחיוך איל אל יצחק, "ונפתרים סיבוכי קרני דברי הימים, כי בא הגואל חיים לפתור אותם. עוד מעט ונצחק באושר על מעשי ה" ברוך הוא, כי רחמן הוא ואוהב את הגואל בו בחר, ויציל את חמורו בלחם בית לחם על מזבח באר שבע עיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב".

גנומן 215 – "אברהם, אברהם, אבי, זו העיר שלך, אבי תרצני. אנו אוהבים את העיר הזאת, ובזכות הגואל האהוב יש לנו סימני ספר הכוכבים בשמך ובשם אמונתך, אב המון גויים. שרה, אימי הצנועה הקדושה, גם אנו בניך ובנותיך, ונבחרנו לחמורים הראשונים. התחננו לאל שדי בעדנו, כדי שיפתור לנו במהרה את הסיבוכים, ונוכל להישאר פה בארץ ישראל בעיר אבותינו".

גנומן 216 - נשתדל לעשות פה רק טוב ולקיים סימנים אהובים. נשתדל לדלות את האוצרות בעיר הכוהנים באר שבע, והם יעשירו את העיר במוח חדש שפל ובלב חדש האוהב גם את בני אברהם אבינו מהגר ואת המון הגויים מיצחק אבינו. בקשו עלינו את רחמיו ואת נסיו ויעורר עלינו חסד בפירוש באר שבע ובספר הכוכבים, כדי שנוכל להשתתף בהחזרת האמונה באל שדי כמו לפני ארבעת אלפים שנה. שרה אמנו, הסתכלי על ילדינו ובקשי לפניו רחמים רבים. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 217 - משה ברדי קרא בקול את כל המסר למוסלמים, והיו סימנים שנתקבלו מלמעלה. הריני מתחיל בתיקון האסלאם: פרשת בית עמרם (בקוראן): י"ג - "אמר: האגיד לכם מה טוב מהם? לאשר יראו את האלהים, להם (נכונו) את אלהים גנות ימשכו תחתיהן הנהרות. לעולמים יהיו בתוכן ונשים טהורות ורצון מאת אלהים ואלהים רואה את העובדים (אותו)". - -

רבים מהמוסלמים מבינים את הדבר הזה כפשוטו, ואינו כן, כי אין גוף גשמי בעולם הבא, ואין כל יתר הדברים השייכים לעולם הזה. יש מסך מבדיל בין העולם הזה והעולם הבא הסוגר על הבנה אמיתית באיכות השינוי בין היותנו בגוף והיותנו בלא גוף. כל הדברים בעולם הבא סוגים אחרים לגמרי ממה שאנו מבינים.

גנומן 218 - מ"ב (שם) - "ותאמר "אלהי, איכה יהיה לי בן ואיש לא בא אלי" ויאמר ככה יברא אלהים את אשר יחפוץ, וכי יגזר אומר, אך יאמר לו "הוה" והיה". - -

ידועים רוב הבלבולים בכל העניין, מרים אחות אהרן ומשה נעשית למרים אם ישוע בקפיצה של 1500 שנים, ומבולבל יותר הסיפור בין לידת יוחנן המטביל ובין לידת ישוע, כשזכריה, אביו של יוחנן, נעשה לאומן של מרים, ובכלל הסיפור כולו לא מובן. עם זאת, סיפור זה מסתובב על אותות האל, והעיקר הוא גדלות ישוע כנביא ה", כבעל מופתים וככזה שנולד בלידה ניסית, אך מאידך גיסא כבן אדם ולא כאל. הקוראן מדמה את ישוע לאות שניתן לקחת מטיט וליצור ממנה צורת עוף, שמעניקים לו נשמה עד שנעשה לעוף חי.

גנומן 219 - בעניין לידת ישוע, כיסוי היסטורי הוא, כמוסבר אצלנו, ולא נתעברה מרים בלי גבר. ישוע היה נביא ה" על פי הסימנים ההתחלתיים של הגאולה, הייתה בידו קבלה מעשית מבית ספר האיסיים לעשות מופתים, הוא הביא מסר חדש ורוח חדשה על פי אותם הסימנים והוא האיש השני של הגאולה. עם זאת מוחמד איננו האיש השלישי של הגאולה, ובני ישמעאל הם נפרדים כהפרדת ישמעאל מבית אברהם. מוחמד לא היה יהודי, אבל ניתנו לו הכוחות לייצר את דת האסלאם בזמנו בכדי לקיים את ברכות ישמעאל בהיסטוריה ולהקים את הדת הגדולה בשם האל האחד והיחיד לחלק גדול מן העולם, כי אין שלמות לגאולה בלי המוסלמים.

גנומן 220 - בחלומו של דניאל מניגרסו הסביר סעיד, חברנו המוסלמי, לרופא אחד שישוע היה הגואל של זמנו, והצדיק חיים הוא הגואל האחרון שקם בסימן השלם של תחיית המתים. הוא לא הזכיר את מוחמד, אף על פי שסעיד מוסלמי. זאת מאחר שאין סתירה: הסימנים ההתחלתיים היו על ישוע, בעוד מוחמד לא שייך לענייני המשיחות אלא קשור לישועה גדולה כללית המשלימה לישועת היהדות ולישועת הנצרות. כולן באמת מרכיבות ישועה חלקית עד ביאת הגואל האחרון השלישי בסוף תקופת מסלול כוכב אברהם. אמנם האסלאם הגיע לאחר היהדות והנצרות, אך הערבים קשורים רק באברהם ולא ביצחק או ביעקב.

גנומן 221 - לפיכך בלתי אפשרי שהאסלאם היה משלים את הגאולה, כי לא הושלמה ברכת אברהם אלא ביעקב בן יצחק בן אברהם. האסלאם בא להשלים את אמונת אברהם להמון גויים הקשורים בישמעאל, שהיא השלמה חשובה בנוגע לתפקידו של אברהם אבינו. עם זאת לא נגע האסלאם בבני עשו ובבני יפת ובצאן הנאבד מבית ישראל, דהיינו בבני יצחק ובשבטי יעקב. זהו: "שבו לכם פה עם החמור ונשתחווה ונשובה אליכם": אתם צריכים לשבת פה עם החמור עד שינצל יצחק ממזבחו, עד שיבוא האיל במקומו ועד שנשתחווה לה" בהר המוריה.

גנומן 222 - החמור אינו שלם אלא מתחת לסימני יעקב בביאת הגואל האחרון בסימני תפארת ישראל, ועניין זה מוסבר בחלומו של ג'יוזפה לפיו החמור היה "עד החצי" קודם לכן, בעוד שהחמור השלם שייך רק להשלמת סימני יעקב. זה עונה על הסיבוך ההיסטורי של האסלאם, שחשב את עצמו לחמור השלישי השלם, היות ובא אחרי היהדות והנצרות. סעיד מוכרח להודות שהחמור השלם הוא מתחת לסימני יעקב, ושכל צורה קודמת לחמור לא יכלה להיות שלמה. כל "טעות" האסלאם עומדת בדבר זה, ותיקון האסלאם ופתרונו הם שצריכים להודות שהאסלאם היה גם חמור טוב אבל לא החמור השלם.

גנומן 223 - מפתרון זה ממילא מובן שלא היה ישמעאל זה שהובא על מזבח העקידה, אלא גורלו של ישמעאל היה להישאר עם החמור, עד שיושלם החמור, כמוסבר. זוהי טעות של האסלאם לחשוב את עצמו לחמור שלם, בעוד שטעות הנצרות היא המחשבה שהרוכב על האתון הוא הגואל האחרון הסופי. עם זאת, כל דברי הימים נדרשו לחכות עד שיושלם החמור בביאת הגואל האחרון. מאחר שהגואל הסופי הוא ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, צריך שהוא יהיה למעלה מהדתות, כי סבל הצדיקים לבטל גזרות אינו רק עבור יהודים אלא עבור כל מי שנמצא מתחת לגזרה (זאת על אף שכדי להיות צדיק נסתר צריך להיות יהודי מלידה ולשמור את מצוות התורה כמובן). מן ההשגחה נולד הגואל בתימן שהיא מדינה ערבית, וכן הכיר את דת האסלאם, את שפת הקוראן ואת כל התרבות הערבית.

גנומן 224 - אחר כך התגורר הוא באיטליה שהיא מדינה נוצרית, ונדרש לקבל את הסודות של דברי הימים על היהדות, על הנצרות ועל האסלאם. היה הוא למעלה מן החלוקות של האנושות, כדי להגיע אל "סוד" "כולנו בשר אחד" עוד בחייו.

בסוף אין המוסלמי צריך להיעשות יהודי, בעוד שהנוצרי יצטרך לעזוב את הנצרות התיאולוגית ולהיעשות לבן מלכיצדק, אבל אינו צריך להיעשות מוסלמי או יהודי, כי גדולה מחשבת ה", האוהב את כל בניו ובנותיו ובחר בגואל, שאוהב את כל האנושות. ה" הוא הנותן את הדרך החדשה הרצויה גם ליהודים, גם למוסלמים וגם לבני מלכיצדק, כי הסימן השלם של תחיית הגואל חיים הוא לכל האנושות.

גנומן 225 - הסימנים השלמים לא יוצרים דת חדשה, ודתות האסלאם והיהדות קיימות כבר. עם זאת בכל סוגי הדתות, כשהן באמונה הנכונה באחדות האל, ישנה התחדשות רצויה בסימן הכוכבים, בסימן מלכות השמים, בסימן האור החדש של חנוכת החנוכות, בסימן החמור אוכל לחם, בסימן הדור הרביעי והבניין החדש ובסימן תחיית הצדיק חיים. בני אדם הם שצריכים להתחדש במסר הגדול החדש של הגאולה השלמה. ומהן כותרות הדרך החדשה? "כולנו בשר אחד" ו"צדיק באמונתו יחיה".

גנומן 226 - אחים אנחנו שצריכים לחוש האחד את השני, כי כולנו צריכים להיות כשור חזק לפניו, להתגבר על המכשולים, על העיכובים, על הקשיים ועל הניסיונות, ולחזור אליו בלב שלם. כולנו צריכים להתנגד לכוחות הרעים, לעמוד נגד היצר הרע ולהבדיל בין הרע ובין הטוב. כולנו צריכים להיכנס אל לבנו ולהפוך אותו משלילי לחיובי, להפוך שנאה לאהבה ולגלות את רחמי השמים על האנושות, כי כולנו בשר אחד וכאדם אחד, וכולנו זקוקים לרפואת האדם הזה לשם רפואתנו השלמה. אם צריכים אנו להבחין בין הכופרים הרעים המרעילים ובין הטועים שיכולים להיתקן, אזי נקרב את הטועים באהבה ונפריד מאיתנו את הכופרים הרעים המרעילים. פעולה זו היא לרפואתנו, כי כולנו בשר אחד.

גנומן 227 - קי"ב (שם) - "אך אשר כפרו לא יועילם הונם ולא ילדיהם בפני אלהים במאומה, אלה הם בני גיהינום, לעולמים יהיו בתוכה". - -

טעות היא זו, כנראה מהשפעת הנצרות. משפט זה כולל בתוכו אכזריות גדולה, שאינה מאת ה" ברוך הוא הרחמן והחנון המרבה לסלוח. העונשים ישנם, גם עונשים קשים מאד, אבל לא לתמיד. הגיהינום ישנו ואין לנו מושג בקושי העונשים, שניתנים לפי החטאים ולפי גזרת בית הדין של מעלה, אבל משכם נע בין כמה שעות לבין כמה חודשים, ורק במקרים גרועים אין חקר יימשך העונש יותר מי"א חודשים, כמצוין במסורת ישראל. עם זאת, גם שעה אחת בגיהינום, בר מינן, קשה עד מאד. חכמי ישראל הסבירו שכל הייסורים של העולם הזה לא מגיעים לייסורי שעה אחת בגיהינום, כל שכן יותר מכך. ואיפה היו רחמיו יתברך אם הנכנס לשם לעונשו לא היה יוצא לעולמי עולמים?

גנומנים 228-232 - מכתב למרדכי מבית כנסת "אריאל":

שלום וברכה! לא התפלאתי על רבנו תם, כי אם על תמימות הזמן המסתעפת בתום לבב סגור וסתום. האם לא מספיק לך תפילין של רש"י הצדיק, ראש המפרשים, או של הרמב"ם, עליו השלום, "הנשר הגדול", או של הפוסקים והגאונים או של כל חכמי התלמוד והמשנה? אתה לא מסתמך על מה שפסקו ראשונים, אלא רק על האחרונים אתה סומך? ההשגחה הביאתני עד כה, וגם לבית כנסת "אריאל" לא כדי ללמד את החמור להיות בן אדם, אלא אולי למצוא מישהו וללמד אותו להיות חמור, כי לא תיארו ראשונים כל זאת ואתה מיהדות אחרית הימים השגת ונכשלת בחסידות.

לא רצויה כל החסידות הזו שאתה רואה, כי לא בכיוון החסידות הדתית רצון השמים. אם בחסידות תרצה, לא בחסידות הדתית תמצא אותה, כי אם בחסידות של גמילות חסדים תתעסק ותעשה ותצליח, והיא החסידות היחידה הרצויה לפניו יתברך. כל פרט ממנה וכל עדינות בה וכל דיוק בעשייה והצנע ללכת עם אלוהיך כחוט השערה יידון בטוב וחסד, ורב שכרה בעולם הזה ובעולם הבא ואור לנשמה. לא כן החסידות בדתיות ובהוספות חסידיות, כי מוקש לסיבוך פנימי הוא, ולא תכיר אותו מפני שפנימי הוא ולא תראה אותו.

מוקש מסובך הוא המביא לגאווה פנימית ולתחושת התעלות על אחרים. ומי ביקש את כל זאת מידכם?! הגאווה הפנימית לא נראית, אך היא תישפך על סוגים חדשים של דרגות חסידיות, וכל העושה פחות מהמנהג החסידי נחשב בעיני החסידים לפחות. מרוב חסידות ייבראו הבדלים בבני ישראל ודרגות מדומות, שאינן עומדות כלל במאזני בית הדין של מעלה. החסידות הרצויה היא של גמילות חסדים עם הזולת, של פשטות הלב באהבה ושמחה, של יחסי ראוי ולא מתגאה כלפי מי שאינו בקיא בדברי תורה ושל הענווה הפנימית.

וייבחן במבחן להוכיח דעת אם בזה יחפוץ המוסיף, להבין אם הוספתו לשמים רצויה או שנואה, ולא בעין יביט כי אם בלב, שכל המרבה בתוספת דת ישנא את העמים, וכולם ייחשבו בליבו לגויים פסולים, וישכח כי ה" אלוהינו יתברך הוא בורא את כל בריותיו ואוהב כל בן אדם וכל בת אדם, כי כולנו בשר אחד, וכי עם ישראל לא מובדל אלא במצוותיו אם ילך בהם בלב פתוח באהבת הבריות ולא יתמלא ליבו בשנאה. תוספת בלתי מבוקשת בדתיות תגביה את ליבו אל הרי אויר, ויידמה לו כי הוא משיג דרגה כלשהי. הוא ינחית אז את הזולת על הבלי שוא, יתמלא בפאר פנימי שקרי ויצדיק את הבלו הנדמה לו כמהותי לשנאת גויים.

יש לספר לעמים על כבודו יתברך, אך איך יספר החסיד אם הוא שונא את הגויים?! הרבה פסוקים נכתבו רק בתהילים כדי להודיע לעמים את עלילותיו ואת שבחיו, כי עד קצוות תבל ועד האיים הרחוקים תגיע ישועתו. אם תתחסד בגמילות חסדים תרגיש באהבה, ואם תתחסד בהוספות דתיות לא תרגיש באמיתות מציאות כל האנושות ותזרוק המונים לאשפה בשנאה. באופן זה לא תרגיש שאתה מנתק את עצמך מהבורא אותם ישתבח. לא אליך, מרדכי, אני מתכוון ואינני חושב שהתפילין של רבנו תם עשה לך כל זאת, כי בן אדם טוב אתה לחלוטין ולשם שמים אתה עושה, וצדיק באמונתו יחיה, וה" איתו. באופן כללי אני מדבר, ומוכח הוא מדברי חכמים שהאמצע הוא שלם, והיוצא מהאמצע יסלף את המשקל אל קיצוניות, שתזייף את כף המאזנים, ולא ימצא הוא שוב את האיזון האמיתי האמצעי.

גנומן 233 - יומן: 6 בדצמבר 2000. ט' בכסלו תשס"א סוף הדקה 8, 3953. באר שבע: באופן מופלא נשלמו הסימנים הלילה אחרי יום של סימנים מוסתרים. הגיעו י"ג המזלות החדשים וי"ג כוכבי השושנה כשני מטענים גדולים ביחד עם שאול ורחל בחלומו של חיים שמשון. למרדכי מבית הכנסת "אריאל" נתתי לקרוא מ"אור חדש לרמב"ם" על ההבדל בין הגואל ובין המשיח.

גנומן 234 - סולי העלה את הטקסט "חדשים מקרוב באו" אל האתר, וחלם שהוא יושב בכורסה של אביו, קמל קמחג'י, עליו השלום, ברחוב זורטי, מסביר עניינים על הכתב, ומקליטים אותו. - -

גנומן 235 - קישרנו את סימני הסולם המוצב ארצה בבאר שבע לסימני בית התפילה בן שבע הקומות. והנה מלאכים מלאים יראה ופחד עולים להסתכל על הצדיק הנבחר חיים, מתפלאים ומתקדשים, מתברכים ויורדים להסתכל על מעשי החמור המפליא השלם בסימני יעקב, המשתעשע בסימני חותם הנון הפינאלית של הפורים החדש. הם עוזרים לו, תומכים בו, מברכים את כל מעשי סימניו ומקדשים אותו בלחם חדש מלחם בית לחם ומלחם הכוכב הרביעי.

גנומן 236 - יום חמישי: נודע ביצעה את הסימן החשוב שקיבלה פעמיים בימים אלה מהנביא הקדוש ירמיה. הנביא אמר לה בחלום שכאשר הוא נעשה לנביא נאמר לו שהוא צריך לעשות סימן, והראה לה שהוא היה טמון בחול עד הצוואר, ומאז התחיל להתנבא. היום נודע עשתה זאת בנגב, לאחר שפאולו חפר בור באת חפירה. אחרי הצהריים נסענו לירושלים לבצע את סימן "הר המוריה". הגענו קרוב לכותל המערבי וקיימנו את הסימן. האווירה הייתה עצובה ולא טובה. חזרנו לבאר שבע.

גנומן 237 - בטח הכול חלק מתחנית אל שדי, כי גדול ה" ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר. רחמן הוא וחנון וסולח ומוחל ולא עוזב את עמו ישראל. ההאשמה של מוחמד כלפי עם ישראל הייתה שהוא לא מאמין לשלוחי ה" ולנביאיו. גם באוונגליונים נאמר על עם ישראל שהוא הורג את נביאיו, תלונה היסטורית עלינו. ה", עורר את עמך להאמין בנביאיך, כי בא הזמן! עשה למען שמך והצב את עמך על רגליו באמונה, בצדק ובצדקה. אמן כן יהי רצון.

גנומן 238 - לא לנצח מצב זה, כי זמן חדש הגיע. שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך, כי עד מתי לא תגלה את הצד הטוב שבקושי ערפנו. בחרת בנו אתה בזכות אברהם, יצחק ויעקב, ובניהם אנחנו ותצילנו. תעוררנו להכיר במעלות הענווה ושפלות הרוח? עשה אתה, ה" אלוהינו, עשה אתה, כי רק אתה יכול לעשות. קום באהבה חדשה עלינו, כי הבאת לציון גואל לשבי פשע ביעקב.

גנומן 239 - יבוא יום וקרוב הוא, שבו במקום לומר "הזוהר הקדוש" יאמרו "הזוהר הטמא והפסול והרע עד אין קץ", יובילו את מיליון ספריהם המשתפים באצילות אל מדורה גדולה ועצומה כתנור נמרוד, ויחוגו בהר מירון ובירושלים בל"ג בעומר. אז יטוהר אוויר טמא, זקנים ישיגו שמחה, ובחורים ישכילו באש דת למו, ותעבור רוח טמאה מירושלים. בני אברהם, בני ישמעאל, בני יצחק, בני עשו, בני יעקב, בני אפרים ובני יהודה ירקדו ברחובות ירושלים, ועל הר המוריה יקדשו את שמך, ויהיו תמימים עמך, והלאה לא יכשלו.

גנומן 240 - סימני מצרים יהיו למעשים גדולים, ומופתי מצרים לניסים עולמים לעיני כל. והרמת את עמך ושמחת על מעשי ידיך, באורך זמנים בראת לנאמניך. רחם נא עלינו, כי כבר שילמנו בשואה. חמול עלינו, כי כבר עברנו גלות. מחול לעוונותינו, כי כבר ידענו מאז את השמועה המרומזת בישעיהו נ"ג, 1: "מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה", והגואל חיים גילה את סוד בית ספר אסתר של האיסיים המרפאים. בין השמשות בראת איל ליצחק, כי בא השמש ונלון שם בסימני יעקב, ושמנו את האבן מראשותנו בתפארת ישראל. אתה רחום אוהב עדינות, ויצרת אותנו מחדש בלוחותיך.

גנומן 241 - קמתי לכבוד אסתר במלכותה ולא עזבתיה. ישבתי עם מרדכי להצדיק יהודים. ריחמתי על נשמות, ובכי בלילה פרץ את השערים, כי מה במצרים נגילה. עתה שמחנו בישועתך, ואין עוד הרף באפינו לסבל ימים. הכול בידך, ה" אלוהינו, לכפות ידיים על שמיך, להוריד ברכה על עמך, לטהרנו באהבתך, כי בחרת בגואל ואהבת עוד את בני אברהם, יצחק ויעקב. לשמך ה" באנו אל חדרנו עד יעבור זעם, הוצאתנו בריקודים אל רחובותינו, והצלחת את שליחות אליהו, נביא הבטחותיך, וייחד יתרו על אמת דבריך, וגילית את כסא עבדך, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.

גנומן 242 – הללו את שם ה" איתי, ונרוממה שמו יחדו, כי הציג ה" סדרים חדשים וקיים את סימניו. וישמח ישראל לפלאו, ופחדו עמים משתוממים, ועמדו ישמעאלים בפה פעוּר, וליבות עמים נמוגו מרעדה. הרי גן עדן השקיף על נהרות הלוויתן, ומתחת לארץ מעינות נבעו, ויצאו נחלי מים על פני הנגב בפירות חדשים. פקדת בחרבך הקשה, הגדולה והחזקה, והרגת את התנין אשר בים. כי מתה ירושלים הישנה העתיקה, וקמה מחדש ירושלים אשר ידעה את יוסף, ונזלה אהבה ממרום וצדקה בארץ מקבלנה, ובני משוש טבלו במי הדג, ונתרפאו מחלות בחושך, ונחשפו איברים שלמים.

גנומן 243 - הלא תראו נבואות חדשות ותאמינו בחמורים נוערים, שיוצאת אמת מפיהם. שמעו בנים, שובו אהובים, כי אמר ה" לא מחשבותיי מחשבותיכם. עם אדם לא התייעצתי ולמלאכיי לא פניתי בשאלה. בכוכביי לא ישבתי בוועד זקני חכמה, ובינה לא נטלתי מצדיקיי. פינות בשמים הרכבתי על ארץ ומלואה, נולד זרע חדש בארץ, עלו בארות באר שבע בכרות למים שושן ברית, ואור חדש לנשר עף מעל ביתנו והשיבנו אל תורת הסימנים.

גנומן 244 - מה תדעו, ולא ידענו כלום, מה תחכימו על הבלי זמנים שבלו בכלח, כי הרמת חרב אבן על כוכבי נצח. ועלו שיטפונות בדרום הנגב, ונפגשו עם נהרות סתר, מי אוצרות האהבה הנסתרות. ושטף מוסר על גדות תהום להמציא את שלומנו, כי בא יצחק אבינו לצחוק עמנו, וכוכבו בנה ארמון נצחי. קום נא, אהיה אשר אהיה, והגדל את גאולתך למען שמך!

גנומן 245 - נודע נטמנה בחול הנגב עד צווארה, והרמתי את אבן החרב הטמונה בחול. הסוס הלבן חפר בחול הנועד לתחיית הציפור. נסענו לירושלים להר המוריה, והושלם שמו של ה" בכוח הניגוד בשלושה עשר מזלות הלוויתן: במות הציפור, בשלום הדג, בקלות החמור, בצב המטופש, במבוכת הג'ירף, בכוכב הנבוכים, בחופשיות הארמדיל, ביובש המלח, בשטחיות מרקורי, בזמן אין סוף מבלי שינוי, בצחנה מן השמים, בארי מחוץ לגובו ובכיעור הגן בשימושו לרע. הרמתי אז את אבן החרב הקשה הגדולה והחזקה לשם שמים לטובת עמו ישראל.

גנומן 246 – יומן: חלמתי בלילה שאני ופלסטינאי מדברים יחד בהבנה הדדית על מה ששלילי בעקשנות הערבים והיהודים, וכן על הבנת הלב המאוחד בינינו במסגרת אמונת אברהם אבינו. כמה יפה ועמוקה הייתה הרגשתנו ההדדית, כאחים אוהבים האחד את השני, כחברים המבינים האחד את לב חברו, בשמחת שחרור מן הדעות הקדומות.

גנומן 247 - כי אבן נמצאה כמטמון חול והייתה לחרב קשה גדולה וחזקה. וקם החרם מדאורייתא נגד ספר הזוהר, נגד כל הקבלה הרעה הכופרת ונגד שמות המשתתפים בריבוי רשויות ואלים אחרים נאצלים ופרצופים השנואים לשמים והגורמים שנאה בלב האדם. רבה רעת שיטת האצילות הטמאה והפסולה, ובאה חרב חדה, קשה, גדולה וחזקה להרוג את התנין אשר בים ולפקוד על לוויתן נחש עקלתון ועל לוויתן נחש בריח, כי בא הזמן לאריאל ותישבר גאוותנות מן הארץ.

גנומן 248 - קומו מרדכי ואסתר וצדיקי עולם ורבי שמעון בן יוחאי. מהר מירון, למען הצלת הצאן הנאבד בתוך ארץ ישראל במלחמות השם על קדושת שמו. השבתת אלילים מצורותיהם, וכן את פסולת זוהרם המרבה טומאה בתמונת כל, כי ער לזמנו מלאך ה" צבאות אריאל.

גנומן 249 - קדוש ה" ומהולל מאוד, אוהב תמימות ושונא גאווה, משעשע עניו להרימו ומשפיל חכם בעיניו להחרימו. בחרב החרם מן התורה פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאיו, ומסלול חדש מכין בחמלתו, ועושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצותיו. צלילי תרועה וקול חזק מאריאל באל קנא להשבית גילולים מן הארץ, להעביר אצילות מפני תבל, המשתחווים לזעיר אנפין ולפרצופי עבודה זרה, הסגורים בשנאת הבריות. ויתקן עולם במלכות שדי ברשפי אש, חרב קשה גדולה וחזקה ואריאל.

גנומן 250 - פתיחת אליהו אינה נבואה, אלא כיסוי שקר על דברי הבלים. יקום ה" ויקנא על טהרת נבואתו ועל טוהר נביאו, כי בא הזמן ששילוב ה" הפוגע ב"תמים תהיה עם ה" אלהיך", ופסולת ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בזיווגי איסור וזרמים זרים במחשבת ריק מנקודות זרות, יושלכו החוצה ויישרפו מקנאת אריאל. ותצלחנה מלחמות חרם מדאורייתא, ותפעל חרב קשה גדולה וחזקה מתיקון האדם ומרפואת העצבים של מתושלח. יחזרו לוויתן נחש עקלתון ולוויתן נחש בריח למידתם, ויקום ישראל לסעודתו בנחת, בשפלות הרוח ובמוח חדש שפל ובשמחת חיים שפויה ונקייה מאלילים, מחוקי אריאל.

.................................................

פרק 6

גנומן 251 - יומן: 10 בדצמבר 2000. י"א בכסלו תשס"א. סוף הדקה 12, 3953: חלום קשה לג'יוזפה: הוא ראה גזרה נגד ישראל, שש מאות מלאכים של משפט ירדו ללא רחמים נגד העם, והייתה פאניקה בכל הארץ. נאמר שכדי לבטל את הגזרה צריך תפילה, עץ וברזל יחד לסימן. כל העיתונאים מתו. אחר כך היינו אני, ג'יוזפה ודניאל בגן שנראה כמו גן עדן המקורי, והייתה בו הרמוניה שלמה בינינו ובין החיות. דניאל רצה לחבק חיה אחת, אבל נאמר שנדרשת לכך רשות. - -

גנומן 252 - קיימתי את הסימן בבית הכנסת "אריאל" והכרזתי על חלומו של ג'יוזפה. הסימן בידי הוא שלוש מזלגות ברזל שנתן לי הרב רפאל פרץ ומזלג של עץ, ועשיתי תפילה קצרה שתתהפך הגזרה. - - בבית לקחתי את החולצה הלבנה אותה לבשתי כשהכרזתי על הגזרה בבית הכנסת "עין יעקב" וצבעתי את כולה בצבעים שנתנה לי לאקי סטאר.

גנומן 253 - התלבשתי כחמור, נכנסתי לגן ונטלתי רשות ללקק את ביצת הדינוזאור. ליקקתי אותה לפחות שלושים ושש דקות, כשברכיי על אבני התחייה. שמתי כפפות בגלל הקור שירד מכוכבי שלג, אך לאט לאט התחממתי בלקיקותיי. שמחת לבי עוררה חום שמימי מבשמי הרקיעים, ורגליי נתחזקו בשמירתם משבע האדמות של מטה. כל גופי נתמלא אור חדש עד לתענוגי הציפורניים.

גנומן 254 – חשתי כי אני קשור לעגלה, אותה מוביל הגואל חיים. מימיני בית הדין של מרדכי ומשמאלי ארמונה של אסתר במלכות אחשוורוש. ליקקתי בגילת חיים, וחשתי בתוכי את צהלת פורים, כי בהמה אני בסימני תולעת יעקב. מעל ראשי שלושה כוכבי פיו של הדג הגדול, שהרימו אותי בכדי ללקק את שלושה עשר המזלות החדשים של לוויתן, והראו לי ים אחר ים עד יופי גן עדן. ינקתי עדנים מהנהרות שנבראו עתה ושנועדו להחיות ביצת ישימון ולסלול דרך בבאר שבע שלא הייתה קיימת בעבר. נערתי "ונהפוך הוא" וליקקתי עוד בנשיקה.

גנומן 255 - הרכבתי גם "נונים" על שושן, וירדו שלושה עשר כוכבי השושנה למלא את ליבי בשושנים, כשצמחים בצבע ירוק מילאו את כל גופי עד לזנב. ינקתי חמישים קילו דם אדום ונוזל בטעמא רבא וחזיתי במפלת שונאים ובקבלת מצוות באהבה של הטובים. חשבתי כמה טוב הדם הזה, ואיזה מין טעם מיוחד יש לו, ושנוזל הוא כיין מפצעי הדינוזאור. צעקתי בפנים למעלה כמטורף לרפואת אלברטו ולשליחת אמצעים לחמורים, ודימיתי "נהפוך הוא" לטובתנו, ובא זבד טוב על זנבי הלווייתנית.

גנומן 256 - נהרות דיו הפכו לכחולים מתכלת מרדכי, וינקתי שלום פנימי מקצוות השמים בלקיקותיי. שדיים גדלו על חזה חמור, ואהבני דינוזאורי ביתר שאת. הפכתי לבן כשיש טהור, נתקדשתי בחומרתי, חיבקתי את נשמתי, נערתי "מה נאוו רגלי דינוזאור", ליקקתי את אצבעות קרסוליו בתמימות רבה וניקיתי שמץ של עבודה זרה מבאר שבע בזכות אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

גנומן 257 - אפיקי מים הפכו לחומים על פני תבל בלקיקת ביצת הדינוזאור לתקן עולם במלכות שדי. השתעשעתי על שבעה מעגלים נבואיים ופרצתי ימה וקדמה, צפונה ונגבה על שישה סימני השלמות של הגאולה הגדולה. - -

גנומן 258 - זו מגילת ספר לשוב לבראשית, היא קבלת ה"בית" של בראשית האמיתית המנותקת מזרמי ספר הזוהר ומדעוֹת של כיפרות. - -.

גנומן 259 - קיימתי את סימן חמור-יעקב בבית-אל, ושכבתי עם ראשי על מזבח הכהן המשוח אחרי שהצבתי אבנים מאבני הסימנים, ביניהם סימני עץ אסתר, בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן. שכבתי עם פניי למעלה, ואחר כך שכבתי על ידי הימנית וישנתי. חלמתי והנה בחורה יפה ושמה רחל. נישקתי אותה בנשיקה ארוכה והתעוררתי מחלומי.

גנומן 260 - אמרתי: "הנה מה טוב ומה נעים בית התפילה בן שבע הקומות הזה", עלו מלאכים מכל תנועותיי וירדו מלאכים ממלכות השמים להשתעשע בסימני חמור-יעקב.

גנומן 261 - בבית הכנסת קיללתי את ספר הזוהר, את כל הקבלה המזויפת, את חב"ד ואת בית ספר אשלג בירושלים, ובערב הביא לי מרדכי מבית כנסת "אריאל" 733 שקלים. בלילה נולד לרחל ולשאול בן בשם דוד, ובליל שישי קיימתי את סימן הכוס הגדול של יין אליהו הנביא, זכרו לברכה, ונכנסתי לסימן התקשרות יתירה עם הגואל חיים. נודע חלמה בבוקר על אליהו הנביא, זכרו לברכה, שמסר לה לב לבן חדש. לפרץ היה בחלום ספק בדבר, ואז הנביא הפך לצדיק חיים, לאליהו הנביא ואז שוב לצדיק חיים. נודע מסרה לי את הלב החדש הלבן, ברוך ה" לעד ולעולמי עולמים. - -

גנומן 262 - ליל רביעי: 19 בדצמבר 2000. כ"ב בכסלו תשס"א. סוף הדקה כ"א 3953. באר שבע: אתמול בלילה משה ברדי קרא את פרק ד' מהספר "עיקרי הגאולה השלמה". היום נתברר שאינני צריך להעניק שיעורים באנגלית ולא רצוי הוא. הערב טלפנו לפאולו כדי שיעבוד במסעדה, והלילה אני ומשה ברדי ביצענו סימנים על מנת לקבל את הברכה המדויקת המקשרת את הכהונה החדשה אל בית התפילה. עלינו על המזבח יחד אחרי שמשה עזר לי בהכנת המשיחה, וקיבלתי: "ברוך אהיה אשר אהיה, ה" אלוהינו, המחדש את הכהונה של אהרן הכהן הגדול הקדוש דרך הכהונה של אליהו הנביא, זכרו לברכה, אל מזבחות הכהונה בבית התפילה של הגאולה השלמה, בזכות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים".

