כתב: פרץ גרין

ערך וביצע הגהות: משה לוי

עניינים שונים בתיקוני הגאולה השלמה

פרק 1

גנומן 1 – עוד צריכים להבין את הצחוק של סעודת הלוויתן, שאליה מוזמנים, בין יתר המפורסמים, יצחק אבינו והאיל שנשחט במקומו, כי גם אנחנו חפצים לצחוק בצחוק יצחק אבינו.

יומן החמור אוכל דג: ראש חודש אלול תש"ס (1 בספטמבר 2000): היינו היום בקבר הצדיק חיים בבית החיים במילאנו. ביקשתי את ברכת הצדיק לכולנו, ובנוסף קראתי את המכתב שהכנתי לבית הכנסת "אגודת אחים" של הרב רפאל פרץ, אותו אקרא בעזרת השם (בנסיעה ראיתי לוחיות רכב עם המספרים 661 ו-666 שמספרים פורימיים הם).

גנומן 2 - ביום ראשון, ג' באלול, נטוס לארץ, אם ירצה ה", אני, ג'יוזפה ויהואל יהואל. פאולו, נודע והילדים מתכוננים לטוס בי"ח באלול. סולי קמחג'י מחפש לנו בית בבאר שבע. פאולו עם גבס על רגלו הימנית. אי אפשר לחשוב על מצבנו, וכל מחשבה רק מבלבלת. אנו מחכים לישועת ה" ולנסיו. בתלמוד נאמר כי אין סומכים על הנס, אך במצבנו אין לנו כי אם לסמוך על הנס. נסמוך על ה" ישתבח, והוא יעשה, בזכות הגואל חיים, כי אנו מקיימים את סימני הגאולה השלמה לא מאינטרס אישי.

גנומן 3 - ג' באלול, חולון: הגענו לביתו של דוד לוי. ד' באלול: הגענו לבאר שבע ופתחתי חשבון בנק בפעם הראשונה בחיי. אתמול בלילה קראתי את "סימן 50 קילו דם" בבית אישה מבוכרה. סולי אמר שאפילו שחקן אנגלי גדול, דיוויד ניבן, לא היה יכול לעשות זאת טוב ממני.

גנומן 4 - שמור עלינו, ה" אלוהינו, בעיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב. בואו לבאר שבע, מלאכי מעלה, רדו לשומרנו מעיניים רעות, מלשון פיתויי נשים ומשפה פרוצה עד אין גבול בעיר אבותינו. הצילנו ועל ילד רך שמור, שומרנו והגביהנו מעל כל רע, ושלא נינזק, כי ה" גדול בקרב עיר מסביב לאוהביו לשמור נפשם. לא נשמע אל דעות נמוכי אמונה, קרירות שכל של רציונליסטים, ונתגבר על מורדות עולם. זכור את אהוביך, אברהם, יצחק ויעקב, ואת ענוות משה. עקם עדות מרעים וגונבי דעת. הפוך נא והושיענו, וקיים את רעיונך, אל שדי, בעיר האבות.

גנומן 5 - כתבנו בספרך לחיים, לאוכלי פירות אמונתך, ובזכות אהובך חיים תיתן ותאחד את מחשבותינו לטוב. חזק את לבנו בעיר האבות, על בארות על שבע, על קודש תקדימנו בצדקותיך, והרם נס על נפלאותיך. חסד המשך על כל נפשנו, רגש על נשמת חיים, אוכל לקטנים הכן ומן חדש ברא עלינו, כי לא חיכינו להבלי בר נש, כי אם לחסדך. הקץ שלנו בא לתחילתנו, חיי חידוש על ערכי גאולתך.

גנומן 6 - בא לציון גואל, על חמור חתומים דבריו, אוכל לחם נפלאותיך, וביד גואל אחרון הצלחת את ידינו. מרדכי צדיק, ורשע המן, והשבתת רשעים מארצך והשבת אותנו לעיר האבות לזכור בזכותם, לשאוב מבארותיהם ולתקוע בקול מקדשך. נשמע בעתיד את קול בניין שבע הקומות בעיר האבות שיקום בשמחתך וסובבנו על חדוותנו, כי לא ידענו ספור אי-הבנות ולא מורגש עומק בכייתנו. הושעתנו והרמת נס ושמור עלינו מעיני פשע. הובשת דמעות רחל, הואלנו והצלחת את דרכינו בזכות נבחרך השופט המשוח, וכתבנו בספרך כמאמיני בריאתך, על חיי שמים וארץ בראת, שללת תוהו וסדרת את מאמריך.

גנומן 7 - הובשתנו ושתינו את כוס תקוותנו. פחדנו על נפשנו והשקטת את לבנו ברפואת אמונתיך. לא עזבתנו אל ייאוש, וגואל בחרת לטובתנו. חיים נתת בקרבנו, ושלמות סימניך ראינו בעיר אבות אבותנו בברכות על שבע כיוונים, עומק ורוחב לא חשכת, יתדות הרחבנו והרחבתנו בעיר האבות על מזבחות תפילתנו, אמן וכן יהי רצון. הואלנו לך והושעתנו, הואלנו לך והצלחתנו, ה", ה", רחם על עבדיך הפשוטים, הרם ידך למייחלים לך, כי בא הזמן ולא הכחיש, ועשית כדבריך, ולא נתת אותנו לנודדים, ובית הקמת לנו בחסדך, ולא עזבתנו כי באהבה הופעת לקיום בני נבואותיך.

גנומן 8 - ערב שבת, פרשת "כי תצא למלחמה": אני במלחמה, מלחמה פנימית קשה מאוד, ולא הכרתי בקושי כזה מעת שסימן החמור עלי - צער פנימי עד עצם הנפש אין מילים. ריבון כל העולמים, סלח לי על עוונותיי ועל פשעיי ואל ייחר אף עלי ועלינו. עשה נס גדול, ה", לא בזכותנו, כי אם בזכות הגואל חיים. הוא הצדיק האהוב, הוא שסבל, אותו אהבת ואותו בחרת. אני רק חמור החפץ לעשות טוב למען הגאולה השלמה.

גנומן 9 - כיהודי נודד אני מרגיש ברגע זה, עזבנו את הכול לבוא לארץ ישראל, עזבנו את הכול. לא לעצמי עשיתי בכל השנים הללו, לא לעצמי. הכתבים שנכתבו, הסימנים שנעשו, התפילות לא היו לעצמי ולא לטובתי, כי אם לקיים את סימני החמור, לעזור לתלמידים, להסביר להם את פירושי הדברים למען קיים את רצון ה", למען הכין את ההודעות ואת הבשורות (הסימנים).

גנומן 10 - אני בצער פנימי ולא אסביר. ואמנם תן לי ה" אלוהי לבשר מחר בבית הכנסת בצורה יפה, עשה איתי חסד ואקיים, ויקוים דבר הבשורה בארץ ישראל בעד עם ישראל, בעד עמך.

גנומן 11 – אני חושב מחשבות טובות, אוחז ביראת שמים ופועל לשם שמים באהבה רבה. על אף שמטעות לטעות לא ניצלתי, זוהי דרך החמור בשנים הראשונות בפרט, כי הכול חדש ואי אפשר אחרת. כראשונים כולנו מלאים בטעויות של הדור הרביעי, ועצם דמנו צרוּר בצורך התיקונים. אל יחר אפך בנו, ה" אלוהינו, זכור את ימי נערותנו, נקה אותנו מכל פשע ועוון, והצל אותנו מכל צער ומצוקה. מודה אני לך, ריבון כל העולמים, קדוש ישראל וגואלו, שבחר בצדיק חיים.

גנומן 12 - השקט את רוחי ה", השקט את לבבי. בסימנים נשאתי את הלוחות החדשים לקראת ירושלים, לקראת בניין המקדש, והלוחות על שתי ידי, כבחלומו של דניאל, כמשה היורד מן ההר בלוחות האחרונים, ואני חמור.

גנומן 13 - עזור לנו להתגבר על הקשיים של הרגע הזה. איני יודע אם יתנו לנו רשות לשחרר מן הנמל את המכולה ששלחנו לארץ, ואם נוכל לשכור בית. אני כרגע בלב לא שקט, ורועמות הרוחות, ואמנם ג'יוזפה מנחם אותי במלים של חמלה ואהבה.

גנומן 14 - יעבור זעם, ה" אלוהיי, יבואו רחמיך וינחמוני ויזכור אותנו לטוב. יקיים ה" את הנון הסופית של שושן ויבצע "ונהפוך הוא", ויהיה שלום בקרבנו ונחת בעצמותינו. יעבור זעם, והכרת מקטרגים, וייכרתו רשעים מן העולם, ויהפכו לבבות בני אדם ויראו דרך יורדת מן השמים בזכות הגואל חיים.

גנומן 15 - רחם נא ה", סלח לנו וסלח לי, כי אני חמורך הראשון אשר עליו רוכב הגואל, שחפץ ה" יצלח בידו. תן לי כוח לעמוד על רגליי ולשבת כאן בנחת בביתי. אין לי כלום כי אם תקוותי בך, רחם נא ותרצני. עתה ג'יוזפה עשה איתי סימן של מים שיורדים ממלכות השמים - "אכרות למים שושן ברית". הוא הוריד מים על ראשי ועל גופי: הזרועות, החזה, הלב והרגליים. המים הפרידו וסילקו את הרע, ונשארו הטוב והשמחה. חמור טוב הוא יוסף (ג'יוזפה), המקשר את סימני מלכות השמים לעולם.

גנומן 16 - כשעתיים לפני השבת בא דוד עם חברו הטוב זה שלושים שנה ששמו ויקטור (חיים). ויקטור נולד בקירואן (טוניס) וחי בעבר בצרפת, אדם נחמד מאוד. סיפרתי לו על הסימנים, והוא שמח מאוד. ג'יוזפה שם על ראש דוד ועל ראש ויקטור מהמים שנשארו מהסימן הקודם, וויקטור שמח מאוד. בכלל היה זה סימן יפה של בשורות טובות, והוא יבוא לבית הכנסת מחר כדי לשמוע את הבשורה.

גנומן 17 - בפרט כשאמרתי לו על דבר המקדש, הבניין בן שבע הקומות בבאר שבע, ויקטור אמר שבנו כאן בית משפט בן שבע קומות ועוד לא הספיקו לגמור אותו או להשתמש בו בפועל ו"בטח מוכן ומזומן הוא לבניין זה בן שבע הקומות". כמדומני שניצוץ חמור יש לו לויקטור זה.

גנומן 18 - מוצאי שבת: ברוך ה" וברוך שמו לעד - הצלחנו לעשות את הסימן של פתיחת הגאולה השלמה בארץ ישראל: אני, דוד, סולי קמחג'י, ג'יוזפה, יהואל יהואל וויקטור - היו בבית הכנסת כשני מניינים. סולי אמר שההתרגשות שלי מורגשת עד ל-19 קילומטרים. ברוך ה", נתקבלו הדברים, וכולם התנהגו איתנו בכבוד. עלינו לספר התורה: אני, דוד, סולי וויקטור. אני הייתי שלישי, בפסוק: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ" (דברים, כ"ב, 8), וכשהסתכל עלי הרב, היה זה סימן טוב. ויקטור בעלייתו אחז במטה של הצדיק חיים, התרגש מאוד ואמר אחר כך שכאילו הרגיש את נשמתו בפעם הראשונה בחייו. הוא גם אמר שבעת שבישרתי את הדברים הוא הבין את כל מה שאמרתי, אף שהוא בספק אם אחרים הבינו.

גנומן 19 - הבוקר טלפנה שרה מרקוס עם חלום: היא ראתה אנשים שישבו באולם הפתוח שמאחורי בית כנסת. היה אז חג וכולם אכלו בשמחה. הצדיק הנסתר נכח. הוא היה קצת חולה אבל שמח וחיכה לפרץ כדי לצאת מבית הכנסת אחרי הבשורה. פרץ יצא וקיבל את הצדיק, והאווירה הייתה של חג ושמחה. - ברוך השם ראש החמור (שרה) קיבלה בחדֵרה את סימן הצלחת הבשורה ונתקיים הסימן.

גנומן 20 - באותו יום ג'יוזפה חלם כי היה בחור בודהיסט ששאל אותו מה הוא חושב על הבודהיזם. ג'יוזפה ענה שבודהה היה פילוסוף גדול, אבל הבודהיזם אינו מאמין באלהים, ולכן הבודהיזם פסול. אז נפתח שער בשמים, וירד אור, וירדו מים. היו עוד חברים בודהיסטים של אותו הבחור, שבראותם זאת רצו להתפלל בתוך מעגל האור והמים שנוצר. ג'יוזפה נכנס למעגל ואמר "נתפלל" ובשמחה רבה התחיל להגיד את הסימנים והם איתו, והייתה שמחה רבה. כאשר הגיעו לסימן חמור אוכל לחם, כולם הרימו את קולם באהבה מיוחדת. הבחור ששאל את השאלה ביקש מג'יוזפה לסלוח להם, דהיינו אישר שג'יוזפה צדק בנוגע לאמונה. - -

גנומן 21 - בסימני אבנים ערכתי את ח' מזבחות יהודה, אפרים, מלכיצדק, הכהן המשוח, הנביא, ישראל הגדול, השושנה והלווייתנית. קידשתי 50 שקלים לכופר נפשנו ואמרתי את שמות כל התלמידים והמכירים בברית השלמה, בכוונה לתת אותם לרב לעשות איתם כהבנתו. היום ראיתי בית יפה ברחוב יריחו מס' 36, והלוואי וירצה ה".

גנומן 22 - אתמול בלילה ירדה רוח חדשה, שמחה ולב חדש, וראיתי בחלום את קמל קמחג'י, עליו השלום, במטבח משרדו של סולי בנו יבדל"א. הוא אמר לי שאני אורח אצלו, ושאחר כך יגלה לנו אוצרות מהבאר החמישית של באר שבע. -

בהמשך ג'יוזפה התקשר. הוא נפגש אתמול עם דניאל והם חיבקו אחד את השני כדי לבצע סימן של השלמה מן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון. אני מכריז כאן שוב, מתוך חובה, על החרם מדאורייתא נגד ספר הזוהר הפסול, נגד שיטת האצילות, נגד התנועה השקרית והמשיחית חב"ד ונגד בית ספר הקבלה בירושלים של סולם אשלג: מוחרמים מוחרמים מוחרמים, כולם מוחרמים בחרם מדאורייתא. הכול כפי שמוסבר בספר "חמישה לוחות הברית" שבספר משנת חיים.

גנומן 23 – מעט לפני נסיעתי לישראל, ראיתי בחלום שנשאתי חותם משולש, אשר הרכיב את חותם החרם מדאורייתא, את חותם הנון פינאלית של שושן ואת חותם תורת הסימנים השלמים, המקבילים ללב הנביא, ללב השושנה וללב הדג הגדול לוויתן וכן לנון של יהושע בן נון, לנון הפינאלית של שושן ולנון הסופית של לוויתן.

עניין מתושלח ותיקון העצבים

גנומן 24 - יום שישי: חלמתי כי נכחתי בבית הכנסת "אגודת אחים" ועליתי לספר, וכי היה זה סימן חשוב לגאולת ישראל. בינתיים התקשר בעל הבית ברחוב יריחו. מי שרצה להשכיר את הדירה חזר בו, והוא נשאר פתוח לפנינו. סימן טוב. נודע התקשרה וסיפרה חלום חשוב: היא הייתה בגינה של בית בו נטעה פרחים, בה נמצא מתושלח. בינתיים יצאו שני נחשים, נחש עקלתון ונחש בריח, אך הם היו מתוקנים במידה הנכונה. - - סימן נפלא הוא לתיקון העצבים ולרפואתם. מתושלח הוא סימן לאריכות ימים הקשורה לאיזון העצבי, ורמז הוא לזמן הגאולה השלמה: שנות חייו של מתושלח הן הארוכות ביותר, וכעת, בחלום, הוא שולח את רפואת העצבים בזמן תיקון נחש עקלתון ונחש בריח.

גנומן 25 - גם ג'יוזפה ראה נחש בחלום, אבל הנחש האכזרי הפך להיות נחש טוב ונחמד, שסיפק רפואות לכל התלמידים. - - כולם סימנים נפלאים לרפואת העצבים. הרב פרץ היה רופא העצבים שלי הערב, וכאשר התחלתי לספר לו בבית הכנסת על הקשיים של חודש זה בנוגע לקבלת תעודת עולה חדש, שחרור המכולה וכו', הוא אמר לי: "בזכות הגואל, הצדיק חיים, ה" ברוך הוא יעשה לכם נס גדול". אמרתי לו שאין מלים בעולם המשמחות אותי יותר מן המילים האלה, והוא חזר עליהם פעם שנייה: "בזכות הגואל, הצדיק חיים, ה" ברוך הוא יעשה לכם נס גדול". באותו רגע התרפאו עצביי, ברוך השם.

גנומן 26 - אחרי מנחה, הרב דיבר בשיעורו על המשנה נגד הזוהר והמיסטיקה והסביר לשניים, אחד מהם משה ברדי, חברו של סולי, שבלתי אפשרי שסודות אמיתיים ייכתבו. הוא סיפר גם על יוחנן בן זכאי, התנא הגדול, שבסוף הסכים לשמוע סודות מרבי הורקנוס הגדול, אם כי התלמוד לא גילה מילה אחת מאותם סודות. - היה ערב של גאולה ושל מלחמות השם ב"אגודת אחים", י"ז באלול תש"ס. דוד וסולי שמחו מאוד על הבשורה הזאת.

גנומן 27 - משמחתי על עניינים אלו אינני יכול להירדם הלילה, י"ח באלול. ברוך השם שכרנו את הבית ברחוב יריחו 36, בסימני הכיבוש של יהושע בן נון, ובזכות הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בחייו. מחר בעזרת השם ניסע לחיפה. - - ברשות אל שדי וברשות מורי הנני מסדר, בעזרת השם, על פי הקבלה החדשה האמיתית, את סימן תיקון האדם, הוא תיקון האדם מצד עצביו הרעועים. חשוב הוא תיקון הנחשים עקלתון ובריח.

גנומן 28 - כל סימן בתיקון האדם הוא בכוח תחיית הצדיק חיים המתבשר שלוש פעמים. הרי תיקון העצבים באדם הוא תחייתו מהעצבים החולים הממיתים אותו רוחנית ופיזית, ולכן הסימן הוא אריכות ימיו של מתושלח. נרמז בו שהוא מת אחרי חיים ארוכים יותר מכולם, כשבזמן תחייתו של הצדיק השלם חיים הוא שלח את תיקון האדם. דהיינו שהאדם יחיה באיזון, בחיים טבעיים ובעצבים בריאים, כי הבריאות הטבעית המבטיחה לאדם את אריכות ושלמות ימיו נקבעת בהתאם לאיזון בעצביו.

גנומן 29 - חשובה העובדה בחלומה של נודע שנחש עקלתון ונחש בריח נמצאים באיזון חדש, דהיינו שתוקנו במידתם הנכונה השקולה, ולא נהרגו ממש, אלא נהרגה מידתם הרעה הבלתי מאוזנת. דוגמה היא לאדם ברגעי הנוירוזה שלו, שכל מעשיו ודיבוריו ברגעים האלה הם רעים, בלתי מאוזנים ולא מועילים. ברפואת העצבים נמחקים כל הדברים השליליים ההם, ומדובר במעשה ה" לשמירה על מוח בריא, במסגרתו תאים חולים שעברו טראומה מובדלים מיתר תאי המוח, שלולא כן היו תאים אלו "הורסים" את כל המוח. כאשר מתרחש חוסר איזון כללי, מדובר אז ב"הרעלת" המוח והלב הבריאים, כשאותו הרעל קשור לכוכב "רוש".

אנו כעת בזמן הלחימה מול כוח הרעל דרך כוח הניגוד, בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן (ראו את סימן 50 קילו דם). מן הצד הכוכבי של הלוויתן כל עצבנות מושרשת בשני הנחשים, נחש עקלתון ונחש בריח, הנכנסים ו"מעצבנים" את הדג הגדול לוויתן (כפי שמוסבר אצלנו על זמן כניסת נחש עקלתון ללווייתן בראש השנה, וזמן כניסת נחש בריח בפסח). לכן תיקוניהם הם לפי דבר ה' ברוך הוא בלבד, מפני שעניין עצום הוא ושמימי, המביא את רפואת העצבים למטה לאדם.

גנומן 30 - לפיכך אמרו חז"ל (רבי שמעון בן אלעזר): "אל תרצה (תפייס – פ.ג) את חברך בשעת כעסו" (משנת אבות, ד', י"ח), כי בעת שנמצאים עקלתון ובריח, אותו חבר הוא עצבני מאוד, וכבריח חזק אוחז בדעתו העקומה ולא יעזוב אותה ואת כעסו. בריח הוא העקשנות הנבראת בעצבים, ועקלתון הוא העיקום הפנימי הנברא בעצבים. נחש הבריח נכנס ב"ריח" דרך האף, ועקלתון נכנס לקיבה דרך הפה.

גנומן 31 - נדרוש, לדוגמא, את נחש עקלתון על קנאה טיפשית ובלתי הגיונית לגמרי, ואת נחש בריח על שנאה ללא יסוד והגיון. קנאה כזאת אוכלת את האדם וגורמת לעצבנות פנימית, שהורסת את משקל הבריאות. שנאה כזאת גם מתפזרת בנימי המוח, סוגרת אותם ומרעילה את הדם, עד שמזיק הוא ללב. שניהם מקשים על העצבים, מוציאים אותם מטבעם, ובטווח הארוך גם מקצרים את חיי האדם. אדם עצבני אף פעם לא שמח באמת. שניהם פוגעים במוח ובלב, לא נותנים מקום לגמישות ולסובלנות, מרבים בכל שעה אלפי מחשבות הבל וריק, מעבידים אותו כעבד תחתיהם ושולטים עליו, עד שאין לו כוח להיפטר מהם. הם חוזרים אליו בחוזק, כל זמן שמחשבתו נדבקת באובייקט קנאתו או שנאתו.

גנומן 32 - שניהם סוגרים את האדם בתוך עצמו, גורמים לו להרגיש רק את יגונו ולא נותנים לו להרגיש בזולת. הוא יראה את עצמו כמת בפנים מהרעה הנעשית לו מהזולת, אך כולו הבל וריק, ואין בו ממש. האדם הופך לעבד לדמיונות העצבים החולים, הבוראים לו נחשים רעים בכל רגע, כך שגם אם האדם למד רבות והוא יודע דברים רבים, הם לא מושיעים אותו ולא משחררים אותו מאיוולת עשתונותיו, כי בוגדים בו עצביו בקרבו וזורקים אותו אל מחוץ לכל הבנה. הוא יראה את הכול הפוך ממש מהמציאות, יאמר מילים כמטורף וישים חושך לאור ואור לחושך. כל זאת נגד מה שהוא בעצמו יודע בעת שהוא רגוע.

גנומן 33 - כל אלה הן תוצאות נחש עקלתון ונחש בריח, ולכן באה הנבואה בבשורה הטובה ההיא (ישעיה כ"ז, 1): "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם". בנאמר לעיל הפעולה כנגד שני הנחשים נזכרת בלשון "פקידה", בעוד לשון ההריגה באה על התנין אשר בים, וגם שני הנחשים נקראו בפסוק "לוויתן". מוסבר אצלנו שבכל גלקסיה יש הלוויתן שלה והתנין שלה. כאן מספיק שנאמר ששני הנחשים האלה באים מחוץ לגלקסיה שלנו, שהיא שביל החלב, ובעורמה נכנסים ללווייתן שלנו, הדג הגדול. לכל לוויתן יש תנין שחובה להרגו, מאחר שהוא לא ניתן לתיקון.

גנומן 34 – הלווייתן מלווה את הכוכבים עם סוג סיבוב סביב עצמו, המייצג את הגמישות שלו. באשר לשני הלווייתנים, הנחשים בריח ועקלתון, מספיקה עבורם פקודה (כב"פוקד עוון אבות"). ההריגה היא קלה יותר, בעוד הפקודה, שהיא משפט חמור וקשה, מצריכה את שקילת העניינים הנשפטים. דהיינו: הפרדת החלק הרע מהחלק המועיל (כמו בעניין כוכב "רוש"). לכן דווקא כאן מוזכר שזוהי פעולת ה", ושיפקוד ה" בחרבו הקשה והגדולה והחזקה. בהתייחס לרפואת העצבים הדבר מראה על הקושי הנורא ברפואתם, כהפוך קנאה (על אישה למשל) למחשבה נורמאלית ורגועה, וכהפוך שנאה לאהבה (ובאו דבריו של ישוע הידועים בנוגע למהפך הפנימי הזה שהוא כעצה אוטו-פסיכולוגית פנימית, להפוך את מחשבתו מן הקצה אל הקצה ולצאת מהמצב הפסיכולוגי הגורם לו לשנוא ולקנא באופן בלתי רציונלי).

גנומן 35 - ישוע אמר דברים מסוג המהפך הדרוש בכדי לשבור את התאים החולים הנפרדים: "38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן: 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הָאַחֶרֶת" (מתי, ה', 38-39). "43 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת אֹיְבֶךָ׃ 44 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ) רֹדְפֵיכֶם׃ 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל הָרְשָׁעִים׃ 46 כִּי אִם תְּאֵהֲבוּ אֶת אֹהֲבֵיכֶם מַה שְּׂכַרְכֶם הֲלֹא גַּם הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ זֹאת" (שם, 43-46). - - לדברים אלה יש כוח לשבור את הכוחות הפנימיים השליליים בקרב האדם, והם לא יובנו רק לפי פשט ההלכה: "27 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִנְאָף׃ 28 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאִשָׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ׃ 29 וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ אֶל גֵּיהִנֹּם" (שם, 27-29).

גנומן 36 - לא לפי פשוטו אומר את זה ישוע אלא כעצה לפנימיות הנפש. דבריו מראים על הקושי לעקור את תנועות השנאה והקנאה שכבר השתרשו באדם, ושיש לפנות אל הקצה השני בשביל לתקנם, כי עקלתון נכנס בתוך תוכו, ובריח נותן לו עקשנות שאין לה שיעור.

גנומן 37 - רק ה" ברוך השם בחרבו הקשה והגדולה נגד נחש בריח ונגד נחש עקלתון יכול לפקוד עליהם את עונשם ולהרוג את התנין שלהם, בכדי שיוכלו לבוא אל מידתם הרצויה, עד שהעצבים יחזרו לגודלם הטבעי ויוכלו לחזק כל חלקי הגוף. התנינים ייכרתו וייהרגו בים התת-מודע. הם המוחזקים בשרשראות התת-הכרה שאין לאדם שליטה בהם, כי נסתרים הגורמים ממנו. התת-הכרה נקרא "ים", כי גדול הוא כים, כשלושה רבעים ביחס לרבע המוכר בהכרה לאדם, והוא גם כמידת המים ביחס לארץ בעולם, וכמידת ההסתר, כי הנסתר באדם שלושה רבעים הוא ביחס לנגלה (רק רבע נראה ונודע לאדם). הרי "הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אלוהינו וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים, כ"ט, 28), וכן ו"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם, י"ח, 13), דהיינו: מעט מאוד יוכלו להיכנס לנסתרות ולא להינזק, הואיל ולטובת האדם הוא שלא יידע את פנימיות מוחו, כפי שלטובת האדם הוא שלא יראה את מה שבתוכו, כי לא יוכל לחיות אם יראה.

גנומן 38 - התאים החולים המבודדים בתת-הכרה ואשר גורמים לנקמות באדם הורסים את העצבים במחלת נחש בריח ובמחלת נחש עקלתון בכל פעם שהם מתעוררים, ואין להם תרופה, אם לא ייהרג ה"תנין" שלהם אשר בים התת-הכרה. זוהי עבודת ה" ברוך הוא בלבד, כי הנסתרות לה" אלוהינו, וכך גם הריגת המבנה המכוסה המסתיר פגמים בנפש. בסתרי המדרש הכוח ההוא לשבור ולהרוג את הכוחות הנסתרים הרעים קשור בחרבו בעלת הסגולות של מתושלח, שבה היה הורג רוחות רעות ומזיקים וכוחות נסתרים בלתי נראים. זוהי החרב שנתגלגלה בסתר לנח ולשם ולעבר, עד שנמצאה בסוף אצל יתרו, כי יתרו החכם ידע סודות אודות כל כוחות השדים, עבודת הכוכבים והעבודות הזרות והכישופים, ולא נמצאת עבודה זרה מכל סוג שיתרו לא ידע לעבוד אותה, כידוע במדרשים. אותה החרב הייתה נטועה באדמה בגנו במדיין באופן מיוחד וסתום בסתרי כוחות הכוכבים והשדים. היא נקבעה שם בנטיעתה על ידי יתרו בחכמתו הנעלה הנסתרת ובשבועות עם "בורא" הכוכבים, לפי תפיסות אותה התקופה, עם רוחות השמים והארץ ועם השדים של שבע האדמות מלמטה, כדי שאף אחד בעולם לא יוכל להוציא את החרב ההיא ממקומה באדמה, אלא אם כן יהיה זה האחד המיוחד הנבחר מאת האל העליון הגבוה מעל כל המלאכים וכל השדים והכוחות של מטה. כאשר הגיע משה בגורלו למדיין, וחש יתרו שהוא הנבחר, הביא אותו לגנו ובתחבולה גרם לכך שינסה משה לאחוז את החרב בידו. משה אכן הוציא אותה בתומו כילד המרים אבן קטנה, וידע אז יתרו שמשה הוא הנבחר ההוא מאת האל. בשל כך אמר יתרו "עתה ידעתי": "ט וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. י וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. יא עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". (שמות, י"ח, 9-11), החרב ההיא הייתה קשורה לחרבו הקשה, הגדולה והחזקה של ה", שהיא החרב המביאה בסוף לרפואת העצבים, בסוד אריכות הימים ושלמות הבריאות כמתושלח בזמנו וכמשה רבנו, עליו השלום, בזמנו, שחי מאה ועשרים שנה, לא כהתה עינו ולא נס ליחו. הסימן חוזר בזמן הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים, ונשלח ממתושלח לפקוד את לוויתן נחש בריח ואת לוויתן נחש עקלתון אל מידתם הנכונה, תוך הריגת התנין אשר בים.

גנומן 39 - נפנה עתה לשחות בים הלוויתן, לשחק קצת בשעשועי גלי אותיות מזלותיו, ובטל המלח של הלווייתנית נחפש מעט מים של הרמוניה. אחרי ששמחנו בהפקדת חרב ה" הקשה, הגדולה והחזקה, נחפוץ במים טריים הנולדים מתחייתה של הדגה הגדולה, כדי למצוא נחת בקרבנו מעיקול לוויתן נחש עקלתון ולנשום ריח טוב מבשמי שמניו המצורפים של לוויתן נחש בריח. בינתיים נשמח בהריגת תנין הבר, כי מת, וחזרה גופתו אל הגלקסיה שלו לאחר שחצתה ת"ק שנים, פי שבעתיים מתאי מוחנו השפל החדש. שוב לא נתעצב מפיגועי עצבינו באוחזנו את חרב מתושלח ובזכרנו את מטהו של משה ואת שיעורי הלחי של ישוע, הפונים פנימה להתרכז באהבת הבורא. בתפיסת הלקח הטוב מגואלנו האחרון, חיים, נעשים אברינו לחטיבה מאוזנת, כי כולנו בשר אחד.

גנומן 40 - כיצד נבצע עבודה רבה כזו כהסרת דגי הים את קשקשותיהם? פשוט, נקשר אותיות מ"נון" ו"אלף" של תחיית הציפור, מ"סמך" ו"בית" של קרב הדג, מ"עין" ו"גימל" של משקולות החמור, מ"פה" ו"דלת" של הצב המואר, מ"צדי" ו"הא" של מלכות הג'ירף, מ"קוף" ו"וו" של כוכב התכנית, מ"ריש" ו"זין" של מקלט ארמדיל, מ"שין" ו"חית" של אגם מלח, מ"תו" ו"טית" של עמק מרקורי, מ"יוד" של סוף הדקה, מ"כף" של הבושם השמימי, מ"למד" של גוב האריה ומ"מם" של יופי גן עדן.

גנומן 41 - ואמנם זכרו ואל תשכחו כי ה"שין" של אגם מלח חדשה היא מאוד ומתארכת עד שנעשית לשתי "שין" חדשות. ה"וו" של כוכב התכנית חדשה היא, בהביאה תכנית חדשה, וה"נון" של תחיית הציפור חדשה היא, המחדשת חידושים, כנשר גדול העולה על בלק בן ציפור, והמחייה שוב את חדוות וצהלת שושן הבירה באור חדש גלוי יותר ביחס לסתרי מגילת אסתר.

גנומן 42 - לפיכך אני מושך על עצמי מעט צבע כחול מתכלת מרדכי כדי להרוס ולבנות, לעקור ולנטוע עץ של חמישים קילו דם בתיקון עץ הדעת טוב ורע המתוקן, להבחין בין מידות הצדק של מרדכי הצדיק ולתלות את המן הרשע על העץ, שיזם הוא להקים נגד הצדיק החי באמונתו. אז נוצר "ונהפוך הוא", כי נעשה רעל כוכב רוש לתועלת דרך כוח הניגוד, חמישים מידות טובות עמדו לצידו, ונהרגו חמישים מידות רעות במיתות משונות. אל מסתתר הרג את התנין אשר בים, ונתלה המן הרשע על העץ אשר הכין למרדכי הצדיק. בשל כך בחנו את אמיתות רפואתכם מן העצבים וההגעה אל שמחה תמידית, בהיכנס אסתר המלכה אל ארמונה במלכות אחשוורוש.

גנומנים 43-50 – אני לא ממציא סתם סיפורים, ולכן זכרו, כי נדרשתי לבוא לארץ שלוש פעמים כדי לקיים את החלק הפרצי שלי: "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית, ל"ח, 29), רק בפעם השלישית, בבואי עם יהואל יהואל ועם ג'יוזפה, יכולתי לפתוח את הגאולה השלמה בארץ בבשורת "בא הזמן" בבית הכנסת "אגודת אחים", כשפרשת השבוע הייתה "כי תצא". בשבת אחריה, "כי תבוא", העלה אותי הרב בפסוק "כי תבנה בית חדש", ואחריו נכנסתי לבית ברחוב יריחו מספר 36. בכ"א בתשרי הגיעו נודע, פאולו והילדים. נודע ואני ראינו אז נס סימני כוכבי גדול בשמים, נשר גדול שמימי, מלאך ה" ברוך הוא, ובכ"ח בתשרי נושענו בנס ושוחררה המכולה עם כל חפצינו, והוקם הבית עם סימני הגאולה השלמה הנדרשים. כעת אנו לפני שבת סוכות תשס"א, וכרגע אין לנו אפילו יכולת לקנות קופסת סיגריות, כשלחובתנו אלפיים שקל מינוס בבנק והוצאות מכל צד. גם את תעודת העולה החדש עוד לא קיבלתי. שלשום נכנסו שלושת ילדנו לבית ספר "נתיבי עם", ונקווה שיוכלו להמשיך. עתה השעה היא 1 אחרי הצהריים, ולא ברור אם עם ישראל ייכנס לסוכות או למקלטים, אבל המצב הוא כרגע של מלחמה, כי עברו שונאי ישראל כל גבול.

..................................................

פרק 2

גנומן 51 - נא רחם, בורא השמים והארץ, כי גברה שנאת חינם מרוב מחלות העצבים. קום נא ה", פקוד בחרבך הקשה, הגדולה והחזקה את נחש עקלתון ואת נחש בריח, הרוג את התנין אשר בים ומלא באהבה את חוסר האהבה ממחלות העצבים.

גנומן 52 - ה"בית" של "בריח" קשורה לקרב הדג, הקרב החזק במסגרתו ה" צבאות מגיע לשדד את המערכות, להרוג את התנין ולפקוד את נחש עקלתון ואת נחש בריח המעצבנים את המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. נתחבא מעט עד יעבור זעם, כי יוצא ה" ממקומו להפעיל סדרי מערכות חדשים על מנת להוציא בשלמות את פעולותיהם של כוכבי הגאולה מארבע פינות השמים על הארץ.

גנומן 53 - ה"ריש" של "בריח" קשורה למקלט הארמדיל, בעת שהדג מנהל קרב, וחרב קשה, גדולה וחזקה מתפשטת מן הקצה אל הקצה, מארבע פינות השמים על הארץ, כדי להילחם נגד שנאת החינם והקנאה הזרה, המשפיעות על לב אנוסים במחלות העצבים של הדור הרביעי, ולהצילם מירידה מטה. נתחבא מעט עד יעבור זעם, ולא יינזק הלב משברי שנאת החינם והקנאה הזרה, המשפיעים על לב מבולבל. על הלב להיות נימול, כדי להרחיק מאיתו את השנאה, להפריד את הקנאה ולהחדיר אליו את האהבה והצדק. ונסתתר במקלט עד יעברו תוהו ובוהו.

גנומן 54 - ה"ריש" של מקלט הארמדיל תתחבר עם ה"זין" הקשורה למקלט הארמדיל להוציא "רז" ממקלטו. ולא ישב זר במקלטו, כי רז ברז ידברו במקלט. ה"יוד" תתגלה בין ה"ריש" של "בריח" במקלט הארמדיל ובין ה"חית" של "בריח" באגם מלח, אחרי תחיית הלווייתנית מהריגתה ומהמלחתה. וקם ה" אלוהינו לפקוד את נחש עקלתון ואת נחש בריח במסגרת תיקון סירוס הלוויתן ותיקון הריגת הלווייתנית, ויתעורר עוד הפעם כוח חרבו של מתושלח לשם תיקון העצבים.

גנומן 55 - הנה ה"נון סופית" של עקלתון וה"נון סופית" של לוויתן משלימות את ה"נון" של הלווייתנית עם ה"חית" של בריח. איחוד הלוויתן עם הלווייתנית הוא הנותן את המשקל החדש המאוזן בשני הנחשים, עקלתון ובריח. הרי שתי ה"נון" של נחש מיתקנות בהן, וה"חית" של בריח ביחד עם ה"חית" הקשורה באגם מלח מתקנות את שתי ה"חית" של נחש, פעמיים. אז נעשות ה"נון" וה"חית" של שני הנחשים ל"נח" - נחת רוח עצבית.

גנומן 56 - נשארה ה"שין" של נחש פעמיים, ונצטרך לקשר אותה ל"שין" של השם "אשר", המתפשטת לשתי ה"שין" של שושן. אנו מצויים במסגרת ה"שין" החדשה של הגאולה השלמה, המקשרת בין היתר את סימני בית התפילה בירושלים ובבאר שבע. בפורים החדש הבא עלינו טובה (של שנת תשס"א) מתקיים "ונהפוך הוא" בסימן ס"א, בבית ספר אסתר בבאר שבע. אז יהפכו שני הנחשים המפריעים לשני נחשים המשפיעים על העצבים במידה הנכונה, כאשר העקימות של נחש עקלתון תהפוך לגמישות המאפשרת את יושר המשפט בכל עניין.

גנומן 57 - העקשנות של נחש בריח תהפוך לכוח הגמישות המכשירה את יושר הלב ביחס לאחרים בכל עניין, ייפלו השונאים הפנימיים וייעשו לאוהבים פנימיים, ויתקיימו חמישים קילו דם בניצחון המידות הטובות של מרדכי הצדיק והמידות המסוגלות של אסתר המלכה. התרעלה של כוכב רוש תעשה לסם החיים השכלי בלב האדם, וכן יתוקן האדם מכל צד ופינה וייכנס לארמון אסתר המלכה כדי לעלות על מדרגות השיש הלבן ולהיות תלמיד לענוות משה, תלמיד לענוות ישוע ותלמיד לענוות הגואל חיים.

גנומן 58 - הזנב הכפול של הדג הגדול לוויתן קיבלה משקל חדש מאוזן והרמוניה מן המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. יקום נא ה" אלוהינו וירחם על האדם, יפריד אותו מהחלק הרע של כוח הניגוד של כוכב רוש וישייך אותו לצד הטוב והמחזק של כוח הניגוד של כוכב רוש, כך שתישבר ותיפרד ממנו כל קנאה זרה, ותישבר ותיפרד ממנו כל שנאת חינם, ושיבוא אל מידות אסתר ואל אמונת אסתר המלכה לעלות על מדרגות השיש הלבן, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

גנומן 59 - יומן: בשעה 9 בערך הלילה (הוא ליל רביעי, כ"ז באלול תש"ס) יצאתי החוצה להסתכל בכוכבים. אחריי יצאה נודע ואמרה: "נסתכל על סימן", ונראה הכוכב של מרדכי הצדיק בשמים. רגע לאחר מכן ראתה היא דבר בשמים והצביעה עליו באצבע. היה זה דבר נפלא: ציפור ענקית עם שתי כנפיים ענקיות, נשר גדול, שעף מעלה מעלה ועבר מעל הבית שלנו. - - -

גנומן 60 - אנו חושבים שהיה זה מלאך ה" מכמה טעמים. מאיפה הגיעה ציפור כה גדולה? תנועותיה היו שונות, מהירות ואיטיות באותו זמן. גובה המעוף היה למעלה אך מתחת לכוכבים. הציפור עפה בדיוק מעל לבית שלנו. נראה כי זהו סימן פלאי מאת ה", ברוך השם, והוא סימן ל"נשר הגדול", הרמב"ם, עליו השלום, וכמו כן סימן לתחיית הציפור, להתחלת התקופה החדשה של המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, שלושה ימים לפני ראש השנה של שנת תשס"א, הבאה עלינו לטובה.

גנומן 61 - ברוך הוא השולח את אותותיו להחיות חמורים האוכלים את לחם הגאולה, וטוב סימן תחיית הציפור לדור חדש של תמימי דרך.

גנומן 62 - בבית אין כלום, ונדרש אישור לשחרר את המכולה מן הנמל. כיצד נעשה את ראש השנה?! עם זאת, הציפור החייתה את נפשנו, כי ה" איתנו לשמור עלינו מכל רע ולהאכיל אותנו באמונתו. הסימן נראה לעת ערב, בברית החיים החדשים, בברית מלאכי, ועם ציפור המאחדת את מלכות השמים והארץ בעיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב. אנו כבמקלט ארמדיל בלי כל חפצי הבית. -

נסענו לאשדוד אני ופאולו ושילמנו 1053 שקלים עבור אישור המעבר כדי לגשת אל המכס מחר, וירחם ה". - - ג'יוזפה חלם אתמול בלילה שראה אותי כאן באוהל החדש, והיו עלי סימנים כמו בשנים הראשונות כשעלי בגדים מיוחדים. אמרתי לו: "אני עכשיו בסימן סין בסימן ינג-שן והוא סימן ההארה החדשה (ה-NUOVA ILLUMINAZIONE ).

גנומן 63 - יום חמישי: נסענו לאשדוד אני ופאולו ובשלוש שעות הוסדר הכול בניסים מוסתרים. כדי לשלם את המכס לקחו מאיתנו בחסד גדול על-ידי אישה ששמה מגי רק 4000 שקלים (ולא 9000 כמו שביקש המתווך הרשע), אך מאחר שבבנק היו לי רק 2000 שקלים, הפקיד ששמו שגיב, בחור נחמד מהודו, אישר לי בחסד את הסכום, ובכך יכולנו לשחרר את המכולה. כשסיימנו הכול ירד גשם כשלוש דקות אחרי שלא ירד גשם מספר חודשים.

גנומן 64 - אחר הצהרים בשעה חמש הגיעה המכולה, ולא מצאנו מי שיעזור לנו להוריד את המטען המלא, אבל הנהג, בחור נחמד מהודו, עבד איתנו יותר משעתיים, ובסוף לא ביקש תמורה כלל. הפצרתי בו עד שקיבל 100 שקל. הננו נכנסים לשנת תשס"א, שנת פורים, וכבר ראינו בהתחלת פורים במלכות אחשוורוש, מהודו ועד כוש. גדול ה" ומהולל מאוד שהביא אותנו לארץ ישראל, הביא אותנו אל בית יפה מאוד והראה לנו נפלאות בזכות הגואל השלם השלישי, הצדיק חיים.

גנומן 65 - שמתי סימני שבע אבנים על שמונה מזבחות: יהודה, אפרים, מלכיצדק, הכהן המשוח, הנביא, השושנה, ישראל הגדול והלווייתנית, אבל בבית היה אי סדר וחבילות רבות שעוד לא נפתחו.

גנומן 66 - בליל ראש השנה אני, גילת חיים, יהואל יהואל וחיים שמשון הלכנו לבית הכנסת "אריאל". הצטערתי וירדה עלי קנאה נגד שילוב שם ה" בסידורי הספרדים (שילובי שם הוויה ואדנות שבסידוריהם על פי הקבלה המזויפת (בנקודות וכפילות ווים)). בהגיעי הביתה אמרו שהגיע יונתן בעל הבית והביא דברים מתוקים, ואני בכיתי מהתרגשות. לא בכיתי בחיי כמו שבכיתי בכל חודש אלול זה של תש"ס, גם מצער וגם מבשורות טובות וחסדים. קידשנו וברכנו על הסימנים, אכלנו דגים ועוף, הכול טעים מאוד, ושרה בירכה על השולחן. הודינו לאל שדי על כל חסדיו איתנו.

גנומן 67 - ראינו טלוויזיה, והצטערתי על העדר הרוח בישראל. כשנחתי, ראיתי בחלום את נודע שאמרה לי בצער "מה אתה מבקש נאמנות עלי?". קמתי מהמיטה במהירות והתחלתי לעשות סימנים.

גנומן 68 - ירדתי על ארבע ונערתי וכמו כן ערכתי אבני מזבחות על המרפסת. קראתי בקול את הגנומנים עד הנה בספר זה, אבל גנומן 67 הסתתר בין הדפים, ועשר דקות לא מצאתיו. אז הבנתי שאני צריך לתקן את יחסי לנודע, וטעות גדולה היא שלא התייחסתי אליה לפי מעלותיה הגבוהות ושלא הענקתי לה את היחס הנאמן המתאים.

גנומן 69 - מי היה עושה שינוי גדול כזה, לעזוב הכול ולבוא עם חמישה ילדים לארץ ישראל? הנה היא תמיד מחזיקה באמונה גדולה מאוד בכל השנים שעברו מהיכרותי איתה ועד עתה, אמונה בה" ממש, אמונה שלא מכירה בהגבלות, אמונה בבחירת ה" בגואל האחרון חיים, אמונה בסימנים השלמים של הגאולה השלמה, כולה אמונה ונאמנות, והיא אוהבת בכל ליבה את החמור אוכל לחם, כי היא זנבו הכפול. היא זו שהקדישה את הילדים שלה לה" ומכריזה בפירוש שכל הילדים הם לה", מה שיהיה או לא יהיה, ונאמנה היא לדבריה, שהרי כאשר היא אומרת דבר הנוגע לאמונתה, אין דבר בעולם שיכול לשנות את דעתה.

גנומן 70 - אין לה ימין או שמאל בדבר האמונה, כאמירתה לפני ימים "לא אהיה לעולם כיוצאי מצרים שרצו לשוב מצרימה בזכרם את סירי הבשר", ובעת אמירתה זו היא צעקה ממש: "אף פעם לא אעשה דבר כזה, אף פעם". היא סבלה רבות בשנים הללו, אך למרות זאת היא לא עזבה ולא המעיטה את אמונתה, אלא אדרבא, הגדילה לעשות והתחזקה באמונתה תמיד. היא אוהבת את צדק ה" ושונאת את הסילוף לפני האל.

גנומן 71 - שורשה ממרים הנביאה הצדקת, כפי שנתקבל בחלומה, ומי מקבלת כמוה בכל העולם נבואות נאמנות? דברי חלומותיה אש לוהטת להביא את האמת, וה" איתה לתת לה כרצונה ולעזור לה כצורכה וכחפצה, כי הקדישה את ילדיה לה" ולגאולתו השלמה, ולא הכירה בשקרי אנוש ובטיפשות. גבוהה נשמתה עד מאוד, והיא מזל טוב לאנושות ומחכה בחוסר סבלנות לצדק ולאמת ה" שירדו לארץ. צדקת היא באמונת דבר ה" ונאמנה לאהיה אשר אהיה, והוא ישתבח מכיר בצדק כוונותיה, ובחר בה להיות הזנב הכפול לחמור אוכל לחם, הזנב הכפול לדג הגדול לוויתן והרקמה הגאה של הסוס הלבן.

גנומן 72 - הרם את נודע, ה" אלוהינו, עשה נסים ונפלאות לזנב הכפול אשר בחרת, וזכור גם את פאולו, הסוס הלבן, ואת כל אמונתו, שלא זז אף פעם ממעמדו ומנדרו לעזור לחמור אוכל לחם ולהסמיך את נודע בכל דבריה. זכור את סבלו ואת פעולתו לשם אמונתו החזקה בגאולה השלמה. חזק את נודע, רפא את רגלי הסוס הלבן, הוסף כוח להבנת עיר בן אתונות, והרם אותנו אל מצב יציב למען עבודתנו בגאולתך השלמה ולמען ילדי מלכות השמים הראשונים, המקודשים בקדושה החדשה על סימניך השלמים.

גנומן 73 - חתום אותנו, ה" אלוהינו, בחתימה טובה לשנה הזאת, תשס"א, בסימן אסתר המלכה שנכנסה אל ארמונה, וזכור באהבה את כל פעולותיו של פאולו למען הקמת הקשר המשולש בינינו למען קיום כל דברי הברית השלמה הזאת, בזכות הגואל חיים. סלח לנו על כל חסרונותינו ועוונותינו למען נצדק ונהיה נקיים לפניך, כי גדול אתה, ה" צבאות, ומסוגל לשדד את המערכות לטובתנו למען טובת הכלל ולקיים את מחשבתך העמוקה עד אין חקר. רפא אותנו בחתימה טובה חדשה לבריאותנו ולפרנסתנו. לא נשמן ולא נכשה ולא נתעבה ולא נשכח את צור ישועתנו ואת אבינו מחוללנו ויולדנו ומחדשנו ברוח חדשה ולב חדש ומוח חדש שפל מהמזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. אמן.

גנומן 74 - אחרי סעודת ליל ראש השנה הרגשתי את צערי הפנימי על דבר שילובי השם הוויה ואדנות שבסידוריהם על פי הקבלה המזויפת בנקודות וכפילות ווים. גועל נפש. הדבר העציב אותי עד עצם הנפש. הסברתי את צערי לפאולו ולנודע.

גנומן 75 - נודע אמרה: "כבר שאלתי את עצמי מזמן איך יכולים אנחנו לענות אמן מתוך הטעות הנוראה הזאת?". יש להעיר שדבר זה בא אחרי שסולי קמחג'י מסר לי לפני ראש השנה דפים מדברי רבנים נגד "לשם ייחוד קודשא בריך הוא" וכו', ואמר לי: "אולי תיתן אותם למישהו? מידך זה דבר אחר". לפני 3 חודשים הרב רפאל פרץ ואני היתרנו אותו מן הנדר שלא ללכת לבית הכנסת מטעם "לשם ייחוד". כעת בא עניין השם המרובע, והרגשתי בכל חומרתו, כך ששוב אינני רוצה לענות אמן לתפילותיהם!

