כתב: פרץ גרין

ערך וביצע הגהות: משה לוי

ספר האישה הנלאית בשביל לחמה

הקדמה

כ"א בסיוון, תשע"ו

שמע נא את אמרותיי, ה' אלוהיי

והקשיב נא לעניות דעתי, אהיה אשר אהיה

כי מפציר אני בך אל שדי

שתגזור על כל מחשבותיי לעמוד לפניך תמיד.

האם כזר הייתי לפני הצדיק חיים?

כן ראיתי בחלומי שלשום

כזר לפני הגואל חיים,

ונאמר לי כי אתה

פורץ גדר וגודר פרץ

ולכן לקחת שם לעצמך,

ואיך לא תהיה בריחוק מהגואל חיים?

רציתי למות מהצער על דבר זה

ואמרו לי: "אל תצטער

הסתכל בנוגע לְמָה

שאתה פורץ גדר וגודר פרץ

הלא כולו על דברי הגאולה השלמה

ועל מישרתו של הגואל חיים".

התחלתי לחשוב, וכן הוא,

אי אפשר להכחיש,

ובאו לי מחשבות על דברי

שלושה עשר עלי השושנה

שעסקתי בהם לפני ה'

על פי הוראות הגואל חיים,

לפרש מה שיכולתי לפרש

מספר הכוכבים וממלכות השמים

ומבית התפילה ומן החמור האוכל את לחם

הגאולה השלמה ואוכל את לחם תחייתו

של הצדיק חיים.

והלא אלפי רבבות אחר כך

ייהנו מפורץ גדר וגודר פרץ!

בחלום עצמו נכנסה שמחה חזקה ואמיתית,

כי יכולתי לסייע במידת מה

לבני העולם הבאים.

ואיזהו השמח, אם לא השמח בחלקו?

ומה אני ואיפה הייתי בין האובדים

והושיע אותי הצדיק חיים

מטומאת טעויות הזמנים,

והאיר את עיניי בחכמה אמיתית

והרים אותי עד לחדר קדוש

ועד לכתר רצון.

מה אוכל לומר, כי בלי הצדיק חיים

הייתי נשאר בין המתים

שאינם יודעים ימין או שמאל.

ואם נעשיתי גם כזר לפניו,

מצידי אמנם אין לי אלא אהבה אליו

על כל האהבה שהראני

ועל כל האוצרות שמסר לי.

ואם יכולתי לגרום במידת מה

שגם אחרים, אלפי רבבות, ברצון ה'

יבואו לאהוב את הגואל חיים,

הרי זו שמחה אמיתית שנשארת בזמן.

אבקש רק שמקרוב או מרחוק

שלא תסור מחשבתי מעל הצדיק חיים הנבחר

לא בעולם הזה ולא לעולם הבא,

ואראה אותו תמיד.

זו תפילתי לפני אל עליון

זו בקשתי לפני אל חי.

ומה אעשה אשר למחשבה המטרידה אותי?

אגלה אותה בכתב

אולי יעזור לי להתחמק מכבדותה.

כי ב-1996 בחלום ישבתי ליד שולחן ארוך

עם המורה חיים ועם אביו הקדוש

ראש ל"ו הצדיקים בדורו,

שממנו ירש בנו הצדיק חיים.

והיה העניין שיכולתי לקבל על עצמי

את המוות שלי ולעלות.

בימים אחרי החלום ההוא

הכנתי את עצמי לזמני,

אך בעת חולשה,

או על פי השגחה נסתרת,

כאכילה מעץ הדעת טוב ורע,

חשבתי על כל הקרובים אלי -

על נודע ופאולו, על גילת חיים

ועל יהואל יהואל וחיים שמשון

ועל החברים הקרובים,

ובכיתי בדמעות שליש,

וחשבתי על תפקידי

בעבודת ספר משנת חיים

והנה נשארה עבודה רבה מאד להשלים.

הסתכלתי ימין ושמאל

ולא ראיתי מי שהיה מוכן לקבל על עצמו

את האחריות ההיא,

ועוד היו הרבה דברים

שעוד לא הגיעו התלמידים

לפרש אותם, כי מאחוריי שלוש עשרה

שנות לימוד עם המורה חיים.

בכיתי במר נפש וביקשתי זמן

ושוב לא יכולתי לעלות, ועד הנה

מוכרח אני להמשיך לחיות בעולם

בכדי להיות פורץ גדר וגודר פרץ.

כן היא הדילמה המטרידה אותי,

אבל מאידך גיסא כל עוד שאני ממשיך,

גם העבודה הזאת נמשכת

ומתרחבת, וגם תלמיד לי

המכתיר אותי בשמחת העבודה.

ואי אפשר לי לתאר בשום אופן

מה היה אם ב-1996 כבר הלכתי,

אינני יכול לעמוד על אותה המחשבה.

ומה אני יודע ומה כוונותיו יתברך?

ואולי בכלל לא כמו שאני חושב,

אולי אם הייתי נפטר אז היה יותר טוב

לכל הדברים, שאם לא כן

למה באו אביו הקדוש והצדיק חיים

והזמינו אותי לעזוב את העולם הזה?

ואולי מהעולם השני יכולתי לעשות

יותר ממה שעשיתי פה?

ואמנם הטבע מידה חזקה היא,

ומה שיכולים לקיים בעולם הזה

יש לו חיזוק גם בעולם הזה וגם בשמים.

ומוכח הוא מכל פינה

שהפעולה העשויה פה היא הרצויה,

אם ישנה האפשרות לקיים אותה בעולם.

ועוד אגלה מחשבה עמוקה אצלי

שאולי ראו הם את הטרחה

שאצטרך לעבור מצד הרבה פינות?

ואולי ראו את הירידה שאצטרך לקבל

מטרחת העבודה עם בני אדם אחרים

שצריכים תיקונים רבים?

לא בקלות מקבלים אותם,

ואני משתדל בכוונת

"הצדיק החי באמונתו

מתקן את עצמו תמיד".

סבלתי ממש ממרד וחצי מרד

ויותר מזה מהעדר ההבנה,

ולפעמים בכוונותיי או בטעויותיי לדפוק

על דלתות סגורות

הרחקתי במקום לקרב.

אלפי עניינים עברתי במשך השנים,

יורד ומתקן את עצמי,

כי בסוף כל השתדלות לתקן אחרים

הלא אני נשאר בחסרון וצריך לתקן את עצמי.

ובזה התעייפתי ונלאיתי הרבה

כאישה הנלאית בשביל לחמה,

ולא כגבר הנעתק במחשבתו מדברי אחרים

אלא כאישה הדואגת לילדיה יומם ולילה

ולא יכולה היא להינתק ממחשבותיה עליהם.

כך ראיתי גם בעצמי אלפי ירידות ואלפי תיקונים

ומהם יצא לי לכתוב דברי תיקונים

בשביל הדורות פורץ גדר וגודר פרץ

ועד להיותי כמפרש לדברי הגואל חיים

במקום להיות כתלמיד ראשון

חי על יד הצדיק בעצמו.

את זה אני מסביר לך, משה,

ובשנים שתבואו תתבונן ותבין

את דבריי עוד יותר.

ומכל מקום חוזרת המחשבה

ליֶדע נכון, כי הרי המורה חיים

מת לפני זמנו

ויש לומר על פי סימני הדברים

שלושים וחמש שנים לפני זמנו.

כחלק מן העניינים שהגיעו לפני הזמן,

אמר לי המורה בשנות הלימוד הראשונות איתו

שהצטרך להביא אותי אליו לפני הזמן,

כי לולא כך, נטמעתי בנ' שערי טומאת חב"ד

ושוב לא היה אפשר להוציא אותי לישועתי.

אינני יודע כמה שנים לפני הזמן,

אך יודע אני שאחרי שבע שנים כתלמידו,

הוא הרשה לי להיכנס לחדר הקדוש שהכין בשבילי לפני הזמן.

ובסוף בקבלתו את אותה הגזרה הנוראה,

קרה הכול לפני הזמן

בכדי שבזכות קורבנו,

ייתנו לעולם שלושים וחמש שנות חסד יחסי

לפני כניסת עיקר שנות הדור הרביעי.

ואם כן, זה קצת מרגיע את מחשבתי על גורלי

כי בהשגחת ה' עלי הצטרכתי להישאר בעולם

ומה שבאו המורה חיים ואביו הקדוש,

הוא כי ידעו הם והבינו את הירידה שאצטרך לנשוא,

ומצד הדין יכלו להציל אותי ממנה.

כי בעצם ענייני הסימנים השלמים

בשלוש עשרה השנים עד אז

כבר הצלחתי לקיים את סימן "בא הזמן"

ואת סימן "תיקון הנצרות"

ואת סימן "הרפורמה ביהדות"

ואת חתימת "תפארת הברית השלמה"

ואת סימני "החוק החדש" ו"המנהג החדש"

ואת פתיחת המנות הטעימות

של הדג הגדול לוויתן

ואת קיבוץ סימני חלומות הגאולה השלמה

וחלומות הדור הרביעי

ואת סימני תחייתו של הצדיק חיים

בסימן השלם של תחיית המתים.

כל אלה היו כבר קיימים ב-1996,

ולכן על פי הדין יכולתי כבר לעלות,

אם לא שבאה בסתר השגחתו יתברך

לטובת שלמות כל הטקסטים

ויתר הסברי פורץ גדר וגודר פרץ.

עוד נשארו יומיים לכ"ג בסיוון, היום בו נפטר הצדיק חיים

בו נשאר בלא בשר, רזה עד העצמות אבל ער

וכולו קדוש וזכות גדולה הייתה לראות אותו

ולהיות על ידו ולנגוע בו ולנשק לו על מצחו

ולעסות את אצבעות רגליו.

ובשעות מנחה, האיר מגופו

אור חזק ומפליא, ואני מסתכל ורואה

ונוגע ברגלו כדי לזכות לברכתו,

ולעזור במידת מה להמעיט את סבלו

ואת כאביו

וגם את מחשבותיו, כי בראות אותי על ידו

הייתה לו נחמה.

בראותו שתלמידו לא עזב אותו לרגע,

ולהרגיש את אהבת התלמיד אליו,

ואת חמלתו על מורו הסובל

והמכין את עצמו לעזוב.

כי אלו היו שבעה עשר ימים

שלא עזבתי את ביתו

ונשארתי על ידו יומם ולילה

כמה שיכולתי.

זה היה כבר אחרי שהצדיק חיים ציווה,

וכבר הודעתי את זה לג'יורדנו ולדוד ולאיליאדה ולרנאטו

ולרמו ונלדה לוי, וידעה שרה פודו (מרקוס).

והייתי מרים את רגלו בכדי שיזרום הדם

אבל כמעט ודם לא נשאר בו,

והיה קשה לראות את הצדיק חיים באותו המצב.

המורה חיים בירך אותי אז ואמר שהוא שמח

שזכיתי לכל זה, ולראות את המורה בסבלו.

הוא בירך אותי:

"אלהים יחנך בני והֶיַה לחייל חזק במישרתך".

מרוב הסבל והייסורים שראיתי

לא הצטערתי מעצם הפטירה,

כי הפסיקו כאביו.

ישבתי על יד רגליו בפטירתו

ולא הרגשתי שכבר אינו נושם,

עד שנכנס דוד לוי, והוא שראה זאת קודם

שכבר הצדיק עזב את גופו.

אמרתי אז ליד פניו הקדושות:

"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"

ודוד אמר זאת ביחד איתי.

גם אשתו מזל לא הראתה הרגשה של צער

בפטירתו, כי גם אצלה הייתה הרגשה של נחת

מהפסק הייסורים והכאבים,

והלבישה אותו בתכריכי גרביים לבנים על רגליו.

אחרי זה הגיע הרב לאראס מן הקהילה היהודית-איטלקית במילאנו

שאחר כך סידר את הלוויה ליום המחרת, כ"ד בסיוון.

המורה חיים הוא הצדיק הנסתר הקדוש

שקיבל על עצמו

את הגזרה הכי קשה

שאי פעם יצאה מבית הדין של מעלה.

לבדו נכנס וקיבל אותה על עצמו,

כי שאר הצדיקים פחדו ממנה

ולא יכלו לגשת ונבהלו במקומותיהם,

כי ראו גזרה עולמית של עוונות כל העמים,

גזרה ההורסת חלק גדול מכל העולם

אם ממים, אם מאש, אם מרעידות אדמה

אם ממלחמות ואם ממחלות קשות חדשות

הורגות ומאבדות אזורים שלמים וגדולים של בני אדם.

ופחדו, כי אף על פי שהם צדיקים נסתרים אמיתיים

אשר עבודתם לה' היא לקבל על עצמם את גזרות בית הדין

ורגילים הם לראות גזרות קשות,

כמו הגזרה ההיא עוד לא ראו

לא דומה לה ולא קרובה לה,

גזרה אחרת לגמרי

של קושי, מוות, הרס ואבדון.

פחדו ולא הצליחו לחשוב,

רגליהם רעדו ולא יכלו לזוז

והם עמדו במקומם, שתקו ולא פתחו את פיהם.

לעומתם, הצדיק הנסתר, ראש ל"ו הצדיקים

ראה את הגזרה הנוראה

שאין לה דומה בכל דברי הימים

ושתכה את כל העולם

ולא תעזוב כי אם שרידים,

והתחזק הצדיק הנסתר

וניגש פנימה

וראה עוד יותר את גודל

השבר העולמי הבא.

הוא ריחם על יושבי העולם

ואמר לפני ה' ולפני בית הדין העליון:

"אני מוכן לקבל את הגזרה הזאת על עצמי

ושלא תיפול על העולם",

וכך נחתם בבית דין של מעלה.

הוא לבדו בעליונות קדושתו

ובחיזוק נשמתו הכללית העליונה,

העניו האהוב בכל דרכיו,

המורה חיים, קיבל על עצמו את הגזרה.

הוא שעבר כתר ימים בסבלו

והוא שנבחר לקבל את הידע השלם של ברית שלום

לקום בתחייה השלמה

ולהביא לעולם, כגואל האחרון,

את עץ החיים, וכן שמו חיים

שנברא לפני בריאת העולם

לטובת עם ישראל ולטובת כל העמים,

שישרדו אחרי הדור הרביעי.

רק אחרי פטירתו ותחייתו והגעת בשורות הגאולה השלמה

מבינים יותר שאותה הגזרה

הייתה קשורה לזמן הסוף

לפני יום ה' הגדול והנורא,

זה אשר נקרא "עיקר הדור הרביעי".

וגזרת יום ה' הגדול והנורא

אין גזרה כמוה, מפני שהיא זו המטהרת

את העולם מכל הרשעים שונאי ישראל

ומכל החוטאים ברעות נגד בני אדם אחרים

ומכל עבודת האלילים המפוזרת בכל העולם

ומכל מעוותי טבע העולם,

היא תקופת יום ה' הגדול והנורא

שמבשר עליה אליהו הנביא, זכרו לברכה,

שהיא תקופה יחידה ומיוחדת

לא הייתה כמוה לפניה ולא תהיה כמוה אחריה.

ולכן אחרת היא מחשבת ה' בדבר הגזרות,

כי בזכות קורבנו של הצדיק חיים ובפטירתו

נתבטלה הגזרה בזמנו ולא נפלה על העולם

ונמצא העולם כבדף חדש

וניתנו לעולם שלושים וחמש שנים,

והעולם מושם תחת הניסיון מתוך דף חדש,

והחסד נותן שיכולים לשוב בתשובה

וירוחמו.

גם יורדים הסימנים השלמים

ויש השתדלות לקיים את סימני הגאולה השלמה.

הלוואי שיבואו לדעת ויזכו,

או שמכל מקום הסימנים בעצמם

יעזרו לבני אדם לחפש ולמצוא דרך טובה יותר.

אבל העובדה העצובה היא שרוב העולם

לא רק שלא שב בתשובה

אלא חוזר לדרכיו המוטעות והרעות

וגדלה השנאה לישראל

ומתפרצת הפריצוּת, בעוונות, נגד הטבע

ומתרבים החטאים הקשורים בדור ממון

וכל מיני רעות מתחדשות,

אך יום ה' הגדול והנורא מוכרח לבוא

כי היא גזרת הדור הרביעי הסופי

המקדים בהכרח לתקופות הגאולה השלמה

ולחזרת הטבע, עד שיתגלה עץ החיים

בזכות הגואל האחרון חיים,

פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום.

ולשואל אם נתבטלה הגזרה

מדוע מגיע עוד הדור הרביעי שכל הגזרה בו?

נתבטלה הגזרה, אבל בחירת האנושות נשארה

לבחור בין הטוב והרע.

הנסתרות לה' והנגלות לנו ולבנינו לעד.

ומי יכול לחשוב על קושי גזרת הדור הרביעי

אם הצדיק חיים לא קיבל על עצמו אז את אותה הגזרה בקורבנו?

רחם נא, ה' אל עולם, המרבה לרצות בטהרת הלב.

ומה אני, קטן ורחוק מדומניקו מניגרסו

שלא היה יודע לכתוב ולקרוא

ובשנים הללו למד עם הצדיק חיים

וכבר אומר שהוא יכול לרדת לעולם

ולהיות עם החברים שלו שהוא עזב אותם.

ואשרי בנימינו נוסטר שעובד במלכות השמים

בכל השנים שעברו לעזור בתיקוני נשמות.

וכן אשרי מאמיני תחייתו של הגואל חיים

שכבר הם במלכות השמים,

כרמו ונלדה לוי,

בקירוב לגואל חיים,

ונשארתי אני בעולם קטן לגביהם.

ירחם ה' ויזכני לעזור לאנשי ונשי הדורות.

ברוך ה' צבאות שבראני

להיות פורץ גדר וגודר פרץ,

ושמהסברי הסימנים השלמים

יידעו וייהנו בכל הדורות הבאים

מענוותו וקדושתו של המורה חיים. אמן וכן יהי רצון.

פרק 1

לחמנייה 1 – היום, 25 במאי 2016, פאולו, נודע, נח חנה נוגה ודוד נסעו לים המלח ולקחו איתם את מטה החמור אוכל לחם ומטה הסוס הלבן ואמרו: סימן שלושת הספרים - ספר הלחם, ספר האישה וספר האישה הנלאית בשביל לחמה. לפני שנסעו הסברתי ש"מלח" מורכב מאותיות "לחם", ויש כעת מפגש כוכבי תקופתי בין כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק. גם דוד בהיותו שם אמר "כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק".

לחמנייה 2 – אני נלאה ממש כרגע לדעת מה לעשות בשביל השבת. חלמתי שאני מעשן ליד שולחן השבת אבל אמרתי "לא, איני צריך לעשן בשבת" ועזבתי את הסיגריה. אחר כך אמרה לי נודע שגם היא חלמה שנח חנה נוגה ודוד היו מעשנים במרפסת בשבת והיא אמרה להם שאסור להם לעשן. עם זאת, אני איני מעשן בשבת ובכלל הפסקתי לעשן, כל שכן נח חנה נוגה ודוד לא מעשנים. לפיכך העניין אינו בעישון אלא במשהו אחר, ייתכן ומדובר בתענוג, כי אצלי העישון תענוג גדול היה, ובחלומותיי אני עדיין מעשן לפעמים. עם זאת, לנח חנה נוגה אין שום תענוג בעישון והיא אומרת שאם הדבר היה תלוי בה, היא הייתה מבטלת את כל הסיגריות שבעולם!