גנומן 263 - חג גדול הוא זה המשלים לכל עניני הכהונה החדשה והקדושה החדשה של בית התפילה. משה ברדי עמד על מזבח הלווייתנית שנמצא במרפסת בפעם הראשונה. - בלילה אחרי כן, ליל חמישי, הוא קרא את כל סימני ה"כה וכה" של החותם הסופי. נדרשתי להשלים רק את סימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן בחתיכות העץ. לפני שהוא גמר את הקריאה הייתה הפסקת חשמל, והילדים יהואל יהואל וחיים שמשון עלו לחדרי, כי פחדו מצללים. כך הבנתי שהם צריכים להשתתף בסימן כי אני, משה ברדי ונודע היינו רק שלושה, ופאולו החל לעבוד במסעדה כברמן בפעם הראשונה. שתי דקות אחרי שסיימנו את הסימן טלפן אלי אליהו בני וסיפר שנולד בן לבתי רחל, במזל טוב.

גנומן 264 - רנאטו לוי חלם במילאנו על חג גדול מלא אנשים, נשים וטף שאוכלים ליד שולחנות. בחלום הובן שהיה זה חג המציין מאה שנה לגואל הצדיק חיים. - - - משה ברדי קיבל נס חנוכה בראשון וביקש בקשה בשם וברשות שתתהפך שנאה לאהבת הלב בישראל ובכל האנושות וכן לראות סימנים. פתחתי את ספר ישעיה שבסוף כולו גאולה: "כ וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם--אָמַר יְהוָה: כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה. כא וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה. כב כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי--נְאֻם-יְהוָה: כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם, וְשִׁמְכֶם. כג וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי, אָמַר יְהוָה. כד וְיָצְאוּ וְרָאוּ--בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי: כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן, לְכָל-בָּשָׂר" (ישעיהו, ס"ו, 20-24). -

הנה, קוראיי, אני שמי פרץ ובזאת הפרשה פרצתי בבשורות הגאולה ופשוט לא התאפקתי. ואמר מעולם האמת הצדיק אבוחצירא, שאתם מאמינים בוודאי בצדקותו: "אה, אתה הוא החמור, משיח בן דוד", ואכן לא פלא שאני גם פרץ מיהודה ומתמר, ומי שאינו חפץ להבין בצדקות יהודה ובטוב טעם המתיקות של תמר, יישב לו כשלה ולא יידע אודות איחוד הזמנים.

גנומן 265 - והנה אני הוא פרץ הפותח את דרך הגאולה ובא החמור, משיח בן דוד, ונתאחדנו, ומרוב השמחה אני יוצא במהירות ומכריז "בא הזמן" לפני השמים, כי נבחר הגואל חיים, שנולד מהול בארץ תימן. הוא הצדיק הנסתר העניו הנבחר, שהיה בחייו ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, ובסוף סבל סבל בלתי אנושי בשל גזרה עולמית, בר מינן. עם פטירתו, כשהוא בן 68, כמספר שמו בגימטרייה: "חיים", הכריזו מן השמים שהוא הגואל האחרון האהוב המביא את הגאולה השלמה. גם הצדיק חיים הכריז בעצמו בחלום לג'יורדנו לוי: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים (בדברי הימים)".

גנומן 266 - הגואל חיים הוא ה"אדון" שאתם מבקשים (לפי נבואת מלאכי, ג'), ולא משיח בן דוד! והוא שבביאתו מגיע גם מלאך הברית שאתם חפצים בו, אליהו הנביא, זכרו לברכה. עם זאת אני שליח וחמור לגואל חיים לפתוח בבשורות הגאולה השלמה ולהסביר אותן על לוחות למען ירוץ קורא בו, כי עוד חזון למועד (חבקוק, ב', 2). הרי הוא הגואל ולא המשיח והוא באמת האדם שאתם מבקשים.

גנומן 267 - בא אני להסביר שהגואל אינו המשיח ושהמשיח אינו הגואל[3], והבדל הדרגה ביניהם הוא בין שמים לארץ, כי המשיח הארצי הוא חמור כלפי הגואל. את זה לא ידעתם ולא שמעתם: "ו ...הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם. ז עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין" (שם, מ"ח, 6-7). ועל זה מרמז הפסוק "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (מלאכי, ג', 1), הוא ההיכל במלכות השמים. הגואל הנבחר נקרא "השופט המשוח במלכות השמים" אחרי שקם לאחר פטירתו בתחייתו מן המתים, כמוכח מהעדות המרובה בחלומות הגאולה השלמה (וכבר סומנה בלידתו "שלמות תפארת הברית", הואיל ונולד מהול בשחר חג השבועות (ב-31 במאי 1914) המקביל לרגע מתן תורה. והוא משבט בנימין ולא משבט יהודה).

גנומן 268 - החל מפטירתו ירדו לעולם אלינו, תלמידיו ואוהביו, חלומות נפלאים בהם ה"סימנים השלמים" של הגאולה השלמה. אלו הם הסימנים השלמים המסומנים בפרשת "תולדות" בשש הנקודות מעל למלה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4), ומרוב התלהבות ואהבה בשמחת אותה הנשיקה לא יכולתי להתאפק ופרצתי בפרשת "וישב". הריני מבשר לכם, כי בא הזמן, ונתקבלו סימני כוכבי הגאולה, סימני מלכות השמים, סימני חנוכת החנוכות והאור החדש של בית המקדש השלישי, סימני החמור אוכל לחם, סימני הנבואות החדשות של הדור הרביעי הסופי הזה והבניין החדש וסימני תחיית הגואל חיים מן המתים לטובת כל בני ישראל ולשמחת כל העמים.

גנומן 269 - לפיכך מחלו על אשמת יהודה, הכירו בטוב טעם בתחבולת תמר וסלחו, קוראים יקרים, על פריצתו של פרץ, שלא התאפק ברחם אמו ובמהירות יצא לאור העולם להשמיע לכם את שמות הסימנים השלמים בביאת הגואל חיים, עוד טרם ידע אדם מכל הקבלה החדשה האמיתית הזאת, הקשורה בשם "אהיה" האחרון של השם "אהיה אשר אהיה".

גנומן 270 - זוהי הקבלה שלא קיבלו עוד בני ישראל לפני כן, כמוכח בדברי הרמב"ם, "הנשר הגדול", הטוען כי את הדברים הללו לא קיבלו חכמים והם "דברים סתומים" אצל הנביאים המתגלים רק בסוף (משנה תורה, הלכות מלכים, י"ב, ד').

גנומן 271 – הרמב"ם אומר, כי "יעמוד נביא" (שם, ג'), המיישר את לב ישראל ומכין את לבם לפני מלחמת גוג ומגוג.

גנומן 272 - יומן: 25 בדצמבר 2000, נר רביעי של חנוכה: נודע חלמה שהייתה מחוץ לבית וראתה את אליהו הנביא, זכרו לברכה, שאמר לה בחיפזון: "אני מחכה לך". - -

גנומן 273 – היא פתחה את הפסוקים בישעיה, פרק ל"א, 4-6: "ד כִּי כֹה אָמַר-יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל-טַרְפּוֹ, אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים, מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת, וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. כֵּן, יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת, לִצְבֹּא עַל-הַר-צִיּוֹן, וְעַל-גִּבְעָתָהּ. ה כְּצִפֳּרִים עָפוֹת--כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם. גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט. ו שׁוּבוּ, לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה--בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

גנומן 274 - בליל נר שישי של חנוכה, 27 בדצמבר 2000, ראש חודש טבת, חלמתי שהייתי ליד גדר, שתחמה מקום שנראה כמו מושב זקנים. עמדתי לפני האנשים והנשים ושאלתי ברגש חזק: "איזו שנה זאת"? כשאמרו לי את השנה, עשיתי חשבון ואמרתי בהתרגשות: "רבותיי, עברו עלי עשרים ושלוש שנים במחתרת (UNDERGROUND)". - -

גנומן 275 – ישנם סימנים שאין להציג את הבשורות אלא להתחבא. דהיינו: אין רשות לגלותם בפרהסיה. אין כי אם להקים את בית ספר השושנה ובית ספר אסתר הנסתרים. איני יודע ממתי מתחיל החשבון של 23 שנים, אם מעתה, 2001, או מ-1983.

גנומן 276 - נסענו לעלי לברית, ועברנו בשילה. אמרתי "י לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. יא אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה. יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב" (בראשית, מ"ט, 10-12): - נקרא הנכד עמנואל ישעי. -

גנומן 277 - באותו הבוקר נודע חלמה שהייתה בישוב עלי, וקול מן השמים הסביר: "נוטלים ידיים לשם טהרה אבל לא שומרים על ניקיון הבית כמו שצריך". - - לפני חלום זה נודע ביקשה לדעת משהו על הקדושה החדשה.

גנומן 278 - יום שישי, 29 בדצמבר 2000. ג' בטבת תשס"א, הבושם השמימי 3, 3953, נר שמיני של חנוכה: הלילה, נר שמיני של חנוכה, חלמתי על פגישה עם שאול ותאומו. היינו באטליז למטה במרתף, בו נראתה פרה שחוטה, ומוחה הרוס לגמרי. אמר לי הטבח: "עכשיו צריכים לבדוק אותה". אמרתי: "מדוע לבדוק אותה? הרי היא טרפה לגמרי!". הטבח הוציא שלט עליו כתובים השמות של מדינות בעולם ואמר: "מפני שישנן הרבה מדינות שלא מקפידות כל כך". - -

גנומן 279 - החלום מצביע על עניין של שליחת בשר מסוכן לבריאות למדינות אחרות, בעוד אסור לעשות מכירות מכוערות כאלו (BLACK-MARKET TAREF SELLING). - -

גנומן 280 - 30 בדצמבר 2000: נודע חלמה שנאמר לה: "לא רק ביבי הוא הבעיה של ישראל, כי גם ברק וגם שרון משקרים את העם ואינם מקיימים את מה שאומרים. מי מהם שייבחר יבטיח ולא יקיים". - - זה מראה עד כמה הוא רע המצב הפוליטי ברגע ההיסטורי הזה.

גנומן 281 - נודע, אחרי ששאלה אם היא צריכה או אם מותר לה לעשות גיור על פי רבני ההלכה, חלמה שהיא טבלה בים המלח, מה שהעביר ממנה את כל דברי העבר הבלתי רצויים, ונעשתה חדשה. - -

7 גנומן 282 - בינואר, י"ב בטבת: נודע חלמה שפלסטינאים השתדלו להיכנס לבית לעשות רע, אבל הייתה להם בעיה ביחס לילד אחד, שלא היה מי שישמור עליו. הם הסכימו שנודע תשמור על הילד ההוא, והם לא יפגעו בנו. לאחר מכן הדתיים שבאזור, בראותם איתה ילד פלסטינאי, אמרו דברים לא טובים, ונודע הטיפה להם מוסר וציטטה מן התלמוד (אבל לא זכרה כשהתעוררה מה). ענו לה בעזות מצח: "מי את שאומרת לנו דברים כאלה? אנחנו יודעים תורה ותלמוד!". היא ענתה: "כן, אתם לומדים תורה ותלמוד, אבל לא פועלים לפי התורה והתלמוד ומלמדים שנאה במקום אהבה כמו שצריך". בהמשך ראתה עוד הפעם את אותם הפלסטינאים, שניסו להזיק לה אך לא הצליחו. ראתה נודע שהילדים, גם של הדתיים וגם של הפלסטינאים, לא היו נורמליים מפני שהיו מלאי שנאה בלבם.

גנומן 283 - ליל שישי, 12 בינואר 2001: י"ז בטבת: בחלום אמר לי הצדיק חיים לעלות על גדר הגג של בניין גדול ולקפוץ לרמת גן, אבל פחדתי ולא היה לי הכוח לעשות זאת. אמר לי הצדיק חיים "אני יודע שאתה לא יכול". - -

גנומן 284 - 17 בינואר 2001, כ"ב בטבת תשס"א, הבושם השמימי 22, 3953: בא אלינו הרב רפאל פרץ עם משה ברדי, ואמר שהטקסט "חדשים מקרוב באו" חזק מאד, והלוואי והיה אפשר להדפיס אותו עבור כל עם ישראל. הוא גם הזמין אותי לט"ו בשבט לדרוש אצלו. אינני יודע אם יש רשות, אבל העובדה שהוא חפץ בזה משמעותית מאד. הוא ביקש עוד מסמכים להגהה ומעניין אותו מאוד הספר "אור חדש לרמב"ם".

גנומן 285: 24 בינואר 2001, ערב ראש חודש שבט תשס"א, גוב האריה 1, 3953: כבר יומיים כמעט ואין אוכל בבית. כמו כן גשום והבית קר ורטוב כי אין חימום, מאחר שבלון הגז נגמר ועוד לא שילמנו בעדו. גם לא שילמנו חשבון חשמל, ושלחו התראה. בנוסף, טלפנו מאיטליה שרוצים שם כסף בשביל הרכב, ואם לא אז ייקחו אותו. כמו כן לא כיסינו עדיין את החוב בבנק (כ-2000 ₪). בשבת שעברה סולי נתן 200 שקלים לשבת ובמוצאי שבת משה ברדי נתן לנו 100 שקלים ויכולתי ללכת למשרד הפנים. פאולו שם קצת בנזין ברכב, כשבכסף שנשאר קנינו אוכל.

גנומן 286 - מרדכי נתן לי 40 ש"ח בשביל אוכל, אך כבר עברו שלושה ימים והמקרר ריק, והתלוננה חברת הגז. פאולו עובד במסעדה אבל לא משלמים עד ה-10 לחודש. ברוך ה", נח חנה נוגה וגילת חיים התאוששו מווירוס, ובעזרת השם יהיו כולם בריאים. גם נודע לא הרגישה טוב, אבל היא מתאוששת. הכספומט לא מאפשר להוציא כסף, כי החוב לא כוסה, ואנחנו ממש ביד ה" פה ברחוב יריחו 36, באר שבע, עיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב.

גנומן 287 - ה" אלוהינו, אתה פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. ה", אל תחכה, רחם על הילדים! אנו הילדים שלך, הראשונים של מלכות השמים. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. אנו לא כדורות ראשונים, ואין לנו כוח לסבול! הילדים רכים, עשה עמנו נס, ה" אלוהינו, אהיה אשר אהיה, רחם נא על מי שחושב אפילו במעט על גאולתך השלמה, עשה בזכות אהובך הנבחר והתעורר ברחמיך! פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, והבא לנו חיים! סלח ומחל לנו על עוונותינו, גער בשטן וחמול על הילדים ועלינו! הוכח את אהבתך עלינו לא בזכותנו, כי אם בזכות הנבחר חיים, אשר שמו כתוב אצלך מלפני בריאת העולם. אנו המעטים בעולם היודעים והמאמינים. מהר ה" אלוהינו והושיענו!

גנומן 288 - רחם נא על עמך ישראל, חמול על בני העם כולם, והוצא אותם מהבלבולים הגדולים שהם נמצאים בהם! רחם נא עליהם ועל הילדים, על האמהות והאבות שדואגים לבניהם ולבנותיהם. מסתר דרגה עורר בגדלות ישועתך, וזכור כי בא הזמן ובא לציון גואל לבני בניהם למען שמך באהבה. עשה נס גדול והושע את עם ישראל! –

ברגע זה בו אני כותב ביד תפילה זו נכנסה נודע ואמרה שנח חנה נוגה הסתכלה על תמונת הצדיק חיים בתמונת האטליז של ג'יורדנו ואמרה: "הוא צריך מפתח בכדי לפתוח את הדלת" (הייתה בתמונה דלת של מקרר בשר, והצדיק סמך את ידו עליו וברך את המקום בשביל ג'יורדנו. אני זוכר שהצדיק צם ביום ההוא בשביל אותה הברכה). הבנתי שהמפתח הוא לבקש רחמים על ישראל מצד זכותם ולכן המשכתי.

גנומן 289 - הרבה טובים ישנם פה בארץ, ה" אלוהינו, טובים מאד שלא רוצים כי אם את הטוב ושתהיה ברכה על עמך. רחמנים וחומלים וטובי לב, החפצים בטוב ומאמינים ומייחלים לחסדך, כי רחום וחנון אתה. הרבה נקיים ה" פה בארץ, ה" אלוהינו, הרבה עובדים קשה בניקיון כפיים ועושים מה שיכולים בכדי לחיות, להחיות ולראות בטובת אנשי ונשי וטפי מדינת ישראל. הרבה טובים חיים בארץ, ה" אלוהינו, הרבה מאד, רחם נא על כל עמך ושמור על כל אחד ואחת!

גנומן 290 - רבים מאוד פה בארץ עושים חסד ורחמנים, ואף על פי שרובם מוגבלים וחיים בצמצום, טובים הם ורוצים את הטוב ולא את הרע. גער בשטן ה" אלוהינו ושמע לכל התפילות, גם לאלה של בית הכנסת וגם לאלה שבלב היהודים הטובים הרבים, בלב האמהות על בניהן ועל בנותיהן. שמע את תפילותיהם! אולי זהו המפתח שיפתח את הדלת כדי להפוך את המצב לטוב. שמע את כל התפילות שנאמרו בשנים הללו, קבל אותן, ופתח את הדלת הגדולה לישועה! רחם על עמך שבחרת בו, כי טובים וטובות, רבים ורבות, מחכים ומחכות לידך הגדולה. הרחב ואל תחשוך, כי הכול שלך הוא, ה" אלוהינו, קונה שמים וארץ. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 291 - כ"ט בטבת תשס"א, 24 בינואר 2001, גוב האריה 2, 3953: אתמול בלילה משה ברדי חלם שראה את דמותו של פאולו, לא את פאולו בעצמו כי אם את דמותו. הוא גם הבין בחלום שקשורה הדמות לתרנגולת ולכפרה. - - החלום בא אחרי שמשה קרא את פרק י' מ"אור חדש לרמב"ם", והבנתי בסוף שיש צורך בתיקון גדול בדבר בית הדין של מעלה של מרדכי הצדיק. כתבתי את התיקון בסוף פרק י' ובפרק י"א, בלילה של חלומו. התיקון הזה יצא בהפתעה גדולה, עניין של השלמת תיקון פאולוס, כי טעיתי כשראיתי בבית הדין של הקדושה הראשונה ובבית הדין של הקדושה האחרונה שני בתי דינים של מעלה, ודבר זה שיקף בדיוק את מה שעשה פאולוס בהפרדתו בין היהודים של התורה ובין ההולכים אחרי תורת ישוע.

גנומן 292 - הרשו לנו לשלם את הגז בצ'קים של תאריכים מאוחרים. בבית הכנסת דיברתי עם שמואל (שמש של הוועד, חברו של משה ברדי), והוא הביא לי כ-200 ש"ח ולחם ושתייה וערק. אחר כך משה ברדי נתן לי 200 ש"ח. - - צריכים לעשות כפרה עם תרנגולת בעזרת השם, וסימן חשוב הוא לגמר תיקון פאולוס.

גנומן 293 – ביצענו סימנים בעניין בית ספר אסתר.

גנומן 294 - נשלמו כל סדרי התיקונים הנפלאים המובאים ב"ספר הלווייתנית", של סדרי ההרמוניה על מזבח הלווייתנית. גדול אל מסתתר בישועותיו. - הבוקר, ראש חודש שבט, יום חמישי, אחד מבית הכנסת ששמו שמואל דיבר איתי ואמר שיש לו מסעדה לנזקקים בעיר.

גנומן 295 - הלכנו לשם כבר שלוש פעמים, ברוך השם. דבר טוב מאוד הוא בשבילנו עכשיו והאוכל טוב, טרי וטעים. כל מנה עולה רק שקל, ובשישי נותנים כפול. שמואל לקח אותי לקנות דברים. פאולו קיבל כ-850 ש"ח ששלחה אימו, והם הלכו לעשות קניות. עם זאת, פאולו לא לקח את הכסף בשביל לשלם חשמל, ואחר כך הכסף לא הספיק. הייתה זו טעות גדולה, וגערתי בו ביום שישי בבוקר, עד שהבין את הטעות.

גנומן 296 - ישנתי בליל שבת עד 12:30, אז קמתי והתחלתי לחשוב על עניינים שונים. לדוגמא: על שנאמר "לא שרון ולא ברק" בחלומה של נודע כדי להבהיר שהמצב הפוליטי אין בו תקווה, ורק נס גדול ביד ה" יתברך יציל ויושיע את ישראל ברגע ההיסטורי הזה.

גנומן 297 – משם סבבו מחשבותיי לסידור תיקון עצבי האדם, כי אחרי התיקונים הגדולים של הימים האחרונים בא הזמן. התנענע הזנב הכפול של הלוויתן והשתעשע עם הזנב הכפול של הלווייתנית, ושמתי קצת מים מים המלח מסימן החלון של אבימלך לתוך הכפיות המתוקנות, לסימן תיקון העצבים במסגרת תיקון אדם. הזכרתי את תיקון בית הדין של מעלה של מרדכי הצדיק והבנתי שעוד לא הסתיים התיקון אשר איתו בא גם תיקון פאולוס.

גנומן 298 - ב-4:50 התחלתי ונענעתי את הכפיות עם מי ים המלח מעל לארון הקודש החדש, ופתחתי בסימן ברשות וברשות, שתעלינה כל התפילות של כל בני ובנות ישראל. כמו כן ביקשתי בתפילה שתעלינה כל אותן התפילות של שמונה עשרה השנים שעברו, ואחרי שהתפללתי ואמרתי סימנים על כך בזכות הגואל האהוב חיים שסבל עבור כל העולם, התחלתי לבקש מחילה וסליחה עלינו ועל כל ישראל ואמרתי: "אני אוהב את סולי קמחג'י[4] מאוד. הוא חברי הטוב, האהוב והנאמן, ליבו טוב ומרחם על עמך ישראל, והוא כדמות ישראל. רחם עליו, ובזכותו עלה את תפילות כל עמך ישראל!

גנומן 299 - "הוא מצטער על אבודים מעמך ישראל, ואינו סובל זאת. הוא צודק, כי די לרחמנות על שונאים כאלה אכזרים. אבד אותם, הכרת אותם, הרוג אותם והרוס בהם, כי השנאה קבועה בליבם, ואין תיקון, וכבר אין רחמנות אחרי כל הרחמנות שהראית להם! קח אליך את המילים הקשות של סולי קמחג'י עליהם, קיים אותן וקבל את כל תפילות כל בית ישראל נגדם! הכרת את שונאי ישראל מעל פני האדמה ומפני העולם, וזכור את כל הטוב שעשה עבורי ועבור הגאולה השלמה בכל השנים הללו, ושבזכותו יכולתי לבוא לארץ!".

גנומן 300 - ישבתי על כסא בית הדין של מרדכי הצדיק וחזרתי על הנאמר לשם קיום כל הדברים, שלא יכלו להתקיים עד תיקון בית הדין. ביקשתי בתפילות מחילה עלינו ועל כל עמו ישראל וציינתי את הזכויות של סולי קמחג'י ואת הזכויות הגדולות שנטל משה ברדי בזמן האחרון, גם הם בזכות סולי. חזרתי כמה פעמים על כך שסולי הוא טוב, חבר נאמן שלי ושותף איתי בהפצת מלחמות ה" וכל בשורות הגאולה השלמה. כמו כן קראתי בשם התלמידים של הגואל חיים שלמעלה, זיכרונם לברכה: אנטונייטה, בנימינו, רמו לוי, דומניקו מניגרסו, קמל קמחג'י ווינצ'נצו, על מנת שישתתפו בתיקון הגדול הזה של העלאת תפילות כל בית ישראל.

.................................................

פרק 7

גנומן 301 – יומן: ד' בשבט תשס"א, 28 בינואר 2001. גוב האריה 5, 3953. חלמתי על הצדיק חיים, שעשה לי תיקונים בנוגע לריכוז האמונה או לעצם מחשבת האמונה, והצדיק אמר לי משהו בסגנון: "בלתי אפשרי שאתה, מפני שאתה יודע מי אתה, לא תהיה בקו הישר". עמדתי, כמו בתפילה לפני ה", ונעשה לי תיקון להיות בקו ישר. ברוך ה". - נראה לי שבחלום הצדיק הנסתר חיים היה מאחוריי, אחר כך מימיני ואחר כך משמאלי, אבל אינני זוכר טוב את הצד השמאלי.

גנומן 302 - ה' בשבט: נכנסתי לתיקון הנ"ל שנקרא תיקון ישר אל. סימנים: העולם היהודי בתוך מים מים המלח על לבנת מזבח הלווייתנית, ושבעים האומות על הדגה הגדולה על מזבח הלווייתנית.

היום עושים במספר קהילות של ספרדים תענית דיבור.

גנומן 303 - התיקון כלפי ה"טעות" הוא להוריד את מידת "ישר אל" עלי, במקום להשתדל להעלות את אותה המידה ולעלות איתה. צריך להוריד את המידה אל הראש ולהמשיך אל כל הגוף, כי זאת היא מידת החמור: להביא את דברי הגאולה השלמה אל דרגת החומר.

גנומן 304 - וזהו "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית, ל"ח, 29). -

גנומן 305 - העניין הזה מכוון ליישר אותי מכל עיקומי העבר, העלולים לבוא על ואל החומר ולהפריע לריכוז של מידת "ישר אל". לדוגמא: תנועת הרכנת ראש החמור מפני שהוא הולך על ארבע.

גנומן 306 - בשל הפחד מן השכחה והרצון לעלות, שוכח החמור שמידתו היא להוריד ולא לעלות, וזה מפריע ומבלבל ומעייף את המוח. לכן תיקון כללי גדול הוא למען החמור, וכדי לקיים אותו אסור לרוץ לא ברגליים ולא בדיבורים ולא במחשבה. מידת "ישר אל" בעצמה היא המתקנת, אבל צריך להתקדם באיטיות.

גנומן 307 - השיעור הגדול של הצדיק חיים שלא לרוץ, עליו חזר רבות, חוזר כעת, ומקיים את עניין ההליכה האיטית לפי תפקידי החמור. שמחה מוסתרת גדולה היא, וכן יהי רצון מלפניו יתברך שיעמיד אותי בשיעורו ובכל המידות המקרבות את הגאולה השלמה לעולם, בזכות הנבחר העניו הגואל חיים. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 308 - סימן יפה. במסגרת סימן התיקון הלכתי ב-5:30 לבית הכנסת, וזה שקרא בתורה עשה זאת בסגנון תימני. זוהי הפעם הראשונה בחיי ששמעתי תימני קורא בבית כנסת. אמרתי לו אחר כך שאולי הדבר לא נראה, אבל אני תימני צנעאני דרדעי. הוא שמח מאד ואמר אז אתה בוודאי נהנית. עניתי שנהניתי מאד, ושמחנו יחד. אחרי שלושים ואחד שנים, לאחר שהצדיק עשה אותי תימני, שמעתי קריאה בסגנון תימני.

גנומן 309 - ה' בשבט (29 בינואר): נודע חלמה שעשתה מרק פשוט של פסטה. ידעו על כך הדתיים והתרגזו באומרם שזהו חמץ (הגם שלא היה פסח) וביום זה יש לנו מנהג לשנים כבר שלא לאכול חמץ. הם עשו רעש גדול על עניין זה, עד שירד מלאך לבן מן השמים ואמר ברצינות: "כל אלה תוספות של הרבנים לא חלות, אין להן קיום, ולא צריכים לקיים אותן. צריכים לעשות את מה שהוא מאת ה" בתורה". - -

גנומן 310 - מי ייתן ותתקיים תענית דיבור עולמית על דברי ספר הזוהר ועל צמצומי השקר. מי ייתן ויתקיימו דיבורים כנים ולב ישר ההוגה בהגיון תורה מסיני, ומי ייתן שתתקיים הפסקה של שבע מאות שנה, אשר תפסיק את הדיבור הטפל לנצח.

גנומן 311 - יושבים הם בעמק הבכא בבגדי אבלות ובוכים על אלו שלא יודעים תורה וקובלים על מחלליה, אך במקביל הם זובחים לשדים לא אלוה! ובא לציון גואל לשבי פשע ביעקב.

גנומן 312 - בשבת חלמתי חלום קשה: אני ואחי טד ישבנו בחוץ על הארץ ואכלנו עוף, אבל העוף לא היה מבושל, וכמעט כלום ממנו לא היה ניתן לאכילה. ביקשתי אז דבר מהצדיק חיים בטלפון, ובהמשך ניתן לי להבין שזו הייתה טעות קשה, מפני שהצדיק היה עני, ואני הייתי צריך לתת לו ולא לבקש ממנו. הצטערתי על כך מאוד, וה" ירחם עלי. - -

גנומן 313 - בכיתי רבות בשבת על חלום זה. במוצאי שבת טלפן אליי טד וסיפר שיש לו, בר מינן, גידול באשך אחד, וצריכים להסיר אותו, וביום שני הניתוח. מצב קשה. התקשרתי לסולי והוא הצטער מאד, ובהמשך התקשרתי לאנה, לשרה ולדוד שיסייעו בתפילותיהם. סולי היה פה ביום ראשון בלילה, והתפללנו על טד, על מדינת ישראל ועל היהודים, וכן נגד שונאי ישראל.

גנומן 314 - אני כותב כאן ביום שני, י"ב בשבט, והלילה הניתוח של אחי. בינתיים עשינו שני סימנים עם שני ביצים לפאולו על כפרתו ועל שמירה לרכב, ולהשלמת תיקון פאולוס בנוגע לבית הדין, ועם שני ביצים עבורי על טעויותיי ולמען התיקון והכפרה לטד. רחם נא ה" אלוהינו על טד ומחול לו על עוונותיו. על שם התיקון שנעשה לתקן אותי, מחל לו על עוונותיו בחסד וברחמים.

גנומן 315 - ט"ו בשבט אצל הרב פרץ לסעודה. הסברתי להם את העניין שהגואל אינו המשיח בן דוד, והמשיח אינו הגואל.

גנומן 316 - סימנים נזכרים: (1) "מה פרצת" - על קושי הבשורה כיום מפני ש-(2) חדשים הדברים וגם הרבנים וחכמים לא יודעים. (3) לשון הרמב"ם בהלכות מלכים ולכן (4) זאת היא הקבלה החדשה. (5) הקבלה היא מהשם "אהיה" האחרון של אהיה אשר אהיה. (6) פטירת הצדיק. (7) הפסוק הנני שולח את מלאכי - ההיכל הוא מלכות השמים. (8) האדון - השופט המשוח במלכות השמים. (9) המשנה של 7 הדברים שנבראו לפני בריאת העולם כולל שמו של משיח, ולפיכך: איך יכול להיות שמשיח בן דוד יהיה בן תמותה בארץ?

גנומן 317 - (10) אני החמור - הפסוק "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן" (זכריה, ט', 9). (11) הצדיק היה עניו מאד ולא היה מראה את עצמו, (12) הוא שמו חיים, שנולד מהול בשבועות. (13) החידוש שהסברתי הוא פרי חדש. (14) אנחנו במסגרת בית ספר אסתר. בסוף הסעודה ברכתי את עם ישראל וקראתי לנס מה", ושלא לסמוך לא על בן אדם זה או אחר, כי אם על ה". בלילה בא משה ברדי, ודיברנו על הסימנים. חשובה הברכה שברך משה את פאולו הלילה לפני ט"ו בשבט.

גנומן 318 - בבוקר ט"ו בשבט חלמתי חלום בו היינו אני ואחרים, אך אני זוכר רק את דנינו (אדם אחד ממשרד הפנים שהתפלל בבית הכנסת הספרדי, אליו הייתי הולך בזמנו). הייתי במקום הררי, הרי שומרון ויהודה, ובו היה מין מבנה בטבע שעשוי מאבן, כחומר של שופר, וחלק ממנו היה בצורת שופר גדול. דנינו רצה להפריד את השופר ולתת אותו לשטן אבל לא הצליח להפרידו. אמרתי לו שהוא יכול להפריד אותו, אבל שייתן לי את השופר, שהיה גדול וכבד מאד ובגובה כשלושה מטרים, אך לא יכולים היינו להרים אותו. שמתי את פי על פייתו הגדולה של השופר, והצלחתי לתקוע בו לפחות ארבע או חמש פעמים. קולו יצא טוב ונמוך מאד, קול בריטון שנשמע למרחוק. - -

גנומן 319 - ט"ז בשבט, תשס"א (9 בפברואר). התעצבנתי בבית הכנסת על מכתב בדוי של הרמב"ם, כאילו התחרט בסוף ימיו, ושהגיונו רק על פי אריסטו וכו'. הלכתי לבית הכנסת בבוקר ואחר כך נרדמתי. ראיתי בחלום את הצדיק חיים. היינו ככל הנראה בבניין הקהילה של מילאנו והנחתי תפילין. הצדיק היה צריך לעלות לקומה השנייה או השלישית, במקום בו היו מדרגות ומחצלת ירוקה על המדרגות. הכנתי את עצמי לעלות מאחורי הצדיק חיים. אופן עלייתו על המדרגות היה בדרך של מהירות פתאומית אבל לא בפעם אחת, והיה גם סימן כאילו כמעט ולא חפץ שאלך אחריו, אבל התאמצתי לעלות אחריו. עלה הצדיק לקומה השלישית וחיפש מפתח. הוא מצא מפתח, פתח דלת של משרד ואמר: "אה, אברהם פה", בהתייחס לעובד כלשהו. במשרד היו כולם עסוקים בסרט על הצדיק ובקלטות שונות עבור הטלוויזיה. פנה אלי הצדיק חיים ואמר: "אין לך מה להיכנס עכשיו, תרד בינתיים למטה". בהפתעה מסוימת שאלתי: "אני צריך לרדת, מורה?" הוא ענה ביחד עם רמיזת עין: "כן, תרד, בשביל בעדיין ("אחר כך" בערבית)". ירדתי מן המדרגות וחילצתי שלוש תפילין שהיו עלי. - -

גנומן 320 - ג'יוזפה הגיע. החלטתי שלא ללכת לבית הכנסת כמה ימים. - לפני שבא, ג'יוזפה חלם שהיה פה באוהל וביצענו את סימן הקריאה ב"ספר הלווייתנית". -

גנומן 321 - ביום ראשון בישר לי משה ברדי שהרב פרץ אמר, ששני אנשים מאד מתעניינים בנוגע למה שאמרתי ורוצים לדעת יותר.