גנומן 76 - מי הרשה דברים כאלה שהם מחוץ למסורת ישראל לגמרי? קבלה שקרית היא, וחילול ה", בר מינן. יצאנו נגד מנהג זה בחרם מדאורייתא. - -

גנומנים 78-77 -

הכול החל מאז לפני ארבעת אלפים שנה

התווכח אברם עם תרח ואמר לו: אבי שמע

מדוע פסלים אתה חוצב

ולהם אתה משתחווה ועליהם אתה חושב?

אינך אולי יודע שזו עבודה זרה?

מהסלע אתה מפסל אותם בצורת כלב או פרה

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא תופסים

להם רגליים אבל לא הולכים

הגד לי אבא, למי מתפללים?

הגד לי אבא, מה אתה עושה?

גנומן 79 - סימנים נבואיים רבים נאמרים בשירת האזינו על סוגים שונים של עבודה זרה, שבני ישראל נכשלים בהם במשך דברי ימיהם ועד אחרית הימים: "טז יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים; בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ. יז יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. יח צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח, אֵל מְחֹלְלֶךָ. יט וַיַּרְא יְהוָה, וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו. כ וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם-- אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם. כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם" (דברים, ל"ב, 16-21).

"אחריתם" מרמז על השואה, בעוונות הרבים, שהיא סוף תקופה ארוכה בת 400 שנים הנקראת תקופת אחרית הימים לישראל.

גנומן 80 - מוכח מזה שעיקר העוון של ישראל באחרית הימים (השואה היא סוף אחרית הימים לישראל, ותקופת אחרית הימים עצמה לישראל היא 400 שנים עד השואה. מדובר באחרית הימים לעם ישראל בלבד ולא לעולם, כי "אחרית הימים" (הדור הרביעי) לכלל אומות העולם מגיעה לאחר מכן, כפי שיפורט בהמשך) הוא כולו בעניינו ובתוכנו עוון של עבודה זרה (בנביאים מרומז עוון זה בביטוי "עוון קץ"). יש להתפלא על עובדה זו, כי אם היה מדובר כאן על זמני בית ראשון, ידוע הוא שישראל נפל לכל מיני עבודה זרה כפשוטה, אבל כבר בזמני בית שני לא מצאנו סוגי עבודה זרה כפשוטה, וכך גם בזמנים הארוכים של הגלות אחרונה השלישית לא נמצא שבני ישראל נפלו בכללותם לסוגים של עבודה זרה בפסלים ואלים אחרים ידועים הנראים לעין.

גנומן 81 - ואמנם הפסוקים בנבואת משה רבנו, עליו השלום, בפרשת "האזינו" מצביעים על עוון עבודה זרה ממש עד אחרית הימים, ולכן לפי חשבון זה המקובל אצלנו, ישנו עוון גדול ונורא של עבודה זרה ממש הנוגע בעיקר לתקופת 400 השנים עד השואה. הוא נקרא "עוון קץ", דהיינו: העוון שבני ישראל נופלים בו בקץ הימים, הוא הקץ האפל שהתקיים בשואה. העוון, כאמור, אינו מוכר, כי אם היו מכירים בו בני ישראל, דהיינו חכמי ורבני ישראל במשך אותן 400 השנים, הם היו עוקרים אותו ונמלטים ממנו. אין זה גם עוון אחר ששורשו עבודה זרה, כמו כעס או שנאת חינם או תאוות העולם או אהבת כספים וכיוצא בהם, שהרי כל העוונות יש להם שורש באלוהים אחרים, וכידוע הדיבר השני הוא השורש לכל הלאווים שבתורה. לפיכך מדובר בעבודה זרה ממש אך נסתרת, דהיינו: הנפילה לעוונות עבודה זרה הייתה מבלי להכיר בה ולדעת שהיו עושים אותה. הרבנים בתקופה זו לא הקשיבו לרב יחיא אבן שלמה אלקאפח, אשר ספרו "מלחמות השם" פורסם בירושלים ב-1931. הם אמרו שה"אצילות" היא עניין נסתר מעל הבריאה, וה' הסתיר פניו במהלך השואה. רק כעת, עם פתיחת הגאולה השלמה, קיבלנו את המפתחות לתקן את החטא הנורא, אשר עדיין נפוץ בעם היהודי.

גנומן 82 - ונוסיף כאן ש"אחרי זמן קץ" הוא תחילת זמן הברית החדשה השלמה המנובאת על ידי ירמיה הנביא: "אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם" (ירמיהו, ל"א, 31). הפרת ברית התורה היא משום עבודה זרה בעיקר. עם זאת, ה" ברוך הוא כבר "בעל בם" בכל ההבטחות לאבות, בתורה ובנביאים, ולכן הוא לא "מפר" אותם, חס וחלילה, כי אם מתקן אותם דרך הברית החדשה השלמה שהוא שולח עם ביאת הגואל האחרון בגאולה השלמה. כלומר רק בזמן הגאולה השלמה מובא התיקון לאותו עוון קץ, כשעד אז בני ישראל אינם מכירים בכל תוכן העוון. והוא שכתוב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב" (ישעיהו, נ"ט, 20), הוא הפשע שעם יעקב אינו מודע לו, כי אם היו מכירים בו חכמי ורבני ישראל, לא נדרש היה שהגואל ישיב אותם ממנו. עם זאת, דווקא הגואל האחרון הוא זה שצריך לגלות להם מהו הפשע הנסתר שיש לתקן, והכול משום הסתר הפנים הנורא של אחרית הימים. כאשר מתקנים אותו, רק אז נסלח להם העוון, וחטאם לא נזכר עוד.

גנומן 83 - בנוגע לידיעת הזמנים, השואה היא ה"רגע" הנורא ההיסטורי החד פעמי בכל דברי ימי ישראל של הסתר הפנים המרומז בפסוקים: "ז בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ. ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה" (שם, נ"ד, 7-8). שנת 1945 היא סוף הדקה, והיא סוף זמן אחרית הימים לישראל, כאמור. 1945 עד 1948 הם "שלושת הימים" לפני תחילת זמן תחייתו של עם ישראל, בהקמת מדינת ישראל והתחלת קיבוץ הגלויות. משנת 1948 מתחילה למעשה תקופת "ימות המשיח" הנמשכת מאה שנה לפי אינדיקציות הסימנים השלמים, וזהו זמן טהרתו של ישראל עד שיגיע לבית אל, ככתוב בתורה (בראשית, ל"ה, 2): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-בֵּיתוֹ, וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר עִמּוֹ: הָסִרוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ".

גנומן 84 - לא תקופת טהרה כי אם תקופות טהרה, תקופות רבות הן עד שעם יעקב עובר טיהור ותיקון, יוצא מסגירותו ומגיע אל ההתרחבות, אל הרוח החדשה, אל הלב החדש ואל הקדושה החדשה הקשורה בברית השלמה בבואו אל בית אל, כלומר אל בנין בית המקדש השלישי. באופן כללי מדובר במאה שנים: מהקמת מדינת ישראל ב-1948 ועד לשנת 2047, ולא במקרה היא תקופה בת מאה שנים, כמרומז נבואית בשמחת לידת יצחק אבינו כשאברהם אבינו בן 100 שנים. ואמנם לנו העניין בקבלה החדשה של הגאולה השלמה, כי כבר ידועים לנו ביאת הגואל האחרון, חיים, והתגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מפסח תשמ"ג, 1983, 35 שנים מהקמת מדינת ישראל. הסימנים השלמים ירדו בהתחלת התקופה להכריז, שהדור הרביעי הכללי לעולם והמתחיל מאז הוא תקופה בת 65 שנים, במסגרת מאה השנים מ-1948 עד 2047. זמן בניין בית המקדש הוא בסוף התקופה ההיא, מפני שכל התנאים ההיסטוריים גם בישראל וגם בעולם לא יכולים להתקיים עד אז, עד אחרי יום ה" הגדול והנורא. זהו המבט הכולל המהיר והאמיתי של 100 השנים עד לידת יצחק ההיסטורי לישראל.

גנונן 85 - תקופת 65 השנים אולי נראית ארוכה, אך למעשה אין זה כך, כאשר מתבוננים בשינויים הגדולים הדרושים לקיום הגאולה השלמה. אדרבא, זו תקופה מאוד קצרה ומרוכזת היסטורית, שאין מהירותה דומה לה בכל יתר דברי ימי ההיסטוריה, לא לפניה ולא אחריה, והיא רק החלק המקדים לתקופות הגאולה השלמה העולמיות שיבואו לאחר מכן. יכולים אנו לתאר עד כמה העולם רחוק עתה מהגאולה, וכן עם ישראל עצמו, שעד כה לא מודע לעוון העבודה הזרה שבה נפל באחרית הימים, עוון הנמשך עד לטהרה. עוון זה עוד משתולל כיום בקרב היהדות הרבנית וההלכתית ומטמא את היהדות האמיתית. מלחמת ה" היא קשה, גדולה וחזקה, עד שכל ישראל יבין, יידע, יתחרט וייטהר. זוהי רק הקדמה ליתר דברי האמונה הגדולה האמיתית של הגאולה השלמה וקיום כל דברי הנבואות עליה.

גנומן 86 - אחריה יש להקים את החוק החדש לישראל ולעמים (דהיינו לכל בני העם הרחוקים מדרכי ההלכה והמנהג) ואת המנהג החדש; להודיע על כל המשניות החדשות הנפלאות של הגאולה השלמה המוסברות בכל כתבי ספר משנת חיים; להודיע ולהסביר את כל חלקי ההיסטוריה שעברה מתחת לשם הנסתר "אשר" של השם "אהיה אשר אהיה" הכולל גם את מקורות הנצרות האמיתיים הבלתי ידועים עד הנה; להקים את סימן חמור אוכל לחם בארץ ובעולם; להודיע ולהסביר את המסרים הנבואיים החדשים על הדור הרביעי הזה הסופי הנורא והעצום, האפל והגרוע, ההורג והמחיה; להודיע על מישרתו הנפלאה של הגואל הנבחר, חיים, השופט המשוח במלכות השמים, שקם בסימן השלם של תחיית המתים; להודיע ולהסביר את ספר הכוכבים המתגלה בגאולה השלמה; להודיע ולהסביר על האור החדש של בית המקדש השלישי ועל פירוש באר שבע; להודיע ולהסביר את הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן ולשמח את העולם במנות סעודתו הגדולה לצדיקים החיים באמונתם. כל אלה הם חלקים עיקריים בתנאי הגאולה השלמה לעם ישראל הנבחר ולאומות העולם הזכאיות.

גנומן 87 - לא רבות הן 47 או 48 שנים אשר נותרו מן השנה בה אני כותב:

ותרח התרגז וקצף על אברהם

ואמר לו "אתה שובב בני ואיך תעז פתגם

אינך אולי יודע שלאלה נתפלל

והם שומרים עלינו לפי כוח ההלל".

הרי אברם היה קטן עוד, ילד רק בן שבע

אבל גילה לו בתוך ליבו אמת בורא הטבע

וחשב על תחבולה לעשותה כלפי אביו

להשיבו לקו שכלו להכשילו בפיו.

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא תופסים

להם רגליים אבל לא הולכים

הגד לי אבא, למי מתפללים?

הגד לי אבא, מה אתה עושה?

גנומן 88 - התנאי הראשון המקדים קשה הוא מאוד: "לשבי פשע מיעקב" - להשיב את בני ישראל מהעוון הנסתר של העבודה הזרה שגרם בעוונות להסתר פנים, ורמז לכך הפסוק: "יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם" (דברים, ל"ב, 17). רמזים הם, שהרי, לכאורה, תחילת הפסוק בכישוף, כי כידוע המכשפים זובחים לשדים, ואותו הכבוד שעושים לשדים נחשב לעבודה זרה ממש. ואמנם מדוע נאמר "לא אלוה"? הרי ידוע למכשפים שהשדים מגיעים מן העולמות התחתונים. האם המכשף האמיתי שקורא לשד בשמות הטומאה שהוא מכיר בהם לא יודע בבהירות שהשד הוא שד ולא אלוה? (כל שכן המכשפים הגדולים, כחרטומי מצרים, שהיו רואים את השד ממש ומדברים איתו וכו').

גנומן 89 - לפיכך רמז הוא לסוג אחר של עבודה זרה, שהעובד אותה חושב שהוא עובד את ה", אך למעשה עבודתו ואף כוונתו "לשם שמים" היא טעות גמורה. כאשר יתגלה העוון ייראה למפרע שהעבודה לה", כביכול, הייתה למעשה זבח לשדים והתפילות היו כקריאה לשדים ממש. עובד העבודה הזרה הזו לא ידע זאת ובמחשבתו כאילו קרא לבורא העולם. הרי עמוקה מאוד היא נבואת משה רבנו, עליו השלום, ומובן ממנה שסוג נסתר הוא העבודה הזרה, שנכשלים בה בני ישראל באחרית הימים.

גנומן 90 - הפסוק "אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם" ממשיך ברמזיו המפליאים. בפסוק זה ישנם, כאמור, הרמזים העיקריים על הסוג החדש המוסתר של העבודה הזרה שנופלים בה בני ישראל באחרית הימים, ויזכרו הקוראים היקרים שנבואת משה בשירת האזינו, כמו כל הנבואות השליליות של התורה ושל הנביאים, יש להן זמן קץ, כי לא נמשכות הנבואות השליליות לנצח נצחים, אלא תהינה בסוף לזיכרון בלבד. לכן הסברנו שהנבואות הרעות הללו נסתיימו בעונש השואה, בעוונות הרבים, אבל הכרתן, גילוי תוכן העוון וטהרתו אינם באים עד לתקופות הטהרה של עם ישראל, בזמן ביאת הגואל לשבי פשע מיעקב. הנבואות השליליות כלפי העולם מסתיימות כולן עם סיום יום ה" הגדול והנורא (הוא תקופה שתתרחש בסוף הדור הרביעי), ולכן "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא" (מלאכי, ג', 23).

גנומן 91 - באמת מפליא הפסוק מ"האזינו" במילים "אלהים לא ידעום". מה פירושו? ומה הכוונה ב"חדשים מקרוב באו"? בדרך כלל העבודה הזרה היא שרשרת ירושה, ככתוב: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי" (שמות, כ', 4). הרי הבודהיסטי מקבל את מסורת הבודהיזם והקתולי מקבל את מסורת הכנסייה הקתולית, וכך בכל הדתות השונות. גם הפלשתים קיבלו את מסורת דת דגון מכומרי דגון, ולכן מוזר מאוד ולא מובן הוא הביטוי הנבואי כאן "אלהים לא ידעום". לפיכך מדובר על אלים אחרים שלא היו מקודם ואף אחד לא שמע עליהם או הכיר בהם. וממשיך הפסוק בקו הסברו "חדשים מקרוב באו": לא אלהים אחרים מוכרים מקודם, אלא אלים אחרים שלא היו קיימים לפני עוון זה שנכשלים בו, כאלו שלא נשמעו ולא נודעו ולא הוכרו. עד כדי כך חדשים הם, שבא הפסוק הנבואי לגלות ברמז דבר גדול ועצום "לא שערום אבותיכם".

גנומן 92 - היות והעוון מתייחס לעם ישראל, אין ספק ש"אבותיכם" כולל את חכמי ורבני ישראל בעלי מסורת ישראל: אמוראים, תנאים ופוסקים וכו', שהם ראשי ישראל בכל דור. רמז זה הוא מפליא ומכאיב, אך חשוב מאוד להבנה: להבין למפרע איך נכשלו ראשי העם הנבחר, הבקיאים בחכמת התורה שבכתב ושבעל פה, בעוון זה של עבודה זרה. גדולה נבואת משה רבנו, עליו השלום, האזינו!

גנומן 93 - ונדרשות אסמכתאות לפסוקים אלה, כאשר מגיע הזמן להיפטר מעוון קץ דרך הבנתו. ואכן, העבודה הזרה הנסתרת ממש, עוון קץ, היא זו שגרמה לאותו הסתר הפנים של "רגע" השואה הטרגית. בני ישראל (המיוצגים על ידי ראשי בני ישראל האחראים על התורה הקדושה) לא יכלו לשער את העוון שנפלו בו. העוון נמשך גם אחרי השואה אל ימות טהרת ישראל בצורתו הקודמת: "ויזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם". עם זאת, לבסוף נבחר הגואל האחרון חיים, ובא, במסגרת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, ל"ציוֹן", לשבי פשע מיעקב, להודיע את האמת נגד העוון האלילי הגדול, החטא הנורא והנסתר, הכרוך בכל שיטת ספר הזוהר הפסול בצמצומי האין סוף, באצילויות פרצופיו ובספירות הנאצלות. אלהים אחרים חדשים מקרוב באו, שהצחינו את עבודת ישראל לה" ברוך הוא זה 500 שנה.

גנומנים 94-95 -

בבוקר בא אז תרח אל חנות אלוהיו

כל פסליו מנופצים, ונתחוורו פניו

ובקצף אל אברהם פנה בחרי אף

"למה שברת את אלוהיי והרסתם ראש על כף?!"

אברהם ענה לו: "אל תאשים אותי

האלוה הגדול בהם קִנֵא את מנחתי

וראה שיתר הפסלים רצו אותה גם הם

ובגרזן הוא שִׁבֵּר אותם והוא הוא האשם!"

"עד כמה תשקר, בני, כי אין זו האמת

והם מאבן עשויים לא על חי ולא על מת

ולא יכלו להילחם לקום או לאכול

ואין להם תנועה, בני, ואתה הוא שיכול!"

"הגד לי אפוא, אבא, מה להם ולאלוהים

ומה לך לעבוד אותם ותשתחווה לאבנים

ואתה בעצמך פסלתם בעבודת סכין

ומדוע תסמוך עליהם ובהם תאמין?"

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא מתנועעים

להם רגליים אבל לא הולכים

הגד לי אבא למי מתפללים?

הגד לי אבא מה אתה עושה?

האלהים למעלה יודע את הכול

והוא בורא הכול, אבי, והוא הכול יכול

ואין איתו שותף, אבי, ואין שום אל אחר

ורק עליו כדאי לסמוך ותשועתו לא תתאחר

כי הבורא אחד הוא, ואין איתו שותף

וכל אלהים אחר אינו אלא מזויף.

להם עיניים אבל לא רואים

להם אוזניים אבל לא שומעים

להם פה אבל לא מדברים

להם ידיים ולא מתנועעים

להם רגליים אבל לא הולכים

הנה נא אבא, אליו מתפללים.

הנה נא אבא, אל תעשה כך עוד.

גנומן 96 - בעוונות הרבים נשתבשה האמונה בישראל באחרית הימים. עם ישראל האחראי על תורתו חרג מן הדרך באלים אחרים ממש. הוא נתן את זרעו למלכות נוכריה נאצלת ואמר לה: "את הנקבה שלי". אז קרא ה": "ישראל ישראל", אך ישראל לא היה שם, כי אם דור תהפוכות, יקנאוהו בזרים, בתועבות יכעיסוהו. וירא ה" וינאץ בכעס את בניו ובנותיו. ולא בעם זר מדובר, כי אם בעם שה" קרא לו בניו ובנותיו, לעם התורה אשר אין לה תורה, כי אם פרצופים זרים נאצלים, אלים חדשים, זרים ופסולים, שנבראו ונתחדשו מעטו של משה דה לאון בספר הזוהר המתועב והפסול כפסלי תרח, שיישברו כפי שאברהם שיבר את פסלי אביו. "וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (דברים, ל"ב, 15).

גנומן 97 - לא על דברים קטנים פגע בנו ה" אלוהינו בשואה, לא על טעויות של מה בכך נענשנו על ידו יתברך, כי עזבנו אותו, בורא כל היקום, ודבקנו באלהים חדשים מקרוב באו. זנחנו את צור ישועתנו ובכינו אל אל אשר אינו אל, כי אם שד מלמטה. לא לחינם הסתיר את פניו, לא לחינם מסר אותנו לעם נבל, לא לחינם ראה משה רבנו בנבואתו שכעס ה" אלוהינו עלינו ואמר "ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם: כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים". נשתבשה ונתלכלכה ונתעבה והתבלתה אמונת ישראל, כי קנו להם בני ישראל, ראשי עם התורה, ספירות נאצלות למעלה מן הבורא, למעלה מה" אלוהינו, בורא כל העולמים, אשר אמר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". לא לחינם כי אם בצדק גמור ומוחלט, בצדק ה" אשר אין בו פגם, בצדק ה" אלוהינו אשר צווה עלינו: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (שם, י"ח, 13).

גנומן 98 - לא לעם זר אמר ה" אלוהינו "אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם; אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם; לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר-- פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ: פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת" (שם, ל"ב, 26-27), כי אם לעמו ישראל, עם החי בזכות אבותיו אברהם, יצחק ויעקב, העם הנבחר להתבונן בחכמת ה" אלוהינו והמצווה שלא להתפלסף על מה שלמעלה, על מה שלמטה ועל מה שלפני ולפנים, עם המצווה "תמים תהיה עם ה" אלהיך". הם זייפו את כל התורה ושיבשו את כל האמונה, ואין קול ואין עונה "כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה: לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם" (שם, 28-29). לא לחינם נמכרנו, כי מכרנו את עצמנו ביד ספר הזוהר וביד כל קבלתו השקרית והמזויפת, וזבחנו לשדים לא אלוה ארבע מאות שנים באחרית הימים!

גנומן 99 - קום נא ברחמיך העצומים והנוראים והנפלאים, ה" אלוהינו, וסלח לעם הזה, לעמך ישראל. השבת את רשעות הגויים מאיתנו והרם נס גדול וחדש, שלא היה ולא יהיה אחריו כזה, בזכות הגואל האחרון חיים. הושע את עמך, את כל בית ישראל, סלח לעוונותינו, רחם על גופנו ועל רוחנו ועל נשמתנו, הרם קולך בכל העולם מארבע פינות השמים ומארבע קצוות תבל, ועורר את השמים ואת שמי השמים ביום זה, ג' סוכות תשס"א. צעק על כל הגויים והראה את גודלך, את גבורותיך ואת אותותיך. הרם נס לפני כל העולם למען שמך, ובזיכרון אהבתך לגואל חיים אשר בחרת, והסר חרפה ובושה מעמך ולא שתקת.

גנומן 100 - אחד את קול יעקב בכל המדינות ובכל פינות הארץ והרם את עמך ישראל באהבתך. וזכרת את משה עבדך ואת אליהו נביא גאולתך, ועשית למען שמך הגדול והנורא, אתה הוא גיבור עולם, הכול בראת והכול שלך לעשות כרצונך. וסלחת ומחלת וקיבלת את כפרתו, ועשית להראות את גודלך הנשכח בכל העולם, והפחדת את כל מעשה ידיך בחסדך לישראל, והרבית את חמלתך עליהם ועל בניהם ועל בני בניהם. ושלחת חיים והקמת את עמך בתחייתו, ואיחדת את רוח כל ישראל, ועשית למען שמך "אהיה אשר אהיה". והרבית אמונתך בכל העולם, וזכרת את ענוות עבדיך, וקיימת נס רם, והרמת נס קיים: "כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם" (דברים, ל"ב, 40). על פסגת הרים הרמת את שמך וגאלת את עמך, אמן וכן יהי רצון.

"לט רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל. מ כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. מא אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר; מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (שם, 39-43).

.................................................

יום שלישי, חול המועד סוכות, י"ח בתשרי תשס"א, 17 בספטמבר 2000, אגם מלח י"ד, באר שבע.

פרק 3

גנומן 101 - בספרנו "חמישה לוחות הברית" הארכנו בעניין טעותו של אהרן הכהן בהסבר חשוב מאוד הנוגע ישירות בשאלה זו, שהרי אהרן הכהן טעה והביא על העם חטאה גדולה, אף על פי שהוא בעצמו פעל רק לשם שמים ולא עבד עבודה זרה. עם זאת, אהרן לא "הבין" את כל כוונות העבודה הזרה הכרוכות בעגל עד הסוף ממש, והוא שעשה את העגל, בנה לו מזבח והכריז "חַג לַיהוָה מָחָר" (שמות, ל"ב, 5). דק הוא מאוד הלימוד הזה המוכיח עד כמה הכוונות הטובות, ואף לשם שמים, יכולות להיות בטעות אפלה ובחטאה גדולה, ומרוב דקוּת העניין מצד הכוונות, לא יורגש כל דבר העוון שבו, עד שמתגלה פעולתו הסופית, והיא שתוכיח את חומרתו.

גנומן 102 - עיקר הטעם אצלנו בהסבר עניינו של אהרן הכהן בחטא העגל הוא להצדיק את טעם המתקת הדין על רבני וחכמי התורה באחרית הימים, שנפלו בחטא העגל הסופי של ספר הזוהר ושיטת האצילות מבלי להרגיש ולהבין את החטאה הגדולה ואת העוון של העבודה הזרה הגרועה שיש בכל ה"חכמה" ההיא. הם שהוציאו את החטא אל הפועל בעם ישראל אחרי שברא אותו משה דה לאון מספרד, והם שבנו לו מזבח והכריזו על תוכנו "חג לה' מחר", באומרם שהספר ההוא ויתר הקבלה הנמשכת ממנו יביאו את עם ישראל לגאולתו. בעוונות הייתה החטאה הגדולה של עוון קץ אחרית הימים, שהביא את ישראל לשואה בעוונות הרבים.

גנומן 103 - מעשה העגל הוא מסוג נבואת התורה הקדושה המתממשת באחרית הימים[1], ולכן צריכה להיות הצטדקות מצד ניקיון ליבו וטהרת כוונותיו של אהרן הכהן הקדוש, בכדי שגם הרבנים והחכמים האחרונים יוכלו להצטדק ולטעון כי כמו אהרן נפלו הם לחטאה גדולה מבלי להתכוון לרע. הוא כסימן שקיבל סולי קמחג'י: "הרב חיים ויטל הליכתו הייתה בקודש", דהיינו למרות אמיתות הסברנו על הכפרות והשיתוף, שנמשכו בכל ספרי "עץ חיים" שלו, ועל כך שכולם אינם בשום אופן דברים אמיתיים, אין שלילה שכוונותיו היו לשם שמים והליכתו הייתה בקודש.

גנומן 104 – וכך התאים עניינו לאהרן הכהן, כאמור. זקוקים אנו לאותו הסבר תורני למטרה ההיא, על מנת להצדיק במה שיכולים את נפילת הרבנים והאחראים על העם ב-4-5 מאות השנים האחרונות. המטרה ההיסטורית הנבואית "חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם" היא לתת את המפתח הדרוש להבין ולעקור את הסוג ה"חדש" של העבודה הזרה שיצא מידיהם של הנתפסים בעוון קץ, ולולא נבואת משה רבנו בשירת "האזינו", לא היינו יודעים מה לחפש או איך להתאים את העוון לזמני הקץ של אחרית הימים: מדוע נפלו ואיך לא ידעו ולא שיערו כלל ועיקר את עוון העבודה הזרה שנפלו בו?

גנומן 105 - קובל הרב קאפח בספרו "מלחמות השם" (שהודפס בירושלים ב-1931 והוחרם על ידי ה"מקובלים" שם) בשאלה רטורית: איך הוא הדבר המפליא והמעציב הזה שעל כל דבר ודבר, על כל פרט וכלל הסבירו רבותינו ז"ל את הלכתו, ולא עזבו עניין עד שלא נכנסו אל גדרותיו על הן ועל לאו, בעוד בדבר הזה, הנוגע לעצם אמונתנו הטהורה התורנית, לא ראו צורך להגדיר אותה בגבולות ברורים שהיו מונעים מעם ישראל להיכנס לשיטה מוטעית, הכרוכה בשיתוף וריבוי רשויות וכפירות עצמית בודהיסטית של צמצומים ואצילויות אלוהות המדברות על למעלה ממעשה בראשית? דהיינו: ישנו איסור על חקירה לפני ולפנים, למעלה ולמטה, והסברי חז"ל נגד השיתוף וריבוי רשויות קיימים, וגם בפוסקים הראשונים ובספר מורה נבוכים הם ישנם, ועוד אחר כך ישנם הסברים, אבל לא הוסדרו הדברים באופן הלכתי ברור ומסודר.

גנומן 106 - וזועק הרב קפאח בקנאתו לטהרת אמונת אבותינו עד לזמן יציאת ספר הזוהר על "חדשים מקרוב באו". חסרה עוד הרחבה בנוגע לשאלת הרב איך לא פירשוהו רבותינו באופן ברור ומסודר, ועל כן אנו מרחיבים כאן אודות האספקט הנבואי של "חדשים מקרוב באו", שהוא הנותן טעם להיעלמו של העוון ב"האזינו" מעיניהם. הם לא יכלו לשער אותו ולכן נפלו בחלק הרע של עץ הדעת טוב ורע.

גנומן 107 – במסגרת טענתו של החכם אלקאפח כלפי ההלכה הוא קובל בצדק על העדר השכל הישר, על העדר כל חיפוש ביקורתי של האמת או של הכחשת שורשי החיבור ההוא ועל אמונתם שר' שמעון בר יוחאי חיבר אותו. אין לתלות את זה אלא במעשה השטן באחרית הימים. צודק הוא בהחלט, בעוונות, בביקורתו כלפי הרבנים הראשונים בפרט, שלא בדקו במקורות כלל ועיקר ולא ביקשו לדעת עדות נאמנה ממי יצאו הדברים ומאימתי, ועל איזה יסוד נבנו.

גנומן 108 - עיוורון פלילי כיסה את עיני הרבנים ההם, וכשיכורים בלי משקל האמינו לסיפור בדוי, שאפילו ילד קטן לא יאמין בו, על שנטמן הספר מתחת לאדמה בארץ נוכריה במשך 12 או 13 מאות שנים עד שבמקרה המלך שלח משלחת לחפור שם למטרה אחרת, ונמצא הספר. המלך שלח אותו לחכמי ישראל, שאמרו שלא היה בכוחם להבין אותו ושיש רק רב אחד בארץ ספרד, ששמו ר' משה דה לאון, שיידע לפרשו וכו'. - מה נגיד ומה נאמר ומה נצטדק כי מצא האלהים את עוון עבדיך!

גנומן 109 - פרק ס' ממלחמות השם - "והנה מכל זה תלמוד לומר דודאי שהדברים שנאמרו בזהר בענייני האלהות לא כפי שרשב"י ע"ה נאמרו ולא יצאו דברים כאלה מפי שום תנא או אמורא מרז"ל, ורק תלו אותן ברשב"י וחביריו בשקר, שהרי הוא בעצמו מכריז ואומר כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם! חלילה, חלילה להאמין שרשב"י התנא או שום אחר מרבותינו התנאים או האמוראים יחשוב או יאמר כדברים האלה לעבוד אלוה אחר קצר אפים ולשתפו במחשבה עם ה' אלוהינו ארך אפים שהוא הסבה הראשונה שהוא בתור נשמה לפי דעתם לפרצופים האלה ועובדים ומתפללים לפרצופים הנז' ואומרים כי לנשמתם שהוא חלק האין סוף שבהם הם עובדים, ומיחדים הפרצופים הנזכרים עם נקיבותיהם הנרמזים בשם הוי"ה, יוד חכמה שהוא אבא, ה"א ראשונה בינה אמא, וי"ו תפארת זעיר, ה"א אחרונה מלכות, ובשמע ישראל הוי"ה ראשונה אבא, אלוהינו אמא, הוי"ה אחרונה תפארת זעיר, אחד מלכות, לחברם ולקשרם יחד להיות הארבעה אחד (זהר ואתחנן דף רס"ג ע"א), כי עיקר היחוד אצלם לחבר ולקשר במחשבתו עיניינים כשהם מצויירים במחשבתו (כפי - פ.ג) אור נפרדים והוא דוחק את מחשבתו לשום אותם יחד, וגם בפיו אומר לשם קב"ה (קודשא בריך הוא - פ.ג) ושכינתיה וכו' ליחדא שם יו"ד וה"א בו"ו וה"א וכו'. וכוונתו על אבא ואימא וזעיר ונוקביה הנרמזים לפי דעתם בשם הוי'ה, ואריך ועתיק הנרמזים בקוצו של יו"ד ועיין לעיל ס' מ"ב.

גנומן 110 - ולפי דבריהם למה לא הזכירו רז"ל במשנה ובגמרא במסכת זבחים על הא דנתן לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחח, והחטאת והאשם לשם חטא, ופי' בגמרא לשם ניחח, נחת רוח להקב"ה השם שאמר ונעשה רצונו, ולא החשיב לשם יחוד קב"ה ושכינתיה, אלא ודאי שדעת רז"ל שאלוהינו ברוך השם יחיד ומיוחד מכל שאר האחדים, ואינו צריך לקשרו ולאחדו מחלקים רבים כמו שחשבו המקובלים החדשים ולא לשתפו עם פרצופים חלוקים ושונים זה מזה! חלילה לנו מהעלות על לבבינו דברים זרים לתורתינו הקדושה כאלה שלא צוונו הקב"ה בתורה לאחדו ולשתפו עם שום נברא, רק לדעת ולהאמין כי הוא אחד שנאמר וידעת היום והשבות אל לבביך כי ה' הוא האלהים וכו' אין עוד, ועיין לקמן סי' קל"ו". -

גנומן 111 - עבודה זרה חדשה נבראת עם ספר הזוהר, אלהים אחרים חדשים נבראו מהדוקטרינה החדשה של האצילות, חכמה חדשה בלתי יסודית קמה מפירוש של שקר על ה"יוד" של שם הויה. נעשתה ה"יוד" ל"חכמת האצילות" בעולם האצילות. מי ביקש את זה מידכם, לעלות על בריאת העולם ביד הבורא ולדבר על מה שהוא למעלה מהבריאה יש מאין?! מה"יוד" שהיא מספר עשר בנו עולם של "עשר ספירות נאצלות מהאין סוף".

גנומן 112 – הם לא הבינו שמספר דברים לפני הבריאה יש מאין ייעשו לעשרה אלים חדשים, שאם הבורא הוא למטה מהמאציל, חלילה וחס, איך לא יהיה מה שלמעלה מהבורא "אלוהים" לעצמו?! עם זאת, הם לא ידעו כיצד להתייחס לעשרת האלים הנאצלים האלה, מפני שחדשים היו (מלפני 750 שנים), מקרוב באו (מספרד), ובמקום לשער כי הם אלוהים אחרים, שיערו שיעור קומה, בר מינן. ירחם ה" על עמו ישראל, המצווה באמונה הטהורה והפשוטה, אחד ומיוחד באחדות מוחלטת וגמורה בלי חילוקים ובחינות וסוגים לעצמם. שמע ישראל ה" אלוהינו ה" אחד.

גנומן 113 - במקום לעבוד את ה" בפשטות, הם הכניסו לסידורים שילובי שם הוויה ואדנות, מילאו את אותיות השם בנקודות מוזרות, שינו את מנהגי אבותינו, הרכיבו כוונות ארבע עולמות על דברי התפילה, "ויזבחו לשדים לא אלוה". תמימי דרך הם הקורבנות שנפלו בפח, שהפסידו את מידת התמימות "תמים תהיה עם ה" אלהיך" והפרו את תורת ה" בבלי דעת, מבלי לדעת שמתפללים הם לאלים אחרים. לפיכך מסכן העם, שנתפס במוקשי מקובלי ירושלים, המתגאים בעולמותיהם המלאים באלים נוכריים משותפים.

גנומן 114 - נתלכלכו בני העם באצילות, עברו את גבולות בורא מעשה בראשית ושוב לא הבחינו בין השמים לארץ, והתבלבלו כל הלשונות, עד כי בא לציון גואל לשבי פשע מיעקב להביא לישראל שפה ברורה. בשנת 2000 המצב עדיין קשה, ובהיכנס שנת תשס"א נמצא הכול בבלבול מוחלט מראש ועד רגל, כל ישראל, כי חזרה חנותו של תרח, ויש צורך בתחבולות הילד אברהם לעורר את אביהם אל השכל הישר.

גנומן 115 - השקר לא יגיד אמת, וכיסוי עיניים לא יגלה כסות לעיניים. האמונה לא תסבול גבהות לב, וה" לא ירחם על גאות פה. בא הזמן ותתנחמו אם תשמעו לעצה: כל ההוגים בשקרי הקבלה המזויפת לא ימצאו את האמת, כי התורה קדושה היא ולא תסבול אלים אחרים. כפי שניצל אהרן הכהן בזכות תפילת משה, כך יינצל העם מאפלת הטעות בזכות הגואל האחרון חיים, אם יסיר את אלוהי הנכר ויתכונן לעלות אל בית אל.

גנומן 116 –

כי להם עיניים נאצלות אבל לא רואים

להם אוזניים נאצלות אבל לא שומעים

להם פה מלכות נאצלת אבל לא מדברים

להם ידיים נאצלות אבל לא תופסים

להם רגלים נאצלות אבל לא הולכים

רבותיי, למי אתם מתפללים? תמים תהיה עם ה" אלהיך

ואל תשובו לכסילות.

..................................................

גנומן 117 – יומן: חלמתי שהיינו ביחד עם הצדיק חיים, והוא ביקש שנעשה התעמלות על בריח ונעמוד על הידיים. השאר, פאולו, נודע, יהואל יהואל ואחרים, עשו זאת, אך אני לא. פאולו התרגז עלי על שלא ביצעתי את התרגיל ועל תחושתי השלילית. אחר כך הייתי עם הצדיק וניסיתי להצדיק את עצמי באומרי שזה דבר שלא עשיתי אף פעם בחיי, אינני יודע איך לעשותו ואני חושב שלא אוכל להצליח. הצדיק אמר שאין זה כל כך קשה כמו שנדמה לי, והוסיף שאותו הרגע היה קשה מאוד, מפני ששלושת רבעי אנשי כנסת הגדולה נוכחים. לא הצלחתי להדליק סיגריה לצדיק חיים מרוב עצבנות. - -

גנומן 118 – עלי "להפוך את עצמי" בהרבה דברים. אני מבקש מחילה מה". אני מבקש מחילה מהצדיק חיים. אני מבקש מחילה מאנשי כנסת הגדולה. אני מבקש מחילה מהתלמידים. - עשיתי סימן בעזרת פאולו כך שעמדתי על ידיי, כשרגליי באוויר, ושיניתי את הסימן לעיני נודע.

גנומן 119 - כתבתי מכתב למשרד הפנים. אחזור אליו בהמשך.

גנומן 120 - הריני מתרגם את הברכות החדשות של מזבח ישראל הגדול שנכתבו על ידי ג'יוזפה:

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד:

ברוך אתה אל חי המחיה את לבבות האנושות באמיתך בדור הרביעי.

ברוך אל חי הנותן חיים חדשים וכוח חדש בלב הנכנסים לברית השלמה.

אשרי האדם המתהלך עם האלהים, נותן החיים, בורא שמים וארץ. הוא יחיה את חייו עם אלוהי החיים.

ברוך אל חי הפותח את סימן חמור אוכל לחם אל ארבע פינות הארץ.

גנומן 121 - ברוך אתה אל חי שדרך מזבח ישראל הגדול, אתה פותח את לב האנושות אל השגת אחדות הבורא.

ברוך אתה אל חי הנותן תקווה בחיים דרך תורתך הנכנסת בלב כל אחד ואחת. גדול אתה, ה" אלוהינו, הנותן חיים לרוח האדם שאתה אוהב.

ברוך אתה אל חי, המושיט את תורתך אל לב כל בן אדם בכדי שייטהר ויתחדש. עשה ה" אל חי, שאמיתך תגיע לכל בני האדם, כדי להתגבר על מכשולי ההווה ולאמת את הבטחתך: "לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד" (ירמיה, ל"ג, 32-33).

גנומן 122 - אל חי, הרחב את צעדינו, את צעדי החמור בעולם, שהינם כצעדי אברהם אבינו אשר אהבת. בזכותו יתפשטו צעדי האמונה האמיתית עד ארבע פינות העולם. ברוך אתה ה" אל חי ששלחת לעולם את מזבח ישראל הגדול, למצוא בעולם חמורים הנכנסים לברית השלמה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. מזבח ישראל הגדול פותח את הדרך למלכות השמים על הארץ ופותח את לב האנושות בתורתך, ה" אל חי.

ברוך אל חי הנותן חיים חדשים לחוקי התורה ברוח חדשה הנכנסת לעמק הלב ומרימה את האדם אל קרבת ה".

גנומן 123 - הלבבות כעת פתוחים ולא סגורים כמו אז. הם מבקשים להרחיב את האמונה בך, אל עולם, ומשתדלים לפתוח את השכל בחשק לשמוע את תורתך, לשכן אותה בתוך הלב ולהתהלך בה. האר אותנו, ה" אל חי, האר את רוחנו ומלא אותנו באמיתך. אתה הוא כוחנו ומטרת חיינו. רבים מחכים לקריאתך לחמור אוכל לחם. הם ירגישו באהבת שמך ויהיו מוכנים להיות מאוחדים על מזבח החמור, להשמיע את הסימנים הנפלאים של הגאולה השלמה השלישית בזכות הגואל האחרון, הצדיק חיים.

גנומן 124 - ברוך אתה ה" אל חי, אשר שלחת את דרכי החיים לבני אדם, שלא יהיו עוד עיוורים וחרשים. מפציר אני בך, ה" אל חי, פתח את לבבות בני האדם, פתח את הרגשת לבם, פתח את אמונתם ואת האהבה הנפלאה בלב כל אחד וכל אחת מאיתנו, עורר ה" את הסגולות המכוסות בעומק לבנו, כי נשבר כבר הקנה, המים כבר עולים, ומכל פינות הארץ נושבות הרוחות. הארץ רועדת, והאש בוערת לאכול עמקים ויערות. הכול מחפשים את אל חי, אלוהי סיני, אלוהי הגאולה השלמה.

תודה לאל חי, אל חי גדול, אל חי אחד. אתה הוא אל השמירה בדור הרביעי הזה. הנה החוק הראשון בלבנו, והיא אמונתנו וכוחנו, ובלעדיו אין חוק אחר, ה" אחד.

..................................................

גנומן 125 - ברכה למזבח השושנה מפאולו הסוס הלבן:

ברוך ה" אל עולם המאסף ומאחד את בני הצאן הנאבד מבית ישראל על מזבח אפרים ומחנך אותם בבית ספר השושנה. בואו בנים ובנות של ה" לבית ספר השושנה, בואו למנוע את דמעותיה של רחל אמנו. בורא כל העולם הוא אחד. ברוך ה" אל עולם המוריד את מדרגות השיש הלבן ממלכות השמים בזכות הגואל חיים בגאולה השלמה.

..................................................

גנומן 126 - יומן: הקמתי את סימני בית הדין של מרדכי הצדיק.

גנומן 127 - כתבתי את הטקסט "חדשים מקרוב באו" וסיימתי אותו.

גנומן 128 - סימנים עם שמעון - עשיתי סימני בשורות בסוכה שלו בנוגע למלחמות ה". יש אדם טוב מאוד ששמו ויקטור, חבר של שמעון, ואשתו טובה מאוד. הם שאלו אותי מה צריכה לעשות לאחר הפטירה אשת אחיו של ויקטור שאביה נפטר, הואיל והיא גיורת ואביה לא יהודי. במקום לתת לי לענות, שמעון אמר תיכף: "זה לא אביה עוד, רק אביה הביולוגי, והיא אינה צריכה לעשות כלום".

גנומן 129 - אשתו של ויקטור נזדעזעה מתשובתו ואמרה שהיא לא אהבה את האופן שבו אמר את הדברים. אמרתי: "אתם ביקשתם ממני את דעתי. אני אומר שהיא תבכה על אביה 30 יום". אשתו של ויקטור שאלה אותי מה כוונתי. שמעון פקפק באומרו שזה נגד ההלכה. אמרתי שאני יודע את ההלכה: שלושה לבכי, שבעה לאבלות, ושלושים לתספורת, אבל אני לא מדבר על בכי או אבלות לפי ההלכה. על החוק החדש אני מדבר, ויש לי על מה לסמוך, ואני אחראי על זה. תבכה אותו, זאת אומרת שתצטער עליו ותתפלל עליו, תגיד עליו תהלים, תהיה במחשבתה עליו וכו' לשלושים יום.

גנומן 130 - אמרתי גם לשמעון שאשר לתשובתו, ובפרט לאופן ביטוי ההלכה, היא מצביעה על רגש לא אנושי. הלא הוא אביה והיא אוהבת אותו ומרגישה אותו. "צריך לפעול לפי ההלכה", התעקש שמעון, "בלי פקפוק, כך הוא הדין". בסוף אמרה אשתו של ויקטור שהיא תגיד לה את שתי התשובות. היא גם הוסיפה שתשמח לשמוע כל הרצאה ממני כשתהיה הזדמנות. לפני ליל הושענא רבא ויקטור הביא לנו כשבעה שקים של אוכל לכבוד החג.

גנומן 131 - שמעון לא מבין. מה שאומרת כאן ההלכה הוא לגבי ההתחייבות מצד האבלות המקודשת על פי ההלכה, ובעניין הנדון אין התחייבות, מפני שלא יחול החיוב המקודש ההלכתי על מי שאינו יהודי. אבל מה תעשה היא, הלא זהו אביה ולגבי הרגשתה אין עוררין. אין הדבר נוגע בכלל לשאלה אם האדם יהודי או לא יהודי. בדבר הזה, כנראה, אין להלכה פה. לפיכך בא החוק החדש, שאינו חורג מההלכה, כי אם משלים לחוקי התורה, ואומר שתבכה עליו שלושים יום, לא מצד התחייבות וכו', כי אם מצד אנושיות. הרי כיצד היא תתנחם אם לא תעשה דברים טובים כלפי אביה?

גנומן 132 - תפילותיה תעזורנה לו ולרוחו, כי אין הגבלות בדבר הזה. ה" רחמן ושומע תפילת כל פה ומרחם על כל בריותיו.

גנומן 133 - לכל אדם יש רוח חיה במיתתו, ובנוסף, מה שהיא תעשה לכבודו, ומובן שכוונותיה טובות ולשם שמים, מתקדש בקדושה החדשה של החוק החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 134 - שלושים יום הם בדומה לשלושים לתספורת, דהיינו, לא יהיה דומה לשבעה ימי אבלות, שהוא עיקר הדין באבלות, אלא עניין ההימנעות מתספורת עיקרו שלא תהנה, במיוחד לחודש ימים, ואחר כך במשך השנה. שלושה ימים לבכי עניינו בכי ממש, וטעמו שלא ירבה יותר משלושה ימים, כך שלא יראה עצמו האדם כאילו אינו מקבל את דין השמים. לפיכך בכי לשלושים יום אינו בכי ממש, אלא תפילות ומחשבות על הנפטר. בכך היא חופשיה אם תרצה למנוע מעצמה תענוג לפי הרגשתה. זוהי דוגמא לשלמות החוק החדש.

גנומן 135 – התפללתי וביקשתי בקשות מה" לפני יום הכיפורים. יום הכיפורים הוא יום התיקונים. יוכרע דינו בעזרת ה" של כל עם ישראל לטוב, ושהצום יהיה כקרבן רצוי לפניו, וייזכר לפניו יתברך כל מה שעבר על העם בשואה וקורבנו הכללי, וייזכר לפניו יתברך קורבנו של הצדיק השלם חיים, וייזכרו לפניו כל הסימנים השלמים של הגאולה השלמה שנתקבלו בשמונה עשרה השנים שעברו וכל הסימנים העתידיים למען הגאולה השלמה, ויהיה כל ישראל לרצון.

גנומן 136 - ויתחזק כל ישראל מאוד ויקבל אומץ לב חדש לגמרי וכוח חדש חזק עד מאוד, כסימנים שהיו בעת עלייתי לספר התורה: סימן "כי תצא למלחמה על אויביך" וסימן "כי תבנה בית חדש". זאת מאחר שהזמן הוא של מלחמה נגד אויבי ושונאי ישראל, המפריעים לכל תהליך שלום. לפיכך יש להכרית, להרוס ולאבד אותם סופית. השונאים הם חמאס וחזבאללה ועוד רשעים גדולים בין המוסלמים השונאים בדם עמלקים ואמוריים, כי רק אחרי הריסתם יכול לבוא שלום.

גנומן 137 - ושיהיה יום הכיפורים זה כ-פורים, ויתקיים "ונהפוך הוא" בזכות הגואל חיים. ה" ברוך הוא יעשה למען טובת כל ישראל, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 138 - לפיכך רחם נא עלינו, הבוחר בישראל, ביום הכיפורים הזה, תשס"א, מחול לנו וסלח לנו, עמך כל ישראל. כפר בעדנו ביום התיקונים הזה, תקן אותנו מכל מעשינו בעבר וחדש עלינו רוח חדשה ולב חדש בזכות הגואל הנבחר, אהובך חיים. הרם את עמך ישראל מעלה מעלה, וחזק את רוחו, את גופו ואת ליבו לקראת הניצחון החיצוני והפנימי של שנת תשס"א. יבואו אליך כל התיקונים של השנה שעברה ויעמדו לפניך בתיקונם. העמד אותנו בהם, הצלח את דרכינו והושע אותנו מהצער אל ההצלחה העליונה האמיתית לכבוד שמך. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 139 - יומן: יום חמישי, י"ג בתשרי תשס"א: מעשה הלינץ' ברמאללה, יימח שמם וזכרם של מבצעיו. - - החמור עמד על ידיו, כשרגליו למעלה, וניתקן בית הדין של מרדכי הצדיק עם שלושה רבעים מאנשי הכנסת הגדולה. -

גנומן 140 - תמצית ההכרזה שהכרזתי בבית הכנסת "עין יעקב" בליל שבת, שמיני עצרת, תשס"א:

שמי פרץ גרין ואני חדש פה בארץ. בפרשת "כי תצא" בישרתי בבית הכנסת "אגודת אחים" על הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים, מצנעא, תימן, בשורות טובות ונפלאות, כי חמור אנוכי. הכרתי פה את הרב שמעון וביקשתי ממנו רשות לדבר. עם זאת נדרשתי עתה לדבר על דבר קשה ולא נעים, כי לדאבוני ישנה גזרה קשה עלינו בגלל שנאת חינם וקנאה זרה בלב לומדי תורה, כי ככל שלומדים יותר, לומדים יותר גם איך לשנוא ואיך לסגור את הלב כלפי אחרים, ואיך להתגאות בפנימיות. זה מה שאנחנו רואים דווקא בערב ראש השנה לפני דיננו, כאשר קמים עלינו שונאי ישראל מכל הפינות, וכך גם במהלך חגי תשרי.