לחמנייה 3 – אמרתי אולי חסר התענוג הנדרש לקבל את השבת ולהתענג בה. התחילה נודע לומר שבנוגע לתענוג השבת ליד השולחן אני אשם, ולא רק עכשיו אלא כנראה כבר עשרים שנה, והתחילה בנאום תוכחה נגדי על כל האופנים שאני מחמיר בהם ליד השולחן. אם אני מדבר ומישהו מפסיק את הדיבור על איזה דבר שיהיה, אני מראה פנים של רוגז. אני "דיקטאטור" ליד השולחן: לא מרשה שום דבר שלא לפי קדושת השולחן, מצטט דברי חז"ל ולא רוצה לקבל דברים אחרים. דיקטאטור נורא אני וכשאני מביט במבט נוקשה, כולם רוצים לברוח ולא יכולים לסבול. וכן אם אני קורא משהו, אוי ואבוי למי שמפריע, כי כבר אני מוכן לשלוח את המפריע לגיהינום. דהיינו: אני רציני מדי ולא נותן להם לשמוח ליד השולחן.

"ומה אתה רוצה ממני?", אמרה נודע, "הרי אצלי השולחן שמח כמו שולחן של פונדק".

לחמנייה 4 – אלו רק מעט מהנקודות שאמרה נודע נגדי אבל כן הוא, היא אומרת, בכל הדברים, אני רואה רק את מה שאני רוצה לראות ולא מרגיש את מה שאחרים צריכים. דיקטאטור אני. נודע מודה שאני פועל לשם שמים ולשם הקדושה, ובזה אני לא אשם, אך אשמתי היא שאיני רואה עניינים אחרים. הם לא רוצים שולחן שמדברים לידו רק על דברי תורה אלא שולחן שיכולים לדבר על כל נושא ועניין בשמחה ובלי הגבלות. חופש! אני צריך לתת להם את החופש והחירות שלהם ולא להפריע להם. אני שמפריע לתענוג השולחן וגם לתענוגם של נח חנה נוגה ודוד, לא שהם רוצים לעשן אלא שהם חפצים בדברים שנותנים להם תענוג בשבת ולא הפחד והיראה וההחמרה שאני דורש.

לחמנייה 5 – שבת דברים – השתדלתי להתנהג כפי שהם רוצים, והם צודקים. יותר טוב. איני צריך להראות את רצונותיי או להקפיד עליהם על כל עניין. הם לא רואים את העניינים באותו האופן, בו אני רגיל לחשוב. הם רוצים ליהנות ולא להיות במתח על מה צריך לעשות או לא לעשות. בדברים כלליים כן, אבל מצב מהותי של כובד ראש הם אינם יכולים לסבול, ובאמת אני עקשן גדול שלא רציתי לראות זאת בכל השנים.

לחמנייה 6 – ואמנם אין לי ברירה כל כך. אני גם אישה הנלאית בשביל לחם הגאולה השלמה. אלף פעם אני חוזר על המילה "אני", כי מוכרח אני לדבר בגוף ראשון ואינני אשם בכך. החמור מדבר במסגרת הכלל "ה' ברוך הוא עשני לחמו". לא אני שהמצאתי את הביטוי הזה, וגם הצב המואר לא יצר אותו. האישה הנלאית בשביל לחם הגאולה היא כנסת ישראל. מאחר שמשנה אני צורה בהתאם לצרכי הגאולה, הנני כעת גם האישה הנלאית, ואני הוא המשלח לכם לחם על פני המים. וגם חמור אוניברסאלי אני ולכן נלאיתי עוד יותר. אבל הקושי הוא לכנסת ישראל עצמה, כי לחם חדש אני לגמרי ומה לה ולדברים חדשים?

לחמנייה 7 – אמנם כן היא הדרך. אם היה הצדיק הנסתר מדבר הרבה בגוף ראשון בשנות הדור הרביעי, כשאין עוד תפיסה כללית בנוגע לגואל חיים ולמלכות השמים, היו יוצאים מכחישים כנגדו, והעולם יכול היה לחזור לתוהו ממש, חלילה וחס, בגזרה קשה יותר מזו הנוכחית של הדור הרביעי, שבסיומו אולי חמישית מן האנושות תישאר. לכן צריך חמורים שאוכלים את לחם הגאולה ושכל כך אוהבים את הלחם, כך שנעשים ללחמו של קְדוֹש ישראל וגואלו. אישה הנלאית ללחם היא כנסת ישראל, כי בני ישראל שואלים כל היום איפה הוא המשיח, ותקווה בליבם תמיד, אך אין הכיוון מתאים לאותה התקווה.

לחמנייה 8 – לפיכך אם ירצני ה' אלוהיי עוד לאכול לחם הנאפה בתנור הגדול של כוכב המפליא, אשתדל להקל על ההתעייפות בהפשטת בגדי בני אדם ובהלבשתם באותיות כוכבי הגאולה השלמה בזכות הגואל הנבחר חיים. הדרך לכך היא מהלחם שכבר התגלגל על הארץ עד שהגיע מתחת לראשו של החמור המושך את העגלה, אותה נוהג האיש הזקן בחכמתו, המורה חיים. ואתם האישה הנלאית למצוא ולאכול את הלחם ולזרוק את האבק הנדבק בו מהדרך הארוכה שהתגלגל בה. אם תאכלו את דברי החמור הזה, תמצאו הקלה, נחת, פשטות ושמחה.

לחמנייה 9 – ואם מצאתם שמחה, אז תשרה עליכם רוח טובה מהרוח החדשה ככתוב "אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר" (יואל, ג', 1), וזאת דרך החלומות והחזיונות של הגאולה השלמה. לפיכך השתדלו עתה להבין טוב את הקשרים, מה שיקל עליכם מאוד להבין וליהנות מכל הדברים. הרי הקשרים יוצאים מששת הסימנים השלמים אשר נועדו להקל על כל הדרך ולצמצם את הנקודות שכל שאר דברי הגאולה השלמה כלולים בהן, כמו ברמז הנפלא בתורה של "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4). כי גדולים הם ענייני הגאולה השלמה וצריך לתפוס אותם בדרך נקודות, עד שישבו טוב בישוב הדעת. חכמת הבורא ישתבח היא ולא חכמתנו.

לחמנייה 10 – לכן כאילו התחלנו מחדש, אחרי שלושים ושתיים שנים של הסימנים השלמים, כי כן תפקידנו בכל שישים וחמש השנים של הדור הרביעי – להביא את הגאולה השלמה להתחלתה למען יתר דברי הימים. הי-הא! טוב ויפה, ומה הכוונה בקשרי ששת הסימנים הגדולים, כי גם בזה צריך הדרכה, ולבד לא מוצאים את הדרך אלא אחרי "בא הזמן" הכללי, אז מתגלים כוכבי הגאולה מספר הכוכבים של אברהם אבינו. רק כשמקבלים את ה"נקודה" הזאת לפיה הצדיק הנבחר, המורה חיים, מלמד אותנו את הלימודים החדשים של ספר הכוכבים, אז יכולים להתקשר עם הסימן השני השלם של השופט המשוח במלכות השמים. ישנם לימודים בעניין זה מתוך החלומות וסימניהם, אבל ראשית כל צריך לקשר את הדברים. רק דרך סימן כוכבי הגאולה מגיעים ל"נקודה" השנייה של השופט המשוח במלכות השמים ומדרגות השיש הלבן.

לחמנייה 11 – טעמי כל הקשרים יבואו אחר כך אבל קודם כל צריכים להבין היכן מצויים הקשרים, ולכן יש סדר בששת הסימנים הגדולים השלמים. וכן הוא אחרי שידעתם שישנו הגואל הנבחר, המדריך אותנו בעניין כוכבי הגאולה ושהוא השופט במלכות השמים. הנה אין הגאולה שלמה, אם אין איתה הבניין הרצוי מאת ה' ברוך הוא להיות המקדש השלישי הסופי, שלא ייחרב שוב אחרי שייבנה. עכשיו הצורך הוא לקשר את הדברים. הגואל חיים, המלמד אותנו את ספר הכוכבים של אברהם אבינו באמונת אברהם אבינו והיושב בראש מלכות השמים, הוא השולח לנו את המפתחות לקיום נבואת בית התפילה לכל העמים. אם אין סימן כוכבי הגאולה ואין סימן הגואל הנבחר במלכות השמים, אי אפשר שיישלחו מן השמים המפתחות ל"נקודה" השלישית הנקראת סימן האור החדש של חנוכת החנוכות.

לחמנייה 12 – כל זה יפה מאוד, אבל חסר עוד משהו חיוני ומהותי בעניין. הצדיק חיים מלמד אותנו את ספר הכוכבים והוא הגואל הנבחר במלכות השמים והוא איפוא אהוב ה' השולח לנו את מפתח המקדש הסופי, אך הנה הדילמה: הוא הגואל אחרי מותו ותחייתו במלכות השמים, בעוד דברי הגאולה השלמה הם בשביל כנסת ישראל בעולם! איך יגיעו כל הדברים אליה, לאישה הזאת הנלאית ללחמה? אה! צריכים לקֶשֶר המקבל והמקשר את ה"נקודות" הקודמות לפועל בכתבים המביאים ומסבירים אותם! אם לא כן, איך יגיעו לעולם? חוץ מזה ש"ווירבא וולנט סקריפטה מאנאנט" (המילים עפות אך הכתב נשאר), מדובר פה על הגאולה השלישית השלמה, ואי אפשר שיחסרו הלוחות שלה.

לחמנייה 13 – האם התורה שבעל פה יכלה להתקיים ולהימשך בזמן בלי התורה שבכתב? בוודאי שלא. ואפילו גאולת פורים בכל דרכי ההסתר שלה לא יכלה להימשך בזמן בלי מגילת אסתר, ולכן מדקדקים מאוד בכתיבתה כמעט כספר תורה, שאין גאולה בלי "התורה שבכתב" שלה. וגם לנצרות לא היה קיום בלי הברית החדשה הנוצרית, והאסלאם לא היה קם ונמשך בלי הקוראן. בוודאי אפוא שהגאולה השלמה זקוקה ללוחות הקבועים שלה לקיומה ולהמשכה לדורות.

לחמנייה 14 – ה"נקודה" הרביעית נקראת בין היתר הנקודה ה"משיחית", מפני שהעבודות הקשורות בה דורשות "משיחה" מהשופט המשוח במלכות השמים. גם הגאולה השלמה קשורה למשיחות בעולם ולבית התפילה של הגאולה השלמה. כוונת המשיחות בעולם היא לאפשר גם לחמורי הדור הרביעי, כשעוד בית המקדש לא נבנה, את האפשרות "לבשר" גם בחוץ. היא נקראת "משיחות", מפני שמבשרים במסגרתה על השופט המשוח במלכות השמים, דהיינו: מבשרים על הישועה לישראל ולכלל האנושות. זוהי פעולה בשורתית ישועתית והיא מבוצעת במסגרת תפקידם הראשוני של החמורים האוכלים את לחם כוכב המפליא.

לחמנייה 15 – ראו אפוא שהמשיחות הקשורה לחמורי הגאולה השלמה היא משיחות אחרת לגמרי מזו שבמסורת, כי אין המסורת יודעת להבחין בין הגואל המשוח במלכות השמים ובין החמורים והכוהנים המשוחים בעולם. גם הכוהנים של מזבחות בית התפילה נמשחים בשמן זית זך על מצחם ועל אצבעות רגליהם ברשות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים. המשיחות היא ה"נקודה" הרביעית שצריך שיקדמו לה סימן ספר הכוכבים וסימן הגואל חיים במלכות השמים, שהוא השופט המשוח הנבחר מאת ה' אלהינו, וסימן בית התפילה של הגאולה השלמה. ה"משיחות" האמיתית מתקיימת רק דרכם.

לחמנייה 16 – תשאלו מדוע משיחוּת הכוהנים לא שייכת לסימן השלישי של בית התפילה, והלא הכוהנים על מזבחות בית התפילה הם. העניין הוא שאין המשיחות החדשה של הגאולה השלמה נשלמת עד למשיחוּת החמורים, שהרי כל עבודת הקשרים שייכת לחמורים האוכלים את לחם הגאולה, ועיקר עבודת הקשרים הוא בדרך כתבי הגאולה השלמה, המביאים ומסבירים את דברי הסימנים, הם לוחות הגאולה השלמה, והכתבים כתובים בשמותיו של ה' אלוהינו לפי ענייני המעגלים הנבואיים, על דרך זו:

לחמנייה 17 –

גאולת ה' בשם "אהיה אשר אהיה"

מלחמות ה' בשם "ה' צבאות"

גאולת העולם בשם "ה' אלוהי עולם"

הגאולה המשיחית בשם "אל חי"

ישועת העמים בשם "אל עליון"

יראת ה' לישראל בשם "ה' אלוהינו"

אהבת ה' לכל בריותיו בשם "אל שדי"

לחמנייה 18 – אלו הם המעגלים הנבואיים המקשרים את כל התורה ואת כל המסורת לענייני הגאולה השלמה, כי כולם קשורים לשמותיו של ה' ברוך הוא הידועים במסורת. אם יבואו שמות הסימנים השלמים ללא המעגלים הנבואיים, יתבלבל הכל ולא יתקשרו ענייני הגאולה למסורת המקורית. זאת מפני ששמות הסימנים השלמים הם מן השפה הברורה המנובאת וכולם חדשים הם ולא מוכרים במסורת. לא ידוע במסורת מהו "ספר הכוכבים של אברהם אבינו" או "כוכב הגאולה" או "המורה הנבחר המלמד אותנו את כוכבי הגאולה" או "השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים" או "מדרגות השיש הלבן" או "בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם" או "סימני החמור אוכל לחם" או "סימני הנבואות החדשות של מסורת אליהו הנביא עבור הדור הרביעי" או "סימן תחייתו של הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים".

לחמנייה 19 – כל אלו הם שש הנקודות ה"נסתרות" בתורה מעל למילה "וישקהו", ולא נודעו כלל ועיקר עד ביאת הגואל הנבחר האחרון, אז יורדים בחלומות גאוליים הסימנים השלמים, ומתגלה השפה הברורה המסבירה אותם. לכן השלמות היא בששת הסימנים השלמים ביחד עם שבעת המעגלים הנבואיים, ובמספר י"ג דווקא, שהוא מספר השלמות של הגאולה השלמה. תפקידם של החמורים הוא לקשר את כל דברי הגאולה השלמה לכתבי ספר משנת חיים או ספר השושנה עם י"ג עלי הכותרת שלו. זהו תפקיד ישועתי וגאולתי, ולכן החמורים נמשחים במשיחה מהגואל חיים עבור העבודה הזו.

לחמנייה 20 – את, כנסת ישראל, עייפה מאוד ממאורעות העבר ונלאית למצוא דרך חדשה לעורר את רוחך וליהנות מלחם חדש, שאין את מכירה עוד בטעמו. אם תתני מקום לפשטות ותפשיטי את עצמך לרגע, הרי תמצאי שספר הכוכבים הוא של אברהם אבינו, אב המון גויים, ולכן אל תפחדי ואל תחתי יעקב כי אני עזרתיך. ונתתי לך שבע נקודות ואת חמוריו ועייריו של הגואל הנבחר חיים, ובאמונה פשוטה תמצאי את הדרך. לפיכך שמרי על הקשרים המוסברים כאן ותצליחי בהתבוננות נפלאה.

לחמנייה 21 – ה"נקודה" החמישית קשורה במסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואין הגאולה השלמה באה אלא לאחר הדור הגדול והנורא, מעשה ה' צבאות. והגם שישנן הנבואות על יום ה' הגדול והנורא, אותן נבואות מתחדשות עבור הדור האחרון לפני דורות הגאולה. בנוסף, ישנן גם האזהרות שלא נמצאות בנביאות נביאי ישראל, כמו איסוף צידה ובניית מקלטים לקראת הרעות הבאות, ועוד מיני אזהרות כמו שלא להסתכל על הירח במבט קבוע ולא על השמש, כי קיימת סכנת נפשות במהלך הדור הנורא והאיום הנקרא הדור הרביעי הסופי.

לחמנייה 22 – בפרק י"ג (9-13) של הנביא ישעיה מנובא עצם תוכן הדור הרביעי האחרון לפני הגאולה השלמה: "ט הִנֵּה יוֹם-יְהוָה בָּא, אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף--לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה. י כִּי-כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם, לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם; חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְיָרֵחַ לֹא-יַגִּיהַּ אוֹרוֹ. יא וּפָקַדְתִּי עַל-תֵּבֵל רָעָה, וְעַל-רְשָׁעִים עֲוֹנָם; וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים, וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל. יב אוֹקִיר אֱנוֹשׁ, מִפָּז; וְאָדָם, מִכֶּתֶם אוֹפִיר. יג עַל-כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז, וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ--בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת, וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ".

לחמנייה 23 – הגאולה לא יכולה לשכון בעולם עד שה' לא משמיד בו את כל הרשעים, ולכן שייך הסימן החמישי לסימנים השלמים והוא סימן כפול: הדור הרביעי והדור של הבנין החדש. בחלומו של דוד לוי נראתה ארץ ישראל אחרי כל הרעש והמחלוקת והבלבולים והדם והקשיים מכל צד – אז התהפך המצב באופן רדיקלי – נבנה בניין מפואר, והיה שלום מכל צד ושלווה. בין ששת הסימנים השלמים רק סימן זה הצביע על המתרחש בארץ ישראל (דוד עצמו חלם את החלום באיטליה), ועובדה זו בעצמה מלאה בסימנים חשובים. העיקר הוא שהדור הרביעי והבניין החדש בישראל עניין הוא לעצמו ביחס לשאר העולם, מפני שעם ישראל כבר עבר את השואה ובדרך כללית כבר שילם על עוונותיו הכלליים כעם, בעוד אומות העולם עוד לא שילמו בשל חטאיהן ורעותיהן.

לחמנייה 24 – הבניין המפואר וכל השלווה והאושר המלווים אותו מראה על בניין בית התפילה שיהיה למקדש בסוף זמן הדור הרביעי. בעולם הדור הרביעי הוא הדור המפואר בטכנולוגיה, ואין עוד דור כמוהו בהתפתחות, אשר רק תגבר במשך שלושים השנים הבאות. במקביל לבנין המפואר בישראל, בסוף הדור הרביעי בעולם יתגלה מצב של שלום ואהבת אחים ו"כולנו בשר אחד", ועוד תתגלה אהבה חזקה לעם ישראל והבנה חדשה כלפיו וכלפי כל דברי ימיו וכלפי אמת תורתו, כי מבלי זה לא תוכל הגאולה השלמה לשכון בעולם.