גנומן 322 - 13 בפברואר 2001, כ' בשבט תשס"א, גוב האריה 21, 3953: סימן ג'יוזפה על מזבח הלווייתנית. ביצענו את תיקון מרים, תיקון יוחנן המטביל וקראנו ברכה בתוספת לפרק 7 של "ספר הלווייתנית".

גנומן 323 - תיקון אסתר לבית ספר אסתר - שמחה - בינתיים היינו בים המלח וקבענו את י"ג המזלות החדשים, ברוך השם, ואת המזבחות.

גנומן 324 - היום יום ראשון, 18 בפברואר 2001, כ"ה בשבט תשס"א, גוב האריה 26, 3953, באר שבע. נודע התעצבנה מאוד נגד הרשע מג'נצאנו.

גנומן 325 - ביום שני (19 בפברואר) חלם ג'יוזפה שראה את האותיות "נון" ו"קוף". בחורה הייתה על ה"קוף" ועל הנון הפינאלית, ומן השמים היה סימן פינאלי היוצא מן הנון הפינאלית (כלומר "מספיק - נגמרו התיקונים").

גנומן 326 - נתברר שאני צריך, בעזרת השם, לעשות שלוש שבתות מחוץ לבאר שבע, כאילו ירדתי וחילצתי שלוש תפילין. נודע ראתה בחלום שעשיתי שלוש שבתות מחוץ לבאר שבע. בהמשך החלום היא הייתה על ספינה עם דייג ונתנה לו שלושה גלמים לפיתיון כדי לדוג שלושה דגי סלמון. לאחר מכן היא דיברה עם פרץ וסיפרה לו חלום שבו ראתה שלוש אלומות גדולות ושמנות וחשבה על אלומות יוסף. - גם יהואל יהואל חלם באותה שבת שהובילו אותי למקום מסוים שלוש פעמים ועזבו אותי לבדי, ובפעם השלישית היו איתי עורות. -

גנומן 327 - רחם עלינו ה" ברוך הוא שאוכל לקיים את הסימן הזה החשוב בשלמות. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 328 - מובן שג'יוזפה ראה בשני חלומותיו את 3 ה"נונים" של הנון הפינאלית של פורים, ונסתיים הכול בסימן אסתר. ראשית ראה בגנומן נגד הרשע ארבע נונים ופרה - הם נון קילו דם המשלים את סימן "כה וכה". בהמשך ראה "נונים" על בית ספר אסתר ומישרת ישוע. ה"קוף" היא על סימני יצחק ובו סימני מרדכי ואסתר, והנון הפינאלית משלימה ל"נון" של שושן ולסימני השמירה של הדג הגדול לוויתן. -

גנומן 329 - אזכיר פה שנקבעו המזלות בסימן ים המלח, ומעתה שמות הסימנים על המזבחות קבועים במזלות, מה שהקל על התלמידים לקבוע אותם במחשבתם, כי נקבע בית ספר אסתר, הנס הבא אחרי כל יתר הנסים. -

גנומן 330 - ג'יוזפה קיבל: אמר יצחק אבינו: "גם אני בעצמי לא ידעתי את כל הסימנים המכוסים שהיו עלי ובגורלי. הייתי חופשי להתבונן ולעשות ברצוני, ואבי אברהם לא צווני על דברים רבים".

גנומן 331 - אמר ישוע: "ואמנם אני מעת שהייתי קטן חיפשתי סימנים נסתרים, כי כל התורה והנביאים סימנים נסתרים הם, ובחיים ובאנשים ובכל חי כולם בסימנם".

גנומן 332 - אמר יצחק אבינו: "בלידתי נסתרו דברים על הלידה מרצון האל, אבי בן ק' שנים ואימי בת צ' שנים, והתרחשה לידה מצדיק נימול ולידה מצדקת שחזרה לה עדנה. אשרי שנולדתי בחן האל, והיה לי חופש לעשות כרצוני, כי בטובת לב חשבתי את מחשבותיי, ולפי דרכי דרכתי את דרכיי, כי אושרו צעדיי מלידתי.

גנומן 333 - "ראיתי תמיד את הטוב באחרים ולא חשבתי על רע. וגם את עשו ראיתי בעין טובה. לא הרגשתי כבדות באמונתי, ולא משקולות על צעדיי, ולא בעיות בהליכתי. ולא חיפשתי להצדיק יודעי צדק, כי אם להרים טועים שעוד לא מצאו את הדרך.

גנומן 334 - "והתרכזה בי הרגשה, והתחזקה מתנה זאת בשעת השלכת המאכלת עלי. מאז הרגשתי את מתנת החיים והרחמנות על בריותיו. אהבתי מאד את עשו, כי ראיתיו מלא חיים וחפץ בחיים וזקוק לברכה, ואת יעקב ראיתי כאחד שכבר נמצא בדרכו, ולא חסרה לו ברכה.

גנומן 335 - אחר כך, כשהרגשתי את שנותיי, ביקשתי: "אל שדי ברך אותי בגיל מאוחר, ומאותו הרגע התחילו עיניי שלא לראות מזוקן. מהברכה שאני מגלה רק עכשיו לא חשבתי לזכות לדברים כה גדולים, וברך אותי האל כבנו: ברוך אתה יצחק בני, שאתה הולך באור לבך. העמים ירשו את לבך ואת מידותיך המסוגלות. הודיתי לה" אלוהיי על הברכה הזאת בלי לדעת מה עשיתי כדי לזכות בה".

גנומן 336 - אמר ישוע: "אני יצאתי ערום מבטן אמי, וראיתי רעות מכל צד: חושדים בכשרים ואוהבי לשון מכעיסה לשמים ולארץ. מימי ילדותי ראיתי חוסר צדק ושנאה במקום אהבה, ולא הבנתי למה, וחיפשתי סימנים נסתרים להצדיק את אלוהי ישראל. לא הייתי תמים מן הבטן, וסקרן הייתי תמיד על מה ועל למה, וצער בקרבי על כל צד. החולים היו טובים, והענווים משבחים באמת לה". חפצתי למצוא דרך להגיע אל לב האנשים, לעורר אהבה ורחמנות ולא מצאתי, ובמותי על הצלב התחילה הרגשת החיים לרדת לעולם בקרב אנשי העולם והעמים".

גנומן 337 - אמר הדג הגדול לוויתן: "ושניכם נולדתם תחת כוכב המפליא". - -

גנומן 338 - ג'יוזפה חלם שנודע קיבלה ברכה מה"יוד", וישבה על "סמך". - -

גנומן 339 - סימן לפני שג'יוזפה נוסע מחר, יום חמישי: הברכות עם סימנו של ארבעת היסודות בעברית ובאיטלקית:

גנומן 340 - ברוך ה" אלוהינו המברך את ארבעת היסודות: אש, רוח, מים, אדמה, כפי שהוא ברא אותם:

אלה מחזקים את חיי הטבע והאדם, מקבילים ללב חזק, מוח חזק, גוף בריא ונשמה נשגבה. (פה נכנס הנביא) הסביר אליהו הנביא, זכרו לברכה, שהברכה הזאת הייתה נוכחת בטבע לפני המבול והועברה מאדם הראשון עד נח. החיות ניצלו בתיבה למען המשך הטבע, ונח נדרש להביא איתו גם את ארבעת היסודות. נח היה הדור האחרון של אותה הברכה, אך עתה היא חוזרת בימינו עם תפארת הברית השלמה. בימי המקלטים צריכים להגיד ברכה זאת על האוכל, והיא תגרום לכך שהאוכל יחזור להיות טבעי ובריא ונותן כוח, ירחיב את כמותו ויתברך בשפע.

גנומן 341 - ברוך אל שדי הנותן חיים לבריותיו:

ברכה זאת הנאמרת במקום או על מקום משנה את חיי אותו מקום.

גנומן 342 -ברוך ה" המדריך את בריותיו.

גנומן 343 -ברוך ה" אלוהינו הפותח את ליבנו אל החיים.

גנומן 344 - מסביר אליהו הנביא שהשבת הלבבות בין אבות ובנים, בנים ואבות מתייחסת לארבעה דורות של השבת השלום בין ארבעת היסודות. בית הספר של תפארת הברית בא להשיב את לב ארבעת הדורות, המעניקים הסברים המשביעים את לב כל אדם.

גנומן 345 - מסר של משה רבנו: "ההולך עם ה" בורא הרמוניה עם הטבע ונותן ברכה לטבע, והאוהב את חוקי האלהים אוהב את הטבע. הטבע הוא למעלה מהחלקים, וחוקי האל בוראים הרמוניה בטבע העולם ובטבע האדם, שתתקיים בסוף בחוק החדש של תפארת הברית, שבה אהבת הלב תיכנס לטבע האדם.

גנומן 346 - "היום האדם רוצה לעמוד למעלה מן הטבע ולעצב את החוקים במקום לעמוד למטה מן הטבע, ומפני זה נאבדים העקרונות, דהיינו: הלב הנאמן, האמונה והיראה. החוק צריך להדריך את האדם ולא האדם את החוק, כי דבר זה סוגר בסוף את הלב ואת המוח.

גנומן 347 - "ההיסטוריה מראה שהאנשים חיפשו להיות למעלה מהחוק, וזה מה שהרס את האנושות. לא נתקבלה התורה על ידי העמים, והם רצו ליצור לעצמם את החוקים וסרבו לקבל את העובדה שהאל הוא שנתן אותם. בשל כך נסגרו ליבותיהם אל החוקים. עם ישראל תמיד נמצא בניסיון קיום החוקים, ומכל מקום עם ישראל הוא שהביא את חוקי ה" דרך דברי הימים. מסורת התורה ותפארת הברית השלמה ביחד מטהרים את לב האדם".

גנומן 348 - בבוקר חלמתי שאישה מדרום איטליה הייתה מתה על מיטתה. בנה על ידה היה חולה, ואני ישבתי לידו על המיטה. פתאום ירדו מלמעלה רוח ואור על האישה ועל בנה. היא קמה בתחייה, ובנה התרפא. האישה קמה ממיטתה והתחילה ללכת, התרחצה ולבשה בגדים לבנים. גם פאולו נכנס ושמח על הדבר. שאלתי אותה אם היא זוכרת משהו בהיותה מתה, והיא סיפרה על אישה אחת מבארי שבדרום איטליה, שהלכה אחרי בנה ונהנתה מאוד מהעובדה שבנה התרגז על אישה, אולי אשתו, ואמר לה מילים קשות. מפני שהוא צדק, האימא נהנתה מכך. -

גנומן 349 - הלכתי כמוזמן אל בית הכנסת "אגודת אחים". היה שיעור על חינוך הבית בעזרת הנשים המחודשת לכבוד המנוח אליהו סבח, עליו השלום, השמש לשעבר של בית הכנסת. נטלתי רשות וסיפרתי את חלומי מהבוקר, וכן בישרתי על פתיחת בית ספר אסתר, גם בזכות סולי קמחג'י. האווירה הייתה טובה.

גנומן 350 - ג'יוזפה נסע. מחר בעזרת השם אני הולך למלון בערד לבצע חלק ראשון של סימן שלוש השבתות.

.................................................

פרק 8

גנומן 351 - נודע חלמה שהייתה בסופרמרקט. אשר ונח חנה נוגה הפילו דברים ולקחו אותם, ונודע נדרשה לבצע תחבולה בכדי שלא ייראו כגנובים. אחר כך היא הייתה בבית ובעל הבית, יונתן, נמצא (אבל לא היה זה אותו הבית). במרפסת הייתה סכנה שנודע הראתה לפאולו. נודע נפלה אבל החזיקה את עצמה בידה, ובאה "יד" אחרת להרים אותה, ואז פאולו נפל מהמרפסת, אבל נודע נתנה לו יד והרימה אותו. - - זוהי חכמת ה"יוד" (יד וגם יונתן), כאשר נודע יושבת על ה"סמך", היא השמחה בשמירה.

גנומן 352 - "כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר. כז וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם. כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים" (יחזקאל, ל"ו, 26-28). - -

רציתי לישון אבל קול נודע העיר אותי, וקמתי ופתחתי את הפסוקים דלעיל.

גנומן 353 - נלך בסדר ובפשטות "לב", הוא גוב האריה וקרב הדג. חדשה היא תפארת הברית השלמה דרך הצב המואר, היושב בין הבריתות בכפילותן באגם מלח. הלב הוא לימוד המשפטים והקרב להסרת עצמות הדג מן הבשר, והם בגבורת המוח ללמוד ולהבחין. כוח גבורתי זה עלול להיעשות לב אבן, כשאין איתו האור של תפארת הברית הכפולה. לכן הלב החדש מסיר את לב האבן ונותן לב בשר. בשר מרמז על בשורות הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים. הלב בלי הבשורות עלול להיות לב של אבן, כאשר רק עם הבשורות נעשה הלב ללב בשר, שהוא הלב השלם בכל המידות הטובות והנכונות.

גנומן 354 - גזרת השמים היא שהבשר מתבשר רק בביאת הגואל האחרון הנבחר ולא לפניו. והנה "תיפח רוחם של מחשבי קיצין" (תלמוד בבלי, סנהדרין, צ"ז, ע"ב) היא לשון ניגודית חזקה מאד, וטעמה כי יבואו (בתקופות אחרית הימים לישראל ובפרט בחמש מאות השנים עד השואה) וישתדלו להשלים את הלב ולהפוך אותו מלב אבן ללב בשר דרך אור חדש (אמר לי כמה פעמים הצדיק חיים, שעיקר הטעות שהביאה את כל הדברים הכוזבים לעם היה שרצו להחיש את הקץ, וסרבו להמתין). בהיות האור החדש המובטח - גזרת הזמן התלויה בביאת הגואל, אזי השאיפה לזירוז הקץ תוביל להבאת אור של שקר ורוח שקרית, וזה אכן מה שקרה בכל האור המזויף של ספר הזוהר והקבלה המזויפת. רצונם של הרבנים שקיבלו אותו היה להחיש את הקץ. הם חיפשו את אור הבשר החדש וה"בשורות החדשות", וניסו לעשות מלב האבן לב בשר. התוצאה הייתה שנפחה רוחם באור של שקר בכל מיני בשורות מזויפות.

גנומן 355 - מתוך כל השקר ההוא ובשורות השקר נעשה ההפך, שבמקום להיות ללב בשר נשאר הלב לב אבן. על כך מרמזים הפסוקים הנ"ל. רק בעת שה" נותן את הבשר של הבשורות האמיתיות, אזי "והסירותי את לב האבן מבשרכם". דהיינו: לב האבן שהתהווה מהבשורות המזויפות, שיצאו מהאור השקרי, שנתקבל מתוך שאיפת דחיית הזמנים של מחשבי ודוחי הקץ.

גנומן 356 - ערב שבת, ראש חודש אדר, מלון ענבר ערד, חדר 329: ירמיה, ל', 1-5: "א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: כְּתָב-לְךָ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ--אֶל-סֵפֶר. ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִים, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם--וִירֵשׁוּהָ. ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל--וְאֶל-יְהוּדָה. ה כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם": עד כאן פעמיים "כה" ומדובר על השואה ושיבת ציון ועל תקופות הטהרה.

גנומן 357 - "שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ, אִם-יֹלֵד זָכָר: מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים, לְיֵרָקוֹן" (שם, 6): כמו שאי אפשר לתאר זכר שיוליד, אי אפשר לתאר את גזרת המוות של השואה. כל גבר "ידיו על חלציו" מטעם הגזרה, כי לא היה שום כוח נגד כל מה שקרה. "הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (שם, 7): השואה נקראה סוף וקץ אחרית הימים לישראל. לא הייתה כמוה בעבר, ולא יהיה אף שמץ ממנה אחריה. צרת השואה היא לכל תפוצות ישראל, על אף שישנם חלקים גדולים שנושעו ממנה.

גנומן 358 - "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וּמוֹסְרוֹתֶיךָ, אֲנַתֵּק; וְלֹא-יַעַבְדוּ-בוֹ עוֹד, זָרִים" (שם, 8): לא תצליח עוד האנטישמיות להפוך את היהודים לעבדים אחרי השואה, והבטחה חשובה היא על האוטונומיה היהודית אחר כך. "וְעָבְדוּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" (שם, 9): רמז להקמת מדינת ישראל ולתקופות המשיחיות, בהן יחזור העם לעבוד את ה" (מלכות בית דוד – רמז גם לסימני משיח בן דוד). ואמנם "אשר אקים להם" לשון עתיד היא, כי יש לעבור כמה תקופות כדי להגיע לכך, וכבר ראינו בסימני החמור, משיח בן דוד, שגם הם בהתאם להבטחה.

גנומן 359 - "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד" (שם, 10): הפסוק חוזר לכלליות התקופות ההן. "ואתה": אחרי תקומת מדינת ישראל עלה כל יהודי לדרגת "אתה", כי מקודם לכן לא נחשב היהודי לבן אדם בעיני העולם. כמו כן אחרי תקומת המדינה, היהודי עצמו התחיל להרגיש את מציאותו, וה", כביכול, יכול לפנות אליו כיחיד ולומר לו: "ואתה אל תירא עבדי יעקב". ואמנם ישנם עוד דברים רבים שנדרשת להם ישועה, ונרמזות כאן עליות לארץ עד הזמן, בו כל בית יעקב יגיע אל השקט והחיים הבטוחים.

גנומן 360 - "כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (שם, 11): היא הבטחת ה" יתברך אחרי השואה, כי "קורבנו" של ישראל נתקבל לפניו יתברך. מדובר על הדור הרביעי הכללי בתקופות יום ה" הגדול והנורא, כשעם ישראל כבר שילם על חטאיו בשואה. ומכול מקום ישראל נכנס לתקופות הטהרה והניקיון שלו ויזכור תמיד את השואה. "יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ--נַחְלָה, מַכָּתֵךְ. יג אֵין-דָּן דִּינֵךְ, לְמָזוֹר; רְפֻאוֹת תְּעָלָה, אֵין לָךְ. יד כָּל-מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ: כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר אַכְזָרִי--עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ" (שם, 12-14).

גנומן 361 - "טו מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ: עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ--עָשִׂיתִי אֵלֶּה, לָךְ. טז לָכֵן כָּל-אֹכְלַיִךְ, יֵאָכֵלוּ, וְכָל-צָרַיִךְ כֻּלָּם, בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ; וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה, וְכָל-בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז. יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם-יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ. יח כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי-שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב, וּמִשְׁכְּנֹתָיו, אֲרַחֵם; וְנִבְנְתָה עִיר עַל-תִּלָּהּ, וְאַרְמוֹן עַל-מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב" (שם, 15-18): נשלם כה וכה פעמיים. "וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ, וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ" (שם, 19).

גנומן 362 - "כא וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא, וְהִקְרַבְתִּיו, וְנִגַּשׁ אֵלָי: כִּי מִי הוּא-זֶה עָרַב אֶת-לִבּוֹ, לָגֶשֶׁת אֵלַי--נְאֻם-יְהוָה. כב וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים" (שם, 21-22): פסוק 21 הוא מרמז לצדיק הנסתר, חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. הוא שניגש אל ה" לקבל על עצמו גזרת עולם והוא שנבחר לשופט המשוח במלכות השמים. הוא שהעניק את לבו, כאשר שאר ל"ה צדיקים הנסתרים ברגע ההוא לא היו מוכנים לכך מרוב פחד בשל גודל הגזרה ההיא (זו קבלה ישירה מפי הצדיק חיים), וה" ברוך הוא בחר להקריב אותו כקרבן הנדרש לגאולה השלמה. הצדיק הוא אדיר ישראל ותפארתו, ובגללו זכה עם ישראל להיקרא שוב "עם לו יתברך" דרך תפארת הברית השלמה, ובזכותו "והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים".

גנומן 363 - "כג הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה, חֵמָה יָצְאָה--סַעַר, מִתְגּוֹרֵר: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים, יָחוּל. כד לֹא יָשׁוּב, חֲרוֹן אַף-יְהוָה, עַד-עֲשֹׂתוֹ וְעַד-הֲקִימוֹ, מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ. כה בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם-יְהוָה, אֶהְיֶה לֵאלֹהִים, לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה, יִהְיוּ-לִי לְעָם" (שם, 23-25): - -

נחזור ליחזקאל ל"ו, 27: "וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם": הראינו את ענינו של הלב החדש, לב של בשר על פי הלוויתן. ומה היא הרוח החדשה? הרי היא ה"ריש" של מקלט ארמדיל, ה"וו" של כוכב התכנית וה"חית" של אגם מלח.

גנומן 364 - ראיתי בטלוויזיה את ה"מקובל" בצרי בן בצרי מבצרה שגילה את הטעם של הצורך ב"מקובלים" - הם שמתקנים תפילותיהם של ישראל ומנתבים אותן לצינורות הנכונים, מפני שכל יהודי, מי שיהיה, אין לו הכוח לכוון לצינורות ההם.

גנומן 365 - האם יש יהדות יותר משובשת מזאת? טומאת הוותיקן פחות טמאה. שכחו את "קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהילים, קמ"ה, 18). באמת הלב, ולא בשקרי קבלת האצילות, בר מינן!

גנומן 366 - מצרים הייתה מקום צינורות התפילות בין אלוהיהם, ולכן צורך יציאת מצרים חזר בימינו בצורתו החדשה באחרית הימים. כל פה ה" יתברך שומע לו, כל פה וכל לשון, ובתנאי שתהיה התפילה מכוונת לה" אחד, ושהאדם יקרא לו מאמיתות הלב.

גנומן 367 - והוסיף ה"מקובל" הזה שהנהיגו "לשם ייחוד" בסידורים, מאחר שאף אחד לא יודע לכוון מלבד "המקובלים". זוהי רוח חדשה של כיפרות שנולדה מקוצר רוח בהסתר פנים באחרית הימים. "בֹּארוֹת--בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים" (ירמיהו, ב', 13) "צַו לָצָו צַו לָצָו, קַו לָקָו קַו לָקָו--זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם" (ישעיהו, כ"ח, 10) - "קו לקו" לזעיר אנפין ו"קו לקו" לנוקביה. "זעיר שם זעיר שם" מקובלים מקובלים, ואין מקבלים תיקונים תיקונים, ואין תיקון לזעיר אנפין[5].

גנומן 368 - הרב פרומן (הוא רב שיוצא מן הכלל, ועוסק בכינון יחסים טובים בין היהודים והערבים) מציע שהר הבית יהיה ביד וועד של דתיים המבינים את האוניברסאליות של אמונת היהדות ואמונת האסלאם. - חסרות רק כוונות שבע הקומות.

גנומן 369 - חלמתי שהייתי בבית כנסת אריאל ועליתי בבית הכנסת לספר התורה. רציתי לומר ברכה חדשה אבל לא יכולתי. כמו כן לא זכרתי את הברכה המסורתית. ביקשתי עזרה מדנינו ומכל הקהילה הגדולה שנמצאת בשבת, ואף אחד לא יכול היה לזכור את הברכה. אחר כך הנוכחים כאילו פחדו ממני ואמרו שאני כופר ומכשף. הם יצאו כולם מבית הכנסת, חוץ מאחד או שניים. לאחד מהם אמרתי: "באמת, אין בעיה, יכולים להסביר את עניין הברכה החדשה ברגע".

גנומן 370 - חיים שמשון חלם הבוקר (יום ראשון אחרי שבת ערד) שהייתי לבוש כמלך עם כתר על שיער לבן וגלימה אדומה: - - מובן שהעניין קשור לסימן החמור, משיח בן דוד, הי-הא! חלום זה בא לשלול כל השגה של "מלך" ביחס למשיחים שיבואו. אין מלך ואין כתר ואין גלימת מלך, אלא יהיו רק ענווים שהם חמורים לגואל חיים.

גנומן 371 - חלומי דלעיל מתייחס לברית השלמה: בעוונות הם הפרו את הברית, ולכן נדרשה ברית חדשה שלמה. עם זאת, עוד לא קבעתי נוסח, ואעשה זאת עכשיו: למזבח יהודה: אני, פרץ בן חנה ומוריס גרין, נשבע על אמונתי השלמה בתפארת הברית החדשה השלמה, בזכות הגואל הנבחר האחרון, השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים, שנולד בצנעא תימן, ועל אמונתי השלמה בששת הסימנים השלמים: כוכבי הגאולה, השופט המשוח במלכות השמים, האור החדש של חנוכת החנוכות, החמור אוכל לחם, הדור הרביעי ודור הבניין החדש, תחיית הגואל חיים בסימן השלם של תחיית המתים. ברוך ה" אלוהינו הכורת אתנו את תפארת הברית החדשה השלמה, בהשלמת ברית התורה הקדושה. ברוך אהיה אשר אהיה הכורת את תפארת הברית. - - אין חזרה או חרטה על שבועה זאת, היא לכל ימי חיי והלאה לדורות, ואין לבטלה, אלא אם בית הדין של מרדכי של הגאולה השלמה את המקרה, ביחד עם סימן מובהק מבית הדין של מעלה, יחליטו על ביטולה.
.................................................

עזר לקורא:

תחיית הצפור: א' , נ', ן'

קרב הדג: ב' , ס'

משקולות החמור" ג', ע'

הצב המואר: ד', פ', ף

מלכות הגירף: ה', צ', ץ

כוכב התכנית: ו', ק'

מקלט ארמדיל: ז', ר'

אגם מלח: ח', ש'

עמק מרקורי: ט', ת'

סוף הדקה: י'

הבושם השמימי: כ', ך

גוב האריה: ל'

יופי גן העדן: מ', ם

גנומן 372 - כ"ב אותיות הקבלה החדשה האמיתית דרך המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן נגד כ"ב האותיות של קבלת האצילות הכוזבת. - מלון ענבר, ז' באדר: ה"אלף" קשורה לתחיית הציפור, אמונה בתחייה, והיא הראשונה, כי ראשית כל תקום מן המוות ותחייה.

גנומן 373 - עם ישראל הוא הציפור, היונה בברית בין הבתרים. קומי נא ציפור, הגיעי למלון ענבר, והתעופפי פה בחדרי להעניק תקופה חדשה למזלות החדשים, לסובב אותם על כוכב התכנית, לקיים להם את חיזוק הברית באגם מלח ולהשתעשע איתם ביופי גן עדן ב"אמת הלב" כמספר חדרי: 329.

בנוגע לעולם האצילות של אמונה שקרית, ה"אלף" של תחיית הציפור מבטלת אותו לגמרי, כי ספר הזוהר אינו הציפור הקמה מן המתים, כי אם ציפור של מוות למאות שנים, אשר הביא את המוות לבני ישראל ואת הפירוד המוחלט בערבוביה גמורה בעוון קץ.

גנומן 374 - קומי נא ציפור אמיתית, הראי את כנפיך, עופי פה בחדרי במלון והיי למילון חדש ממלל אמת בזכות תחיית הצדיק חיים. למה זה באים מארבע כנפות, וחודרים את לבי בשמחה חדשה? מה לך סגנון, ציפורה נחמדת? בואי נא ונתבונן קצת על נוניך המתבהרים.

גנומן 375 - בוא מזל חדש, אושירמה, "אלף" באמונה פשוטה שוברת אלף קוים של צינורות משובשים ו"מקובלים" במסכנות הדעת הנאצלת, בשקרי אלף עד אין מספר ועד אין חקר, כי אין חקר לפני האין שממנו הוציא ה" ברוך הוא את היש, ולא נאצל כלום לפני האין. אם תחקרו, תחקרו הבלים, ולכל חקירה על האין, אין נון, כי נון שערי בינה הם על האמונה הפשוטה, אמונת אברהם באל שדי.

גנומן 376 - אמנם הציפור קמה מן המתים, כי נגע בה הגואל חיים, ולא בא אליהו הנביא לגלות נסתרות כי אם לגלות את הדור הרביעי ונבואותיו. אנחנו חמורים על מזבח הנביא. ויבוא הסוף לחב"ד, כי נכשל במשיח שקר, ופעל לשם זיוף, וירד על ציפור מתה, ולא קם מן המתים, כי מצווה גוררת מצווה ושיגעון גורר שיגעון, ונשארו עם תמונות מיקי מאוס הנמחקות מספרי הקומיקס, כי באה אמונה נאצלת לשים סוף לתמונות מיקי מאוס, מפני שהפריעו לגאולה בעולם המעשה. הם הביאו את תמונות בן-שנער כדי לבצע "מלחמות משיח" נגד תמונות מיקי מאוס... דעו, דורות, לאיזו דרגה ירדה היהדות בכניסת הדור הרביעי.

גנומן 377 - העכברים מחאו כף ושמחו על דג מצחין. מלח הפך טמא בברית כוזבת עם משיח נאצל מעולם התוהו. חב"ד היא סמל למקסימום כסילות, חכמה נאצלת מתוהו, בינה נבראת מהאימא העליונה הנאצלת, ודעת חתולים המסתובבים על ציפור מתה ומתנפחים בריח רע. על מה תוציאו מסר ועל מה, רשעים, תוציאו דברי תורה? אתם סרוחים כולכם. לפני טהרה צריך חיתוך זקן, החלפת כל הבגדים, וחרטה עד עצם הנפש על טומאת דעת חב"ד!

גנומן 378 - הספיקה ערבוביה, ציפור ישראל. כבר קמה הציפור בתחייתו של הגואל חיים, ואתם עוד ישנים בתוך ערבוביה. קם מזל חדש בעולם, והיהדות הגלותית תתחדש על בוריה, כי קמה הציפור המתה ממש, המסר החדש גילה את ההבדל בין צפצופי גוססים ברוח של מוות ובין יהודים פשוטים שאינם מצפצפים במיסטיקה, הזונה הפסולה של אחרית הימים. קומו נא יהודים פשוטים, כי קם מזל חידוש הזמן באמונת תחיית הציפור, ונון שערים בהתבוננות משולשת ב"תמים תהיה עם ה" אלהיך".

גנומן 379 - לכל משיחי השקר אין ה"בית" של קרב הדג (נגד השיטות המזויפות באמונה), אין ברכה בכל דבריהם ואין שמחה אמיתית על השקר, כי לא הבחינו בין השמים ובין הארץ ולא קיימו את ה"בית" של בראשית ("ראשית" מתיחסת לחכמה, וה"בית" לשתיים: חכמת ה' בבריאת השמים וחכמת ה' בבריאת הארץ). אלה של הקבלה השקרית עושים "מצוות" לשם זעיר אנפין המתייחד עם נוקביה להוליד ילדים ממזרים נאצלים, ונחלשת כל פנימיותם בדמיונות שווא, כי לא שמרו על המסך המבדיל בין השמים ובין הארץ.

גנומן 380 - המיסטיקה הנאצלת היא הזונה שנכנסת לתחום העריות, בפיתוי מלים ודמיונות שווא, המצוירים מעטו של משה דה לאון. הם הולכים אחרי הזונה בזרע הגוף הנמשך אל זיווגה, כשמכל זיווג נולדים ממזרים כילדי בועלי הבעל. הילחמו כעת בקרב דג למען הקבלה האמיתית הקשורה במזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן! בואו כדג המבחין וערכו קרב כדי לראות מי שמר על מסך מבדיל ומי האציל את השמים על ארצו ונתפס ב"אלף" של ארור. ראו את המפתח בקרב הדג, כי בו ה"סמך", שמבהירה על מה לסמוך: על "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". אל תערבבו את חכמת השמים עם חכמת הארץ!

גנומן 381 - כבד עלי המשא ב"גימל", כדי שלא אתגאה חלילה וחס מן הסימנים המראים לי פנים וחפצים בהסברם. לפיכך מבקש אני את חיזוק הגוף, כי כבדים עלי הסימנים השלמים האמיתיים. סימנים אלו לא נאצלים מעולם של תוהו לפני האין, כי נבראים הם ביחד עם התורה הקדושה שכבדה היא, ומשקולות החמור עלי, להוציא אותם לפועל בזכות הגואל חיים הרוכב עלי ועל יתר החמורים.

גנומן 382 - באה ה"בית" של קרב הדג בבחינותיו והורסת את ה"בית" של בינת האצילות, שאין לה תבונה, כי בניין שכלי מטפיסי הוא בשכל אנוש. בונים הם תמונות של מיקי מאוס ושל עכברים, וקוראים להם ספירות נאצלות ופרצופים, ולכן מגיעה כבדות החמור להכביד על המוח הישר, כי אפס שכלנו ממש, ומה נתפלסף על מי שברא עולם? מה היא הפילוסופיה המטורפת שתגיד שהאין סוף צמצם את עצמו בצמצומים אחרי צמצומים, עד שהאציל את עולם האצילות בדרגה שהיא לפני בריאת העולם?!