גנומן 141 - סימנים רעים הם לנו, כי לולא הייתה אשמה עלינו מצידנו, המצב היה שונה, אך אנחנו, בעוונות, עוד הפעם, אשמים בשנאת חינם. נזכור, בעוונות, ששנאת חינם גרמה לחורבן בית שני, ונזכור, בעוונות, ש-24 אלף תלמידי חכמים מתו במגפה משום שנאת חינם. בעוונות הרבים ישנה גם עתה גזרה בשל שנאת חינם בעיקר מצד לומדי התורה, שבמקום ללמוד אהבה וענווה לומדים שנאה וגאווה וקנאה זרה נגד כל מי שאינו כמותם. הולכים להקפות, אבל בעוונות אין שמחה לתורה לפניו יתברך, מפני שאין לב של אהבה כפי שאהוב לפניו יתברך, כי לומדים לומדי התורה שנאה לאחרים ולא אהבה.

גנומן 142 - אנחנו צריכים לתקן את ליבנו ולהפוך אותו בתיקון גדול משנאה לאהבה בינינו ובפנימיותנו, ולא להסתכל על ההפרדה בין דתיים וחילוניים, מאחר שלא מעט דתיים אשמים בשנאתם לאחרים. על כך קמים עלינו מכל הצדדים שונאי ישראל. אנו, בעוונות, נמצאים כבזמן פורים, ומי אני? חמור וכלום ואפס ביחס למרדכי הצדיק, ואולם מצד הסימן שעלי, חמור אוכל לחם, נודע לי עניין זה, וברגע הזה אני הוא זה שיודע אותו. יש, בעוונות הרבים, גזרה על עם ישראל מצד המחלוקות, הפירודים, הפלגנות ושנאת החינם מצד לומדי התורה.

גנומן 143 - מפני שאני יודע את הדבר הזה, מוכרח אני להודיע אותו לפני מניין יהודים, ולא רק אליכם אישית אני פונה, כי אם אל כלל העם, מאחר שאם אני לא אודיע זאת, אז האשמה עלי, אבל בעת שאני אומר את הדברים לפני מניין ובבית הכנסת, אז אני פטור מהאשמה. כעת אני עושה סימן בהמשך לדבריי (משכתי אז את חולצתי, ונפלו שני כפתורים על הרצפה).

גנומנים 144-147 - מכתב למשרד הפנים:

"אני פרץ, בן חנה (ממשפחת בעקער) ומשה גרין, נולדתי בניוארק, ניו-ג'רזי, ארצות הברית, ב-11 ביולי 1945. שני הוריי, עליהם השלום, היו יהודים אשכנזים. אבי נולד ברוסיה (אוקראינה) ובא לארצות הברית כשהוא בן ארבע שנים, ואמי נולדה בברוקלין. סבא בעקער איש דתי היה כל ימי חייו. הוא היה גם אומן ומשורר ביידיש וכתב ספר פיוטים בשם "טרוים אונד ווירקלעכקייט" (חלומות ומציאות). הוא חי את השנים האחרונות שלו בחיפה, נפטר וקבור בחיפה. סבא גרין היה פחות דתי, אבל שנים רבות היה ציוני נלהב ואסף כספים למען ארץ ישראל מטעם תנועת ה"פארבאנד" (התאחדות). הוא נפטר כחודש ימים לפני בר המצווה שלי ונקבר בארצות הברית.

שני אחים לי, מרטין (MARTIN), הגדול ממני ב-8 שנים, וטד (THEODORE) הקטן ממני ב-18 חודשים. שניהם חיים בארצות הברית.

הלכתי לבית ספר ציבורי (חוץ מאשר לבית ספר יהודי עד הבר-מצווה) וסיימתי את תיכון ויקאוויק (WEEQUAHIC HIGH SCHOOL) בניוארק, ניו-ג'רזי. בשנת סיום התיכון וקבלת הדיפלומה קיבלתי פרס בשפה העברית (מטעם המורה היהודי, MR. CHASEN, עליו השלום, שלימד עברית) לנסוע לארץ לשישה שבועות בקיץ ההוא.

נתקבלתי לישיבה האוניברסיטאית ובחזרתי מארץ ישראל למדתי שם שנה שלמה בתכנית המשולבת של לימודי קודש ולימודי חול, ושם אימצתי את הדתיות (מגיל 14 עיקר התעניינותי הייתה בשפות, ולמדתי לטינית, צרפתית, רוסית ועברית בתיכון ועוד שפות אחרות בעצמי. בנוסף, תמיד הייתי בעל אמונה חזקה, אבל לא ידעתי תורה ודתיות, עד שנכנסתי ללימודי הקודש בישיבה האוניברסיטאית).

אחרי אותה השנה באוניברסיטה החלטתי לעזוב ולהיעשות חב"דניק מהשפעת הישיבה שלהם בניו-ג'רזי, ונשארתי איתם חמש שנים, שנתיים בקראון-הייטס, מנהטן, ושלוש שנים בישיבתם בברונוי, צרפת. בסוף התקופה ההיא נפגשתי עם ריטה (רבקה) הוק מהולנד (מן הישיבה לנשים), והתחתנו באיטליה בעיר JESOLO, בקרבת ונציה, במלון בו הציבו אותי החב"דים לעבוד כמשגיח כשרות, והם שערכו את החופה והקידושין. אחרי אותו הקיץ עברנו לגור במילאנו, והייתי עובד עם החב"דים תחת הרב גרליק.

אחרי כחודשיים נפגשתי עם החכם התימני, המורי חיים בן משה מצנעא, תימן, שכבר חי במילאנו כתשע או עשר שנים. הפגישה מייצגת את נקודת השינוי הגמור בכל סדרי החיים שלי אחר כך. כבר אחרי שנה עם הצדיק הנסתר חיים יצאתי מתנועת חב"ד לגמרי, נעשיתי לתלמידו ולמדתי איתו כשלוש עשרה שנים עד לפטירתו.

בינתיים נולדו לנו מאותה החתונה עם רבקה הוק חמשה ילדים, שיחיו: אליהו, לאה, רחל, אסתר ומזל. בסוף לא השתווינו בדעות, היא לא רצתה לחיות באיטליה, ונפרדנו. היא לקחה ברשותי את כל הילדים איתה להולנד. אחר כך נערך גט מבית דינם של החב"דים ברשות בית הדין המקומי הרשמי האיטלקי, והם, היא וכל חמשת הילדים, עלו בהמשך ארצה, והם חיים כיום בארץ (מתגוררים ביישוב עלי ובשילה). אותו הגט נערך בשנת האבלות על הצדיק חיים ב-1983" (המשך המכתב בגנומן 167).

//////////////////////

גנומן 148 - כוונתי במכתב למשרד הפנים, אחרי סירובם לתת לי תעודת זהות, היא שיתנו לי תעודת עולה חדש. אני מוכרח להסביר להם מדוע אין לי מסמכים רגילים על משפחתי מצד הרבנות, וכי באחריותי בלבד פעלתי לפני השמים כאשר גיירתי את ברברה פולנגי (ששמה כיום נודע), והתחתנתי איתה (נולדו לנו שלושה ילדים: גילת חיים, יהואל יהואל וחיים שמשון).

גנומן 149 - הצדיק חיים היה בחייו ראש שלושים ושש הצדיקים הנסתרים, וכאמור הייתי לתלמידו. החב"דים התנגדו לשינוי שעברתי וגרמו לי נזקים ללא צדק, גם בקהילה האיטלקית, ועל כן לא רציתי שוב קשרים עם אף אחד מהם בענייני דת ועשיתי את כל דבריי בכוח סמכותי מהצדיק חיים. יהואל יהואל נולד בהיותנו כאן בבאר שבע ב-1991, כי היינו פה חמישה חדשים, ועשינו את ברית המילה בבית הכנסת "אגודת אחים" על פי ההלכה. הרב רפאל פרץ ערך אז הכול, מפני שהכיר אותנו היטב. לפי דעתי מספיק הדבר שלפחות תיחשב נודע לידועה בציבור.

גנומן 150 - אין לי מסמכים רשמיים באשר לנודע ואת הכתובה לא מצאתי, ומכל מקום כתבתי אותה בכתב יד, אני חושב באיטלקית. יש לה דרכון איטלקי, יש לנו תעודות הלידה של הילדים, ולכל אחד דרכון איטלקי. אנחנו חפצים להיות עולים חדשים. המכתב הזה הוא עדותי עליה ועל הילדים שיהודים הם מלידה. חיים שמשון (ויקטור) נימול במילאנו על-ידי מוהל-רופא מטעם הקהילה האיטלקית, אבל אינני יודע אם הוא נרשם אצלם או לא, כי לא הלכתי אחר כך לרשום את שמו (המשך בגנומן 167 שלהלן).

..................................................

פרק 4

גנומן 151 - לפני כשנתיים חלם סולי קמחג'י שדיבר עם שמעון פרס, ואמר סולי: "טוב, כל זה בסדר, אבל ירושלים"? שמעון פרס לא ענה. הוא הרים את זרועותיו למעלה כמי שאינו יכול לענות, ואחרי זה הלך להתקלח. - -

הפירוש הוא מובן: בשביל ירושלים היהודים זקוקים למקלחת, לטהרה ולניקיון. ירושלים עיר הקודש צריכה קדושה, קדושה אמיתית ורצויה לפני השמים. אין זה מצבה הנוכחי.

גנומן 152 - בעוונות, מה שנמצא עכשיו בין רוב היהודים בירושלים, הוא ההפך מן הרצוי: קיצוניות, חסידויות של שיגעונות, ספר הזוהר, בית ספר הקבלה, ועוד יהודים מכל המינים שחסרים את התמימות של "תמים תהיה עם ה" אלהיך", והם אוחזים בתמימות של טיפשות, העדר ידע, דעות מוזרות, קנאי הבלים בשם הדת, מקובלים לשדים, טמאי שמות מספרי קבלה כוזבים, שונאי מדינת ישראל ששורשם מהערב-רב, שונאי הבריות וגאוותנים כרומאים מטעם היותם ירושלמים. מה נאמר ומה נצטדק!

גנומן 153 - לא לזלזל אנו באים כי אם לתקן, אך כדי לתקן יש לומר את האמת: ירושלים, דהיינו רוב תושבי ירושלים הדתיים, זקוקים למקלחת גדולה, ולא לסתם גשמים, כשגם המקוואות לא עוזרים לעניין זה. אם ירושלים היא שלנו, על מה נגיד שלנו, אם אנו בעצמנו לא ראויים לה? ואמנם ירושלים לא שלנו היא, כי אם של ה" ברוך הוא. הוא שבחר בה, והוא שלא נותן לנו כעת לדון על ירושלים שלנו כי אנו טמאים, ולא תקלוט אותנו עיר הקודש, עד שנעשה מקלחת ונהיה קדושים לפי הקדושה הראויה והרצויה לפניו יתברך.

גנומן 154 - בנוגע לשליטה ולריבונות, אין ספק כי ירושלים תהיה עיר הקודש, ובוודאי שתהיה תחת ממשלת ישראל ובירת ישראל, אבל יש כמה עניינים שאנו צריכים לקחת בחשבון ולא בקלות. וגם לא בקלות יושגו הדברים, אבל אי אפשר להתחמק מהם. כדי להבינם, לא מתחילים במושג "ירושלים שלנו". בכדי להתקרב אל ההבנה מוטב לחשוב על פתגמי הנוצרים כמו "ירושלים עיר הקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות" וכדומה, בהשגה רחבה של עיר הקודש הבינלאומית. לכן הקדמתי לומר שבטוח הוא שבמובן של "רשות ממשלתית" ירושלים תהיה שלנו וכו', אבל ישנם היבטים יותר רחבים שיש להתבונן בהם.

גנומן 155 - ולא מגיעים לגשת אל הבנתם ללא הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ושל בית המקדש השלישי המיועד בן שבע הקומות. הלא הקומה הראשונה היא מחצלת האסלאם, הקומה השנייה היא קומת מזבח יהודה, הקומה השלישית היא קומת מזבח מלכיצדק, המיועד ליוצאים מהנצרות אל האמונה הטהורה, והקומה החמישית היא קומת מזבח אפרים, המיועד לבני הצאן הנאבד מבית ישראל, החוזרים ליהדות דרך הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה. לפיכך האם בית המקדש הזה השלישי והסופי שלנו הוא?

גנומן 156 - "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו, נ"ו, 7): בית המקדש עצמו הוא בינלאומי, ישנה מחצלת אסלאם וישנם מזבח מלכיצדק ומזבח העמים (שם המזבח לנשים המקביל למזבח מלכיצדק), ולפיכך הוא אינו בית תפילה ליהודים בלבד. היהודים אינם נחשבים לבעלים כשהשאר הם רק אורחים. כל העמים יקראו לו בית תפילתנו. גם אין עבודת הכוהנים תתרכז בשחיטות קדושות, כי אין עוד קרבנות בבית המקדש השלישי אלא תפילות[2], "בית תפילה ייקרא". ישנו מזבח הכהן המשוח, כשהכהן המשוח צריך להיות יהודי וחמור לגואל. עם זאת, אין הכהן המשוח בעל בית המקדש. ה" ברוך הוא בעל המקדש, זהו ביתו שלו ישתבח, "ביתי", וכל העמים ייקראו לו בית תפילה. אין בעלות כאן לא לכוהנים ולא ליהודים, בינלאומי הוא. ואמנם האחריות היא יהודית, כי ליהודים המסורת האמיתית וההבטחה של ה" היא ראשית לישראל.

גנומן 157 - עבודת הכוהנים והלויים לא תחזור לצורתה הקודמת. למזבחות ישנם כוהנים: כוהנים גברים למזבחות הגברים וכוהנות למזבחות הנשים, גם כוהנים לא יהודים וכוהנות לא יהודיות על מזבח מלכיצדק ומזבח העמים, ולכל מזבח תנאים משלו. בית המקדש הוא לא רק יהודי אלא שייך הוא לעולם כולו, לעולם שיהיה אחרי הדור הרביעי הסופי הזה, אחרי יום ה" הגדול והנורא, ואחרי עקירה של כל שורשי העבודה הזרה מן העולם. הוא יהיה הבית הראשי לקבלת תפילות ברצון בכל העולם. אין בינלאומי יותר ממנו.

גנומן 158 - צורתו לא שייכת בשום פנים לכל מה שנכתב בתורה. לא כתוב בתורה בית בן שבע קומות, שלושה עשר מזבחות תפילה ומחצלת האסלאם. כמו כן "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" לא בתורה כתוב, כי אם בנביאים. הסיבה היא, כי בית זה שייך לברית החדשה השלמה עליה מנבא ירמיה הנביא בהתייחס לזמן הגאולה השלמה. כל הדברים הקדושים ההם, הקרבנות, הקטורת, בגדי הכהונה המצווים בתורה, מצוות הכוהנים על פי התורה והמעשרות המצוּות על פי תורה כבר עברו זמנם ובטלו קרבנותיהם, והם יישארו לעולם רק לשם לימוד קדוש ומצוות, והגית בם יומם ולילה, כי לימודם מתקדש לעולם הזה ולעולם הבא. לימודם הוא התבוננות על דברי הימים של ישראל עד להשלמת העניינים בגאולה השלמה. זכות גדולה היא לבעלי תורה להתבונן לעומק הדברים, על מנת שיוכלו להגיע אל הזכות ממקורות הקדושה הישנה ועד הקדושה החדשה והשלמת השם "אהיה אשר אהיה". זוהי דרגה שלמה בלימוד שלא מגיעים אליה כי אם לומדי תורה.

גנומן 159 - אין סוף לזכות עם ישראל המסורתי ששמר על המסורת לכל משך הדורות, כמו גם על המצוות ועל דברי החכמים והרבנים. הזכות ההיא לא נגמרת. עם זאת, נגמר הזמן של רבות מתרי"ג המצוות בפועל. אלה שעוד חושבים כעת שיבנו את בית המקדש השלישי כצורתו הקודמת ובכל ענייניו ככתוב בתורה, נאחזים בעבר ללא מוכנות לקבל את המשמעויות האמיתיות מספרי הנביאים.

גנומן 160 - הם לא מצליחים להבין כי "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיהו, נ"ד, 2), כלומר: בבית המקדש השלישי יתקיים מה שלא התקיים בעבר, ומה שחסר בבית שני ובבית ראשון.

גנומן 161 - השינוי העתידי מובע גם בספר מלכים: "מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי--לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (מלכים א', ח', 41-42) . לפני ג' אלפים שנים נאמר דבר זה. - -

גנומן 162 - בינתיים נזכר דניאל בחלום אחר מלפני מספר שבועות. הוא היה עם התלמידים: שרון, יעל, יוסף וכו', והיה מצב של חוסר כל, מחסור בבית ובמזון, וכולם היו עצובים. נכנס אז אדם אחד ואמר להם: "אל תתעצבו, אתם צריכים להבין שמהלב שלכם אתם נותנים לאחרים, שיפתחו את ליבם" - הייתה התרגשות גדולה מדבריו. - -

גנומן 163 - חלמתי חלום נורא על התפרקות, התמעטות והתבטלות האברים. מין מוות מוזר, גזרה, בר מינן, זמן זה של טומאת הזמנים. נעשינו קטנים מרגע לרגע ונשתבשו צורות הפנים והאברים, נורא. קראתי לשדה שתנסה להפיל אותי, אבל לא נתתי לה וחזרתי העירה למושב זקנים. בהמשך ה" הציל אותנו מהידרדרות האברים, ובסוף נראתה ילדה, שביקשתי ממנה רשות לנשק את רגלה. היא הציגה את רגלה, שהיה מצויר עליה פרח כחול. נישקתי את הפרח הבולט ואת רגלה בסימן חמור אוכל לחם. - - -

גנומן 164 - כזה הוא הזמן, בעוונות הרבים, בקרב היהדות, מטומאת שילובי השם, בר מינן וטומאת ספר הזוהר וכו'. הכול מצוי בחולשה נוראה, ההפך ממש מהתורה הרצויה. נורא ומפחיד הזמן בשנת תשס"א בהגיע הסימנים השלמים לארץ ישראל. המצב לאמיתו מתגלה בקרב עם ישראל: מסכנוּת הדעת ודת משובשת, ואין קול ואין עונה בעקבות ההתפרקות, ההתמעטות, ההידרדרות והשתבשות האיברים – כיצד ניתן לסבול זאת?!

גנומן 165 - חלמתי גם שאבי התרגז ורצה להרוס את הכול במקום שהייתי בו, אך לא עשה כן. - - עתה הבנתי שבעזרת השם זכיתי להיות רצוי לפני ה". בקומי מהשינה אמרתי "אה הבנתי, לא תבוא הגזרה על עם ישראל או על התלמידים, ותיפרע הגזרה דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, מפני שברגע הזה המצב הוא כזה: רק אנו הם אלו יודעים ואיתנו הבשורות האמיתיות. ברוך ה", שלא תיפול הגזרה על עמו ישראל.

גנומן 166 - סולי קמחג'י חלם כי נאמר לו שאני צריך לבצע את הכניסה לארץ עוד הפעם. - - המצב קשה, פתחתי את התנ"ך: "מב וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר: כִּי-בָטַחְתִּי, בִּדְבָרֶךָ: מג וְאַל-תַּצֵּל מִפִּי דְבַר-אֱמֶת עַד-מְאֹד: כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ, יִחָלְתִּי מד וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד-- לְעוֹלָם וָעֶד: מה וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה: כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: מו וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ, נֶגֶד מְלָכִים; וְלֹא אֵבוֹשׁ" (תהילים, קי"ט, 42-46).

גנומן 167 - המשך המכתב למשרד הפנים: "כן היא האמת, אני חמורו של הגואל ומבשר אני, זה שמונה עשרה שנים, עדות נאמנה על כל דבריי אודות הגואל הנבחר ובשורות הגאולה השלמה. אחראי אני על החוק החדש, על המנהג החדש, על המזבחות החדשים של בית התפילה ועל הבריתות החדשות הקשורות בגאולה השלמה, הכוללות גרות חדשה למזבח אפרים וגם למזבח יהודה, כבחתונתי עם דבורה פולנגי. וכן יש גט חדש של החוק החדש, ויש בית דין חדש הנקרא בית דינו של מרדכי הצדיק. וכן ישנה ברית מילה חדשה למזבח אפרים, היא ברית מילה יהודית ממש המחייבת בכל המצוות. אמנם לא לפי ההלכה, כי אם לפי החוק החדש. ויש גם ברית מילה חדשה על מזבח מלכיצדק לנכנסים לברית הסופית של הגאולה השלמה, שלא מחייבת במצוות המקודשות לישראל אלא מחייבת במצוות לפי החוק החדש לאומות העולם.

גנומן 168 - "בשנה הרביעית לסימנים השלמים הגיעה ברברה פולנגי, ואף על פי שהיא צעירה יותר ממני ב-20 שנים, קיבלתי סימן מהצדיק בחלום לשאת אותה לאשה. גיירתי אותה על פי החוק החדש, והיא נעשתה ליהודיה על מזבח יהודה. בסימנים היא נקראת הזנב הכפול של החמור אוכל לחם, ונולדו לנו גילת חיים במילאנו, יהואל יהואל בבאר שבע וחיים שמשון במילאנו. עם התגיירותה של ברברה, הוחלף שמה לדבורה. יהדותה נתקבלה מן השמים, ולפיכך הילדים הם יהודים לגמרי. בשנה הרביעית לסימנים הגיע פאולו פיירו, שנעשה המזכיר שלי לעבודות הסימן ושותף בשבועה איתי. תוך זמן קצר עשה הוא ברית מילה, גיירתי אותו לפי החוק החדש, והוא עלה על מזבח אפרים.

גנומן 169 - "בשנה התשיעית לסימנים השלמים ירדו סימנים שאתן גט לדבורה, ושאחרי כן תתחתן עם פאולו, ולכן כתבתי לה גט על פי החוק החדש של הגאולה השלמה. אחרי זמן מה עשינו להם חתונה, ופאולו עלה על מזבח יהודה, מפני שלא יורדים בקדושה. הם הביאו שני ילדים, בן ובת: אשר ונח-חנה-נוגה. אנו חיים ביחד, והם עושים את הכול בכדי שאוכל לקיים את העבודה המרובה הקשורה בסימן החמור אוכל לחם, בפרט את כתיבת הכתבים המרובים הקשורים לעבודה זאת. בסימנים פאולו נקרא "הסוס הלבן"".

גנומן 170 - יומן: בליל שבת פרשת נח קיבל סולי קמחג'י חלום קשה מאוד. בבית הכנסת הוא אחז ספר תורה, וחלק מן הספר שהחזיק איש נוסף ירד על הארץ. כאשר רצו להרים את הספר, כל הקלף נתפרק כמים. שאלו את סולי מה לעשות, והוא ענה שאין מה לעשות כבר אלא לקברו בגניזה. - -

גנומן 171 - סולי קמחג'י חלם חלום שני בו ראה אחרי העצרת ליצחק רבין, עליו השלום, שהוכרז מוות על בנימין נתניהו. - -

המצב קשה מאוד, בר מינן, אין תורה. התורה בתכריכים, בר מינן, והיא צריכה גניזה, כאילו מתה, חלילה וחס, וירחם ה" על עמו ישראל. אך לא התורה כי אם בעלי התורה אינם רצויים!

גנומן 172 - הבנת התורה הקדושה תתחדש בתפארת הברית בזכות הגואל חיים. התורה לעולם לא תמות כי היא נצחית. עם זאת, יש חידוש בה בהבנת הסימנים השלמים.

גנומן 173 – בעניינים שונים הדברים ישתנו מן היהדות הגלותית של 450 השנים האחרונות. למשל, צורות הכהונה והלוויים.

גנומן 174 - אמר לי רב כלשהו בעל דרך ארץ אמיתית והמכיר את דברינו, שאם יגיד דבר על מלחמות השם נגד קבלת ספר הזוהר, לא יתירו לו להיות רב.

גנומן 175 - אנו עניים, ה" אלוהינו. הרי אתה יודע שאנו, הילדים הראשונים של מלכות השמים, עניים מאוד.

גנומן 176 – הער אותנו, בבקשה, פתח את דרכינו ואל תאפשר לנו למות במדבר הזה!

גנומן 177 - אנחנו לא מורדים כי אם מאמינים. חייה אותנו בסימן תחיית המתים. אין לנו אמצעים, כשגם התלמידים האחרים אינם יכולים לעזור לנו. אל עליון, אל תסגור את דרכינו. אל תביט על חסרונותינו אלא על היותנו החמורים הראשונים העניים של הגאולה השלמה. עשה זאת למען שמחת העולם אשר בראת.

גנומן 178 - יומן: י"א במרחשוון, 9 בנובמבר 2000. עמק מרקורי 9, 3953. ראיתי תוכנית תעודה מעניינת בטלוויזיה:SIMCHA JACOBOVICI TALKS , על עשרת השבטים - בהודו, בבוכרה, בסין, בפקיסטן, באפגניסטן, בג'רבה ועוד. -

גנומן 179 - בא הזמן בו הכול מקווים

בא הזמן של כוכב הקווים

ושש נקודות מעל ל"וישקהו"

ושש נקודות מעל ל"וישקהו"

בא הזמן, בא הזמן

הגואל האחרון

הנבחר חיים

חיים פירושו שלום

שלום בסימן חיים אמיתיים

שלום על כל ישראל

שלום על כל האנושות

בא הזמן, בא הזמן

דרך כוכב מיעקב

כוכב הגאולה השלמה

וכוכב המפליא

הכוכב הגאולי המפליא

בא הזמן, בא הזמן

.................................................

גנומן 180 – יומן: 12 בנובמבר 2000: נפטרה האישה המכובדת הטובה והנאמנה, לאה רבין, עליה השלום. על רוחה, על נשמתה ועל כל גופה השלום, שתחייה בתחיית המתים, בזכות התחייה של הגואל האחרון, חיים, המתבשר שלוש פעמים בדברי הימים בסימן השלם של תחיית המתים. אישה אהובה נאמנה לבעלה שעמדה לצידו תמיד, לעזור לו ולעודד אותו בכל עמדה, מצב והחלטה, ולא עזבה אותו אחרי רציחתו, אפילו כשסבלה ייסורים פנימיים וחיצוניים בחמשת השנים הללו.

גנומן 181 - צדקת את, לאה רבין, בכל הנאמנות שלך באהבת ארץ ישראל, באהבת עם ישראל ובאהבת הבריות בכלל עד למדוכאי נפש. ריחמת על חולים אף מאומות העולם, כי טובה נפשך באהבה לאנושות. למקום חשוב את מובלת, לאה רבין, עם בעלך, ותעלי לדעת נפלאות מעולם האמת, כי אהבת את הצדק ואת הנכונות והאמנת בטוב הצפוּן מהאל.

גנומן 182 - יצחק רבין עלה אחרי הירצחו לאכול ביחד עם הצדיק הגואל האחרון, חיים, ועם מזל אשת הצדיק חיים, נשמתה בגן עדן. כך ראיתי בחלום אמיתי, אחרי קבורתו של יצחק רבין. בחלום הוזמן יצחק רבין ועלה איתם על מדרגות כדי להיכנס למקום, מאחורי שתי דלתות, המוכן לסעודה מיוחדת. אני לא יכולתי לעלות, בעוונות, ולהשתתף באותה הסעודה, ונשארתי למטה, מאחר שהייתי מלוכלך, לבוש בבגדים לא הגונים והיו חסרים לי הדרך ארץ והכבוד הראוי בכדי שאוכל לעלות על המדרגות שנראו בחלום.

גנומן 183 - אמנם רק עתה בביאת זמנך, לאה רבין, הבנתי שבחלום ההוא החמור סימל את הישראלי הסטנדרטי, הנוהג בחוסר דרך ארץ, לובש בגדים לא הגונים, מבצע מעשים מלוכלכים ונוהג ביהירות. לא זכיתי במצב ההוא לעלות על המדרגות ולשבת ליד השולחן עם הצדיק חיים, עם הצדקת מזל ועם המכובד יצחק רבין, צדיק החי באמונתו, שהפך את חייו משנאה לאהבה ונחשבה לו לצדקה לפני ה" ברוך הוא.

גנומן 184 - לא דבר פשוט או קטן הוא זה. מי הוא האהוב אשר יוזמן בפטירתו הטרגית לסעודה מיוחדת עם הגואל האחרון, חיים, במלכות השמים? מועטים מאוד הם שיכולים לזכות לכך. מה שבסתר הוא בסתר, אבל שמו של יצחק רבין כבר מוכר בכל העולם, וירד החלום אל החמור לא לשם הסתרתו כי אם לשם פרסומו.

גנומן 185 - תעלי שבעה ימים, לאה רבין, אחרי קומך מאדמתך בקבורתך, כשהיום השמיני יהיה עצרת וחג מיוחד ביחד עם בעלך, יצחק רבין. בקשי באהבתך טוב לעמך ישראל, כדברי דרכיך בעולם, ואף יותר כעת, בהכרתך בעולם האמת. התחנני לטוב לשם חידושי הזמנים, להשקפה אנושית ולחסד לטובי הלב, וקשרי אותנו בתפילתך ובפעולתך לשם הצלחת הגאולה השלמה בארץ ישראל. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 186 - על כן עמדת, לאה רבין, עם החמור אוכל לחם הלילה על מזבח הלווייתנית, והאכלת אותו מכוכבי השושנה ומכוכב אסתר במלכותה, ובפרט משלושת הכוכבים באמצע בית השושנה מלמעלה, וגם מהכוכב שלמטה מימין ביסוד הבית. יצקנו ממימי הלבנה על אצבעות רגלינו ועל ראשנו ועל מצחנו, ועם מטה הלווייתנית לשמאל נענענו את סימן החרב הקשה, הגדולה והחזקה, ובלענו כוכבים מהשביל החלבי.

גנומנים 187-188 - כי עתה ידענו את קשייך ואת גדולתך ואת חיזוק לבך, לאה רבין, היקרה המכובדת והתקיפה באהבת הצדק של בעלך למען טובת כל ישראל. "ה מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת, עַל-דּוֹדָהּ; תַּחַת הַתַּפּוּחַ, עוֹרַרְתִּיךָ--שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ. ו שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ--כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. ז מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה--בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ. ח אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ; מַה-נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ, בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר-בָּה. ט אִם-חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף; וְאִם-דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז. י אֲנִי חוֹמָה, וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת; אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו, כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם" (שיר השירים, 5-10).

.................................................

גנומן 189 - ה" אלוהינו, זכור את קרבן השואה, זכור את קרבן הצדיק חיים וזכור גם את קרבנו של בנימינו נוסטר. חיינו מחדש. קח את לאה רבין אל חיקך ביחד עם בעלה יצחק רבין, והבא ברכה חדשה לעמך ישראל. מחל לכולנו ברחמיך הרבים, עורר ברחמיך הגדולים, כי עת היא לפניך לישועתנו, הקם נא את החדש.

גנומן 190 - כי עד כמה תרצה את בכייתנו, אלוהי ישראל רחום וחנון, מה תועיל עוד בכייתנו ועוד העם לא מבין את עוונו. הקם נא את החדש. העם נחלש מהשואה, נשבר ונקרע כשלא נשאר בשר על עצמותיו. זכור עלילות על בני אדם ועלה אל מקום קדשך באהבה. בזכות אהובך הגואל אשר בחרת, תעלה זאת הפעם אל מכון שבתך ברחמים חדשים וחדש את רחמיך על פני האדמה. הנה רחום אתה ואין סוף לרחמיך, הקם נא את החדש. עוד תיפח רוח חיים, תנשום ותעביר עננים, תישוב רוחות שתסלולנה דרך. האר פניך ומחל עוונות, כי המחילה היא נחת לפניך.

גנומן 191 - השרה רוח חדשה, ה" אלוהינו, שאתה הבטחת, כי אתה הוא ה" אלוהינו המחדש את רחמיך לגאולתך השלמה, מקים דלים מאדמתם וחודר באורך את חומות הזמן, להעניק את רחמיך הצפוּנים באוצרותיך ובחנינותיך המוכנות, כי אמרת והבטחת וקיימת. הקם נא את החדש.

גנומן 192 - בוטח אני בך, ה" אלוהינו, רחמיך הגדולים והצפונים מוכנים לאלה שחוזרים אליך באמונה הנכונה ומחכים לדברך, שתמחל ברחמיך החדשים באופנים חדשים של סליחותיך, והקמת את החדש, כי הבטחת וקיימת והקמת את החדש.

גנומן 193 - מלביש ערומים אתה, מכסה ערומים, ועמך כולם ערומים. עתה ערומים מידיעת דרכיך, הלבש את עמך בבגדים חדשים, בדרכים חדשות אשר אהבת, כי אין עוד רוח בחזה העבר. שים עלינו את סימני תפארת בריתך, אמן.

גנומן 194 - השכילו ערומי דעת, השכילו. ריקים יצאנו מרחם ותשעה נקבים נוצרנו. מוח שפל חדש מוכן לרדת. מלביש ענווים בחסדיך, מכלכל רעבים וישמחו.

גנומן 195 - שברת את בושתנו, ולא תיזכר עוד כלימתנו, כי אמרת לצדיקך מספיק, בא הזמן, הגיעה העת, החזקת את היונה ולא ביתרת אותה בתווך.

גנומן 196 - אל תסתכל על ברית ישנים אשר הפרו, הבט נא על תפארת הברית שהבאת וחדש את תורתך הקדושה בקרב ברית תפארתך, כי בחרת אתה, ה" אלוהינו, בחיים, לתת חיים חדשים לעולמך. עשית פלאות עם חיות השדה והשכלת את לב חמוריך על הארץ.

גנומן 197 - יומן: כ"ג במרחשוון תשס"א, 21 בנובמבר 2000, עמק מרקורי 21, 3953, באר שבע: נשלם במחשב החותם של הנון הפינאלית. הסימנים מראים שבגמר החותם נפתחה הדרך החדשה של הגאולה השלמה בארץ ישראל. עם משה ברדי פתחנו את סימני בית ספר אסתר, בעזרת השם.

גנומן 198 - הרב רפאל פרץ סיים את תיקוני הלשון של "חדשים מקרוב באו". אמרתי את תפילת שבע הקומות בבית שרה מרקוס בחדרה. העלו אותי פעמיים לספר בפרשת "וירא" על שרה אמנו: ביום חמישי על הבשורה וביום שבת על קיום הנס בלידת יצחק. בא נס אסתר, בעזרת השם.

גנומן 199 - אנו מחכים בתקווה גדולה לנס גדול שיציל אותנו מהמצב הבלתי אפשרי שאנו נמצאים בו, וה" יודע תעלומות. ונצחק בשמחת הגאולה השלמה כל ימי חיינו, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 200 - השלמנו את הנון הפינאלית, עם קריאתו של משה ברדי את הטקסט 50 קילו דם.

.................................................

פרק 5

גנומן 201 - "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (בראשית, כ"ב, 13). "וישא" היא נשיאת עיניים, כי אברהם היה מרוכז במעשה השחיטה, ברגע שקרא לו המלאך. דהיינו: עיניו הקדושות של אברהם אבינו הביטו למטה על צווארו של יצחק בנו. מלאך שני עצר את המאכלת באמצע פעולתה, עד שהיא נגעה ביצחק כזריקת מחט בכדי להוציא טיפת דם, לשם ביצוע בפועל של העולה.

גנומן 202 - קדושה יתירה נפלה ונאחזה באברהם אבינו במעמד המלאכים ומשמחת הבשורה על "תחיית" יצחק בנו. אברהם התחיל אז להתנבא בקדושה מקצה עולם ועד קצהו ונשא את עיניו בכוח חזיון חדש ונפלא. ברגע ההוא ראה "והנה איל אחר נאחז בסבך", ובאותו הרגע הבין שסיבב ה" ברוך הוא את אותו האיל להיאחז בסבך, בכדי שיילקח לעולה במקום עולת יצחק בנו. בקדושת נבואתו ראה אברהם דברים רבים באותו רגע קדוש.

גנומן 203 - ובא הפסוק לרמז על דברים נבואיים שהוא ראה. המילה "אחר" מיותרת היא לגמרי לפי הפשט, אך מרובה היא ברמזים. ראה אברהם אבינו את האיל אחר זמן, הוא האיל ההיסטורי שיבוא אחר כך בדברי הימים, וכמו שהושמה המילה "אחר" באמצע בין "איל" ובין "נאחז" הדבר מרמז על התקופה שלפני כאלפיים שנה בנקודה האמצעית של מסלול כוכב אברהם בן ארבעת אלפים השנים. אז היה הזמן שעַם יצחק היה על מזבחו.

גנומן 204 - התקופה הייתה זו שלפני חורבן הבית, כאשר היהודים עוד היו על אדמתם, ולכן נכון הוא המונח "עם יצחק". ידוע שיצחק אבינו אף פעם לא עזב את ארץ כנען, ארץ הירושה, לא כאברהם שנולד באור כשדים וירד מצרימה מפני הרעב, ולא כיעקב אבינו שגר עשרים שנה עם לבן ובשנותיו האחרונות היה בארץ גושן. זה היה גורלו של יצחק אבינו, ועל כך נצטווה שלא לעזוב את ארץ הירושה. בעקבות כך אמרו חז"ל שדרך זכות זו, לפיה יצחק אבינו נולד ונשאר כל ימי חייו בארץ המובטחת, נשמרה זכות ירושת ארץ ישראל גם במשך הגלות הארוכה.

גנומן 205 - כאשר יעקב אבינו היה אצל לבן עשרים שנה, היה זה עוד בתקופת חייו של יצחק אביו, ואותם עשרים שנים מרמזים על אלפיים שנות גלות מחוץ לארץ הקודש, שגם אז זכות יצחק אחזה בירושה, בכדי שיוכלו היהודים לשוב אל הארץ ולקיים את כל יעודי זמני הגאולה השלמה. נאחז האיל, אפוא, בזמן שלפני חורבן בית שני "בסבך", בזמן של סיבוכים היסטוריים, שלא נמצא להם אלא פתרון אלוהי נסתר: לקשר את קשר הסיבוכים בסבך אחד, סבך פלאי של דברי הימים, שהאיל נאחז בו.

גנומן 206 - פלאי והיפוכי ומסובך, כהופכיות עולת יצחק כאשר כבר נאמר לאברהם "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (שם, כ"א, 12). והרי אם היה מתקדש לעולה, איך היה מתקיים פסוק זה? כבר נבחרו מלפני ה' שלושה אבות, כשיעקב אבינו הוא האב של כל שבטי ישראל. בלי יעקב אבינו בעולם לא היה עם ישראל נבחר בין אומות העולם. סתירה זו עומדת מכל פינה בתכנית האלוהית של דברי ימי ישראל עד הגאולה הגדולה השלמה לבסוף.

גנומן 207 - הפסוק מעיד שהיה ניסיון מה" לזכות בו את אברהם אך גם לקדש את יצחק. הייתה בעקידת יצחק מטרה: להביא את יצחק אבינו להתקדשות ולשלמות נעלה מאוד, כקורבן שלם המוכן להילקח לאלוהיו ולהישחט לשמו יתברך. עם זאת, אין סתירה לפניו יתברך כי יודע מראש שיחליט על פתרון, וייוושע יצחק ממזבחו לקיום יתר ימי ישראל בתכנית האלוהית. בכל מקרה היה זה ניסיון אמיתי לאברהם וליצחק, כי הלכו לקיים את דבר ה" בתמימות ולא הרהרו אחר מידותיו יתברך.

גנומן 208 - לפיכך נודע לחז"ל שאילו של אברהם נברא בערב שבת בין השמשות של מעשה בראשית (אבות, ה', ו'), כי יצר ה' את פתרון הצלת יצחק ממזבחו. כל אותו הסיבוך של מישרת האיל ההיסטורי מוסבר בפירוט בספר המפליא, וידענו שהסימנים השלמים מסבירים ופותרים ומפענחים את כל הסיבוכים.

גנומן 209 – יומן: כעת דעו באיזה מצב אני נמצא: הביא אותנו ה" ברוך הוא לבאר שבע, לרחוב יריחו 36, כשהחמור נמצא בעצמו בסבך, סבך משרד הפנים וסבך התשלומים, כי אין לנו כסף לשכר דירה, ואין לנו עבודה, ולא נתנו לי עוד מעמד של עולה חדש, מפני שרוצים מסמכים בנוגע לנודע. אמרתי להם שהיא אשתי, אך לא אמרתי שנתתי לה גט, מפני שחשבתי שלא יבינו הם כיצד אנו חיים יחד עם גט, אך טעות הייתה זאת מצדי. הסוס הלבן חזר לכאן כי לא יכול היה לסבול את היותו לבד, אך אין לו פה עבודה, ואין לנו תעודות זהות חוץ מהדרכונים. רק בנס נתקבלו בבית הספר הילדים עד עתה. ירחם עלינו ה" כי אצלו הפתרונות.

השלמנו אתמול בלילה עם משה ברדי את סימן הנון הפינאלית. זהו היום השמיני לקבורת לאה רבין, עליה השלום.

אנו זקוקים לנס גדול מה" אלוהינו להושיע אותנו ממצבנו בכדי להישאר פה כולנו בארץ ישראל.

גנומן 210 - סולי חלם שמשה ברדי יכול לבצע רפואות. - - בבית הכנסת הפסיקו אותי מלבשר. האנשים רצו לשמוע, אבל הרב שלהם לא. אנו מגיעים אל סוף הדקה, ויש לנו חוב של 11 אלף שקל לבנק. רק נס גדול יפתור את בעיותינו, רחם נא עלינו אל שדי.

גנומן 211 - אני מרגיש כחמור הזקוק ל"אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" (ישעיהו, מ"א, 14). בסימנים אנו כעת כאיל מתוקן בסימני יצחק. עזבנו הכול לעלות ארצה, אבל אין לנו עתה בסיס להישאר חוץ מעבור הסימנים השלמים.

גנומן 212 - אם אנו חמור-איל, אז למעשה הריני חמור-איל עם שלוש קרניים, עד שיבינו מוסלמים, נוצרים ויהודים שאני בא לפתור את הסבך, הי-הא!, הי-הא!, הי-הא! והלא ישראל בסיבוך נורא עם העולם המוסלמי ועם העולם הנוצרי, ובקרב היהודים עצמם סיבוכים וסכסוכים. הזמן הוא עדיין זמן הסיבוכים, אך אנו גם בסוף תקופת מסלול כוכב אברהם, כשכבר חזרה ארץ ירושת אברהם לבני ישראל. שלוש הקרניים קשורות בעיקר בעם ישראל עצמו: הבנת חטא ספר הזוהר וכל הקבלה המזויפת, קבלת החוק החדש והמנהג החדש, והבנת כל עניין אילו של יצחק.

גנומן 213 - "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך": ראה אברהם אבינו את הסיבוך שייפול בו עם ישראל בהמשך ההיסטוריה, עד שראה חמור-איל, שקרניו נאחזו בסבך הזמן, בהיכנס לבאר שבע בזמן אל מסתתר של שנת תשס"א. לפיכך אברהם אבינו ראה אותי וידע שבא הזמן של פירוש באר שבע. "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": הוא הוביל אותנו אל הר המוריה, ויצחק ישב ביחד עם אילו ליהנות מסעודת הלוויתן. "אתה ראית את חמורו של הגואל", אמר יצחק אבינו לישוע, האיש השני של הגאולה, "נאחז במזבח באר שבע, כשעשן הקטורת עלה לפני הארון החדש הקדוש בראש חודש כסלו כריח ניחוח לפניו יתברך, ויורדים מלאכי הפתרון בעזרתו יתברך לצחוק איתנו בנפלאות תפארת הברית השלמה".

גנומן 214 - "עד כמה חיכיתי ליום הזה, כשתושלם הנון הפינאלית בבאר שבע", אמר ישוע בחיוך איל אל יצחק, "אז נפתרים סיבוכי קרני דברי הימים, כי בא הגואל חיים לפתור אותם. עוד מעט ונצחק באושר על מעשי ה" ברוך הוא, כי רחמן הוא ואוהב את הגואל בו בחר. הוא יציל את חמורו בלחם בית לחם על מזבח באר שבע עיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב".

גנומן 215 – "אברהם אבי, זו העיר שלך, אבי תרצני. אנו אוהבים את העיר הזאת, ובזכות הגואל האהוב יש לנו סימני ספר הכוכבים בשמך ובשם אמונתך, אב המון גויים. שרה, אימי הצנועה הקדושה, גם אנו בניך ובנותיך, ונבחרנו לחמורים הראשונים. התחננו לאל שדי בעדנו, כדי שיפתור לנו במהרה את הסיבוכים, ונוכל להישאר פה בארץ ישראל בעיר אבותינו".

גנומן 216 - נשתדל לעשות פה רק טוב ולקיים סימנים אהובים. נשתדל לדלות את האוצרות בעיר הכוהנים באר שבע, והם יעשירו את העיר במוח חדש שפל ובלב חדש האוהב גם את בני אברהם אבינו מהגר ואת המון הגויים מיצחק אבינו. בקשו עלינו את רחמיו ואת נסיו ויעורר עלינו חסד בפירוש באר שבע ובספר הכוכבים, כדי שנוכל להשתתף בהחזרת האמונה באל שדי כמו לפני ארבעת אלפים שנה. שרה אמנו, הסתכלי על ילדינו ובקשי לפניו רחמים רבים. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 217 - משה ברדי קרא בקול את כל המסר למוסלמים, והיו סימנים שנתקבלו מלמעלה. הריני מתחיל בתיקון האסלאם: פרשת בית עמרם (בקוראן): י"ג - "אמר: האגיד לכם מה טוב מהם? לאשר יראו את האלהים, להם (נכונו) את אלהים גנות ימשכו תחתיהן הנהרות. לעולמים יהיו בתוכן ונשים טהורות ורצון מאת אלהים ואלהים רואה את העובדים (אותו)". - -

רבים מהמוסלמים מבינים את הדבר הזה כפשוטו, ואינו כן, כי אין גוף גשמי בעולם הבא, ואין כל יתר הדברים השייכים לעולם הזה. יש מסך מבדיל בין העולם הזה והעולם הבא המונע הבנה אמיתית באשר לשינוי בין היותנו בגוף ובין היותנו ללא גוף. כל הדברים בעולם הבא סוגים אחרים לגמרי ממה שאנו מבינים.

גנומן 218 - מ"ב (שם) - "ותאמר "אלהי, איכה יהיה לי בן ואיש לא בא אלי" ויאמר ככה יברא אלהים את אשר יחפוץ, וכי יגזר אומר, אך יאמר לו "הוה" והיה". - -

ידועים רוב הבלבולים בכל העניין, מרים אחות אהרן ומשה נעשית למרים אם ישוע בקפיצה של 1500 שנים, ומבולבל יותר הסיפור בין לידת יוחנן המטביל ובין לידת ישוע, כשזכריה, אביו של יוחנן, נעשה לאב-אומנה של מרים, ובכלל הסיפור כולו לא מובן. עם זאת, סיפור זה סובב סביב אותות האל, כשהעיקר הוא גדלות ישוע כנביא ה", כבעל מופתים וככזה שנולד בלידה ניסית, אך עם זאת כבן אדם ולא כאל. הקוראן מדמה את ישוע לתבנית טיט ממנה ניתן לעצב צורת ציפור, לה מוענקת נשמה, עד שנעשית לציפור חיה.

גנומן 219 - עניין לידת ישוע מכוסה היסטורית, כמוסבר אצלנו, כי לא נתעברה מרים ללא גבר. ישוע היה נביא ה" על פי הסימנים ההתחלתיים של הגאולה, הייתה בידו קבלה מעשית מבית ספר האיסיים לעשות מופתים, הוא הביא מסר חדש ורוח חדשה על פי אותם הסימנים והוא האיש השני של הגאולה. עם זאת מוחמד איננו האיש השלישי של הגאולה, ובני ישמעאל נפרדים כהפרדת ישמעאל מבית אברהם. מוחמד לא היה יהודי, אבל ניתנו לו הכוחות לייצר את דת האסלאם בכדי לקיים היסטורית את ברכות ישמעאל ולהקים את הדת הגדולה בשם האל האחד והיחיד לחלק גדול מן העולם, כי אין שלמות לגאולה ללא המוסלמים.

גנומן 220 - בחלומו של דניאל מניגרסו הסביר סעיד, חברנו המוסלמי, לרופא אחד שישוע היה הגואל של זמנו, וכי הצדיק חיים הוא הגואל האחרון שקם בסימן השלם של תחיית המתים. הוא לא הזכיר את מוחמד, אף על פי שסעיד מוסלמי. אין בכך סתירה: הסימנים ההתחלתיים היו על ישוע, בעוד מוחמד לא שייך לענייני המשיחות אלא קשור לישועה גדולה כללית המשלימה לישועת היהדות ולישועת הנצרות. כולן יחד מרכיבות ישועה חלקית עד לביאת הגואל האחרון השלישי בסוף תקופת מסלול כוכב אברהם. אמנם האסלאם הגיע לאחר היהדות והנצרות, אך הערבים קשורים רק באברהם ולא ביצחק או ביעקב.

גנומן 221 - לפיכך בלתי אפשרי שהאסלאם היה משלים את הגאולה, כי לא הושלמה ברכת אברהם אלא ביעקב בן יצחק בן אברהם. האסלאם בא להשלים את אמונת אברהם להמון גויים הקשורים בישמעאל, שהיא השלמה חשובה בנוגע לתפקידו של אברהם אבינו. עם זאת לא נגע האסלאם בבני עשו ובבני יפת ובצאן הנאבד מבית ישראל, דהיינו בבני יצחק ובשבטי יעקב. זהו: "שבו לכם פה עם החמור ונשתחווה ונשובה אליכם": אתם צריכים לשבת פה עם החמור עד שינצל יצחק ממזבחו, עד שיבוא האיל במקומו ועד שנשתחווה לה" בהר המוריה.

גנומן 222 - החמור אינו שלם אלא מתחת לסימני יעקב בביאת הגואל האחרון בסימני תפארת ישראל, ועניין זה מוסבר בחלומו של ג'יוזפה, לפיו החמור היה "עד החצי" קודם לכן, בעוד שהחמור השלם שייך רק להשלמת סימני יעקב. זה עונה על הסיבוך ההיסטורי של האסלאם, שחשב את עצמו לחמור השלישי השלם, היות ובא אחרי היהדות והנצרות. סעיד מוכרח להודות שהחמור השלם הוא מתחת לסימני יעקב, ושכל צורה קודמת לחמור לא יכלה להיות שלמה. כל "טעות" האסלאם עומדת בדבר זה, ותיקון האסלאם ופתרונו הם שצריכים להודות שהאסלאם היה גם חמור טוב אבל לא החמור השלם.

גנומן 223 - מפתרון זה ממילא מובן שלא היה ישמעאל זה שהובא אל מזבח העקידה, אלא גורלו של ישמעאל היה להישאר עם החמור, עד שיושלם החמור, כמוסבר. זוהי טעות של האסלאם לחשוב את עצמו לחמור שלם, בעוד שטעות הנצרות היא המחשבה שהרוכב על האתון הוא הגואל האחרון הסופי. עם זאת, כל דברי הימים נדרשו לחכות עד שיושלם החמור בביאת הגואל האחרון. מאחר שהגואל הסופי הוא ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, צריך שהוא יהיה למעלה מהדתות, כי סבל הצדיקים לבטל גזרות אינו רק עבור יהודים אלא עבור כל מי שנמצא מתחת לגזרה (זאת על אף שכדי להיות צדיק נסתר צריך להיות יהודי מלידה ולשמור את מצוות התורה כמובן). מן ההשגחה נולד הגואל בתימן שהיא מדינה ערבית, וכן הכיר את דת האסלאם, את שפת הקוראן ואת כל התרבות הערבית.