לחמנייה 25 – במסגרת ה"נקודה" השישית אומר אל שדי למוות כמו שהיה עד עתה "די". דהיינו: בביאת הגואל חיים למלכות השמים אחרי תחייתו, אומר בורא העולם למוות של העבר "די", הגיע סדר חדש בין העולם הזה לעולם הבא, והוא סימן שלם, כי לא צריך סימן אחר להשלים אותו, הואיל והכרזת ה' צבאות היא. מהרגע ההוא של תחיית הצדיק הנסתר חיים נכנס כבר הסדר החדש בהכרזת אל שדי אל מלאך המוות: אין לך עוד רשות לנגוע בכל מי שמאמין בתחייתו של הגואל חיים! מאז נמשך הסדר החדש בהמשך תמידי לכל הבא להחזיק בתחייתו. לפיכך הוא הסימן השלם שיימשך לכל דברי הימים עד לתקופה הרחוקה של תחיית המתים, שהיא חלק אינטגראלי של מסורת ישראל.

לחמנייה 26 – הוא המפתח המפליא הפותח והמשלים את כל הסימנים ואת כל ה"נקודות", שהרי גם בסימן הכוכבים, הצדיק חיים הוא המלמד את ספר הכוכבים של אברהם אבינו, והנה זה כבר אחרי שקם מן המתים. וכך גם בסימן השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים קם מן המתים למלכות השמים. כל הידע הרחב החדש של בית התפילה של הגאולה השלמה נכלל במסגרת המפתחות, שרק הגואל יכול לתת אחרי תחייתו, כי ממלכות השמים הוא מוריד את ענייני הקומות, המזבחות, ענייני הקדושה החדשה והמשיחות החדשה. וכן סימן חמור אוכל לחם, כי צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות, כי במלכות השמים הוא, וצריכים חמורים בארץ לקבל את הדברים.

לחמנייה 27 – הסימן החמישי קשור במסורת הנבואית של אליהו הנביא, וזאת לאחר שקם המורה חיים מן המתים. ביחד הם (ה"אדון" ומלאך הברית (מלאכי, ג', 1), דהיינו: הגואל חיים ואליהו הנביא בהתאמה) מגלים את הנבואות החדשות של הדור הרביעי הסופי. לכן כל הסימנים קשורים בתחייתו של הצדיק חיים מן המתים בסימן השלם של תחיית המתים. לפיכך שמעי כנסת ישראל, אני מבין שאת עייפה, וכעיוורת וחרשת אינך יודעת מהי הדרך למציאת לחם הגאולה, אבל הסתכלי את, הנלאית, כדי למצוא אותו, הלא ידעת להסתכל בכיוון בית לחם אפרתה. לפיכך שלי בעדינות את נעליך מעל רגליך וקפצי לרגע לכוכב המפליא. אל תפחדי ואל תחתי ואל תתני לקרסוליך להילכד מתחת למשא. עדינה את ויכולה להבין.

לחמנייה 28 – רק שכחי את עצמך לרגע, לבשי את שש ה"נקודות" וקראי את האותיות גם אחורנית: בקום הצדיק חיים לתחייה, נכנס זמן הדור הרביעי הסופי, וישנם חמור ועיר בן אתונות לבשר את דברי הגאולה ואת ענייני בית התפילה המנובא, כי הגואל הנבחר במלכות השמים מלמד אותנו את ספר הכוכבים שלאברהם אבינו.

האם קשה לך כנסת ישראל לזכור את המילים המועטות הללו, והרי כבר למדת תורה ותנ"ך ומשנה ותלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי וראשונים ומשנה תורה לרמב"ם ושולחן ערוך. קומי נא והתחזקי, כי אמר אל שדי "די" למוות הקודם, ונפתח סדר חדש בין עולם הזה ועולם הבא.

לחמנייה 29 – ראיתי בספר שנתן לי הצדיק חיים לקרוא בו לפני כארבעים שנה, כי יש מהחכמים הדורשים על "הא הידיעה" של יום השישי, שמרמזת היא על ו' סיוון, מפני שלא נברא האדם אלא בשביל לקבל את התורה שניתנה בו' סיוון. ומכוון העניין מאוד, כי נולד הצדיק חיים בשחר של ו' סיוון בעת המדויקת של מתן תורה. והוא שנבחר להיות בן האדם הנבחר שבזכותו מתחדשים ששת הדברים שנבראו לפני בריאת העולם: התורה, התשובה, גן העדן, הגיהינום, המקדש וכסא הכבוד. וכן שמו הוא חיים, כי שמו נברא לפני העולם והוא השופט המשוח במלכות השמים.

לחמנייה 30 – גם ישוע בן מרים ויוסף רמז עליו באוונגליונים, בדברו על "בן האדם" שיתגלה בסוף, ושהכול מחכים לו. את זה ידע ישוע, לפי מה שיכול היה להשיג ממנו דרך הסימנים ההתחלתיים. בסימן הכוכבים השלם הגואל חיים מכריז על כוכב מבריק ומבהיר בצבעים מפליאים: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה", והרי אחרי הסברינו כאן על קשרי ה"נקודות" של הסימנים השלמים, יוכל המשכיל להשיג את כל דברינו על תיקון הנצרות ועל משרתו המשיחית של ישוע. כי אז, לפני 2000 שנה, יצאו ה"נקודות" שמעל ל"וישקהו" בצורה "נקודתית" התחלתית ללא הרחבה והסברים המאפשרים להבינן בבירור. חסר היה אז החמור אוכל לחם, ולא ירדה השפה הברורה, ולכן יצאה הנצרות כולה משובשת. הי-הא! הי-הא! הי-הא! חג שבועות תשע"ו שמח, הוא חג עשרת הדיברות וחג יום ההולדת של המורה חיים.

פרק 2

לחמנייה 31 – אחרי כמה חלומות בנוגע לעישון בשבת, אני מוכרח להסיר את ההיתר שכתבתי במקורות החוק החדש, דהיינו שהמעשן בשבת מחמת אונס ההרגל שלו ושבלי העישון מתעצבן וקשה לו מאוד, ילך למקום סגור שאחרים לא רואים אותו ויעשן. זהו חוק שנועד רק לאנשים בדור הרביעי כי יהיו בו חולי עצבים רבים. אחרי קריאתנו בשבת במנהג החדש את הדיבר הרביעי, הגיעו כמה חלומות בנוגע לכך. גם הלילה, שבת נשא, הייתי ביחד עם אבי עליו השלום, מוריס גרין, והיה רגע שעישנו בשבת. מישהו שאל אותנו בחלום אם אסור או מותר לעשן, וענינו שאין זה מותר אבל ישנם רגעים שיכולים לעשן.

לחמנייה 32 – בחלום לפני כן הייתה שבת ועישנתי אבל לא המשכתי באומרי כי זו שבת והנחתי את הסיגריה בצד. באותו פרק זמן נודע חלמה שנח חנה נוגה ודוד היו מעשנים ונודע אמרה להם שאסור לעשן בשבת. אבל מה כל זה, הרי אני כבר לא מעשן וכל שכן דוד ונח חנה נוגה לא מעשנים. מובן מכך שלא נתקבל ההיתר, כי מבלבל הוא יותר ממה שמסייע. גם את הצעירים שלא מעשנים היתר כזה יבלבל ויכולים לבוא לקלות הדעת בעניין זה, וגם שומרי שבת שיודעים שאסור לעשן יכולים להתבלבל.

לחמנייה 33 – על כן דבר קל הוא, שהרי החוק החדש מקובל בבית הדין של מעלה, ולא נתקבל בו שהחזרתי את ההיתר.

לחמנייה 34 – כשאני מעשן בחלום ליד השולחן בשבת ומחליט להניח בצד את הסיגריה, כאילו לא דבר ברור הוא, כי למה לי סיגריה ביד מלכתחילה? בחלום נודע חלמה על נח חנה נוגה המסבירה שלא צריך לעשן בשבת, ולכן אם ישמעו שיש מי שמעשן מצד טעם הרגלו וכו' - העניין רק יבלבל או שיהיה לדבר נוסף שמבלבל ולא מבהיר. גם חלומי על אבי ועליי המעשנים בשבת, בו אני משיב שאין זה מותר אבל יש מצבים שכן, מראה עוד יותר על הבלבול הנגרם מהחוק הזה.

לפיכך נסיר את הדין ההוא מהטקסטים ושוב לא מתקיים היתר זה. ודוק, כי מאז לא ראיתי חלומות נוספים בעניין זה מאז.

לחמנייה 35 – בשבועות תשע"ו חלמתי שהייתי במים, כאילו בים, והיו בו שלושה סוגים של דגים: אחד במים העליונים, אחד באמצע ואחד למטה, שכלל עירוב של תמנון ולוויתן. ראיתי את עינו הגדולה ושמעתי שהוא מדבר בשפתו הדגית אל דגים אחרים אבל לא הבנתי אותה, ובדרך צינור יצאתי מן המים ברצון מפני שהם עייפו אותי. בהגיעי למטה כשאני שוכב על הארץ קיבל אותי ג'יוזפה וסיפרתי לו על הלוויתן המדבר בשפתו ושלא הבנתי אותו. -

להלן גם חלום של דניאל המעניק לנו הבנה גדולה יותר בעניין הדור הרביעי, שבעקבותיו כתבתי תפילה, שתובא בהמשך. הנה החלום:

לחמנייה 36 – 20 ביוני 1999, מילאנו:

דניאל חלם שהוחזר לזמן הבריאה, בו החושך כיסה את התהומות. הכוכבים עוד לא נקבעו והכול היה, כביכול, מעורב יחד. היו בחלום גם חייזרים וממדים שונים. דניאל ראה את העתקת כוכבים ודברים רבים חוץ לטבע. אחרי כן חזר הוא לזמן ההווה וראה חזיונות על הבלבולים הנוראים שיתרחשו במשך הדור הרביעי הזה. - -

אנו אומרים תמיד שמוחנו לא מגיע ליצור השגה נכונה על המאורעות של תקופת יום ה' הגדול והנורא. האירוע בלתי ניתן להבנה עבורנו. חלום זה של דניאל עוזר במשהו ליצור פחד. דהיינו שיש משהו בדור הרביעי הדומה לתוהו ובוהו של הבריאה, החושך, העתקת כוכבים ואובדן יסודות הטבע.

לחמנייה 37 – תפילת תוהו ובוהו

חדש אותנו, ה' אלוהינו, והוציאנו מהתוהו ובוהו, הצב אותנו בחיים של סדר ויציבות, בקביעות האמת והמוצקוּת של הדברים הנשארים בזמן. אמן.

הושיענו, אהיה אשר אהיה, מיום ה' הגדול והנורא, כאשר בגלל חרון אפך מוכן אתה להחזיר את העולם שבראת לתוהו ובוהו, עולם בלי עיצוב שבו הכל בערבוביה, דבר בדבר אחר, אלמנט באלמנט אחר, בלי גבולות, בלי הבחנה, בלי כוח ההיכרות, בלי למעלה ובלי למטה, בלי ציוויים ובלי מצווים, עולם שבו חמתך משחיתה את הארץ ברוגזך, עולם של מתים בכל מקום, עולם של ילדים הנאכלים מפני הרעב.

הרם אותנו עכשיו, ה' אל עולם, והרחק אותנו מן התוהו ובוהו שיגיע. אמן. רחם עלינו כעת בחסדך לפני תזוזת הכוכבים ממסילותיהם, לפני שינויי סדרי השמים, לפני ירידת מלאכי החבלה, לפני הרעות של היום האכזר המהפך וההורס את רעות בני האדם, לפני הגעת זמן החושך העבה, שיכסה את כל כוכב הלכת הזה.

ה' צבאות, כסה אותנו בכנפי שמירתך בחמלה ורחמים על הקטנוּת שלנו. אמן. חדש אותנו ושמור עלינו, אל שדי, ואמור "די" לתוהו ובוהו. אמן. אנו מפצירים בך, אל עליון, זכור אותנו לטוב עכשיו ושים אותנו בדרך הגאולה השלמה האהובה עליך. אנו מבקשים ממך, אל חי, גאל אותנו בתחייתו של הגואל חיים. אמן וכן יהי רצון.

..........................

לחמנייה 38 – 10 בינואר 2004, סטרזה, איטליה:

דניאל ראה בחלום את פרץ שמסר לו את "המזבח הנבואי לילדים". דומה הוא לארון הקודש החדש אבל צורתו כפנס. אמר לו פרץ: "האזן!". דניאל שמע קולות של פעוטות המדברים טוב על החמור. - -

לחמנייה 39 –

בתהליך ירידה מן הגבעה

שאני רואה מסביב

קולות החושבים לדעת

בעוד מושכבים בבורות

קולות גם שידעו

אבל נדחפו מהעדר ההתחדשות

או מהקרירות

של שורשים בלתי מטופלים

והוחלפה התמימות

ביומרות להיות מודעים,

כך בתהליך הירידה

אפילו שלא ברצון

מפסידים את השקפת

ספר הכוכבים

ומלכות השמים

ובית התפילה של הגאולה השלמה

ולא מצליחים שוב

לשמוח בפשטות החמור אוכל לחם.

ממרום נזכר אל עליון

בתמימות של השנים הראשונות

באותו לב פשוט

האהוב במלכות השמים,

כן מתעצב על השכחה

אך מתעורר בתקווה

של קולות קטנים וקטנות

שכבר נגעו בהם נעירות החמור

באגמי חלב ובגשמי דבש

הם היורדים לעולם

להתענג על האמת

על המזבח הנבואי לילדים

ונעלמה העצבות והירידה חולפת

וחוזר הלב החם בלי יומרות

השומע לקולו של אל שדי

והשמח בכל הווייתו

בנעירות חמור אוכל לחם. אמן.

לחמנייה 40 – אינני מבין איך לא "ראיתי" את החלום הזה של דניאל מ-10 בפברואר 2004, גורגונזולה:

דניאל נמצא עם הגואל חיים שהסביר לו את סימן התחייה שקיבל ג'יורדנו, בפרט במה שנוגע למשפט שאמר ג'יורדנו לג'ינו: "כן, ג'ינו, המורה מת וקם מן המתים, ורק המורה יכול לעשות כך". בכדי להאיר נקודה זו, שרק המורה יכול לעשות כך, הצדיק הסביר שהוא לבדו היורש של הידע השלם של סוד ברית שלום והמשיך להבהיר: "אני יכול להגיד רק שיש לי גוף חדש כרצוני ואני יכול להראות את עצמי למי שאני חפץ". אחרי זה סיפר בנוגע לתחייתו של ישוע, שבבית ספר האיסיים, מירושת מורה הצדק, הייתה דרגה בלתי שלמה של הידע הזה, ויצא ממנו בלבול, אבל מכל מקום בכוח אותו הידע יכול היה ישוע לעזוב את בית הספר לקראת מישרתו, מפני שאך ורק בסימן ההוא ישנו הקשר בין השמים ובין הארץ. - -

לחמנייה 41 – אינני יודע איפה הייתי בכל השנים שעברו (אני כותב פה ב-2016, 12 שנים אחרי חלום זה) בהם לא ראיתי ולא הרגשתי בחלום גאולי חשוב כזה. האם בדרך כל כך ארוכה התגלגל הלחם עד שלא התגלגל מתחת לראשי ואכלתי ממנו? מקרה זה מזכיר לי את 12 השנים שחלפו עד שנלדה לוי, זיכרונה לברכה, סיפרה שבחלום הראשון של החמור אוכל לחם פרץ עמד בדוכן של ירקות והסתכל על הכול. הי-הא, הי-הא!

רק הצדיק חיים יכול לומר שהוא היורש היחיד בידע השלם של סוד ברית שלום, בדומה למשפטו: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים", שגם אותו אך ורק הוא יכול לומר.

לחמנייה 42 – אליהו הנביא, זכרו לברכה, הוא בסוג אחר, ואין הוא יכול להגיד "הייתי מת וקמתי מן המתים", מפני שאליהו הנביא אף פעם לא מת, אם כי נכון שקיבל את נשמת פנחס ואת ברית שלום, וגם הוא יורד ממלכות השמים ויכול להיות בגוף אחר לפי צורך כל תפקיד שעליו לבצע.

עולה בהקשר זה סוגיית ישוע לפיה בתחייתו ובהראות את עצמו לתלמידיו בגוף חדש של התחייה יכול לומר "הייתי מת וקמתי בתחייה מן המתים". ומובן באופן ברור מכמה מילים שלו באוונגליונים שידע הוא בבירור כי יקום מן המתים. עניין זה בעייתי. כיצד ישוע ידע זאת? לפיכך בא לעזרתנו המורה חיים בהודיענו שבבית ספר האיסיים היה מהידע הזה של סוד ברית שלום (מובן מאליו שמורה הצדק מסר זאת למורי בית הספר) אבל לא באופן שלם. הנה הגם שלא נוכל לדעת פרטים בעניין זה, ניתן להבין שבגלל חוסר השלמות של אותו הידע, גם תחייתו של ישוע לא הייתה תחייה שלמה, שהרי לא נשארה בזמן כדי שיראה את עצמו לאורך זמן ומה שיותר חשוב לא יכול היה הוא לתקן את הטעויות שייצאו בנצרות, כי מישרתו גם אחרי תחייתו הייתה מוגבלת ובלתי שלמה.

אבל איך לא ראיתי קודם את החלום הזה, שהוא עמוד חזק מאוד בהבנת שלמות דרגת הצדיק חיים בתחייתו? כנראה שאני באמת חמור!

לחמנייה 43 – מלחמנייה 31 בספר האישה באיטלקית: 2 באפריל 2010: (דברי דניאל): חלמתי שהייתי "בחדר הסודי" של ישוע. המורה חיים נכח, כשהוא לבוש בבגדים לבנים ועסוק במשימותיו. הייתה שם גם נודע שאמרה שישוע היה נוכח. ראיתי את ישוע שירד מהצלב אבל מבושה עלה עליו שוב. - לאחר מכן חלמתי שפרץ היה במרכז איטליה במקום הנקרא סן פרמו (San Fermo), בדירה כמעט וריקה, וחיכה לפאולו שיסייע לו לעבור דירה לשם. סיפרתי לפרץ את חלומי, וחבר ותיק שלי אמר שהמילים שאמר הצדיק חיים לפרץ (מילים שלא שמעתי ואינני זוכר אותן) היו: "עכשיו הוא הזמן לחשוף את המכסים".