גנומן 383 - לפיכך על משקולות החמור ישנה ה"עין", כי ניתנה לו עין מיוחדת מהצדיק חיים להתבונן על השקרים בכל צורותיהם שנבראו מאלוהי נכר נאצלים, ולראות איך הם פועלים על המוח ומפתים את הלב בטיפשות של חושך, הנחשב לאור במוח עקום. עניין כבד מאד הוא זה, במסגרתו מתעוררת מלחמה נגד כל השכלים השנואים המזייפים את זהותם האמיתית וההופכים את האדם לקוף מטפס על ענפי עץ, גועה בכסילות ומחשיב אותה לחכמה. אותם שכלים גורמים לאנשים להתנהג כפילים נפוחים ברוחם, הגסה הדורסים את האמת ומזלזלים בכל ישר לב עם האל.

גנומן 384 - בעין מסתכלת גם על שבעים אומות, שמליבם קוראים לאל ללא צינורות וספירות נאצלות, אומר החמור: "אני החמור עם שלוש עיניים: ליהודים הקוראים לה" בפשטות ואשר לא שונאים את העמים ואת הבריות, למוסלמים בני ישמעאל הקוראים לאללה בפשטות ואין שנאה בליבם לישראל ולמי שאינו כמותם, ולנוצרים כאשר ידעו שה" אחד, ייצאו מהתיאולוגיה המשולשת, יקראו לה" בישירות ובתמימות, יאהבו את "אחיהם הגדולים" (כפי שהוגדרו על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני). כולם יהיו לחמורים אם ירצו כשיבוא הזמן, כי אוהב הגואל חיים את כל האנושות ומכריז "כולנו בשר אחד"".

גנומן 385 - כי מזל חדש הוא מהלווייתן, משקולות החמור, המעניק משקל חדש לאדם, על מנת שיכיר בעצמו שכחמור ממש הוא מוגבל בשכל אנושי, ושכל הדברים העליונים באמת אינם בסוג של השכל הידוע לנו, כי השכל הידוע לנו הוא מהניסיון בדברי העולם, וישנו מסך מבדיל בין השמים וחכמת ה" אשר בראה אותם, ובין הארץ וחכמת ה" אשר בראה אותה. עד עתה, בגלל הקבלה המזויפת, נכשל ישראל בקיום הפסוק: "הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אלוהינו וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים, כ"ט, 28).

גנומן 386 - שיר למזלות למנצח לצב המואר באור שמבינים אותו, באור שיש לו קול ברור, באור של נחת, השורה על המחשבה בשפה ברורה. הקבלה האצילותית היא קבלה שקרית, בעוד הקבלה האמיתית היא ה"בית" של בראשית, והצב המואר מציג בשפה ברורה, המבהירה כל דבר. הדבר האמיתי קיים, וכך גם האור האמיתי המסביר אותו. וסמוך הדבר בעדות עליונה בשם הגואל האחרון חיים, ובשם אליהו הנביא, זכרו לברכה. אז קבועה ה"דלת" ליסוד הבניין החדש, ומלא הפה בהסברים ברורים על בית התפילה בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, ועל אור של איחוד חדש, שיהיה בירושלים ובבאר שבע עיר האבות ועיר הכוהנים.

גנומן 387 - כי לצב המואר ארבע רגלים, ופיו מדבר באיטיות רבה בכדי שכל סימן יתגלה במלואו ועל מקומו יבוא. אף רגליו תשמחנה ותרצנה להיות לרגלים נאוות המבשרות את הגאולה. יקום בתחייה, יבחן בחינות, ישקול דברי אמת ויאיר את שכלו במציאות הנפלאה שתבוא עם חנוכת החנוכות. ובא ה"פא" של הצב המואר במילים פשוטות, ההורסות אלפי סברות שניתנו במשך הדורות, בהם לא חיכו עד שה" יבחר בשופט המשוח של מלכות השמים ובצדיק הנבחר, אשר אתם מבקשים.

גנומן 388 - צדיק קדוש הוא, המהול עוד מהבטן ואשר נולד לסימן שלמות התורה. נוראה הייתה דרגתו בקדושתו בחייו, ועל אחת כמה וכמה במיתתו ובתחייתו אל מקומו ואל היכלו שהוכן לו במלכות השמים החדשה, היא המלכות הקשורה לעולם מעת שנכנס הדור הרביעי. הגואל האחרון נולד ברגע של מתן תורה, בשחר ו' סיוון, כשהוא מהול לגמרי, וגם שק הלידה יצא שלם איתו והוא בפנים. כבר כילד הוא היה חכם עצום ו"מעין המתגבר" בכל חלקי התורה. הוא גדל על סגולות תימן, על הקבלה המעשית האמיתית ועל סודות הטבע וחכמת הכוכבים. כל זאת חוץ מן הסודות העליונים הנסתרים שידע, מאחר שהיה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בני עלייה שמועטים הם.

גנומן 389 - זוהי ה"הא" של מלכות הג'ירף על חמישה חומשי תורה, וה"צדי" הוא הצדיק הנבחר, חיים, המשלים את התורה לשלמותה למען דורות הגאולה השלמה דרך הסימנים השלמים ותפארת הברית השלמה. המזל החדש נקרא "מלכות הג'ירף" כדי לרמז על כך שהצדיק הנבחר הוא אשר בא אל היכלו במלכות השמים, ומשם הוא מדריך במשרתו כ"פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם" (ישעיהו, ט', 5) את הזוכים בדור הזה ובדורות הגאולה השלמה אחריו.

גנומן 390 - הרי הג'ירף היא החיה שצווארה ארוך יותר מכל החיות. היא אוכלת מפסגות העצים, ורגליה על האדמה. רמז הוא למלכות השמים הקשורה לעולם כסימן מלכות השמים היורדת על הארץ. רחם נא ה" אלוהינו, רחם עלינו, רחם על עמך ישראל ורחם על כל הילדים הראשונים של מלכות השמים החדשה. קיים את המזל החדש, כוכב התכנית, ב"וו" ישירוּת ישראל, ישר עם אל, וב"קוף" השלמוּת הצל נא את הטובים מידי הרשעים, הקם את הצדק בעולם והכרת את שונאי ישראל!

גנומן 391 - שנהיה שמורים ב"זין" של מקלט ארמדיל בשמירתך, ורחם על שכלנו ב"ריש" שלו, כי רבים הם האנשים שאין להם ראש ואין להם מוח בדור זה. הקם את תפארת הברית השלמה ב"חית" של אגם מלח על שם הברית וב"שין" שלה כדי להראות לנו פורים גדול והצלה! השכל אותנו בעמק מרקורי ב"טית" שהיא אות מספר האמת וב"תו" המשלימה שלה! הרם את זנב החמור והרם את הסוס הלבן איתה, ובארבע פינות העולם עשה נסים ונפלאות, ויראו בני אדם שאתה עושה ומתקן עולם במלכות שדי, וכן יהי רצון.

גנומן 392 - במזל סוף הדקה הצל אותנו מהרגעים הקשים דרך האות "יוד", השלם את ה"כף" להחזיר את כתר התורה וטהר את העם הזה בנחת ובלי סבל ככל שאפשר, כך שכבושם מן השמים תרד אלינו תשועתך! היה קרוב אלינו ולמד אותנו בנחת את החוק החדש ב"למד" של גוב האריה וגמול לנו טוב ב"מם" וב"מם סופית" במזל היופי של גן עדן על מנת לשמור עלינו תמיד בשמחה ובנחת ובתענוג החיים, אמן וכן יהי רצון. אל תעזוב אותנו ה" אלוהינו! בזכות הגואל חיים הצל אותנו מהזמנים ורחם!

גנומן 393 - הקם בבאר שבע את מזבח הנביא, את מזבח יהודה, את מזבח בנות יעקב, את מזבח אפרים, את מזבח בנות ישראל, את מזבח השושנה, את מזבח מלכיצדק, את מזבח העמים, את מזבח הכהן המשוח, את מזבח גילת חיים, את מזבח ישראל הגדול, את מזבח הלווייתנית ואת מזבח החתונות!

גנומן 394 - קום נא ה" אלוהינו לישועתך! הנני בסימן ערד.

גנומן 395 - קום נא ה" צבאות להכרית, להרוס ולאבד את שונאי ישראל ואת העבודה הזרה מהעולם!

גנומן 396 - הקם נא את תפארת הברית השלמה בארץ ובעולם ונחיה לפניך בישועתך!

גנומן 397 - קח נא את כל כ"ב האותיות של המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, החיה את הציפור, בצע את קרב הדג, הקם את סימן החמור, האר אותנו בעזרת הצב המואר, קשר אותנו למלכות השמים היורדת על הארץ וסדר את חיינו בסדרי כוכב התכנית!

גנומן 398 - שמור עלינו במקלט ארמדיל, הקם את תפארת הברית באגם מלח, העמק את שכלנו בעמק מרקורי, הצל אותנו עד סוף הדקה, השרה עלינו דברים אמיתיים מהבושם השמימי, למד אותנו את חוקיך בגוב האריה ועשה חסד איתנו ביופיו של גן עדן!

גנומן 399 - השכל את לבנו בסימן הכוכבים, סגל את לבנו בסימן השופט המשוח במלכות השמים, האר את עינינו בסימן האור החדש של חנוכת החנוכות, הרכב את הבשורות לעולם דרך סימן חמור אוכל לחם, שמור עלינו בדור הרביעי הזה, תן לנו לראות את הבניין החדש והחיה את רוחנו בסימן תחייתו של הגואל חיים! אמן כן יהי רצון.

גנומן 400 - קבל נא, ה' אלוהיי, את תפילתי, אמן כן יהי רצון. קבל את האותיות החדשות של המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, הורד את האותיות המזויפות בספר הזוהר ובכל אותה הקבלה השקרית! בטל את כל האותיות ההן, מחק את כל האותיות המזויפות של התיאולוגיה הנוצרית, בטל והחרב את האותיות של כפירות המדע, הכרת את הרשעים מצפון ומדרום, ממערב וממזרח, הם שונאי ישראל ועושי רע, והצל את שאר הדור מהרעות! אמן וכן יהי רצון.

.................................................

פרק 9 - כוונות לי"ג המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן

גנומן 401 - מחל וסלח לנו ה" אלוהינו לכל התלמידים והתלמידות, מחל וסלח ורפא נא, אל חי, למען שמך, ועשה לטובת גאולתך ובאהבתך את הגואל חיים.

גנומן 402 - שפוך את הרעל על ראש רשעים, הפוך בקרב הטובים לב ומוח חדש שפל, ותיכנס אסתר המלכה לארמונה. תקום הציפור מן המוות באמונה טהורה בלב של אמונה. כי בא הזמן, אין לחכות עוד. מספיק נא ה" צבאות, הבחן בין הרע לרשעים ובין הטוב לטובי לב. הבחן בנון קילו דם בין מרדכי הצדיק ובין המן הרשע, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 403 - ברכת הלב בקרב הדג גורמת להבחין בין המידות הטובות ובין המידות הרעות, וכאשר האדם בוחן ומבחין בליבו ביניהן כן ישמח, כי מקודם לא הבחין, ולא היה יודע שהמידה הרעה היא אויבו. כעת מבין הוא שמי שרוצה, לו הטוב, ומי שרוצה, לו הרע. זוהי שמחה אמיתית המחכימה את המוח והלב בתבונה. ברכת השמחה היא בהבחנה ובקרבותיו של הדג במחשבת האדם.

גנומן 404 - כבדות יש לחמור, כי עניו הוא ואין לו שום גאווה. במזלות הוא שלישי, וישנן ה"גימל" המפחידה וה"עין" העדינה מאד הקשורות אליו. הכבדות היא שהוא צריך לומר: ראו, אני חמור ואני עניו, ואמר עלי הצדיק אבוחצירא: "אה, אתה הוא החמור, משיח בן דוד", ונושא אני את כל תוארי הסימנים השלמים, אך אני עצמי כלום. רואה אני את גדלות הסימנים ומרגיש את קטנותי בעצמי.

גנומן 405 - ה" מרחם עלי, כי מתבייש אני ואוכל לחם מהמאפיה של כוכב המפליא. עיני טובה על הבריות, וחפץ אני שכל אחד יחיה בטוב ובבית טוב, ושיהיה לכל אחד ואחת אוכל לשובע, ושכל אחד יהיה בריא ולא חולה. שונא אני את האלימות ואוהב את השלום ואת ההרמוניה.

גנומן 406 - הסימנים עלי, ועלי לזכור תמיד כי לא שלי הם הדברים, ואינני בסוג הדברים ההם, אלא אני רק נושא אותם, אוצרות לבני אדם. קשה לי להרים ראש, כי עיני השלישית מכירה בחומרי. אלה משקולות משיחיים, והחפץ להשתתף איתי יאמר "ברוך ה" אלוהינו שעשני לחמו".

גנומן 407 - לא בזכותי כל זאת, כי אם בזכות הצדיק הנסתר, הגואל האחרון חיים, ורק בשל מזלי הטוב יורד החמור ממלכות השמים ומיידע בדברים, כאשר התלמידים מקבלים את חלומות הסימנים הנפלאים. פאולו, נודע והתלמידים הם אלו שאפשרו לי לכתוב ולעבוד על כתבי ספר משנת חיים.

גנומן 408 - סימן החמור יימשך ויסדר בסוף חמור-משיח לבית דוד. אותו חמור-משיח יהיה צריך להיזהר ולהשפיל את עצמו תמיד, ואל לו להתפעל ולהתרשם מתארים ומכבוד אלא לחשוב את עצמו לכלום, כי הוא עצם מידת המשיחות הרצויה לגאולה השלמה.

גנומן 409 - לפיכך אין הצב המואר בא עד שהשפיל החמור את עצמו כחמור ממש ועד שריחם על שבעים אומות, כי כולנו בשר אחד. החמור עבר ניסיונות רבים, ולא החשיב את עצמו ליותר מחמור. אז בא האור החדש של הצב המואר, מאיר עיני רואיו ונותן להם להתקדם לאט במחשבה, עד שהאור ייכנס למוח וללב ויורגש בהם. החמור נעמד על 4 יסודות, האמין בתחיית הצדיק חיים, הבחין בקרבות קשים וארוכים וגדולים, השפיל את עצמו כחמור לפני אנשים ולפני חמורים ולא הרים ראש להתגאות על בני אדם, כי גבוהים בני אדם ממנו, והוא חמור.

גנומן 410 - אז יש פה לצב המואר, ואוהב הוא להסביר באיטיות כל דבר. הוא סבלן ואינו מתרגז אלא מחכה בסבלנות עד שמקבל את דבריו ומבין איזה מזל חדש נפלא ירד עלינו מהמזלות של הגאולה השלמה. חדשים הם המזלות והשפעתם נולדה עכשיו, אחרי ביאת הגואל הסופי הנבחר, הצדיק חיים. ואמנם כעת ירדנו לים המלח עם ג'יוזפה, וקבענו לתמיד את כל י"ג המזלות החדשים, במסגרת תפארת הברית, כשכל המזלות נכנסים ונשלמים דרך אגם מלח המתקשר בים המלח בעולם. הברית השלמה נחתמת על מזבח הלווייתנית.

גנומן 411 - אומר הצב אני מאיר אתכם בפי, ארבע רגלים יוצאות מביתי, ואני הולך לאט לאט ומדבר לאט לאט, כי כבר נאחזתי בארבע יסודות ומכיר את הקרקע עליה אני הולך. לכן האור ההוא הבהיר שמקודם לא הוסבר, עתה הוא ברור ומפורש. אני מאמין באותה המידה במה שהעין לא רואה, בעוד הלב מרגיש באמונה, בתקווה, באהבת קרבת ה" וביראה למלכותו. בעקבות כך ייכנס אל מלכות הג'ירף, לב מלא אמונה, ותקוותו לזכות להיות חלק ממלכות השמים החדשה המתחתנת עם הארץ החדשה לתקופות הגאולה השלמה. היה זה כחג פורים, נכנסה אסתר המלכה ונתקבלה בסבר פנים ובאהבה על-ידי המלך אחשוורוש.

גנומן 412 - אז ארים את ראשי בשמחה ובשלווה, כשרגליי על האדמה, ותעלה תקוותי אל מלכות השמים החדשה, ליבי יתמלא באמונה ובתקווה, ואשמח בקרבי כי שמרתי אמונים, וה" זיכה אותי שגרוני יהיה ארוך מכל יתר החיות, כדי שארים את ראשי ואוכל מפסגות העצים. בוראי הגביה אותי פי חמש ביחס לשאר החיות, כדי להרגיש את מה שיורד למטה ממלכות השמים ולהגיע אל הפירות ואל העלים בפסגות העצים. לכן מחשבתי היא בשני עולמות כאחד, בעולם מלכות השמים החדשה בלב, המתקשרת עם הארץ החדשה.

גנומן 413 - צדיק באמונתו יחיה, ויאהב לבו את מלכות השמים. הוא הצדי(ק) של מלכות הג'ירף, הצועד על יסודות חמישה חומשי תורה, שהיא ה"הא" של מלכות הג'ירף. והתוודענו לתחייה, כי ראינו בתחיית העם ממש ובקיום נבואות רבות של שיבת ציון, הבחנו בין המידות האהובות והמידות הרעות, השפלנו את עצמנו כחמורים והיינו למוארים באור חדש ובשמחת שבע הקומות.

גנומן 414 - ונדבקנו במחשבת מלכות השמים בזכות השופט המשוח שנבחר באהבה. אז נוכל לעלות על מדרגות השיש הלבן באהבת הבריות, בדיבור מתוקן, ברחמנות, ביראת שמים ובסבלנות ללכת באיטיות, עד שכל צעד יהיה מובטח, והרגל תרגיש כי היא עולה באיטיות, דרגה אחרי דרגה, ויטוהר הלב מכל פגם והלשון מכל חטא.

גנומן 415 - אם הצליח האדם לעלות על מדרגות השיש הלבן במידות טובות ובזהירות מכל רע ונאמן הוא באמונתו הקבועה בלבו, אז יוכל להיכנס מתחת לכוכב התכנית. בשל כך יראה ב"עין" אמיתית יותר, ב"קוף" של שלמות וב"וו" המחברת את ענייניו, שכבר נתקבלו בדרכי הגאולה השלמה. זהו המזל השישי כיום השישי, כי כל חלקי המזלות החדשים של הגאולה השלמה מסודרים ומתוקנים לפי תוכן כוכב התכנית, והוא המביא שלמות לאדם, שבמזלו הטוב זכה למזל זה במסגרת האמיתית של הגאולה השלמה.

גנומן 416 - האדם ירגיש עד כמה זכות גדולה היא להיות במזל העצום הזה מתחת לכוכב תכנית האל בהבאתו את האנושות לגאולה השלמה. כי מי אנחנו ומה חיינו? מזלנו טוב, כי ידענו שבחר ה" בצדיק האהוב, ונתחדשו השמים, ונתחדשה הארץ. ואמנם הידע בדרך פורים מתגלה בתוך הארמון למעטים מאוד ולא בחוץ. המעטים הם חמורים ואתונות הנושאים את אוצרות המלך, והעולם עוד לא יודע כלום. ה"וו" מחברת אותנו אל תפקידנו, וה"קוף" מקשרת אותנו בשלמות מלמעלה, כי מרוב הבדידות וההפרדה, ההיבדלות ואף ההתנגדות משונאים בחוץ, צריכים שמירה מיוחדת מלמעלה בכדי להישאר באיזון השכל וביושר הלב.

גנומן 417 - שמירה זו היא שמירת 6 הסימנים השלמים בעצמם, אם כי יש צורך בהשלמה בדרגת ה"זין" ובדרגת ה"ריש" של מקלט ארמדיל, ככתוב: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" (בראשית, א', 31, ב', 1). יום השישי מיוחד הוא, כי ה"וו" של "ויכלו" מחברת בין "יום הששי" ובין השבת, וביום השישי נפל לחם משנה במן בשביל השבת, ומי שטרח בערב שבת הוא שיאכל בשבת. אחרי כל ההבנות בשישי נכנסה השבת, והיא נפרדת מכל ימי השבוע, כי יש בה נשמה יתירה, רוח נעלה ותענוג מיוחד שלא נמצאים בימות החול.

גנומן 418 - ה"ריש" היא בשכל: לבנות את המקלט בזמן ובחכמה, וה"זין" נועדה להראות שזו שמירה מובדלת כשמירת השבת לשומרה. בדור הרביעי יצטרכו מקלטים של ממש בעולם, שהרי ה"זין" בקדושת השבת היא בכוח הקדושה הנוגעת לארץ ממש (המאכלים יותר טעימים והשינה יותר מתוקה בהגשמת הדברים בכוח הקדושה), ולכן הדרגה הנעלה בשכל ובהרגשת הקדושה היא המעניקה שלמות גמורה לשמירה המקובלת מששת הסימנים.

גנומן 419 – עם זאת, בהיותו מתממש בעולם, אין עניין קדושת השבת לישראל בלבד, כי אם ענינו בהיבדלות השבת מיתר הימים. לפיכך העמים המאמינים שהשבת ניתנה מתנה לבני ישראל לשומרה, מקבלים שכר על זה, ונוצרת בעקבות כך היבדלות מאוזנת אמיתית (היהודים ימשיכו לשמור את השבת, בעוד הלא יהודים לא ימנעו ממלאכות השבת אך יכירו ביום השלום ויוכלו להשתתף בתפילות שבת של המנהג החדש). בכך היהודים והעמים משתווים ומשלימים אחד את השני.

גנומן 420 - השמירה המדוברת במקלטים היא הן ליהודי והן ללא יהודי בשווה, במידת רצינות הלב ולטובת הכלל, כי דרושה ללב רצינות נפשית עמוקה להתעסק בהכנות למקלטים בעולם על מנת לסיים בזמן את הקמתם. רק מי שיש בו רצינות עצמית והבנה בנפשו, יוכל לקבל על עצמו מאיתנו אחריות בנוגע לבניין המקלטים. זוהי "מצווה" מיוחדת עד לתום תקופת יום ה" הגדול והנורא. דרוש לב רציני וישר ואופי חזק, המכיר בחשיבות קיום ההחלטה, כפי שנתקבל בחלום של בנימינו נוסטר שבגאולה השלמה צריכים בני אדם חזקים העובדים עבורה.

גנומן 421 - מקלט הארמדיל נקרא כך, כי עורו של הארמדיל הוא המגן השומר עליו מאויבים חיצוניים ומחמם אותו פנימית, וסמל הוא לשמירה השורה עליו ועל כל גופו מכל רע. הארמדיל מושלם ומואר באור הפורים במלכות אסתר הפנימית, וצוואר הג'ירף שלו מתקשר במלכות השמים ומואר ב"סוד" ה"ריש" של השם "אשר", בחידוש חנוכת החנוכות, בשפלות רוח החמור, בהבחנת הטוב מהרע ובאמונת תחיית הציפור, אז נשלמת הברית השלמה באגם מלח באות "חית" שלה ובאות "שין".

גנומן 422 - כי בששת המזלות הראשונים ישנה כבר שלמות המתקשרת בכוכב התכנית, כמו גם בששת הסימנים. שמירת הארמדיל היא שלמות על שלמות ו' הסימנים בז' המעגלים הנבואיים, ולכן הם משלימים לי"ג בחינות תפארת הברית. לפיכך היה אסור לחתום בחותם אחרי שש שנים (במסגרת ה"נון" של "נשקה") אלא רק בשנת הי"ג, במסגרת ה"נון" של "נשיקת יעקב ורחל", אז ניתנה הרשות לחותם. למעשה בהגיענו לאגם מלח ישנן כל בחינות הברית, ואולם צריך לעבור עוד חמישה מזלות חדשים אחרי אגם מלח לשם השלמה.

גנומן 423 - אז מזל אגם מלח הוא השמיני אחרי שבעה לפניו, והוא השישי מיופי גן העדן, וכך נשלמים י"ג מזלות באופן מיוחד בשמיני מתוך השלושה עשר. בעקבות השבעה לפניו ומאחר שהוא שישי מיופי של גן עדן, נשלמה ה"זין" ונשלמה ה"וו" דווקא בשמיני, ב"אגם מלח", ולא במזל אחר. ואם תגידו: אבל הוא מספר שמונה, ומדוע לא נמנה סתם לשמיני, כשחמישה אחריו?

גנומן 424 - התשובה היא שמזל כוכב התכנית נותן שלמות בכל, והשביעי, מזל מקלט ארמדיל, הוא שלמות לשלמות, והוא כיום השביעי שאחריו השבוע, ולכן כוכב התכנית כולל את ששת הסימנים השלמים, והארמדיל מכיל את השמירה הנעלה של שבעת המעגלים הנבואיים, אך הכול נשלם לגמרי במזל השמיני (מתוך י"ג) כדי להקים בו את הברית. רמז לכך הוא שנכרתו עם אברהם אבינו שלוש עשרה בריתות וציווי הברית היה דווקא ביום השמיני ללידת הילד.

גנומן 425 - דעו כי המזל השביעי הוא באמצע, שש מכאן ושש מכאן, וישנה הקְבלה משלימה בין המזל הראשון למזל הי"ג, ובין המזל השני למזל הי"ב וכו', כך תחיית הציפור ויופי גן העדן, קרב הדג וגוב האריה, משקולות החמור והבושם השמימי, הצב המואר וסוף הדקה, מלכות הג'ירף ועמק מרקורי, כוכב התכנית ואגם מלח, ומקלט הארמדיל שביעי מכאן ומכאן. רמז לשלמות המזלות החדשים של הגאולה השלמה נמצא בדברי חז"ל שאמרו, שאם בני ישראל ישמרו שתי שבתות, הם תיכף יגאלו (בבלי, שבת, קי"ח, ע"ב).

גנומן 426 - בזה ישנו חשבון י"ד נסתר, כמו שהוא אצלנו בסדרי ספר משנת חיים. דהיינו: אצלנו המספרים מגיעים תמיד עד שלושה עשר ולא יותר, אך יש בחשבון גם י"ד שאינו נמנה, וסימנו בספר הכוכבים, הכולל י"ג ספרים קטנים, אך ישנו הכרך הכללי הגדול שהוא הי"ד, שאינו נספר כי"ד. בחשבון זה מונים את המזל השביעי פעמיים כפי שהסברנו, מאחר שמספר המזלות הוא י"ג אבל ישנו הי"ד הנסתר במניין המזל השביעי מכאן ומכאן.

ה"שין" של אגם מלח קשורה בשם המשולש "אהיה אשר אהיה", בו היא האות האמצעית, והיא ה"שין" של שושן. פורים הוא עניין התחדשות ברית המילה במקום צנוע, כי ה"שין" מתקשרת בפורים עם אסתר המלכה הצנועה, כשהצניעות והלב הנאמן לשמור על הברית מעניקים את הלב שבו שורה מלכות השמים במידת "הצנע לכת עם ה" אלהיך".

גנומן 427 - אחרי הלב המתפלא של התחייה, הלב המבחין בין טוב לרע, הלב המשפיל את עצמו תמיד, הלב המתמלא באור חדש, הלב המאמין במלכות השמים, הלב המרגיש בתכנית האל, הלב המחכים בנוגע לשמירתו והלב הצנוע באגם מלח, אז מוכן האדם לקבל את מידת האמת ב"טית" וב"תו" של עמק מרקורי. ה"טית" היא הגבוהה במספרים, וה"תו" היא האות האחרונה של כ"ב האותיות, ואין סוף לעמקות הלב, כשבמרקורי יכולה להימדד כל מידה מהמוח החדש השפל והלב החדש השמח בברית האמת. המסקנה הסופית היא: "הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת, י"ב, 13).

גנומן 428 - אז האדם מושלם באמונת הלב, במידות הטובות ובמידת האמת, ומוכן ליבו לקבל באמונה את מה שאין ליבו יכול לקבל ואין מוחו יכול למדוד קודם לכן. זהו יום ה" הגדול והנורא של הדור הסופי הרביעי, שגם לפי חכמת המסורת הנבואית וחכמת הנבואות החדשות יש להתכונן אליו, כי אין ספק בנוגע להגעתו, ומאחר שהוא בדרך, יש צורך בהתבוננות בעזרת מזל סוף הדקה.

יומן: נודע חלמה (יום ראשון, ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) שראתה אותי לבוש בחולצה כחולה. היה רקע לבן, ואמרתי: "MI HANNO SCIOLTO DAL PATTO NUOVO" (פטרו אותי מהברית השלמה). האווירה הייתה מאד חיובית.

גנומן 429 - אתמול בלילה לפני חלום זה ביצעה נודע את השבועה של הברית החדשה השלמה על חמשת הילדים, ופאולו חידש את שבועתו על מזבח הלווייתנית. ברוך ה", נחתם חותם תפארת הברית השלמה מכל הצדדים אחרי השבועה באחריות על הילדים.

גנומן 430 - אנו בזמן סוף הדקה ממש, חודש לפני פסח והכניסה לסימן חמור אוכל לחם. פלא איך הדברים באים קצת לפני סוף הדקה ולא אחריו, בכדי שתתקיימנה כל ההשלמות. גבוה מהשכל עניין זה, ואין הוא סותר את העיכובים גם מצדנו, מחסרונותינו ומטעויותינו. גם זה אמת וגם זה אמת, ומכל מקום יש עיכובים עד שמגיעים ממש לסוף הדקה.

גנומן 431 - כמו שיש זכויות, כך יש גם עיכובים, וצריך לעבור עליהם באמונה, לעמוד נגד היצר ולהתגבר על החולשות. גם לאברהם אבינו היו עשרה ניסיונות, וחלומו של סולי קמחג'י אמר: "כל מיני סוף", דהיינו: סופים לדברים שליליים וקיצים לדברים חיוביים בקביעותם למען הגאולה השלמה.

גנומן 432 - אחרי סוף הדקה, הבלתי רצוי כבר איננו, ומוכנים הזוכים להמשיך הלאה, לקבל מהבושם השמימי, להיות מקושרים בכתר תפילה ולהרגיש בדברים טובים מן השמים. זוהי ה"כף" של מזל הבושם השמימי, הכולל ריח ניחוח מתפילות ובושם היורד מן השמים ושורה על האדם, האדם שמידות ליבו מקושרות למחשבת ה" ברוך הוא תמיד, והוא אינו שוכח שהוא ניצב לפני ה" תמיד. חשוב להדגיש, כי יש נשים גם רבות המגיעות להרגשות פנימיות נשגבות מאוד באמונתן (בפרט בדור הרביעי הזה חשוב שתהיה לנשים אמונה חזקה), כי עיקר המחשבה באשה הוא מחשבת הלב.

גנומן 433 - והנה הגענו למזל הי"ב. י"ב הוא מספר שיעקב אבינו אהב, וסמל הוא לאריה יהודה: "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית, מ"ט, 10). לפיכך מזל הי"ב הוא מזל גוב האריה, ועניינו הוא עבודת ולימוד החוק החדש של הגאולה השלמה. "ולו יקהת עמים": מפני שהחוק החדש אוניברסאלי הוא ולא מיועד רק לישראל. "עד כי יבוא שילה": הזמן שלפני קביעת המקדש בירושלים, שנעשית לעיר הקודש הנבחרת. יעקב אבינו נשלם בי"ב בנים צדיקים ולא יכול היה להחסיר אחד.

גנומן 434 - כי אם חלילה היה מחסיר אחד, הוא היה מאבד חוזק, איזון ושלמות, ולא היה יכול, חלילה וחס ושלום, להשלים את תפקידו בעולם. כך הוא גם במזלות החדשים שאם יחסר מזל מהי"ג, לא מגיעים אל ה"תורה", ובלי לימוד לא מבינים בחוק החדש. לפיכך חיסרון פוגע בכל הבניין. ההולך בברית השלמה צריך להיות מתחת לחוק החדש ולקדש את עצמו בידע ובמעשה, כי הרי הבושם השמימי הוא כתר תפילה (בפיטום הקטורת של י"א סממנים, חיסרון של אחד מהם היה מחייב מיתה) וגוב האריה הוא כתר לימוד החוק החדש, המשלים את כל סימני הגאולה השלמה בידיעת חוקי ה" למען זמני הגאולה השלמה.

גנומן 435 - גוב האריה מרמז על לב המחוקק או על הלב החפץ להתאחד עם החוק החדש, לב האוהב לקבל דעת ולהבחין בין הנכון ובין המוטעה, בין הזכות ובין העיוות, בין הטהור ובין הטמא, בין הבריא ובין החולה, בין הדבר הרצוי לשמים ובין הדבר שהוא נגד רצון השמים. אם הלב חפץ באמת, אז יהיה קיום ללימודו, והוא יהיה חזק בהגנה על אמיתות החוק, כלביאה המגנה על גוריה.

גנומן 436 - בהשלמתו של הלב בכתר התפילה ובכתר לימוד החוק החדש, יושלמו כל המזלות באיחוד נפלא ובהרמוניה כוכבית ומזלית, ותורגש השמחה בסימן ניצחון יעקב אבינו להיקרא בשם ישראל לאחר שעבר ניסיונות רבים עד שהגיע לסוף הדקה. הוא התפלל ועמד במאבק עם שרו של עשו, ניצח ונקרא ישראל. לפיכך ממנו יינתן המזל הי"ג, הוא מזל היופי של גן עדן.

גנומן 437 - הלב יושלם כיעקב אבינו שהושלם בי"ג בנים, כי גדולה הייתה שמחתו לראות את יוסף, וכפליים השמחה לראות את בניו. הוא הכיר באפרים ובמנשה כבניו ממש, כך שהרכיבו הם את שלושה עשר שבטי ישראל, מה שגרם לכך שאת היופי של גן עדן ראה יעקב אבינו בארץ גושן בשבע עשרה שנותיו האחרונות. בלב מורגש התענוג בסימני ועניני הגאולה השלמה, המתקשר עם תקוות מקומו במלכות השמים, ובראות האדם שה" איתו ועוזר לו בכל הדרך בכדי שיגיע לניצחונו ולשלמותו ולתענוגו, מברך הוא את ה" ומאמין בתקוותו שהוא בן עולם הבא.

גנומן 438 - הגאולה השלמה היא תחת סימני יעקב אבינו אחרי נצחונו, תקומתו, השלמתו ותחייתו, שנעשים לסימני תפארת ישראל, ובא לציון גואל לשבי פשע ביעקב. בציון הסימנים השלמים מתגלה הגואל האחרון, חיים, שבחר בו ה" ברוך הוא להיות למורה לאנושות: לעם ישראל, למוסלמים, לנוצרים ולשאר אומות העולם, ששבו אל אמונת אברהם "וכולנו בשר אחד". האדם יחפש וימצא כדי לזכות בדרך ארץ ובמידות טובות, וכשיצליח ישמח בליבו ויכיר את יופי גן עדן.