גנומן 224 - אחר כך התגורר הצדיק באיטליה שהיא מדינה נוצרית ונדרש לקבל את ה"סודות" של דברי הימים על היהדות, על הנצרות ועל האסלאם. היה הוא למעלה מן החלוקות של האנושות, כדי להגיע אל "סוד" "כולנו בשר אחד" עוד בחייו.

בסוף אין המוסלמי צריך להיעשות יהודי, בעוד שהנוצרי יצטרך לעזוב את הנצרות התיאולוגית ולהיעשות לבן מלכיצדק, אך הוא לא יהיה צריך להיהפך למוסלמי או ליהודי, כי גדולה מחשבת ה", האוהב את כל בניו ובנותיו ובחר בגואל, שאוהב את כל האנושות. ה" הוא הנותן את הדרך החדשה הרצויה גם ליהודים, גם למוסלמים וגם לבני מלכיצדק, כי הסימן השלם של תחיית הגואל חיים הוא לכל האנושות.

גנומן 225 - הסימנים השלמים לא יוצרים דת חדשה, כי דתות האסלאם והיהדות קיימות כבר. עם זאת בכל סוגי הדתות, כשהן באמונה הנכונה באחדות האל, ישנה התחדשות רצויה בסימן הכוכבים, בסימן מלכות השמים, בסימן האור החדש של חנוכת החנוכות, בסימן החמור אוכל לחם, בסימן הדור הרביעי והבניין החדש ובסימן תחיית הצדיק חיים. בני האדם הם שצריכים להתחדש במסר הגדול החדש של הגאולה השלמה. ומהן כותרות הדרך החדשה? "כולנו בשר אחד" ו"צדיק באמונתו יחיה".

גנומן 226 - אחים אנחנו שצריכים לחוש האחד את השני, כי כולנו צריכים להיות כשור חזק לפניו, להתגבר על המכשולים, על העיכובים, על הקשיים ועל הניסיונות, ולחזור אליו בלב שלם. כולנו צריכים להתנגד לכוחות הרעים, לעמוד נגד היצר הרע ולהבדיל בין הרע ובין הטוב. כולנו צריכים להיכנס אל לבנו ולהפוך אותו משלילי לחיובי, להפוך שנאה לאהבה ולגלות את רחמי השמים על האנושות, כי כולנו בשר אחד וכאדם אחד, וכולנו זקוקים לרפואת האדם הזה לשם רפואתנו השלמה. אם צריכים אנו להבחין בין הכופרים הרעים המרעילים ובין הטועים שיכולים להיתקן, אזי נקרב באהבה את הטועים ונפריד מאיתנו את הכופרים הרעים המרעילים. פעולה זו היא לרפואתנו, כי כולנו בשר אחד.

גנומן 227 - קי"ב (שם) - "אך אשר כפרו לא יועילם הונם ולא ילדיהם בפני אלהים במאומה, אלה הם בני גיהינום, לעולמים יהיו בתוכה". - -

טעות היא זו, כנראה מהשפעת הנצרות. משפט זה כולל בתוכו אכזריות גדולה, שאינה מאת ה" ברוך הוא הרחמן והחנון המרבה לסלוח. העונשים ישנם, גם עונשים קשים מאוד, אבל הם אינם נצחיים. הגיהינום ישנו ואין לנו מושג בקושי העונשים, שניתנים לפי החטאים ולפי גזרת בית הדין של מעלה, אבל משכם נע בין כמה שעות לבין כמה חודשים, ורק במקרים גרועים אין חקר יימשך העונש יותר מי"א חודשים, כמצוין במסורת ישראל. עם זאת, גם שעה אחת בגיהינום, בר מינן, קשה עד מאוד. חכמי ישראל הסבירו שכל הייסורים של העולם הזה לא מגיעים לייסורי שעה אחת בגיהינום, כל שכן יותר מכך. והיכן היו רחמיו יתברך אם הנכנס לשם לעונשו לא היה יוצא לעולמי עולמים?

גנומנים 228-232 - מכתב למרדכי מבית כנסת "אריאל":

שלום וברכה! לא התפלאתי על רבנו תם, כי אם על תמימות הזמן המסתעפת בתום לבב סגור וסתום. האם לא מספיק לך תפילין של רש"י הצדיק, ראש המפרשים, או של הרמב"ם, עליו השלום, "הנשר הגדול", או של הפוסקים והגאונים או של כל חכמי התלמוד והמשנה? אתה לא מסתמך על מה שפסקו ראשונים אלא רק על האחרונים אתה סומך? ההשגחה הביאתני עד כה, וגם לבית כנסת "אריאל", לא כדי ללמד את החמור להיות בן אדם, אלא אולי למצוא מישהו וללמד אותו להיות חמור, כי לא תיארו ראשונים כל זאת ואתה מיהדות אחרית הימים השגת ונכשלת בחסידות.

לא רצויה כל החסידות הזו שאתה רואה, כי לא בכיוון החסידות הדתית רצון השמים. אם בחסידות תרצה, לא בחסידות הדתית תמצא אותה, כי אם בחסידות של גמילות חסדים תתעסק ותעשה ותצליח, והיא החסידות היחידה הרצויה לפניו יתברך. כל פרט ממנה, כל עדינות בה וכל דיוק בעשייה והצנע ללכת עם אלוהיך כחוט השערה יידון בטוב וחסד, ורב שכרה בעולם הזה ובעולם הבא ואור לנשמה. לא כן החסידות בדתיות ובהוספות חסידיות, כי מוקש לסיבוך פנימי הוא, ולא תכיר אותו מפני שפנימי הוא ולא תראה אותו.

מוקש מסובך הוא המביא לגאווה פנימית ולתחושת התעלות על אחרים. ומי ביקש את כל זאת מידכם?! הגאווה הפנימית לא נראית, אך היא גורמת לעוד תוספות והחמרות חסידיות, כשכל העושה פחות מהמנהג החסידי נחשב בעיני החסידים לפחות. מרוב חסידות ייבראו הבדלים בבני ישראל ודרגות מדומות, שאינן עומדות כלל במאזני בית הדין של מעלה. החסידות הרצויה היא של גמילות חסדים עם הזולת, של פשטות הלב באהבה ושמחה, של יחסי ראוי ולא מתגאה כלפי מי שאינו בקיא בדברי תורה ושל הענווה הפנימית.

מבחן עבור מי שרוצה להוסיף ולהבין האם ההוספה רצויה רצויה או שנואה בפני השמים: מי שמרבה בתוספות ישנא את העמים, כולם ייחשבו בליבו לגויים פסולים, והוא ישכח כי ה" אלוהינו יתברך בורא את כל בריותיו ואוהב כל בן אדם וכל בת אדם, כי כולנו בשר אחד, וכי עם ישראל לא מובדל אלא במצוותיו, אם ילך בהם בלב פתוח באהבת הבריות ולא יתמלא ליבו בשנאה. תוספת בלתי מבוקשת בדתיות תגביה את ליבו של המוסיף אל הרי אויר, ויידמה לו כי הוא משיג דרגה כלשהי. הוא ינחית אז את הזולת על הבלי שוא, יתמלא בפאר פנימי שקרי ויצדיק את הבלו הנדמה לו כמהותי לשנאת גויים.

יש לספר לעמים על כבודו יתברך, אך איך יספר החסיד אם הוא שונא את הגויים?! הרבה פסוקים נכתבו רק בתהילים כדי לספר לעמים אודות עלילותיו של ה" ואודות השבחים והתפילות אליו, כי עד קצוות תבל ועד האיים הרחוקים תגיע ישועתו. אם תתחסד בגמילות חסדים תרגיש באהבה, בעוד אם תתחסד בהוספות דתיות לא תרגיש באמיתות מציאות כל האנושות ותשליך המונים לפח בשנאה. באופן זה לא תרגיש שאתה מנתק את עצמך מהבורא אותם ישתבח. לא אליך ישירות, מרדכי, אני מתכוון ואינני חושב שהתפילין של רבנו תם עשה לך כל זאת, כי אתה בן אדם טוב מאוד הפועל לשם שמים, וצדיק באמונתו יחיה, שה" איתו. באופן כללי אני מדבר, ומוכח הוא מדברי חכמים שהאמצע הוא שלם, כשהחורג מן האמצע יפנה אל הקיצוניות, שתזייף את המאזנים, ולא ימצא שוב את האיזון האמיתי האמצעי.

גנומן 233 - יומן: 6 בדצמבר 2000. ט' בכסלו תשס"א סוף הדקה 8, 3953. באר שבע: באופן מופלא נשלמו הסימנים הלילה אחרי יום של סימנים מוסתרים. הגיעו י"ג המזלות החדשים וי"ג כוכבי השושנה כשני מטענים גדולים ביחד עם שאול ורחל בחלומו של חיים שמשון. נתתי למרדכי מבית הכנסת "אריאל" לקרוא מ"אור חדש לרמב"ם" על ההבדל בין הגואל ובין המשיח.

גנומן 234 - סולי העלה את הטקסט "חדשים מקרוב באו" אל האתר, וחלם שהוא יושב בכורסה של אביו, קמל קמחג'י, עליו השלום, ברחוב זורטי, מסביר עניינים על הכתב, ומקליטים אותו. - -

גנומן 235 - קישרנו את סימני הסולם המוצב ארצה בבאר שבע לסימני בית התפילה בן שבע הקומות, והנה מלאכים מלאים יראה ופחד עולים להביט על הצדיק הנבחר חיים, מתפלאים, מתקדשים ומתברכים, ולאחר מכן יורדים להביט על מעשי החמור המפליא השלם בסימני יעקב, המשתעשע בסימני חותם הנון הפינאלית של הפורים החדש. הם עוזרים לו, תומכים בו, מברכים את כל מעשי סימניו ומקדשים אותו בלחם חדש מלחם בית לחם ומלחם הכוכב הרביעי.

גנומן 236 - יום חמישי: נודע ביצעה את הסימן החשוב שקיבלה פעמיים בימים אלה מהנביא הקדוש ירמיה. הנביא אמר לה בחלום שכאשר הוא נעשה לנביא, נאמר לו שהוא צריך לעשות סימן. הוא הראה לה שהוא היה טמון בחול עד הצוואר, ומאז התחיל להתנבא. היום נודע עשתה זאת בנגב, לאחר שפאולו חפר בור באת חפירה. אחרי הצהריים נסענו לירושלים לבצע את סימן "הר המוריה". הגענו קרוב לכותל המערבי וקיימנו את הסימן. האווירה הייתה עצובה ולא טובה. חזרנו לבאר שבע.

גנומן 237 - בטח הכול חלק מתכנית אל שדי, כי גדול ה" ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר. רחמן הוא וחנון וסולח ומוחל ולא עוזב את עמו ישראל. ההאשמה של מוחמד כלפי עם ישראל הייתה שהוא לא מאמין לשלוחי ה" ולנביאיו. גם באוונגליונים נאמר על עם ישראל שהוא הורג את נביאיו, תלונה היסטורית עלינו. ה", עורר את עמך להאמין בנביאיך, כי בא הזמן! עשה למען שמך והצב את עמך על רגליו באמונה, בצדק ובצדקה. אמן כן יהי רצון.

גנומן 238 - לא לנצח מצב זה, כי זמן חדש הגיע. שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך, כי עד מתי לא תגלה את הצד הטוב שבקושי ערפנו. בחרת בנו בזכות אברהם, יצחק ויעקב, כשבניהם אנחנו, ותצילנו. עורר אותנו להכיר במעלות הענווה ושפלות הרוח. עשה אתה, ה" אלוהינו, עשה אתה, כי רק אתה יכול לעשות. קום באהבה חדשה עלינו, כי הבאת לציון גואל לשבי פשע ביעקב.

גנומן 239 - יבוא יום וקרוב הוא, שבו במקום לומר "הזוהר הקדוש" יאמרו "הזוהר הטמא והפסול והרע עד אין קץ", יובילו את מיליון ספריהם המשתפים באצילות אל מדורה גדולה ועצומה כתנור נמרוד, ויחוגו על כך בהר מירון ובירושלים בל"ג בעומר. אז יטוהר אוויר טמא, זקנים ישיגו שמחה, בחורים ישכילו באש דת למו, ותעבור רוח טמאה מירושלים. בני אברהם, בני ישמעאל, בני יצחק, בני עשו, בני יעקב, בני אפרים ובני יהודה ירקדו ברחובות ירושלים, ועל הר המוריה יקדשו את שמך, ויהיו תמימים עמך, והלאה לא יכשלו.

גנומן 240 - סימני מצרים יהיו למעשים גדולים, ומופתי מצרים לניסים עולמיים לעיני כל. והרמת את עמך ושמחת על מעשי ידיך, באורך זמנים בראת לנאמניך. רחם נא עלינו, כי כבר שילמנו בשואה. חמול עלינו, כי כבר עברנו גלות. מחול לעוונותינו, כי כבר ידענו מאז את השמועה המרומזת בישעיהו נ"ג, 1: "מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה", והגואל חיים גילה את סוד בית ספר אסתר של האיסיים המרפאים. בין השמשות בראת איל ליצחק, כי בא השמש ונלון שם בסימני יעקב, ושמנו את האבן מראשותנו בתפארת ישראל. אתה רחום אוהב עדינות ויצרת אותנו מחדש בלוחותיך.

גנומן 241 - קמתי לכבוד אסתר במלכותה ולא עזבתיה. ישבתי עם מרדכי להצדיק יהודים. ריחמתי על נשמות, ובכי בלילה פרץ את השערים, כי מה במצרים נגילה. עתה שמחנו בישועתך, ואין עוד הרף באפינו לסבל ימים. הכול בידך, ה" אלוהינו, לכפות ידיים על שמיך, להוריד ברכה על עמך, לטהרנו באהבתך, כי בחרת בגואל ואהבת עוד את בני אברהם, יצחק ויעקב. לשמך ה" באנו אל חדרנו עד יעבור זעם, הוצאתנו בריקודים אל רחובותינו, והצלחת את שליחות אליהו, נביא הבטחותיך, ושמח יתרו על אמת דבריך, וגילית את כסא עבדך, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.

גנומן 242 – הללו את שם ה" איתי, ונרוממה שמו יחדיו, כי הציג ה" סדרים חדשים וקיים את סימניו. וישמח ישראל לפלאו, ופחדו עמים משתוממים, ועמדו ישמעאלים בפה פעוּר, וליבות עמים נמוגו מרעדה. הרי גן עדן השקיף על נהרות הלוויתן, ומתחת לארץ מעינות נבעו, ויצאו נחלי מים על פני הנגב בפירות חדשים. פקדת בחרבך הקשה, הגדולה והחזקה, והרגת את התנין אשר בים. כי מתה ירושלים הישנה העתיקה, וקמה מחדש ירושלים אשר ידעה את יוסף, ונזלה אהבה ממרום וצדקה בארץ מקבלנה, ובני משוש טבלו במי הדג, ונתרפאו מחלות בחושך, ונחשפו איברים שלמים.

גנומן 243 - הלא תראו נבואות חדשות ותאמינו בחמורים נוערים, שיוצאת אמת מפיהם. שמעו בנים, שובו אהובים, כי אמר ה" לא מחשבותיי מחשבותיכם. עם אדם לא התייעצתי ולמלאכיי לא פניתי בשאלה. עם כוכביי לא ישבתי בוועד זקני חכמה, ובינה לא נטלתי מצדיקיי. פינות בשמים הרכבתי על ארץ ומלואה, נולד זרע חדש בארץ, עלו בארות באר שבע כדי לכרות למים שושן ברית, ואור חדש לנשר עף מעל ביתנו והשיבנו אל תורת הסימנים.

גנומן 244 - מה תדעו, ולא ידענו כלום, מה תחכימו על הבלי זמנים שבלו בכלח, כי הרמת חרב אבן על כוכבי נצח. ועלו שיטפונות בדרום הנגב, ונפגשו עם נהרות סתר, מי אוצרות האהבה הנסתרות. ושטף מוסר על גדות תהום להמציא את שלומנו, כי בא יצחק אבינו לצחוק עמנו, וכוכבו בנה ארמון נצחי. קום נא, אהיה אשר אהיה, והגדל את גאולתך למען שמך!

גנומן 245 - נודע נטמנה בחול הנגב עד צווארה, והרמתי את אבן החרב הטמונה בחול. הסוס הלבן חפר בחול הנועד לתחיית הציפור. נסענו לירושלים להר המוריה, והושלם שמו של ה" בכוח הניגוד בשלושה עשר מזלות הלוויתן: במות הציפור, בשלום הדג, בקלות החמור, בצב המטופש, במבוכת הג'ירף, בכוכב הנבוכים, בחופשיות הארמדיל, ביובש המלח, בשטחיות מרקורי, בזמן אין סוף מבלי שינוי, בצחנה מן השמים, בארי מחוץ לגובו ובכיעור הגן בשימושו לרע. הרמתי אז את אבן החרב הקשה הגדולה והחזקה לשם שמים לטובת עמו ישראל.

גנומן 246 – יומן: חלמתי בלילה שאני ופלסטינאי מדברים יחד בהבנה הדדית על מה ששלילי בעקשנות הערבים והיהודים וכן על הבנת הלב המאוחד בינינו במסגרת אמונת אברהם אבינו. כמה יפה ועמוקה הייתה הרגשתנו ההדדית, כאחים אוהבים האחד את השני, כחברים המבינים האחד את לב חברו, בשמחת שחרור מן הדעות הקדומות.

גנומן 247 - כי אבן נטמנה בחול והייתה לחרב קשה גדולה וחזקה. וקם החרם מדאורייתא נגד ספר הזוהר, נגד כל הקבלה הרעה הכופרת ונגד שמות המשתתפים בריבוי רשויות ואלים אחרים נאצלים ופרצופים השנואים לשמים והגורמים שנאה בלב האדם. רבה רעת שיטת האצילות הטמאה והפסולה, ובאה חרב חדה, קשה, גדולה וחזקה להרוג את התנין אשר בים ולפקוד על לוויתן נחש עקלתון ועל לוויתן נחש בריח, כי בא הזמן לאריאל, ותישבר גאוותנות מן הארץ.

גנומן 248 - קומו מרדכי ואסתר וצדיקי עולם ורבי שמעון בן יוחאי. מהר מירון, למען הצלת הצאן הנאבד בארץ ישראל במסגרת מלחמות השם על קדושת שמו. השבתת אלילים מצורותיהם וכן את פסולת זוהרם, המרבה טומאה בתמונת כל, כי ער לזמנו מלאך ה" צבאות אריאל.

גנומן 249 - קדוש ה" ומהולל מאוד, אוהב תמימות ושונא גאווה, משעשע עניו להרימו ומשפיל חכם בעיניו להחרימו. בחרב החרם מן התורה פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאיו, מסלול חדש מכין בחמלתו, ועושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצותיו. צלילי תרועה וקול חזק מאריאל באל קנא להשבית גילולים מן הארץ, להעביר אצילות מפני תבל, המשתחווים לזעיר אנפין ולפרצופי עבודה זרה, הסגורים בשנאת הבריות. ויתקן עולם במלכות שדי ברשפי אש, חרב קשה גדולה וחזקה ואריאל.

גנומן 250 – "פתיחת אליהו" אינה נבואה, אלא כיסוי שקר על דברי הבלים. יקום ה" ויקנא על טהרת נבואתו ועל אמיתות הנביא אליהו, כי בא הזמן נגד שילוב שמות ה" הפוגע ב"תמים תהיה עם ה" אלהיך", נגד פסולת ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ונגד זיווגים אסורים וזרמים זרים במחשבת ריק, שהלוואי ויושלכו כבר החוצה מכל סידור ויישרפו מקנאת אריאל. שתצלחנה מלחמות חרם מדאורייתא, ותפעל חרב קשה גדולה וחזקה מתיקון האדם ומרפואת העצבים של מתושלח. שיחזרו לוויתן נחש עקלתון ולוויתן נחש בריח למידתם, ויקום ישראל לסעודתו בנחת, בשפלות הרוח, במוח חדש שפל ובשמחת חיים שפויה ונקייה מאלילים, מחוקי אריאל.

.................................................

פרק 6

גנומן 251 - יומן: 10 בדצמבר 2000. י"א בכסלו תשס"א. סוף הדקה 12, 3953: חלום קשה לג'יוזפה: הוא ראה גזרה נגד ישראל, שש מאות מלאכים של משפט ירדו ללא רחמים נגד העם, והייתה פאניקה בכל הארץ. נאמר שכדי לבטל את הגזרה צריך תפילה, עץ וברזל יחד לסימן. כל העיתונאים מתו. אחר כך היינו אני, ג'יוזפה ודניאל בגן שנראה כמו גן עדן המקורי, והייתה בו הרמוניה שלמה בינינו ובין החיות. דניאל רצה לחבק חיה אחת, אבל נאמר שנדרשת לכך רשות. - -

גנומן 252 - קיימתי את הסימן בבית הכנסת "אריאל" והכרזתי על חלומו של ג'יוזפה. הסימן בידי הוא שלוש מזלגות ברזל שנתן לי הרב רפאל פרץ ומזלג של עץ, ועשיתי תפילה קצרה שתתהפך הגזרה. - - בבית לקחתי את החולצה הלבנה אותה לבשתי כשהכרזתי על הגזרה בבית הכנסת "עין יעקב" וצבעתי את כולה בצבעים שנתנה לי לאקי סטאר.

גנומן 253 - התלבשתי כחמור, נכנסתי לגן ונטלתי רשות ללקק את ביצת הדינוזאור. ליקקתי אותה לפחות שלושים ושש דקות, כשברכיי על אבני התחייה. שמתי כפפות בגלל הקור שירד מכוכבי שלג, אך לאט לאט התחממתי בלקיקותיי. שמחת לבי עוררה חום שמיימי מבשמי הרקיעים, ורגליי נתחזקו בשמירתם משבע האדמות של מטה. כל גופי נתמלא אור חדש עד לתענוגי הציפורניים.

גנומן 254 – חשתי כי אני קשור לעגלה, אותה מוביל הגואל חיים. מימיני בית הדין של מרדכי ומשמאלי ארמונה של אסתר במלכות אחשוורוש. ליקקתי בגילת חיים, וחשתי בתוכי את צהלת פורים, כי בהמה אני בסימני תולעת יעקב. מעל ראשי שלושה כוכבי פיו של הדג הגדול, שהרימו אותי בכדי ללקק את שלושה עשר המזלות החדשים של לוויתן, והראו לי ים אחר ים עד יופי גן עדן. ינקתי עדנים מהנהרות שנבראו עתה ושנועדו להחיות ביצת ישימון ולסלול דרך בבאר שבע שלא הייתה קיימת בעבר. נערתי "ונהפוך הוא" וליקקתי עוד בנשיקה.

גנומן 255 - הרכבתי גם "נונים" על שושן, וירדו שלושה עשר כוכבי השושנה למלא את ליבי בשושנים, כשצמחים בצבע ירוק מילאו את כל גופי עד לזנב. ינקתי חמישים קילו דם אדום ונוזל בטעמא רבא וחזיתי במפלת שונאים ובקבלת מצוות באהבה של הטובים. חשבתי כמה טוב הדם הזה, ואיזה מין טעם מיוחד יש לו, ושנוזל הוא כיין מפצעי הדינוזאור. צעקתי בפנים כלפי מעלה כמטורף לרפואת אלברטו ולשליחת אמצעים לחמורים, ודימיתי "נהפוך הוא" לטובתנו, ובא זבד טוב על זנבי הלווייתנית.

גנומן 256 - נהרות דיו הפכו לכחולים מתכלת מרדכי, וינקתי שלום פנימי מקצוות השמים בלקיקותיי. שדיים גדלו על חזה חמור, ואהבני דינוזאורי ביתר שאת. הפכתי לבן כשיש טהור, נתקדשתי בחומרתי, חיבקתי את נשמתי, נערתי "מה נאוו רגלי דינוזאור", ליקקתי את אצבעות קרסוליו בתמימות רבה וניקיתי כל שמץ של עבודה זרה מבאר שבע בזכות אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

גנומן 257 - אפיקי מים הפכו לחומים על פני תבל בלקיקת ביצת הדינוזאור לתקן עולם במלכות שדי. השתעשעתי על שבעה מעגלים נבואיים ופרצתי ימה וקדמה, צפונה ונגבה על שישה סימני השלמות של הגאולה הגדולה. - -

גנומן 258 - זו מגילת ספר לשוב לבראשית, היא קבלת ה"בית" של בראשית האמיתית המנותקת מזרמי ספר הזוהר ומדעוֹת של כיפרות. - -.

גנומן 259 - קיימתי את סימן חמור-יעקב בבית-אל, ושכבתי עם ראשי על מזבח הכהן המשוח אחרי שהצבתי אבנים מאבני הסימנים, ביניהם סימני עץ אסתר, בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן. שכבתי עם פניי למעלה, ואחר כך שכבתי על ידי הימנית וישנתי. חלמתי והנה בחורה יפה ושמה רחל. נישקתי אותה בנשיקה ארוכה והתעוררתי מחלומי.

גנומן 260 - אמרתי: "הנה מה טוב ומה נעים בית התפילה בן שבע הקומות הזה". אז עלו מלאכים מכל תנועותיי וירדו מלאכים ממלכות השמים להשתעשע בסימני חמור-יעקב.

גנומן 261 - בבית הכנסת קיללתי את ספר הזוהר, את כל הקבלה המזויפת, את חב"ד ואת בית ספר אשלג בירושלים, ובערב הביא לי מרדכי מבית כנסת "אריאל" 733 שקלים. בלילה נולד לרחל ולשאול בן בשם דוד, ובליל שישי קיימתי את סימן הכוס הגדולה של יין אליהו הנביא, זכרו לברכה, ונכנסתי לסימן התקשרות יתירה עם הגואל חיים. נודע חלמה בבוקר על אליהו הנביא, זכרו לברכה, שמסר לה לב לבן חדש. לפרץ היה בחלום ספק בדבר, ואז הנביא הפך לצדיק חיים, לאליהו הנביא ואז שוב לצדיק חיים. נודע מסרה לי את הלב החדש הלבן, ברוך ה" לעד ולעולמי עולמים. - -

גנומן 262 - ליל רביעי: 19 בדצמבר 2000. כ"ב בכסלו תשס"א. סוף הדקה כ"א 3953. באר שבע: אתמול בלילה משה ברדי קרא את פרק ד' מהספר "עיקרי הגאולה השלמה". הלילה אני ומשה ברדי ביצענו סימנים על מנת לקבל את הברכה המדויקת המקשרת את הכהונה החדשה אל בית התפילה. עלינו על המזבח יחד אחרי שמשה עזר לי בהכנת המשיחה, וקיבלתי: "ברוך אהיה אשר אהיה, ה" אלוהינו, המחדש את הכהונה של אהרן הכהן הגדול הקדוש דרך הכהונה של אליהו הנביא, זכרו לברכה, אל מזבחות הכהונה בבית התפילה של הגאולה השלמה, בזכות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים".

גנומן 263 - חג גדול הוא זה המשלים לכל עניני הכהונה החדשה והקדושה החדשה של בית התפילה. משה ברדי עמד על מזבח הלווייתנית שנמצא במרפסת בפעם הראשונה. - בלילה אחרי כן, ליל חמישי, הוא קרא את כל סימני ה"כה וכה" של החותם הסופי, ואני השלמתי את סימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן. לפני שמשה ברדי סיים את הקריאה הייתה הפסקת חשמל, והילדים יהואל יהואל וחיים שמשון עלו לחדרי, כי פחדו מהצללים. הבנתי אז שהם צריכים להשתתף בסימן כי אני, משה ברדי ונודע היינו רק שלושה (פאולו החל לעבוד במסעדה בפעם הראשונה). שתי דקות אחרי שסיימנו את הסימן טלפן אלי אליהו בני וסיפר שנולד בן לבתי רחל, במזל טוב.

גנומן 264 - רנאטו לוי חלם במילאנו על חג גדול מלא אנשים, נשים וטף שאוכלים ליד שולחנות. בחלום הובן שהיה זה חג המציין מאה שנה לגואל הצדיק חיים. - - - משה ברדי קיבל נס חנוכה בראשון וביקש בקשה בשם וברשות שתתהפך שנאה לאהבת הלב בישראל ובכל האנושות וכן לראות סימנים. פתחתי את ספר ישעיה בפסוקים הבאים: "כ וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם--אָמַר יְהוָה: כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה. כא וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה. כב כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי--נְאֻם-יְהוָה: כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם, וְשִׁמְכֶם. כג וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי, אָמַר יְהוָה. כד וְיָצְאוּ וְרָאוּ--בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי: כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן, לְכָל-בָּשָׂר" (ישעיהו, ס"ו, 20-24). -

הנה, קוראיי, שמי פרץ ובזאת הפרשה פרצתי בבשורות הגאולה ופשוט לא התאפקתי. הצדיק אבוחצירא, שאתם מאמינים בוודאי שהינו דובר אמת, אמר מעולם האמת: "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד", ואכן לא פלא שאני גם פרץ מיהודה ומתמר, ומי שאינו חפץ להבין בצדקות יהודה ובטוב טעם המתיקות של תמר, יישב לו כשלה ולא יתוודע לאיחוד הזמנים.

גנומן 265 - אני הוא פרץ הפותח את דרך הגאולה ובא החמור, משיח בן דוד, ונתאחדנו, ומרוב השמחה אני יוצא במהירות ומכריז "בא הזמן" לפני השמים, כי נבחר הגואל חיים, שנולד מהול בארץ תימן. הוא הצדיק הנסתר העניו הנבחר, שהיה בחייו ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, ובסוף ימיו סבל סבל בלתי אנושי בשל גזרה עולמית, בר מינן. עם פטירתו, כשהוא בן 68, כמספר שמו בגימטרייה: "חיים", הכריזו מן השמים שהוא הגואל האחרון האהוב המביא את הגאולה השלמה. גם הצדיק חיים הכריז בעצמו בחלום לג'יורדנו לוי: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים (בדברי הימים)".

גנומן 266 - הגואל חיים הוא ה"אדון" שאתם מבקשים (לפי נבואת מלאכי, ג'), ולא משיח בן דוד! והוא שבביאתו מגיע גם מלאך הברית שאתם חפצים בו, אליהו הנביא, זכרו לברכה. אני, לעומת זאת, שליח וחמור לגואל חיים הפותח בבשורות הגאולה השלמה ומסביר אותן על לוחות למען ירוץ קורא בו, כי עוד חזון למועד (חבקוק, ב', 2). הצדיק חיים הוא הגואל ולא המשיח והוא באמת האדם שאתם מבקשים.

גנומן 267 - בא אני להסביר שהגואל אינו המשיח ושהמשיח אינו הגואל[3], והבדל הדרגה ביניהם הוא בין שמים לארץ, כי המשיח הארצי הוא חמור כלפי הגואל. את זה לא ידעתם ולא שמעתם: "ו ...הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם. ז עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין" (שם, מ"ח, 6-7). ועל זה מרמז הפסוק "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (מלאכי, ג', 1), הוא ההיכל במלכות השמים. הגואל הנבחר נקרא "השופט המשוח במלכות השמים" אחרי שקם לאחר פטירתו בתחייתו מן המתים, כמוכח מהעדות המרובה בחלומות הגאולה השלמה (וכבר סומנה בלידתו "שלמות תפארת הברית", הואיל ונולד מהול בשחר חג השבועות (ב-31 במאי 1914) המקביל לרגע מתן תורה. והוא משבט בנימין ולא משבט יהודה).

גנומן 268 - החל מפטירתו ירדו לעולם אלינו, תלמידיו ואוהביו, חלומות נפלאים בהם ה"סימנים השלמים" של הגאולה השלמה. אלו הם הסימנים השלמים המסומנים בפרשת "תולדות" בשש הנקודות מעל למלה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4), ומרוב התלהבות ואהבה בשמחת אותה הנשיקה לא יכולתי להתאפק ופרצתי בפרשת "וישב". הריני מבשר לכם, כי בא הזמן, ונתקבלו סימני כוכבי הגאולה, סימני מלכות השמים, סימני חנוכת החנוכות והאור החדש של בית המקדש השלישי, סימני החמור אוכל לחם, סימני הנבואות החדשות של הדור הרביעי הסופי הזה והבניין החדש וסימני תחיית הגואל חיים מן המתים לטובת כל בני ישראל ולשמחת כל העמים.

גנומן 269 - לפיכך מחלו על אשמת יהודה, הכירו בטוב טעם בתחבולת תמר וסלחו, קוראים יקרים, על פריצתו של פרץ, שלא התאפק ברחם אמו ובמהירות יצא לאור העולם להשמיע לכם את שמות הסימנים השלמים בביאת הגואל חיים, עוד טרם ידע אדם מכל הקבלה החדשה האמיתית הזאת, הקשורה בשם "אהיה" האחרון של השם "אהיה אשר אהיה".

גנומן 270 - זוהי הקבלה שלא קיבלו עוד בני ישראל לפני כן, כמוכח בדברי הרמב"ם, "הנשר הגדול", שכתב כי את הדברים הללו לא קיבלו חכמים, כי אלו הם "דברים סתומים" אצל הנביאים המתגלים רק בסוף (משנה תורה, הלכות מלכים, י"ב, ד').

הרמב"ם אמר, כי "יעמוד נביא" (שם, ג'), המיישר את לב ישראל ומכין את לבם לפני מלחמת גוג ומגוג.

גנומן 271 - יומן: 25 בדצמבר 2000, נר רביעי של חנוכה: נודע חלמה שהייתה מחוץ לבית וראתה את אליהו הנביא, זכרו לברכה, שאמר לה בחיפזון: "אני מחכה לך". - -

גנומן 272 – נודע פתחה את הפסוקים בספר ישעיה, פרק ל"א, 4-6: "ד כִּי כֹה אָמַר-יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל-טַרְפּוֹ, אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים, מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת, וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. כֵּן, יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת, לִצְבֹּא עַל-הַר-צִיּוֹן, וְעַל-גִּבְעָתָהּ. ה כְּצִפֳּרִים עָפוֹת--כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם. גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט. ו שׁוּבוּ, לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה--בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

גנומן 273 - יום שישי, 29 בדצמבר 2000. ג' בטבת תשס"א, הבושם השמימי 3, 3953, נר שמיני של חנוכה: הלילה, נר שמיני של חנוכה, חלמתי על פגישה עם שאול ותאומו. היינו באטליז למטה במרתף, בו נראתה פרה שחוטה, ומוחה הרוס לגמרי. אמר לי הטבח: "עכשיו צריכים לבדוק אותה". אמרתי: "מדוע לבדוק אותה? הרי היא טרפה לגמרי!". הטבח הוציא שלט עליו כתובים השמות של מדינות בעולם ואמר: "מפני שישנן הרבה מדינות שלא מקפידות כל כך". - -

גנומן 274 - החלום מצביע על עניין של שליחת בשר מסוכן לבריאות למדינות אחרות, בעוד אסור לעשות מכירות מכוערות כאלו (BLACK-MARKET TAREF SELLING). - -

גנומן 275 - 30 בדצמבר 2000: נודע חלמה שנאמר לה: "לא רק ביבי הוא הבעיה של ישראל, כי גם ברק וגם שרון משקרים את העם ואינם מקיימים את מה שאומרים. מי מהם שייבחר יבטיח ולא יקיים". - - החלום מראה עד כמה רע הוא המצב הפוליטי ברגע ההיסטורי הזה.

גנומן 276 - נודע, אחרי ששאלה אם היא צריכה או אם מותר לה לעשות גיור על פי רבני ההלכה, חלמה שטבלה בים המלח, מה שהעביר ממנה את כל דברי העבר הבלתי רצויים, ונעשתה חדשה. - -

גנומן 277 - ליל שישי, 12 בינואר 2001: י"ז בטבת: בחלום אמר לי הצדיק חיים לעלות על הגג של בניין גדול ברמת גן ולקפוץ מטה, אבל פחדתי ולא היה לי הכוח לעשות זאת. אמר לי הצדיק חיים "אני יודע שאתה לא יכול". - -

גנומן 278 - 17 בינואר 2001, כ"ב בטבת תשס"א, הבושם השמימי 22, 3953: הגיעו אלינו הרב רפאל פרץ ומשה ברדי. הרב אמר שהטקסט "חדשים מקרוב באו" חזק מאוד, והלוואי והיה אפשר להדפיס אותו עבור כל עם ישראל. הוא גם הזמין אותי לט"ו בשבט לדרוש אצלו. אינני יודע אם יש רשות, אבל העובדה שהוא חפץ בזה משמעותית מאוד. הוא ביקש עוד מסמכים להגהה ומעניין אותו מאוד הספר "אור חדש לרמב"ם".

גנומן 279: 24 בינואר 2001, ערב ראש חודש שבט תשס"א, גוב האריה 1, 3953: כבר יומיים כמעט ואין אוכל בבית. כמו כן גשום והבית קר ורטוב כי אין חימום, מאחר שבלון הגז נגמר ועוד לא שילמנו בעדו. גם לא שילמנו חשבון חשמל, ושלחו התראה. בנוסף, טלפנו מאיטליה שרוצים שם כסף בשביל הרכב, ואם לא אז ייקחו אותו. כמו כן לא שילמנו עדיין את החוב בבנק (כ-2000 ₪). בשבת שעברה סולי נתן לנו 200 שקלים לשבת ובמוצאי שבת משה ברדי נתן לנו 100 שקלים ויכולתי ללכת למשרד הפנים. פאולו מילא קצת בנזין ברכב, כשבכסף שנשאר קנינו אוכל.

גנומן 280 - מרדכי מבית הכנסת "אריאל" נתן לי 40 ש"ח בשביל אוכל, אך כבר עברו שלושה ימים והמקרר ריק, והתלוננה חברת הגז. פאולו עובד במסעדה אבל לא משלמים לו עד ה-10 לחודש. ברוך ה", נח חנה נוגה וגילת חיים התאוששו מווירוס, ובעזרת השם יהיו כולם בריאים. גם נודע לא הרגישה טוב אבל היא מתאוששת.

גנומן 281 - הכספומט לא מאפשר להוציא כסף, כי החוב לא שולם, ואנחנו ממש ביד ה" פה ברחוב יריחו 36, באר שבע, עיר האבות, אברהם, יצחק ויעקב.

גנומן 282 - ה" אלוהינו, אתה פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. ה", אל תחכה, רחם על הילדים! אנו הילדים שלך, הראשונים של מלכות השמים. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

גנומן 283 - אנו לא כדורות ראשונים, ואין לנו כוח לסבול! הילדים רכים, עשה עמנו נס, ה" אלוהינו, אהיה אשר אהיה, רחם נא על מי שחושב אפילו במעט על גאולתך השלמה.

גנומן 284 - עשה זאת בזכות אהובך הנבחר והתעורר ברחמיך! פתח את ידיך והבא שובע לכל חי רצון, הבא לנו חיים! סלח ומחל לנו על עוונותינו, גער בשטן וחמול על הילדים ועלינו!

גנומן 285 - הוכח את אהבתך עלינו לא בזכותנו, כי אם בזכות הנבחר חיים, אשר שמו כתוב אצלך מלפני בריאת העולם. אנו המעטים בעולם היודעים והמאמינים. מהר ה" אלוהינו והושיענו!

גנומן 286 - רחם נא על עמך ישראל, חמול על בני העם כולם, והוצא אותם מהבלבולים הגדולים שהם נמצאים בהם! רחם נא עליהם ועל הילדים, על האמהות והאבות שדואגים לבניהם ולבנותיהם.

גנומן 287 - מסתר דרגה עורר בגדלות ישועתך, וזכור כי בא הזמן ובא לציון גואל לבני בניהם למען שמך באהבה. עשה נס גדול והושע את עם ישראל!

גנומן 288 - ברגע זה, בו אני כותב ביד תפילה זו, נכנסה נודע ואמרה שנח חנה נוגה הסתכלה על תמונת הצדיק חיים בתמונת האטליז של ג'יורדנו ואמרה: "הוא צריך מפתח בכדי לפתוח את הדלת" (הייתה בתמונה דלת של מקרר בשר, והצדיק סמך את ידו עליו וברך את המקום בשביל ג'יורדנו. אני זוכר שהצדיק צם ביום ההוא בשביל אותה הברכה). הבנתי שהמפתח נועד לבקש רחמים על ישראל מצד זכותם ולכן המשכתי.

גנומן 289 - הרבה טובים ישנם פה בארץ, ה" אלוהינו, טובים מאוד שלא רוצים כי אם את הטוב ושתהיה ברכה על עמך. רחמנים וחומלים וטובי לב, החפצים בטוב ומאמינים ומייחלים לחסדך, כי רחום וחנון אתה. הרבה נקיים ה" פה בארץ, ה" אלוהינו, הרבה עובדים קשה בניקיון כפיים ועושים מה שיכולים בכדי לחיות, להחיות ולראות בטובת אנשי ונשי וטפי מדינת ישראל. הרבה טובים חיים בארץ, ה" אלוהינו, הרבה מאוד, רחם נא על כל עמך ושמור על כל אחד ואחת!

גנומן 290 - רבים מאוד פה בארץ עושים חסד ורחמנים, ואף על פי שרובם מוגבלים וחיים בצמצום, טובים הם ורוצים את הטוב ולא את הרע. גער בשטן, ה" אלוהינו, ושמע לכל התפילות, גם לאלה של בית הכנסת וגם לאלה שבלב היהודים הטובים הרבים, בלב האמהות על בניהן ועל בנותיהן. שמע את תפילותיהם! אולי זהו המפתח שיפתח את הדלת כדי להפוך את המצב לטוב. שמע את כל התפילות שנאמרו בשנים הללו, קבל אותן, ופתח את הדלת הגדולה לישועה! רחם על עמך שבחרת בו, כי טובים וטובות, רבים ורבות, מחכים ומחכות לידך הגדולה. הרחב ואל תחשוך, כי הכול שלך הוא, ה" אלוהינו, קונה שמים וארץ. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 291 - כ"ט בטבת תשס"א, 24 בינואר 2001, גוב האריה 2, 3953: אתמול בלילה משה ברדי חלם שראה את דמותו של פאולו, לא את פאולו בעצמו כי אם את דמותו. הוא גם הבין בחלום שקשורה הדמות לתרנגולת ולכפרה. - - החלום בא אחרי שמשה קרא את פרק י' מ"אור חדש לרמב"ם", והבנתי בסוף שיש צורך בתיקון גדול בדבר בית הדין של מעלה של מרדכי הצדיק. כתבתי את התיקון בסוף פרק י' ובפרק י"א, בלילה של חלומו. התיקון הזה יצא בהפתעה גדולה, עניין של השלמת תיקון פאולוס, כי טעיתי כשראיתי בבית הדין של הקדושה הראשונה ובבית הדין של הקדושה האחרונה שני בתי דינים של מעלה, ודבר זה שיקף בדיוק את מה שעשה פאולוס בהפרדתו בין היהודים של התורה ובין ההולכים אחרי תורת ישוע.

גנומן 292 - הרשו לנו לשלם את הגז בצ'קים של תאריכים מאוחרים. בבית הכנסת דיברתי עם שמואל (שמש של הוועד, חברו של משה ברדי), והוא הביא לי כ-200 ₪, לחם, שתייה וערק. לאחר מכן משה ברדי נתן לי 200 ש"ח. - - צריכים לעשות כפרה עם תרנגולת בעזרת השם, וסימן חשוב הוא לגמר תיקון פאולוס.

גנומן 293 – ביצענו סימנים בעניין בית ספר אסתר.

גנומן 294 - נשלמו כל סדרי התיקונים הנפלאים המובאים ב"ספר הלווייתנית". הם מתייחסים להרמוניה של מזבח הלווייתנית. גדול אל מסתתר בישועותיו. - הבוקר, ראש חודש שבט, יום חמישי, מישהו מבית הכנסת ששמו שמואל סיפר שיש מסעדה בעיר שמעניקה אוכל לכל מי שנזקק.

גנומן 295 - הלכנו לשם כבר שלוש פעמים, ברוך השם. דבר טוב מאוד הוא בשבילנו עכשיו והאוכל טוב, טרי וטעים. כל מנה עולה רק שקל, ובשישי נותנים מנה כפולה. שמואל לקח אותי לקנות דברים. פאולו קיבל כ-850 ש"ח ששלחה אימו, והוא הלך עם נודע לקניות. עם זאת, פאולו לא שמר כסף בשביל לשלם חשמל, ואחר כך הכסף לא הספיק. הייתה זו טעות גדולה, וגערתי בו ביום שישי בבוקר, עד שהבין את הטעות.

גנומן 296 - ישנתי בליל שבת עד 12:30, אז קמתי והתחלתי לחשוב על עניינים שונים. לדוגמא: על שנאמר "לא שרון ולא ברק" בחלומה של נודע, כדי להבהיר שהמצב הפוליטי אין בו תקווה, ורק נס גדול ביד ה" יתברך יציל ויושיע את ישראל ברגע ההיסטורי הזה.

גנומן 297 – משם סבבו מחשבותיי לסידור תיקון עצבי האדם, כי אחרי התיקונים הגדולים של הימים האחרונים בא הזמן. התנענע הזנב הכפול של הלוויתן והשתעשע עם הזנב הכפול של הלווייתנית, ושמתי מעט מים מים המלח מסימן החלון של אבימלך בכפיות, כסימן לתיקון העצבים. הזכרתי את תיקון בית הדין של מעלה של מרדכי הצדיק והבנתי שחלומו של משה ברדי, שהתייחס לתיקון פאולוס, עדיין לא הושלם.

גנומן 298 - ב-4:50 התחלתי לנענע את הכפיות עם מי ים המלח מעל לארון הקודש החדש, וביקשתי, שתעלינה כל התפילות של כל בני ובנות ישראל. כמו כן ביקשתי בתפילה שתעלינה כל אותן התפילות של שמונה עשרה השנים שעברו, ואחרי שהתפללתי ואמרתי סימנים על כך בזכות הגואל האהוב חיים שסבל עבור כל העולם, התחלתי לבקש מחילה וסליחה עלינו ועל כל ישראל ואמרתי שאני אוהב מאוד את סולי קמחג'י, שהינו חבר טוב, אהוב ונאמן בעל לב טוב. יש לסולי רחמים על עם ישראל והוא מייצג את ישראל. הלוואי והתפילות של כל עם ישראל יעלו לפניך.

גנומן 299 – סולי מצטער על מי שנהרג מעמך ישראל, ובצדק. כמה שנאה ואכזריות יכולה להיות כלפינו? אותם רשעים רק הורסים ופוגעים בנו, כי רק שנאה בליבם ולא ניתן לתקנם. קבל את דבריו של סולי נגדם, והכרת את שונאי ישראל מעל פני האדמה. זכור את כל הטוב שעשה סולי עבורי ועבור הגאולה השלמה בכל השנים הללו, ושבזכותו יכולתי לבוא לארץ!

גנומן 300 - ישבתי על כסא בית הדין של מרדכי הצדיק וחזרתי על הנאמר לשם קיום כל הדברים, שלא יכלו להתקיים עד תיקון בית הדין. ביקשתי בתפילות מאל שדי מחילה עלינו ועל כל עמו ישראל וציינתי את הזכויות של סולי קמחג'י ואת הזכויות הגדולות שנטל משה ברדי בזמן האחרון, גם הם בזכות סולי. חזרתי כמה פעמים על כך שסולי הוא טוב, חבר נאמן שלי ושותף איתי בהפצת מלחמות ה" וכל בשורות הגאולה השלמה. כמו כן קראתי בשם תלמידי הגואל חיים שמצויים כבר בעולם הבא, זכרם לברכה: אנטונייטה, בנימינו, רמו לוי, דומניקו מניגרסו, קמל קמחג'י ווינצ'נצו, על מנת שישתתפו בתיקון הגדול הזה של העלאת תפילות כל בית ישראל.

.................................................

פרק 7

גנומן 301 – יומן: ד' בשבט תשס"א, 28 בינואר 2001. גוב האריה 5, 3953. חלמתי על הצדיק חיים, שעשה לי תיקונים בנוגע להתרכזות באמונה או לעצם מחשבת האמונה ואמר לי: "בלתי אפשרי שאתה, מפני שאתה יודע מי אתה, לא תהיה בקו הישר". עמדתי, כמו בתפילה לפני ה", ונעשה לי תיקון להיות בקו ישר. ברוך ה". - נראה לי שבחלום הצדיק הנסתר חיים היה מאחוריי, אחר כך מימיני ואחר כך משמאלי, אבל אינני זוכר טוב את הצד השמאלי.

גנומן 302 - ה' בשבט: נכנסתי לתיקון הנ"ל שנקרא תיקון ישר אל, בקשר עם הסימנים השלמים. סימנים: העולם היהודי מצוי בתוך מי ים המלח על ירח מזבח הלווייתנית.

היום עושים במספר קהילות של ספרדים תענית דיבור.

גנומן 303 - התיקון כלפי ה"טעות" הוא להוריד את מידת "ישר אל" עלי, במקום להשתדל להעלות את אותה המידה ולעלות יחד איתה, צריך להוריד את המידה אל הראש ומשם אל כל הגוף, כי זאת היא מידת החמור: להביא את דברי הגאולה השלמה אל דרגת החומר.

גנומן 304 - וזהו "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית, ל"ח, 29). -

גנומן 305 - העניין הזה מכוון ליישר אותי מכל עיקומי העבר, העלולים לבוא על ואל הגוף ולהפריע להתרכזות בתפיסה החיה של "ישר אל". דוגמא לכך היא הרכנת הראש של החמור כאילו הוא הולך על ארבע.

גנומן 306 - בשל הפחד מן השכחה והרצון לעלות, שוכח החמור שעבודתו היא להוריד ולא לעלות, וזה מפריע, מבלבל ומעייף את המוח. לכן תיקון כללי גדול הוא למען החמור, וכדי לקיים אותו אסור לרוץ לא ברגליים ולא בדיבורים ולא במחשבה. מידת "ישר אל" בעצמה היא המתקנת, אבל צריך להתקדם באיטיות.

גנומן 307 - השיעור הגדול של הצדיק חיים שלא לרוץ, עליו חזר רבות, חוזר כעת, ומקיים את עניין ההליכה האיטית לפי תפקידי החמור. שמחה מוסתרת גדולה היא, וכן יהי רצון מלפניו יתברך שיעמיד אותי בשיעורו ובכל המידות המקרבות את הגאולה השלמה לעולם בזכות הנבחר העניו הגואל חיים. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 308 - סימן יפה: במסגרת סימן התיקון הלכתי ב-5:30 לבית הכנסת, ומי שקרא בתורה עשה זאת בסגנון תימני. זוהי הפעם הראשונה בחיי ששמעתי תימני קורא בבית כנסת. אמרתי לו אחר כך שאולי הדבר לא נראה, אבל אני תימני צנעני דרדעי. הוא שמח מאוד ואמר אז אתה בוודאי נהנית. עניתי שנהניתי מאוד, ושמחנו יחד. אחרי שלושים ואחד שנים, לאחר שהצדיק עשה אותי תימני, שמעתי קריאה בסגנון תימני.