לחמנייה 44 – 18 במאי 2010: (דברי דניאל): בחלום אמרתי לפרץ שרציתי לפגוש את ישוע אבל לא ידעתי איפה למצוא אותו. פרץ ידע איפה ישוע גר ואמר שהוא במקום רגוע ואין בעיה למצוא אותו. הייתי אז בעיר קטנה שיושביה חיים כפי הטבע. לישוע היה מקצוע פשוט שממנו היה מתפרנס. הוא לבש טוניקה לבנה ונראה כבן 50 שנה. כשראה אותנו ישוע פסק מעבודתו והתקרב אלינו. קידמנו האחד את השני בברכות. אז התחיל ישוע לדבר: "אני חפץ לחיות את החיים שלי באמונתי; אני מאוד יגע מלהישאר בחדר הסודי שנעשה בשבילי כבד מדי. כל מהומה הקשורה אלי מעציבה אותי וגורמת לי להיות מנותק מאחרים". - שאלתי את ישוע אם הוא חפץ להיפגש עם פרץ ואז הצגתי אותו לפני פרץ. גם לפרץ ישוע אמר כי הוא חפץ לחיות בעולם כמו כל השאר אך היה זה קשה לביצוע בגלל כל הבלבול הגדול שהושם על שמו. לאחר מכן ישוע הלך לו ונשארתי עם פרץ. אמרתי לו: "כשהייתי קרוב לישוע, הרגשתי את הרוח של כריסטו האמיתי שאין לה כלום עם זו של הנצרות. ישוע הוא בן אדם פשוט האוהב לחיות את חייו". - -

לחמנייה 45 – בא הזמן להסיר את המכסה ולחשוף את התבשיל שבתוך הקדירה, הלא הוא החדר הסודי של כריסטו ולגלות את רצונו האמיתי של ישוע. חדרו הסודי של כריסטו היא משימתו בקדם מלכות השמים, אשר בה קשור ישוע כבר כאלפיים שנים מתחייתו. בכתבינו הסברנו את המטרה של אותו המצב האמצעי המשיחי של קדם מלכות השמים, שבה לישוע היה הכוח לעזור לנוצרים תמימים, טובי לב ונדיבי לב, ואולם לישוע לא היה הכוח לתקן את טעויות העבודה הזרה של הנוצרים, וזה מה שהכביד עליו מאוד.

לחמנייה 46 – עכשיו, אמנם, עם ביאת הגואל חיים ועם התיקון הגדול של הנצרות והבנת ההיסטוריה האמיתית של משרתו המשיחית של כריסטו, ישוע לא רוצה להיות עוד בחדר הסודי (בבושה הוא מוכרח לעלות שוב על הצלב ולחכות עד שהתיקון יצא לעולם ויקויָם). בניגוד לאותה המישרה ישוע מראה מהו חפצו: בחירתו לחיות חיים פשוטים וטבעיים, שלא מופרעים מטעויות העבר. בניגוד להאלהה הנוראה מסביב לכריסטו, דניאל חש את ההתקדשות האמיתית הנוגעת לישוע, דהיינו את "רוחו של כריסטו" האמיתית, שאין לה שום שייכות להשגת הנצרות, ובמסגרתה ישוע חפץ להיות בן אדם פשוט כמו כל בני האדם בעלי הכוונות הטובות. ונכון הוא שבדיבוריו ובמעשיו עם ובשביל בני אדם פשוטים, ישוע קידש ובסוף הקריב את חייו. כל זה מוכיח גם את הסברינו בטקסטים שישוע הוא בדרגת צדיק החי באמונתו. - -

לחמנייה 47 – הסימנים עולים עם הזמן לדרגות יותר גבוהות, וככל שהזמן מתקדם, מתקרבים אנו גם לשנות התגשמות הדור הרביעי. בכל העולם יזדקקו בני אדם למקלטים שישמשו להם לישועה מכל מיני רעות שתגענה בזמנים הבאים. בנוגע לארץ ישראל עצמה המצב יהיה קל יותר משני טעמים: ראשית, כל עם ישראל בכללותו כבר "שילם" בשואה, בעוד אומות העולם עוד לא שילמו. שנית, ישנם כבר מקלטים רבים בארץ. תפקידנו הוא לבשר לעולם בכלל כי בכל המקומות יזדקקו למקלטים. הבעיה מצדנו עד עתה היא כי יש התייחסות מועטה בסימנים לנושא הזה. ישנם סימנים על הרעב שיהיה ושצריכים להתכונן באמצעות ציוד, ואולם על המקלטים עצמם אין פרטים מספיקים. איך שיהיה יש חזיון מג'יוזפה שכדאי לחשוב עליו בהקשר זה:

לחמנייה 48 – 15 בדצמבר 1997, מילאנו:

ג'יוזפה ראה חיזיון שנוגע להוראות בעניין המקלטים:

גובה המקלטים לא יהיה פחות מ-700 מטרים.

בשביל מים צריכים למצוא מעיינות מתחת לאדמה.

המקלט לא צריך להיות קרוב לנהר או לנחל אלא רחוק מהם כמה שאפשר.

על המקלט להיות רחוק גם מהר געש, אפילו אם כבר אינו פעיל.

יש להבחין ברוחות של אותו המקום, במים, בשלג ובמקומות הרכים של האדמה.

המקלט צריך להיבנות כפירמידה משולשת, מפני שהיא חותכת את הרוחות והגשמים החזקים.

עצים רבים ייעשו שחורים וימותו בשל חוסר באלמנטים חיים באדמה. בשל כך צריכים לנטוע עצים רבים מטעם החמצן שלהם ולהשקות אותם בתכיפות.

לעצים אלו (בפרט מין מסוים שנתוודע אליו בסימנים) יהיה ערך גדול, בפרט לעלים שלהם, להגנה ולטובת המקלטים עצמם.

צריכים לשמור מאוד על ההיגיינה של המקלט ושל מה שמסביב לו, ויש צורך בציוד של חמצן (שמוציאים מהמים) ובמלח עבה.

ישנם אנשים מאוד רגישים לרעידות אדמה (גם בין אלה היורדים לים ישנם רגישים לתכיפות ולחוזק הגלים המכים באנייה בכדי להרגיש בסערות הבאות או בדברים אחרים) אשר ייתכן ויחושו ברעידות מתקרבות.

לחמנייה 49 – חלמתי בעבר על מקלט שהיה בנין שלם העשוי ברובו מאלומיניום והורכב מחדרים רבים עבור 200 או 300 בני אדם. בחלום ההוא המקלט הגן עלינו במלחמה מול רוסיה.

מי יבנה את המקלטים? בני אדם עם משפחותיהם או קבוצת משפחות ביחד? אנו מקווים שיגיעו מסרים בעניין בכדי שיידעו רבים שיש צורך במקלטים בדחיפות בדור הרביעי הזה. אין אנו סבורים כי מדובר על ממשלות שיבנו מקלטים. גם בחלום שלי לא הייתה ממשלה שבנתה אותו אלא אנשים באופן אינדיבידואלי. מחוץ לישראל עניין המקלטים אינו נפוץ, אם כי גם בארצות הברית ישנם בני אדם שחושבים על מקלטים וישנם גם מקומות שמוכרים בהם ציוד למקלטים. אני לא בקיא בעניין לפרטיו, אך חשוב הוא מאוד כחלק אינטגראלי של המסורת הנבואית של הנביא אליהו, זכרו לברכה, עבור הדור הרביעי הסופי הזה.

לחמנייה 50 – 16 בספטמבר 2003 , מילאנו:

ג'יוזפה חלם שפרץ היה כותב בכתב יד טקסטים של הגאולה השלמה וחוזר על נושאים. פרץ הסביר שהוא חוזר על העניינים מפני שבכל פעם החזרה מביאה הבנה חדשה. ההבנה האמיתית תבוא בעוד מאתיים ועשר שנים. ג'יוזפה נזכר ב-210 שנות עבדות היהודים במצרים. אז פרץ הוסיף: "איפה ההבנה בעשר הסגולות? היא בטעם. משם מתחילה לרדת ההבנה. וישנן שלוש דרגות: טעם חזק, טעם חלש וטעם שביר. מאיזה סוג אתם התלמידים?". ג'יוזפה הודה: "טעם שביר". - -

לחמנייה 51 – 3 בפברואר 2004 : גורגונזולה (דברי דניאל):

בחלומי עמדתי על מחצלת על שם מזבח של בית התפילה, ופרץ עמד על מזבח אחר. פרץ צעק באותו הכוח והחוזק כמו בסימן "בא הזמן": "צריכים טעם"! - -

אם מישהו אוהב מאכל אחד שיהיה על שולחנו בשבת, העובדה שהוא חוזר לאכול את אותו המאכל בכל שבת לא ממעטת בטעם עבורו, אלא אדרבא, גדל תענוגו בכל פעם שהוא אוכל אותו. זאת ביחס למאכל גשמי, אבל כשטועמים דברים יותר רוחניים, לא רק שצריכים לחזור על ה"אכילה" בדרך חזרה על תפילות או על לימודי התורה, אלא צריכים גם להשתמש בכל אמצעי ביטוי של האדם כדי להביע את ההנאה ממנה.

לחמנייה 52 – יש צורך קודם כל במחשבה, מחשבת המוח ומחשבת הלב. נדרש גם דיבור להביע את התפילות או את הלימוד בתורה, וגם זה לא מספיק עד שהאופן בו מבטאים את הדברים יהיה בהתלהבות ובטעם. אפילו כשהאדם שומע דברי תפילה או דברי תורה או דברי מסורת, הוא צריך להגיב בהתלהבות ובטעם, אהההה!, ולענות בשמחה ובחיוך רחב, או אפילו בתנועות ידיים או בכל אופן שמראה שהוא טועם בטוב טעם את הדבר (אני יודע שאני גורם לכם לחייך בהסבר הזה אבל כך אני מוצא הנאה ממנו, כי נושא זה הוא עבורי מלא טעם). תגובה באופן פיזי מגדילה את הטעם, במיוחד כשהדבר עצמו הוא בעל טעם, כתפילה או לימוד דברי ה".

לחמנייה 53 – מבלי התלהבות, כשמדברים או עונים על דברים נעלים כתפילה או לימוד (בכך נכללים כמובן הטקסטים של ספר משנת חיים, וביניהם כתבי המנהג החדש) יש מחסור בעניין. אפילו ששמעתם את הדברים פעמים רבות, צריכים הם להיות כחדשים בעיניכם. שימו לב שהתורה נקראת בטעמים, שנותנים לה נגינה והוספת הבנה למילים ולפסוקים. בעברית המילה "טעם" כוללת את שני המובנים: טעם האוכל וטעמי השכל. ההבנה האמיתית דורשת טעם. קריאה אקדמית של תורה או דברי חכמת החכמים לא מקובלת לפני השמים. דברים גבוהים לא לקוחים מתוך קרירות והיעדר התלהבות. צריך להביע שמחה, להט ואהבה, ההפוכה ממש מ"הבנה קרה" בלי הרגשה. אהההה, השתדלו להבין את חשיבות השיעור הזה!

לחמנייה 54 – ללא טעם לא מגיעים להבנה אמיתית וכל שכן לא מגיעים להבנה עמוקה. כדי לטעום את האוכל צריכים לאכול לאט, ללעוס טוב ולהתרכז בטעם המאכל והשתייה, כי ככל שהריכוז גבוה יותר, הטעם מודגש יותר, אבל אם אוכלים במהירות וחושבים על דברים אחרים, ייגמר האוכל לפני שטועמים אותו. כך הוא בדרגה פיזית, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בדברים נעלים הקשורים לעבודת ה'. צריך הליך איטי והתבוננות ממושכת. בחלומו של ג'יוזפה פרץ דיבר על ענייני הגאולה השלמה ואמר דבר מלא טעם: "ההבנה האמיתית תגיע בעוד מאתיים ועשר שנים". אה, פרץ, איזה סוג עניין אתה מבטא?

לחמנייה 55 – ואתם, מה אתם חושבים? שניתן להבין את העניינים האמיתיים של ה' ברוך הוא באופן אמיתי כמו שאוכלים עוגה טעימה? הגידו לי, עברו 3500 מגילוי התורה על הר סיני. כמה בני אדם באמת מרגישים את התגלות ה' על הר סיני? שאלה יפה, כן? ובכן אגיד לכם כי דבר הגאולה השלמה אחר הוא מן הגאולה הראשונה ואחר מגילוי התורה על הר סיני. הגאולה השלישית נקראת גאולה שלמה לא רק בשל הדברים הנפלאים החדשים שהיא טומנת בחובה אלא גם מפני שהיא מייצגת את השלמות בכל הדברים האמיתיים של העבר, אהההה, וואו! גם את ההבנה של הגאולה הראשונה ושל ההתגלות בסיני, התורה, המסורת ודברי ישראל! הבינו אם כך עד כמה יגדל הטעם אחר כך! אי אפשר לתאר אותו כעת, אך בסדר, העולם יגיע להבנה אמיתית בעוד מאתיים ועשר שנים, זמן לא רב באופן יחסי.

לחמנייה 56 – מלא טעם היה המורה חיים בכל דבריו ובכל תנועותיו, בכל חיוך, בכל מבט, בקולו, בהרמת ידיו, בכל הבעת שמחה והתלהבות. ער היה בכל רגע, ליבו היה לב של אהבה המורגש בכל הווייתו, מעיין מתגבר בחכמה, עיניים מאירות בעמקות, אמונה תמימה בהסתכלותו למעלה, בפשטות עם אל שדי העונה לו על לשונו. את כל זה היה ניתן לראות בישיבה עם הצדיק הנסתר המזרחי התימני חיים בן מוסא, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, הגואל האחרון השלישי, השופט המשוח במלכות השמים במיתתו ובתחייתו מן המתים.

לחמנייה 57 – 23 ביוני 2016: י"ז בסיוון תשע"ו, הצב המואר 2, 3969, באר שבע:

נזכרתי בחלומי, בו פניתי לשני צעירים בנוכחות הצדיק חיים, וכולם ישבו סביב שולחן. הסברתי דברים על הגאולה השלמה (שאיני זוכר). אז אמרתי: "הכול הוא בזכות הצדיק חיים. אין לנו מושג ואיננו יכולים להבין אף באופן קלוש עד כמה סבל הצדיק בחייו עד למותו. אנו מביטים כעת על המורה חיים ורואים אותו (בחלום הבטנו עליו קרוב). אנו רואים אותו אך איננו רואים את היותו צדיק אמיתי ולכן איננו יכולים לדמיין את הסבל שעבר במהלך חייו ובסבלו הסופי במסגרת הגזרה הגדולה. הצדיק חיים הפגין את הכרתו ואת אישור האמת בדבריי". - -

לחמנייה 58 – השעה הייתה 4 בבוקר ורציתי להמשיך ולישון אך שמעתי את קולה של אמי צועק עלי: "קום, פול!". לא אשכח חלום זה. אין זו הפעם הראשונה שאמי היקרה, אן בקר (גרין) קרובה כדי ליישר אותי, ובמיוחד כדי להעיר אותי כדי שלא אאבד דבר. התעוררתי בחוסר רצון בשל עייפותי. בחדר האמבטיה הפלתי בטעות כלי קטורת שנודע השאירה שם אתמול, לאחר ששרפה קטורת לטיהור הדירה. הכלי היה מלא בענבר טחון ושרוף שבנפילתו השחיר את כל הרצפה ליד האסלה. החלטתי לנקות את האבקה ברגליי בכדי שתעשינה שחורות. שמתי אז את גרביי כדי לא לאבד את שכבת הקטורת השרופה השחורה שעל רגליי. בהמשך שמעתי את הקלטת בה הצדיק חיים מצטט פסוקים משיר השירים בניגון עתיק שהרמב"ם, עליו השלום, זימר. בדרך זו שמעתי את המשפט: "פָּשַׁטְתִּי אֶת-כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם" (שיר השירים, ג', 5).

לחמנייה 59 – 23 ביוני 2016: אני ופאולו הלכנו עם סולי לבית הכנסת "יהודה הצעיר", בו סולי אמר מספר ברכות בעקבות אזכרת ג' שנים לפטירת אימו, מלכה בת מרים בהר. נטלתי את ההזדמנות לדבר ואמרתי: "אנחנו תלמידי הצדיק חיים, צדיק אמיתי מהצדיקים הנסתרים, בני עלייה, שמועטים הם ומספרם קבוע מזמן מרדכי הצדיק. הצדיק האמיתי אינו כפי שאתם רגילים לחשוב - אחד שלומד תורה יומם ולילה ומאוד זהיר בקיומו את המצוות. מובן שגם הצדיק הנסתר הוא צדיק בתורה ובמצוות, אבל הצדיק הנסתר נמצא בדרגה אחרת לגמרי. יש לו סוד העלייה מחוץ לגופו אל בית הדין של למעלה כדי לדעת את הגזרות היוצאות ממנו, ואם הוא חפץ בכך, הוא מקבל את הגזרה על עצמו בכדי שלא תיפול על אחרים. בשל כך נקרא הוא צדיק נסתר סובל, כי סובל הוא בחיים הפיזי שלו ממחלה או מפגיעה גופנית או מעוני. הצדיקים הנסתרים נעלים בדרגתם ומכירים את סודות העולם. לימוד גדול היה אצל הצדיק חיים: "כולנו בשר אחד". כל העולם, יהודים ולא יהודים, בריותיו של ה' ברוך הוא, והוא אוהב את כל בריותיו. טעות גדולה של יהודים רבים היא לחשוב שהיהודים "יותר טובים" או נעלים על אחרים. איננו כן. אף אחד אינו נעלה על השני, כי "כולנו בשר אחד". "אין הבדל" היה אומר המורה חיים, אנחנו צריכים לאכול והם צריכים לאכול, לנו יש הרגשות ולהם יש הרגשות. רבים מהם הם בני אדם טובים האוהבים לעשות טוב, נדיבי לב ועוזרים לאחרים. הם אהובים לה' ויקבלו את שכרם גם בעולם השני. ההבדל הוא רק בזה שהיהודים מצווים, והשאר לא מצווים. משפט היהודים יותר קשה, אבל חוץ מזה אין הבדל. עם ישראל נבחר לקבל את התורה - אמת. נשמות בני ישראל נתקדשו במעמד סיני – אמת, אבל כל זה אין פירושו שאנחנו יותר טובים מאחרים. אינו כן. כשה' ציווה את בני ישראל לכבוש שבעה עמים בארץ כנען, הוא הזהיר אותם במוסר חריף שלא יחשבו את עצמם כנעלים על העמים. העמים ההם יותר רשעים במעשיהם, אבל אתם לא יותר טובים. זכרו איך שהכעסתם את ה' ברוך הוא במדבר עשר פעמים. בכוח הזהיר אותם ה' שלא יעלה על דעתם כי הם יותר טובים מאחרים.

לחמנייה 60 – "צריכים מאוד להיזהר ממחשבות כאלה, ובפרט לומדי תורה שרבים מהם לומדים וחושבים את עצמם למשהו". אדם אחד שהקשיב לדבריי בבית הכנסת אמר: "מתגאים". אמרתי: "זהו, לא רציתי להשתמש במילה הזו אבל בעוונות כן הוא, מתגאים. הצדיק חיים חזר ולימד שכל התורה היא הלימוד של ענוות משה רבנו, אך מעט מאוד מבינים את זה. המורה נולד בשבועות, בעת השחר, ברגע של מתן תורה, כשהוא כבר מהול. אביו, המורי מוסא, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, קרא לו חיים על שם "חיים הם למחזיקים בה". שלום, ושהדברים שנאמרו יזכו את נשמת מלכה בת מרים בהר". - - הייתה זו הפעם הראשונה שדיברתי בפומבי על המורה חיים מבלי לדבר על הגאולה השלמה. ירחם עלי ה' ברוך הוא.