גנומן 439 - יופי גן העדן החדש של הגאולה השלמה קשור ישירות עם האמונה במישרת הגואל חיים, והגאולה השלמה כולה תלויה בזכות הגואל חיים ובזכות האמונה במשרתו החדשה הנשגבה והמפליאה של הצדיק חיים. אין לגאולה השלמה קיום ללא האמונה שה" ברוך הוא בחר בצדיק חיים למשרה הזאת. זהו קשר של תלמיד למורה, שבמסגרתו התלמיד אוהב את מורו, ומברך את ה" שבהשגחתו הוביל אותו לזכות להיות תלמיד למורו. זוהי שמחתנו שה" ברוך הוא זיכה אותנו להיות תלמידיו הראשונים, להיקשר אל מחשבת בחירת ה" אלוהינו בצדיק האהוב האמיתי, להשתדל להבין את מחשבתו ולקבל את שיעוריו הכלולים בספר משנת חיים.

גנומן 440 - המשרה חיה בהווה, כאשר הגואל יושב על כיסא השופט המשוח במלכות השמים, כך שכל הברית השלמה ותפארתה וכל דברי ספר משנת חיים קשורים לצדיק הגואל ונלמדים באמונה, בשכל ובלב תמים. עם זאת, הגואל חיים הוא גם השופט המשוח הנשאר לדורות במלכות השמים, ולפיכך מדובר כאן בכפילות מפליאה: הגואל נמצא בקשר עם אנשי ונשי העולם הזה, כי הוא הגואל אחרי תחייתו, ובנוסף הוא גם הצדיק הנבחר המורה לנשמות הנמצאות במלכות השמים, בה יש לכל אחד גן לפי זכותו.

גנומן 441 - זהו עניין נפלא וחדש מאת ה' יתברך, שלא מתגלה עד שנבחר הגואל האחרון של הגאולה השלמה, אם כי ההחלטה הוחלטה, כביכול, כבר לפני בריאת העולם, כאשר נבחר שמו של השופט המשוח, חיים. כל עניין זה הוא חדש ומפליא: הגואל האחרון, חיים, הוא מורנו אשר לא נמצא בעולם הזה, כי אם בסוד נסתר באוצר הגדול ובחסד אין חקר לאהבת ה" לבריותיו, מלכות בשמים בין העולם הזה והעולם הבא. דהיינו: מלכות שמים המתגלה על הארץ. זהו עניין מפליא של אהבה ושמחה, חדשות ופחד, ביחס לכל מה שיתרחש בדור הרביעי הסופי הזה ובתקופת יום ה" הגדול והנורא.

גנומן 442 - אמנם המלכות נשארת בשמים, אבל הקשרים המתהווים בין הארץ ובין מלכות השמים מביאים את ענייניה אל הארץ. הקשרים שנמצאים בעולם הזה מתפשטים ופועלים לפי עניינם ולפי זמניהם: מגנים על הטובים ודוחפים את הרעים. מלכות השמים היא בקשר עם העולם הזה, והגואל חיים הוא הגואל, המורה והשופט המשוח לאנשי ולנשי העולם הזה, על אף שהוא נמצא כבר בעולם הבא אחרי פטירת הגוף של העולם הזה. ומה אנחנו החמורים יכולים להבין בנוגע לגדלות המשרה שלו בעולם הבא? לא כלום.

גנומן 443 - זהו הרמז של ה"מם" הקשורה במזל היופי של גן עדן, וכן זו של "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (ישעיהו, ט', 6) (בכתיב: "לםרבה המשרה"). עניין "מם" המלכות ו"מם" המשרה הוא עניין המרבה משרה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. "הםרבה" נכתב ב"מם סופית" סגורה של מלכות השמים, כי שם היא מתגדלת בהמשך הזמן מן הנאספים אל מלכות השמים בזכות תחייתו של הצדיק חיים, אך הקרי הוא כ"מם" רגילה מאחר שמדובר גם על גדילת המשרה בעולם הזה, ובפרט בדורות שאחרי הדור הרביעי. הגואל חיים נשאר, עם זאת, במלכות השמים, ואינו יורד לארץ להיות השופט המשוח כאן, כי אם נשאר ב"מם" הסגורה, המקיימת את כל המשקל החדש של דורות הגאולה השלמה.

גנומן 444 – יומן: אנו כעת במזל היופי של גן עדן, שנת 3953 - טל (ה)גן. עשינו סימן למקלטים כמו שקיבל ג'יוזפה. - הזמן קשה מאד היום ומצבנו בנוגע לחובות הוא בלתי אפשרי. התלמידים עייפים ואין רוח. אנו עוד לא עולים חדשים ואין לנו זכויות במדינה. מה נאמר ומה נצטדק? אנחנו בידיו יתברך. ה" הביא אותנו עד הנה, והלוואי וירצה שנמשיך בדרך זו, יתעורר ברחמים על כולנו ויצילנו מכל זה, הוא כרצונו יעשה ואנחנו כלום.

גנומן 445 - פתח את ידך, ה" אלוהינו, והצל אותנו מהחובות כדי שניתן יהיה לחיות. פתח ריבון כל העולם, הסתכל על העתיד שלנו ושל הילדים!

גנומן 446 - עשה איתנו חסד, ה" אלוהינו, ופתח את הדרך כדי שיהיו כספים לשלם את החובות! פתח ואל תסגור, כי אנו קרובים כחודש עד לתקופת חמור אוכל לחם. זכור את הצדיק חיים באהבה רבה, כי הוא אינו רוצה לראות במפלתנו, חלילה וחס, וליבו ישמח בנס שתעשה איתנו ועם הקהילה הקטנה שלנו! זכור אותנו לטוב, ה" אלוהינו, ואל תדון אותנו על חסרונותינו!

גנומן 447 - שלא יגידו אויבים ושונאים כי הביא ה" אותנו לארץ ישראל ועזב אותנו. לא עזבת אותנו אף רגע, אלא אתה איתנו תמיד ושומר עלינו, אך אין לנו יכולת להמשיך במצב שכזה. מידך הקדושה חולל לנו נס ודבר טוב, אשר יוציא אותנו מהמצב הקשה אל המצב הטוב! שיוסרו חובותינו ונוכל לחיות, ושנודע ופאולו יוכלו להתקיים בנחת ובשלווה. הרי עבדך בן אמתך מפציר בך שתשמע אליי ותקבל את תפילתי ונס תביא, ושיראו זאת התלמידים וישמחו בידך הגדולה הבאה להיטיב עם המשתתפים בגאולתך השלמה!

גנומן 448 - מה אגיד לפניך ה" צבאות? אין דבר נסתר מלפניך, כי הכול ידוע לפניך ולפני כיסא כבודך. ענה לתפילתי והרם נא את ידך לסייע לנו, החמורים הראשונים של הגואל חיים! בצע נס, הרם אותנו ואל תיתן לנו ליפול מטה, כי אין הוא כבוד לתפארת בריתך אשר שלחת. אל תביישנו לפני ארון הקודש החדש ולפני כתבי ספר משנת חיים! הקם אותנו והרם אותנו בכדי שנוכל להתקיים ולהמשיך, ושתשרה נחת על זנבו הכפול של החמור. הראה לה את צדקך!

גנומן 449 - אתה אל חי ואתה שומע ואתה עונה ואתה מוחל ואתה סולח ואתה מציל ואתה מושיע ואתה מחליט ואתה גואל ואתה כרצונך עושה. רחם עתה עלינו, אל עליון, ה" אלוהינו, כי אנחנו כולנו זקוקים מאד לישועתך!

גנומן 450 - היינו מעט ונשארנו מועטים מאד, ואתה יודע את כל מעשינו. אתה שהכינות אותנו כבבת עינך. סייע לנו באהבתך לצדיק חיים! קח נא, ה" אלוהינו, והושע את בבת עינך, חמורים מעטים מפוזרים מכאן ומכאן, וזכור את בנימינו נוסטר לטוב! הרם אותנו, אלוהינו, צור העולמים, מעל לחשבונות, ועשה איתנו נס ונפלאות על שם קדשך בקדושה החדשה בזכות הגואל האחרון הנבחר על ידך ולכבוד תפארת הברית השלמה, הנחתמת מלפניך ושנתקבלה לפניך. אמן וכן יהי רצון.

.................................................

פרק 10

גנומן 451 - יומן: פורים תשס"א: שרון ויעל נשבעו על תפארת הברית באחריות על חינוך ילדיהן בחוק החדש: ראו חלום אסתר, גנומן 560 בספר זה.

גנומן 452 - פורים, 9 במרץ 2001: חלמתי כי הייתי על יד הצדיק חיים. הוא הראה לי אדם אחד שהיה ב"סוד" 16 (4 פעמים 4, שלמות של 4 פינות בית התפילה) ואדם אחר שהיה ב"סוד" 8 (מספר המציין את ימי ברית המילה ואת עניין הברית של המזל השמיני, אגם מלח). ברוך ה" שזכיתי.

גנומן 453 - Holiday Beach Hotel - חדר 208 - אשקלון: Terrible emptiness – ראיתי את הסרט Blues Brothers . -

גנומן 454 - Thank God, the bulk of the Texts of Sefer Mishnat Haim is completed.

גנומן 455 - חלמתי חלום, ראו גנומן 562 בספר זה. -

גנומן 456 - We need Your miracle o Lord, our God..

גנומן 457 -

Save us, O Lord, our God, give us strength and force and the means to go ahead, do it for the sake of the younger generation, awaken us to life again. Open our eyes to seeing and pick us up unto being. We have come unto the first message of the Teacher Haim, the message of hope when everything else seems lost, there is hope, there is hope, the Teacher Haim has been chosen by God Almighty.

גנומן 458 -

I went down to the beach and put my feet in the sea. I felt a new love for the people, tolerance and understanding. I slept and dreamed of a new balance that was coming.

גנומן 459 -

Back at Beersheva. Paolo was laid off from work.

גנומן 460 -

Noda dreamed that she turned over a rock in the sea at the lowest point in the globe in order to change the equilibrium of the world. Giuseppe spoke of ying and yang and then Noda went to the mountain representing the corresponding highest point in the whole world to complete the new equilibrium. – I dreamed that I drank salt water from the Dead Sea coming from Genzano for a medicine and other water coming from Habad from the profundity of the waters of the universe. The world has been turned around in 've-nahafoch hu. It was the 12^th of March, Day of the New Pact. - -

גנומנים 461 - 466 -

The reshaim of Genzano will go under in the turning for they have played with deep waters in evil cunning without the permission of the true Signs. They have exasperated the heavens with hateful Logos hatred in parasitic stealing and abominable falsification, and soon their game will be over and they will be pushed out of the back door into the abyss from whence deriveth their profanation from the heart of arrogant priests of evil from the distorted minds of self justification.

So too will the proselytizing priests of Habad be cast down from the brinks of writhing slander, thrown off the slopes of messianic voo-doo, locked into the monkey cages for zoo inspection, despised by the simple folk masses untainted by the beastly mark of Habad, hated by the coming generations for Nimrod worship memory of a tribe gone arrogant with spit prayers unto demons.

גנומן 467 -

I dreamed that I stood in prayer. - I awoke and prepared myself and wrote at 4 in the morning 'Michtav 1, Exile has passed' (מכתב א' - הגלות עברה). In the afternoon Giuseppe called with an important dream in which I said, "Now I must leave the Tent and go with the simple people and I must not go to the Synagogue where there is a Zohar.

גנומן 468 -

Noda dreamed 3 dreams about the young girls who are in error and the return of the man. - - Afterwards I made corrections concerning the School of Esther.

(NODA A REVEE TROIS REVES SUR LA JEUNE FILLE QUI EST FAUTE ET LE RETOURNE DE LHOMME APRES CA JAI FAIT LES CORRECTIONS POUR LECOLE DESTHER)

גנומן 469 -

In another dream Peretz held Noda's hand and said, "Your blood is my blood and your skin is my skin". - -

גנומן 470 -

Then it was to said to Noda that Peretz had 17 pupils, not counting Noda because she is the Tail. - - (Nov. 2018, Beersheva) Renato, Iliade, Giordano, Shaul, Rahhel, David, Arye, Ottavio, Sara Markus, Paolo, Asher, Noa Hhana Noga, David, Davide, Moshe Bardi, Moshe Levi, Yitzhak - and Noda is the Tail and is not counted. There are also Anna Gasparotti, Solly, Giuseppe, Yafa, Pinuccia, Sara, Valentina.

גנומן 471 - כ' באדר תשס"א. 15 במרץ 2001. יופי גן העדן 23 3953: עשיתי את הסימן על כסא בית הדין של מרדכי. -

גנומן 472 -

Noda saw that the rasha still intended to steal our writings. Noda cut off the points (or corners) of his hats and Paolo helped her.

(NODA VIDE CHE ANCORA IL RASHA VOLEVA RUBARE SCRITTI E NODA SI RICORDA CHE TAGLIAVA I PUNTI DEI CAPELLI E PAOLO LEI AIUTO A FARLO).

גנומן 473 -

All these are extremely hidden signs and the world has entered into a new balance and a new historic period in the double-Sign (Fourth Generation and New Construction.

גנומן 474 -

We thanked God for having reached this far with the hope to be helped and to go ahead.

גנומנים 475-500 - מכתב שלישי ליוסף פרחי (מכתב שלא נשלח. המכתב השני ליוסף פרחי שמור במקבץ המכתבים שלנו):

האמת שהתפלאתי קצת על מכתבך. לטענתך אתה בן תורה ולומד במקורות ומצאת "אסמכתאות" לפי הבנתך בדעות ואמונות וברמב"ם ובשולחן ערוך וכו' לפיהן אין שדים ואין כישופים ואין גלגולי נשמות. פלא הוא דבר זה, שהרי מכשף אמיתי יודע שישנם שדים ויודע שכוח הכישוף כוח אמיתי פועל הוא, ואפילו שהוא גוי ואינו יודע את איסור הכישוף כפי שיודע היהודי, בדבר הזה הוא יודע יותר ממך! פלא!

אני לא מזלזל חלילה חס, כי אם חוקר בפלא הזה. את דבר מלחמות ה" נגד ספר הזוהר וכל שרשרת הקבלה המזויפת זכית לקבל, אך שים לב כי כל אלה ההולכים בדרך אותה הטעות הגרועה של הזוהר והקבלה מאמינים בשדים, בכישופים, בגלגולי נשמות, ובחלומות וכו', והאמונה שלהם בהתקיימות הדברים האלה צודקת יותר משלך, שבניקיון כפים ובתמימות וברצינות ובטעות אינך מאמין בהם. אתה מבין למה אני מתפלא? אמר לי אדם[6] קמחג'י: "אל תתפלא, כמו יוסף פרחי ישנם הרבה שהלכו לקצה השני ואינם רוצים לשמוע בכל העניינים האלה". אבל אני מתפלא, לא עליך כי אם על היהדות שלמדת. למה כל הדברים הללו לא ברורים ולא נתבררו ולא הוסברו על פי ההלכה?

כמעט הסתבכתי בשאלה למה עזבו אותנו חז"ל ב"יש אומרים ויש אומרים ויש אומרים" עד שבסוף לא ידעתי מה אומרים, זה אומר לי לבן וזה אומר לי שחור וזה אומר לי כחול, ואני מסכן, חפץ לדעת איזה צבע הוא. אמר לי פעם יהודי פולני: "אני עזבתי את היהדות מפני שלא רציתי להישאר במחלוקת". ואולי גם הוא יש לו על מה לסמוך, שרצה לדעת איזה צבע הוא וענו לו בכל צבעי הקשת! אני לא מזלזל, יוסף היקר, אני ביקשתי לדעת איזה צבע הוא, ולא חיפשתי את חכמת הצבעים, ומדוע החסירו ממני ידע ברור עד אחרית הימים? אתה יושב ולומד תורה ואינך יודע שישנם שדים וכישופים?

עד לפני חודש ימים הייתי הולך לבית כנסת ספרדי פה בבאר שבע, ובין מנחה למעריב שומע הלכה: המשנה ברורה אומר ככה, אבל החיד"א אומר ככה, השולחן ערוך אומר ככה, אבל כף החיים על פי הסוד אומר ככה, הרמב"ם פוסק ככה אבל הבן איש חי אומר ככה, עד שהתייאשתי מלימוד בין השמשות שאין בו שמש, ונאסר עלי כל בית כנסת שיש לו זוהר מחשיך בצהריים, ועזבתי את הערבוביה לעגליו בין דן לבאר שבע. אנה אלך יוסף היקר? אצל קהילות החסידים? חלילה וחס, כולם על יסוד הזוהר, וכולם בשיגעונות, וכבר מלפני עשרים וחמש שנים הייתי בתנועת חב"ד לחמש שנים, עד שנגאלתי בזכות הצדיק חיים מתנועה משיחית משובשת ועוברת על "כל תמונה" מאצילות ועד לעולם המעשה בכל שעה.

אפילו אצל קהילות התימנים של ימינו אין נחת מספר הזוהר ומשם הייחוד, אבל עוד לא הכרתי בקהילה תימנית דרדעית. מכאן ומכאן נעתי ולא מצאתי נחת לרוחי. אנו עוסקים במלחמות השם לשם שמים, וגם אתה מכיר באבנים שהם זורקים! אני פה רק בקיצור נמרץ מרמז לך על מצב היהדות בימינו, בה יש רבים שמנסים להיכנס לעניין כלשהו אך יוצאים ממנו מיד, לא נכנסים ללימוד הקבלה המזויפת וגם לא ללימוד הקבלה האמיתית. ומי אני להסביר לך את הטעות ואת הטעמים, ואתה גם כן לשם שמים מתכוון ולשם שמים אינך יודע. עגל הזהב מצד וערבוביה שלמה מצד, וכבר רוב העם זרקו מאחוריהם את הבלבולים שלא להיכנס למחלוקת עם הרבנים.

היהדות שאנו מוצאים עכשיו היא בעצם היהדות הגלותית של שארית הפליטה אחרי השואה. נתקבל קרבן ישראל, התחילה תחיית העם וקמה המדינה, ואולם היהדות עצמה נשארה בערבוביה הכי גדולה בכל דברי ימיה, וכל אחד מפרש אותה לפי מצב המקום שהוא נמצא בו מצד לימודו וידיעתו ותכונותיו, ויש אומרים ויש אומרים ויש אומרים. הוי אומר מי ייתן את בשורות אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואת ביאת הגואל האחרון שהכול מחכים לו! ישימו סוף לבלבולי הזמנים, יסבירו לנו את הדברים כהווייתם ויגלו לנו את כל מה שצריכים לדעת, ושעד עכשיו לא היינו יודעים.

לפיכך אינני חפץ להמשיך איתך בהתדיינות, יוסף היקר וירא השמים, כי אחרי שתמשיך, אם תמשיך, בבשורות שאנו מבשרים, רק תתבלבל ולא תוכל לסבול את השינויים של הגאולה השלמה. אני מאחל לך כל טוב וה" יצליח את דרכך, אבל טוב לך שלא תגלוש באתר שלנו[7] ובאתר בית ספר אסתר שלנו, כי אין אתה מסוגל, אני חושב, לקבל חידושים אמיתיים אשר בשמים יסודם ואמת ידברו. אנו, אני וחבריי, החמור של הגואל האחרון השלישי חיים, זה כבר שמונה עשרה שנים רצופות בקבלת הדברים, ואין לנו ספק בכל מעשי הבשורות שאנו מבשרים, כי לא מאיתנו הם, אלא ירדו ויורדים עלינו ממלכות השמים החדשים המובטחים בנביאים.

ואולם אתה, לא משום אשמה, לא יודע אפילו שמתקיימים חלומות אמיתיים, ורחוק מרחק שמים וארץ מכל עניני הגאולה השלמה, שיש בהם סימנים של כוכבי הגאולה, סימני השופט המשוח במלכות השמים, סימני האור החדש של חנוכת החנוכות, מבנה בנין בית המקדש השלישי בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, סימני חמור אוכל לחם, סימני הדור הרביעי הזה האחרון בן 65 שנים, שאנו נמצאים בו (כבר עברו 18 שנים מהן), ובו סימני יום ה" הגדול והנורא וסימני הבניין החדש שימשיך בתקופות הגאולה אחרי הדור הזה, וסימני תחיית הגואל האחרון, הצדיק חיים, בסימן השלם של תחיית המתים. לכן, יוסף הטוב והצמא לדעת, במה נוכל להמשיך איתך בדיבורים, הגד לי אתה, וכבר נדמה לך שיש לך מורה במורה נבוכים, ולא ברור לך שאתה צריך מורה להבין את המורה של מורה הנבוכים.

"מלחמות השם" שכתב הרב אלקאפח, תלמידו של הקדוש ר' חיים גורח ז"ל, כל הדברים האמיתיים שהוא מסביר וכל ההוספות שכתבתי בציווי הצדיק, המורה חיים, שנכללים בספרנו חמשה לוחות הברית, אינם אלא הקדמה, הקדמה חשובה וחיונית ועקרונית, לגאולה השלמה. כי הכול תלוי באמונה האמיתית של תורתנו הקדושה, וצריך קודם כל להוציא את בני ישראל מהערבוביה ומהטעות האפלה של עוון אחרית הימים ולהבהיר דברים רבים שלא התבררו עוד ביהדות הנוכחית ולהיכנס ל"לוחות החדשים" של הגאולה השלמה.

אחריו ישנו החוק החדש והמנהג החדש והחלומות וספר המפליא ועניני חמור אוכל לחם וספר בשורת המלאך גבריאל וספר "ממזבח הנביא" וספר תחיית הצדיק חיים וספר המלאך העומד בין ההדסים וספר פירוש באר שבע וספר הכוכבים של אברהם אבינו וספר תיקון הברית מהחול היורד מהנקב השמיני של חלילו האדום של עשו, שנכללים בספר הכללי "ספר משנת חיים". ועוד ישנו הספר הראשון הפותח, ששמו "אור חדש לרמב"ם" בפירוש מפליא על סוף "הלכות מלכים".

אדם קמחג'י, חברי הנאמן בענייני הגאולה השלמה, אינו מסכים כל כך שאשלח לך מכתב כזה, ואומר "זה כבר טוב שהוא מאמין במלחמות השם, ומספיק לו שזכה בזכות גדולה זו והולך ישר באמונתו". כמעט ואני מסכים איתו, אך אני משער שבהמשך קריאתך באתר תיתקל בדברים האלה, ולכן שמתי ידיי קדימה להזהיר אותך על ההמשך, ושאין ספק שרק תתבלבל בהם, כי דברים חדשים הם לגמרי, והיא היא הקבלה החדשה האמיתית של הגאולה השלמה, שמרמז עליה הרמב"ם, "הנשר הגדול", בסוף הלכות מלכים על עניני המשיחות: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו. שדברים סתומים הן אצל הנביאים" (הלכות מלכים, י"ב, 4). לכן יותר טוב לך, יוסף היקר, שתישאר במסגרת מלחמות השם ושלא תמשיך בכל יתר דברינו, כי רק תתבלבל ולא תדע איך לקבל אותם, ואין עליך שום אשמה בזה, כי קשה לך מדי להיכנס לחידושים כאלה, וטוב לך להמשיך בדרך שאתה כבר הולך בה.

.................................................

פרק 11

גנומנים 501-550 - המשך מכתב ג' לכבוד יוסף פרחי:

ומכל מקום אני לא יכול להכחיש שאני מחפש תלמידים לבית ספר אסתר, הוא בית ספר הגאולה השלמה המלמד את כל הדברים והעניינים האלה. איני מכחיש גם שאם אתה כן מסוגל לשמוע את החידושים הנפלאים של הגאולה השלמה, אנחנו נשמח בשמחה גדולה מאד ונקבל אותך בחפץ לב ונשמיע לך ונלמד אותך את פירושי כל הדברים, שהרי לא סתרי תורה הם, וגם לא עניינים של שדים וכישופים וגלגולי נשמות ודברים נסתרים. לא, העניינים ההם נועדו רק לבירור עניינים המתקיימים בעולם, כפי שאמרתי, ומוסברים בחוק החדש לשם בירור דברים שהרבה כמוך לא יודעים אותם, אבל אינם חלק של בשורות הגאולה, כי אם חלק מכמה עניינים ביהדות שמכמה טעמים עוד חסרה בהם בהירות.

הספרים של ספר משנת חיים הם לשימוש רק בבית ספר אסתר, ולא כולם מסודרים עוד בשלמות כי ישנם חלקים שהם באנגלית ומהם באיטלקית ועוד צריכים אנו לתרגם אותם לעברית, אבל מכל מקום אנחנו לא מוסרים אותם לאף אחד, כי הם אצלנו במסגרת הברית השלמה (תפארת הברית) של הגאולה השלמה בבית ספר אסתר, ומי שלא קיבל את ההקדמות לגאולה השלמה בהבנה ובאמונה, לא יזכה להבין אותן. בדומה לכך שמי שקורא או לומד בתורה ואינו מאמין בתורה, לא יזכה להבין כלום, כי האמונה היא הכלי לקבל עניינים התלויים באמונה.

מכל מקום כל הדברים מצד עצמם לא קשים להבנה, שהרי ה"לוחות החדשים" של הגאולה השלמה הם להבנת הכול ואפילו פשוטים. לא ספרי חקירה ולא דברי פילוסופיה יהודית עמוקה הם, כי אם כתובים בשפה ברורה ופשוטה, היא השפה הברורה המנובאת בפסוק: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9). השפה היא ברורה, אבל ענייניה מפענחים את כל ה"בעיות" ההיסטוריות גם למוסלמים ובפרט לנוצרים. הבעיות עם האסלאם מצד הדת מועטות הן, כי אמונת המוסלמים היא בה" אחד, והעובדה שאין עניין משיחות באמצע, כי מוחמד לא היה יהודי, וגם לבני ישמעאל הקוראן, באה להקל רבות, מפני שאין מאבק על דברי הנביאים.

אבל המאבק עם המשיחות הנוצרית היא כולה "דתית", שהרי כל פירושיהם על מישרת ישוע מיוסדים על פסוקי נביאי ישראל, ולכן המאבק שצריכה לפענח השפה הברורה הוא לא רק היסטורי, כי אם דתי. השפה הברורה הגורמת שכולם יקראו לה" אחד ושכולם יוכלו לעבוד את ה" שכם אחד, יש לה אפוא הכוח לענות על דברי הנביאים בפירושים חדשים שלא נודעו לפניה לא ליהודים (לחכמי ישראל) ולא לנוצרים. חידושים נפלאים ומפליאים הם המוסברים אצלנו בעיקר בספר המפליא, דברים גדולים ואוניברסאליים, שבלעדיהם אין שום תיקון ואין פענוח. המונחים חדשים הם, לא קשים ולא מסובכים, אבל ליהודים יש בעיה עם חידושים קטנים, כל שכן עם חידושים אוניברסאליים דתיים, המבארים בפעם הראשונה את כל מה שקרה באמת ומה היא באמת מישרת ישוע.

כמובן שיש לנו הידע החדש לעשות את זה, ידע שלא היה קיים לפני ביאת הגואל האחרון חיים. אתה מבין, יוסף היקר, ברח לך, מה לך ולעניינים כאלה, והלא אלפי ורבבות דברי מקורות היהדות עוד עליך לבדוק, ומה תעשה באוניברסאליות, ומה איכפת לך מהנצרות או ממשרת ישוע? לכן אני דוחק בך במין אירוניה הופכית, ומה איכפת לך אם כולם יקראו לה" אחד או לא, או אם יעבדו אותו שכם אחד? ממילא אני בסימנים ובציווי לבשר את הגאולה השלמה ואת ביאת הגואל האחרון, מוסר את המפתחות של השבת הלבבות של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ומסביר את ההבדל העצום בין הגואל ובין המשיח בן דוד ואת ענייניו של השופט המשוח במלכות השמים שלא היו ידועים לעם ישראל לפני זה, כי חלקם מתגלים רק בגאולה השלמה. לפיכך מה לך עם כל זה, האם אתה יעקב שתיאבק עוד הפעם בשרו של עשו?

לפני כמה ימים כתבתי מעין שיר מקדים לעניינינו. אביא אותו פה כדי שתבין את תוכנו טוב יותר:

עברה הגלות הארוכה המרה

נתקבל קרבן ישראל של השואה

קמה המדינה בטורח ובשמחה

עברו ל"ה שנים ובסתר המדרגה

קם ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים

בסימן השלם של התחייה

הוא שמו חיים ובא מתימן

נבחר מאלוהים ובא הזמן

שופט משוח

במלכות השמים לעולם בטוח

נולד מהול בשלמות הברית

והושלמה התורה בתפארת הברית

צדיק נורא ועניו שפל

טובי לב יקים ורשעים ישפיל

נתן את חייו לביטול גזרה עולמית

והתבטלה הגזרה בחולי הממית

והושב על כיסא מלכות הגאולה

ומישרת פלא יועץ הוקמה

אל גיבור, אבי עד, שר שלום

מכין מלכות בית דוד ממרום

משבט בנימין גואל אחרון

נסתר בסוד קדשי מעון

שופט משוח על פי האל

משיב משם את שבטי ישראל

מבקש רחמים על עם הגאולה

ורוח חדשה על שארית הפליטה

מחזיר עמים לה" אחד

מלמד חכמת "כולנו בשר אחד"

מעמיק פלאות בסימנים השלמים

גם לישראל וגם לעמים

כי זאת הברית הסופית השלמה

נאחזת היא בקדושה חדשה

המביאה עד קצווי תבל שלום

אחרי הדור הרביעי היתום

שולח מפתחות בין הבתרים

ירושת אברהם בספר הכוכבים

הוא האדון אשר אתם מבקשים

לא נודע לפני זה עד סוף הימים

סוד כמוס נסתר אצל בוראנו

מתגלה רק בזמנו בתקופתנו

מלכות השמים לעד תיכון

בגואל הנבחר מ"אהיה" אחרון

לישראל וגם לעמים רבים

ואברהם אב להמון גויים

וליצחק עשו שראשו הציל

בשוב הצאן הנאבד מבית ישראל

ויעקב הוא השלישי השלם

לישראל תרועת מלך בו כתועפות ראם

הגואל הקם בתחיית המתים

לעורר את בני האדם מחושך הימים

לגאול את דעת יושבי גלות

לשבי פשע ביעקב מכל טעות

לשיר שיר חדש בהווה לעתיד

כי את הרשעים ה" ישמיד

בדור הרביעי הסופי הזה

יום ה" הגדול והנורא יהיה

ושמירה חדשה על שומרי אמונים

בחוק החדש הנדרש, המשלים

לחוקי ומשפטי התורה הקדושה

לזמן החדש בתקופה הבאה

וחול היורד מהנקב השמיני

של חלילו של עשו האדום המפליא

לתקן את ברית אברהם שהופרה

לתת מהלווייתנית המלוחה מנה

לחזור לנשמה בגילת חיים

לקום ממות הרוח אל עץ החיים

לבנות את המקדש בן שבע הקומות

להתפלל אל ה" משלושה עשר מזבחות

לשעשע בשלושה עשר מזלות חדשים

שבעה מעגלים נבואיים וששה סימנים

לשמוע נעירות מהחמור אוכל לחם

המשמח לבבות מהתנור של בית לחם

לרקוד ברחובות בחג תשעה באב

לרפא מדוכאי רוח מכל מכאוב

להביט מחדש על יופי הפרחים

לרוץ יחף בגני דשא לקול העצים

יש תקווה, יש תקווה חדשה לבקרים

גדול ה" אלוהינו מחיה המתים.

התלמידים של בית ספר אסתר כבר מבינים את כל הדברים הללו באופן ברור, אבל אצלך סינית היא, אפילו שהמלים עצמן פשוטות, מפני שהמונחים לא ידועים לך, ולא תמצא אותם לא אצל סעדיה הגאון ולא במשנה תורה ולא במורה נבוכים ולא בכל המסורת התלמודית ומסורת ההלכה. הסיבה היא שכולם מהקבלה החדשה האמיתית, שמרמז עליה "הנשר הגדול" ב"הלכות מלכים". גדול ה" ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר, מסתיר עד מתי שחפץ להסתיר, ומגלה כאשר רוצה לגלות ועל פי הדרכים שהוא רוצה בהן. לכן לא אמסור ספרים של ספר משנת חיים, כי אם אלמד את הדברים במסגרת בית ספר אסתר, אך עם זאת אסביר קצת ובקיצור את נקודות הקושי שאני משתדל בסגנוני החמורי להשיג במכתב זה. נתחיל בכמה שאלות:

מדוע תהיה לגאולה השלמה קושי? אם באה הגאולה השלמה היה הרי צריך כל עם ישראל, ובפרט לומדי תורה, להיות במצב לדעת אותה ולקום ולשמוח ולעשות ולהבין ולגיל בשמחת עולם. ואם בחר ה" ברוך הוא בגואל האחרון, מדוע יגלה זאת רק למעטים בהתחלה ובמסגרת מיוחדת מכוסה מעיני הכול? ואם אליהו הנביא, זכרו לברכה, כבר גילה את המפתחות של השבת הלבבות וסימני הגאולה השלמה, מדוע לא יידע ישראל על כך מעת התגלות הדברים? מדוע תיקרא הגאולה השלמה אוניברסאלית, והלא הבטחת הגאולה היא לישראל עם הסגולה ועם התורה? אם, כמו שהסביר הרמב"ם, עליו השלום, שבבוא עת הקץ וה"מלך המשיח" ישנה קבלה חדשה אמיתית המסבירה את כל הדברים המרומזים בתורה, בנביאים וכו' שלא נודעו מקודם לזה, כיצד יכירו עם ישראל וחכמי ורבני ישראל בדברים, כיצד ידעו שהגיע באמת זמן הגאולה השלמה? וכיצד, כמו שרמזתי לך עד כאן, דווקא מי שלומד תורה ומתעסק בהלכה ובמקורות היהדות, לו הקושי העצום והנורא, לקבל (בהתחלה) את כל הדברים?