גנומן 309 - ה' בשבט (29 בינואר): נודע חלמה כי הכינה מרק פשוט של פסטה. הדבר נודע למספר דתיים, שהתרגזו על כך באומרם שהיה זה חמץ (הגם שלא היה פסח) וביום זה יש להם מנהג של שנים שבו אין הם אוכלים חמץ. הם עשו רעש גדול על הדבר הזה, עד שירד מלאך לבן מן השמים וברצינות אמר "כל תוספות האלה של הרבנים לא חלות, אין להן קיום, ולא צריכים לקיים אותן. צריכים לעשות את מה שהוא מאת ה" בתורה". - -

גנומן 310 - מי ייתן ותתקיים תענית דיבור עולמית על דברי ספר הזוהר ועל צמצומי השקר. מי ייתן ויתקיימו דיבורים כנים בלב ישר ההוגה בהגיון התורה מסיני, ומי ייתן שתתקיים הפסקה של שבע מאות שנה, אשר תפסיק את הדיבור הטפל לנצח.

גנומן 311 - יושבים הם בעמק הבכא בבגדי אבלות ובוכים על אלו שלא יודעים תורה וקובלים על מחלליה, אך במקביל הם זובחים לשדים לא אלוה! ובא לציון גואל לשבי פשע ביעקב.

גנומן 312 - במוצאי שבת טלפן אליי טד וסיפר שיש לו, בר מינן, גידול באשך אחד, וצריכים להסיר אותו, וביום שני הניתוח. מצב קשה. התקשרתי לסולי והוא הצטער מאוד, ובהמשך התקשרתי לאנה, לשרה ולדוד שיסייעו בתפילותיהם. סולי היה פה ביום ראשון בלילה, והתפללנו על טד, על מדינת ישראל ועל היהודים, וכן נגד שונאי ישראל.

גנומן 313 – יום שלישי: ביצענו שני סימנים עם שני ביצים: לפאולו על כפרתו ועל שמירה לרכב, ולהשלמת תיקון פאולוס בנוגע לבית הדין, ועם שני ביצים עבורי על טעויותיי ולמען התיקון והכפרה לטד. רחם נא ה" אלוהינו על טד ומחול לו על עוונותיו. על שם התיקון שנעשה לתקן אותי, מחל לו על עוונותיו בחסד וברחמים.

גנומן 314 - ט"ו בשבט: ישבתי אצל הרב פרץ לסעודה. הסברתי את העניין שהגואל אינו המשיח בן דוד, והמשיח אינו הגואל.

גנומן 315 – הזכרתי מספר סימנים: (1) "מה פרצת" - על קושי הבשורה כיום מפני ש-(2) חדשים הדברים וגם הרבנים וחכמים לא יודעים. (3) לשון הרמב"ם בהלכות מלכים ולכן (4) זאת היא הקבלה החדשה. (5) הקבלה היא מהשם "אהיה" האחרון של אהיה אשר אהיה. (6) פטירת הצדיק. (7) הפסוק "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי" וכו' (מלאכי, ג', 1) - ההיכל הוא מלכות השמים. (8) האדון - השופט המשוח במלכות השמים. (9) המשנה של 7 הדברים שנבראו לפני בריאת העולם כולל שמו של משיח, ולפיכך: איך יכול להיות שמשיח בן דוד יהיה בן תמותה בארץ?

גנומן 316 - (10) אני החמור - הפסוק "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן" (זכריה, ט', 9). (11) הצדיק היה עניו מאוד ולא היה מראה את עצמו, (12) הוא שמו חיים, שנולד מהול בשבועות. (13) החידוש שהסברתי הוא פרי חדש. (14) אנחנו במסגרת בית ספר אסתר.

בסוף הסעודה ברכתי את עם ישראל וקראתי לנס מה", ושאנשים לא יסמכו אלא על ה". בלילה בא משה ברדי, ודיברנו על הסימנים. חשובה הברכה שברך משה את פאולו הלילה לפני ט"ו בשבט.

גנומן 317 - בבוקר ט"ו בשבט חלמתי חלום בו היינו אני ואחרים, אך אני זוכר רק את דנינו (אדם אחד ממשרד הפנים שהתפלל בבית הכנסת הספרדי, אליו הייתי הולך בזמנו). הייתי במקום הררי, הרי שומרון ויהודה, ובו היה מין מבנה בטבע שעשוי מאבן, כחומר של שופר, וחלק ממנו היה בצורת שופר גדול. דנינו רצה להפריד את השופר ולתת אותו לשטן אבל לא הצליח להפרידו. אמרתי לו שהוא יכול להפריד אותו, אבל שייתן לי את השופר, שהיה גדול וכבד מאוד ובגובה כשלושה מטרים, אך לא יכולים היינו להרים אותו. שמתי את פי על פייתו הגדולה של השופר, והצלחתי לתקוע בו לפחות ארבע או חמש פעמים. קולו יצא טוב ונמוך מאוד, קול בריטון שנשמע למרחוק. - -

גנומן 318 - ט"ז בשבט, תשס"א (9 בפברואר). התעצבנתי בבית הכנסת על מכתב שיוחס באופן שקרי לרמב"ם, כאילו התחרט בסוף ימיו, ושהגיונו היה רק על פי אריסטו וכו'. הלכתי לבית הכנסת בבוקר ואחר כך נרדמתי. ראיתי בחלום את הצדיק חיים. היינו ככל הנראה בבניין הקהילה של מילאנו והנחתי תפילין. הצדיק היה צריך לעלות לקומה השנייה או השלישית, במקום בו היו מדרגות ומחצלת ירוקה על המדרגות. הכנתי את עצמי לעלות מאחורי הצדיק חיים. אופן עלייתו על המדרגות היה בדרך של מהירות פתאומית אבל לא בפעם אחת, והיה גם סימן כאילו כמעט ולא חפץ שאלך אחריו, אבל התאמצתי לעלות אחריו. עלה הצדיק לקומה השלישית וחיפש מפתח. הוא מצא מפתח, פתח דלת של משרד ואמר: "אה, אברהם פה", בהתייחס לעובד כלשהו. במשרד היו כולם עסוקים בסרט על הצדיק ובקלטות שונות עבור הטלוויזיה. פנה אלי הצדיק חיים ואמר: "אין לך מה להיכנס עכשיו, תרד בינתיים למטה". בהפתעה מסוימת שאלתי: "אני צריך לרדת, מורה?" הוא ענה ביחד עם רמיזת עין: "כן, תרד, בשביל בעדיין ("אחר כך" בערבית)". ירדתי במדרגות וחילצתי שלוש תפילין שהיו עלי. - -

גנומן 319 - ג'יוזפה הגיע. החלטתי שלא ללכת לבית הכנסת כמה ימים. - לפני שבא, ג'יוזפה חלם שהיה פה באוהל וביצענו את סימן הקריאה ב"ספר הלווייתנית". -

גנומן 320 - ביום ראשון בישר לי משה ברדי שהרב פרץ אמר, ששני אנשים מאוד מתעניינים בנוגע למה שאמרתי ורוצים לדעת יותר.

גנומן 321 - 13 בפברואר 2001, כ' בשבט תשס"א, גוב האריה 21, 3953: סימן ג'יוזפה על מזבח הלווייתנית. ביצענו את תיקון מרים, תיקון יוחנן המטביל וקראנו ברכה בתוספת לפרק 7 של "ספר הלווייתנית".

גנומן 322 - תיקון אסתר השגויה עבור בית ספר אסתר - שמחה - בינתיים נסענו לים המלח ויסדנו את י"ג המזלות החדשים, ברוך השם, ואת המזבחות.

גנומן 323 - היום יום ראשון, 18 בפברואר 2001, כ"ה בשבט תשס"א, גוב האריה 26, 3953, באר שבע. נודע התעצבנה מאוד על הרשע מג'נצאנו.

גנומן 324 - ביום שני (19 בפברואר) חלם ג'יוזפה שראה את האותיות "נון" ו"קוף". בחורה הייתה על ה"קוף" ועל הנון הפינאלית, ומן השמים היה סימן פינאלי היוצא מן הנון הפינאלית, כמו לומר "מספיק - נגמרו התיקונים".

גנומן 325 - נודע ראתה בחלום שעשיתי שלוש שבתות מחוץ לבאר שבע. בהמשך החלום היא הייתה על ספינה עם דייג ונתנה לו שלושה גלמים לפיתיון כדי לדוג שלושה דגי סלמון. לאחר מכן היא דיברה עם פרץ וסיפרה לו חלום, שבו ראתה שלוש אלומות גדולות ושמנות וחשבה על אלומות יוסף.

גנומן 326 - גם יהואל יהואל חלם באותה שבת שהובילו אותי למקום מסוים שלוש פעמים ועזבו אותי לבדי, ובפעם השלישית היו איתי עורות. -

גנומן 327 - רחם עלינו ה" ברוך הוא, כדי שאוכל לקיים את הסימן החשוב הזה בשלמות. אמן וכן יהי רצון.

גנומן 328 - מובן שג'יוזפה ראה בשני חלומותיו את 3 ה"נונים" של הנון הפינאלית של פורים, ונסתיים הכול בסימן אסתר. ראשית ראה בגנומן נגד הרשע ארבע נונים ופרה - הם נון קילו דם המשלים את סימן "כה וכה". בהמשך ראה "נונים" על בית ספר אסתר ומישרת ישוע. ה"קוף" היא על סימני יצחק ובו סימני מרדכי ואסתר, והנון הפינאלית משלימה ל"נון" של שושן ולסימני השמירה של הדג הגדול לוויתן. -

גנומן 329 - אזכיר פה שנקבעו המזלות בסימן ים המלח, ומעתה שמות הסימנים על המזבחות קבועים במזלות, מה שהקל על התלמידים לקבוע אותם במחשבתם, כי נקבע בית ספר אסתר, הנס הבא אחרי כל יתר הנסים. -

גנומן 330 - ג'יוזפה קיבל: יצחק אבינו אמר: "גם אני בעצמי לא ידעתי את כל הסימנים הנסתרים שהיו עלי ובגורלי. הייתי חופשי להתבונן ולעשות כרצוני, ואבי אברהם לא צווני על דברים רבים".

גנומן 331 - אמר ישוע: "ואמנם אני מעת שהייתי קטן חיפשתי סימנים נסתרים, כי כל התורה והנביאים כוללים סימנים נסתרים, וכך גם ביחס לעולם, לאנשים ולכל יצור חי – כולם בסימנם".

גנומן 332 - אמר יצחק אבינו: "ביחס ללידתי, היו דברים נסתרים על הלידה בשל רצון האל, כשאבי היה בן ק' שנים ואימי בת צ' שנים, והתרחשה לידה מצדיק נימול ומצדקת שחזרה לה העדנה. אשרי שנולדתי בחן האל, והיה לי חופש לעשות כרצוני, כי בטוב לב חשבתי את מחשבותיי, ולפי דרכי דרכתי את דרכיי, כי אושרו צעדיי מלידתי.

גנומן 333 - "ראיתי תמיד את הטוב באחרים ולא חשבתי על רע. וגם את עשו ראיתי בעין טובה. לא הרגשתי כבדות באמונתי, לא משקולות על צעדיי ולא בעיות בהליכתי. ולא חיפשתי להצדיק יודעי צדק, כי אם להרים טועים שעוד לא מצאו את הדרך.

גנומן 334 - "ההרגשה התרכזה בי, ומתנה זאת הפכה לחזקה מאוד בשעת קירוב המאכלת אלי. מאז הרגשתי את מתנת החיים ורחמנות ה" על בריותיו. אהבתי מאוד את עשו, כי ראיתיו מלא חיים, חפץ בחיים וזקוק לברכה, ואת יעקב ראיתי כאחד שכבר נמצא בדרכו, ולא חסרה לו ברכה.

גנומן 335 - אחר כך, כשהרגשתי את שנותיי, ביקשתי: "אל שדי ברך אותי בגיל מאוחר, ומאותו הרגע התחילו עיניי שלא לראות מזוקן. מהברכה שאני מגלה רק עכשיו לא חשבתי לזכות לדברים כה גדולים, וברך אותי האל כבנו: 'ברוך אתה יצחק בני, שאתה הולך באור לבך. העמים ירשו את לבך ואת מידותיך המסוגלות'. הודיתי לה" אלוהיי על הברכה הזאת בלי לדעת מה עשיתי כדי לזכות בה".

גנומן 336 - אמר ישוע: "אני יצאתי ערום מבטן אמי, וראיתי רעות מכל צד: מחושדים באנשים תמימים ועד למכעיסי השמים והארץ. מימי ילדותי ראיתי חוסר צדק ושנאה במקום אהבה, ולא הבנתי למה. חיפשתי סימנים נסתרים להצדיק את אלוהי ישראל. לא הייתי תמים מן הבטן, וסקרן הייתי תמיד על מה ועל למה, וצער בקרבי מכל צד. החולים היו טובים, והענווים שיבחו באמת את ה". חפצתי למצוא דרך להגיע אל לב האנשים, לעורר אהבה ורחמנות ולא מצאתי, ובמותי על הצלב התחילה הרגשת החיים לרדת לעולם בקרב אנשי העולם והעמים".

גנומן 337 - אמר הדג הגדול לוויתן: "ושניכם נולדתם תחת כוכב המפליא". - -

גנומן 338 - ג'יוזפה חלם שנודע קיבלה ברכה מה"יוד", וישבה על "סמך". - -

גנומן 339 - סימן לפני שג'יוזפה נוסע מחר, יום חמישי: הברכות בסימן ארבעת היסודות בעברית ובאיטלקית:

גנומן 340 - ברוך ה" אלוהינו המברך את ארבעת היסודות: אש, רוח, מים, אדמה, כפי שהוא ברא אותם:

אלה מחזקים את חיי הטבע והאדם, מקבילים ללב חזק, מוח חזק, גוף בריא ונשמה נשגבה. (כאן נכנס הנביא) הסביר אליהו הנביא, זכרו לברכה, שהברכה הזאת הייתה נוכחת בטבע לפני המבול והועברה מאדם הראשון עד נח. החיות ניצלו בתיבה למען המשך הטבע, ונח נדרש להביא איתו גם את ארבעת היסודות. נח היה הדור האחרון של אותה הברכה, אך עתה היא חוזרת בימינו עם תפארת הברית השלמה. בימי המקלטים יש להגיד ברכה זאת על האוכל, והיא תגרום לכך שהאוכל יחזור להיות טבעי, בריא ונותן כוח, ירחיב את כמותו ויתברך בשפע.

גנומן 341 - ברוך אל שדי הנותן חיים לבריותיו:

ברכה זאת הנאמרת במקום או על מקום משנה את חיי אותו מקום.

גנומן 342 - ברוך ה" המדריך את בריותיו.

גנומן 343 - ברוך ה" אלוהינו הפותח את ליבנו אל החיים.

גנומן 344 - מסביר אליהו הנביא שהשבת הלבבות בין אבות לבניהם ובין בנים לאבותיהם מתייחסת לארבעה דורות של השבת השלום בין ארבעת היסודות. בית הספר של תפארת הברית בא להשיב את לב ארבעת הדורות, המעניקים הסברים המשביעים את לב כל אדם.

גנומן 345 - מסר של משה רבנו: "ההולך עם ה" בורא הרמוניה עם הטבע ונותן ברכה לטבע, והאוהב את חוקי האלהים אוהב את הטבע. הטבע הוא למעלה מהחלקים, וחוקי האל בוראים הרמוניה בטבע העולם ובטבע האדם, שתתקיים בסוף בחוק החדש של תפארת הברית, שבה אהבת הלב תיכנס לטבע האדם.

גנומן 346 - "היום האדם רוצה לעמוד למעלה מן הטבע ולעצב את החוקים במקום לעמוד למטה מן הטבע, ומפני זה נאבדים העקרונות, דהיינו: הלב הנאמן, האמונה והיראה. החוק צריך להדריך את האדם ולא האדם את החוק, כי דבר זה סוגר בסוף את הלב ואת המוח.

גנומן 347 - "ההיסטוריה מראה שהאנשים חיפשו להיות למעלה מהחוק, וזה מה שהרס את האנושות. לא נתקבלה התורה על ידי העמים, והם רצו ליצור לעצמם את החוקים וסרבו לקבל את העובדה שהאל הוא שנתן אותם. בשל כך נסגרו ליבותיהם אל החוקים. עם ישראל תמיד נמצא בניסיון קיום החוקים, ומכל מקום עם ישראל הוא שהביא את חוקי ה" דרך דברי הימים. מסורת התורה ותפארת הברית השלמה ביחד מטהרים את לב האדם".

גנומן 348 - בבוקר חלמתי שאישה מדרום איטליה הייתה מתה על מיטתה. בנה על ידה היה חולה, ואני ישבתי לידו על המיטה. פתאום ירדו מלמעלה רוח ואור על האישה ועל בנה. היא קמה בתחייה, ובנה התרפא. האישה קמה ממיטתה והתחילה ללכת, התרחצה ולבשה בגדים לבנים. גם פאולו נכנס ושמח על הדבר. שאלתי אותה אם היא זוכרת משהו בהיותה מתה, והיא סיפרה על אישה אחת מבארי שבדרום איטליה, שהלכה אחרי בנה ונהנתה מאוד מהעובדה שבנה התרגז על אישה, אולי אשתו, ואמר לה מילים קשות. מפני שהוא צדק, האימא נהנתה מכך. - -

גנומן 349 - הגעתי כמוזמן אל בית הכנסת "אגודת אחים". היה שיעור על חינוך הבית בעזרת הנשים המחודשת לכבוד המנוח אליהו סבח, עליו השלום, השמש לשעבר של בית הכנסת. נטלתי רשות וסיפרתי את חלומי מהבוקר, וכן בישרתי על פתיחת בית ספר אסתר, גם בזכות סולי קמחג'י. האווירה הייתה טובה.

גנומן 350 - ג'יוזפה נסע. מחר בעזרת השם אני נוסע למלון בערד לבצע חלק ראשון של סימן שלוש השבתות.

.................................................

פרק 8

גנומן 351 - נודע חלמה שהייתה בסופרמרקט. אשר ונח חנה נוגה הפילו דברים ולקחו אותם, ונודע נדרשה לבצע תחבולה בכדי שלא ייראו כגנובים. אחר כך היא הייתה בביתנו ובעל הבית, יונתן, נמצא (אבל לא היה זה אותו הבית). במרפסת הייתה סכנה, שנודע הראתה לפאולו. נודע נפלה אבל החזיקה את עצמה בידה, ובאה "יד" אחרת להרים אותה. אז פאולו נפל מהמרפסת, אבל נודע נתנה לו יד והרימה אותו. - - זוהי חכמת ה"יוד" (יד וגם יונתן), כאשר נודע יושבת על ה"סמך", היא השמחה בשמירה.

גנומן 352 - "כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר. כז וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם. כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים" (יחזקאל, ל"ו, 26-28). - -

רציתי לישון אבל קולה של נודע העיר אותי, אז קמתי ופתחתי את הפסוקים דלעיל.

גנומן 353 - נלך בסדר ובפשטות "לב", הוא גוב האריה וקרב הדג. חדשה היא תפארת הברית השלמה דרך הצב המואר, היושב בין הבריתות בכפילותן באגם מלח. הלב הוא לימוד החוקים להסרת עצמות הדג מן הבשר, בכוח המוח ללמוד ולהבחין. כוח זה עלול להיעשות לב אבן, כשאין איתו האור של תפארת הברית הכפולה. לכן הלב החדש מסיר את לב האבן ומעניק לב בשר. בשר מרמז על בשורות הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים. הלב ללא הבשורות עלול להיות לב של אבן, כאשר רק עם הבשורות נעשה הלב ללב בשר, שהוא הלב השלם בכל המידות הטובות והנכונות.

גנומן 354 - גזרת השמים היא שהבשר מתבשר רק בביאת הגואל האחרון הנבחר ולא לפניו. והנה "תיפח רוחם של מחשבי קיצין" (תלמוד בבלי, סנהדרין, צ"ז, ע"ב) היא לשון ניגודית חזקה מאוד, וטעמה כי יבואו (בתקופות אחרית הימים לישראל ובפרט בחמש מאות השנים עד השואה) וישתדלו להשלים את הלב ולהפוך אותו מלב אבן ללב בשר דרך אור חדש (אמר לי כמה פעמים הצדיק חיים, שעיקר הטעות שהביאה את כל הדברים הכוזבים לעם היה שרצו להחיש את הקץ, וסרבו להמתין). האור החדש המובטח תלוי בביאת הגואל, בעוד שהשאיפה לזירוז הקץ מביאה רק אור של שקר ורוח שקרית. זה מה שקרה עם האור המזויף של ספר הזוהר והקבלה המזויפת. רצונם של הרבנים שקיבלו אותו היה להחיש את הקץ. הם חיפשו את אור הבשר החדש וה"בשורות החדשות", וניסו לעשות מלב האבן לב בשר. התוצאה הייתה שנפחה רוחם באור של שקר בכל מיני בשורות מזויפות.

גנומן 355 - מתוך כל השקר ההוא ובשורות השקר קרה ההפך, ובמקום שיהפוך לב האבן ללב בשר הוא נשאר לב אבן. על כך מרמזים הפסוקים הנ"ל. רק בעת שה" נותן את הבשר של הבשורות האמיתיות, אז "והסירותי את לב האבן מבשרכם". דהיינו: לב האבן שהתהווה מהבשורות המזויפות אשר יצאו מהאור השקרי, שנתקבל בשל איפת דחיית הזמנים של מחשבי ודוחי הקץ.

גנומן 356 - ערב שבת, ראש חודש אדר, מלון ענבר, ערד, חדר 329: ירמיה, ל', 1-5: "א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: כְּתָב-לְךָ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ--אֶל-סֵפֶר. ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִים, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם--וִירֵשׁוּהָ. ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל--וְאֶל-יְהוּדָה. ה כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם": עד כאן פעמיים "כה" ומדובר על השואה ושיבת ציון ועל תקופות הטהרה.

גנומן 357 - "שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ, אִם-יֹלֵד זָכָר: מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים, לְיֵרָקוֹן" (שם, 6): כמו שאי אפשר לתאר זכר שיוליד, אי אפשר לתאר את גזרת המוות של השואה. כל גבר "ידיו על חלציו" מטעם הגזרה, כי לא היה שום כוח נגד כל מה שקרה. "הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (שם, 7): השואה נקראה סוף וקץ אחרית הימים לישראל. לא הייתה כמוה בעבר, ולא יהיה אף שמץ ממנה אחריה. סבל השואה מתייחס לכל תפוצות ישראל, על אף שישנם חלקים גדולים שניצלו ממנה.

גנומן 358 - "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וּמוֹסְרוֹתֶיךָ, אֲנַתֵּק; וְלֹא-יַעַבְדוּ-בוֹ עוֹד, זָרִים" (שם, 8): לא תצליח עוד האנטישמיות להפוך את היהודים לעבדים אחרי השואה, והבטחה חשובה היא על העצמאות היהודית אחר כך. "וְעָבְדוּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" (שם, 9): רמז להקמת מדינת ישראל ולתקופות המשיחיות, בהן יחזור העם לעבוד את ה" (מלכות בית דוד – רמז גם לסימני משיח בן דוד). ואמנם "אשר אקים להם" לשון עתיד היא, כי יש לעבור כמה תקופות כדי להגיע לכך, וכבר ראינו בסימני החמור, משיח בן דוד, שגם הם בהתאם להבטחה.

גנומן 359 - "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד" (שם, 10): הפסוק חוזר לכלליות התקופות ההן. "ואתה": אחרי תקומת מדינת ישראל עלה כל יהודי לדרגת "אתה", כי מקודם לכן לא נחשב היהודי לבן אדם בעיני העולם. כמו כן אחרי תקומת המדינה, היהודי עצמו התחיל לחוש בעצמאותו בין העמים, וה", כביכול, יכול לפנות אליו כיחיד ולומר לו: "ואתה אל תירא עבדי יעקב". אמנם ישנם עוד דברים רבים שנדרשת להם ישועה, ונרמזות כאן עליות לארץ עד הזמן שבו כל בית יעקב יגיע אל השקט והחיים הבטוחים.

גנומן 360 - "כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (שם, 11): היא הבטחת ה" יתברך אחרי השואה, כי "קורבנו" של ישראל נתקבל לפניו יתברך. מדובר על הדור הרביעי הכללי בתקופות יום ה" הגדול והנורא, כשעם ישראל כבר שילם על חטאיו בשואה. ומכול מקום ישראל נכנס לתקופות הטהרה והניקיון שלו ויזכור תמיד את השואה. "יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ--נַחְלָה, מַכָּתֵךְ. יג אֵין-דָּן דִּינֵךְ, לְמָזוֹר; רְפֻאוֹת תְּעָלָה, אֵין לָךְ. יד כָּל-מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ: כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר אַכְזָרִי--עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ" (שם, 12-14).

גנומן 361 - "טו מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ: עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ--עָשִׂיתִי אֵלֶּה, לָךְ. טז לָכֵן כָּל-אֹכְלַיִךְ, יֵאָכֵלוּ, וְכָל-צָרַיִךְ כֻּלָּם, בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ; וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה, וְכָל-בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז. יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם-יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ. יח כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי-שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב, וּמִשְׁכְּנֹתָיו, אֲרַחֵם; וְנִבְנְתָה עִיר עַל-תִּלָּהּ, וְאַרְמוֹן עַל-מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב" (שם, 15-18): נשלם "כה וכה" פעמיים. "וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ, וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ" (שם, 19).

גנומן 362 - "כא וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא, וְהִקְרַבְתִּיו, וְנִגַּשׁ אֵלָי: כִּי מִי הוּא-זֶה עָרַב אֶת-לִבּוֹ, לָגֶשֶׁת אֵלַי--נְאֻם-יְהוָה. כב וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים" (שם, 21-22): פסוק 21 הוא מרמז לצדיק הנסתר, חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. הוא שניגש אל ה" לקבל על עצמו גזרת עולם והוא שנבחר לשופט המשוח במלכות השמים. הוא שהעניק את לבו, כאשר שאר ל"ה צדיקים הנסתרים ברגע ההוא לא היו מוכנים לכך מרוב פחד בשל גודל הגזרה ההיא (זו קבלה ישירה מפי הצדיק חיים), ועל כן ה" ברוך הוא בחר בו כקרבן הנדרש לגאולה השלמה. הצדיק הוא אדיר ישראל ותפארתו, כשבגללו זכה עם ישראל להיקרא שוב "עם לו יתברך" דרך תפארת הברית השלמה, ובזכותו "והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים".

גנומן 363 - "כג הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה, חֵמָה יָצְאָה--סַעַר, מִתְגּוֹרֵר: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים, יָחוּל. כד לֹא יָשׁוּב, חֲרוֹן אַף-יְהוָה, עַד-עֲשֹׂתוֹ וְעַד-הֲקִימוֹ, מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ. כה בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם-יְהוָה, אֶהְיֶה לֵאלֹהִים, לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה, יִהְיוּ-לִי לְעָם" (שם, 23-25): - -

נחזור ליחזקאל ל"ו, 27: "וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם": הראינו את ענינו של הלב החדש, לב של בשר על פי הלוויתן. ומה היא הרוח החדשה? הרי היא ה"ריש" של מקלט ארמדיל, ה"וו" של כוכב התכנית וה"חית" של אגם מלח.

גנומן 364 - ראיתי בטלוויזיה את ה"מקובל" בצרי בן בצרי מבצרה שגילה את הטעם של הצורך ב"מקובלים" - הם שמתקנים תפילותיהם של ישראל ומנתבים אותן לצינורות הנכונים, מפני שכל יהודי, מי שיהיה, אין לו הכוח לכוון לצינורות ההם.

גנומן 365 - האם יש יהדות יותר משובשת מזאת? טומאת הוותיקן פחות טמאה. שכחו את "קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהילים, קמ"ה, 18). באמת הלב, ולא בשקרי קבלת האצילות, בר מינן!

גנומן 366 - מצרים הייתה מקום "נתיבי" התפילות לאלוהיהם, ולכן הצורך לצאת ממצרים חזר בימינו בצורתו החדשה של אחרית הימים. ה" יתברך שומע לכל פה ולכל לשון, ובתנאי שתהיה התפילה מכוונת אליו בלבד, לה" אחד, ושהאדם יקרא לו מאמיתות הלב.

גנומן 367 - והוסיף ה"מקובל" הזה שהנהיגו "לשם ייחוד" בסידורים, מאחר שאף אחד לא יודע לכוון מלבד "המקובלים". זוהי רוח חדשה של כיפרות שנולדה מקוצר רוח בהסתר פנים באחרית הימים. "בֹּארוֹת--בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים" (ירמיהו, ב', 13) "צַו לָצָו צַו לָצָו, קַו לָקָו קַו לָקָו--זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם" (ישעיהו, כ"ח, 10) - "קו לקו" לזעיר אנפין ו"קו לקו" לנוקביה. "זעיר שם זעיר שם" מקובלים מקובלים, שאינם מקבלים תיקונים תיקונים, ואין תיקון לזעיר אנפין[4].

גנומן 368 - חלמתי שהייתי בבית כנסת אריאל ועליתי בבית הכנסת לספר התורה. רציתי לומר ברכה חדשה אבל לא יכולתי. כמו כן לא זכרתי את הברכה המסורתית. ביקשתי עזרה מדנינו ומכל הקהילה הגדולה שנמצאת בשבת, ואף אחד לא יכול היה לזכור את הברכה. אחר כך הנוכחים כאילו פחדו ממני ואמרו שאני כופר ומכשף. הם יצאו כולם מבית הכנסת, חוץ מאחד או שניים. לאחד מהם אמרתי: "באמת, אין בעיה, יכולים להסביר את עניין הברכה החדשה ברגע".

גנומן 369 - חיים שמשון חלם הבוקר (יום ראשון אחרי שבת ערד) שהייתי לבוש כמלך עם כתר על שיער לבן וגלימה אדומה: - - מובן שהעניין קשור לסימן החמור, משיח בן דוד, הי-הא! חלום זה בא לשלול כל השגה של "מלך" ביחס למשיחים שיבואו. אין מלך ואין כתר ואין גלימת מלך, אלא יהיו רק ענווים שהם חמורים לגואל חיים.

גנומן 370 - חלומי דלעיל מתייחס לברית השלמה: בעוונות הם הפרו את הברית, ולכן נדרשה ברית חדשה שלמה. עם זאת, עוד לא קבעתי נוסח ואעשה זאת עכשיו: למזבח יהודה: אני, פרץ בן חנה ומוריס גרין, נשבע על אמונתי השלמה בתפארת הברית החדשה השלמה, בזכות הגואל הנבחר האחרון, השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים, שנולד בצנעא תימן, ועל אמונתי השלמה בששת הסימנים השלמים: כוכבי הגאולה, השופט המשוח במלכות השמים, האור החדש של חנוכת החנוכות, החמור אוכל לחם, הדור הרביעי ודור הבניין החדש, תחיית הגואל חיים בסימן השלם של תחיית המתים. ברוך ה" אלוהינו הכורת אתנו את תפארת הברית החדשה השלמה, בהשלמת ברית התורה הקדושה. ברוך אהיה אשר אהיה הכורת את תפארת הברית. - -

גנומן 371 - אין חזרה או חרטה על שבועה זאת, היא לכל ימי חיי והלאה לדורות, ואין לבטלה, אלא אם בית הדין של מרדכי של הגאולה השלמה את המקרה, ביחד עם סימן מובהק מבית הדין של מעלה, יחליטו על ביטולה.
.................................................

עזר לקורא – אותיות האלף-בית בקשרן למזלות הדג הגדול לוויתן:

תחיית הצפור: א' , נ', ן'

קרב הדג: ב' , ס'

משקולות החמור" ג', ע'

הצב המואר: ד', פ', ף

מלכות הגירף: ה', צ', ץ

כוכב התכנית: ו', ק'

מקלט ארמדיל: ז', ר'

אגם מלח: ח', ש'

עמק מרקורי: ט', ת'

סוף הדקה: י'

הבושם השמימי: כ', ך

גוב האריה: ל'

יופי גן העדן: מ', ם

גנומן 372 - מלון ענבר, ז' באדר: כ"ב אותיות הקבלה החדשה האמיתית דרך המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן נגד כ"ב האותיות של קבלת האצילות הכוזבת. - ה"אלף" קשורה לתחיית הציפור, האמונה בתחייה, והיא הראשונה, כי ראשית כל תקום מן המוות ותחייה.

גנומן 373 - עם ישראל הוא הציפור, היונה בברית בין הבתרים. קומי נא ציפור, הגיעי למלון ענבר, והתעופפי פה בחדרי להעניק תקופה חדשה למזלות החדשים, לסובב אותם על כוכב התכנית, לקיים להם את חיזוק הברית באגם מלח ולהשתעשע איתם ביופי גן עדן ב"אמת הלב" כמספר חדרי: 329 (32=לב, 9 – מספר האמת).

בנוגע לעולם האצילות של אמונה שקרית, ה"אלף" של תחיית הציפור מבטלת אותו לגמרי, כי ספר הזוהר אינו הציפור הקמה מן המתים, כי אם ציפור של מוות למאות שנים, אשר הביא את המוות לבני ישראל ואת הפירוד המוחלט בערבוביה גמורה בעוון קץ.

גנומן 374 - קומי נא ציפור אמיתית, הראי את כנפיך, עופי בחדרי במלון והיי למילון חדש האומר את האמת באשר לתחיית הצדיק חיים. מדוע זה באים מארבע פינות וחודרים את ליבי בשמחה חדשה? מה לך סגנון, ציפורה נחמדת? בואי נא ונתבונן קצת על נוניך המתבהרים.

גנומן 375 - בוא מזל חדש, אושירמה, "אלף" באמונה פשוטה שוברת אלף קוים של צינורות משובשים ו"מקובלים" במסכנות הדעת הנאצלת, בשקרי אלף עד אין מספר ועד אין חקר, כי אין חקר לפני האין שממנו הוציא ה" ברוך הוא את היש, ולא נאצל כלום לפני האין. אם תחקרו, תחקרו הבלים, ולכל חקירה על האין, אין נון, כי נון שערי בינה הם על האמונה הפשוטה, אמונת אברהם באל שדי.

גנומן 376 - הציפור קמה מן המתים, כי נגע בה הגואל חיים, ולא בא אליהו הנביא לגלות נסתרות כי אם לגלות את הדור הרביעי ונבואותיו. אנחנו חמורים על מזבח הנביא, ויבוא הסוף על חב"ד, שנפלה לאמונה במשיח שקר, וכל פעולותיה הן זיוף. התנועה שוקעת על ציפור מתה ולא קמה בתחייה, כי מצווה גוררת מצווה ושיגעון גורר שיגעון. דווקא מיקי מאוס שאותו הם רצו למחוק מספרי הקומיקס נשאר, בעוד שאמונתם האצילותית מכשילה את הגאולה בעולם המעשה. ראו לאיזו דרגה ירדה היהדות בכניסת הדור הרביעי...

גנומן 377 - העכברים מחאו כף ושמחו על דג מצחין. מלח הפך טמא בברית כוזבת עם משיח נאצל מעולם התוהו. חב"ד היא סמל למקסימום כסילות, חכמה נאצלת מתוהו, בינה נבראת מהאימא העליונה הנאצלת ומדעת חתולים המקיפים ציפור מתה ומתנפחים בריח רע. איזה מסר אתם מביאים, רשעים, וקוראים לו דברי תורה, בר מינן? אתם מצחינים. לפני טהרה עליכם לגלח את זקנכם, להחליף את הבגדים ולהתחרט על נשמותיכם מטומאת דעת חב"ד!

גנומן 378 - די לערבוביה, ציפור ישראל. כבר קמה הציפור בתחייתו של הגואל חיים, ואתם עוד ישנים בתוך ערבוביה. קם מזל חדש בעולם, והיהדות הגלותית תתחדש על בוריה, כי קמה הציפור המתה ממש, המסר החדש גילה את ההבדל בין צפצופי גוססים ברוח של מוות ובין יהודים פשוטים שאינם מצפצפים במיסטיקה, הזונה הפסולה של אחרית הימים. קומו נא, יהודים פשוטים, כי קם מזל חידוש הזמן באמונת תחיית הציפור ובנון שערים בהתבוננות המשולשת ב"תמים תהיה עם ה" אלהיך".

גנומן 379 - לכל משיחי השקר אין ה"בית" של קרב הדג (נגד השיטות המזויפות באמונה), אין ברכה בכל דבריהם ואין שמחה אמיתית על השקר, כי לא הבחינו בין השמים ובין הארץ ולא קיימו את ה"בית" של בראשית ("ראשית" מתיחסת לחכמה, וה"בית" לשתיים: חכמת ה' בבריאת השמים וחכמת ה' בבריאת הארץ). אלה של הקבלה השקרית עושים "מצוות" לשם זעיר אנפין המתייחד עם נוקביה להוליד ילדים ממזרים נאצלים, ונחלשת כל פנימיותם בדמיונות שווא, כי לא שמרו על המסך המבדיל בין השמים ובין הארץ.

גנומן 380 - המיסטיקה הנאצלת היא הזונה שנכנסת לתחום העריות, בפיתוי מילים ודמיונות שווא, המצוירים מעטו של משה דה לאון. הם הולכים אחרי הזונה בזרע הגוף הנמשך אל זיווגה, כשמכל זיווג נולדים ממזרים כילדי בועלי הבעל. הילחמו כעת בקרב הדג למען הקבלה האמיתית הקשורה במזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן! בואו כדג המבחין וערכו קרב כדי לראות מי שמר על מסך מבדיל ומי האציל את השמים על ארצו ונתפס ב"אלף" של ארור. ראו את המפתח בקרב הדג, כי בו ה"סמך", שמבהירה על מה לסמוך: על "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". אל תערבבו את חכמת השמים עם חכמת הארץ!

גנומן 381 - כבד עלי המשא ב"גימל", כדי שלא אתגאה חלילה וחס מן הסימנים המראים לי את פניהם והחפצים להיות מוסברים. לפיכך מבקש אני את חיזוק הגוף, כי כבדים עלי הסימנים השלמים האמיתיים. סימנים אלו לא נאצלים מעולם של תוהו לפני האין, כי נבראים הם ביחד עם התורה הקדושה שכבדה היא, ומשקולות החמור עלי, להוציא אותם לפועל בזכות הגואל חיים הרוכב עלי ועל יתר החמורים.

גנומן 382 - באה ה"בית" של קרב הדג בבחינותיו והורסת את ה"בית" של בינת האצילות, שאין לה תבונה, כי בניין שכלי מטפיסי הוא בשכל אנוש. בונים הם תמונות של מיקי מאוס ושל עכברים, וקוראים להם ספירות נאצלות ופרצופים, ולכן מגיעה כבדות החמור להכביד על המוח הישר. הרי אפס שכלנו ממש, ומה נתפלסף על מי שברא עולם? מה היא הפילוסופיה המטורפת שתגיד שהאין סוף צמצם את עצמו בצמצומים אחרי צמצומים, עד שהאציל את עולם האצילות בדרגה שהיא לפני בריאת העולם?!

גנומן 383 - לפיכך על משקולות החמור ישנה ה"עין", כי ניתנה לו עין מיוחדת מהצדיק חיים להתבונן על השקרים בכל צורותיהם שנבראו מאלוהי נכר נאצלים, ולראות איך הם פועלים על המוח ומפתים את הלב בטיפשות של חושך, הנחשב לאור במוח עקום. עניין כבד מאוד הוא זה, במסגרתו מתעוררת מלחמה נגד כל השכלים השנואים המזייפים את זהותם האמיתית וההופכים את האדם לקוף מטפס על ענפי עץ, גועה בכסילות ומחשיב אותה לחכמה. אותם רעיונות גורמים לאנשים להתנהג כפילים נפוחים ברוחם הגסה, הדורסים את האמת ומזלזלים בכל ישר לב עם האל.

גנומן 384 - העין מסתכלת גם על בני שבעים אומות, על אלו הפונים לאל ללא "צינורות" וספירות נאצלות, והחמור אומר: "אני החמור בעל שלוש העיניים: ליהודים הקוראים לה" בפשטות ואשר לא שונאים את העמים ואת הבריות, למוסלמים בני ישמעאל הקוראים לאללה בפשטות ואין שנאה בליבם לישראל ולמי שאינו כמותם, ולנוצרים כאשר ידעו שה" אחד, ייצאו מהתיאולוגיה המשולשת, יקראו לה" בישירות ובתמימות ויאהבו את "אחיהם הגדולים" (כפי שהוגדרו על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני). כולם יהיו לחמורים אם ירצו כשיבוא הזמן, כי אוהב הגואל חיים את כל האנושות ומכריז "כולנו בשר אחד"".

גנומן 385 - כי מזל חדש הוא מהלווייתן, משקולות החמור, המעניק משקל חדש לאדם, על מנת שיכיר בעצמו שכחמור ממש הוא מוגבל בשכל אנושי, ושכל הדברים העליונים באמת אינם בסוג של השכל הידוע לנו, כי השכל הידוע לנו שואב מהניסיון בדברי העולם, וישנו מסך מבדיל בין השמים וחכמת ה" אשר בראה אותם, ובין הארץ וחכמת ה" אשר בראה אותה. עד עתה, בגלל הקבלה המזויפת, נכשל ישראל בקיום הפסוק: "הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אלוהינו וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים, כ"ט, 28).

גנומן 386 - שיר למזלות, למנצח לצב המואר באור שמבינים אותו, באור שיש לו קול ברור, באור של נחת השורה על המחשבה בשפה ברורה. הקבלה האצילותית היא קבלה שקרית, בעוד הקבלה האמיתית היא ה"בית" של בראשית, והצב המואר מציג בשפה ברורה, המבהירה כל דבר. הדבר האמיתי קיים, וכך גם האור האמיתי המסביר אותו. וסמוך הדבר בעדות עליונה בשם הגואל האחרון חיים ובשם אליהו הנביא, זכרו לברכה. אז קבועה ה"דלת" ליסוד הבניין החדש, ומלא הפה בהסברים ברורים על בית התפילה בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, ועל אור של איחוד חדש, שיהיה בירושלים ובבאר שבע, עיר האבות ועיר הכוהנים.

גנומן 387 - לצב המואר ארבע רגלים, ופיו מדבר באיטיות רבה, בכדי שכל סימן יתגלה במלואו ועל מקומו יבוא. אף רגליו תשמחנה ותרצנה להיות לרגליים נאוות המבשרות את הגאולה. יקום בתחייה, יבחן בחינות, ישקול דברי אמת ויאיר את שכלו במציאות הנפלאה שתבוא עם חנוכת החנוכות. ובא ה"פא" של הצב המואר במילים פשוטות, ההורסות אלפי סברות שניתנו במשך הדורות, בהם לא חיכו עד שה" יבחר בשופט המשוח של מלכות השמים ובצדיק הנבחר, אשר אתם מבקשים.

גנומן 388 - צדיק קדוש הוא, המהול עוד מהבטן ואשר נולד לסימן שלמות התורה. נוראה הייתה דרגתו בקדושתו בחייו, ועל אחת כמה וכמה במיתתו ובתחייתו אל מקומו ואל היכלו, שהוכן לו במלכות השמים החדשה, היא המלכות הקשורה לעולם מעת שנכנס הדור הרביעי. הגואל האחרון נולד ברגע של מתן תורה, בשחר ו' בסיוון, כשהוא מהול לגמרי, וגם שק הלידה יצא שלם איתו והוא בפנים. כבר כילד הוא היה חכם עצום ו"מעין המתגבר" בכל היבטי התורה. הוא גדל על סגולות תימן, על הקבלה המעשית האמיתית ועל סודות הטבע וחכמת הכוכבים. כל זאת חוץ מן הסודות העליונים הנסתרים שידע, מאחר שהיה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בני עלייה, שמועטים הם מאוד.

גנומן 389 - זוהי ה"הא" של מלכות הג'ירף על חמישה חומשי תורה, וה"צדי" הוא הצדיק הנבחר, חיים, המשלים את הבנת התורה למען דורות הגאולה השלמה דרך הסימנים השלמים ותפארת הברית השלמה. המזל החדש נקרא "מלכות הג'ירף" כדי לרמז על כך שהצדיק הנבחר הוא אשר בא אל היכלו במלכות השמים, ומשם הוא מדריך במשרתו כ"פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם" (ישעיהו, ט', 5) את הזוכים בדור הזה ובדורות הגאולה השלמה אחריו.

גנומן 390 - הרי הג'ירף היא החיה שצווארה ארוך יותר מכל החיות. היא אוכלת מפסגות העצים, כשרגליה על האדמה. רמז הוא למלכות השמים הקשורה לעולם כסימן מלכות השמים היורדת לארץ. רחם נא, ה" אלוהינו, רחם עלינו, רחם על עמך ישראל ורחם על כל הילדים הראשונים של מלכות השמים החדשה. קיים את המזל החדש, כוכב התכנית, ב"וו" ישירוּת ישראל, ישר עם אל, וב"קוף" השלמוּת הצל נא את הטובים מידי הרשעים, הקם את הצדק בעולם והכרת את שונאי ישראל!

גנומן 391 - שנהיה שמורים ב"זין" של מקלט ארמדיל בשמירתך, ורחם על שכלנו ב"ריש" שלו, כי רבים הם האנשים שאין להם ראש ואין להם מוח בדור זה. הקם את תפארת הברית השלמה ב"חית" של אגם מלח על שם הברית וב"שין" שלה כדי להראות לנו פורים גדול והצלה! השכל אותנו בעמק מרקורי ב"טית" שהיא אות מספר האמת וב"תו" המשלימה שלה! הרם את זנב החמור והרם את הסוס הלבן איתה, ובארבע פינות העולם עשה נסים ונפלאות, ויראו בני אדם שאתה עושה ומתקן עולם במלכות שדי, וכן יהי רצון.

גנומן 392 - במזל סוף הדקה הצל אותנו מהרגעים הקשים דרך האות "יוד", השלם את ה"כף" להחזיר את כתר התורה וטהר את העם הזה בנחת ובלי סבל ככל שאפשר, כך שכבושם מן השמים תרד אלינו תשועתך! היה קרוב אלינו, למד אותנו בנחת את החוק החדש ב"למד" של גוב האריה וגמול לנו טוב ב"מם" וב"מם סופית" במזל היופי של גן עדן, על מנת לשמור עלינו תמיד בשמחה ובנחת ובתענוג החיים, אמן וכן יהי רצון. אל תעזוב אותנו, ה" אלוהינו! בזכות הגואל חיים הצל אותנו מהזמנים ורחם!

גנומן 393 - הקם בבאר שבע את מזבח הנביא, את מזבח יהודה, את מזבח בנות יעקב, את מזבח אפרים, את מזבח בנות ישראל, את מזבח השושנה, את מזבח מלכיצדק, את מזבח העמים, את מזבח הכהן המשוח, את מזבח גילת חיים, את מזבח ישראל הגדול, את מזבח הלווייתנית ואת מזבח החתונות!

גנומן 394 - קום נא ה" אלוהינו לישועתך! הנני בסימן ערד.

גנומן 395 - קום נא ה" צבאות להכרית, להרוס ולאבד את שונאי ישראל ואת העבודה הזרה מהעולם!

גנומן 396 - הקם נא את תפארת הברית השלמה בארץ ובעולם ונחיה לפניך בישועתך!

גנומן 397 - קח נא את כל כ"ב האותיות של המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, החיה את הציפור, בצע את קרב הדג, הקם את סימן החמור, האר אותנו בעזרת הצב המואר, קשר אותנו למלכות השמים היורדת לארץ וסדר את חיינו בסדרי כוכב התכנית!

גנומן 398 - שמור עלינו במקלט ארמדיל, הקם את תפארת הברית באגם מלח, העמק את שכלנו בעמק מרקורי, הצל אותנו עד סוף הדקה, השרה עלינו דברים אמיתיים מהבושם השמימי, למד אותנו את חוקיך בגוב האריה ועשה חסד איתנו ביופיו של גן עדן!

גנומן 399 - השכל את לבנו בסימן הכוכבים, סגל את לבנו בסימן השופט המשוח במלכות השמים, האר את עינינו בסימן האור החדש של חנוכת החנוכות, הרכב את הבשורות לעולם דרך סימן חמור אוכל לחם, שמור עלינו בדור הרביעי הזה, תן לנו לראות את הבניין החדש והחיה את רוחנו בסימן תחייתו של הגואל חיים! אמן כן יהי רצון.

גנומן 400 - קבל נא, ה' אלוהיי, את תפילתי, אמן כן יהי רצון. קבל את האותיות החדשות של המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, השמד את האותיות המזויפות בספר הזוהר ובכל אותה הקבלה השקרית! בטל את כל האותיות ההן, מחק את כל האותיות המזויפות של התיאולוגיה הנוצרית, בטל והחרב את האותיות של כיפרות המדע, הכרת את הרשעים מצפון ומדרום, ממערב וממזרח, שונאי ישראל העושים רע, והצל את שאר הדור מהרעות! אמן וכן יהי רצון.

.................................................

פרק 9 - כוונות לי"ג המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן

גנומן 401 - מחל וסלח לנו, ה" אלוהינו, לכל התלמידים והתלמידות, מחל וסלח ורפא נא, אל חי, למען שמך, ועשה לטובת גאולתך ובאהבתך את הגואל חיים.

גנומן 402 - שפוך את הרעל על ראש רשעים, הפוך בקרב הטובים לב ומוח חדש שפל, ותיכנס אסתר המלכה לארמונה. תקום הציפור מן המוות באמונה טהורה בלב של אמונה. כי בא הזמן, אין לחכות עוד. מספיק נא, ה" צבאות, הבחן בין הרע לרשעים ובין הטוב לטובי לב. הבחן בנון קילו דם בין מרדכי הצדיק ובין המן הרשע, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 403 - ברכת הלב בקרב הדג גורמת להבחין בין המידות הטובות ובין המידות הרעות, וכאשר האדם בוחן ומבחין בליבו ביניהן כן ישמח, כי מקודם לא הבחין, ולא ידע שהמידה הרעה היא אויבו. כעת מבין הוא שמי שרוצה, לו הטוב, ומי שרוצה, לו הרע. זוהי שמחה אמיתית המחכימה את המוח והלב בתבונה. ברכת השמחה היא בהבחנה ובקרבותיו של הדג במחשבת האדם.