פרק 3

לחמנייה 61 – 10 ביולי 1988, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שממרפסת ביתו הסתכל למעלה וראה את מלאך המוות. פרץ היה בצידו הימני ושאל: "אתה רואה מה שאני רואה?". ג'יוזפה ענה: "כן". הוסיף פרץ: "זהו מלאך המוות, אתמול זכית לראות את המלאך 'שמש'". אחרי זה ג'יוזפה ישב על מעקה המרפסת ורגליו כלפי חוץ, סגר את עיניו וחיכה שייגע בו מלאך המוות. ברגע שהרגיש שנגע בו קם. - -

(סימן חשוב עד מאוד זה נעשה על ידי פרץ, ג'יוזפה, פאולו ונודע ברנצאניקו. עם הסימן ההוא אין למלאך המוות שוב רשות לבוא ולקחת את הנשמה של אלה המאמינים בתחייתו של הצדיק חיים).

לחמנייה 62 – יָגָה יָגָה וָויי גֶה, פָגָה פָגָה הָיי גֶה, תָגָה תָגָה נָיי צֶה, הִילִי נָה וָצֵא. הוּבָּה תָּשׁקֶה סָיי נִי, בּרָנָה בּרָנָה קָיי בִּי, סוּסִי רָנָה קְלַיי בִּי, וְנַעַשֶׂה שִׂמְחָה.

זו שירה חדשה שמחה של השדים השמחים השרים על בשורת המלאכים החדשים של הגאולה השלמה במקום מלאך המוות. תרגום: רוץ רוץ כצבי, לך לאט לך לאט כצב, כסה כסה צער קיום, עלה על כאב ותירפא, קבץ את הלב במאה גוונים, דבר בעצמך על אהבת בוראך, ונעשה שמחה.

לחמנייה 63 – ומלמעלה מלאכים חדשים מהרקיע השמיני שרים:

צהלו ברינה בתי נחושת, היטהרו ותהפכו לזהב, כי מלח הים התנקה באגם מלח ונבראו דגים מים סוף. הררי חושך סולפו וירדו ענני אור. קם מועד הגאולה בזכות הצדיק חיים, והרקיע השמיני נרקע בתפארת הברית השלמה בקיום מסורת אליהו הנביא.

לחמנייה 64 – 13 ביולי 1988, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהיה על מרפסת ביתו עם אחיו דניאל ואביו. בנקודה מסוימת דניאל צעק: "הסתכלו למעלה, כוכב הבניין נעשה גדול". ג'יוזפה הרים את ראשו וראה את סימן המורה חיים מהכוכב הרביעי לכוכב הראשון. כשהמורה נגע בכוכב הראשון, נכבה הכוכב ונפל. לאחר מכן ג'יוזפה ראה שוב את שלושת הכוכבים בקו אחד ואת הכוכב הרביעי הנעתק. התפלא ואמר להם: "זהו הסימן של המורה". פתאום הכול החל לרעוד בחוזק מרעידת אדמה גדולה ונרחבת שנמשכה כ-5 דקות אבל בלי נזקים. אז נראתה ליד ג'יוזפה טינה (אחותו של פאולו) שאמרה: "הסימן הזה בא בפאזה הראשונה של התקופה הראשונה של מלכות השמים". ג'יוזפה הסתכל שוב למעלה וראה את סימן המורה מהכוכב הרביעי לכוכב הראשון. - -

לחמנייה 65 – יולי 2016 – כרגע אנו בשנה הרביעית מתחת לסימן הגדול של תחיית הצדיק חיים. בפסח 2017 נכנסת השנה ה-35 לסימנים: סימן הדור הרביעי מתחת לסימן התחייה. בפסח 2018 נכנסת השנה ה-36, היא השנה הראשונה של החלק השני של הדור הרביעי, בסימן התחייה תחת סימן התחייה. מפסח 2019 תחל השנה שתהיה בסימן הכוכבים תחת הסימן הגדול של הכוכבים. שנת 2018 תהיה עוד בחסד יחסית אבל כבר מ-2019 תחלנה השנים הקשות של הדור הרביעי.

לחמנייה 66 – יש אמנם חשבון יותר רחב, בו כל סימן הוא של 36 שנים. בחשבון זה התקופה שבין פסח 2018 לפסח 2019 היא השנה הראשונה של הסימן הרחב בן 36 השנים של מלכות השמים. טינה אומרת: "הסימן הזה בא בפאזה הראשונה של התקופה הראשונה של מלכות השמים". דהיינו בשנים הראשונות של 36 השנים של מלכות השמים בלי לפרט אלו שנים, אבל ניתן להניח כי מדובר בשנים 2019-2024. אז יחול הסימן של הגואל חיים מהכוכב הרביעי עד הכוכב הראשון, והדור הרביעי יתקדם במהירות יוצאת דופן במאורעותיו הגדולים והנוראים. דבריו של דניאל בחלק הראשון של החלום: "הסתכלו למעלה, כוכב הבניין (הוא כוכב יצחק) נעשה גדול" מחזק את הדעה שצריכים לקרוא את הסימן הזה בחשבון הרחב של 36 שנים. כוכב יצחק הוא המצביע על עניין מלכות השמים.

לחמנייה 67 – לפיכך סביר להניח שמדובר על השנה שבין פסח 2019 לפסח 2020 וזאת משני טעמים: 1) פסח 2019 יהיה בסימן מלכות השמים מתחת לסימן הגדול של סימן הכוכבים, בחשבון הרחב של 36 השנים של מלכות השמים. לכן "הפאזה הראשונה" (שנת סימן מלכות השמים) "בתקופה הראשונה" (של 36 שנים) של מלכות השמים, תהיה בסימן המורה חיים. 2) בחלומי (ראו: החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול לוויתן, דג 344, 20 בנובמבר 2013) הכרזתי ש"משנת 2018 (עד שנת 2019 - מפסח לפסח) הצבעים בעולם לא יעזרו". זוהי השנה הראשונה של החלק השני של הדור הרביעי, אך על אף שהיא השנה הראשונה, היא תהיה עוד בחסד יחסי בשל היותה בסימן התחייה תחת הסימן הגדול של התחייה. "הצבעים לא יעזרו", ודבר גרוע מאוד הוא, אך אין מדובר עדיין בקושי של השנים הבאות, ולכן בסימן הגואל חיים מ-2019 והלאה מתחילה ירידת מלכות השמים לעולם. מאז כל ענייני הדור הרביעי יתקדמו במהירות גדולה.

לחמנייה 68 – 1 באוגוסט 1988, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהוא פתח חומש ושמע קול שאמר: "עם משה דיברתי פנים אל פנים, אתכם אני מדבר דרך חלומות וחזיונות". - -

("וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ" (יואל, ג', 1) - החלום מאמת את דרך החלומות והחזיונות החדשה, שבין היתר מאחדת את כל בני אדם בלי הבדל מין, גזע, שפה, תרבות, דת, מעמד חברתי וכו' – אנה גספרוטי).

לחמנייה 69 – פרץ 2016: ראו: הקדמה לעלה 4 באתר האינטרנט המביאה את נבואת יואל והסברה, אם כי אולי חסר שם חלום זה המדגיש את החשיבות האדירה של החלומות והחזיונות הגאוליים ומשווה אותם לדיבור ה' אל משה פנים אל פנים. לחם הוא להתבוננות ארוכה: כל דברי הימים בתכנית ה' לאבות, למשה, לסיני, לנביאים וכו' באים בכדי לתת לעולם את הבשורה המפליאה הזאת בגאולה השלמה בזכות הגואל חיים. לולא הנבואה מספר יואל, היה קשה לדמות שלחלומות הגאוליים ישנה חשיבות עצומה כזו לשפוך ולהפיץ את רוח ה' על כל בשר. ואמנם אפילו מהנבואה ההיא לא היינו מגיעים למסקנה מפליאה כזו של "עם משה דיברתי פנים אל פנים, אתכם אני מדבר דרך חלומות וחזיונות".

לחמנייה 70 – 17 בדצמבר 1988, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהיה במקום בלתי מוכר לו ושמע את קול אביו שאמר: "הייתה לי תמיד האמונה בה' ברוך הוא, אך לא ידעתי איך להביע את הדברים". התרגש ג'יוזפה מפני שדברי אביו יצאו מן הלב. ג'יוזפה לא ראה את אביו אבל ראה שקולו יצא מדג שהיה במים. - -

לחמנייה 71 – (פרץ 2016)

הייתה לו אמונה, אמונה אמיתית

אבל לא ידע עניינים באמונה

אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים.

לא ידע לקרוא או לכתוב,

לא שם רגל בכנסייה

ולא אהב את הכמרים.

ואמנם היה אומר

אין אף אחד כמו אלוהים

שום בן אדם כמו אלוהים

או אפילו קרוב.

לחמנייה 72 –

היה חי באותה האמונה

מבלי לדעת את ענייניה

או דברי תיאולוגיה

ולא ידע את דברי הימים

רק אמונה אבסולוטית וטהורה

בליבו, מוסתרת יותר ממגולה

כדג מכוסה במים

משלה בתוכו אמונה חזקה מאוד

אף אחד כמו אלוהים

אין שום אדם כמו אלוהים

אפילו לא קרוב

אלוהים למעלה מכל היקום.

זה היה הידע שלו,

כל השאר לא ידע.

לחמנייה 73 –

הוא שנבחר מה' אלהינו

לקום בתחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים

בסימן השלם של תחיית המתים.

אשרי עניי רוח

הם שירשו מלכות השמים.

הוא ירד בחלומות לדניאל ולג'יוזפה

והראה להם את גופו החדש במסגרת תחייתו

בזכות הגואל חיים.

לחמנייה 74 – יולי 2016 – באר שבע:

דניאל וג'יוזפה הביאו אותי פעם לביתם

בהזדמנות נעימה לפגוש את אביהם.

אמרתי לו: "סיניור מניגרסו,

רצוני לבקש ממך טובה אם זה אפשרי.

תראה, אני חמור וזקוק אני שתשים ידך על ראשי

ותפתור אותי מכל עוונותיי. תעשה עבורי את הטובה הזאת?"

"בחפץ לב" ענה, "אבל אתה צריך לדעת דבר.

אני אף פעם לא נכנס לכנסייה ואני לא אוהב את הכמרים"!

"מושלם", אמרתי, "אתה ממש מי שאני זקוק לו".

שם הוא את ידו על ראשי ואמר: "אני פותר אותך מכל עוונותיך",

ובכיתי על עוונותיי.

כך הייתה הפגישה עם דומניקו מניגרסו,

עליו השלום במלכות השמים.

לחמנייה 75 – 5 בפברואר 1989, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שאחותו סיפרה לו חלום מאותו הלילה ואמרה: "חלום מוזר היה. ראיתי 12 כוכבים וכסא (מלך)". "איזה כסא?" שאל ג'יוזפה. דניאל אמר: "מה, אתה לא זוכר שראינו אותו שלשום?". ג'יוזפה חשב על מערכת השושנה, שהיא גם מערכת בית התפילה, וראה סימן מחצלת סגולה של מזבח מלכיצדק. פרץ אמר: "עשינו את סימני הקדושה החדשה אבל צריכים עוד סימן אחר, נחכה לו. ברגע ההוא בטלוויזיה קריין אחד קרא טקסטים של הבשורה החדשה ואמר: "בשביל התקדשות מזבח מלכיצדק, דרוש הסימן במסגרתו יש ללכת 5 צעדים אחורנית, וזאת עבור כל העולם". פרץ הבין את המסר והיה מאוד שמח. ג'יוזפה ראה שמזבח מלכיצדק "קפץ" אחורנית ממקומו. - -

פרץ 2016: מערכת השושנה בת 13 הכוכבים מייצגת את 13 מזבחות בית התפילה של הגאולה השלמה. מזבח מלכיצדק (למטה משמאלנו) הוא זה שיכול לייצג "כסא", כשם מלכיצדק מלך שלם, כהן לאל עליון. בשביל ההתקדשות החדשה עובדה זו מאוד בעייתית, לולא הסימן ההיסטורי המובא כאן לפיו מזבח מלכיצדק צריך לסגת אחורנית 5 צעדים. אם לא כן, הממלא את כהונת מלכיצדק יכול ליפול לטעות ולהחשיב את עצמו למלך (ראינו את זה באופן מוחשי, בעוונות). פירוש הצעדים אחורנית הוא החזרת מזבח מלכיצדק למקומו המתאים, לפי מידת הקדושה החדשה, אחרי קדושת מזבח אפרים, אחרי קדושת מזבח יהודה, אחרי קדושת מזבח הכוהן המשוח, אחרי קדושת מזבח ישראל הגדול, וכל שכן בהשקפת מצב השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים, השונא מלכים ולא מרשה לכוהני בית התפילה להרים ראש.

הענווה הזאת מצד העמים להכיר בדרגת הקדושה הפחותה ביחס ליתר המזבחות משלימה את הקדושה החדשה של בית התפילה, ובלעדיה הקדושה החדשה לא יכולה לרדת. אין להתבלבל! אין שום דבר או עניין פרסונאלי בזה. כולנו בשר אחד. אם לא 5 הצעדים הללו אחורנית, העומדים על מזבח מלכיצדק יחשבו שיש להם כוח אחריות גם על המזבחות היהודיים, וזה כי במשך הזמן מספר העומדים על מזבח מלכיצדק יהיה גדול יותר ביחס לשאר (ראו את חלומי במסגרת הויכוח ביני ובין אנה גספרוטי, בו נכנסתי, כחמורו של הגואל חיים, לאולם גדול מלא באנשי אומות העולם (של מזבח מלכיצדק) על מנת לדבר ולהסביר להם את דברי הגאולה השלמה, אבל הם לא הכירו אותי ולא נתנו לי לדבר אלא אמרו רק: "מי הוא זה ומה הוא רוצה?"). ברוך ה' המדבר איתנו דרך חלומות וחזיונות.

לחמנייה 77 – 25 במרץ 1989, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהיה ביחד עם פרץ, פאולו, סעיד ואחיו דניאל. ג'יוזפה ראה ערבי אחד שדיבר בגרמנית וסיים באומרו: "הייל היטלר". איש אחר מאחורי הערבי החל לשיר בגרמנית וגם הוא הצדיע במועל יד, כשאחריו רבים בין ההמון. אחר כך אמר (האיש השני) "פחות שניים" בנוגע ליהודים שנרצחו. ג'יוזפה שנזכר בפורים התקרב אליו, הכה על ראשו שלוש פעמים ואמר בקול נמוך: "נגד המן, נגד עמלק, נגד האמורים". אז פתאום נעשה האיש ההוא לכומר. - -

לחמנייה 78 – (התחדשות האנטישמיות בדור הרביעי – אנה גספרוטי)

פרץ 2016: חלום זה מסביר שאין הכוונה רק לעם עמלק אלא אל הלב הרע של עמלק שצריך למחות בסוף: ההמנים, העמלקים, האמורים, בין אם הם גרמנים, מוסלמים, נוצרים וכו'. כל אלה ששונאים את היהודים והישראלים ייהרסו ויימחו מן העולם כמצוות התורה למחות את זכר עמלק מתחת השמים. מילה נוספת משורש המילה אמורי היא אמירה. דהיינו: מכירים את השונאים מתוך מה שהם אומרים.

לחמנייה 79 – 13 במאי 1996, ברגמו:

ג'יוזפה חלם שהיה באגם אנדינה שבברגמו ודג בדרך עתיקה: הוא דקר את הדג בכידון ואכל את ראשו. אחרי זה היה בכביש וראה תאונת דרכים קשה ובהמשך ראה מצעד של חבורות יהודים שונות, שצעדה כל אחת לפי המסורת שלה. ג'יוזפה הלך איתם ואמר: "אל שדי". אחד מהצעירים שמע אותו ושאל: "למה ביטאת את השם הזה"? ענה ג'יוזפה: "אמרתי שם של האלוהים הקשור להגנה, ובעזרת ה' אתה תראה את הגאולה השלמה". נעשה הבחור חבר של ג'יוזפה והם המשיכו לצעוד הלאה עם היהודים. לפתע ראו תינוק נטוש בדרך, כל כך קטן שניתן היה להחזיקו בכף היד. ג'יוזפה התרגש ולקח אותו בידו, עזב את המצעד וחיפש מקום שקט בכדי להתפלל. מן השמים שמע מנגינה מתוקה והתפלל לאל שדי, שאותו התינוק יגיע לראות את הגאולה השלמה. - -

לחמנייה 80 – פרץ 2016: שיטה עתיקה "לגייר" בני אדם הייתה "לדקור" את לבבם במילים ואחר כך למלא את מוחם ברעיונות של שכנוע (בשיטה זו השתמשו גם לכוונות רעות אבל פה מדובר על ג'יוזפה, שכוונותיו טובות למען הגאולה השלמה). מכל מקום, דרך זו יכולה הייתה להועיל בזמנים קודמים, כאשר עוד התקיימה תמימות בעולם, אבל אחר כך, כשנאבדה התמימות ונכנסו ספקות ושאלו שאלות לא לפי האמונה, אותה השיטה הפכה מסוכנת, ולכך מרמזת תאונת הדרכים בחלום. ג'יוזפה שרצונו לבשר על הגאולה השלמה צעד עם יהודים מכל העולם, שלא היו מוכנים לקבל בשורות חדשות אלא רק אחד מהם התעניין בדברי ג'יוזפה על הגאולה השלמה. השם אל שדי מראה על גילוי ה' לאברהם, אב המון גויים, ולכן על הרצון "לגייר" אחרים. בסוף היחיד שיכולים להציל הוא תינוק נטוש מכל תקווה ומדוכא ברוחו, שחייו הפכו לכל כך "קטנים" עד שניתן לאחוז אותו בכף היד. ג'יוזפה התפלל לאל שדי שהתינוק המסכן הזה יזכה לקבל את הגאולה השלמה.

לחמנייה 81 – 20 במאי 1995, ברגמו:

ג'יוזפה חלם שהיה בבית אימו בחדר השינה של גרציאלה אחותו וראה שמקיר אחד בקעה דלת מוזרה, שדרכה נכנסו שדים קטנים. התפלאו השדים על כך שג'יוזפה יכול לראותם, והוא אמר להם: "מרגע זה אין לכם רשות להיכנס לבית הזה" וזרק קורט מלח על הרצפה בכיוון אותה הדלת. השדים חזרו אז למטה לעולם שלהם. - -

לחמנייה 82 – פרץ 2016: הרבה השתמשו ועוד משתמשים במלח נגד עין-הרע ונגד כוחות שליליים. בא חלום זה לומר ראשית כל ששימוש זה במלח יש בו תוקף בעניינים מסוימים. למה מלח? מפני שכרת ה' ברית עם המלח שלא יצחין ולא ירקב. בגלל זה ישנם מהכוחות השליליים, שמפחדים מהמלח ובורחים ממנו. מאידך גיסא, השדים בחלום היו "קטנים" ולא מסוכנים מדי, שבעיקר משחקים בכדי להפחיד בני אדם, כאשר פחד האנשים גורם להם לצחוק, וצחוק זה הוא תענוגם. עם זאת אל מול כוחות יותר חזקים צריכים את השמירה החדשה של הגאולה השלמה.