שאלות יפות, נכון? שאלות העומדות בפסגת הגאולה השלמה עצמה, ואני אענה רק בנקודות קצרות כדי להרוות את הצימאון עד שתצמא עוד, מי יודע, ואולי כן תרצה להיכנס איתנו לבית ספר אסתר ולהכיר בתפארת הברית השלמה, כי דבר היסטורי הוא וביאת הגואל האחרון היא חד פעמית בכל דברי הימים. ראשית כל הגאולה השלמה היא גילוי חדש שלא היה לפני כן, הוא גילוי השם "אהיה" האחרון משם ה', "אהיה אשר אהיה", ולכן שייך אליו המונח "קדושה חדשה". הברית השלמה היא תפארת הברית החדשה של ירמיה הנביא, המתגלה רק אחרי ביאת הגואל הנבחר, והתנאים של הקדושה החדשה הם תנאים חדשים: "לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם" (ירמיהו, ל"א, 31).

הרי "אנכי בעלתי" בעם ישראל לכל הדורות ולא אוכל לעזוב אותם, והתורה נצחית לכל הזמנים כמו שישראל נצחי לכל הדורות, אבל מאידך גיסא הם הפרו את בריתי, דהיינו הפרו את תנאי ברית התורה הקדושה. מה התרופה? "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה" (שם, 30). התורה נצחית, ועם ישראל נצחי, ובכדי לתקן את מה שהפרו (תנאי הברית), אני מביא להם ברית סופית שלמה, שיש לה תנאים חדשים אשר הם יכולים לעמוד בהם. יוסף היקר, ישנם טעמים ועניינים רבים בהפרת תנאי הברית, אבל הם נוגעים לחלוטין, בעוונות, בעוון קץ אחרית הימים, עוון האצילות של ספר הזוהר ושרשרת גדולה וארוכה של שקר וכפירות ואלהים אחרים על פני ושיתוף ונשיאת שם השם לשווא, בר מינן!

בא עגל הזהב של אחרית הימים, ויצאה ערבוביה גרועה ואפלה. לא אנשי ההשכלה הם שהביאו את השואה, כי הם היו רק תוצאה חיצונית שנגרמה מהגורם הנסתר, שדחה אותם מחוץ למחנה. נקודה עיקרית היא וצריך להשקיף עליה מלמעלה, כביכול. כי אם מלמטה נראות הסיבות החיצוניות של התבוללות נוראה בין רוב היהודים, מלמעלה נראה הגורם הפנימי ביד כל אלה שהיו חושבים את עצמם לשומרי תורה, לבעלי תורה, לאחראי תורה, לרבני תורה, לחכמי תורה, לראשי ישיבות ולמסדרי התפילות, אך למעשה היו מלמדים את העם שקרים של כפירות בצמצומים וספירות נאצלות ופרצופים, אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין ונוקביה, ומפרשים את כל דברי התורה על פי יסוד של כיפרות. לא לחינם באה השואה, והתורה לא הגנה, ותפילותיהם לא נתקבלו. הם הפרו לגמרי את תנאי האמונה האמיתית של תורת האמת.

אתה מבין, דבר אחד הוא לדעת מהו העוון הגרוע הזה. לימוד עמוק יותר הוא להבין איך שתורת הנסתר הפסולה הזאת הייתה הגורם הנסתר להפרת הברית, שממנה נגרמה גזרת השואה. כבר נרמז בתורה בפרשת הקללות ובשירת "האזינו" ובנביאים שעם ישראל יפר את הברית ויזדקק לברית סופית שלמה לתרופה. דבר עמוק הוא זה וזקוק להתבוננות רבה, אבל מי שבידו המפתח של "מלחמות השם" יש לו במה למקד את התבוננותו. לא פרט קטן הוא, כי אם עוון של עבודה זרה ממש מהסוגים הכי גרועים, ולא ביד פושעים, כי אם ביד חכמי ולומדי התורה האחראים על העם! סגרו את דרכי הרחמים, כי זייפו את התורה הנצחית עצמה בחמשה פרצופים ועשר ספירות נאצלות, ועזבו את ה" ברוך הוא למעלה, עם האין סופיות שלו כדעת אריסטו וכטעות דור אנוש.

התורה זויפה על ידם. הם עשו תורה אחרת, בראו מנהגים בלתי רצויים ומבלי דעת ובלא כוונה זבחו לשדים לא אלוה! אמנם כל העם בשגגה ולא במזיד, אבל השתבשו מקורות היהדות, ומכל מקום גדולים רחמיו יתברך, וניצלה שארית הפליטה, ורוב הנהרגים מתו כש"שמע ישראל" על שפתיהם, ונתקבל קרבן ישראל לפניו, והתחיל תהליך שיבת ציון, אך בתוך ערבוביה של דעות ואמונות והמון דברים בלתי ברורים. הפרת הברית עדיין מתרחשת, אלה מצד הגורם הפנימי, ואלה מצד הנגרמים החיצוניים, אלה מצד שנאת הבריות, ואלה מצד אהבת החופש, אלה מצד שזבחו לשדים, ואלה מצד שלא ידעו שמתקיימים שדים, כי אין מורים אמיתיים מרוב הערבוביה הנמצאת ביהדות.

ואיך מתוך כל הערבוביה הזאת על אלף פנים יבוא אליהו הנביא, זכרו לברכה, ויתגלה הגואל האחרון לישראל ותיכנס הגאולה השלמה? ומי היה מאמין ומי היה שומע ומי היה במצב שיכול להבין ומי היה יודע לדבר איתם בדרך ארץ פן יישרף מקנאת השמים על כבוד קדושתם? ואמנם התחילו הסדרים להכנת הגאולה השלמה, קמה המדינה וזכו בהקמתה החילונים ולא הדתיים, כי הם, למרות הכפירה הפשוטה, היו יותר נקיים מהכיפרות הנסתרת של הזוהריסטים ומהסיבוכים של יתר הדתיים. איש אחד צדיק נסתר ושמו חיים בן משה משבט בנימין, יליד צנעא, בירת תימן, חי אז בקהיר, מצרים, כאשר אחרי הקמת המדינה החלה קנאת שונאים נגד היהודים, והוא נדרש לעזוב את הארץ ההיא ולנסוע עם אשתו מזל למילאנו שבאיטליה.

(ראש השנה ללוח הדג הגדול לוויתן לשנת 3954, יום א' למזל תחיית הציפור) לצדיק חיים היו סודות הגאולה השלמה, כי צדיק הדור היה, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים, שאינם מגלים את זהותם האמיתית. בשנת כ"ב למדינת ישראל גאל הוא אותי מיד חב"ד, התנועה המיסטית, המשיחית, השקרית, המסוכנת והשנואה לשמים, כי הפרעה גדולה היא לגאולת עם ישראל. הוא הציל אותי מידם החזקה, הוציא אותי משם בחכמת קדושתו, עשה אותי לתלמידו, גידל אותי בתורת משה רבנו שבע שנים, הכניס אותי עד לחצר המלך להכיר במקצת מדרכי הקדושים והניק אותי בידע מסוגל עוד חמש שנים. לא ניתן לי עם זאת לעבור מהחצר פנימה פן יפרוץ בי ה", כי רך הייתי מחולשת הדור, וסיבב ה" סיבובים למען הקים את דברי הגאולה השלמה בעולם.

כשנתיים לפני פטירת הצדיק הנסתר, גילה הוא אל אוזני: "דע תדע כי העולם כולו בצער. באתי מבית הדין של מעלה עם יתר הנסתרים, ועלה הצער עד עצם השמים. לכן יצאה גזרה עולמית שאין כמוה לרוע בדברי הימים, ופחדו שאר הנסתרים ולא פתחו את פיהם אלא נדמו, ונשארתי לבדי לדבר. נכנסתי עוד פנימה בכוח קדושת ראש בני עלייה ואמרתי לפניו ישתבח לעד ולעולמי עולמים: "אקבל על עצמי את הגזרה ככל שניתן, ולא תבוא ולא תיפול על העולם", ונתקבלתי, ונתקבלה בקשתי. אתה תשמח כי זכית לשמוע ממני את הדבר הגדול הזה, ולכן התחזק ואל תפחד כי אוהב אותך המורה, ולולא כן לא היה מגלה לך את הדבר הנורא הזה, ואחר כך תבין".

היה זה "כתר" (620) ימים לפני פטירתו, כאשר חלה הצדיק הנסתר במחלת הדור, כדי לשאת על עצמו את עוון כולם. כתלמידו, הלכתי ובאתי יום יום וישבתי על ידו, והוא אף הרשה לי לעסות את אצבעות רגליו. בשל חולשתו הפיזית, שנגרמה משני ניתוחים ארוכים, הצטערתי על מצבו עד פנימיות הדם בשל אהבתי את מורי. ה" הוא רחום יכפר עוון ולא השחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, וכל דיני מעלה שפכו את גזרותיהם על העניו ושפל הרוח, האוהב את הבריות, הנסתר, הקדוש והנורא בכל סבלו.

זה הסוד שניתן לי לגלות במכתב זה, כי ממרדכי הצדיק, ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים הראשון ועד לצדיק חיים, ראש הצדיקים הנסתרים האחרון לדורות, לא קם סבל כסבלו של הצדיק חיים, וכמוהו לא זכה אחד בחכמה נסתרת לפני אלוהיו. כל רזי תורה לא נסו ממנו, ובסוגו לא עמד אחד בנוגע לידע בסודות הטבע ובידע הסתום במערכות הכוכבים, בעלייה לשבע הרקיעים, בסתרי מטה בשבע אדמות ובחזיון הנבואה מסוף עולם ועד סופו, והיה הוא עניו, חי בדירה צנועה ולעולם לא אפשר שיגלו את זהותו האמיתית. קיבל הוא את הדין בשמחה לטובת העולם ואמר ברוך ה" על כל פרט תמיד ואמר לי: "אני שמח, פרץ, שזכית לראות את כל זה", וליבי נפוג מצער, כי אני חמור ולא צדיק.

לא עליתי לעולמות ולא נכנסתי לנסתרות, כי אם השגתי את הידע של כללי העניינים שאצטרך להם בבוא הרגע ובהתגבשות הזמן, הואיל ובסיבובים רבים סיבב אותי ה" ברוך הוא ביד הצדיק חיים להיות מוכן לקבל ולהודיע דרך כתבי עדות את הבשורות אודות מי שנבחר ואת מי שאהב ה" ברוך הוא להיות לגואל האחרון לאנושות בהתגלות השם "אהיה" האחרון ובכל חידושי תפארת הברית של הגאולה השלמה. אחרי שמונה ימים מפטירתו חלמתי כי אני עומד בחוץ מתחת לכוכבים בתוך מעגלים מצוירים על הארץ, והצדיק חיים עמד מרחוק כשלושים מטרים, והסתכל השמיימה אחרי שהסב את תשומת ליבי. מהפה שלי יצא קול עצום, גבוה וחזק עד מאוד שהכריז לעיני הכוכבים: "בא הזמן".

זו הייתה הבשורה של פתיחת הדור הרביעי הנבואי והזמן הכללי של הגאולה השלמה, והוא הקול של אליהו הנביא, זכרו לברכה, שיצא מפי, כי אך ורק אליהו הנביא הוא המבשר את פתיחת הגאולה השלמה ברגע שישנה הזכות של הגואל הנבחר. ויצא מפי רמז ל"מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית, ל"ח, 29), כי פריצת פרץ מרחם תמר במהירות מרמזת על התלהבותו לבשר את פתיחת זמן הגאולה השלמה והכנת מלכות בית דוד. לכן מה תרצה ממני, יוסף היקר, כי סימן אנכי ולא בן אדם, וחמור אני לנשיאת הסימנים השלמים של הגאולה בזכות הגואל הנבחר, חיים. מאז התחילו כל הסימנים לרדת בחלומות נפלאים גאוליים כנבואת יואל (ג', 1) אל התלמידים שאהבו את הצדיק חיים ועזרו לו ברחמנות בעת חוליו.

יש עד עתה יותר מאלפיים חלומות אמיתיים הכוללים את מסרי הגאולה השלמה ומובאים הם בכתבים ונלמדים בבית ספר אסתר, הוא ה"ארמון" בארץ לאוצרות הגאולה השלמה, ומתגלים האוצרות בדרך פורים. הרי מי היה יודע את ניסי פורים ואת המאורעות של נדודי שנת המלך וחנינת אסתר וההצהרה כי חצי המלכות תינתן לה? הרי בתוך הארמון קרה הכול, עד שנכתב במגילת אסתר, שנתפרסמה בין כל היהודים. ומי הכיר בגדלות מרדכי עד שכבר אותה הגאולה הייתה בהתהוות, והוכתב סיפורו במגילה, ונעשה מרדכי למשנה למלך ונתפרסם שמו בכל מדינות אחשוורוש? כלומר: נתגלתה הגאולה בתוך הארמון ורק אחר כך נודעה לכל. אני החמור אוכל את לחמי הנסים והנפלאות של הגילוי החדש ומסדר אותם במגילה החדשה של הגאולה השלמה.

אחר כך העניינים ייוודעו לכל, הזוכים יאמינו, והבלתי מאמינים לא יזכו, ואמנם "הימים ידברו" ושנות הדור הרביעי ידברו עד תום 65 שנים, וייבנה בהמשך בית המקדש, בעזרת השם. שליש מבני אומות העולם ושני שלישים מבני ישראל יזכו לדורות הגאולה השלמה אחרי הדור הרביעי. הנה היהדות עשירה מאד, אך עוד ענייה ואף מסכנה בדברים רבים לפני התגלות הגאולה השלמה של השם "אהיה" האחרון ולפני התגלות מישרת הגואל האחרון, השופט המשוח במלכות השמים. יתום ישראל עד שמתחברים כל שבטי ישראל ומסכן ישראל עד שמכירים כל העמים בבחירת ה" בעמו המיוחד, ואין לבית המקדש קיום עד ש"יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים: יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם" (תהילים, ס"ז, 4), ועד שיהיו כולם בשכם אחד באמונה הנכונה, ותוסר כל עבודה זרה מן העולם, ועד שתהיה השבת לבבות בין ישראל ובין העמים ושפה ברורה מובהקת מובנת לכולם.

לפיכך ישנה עבודה רבה ומסרים רבים להכין, ותיקון הנצרות חיוני הוא לגאולה, מפני שרוב בני הצאן הנאבד מבית ישראל נמצא במחנות הנוצרים וחי במסגרת דתית שגויה של השילוש. עבודתנו היא להציל אותם משם ולהחזירם אל גבולותיהם. חוץ מהם ישנם המונים גדולים מבני עשו ובני יפת שצריכים להינצל מהנצרות, והם החלק בעמים שיקראו בשם ה" ויעבדוהו שכם אחד, וחלק אינטגראלי הוא משלמות הגאולה כי "נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיהו, מ"ט, 6). לכן הגיע המפתח הנפלא והמפליא בכל דברי ועניני מישרתו של ישוע היהודי, כי בלי המפתח הזה אין תיקון, ובלי התיקון אין גאולה ואי אפשר שהאור יצא לעמים או שייבנה בית המקדש.

זהו גילוי מההעלם ומחושך הגלות העומד בגזרה כאלפיים שנה, וקנאת ה" עשתה כל זאת, עד בוא הזמן בו נבחר הגואל האחרון, חיים, שאינו רק הגואל של ישראל, כי אם הגואל האוניברסאלי ששמו כתוב לפניו יתברך מלפני מעשה בראשית. הוא אינו המשיח בן דוד, כי אם מי שמכין את מלכות המשיחות לישראל ממלכות השמים, ובאותו הזמן מכין את העמים לקבל את הגאולה השלמה. הוא שולח את כל המסרים החדשים והתיקונים הנדרשים לכך ואת כל הקבלה החדשה האמיתית, שלא הייתה עד עתה אצל חכמי ישראל שלא ידעו ממנה כלום, מסביר להם את כל הנבואות, שלא יכלו להבין עד עתה, ושולח את השפה הברורה להבהיר את כל הדברים הרבים, שבני ישראל עוד לא יודעים, והם חלקים עיקריים של הגאולה השלמה.

האם אתה מתחיל להבין, יוסף היקר, למה יש קושי בהבאת בשורות הגאולה לעם ישראל? כי חדשה היא לגמרי! עם ישראל עוד לא יודע מה היא הגאולה השלמה, ואין לו מושג בה. לומדי התורה לא יודעים עוד שהגואל איננו משיח בן דוד ומשיח בן דוד איננו הגואל. הם גם לא יודעים בשום אופן כיצד לפרש את הנבואה של הברית החדשה מספר ירמיה, את נבואת יואל על חלומות הגאולה, את נבואת צפניה אודות השפה הברורה, את נבואת ישעיה של "נקל הוא לי", את נבואתו אודות פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום, את נבואת יחזקאל על איחוד השבטים, את המפתח של סוף ספר מלאכי, את נבואת פרק נ"ג בישעיה, את נבואות חידוש השמים והארץ ואת "עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין; גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ--גַּם, מֵאָז לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ: כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ" (ישעיהו, מ"ח, 7-8).

תלמידי החכמים עוד לא יודעים את רמזי תורת הסימנים השלמים שבתורה, כי לא יודעים להבחין בין כוכב אברהם לכוכב מלכיצדק, לא יודעים מה הן שש הנקודות מעל למילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4), לא יודעים מדוע פרץ פרץ ואת מתיקות תמר אמו, ולמה הצטרך יהודה אביו להודות "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (שם, ל"ח, 26) ולא יודעים איזה כוכב הוא שדרך מיעקב. הם עוד לא הגיעו להקדמה של "מלחמות השם" להכיר באלוהים אחרים ש"מִקָּרֹב בָּאוּ" (דברים, ל"ב, 17), ולא מודעים לנבואות התורה ביחס לטעות דור אנוש, לעניין הבניין השנוא של בבל, לעגל הזהב, לשבירת הלוחות ואף לאכילה מעץ הדעת טוב ורע. הם לא מודעים לאיסור, בעוונות הרבים, ונפלו ל"עוון קץ" אחרית הימים באמונה הפסולה של האצילות! אתה בחור טוב ותמים, יוסף, אך היהדות אליה התוודעת בישראל לא שכנעה אותך בקיומם של שדים, שהינם חלק מן הבריאה בעולם הזה ממעשה בראשית.

אתה לומד ממקורות היהדות ומצטט מגאונים ופוסקים ואפילו ממורה נבוכים. אני לא בטוח, אבל אולי אתה מחשיב את עצמך לבן אדם. לכן אמרתי שטוב לך שלא לגלוש באתר האינטרנט שלנו, כי מי שמסדר את הדברים חמור הוא. ובפרט אם תיכנס לבית ספר אסתר דרך האתר שלנו לא תמצא את רגליך ואת ידך, כי אני הולך על ארבע, ויש לי זנב ואוזניים ארוכות, בעוד אתה, בתור בן אדם, תמצא אותי בהמה, ותלעג לי, חלילה וחס, ושוב לא אדע איך להתייחס אליך, כי בני אדם גבוהים ונעלים מאד, ולא אוכל אפילו לחלום על גבהות שכלם. חפצי שנשאר חברים, ושלא יינתק הקשר בינינו, אך את האמת לא אוכל להכחיש, ואני כאתון בלעם מבשר "בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה" (במדבר, כ"ב, 24).

מכל מקום אני מקווה שקיים גם בך בכל זאת צד חמורי, ותרצה להשתתף בהזדמנות ההיסטורית הזאת, כי חד פעמית היא ואין לה חילופין. באיחולי כל טוב וה" יצליח את דרכך בתורה ובמצוות ובדרך החיים שאתה הולך בה. אמן וכן יהי רצון.

נא אל תבינני שלא כהלכה, יוסף היקר, ואל תחשבני למזלזל, חלילה לי ושלום על ישראל. תפקיד עלי שעליו לא חסכתי דיו. אינני מזלזל ברבנים ובחכמי ישראל, חס ושלום, ואינני מזלזל בך כלל ועיקר על רמזי שדים.

אני מתוך סגנון נותן לחם להתבוננות, מעורר את השכל לחשוב באופנים שאינך רגיל בהם. הרב אלקאפח הפטיש בכוונת ההלכה, דברי נביאים ואמונת התורה עורר שאלה: איך הוא זה שהרבנים בררו כל הלכה בכל הסוגים, ובעניין הלכות האמונה לא סידרו את הדברים עד כדי התחמקות מכל הטעות הגרועה שיצאה? שאלה "אקדמית" היא ולא זלזול חלילה! וכך הוא בדבריי על הפרת הברית ועל עניות היהדות כלפי היהדות שתבוא. התבוננות היא כדי להשיג ממנה מסקנות חדשות, הפותחות את המוח והלב לדעת את חידושי הגאולה השלמה. אינני, חס ושלום, מזלזל בשום פנים ביהדות או בחכמים והרבנים.

ועוד אעיר, מבלי שום פחד, שעניין החמור משיחי הוא, ולחם החמור אפוי בשמן, כפי שהצדיק אבוחצירא אמר לי בחלום שקיבל אדם קמחג'י: "אה, אתה הוא החמור, משיח בן דוד". אני הוא החמור המסביר והמסמן את דברי ועניני המשיחות, וכאמור המשיחות אחרת היא לגמרי ממה שרגילים לחשוב. לכן הדברים שלי יש בהם שמן משיחי, ואני בכל יום עולה על מזבח ששמו מזבח הכהן המשוח ואומר: "בסימן הכהן המשוח על המזבח של הכהן המשוח, ברשות השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים". דהיינו: אני חמור בסימני המשיחות הנדרשת עבור המשיחות של בית דוד שתבוא, ולכן כל מה שאני כותב "לחם משיחי" הוא ומנות בהבנות היסטוריות שתהיינה לירושת הדורות הבאים.

דברי המשיחות נבואיים הם, יש בהם מצד הנפלאות ויש בהם גם מצד הדברים הקשים שצריכים תיקון, אחרת הם לא ימשיכו בזמן ויתבטלו. דהיינו, יוסף היקר, אל תחשוב שדבריי פרטיים הם או דעות משלי התלויות בתכונותיי האישיות. אם אמרתי מילים קצת קשות כלפיך או כלפי לומדי התורה או כלפי היהדות של ימינו, אני כאתון במשעול הכרמים המוכרחה להודיע על המצבים כפי שהם לקראת ההשקפות היותר יציבות שתבואנה בדורות הבאים, ואינני מזלזל חלילה באף אחד. סלח לי מאוד אם אמרתי משפט כלשהו שלא מצא חן בעיניך, מחל לי בבקשה בכל לבך ואל תכעס עלי, כי תפקידי הוא המדבר. אני שמח מאוד על התעניינותך במלחמות השם, ואני אוהב אותך באותה המידה אם אתה מאמין בקיום השדים או לא! הי-הא, הי-הא! הלוואי שתרצה באמת לדעת יותר ולהשתתף בבית ספר אסתר, אבל אני מבין היטב שזה קשה לך, ושכל דברי מכתב זה מוזרים בעיניך.

ואמנם אני מסביר לך מדוע בגאולה השלמה יש קשיים, ומדוע דווקא אצל לומדי תורה הקושי כפול ומכופל, וככל שלמד האדם יותר אודות המסורת, יהיה לו קשה יותר להיכנס לדברים האלה. מי שהוא פשוט יותר בלימוד ויש לו אמונה תמימה קל לו יותר לשמוע ואף להאמין. ממלחמות השם תבין שמי שהוא פשוט, יכול לקבל את הדברים בפשטות רבה יותר, כי מי שהולך על פי תורה יסבור שהוא טועה, אבל מי שיש לו פחות קשרים עם הלימוד בתורה יחשוב אחרת, כי חשובה לו האמונה עצמה. עם זאת, המסורתי אינו צריך לראות בדברים החדשים דברי טעות, כי אם העדר ידיעה. זאת מאחר שהגאולה השלמה היא קבלה חדשה אמיתית שלא נמצאת עד עתה במסורת ישראל.

יש אמנם עניין גדול מאוד מאוד שאינו עניין של השלמת המסורת, של קבלה חדשה משלימה, של עניין הסרת הטעות מ"שבי פשע ביעקב" בשל עוון הזוהר, של עניין הקושי של בעלי המסורת בדברים חדשים, של קושי עם ישראל להשיג את הצורך באחדות עם העמים, או אפילו של הקושי העצום של עם ישראל לשבור את השגת העבר ולהבין בחשיבותו הגדולה של ישוע ואת ענייניה של מישרתו. ישנו עניין הזמן שאנו חיים בו, הנקרא "הדור הרביעי הסופי", ובו תהיה תקופת יום ה" הגדול והנורא. כל הדברים הנמנים פה, לשם הבנה אני אומר, קלים הם ביחס להתהפכות העולמית שתגיע בחלק השני של הדור הרביעי הכפול הזה.

כל שאר הדברים כרוכים במהפך רעיוני, אבל ההתהפכות של הדור הרביעי ממשית היא ותבוא, ואין שום מוח בעולם שיוכל להתעלם ממנה. המאורעות ישפיעו, יכריעו וישנו את ההשקפות. יום ה' הגדול והנורא קבוע הוא בדברי הימים מה" צבאות, והוא אותו המאורע ההופך את חיי ודעת האנושות. הוא איננו "יום" כי אם תקופה שלמה. הוא נקרא יום כדי להדגיש את היחידות שלו, המאורע מאת ה" הגדול והנורא, שישחית חלק גדול מהאנושות ויפחיד ביראת האל את השאר. אין בו גדול ואין בו קטן ואין מי שלא יפחד: יהודי בן תורה כגוי מוחלט וריק מכל ידע, עבד ואדוניו כאחד, כי במשפט האל אין עבד ואין אדון, כי אם פחד מהשופט.

אלף פילוסופיות משפיעות על אלף חברות ועל רבבות אנשים, אבל בסך הכול לא משנות את האנושות. לעומת זאת, המאורע ההיסטורי של האינטרנט שינה את תהליך האנושות, כמו שעשה החשמל ואחר כך הרדיו והטלוויזיה, וכמו שמשפיעות הפסיעות הענקיות של המדע בדור שאנו חיים בו, עם ההתקדמות בתחומי החלל והגנטיקה. אלה דברים שמשנים את פני תבל במהירות רבה.

מישרת ישוע שינתה את פני תבל ואת כל תהליך דברי הימים בקרב חלקים גדולים של האנושות, אך במשך דורות ארוכים ובאופנים הכרוכים ומעורבבים ביתר תהליכי דברי הימים. מאורעות הנצרות היו כרוכים בגזרת אלפיים שנות גלות לישראל, גדר מזה וגדר מזה, ומאבק יעקב ועשו. הטלפון, עם זאת, שינה את פני העולם במשך עשרים או שלושים שנה והוציא את האנושות מסגירותה באופן מכריע לחלוטין. אני שט בשטחים שונים מכאן במרחקים ומכאן באוקיאנוס דברי הימים לבוא אל השאלה שהתחלנו בה: איך תתגלה ותתוודע ותתקבל ותשפיע הגאולה השלמה המוכנה והמובטחת, כדי לשנות את פני תבל במשך זמן קצר מאד של 65 שנים?

כוח הדברים שיש פה איתנו בבית ספר אסתר ישנה את כל העולם בסוף, אבל כיצד? הסימנים השלמים כתובים בכוכבי הגאולה, והכוכבים מסודרים במערכותיהם בשמים, העלולות להשפיע על כל העולם, אבל איך זה יקרה? מלכות השמים שאנו מכריזים עליה אמיתית היא, וכל דבריה עלולים לשנות את דעת כל האנושות, אבל כיצד? האור החדש של המסרים החדשים משנה את מחשבת כל העולם, של ישראל ושל העמים, ממה שהיה עד עתה, אבל מתי? בסוף ייבנה בית המקדש השלישי, שלא ייחרב עוד, והוא מאורע הבא כבר אחרי שינויים גדולים בתהליך דרכי האנושות, בתנאי שלום ואחווה שאי אפשר לתאר אותם עכשיו, אך איך זמן היסטורי מוגבל של 65 שנים ישנה הכול?

אני חמור האוכל את לחם הגאולה השלמה כבר 18 שנים, חמורו של הגואל הנבחר, אבל חוץ מאשר כ-20 תלמידים, וביניהם ילדים קטנים, אף אחד אינו יודע מכל המתרחש. כאן בארץ בבית אסתר שלנו ישנו כרגע רק תלמיד חדש אחד, ששמו משה ברדי, יהודי יליד פרס. ישנו חלום שחלם אדם קמחג'י לפני כמה שנים, בו הגואל חיים שואל את פרץ: "מי אני?", ופרץ עונה "המורה הוא הגואל האחרון, אף על פי שמועטים מאוד יודעים את זה עד עכשיו!". זו האמת, אבל עברו כבר 18 שנה[8], ואף אחד עדיין לא יודע כלום. קרה המאורע הכי חשוב בכל דברי הימים, אחרי בחירת האבות ואחרי יציאת מצרים ומתן תורה, אבל אף אחד עוד לא יודע ממנו כלום, ואיך ישנה את כל האנושות?!

ישנו הסימן השלם של תחיית המתים, כי קם הגואל חיים מן המתים אל היכלו במלכות השמים, הוא הסימן הגדול והנורא שישנה בסוף את דעת כל האנושות, סימן ששייך לעולם הזה ולעולם הבא, אבל עד עתה "מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה?" (ישעיהו, נ"ג, 1). מאת ה" אלוהינו יש לנו אומץ לב להמשיך בשמועתנו ובאמונתנו, אף על פי שהעולם עוד לא מבין כלל את מה שאנו אומרים. כל זה הוא פלא עצום ומפליא. אוצרות מלכות השמים ירדו לארץ אל מעט חמורים ועיירים בן אתונות, והם אוצרות ה" ממש, העלולים לשנות את כל תהליך האנושות ומכוסים הם אצלנו. לא רק שלא יצאו לעולם[9], אלא העולם בכלל לא במצב להבין אותם ולקבל אותם, לפחות לא כרגע. ומהו פלא אם זה לא פלא?

ואמנם ישנו הסימן החמישי בין ששת הסימנים הגדולים, ששמו סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש. העולם עצמו לא ימשיך בתהליכים שהוא הולך בהם עכשיו. העולם ייכנס לתקופת המשפט הגדול והנורא הסופי שלו, שלא היה דומה לו אף פעם ואחריו לא יהיה דומה לו, יום ה" הגדול והנורא. אנחנו לא יכולים להבין אותו. אנחנו מאמינים בו, כפי שאנחנו מאמינים בכל הבשורות וכפי שאנו מאמינים בתורה ובנביאים. בוא יבוא ואין ספק. יישאר רק שליש מכל האנושות, וחסד ה" על עמו ישראל, מפני שכבר שילם את עונשו בשואה, ויישארו שני שלישים ממנו. חסד גדול ונורא הוא למבין במשמעותו.

עם יתר הבשורות, חוזרת המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, וממלאת אותנו בחלומות נבואיים על מאורעות הדור הרביעי הזה, וישנם חלומות רבים מאוד שעוד יגיעו. מוח האנושות יישבר מפני שהמאורעות ישברו את העולם, ואין מציל מידו, כי רק ה" מציל ביום ההוא. אשרי המפחד ממנו באמונתו, ויודע ה" תעלומות לב האדם. לא יענו התפילין ביום ההוא, לא ההליכה לבית הכנסת ולא שמירת השבת, שמירת השמיטה ושמירת כשרות ביום ההוא, כי אם אמונת לב האדם תענה לפני ה" ביום ההוא ואהבת הבריות ועשיית החסד והצנע לכת עם ה" אלהיך. לא יענו לימוד התורה והמשנה והתלמוד ביום ההוא, כמו שלא ענו בשואה, ובוחן ה" כליות ולב ובוחר באמונה שהוא אוהב.

לא כופר אני אלא מאמין אני בתורה, במצוות, במסורת תורה שבכתב ותורה שבעל פה, בדברי הנביאים ובשליחות אליהו הנביא, זכרו לברכה, ובראש השנה ובכיפור ובסוכות ובשמיני עצרת ובחנוכה ובפורים ובפסח ובשבועות ובכל היעודים המובטחים לבני ישראל. בנוסף, מאמין אני בחוק החדש ובכל המסרים החדשים שקיבלנו. ואמנם כל הדברים לא יענו ביום ההוא, כי אם הלב הטוב והמאמין, בו חפץ ה" ואותו בוחן ה". ההיסטוריה מעידה שאין אנו יכולים לדעת מה בדעתו של ה" ואיך הוא בוחן ומה הוא מחפש למצוא בנו, אבל הצדקה מצילה ממוות, והרחמנות היא ממידות ה', וכך גם אהבת הבריות, מעשה החסד, שפלות הרוח והענווה. הנה התפילין לא עונים ואפילו לא שמירת שבת, כי למען טוב האדם היהודי הן אותן המידות, ושכרן לא תלוי בעצמן, כי אם בקבלתן לפניו יתברך, ובכך שהן מכינות את הלב להיות לב בשר ומעדנות את האדם בכל תכונותיו.

העולם, בעוונות, מלא במינות ובמין, באהבת הכספים ובאכזריות, בכפירה ובעבודה זרה, בשיגעונות הדעת ובגנבה והשחתה, במשכב זכר ובכל מיני עריות, בכפרות המדע ובבניין מגדל הגנטיקה המשרה כפירה על פני תבל, בגאוותנות ובהרמת הרוח, באגואיזם, במחלות רוח, בשנאה, בזרמים דתיים מכל המינים השנואים בשמים ובפולחן לשטן וכישופים, וכולם עולים ומתנפחים ומטעים את בני האדם על האדמה, ולחם בידם הוא כדי להוציא מהם כספים כמו הסיינטולוגיה, כשהכפרות עולה בבתי ספר ולא מלמדים את יראת ה", אלא הולכים נגד הטבע בכל שלביו והורסים את עמודי יסודות תבל. לא לחינם בא יבוא יום ה" הגדול והנורא והמשפט הגדול מאת ה" בדור הרביעי הסופי הזה.