גנומן 404 - כבדות יש לחמור, כי עניו הוא ואין לו שום גאווה. במזלות הוא שלישי, וישנן ה"גימל" המפחידה וה"עין" העדינה מאוד הקשורות אליו. הכבדות היא, שהוא צריך לומר: ראו, אני חמור ואני עניו, ואמר עלי הצדיק אבוחצירא: "אה, אתה הוא החמור, משיח בן דוד", ונושא אני את כל תוארי הסימנים השלמים, אך אני עצמי כלום. רואה אני את גדלות הסימנים ומרגיש את קטנותי בעצמי.

גנומן 405 - ה" מרחם עלי, כי מתבייש אני ואוכל לחם מהמאפיה של כוכב המפליא. עיני טובה על הבריות, וחפץ אני, שכל אחד יחיה בטוב ובבית טוב, ושיהיה לכל אחד ואחת אוכל לשובע, ושכל אחד יהיה בריא ולא חולה. שונא אני את האלימות ואוהב את השלום ואת ההרמוניה.

גנומן 406 - הסימנים עלי, ועלי לזכור תמיד כי לא שלי הם הדברים, ואינני בסוג הדברים ההם, אלא אני רק נושא אותם, אוצרות לבני אדם. קשה לי להרים ראש, כי עיני השלישית מכירה בחומרי. אלה משקולות משיחיים, והחפץ להשתתף איתי יאמר "ברוך ה" אלוהינו שעשני לחמו".

גנומן 407 - לא בזכותי כל זאת, כי אם בזכות הצדיק הנסתר, הגואל האחרון חיים, ורק בשל מזלי הטוב יורד החמור ממלכות השמים ומיידע בדברים, כאשר התלמידים מקבלים את חלומות הסימנים הנפלאים. פאולו, נודע והתלמידים הם אלו שאפשרו לי לכתוב ולעבוד על כתבי ספר משנת חיים.

גנומן 408 - סימן החמור יימשך ויסדר בסוף חמור-משיח לבית דוד. אותו חמור-משיח יהיה צריך להיזהר ולהשפיל את עצמו תמיד, ואל לו להתפעל ולהתרשם מתארים ומכבוד אלא לחשוב את עצמו לכלום, כי הוא עצם מידת המשיחות הרצויה לגאולה השלמה.

גנומן 409 - לפיכך אין הצב המואר בא, עד שהשפיל החמור את עצמו כחמור ממש ועד שריחם על שבעים אומות, כי כולנו בשר אחד. החמור עובר ניסיונות רבים ולא מחשיב את עצמו ליותר מחמור. אז בא האור החדש של הצב המואר, מאיר עיני רואיו ונותן להם להתקדם לאט במחשבה, עד שהאור ייכנס למוח וללב ויורגש בהם. החמור עומד על 4 יסודות, מאמין בתחיית הצדיק חיים, מבחין בקרבות קשים וארוכים וגדולים, משפיל את עצמו כחמור לפני אנשים ולפני חמורים ולא מרים ראש להתגאות על בני אדם, כי גבוהים בני אדם ממנו, והוא חמור.

גנומן 410 - לצב המואר יש פה, ואוהב הוא להסביר באיטיות כל דבר. הוא סבלן ואינו מתרגז אלא מחכה בסבלנות עד שמקבל את דבריו ומבין איזה מזל חדש נפלא ירד עלינו מהמזלות של הגאולה השלמה. חדשים הם המזלות והשפעתם נולדה עכשיו, אחרי ביאת הגואל הסופי הנבחר, הצדיק חיים. ואמנם כעת ירדנו לים המלח עם ג'יוזפה וקבענו לתמיד את כל י"ג המזלות החדשים, במסגרת תפארת הברית, כשכל המזלות נכנסים ונשלמים דרך אגם מלח, המתקשר עם ים המלח בעולם. הברית השלמה נחתמת על מזבח הלווייתנית.

גנומן 411 - אומר הצב אני מאיר אתכם בפי, ארבע רגלים יוצאות מביתי, ואני הולך באיטיות ומדבר באיטיות, כי כבר נאחזתי בארבע יסודות ואני מכיר את הקרקע עליה אני הולך. לכן האור ההוא הבהיר שמקודם לא הוסבר, עתה הוא ברור ומפורש. אני מאמין באותה המידה שהעין לא רואה, כאשר הלב מרגיש באמונה, בתקווה, באהבת קרבת ה" וביראה למלכותו. בעקבות כך ייכנס אל מלכות הג'ירף לב מלא אמונה, כשתקוותו היא לזכות להיות חלק ממלכות השמים החדשה המתחתנת עם הארץ החדשה לתקופות הגאולה השלמה. זה כחג פורים, כאשר אסתר המלכה נכנסת ומתקבלת בחיבה ובאהבה על-ידי המלך אחשוורוש.

גנומן 412 - אז ארים את ראשי בשמחה ובשלווה, כשרגליי על האדמה, ותעלה תקוותי אל מלכות השמים החדשה, ליבי יתמלא באמונה ובתקווה, ואשמח בקרבי כי שמרתי אמונים. ה" זיכה אותי שגרוני יהיה ארוך מכל יתר החיות, כדי שארים את ראשי ואוכל מפסגות העצים. בוראי הגביה אותי פי חמש ביחס לשאר החיות, כדי שארגיש את מה שיורד למטה ממלכות השמים ואגיע אל הפירות ואל העלים בפסגות העצים. לכן מחשבתי היא בשני עולמות כאחד, בעולם מלכות השמים החדשה ובלב המתקשר עם הארץ החדשה.

גנומן 413 - צדיק באמונתו יחיה, ויאהב לבו את מלכות השמים. זוהי ה"צדי" של מלכות הג'ירף, הצועדת על יסודות חמישה חומשי תורה, שהם ה"הא" של מלכות הג'ירף. והתוודענו לתחייה, כי ראינו בתחיית העם ממש ובקיום נבואות רבות של שיבת ציון, הבחנו בין המידות האהובות והמידות הרעות, השפלנו את עצמנו כחמורים והיינו למוארים באור חדש ובשמחת שבע הקומות.

גנומן 414 - נאחזנו במחשבת מלכות השמים בזכות השופט המשוח, שנבחר באהבה, ועל כן אנו יכולים לעלות על מדרגות השיש הלבן באהבת הבריות, בדיבור מתוקן, ברחמנות, ביראת שמים ובסבלנות ללכת באיטיות, עד שכל צעד יהיה מובטח, והרגל תרגיש כי היא עולה באיטיות, דרגה אחרי דרגה, ויטוהרו הלב מכל פגם והלשון מכל חטא.

גנומן 415 - אם מצליח האדם לעלות על מדרגות השיש הלבן במידות טובות ולהיזהר מכל רע, תוך שהוא נאמן באמונתו הקבועה בלבו, אז יוכל הוא להיכנס אל מתחת לכוכב התכנית. בשל כך יראה ב"עין" אמיתית יותר, ב"קוף" של שלמות וב"וו" המחברת את ענייניו, שכבר נתקבלו בדרכי הגאולה השלמה. זהו המזל השישי כיום השישי, כי כל חלקי המזלות החדשים של הגאולה השלמה מסודרים ומתוקנים לפי תוכן כוכב התכנית, והוא המביא שלמות לאדם, שבמזלו הטוב זכה למזל זה במסגרת האמיתית של הגאולה השלמה.

גנומן 416 - האדם ירגיש עד כמה זכות גדולה היא להיות במזל העצום הזה מתחת לכוכב תכנית האל בהבאתו את האנושות לגאולה השלמה. כי מי אנחנו ומה חיינו? מזלנו טוב, כי ידענו שבחר ה" בצדיק האהוב, ונתחדשו השמים, ונתחדשה הארץ. ואמנם הידע בדרך פורים מתגלה בתוך הארמון למעטים מאוד ולא בחוץ. המעטים הם חמורים ואתונות הנושאים את אוצרות המלך, כשהעולם עוד לא יודע כלום. ה"וו" מחברת אותנו אל תפקידנו, וה"קוף" מקשרת אותנו בשלמות מלמעלה, כי מרוב הבדידות וההפרדה, ההיבדלות ואף ההתנגדות משונאים בחוץ, יש צורך לשמירה מיוחדת מלמעלה בכדי להישאר באיזון השכל וביושר הלב.

גנומן 417 - שמירה זו היא שמירת 6 הסימנים השלמים בעצמם, אם כי יש צורך בהשלמה בדרגת ה"זין" ובדרגת ה"ריש" של מקלט ארמדיל, ככתוב: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" (בראשית, א', 31, ב', 1). יום השישי מיוחד הוא, כי ה"וו" של "ויכלו" מחברת בין "יום הששי" ובין השבת, וביום השישי ירד לחם משנה במן עבור השבת, ומי שטרח בערב שבת הוא שיאכל בשבת. אחרי כל ההבנות בשישי נכנסה השבת, הנפרדת מכל ימי השבוע, כי יש בה נשמה יתירה, רוח נעלה ותענוג מיוחד שלא נמצאים בימות החול.

גנומן 418 - ה"ריש" היא השכל: לבנות את המקלט בזמן ובחכמה. ה"זין" נועדה להראות שזו שמירה מובדלת כשמירת השבת לשומריה. בדור הרביעי יצטרכו מקלטים של ממש בעולם, שהרי ה"זין" בקדושת השבת היא בכוח הקדושה הנוגעת לארץ ממש (המאכלים יותר טעימים והשינה יותר מתוקה, כאשר נעשים הדברים בכוח הקדושה), ולכן הדרגה הנעלה בשכל ובהרגשת הקדושה היא המעניקה שלמות גמורה לשמירה המתקבלת מששת הסימנים.

גנומן 419 - על אף ששמירת השבת ייחודית היא לעם ישראל, גם אומות העולם חייבות בדרך כלשהי "לשמור" אותה, על מנת שתוכלנה גם הן לקיים את עשרת הדיברות. השבת בבריאה הייתה כללית לעולם, כאשר על עם ישראל הוטלה החובה לשומרה. כפי שהשבת הופרדה משאר ימות השבוע, כך גם שמירתה ניתנה ליהודים, בשונה משאר האומות. מספיק אם כך שהאומות תכרנה שההפרדה המקודשת של השבת היא עבור ישראל. לפיכך מי מבין העמים שמאמין כי השבת ניתנה לבני ישראל לשומרה, מקבל שכר על כך, ונוצרת מכך הפרדה מאוזנת אמתית: היהודים ימשיכו לשמור את השבת, בעוד הלא יהודים לא ימנעו ממלאכות השבת אך יכירו ביום השלום ויוכלו להשתתף בתפילות השבת של המנהג החדש של בית התפילה. באופן זה היהודים והעמים משלימים אחד את השני ביחס לשבת.

גנומן 420 - השמירה המדוברת של המקלטים שווה ליהודי וללא יהודי, אך נדרשת בעניין זה רצינות הלב. רצינות עמוקה נדרשת להכנת המקלטים בעולם כדי לסיים בזמן את הקמתם. רק מי שיש לו רצינות עצמית והבנה, יוכל לקבל על עצמו אחריות בנוגע לבניין המקלטים. זוהי "מצווה" מיוחדת עד לתום תקופת יום ה" הגדול והנורא. דרוש לב רציני וישר ואופי חזק, המכיר בחשיבות המקלטים, כפי שנתקבל בחלום של בנימינו נוסטר, שבגאולה השלמה צריכים בני אדם חזקים העובדים עבורה.

גנומן 421 - מקלט הארמדיל נקרא כך, כי עורו של הארמדיל הוא המגן השומר עליו מאויבים חיצוניים ומחמם אותו פנימית, וסמל הוא לשמירה על כל גופו מכל רע. צוואר הג'ירף מתקשר למלכות השמים ומואר מן ה"ריש" של השם "אשר", בחידוש חנוכת החנוכות, בשפלות רוח החמור, בהבחנת הטוב מהרע ובאמונת תחיית הציפור. אז נשלמת הברית השלמה באגם מלח באות "חית" ובאות "שין".

גנומן 422 - כי בששת המזלות הראשונים ישנה כבר שלמות המתקשרת בכוכב התכנית, כמו גם בששת הסימנים השלמים. שמירת הארמדיל היא שלמות על שלמות ו' הסימנים בז' המעגלים הנבואיים, ולכן הם משלימים לי"ג בחינות תפארת הברית. לפיכך אסר הגואל חיים לחתום בחותם אחרי שש שנים (בהקשר ל"נון" של "נשקה") אלא רק בשנת הי"ג, במסגרת ה"נון" של "נשיקת יעקב ורחל", אז ניתנה הרשות לחותם. למעשה בהגיענו לאגם מלח ישנן כל בחינות הברית, ואולם צריך לעבור עוד חמישה מזלות חדשים אחרי אגם מלח לשם השלמה: עמק מרקורי, סוף הדקה, הבושם השמימי, גוב האריה ויופי גן העדן. ברוך השם שיסד את כל זאת.

גנומן 423 - 13 הוא המספר של הברית השלמה, אך יש גם 14 נסתר, מאחר שמקלט הארמדיל יכול להימנות פעמיים, 7 מתחיית הציפור ו-7 מיופי גן עדן.

גנומן 424 - ה"שין" של אגם מלח קשורה בשם המשולש "אהיה אשר אהיה", בו היא האות האמצעית, והיא ה"שין" של שושן. פורים הוא התחדשות התורה בצנעה, כפי שאסתר המלכה הייתה צנועה וכפי שהייתה צנועה גם מגילת אסתר (בה לא הוזכר שם ה'), כשהצניעות והלב הנאמן שומרים על הברית ומעניקים את הלב שבו שורה מלכות השמים, ככתוב: "הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ" (מיכה, ו', 8).

גנומן 425 - אחרי שהלב מתפלא אודות התחייה, מבחין בין טוב לרע, משפיל את עצמו תמיד, מתמלא באור חדש, מאמין במלכות השמים, מרגיש בתכנית האל, מחכים בנוגע לשמירתו ומצטנע באגם מלח, אז מוכן האדם לקבל את מידת האמת ב"טית" וב"תו" של עמק מרקורי.

גנומן 426 - ה"טית" היא הגבוהה במספרים, וה"תו" היא האות האחרונה של כ"ב האותיות, ואין סוף לעמקות הלב, כשבמרקורי יכולה להימדד כל מידה מהמוח החדש השפל והלב החדש השמח בברית האמת. המסקנה הסופית היא: "הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת, י"ב, 13).

גנומן 427 - אז האדם מושלם באמונת הלב, במידות הטובות ובמידת האמת, ומוכן ליבו לקבל באמונה את מה שאין ליבו יכול לקבל ואין מוחו יכול למדוד קודם לכן. זהו יום ה" הגדול והנורא של הדור הסופי הרביעי, שגם לפי חכמת המסורת הנבואית וחכמת הנבואות החדשות יש להתכונן אליו, כי אין ספק בנוגע להגעתו, ומאחר שהוא בדרך, יש צורך בהתבוננות בעזרת מזל סוף הדקה.

גנומן 428 - יומן: נודע חלמה (יום ראשון, ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) שראתה אותי לבוש בחולצה כחולה. היה רקע לבן, ואמרתי: "MI HANNO SCIOLTO DAL PATTO NUOVO" (פטרו אותי מהברית השלמה). האווירה הייתה מאוד חיובית.

גנומן 429 - אתמול בלילה לפני חלום זה ביצעה נודע את השבועה של הברית החדשה השלמה על חמשת הילדים, ופאולו חידש את שבועתו על מזבח הלווייתנית. ברוך ה", נחתם חותם תפארת הברית השלמה מכל הצדדים אחרי השבועה באחריות על הילדים.

גנומן 430 - אנו בזמן סוף הדקה ממש, חודש לפני פסח והכניסה לסימן חמור אוכל לחם. מפליא כיצד הדברים באים קצת לפני סוף הדקה ולא אחריו, בכדי שתתקיימנה כל ההשלמות. גבוה מהשכל עניין זה, ואין הוא סותר את העיכובים מצדנו, חסרונותינו וטעויותינו. גם זו אמת וגם זו אמת, ומכל מקום יש עיכובים עד שמגיעים ממש לסוף הדקה.

גנומן 431 - כמו שיש זכויות, כך יש גם עיכובים, וצריך לעבור עליהם באמונה, לעמוד נגד היצר ולהתגבר על החולשות. גם לאברהם אבינו היו עשרה ניסיונות, ובחלומו של סולי קמחג'י נאמר: "כל מיני סוף", דהיינו: סופים לדברים שליליים וסופים לדברים חיוביים למען הגאולה השלמה.

גנומן 432 - אחרי סוף הדקה, הבלתי רצוי כבר איננו, ומוכנים הזוכים להמשיך הלאה, לקבל מהבושם השמימי, להיות מקושרים בכתר תפילה ולהרגיש בדברים טובים מן השמים. זוהי ה"כף" של מזל הבושם השמימי, הכולל ריח ניחוח מתפילות ובושם היורד מן השמים ושורה על האדם, האדם שמידות ליבו מקושרות למחשבת ה" ברוך הוא תמיד, והוא אינו שוכח שהוא ניצב לפני ה" תמיד. חשוב להדגיש, כי יש גם נשים רבות המגיעות להרגשות פנימיות נשגבות מאוד באמונתן (בפרט בדור הרביעי הזה חשוב שתהיה לנשים אמונה חזקה), כי עיקר המחשבה באישה הוא מחשבת הלב.

גנומן 433 - והנה הגענו למזל הי"ב. י"ב הוא מספר שיעקב אבינו אהב, וסמל הוא לאריה יהודה: "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית, מ"ט, 10). לפיכך מזל הי"ב הוא מזל גוב האריה, ועניינו הוא עבודת ולימוד החוק החדש של הגאולה השלמה. "ולו יקהת עמים": מפני שהחוק החדש הוא אוניברסאלי ולא מיועד רק לישראל. "עד כי יבוא שילה": הזמן שלפני קביעת המקדש בירושלים, שנעשית לעיר הקודש הנבחרת. יעקב אבינו הושלם בי"ב בנים צדיקים, כאשר אף אחד מהם לא היה יכול להיות חסר.

גנומן 434 - אם חלילה היה חסר בן אחד, יעקב היה מאבד חוזק, איזון ושלמות, ולא היה יכול, חלילה וחס ושלום, להשלים את תפקידו בעולם. כך הוא גם במזלות החדשים שאם יחסר מזל מהי"ג, לא ניתן יהיה להגיע אל התורה, וללא לימוד לא ניתן להבין את החוק החדש. לפיכך חיסרון פוגע בכל הבניין. על ההולך בברית השלמה להיות מתחת לחוק החדש ולקדש את עצמו בידע ובמעשה, כי הרי הבושם השמימי הוא כתר תפילה (בפיטום הקטורת של י"א מרכיבים, חיסרון של אחד מהם היה מחייב מיתה מן השמים), וגוב האריה הוא כתר לימוד החוק החדש, המשלים את כל סימני הגאולה השלמה בידיעת חוקי ה" למען זמני הגאולה השלמה.

גנומן 435 - גוב האריה מרמז על לב המחוקק או על הלב החפץ להתאחד עם החוק החדש, לב האוהב לקבל דעת ולהבחין בין הנכון ובין השגוי, בין זכות לבין עיוות, בין הטהור ובין הטמא, בין הבריא ובין החולה, בין הדבר הרצוי לשמים ובין הדבר שהוא נגד רצון השמים. אם הלב חפץ באמת, אז יהיה קיום ללימודו, והוא יהיה חזק בהגנה על החוק האמיתי, כלביאה המגנה על גוריה.

גנומן 436 - בהשלמתו של הלב בכתר התפילה ובכתר לימוד החוק החדש, יושלמו כל המזלות באיחוד נפלא ובהרמוניה כוכבית ומזלית, ותורגש השמחה בסימן ניצחון יעקב אבינו להיקרא בשם ישראל, לאחר שעבר ניסיונות רבים עד שהגיע לסוף הדקה. הוא התפלל ועמד במאבק עם שרו של עשו, ניצח ונקרא ישראל. לפיכך ממנו יינתן המזל הי"ג, הוא מזל יופי גן העדן.

גנומן 437 - הלב יושלם כיעקב אבינו שהושלם בי"ג בנים, כי גדולה הייתה שמחתו לראות את יוסף, אך כפליים הייתה השמחה לראות את בני יוסף. הוא הכיר באפרים ובמנשה כבניו ממש, כך שהרכיבו הם את שלושה עשר שבטי ישראל, מה שגרם לכך שאת היופי של גן עדן ראה יעקב אבינו בארץ גושן בשבע עשרה שנותיו האחרונות. כך גם מתענג הלב מסימני וענייני הגאולה השלמה, המתקשרים לתקוות באשר למקומו במלכות השמים. כאשר האדם רואה שה" איתו ועוזר לו לכל אורך הדרך בכדי שיגיע לניצחונו ולשלמותו ולתענוגו, הוא מברך את ה" ומאמין בתקוותו שהוא בן העולם הבא.

גנומן 438 - הגאולה השלמה היא תחת סימני יעקב אבינו אחרי נצחונו, תקומתו, השלמתו ותחייתו, שנעשים לסימני תפארת ישראל, ובא לציון גואל לשבי פשע ביעקב. בציון הסימנים השלמים מתגלה הגואל האחרון, חיים, שבחר בו ה" ברוך הוא להיות למורה לאנושות: לעם ישראל, למוסלמים, לנוצרים ולשאר אומות העולם, ששבו אל אמונת אברהם, "וכולנו בשר אחד". האדם יחפש וימצא, כדי לזכות בדרך ארץ ובמידות טובות, וכשיצליח ישמח בליבו ויכיר את יופי גן עדן.

גנומן 439 - יופי גן העדן החדש של הגאולה השלמה קשור ישירות לאמונה במישרת הגואל חיים, והגאולה השלמה כולה תלויה בזכות הגואל חיים ובזכות האמונה במשרתו החדשה הנשגבה והמפליאה של הצדיק חיים. אין לגאולה השלמה קיום ללא האמונה, שה" ברוך הוא בחר בצדיק חיים למשרה הזאת. זהו קשר של תלמיד למורה, שבמסגרתו התלמיד אוהב את מורהו, ומברך את ה", שבהשגחתו גרם לו להכיר את המורה. זוהי שמחתנו שה" ברוך הוא זיכה אותנו להיות תלמידיו הראשונים של המורה, להבין את בחירת ה' בו, ולקבל את שיעוריו הנכללים בספר משנת חיים.

גנומן 440 - המשרה חיה בהווה, כאשר הגואל יושב על כיסא השופט המשוח במלכות השמים, כך שכל הברית השלמה ותפארתה וכל דברי ספר משנת חיים קשורים לצדיק הגואל ונלמדים באמונה, בשכל ובלב תמים. עם זאת, הגואל חיים הוא גם השופט המשוח הנשאר לדורות במלכות השמים, ולפיכך מדובר כאן בכפילות מפליאה: הגואל נמצא בקשר עם אנשי ונשי העולם הזה, כי הוא הגואל אחרי תחייתו, ובנוסף הוא גם הצדיק הנבחר המלמד את הנשמות הנמצאות במלכות השמים, בה יש לכל אחד גן לפי זכותו.

גנומן 441 - זהו עניין נפלא וחדש מאת ה' יתברך, שלא מתגלה עד שנבחר הגואל האחרון של הגאולה השלמה, אם כי ההחלטה נקבעה, כביכול, כבר לפני בריאת העולם, כאשר נבחר שמו של השופט המשוח, חיים. כל העניין הזה הוא חדש ומפליא: הגואל האחרון, חיים, הוא מורנו אשר לא נמצא בעולם הזה אלא במלכות השמים שבין העולם הזה לבין העולם הבא – היא האוצר הגדול והנסתר שניתן בחסד העצום של אהבת ה" לבריותיו. זוהי מלכות שמים המתגלה בעולם, עניין מפליא של אהבה ושמחה, דברים חדשים ופחד ביחס לכל מה שיתרחש בדור הרביעי הסופי הזה ובתקופת יום ה" הגדול והנורא.

גנומן 442 - אמנם המלכות נשארת בשמים, אבל הקשרים המתהווים בין הארץ ובין מלכות השמים מביאים את ענייניה אל הארץ. הקשרים שנמצאים בעולם הזה מתפשטים ופועלים לפי עניינם ולפי זמניהם: מגנים על הטובים ודוחפים את הרעים. מלכות השמים היא בקשר עם העולם הזה, והגואל חיים הוא הגואל, המורה והשופט המשוח לאנשי ולנשי העולם הזה, על אף שהוא נמצא כבר בעולם הבא אחרי פטירת הגוף של העולם הזה. ומה אנחנו החמורים יכולים להבין בנוגע לגדלות המשרה שלו בעולם הבא? לא כלום.

גנומן 443 - זהו הרמז של ה"מם" הקשורה במזל היופי של גן עדן, וכן זו של "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (ישעיהו, ט', 6) (בכתיב: "לםרבה המשרה"). עניין "מם" המלכות ו"מם" המשרה הוא עניין המרבה משרה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. שליחות מלכות השמים מתעצמת על הארץ עם הזמן, אך מאחר ש"הםרבה" נכתב ב"מם סופית" סגורה, הדבר מצביע על כך שמלכות השמים תישאר למעלה, והגואל חיים יישאר במלכות השמים ולא יירד לשמש כשופט משוח על הארץ.

גנומן 444 – יומן: אנו כעת במזל היופי של גן עדן, שנת 3953 - טל (ה)גן. עשינו סימן למקלטים, כפי שקיבל ג'יוזפה. – מצבנו בימים אלו קשה, עם חובות וללא סטטוס של עולים חדשים. מה נאמר ומה נצטדק? אנחנו בידיו יתברך. ה" הביא אותנו עד הנה, והלוואי וירצה שנמשיך בדרך זו, יתעורר ברחמים על כולנו ויצילנו מכל זה. הוא יעשה כרצונו, ואנחנו כלום.

גנומן 445 - פתח את ידך, ה" אלוהינו, והצל אותנו מהחובות כדי שניתן יהיה לחיות. פתח ריבון כל העולם, הסתכל על העתיד שלנו ושל הילדים! אמן.

גנומן 446 - עשה איתנו חסד, ה" אלוהינו, ופתח את הדרך, כדי שנוכל לשלם את החובות! פתח ואל תסגור, כי אנו קרובים כחודש עד לתקופת חמור אוכל לחם. זכור את הצדיק חיים באהבה רבה, כי הוא אינו רוצה לראות במפלתנו, חלילה וחס, וליבו ישמח בנס שתעשה איתנו ועם הקהילה הקטנה שלנו! זכור אותנו לטוב, ה" אלוהינו, ואל תדון אותנו על חסרונותינו!

גנומן 447 - שלא יגידו אויבים ושונאים, כי ה" הביא אותנו לארץ ישראל ועזב אותנו. לא עזבת אותנו אף רגע אלא אתה איתנו תמיד ושומר עלינו, אך אין לנו יכולת להמשיך במצב שכזה. מידך הקדושה חולל לנו נס ודבר טוב, אשר יוציא אותנו מהמצב הקשה אל המצב הטוב! שיוסרו חובותינו ונוכל לחיות, ושנודע ופאולו יוכלו לחיות בנחת ובשלווה. אני עבדך בן אמתך מפציר בך שתשמע אליי ותקבל את תפילתי ונס תביא, כדי שיראו זאת התלמידים וישמחו בידך הגדולה הבאה להיטיב עם המשתתפים בגאולתך השלמה!

גנומן 448 - מה אגיד לפניך ה" צבאות? אין דבר נסתר מלפניך, כי הכול ידוע לפניך ולפני כיסא כבודך. ענה לתפילתי והרם נא את ידך לסייע לנו, החמורים הראשונים של הגואל חיים! בצע נס, הרם אותנו ואל תאפשר לנו ליפול מטה, כי אין זה מביא כבוד לתפארת בריתך אשר שלחת. אל תביישנו לפני ארון הקודש החדש ולפני כתבי ספר משנת חיים! הקם אותנו והרם אותנו בכדי שנוכל להתקיים ולהמשיך, ושזנבו של החמור תשרה נחת. הראה לה את צדקך!

גנומן 449 - אתה אל חי השומע, אתה העונה, אתה המוחל, אתה הסולח, אתה המציל, אתה המושיע, אתה המחליט, אתה הגואל ואתה העושה כרצונך. רחם עתה עלינו, אל עליון, ה" אלוהינו, כי אנחנו כולנו זקוקים מאוד לישועתך!

גנומן 450 - היינו מועטים ונשארנו מועטים מאוד, ואתה יודע את כל מעשינו. אתה שהכינות אותנו כבבת עינך. סייע לנו באהבתך לצדיק חיים! קח נא, ה" אלוהינו, והושע את בבת עינך, חמורים מעטים מפוזרים מכאן ומכאן, וזכור את בנימינו נוסטר לטוב! הרם אותנו, אלוהינו, צור העולמים, מעל לחשבונות, ועשה איתנו נס ונפלאות על שם קדשך בקדושה החדשה בזכות הגואל האחרון הנבחר על ידך במסגרת הברית החדשה השלמה, שנחתמה ושנתקבלה לפניך. אמן וכן יהי רצון.

.................................................

פרק 10

גנומן 451 - יומן: פורים תשס"א: שרון ויעל נשבעו על תפארת הברית באחריות על חינוך ילדיהן בחוק החדש: ראו חלום אסתר, גנומן 560 בספר זה.

גנומן 452 - פורים, 9 במרץ 2001: חלמתי כי הייתי על יד הצדיק חיים. הוא הראה לי אדם אחד שהיה ב"סוד" 16 (4 פעמים 4, שלמות של 4 פינות בית התפילה) ואדם אחר שהיה ב"סוד" 8 (מספר המציין את ימי ברית המילה ואת עניין הברית של המזל השמיני, אגם מלח). ברוך ה" שזכיתי.

גנומן 453 - Holiday Beach Hotel - חדר 208 - אשקלון: Terrible emptiness – ראיתי את הסרט Blues Brothers . -

גנומן 454 - Thank God, the bulk of the Texts of Sefer Mishnat Haim is completed.

גנומן 455 - חלמתי חלום, ראו גנומן 562 בספר זה. -

גנומן 456 - We need Your miracle o Lord, our God..

גנומן 457 -

Save us, O Lord, our God, give us strength and force and the means to go ahead, do it for the sake of the younger generation, awaken us to life again. Open our eyes to seeing and pick us up unto being. We have come unto the first message of the Teacher Haim, the message of hope when everything else seems lost, there is hope, there is hope, the Teacher Haim has been chosen by God Almighty.

גנומן 458 -

I went down to the beach and put my feet in the sea. I felt a new love for the people, tolerance and understanding. I slept and dreamed of a new balance that was coming.

גנומן 459 -

Back at Beersheva. Paolo was laid off from work.

גנומן 460 -

Noda dreamed that she turned over a rock in the sea at the lowest point in the globe in order to change the equilibrium of the world. Giuseppe spoke of ying and yang and then Noda went to the mountain representing the corresponding highest point in the whole world to complete the new equilibrium. – I dreamed that I drank salt water from the Dead Sea coming from Genzano for a medicine and other water coming from Habad from the profundity of the waters of the universe. The world has been turned around in 've-nahafoch hu. It was the 12^th of March, Day of the New Pact. - -

גנומנים 461 - 466 -

The reshaim of Genzano will go under in the turning for they have played with deep waters in evil cunning without the permission of the true Signs. They have exasperated the heavens with hateful Logos hatred in parasitic stealing and abominable falsification, and soon their game will be over and they will be pushed out of the back door into the abyss from whence deriveth their profanation from the heart of arrogant priests of evil from the distorted minds of self justification.

So too will the proselytizing priests of Habad be cast down from the brinks of writhing slander, thrown off the slopes of messianic voo-doo, locked into the monkey cages for zoo inspection, despised by the simple folk masses untainted by the beastly mark of Habad, hated by the coming generations for Nimrod worship memory of a tribe gone arrogant with spit prayers unto demons.

גנומן 467 -

I dreamed that I stood in prayer. - I awoke and prepared myself and wrote at 4 in the morning 'Michtav 1, Exile has passed' (מכתב א' - הגלות עברה). In the afternoon Giuseppe called with an important dream in which I said, "Now I must leave the Tent and go with the simple people and I must not go to the Synagogue where there is a Zohar.

גנומן 468 -

Noda dreamed 3 dreams about the young girls who are in error and the return of the man. - - Afterwards I made corrections concerning the School of Esther.

(NODA A REVEE TROIS REVES SUR LA JEUNE FILLE QUI EST FAUTE ET LE RETOURNE DE LHOMME APRES CA JAI FAIT LES CORRECTIONS POUR LECOLE DESTHER)

גנומן 469 -

In another dream Peretz held Noda's hand and said, "Your blood is my blood and your skin is my skin". - -

גנומן 470 -

Then it was to said to Noda that Peretz had 17 pupils, not counting Noda because she is the Tail. - - (Nov. 2018, Beersheva) Renato, Iliade, Giordano, Shaul, Rahhel, David, Arye, Ottavio, Sara Markus, Paolo, Asher, Noa Hhana Noga, David, Davide, Moshe Bardi, Moshe Levi, Yitzhak - and Noda is the Tail and is not counted. There are also Anna Gasparotti, Solly, Giuseppe, Yafa, Pinuccia, Sara, Valentina.

גנומן 471 - כ' באדר תשס"א. 15 במרץ 2001. יופי גן העדן 23 3953: עשיתי את הסימן על כסא בית הדין של מרדכי. -

גנומן 472 -

Noda saw that the rasha still intended to steal our writings. Noda cut off the points (or corners) of his hats and Paolo helped her.

(NODA VIDE CHE ANCORA IL RASHA VOLEVA RUBARE SCRITTI E NODA SI RICORDA CHE TAGLIAVA I PUNTI DEI CAPELLI E PAOLO LEI AIUTO A FARLO).

גנומן 473 -

All these are extremely hidden signs and the world has entered into a new balance and a new historic period in the double-Sign (Fourth Generation and New Construction.

גנומן 474 -

We thanked God for having reached this far with the hope to be helped and to go ahead.

גנומנים 475-500 - מכתב שלישי ליוסף פרחי (מכתב שלא נשלח. המכתב השני ליוסף פרחי שמור במקבץ המכתבים שלנו):

האמת שהתפלאתי קצת על מכתבך. לטענתך אתה בן תורה ולומד במקורות ומצאת "אסמכתאות" לפי הבנתך בדעות ואמונות וברמב"ם ובשולחן ערוך וכו' לפיהן אין שדים ואין כישופים ואין גלגולי נשמות. פלא הוא דבר זה, שהרי מכשף אמיתי יודע שישנם שדים ויודע שכוח הכישוף כוח אמיתי פועל הוא, ואפילו שהוא גוי ואינו יודע את איסור הכישוף כפי שיודע היהודי, בדבר הזה הוא יודע יותר ממך! פלא!

אני לא מזלזל חלילה חס, כי אם חוקר בפלא הזה. את דבר מלחמות ה" נגד ספר הזוהר וכל שרשרת הקבלה המזויפת זכית לקבל, אך שים לב כי כל אלה ההולכים בדרך אותה הטעות הגרועה של הזוהר והקבלה מאמינים בשדים, בכישופים, בגלגולי נשמות, ובחלומות וכו', והאמונה שלהם בהתקיימות הדברים האלה צודקת יותר משלך, שבניקיון כפים, בתמימות ובטעות אינך מאמין בהם. אתה מבין למה אני מתפלא? אמר לי אדם[5] קמחג'י: "אל תתפלא, כמו יוסף פרחי ישנם רבים שהלכו לקיצוניות השנייה ואינם רוצים לשמוע מכל העניינים האלה". אבל אני מתפלא, לא עליך כי אם על היהדות שלמדת. למה כל הדברים הללו לא ברורים ולא נתבררו ולא הוסברו על פי ההלכה?

כמעט הסתבכתי בשאלה מדוע עזבו אותנו חז"ל ב"יש אומרים ויש אומרים ויש אומרים", עד שבסוף לא ידעתי מה אומרים, זה אומר לי לבן וזה אומר לי שחור וזה אומר לי כחול, ואני מסכן, חפץ לדעת איזה צבע הוא. אמר לי פעם יהודי פולני: "אני עזבתי את היהדות מפני שלא רציתי להישאר במחלוקת". ואולי גם לו יש על מה לסמוך, כי רצה לדעת איזה צבע הוא וענו לו את כל צבעי הקשת! אני לא מזלזל, יוסף היקר, אני ביקשתי לדעת איזה צבע הוא, ולא חיפשתי את חכמת הצבעים, ומדוע החסירו ממני ידע ברור עד אחרית הימים? אתה יושב ולומד תורה ואינך יודע שישנם שדים וכישופים?

עד לפני חודש ימים הייתי הולך לבית כנסת ספרדי פה בבאר שבע, ובין מנחה למעריב שומע הלכה: המשנה ברורה אומר ככה, אבל החיד"א אומר ככה, השולחן ערוך אומר ככה, אבל כף החיים על פי הסוד אומר ככה, הרמב"ם פוסק ככה אבל הבן איש חי אומר ככה, עד שהתייאשתי מלימוד בין השמשות שאין בו שמש, ונאסר עלי כל בית כנסת שיש לו זוהר מחשיך בצהריים, ועזבתי את הערבוביה לעגלים בין דן לבאר שבע. אנה אלך יוסף היקר? לקהילות החסידים? חלילה וחס, כולם על יסוד הזוהר וכולם בשיגעונות, וכבר לפני עשרים וחמש שנים הייתי בתנועת חב"ד לחמש שנים, עד שנגאלתי בזכות הצדיק חיים מתנועה משיחית משובשת זו, שעוברת על "כל תמונה" מאצילות ועד לעולם המעשה בכל שעה.

אצל קהילות התימנים של ימינו אמנם אין נחת מספר הזוהר ומשם הייחוד, אבל עוד לא נתקלתי בקהילה תימנית דרדעית. מכאן ומכאן נעתי ולא מצאתי נחת לרוחי. אנו עוסקים במלחמות השם לשם שמים, וגם אתה מכיר באבנים שהם זורקים! אני פה רק בקיצור נמרץ מרמז לך על מצב היהדות בימינו, בה יש רבים שמנסים להיכנס לעניין כלשהו אך יוצאים ממנו מיד, לא נכנסים ללימוד הקבלה המזויפת וגם לא ללימוד הקבלה האמיתית. ומי אני להסביר לך את הטעות ואת הטעמים, ואתה לשם שמים מתכוון ולשם שמים אינך יודע. עגל הזהב מצד וערבוביה שלמה מצד, וכבר רוב העם זרקו מאחוריהם את הבלבולים שלא להיכנס למחלוקת עם הרבנים.

היהדות שאנו מוצאים עכשיו היא בעצם היהדות הגלותית של שארית הפליטה אחרי השואה. נתקבל קרבן ישראל, התחילה תחיית העם וקמה המדינה, ואולם היהדות עצמה נשארה בערבוביה הכי גדולה בכל דברי ימיה, וכל אחד מפרש אותה לפי מצב המקום שהוא נמצא בו מצד לימודו וידיעתו ותכונותיו, ויש אומרים ויש אומרים ויש אומרים. מי לא יבקש את הגעת בשורות אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואת ביאת הגואל האחרון שהכול מחכים לו? ישימו סוף לבלבולי הזמנים, יסבירו לנו את הדברים כהווייתם ויגלו לנו את כל מה שצריכים לדעת, ושעד עכשיו לא היינו יודעים.

לפיכך אינני חפץ להמשיך איתך בהתדיינות, יוסף היקר וירא השמים, כי אחרי שתמשיך, אם תמשיך, בבשורות שאנו מבשרים, רק תתבלבל ולא תוכל לסבול את השינויים של הגאולה השלמה. אני מאחל לך כל טוב, ושה" יצליח את דרכך, אבל טוב לך שלא תגלוש באתר שלנו[6] ובאתר בית ספר אסתר שלנו, כי אין אתה מסוגל, אני חושב, לקבל חידושים אמיתיים אשר בשמים יסודם ואמת ידברו. אנו, אני וחבריי, החמור של הגואל האחרון השלישי חיים, זה כבר שמונה עשרה שנים רצופות בקבלת הדברים, ואין לנו ספק בכל מעשי הבשורות שאנו מבשרים, כי לא מאיתנו הם, אלא ירדו ויורדים עלינו ממלכות השמים החדשים המובטחים בנביאים.

ואולם אתה, לא משום אשמה, לא יודע אפילו שמתקיימים חלומות אמיתיים, ורחוק מרחק שמים וארץ מכל עניני הגאולה השלמה, שיש בהם סימנים של כוכבי הגאולה, סימני השופט המשוח במלכות השמים, סימני האור החדש של חנוכת החנוכות, מבנה בנין בית המקדש השלישי בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, סימני חמור אוכל לחם, סימני הדור הרביעי הזה האחרון בן 65 שנים, שאנו נמצאים בו (כבר עברו 18 שנים מהן) ושבו סימני יום ה" הגדול והנורא וסימני הבניין החדש שימשיך בתקופות הגאולה אחרי הדור הזה, וסימני תחיית הגואל האחרון, הצדיק חיים, בסימן השלם של תחיית המתים. לכן, יוסף הטוב והצמא לדעת, במה נוכל להמשיך איתך בדיבורים, הגד לי אתה, הרי נדמה לך שיש לך מורה במורה נבוכים, אך לא ברור לך שאתה צריך מורה להבין את המורה של מורה הנבוכים.

"מלחמות השם" שכתב הרב אלקאפח, תלמידו של הקדוש ר' חיים גורח ז"ל, שכלול בספרנו "חמישה לוחות הברית", אינו אלא הקדמה, הקדמה חשובה ומאוד חיונית, לגאולה השלמה. כי הכול תלוי באמונה האמיתית של תורתנו הקדושה, וצריך קודם כל להוציא את בני ישראל מהערבוביה ומהטעות האפלה של עוון אחרית הימים, להבהיר דברים רבים, שלא התבררו עוד ביהדות הנוכחית, ולהיכנס ל"לוחות החדשים" של הגאולה השלמה.

אחריו ישנו החוק החדש והמנהג החדש והחלומות וספר המפליא ועניני חמור אוכל לחם וספר בשורת המלאך גבריאל וספר "ממזבח הנביא" וספר תחיית הצדיק חיים וספר המלאך העומד בין ההדסים וספר פירוש באר שבע וספר הכוכבים של אברהם אבינו וספר תיקון הברית מהחול היורד מהנקב השמיני של חלילו האדום של עשו, שנכללים כולם בספר הכללי "ספר משנת חיים". ועוד ישנו גם הספר הראשון הפותח, ששמו "אור חדש לרמב"ם" בפירוש מפליא על סוף "הלכות מלכים".

אדם קמחג'י, חברי הנאמן בענייני הגאולה השלמה, אינו מסכים כל כך שאשלח לך מכתב זה, ואומר "זה כבר טוב שהוא מאמין במלחמות השם, ומספיק לו שזכה בזכות גדולה זו והולך ישר באמונתו". כמעט ואני מסכים איתו, אך אני משער שבהמשך קריאתך באתר תיתקל בדברים האלה, ולכן שמתי ידיי קדימה להזהיר אותך על ההמשך, ושאין ספק שרק תתבלבל בהם, כי דברים חדשים הם לגמרי, והיא היא הקבלה החדשה האמיתית של הגאולה השלמה, שמרמז עליה הרמב"ם, "הנשר הגדול", בסוף הלכות מלכים על עניני המשיחות: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו. שדברים סתומים הן אצל הנביאים" (הלכות מלכים, י"ב, 4). לכן יותר טוב לך, יוסף היקר, שתישאר במסגרת "מלחמות השם" ושלא תמשיך בכל יתר דברינו, כי רק תתבלבל ולא תדע איך לקבל אותם. אין עליך שום אשמה בזה, כי קשה לך מדי להיכנס לחידושים כאלה, וטוב לך להמשיך בדרך שאתה כבר הולך בה.

.................................................

פרק 11

גנומנים 501-550 - המשך מכתב ג' לכבוד יוסף פרחי:

ומכל מקום אני לא יכול להכחיש שאני מחפש תלמידים לבית ספר אסתר, הוא בית ספר הגאולה השלמה המלמד את כל הדברים והעניינים האלה. איני מכחיש גם שאם אתה כן מסוגל לשמוע את החידושים הנפלאים של הגאולה השלמה, אנחנו נשמח בשמחה גדולה מאוד, נקבל אותך בחפץ לב ונשמיע לך ונלמד אותך את פירושי כל הדברים. לא מדובר ב"סודות" ואין ענייננו בשדים, בכישופים וכו'. לא, העניינים ההם נועדו רק לבירור עניינים המתקיימים בעולם, כפי שאמרתי, ומוסברים בחוק החדש לשם בירור דברים שהרבה כמוך לא יודעים אותם, אבל אינם חלק של בשורות הגאולה, כי אם חלק מכמה עניינים ביהדות שמכמה טעמים עוד חסרה בהם בהירות. כל ענייני הגאולה השלמה כלולים בכתבי ספר משנת חיים.

הדברים מצד עצמם לא קשים להבנה, הכתובים בשפה ברורה, היא השפה המנובאת בפסוק: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9). השפה היא ברורה, אבל ענייניה מפענחים את כל ה"בעיות" ההיסטוריות הנוגעות לאסלאם, לנצרות וליהדות. הבעיות עם האסלאם מצד הדת מועטות הן, כי אמונת המוסלמים היא בה" אחד וכי אין ויכוח באשר למשיחות, כי מוחמד לא היה יהודי ואין יומרות משיחיות בקוראן.

עם זאת, המאבק עם המשיחות הנוצרית היא "דתית", שהרי כל פירושי הנוצרים על מישרת ישוע מיוסדים על פסוקי נביאי ישראל, ולכן המאבק שצריכה לפענח השפה הברורה הוא לא רק היסטורי, כי אם דתי. השפה הברורה הגורמת שכולם יקראו לה" אחד ויוכלו לעבוד את ה" שכם אחד, יש לה אפוא הכוח לענות על דברי הנביאים בפירושים חדשים שלא נודעו לפניה לא ליהודים ולא לנוצרים. חידושים נפלאים ומפליאים הם המוסברים אצלנו בעיקר בספר המפליא, דברים גדולים ואוניברסאליים, המבארים בפעם הראשונה את כל מה שקרה באמת ומה היא באמת מישרת ישוע.

כמובן שיש לנו הידע החדש, ידע שלא היה קיים לפני ביאת הגואל האחרון חיים. אתה מבין, יוסף היקר, ברח לך, מה לך ולעניינים כאלה, והלא עליך לבחון עוד רבבות דברי מקורות יהודיים, ומה תעשה באוניברסאליות, ומה איכפת לך מהנצרות או ממשרת ישוע? לכן אני דוחק בך במין אירוניה הופכית, ומה איכפת לך אם כולם יקראו לה" אחד או לא, או אם יעבדו אותו שכם אחד? ממילא אני בסימנים ובציווי לבשר את הגאולה השלמה ואת ביאת הגואל האחרון, מוסר את המפתחות של השבת הלבבות של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ומסביר את ההבדל העצום בין הגואל ובין המשיח בן דוד ואת ענייניו של השופט המשוח במלכות השמים שלא היו ידועים לעם ישראל לפני כן, כי חלקם מתגלים רק בגאולה השלמה. לפיכך מה לך עם כל זה, האם אתה יעקב שתיאבק עוד הפעם בשרו של עשו?

לפני כמה ימים כתבתי מעין שיר מקדים לעניינינו. אביא אותו פה כדי שתבין את תוכנו טוב יותר:

עברה הגלות הארוכה המרה

נתקבל קרבן ישראל של השואה

קמה המדינה בטורח ובשמחה

עברו ל"ה שנים ובסתר המדרגה

קם ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים

בסימן השלם של התחייה

הוא שמו חיים ובא מתימן

נבחר מאלוהים ובא הזמן

שופט משוח

במלכות השמים לעולם בטוח

נולד מהול בשלמות הברית

והושלמה התורה בתפארת הברית

צדיק נורא ועניו שפל

טובי לב יקים ורשעים ישפיל

נתן את חייו לביטול גזרה עולמית

והתבטלה הגזרה בחולי הממית

והושב על כיסא מלכות הגאולה

ומישרת פלא יועץ הוקמה

אל גיבור, אבי עד, שר שלום

מכין מלכות בית דוד ממרום

משבט בנימין גואל אחרון

נסתר בסוד קדשי מעון

שופט משוח על פי האל

משיב משם את שבטי ישראל

מבקש רחמים על עם הגאולה

ורוח חדשה על שארית הפליטה

מחזיר עמים לה" אחד

מלמד חכמת "כולנו בשר אחד"

מעמיק פלאות בסימנים השלמים

גם לישראל וגם לעמים

כי זאת הברית הסופית השלמה

נאחזת היא בקדושה חדשה

המביאה עד קצווי תבל שלום

אחרי הדור הרביעי היתום

שולח מפתחות בין הבתרים

ירושת אברהם בספר הכוכבים

הוא האדון אשר אתם מבקשים

לא נודע לפני זה עד סוף הימים

סוד כמוס נסתר אצל בוראנו

מתגלה רק בזמנו בתקופתנו

מלכות השמים לעד תיכון

בגואל הנבחר מ"אהיה" אחרון

לישראל וגם לעמים רבים

ואברהם אב להמון גויים

וליצחק ראשו של עשו ניצל

בשוב הצאן הנאבד מבית ישראל

ויעקב הוא השלישי השלם

לישראל תרועת מלך בו כתועפות ראם

הגואל הקם בתחיית המתים

לעורר את בני האדם מחושך הימים

לגאול את דעת יושבי גלות

לשבי פשע ביעקב מכל טעות

לשיר שיר חדש בהווה לעתיד

כי את הרשעים ה" ישמיד

בדור הרביעי הסופי הזה

יום ה" הגדול והנורא יהיה

ושמירה חדשה על שומרי אמונים

בחוק החדש הנדרש, המשלים

לחוקי ומשפטי התורה הקדושה

לזמן החדש בתקופה הבאה

וחול היורד מהנקב השמיני

של חלילו של עשו האדום המפליא

לתקן את ברית אברהם שהופרה

לתת מהלווייתנית המלוחה מנה

לחזור לנשמה בגילת חיים

לקום ממות הרוח אל עץ החיים

לבנות את המקדש בן שבע הקומות

להתפלל אל ה" משלושה עשר מזבחות

לשעשע בשלושה עשר מזלות חדשים

שבעה מעגלים נבואיים ושישה סימנים

לשמוע נעירות מהחמור אוכל לחם

המשמח לבבות מהתנור של בית לחם

לרקוד ברחובות בחג תשעה באב

לרפא מדוכאי רוח מכל מכאוב

להביט מחדש על יופי הפרחים

לרוץ יחף בגני דשא לקול העצים

יש תקווה, יש תקווה חדשה לבקרים

גדול ה" אלוהינו מחיה המתים.