לחמנייה 83 – 20 באוקטובר 1995, ברגמו:

בחלומו ג'יוזפה ראה כמה צעירים יהודים שהתפללו לה'. בשומעו אותם הרגיש שמחה גדולה והתחיל להשתתף איתם בתפילה. הוא החל לומר "ישראל ישראל" בניגון יפה. הצעירים ששמעו אותו התקרבו אליו באופן חברותי. אמר להם ג'יוזפה: "ישנן בשורות גדולות בשביל העולם ובשביל עם ישראל, כמו הנבואה על שמיעת דברים חדשים, נצורים ובלתי ידועים, שלא תוכלו לומר לגביהם "ידעתי" (הכוונה לנבואת ישעיה מ"ח, 6-8). עכשיו אתם יכולים להגיד את "שמע ישראל" החדש בהכרזת אחדות ה' באמירה זו: "תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד". - מילים אלו יצאו מפי ג'יוזפה מלוות במנגינה מפליאה שירדה מן השמים. התפלאו הצעירים וסיים ג'יוזפה: "כל זה הינו חלק מהגאולה המובטחת מאת ה' לאבותינו". - -

לחמנייה 84 – פרץ 2016: החלום הזה יורד ממלכות השמים ומזכיר קצת את שירת הים שירדה מן השמים על בני ישראל בים סוף. ג'יוזפה אינו יהודי (הגם שנשמתו מהצאן הנאבד מבית ישראל). "שמע ישראל" (דברים, ו', 4-9) הוא הביטוי היסודי והבסיסי ביותר באמונת עם ישראל, וכל יהודי חייב לומר אותו פעמיים בכל יום - פעם ביום ופעם בערב. מדהים הוא שג'יוזפה יכול ללמד את היהודים ביטוי חדש זה שיש לו אותו התוקף בהבאת אחדות ה': "תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד". זה מפליא ממש, עברו 32 שנים של הסימנים השלמים, ועוד אני משתדל להיות מודע לזה באופן שלם!

לחמנייה 85 – 21 בינואר 1998, מילאנו:

בחלומו ג'יוזפה היה בבית החולים "סן רפאלה" (בו הוא עובד). הידיעה בנוגע לאחד מחלומותיו התפשטה בכל בית החולים, ואחד העובדים הלך לדבר איתו על טובת הנצרות. התרגז ג'יוזפה ואמר: "בא הסוף למוסר השקרי שלכם. במשך אלפיים שנים דיברתם שאהבה בפיכם אך לבכם מלאה שנאה"! - -

לחמנייה 86 – פרץ 2016: תשובה קשה אבל אמיתית כלפי אלה, הרוצים ללמד שהאהבה שלימד אותה ישוע היא ירושת הכנסייה הקתולית. הצביעות של הכנסייה עברה אלפיים שנים, ואין דומה לה בדברי הימים. האמירה של ג'יוזפה הינה ישירה וברורה: "במשך אלפיים שנים דיברתם שאהבה בפיכם אך לבבכם מלא בשנאה".

לחמנייה 87 – 18 בינואר 1989, מילאנו:

בחלומו ג'יוזפה היה ביחד עם התלמידים של בית התפילה בחדר שעבדו בו בכדי לסדר את המזבחות ואת מקום הציבור. סולי החזיק סרגל בידו לא היה בטוח איך לעשות זאת, ופאולו היה מודאג. פתאום נראה קיר שחילק את החדר לשנים, וקול הכריז: "אם אתם מציבים את הקיר כמו שאתם אומרים, מקום הציבור יהיה מוגבל". - הקיר התקצר בחצי ואז נעלם והשאיר קו על הרצפה לסמן את המקום המדויק לחלוקת החדר למזבחות ולציבור. - -

לחמנייה 88 – פרץ 2016: הגם שאותו ניסיון לסדר את בית התפילה לא הצליח, חלום זה חשוב מאוד, כי מוכיח הוא שכשיבוא זמן סידור בניין בית התפילה (שיהיה לבית המקדש השלישי הסופי בירושלים ובבאר שבע) כל פרט יבוא בסימנים, כמו הכלל שקיבל ג'יוזפה: "בגאולה הראשונה דיברתי עם משה פנים אל פנים ואיתכם אני מדבר דרך חלומות וחזיונות". כך כל פרט ופרט שצריכים לדעת יתגלה ולא יישאר בסוג סברות בני אדם. יכול להיות שהדעה על ירושלים הבנויה ושירד בית המקדש מן השמים וכו' באמת מכוונת לעניין זה. מכל מקום נודע לי ישירות מהצדיק חיים שבית המקדש לא ירד כולו בנוי מן השמים.

לחמנייה 89 – 11 במאי 1998, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהיה במקום בו נכחו צעירים רבים. הוא החל לומר: "בעוונות, הרבה גזרות עצומות של הדור הרביעי מגיעות"! הצעירים הפריעו ולא שמעו לו, אבל אז הרים הוא את קולו בתקיפות: "אתם תראו את היד החזקה של ה". הוא יהפוך את המים לאדומים, והרוחות ינשבו בכוח כל כך חזק, כפי שלא נראה עוד בעולם. זכרו את המים האדומים, כי הוא סימן מאוד חשוב". הצעירים לא הבינו, אבל ג'יוזפה קיים את מחויבותו בכך שהתריע. - -

לחמנייה 90 – (חלום על הדור הרביעי על אודות המכות כמו שהיו במצרים - אנה) פרץ 2016: בשנים הראשונות לסימנים (1987-1988) עשינו סימנים לפי עשרת המכות. אני זוכר, לדוגמה, שהלכנו לנהר טיצ'ינו לקראת ערב לעשות את סימן מכת הצפרדעים. בשמים העננים ציירו צפרדע נפלא. אינני זוכר כעת את שאר סימני המכות שעשינו אבל בטוח הוא שהם היו רצויים, מפני שבדור הרביעי עשרת המכות תחזורנה. הן תהינה נוראות יותר ובהיקף רחב יותר בעולם. חלום זה מראה על אמיתות הנבואה בעניין זה וחלק אינטגראלי הוא על השקפת המאורעות הבאים.

פרק 4

לחמנייה 91 – 21 במאי 1998, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהיה בישראל, בבית כנסת מלא ביהודים פשוטי לב שהאזינו לקריאת ספר תורה על ידי רב אחד. הקריאה הייתה כל כך מושלמת שכל מי ששמע אותה נשאר ללא מילים. כמה מן הנוכחים הרגישו בנוכחות ג'יוזפה ורצו שיקרא בספר התורה גם הוא. הוא הופתע מההזמנה הזו אבל אמר שאינו ראוי לעלות ולקרוא ושאפילו כיפה אין לו. רצו מכל מקום שיעלה, והוא התחיל לדבר. הוא אינו זכר את דבריו, שהיו ככל הנראה על הברית השלמה, אבל בסוף הוא אמר: "ה' ברוך הוא מסתכל עכשיו בתוך הלב של כל אחד ואחת. למדתי את השיעור הזה מפרץ ובשבילי יהיה זה יסוד חיי לתמיד. פתחו את הלב הישן וחדשו אותו ברוח הברית החדשה השלמה". בבית הכנסת הורגשה אהבה מפליאה לאלוהי ישראל. - תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

לחמנייה 92 – פרץ 2016: חלום מקסים, עשיר בהרגשות עמוקות. נסתכל במילים "ה' ברוך הוא מסתכל עכשיו בתוך הלב של כל אחד ואחת". וגם "פתחו את הלב הישן וחדשו אותו ברוח הברית החדשה השלמה". מה זאת אומרת "עכשיו"? הלא ה' ברוך הוא מסתכל תמיד בלב כל אחד ואחת. אין לזה תשובה פשוטה, ובנוסף גם ההבהרה של ג'יוזפה שדווקא ה"חידוש" הזה יהיה בשבילו יסוד החיים שלו, כאילו הכלל הזה לא היה מתקיים מקודם, רק מחזקת את התמיהה. למה דווקא עובדה זאת שה' מסתכל עכשיו בלב כל אחד ואחת תהיה ליסוד החיים?

לחמנייה 93 – אין לענות מבלי להסתכל על דברי ג'יוזפה "פתחו את הלב הישן ותחדשו אותו ברוח הברית החדשה השלמה". אין המשמעות שה' ברוך הוא לא הסתכל בלב כל אחד ואחת מקודם. מדובר פה על "לב ישן" שהיה "סגור", ולכן צריך הוא להיפתח ולהתחדש ברוח החדשה של הגאולה השלמה. מכיוון שהברית השלמה, בזכות הגואל חיים, הגיעה והזמן החדש נכנס, רק עכשיו אפשרי לחדש את הלב הישן. מקודם לכן לא התקיימה הרוח החדשה שתחדש אותו, בעוד דווקא עכשיו באור הגאולה השלמה ה' ברוך הוא מסתכל בלב כל אחד ואחת. וזהו יסוד החיים בעבודת ה' בגאולה השלמה, התחדשות הלב ברוח החדשה. הסתכלו טוב! אם לא למען התחדשות הלב ברוח החדשה, אי אפשר לחוות את חוויית הגאולה בזכות הגואל חיים. מתוך הלב המחודש מן הלב היהודי הישן יוצאת עמקות חדשה ועצומה, המולידה אהבה עמוקה ומפליאה לאלוהי ישראל. - תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

לחמנייה 94 – 22 במאי 1999, מילאנו:

ג'יוזפה חלם שהיה עם פרץ, פאולו, נודע ואנה. ביחד איתם היה חמור מאוד גדול, גבוה מסוס. הלכו בדרך כפרית ואנה נכנסה לכנסייה והוציאה עוגה יפה באומרה שקיבלה אותה מכומר אחד טוב. נחתכה העוגה לחתיכות, וראה ג'יוזפה שבפנים היה שומן של חזיר אבל במראה יפה ומעורר תיאבון שהיה קשה שלא לרצות לאכלה. פרץ לקח מנה, הריח אותה ולא אכל ממנה. כולם הצטערו על שישנה עוגת-חזיר כה יפה ולא יכולים לאכול אותה, ואז יצא עז מן העדר ואמר להם: "אל תדאגו, אני בא להיות עולה לה' אלהינו בגלל הנאצה שנעשתה לסימן "בא הזמן". ג'יוזפה הרגיש רחמנות רבה על העז המסכן ההוא שיקריב את עצמו להיות עולה וגם בשל העדינות והרכות שיצאו מפיו. הוקרב העז על מנגל ונשרף לעולה לה'. אחרי זה ג'יוזפה נכח עם פרץ במכולת בארה"ב, והיה שם ילד מאוד עצוב. לא יכול היה ג'יוזפה להבין אם העוף שמכרו בו היה כשר או לא. הילד דיבר באנגלית ונתן להבין שגם באמריקה הייתה הבעיה של "בא הזמן". - -

לחמנייה 95 – נשמח קודם כל על שניצלנו על ידי עולה מן השמים מהנאצה הנוראה שנעשתה על ידי זרה די זנזרה די מוקנייה נגד הסימן רב הערך של פתיחת הגאולה השלמה "בא הזמן". מזלנו הטוב להיות סגורים בברית האמת של הגואל חיים. חלום זה מעיד מלמעלה על הנאפה הפלילית של זרה שדרך האינטרנט הגיעה גם לארצות הברית. החלום מקושר לקורבן של בנימינו נוסטר, שהוא כבר במלכות השמים, כעולה, בסימן עז שהוקרב לה' בכדי להסיר את הנאצה הגרועה הרעה ההיא.

לחמנייה 96 – פרץ 2016: עשינו את הסימן לזה בביתם של אנה וג'יורג'יו לשרוף כליל חתיכה עבה של בשר. לפני חלום זה של ג'יוזפה, נודע חלמה שבנימינו אמר לה שהוא צריך לסבול קורבן שני. יכולנו לקשר את שני החלומות גם בגלל הקול העדין והרך של העז. בטוח מדובר בזכות גדולה לבנימינו נוסטר, עולה שהשלים גם את קורבנו הראשון, מפני שבקורבן הראשון לא הוא החליט על מיתתו, כי אם הגואל חיים לשם הצלת "מישרת" החמור אוכל לחם לטובת האנושות, בעוד שכאן בנימינו היה מודע לגמרי לעולה זו. בשתי הקורבנות הישועה הייתה למען סימן החמור אוכל לחם, אותו החמור שהרשע המרושע זרה השליך מהסימנים השלמים וכן למען סימן בא הזמן, דהיינו עבור הגאולה השלמה באופן כללי. החלום מראה גם כי העוגה של זרה אינה אלא צורה אחרת של נצרות ופסולה היא. הוא מזמין אותה לפני בני אדם כדי לפתותם בכך שמדובר בעוגה יפה כביכול, אבל הוא כחזיר המראה את רגליו השסועות אך אינו מעלה גרה וטמא.

לחמנייה 97 – מתוך "החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול לוויתן" (להלן: חיוך הדג): דג 451: 2 ביולי 2014: הבוקר תואם לבא הזמן. חלמתי שהצדיק חיים לימד מספר תלמידים, ואני הייתי ביניהם. הוא שאל אותי שאלה שאיני זוכר אותה בדיוק, אך היא הייתה כאילו שאל: "בנוגע לכל התוספות הללו, למי הן מתייחסות?". הייתי מעט מבולבל, אך עניתי בשאלה: "אולי הקדוש ברוך הוא?". תשובה זו לא התקבלה על-ידי המורה חיים, ובמקום זאת הוא אמר: "זה כאלפי רצועות פלסטיק". - -

לחמנייה 98 – פרץ 2016: אחרי כמה רעיונות על אפשריות הפתרון, המענה היותר ברור הוא שמדובר בתוספות של העבודות הזרות בעולם, כך שכל המילים והדעות באמונה על אודות האלוהים הן כאלפי רצועות פלסטיק. כן הוא בכל הנאמר על ה"דבר" של הנצרות וכן הוא אודות ה"אצילות" של ספר הזוהר וכל הקבלה המזויפת בת 450 שנים האחרונות מה"מקובלים" של צפת - כל דבריהם הם כאלפי שכבות פלסטיק, תוספות בלתי רצויות. דומה הדבר לתוספת חוה אימנו הראשונה באומרה שה' ציווה שלא לאכול ולא "לנגוע" בעץ הדעת טוב ורע.

מדוע פלסטיק? חברנו סן מאיר אמר שהפלסטיק הוא אינו כמתכת שדרכה עובר החשמל. מדובר על פלסטיק, כל שכבה לעצמה, ולכן כשמתגלה האמת יכולים להסיר את השכבות מבלי להזיק לשאר (המוח). מדובר לפיכך ברצועות שליליות עד מאוד, שיוסרו לבסוף.

לחמנייה 99 – חיוך הדג 444: חלום של ג'יוזפה, 2014: בחלום ראיתי את המורה חיים יחד עם תלמידים של הגאולה. הייתה הרמוניה בינינו. ראיתי גם את אבי (דומניקו מניגרסו), עליו השלום, והוא היה שמח, ברוך השם. קול אמר: "אנו כבר בשלב מתקדם של הדור הרביעי. למרבה הצער, אין עדיין קהילה קבועה לבנינו הרוצים להקשיב, כפי שנאמר שבדור הרביעי בית התפילה לא יהיה תנועת המונים, באופן שראוי שיהיה, אך אל חשש, אתם, התלמידים, תישאו את הגאולה למעטים המקשיבים, לקראת ההתרחבות העתידית... כולכם תקומו לתחייה, ותכריזו את דבר ה' למען הגאולה השלמה". לאחר מכן ראיתי שאני מבוגר יותר, אך עם רוח צעירה. כל אחד מאיתנו הגיע זמנו לעזוב את העולם... ראיתי אז כיצד כל אחד עוזב את גופו וקם לתחייה, עד שזמני הגיע, וחשתי את עצמי קם לתחייה יחד עם השאר... המורה חיים נכח כל הזמן... ברוך השם, כאשר הייתי בעולם הבא, חגגנו, והייתה הרמוניה גדולה בינינו... סייענו האחד לשני כדי לעבור את השלב הזה (של הדור הרביעי?). אמרתי לאחותי אנה: "האם ראית שמי שמאמין בגאולה השלישית השלמה, מלאך המוות לא יכול לגעת בו?". לכן לכל התלמידים שקמו לתחייה יש תלמידים בעולם, הנושאים קדימה את הגאולה השלמה. תודה לאל. - - -

לחמנייה 100 – חיוך הדג 429: 3 במאי 2014: אריה (בנם של שאול ורחל – בן 13) חלם: הוא ראה מבנה ריבועי רחב, שהיה מלא בתוכו ביהודים, שהפכו לעבדים בידי המצרים. הוא ראה אז אדם שהחזיק דג גדול מאוד. אריה שאל אותו: "האם אתה משה?". האדם ענה שכן, ואז בעזרת הדג הוא הרס את הבניין ושחרר את בני ישראל. נהר מים זרם החוצה מן הדג, והמצרים טבעו באותם מים. - -

בחלום שני, אריה ופרץ היו במדבר, והייתה בו עגלה שבורה. אריה החזיק מטה בידו. פרץ אמר לו לשים דבש על המטה, ואיתו לתקן את גלגל העגלה. אריה עשה זאת והעגלה תוקנה. -

לחמנייה 101 – פרץ 2016: הדג הגדול ביד משה מרמז על הדג הגדול לוויתן, שמקושר בסתר לגאולה הראשונה ממצרים ולנס ים סוף. הדבש של החלום השני מראה על התחדשות העולם של הגאולה השלמה בדרכים מתוקות היורדות ממלכות השמים.

לחמנייה 102 – חיוך הדג 433: יום שלישי, 3 ביוני 2014, ערב שבועות, באר שבע. חשוב מאוד: נודע חלמה שראתה למעלה שמים מעוננים. היא ניצבה לפני שולחן, אשר עליו היה ספר פתוח עם שני עמודים ריקים. העמוד מצד ימין התייחס למוסלמים והעמוד מצד שמאל התייחס ליהודים. משמאל לנודע עמד יהודי (דתי אך לא חרדי), והיא שאלה אותו: "המוסלמים מאמינים באל והם הולכים לפי חוקם. היהודים מאמינים באל והם הולכים לפי חוקם. איזה הבדל קיים ביניהם?". הבחור היהודי דחה באופן מסוים את השאלה ולא ענה. נודע אמרה: "אני אומר לך את ההבדל. המוסלמים מאמינים באל אך הם אכזריים". בנקודה זו העננים נבקעו, ואור גדול ירד. קול אמר: "אכזריותם שנואה בשמים". - -

לחמנייה 103 – פרץ 2016: מוכר במסורת שלפני קריעת ים סוף, נידונה למעלה הסוגיה מדוע אלו ייוושעו ואלו ייאבדו? אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה, עד שהמלאך גבריאל הביא לפני בית הדין של מעלה ילד שהמצרים טייחו לתוך קיר שהייתה חסרה בו לבנה. המצרים היו אכזרים, בעוד שליהודים הייתה רחמנות בליבם, אותה הם ירשו מהאבות אברהם, יצחק ויעקב. בשל כך אישר בית הדין של מעלה את האירועים.