חיונית היא ידיעת מסגרת הזמן שאנו נמצאים בה, בכדי להבין את התשובה לכל השאלות ששאלנו על התפשטות הגאולה השלמה והמהפך הרעיוני והעולמי, הבא בעקבות כל הבשורות הנפלאות והאוצרות החדשים, שהגיעו עם ביאת הגואל חיים. כל הבשורות האלה תגענה לעולם אחרי שבירת רעוֹת העולם וטהרתו מעבודותיו הזרות, מהדעות המוטעות המרובות, מכל ההתנהגויות שהן נגד טבע העולם, מהמין הפרוץ, מהמגדלים השנואים ומכל הבניינים הבלתי רצויים, אחרי משפט האל, יום ה" הגדול והנורא המובטח לבוא. המאורעות הנוראים שיבואו לעולם הם שיכריעו את שמיעת והבנת הבשורות האמיתיות הנמצאות כבר ביד מועטים, למען הכנת הדור למה שיבוא.

ישנם גם הרבה מאמינים בפעולות האל, במשפטו, בגזרותיו, בהצלותיו, בישועותיו ובסימניו הניתנים להבנה למאמינים. רבים מאד כבר מסתכלים על מאורעות העולם עד עתה ורואים בהם אזהרות מן האל וסימנים למאמינים, כי המאמין יראה, בעוד הבלתי מאמין לא יראה כלום ולא יבין, גם בכל אותם המאורעות המתרחשים לבוא. הכלי להבנתם היא האמונה, האמונה האקטיבית הפועלית הנוכחת הריאלית בהווה, לא האמונה האקדמית השכלית האינטלקטואלית שלא משתייכת למסגרת הזמן שאנו נמצאים בו. ואמנם רבים הם שמסתכלים על המתרחש עכשיו, מבינים שכבר ה" מדבר איתנו בלשון ה"סימנים" של זמן המשפט הגדול הבא ומשתדלים להבין את הסימנים כל אחד לפי כוח אמונתו.

לנו המזל הטוב שנשלחו לנו מפתחות לקריאת הסימנים, כי נכללים הם בסימנים השלמים של הגאולה השלמה ובנבואות החדשות של המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, הנפתחת לדור הרביעי הזה. לכן כאשר יבוא הזמן שיצאו המפתחות לעולם, ייוודע למפרע כל מה שקרה, ואיך נובאו המאורעות בתוך הבשורות שהגיעו. אז ידעו ויאמינו בגואל האחרון, בספר הכוכבים של אברהם אבינו, בכוכבי הגאולה, במלכות השמים, באור החדש של חנוכת החנוכות, בסימן החמור אוכל לחם, במסורת הנבואית של הדור הרביעי ודור הבניין החדש ובסימן השלם של תחיית המתים בתחייתו של השופט המשוח, הצדיק חיים.

אז יבינו על מה אנו מדברים: על י"ג המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, על י"ג מזבחות התפילה החדשים של בית התפילה החדש ועל האיחוד האוניברסאלי בשבע קומותיו, ויראו מי פעל כל זאת, ה" צבאות האומר והמקיים. יתחדשו אז בני האנושות בשם האחרון של "אהיה אשר אהיה", יתעמקו בכל חלקי גאולתו יתברך מראשיתו ועד סופו בשלמות הגאולה האוניברסלית ובקיום היעודים לבני ישראל עם סגולתו, יאמינו בתורת ה" ויבינו בכוח נבואתו, כשבסוף הדור הרביעי ובהתחלת דורות הגאולה השלמה של השלום ייבנה בית המקדש, בעזרת ה" ברוך הוא.

אז יתחיל תהליך הפצת הבשורות בכל העולם. עד אז יזכו יחידים במספרים מוגבלים, אבל יהיה זה מספיק כדי להכין את הכנות הדור הנמצא, להכין את דור הצעיר ולקיים את הסימנים השלמים בכדי לזכות את בני העולם שיבואו אחר כך. ואתה, יוסף היקר, דע לך שהשדים קיימים ממעשה בראשית, והם ה"מלאכים" של מטה לפי עבודתם, וגם הם יהיו וימשיכו לחיות אחר כך בדורות הגאולה השלמה.

שלום רב וברכה,

פרץ גרין, באר שבע

.................................................

פרק 12

גנומן 551 - מכתב לדוד לוי ולסולי קמחג'י (אני כותב זאת פה בכדי שיהיה חלק מספר זה):

יש לי ברוך השם ובעזרת השם המפתח. אחזור על חלומי לפני שקיימתי את סימן שלוש השבתות מחוץ לבאר שבע. הייתי בחלום עם הצדיק חיים בקהילה האיטלקית במילאנו, אבל צורת הקהילה הייתה אחרת ממה שהיא ממש. היו במקום שלוש קומות, והייתה בו גם מחצלת ירוקה בצבע דשא חי רחבה ויפה, העולה על המדרגות המובילות לקומות. הצדיק חיים עלה על המדרגות ואני השתדלתי לעלות אחריו, אבל הצדיק כאילו עלה בקפיצה באופן "מוזר ונסתר" והסתכל לצדדים, אולי כאילו מראה לי שאינני צריך ללכת אחריו. אני מכל מקום המשכתי לעלות איתו והיו עלי תפילין.

גנומן 552 - בהגיע הצדיק לקומה השלישית הוא חיפש מפתח, מצא אותו בקיר למטה קרוב לרצפה ונדרש להתכופף כדי לקחתו. הוא פתח דלת של "משרד" בקומה השלישית, הסתכל בפנים ואמר כאילו בהפתעה: "אה, אברהם פה". אז פנה אלי ואמר לי: "אתה צריך לרדת עכשיו". אני לא כל כך רציתי ושאלתי בתמיהה "אני צריך לרדת, מורה?". ענה הצדיק חיים: "כן, תרד עכשיו", והוסיף "בשביל בעדיין" (אחר כך בערבית). ירדתי במדרגות ובירידתי חלצתי את התפילין. כשעשיתי זאת הבחנתי שהיו שלוש תפילין ולא רק שתיים.

גנומן 553 - לפני שירדתי במדרגות הצדיק נכנס לאותו המשרד. הוא היה הבמאי של סרט שצולם, והיו עיתונאים שהקליטו קלטות וצילמו אותו לטלוויזיה ולהרצאה. - -

החלום הפריע לי קצת בגלל המילה "לרדת" ובפרט שהחלום היה באיטליה. אחר כך נודע ראתה בחלום שהייתי צריך "לרדת" מבאר שבע שלוש שבתות, והיו בחלום שלושה דגים גדולים ושלוש אלומות גדולות ושמנות, והיא חשבה בחלום על מזלו של יוסף.

גם יהואל יהואל חלם שיצאתי מבאר שבע שלוש שבתות ושבפעם השלישית הבאתי איתי עורות חמור.

גנומן 554 - עוד חלום מן הימים ההם: ראיתי שאני בהרי שומרון ויהודה בבית פתוח ללא גג, במבנה טבעי מאבן, עשוי מחומר של "שופר" של איל, וחלק ממנו היה בצורת שופר גדול. מר דנינו (מבית הכנסת אריאל בבאר שבע) רצה להפריד את השופר ולתת אותו לשטן אבל לא הצליח. אמרתי לו: "לא ככה. אתה יכול לנתק אותו, אבל בתנאי שתעניק לי אותו לאחר מכן. הוא עשה כך ונתן לי את השופר, אך השופר היה גדול מאד, ארוך (כשלושה מטרים) וכבד מדי להרמה. גם פיו של השופר היה גדול, אבל הנחתי את פי עליו והצלחתי לתקוע בו לפחות ארבע או חמש תקיעות ארוכות. קול השופר נשמע כבריטון ארוך, והקולות יצאו ברורים מאד ונשמעו למרחקים. - -

גנומן 555 - אחרי השבת השנייה שהייתי בבית כנסת "אריאל" חלמתי, שהעלו אותי לספר התורה. רציתי לברך את הברכה החדשה של המנהג החדש, אבל לא ידעתי אותה. אז חשבתי לברך את הברכה הרגילה, אבל לא זכרתי אותה. ביקשתי עזרה מדנינו ומהשאר אבל אף אחד בבית הכנסת, שהיה מלא אנשים, לא זכר את הברכה. אחר כך כולם פחדו ממני כאילו אני מכשף או כופר וברחו כולם מבית הכנסת, חוץ מאחד או שניים. להם אמרתי: "באמת אין שום בעיה, וברגע יכולים להסביר את עניין הברכה החדשה". - -

גנומן 556 - חלום זה הוביל אותי להבין: 1) שחסרה עוד ברכה הנוגעת לברית השלמה (שהיא הברית המשלימה לתורת סיני) 2) שצריך לחדש את עניין השבועה על הברית השלמה. (בינתיים נודע חלמה חלום קשה מבית הדין שלמעלה, שירד מלאך מן השמים והכריז שהתלמידים שלא רצו לעזור לפאולו שכחו שהשבועה שלהם על הברית השלמה אמרה שהם צריכים לעזור לסימן, ושבלי עזרה כזו הם החסירו ברכה ולא קיימו את שבועתם). 3) ידעתי שהיה רצוי, כמו במתן תורה, שהנשים הנשבעות על הברית השלמה תיקחנה אחריות לחנך את הילדים שלהן על פי החוק החדש.

גנומן 557 - הדבר הזה היה חשוב מאוד כמו שניתן להבין. חידשתי ברכה על השבועה, ונודע נשבעה את השבועה על מזבח הלווייתנית, שהוא גם מזבח השְבועות, וחזרה עליה חמש פעמים בכדי ליטול את האחריות על כל הילדים. בלילה חלמה שאני אומר בשמחה "פטרו אותי מהברית השלמה" - פירושו שבדבר האחריות על הילדים נגמרו כל הסימנים של הברית השלמה ונתקבלה למעלה מאת ה" ברוך הוא (כמו שקרה בסיני). בשורה גדולה וחשובה היא זאת, כי כל זמן שלא נגמרה ולא נתקבלה הייתי תחת ה"עונש", ובהתקבלותה פטרו אותי, על דרך בר המצווה, בה אומר האב "ברוך שפטרני מעונשו של זה".

גנומן 558 - מדוע נוגע לפה עונש? לשם הבנה: אם חלילה לא נגמרה ולא נתקבלה ובמקרה בא זמני, והייתי נלקח לעולם השני, הייתי נענש על שלא קיימתי את המוטל עלי בתפקידי, חלילה וחס. לכן לשון החלום המדויק: MI HANNO SCIOLTO DAL PATTO NUOVO, ולא סתם נגמרו סימני הברית השלמה או נשלמה הברית השלמה וכו', כי האחראי על הברית השלמה פטור מהעונש הכרוך באי הצלחתו, חלילה. גדולה, אפוא, הבשורה הזאת הבאה רק בסיום שמונה עשרה שנים, שהן השנים של כל ההכנות לברית השלמה, בכדי להיכנס להתחלת סימן חמור אוכל לחם.

גנומן 559 - גדול ה" ומהולל מאד. נדרשת התבוננות עמוקה כדי להשיג זאת אבל כך הוא, כי כל העבודות של סימן החמור ב-65 שנות הדור הרביעי הן בשביל להביא אל התחלת הדורות של הגאולה השלמה, הי-הא!, הי-הא!

גנומן 560 - כדי לחזק את עניין חשיבות אחריות הנשים על בניהן ובנותיהן, עשתה שרון (אשתו של ג'יוזפה) את השבועה באחריות על בתה אסתר, וגם יעל עשתה באחריות על בניה ג'וזואה וברוך. באותו הלילה אסתר ראתה את סיום הנס וההצלחה: היא חלמה על ארמון שאין לו גג, כששלושה יהודים בתוכו ואחד היה מלך. הארמון היה בצבע צהוב ולבשו בו כותנות שעליהן שושנים. היא שמעה קול מן השמים האומר "ישוע היה בן אדם ולא אמר אף פעם שהוא אלהים" וראתה אור היוצא ועולה מן הארמון ההוא ונעשה לכוכב חדש בשמים. - - הי-הא!, הי-הא!.

גנומן 561 - נשלמו לפיכך סימני בית ספר אסתר, בית ספר השושנה ובית ספר השושנה הצהובה (ילו-רוז), והיא תכלית המטרה לקיום הברית השלמה. בזכות הנשים נתן ה" ברוך הוא את הסכמתו להמשך תורת הסימנים השלמים בעולם, הי-הא!, הי-הא!. לפני כחודש ימים קיבלתי את הסימן החשוב שבית הדין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה הוקם בשלמות פה בבאר שבע, כי גם הוא לא יכול להיות חסר לשם קיום הברית השלמה.

גנומן 562 - בשבת השלישית באשקלון ראיתי בסימנים קשים את ה"מוות" של הדור הזה הנמצא, ושאין שום תקווה להשפיע מבשורות הגאולה. בחלום ריפאתי ילדה בת שש שנים שהייתה עיוורת בעין הימנית, ואחרי ששמתי את ידי הימנית על ראשה בריכוז חזק, התעלפה ונפלה על הרצפה כמתה ממש. הסתכלתי עליה בריכוז עד שהתחילה להתאושש, קמה ונרפאה לגמרי בעינה הימנית ואמרה בשמחה רבה: "זו הפעם הראשונה בשש שנים שאני יכולה לראות בעין הימנית". אדם אחד התחיל לומר שאני אדם גדול, אך הכחשתי זאת באומרי: "גדול ה" בלבד, ואני כלום ואפס, וחלילה לך להגיד עלי כך, כי שקר הוא". - -

גנומן 563 - לא התבררו אצלי עוד כל הפירושים, אך התקווה היא בקטנים ובצעירים. יש פה תיקון לשש שנים שעברו, שמטעמים שונים היו כמו בחוסר ראות בעין הימנית, אולי מחוסר האהבה מצדנו התלמידים לעסוק בחפץ לב ובהתלהבות למען הגאולה השלמה, ואולי מחוסר האהבה ההדדית שגרמה להרבה דברים שליליים ולהעדר אחדות אמיתית, כי העין הימנית מוחלת באהבה על חסרונות האחר ומחפשת את החיובי ואת מידותיו, כפי שאמר ישוע: "מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה" (יוחנן, י"ג, 34), ועוד מלים חשובות על עניין האחדות באהבה.

גנומן 564 - מכל מקום הסימן לשם תיקון הוא: התרפאה העין הימנית, ולכן יש תקווה להשתפר בכל חסרונותינו בשש השנים שעברו. גם אני, בהיות כבדות הברית השלמה עלי, לא ירדתי אל עניין האהבה והחינוך כפי שהייתי צריך לעשות. הנה אחרי שפטרוני מהברית השלמה ואחרי שקיימנו את שבועת הנשים וסיימתי את שלוש השבתות, ג'יוזפה חלם שאמרתי: "אני צריך עכשיו לצאת מאוהל יעקב ולהתערבב עם האנשים הפשוטים, ואסור לי ללכת לבית הכנסת מפני שנמצא שם הזוהר". - סולי חלם שאני אומר לו "אני צריך קהילה בשבילי". - - דהיינו: אנו מסימן החמור צריכים קהילה של הברית השלמה.

גנומן 565 - התקווה היא להביא צעירים אל קהילה משלנו פה בארץ דרך בית ספר אסתר ובאיטליה דרך בית ספר השושנה. בינתיים סולי עמד על קו המחשבה ואמר "אנחנו צריכים לעשות מסיבת עיתונאים מחוץ לבית הכנסת", אך מה לנו ולבית הכנסת, שאי אפשר לדבר בו את מה שצריך לדבר נגד הזוהר ונגד "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכיניתיה" שכל כך השתרש בו? דבריו של סולי הועילו לי למצוא את המפתח. אם אנו עושים הרצאה צריכים לבוא בידיים מלאות, בדבר מה חשוב שאנו מביאים לעם.

גנומן 566 - אם אנחנו מכריזים על מלחמות השם אנו צריכים להציג את הבסיס, הוא ספר "מלחמות השם". מדוע הצלנו את הספר, שנשכח ואף הוחרם על ידי היהדות האורתודוכסית והחסידית אם לא כדי להחיותו בקרב העם? הלא על ספר זה ישנה ברכת הצדיק לפני פטירתו: "הספר הזה יהיה קדוש"! כוונת הצדיק חיים היא לא על תוכן הספר שהוא קדוש, שאין בזה שום חידוש, אלא על כך שהספר הקדוש הזה יגיע אל זמנו, יתוודע כספר קדוש לכל עם ישראל ויקדש את עם ישראל במלחמות השם נגד כל שקר הקבלה.

גנומן 567 - כל החלום שלי בבית הכנסת עם הצדיק היה בסגנון של תחבולות, אופן קפיצת הצדיק חיים על המדרגות, אופן מציאתו את המפתח, הרמיזה בעין באומרו לי "בשביל בעדיין", העובדה שאני צריך לרדת, הכול היה בסגנון של "בתחבולות תעשה לך מלחמה", ולכן היינו באיטליה והוצאנו בה את ספר "מלחמות השם" באיטלקית בזכות הצדיק הנסתר חיים. הספר תורגם על ידי דוד לוי לאיטלקית ומומן על ידי מר רמו לוי, זכרו לברכה. על כך רמז הצדיק באומרו "אה, אברהם פה", כי בא הזמן בזכות הצדיק חיים להחזיר את עם ישראל לאמונת אברהם אבינו הפשוטה דרך מלחמות השם נגד אמונת השקר.

גנומן 568 - הרי המפתח לפתוח את הדלת לאמונת אברהם נמצא בקומה השלישית בחלק התחתון של קיר אחד. המפתח היה מונח שם מזמן, והיה צריך רק למצוא אותו, להרים אותו ולפתוח את הדלת של החדר, בו נמצא אברהם. דהיינו: לקחת ולהרים את כל סימן ספר מלחמות ה" שהתחלנו בו באיטליה. ובא הכול לסיום התקופה השלישית בגמר זמן סימן הכוכבים, סימן מלכות השמים וסימן האור החדש של חנוכת החנוכות. ומרומזים הם כאן: "אברהם פה": סימן הכוכבים; המחצלת הירוקה המהודרת העולה על מדרגות: סימן מלכות השמים; חדר הפרסומת: סימן האור החדש של חנוכת החנוכות היוצא לרבים.

גנומן 569 - ואכן פרץ צריך לרדת מבאר שבע של התפילין, מבתי כנסת של הזוהר ומהדתיות הבלתי רצויה של כל אלה שאין להם זכות לקבל את מלחמות השם. צריך הוא לחלוץ את התפילין "בשביל בעדיין", בשביל הסימן ה"עממי" של החמור אוכל לחם. בעדיין (אחר כך) בלשון "בלדי", שפת העם הערבית, רמז הוא להקדמות ולהוספות לספר מלחמות השם, מפני שלא מספיקה הלשון הרבנית של הספר עצמו, כי צריך להקדים אותה בדברים שכל אחד יוכל להבין. באופן זה מעניקים דרך למי שרוצה להיכנס לקריאת הספר עצמו. "בשביל" בעברית: משמעותו שכל הספר יהיה בעברית בשביל עם ישראל.

גנומן 570 - חדר הפרסומת לטלוויזיה, לסרט, לקלטות ולהרצאה בא לסלול לנו דרך בהכנת הדברים, שהרי מובן שצריך זמן להכין את כל זה, למצוא בית דפוס עד שמוציאים לאור, להשיג אמצעים, ואולי למצוא אנשים המעוניינים במצווה שכזו. לכן אנו צריכים לחשוב גם מה לעשות בכדי להגיע אל פרסום הדברים. צריך לרכז את הפרסומת על הצדיק חיים כמו בהקדמתנו למלחמות השם. החלום נותן תקווה גדולה, ואני זוכר שבחדר הפרסומת הייתה התלהבות רבה, והיו בפנים כעשרה אנשים עסוקים מאד: בצילומים, בהקלטות, בטלוויזיה, ברדיו ועוד.

גנומן 571 - מתחיל הזמן שצריך לגרום לכך, גם מצד זמן הסימנים וגם מצד הרגע ההיסטורי שאנו נמצאים בו. מצד הסימנים מתחיל להתברר יותר איך שהכול בא להשלים את סימני הברית השלמה לפני שנכנסה תקופת סימן החמור אוכל לחם (התקופה הרביעית, בהתאמה לסימן השלם הרביעי). שלוש התקופות: "כוכבים", "מלכות השמים" ו"חנוכת החנוכות" גבוהות הן מאד וקשה שיגיעו עוד לעולם, אבל צריך אותן, מפני שהן מרכזיות בגאולה השלמה ומשמשות כתקופות מקדימות לפני שהחמור יוכל להפיץ את הבשורות.

גנומן 572 - נדרשת שלמות כל הסימנים עד שפוטרים את החמור מ"עונש" הברית, ואז הוא יכול לצאת בפומבי ולבשר. רק בסיום שלוש השבתות, שלוש התקופות, יכול החמור לשים את עורותיו. וכבר מוכן סימן השופר הגדול, שלא ניתן ביד השטן של אנשי הזוהר, כי אם ביד החמור נגד הזוהר, ובו הוא תוקע נגדם. הנה זה שמונה עשרה שנים אני מכריז שבא הזמן אך רק עתה תקעתי בשופר הגדול. משהו מתרחש.

גנומן 573 - אנחנו קטנים ומה לנו לדעת מהזמנים? החלום נותן תקווה שיש מפתח מתחת לקיר ביד הצדיק חיים המוכן לפתוח את חדר הפרסומת. הנה פה בארץ המצב אחר לגמרי מאיטליה, ואם באיטליה מוכן חדר הפרסומת, כל שכן בארץ ישראל. הדברים נוגעים לדת ישראל ולעם ישראל וישנם המון יהודים, מהם דתיים, וגם רבים מאד שיש להם אמונה בליבם, אבל מאוכזבים מדת ישראל שהם רואים. יש מין שאלה, כאילו מתחת לקיר בליבם: מדוע זה קורה? מה יש פה שלא הולך? מדוע הדתיים לא אהובים? האם יש משהו ב"עצם" היהדות או בשולי היהדות הגלותית שאינו כהוגן, שאומרים שהוא כשר והוא בעצם טרף?

גנומן 574 - לא מוצאים תשובה, כי מוחבאת היא מתחת לקיר. עלינו להרים את המפתח בשם הצדיק חיים ולתת להם תשובה. דת הדתיים המאמינים וקוראים בספר הזוהר ובכל הקבלה המזויפת שנבעה ממנו היא דת פסולה, לא מצד עצם הדת, כי אם מצד הפסולת שנתערבבה בה במשך הגלות. כי נצטמצמה כל דעתם בצמצומים ארורים, נשתבשו המקורות בפרצופים אסורים, ונתקיימה נבואת משה: "יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (דברים, ל"ב, 17)! הגיע הזמן לפרסם כותרות גדולות בעיתונים ובטלוויזיה ולהנחיל ספר המסביר את כל הדברים.

גנומן 575 - "אה, אברהם פה": וישכם אברהם בבוקר (היה בוקר זמן שחרית, שהרי על פרץ היו תפילין) ויחבוש את חמורו. בשמחת המצווה פרץ צריך לחלוץ את התפילין, דהיינו להפשיט מעצמו את צורת "פרץ" ולהיות לחמור, כי הגענו אל הסימן הרביעי, החמור אוכל לחם (יהואל יהואל ראה בחלום שדווקא בשבת השלישית צריך להביא בגדי עור חמור). סימן החמור הוא סימן של שמחה, המקשר ביחד את כל הסימנים, כמו הסימן שעושה הצדיק חיים מהכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון.

גנומן 576 - צריך להבין בסימנים. הסימן השלם החמישי הוא סימן הדור הרביעי הקשור בכוכב הרביעי, אך גם סימן החמור קשור בכוכב הרביעי, כי סימן החמור הוא גם הסימן הרביעי. ונכון הוא מפני שארבעת הכוכבים של סימן הכוכבים קשורים לארבעת הסימנים הראשונים. הכוכב הראשון, כוכב אברהם, קשור בסימן הכוכבים ובספר הכוכבים של אברהם אבינו. הכוכב השני הוא כוכב יצחק אבינו הקשור במלכות השמים, כי יצחק הוא הנסתר באבות, וקשור בשם "אשר". הכוכב השלישי הוא כוכב הגאולה, כוכב יעקב אבינו ו"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר, כ"ד, 17), הקשור בסימן האור החדש של הגאולה השלמה בשם "אהיה" האחרון, שסימנו השלם יתגבש בבית המקדש ובחג חנוכת החנוכות.

גנומן 577 - לכן הכוכב הרביעי הוא הכוכב הרביעי הנעתק, הקשור בסימן החמור, כי כל שלושת הכוכבים (סימנים) בכדי שיתקשרו עם העולם זקוקים ל"סימן המשיחי", הוא סימן החמור (כשבא זמן הגאולה של כוכב יעקב אבינו, אז דרך כוכב, שהוא כוכב המפליא (כוכב מלכיצדק) ונפגש עם הכוכב הרביעי הנעתק המגבש את כל ענייני הגאולה השלמה לזמן ההווה. לכן החמור אוכל לחם בכוח כוכב המפליא מקשר את כל ענייני הגאולה לזמן הדור הרביעי).

גנומן 578 - אנו אומרים תמיד שהכוכב הרביעי כפול הוא, וזאת בהרבה פנים. גם הדור הרביעי הוא כפול, וגם סימן החמור אוכל לחם הוא כפול, כמוסבר בכתבים שרק שני הסימנים - זה שקיבלה נלדה לוי, עליה השלום, וזה שקיבלה שרה מרקוס בשנה השנייה של הסימנים השלמים, מייצגים את הסימן השלם על דרך סימן חמור, משיח בן יוסף וסימן חמור, משיח בן דוד. לפיכך גם הסימן הרביעי וגם הסימן החמישי (הדור הרביעי ודור הבניין החדש) קשורים בכוכב הרביעי.

גנומן 579 - ראו כי הכוכב החמישי הוא כוכב המפליא, והוא הסימן האוניברסאלי של כל הסימנים. מכל מקום אין הכוכב החמישי קשור דווקא בסימן החמישי, כי אם בכל הסימנים: "כאשר נגיע לכוכב הרביעי, אעשה סימן והכול יתקדם במהירות". הנה הסימן מתחיל מהתחלת סימן הכוכבים, הסימן שהגואל חיים עושה בחלומו של ג'ינו, ויש לסימן ההוא השפעה על כל הזמנים הבאים אחר כך.

גנומן 580 - ואמנם בהגיע לסימן הרביעי של החמור אוכל לחם יש שלמות חדשה בסימן ההוא, כי כבר נתמלאו שלושה כוכבים בסימנים, ונכנס הסימן הרביעי. סימן הכוכבים קשור בזמני הדור הרביעי, אך כאשר מגיעים לסימן הרביעי, הקשור בכוכב הרביעי, מדובר בזמן מיוחד של שלמות הסימן שביצע הגואל חיים בפועל בחדר הפרסומת, ולכן בחלום זה מרמז הצדיק חיים: "אה, אברהם פה".

גנומן 581 - אני אומר שלמות בקיום הסימן שביצע הגואל חיים בפועל, מפני שגם בסימן הכוכבים אמר הגואל, כי כאשר "מגיעים" אל הכוכב הרביעי "אעשה סימן", ונעשה הסימן. כלומר: הכול מתחיל מהרגע ההוא, כי הדור הרביעי מתחיל אז, בעוד הזמנים אחר כך "מגיעים" באופן מיוחד ביחס לכוכב הרביעי, ולכן "אעשה" בלשון עתיד. כאשר עברו זמני הכוכב הראשון, הכוכב השני והכוכב השלישי, ומגיעים לכוכב הרביעי, זמנו של הסימן מהצדיק חיים זמן מיוחד הוא מאוד בשלמות. זהו "בשביל בעדיין", שתתקיים הירידה, ויושלמו כל הסימנים של הברית השלמה בכדי להיכנס אל הסימן הרביעי בשמחה, כי זמן חשוב הוא בתהליך הסימן שמבצע הגואל חיים בפועל, מהכוכב הרביעי אל כוכב אברהם.

גנומן 582 - לכן הצדיק חיים הוא שנכנס לחדר הפרסומת ולא מאפשר שפרץ יהיה על ידו, כי עניינו הוא של עשיית הסימן ההוא, השייך רק לגואל, כי הוא הוא העושה את הסימן ולא אחר, כמו בסימן הכוכבים. בשל כך אנו צריכים לשמוח באמת שהגענו עד כאן, ושמכריז הגואל חיים "אה, אברהם פה". אנו צריכים להמשיך בשמחה, באומץ לב ובמחשבה חדשה כדי להגיע אל ההצלחה, שעשויה לבוא מעתה, בעזרת השם, עם חידוש זמן זה של הגאולה השלמה.

גנומן 583 - וזאת היא גם העין הימנית שהייתה עיוורת ונרפאה - עניינה הוא השמחה שהייתה חסרה, בפרט בשש השנים שעברו, ושעכשיו ברוך השם ובעזרת השם, נגמרה הכבדות של פרץ במסגרת הברית השלמה, והגיע זמן השמחה של סימן חמור אוכל לחם, ירצה ה" בנו, ישמח את לבנו, יתמלא רחמים עלינו, יקל עלינו מהכבדות ויהפוך אותה לשמחה ולזריזות, כך שנחבוש את חמורנו בשמחת מצוות ה" עלינו לעשות את רצונו בחפץ לב ובחדווה. הלוואי ויקל עלינו את הדרך להדפסת ספר "מלחמות השם", ושנזכה לראות בתיקון היהדות, ובהחזרת העם להבנה חדשה באמונה הקדומה של אברהם אבינו, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 584 - נזכרתי בשנה הראשונה ובכבדות הנוראה שהייתה עלי בזמן התגלות הסימנים הראשונים, עד שבא חלומה של נלדה על החמור אוכל לחם, שבו שמחתי שמחה גדולה מאד. עד שהיא לא קיבלה את סימן החמור, חשתי בכובד רב כתלמיד הצדיק ועם אחריות הבשורות עלי, כשמין משיחות נבואית עלי, מבלי לדעת איך אני צריך לייצג את עצמי כלפי העולם. זאת, כאמור, עד שהגיע סימן החמור ושמחתי, כי כחמור נעים לי לצאת. הי-הא!, הי-הא!

גנומן 585 - לכן ברוך ה', שהוביל אותנו עד הלום להיכנס לסימן חמור אוכל לחם, בעזרת ה", בשמחה ובהצלחה של כל התלמידים.

גנומן 585 - יש להבין את הדברים במידה ולא לקפוץ באוויר. חלק מלימודנו התמידי הוא להשתדל להשיג הבנה בזמני הדור הרביעי, ולא דבר קל הוא. לפעמים מבקרים אותי: "הנה אתה אומר: הנה בא, הנה בא, הנה בא, אז למה אנו נמצאים במצב כזה?", ומחשבתם על המצב הקלוש באמצעים ובמיעוט התלמידים המפוזרים ובקושי מתפרנסים.

גנומן 586 - ביחס לחצי הכוס הריקה מה אענה? אז אני עונה ביחס לחצי הכוס המלאה: אין אוצרות של מלכות השמים אי פעם בתולדות ההיסטוריה כמו אלה שירדו אלינו, דברים שמחכים להם מימות עולם, ושמגיעים רק בזכות הגואל האחרון הנבחר!

גנומן 587 - אנו בתקווה באמונת הסימנים השלמים, וכל אחד מהם יגיע זמנו, ידבר בפועל ויתקיים בעולם. מצוותנו לשמוח בהם ולחיות באמונתם.

גנומן 588 - בניסים נסתרים אל מסתתר מדריך אותנו בדרך הנכונה.

גנומן 589 - בא זמן חדש בתקופת כוכב אברהם, ורצויה אמונת הברית השלמה שתעשה חיל. הצדיק חיים מותח קו ישר מעומק דברי הימים ומרים את כוכב אברהם אל ההווה.

גנומן 590 - עלינו להביא את ספר מלחמות השם לדפוס ולפרסמו, והוא המפתח ליתר ההצלחות שתבואנה אחר כך בעזרת השם. בכך נפרסם גם כן את אתר האינטרנט שלנו[10], ונסדר בו את ההקדמה ועוד כתבי הוספות מחמישה לוחות הברית על דור אנוש, חטא המגדל, חטא עגל הזהב ועניין שבירת הלוחות, להשלים בו את החרם מדאורייתא שהיא התבוננות תורנית מפליאה, ואת הטקסט "חדשים מקרוב באו", כי כל הכתבים האלה מחדשים את התורה ממש ומביאים את התוכן הנבואי של דור אנוש, המגדל, העגל, שבירת הלוחות, וגם את עץ הדעת טוב ורע ואת פרשת "האזינו" אל ההווה בפועל.

גנומן 591 - כתבים אלו מעניקים את הדרך למי שמסוגל להיכנס לקריאת ספר "מלחמות השם" בהבנה אמיתית, הספר שממנו תצא המלחמה בפועל, בעזרת השם, אל קנאי ה', שיקומו בעם לדבר את האמת. הספר הבא אחרי "מלחמות השם" הוא "אור חדש לרמב"ם", עליו השלום. הכנתי ממנו כבר יותר מחמישה עשר פרקים לא ארוכים פה בבאר שבע. הספר מפרש את שני הסעיפים האחרונים של "הלכות מלכים" בנוגע לענייני משיח בן דוד, וזאת בהמשך ללשון הפרשנית של "הנשר הגדול", כמו לדוגמא: הבאת כל העמים לעבודת ה", ככתוב: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9).

גנומן 592 - העיקר הוא שהרמב"ם שולל את כל הפירושים של החכמים והמדרשים על עניני המשיחות ומסביר, שאף אדם לא יידע איך יהיו הדברים עד שיגיעו, ושאין לחכמים קבלה בדברים האלה וסתומים הם אצל הנביאים. כלומר: סתומים הדברים בדברי הנביאים, כי גם הם לא ידעו איך יהיו הדברים, ולכן החכמים לא יכלו לקבל מהם מידע אודות ענייני המשיחות.