התלמידים של בית ספר אסתר כבר מבינים את כל הדברים הללו באופן ברור, אבל אצלך סינית היא, אפילו שהמלים עצמן פשוטות, מפני שהמונחים לא ידועים לך, ולא תמצא אותם לא אצל סעדיה הגאון ולא במשנה תורה ולא במורה נבוכים ולא בכל המסורת התלמודית ומסורת ההלכה. הסיבה היא שהמונחים הם מן הקבלה החדשה האמיתית, שמרמז עליה "הנשר הגדול" ב"הלכות מלכים". גדול ה" ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר, מסתיר עד מתי שחפץ להסתיר, ומגלה כאשר רוצה לגלות ועל פי הדרכים שהוא רוצה בהן. לכן לא אמסור ספרים של ספר משנת חיים, כי אם אלמד את הדברים במסגרת בית ספר אסתר, אך עם זאת אסביר קצת ובקיצור את נקודות הקושי שאני משתדל בסגנוני החמורי להשיג במכתב זה. נתחיל בכמה שאלות:

מדוע צריך להיות קושי בגאולה השלמה? אם הגעת הגאולה השלמה, הרי צריך כל עם ישראל, ובפרט לומדי התורה בו, להיות במצב של לדעת אותה, לשמוח ממנה ולהבין את כל ענייניה באושר גדול! ואם בחר ה" ברוך הוא בגואל האחרון, מדוע יגלה זאת רק למעטים בהתחלה ובמסגרת מיוחדת מכוסה מעיני הכול? ואם אליהו הנביא, זכרו לברכה, כבר גילה את המפתחות של השבת הלבבות וסימני הגאולה השלמה, מדוע לא יידע ישראל על כך מעת התגלות הדברים? מדוע תיקרא הגאולה השלמה אוניברסאלית, והלא הבטחת הגאולה היא לישראל עם הסגולה ועם התורה? אם, כמו שהסביר הרמב"ם, עליו השלום, שבבוא עת הקץ "מלך המשיח" מביא קבלה חדשה אמיתית המסבירה את כל הדברים המרומזים בתורה, בנביאים וכו' שלא נודעו מקודם לזה, כיצד יכירו עם ישראל וחכמי ורבני ישראל בדברים, כיצד ידעו שהגיע באמת זמן הגאולה השלמה? וכיצד, כמו שרמזתי לך עד כאן, דווקא מי שלומד תורה ומתעסק בהלכה ובמקורות היהדות, לו הקושי העצום והנורא, לקבל (בהתחלה) את כל הדברים?

שאלות יפות, נכון? שאלות העומדות בפסגת הגאולה השלמה עצמה, ואני אענה רק בנקודות קצרות כדי להרוות את הצימאון עד שתצמא עוד, מי יודע, ואולי כן תרצה להיכנס איתנו לבית ספר אסתר ולהכיר בתפארת הברית השלמה, כי דבר היסטורי הוא וביאת הגואל האחרון היא חד פעמית בכל דברי הימים. ראשית כל הגאולה השלמה היא גילוי חדש שלא היה לפני כן, הוא גילוי השם "אהיה" האחרון משם ה', "אהיה אשר אהיה", ולכן שייך אליו המונח "קדושה חדשה". הברית השלמה היא תפארת הברית החדשה של ירמיה הנביא, המתגלה רק אחרי ביאת הגואל הנבחר, והתנאים של הקדושה החדשה הם תנאים חדשים: "לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם" (ירמיהו, ל"א, 31).

הרי "אנכי בעלתי" בעם ישראל לכל הדורות ולא אוכל לעזוב אותם, והתורה נצחית לכל הזמנים כמו שישראל נצחי לכל הדורות, אבל מאידך גיסא הם הפרו את בריתי, דהיינו הפרו את תנאי ברית התורה הקדושה. מה התרופה? "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה" (שם, 30). התורה נצחית, ועם ישראל נצחי, ובכדי לתקן את מה שהפרו (תנאי הברית), אני מביא להם ברית סופית שלמה, שיש לה תנאים חדשים אשר הם יכולים לעמוד בהם. יוסף היקר, ישנם טעמים ועניינים רבים בהפרת תנאי הברית, אבל הם נוגעים לחלוטין, בעוונות, לעוון קץ אחרית הימים, עוון האצילות של ספר הזוהר ושרשרת גדולה וארוכה של שקר וכיפרות ואלהים אחרים על פני ושיתוף ונשיאת שם השם לשווא, בר מינן!

בא עגל הזהב של אחרית הימים, ויצאה ערבוביה גרועה ואפלה. לא אנשי ההשכלה הם שהביאו את השואה, כי הם היו רק תוצאה חיצונית שנגרמה מהגורם הנסתר, שדחה אותם מחוץ למחנה. נקודה עיקרית היא וצריך להשקיף עליה מלמעלה, כביכול. כי אם מלמטה נראות הסיבות החיצוניות כהתבוללות נוראה של יהודים רבים, מלמעלה נראה הגורם הפנימי והמהותי הקשור לכל אלה שהיו חושבים את עצמם לשומרי תורה, לבעלי תורה, לאחראי תורה, לרבני תורה, לחכמי תורה, לראשי ישיבות ולמסדרי התפילות, אך למעשה היו מלמדים את העם שקרים של כיפרות בצמצומים וספירות נאצלות ופרצופים, אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין ונוקביה, ומפרשים את כל דברי התורה על פי יסוד של כיפרות. לא לחינם באה השואה. התורה לא הגנה, ותפילותיהם לא נתקבלו. הם הפרו לגמרי את תנאי האמונה האמיתית של תורת האמת!

אתה מבין, דבר אחד הוא לדעת מהו העוון הגרוע הזה. לימוד עמוק יותר הוא להבין כיצד תורת הנסתר הפסולה הזאת הייתה הגורם הנסתר להפרת הברית, שממנה נגרמה גזרת השואה. כבר נרמז בתורה בפרשת הקללות, בשירת "האזינו" ובספרי הנביאים, שעם ישראל יפר את הברית ויזדקק לברית סופית שלמה לתרופה. דבר עמוק הוא הדורש התבוננות רבה, אבל מי שבידו המפתח של "מלחמות השם" יש לו במה למקד את התבוננותו. לא פרט קטן הוא, כי אם עוון של עבודה זרה ממש מהסוגים הכי גרועים, ולא ביד פושעים, כי אם ביד חכמי ולומדי התורה האחראים על העם! סגרו את דרכי הרחמים, כי זייפו את התורה הנצחית עצמה בחמישה פרצופים ובעשר ספירות נאצלות, ועזבו את ה" ברוך הוא למעלה, עם האין סופיות שלו כדעת אריסטו וכטעות דור אנוש.

התורה זויפה על ידם. הם עשו תורה אחרת, בראו מנהגים בלתי רצויים ומבלי דעת ובלא כוונה זבחו לשדים לא אלוה! אמנם כל העם בשגגה ולא במזיד, אבל השתבשו מקורות היהדות, ומכל מקום גדולים רחמיו יתברך, וניצלה שארית הפליטה, ורוב הנהרגים מתו כש"שמע ישראל" על שפתיהם, ונתקבל קרבן ישראל לפניו, והתחיל תהליך שיבת ציון, אך בתוך ערבוביה של דעות ואמונות ודברים רבים בלתי ברורים. הפרת הברית עדיין מתרחשת, אלה מצד הגורם הפנימי ואלה מצד הנגרמים החיצוניים, אלה מצד שנאת הבריות, ואלה מצד אהבת החופש, אלה מצד שזבחו לשדים, ואלה מצד שלא ידעו שמתקיימים שדים, כי אין מורים אמיתיים מרוב הערבוביה הנמצאת ביהדות.

ואיך מתוך כל הערבוביה העצומה הזאת יבוא אליהו הנביא, זכרו לברכה, ויתגלה הגואל האחרון לישראל, ותיכנס הגאולה השלמה? ומי היה מאמין ומי היה שומע ומי היה במצב שיכול להבין ומי היה יודע לדבר איתם בדרך ארץ פן יישרף מקנאת השמים על כבוד קדושתם? ואמנם התחילו הסדרים להכנת הגאולה השלמה, קמה המדינה וזכו בהקמתה החילונים ולא הדתיים, כי הם, למרות הכפירה הפשוטה, היו נקיים יותר מהכיפרות הנסתרת של הזוהריסטים ומהסיבוכים של יתר הדתיים. איש אחד צדיק נסתר ושמו חיים בן משה משבט בנימין, יליד צנעא, בירת תימן, חי אז בקהיר, מצרים, כאשר אחרי הקמת המדינה החלה קנאת שונאים נגד היהודים, והוא נדרש לעזוב את הארץ ההיא ולנסוע עם אשתו מזל למילאנו שבאיטליה.

(ראש השנה ללוח הדג הגדול לוויתן לשנת 3954, יום א' למזל תחיית הציפור) לצדיק חיים היו סודות הגאולה השלמה, כי צדיק הדור היה, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים, שאינם מגלים את זהותם האמיתית. בשנת כ"ב למדינת ישראל גאל הוא אותי מיד חב"ד, התנועה המיסטית, המשיחית, השקרית, המסוכנת והשנואה לשמים, המהווה הפרעה גדולה לגאולת עם ישראל. הוא הציל אותי מידם, הוציא אותי משם בחכמת קדושתו, עשה אותי לתלמידו, גידל אותי בתורת משה רבנו שבע שנים, הכניס אותי עד לחצר המלך להכיר במקצת את דרכי הקדושים והניק אותי בידע מסוגל עוד חמש שנים. לא ניתן לי עם זאת לעבור מהחצר פנימה פן יפרוץ בי ה", כי רך הייתי מחולשת הדור, וסיבב ה" סיבובים למען הקים את דברי הגאולה השלמה בעולם.

כשנתיים לפני פטירת הצדיק הנסתר, גילה הוא אל אוזני: "דע תדע כי העולם כולו בצער. באתי מבית הדין של מעלה עם יתר הנסתרים, ועלה הצער עד עצם השמים. לכן יצאה גזרה עולמית שאין כמוה לרוע בדברי הימים. שאר הצדיקים הנסתרים פחדו ולא פתחו את פיהם אלא נדמו, ונשארתי לבדי לדבר. נכנסתי עוד פנימה בכוח קדושת ראש בני עלייה ואמרתי לפניו ישתבח לעד ולעולמי עולמים: "אקבל על עצמי את הגזרה ככל שניתן, כדי שלא תבוא ולא תיפול על העולם". נתקבלתי, ונתקבלה בקשתי. אתה תשמח כי זכית לשמוע ממני את הדבר הגדול הזה, ולכן התחזק ואל תפחד כי אוהב אותך המורה, ולולא כן לא היה מגלה לך את הדבר הנורא הזה, ואחר כך תבין".

היה זה "כתר" (620) ימים לפני פטירתו, כאשר חלה הצדיק הנסתר במחלת הדור, כדי לשאת על עצמו את עוון כולם. כתלמידו, הלכתי ובאתי יום יום וישבתי על ידו, והוא אף הרשה לי לעסות את אצבעות רגליו. בשל חולשתו הפיזית, שנגרמה משני ניתוחים ארוכים, הצטערתי על מצבו עד פנימיות הדם בשל אהבתי את מורי. ה" הרחום כיפר עוון ולא השחית והרבה להשיב אפו ולא העיר כל חמתו, כי כל דיני מעלה שפכו את גזרותיהם על העניו ושפל הרוח, האוהב את הבריות, הנסתר, הקדוש והנורא בכל סבלו.

זה הסוד שניתן לי לגלות במכתב זה, כי ממרדכי הצדיק, ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים הראשון ועד לצדיק חיים, ראש הצדיקים הנסתרים האחרון לדורות, לא היה סבל כסבלו של הצדיק חיים, וכמוהו לא זכה אף אחד בחכמה נסתרת לפני אלוהיו. כל רזי תורה לא נסו ממנו, ולא היה כמוהו בנוגע לידע בסודות הטבע, בידע הסתום במערכות הכוכבים, בעלייה לשבע הרקיעים, בסתרי מטה בשבע אדמות ובחזיון הנבואה מסוף עולם ועד סופו. הוא היה עניו, חי בדירה צנועה ולעולם לא אפשר שיגלו את זהותו האמיתית. הוא קיבל את הדין בשמחה לטובת העולם, אמר ברוך ה" על כל פרט תמיד ואמר לי: "אני שמח, פרץ, שזכית לראות את כל זה". ליבי נפוג אז מצער, כי אני חמור ולא צדיק.

לא עליתי לעולמות ולא נכנסתי לנסתרות, כי אם השגתי את הידע של כללי העניינים שאצטרך להם בבוא הרגע ובהתגבשות הזמן, הואיל ובסיבובים רבים סיבב אותי ה" ברוך הוא ביד הצדיק חיים להיות מוכן לקבל ולהודיע דרך כתבי עדות את הבשורות אודות מי שנבחר ואת מי שאהב ה" ברוך הוא להיות לגואל האחרון לאנושות בהתגלות השם "אהיה" האחרון ובכל חידושי תפארת הברית של הגאולה השלמה. אחרי שמונה ימים מפטירתו חלמתי כי אני עומד בחוץ מתחת לכוכבים בתוך מעגלים מצוירים על הארץ, והצדיק חיים עמד במרחק כשלושים מטרים ממני, והסתכל השמיימה לאחר שהסב את תשומת ליבי. מפי יצא קול עצום, גבוה וחזק עד מאוד שהכריז לעיני הכוכבים: "בא הזמן".

זו הייתה הבשורה של פתיחת הדור הרביעי הנבואי והזמן הכללי של הגאולה השלמה, והוא הקול של אליהו הנביא, זכרו לברכה, שיצא מפי, כי אך ורק אליהו הנביא הוא המבשר את פתיחת הגאולה השלמה ברגע שישנה הזכות של הגואל הנבחר. מפי יצא רמז ל"מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (בראשית, ל"ח, 29), כי פריצת פרץ מרחם תמר במהירות מרמזת על התלהבותו לבשר את פתיחת זמן הגאולה השלמה והכנת מלכות בית דוד. לכן מה תרצה ממני, יוסף היקר, כי סימן אנכי ולא בן אדם, חמור אני לנשיאת הסימנים השלמים של הגאולה בזכות הגואל הנבחר, חיים. מאז התחילו כל הסימנים לרדת בחלומות נפלאים גאוליים כנבואת יואל (ג', 1) אל התלמידים, שאהבו את הצדיק חיים ועזרו לו ברחמנות בעת חוליו.

יש עד עתה יותר מאלפיים חלומות אמיתיים הכוללים את מסרי הגאולה השלמה ומובאים בכתבים. הם נלמדים בבית ספר אסתר, הוא ה"ארמון" בארץ לאוצרות הגאולה השלמה, המתגלים בדרך פורים, כי מי היה יודע אז את ניסי פורים, את המאורעות של נדודי שנת המלך וחנינת אסתר ואת ההצהרה כי חצי המלכות תינתן לה? הרי בתוך הארמון קרה הכול, עד שנכתב במגילת אסתר, שנתפרסמה בין כל היהודים. ומי הכיר בגדלות מרדכי, עד שכבר אותה הגאולה הייתה בהתהוות, סיפורו הוכתב במגילה, נעשה הוא למשנה למלך ונתפרסם שמו בכל מדינות אחשוורוש? כלומר: הגאולה נתגלתה בתוך הארמון ורק אחר כך נודעה לכל. אני החמור אוכל את לחמי הנסים והנפלאות של הגילוי החדש ומסדר אותם במגילה החדשה של הגאולה השלמה.

בעתיד ייוודעו העניינים לכל, הזוכים יאמינו, והבלתי מאמינים לא יזכו. ואמנם "הימים ידברו", ו-65 שנות הדור הרביעי תדברנה עד תומן, ובהמשך ייבנה בית המקדש, בעזרת השם. שליש מבני אומות העולם ושני שלישים מבני ישראל יזכו לדורות הגאולה השלמה אחרי הדור הרביעי. הנה היהדות עשירה מאוד, אך עוד ענייה ואף מסכנה בדברים רבים לפני התגלות הגאולה השלמה של השם "אהיה" האחרון ולפני התגלות מישרת הגואל האחרון, השופט המשוח במלכות השמים. יתום ישראל עד שמתחברים כל שבטי ישראל ומסכן ישראל עד שמכירים כל העמים בבחירת ה" בעמו המיוחד. לבית המקדש אין קיום עד ש"יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים: יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם" (תהילים, ס"ז, 4), ועד שיהיו כולם בשכם אחד באמונה הנכונה, ותוסר כל עבודה זרה מן העולם, ועד שתתרחש השבת הלבבות בין ישראל ובין העמים, כששפה ברורה מובהקת תהיה מובנת לכולם.

לפיכך ישנה עבודה רבה ומסרים רבים להכין, כשתיקון הנצרות חיוני לגאולה, מפני שרוב בני הצאן הנאבד מבית ישראל נמצא במחנות הנוצרים וחי במסגרת דתית שגויה של השילוש. עבודתנו היא להציל אותם משם ולהחזירם אל גבולותיהם. חוץ מהם ישנם המונים רבים מבני עשו ובני יפת שצריכים להינצל מהנצרות, והם החלק בעמים שיקראו בשם ה" ויעבדוהו שכם אחד. חלק אינטגראלי הוא משלמות הגאולה כי "נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיהו, מ"ט, 6). לכן הגיע המפתח הנפלא והמפליא בכל דברי ועניני מישרתו של ישוע היהודי, כי ללא מפתח זה אין תיקון, ובלי התיקון אין גאולה - האור לא יוכל לצאת לעמים ובית המקדש לא יוכל להיבנות.

זהו גילוי מן הנסתר, בשל חושך הגלות שעמד בגזרה כאלפיים שנה, כשקנאת ה" עשתה כל זאת עד בוא הזמן בו נבחר הגואל האחרון, חיים, שאינו רק הגואל של ישראל, כי אם הגואל האוניברסאלי, ששמו כתוב לפניו יתברך מלפני מעשה בראשית. הוא אינו המשיח בן דוד, כי אם מי שמכין את מלכות המשיחות לישראל ממלכות השמים, ובאותו הזמן מכין את העמים לקבל את הגאולה השלמה. הוא שולח את כל המסרים החדשים והתיקונים הנדרשים לכך ואת כל הקבלה החדשה האמיתית, שלא הייתה עד עתה אצל חכמי ישראל אשר לא ידעו ממנה כלום, מסביר להם את כל הנבואות, שלא יכלו להבין עד עתה, ושולח את השפה הברורה להבהיר את כל הדברים הרבים, שבני ישראל עוד לא יודעים. אלו הם חלקים עיקריים של הגאולה השלמה.

האם אתה מתחיל להבין, יוסף היקר, מדוע יש קושי בהבאת בשורות הגאולה לעם ישראל? כי חדשה היא לגמרי! עם ישראל עוד לא יודע מה היא הגאולה השלמה, ואין לו מושג בה. לומדי התורה לא יודעים עוד שהגואל איננו משיח בן דוד ומשיח בן דוד איננו הגואל. הם גם לא יודעים בשום אופן כיצד לפרש את הנבואה של הברית החדשה מספר ירמיה, את נבואת יואל על חלומות הגאולה, את נבואת צפניה אודות השפה הברורה, את נבואת ישעיה של "נקל הוא לי", את נבואתו אודות פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום, את נבואת יחזקאל על איחוד השבטים, את המפתח של סוף ספר מלאכי, את נבואת פרק נ"ג בישעיה, את נבואות חידוש השמים והארץ ואת "עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין; גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ--גַּם, מֵאָז לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ: כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ" (ישעיהו, מ"ח, 7-8).

תלמידי החכמים עוד לא יודעים את רמזי תורת הסימנים השלמים שבתורה, כי לא יודעים הם להבחין בין כוכב אברהם לכוכב מלכיצדק, לא יודעים מה הן שש הנקודות מעל למילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4), לא יודעים מדוע פרץ פרץ ואת מתיקות תמר אמו, ומדוע נדרש יהודה אביו להודות "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (שם, ל"ח, 26), ולא יודעים איזה כוכב הוא שדרך מיעקב. הם עוד לא הגיעו להקדמה של "מלחמות השם" להכיר באלוהים אחרים ש"מִקָּרֹב בָּאוּ" (דברים, ל"ב, 17), ולא מודעים לנבואות התורה ביחס לטעות דור אנוש, לעניין הבניין השנוא של בבל, לעגל הזהב, לשבירת הלוחות ואף לאכילה מעץ הדעת טוב ורע. הם עדיין לא מודעים לעוון קץ אחרית הימים אליו הם נפלו, בעוונות הרבים, בשל אמונתם הפסולה בעולם האצילות! אתה בחור טוב ותמים, יוסף, אך היהדות אליה התוודעת בישראל לא שכנעה אותך בקיומם של שדים, שהינם חלק מן הבריאה בעולם הזה ממעשה בראשית.

אתה לומד ממקורות היהדות ומצטט מגאונים ופוסקים ואפילו ממורה נבוכים. אני לא בטוח, אבל אולי אתה מחשיב את עצמך לבן אדם. לכן אמרתי שטוב לך שלא לגלוש באתר האינטרנט שלנו, כי מי שמסדר את הדברים חמור הוא. ובפרט אם תיכנס לבית ספר אסתר דרך האתר שלנו לא תמצא את רגליך ואת ידך, כי אני הולך על ארבע, ויש לי זנב ואוזניים ארוכות, בעוד אתה, בתור בן אדם, תראה בי בהמה ותלעג לי, חלילה וחס. אז שוב לא אדע כיצד להתייחס אליך, כי בני אדם גבוהים ונעלים מאוד, בעוד אני לא אוכל אפילו לחלום על גבהות שכלם. חפצי שנשאר חברים, ושלא יינתק הקשר בינינו, אך את האמת לא אוכל להכחיש, ואני כאתון בלעם מבשר "בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה" (במדבר, כ"ב, 24).

מכל מקום אני מקווה שקיים גם בך בכל זאת צד חמורי ושתרצה להשתתף בהזדמנות ההיסטורית הזאת, כי חד פעמית היא ואין לה תחליף. באיחולי כל טוב וה" יצליח את דרכך בתורה ובמצוות ובדרך החיים שאתה הולך בה. אמן וכן יהי רצון.

נא אל תבינני שלא כהלכה, יוסף היקר, ואל תחשבני למזלזל, חלילה לי ושלום על ישראל. תפקיד עלי שעליו לא חסכתי דיו. אינני מזלזל ברבנים ובחכמי ישראל, חס ושלום, ואינני מזלזל בך כלל ועיקר על רמזי שדים.

אני מתוך סגנון מעניק לחם להתבוננות, מעורר את השכל לחשוב באופנים שאינך רגיל בהם. הרב אלקאפח הפטיש בכוונת ההלכה, דברי נביאים ואמונת התורה עורר שאלה: הכיצד בררו הרבנים כל הלכה בכל הסוגים, ובעניין הלכות האמונה לא סידרו את הדברים עד כדי התחמקות מכל הטעות הגרועה שיצאה? שאלה "אקדמית" היא ולא זלזול חלילה! וכך הוא בדבריי על הפרת הברית ועל עניות היהדות ביחס ליהדות שתבוא. התבוננות היא כדי להשיג ממנה מסקנות חדשות, הפותחות את המוח והלב לדעת את חידושי הגאולה השלמה. אינני, חס ושלום, מזלזל בשום פנים ביהדות או בחכמים והרבנים.

ועוד אעיר, ללא שום פחד, שעניין החמור משיחי הוא, ולחם החמור אפוי בשמן, כפי שהצדיק אבוחצירא אמר לי בחלום שקיבל אדם קמחג'י: "אה, אתה הוא החמור, משיח בן דוד". אני הוא החמור המסביר והמסמן את דברי ועניני המשיחות, וכאמור המשיחות אחרת היא לגמרי ממה שרגילים לחשוב. לכן בדבריי יש שמן משיחי, ואני עולה בכל יום על מזבח ששמו מזבח הכהן המשוח ואומר: "בסימן הכהן המשוח על המזבח של הכהן המשוח, ברשות השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים". דהיינו: אני חמור בסימני המשיחות הנדרשת עבור המשיחות של בית דוד שתבוא, ולכן כל מה שאני כותב על "הלחם המשיחי" הוא מנות של הבנות היסטוריות, אשר תהיינה לירושת הדורות הבאים.

דברי המשיחות נבואיים הם. יש בהם מצד הנפלאות ויש בהם גם מצד הדברים הקשים שדרושים תיקון, אחרת הם לא ימשיכו בזמן ויתבטלו. דהיינו, יוסף היקר, אל תחשוב שדבריי הם פרטיים או דעות אישיות התלויות בתכונותיי. אם אמרתי מילים קצת קשות כלפיך או כלפי לומדי התורה או כלפי היהדות של ימינו, אני כאתון במשעול הכרמים המוכרחה להודיע על המצבים כפי שהם, לקראת ההשקפות היותר יציבות שתבואנה בדורות הבאים, ואינני מזלזל חלילה באף אחד. סלח לי מאוד אם אמרתי משפט כלשהו שלא מצא חן בעיניך, מחל לי בבקשה בכל לבך ואל תכעס עלי, כי תפקידי הוא המדבר. אני שמח מאוד על התעניינותך ב"מלחמות השם", ואני אוהב אותך באותה המידה אם אתה מאמין בקיום השדים או לא! הי-הא, הי-הא! הלוואי שתרצה לדעת יותר ולהשתתף בבית ספר אסתר, אבל אני מבין היטב שזה קשה לך, ושכל דברי מכתב זה מוזרים בעיניך.

ואמנם אני מסביר לך מדוע בגאולה השלמה יש קשיים, ומדוע דווקא אצל לומדי תורה הקושי כפול ומכופל, וככל שלמד האדם יותר אודות המסורת, יהיה לו קשה יותר להיכנס לדברים האלה. מי שהוא פשוט יותר בלימוד ויש לו אמונה תמימה קל לו יותר לשמוע ואף להאמין. ממלחמות השם תבין, שמי שהוא פשוט יכול לקבל את הדברים בפשטות רבה יותר, כי מי שלומד תורה יסבור שאני טועה, בעוד מי שתמים יקשיב באופן פשוט יותר כאשר נידון נושא האמונה. עם זאת, המסורתי אינו צריך לראות בדברים החדשים דברי טעות, כי אם דברים אותם לא ידעו. זאת מאחר שהגאולה השלמה היא קבלה חדשה אמיתית שלא נמצאת עד עתה במסורת ישראל.

יש אמנם עניין גדול מאוד אשר לא נוגע ישירות להשלמת המסורת דרך קבלה חדשה משלימה להסרת הטעות מ"שבי פשע ביעקב" בשל עוון הזוהר, או הצורך באחדות עם העמים, או שבירת השגות העבר על מנת להבין את החשיבות הגדולה של שליחות ישוע. אני מדבר על הזמן שאנו חיים בו, הנקרא "הדור הרביעי הסופי", שבו תהיה תקופת יום ה" הגדול והנורא. כל הדברים שצוינו קלים הם ביחס להרס העולמי הגדול, שיגיע בחלק השני של הדור הרביעי הכפול הזה.

כל שאר הדברים כרוכים במהפך רעיוני, אבל ההרס בדור הרביעי ממשי הוא, ואף אחד לא יוכל להתעלם ממנו. המאורעות ישפיעו, יכריעו וישנו את ההשקפות. יום ה' הגדול והנורא קבוע הוא בדברי הימים מה" צבאות, והוא אותו המאורע ההופך את חיי ודעת האנושות. הוא איננו "יום" כי אם תקופה שלמה. הוא נקרא "יום" כדי להדגיש את הייחודיות שלו, מאורע מאת ה" הגדול והנורא, שישחית חלק גדול מהאנושות ויפחיד ביראת האל את השאר. אין ביחס אליו גדול או קטן, ואין מי שלא יפחד: יהודי בן תורה כגוי מוחלט וריק מכל ידע, עבד ואדוניו כאחד, כי במשפט האל אין עבד ואין אדון, כי אם פחד מהשופט.

אלף פילוסופיות משפיעות על אלף חברות ועל רבבות אנשים, אבל בסך הכול לא משנות את האנושות. לעומת זאת, המאורע ההיסטורי של האינטרנט שינה את תהליך האנושות, כמו שעשה החשמל ואחר כך הרדיו והטלוויזיה, וכפי שמשפיעות הפסיעות הענקיות של המדע בדור שאנו חיים בו, עם ההתקדמות בתחומי החלל והגנטיקה. אלה דברים שמשנים את פני תבל במהירות רבה.

מישרת ישוע שינתה את פני תבל ואת כל תהליך דברי הימים בקרב חלקים גדולים של האנושות, אך במשך דורות ארוכים ובאופנים הכרוכים ומעורבבים ביתר תהליכי דברי הימים. מאורעות הנצרות היו כרוכים בגזרת אלפיים שנות גלות לישראל, גדר מזה וגדר מזה, ומאבק יעקב ועשו. הטלפון, עם זאת, שינה את פני העולם במשך עשרים או שלושים שנה והוציא את האנושות מסגירותה באופן מכריע לחלוטין. אני שואל בתקופה זו של טכנולוגיה מתקדמת: כיצד תתגלה, תתוודע, תתקבל ותשפיע הגאולה השלמה המוכנה והמובטחת, כדי לשנות את פני תבל במשך זמן קצר מאוד של 65 שנים?

כוח הדברים שיש איתנו בבית ספר אסתר ישנה לבסוף את כל העולם, אבל כיצד? הסימנים השלמים כתובים בכוכבי הגאולה, והכוכבים מסודרים במערכותיהם בשמים, העשויות להשפיע על כל העולם, אבל איך זה יקרה? מלכות השמים שאנו מכריזים עליה אמיתית היא, וכל דבריה עלולים לשנות את דעת כל האנושות, אבל כיצד? האור החדש של המסרים החדשים משנה את מחשבת כל העולם, של ישראל ושל העמים, ממה שהיה עד עתה, אבל מתי? בסוף ייבנה בית המקדש השלישי, שלא ייחרב עוד, והוא מאורע הבא כבר אחרי שינויים גדולים בתהליך דרכי האנושות, בתנאי שלום ואחווה שאי אפשר לתאר אותם עכשיו, אך כיצד זמן היסטורי מוגבל של 65 שנים ישנה הכול?

אני חמורו הראשון של הגואל כבר 18 שנים, אבל חוץ מאשר כ-20 תלמידים, וביניהם ילדים קטנים, אף אחד אינו יודע אודות הברית הסופית. כאן בארץ בבית אסתר שלנו ישנו כרגע רק תלמיד חדש אחד, ששמו משה ברדי, יהודי יליד פרס. ישנו חלום שחלם אדם קמחג'י לפני כמה שנים, בו הגואל חיים שואל את פרץ: "מי אני?", ופרץ עונה "המורה הוא הגואל האחרון, אף על פי שמועטים מאוד יודעים את זה עד עכשיו!". זו האמת, אבל עברו כבר 18 שנה[7], ואף אחד עדיין לא יודע כלום. קרה המאורע הכי חשוב בכל דברי הימים, אחרי בחירת האבות ואחרי יציאת מצרים ומתן תורה, אבל אף אחד עוד לא יודע ממנו כלום, אז כיצד הוא ישנה את כל האנושות?!

ישנו הסימן השלם של תחיית המתים, כי קם הגואל חיים מן המתים אל היכלו במלכות השמים, הוא הסימן הגדול והנורא שישנה בסוף את דעת כל האנושות, סימן ששייך לעולם הזה ולעולם הבא, אבל עד עתה "מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה?" (ישעיהו, נ"ג, 1). מאת ה" אלוהינו יש לנו אומץ לב להמשיך לבשר באמונה, אף על פי שהעולם עוד לא מבין כלל את מה שאנו אומרים. כל זה הוא פלא עצום ומפליא. אוצרות מלכות השמים ירדו לארץ אל מעט חמורים ועיירים בן אתונות. אלו אוצרות ה" ממש, העלולים לשנות את כל תהליך האנושות והם מוסתרים אצלנו. לא רק שהם לא יצאו אל העולם[8], אלא העולם לא מצוי במצב שבו הוא מסוגל להבינם ולקבלם, לפחות לא כרגע. ומהו פלא אם לא זה?

ואמנם ישנו הסימן החמישי בין ששת הסימנים הגדולים, ששמו סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש. העולם עצמו לא ימשיך כמו שהוא היום, אלא ייכנס לתקופת המשפט הגדול והנורא הסופי שלו, שלא הייתה דומה לה עד כה ולא תהיה דומה לה לאחר מכן. זוהי תקופת יום ה" הגדול והנורא. אנחנו לא מסוגלים להבינה. אנו מאמינים שהיא תגיע, כפי שאנו מאמינים בכל הבשורות וכפי שאנו מאמינים בתורה ובנביאים. בוא תבוא תקופה זו ואין ספק בכך. בסיומה יישאר רק שליש מכלל האנושות, וחסד ה" על עמו ישראל, מפני שכבר שילם הוא את עונשו בשואה, ויישארו שני שלישים ממנו. חסד גדול ונורא הוא למבין במשמעותו.

עם יתר הבשורות, חוזרת המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, וממלאת אותנו בחלומות נבואיים על מאורעות הדור הרביעי הזה, וישנם חלומות רבים מאוד שעוד יגיעו. המנטליות האנושית תישבר מן המאורעות שיגיעו לעולם ושלא ניתן למנעם. רק ה" יציל ביום ההוא. אשרי המפחד ממנו באמונתו, ויודע ה" תעלומות לב האדם. רק אמונת לב האדם ואהבת הבריות תעננה לפני ה" ביום ההוא ככתוב: "הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ" (מיכה, ו', 8). ה" בוחן כליות ולב ובוחר באמונה שהוא אוהב.

שום דבר לא יענה ביום ההוא, כי אם הלב הטוב והמאמין, בו חפץ ה" ואותו בוחן ה". ההיסטוריה מעידה שאין אנו יכולים לדעת מה בדעתו של ה", כיצד הוא בוחן ומה הוא מחפש בנו, אבל הצדקה מצילה ממוות, והרחמנות היא ממידות ה', וכך גם אהבת הבריות, מעשה החסד, שפלות הרוח והענווה. מעשים אלו מכינים את הלב להיות לב בשר ומעדנות את האדם בכל תכונותיו.

העולם, בעוונות, מלא במינות ובמין, באהבת הכספים ובאכזריות, בכפירה ובעבודה זרה, בשגעונות הדעת, בגנבה ובהשחתה, במשכב זכר ובכל מיני עריות, בכפרות המדע ובבניין מגדל הגנטיקה המשרה כפירה על פני תבל, בגאוותנות ובהרמת הרוח, באגואיזם, במחלות רוח, בשנאה, בזרמים דתיים מכל המינים השנואים בשמים ובפולחן לשטן וכישופים. כל אלו מלאים מעצמם ומטעים את בני האדם על האדמה, כשלחם בידם הוא להרוויח כסף כסיינטולוגיה והדיאנטיקה. האתאיזם מתחזק בבתי הספר, ולא מלמדים בהם את יראת ה" אלא הולכים נגד הטבע בכל שלביו והורסים את עמודי יסודות תבל. לא לחינם מגיע הדור הרביעי הסופי הזה, עם המשפט הגדול של אל שדי.

חיונית היא ידיעת מסגרת הזמן שאנו נמצאים בה, בכדי להבין את התשובה לכל השאלות ששאלנו על התפשטות הגאולה השלמה והמהפך הרעיוני והעולמי, הבא בעקבות כל הבשורות הנפלאות והאוצרות החדשים, שהגיעו עם ביאת הגואל חיים. כל הבשורות האלה תגענה לעולם אחרי שבירת רעוֹת העולם וטהרתו מעבודותיו הזרות, מהדעות המוטעות המרובות, מכל ההתנהגויות שהן נגד טבע העולם, מהמין הפרוץ, מהמגדלים השנואים ומכל הבניינים הבלתי רצויים, לאחר משפט האל ויום ה" הגדול והנורא המובטח לבוא. המאורעות הנוראים שיבואו לעולם הם שיכריחו את שמיעת והבנת הבשורות האמיתיות הנמצאות כבר ביד מועטים, ברוך השם, למען הכנת הדור הבא.

ישנם גם מאמינים רבים בפעולות האל, במשפטו, בגזרותיו, בהצלותיו, בישועותיו ובסימניו הניתנים להבנה למאמינים. רבים מאוד כבר מסתכלים על מאורעות העולם עד עתה ורואים בהם אזהרות מן האל וסימנים למאמינים, כי המאמין יראה, בעוד הבלתי מאמין לא יראה כלום ולא יבין, גם בכל אותם המאורעות המתרחשים לבוא. הכלי להבנתם היא אמונה, אמונה אקטיבית ונוכחת, לא אמונה אקדמית שכלית אינטלקטואלית שלא משתייכת למסגרת הזמן שאנו נמצאים בו. ואמנם רבים מסתכלים על המתרחש עכשיו, מבינים שה" כבר מדבר איתנו בלשון הסימנים של זמן המשפט הגדול הבא, וכל אחד מנסה להבין את הסימנים לפי ראות עיניו.

לנו המזל הטוב שנשלחו לנו מפתחות לקריאת הסימנים, כי נכללים הם בסימנים השלמים של הגאולה השלמה ובנבואות החדשות של המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, הנפתחת לדור הרביעי הזה. לכן כאשר יבוא הזמן שיצאו המפתחות לעולם, ייוודע למפרע כל מה שקרה, ואיך נובאו המאורעות בתוך הבשורות שהגיעו. אז ידעו ויאמינו בגואל האחרון, בספר הכוכבים של אברהם אבינו, בכוכבי הגאולה, במלכות השמים, באור החדש של חנוכת החנוכות, בסימן החמור אוכל לחם, במסורת הנבואית של הדור הרביעי ודור הבניין החדש ובסימן השלם של תחיית המתים בתחייתו של השופט המשוח, הצדיק חיים.

אז יבינו על מה אנו מדברים: על י"ג המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, על י"ג מזבחות התפילה החדשים של בית התפילה החדש ועל האיחוד האוניברסאלי בשבע קומותיו, ויראו מי פעל כל זאת, ה" צבאות האומר והמקיים. יתחדשו אז בני האנושות בשם האחרון של "אהיה אשר אהיה", יתעמקו בכל הגאולות הגדולות של אל שדי עד לגאולה האוניברסאלית השלמה ובקיום ההבטחות הנוגעות לעם הנבחר ישראל ולתורה.

בשורות הגאולה השלמה ייצאו לכל העולם, מה שיביא לשלום ההכרחי לבניית בית המקדש השלישי הסופי שיוקם בירושלים ובבאר שבע.

באותם ימים הסימנים והכתבים יופצו בעולם, כאשר קודם לכן יהיה זה רק מספר מוגבל של אנשים, שיספיק אמנם להכין את הדור הצעיר ולייסד את הסימנים השלמים בכדי לזכות את בני העולם שיבואו אחר כך. ואתה, יוסף היקר, דע לך שהשדים קיימים ממעשה בראשית. הם ה"מלאכים" של מטה לפי עבודתם וגם הם ימשיכו להתקיים במהלך דורות הגאולה השלמה.

שלום רב וברכה,

פרץ גרין, באר שבע

.................................................

פרק 12

גנומן 551 - מכתב לדוד לוי ולסולי קמחג'י (אני כותב זאת פה בכדי שיהיה חלק מספר זה):

יש לי ברוך השם ובעזרת השם המפתח. אחזור על חלומי לפני שקיימתי את סימן שלוש השבתות מחוץ לבאר שבע. הייתי בחלום עם הצדיק חיים בקהילה האיטלקית במילאנו, אבל צורת הקהילה הייתה אחרת ממה שהיא באמת. היו במקום שלוש קומות, והייתה בו גם מחצלת ירוקה רחבה ויפה בצבע דשא חי, העולה על המדרגות המובילות לקומות. הצדיק חיים עלה על המדרגות ואני השתדלתי לעלות אחריו, אבל הצדיק כאילו עלה בקפיצה באופן "מוזר" ו"נסתר" והסתכל לצדדים, אולי כדי להראות לי שאינני צריך ללכת אחריו. אני מכל מקום המשכתי לעלות איתו והיו עלי תפילין.

גנומן 552 - בהגיע הצדיק לקומה השלישית הוא חיפש מפתח, מצא אותו בקיר למטה קרוב לרצפה ונדרש להתכופף כדי לקחתו. הוא פתח דלת של "משרד" בקומה השלישית, הסתכל בפנים ואמר כאילו בהפתעה: "אה, אברהם פה". אז פנה אלי ואמר לי: "אתה צריך לרדת עכשיו". אני לא כל כך רציתי ושאלתי בתמיהה "אני צריך לרדת, מורה?". ענה הצדיק חיים: "כן, תרד עכשיו", והוסיף "בשביל בעדיין" (אחר כך בערבית). ירדתי במדרגות ובירידתי חלצתי את התפילין. כשעשיתי זאת הבחנתי שהיו שלוש תפילין ולא רק שתיים.

גנומן 553 - לפני שירדתי במדרגות הצדיק נכנס לאותו המשרד. הוא היה הבמאי של סרט שצולם, והיו עיתונאים שהקליטו קלטות וצילמו אותו לטלוויזיה ולהרצאה. - -

החלום הפריע לי קצת בגלל המילה "לרדת" ובפרט שהחלום היה באיטליה. אחר כך נודע ראתה בחלום שהייתי צריך "לרדת" מבאר שבע שלוש שבתות, והיו בחלום שלושה דגים גדולים ושלוש אלומות גדולות ושמנות, והיא חשבה בחלום על מזלו של יוסף.

גם יהואל יהואל חלם שיצאתי מבאר שבע שלוש שבתות ושבפעם השלישית הבאתי איתי עורות חמור.

גנומן 554 - עוד חלום מן הימים ההם: חלמתי שאני בהרי שומרון ויהודה בבית פתוח ללא גג, במבנה טבעי מאבן, עשוי מחומר של "שופר" של איל, וחלק ממנו היה בצורת שופר גדול. מר דנינו (מבית הכנסת אריאל בבאר שבע) רצה להפריד את השופר ולתת אותו לשטן אבל לא הצליח. אמרתי לו: "לא ככה. אתה יכול לנתק אותו אבל בתנאי שתעניק לי אותו לאחר מכן. הוא עשה כך ונתן לי את השופר, אך השופר היה גדול מאוד, ארוך (כשלושה מטרים) וכבד מדי להרמה. גם פיו של השופר היה גדול, אבל הנחתי את פי עליו והצלחתי לתקוע בו לפחות ארבע או חמש תקיעות ארוכות. קול השופר נשמע כבריטון ארוך, והקולות יצאו ברורים מאוד ונשמעו למרחקים. - -

גנומן 555 - אחרי השבת השנייה שהייתי בבית כנסת "אריאל" חלמתי, שהעלו אותי לספר התורה. רציתי לברך את הברכה החדשה של המנהג החדש, אבל לא ידעתי אותה. אז חשבתי לברך את הברכה הרגילה, אבל לא זכרתי אותה. ביקשתי עזרה מדנינו ומהשאר אבל אף אחד בבית הכנסת, שהיה מלא אנשים, לא זכר את הברכה. אחר כך כולם פחדו ממני כאילו אני מכשף או כופר וברחו כולם מבית הכנסת, חוץ מאחד או שניים. להם אמרתי: "באמת אין שום בעיה, וברגע יכולים להסביר את עניין הברכה החדשה". - -

גנומן 556 - חלום זה הוביל אותי להבין: 1) שחסרה עוד ברכה הנוגעת לברית השלמה (שהיא הברית המשלימה לתורת סיני) 2) שצריך לחדש את עניין השבועה על הברית השלמה (בינתיים נודע חלמה חלום קשה מבית הדין שלמעלה, שירד מלאך מן השמים והכריז שהתלמידים שלא רצו לעזור לפאולו שכחו שהשבועה שלהם על הברית השלמה דורשת שהם יסייעו לסימן, ושללא עזרה כזו הם מחסירים ברכה ולא מקיימים את שבועתם). 3) ידעתי שהיה רצוי, כמו במתן תורה, שהנשים הנשבעות על הברית השלמה תיקחנה אחריות לחנך את הילדים שלהן על פי החוק החדש.

גנומן 557 - הדבר הזה היה חשוב מאוד כפי שניתן להבין. חידשתי ברכה על השבועה, ונודע נשבעה את השבועה על מזבח הלווייתנית, שהוא גם מזבח השְבועות, וחזרה עליה חמש פעמים בכדי ליטול את האחריות על כל הילדים. בלילה היא חלמה שאני אומר בשמחה "פטרו אותי מהברית השלמה" - פירושו שעם הסרת האחריות שלי על הילדים, התקבלו כל הסימנים של הברית השלמה למעלה על ידי ה" ברוך הוא (כמו שקרה בסיני). בשורה גדולה וחשובה היא זאת, כי כל זמן שהברית לא נשלמה הייתי תחת עונש, אף כאשר היא נשלמה, פטרו אותי, על דרך בר המצווה, בה אומר האב "ברוך שפטרני מעונשו של זה".

גנומן 558 - מדוע קשור לכאן עונש? לשם הבנה: אם חלילה הברית הייתה מושלמת, וזמני היה במקרה מגיע (כך שהייתי נלקח לעולם השני), הייתי נענש על שלא קיימתי את המוטל עלי בתפקידי, חלילה וחס. לכן לשון החלום המדויק הייתה: MI HANNO SCIOLTO DAL PATTO NUOVO (כלומר "פטרו אותי מהברית השלמה"), ולא "נגמרו סימני הברית השלמה" או "נשלמה הברית השלמה" וכו', כי האחראי על הברית השלמה פטור מהעונש הכרוך באי השלמתה, חלילה. גדולה, אפוא, הבשורה הזאת הבאה רק בסיום שמונה עשרה שנים, שהן השנים של כל ההכנות לברית השלמה בכדי להיכנס לסימן חמור אוכל לחם (מן השנה ה-19 ועד לשנה ה-25 של הסימנים).

גנומן 559 - גדול ה" ומהולל מאוד. נדרשת התבוננות עמוקה כדי להשיג זאת אבל כך הוא, כי כל העבודות של סימן החמור ב-65 שנות הדור הרביעי הן בשביל להביא את התחלת הדורות של הגאולה השלמה, הי-הא!, הי-הא!

גנומן 560 - כדי לחזק את עניין חשיבות אחריות הנשים על בניהן ובנותיהן, נשבעה שרון (אשתו של ג'יוזפה) את השבועה באחריות על בתה אסתר, וגם יעל נשבעה באחריות על בניה ג'וזואה וברוך. באותו הלילה אסתר ראתה את השלמת הנס והצלחתו: היא חלמה על ארמון שאין לו גג, כששלושה יהודים בתוכו ואחד היה מלך. הארמון היה בצבע צהוב ולבשו בו כותנות שעליהן שושנים. היא שמעה קול מן השמים האומר "ישוע היה בן אדם ולא אמר אף פעם שהוא אלהים" וראתה אור היוצא ועולה מן הארמון ההוא ונעשה לכוכב חדש בשמים. - - הי-הא!, הי-הא!.

גנומן 561 - נשלמו לפיכך סימני בית ספר אסתר, בית ספר השושנה ובית ספר השושנה הצהובה (ילו-רוז) – מטרה מהותית לקיום הברית החדשה השלמה. בזכות הנשים נתן ה" ברוך הוא את הסכמתו להמשך קיום הסימנים השלמים בעולם, הי-הא!, הי-הא!. לפני כחודש ימים קיבלתי את הסימן החשוב שבית הדין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה הוקם בשלמות פה בבאר שבע, כי גם הוא לא יכול להיות חסר ביסוד הברית החדשה השלמה.

גנומן 562 - בשבת השלישית באשקלון ראיתי בסימנים קשים של "מוות" בדור זה, ושאין שום תקווה להשפיע על האנשים באמצעות בשורות הגאולה. בחלום ריפאתי ילדה בת שש שנים שהייתה עיוורת בעין הימנית, ואחרי ששמתי את ידי הימנית על ראשה בריכוז חזק, התעלפה ונפלה על הרצפה כמתה ממש. הסתכלתי עליה בריכוז עד שהתחילה להתאושש, קמה ונרפאה לגמרי בעינה הימנית ואמרה בשמחה רבה: "זו הפעם הראשונה זה שש שנים שאני יכולה לראות בעין הימנית". אדם אחד התחיל לומר שאני אדם גדול, אך הכחשתי זאת באומרי: "גדול ה" בלבד, ואני כלום ואפס, וחלילה לך להגיד עלי כך, כי שקר הוא". - -

גנומן 563 - לא התבררו אצלי עוד כל הפירושים בנוגע לחלום, אך נראה כי התקווה היא ביחס לצעירים. התקווה כאן מתייחסת לשש השנים שעברו, שמטעמים שונים היו כחסרים בעין הימנית, אולי בשל חוסר האהבה מצדנו התלמידים לעסוק בחפץ לב ובהתלהבות למען הגאולה השלמה, ואולי מחוסר האהבה ההדדית בין התלמידים שגרמה לדברים שליליים רבים ולהעדר אחדות אמיתית, כי העין הימנית מוחלת באהבה על חסרונות האחר ומחפשת את החיובי ואת מידותיו, כפי שאמר ישוע: "מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה" (יוחנן, י"ג, 34).

גנומן 564 - מכל מקום הסימן לשם תיקון הוא: התרפאה העין הימנית, ולכן יש תקווה להשתפר בכל חסרונותינו בשש השנים שעברו. גם אני, בהיות כבדות הברית השלמה עלי, לא ירדתי אל עניין האהבה והחינוך כפי שהייתי צריך לעשות. הנה אחרי שפטרוני מהברית השלמה, אחרי שקיימנו את שבועת הנשים ולאחר שלוש השבתות, ג'יוזפה חלם שאמרתי: "אני צריך עכשיו לצאת מאוהל יעקב ולהתערבב עם האנשים הפשוטים, ואסור לי ללכת לבית הכנסת מפני שנמצא שם הזוהר". - סולי חלם שאני אומר לו "אני צריך קהילה בשבילי". - - דהיינו: אנו, אנשי סימן החמור, זקוקים לקהילה של הברית השלמה.

גנומן 565 - התקווה היא לצרף צעירים אל קהילה משלנו פה בארץ דרך בית ספר אסתר ובאיטליה דרך בית ספר השושנה. גם סולי אמר לי: "אנחנו צריכים לעשות מסיבת עיתונאים מחוץ לבית הכנסת", אך מה לנו ולבית הכנסת, שאי אפשר לדבר בו את מה שצריך לדבר נגד הזוהר ונגד "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכיניתיה" שכל כך השתרש בו? דבריו של סולי הועילו לי למצוא את המפתח. אם נדבר, נצטרך להבין מה לומר לאנשים.

גנומן 566 - אם נכריז על מלחמות השם אנו נצטרך להציג את הבסיס, הוא ספר "מלחמות השם". מדוע הצלנו את הספר, שנשכח ואף הוחרם על ידי היהדות האורתודוכסית והחסידית, אם לא כדי להחיותו בקרב העם? הלא על ספר זה ישנה ברכת הצדיק לפני פטירתו: "הספר הזה יהיה קדוש"! כוונת הצדיק חיים היא לא על תוכן הספר שהוא קדוש, שאין בזה שום חידוש, אלא על כך שהספר הקדוש הזה יגיע אל זמנו, יתוודע כספר קדוש לכל עם ישראל ויקדש את עם ישראל במלחמות השם נגד כל שקר הקבלה.