לחמנייה 104 – חיוך הדג 578: 9 בפברואר 2015: ברוך השם, ראיתי את הצדיק חיים בחלום. הוא ישב בראש שולחן ארוך שבו אנחנו, תלמידיו, ישבנו, והוא לימד אותנו תורה. הבחנתי בנודע ובשרה מרקוס ליד השולחן. אני חושב שדובר על ספר שמות, ואולי דובר על מי ים סוף. אני זוכר ששאלתי מה משמעות של אותם המים, והמורה חיים ענה שהם היו מים ניסיים ונפלאים. - -

לחמנייה 105 – פרץ 2016: המים הניסיים והנפלאים היו המים של הדג הגדול לוויתן, כמו בחלומו של אריה (לחמנייה 100). בים סוף י"ג המזלות של הלוויתן ירדו ולכן הכול היה ניסי ונפלא. כפי שהסביר הצדיק חיים, כאשר אם הייתה צריכה חלב לבנה או לביתה היא הושיטה את ידה וניתן לה מה שהיא צריכה, וכן כל היהודים בעברם בתוך הים. גם השיר "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות, ט"ו, 1) ירד מהמזלות של הדג הגדול לוויתן. ברוך ה', הגיע הזמן שהגואל חיים יכול ללמד אותנו יותר על המים הנפלאים המרומזים בתורה.

לחמנייה 106 – חיוך הדג 579: 14 בפברואר 2015: חלמתי שהייתי עם אדם כלשהו (דומה לאיש הטלוויזיה האמריקאי מרשת פוקס, ניל קאבוטו (Cavuto)), שישנתי בביתו לילה אחד. ביום שלאחר מכן הוא רצה לספר לי משהו על ביתו ושאל אותי אם בחנתי כיצד ביתו נראה. עניתי שלא, והוא הופתע. הסברתי לו שלמדתי דרך ארץ עם מורי, הצדיק חיים מתימן, אשר לימד אותי לא לבחון את בית האחר כדי לראות מה יש לו או כיצד הבית נראה, אלא אם בעל הבית מזמין אותך להסתכל. אותו אדם די התרשם מן השיעור. -

לחמנייה 107 – חיוך הדג 581: 24 בפברואר 2015: הייתה לי הזכות ללכת עם הצדיק חיים בחלום. זרועו הימנית הייתה מסביב לכתפי אשר (בנו של פאולו ונודע), וזרועו השמאלית הייתה מסביב לכתפיי. הצדיק הראה לי שלשמאלי נראה הגואל חיים (כמעין כפילות). הייתה התעלות חזקה. דיברתי אז עם המורה ואמרתי משהו או אולי ביקשתי רשות בנוגע לכתביי על כוכב המפליא. - -

לחמנייה 108 – חיוך דג 582: אני חושב שהעובדה שמי שכרך את זרועותיו מסביב לאדם צעיר ומסביבי היה הגואל חיים, בעוד מי נראה משמאלנו, לבד וקדוש מאוד היה הצדיק חיים – בקורבנו, בתחייתו ובקדושת דרגתו. הצדיק חיים בצד שמאל מייצג את סיום הקורבן הארוך וההיסטורי של יצחק, בעוד הגואל חיים עם זרועותיו סביבנו מייצג את תפארת ישראל. זהו סיום חשוב של המעבר בין השם "אשר" לשם "אהיה" האחרון. אמן וכן יהי רצון.

לחמנייה 109 – חיוך הדג 586: פורים 2015: ברוך השם, הייתה לי הזכות לדבר עם הצדיק חיים בחלום. המורה אמר שיש לו 6000... ואז חייך וניסה לקלוט אם הבנתי. עניתי שאני חושב שהבנתי: הצדיק בעבודתו את ה' יוצר 6000 מלאכים בכל יום. המורה חיים שמח שהבנתי. -

לחמנייה 110 – חיוך הדג 587: 7 במרץ 2015: שבת "כי תשא": ברוך השם, ראיתי בחלום תחילה את הגברת מזל ואז את הצדיק חיים. אני זוכר שהייתי בחוץ והייתי צריך לעבור מתחת לסוג של חופה. אז ראיתי את הגברת מזל, עליה השלום ונשמתה היקרה במלכות השמים, ובשמחה גדולה חיבקתי ונישקתי אותה על צווארה. היא גם שמחה מאוד ואף צחקה על כך שחיבוקי הוא כחיבוק בעל. אז המורה חיים נכח, שמח מאוד, וכאשר ניצב משמאלי הוא הניח את זרועו על כתפי. הגברת מזל אחזה בי מימיני. - -

לחמנייה 111 – אני מאמין שחלום זה, בין רמזים נוספים, מצביע שה"חתונות" בין 13 המזלות של הדג הגדול לוויתן ו-13 כוכבי השושנה תקפות. ברוך השם.

לחמנייה 112 – מתוך "מי הדג הגדול משקים את הארץ" (להלן: מי הדג): דג 26: ובשמחתו שר החמור: "אני חמור של הדרך האמצעית המלקק את קליפת עץ החיים ומריח את ריחו הנפלא בגן עדן. הי-הא! הי-הא! הי-הא!"("ספר סגולות אסתר", גנומן 127).

נכתב שם גם כי "הנפש החדשה של החמור אוכל לחם נובעת מרוח שמחת הצדיק חיים".

נפלא, כעת אני מבין מדוע אני אוהב את החמור כל כך! אולי הסיבה בגללה הפכתי פטור מן הברית החדשה השלמה היא כדי להישאר שמח בחמוריותי הניזונה מלחם מלכות השמים!

לחמנייה 113 – פרץ 2016:

אבקש מחילה וסליחה ואקרא מכאן

בבקשה בפעם הזאת אל תשליכני מן הגן

אפילו אם אצעק או אזרוק מילים

מרוב השמחה של הגואל חיים

מכוכבי הגאולה ומזלות הדג הגדול

הרי הדרך האמצעית והתגלות הקול

מאגם מלח טעמי אשת הלוויתן מתגלים

להאכיל אותנו במשתה של עץ החיים

להריח ריח ניחוח מאוצרותיו הנפלאים

מתענוגות גן העדן, מיסודות השורשים

איזה חמור אני עתה בנשמה של חידושים

מרוח השמחה של הצדיק חיים.

לחמנייה 114 – מי הדג 46: יום שלישי של חנוכת החנוכות תשע"ו, 9 בדצמבר 2015: ברוך השם, חלמתי על הצדיק חיים. בחלום דיברנו יחד על ששת הסימנים השלמים והבטנו עליהם מן הראשון ועד השישי ומן השישי ועד לראשון. הם היו נכונים, אך אולי יש צורך להוסיף או להסביר דבר כלשהו.

לאחר מכן חלמתי שהייתי בארצות הברית או בישראל. המצב היה מוזר, כי נראה היה שהרוסים נמצאים בכוכב אחר או על הירח. שלחנו חללית לכבוש אותם, והם שלחו חללית כדי לכבוש את הארץ. החדשות בישרו שהם נכבשו על ידינו, וכי השתלטנו על חלליתם. היו אלו בשורות גדולות שהיוו סיבה לחגיגה. ראיתי אז דרך בה הלכו אנשים כדי להשתתף בחגיגות ההודיה לה'. תחילת הדרך הייתה מפוצלת לשני נתיבים אך הפכה לדרך מאוחדת בהמשך. החלטתי להצטרף גם אני לחגיגה, אם כי צעדתי לבדי בשביל הימני. במהלך צעידתי פרצתי בשירי הלל לה' אלוהינו בשל הניצחון והישועה שהביא. כל המאורע דמה לקריעת ים סוף.

לחמנייה 115 – פרץ 2016: שני החלומות קשורים: אמירת הסימנים בדרך זו מהסימן הראשון עד הסימן השישי ומהסימן השישי עד הסימן הראשון סגולה היא לניצחון גדול ולישועה וחגיגה, אפילו בדרגת "אז ישיר משה ובני ישראל". אעשה פה סימן לחנוכת החנוכות:

1) סימן ספר הכוכבים של אברהם אבינו, שמלמד אותנו המורה חיים;

2) סימן ה"ארמון" המפליא של מלכות השמים, שהגואל הנבחר חיים עומד בראשו;

3) סימן בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם;

4) סימן החמור הראשון האוכל את הלחם;

5) סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש;

6) סימן תחיית הצדיק חיים;

7) סימן הסימן השלם של תחיית המתים;

8) סימן האבדון של הסדר הישן העולמי ועוונותיו וסימן הבניין החדש של הסדר העולמי החדש של הגאולה השלמה;

9) סימן חמורו של הגואל חיים, חמור שלם האוכל את לחם הגאולה השלמה;

10) סימן האור החדש של הביאה השנייה של כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה;

11) סימן מדרגות השיש הלבן, המידות האהובות במלכות השמים והשופט המשוח של מלכות השמים, הגואל חיים;

12) סימן המורה חיים מהכוכב הרביעי עד לכוכב הראשון בסימן המהירות.

לחמנייה 116 – מי הדג 52: מאחר שסוגית החוק החדש התעוררה, אני מזכיר כאן חלום שחלמה נודע לפני שלושה ימים. דנו בשאלה אם מותר לנו להשתמש במיקרוגל בשבת או בפלטה כדי לחמם דברים גם אם הם לא הונחו על הפלטה לפני שבת. אמרתי לנודע לשאול אודות העניין כדי שאולי תקבל תשובה. בלילה הבא היא חלמה על עץ גדול בגן עם ענפים רבים מאוד ועלים שחסמו כל נתיב מעבר. היא ראתה את הסצנה הזו פעמיים ואז פעם שלישית, בה אמר לה קול מלמעלה: הענפים הללו הם הלכות. גזע העץ הוא חוקי התורה ואין להגזים בהתרחבות ההלכה.

פרץ 2016: לא ניתנה פה תשובה מפורטת כי כנראה לא רצויה תשובה כזו. ישנם עניינים בחוק החדש, בדומה לסוגיות ההלכה, שרצוי דווקא שתלמידי החוק החדש ידונו ויחליטו בהם כפי ידיעתם והבנתם מה יהיה הדין בעניין.

לחמנייה 117 – 8 באוגוסט 2016: פאולו, נודע, נוח חנה נוגה ודוד נסעו לירושלים. הם ביקרו במגדל דוד, ביד ושם, בקבר דוד ובקבר ישוע. בקבר ישוע בו ניתן לרדת למקום צר, קיבלה נודע מסר מישוע וכתבה אותו במחברת קטנה. מובא פה המסר כפי שקיבלה אותו:

לחמנייה 118 – ירידת מלכות השמים תלויה בתיקון הלב. כל דרכי התיקון בבני אדם הם בלב. מאבק האנושות בדברי הימים והמאבק הפנימי בחיי הפרט תלויים בדרך הנכונה של הלב.

הנביא מלאכי דיבר על ברית חדשה של אמונה, שתהיה חרותה בלב ושתביא את בני האדם לחיות באמונה שלמה בתכונות המסוגלות של הלב.

זאת אומרת: לב אמיתי (נאמן), לב פשוט, לב עניו, לב נדיב, לב מלא חמלה, לב של אהבה, לב חופשי מהתאוות המושחתות האנושיות, לב מוחל.

הלב ודרך המחילה בין העמים יפתחו את הלב לקראת האל האמיתי במצב בו אין דבר המפריד את האדם מה'. זה יקרה כאשר בני האדם יבחרו לנהוג בחייהם בדרכים נכונות (בדרכי צדק).

אני באתי למען הצאן הנאבד בין העמים ועתה בביאת כוכב מלכיצדק, כל העמים, בני האדם, הכוללים את הצאן הנאבד, ייעשו, כדברו של הגואל חיים, "בשר אחד". הלב יאחד את כולם להיות באותה האמונה ובזכות הגואל חיים נהיה כולנו בשר אחד.

אני מבקר מאידך גיסא את אלו, שדרך לימודיהם מבקרים את אנשי העבר, שלמרות טעויות אנושיות, עיצבו את דברי ימינו. אותם מלומדים מסתכלים על הטעויות ועל הפעולות הלא צודקות במקום להחשיב את גדלות אותם אישים. לדוגמא: דוד המלך ושלמה המלך.

משוחררים יהיו העמים ממאבקים דרך מאבק למען האמונה; זאת יהיה כאשר יכירו את ברכת ה' לעמו ישראל.

לב העמים יטה לטובת ישראל ולב ישראל יטה לטובת העמים.

שחררו את הלב דרך הענווה. יבורך פרץ על עבודתו האמיתית, המעייפת והאהובה בפני השמים, אך שאותה האנשים עדיין לא מכירים.

לחמנייה 119 – מסר זה הוא כפצצה מוארת וממוקדת, בו נראית המטרה העיקרית במשרתו המשיחית של ישוע. ישוע אהב את הלב הטוב, לב מלא בתכונות המוזכרות פה: הנאמנות, הענווה, האהבה, המחילה וכו'. עדות זו שהתקבלה על ידי נודע מתארת לנו מי היה ישוע באמת, דהיינו: אדם שאוהב את הלב הטוב והנכון בהבנה מוארת - לב שה' ברוך הוא חפץ לראות בבני אדם. דברי ישוע מייצגים כאן סינתזה מעולה של מטרת כל שיעוריו.

לחמנייה 120 – המילים הללו אודות הלב באות אחרי כל הסברינו על ישוע בצעירותו, ישוע בבית הספר האיסי, ישוע משיח בן יוסף, ישוע האיל שהוקרב במקום יצחק אבינו, ישוע האיש השני של הגאולה וכו'. אחרי כל העניינים האלה, אדם כלשהו יכול לשאול באיזו דרך, יותר מכל דרך אחרת, אנו להבין את הענווה של ישוע במסגרת הכרזתו של הגואל חיים: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה"? כי על אף כל התארים וההסברים אנו חפצים לדעת בדייקנות רבה יותר מהי אותה ענווה שהייתה כל כך אהובה על ידי ה'? התשובה מתקבלת בדבריו אלו של ישוע, המועטים אך העשירים, ולפיהם הלב הטוב והנכון הוא הוא העיקר הנדרש בכדי להיות אהוב על ידי ה' ברוך הוא. ישוע הסביר שעל לב זה מצביע הגואל חיים, כאשר הוא מחבק גברים ונשים מכל פינות העולם ובאהבה מורגשת בלב הוא אומר: "כולנו בשר אחד". ישוע הבהיר שדווקא הלב המתוקן הזה הוא שיביא את העולם לחיות במסגרת האמונה האמיתית. כך ירגישו כולם כי הם בשר אחד. אמן וכן יהי רצון.

פרק 5

לחמנייה 121 – מי הדג המשקים את הארץ 110: 21 במרץ 2016, ב' באדר התשע"ו, יופי גן העדן 20, 3068: ברוך השם, הייתה לי הזכות לראות את הגואל חיים בחלום. הוא לימד אותנו שיעורים. לא ראיתי אילו תלמידים נוספים היו, אך אנו ישבנו והמורה חיים עמד על בימה לפנינו ולימד אותנו את משמעות המפתח. הוא הסביר שהמפתח היה מפתח כללי לשאלות רבות והצביע עם ידיו ובאמצעות תנועותיו על חלקים שונים בגופו: כפות רגליים, רגליים, ראש, מוח, עיניים, תוך שהוא מנסה להשריש בי את הרעיון שהמפתח הוא משהו שונה לגמרי ממפתח פיזי שפותח דלתות. מדובר במפתח הפותח את העניינים הגאוליים. במיוחד אותי ניסה המורה לעורר להבנה מעמיקה יותר.

לחמנייה 122 – מי הדג 121: מפתח הנון הפינאלית של שושן חייב להיקשר אל 13 מזלות הלוויתן, כפי ששרנו בשיר (בדג 73): "אהיה שושן יצחק שושן עם מזלות הלוויתן". הצחוק מושג בשילוב עם 13 מזלות הדג הגדול, אחרת הכוח המקשר לא מגיע אל הארץ. בחלומו של משה לוי (דג 63) שפכתי מים שהיו באדנית על הארץ. רק אז נראו סימנים ניסיים מן השמיים.

לחמנייה 123 – מי הדג 122: המזלות אופפים את העולם מלמעלה, מן השמים הכוכביים של שביל החלב. הם ככתר על ראשינו, אִם הארץ מושקית באמצעותם היטב. עם עבדי ה' הנבחרים, נרצה שמחשבותינו יוכתרו. בהתאם לסדר המזלות ולסדר הכרונולוגי של הנבחרים, אני מקשר את הנון הפינאלית ל-13 מערכות החדשים של הלוויתן:

לחמנייה 124 – מי הדג 123:

אברהם - תחיית הציפור

יצחק - קרב הדג

יעקב - משקולות החמור

משה רבנו - הצב המואר

אהרון הכהן - מלכות הג'ירף

יהושע בן נון - כוכב התוכנית

פנחס - מקלט הארמדיל

אליהו הנביא - אגם מלח

אלישע - עמק מרקורי

מרדכי - סוף הדקה

ישוע - הבושם השמימי

הרמב"ם - גוב האריה

הגואל חיים - יופי גן העדן

לחמנייה 125 – מי הדג 146: טעמי הצדיק הנסתר הנבחר חיים, הגואל והשופט המשוח במלכות השמים, שונים ונפרדים מכל טעמי 12 עבדי אל שדי הנבחרים. הצדיק חיים הוא המוריד מטה לעולם את כל טעמי עבדי ה' שהוזכרו והוא המביא את עץ החיים לעולם. הוא המלמד את כל הטעמים החדשים של 13 מזלות הדג הגדול לוויתן. הוא השולח חלומות וחזיונות נבואיים לעולם, כדי שהאנושות תקבל את הרוח החדשה מאל שדי. הוא המלמד אותנו את ספר הכוכבים של אברהם אבינו. הוא השולח סימני תיקון, כאשר אנו שוגים. הוא העובד למען הישועה הסופית של הצאן הנאבד של בית ישראל. הוא המלמד את האנושות לרומם את עצמה על מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים. הוא המלמד את האנושות לחזור אל הדרך ארץ האמיתית האהובה על ידי אל שדי. הוא המוסר את בית התפילה החדש בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. הוא האחראי והמלמד אותנו את החוק החדש של הגאולה השלמה. הוא השולח לנו אזהרות נבואיות של הדור הרביעי. הוא היורד בכל סימן שמבצעים החמורים האוכלים לחם. רק הצדיק חיים הביא את הסימן השלם של תחיית המתים. אין ספק שמזל יופי גן העדן קשור למורה הנבחר חיים, שנולד בצנעא, תימן.