גנומן 592 - זוהי הכניסה אל ענייני ודברי הקבלה החדשה האמיתית של הגאולה השלמה ואל הסימנים השלמים. לפיכך הספר "אור חדש לרמב"ם" מפליא מאוד את מי שקורא אותו באיטיות ובשכל, ורואה את מה שמכוסה מתחת לדבריו של "הנשר הגדול" ואת הכוח העצום שלו להכריז שזו הקבלה שעוד צריכה לבוא ואשר תעניק את כל ההסברים לגאולה השלמה.

גנומן 593 - בשם הצדיק חיים מוסבר שהרמב"ם עצמו היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. הרי את עיקרו של הספר כבר הכנתי, והחלק השני ייגע[11], בעזרת השם, בענייני הקבלה החדשה, הסימנים השלמים והחוק החדש.

.................................................

גנומן 594 - יומן: ג' בניסן התשס"א (27 במרץ 2001): בחלום ביקשו ממני שני אנשים לדבר על חשיבות אותו היום לפני אנשים בבתיהם. שאלו אותי אם הבנתי את החשיבות, ועניתי שמעצם העובדה ששאלו אותי, הבנתי שהיה זה יום חשוב.

גנומן 595 - לפני חלום זה חלמתי שהייתי עם משה ברדי שישב לשמאלי, ואני כתבתי דברים בעברית באריכות. - -

גנומן 596 - שני החלומות שני יומנים הם: יומן בית ספר אסתר ויומן חמור אוכל לחם. חשיבות היום היא שאני מתחיל בשני הכתבים החדשים האלה.

גנומן 597 - הספר שרציתי לכתוב: "יצחק אבינו והאיל על סעודת הלוויתן" לא נכתב חוץ ממספר גנומנים חשובים שקיבל ג'יוזפה כשהיה פה.

גנומן 598 - אתמול והיום התחלתי ללמד את יהואל יהואל את פרשת "בראשית" עם תרגום אונקלוס ועם רש"י. לאט לאט.

גנומן 599 - ישבתי בסימן בית הדין של מרדכי הצדיק עם הגלימה החדשה, שעליה כתובים שמות התלמידים.

גנומן 600 - יום נורא ורע לישראל. אתמול (26 במרץ 2001) נרצחה שלהבת פז, תינוקת בת 10 חדשים. הלוואי ותדלק שלהבת יה נגד כל השונאים ותשמיד אותם.

.................................................

פרק 13 - התחלת הסדר החדש - יומן חמור אוכל לחם

גנומן 601 - חלמתי שאני בבית כנסת "אריאל" לא כדי להתפלל אלא כדי להגיד להם שאני לא יכול לבוא לשם להתפלל מטעם הסימנים נגד הזוהר, ושאני צריך לעבור לגור עכשיו בחברון. ניסיתי לדבר אבל היו בלבולים ולא התאפשר לי לדבר, ולא הגעתי לחברון בחלום. -

גנומן 602 - משה ברדי ריפא את צד גופי השמאלי ביד ידו הימנית, וזה אחרי שלושים שנה.

גנומן 603 - הרפואה הגיעה אחרי שברכתי אותו למצוא אישה הגונה המתאימה לו תוך קריאה בטקסט של הצדיק חיים ופרקי שיר המעלות. הרגשתי גוף אחר יורד לגופי.

גנומן 604 – ראיתי היום אישה דתייה בחברון שאומרת: "יעשו מה שיעשו, אבל אני לא אזוז מכאן". אומץ לב אמיתי גדול, כי עינה הימנית היא בחיזוק המידה. האם נאמרו דבריה בשל כוחה הפיזי? לא, כי אם בצדק עינה הימנית, בזכותה עומדת וקוראת היא לאל לעמוד לימינה ולא פוחדת מחוסר כסף או ממצב קשה ועומדת על זכותה לחיות בחברון, עיר אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.

גנומן 605 - חוזק העין השמאלית בקרב אנשי בית כנסת "אריאל" בא ביחד עם חולשת העין הימנית המפחדת מצילה. העין השמאלית היא הדתית החסידית הזוהרית, שאין לה הכוח לשמוע דבר לא רגיל או כנגד דעתה, מפני שהעין הימנית חלשה ומפחדת מכל דבר, אין לה כוח ראיה ואין לה כוח שמיעה. אם אחד רוצה לומר משהו ההפוך מדעתם של אותם אנשים, הם סוגרים עליו בדיבורים ולא נותנים לו לדבר, כי אין להם כוח לשמוע, ומפחדים הם משברון הפסלים.

גנומן 606 - השקרן משקר ומחפש את השקר באחרים, אין לו כוח לעמוד בביקורת עצמית ואין לו פרמטרים אמיתיים ויציבים לדון במשפט אמיתי, כי הוא לא מצליח להתמודד עם האמת. חולשת עינו הימנית בולטת, והוא אינו יכול לעמוד על משקל הימין והשמאל באיזון שווה, לראות מה זה ועל מה זה (כי כוח העין הימנית מאפשר את האיזון). זה מה שהרס והחליש והוריד את היהדות ארבע מאות שנים.

גנומן 607 - גם לדור זה, כמו לכל דור, יש הפרמטרים החדשים שצריכים להתמודד איתם מכוח העין הימנית החזקה, אך במקומה קיבלו את הפרמטרים הכוזבים של ספר הזוהר, הקבלה השקרית והחסידות המלאה באדמו"רים, באשליות ובדמיונות שווא המרימים את הרוח להבלים ומחשיכים את השכל הישר.

גנומן 608 - תיקון הדור הרביעי הוא ברפואת העין הימנית מהחולשה שלה ומעיוורונה, בכדי לעמוד בביקורת עצמית ובכדי לתת גם לשמאל כוח אמיתי במקום כוח דמיוני. החוק החדש מנחה את המונחים האמיתיים ואת הפרמטרים הנכונים המיוסדים על יסודות התורה ועל המציאות של הזמנים שאנו חיים בהם, כי כל אחד הולך בדרכו, ואין לו הכוח לעמוד על מה שחסר לו: חיזוק הימין במידת הצדק המיוסד. לכן גובר בו השמאל ומשקר לו, ואין לאדם כוח לעמוד נגד השמאל המשקר, אם אין לו העין הימנית החזקה והביקורתית לאזן את הליכתו.

גנומן 609 - הכוח בעבודה זרה הוא, לדוגמא, שמאל משקר, שהעובד את עבודתו הזרה יעשה זאת בכוח ובחשק גדול, ויזבחו לשדים לא אלוה, אבל אין לו חיזוק של העין הימנית כדי לבקר את תוכן מעשהו. וכן הוא בתאוות הכספים או באהבות זרות מכל מין: אין אז הכוח לעמוד נגד הסתירות, אפילו כאשר האדם "רואה" אותן בעצמו, כי צריך את חיזוק העין הימנית לעמוד נגד הכוח הגדול של השמאל. בלי החיזוק והראות של העין הימנית, כוח השמאל יתגבר על האדם מבלי ביקורת עצמית, שהרי כוח העין הימנית הוא שיאפשר את האיזון ואת ההסתכלות על משקולות השמאל והימין כשופט אמיתי העומד באמצע.

גנומן 610 - בדור הרביעי כוח השמאל מתפשט ומתחזק יותר מבכל הדורות הקודמים מטעמים רבים, מהאמצעים הטכנולוגיים, משפע הכספים, מהפריצות במין, מהכיפרות המתגברת ומהדתיות המיסטית, היוצרת רוחות של שקר בכל פינה. לכן דווקא בדור הרביעי הזה צריך לחזק את העין הימנית בראיה חדשה ביקורתית ומיוסדת וליצור איזון. הדור הרביעי הוא דור השיגעונות מהעין השמאלית המשקרת ללב האדם, והוא אינו רואה את צורתה האמיתית.

גנומן 611 - בלימוד הזה לא קל להגדיר איפה השמאל ואיפה הימין, איפה העין השמאלית ואיפה העין הימנית, וגם איפה השמאל של המוח החדש השפל ואיפה ימינו, ואיפה הימין של הלב החדש ואיפה שמאלו.

גנומן 612 - ללא מפתח או מפתחות לא יכולנו לגשת אל העניינים. החלום נתן את מפתח רפואת העין הימנית, והוא תיקון העין הימנית, לא תיקון העין השמאלית. אני משתדל עד פה להגדיר זאת ביחס לדור הרביעי, כי חוסר האיזון של הדור הרביעי גורם לכך. לא יספיקו המשניות המסורתיות להגיע אל התיקון של ימינו, מפני שהמצבים שונים ממה שהיו.

גנומן 613 - בלי מפתח חדש, משניות כמו "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה" (משנה אבות, ו', ד') או "וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם" (משנה פאה, א', א') לא ישביעו. חכמתם נשארת, אבל פעולתם בדור הזה עלולה לעקם את המידה הישרה במקום ליישר את המידות. בעוונות, אנו בדור שאחרי הפרת הברית, וכמוסבר בכתבים, חידוש תפארת הברית נדרש אחרי ההפרה, ולכן בא לשם תיקון בתנאים חדשים. לדוגמא, עצת הרמב"ם, "הנשר הגדול", שלא ללמד תורה לנשים לא מתאימה לזמנינו ורחוקה היא לגמרי מפעולה, אף כי חכמתה נותנת לימוד לזמנים קודמים.

גנומן 614 - בפשטות, מן המסורת אברהם קשור במידת החסד, חסד לאברהם, יצחק קשור למידת הגבורה ופחד יצחק, ויעקב קשור למידה השלמה של הרחמים. דהיינו אברהם מהימין, יצחק מהשמאל ויעקב בדרך אמצע שלמה.

גנומן 615 - אברהם אבינו היה איש החסד, מחכה לאורחים ומכניס אורחים. יצחק אבינו היה איש הגבורות הנעקד על המזבח מוכן להיות עולה לה", והיה יושב אוהלים ולא היה יוצא הרבה, ויעקב אבינו היה איש המלא בשלמות בדרכי החיים שלו במאבקים מכל צד עם עשו, עם לבן, עם רחל ולאה, עם בניו בגלל יוסף, עם מעשה שמעון ולוי, ובכולם שמר אמונים וסמך על ה" וניצח בקדושתו.

גנומן 616 - יש בכך הקבלה גם לשם אהיה אשר אהיה. "אהיה" הראשון הוא ימין ה" בנתינת התורה או ביציאת מצרים שהיה חסד גדול לישראל. "אשר" הוא שמאל, אל מסתתר בגבורת ההסתר בנביא אליהו, בפורים ובהסתר מישרתו של ישוע וגלות ישראל. דרך האמצע השלמה היא בשם "אהיה" האחרון של הגאולה השלמה.

גנומן 617 - עם זאת, מקשרים אלו לגאולות ולאבות לא נסיק את עניין העין השמאלית והעין הימנית במלואו. אנו מדברים על הדור הרביעי הזה, ומהסימן שהגיע יש להסיק שהתיקון המשמעותי ביותר בדור זה היא רפואת העין הימנית, בחיזוק ובכוח הביקורת ובראות חדשה.

גנומן 618 - כדי לעמוד על הפרמטרים החדשים להבין בשמאל ובימין ובאמצע, נבצע זאת דרך מפתח המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, כי הראות החדשה שלנו תבוא מהסימנים השלמים, מההתבוננות המשולשת ומהמזלות החדשים. לפיכך ניתנה לנו האפשרות לעבוד איתם, להבין אותם ולהסיק מסקנות, העוזרות לנו להתגבר על חולשותינו וחסרונותינו, ולהבחין ולדעת כיצד ללכת בדרך ישרה בעזרת ה" יתברך.

גנומן 619 - לפי המפתח ניתן לשייך שבעה מזלות עד מקלט ארמדיל לעין השמאלית, ושבעה מהיופי של גן עדן עד מקלט הארמדיל לעין הימנית. לפי חשבון זה תחיית הציפור תהיה בעין השמאלית והיופי של גן עדן בעין הימנית, קרב הדג בעין השמאלית וגוב האריה בעין הימנית, משקולות החמור בעין השמאלית והבושם השמימי בעין הימנית, הצב המואר בעין השמאלית וסוף הדקה בעין הימנית, מלכות הג'ירף בעין השמאלית ועמק מרקורי בעין הימנית, כוכב התכנית בעין השמאלית ואגם מלח בעין הימנית, ושתיהן במקלט ארמדיל.

גנומן 620 - השמאל הוא כוח המתגבר בישירות או באמונה או מצד הקבלה האמיתית המסורתית המושלמת בקבלה החדשה האמיתית. העין הימנית תזדקק לעיון, לעבודה ביקורתית, לרפואות ולתיקונים.

גנומן 621 - תחיית הציפור היא האמונה בתחיית המתים המושלמת בתחייתו של הגואל האחרון חיים. קרב הדג מיוחס במיוחד לדיבר השני ולקבלה האמיתית של ה"בית" של בראשית, היא הקרב נגד העבודה הזרה, היא מלחמות השם נגד שיטת האצילות והיא המלחמה נגד הלוגוס ונגד השילוש. מי שעין שמאלו מתוקנת יקבל את הדברים בישירות הקבלה שהבאנו, ומכל מקום לא יספיק לו השמאל ויצטרך לחזק את עינו הימנית בחוק החדש בגוב האריה.

גנומן 622 - גם המקבל את תחיית המתים בתחיית הציפור ישירות בעינו השמאלית יצטרך להתבונן בסימן השישי ביופי גן העדן ולחזק את כוחו, את אמונתו ואת ראותו בתחיית הגואל חיים מצד העין הימנית. המקבל את סימן החמור אוכל לחם יכול לקבל אותו בשמאלו בישירות מצד עני הוא ורוכב על חמור, וישיג מכך את משקולותיו בגלל הדברים הרבים הקשורים בסימן הזה. עם זאת יזדקק הוא לכתר התפילה, עד שיקבל את הבושם השמימי, והיא התפילה הקשורה במנהג החדש. ומוסבר שהכובד הגדול ביותר בסימן החמור הוא מצד המנהג החדש, ולכן בעין השמאלית מקבל האדם את קבלת המנהג החדש ובעינו הימנית מתחזק הוא בתפילתו.

גנומן 623 - אור הצב המואר גדול הוא ומאיר בחוזק במסרים החדשים, בענייני חנוכת החנוכות ובענייני האחדות החדשה הבאה על שבע הקומות ובענייני מישרת ישוע, אבל בעינו השמאלית יכול לקבל אותם בישירות תוך קריאתם ולמידתם מכתבי ספר משנת חיים. ואמנם אין לכל האור הזה קיום אמיתי אם אין איתו העיון וחיזוק הראות ביום ה" הגדול והנורא וכל המוכרז על מזבח הנביא הקשור במזל סוף הדקה.

גנומן 624 - במקביל לקבלת הדברים מצד עין שמאל, נדרשת חובת עיון חזק ורפואת הראות ועבודה של המחשבה ושל הלב באמונתו מצד עין ימין. יום ה" נקרא הגדול והנורא, כי צריך כוח בעין הימנית המתחזקת בכדי לעמוד בו, כי בלי חיזוק הכוח הזה מצד העין הימנית לא תועיל לאדם קבלת המסרים המוארים מצד השמאל, ויהיו הדברים אצלו כחלום העובר ללא פעולה.

גנומן 625 - כן יקבל את עניין מלכות השמים בישירות מצד אמונתו בעינו השמאלית המחזיקה באמונה, כי עמוק מאוד הוא דבר מלכות השמים, אך אם לא יתחזק בו דרך עין ימין, בהתעמקות המחשבה והרגשת הלב בעמק מרקורי, לא תספיק לו קבלת הג'ירף לעמוד על פסגת העצים.

גנומן 626 - כוכב התכנית ענינו העיקרי הוא קבלת הזמנים וסדרי המושגים מתוך בשורות הגאולה השלמה בקבלה ישירה: סדרי הסימנים השלמים, סדר המעגלים הנבואיים, סדר המזלות החדשים, סדרי ההתבוננות המשולשת, זמני הלוח החדש של הלוויתן והתפתחות ענייני הדור הרביעי גם מצד העונשים וגם מצד הבניין החדש לפי סדרי הסימנים השלמים וכו', שממנו משיגים השגות אודות התגבשות תכנית האל בהבאת הגאולה השלמה לעולם, אבל עיקרו הוא קבלת הדברים כפי שהם מתגלים, ולכך נדרשת העין השמאלית.

גנומן 627 - כל הסדרים ההם חייבים לצאת אל הפועל ברשימתם ובחתימתם בחותם הגאולה השלמה, הכולל את הבריתות החדשות שבתפארת הברית השלמה, הקשורה במזל הברית, הוא אגם מלח, כמוסבר בספר הלווייתנית. לכך נדרשת העין הימנית, כי יש להישבע להוציא לפועל את אותם הסדרים, שמתחזקים בהם באחריות הממשית הקשורה באגם מלח.

גנומן 628 - לפיכך סימן חשוב הוא עד מאוד כאשר מתרפאת העין הימנית של ילדה בת שש, שהייתה מקודם לכן עיוורת ולא רואה (ראו: חלומי בגנומן 562). העין השמאלית בקבלת ואמונת הדברים הייתה כבר בסדר בששת מזלותיה, אך הזדקקה היא לרפואת ששת המזלות מהעין הימנית כדי להיות בשלמותה.

גנומן 629 - מכך מגיעים, בעזרת ה", לשמירה הכפולה במזל השביעי מכאן ומכאן במקלט ארמדיל, והעיקר הוא שיהיה האדם שמור מכל רע בדור הרביעי הזה, ותהיה עלינו היד החזקה לשמירתנו במגן אברהם החדש של הגאולה השלמה, הנקרא שמירת הדג הגדול לוויתן. מגן אברהם חוזר בזמן הדור הרביעי, שהיא תקופת סיום מסלול כוכב אברהם, המשלים את העולם באמונת אברהם, בכדי שתכנס האנושות לתקופות הגאולה השלמה. השמירה מהמזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן מושלמת, ומדובר בפרק הגדול החדש של ספר הכוכבים של אברהם אבינו. השמירה קשורה למעלה במזלות הלוויתן ולמטה בארבעת האלמנטים ובסימני הדג הכוכבי, הוא דג כוכב הים וחמשת הסימנים הקשורים בו.

גנומן 630 - השמירה קשורה גם לחמישים קילו דם, המבחינים בין המידות הטובות של מרדכי ואסתר ובין המידות הרעות של המן הרשע, וקשורה היא בסימן "כה וכה", היוצא מבית הדין של מרדכי הצדיק ומכוכב אסתר במלכות אחשוורוש, וקשורה היא בשלושה עשר כוכבי השושנה, הקשורים בשלושה עשר עלי הכותרת של ספר משנת חיים, וקשורה היא בבשורות העגלה הגדולה, כי קשורה היא בכל כוכבי הגאולה. היא קשורה גם בכוכב המפליא, בנון של יהושע בין נון, בנון סופית של הלוויתן ובנון הפינאלית של שושן. ומי לא ירצה להיות קשור במגן אברהם החדש של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל האחרון, הצדיק חיים?

גנומן 631 - יש רמז בימין לבנימין: בית הדין של מרדכי הצדיק, שהיה משבט בנימין, והגואל חיים משבט בנימין הוא. בית הדין בהתייחס לכוכבים נמצא מימיננו ובפרט כוכב מרדכי הקשור במשפט. כוכב אסתר במלכות אחשוורוש, לעומתו, נמצא משמאלנו וענייניו קשורים במידות האחווה, הרחמנות וכוח האופי לעמוד בחוזק על המידות, כי אל מול המידות הרעות עומדות י"ג המידות המסוגלות של אסתר.

גנומן 632 - אשים את עצמי, מחשבתי וליבי, מתחת לבית הדין להבין מה אני צריך לעשות, אפילו אם זה נגד רצוני או הרגשתי. אשתדל להבין את המעשה הרצוי ממני או את המידה הנכונה הרצויה ממני.

גנומן 633 - כל זה קשור לעין הימנית הצריכה חיזוק, רפואה, הפשטה וראות חדשה, בכדי להביט מחדש בשכל אובייקטיבי וביקורתי, כי בלי זאת האדם עומד במקומו תמיד ואינו מתקדם. הברית החדשה השלמה נועדה שנתחדש בה, כשהתחדשות הרוח, לפי הלימוד הזה, מתחילה מאגם מלח, אחרי שהאדם כבר קיבל את דברי הברית בקבלה ישירה באמונה מהעין השמאלית. ישחה האדם עם הלווייתנית אל עמק מרקורי עד סוף הדקה בתפילה על התחדשותו ובחוק החדש לטעם חייו עד שיתגלה בו יופי גן העדן, גם במוחו וגם בליבו.

גנומן 634 - באשר לחלומי, בו ריפאתי את הילדה בת שש השנים בעין ימין, מדובר בתקוות הדור הצעיר וכן בתיקון העין הימנית הכללית של התלמידים. בזכות אמונתם בעין השמאלית, מאמינים הם בכל מה שקיבלנו, ורצוי מן השמים שימשיכו ושיגיעו אל ההבחנה ואל העמדת עצמם במסגרת ידע המשפט הראוי ובעבודה עם עצמם.

גנומן 635 - אם ה" איתנו נעשה ונצליח. החלום נותן את התקווה והאמונה שה" ברוך הוא איתנו ורוצה בנו, ואם לא בזכותנו, בזכות הגואל חיים העומדת לטובתנו, וגם ה" ברוך הוא עושה למען שמו בשביל הצלחת הגאולה השלמה.

גנומן 636 - ואמנם נדרשת רוח חדשה, כי אין קיום לדברי הגאולה השלמה בלי הרוח החדשה. כמו כן, ללא תיקון העין הימנית לא מגיעה הרוח החדשה ולא מספיקה קבלת הדברים באמונה ישירה בלי שתהיה הרוח לקיים את האמונה בהתחדשות תמידית.

גנומן 637 - ויהי בימי "עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד" (חבקוק, ב', 3), ובאו פורים ופסח ושבועות במהירות ביחד (בחלומה של נודע) בשמחת הלוויתן. כי מכוכב אסתר בהסתרו במלכות אחשוורוש ומכוכב מרדכי הצדיק בבית דינו מתגלה הגאולה השלמה לישראל, ומהם יורדים הלוחות החדשים של הגאולה השלמה.

גנומן 638 - והוא דרך הגילוי בבית ספר אסתר בכוכב אסתר בארמונה. כוכב מרדכי של בית הדין העליון מחדש את חוקי תורת משה אל תכליתם בחוק החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 639 - כוכב אסתר מתגלה מתוך צניעותו, כוכב מרדכי מתגלה מתוך חכמה עליונה, וכוכב הגואל חיים מקשר אותם. לפיכך אין החוק החדש מתגלה עד הגאולה השלמה.

גנומן 640 - הצדיק חיים נותן לפרץ תלמידו רשות לגלות בשם מורו, שראש ל"ו הצדיקים הנסתרים הראשון היה מרדכי הצדיק וראש ל"ו הצדיקים הנסתרים האחרון הוא הגואל האחרון.

גנומן 641 - ונכנס בית הדין של מרדכי לבית ספר אסתר, ונכנס מזבח הלווייתנית, הקשור בכוכב אסתר בבית ספר אסתר.

גנומן 642 - הגואל חיים מדריך ממלכות השמים את מלכות שושן החדשה למטה בבית ספר אסתר. בית ספר אסתר כולל את דוד לוי בחולון עם בניו משה ויצחק, את סולי קמחג'י בבאר שבע, את הזנב הכפול, את הסוס הלבן ואת משה ברדי בבאר שבע.

גנומן 643 - כשמת קמל קמחג'י, אביו של סולי, איש ישר ועניו ובעל חסד ואוהב שלום, הוא קם לתחייתו במלכות השמים החדשה.

גנומן 644 - כוכב הגואל חיים קשור לכוכב הגאולה של העגלה, שהוא כוכב יעקב אבינו הקשור בשם "אהיה" האחרון.

גנומן 645 - כוכב מרדכי קשור בבית הדין וכוכב אסתר קשור במלכות אחשוורוש, וקשורים השניים בשם "אשר". כוכב יצחק קשור בבניין הנשאר בזמן וקשור בשמחת הלוויתן בי"ג המזלות החדשים של הדג הגדול.

גנומן 646 - כוכב הגאולה קשור בשושנה, שהיא שושנת יעקב. הנה תכלת מרדכי, מלכות אסתר, שושנת יעקב ומזלות הלוויתן יורדים לארמון אסתר בבית ספר אסתר ללמוד את המידות המסוגלות על מדרגות השיש הלבן.

גנומן 647 - כוכב אברהם קשור בשם "אהיה" הראשון, ועושה הגואל חיים סימן מהכוכב הרביעי של הדור הרביעי אל הכוכב הראשון של אברהם תוך שהוא מקשר ביחד את כל כוכבי העגלה וכוכבי הגאולה השלמה, וכן מקשר אליהם את כוכב כריסטו המשיחי המפליא.

גנומן 648 - מהכוכב הרביעי יוצאות מלחמות השם נגד שיטת האצילות של ספר הזוהר הפסול, נגד הלוגוס של יוחנן, נגד המידות הרעות של חב"ד, נגד כל עבודה זרה, נגד הזנות, נגד הורסי הטבע, נגד מי שעושה מעשים רעים נגד אחרים בכוונה, נגד מי שמכחישים את קיום האל, נגד שונאי ישראל ושונאי יהודים ונגד קרמינה דלה דונה, השונא את סימן החמור.

גנומן 649 - היה פה משה ברדי שאמר לי: "האם אתה לא יכול לתת קצת מהעין הימנית לכולם? אולי יש לך כאילו עודף, שמאפשר לתת לאחרים, וכך כולם יהיו בסדר". אמרתי בסבלנות: "עניין זה הוא לשם עיון בשכל ובמידות ולשם איזון בהבחנת הצדק".

גנומן 650 – משה ברדי אמר: "אני רוצה לעשות טוב לכולם". עניתי: "במסגרת הגאולה השלמה אתה מבשר ועושה סימנים, נותן כבוד לשמים ועושה מצווה גדולה, כי הבשורות בשם אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואתה עוזר להכיר בגואל האחרון ולהיות בקשר עם הגאולה השלמה.

גנומן 651 - "אבל שלא תסתכל רק על הרגשת הלב, כי הנטייה בלב והרגשת הלב לא יתנו משפט צדק".

גנומן 652 – הלב הטוב הוא העיקר, והלב הטוב יוביל את האדם לפעולות טובות, אך אם אין הבחנה על פי השכל והולך האדם רק על פי נטייתו והרגשתו הוא יטעה בדברים רבים, וכך בנוגע למחשבה, שכוח האמונה בלב הוא העיקר, אבל אם האדם לא יידע את תנאי האמונה האמיתית תיטה אמונתו גם לדברי שקר!

גנומן 653 - וכן הוא בכל הדברים: הלב הוא העיקר, והמידות הטובות הן האהובות לפניו יתברך, אך אם האדם לא מבחין בשכלו במידות ההבחנה הוא לא יהיה שלם.

גנומן 654 - בלי הרוח תהיה האמונה כמצוות אנשים מלומדה, ולכן צריכה האמונה להתחדש תמיד בתפילה, אבל לא בתפילה כמצוות אנשים מלומדה, כי אם בתפילה אמיתית מהלב, בדיבורים ישירים עם ה" ובשפיכת הלב אליו יתברך.

גנומן 655 - תחבולתו של אברהם אבינו הייתה להביא את העוברים במדבר לאוהלו, לתת להם אוכל חינם ולשוחח איתם, ואחרי כן כשרצו האורחים להודות לו ולשבח אותו, אז היה מסרב להודיה ולשבח, ואומר להם לשבח את מי שברא אותם.

גנומן 656 - לא היה מי שהיה מקבל מאברהם אוכל וחסד, שלא היה משבח אותו. כאשר אברהם היה מסביר להם שישנו בורא ושאחד הוא, לא הייתה לו שום כוונה אחרת ולא היה איכפת לו אם יסכימו או יתנגדו לו, כי לא היה לאברהם אבינו שום אינטרס עצמי בדבר זה, וכל התחבולה הייתה רק לשם הפצת האמונה באל אחד.

גנומן 657 - אברהם לא פתח מסעדה בכדי שיבואו האורחים, יאכלו מה שהם רוצים, ישלמו וילכו להם. כל כוונת האש"ל הייתה לקרב אנשים להכרת הבורא, כי אחד במינו היה אברהם, וכולם היו עובדי עבודה זרה בזמנו. בנוסף, אברהם, שהיה כבר עשיר, השתמש בעושרו לעשות חסד עם אחרים בכדי לקרב אותם לאמונה, כי זה היה תפקידו מאת ה". אברהם היה מקרב את האנשים, ושרה אמנו הייתה מקרבת את הנשים.

גנומן 658 - הנה אנו, החמורים, נמצאים כעת, ביחס לסימנים השלמים והבשורות, במצב דומה לאותו מצב, כי אף אחד לא יודע את הדברים, ומצווה עלינו להמציא את הדרכים שדרכן יהיה ניתן להודיע את הבשורות החדשות מאת ה" ברוך הוא. זהו תפקידנו וזוהי שליחותנו במסגרת סימן החמור אוכל לחם.

גנומן 659 - ומי בין הנבחרים? סולי קמחג'י, אנה גספרוטי, דוד לוי וכל משפחת לוי, רמו, עליו השלום, נלדה, זכרונה לברכה, איליאדה, ג'ינו, ג'יורדנו, רנאטו. וישנם גם פאולו, נודע, דניאל, יעל, ג'יוזפה, שרון, רחל ומשה ברדי. לכולם לב טוב ואמונה בלבם. מהם יהודים, מהם לא יהודים וכולם פשוטים באמונתם. אותם בחר ה" ברוך הוא להיות החמורים הראשונים. ומי יכול להתווכח עם בחירת ה"?

גנומן 660 - עתה, בעזרת ה", בא הזמן לתיקון העין הימנית ולהבחנה וללימוד בחוק החדש וברוח חדשה ובתענוגות רוחניים חדשים ובהתעמקות נפלאה, שעוד לא יודעים ממנה, ובכוח חדש בתפילה ובעשיית סימנים. כי בפסח תשס"א מתחילה תקופה חדשה מתחת לסימן חמור אוכל לחם, ויתחיל בעזרת ה" ברוך הוא סדרים חדשים בדברי ימי הגאולה השלמה.

גנומן 661 - יומן: ח' בניסן תשס"א, 1 באפריל 2001: סולי קמחג'י חלם שראה את הגואל חיים ליד שולחן בסעודה, והיו נוכחים במקום אביו, קמל קמחג'י, עליו השלום, שסולי היה לידו, וכן קרובי משפחה נוספים שישבו ליד השולחן. הצדיק חיים ביצע את הברכה על הלחם, ואחרי האכילה ברך את ברכת המזון. קמל קמחג'י היה בחלום כבן שלושים שנה. - - סולי התקשר לספר לי את החלום בשמחה רבה, ושמחתי מאוד איתו.

.................................................

---

[1] זאת בשל העובדה שהבלבול הבסיסי בו נשאר לא פתור בתורה עצמה ובמסורת, עד שחטא האצילות מתגלה. רק אז יכול חטא העגל להיות מובן, הואיל ומאחורי חטא זה שוכנת גם דוקטרינת האצילות של דת חרטומי מצרים ועל כן של המנטאליות המצרית של הערב רב, אם כי היא לא נקראה 'אצילות'. דוקטרינת האצילות וטרמינולוגיית האצילות הופיעו רק עם ספר הזוהר, כאשר גם החכמים לא ראו בהן אלוהים חדשים.

[2] לאחר מכן התקבל חלום על-ידי ג'יוזפה בו נראה חלק נפרד של בית התפילה החדש, ובו היו קורבנות, כמו במסורת. קבוצת רבנים השגיחה והחליטה מי יוכל להביא קורבנות ומי לא. בחלום הם הרחיקו את ה"הלניסטים", וכמובן את מי שרצו להקריב קורבן ללא כוונות תורה אמיתיות. בכל מקרה, הקורבנות הללו אינם חלק אינטגרלי מן המנהג החדש. -

[3] אציין כאן כי האמרה "הגואל אינו המשיח, והמשיח אינו הגואל" מן הצדיק חיים מספר שנים לפני שהוא נבחר לגואל עם פטירתו. הוא אמר לי מספר פעמים כי זוהי אמת חשובה שעם ישראל כולו אינו יודע עדיין, וחוסר הידע הזה הוא גורם שהביא לבלבול רב סביב המונח "משיח". הצדיק חיים לא גילה לי שהגואל קשור למלכות השמים כפי שהתגלה לאחר מותו. שיעור זה, עם זאת, היה עמוד תווך של הבנה עבור הגאולה השלמה בדומה לשיעורים אחרים שהייתי צריך לדעת קודם לכן כדי להסביר את הסימנים השלמים לאחר מכן. לדוגמא: הידע החשוב אודות הדרגה הנעלה של מורה הצדק, שיסד את בית הספר האיסיי ואודות שהותו של ישוע בו במשך 3 שנים שלמות. רק עם ידע קודם זה, סיפור שליחותו של ישוע היה יכול להיות מובן מאוחר יותר.

[4] הוא סולי קמחג'י.

[5] הו, עד כמה "ישתגעו" ה"קבליסטים" או ה"קבליסטים לשעבר" כאשר הם יבינו שהפסוק הזה הורס את כל הקבלה השקרית של זעיר אנפין ונוקבה. מדהים הוא שהמילה "זעיר" כתובה בפסוק.

[6] כיום סולי.

[7] כיום האתר הוא: Beit-Sefer-Esther.com.

[8] הערת פרץ, 2018: כבר כמעט 36 שנים עברו והמצב לא השתנה.

[9] הערת פרץ, 2018: מלבד דרך אתר האינטרנט שלנו, Beit-Sefer-Esther.com, אך עד כה לא ראינו תוצאות קונקרטיות מהפצה זו.

[10] כיום: Beit-Sefer-Esther.com.

[11] ברוך ה', הסתיים הספר ב-37 פרקים. תרגמתי אותו לאנגלית ודוד לוי תרגם אותו לאיטלקית. ראו את חלומי על הרמב"ם, עליו השלום, אחרי שסיימתי 30 פרקים.