גנומן 567 - כל החלום שלי בבית הכנסת עם הצדיק היה בסגנון של תחבולות - אופן קפיצת הצדיק חיים על המדרגות, אופן מציאתו את המפתח, הרמיזה בעין באומרו לי "בשביל בעדיין", העובדה שאני צריך לרדת - הכול היה בסגנון של "בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי, כ"ד, 6). לא בכדי הדפסנו בזמנו באיטליה את הספר "מלחמות השם", שתורגם על ידי דוד לוי לאיטלקית, בזכות הצדיק הנסתר חיים, ותודות למימונו של מר רמו לוי, זכרו לברכה. על כך רמז הצדיק באומרו "אה, אברהם פה", כי בא הזמן בזכות הצדיק חיים להחזיר את עם ישראל לאמונת אברהם אבינו הפשוטה דרך מלחמות השם נגד אמונת השקר.

גנומן 568 - המפתח לפתיחת הדלת לאמונת אברהם נמצא בקומה השלישית בחלק התחתון של הקיר. המפתח היה מונח שם מזמן, והיה צריך רק למצוא אותו, להרים אותו ולפתוח את דלת החדר, בו נמצא אברהם. דהיינו: לקחת ולהרים את כל סימן ספר מלחמות ה" שהתחלנו בו באיטליה. הכול מגיע כדי לסיים את התקופה השלישית, לאחר סיום זמן סימן הכוכבים, סימן מלכות השמים וסימן האור החדש של חנוכת החנוכות. ומרומזים הם כאן: "אברהם פה": סימן הכוכבים; המחצלת הירוקה המהודרת העולה על מדרגות: סימן מלכות השמים; חדר הפרסומת: סימן האור החדש של חנוכת החנוכות היוצא לרבים.

גנומן 569 - ואכן פרץ צריך "לרדת" מבאר שבע ולחלוץ את התפילין, כלומר מבתי הכנסת של הזוהר ומהדתיות הקיצונית הבלתי רצויה (כתפילי רבנו תם), בה אין זכות לקבל את מלחמות השם. צריך הוא לחלוץ את התפילין "בשביל בעדיין", בעבור הסימן ה"עממי" של החמור אוכל לחם. בעדיין (אחר כך) בערבית המדוברת, רמז הוא להקדמות ולהוספות לספר מלחמות השם, מפני שלא מספיקה הלשון הרבנית של הספר עצמו, כי צריך להקדימה בדברים שכל אחד יוכל להבין. באופן זה מתווים דרך עבור מי שרוצה להיכנס לקריאת הספר עצמו. "בשביל" בעברית, כי כל הספר הוא בעברית בשביל עם ישראל.

גנומן 570 - חדר הפרסומת לטלוויזיה, לסרט, לקלטות ולהרצאה בא לסלול לנו דרך בהכנת הדברים, שהרי מובן שצריך זמן להכין את כל זה, למצוא בית דפוס עד שמוציאים לאור, להשיג אמצעים, ואולי אף למצוא אנשים המעוניינים במצווה שכזו. לכן אנו צריכים לחשוב גם מה לעשות בכדי להגיע אל פרסום הדברים. יש לבסס את ההסברה על הצדיק חיים, כמו בהקדמתנו למלחמות השם. החלום נותן תקווה גדולה, ואני זוכר שבחדר הפרסומת הייתה התלהבות רבה, ושהיו בפנים כעשרה אנשים עסוקים מאוד: בצילומים, בהקלטות, בטלוויזיה, ברדיו ועוד.

גנומן 571 - מתחיל הזמן שצריך לגרום לכך, גם מצד זמן הסימנים וגם מצד הרגע ההיסטורי שאנו נמצאים בו. מצד הסימנים מתחיל להתברר יותר איך שהכול בא להשלים את סימני הברית השלמה לפני שנכנסה תקופת סימן החמור אוכל לחם (התקופה הרביעית, בהתאמה לסימן השלם הרביעי). שלוש התקופות: "הכוכבים", "מלכות השמים" ו"חנוכת החנוכות" נעלות הן מאוד וקשה שיתגלו כעת לעולם. עם זאת, מדובר בתקופות מרכזיות בגאולה השלמה, המשמשות כתקופות מקדימות לפני שהחמורים יוכלו להפיץ את הבשורות.

גנומן 572 - השלמת הסימנים נדרשת כדי שהחמור ייפטר מ"עונש" הברית ויוכל לצאת ולבשר בפומבי. שלוש שבתות נדרשו לסמל את שלוש התקופות, כדי שהחמור יוכל לשים את עורותיו. וכבר מוכן סימן השופר הגדול, שלא ניתן ביד השטן של אנשי הזוהר, כי אם ביד החמור נגד הזוהר, ובו הוא תוקע נגדם. הנה זה שמונה עשרה שנים אני מכריז שבא הזמן, אך רק עתה תקעתי בשופר הגדול. משהו קורה!

גנומן 573 - אנחנו קטנים ומה לנו לדעת מהזמנים? החלום נותן תקווה שיש מפתח מתחת לקיר ביד הצדיק חיים המוכן לפתוח את חדר הפרסומת. הנה פה בארץ המצב אחר לגמרי מאיטליה, ואם באיטליה מוכן חדר הפרסומת, כל שכן בארץ ישראל. הדברים נוגעים לדת ישראל ולעם ישראל וישנם המון יהודים, מהם דתיים, וגם רבים מאוד שיש להם אמונה בליבם, אבל מאוכזבים מדת ישראל שהם רואים. יש מין שאלה, המצויה כאילו מתחת לקיר, בליבם: מדוע זה קורה? מה פה לא נכון? מדוע הדתיים לא אהובים? האם יש משהו בעצם היהדות או רק בשולי היהדות הגלותית שאינו נכון?

גנומן 574 – הם לא מוצאים תשובה, כי היא מוסתרת מתחת לקיר. עלינו להרים את המפתח בשם הצדיק חיים ולתת להם תשובה. דת הדתיים שמאמינים וקוראים בספר הזוהר ובכל הקבלה המזויפת שנבעה ממנו היא דת פסולה, לא מצד עצם הדת, כי אם מצד הפסולת שנתערבבה בה במשך הגלות. כל דעתם נצטמצמה בצמצומים ארורים, המקורות נשתבשו בפרצופים אסורים, ונתקיימה נבואת משה: "יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (דברים, ל"ב, 17)! הגיע הזמן לפרסם כותרות גדולות בעיתונים ובטלוויזיה ולהנחיל ספר המסביר את כל הדברים.

גנומן 575 - "אה, אברהם פה": "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר (היה בוקר זמן שחרית, שהרי על פרץ היו תפילין) וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" (בראשית, כ"ב, 3). בשמחת המצווה פרץ צריך לחלוץ את התפילין, דהיינו להפשיט מעצמו את צורת "פרץ" ולהיות לחמור, כי הגענו אל הסימן הרביעי, החמור אוכל לחם (יהואל יהואל ראה בחלום שדווקא בשבת השלישית צריך להביא בגדי עור חמור). סימן החמור הוא סימן של שמחה, המקשר ביחד את כל הסימנים, כמו הסימן שעושה הצדיק חיים מהכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון.

גנומן 576 – יש להבין את הסימנים. הסימן השלם החמישי, הוא סימן הדור הרביעי, קשור בכוכב הרביעי, מאחר שארבעת הכוכבים של סימן הכוכבים קשורים לארבעת הסימנים הראשונים: הכוכב הראשון, כוכב אברהם אבינו, קשור בסימן הכוכבים, בספר הכוכבים של אברהם אבינו ובשם "אהיה" הראשון. הכוכב השני, כוכב יצחק אבינו, קשור במלכות השמים, כי יצחק הוא הנסתר באבות, ובשם "אשר". הכוכב השלישי, הוא כוכב הגאולה, כוכב יעקב אבינו ו"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר, כ"ד, 17), קשור בסימן האור החדש של הגאולה השלמה ובשם "אהיה" האחרון, שסימנו השלם יתממש בבית המקדש ובחנוכת החנוכות.

גנומן 577 - לכן הכוכב הרביעי הוא הכוכב הרביעי הנעתק, הקשור בסימן החמור, כי כדי שיתקשרו עם העולם, זקוקים כל שלושת הכוכבים (סימנים) ל"סימן המשיחי", הוא סימן החמור (כשבא זמן הגאולה של כוכב יעקב אבינו, אז דרך כוכב, שהוא כוכב המפליא (כוכב מלכיצדק) ונפגש עם הכוכב הרביעי הנעתק, המגבש את כל ענייני הגאולה השלמה לזמן ההווה. לכן החמור אוכל לחם מקשר בכוח כוכב המפליא את כל ענייני הגאולה לזמן הדור הרביעי).

גנומן 578 - אנו אומרים תמיד שהכוכב הרביעי כפול הוא, וזאת בדרכים רבות. גם הדור הרביעי הוא כפול, וכך גם סימן החמור אוכל לחם (כמוסבר בכתבינו שרק שני הסימנים - זה שקיבלה נלדה לוי, עליה השלום, וזה שקיבלה שרה מרקוס בשנה השנייה של הסימנים השלמים - כוללים את הסימן השלם של החמור אוכל לחם, ותואמים גם לחמור, משיח בן יוסף, של 6 השנים הראשונות ולחמור, משיח בן דוד, של 6 השנים שלאחריהן. לפיכך גם הסימן הרביעי וגם הסימן החמישי (הדור הרביעי ודור הבניין החדש) קשורים בכוכב הרביעי).

גנומן 579 - ראו כי הכוכב החמישי הוא כוכב המפליא, והוא הסימן האוניברסאלי של כל הסימנים. מכל מקום אין הכוכב החמישי קשור דווקא בסימן החמישי, כי אם בכל הסימנים: "כאשר נגיע לכוכב הרביעי, אעשה סימן והכול יתקדם במהירות". הנה הסימן מתחיל מהתחלת סימן הכוכבים, הסימן שהגואל חיים עושה בחלומו של ג'ינו, ויש לסימן ההוא השפעה על כל הזמנים הבאים אחר כך.

גנומן 580 - ואמנם בהגיע לסימן הרביעי של החמור אוכל לחם יש שלמות חדשה בסימן ההוא, כי כבר נתמלאו שלושה כוכבים בסימנים, ונכנס הסימן הרביעי. סימן הכוכבים קשור בזמני הדור הרביעי, אך כאשר מגיעים לסימן הרביעי, הקשור בכוכב הרביעי, מדובר בזמן מיוחד של שלמות הסימן שביצע הגואל חיים בפועל בחדר הפרסומת, ולכן בחלום זה מרמז הצדיק חיים: "אה, אברהם פה".

גנומן 581 – יש שלמות בכך שבסימן הכוכבים עצמו אמר הגואל חיים, ש"כאשר מגיעים אל הכוכב הרביעי אני אעשה סימן", ונעשה הסימן מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון. הכול מתחיל מהרגע ההוא, כי הדור הרביעי מתחיל אז, בעוד הזמנים שלאחר מכן מגיעים באופן מיוחד ביחס לכוכב הרביעי, ולכן "אעשה" בלשון עתיד. כאשר עברו זמני הכוכב הראשון, הכוכב השני והכוכב השלישי, ומגיעים לכוכב הרביעי, זמנו של הסימן מהצדיק חיים זמן מיוחד הוא מאוד בשלמות. זהו "בשביל בעדיין", שתתקיים הירידה, ויושלמו כל הסימנים של הברית השלמה בכדי להיכנס אל הסימן הרביעי בשמחה, כי זמן חשוב הוא בתהליך הסימן שמבצע הגואל חיים בפועל, מהכוכב הרביעי אל כוכב אברהם.

גנומן 582 - לכן הצדיק חיים הוא שנכנס לחדר הפרסומת ולא מאפשר שפרץ יהיה על ידו, כי עניינו (של הצדיק) הוא עשיית הסימן ההוא, השייך רק לגואל, כי הוא העושה את הסימן ולא אחר, כמו בסימן הכוכבים. בשל כך אנו חייבים לשמוח שהגענו עד כאן, ושמכריז הגואל חיים "אה, אברהם פה". אנו צריכים להמשיך בשמחה, באומץ לב ובמחשבה חדשה כדי להצליח, בעזרת השם, עם חידוש זמן זה של הגאולה השלמה.

גנומן 583 - וזאת היא גם העין הימנית שהייתה עיוורת ונרפאה - עניינה הוא השמחה שהייתה חסרה, בפרט בשש השנים שעברו, ושעכשיו, ברוך השם, נגמרה הכבדות של פרץ, והגיע זמן השמחה של החמור אוכל לחם. ירצה ה" בנו, ישמח את לבנו, יתמלא רחמים עלינו, יקל עלינו מהכבדות ויהפוך אותה לשמחה ולזריזות, כך שנחבוש את חמורנו בשמחת מצוות ה" עלינו לעשות את רצונו בחפץ לב ובחדווה. הלוואי והוא יקל עלינו את הדרך להדפסת ספר "מלחמות השם", ושנזכה לראות בתיקון היהדות ובהחזרת העם להבנה חדשה באמונה המקורית והאמיתית של אברהם אבינו, אמן וכן יהי רצון.

גנומן 584 - נזכרתי בשנה הראשונה ובכבדות הנוראה שהייתה עלי בזמן התגלות הסימנים הראשונים, עד שבא חלומה של נלדה על החמור אוכל לחם, שבו שמחתי שמחה גדולה מאוד. עד שהיא לא קיבלה את סימן החמור, חשתי בכובד רב כתלמיד הצדיק ועם אחריות הבשורות עלי, כשמין משיחות נבואית עלי, מבלי לדעת כיצד עלי להציג את עצמי כלפי העולם. זאת, כאמור, עד שהגיע סימן החמור ושמחתי, כי כחמור לא הייתה לי כל בעית ייצוג. הי-הא!, הי-הא!

גנומן 585 - לכן ברוך ה', שהכניס אותנו לתקופה בת 6 שנות החמור אוכל לחם.

הבה נבין מהי משימתנו. לפעמים מבקרים אותי: "הנה אתה אומר: זה בא, זה בא, זה בא, אז למה אנו נמצאים במצב כזה?", תוך מחשבה על המחסור באמצעים ועל מיעוט התלמידים המפוזרים במקומות שונים בעולם ובקושי מתפרנסים.

גנומן 586 - ביחס לחצי הכוס הריקה מה אענה? אז אני עונה ביחס לחצי הכוס המלאה: אין אוצרות של מלכות השמים בתולדות ההיסטוריה כמו אלה שירדו אלינו, אלו הם דברים שגולם מחכים להם מימות עולם, ושמגיעים רק בזכות הגואל האחרון הנבחר!

גנומן 587 – תקוותנו היא באמונת הסימנים השלמים, כשכל אחד מהם יגיע זמנו ויתקיים בעולם. מצוותנו לשמוח בהם ולחיות באמונתם.

גנומן 588 - אל מסתתר מדריך אותנו באמצעות ניסים נסתרים בדרך הנכונה.

גנומן 589 - זמן חדש מגיע בתקופת כוכב אברהם, ורצויה אמונתנו, שהברית השלמה תתחזק. הצדיק חיים מותח קו ישר מעומק דברי הימים ומרים את כוכב אברהם אל ההווה.

גנומן 590 - עלינו להביא את ספר מלחמות השם לדפוס ולפרסמו, כי הוא המפתח ליתר ההצלחות שתבואנה לאחר מכן בעזרת השם. בכך נפרסם גם את אתר האינטרנט שלנו[9], נסדר בו את ההקדמות לספר "חמישה לוחות הברית" על דור אנוש, חטא המגדל, חטא עגל הזהב ועניין שבירת הלוחות, מה שישלים את החרם מדאורייתא, שהוא התבוננות תורנית מפליאה, וכן את הטקסטים "חדשים מקרוב באו" ועוד, כי כל הכתבים הללו מחדשים את הבנת התורה ומביאים את התוכן הנבואי של דור אנוש, המגדל, העגל, שבירת הלוחות, וכן את עץ הדעת טוב ורע ואת פרשת "האזינו" אל ההווה ממש.

גנומן 591 - כתבים אלו סוללים את הדרך עבור מי שמסוגל לקרוא את ספר "מלחמות השם" בהבנה אמיתית, כי זהו הספר שממנו תתקדם ה'מלחמה', דרך קנאי ה', שיקומו לומר את האמת. הספר הבא אחרי "מלחמות השם" הוא "אור חדש לרמב"ם". הכנתי ממנו כבר יותר מחמישה עשר פרקים לא ארוכים פה בבאר שבע. מדובר בספר המפרש את שני הסעיפים האחרונים של "הלכות מלכים" בנוגע לענייני משיח בן דוד, וזאת בהמשך ללשון הפרשנית של "הנשר הגדול". לדוגמא: הבאת כל העמים לעבודת ה", ככתוב: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9).

גנומן 592 - העיקר הוא שהרמב"ם שולל את כל הפירושים של החכמים והמדרשים על עניני המשיחות ומסביר, שאף אדם לא יידע איך יהיו הדברים עד שיגיעו, ושאין לחכמים קבלה בדברים האלה וסתומים הם אצל הנביאים. כלומר: סתומים הדברים בדברי הנביאים, כי גם הם לא ידעו איך יהיו הדברים, ולכן החכמים לא יכלו לקבל מהם מידע אודות ענייני המשיחות.

גנומן 592 - זוהי הכניסה אל ענייני ודברי הקבלה החדשה האמיתית של הגאולה השלמה ואל הסימנים השלמים. לפיכך הספר "אור חדש לרמב"ם" מפליא מאוד את מי שקורא אותו באיטיות ובשכל, ורואה את מה שמכוסה מתחת לדבריו של "הנשר הגדול" ואת הכוח העצום שלו להכריז שזו הקבלה שעוד צריכה לבוא ואשר תעניק את כל ההסברים לגאולה השלמה.

גנומן 593 - בשם הצדיק חיים מוסבר שהרמב"ם עצמו היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. הרי את עיקרו של הספר כבר הכנתי, והחלק השני יתיחס[10], בעזרת השם, לענייני הקבלה החדשה, הסימנים השלמים והחוק החדש.

.................................................

גנומן 594 - יומן: ג' בניסן התשס"א (27 במרץ 2001): בחלום ביקשו ממני שני אנשים לדבר על חשיבות אותו היום לפני אנשים בבתיהם. שאלו אותי אם הבנתי את החשיבות, ועניתי שמעצם העובדה ששאלו אותי, הבנתי שהיה זה יום חשוב.

גנומן 595 - לפני חלום זה חלמתי שהייתי עם משה ברדי שישב לשמאלי, ואני כתבתי דברים בעברית באריכות. - -

גנומן 596 - שני החלומות שני יומנים הם: יומן בית ספר אסתר ויומן החמור אוכל לחם. חשיבות היום היא שאני מתחיל בשני הכתבים החדשים האלה.

גנומן 597 - הספר שרציתי לכתוב: "יצחק אבינו והאיל בסעודת הלוויתן" לא נכתב, חוץ ממספר גנומנים חשובים שקיבל ג'יוזפה כשהיה פה.

גנומן 598 - אתמול והיום התחלתי ללמד את יהואל יהואל את פרשת "בראשית" עם תרגום אונקלוס ועם רש"י. לאט לאט.

גנומן 599 - ישבתי בסימן בית הדין של מרדכי הצדיק עם הגלימה החדשה, שעליה כתובים שמות התלמידים.

גנומן 600 - יום נורא ורע לישראל. אתמול (26 במרץ 2001) נרצחה שלהבת פז, תינוקת בת 10 חדשים. הלוואי ושלהבת ה' תשרוף את כל השונאים ותשמיד אותם.

.................................................

פרק 13 - התחלת הסדר החדש - יומן חמור אוכל לחם

גנומן 601 - חלמתי שאני בבית כנסת "אריאל" לא כדי להתפלל אלא כדי להגיד להם שאני לא יכול לבוא לשם להתפלל בשל הסימנים נגד הזוהר ושאני צריך לעבור לגור עכשיו בחברון. ניסיתי לדבר אבל היו בלבולים ולא התאפשר לי לדבר, ולא הגעתי לחברון בחלום. -

גנומן 602 - משה ברדי ריפא את צד גופי השמאלי ביד ידו הימנית, וזאת לאחר שלושים שנה.

גנומן 603 - הרפואה הגיעה אחרי שברכתי אותו למצוא אישה הגונה המתאימה לו תוך קריאה בטקסט של הצדיק חיים ופרקי שיר המעלות. הרגשתי גוף אחר יורד לגופי.

גנומן 604 – ראיתי היום אישה דתייה בחברון שאומרת: "יעשו מה שיעשו, אבל אני לא אזוז מכאן". אומץ לב אמיתי גדול, עינה הימנית היא חזקה. האם נאמרו דבריה בשל כוחה הפיזי של עינה? לא, כי אם בצדק עינה הימנית. בזכותה היא עמדה וקראה היא לאל לעמוד לימינה ללא פחד ממחסור בכסף או ממצב קשה. היא עמדת על זכותה לחיות בחברון, עיר אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.

גנומן 605 - חוזק העין השמאלית בקרב אנשי בית כנסת "אריאל" בא ביחד עם חולשת העין הימנית המפחדת מן הצל של עצמה. העין השמאלית היא הדתית החסידית הזוהרית, שאין לה הכוח לשמוע דבר לא רגיל או כנגד דעתה, ואילו העין הימנית חלשה ומפחדת מכל דבר, אין לה כוח ראיה ואין לה כוח שמיעה. אם אחד רוצה לומר משהו ההפוך מדעתם של אותם אנשים, הם סוגרים עליו בדיבורים ולא נותנים לו לדבר, כי אין להם כוח לשמוע, ומפחדים הם משברון הפסלים.

גנומן 606 - השקרן משקר ומחפש את השקר באחרים. אין לו כוח לעמוד בביקורת עצמית ואין לו פרמטרים אמיתיים ויציבים לשפוט משפט אמת, כי הוא לא מצליח להתמודד עם האמת. חולשת עינו הימנית בולטת, והוא אינו יכול לעמוד על משקל הימין והשמאל באיזון שווה, לראות מה זה ועל מה זה (כי כוח העין הימנית מאפשר את האיזון). זה מה שהרס, החליש והוריד את היהדות בארבע מאות השנים האחרונות.

גנומן 607 - גם לדור זה, כמו לכל דור, יש פרמטרים חדשים שחייבים להיבחן בכוח העין הימנית החזקה, אך במקום זאת קיבלו את הפרמטרים הכוזבים של ספר הזוהר, הקבלה השקרית והחסידות המלאה באדמו"רים, באשליות ובדמיונות שווא, המרימים את הרוח להבלים ומחשיכים את השכל הישר.

גנומן 608 - תיקון הדור הרביעי הוא ברפואת העין הימנית מהחולשה שלה ומעיוורונה, בכדי לעמוד בביקורת עצמית ובכדי לתת גם לשמאל כוח אמיתי במקום כוח דמיוני. החוק החדש מנחה את המונחים האמיתיים ואת הפרמטרים הנכונים המיוסדים על יסודות התורה ועל המציאות של הזמנים שאנו חיים בהם, כי כל אחד הולך בדרכו, ואין לו הכוח לעמוד על מה שחסר לו: חיזוק הימין במידת הצדק המיוסד. לכן העין השמאלית חזקה אך שקרנית, ואין לאף אחד כוח לעמוד נגד הצד השמאלי השקרי, אלא אם יש לו העין הימנית החזקה לבקר ולאזן את דרכיו.

גנומן 609 - הכוח האלילי, לדוגמא, הוא השמאל השקרי, ומי שעובד עבודה זרה יעשה זאת בכוח ובחשק גדול, ויזבחו לשדים לא אלוה, ללא הכוח של העין הימנית שיבקר את מעשיו. כן הוא בתאוות הכספים או באהבות זרות מכל מין: אין הכוח לעמוד נגד הסתירות, אפילו כאשר האדם "רואה" אותן בעצמו, כי צריך את חיזוק העין הימנית לעמוד נגד הכוח הגדול של השמאל. ללא החיזוק והראות של העין הימנית, כוח השמאל יתגבר על האדם ללא ביקורת עצמית אמיתית, שהרי כוח העין הימנית הוא המאפשר את האיזון ואת ההסתכלות על משקולות השמאל והימין כשופט אמיתי העומד באמצע.

גנומן 610 - בדור הרביעי כוח השמאל מתפשט ומתחזק יותר מבכל הדורות הקודמים מטעמים רבים: ההתפתחויות הטכנולוגיות, שפע הממון, הפריצות במין והכיפרות הגוברת במיסטיות הדתית, היוצרת רוחות של שקר בכל פינה. לכן דווקא בדור הרביעי הזה צריך לחזק את העין הימנית בראיה חדשה ביקורתית ומיוסדת וליצור איזון. הדור הרביעי הוא דור השיגעונות מהעין השמאלית המשקרת ללב האדם ולא מאפשרת לו לראות את האמת.

גנומן 611 - ללא מפתח או מפתחות לא יכולנו לגשת אל העניינים הללו. החלום העניק את מפתח רפואת העין הימנית, שהוא תיקון העין הימנית, לא תיקון העין השמאלית. אני משתדל עד כאן להגדיר את הדברים ביחס לדור הרביעי, כי חוסר האיזון של הדור הרביעי גורם לכך. לא יספיקו המשניות המסורתיות להגיע אל התיקון של ימינו, מפני שהמצבים שונים ממה שהיו.

גנומן 612 - בלי מפתח חדש, משניות כמו "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה" (משנה אבות, ו', ד') או "וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם" (משנה פאה, א', א') לא יספיקו. חכמתם נשארת, אבל פעולתם בדור הזה עלולה לעקם את המידה הישרה במקום ליישר את המידות.

גנומן 613 - בעוונות, אנו בדור שאחרי הפרת הברית, וכמוסבר בכתבים, חידוש תפארת הברית נדרש אחרי ההפרה, ולכן הוא מגיע לשם תיקון בתנאים חדשים. לדוגמא, עצת הרמב"ם, "הנשר הגדול", שלא ללמד נשים תורה לא מתאימה לזמנינו ורחוקה מאוד מהמציאות, אף כי חכמתה מעניקה לנו לימוד באשר לזמנים קדומים.

גנומן 614 – על פי המסורת, אברהם קשור במידת החסד, "חסד אברהם", יצחק קשור למידת הגבורה, "פחד יצחק", ויעקב קשור לשלמות מידת הרחמים. דהיינו אברהם מהימין, יצחק מהשמאל ויעקב בדרך האמצע השלמה.

גנומן 615 - אברהם אבינו היה איש החסד, מחכה לאורחים ומכניס אורחים. יצחק אבינו היה איש הגבורות שנעקד על המזבח והיה מוכן לעלות עולה לה", היה יושב אוהלים ולא יצא הרבה, בעוד שיעקב אבינו היה שלם בדרכי חייו במאבקים מכל צד - עם עשו, עם לבן, עם רחל ולאה, עם בניו בשל יוסף, עם מעשה שמעון ולוי, כשבכולם סמך על ה" וניצח בקדושתו.

גנומן 616 - יש בכך הקבלה גם לשם "אהיה אשר אהיה". "אהיה" הראשון הוא ימין ה" בנתינת התורה או ביציאת מצרים שהיה חסד גדול לישראל. "אשר" הוא השמאל, אל מסתתר בגבורת ההסתר של אליהו הנביא, של פורים ושל הסתר מישרת ישוע וגלות ישראל. דרך האמצע השלמה היא בשם "אהיה" האחרון של הגאולה השלמה.

גנומן 617 - עם זאת, מקשרים אלו לגאולות ולאבות לא נסיק אודות עניין העין השמאלית והעין הימנית באשר לדור הרביעי הזה. לפיכך הסימן הגיע לעזור לנו שהתיקון המשמעותי ביותר בדור זה הוא רפואת העין הימנית, בחיזוק כוח הביקורת לשם השגת השקפה חדשה.

גנומן 618 - כדי לעמוד על הפרמטרים החדשים של הבנת השמאל, הימין והאמצע, אנו משתמשים במפתח המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, מאחר שהראות החדשה שלנו תגיע דרך הסימנים השלמים וההתבוננות המשולשת. לפיכך ניתנה לנו האפשרות לעבוד איתם, להבין אותם ולהסיק מסקנות, המסייעות לנו להתגבר על חולשותינו וחסרונותינו, וכן להבחין ולדעת כיצד ללכת בדרך הנכונה, בעזרת ה" יתברך.

גנומן 619 - לפי המפתח ניתן לקשר שבעה מזלות עד מקלט ארמדיל לעין השמאלית, ושבעה מהיופי של גן עדן עד מקלט הארמדיל לעין הימנית. לפי חשבון זה, תחיית הציפור תשויך לעין השמאלית והיופי של גן עדן לעין הימנית, קרב הדג לעין השמאלית וגוב האריה לעין הימנית, משקולות החמור לעין השמאלית והבושם השמימי לעין הימנית, הצב המואר לעין השמאלית וסוף הדקה לעין הימנית, מלכות הג'ירף לעין השמאלית ועמק מרקורי לעין הימנית, כוכב התכנית לעין השמאלית ואגם מלח לעין הימנית. מקלט ארמדיל מקושר לשתי העיניים.

גנומן 620 - השמאל מתגבר ישירות באמונה או דרך המסורת האמיתית השלמה של הקבלה החדשה והאמיתית. העין הימנית זקוקה להתבוננות לשם ביקורת, רפואה ותיקון.

גנומן 621 - תחיית הציפור היא האמונה בתחיית המתים המושלמת בתחייתו של הגואל האחרון חיים. קרב הדג מיוחס במיוחד לדיבר השני ולקבלה האמיתית של ה"בית" של בראשית. זהו קרב נגד העבודה הזרה, מלחמות השם נגד שיטת האצילות והמלחמה נגד הלוגוס ונגד השילוש. מי שעינו השמאלית מתוקנת יקבל את הדברים הללו ישירות מן הקבלה האמיתית שהסברנו, ומכל מקום השמאל לא יספיק והוא יצטרך את הכוח של החוק החדש בגוב האריה.

גנומן 622 - גם המקבל את תחיית המתים בתחיית הציפור ישירות בעינו השמאלית יצטרך להתבונן בסימן ה-13 של יופי גן העדן ולחזק את כוחו, את אמונתו ואת השקפתו בתחיית הגואל חיים מצד העין הימנית. המקבל את סימן החמור אוכל לחם יכול לקבל אותו ישירות מן השמאל מצד "עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר" (זכריה ט', 9), וישיג מכך את משקולות החמור, בשל הדברים הרבים הקשורים בסימן זה. עם זאת יזדקק הוא ל"כתר" התפילה על מנת לקבל את הבושם השמימי של העין הימנית, והיא התפילה הקשורה למנהג החדש (הואיל והמשקל הכבד בסימן החמור נובע מן המנהג החדש). לפיכך דרך העין השמאלית מקבל האדם את המנהג החדש ודרך עינו הימנית מתחזק הוא בתפילתו.

גנומן 623 - אור הצב המואר גדול ומאיר בחוזקה במסרים החדשים, בענייני חנוכת החנוכות ובענייני האחדות החדשה הבאה על שבע הקומות. דרך העין השמאלית ניתן לקבל אותה ישירות תוך הקריאה והלמידה של כתבי ספר משנת חיים. ואמנם אין לכל האור הזה קיום אמיתי אם אין איתו ההתבוננות וחיזוק ההשקפה באשר ליום ה" הגדול והנורא ובאשר לכל מה שמבושר על מזבח הנביא, הקשור במזל סוף הדקה.

גנומן 624 - במקביל לקבלת הדברים מעין שמאל, נדרשת עין ימין חזקה, רפואת ההשקפה והמחשבה ולב בעל אמונה בעין ימין, ביום ה" הגדול והנורא. זאת בשל העובדה שכוחה של עין ימין צריך להישאר בה. ללא חיזוק עין ימין, קבלת המסרים המוארים של עין שמאל לא תעזור, והיא תהיה כחלום לא אפקטיבי.

גנומן 625 – בדומה לכך עניין מלכות השמים יתקבל ישירות דרך האמונה בעין שמאל המחזקת את האמונה, כי עמוק מאוד הוא עניין מלכות השמים, אך אם לא יגיע חיזוק דרך עין ימין, בהתעמקות מחשבתית ובהרגשת הלב בעמק מרקורי, קבלת מלכות הג'ירף לא תוכל לעמוד על פסגת העצים.

גנומן 626 - ענינו העיקרי של כוכב התכנית הוא קבלת הזמנים וסדרי המושגים ישירות מבשורות הגאולה השלמה: סדרי הסימנים השלמים, סדר 7 המעגלים הנבואיים, סדר המזלות החדשים, סדרי ההתבוננות המשולשת, זמני לוח השנה החדש של הדג הגדול לוויתן, התפתחות ענייני הדור הרביעי גם מצד העונשים וגם מצד הבניין החדש בהתאם לסימנים השלמים וכו', אשר מהם משיגים השגות אודות מימוש תכנית האל בהבאת הגאולה השלמה לעולם. העיקר הוא קבלת כל הדברים כפי שהם מתגלים, ולכך נדרשת העין השמאלית.

גנומן 627 - כל הסדרים ההם חייבים לצאת אל הפועל ברשימתם ובחתימתם בחותם הגאולה השלמה, הכולל את הבריתות החדשות שבתפארת הברית השלמה, הקשורה במזל הברית, הוא אגם מלח, כמוסבר בספר הלווייתנית. לכך נדרשת העין הימנית, כי יש להישבע להוציא לפועל את אותם הסדרים, שמתחזקים בהם באחריות הממשית הקשורה באגם מלח.

גנומן 628 - לפיכך סימן חשוב הוא עד מאוד כאשר מתרפאת העין הימנית של ילדה בת שש, שהייתה מקודם לכן עיוורת ולא רואה (ראו את חלומי בגנומן 562). העין השמאלית, בקבלתה את האמונה, הייתה כבר בסדר 6 המזלות הראשונים, אך הם נזקקו לרפואת ששת מזלות העין הימנית כדי להיות מושלמים.

גנומן 629 - מכך מגיעים, בעזרת ה", לשמירה הכפולה של המזל השביעי מכאן ומכאן במקלט ארמדיל, כשהעיקר הוא שיהיה האדם שמור מכל רע בדור הרביעי הזה, ושתהיה עלינו היד החזקה לשמירתנו במגן אברהם החדש של הגאולה השלמה, הנקרא שמירת הדג הגדול לוויתן. מגן אברהם חוזר בדור הרביעי, שהיא תקופת סיום מסלול כוכב אברהם, המשלים את האמונה האמיתית של אברהם, כדי שהאנושות תוכל להיכנס לתקופות הגאולה השלמה. השמירה מהמזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן מושלמת בפרק הגדול החדש של ספר הכוכבים של אברהם אבינו. השמירה קשורה למעלה במזלות הלוויתן ולמטה בארבעת האלמנטים ובסימן הדג הכוכבי, הוא כוכב הים וחמשת הסימנים הקשורים בו.

גנומן 630 - השמירה קשורה גם לחמישים קילו דם, המבחינים בין המידות הטובות של מרדכי ואסתר ובין המידות הרעות של המן הרשע, וקשורה היא בסימן "כה וכה", הנובע מבית הדין של מרדכי הצדיק ומכוכב אסתר במלכות אחשוורוש, וקשורה היא בשלושה עשר כוכבי השושנה, הקשורים בשלושה עשר עלי הכותרת של ספר משנת חיים, וקשורה היא בבשורות העגלה הגדולה (המצקת הגדולה), כי קשורה היא בכל כוכבי הגאולה. היא קשורה גם בכוכב המפליא, בנון של יהושע בין נון, בנון סופית של הלוויתן ובנון הפינאלית של שושן. ומי לא ירצה להיות קשור במגן אברהם החדש של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל האחרון, הצדיק חיים?

גנומן 631 - יש רמז בימין לבנימין: בית הדין של מרדכי הצדיק, שהיה משבט בנימין, והגואל חיים משבט בנימין הוא. בית הדין בהתייחס לכוכבים נמצא מימיננו ובפרט כוכב מרדכי הקשור למשפט. כוכב אסתר במלכות אחשוורוש, לעומתו, נמצא משמאלנו והוא מתקשר למידות האחווה, הרחמנות וכוח האופי כדי להיות חזק במידות אלו, כי אל מול המידות הרעות עומדות י"ג המידות המסוגלות של אסתר.

גנומן 632 – אני מציב את עצמי, את מחשבתי ואת ליבי אל מתחת לבית הדין על מנת להבין מה אני חייב לעשות, גם אם הדבר מנוגד לרצוני או להרגשתי. אני משתדל להבין את המעשה הרצוי ממני או את המידה הנכונה הרצויה ממני.

גנומן 633 - כל זה קשור לעין הימנית הצריכה חיזוק, רפואה והשקפה חדשה, בכדי להביט מחדש בשכל אובייקטיבי וביקורתי, כי בלעדיו האדם לא יהיה עקבי ולא יתקדם. הברית החדשה השלמה נועדה שנתחדש בה, כשהתחדשות הרוח, לפי הלימוד הזה, מתחילה מאגם מלח, אחרי שהאדם כבר קיבל את דברי הברית השלמה ישירות באמונה מהעין השמאלית. ישחה האדם עם הלווייתנית אל עמק מרקורי עד סוף הדקה בתפילה על התחדשותו בחוק החדש, עד שיתגלה בו יופי גן העדן, במוחו ובליבו.

גנומן 634 - באשר לחלומי, בו ריפאתי את הילדה בת השש בעין ימין, מדובר בתקוות הדור הצעיר לתיקון העין הימנית, בזכות אמונתם בעין השמאלית (האמונה במה שקיבלנו). מן השמים רצוי שהם ימשיכו להבחין בין עניינים במסגרת ידע הדין המתוקן תוך עבודה עצמית.

גנומן 635 - אם ה" איתנו, נעשה ונצליח. החלום מעניק את התקווה ואת האמונה שה" ברוך הוא איתנו ורוצה בנו, ואם לא בזכותנו, בזכות הגואל חיים הפועל לטובתנו. ה" ברוך הוא עושה למען הצלחת הגאולה השלמה. לפיכך ללא תיקון העין הימנית, הרוח החדשה לא מגיעה, וקבלת הדברים באמונה ישירה לא מספיקה. לכן יש צורך ברוח שתקיים את האמונה בהתחדשות תמידית.

גנומן 636 - ויהי בימי "עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד" (חבקוק, ב', 3), ובאו פורים ופסח ושבועות במהירות ביחד (לפי חלומה של נודע) בשמחת הלוויתן.

גנומן 637 – זאת מאחר שמכוכב אסתר בהסתרו במלכות אחשוורוש ומכוכב מרדכי הצדיק בבית דינו מתגלה הגאולה השלמה לישראל, ומהם יורדים הלוחות החדשים של הגאולה השלמה.

גנומן 638 - הגילוי מתרחש בבית ספר אסתר דרך כוכב אסתר בארמונה. כוכב מרדכי של בית הדין העליון מחדש את חוקי תורת משה במסגרת החוק החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 639 - כוכב אסתר מתגלה מתוך צניעותו, כוכב מרדכי מתגלה מתוך חכמה עליונה, וכוכב הגואל חיים מקשר אותם. לפיכך אין החוק החדש מתגלה עד הגאולה השלמה.

גנומן 640 - הצדיק חיים העניק לי רשות לגלות בשמו, שראש ל"ו הצדיקים הנסתרים הראשון היה מרדכי הצדיק. לאחר תחייתו של הצדיק חיים, נודע לנו שהוא (הצדיק חיים) היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים האחרון.

גנומן 641 - בית הדין של מרדכי נכנס לבית ספר אסתר, ומזבח הלווייתנית, הקשור בכוכב אסתר, נכנס לבית ספר אסתר.

גנומן 642 - הגואל חיים מדריך ממלכות השמים את מלכות שושן החדשה בעולם בבית ספר אסתר. בית ספר אסתר כולל את דוד לוי בחולון (עם בניו משה ויצחק), ובבאר שבע את סולי קמחג'י, את הזנב הכפול (נודע), את הסוס הלבן (פאולו) ואת משה ברדי.

גנומן 643 – לאחר פטירתו של קמל קמחג'י, אביו של סולי, שהיה איש ישר ועניו ובעל חסד ואוהב שלום, הוא קם לתחייה במלכות השמים החדשה.

גנומן 644 - כוכב הגואל חיים קשור לכוכב הגאולה של העגלה הגדולה, שהוא כוכב יעקב אבינו, הקשור בשם "אהיה" האחרון.

גנומן 645 - כוכב מרדכי קשור בבית הדין, כוכב אסתר קשור במלכות אחשוורוש, וקשורים השניים בשם "אשר". כוכב יצחק הוא כוכב הבניין הנשאר בזמן.

גנומן 646 - כוכב הגאולה קשור בשושנה, שהיא שושנת יעקב. הנה תכלת מרדכי, מלכות אסתר, שושנת יעקב ומזלות הלוויתן יורדים לארמון אסתר בבית ספר אסתר ללמוד את המידות המסוגלות של מדרגות השיש הלבן.

גנומן 647 - כוכב אברהם קשור בשם "אהיה" הראשון, ועושה הגואל חיים סימן מהכוכב הרביעי של הדור הרביעי אל הכוכב הראשון של אברהם, כך שהוא מקשר יחד את כל כוכבי העגלה הגדולה ואת כוכבי הגאולה השלמה, וכן מקשר אליהם את כוכב כריסטו, הוא כוכב המפליא המשיחי.

גנומן 648 - מהכוכב הרביעי יוצאות מלחמות השם נגד שיטת האצילות של ספר הזוהר הפסול, נגד הלוגוס של יוחנן, נגד המידות הרעות של חב"ד, נגד כל עבודה זרה, נגד הזנות, נגד הורסי הטבע, נגד מי שעושה מעשים רעים נגד אחרים בכוונה, נגד מי שמכחישים את קיום האל, נגד שונאי ישראל ושונאי יהודים ונגד קרמינה דלה דונה, השונא את סימן החמור.

גנומן 649 – ביקר אצלנו משה ברדי שאמר לי: "האם אתה לא יכול לתת קצת מהעין הימנית לכולם? אולי יש לך כאילו עודף, שמאפשר לתת לאחרים, וכך כולם יהיו בסדר". אמרתי בסבלנות: "העניין זה הוא לשם התבוננות במידות ולשם האיזון הצודק בהבחנת הצדק".

גנומן 650 – משה ברדי אמר: "אני רוצה לעשות טוב לכולם". עניתי: "במסגרת הגאולה השלמה אתה מבשר ועושה סימנים, נותן כבוד לשמיים ועושה מצוות חשובות, כי הבשורות הן בשם אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואתה עוזר להכיר בגואל האחרון ולהיקשר לגאולה השלמה.

גנומן 651 - "אבל שלא תסתכל רק על הרגשת הלב, כי הנטייה בלב והרגשת הלב לא יתנו משפט צדק" (ככתוב במשלי כ"ח, 26: "בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל; וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חָכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט").

גנומן 652 – הלב הטוב הוא העיקר, והלב הטוב יוביל את האדם לפעולות טובות, אך אם אין הבחנה על פי השכל והולך האדם רק על פי נטייתו והרגשתו הוא יטעה בדברים רבים. כך הוא גם בנוגע למחשבה - נכון הוא שכוח האמונה בלב הוא העיקר, אבל אם האדם לא יידע את תנאי האמונה האמיתית תיטה אמונתו גם לדברי שקר!

גנומן 653 - וכן הוא בכל הדברים: הלב הוא העיקר, והמידות הטובות הן האהובות לפניו יתברך, אך אם האדם לא מבחין בשכלו במה שיש להבחין בו, הוא לא יהיה שלם.

גנומן 654 - בלי הרוח תהיה האמונה כמצוות אנשים מלומדה, ולכן צריכה האמונה להתחדש תמיד בתפילה, תפילה אמיתית מהלב, בדיבורים ישירים עם ה" ובשפיכת הלב אליו יתברך. אחרת היא תהפוך להרגל בלבד.

גנומן 655 - תחבולתו של אברהם אבינו הייתה להביא את העוברים במדבר לאוהלו, לתת להם אוכל חינם ולשוחח איתם, ואחרי כן כשרצו האורחים להודות לו ולשבח אותו, אז היה הוא מסרב להודיה ולשבח, ואומר להם לשבח את מי שברא אותם.

גנומן 656 - לא היה מי שהיה מקבל מאברהם אוכל וחסד, שלא היה משבח אותו. כאשר אברהם היה מסביר לאורחיו שישנו בורא ושאחד הוא, לא הייתה לו שום כוונה אחרת ולא היה איכפת לו אם יסכימו או יתנגדו לו, כי לא היה לאברהם אבינו שום אינטרס עצמי בדבר זה, וכל התחבולה הייתה רק לשם הפצת האמונה באל אחד.

גנומן 657 - אברהם לא פתח מסעדה בכדי שיבואו האורחים, יאכלו מה שהם רוצים, ישלמו וילכו להם. כל כוונת האש"ל הייתה לקרב אנשים להכרת הבורא, כי אחד במינו היה אברהם, וכולם היו עובדי עבודה זרה בזמנו. בנוסף, אברהם, שהיה כבר עשיר, השתמש בעושרו לעשות חסד עם אחרים בכדי לקרב אותם לאמונה, כי זה היה תפקידו מאת ה". אברהם היה מקרב את האנשים, ושרה אמנו הייתה מקרבת את הנשים.

גנומן 658 - הנה אנו, החמורים, נמצאים כעת, ביחס לסימנים השלמים והבשורות, במצב דומה לאותו מצב, הי-הא!, כי אף אחד לא יודע את הדברים, ומצווה עלינו להמציא את הדרכים שדרכן יהיה ניתן לבשר את הבשורות החדשות מאת ה" ברוך הוא. זהו תפקידנו וזוהי שליחותנו במסגרת סימן החמור אוכל לחם.

גנומן 659 - ומי בין הנבחרים? סולי קמחג'י, אנה גספרוטי, דוד לוי וכל משפחת לוי, רמו, עליו השלום, נלדה, זכרונה לברכה, איליאדה, ג'ינו, ג'יורדנו, רנאטו, פאולו, נודע, דניאל, יעל, ג'יוזפה, שרון, רחל ומשה ברדי. לכולם יש לב טוב ואמונה בלבם. חלק מהם יהודים, חלק מהם לא יהודים וכולם פשוטים באמונתם. אותם בחר ה" ברוך הוא להיות החמורים הראשונים. ומי יכול להתווכח עם בחירת ה"?

גנומן 660 - כעת, בעזרת ה", בא הזמן לתיקון העין הימנית, להבחנה וללימוד של החוק החדש, של הברית החדשה השלמה עם התענוג הרוחני החדש, עם העמקות שלא הייתה ידועה קודם לכן ועם כוח התפילה החדש ועשיית הסימנים. בפסח תשס"א מתחילה תקופה חדשה מתחת לסימן חמור אוכל לחם, ובעזרת ה", יתחילו סדרים חדשים בדברי ימי הגאולה השלמה.

גנומן 661 - יומן: ח' בניסן תשס"א, 1 באפריל 2001: סולי קמחג'י חלם שראה את הגואל חיים ליד שולחן בסעודה, והיו נוכחים במקום אביו, קמל קמחג'י, עליו השלום, שסולי היה לידו, וכן קרובי משפחה נוספים שישבו ליד השולחן. הצדיק חיים ביצע את הברכה על הלחם, ואחרי האכילה ברך את ברכת המזון. קמל קמחג'י היה בחלום כבן שלושים שנה. - - סולי התקשר לספר לי את החלום בשמחה רבה, ושמחתי מאוד איתו.

.................................................

---

[1] זאת בשל העובדה שהבלבול הבסיסי בו נשאר לא פתור בתורה עצמה ובמסורת, עד שחטא האצילות מתגלה. רק אז יכול חטא העגל להיות מובן, הואיל ומאחורי חטא זה שוכנת גם דוקטרינת האצילות של דת חרטומי מצרים ועל כן של המנטאליות המצרית של הערב רב, אם כי היא לא נקראה אז 'אצילות'. דוקטרינת האצילות וטרמינולוגיית האצילות הופיעו רק עם ספר הזוהר, כאשר גם החכמים לא ראו בהן אלוהים חדשים.

[2] לאחר מכן התקבל חלום על-ידי ג'יוזפה, בו נראה חלק נפרד של בית התפילה החדש שבו כן היו קורבנות, כמו במסורת. קבוצת רבנים השגיחה והחליטה מי יוכל להביא קורבנות ומי לא. בחלום הם הרחיקו את ה"הלניסטים", וכמובן את מי שרצו להקריב קורבן ללא כוונות תורה אמיתיות. בכל מקרה, הקורבנות הללו אינם חלק אינטגרלי מן המנהג החדש. -

[3] אציין כאן כי קיבלתי את האמרה "הגואל אינו המשיח, והמשיח אינו הגואל" מן הצדיק חיים מספר שנים לפני שנבחר לגואל, עם פטירתו. הוא אמר לי מספר פעמים כי זוהי אמת חשובה שעם ישראל כולו אינו יודע עדיין, וחוסר הידע הזה הוא גורם שהביא לבלבול רב סביב המונח "משיח". הצדיק חיים לא גילה לי שהגואל קשור למלכות השמים, מה שהתגלה לאחר מותו. שיעור זה, עם זאת, היה עמוד תווך של הבנה עבור הגאולה השלמה בדומה לשיעורים אחרים שהייתי צריך לקבל קודם לכן, כדי להסביר את הסימנים השלמים לאחר מכן. לדוגמא: הידע החשוב אודות הדרגה הנעלה של מורה הצדק, שיסד את בית הספר האיסיי ואודות שהותו של ישוע בו במשך 3 שנים שלמות. רק עם ידע קודם זה, סיפור שליחותו של ישוע היה יכול להיות מובן מאוחר יותר.

[4] הו, עד כמה "ישתגעו" ה"קבליסטים" או ה"קבליסטים לשעבר" כאשר הם יבינו שהפסוק הזה הורס את כל הקבלה השקרית של זעיר אנפין ונוקביה. מדהים הוא שהמילה "זעיר" כתובה בפסוק.

[5] כיום סולי.

[6] כיום האתר הוא: Beit-Sefer-Esther.com.

[7] הערת פרץ, 2018: כבר כמעט 36 שנים עברו והמצב לא השתנה.

[8] הערת פרץ, 2018: מלבד דרך אתר האינטרנט שלנו, Beit-Sefer-Esther.com, אך עד כה לא ראינו תוצאות קונקרטיות מהפצה זו.

[9] כיום: Beit-Sefer-Esther.com.

[10] ברוך ה', הסתיים הספר ב-37 פרקים. תרגמתי אותו לאנגלית ודוד לוי תרגם אותו לאיטלקית. ראו את חלומי על הרמב"ם, עליו השלום, אחרי שסיימתי 30 פרקים.