לחמנייה 126 – מי הדג 150: בבקשה אל שדי, שמע את תפילתי: רחם על האנשים הרעבים בעולם ופתח את ידך החזקה, הגדולה והעצומה להאכיל את הרעבים בכל מדינה. רחם על כל הילדים הקטנים בעולם ואפשר להם לגדול בבריאות, נפשית ופיזית. אל עולם, רחם על בני הצאן הנאבד של בית ישראל ועצב אותם באופן בו יוכלו הם למצוא את אמת הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. רחם על האלמנות והיתומים וסייע להם למצוא את דרכם אל החיים הטובים. ה' אלוהינו, רחם על אנשים חולים רבים כל כך בעולם ושלח רפואה לכל מי שזקוק לעזרתך. בבקשה, ה' צבאות, הרם את השכל ואת הלב של בני האדם ברחבי העולם על מנת שיהיו זכאים להיות חברים של מדינת ישראל ושל העם היהודי וירצו לדעת את דרכי יעקב אבינו. עזור לנו, אהיה אשר אהיה, למצוא חמורים חדשים ונאמנים, שהינם חזקים ויכולים לעבוד עבור הגאולה. אל חי, סלח לנו על חטאינו, שגיאותינו, מחשבותינו המוטעות ופעולותינו הטיפשיות וסייע לנו לחזור אליך בלב שלם. ה' אלוהינו, עזור לבני ישראל להתעלות באהבה לזולת ולדרך ארץ ופתח את מוחותיהם, כדי שיקשיבו לבשורות הנפלאות של הגאולה השלמה. אל שדי, הגן עלינו מכל רע ומאויבינו. בבקשה, אל עליון, אפשר לנו לראות את פלאותיך וניסיך בשנים האחרונות של החלק הראשון של הדור הרביעי, תחת סימן תחיית הצדיק חיים. אמן והלוואי ותענה בחיוב לכל הבקשות הללו. וכן יהי רצון. בבקשה, אל חי, הבא שמחה אל תוך ליבנו ואפשר לנו לשמוח בישועתך.

לחמנייה 127 – חלום 500: דניאל חלם (19 בפברואר 1989, מילאנו) כי נכח בבית גדול עם אימו ותלמידים של המורה חיים. הם חיפשו מורה לפסנתר. ילד בשם פסקוואלֶה נכנס ובישר בשורה עצובה כי אביו של דניאל, דומניקו מניגרסו, נמצא בבית חולים ומתאושש. דניאל חשב על העובדה כי אביו נפטר כבר בחודש ספטמבר וקם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים, ולכן הלכו הוא ודבורה לבית החולים כדי לבדוק את העניין. אביו של דניאל אכן נמצא שם מאחורי חלון, והם בירכו לשלום האחד את השני. בקול סמכותי, כתלמיד של המורה חיים, אמר דומניקו מניגרסו: "העניקו כבוד ישירות!". דניאל הרכין את ראשו וראה את האור הנובע מעיני אביו. מן הצד האחר של מחיצת הזכוכית נמצא סעיד, שהסביר לרופא: "דומניקו מניגרסו מת, אך קם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים". הרופא ביקש ממנו לחזור על כך, וסעיד אמר: "כן, האיש נפטר, אבל קם לתחייה בזכות הגואל". הרופא לא הבין את המילה האחרונה, ודניאל, מצידה האחר של מחיצת הזכוכית, איית אותה: "גימל, וו, אלף, למד". סעיד, שנוכח לדעת כי הדבר לא מסייע לרופא להבין, הסביר לו: "ישוע היה הגואל בזמנו, והגואל חיים הוא הגואל של ימינו". במהלך ההסבר סעיד ציין את המספר 33. -

לחמנייה 128 – מעניין פה המונח "גואל" בנוגע לישוע. בדרך כלל התחמקנו משימוש במונח "גואל" בנוגע לישוע בכדי לא לגרום לבלבול. סעיד עם זאת מוסלמי ואינו מדבר במונחי המשיחות, שלא שייכים לאסלאם, ולכן יכול הוא לדבר על ישוע כגואל, מפני שהישועה של כריסטו יצאה לעולם הנוצרי בכך שהוא קם בתחייה למשרתו ששייכת למלכות השמים, ואלו הם שני סימנים גדולים שלא שייכים למוחמד. אנו בדרך כלל מדברים על שלושה גואלים: משה, מרדכי וחיים ועל שלושה אנשי גאולה: משה, ישוע וחיים. הסיבה היא שאי אפשר לשלול את מקומו של מרדכי הצדיק כגואל השני של ישראל אף על פי שלא מוכר הוא בדרך זו לעמים, אך סעיד המוסלמי מסביר פה לנוצרי שבזכות תחייתו של הגואל חיים דומניקו מניגרסו מת וקם בתחייה, שהרי בדבר התחייה והישועה הגאולית המשתרעת ממנו הצדיק חיים הוא הגואל עתה כמו שישוע היה הגואל בזמנו.

לחמנייה 129 – ישנה פה השלמה של מונחי השפה הברורה מחלום זה דווקא, ולפיהם למונח "גואל" יש שני מובנים שונים להשגה. מפליאה האמירה שישוע היה ה"גואל" של הזמן ההוא, מאחר שקם בתחייה לטובת האנושות. למעשה, הדבר היחידי המפליא יותר מכך היא האיטיות שלי בהבנת הדברים אחרי כל השנים שעברו. מכיוון שמרדכי הצדיק נקבע כגואל השני של עם ישראל, הופרעתי משיוך המונח "גואל" לישוע, ולכן נדרש דווקא מוסלמי כדי להביע את העובדה שהצדיק חיים הוא הגואל עכשיו, שישוע היה הגואל של אז, ושקביעה זו לא ממעיטה כלל מזכותו של מרדכי היהודי, הגואל השני של ישראל, וכן אינה משנה דבר ביחס להכרזת המלאך מיכאל: "שלושה הם אנשי הגאולה משה, ישוע וחיים". הכרזה זו לא התייחסה לתחייה, שהרי משה רבנו לא קם בתחייה, אלא על שלושה אישים שהישועה הגאולית העולמית תלויה בהם: משה, ישוע וחיים. במה שנוגע לישועה הגאולית המשתרעת מדבר התחייה מן המתים, עם זאת, ישוע היה הגואל של אז והמורה חיים הוא הגואל של הגאולה השלמה.

לחמנייה 130 – למען השלמות, יש לזכור גם את חלומו העצום של ג'יורדנו לוי בו הוא אחז בכוח בשוקי הצדיק חיים, שעמד מאחורי גדר גבוהה וחזקה והכריז: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". באיטלקית נאמר: INCARNATO(ששורשו: CARNE (בשר)), שמובנו להיעשות כבשרו של הדבר, ועל כן מרומז בו הפועל "מתבשר" כי במסגרת הבשורה, המבשר כאילו מוסר את בשרו לאחרים בפומבי. באיטלקית אפשר להשתמש בשתי המילים המתארות את המילה "מתבשר":INCARNATO ANNUNCIATO E כאשר מתייחסים למשה, לישוע ולחיים.

במובן של INCARNARE פירושו: שבאלו שלושת האישים רצון ה' ברוך הוא בישועת האנושות נעשה חלק אינטגראלי, בשרם כביכול. במובן של "מתבשר": הרי העולם קיבל את הבשורה על משה וישוע וכן יקרה גם עם הגואל השלישי האחרון, השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים, שנולד בצנעא תימן.

מכל מקום לא נחשב ישוע הגואל של הגאולה השנייה כולה משני טעמים: 1) היה הדבר בא בסתירה לכך שמרדכי היהודי הוא הגואל השני לישראל, אף על פי שלא הייתה גאולה זו גאולה אוניברסאלית. 2) אלפיים שנות נצרות וגלות ישראל לא יכולים להיקרא "הגאולה השנייה". הנצרות היא תיאולוגיה שקרית וגלות ישראל אינה "גאולה". עם זאת נכון הוא שישוע נקרא הגואל של אז והצדיק חיים הוא הגואל האחרון, שכן כך הוא כשמדברים במונחי התחייה ומלכות השמים, כאמור, ובל נשכח גם כי מישרתו המשיחית של ישוע יכלה להוביל למעשה אל הגאולה השלמה אם היהודים היו מבינים ומקבלים אותה.

לחמנייה 131 – לא מובן מדוע סעיד עשה סימן של 33. אם מדובר על גילו של ישוע בצליבתו, מסכן, הרי העניין כבר ידוע לכל, ולכן נראה שמרומז על פעמיים שלוש, דהיינו על "שלושה הם אנשי הגאולה" ועל "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים (בדברי הימים)". דווקא סעיד כמוסלמי קובע שישוע נקרא הגואל של זמנו ועל כן מבצע הוא גם תיקון חשוב כלפי האסלאם מאחר שמתקן את האיזון הנכון בדבר תפקידו של מוחמד כ"מבשר" (רסול) של האסלאם. הרי מוחמד קיים דברים גדולים הקשורים לישועה גאולית לחלק גדול של האנושות בכך שהביא לה את האמונה באחדות ה' וגם הרבה חוקים טובים, אך מכל מקום מוחמד לא נחשב כאחד משלושה אישי הגאולה ולא נחשב לצדיק המתבשר בדברי הימים. נשאל אם כך מדוע, הלא שמו התקבל כבשורה בכל העולם והוא ראש לכל המוסלמים אשר הביא אמונה אמיתית להרבה עמים. התשובה היא פשוטה: מוחמד לא היה מעם ישראל. הברכות הגאוליות והמשיחיות מאת ה' ברוך שייכות לעם ישראל, ואילו הברכות מאת ה' למוחמד יצאו בדברי הימים מברכות ה' לישמעאל בן אברהם. חשוב אפוא שדווקא סעיד המוסלמי יסמן בסימן 33, הקשור לישוע, גם על שלושת האישים: משה, ישוע וחיים וגם על סימן הצדיק שרצון ה' נעשה בו בשר, ויבהיר כי הם אינם שייכים למוחמד. אלו הן העובדות, ויש צורך במוסלמי שיוודא ויבהיר אותן למען העולם המוסלמי.

לחמנייה 132 – נודע הקלידה במחשב גנומנים (סך הכול 49 עמודים) מכתב יד של סולי, אשר תרגם לאיטלקית טקסט שלי. מצאתי שם את הטקסטים הבאים:

לפני כמה שבועות (ג'יוזפה 91) (אולי יומן שלו מ-1991) דבורה (נודע) קיבלה בחלום לא פחות מאת הסימן המשלים של ברית בין הבתרים עבור הברית השלמה של הגאולה השלמה. היא ראתה בחלומה שבשביל קורבן הובאו שור, עגלה, ארי, ושתי יונים. פרץ ופאולו נדרשו לחצות (לשחוט ולבתר לשני חציים) את השור, את העגלה ואת הארי, בעוד שתי היונים נועדו לעולה. - -

(מגנומן 374 בטקסט ההוא): חלום זה "יוצא" מן התורה עבור הברית החדשה השלמה ומשלים את סימנו בתורה.

לחמנייה 133 – חלום זה הינו פז טהור של הגאולה השלמה. שתי שאלות: מדוע בא? ומה פירוש ההבדלים בין הברית בין הבתרים ובין סימן זה? שם (בראשית, ט"ו, 9) דובר על עגלה משולשת, עז משולשת, איל משולש, תור וגוזל, וכאן מדובר על שור, על עגלה, על ארי ועל שתי יונים. שם כתוב "וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר" (שם, 10) וכאן נאמר שהיונים הן לשם עולה.

הברית בין הבתרים היא הברית של הגאולה הראשונה, ויציאת מצרים היא קיום הבטחת ה' אודות 400 שנה (מלידת יצחק). זו הייתה עובדה חשובה בזיכרון הקולקטיבי של בני ישראל ולמען שבט לוי. היה זה יסוד תקווה של העבדים היהודיים שקיוו לגילוי ישועת ה' בכל שנות סבלם, ואותה ההבטחה הרשתה להם להכיר גם במישרת משה לגאולתם.

לחמנייה 134 – תשע החיות שבותרו מרמזות על העמים שבמשך הדורות ישתדלו להשמיד את ישראל ולמעשה היו מצליחים לולא סימני אותה הברית בחיות המבותרות.

מצב הגאולה השלמה הוא מסדר אחר בשל המהירות של הדור הרביעי, אך למרות זאת תהיינה גם בחלק השני של תקופת הדור הרביעי מלחמות נגד ישראל (או השתדלות להילחם בישראל) כמלחמה המנובאת של גוג ומגוג וכתנועות עצומות מנוגדות לישראל. בשל כך ישנו הסימן של ביתור השור, העגלה והארי. בברית בין הבתרים נשקפות נבואית תקופות היסטוריות ארוכות ועמים אויבים הרוצים להשמיד את ישראל ולכן החיות משולשות, בעוד שהסימן המשלים משקף את מה שיקרה במשך הדור הרביעי בלבד.

לחמנייה 135 – ייתכן גם שמדובר בסימן זה על תנועות דתיות, מאחר שהמלחמות של הברית השלמה הן בעצם נגד האלילות והדוקטרינות השקריות. לפיכך העגלה באה ביחס לנצרות, כי האלהת ישוע הוא העגל הזהב של דברי הימים, והנצרות תצא בכל הכוח נגד הברית השלמה של הגאולה השלמה. השור חזק כמו הקבלה השקרית של אצילות האלוהות של ספר הזוהר ושל יתר הקבלה המזויפת, שכולה כמו שור נגח אשר אינו מסתכל על מה שהוא דורס והורס את כל מה שהוא דורס. אוחזי הקבלה השקרית הזו יתנגדו בחוזק לברית השלמה האמיתית בזכות הגואל הנבחר חיים, כי ברית זו הורסת את כל דעותיהם וספריהם במסגרת אותה אמונה פסולה. הארי יכול לרמז על דת האסלאם מפני שהאריה מרמז על חוקים (כאריה יהודה), והמוסלמים מאמינים שכל העולם צריך להיעשות מוסלמי ולדבוק בקוראן ובשריעה ושהם, האריה, הוא המלך בין החיות. ניתן להמשיך גם ברמזים אחרים, אבל די באמור עד הנה. השור, העגלה והארי יפסידו את כל כוחם מכוח סימן זה בין הסימנים השלמים.

לחמנייה 136 – התור והגוזל של הברית בתורה נדרשו להישאר בשלמותם ונחשבו לאחד ("ואת הצפור לא בתר", בלשון יחיד), רמז לבית יהודה ולבית ישראל (עשרת השבטים), שהם שניים אבל הם בעצם אחד, עם ישראל. הסימן בברית בין הבתרים בא לשמור על זהותם במשך הדורות, עד שתגיע עת אחדותם בפועל. בברית השלמה אכן מגיע זמן ישועת הצאן הנאבד מבית ישראל, וזמן האיחוד בפועל בבית התפילה של הגאולה השלמה, אז תעלה טהרתם של יהודה וישראל לפני ה' גם ממזבח יהודה וגם ממזבח אפרים. הסימן בברית בין הבתרים מבטיח את שלמות נשמותיהם באשר הם נמצאים. הסימן המשלים מבטיח את איחודם בפועל בבית התפילה של הגאולה השלמה.

לחמנייה 137 – חלום 501: דניאל חלם (23 בפברואר 1989, מילאנו) כי היה ברחוב פאלסטרינה (Palestrina) ופגש חבר בשם ג'יאני. פתאום נפגעו הם באופן קל מחפץ כלשהו שנפל מן השמים. למעלה הופיעה חרב ענקית, שחלקה העליון היה בשמים, וחוד הלהב שלה נגע באדמה. כמו-כן הופיעה S גדולה, ולאחריה מנורה גדולה מאוד. דניאל ספר 10 נרות, אך בין האנשים היו כאלו שספרו 12. בהמשך הופיעו חיות רבות בעלות ארבע רגליים: חמורים, סוסים, פרות, שוורים, כלבים ועוד. דניאל פנה לאנשים ואמר: "ראו, אלו סימנים מאת ה' ברוך הוא. מי יכול לעשות זאת מלבד הבורא?". האנשים, שלא ידעו כיצד לענות, עזבו. גם ג'יאני עזב ואמר כי עדיף לשתות קפה בבית הקפה של מעון הכמרים, בו הוא עולה 700 לירות. כמו כן אמר כי קיבל טיפ של 6000 לירות. דניאל פנה לכיכר קאיאצו (Caiazzo), וכשיראת השם נחה עליו, הוא הרים את ידיו וראה מלאכים ומלאכים ראשיים, שעלו וירדו מן השמים לאדמה ומן האדמה לשמים. הם ירדו על ראש אדם צעיר עם שיער ארוך ופאות לחיים מתולתלות, אשר המתין בתחנת אוטובוס לקו 91, ולבש טוניקה לבנה. -

לחמנייה 138 – "צא" בגימטרייה 91 - סימן נבואי, אשר במסורת מתייחס לאברהם אבינו, שאמר לו ה': צא מחשבון האיצטגנינות שלך, דהיינו מחשבונות הזודיאק. אמנם ראיתי שאתה ושרי לא מביאים ילדים, אך אני הוא המשדד את המערכות והריני מוסיף לשמך את האות "הא" על מנת שתיקרא אברהם, בעוד שלשרי אני מסיר את ה"יוד" ומוסיף "הא", כך שתיקרא שרה. בשינוי זה תוכלו להביא ילד. - בחלומו דניאל ראה מלאכים עולים ויורדים מן השמים כבחלומו של יעקב אבינו (בראשית, כ"ח, 16-17): "טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

לחמנייה 139 – בחלומו של דניאל במקביל ל"מה נורא המקום הזה" הוא אומר: "ראו, אלו סימנים מאת ה' ברוך הוא. מי יכול לעשות זאת מלבד הבורא?" הצעיר בטוניקה הלבנה מייצג בן אדם נקי ותמים, שיכול לזכות לראות דבר נפלא כזה, מלאכים עולים ויורדים, דהיינו: לא יעקב אבינו ולא צדיק אמיתי, כי אם בן אדם פשוט ואהוב על ידי הגואל חיים.

לחמנייה 140 – בחלום מופיעה מנורה המסמלת את בית התפילה של הגאולה השלמה. יעקב אבינו דיבר על בית אלהים ושער השמים שעל פי המסורת הוא בית המקדש בירושלים. בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, הוא בית המקדש השלישי הסופי שיוקם בירושלים ובבאר שבע, מייצג את שער השמים או את שער מלכות השמים השלמה.

לחמנייה 141 – גדול הוא החלום הזה של דניאל, גדול כדג הגדול לוויתן, ולכן אנו לא צריכים להיות מופתעים מכך שהחרב העצומה, שהידית שלה בשמים וראשה נוגע למטה בארץ, קשורה לפסוק בישעיה (כ"ז, 1): "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם" (מוסבר אצלנו שבריח ועקלתון הם לווייתנים מגלקסיות חיצוניות לשביל החלב). החרב שנראתה בחלומו של דניאל באה לפתוח דברים גדולים אוניברסאליים של הדור הרביעי הזה. לראות מלאכים עולים ויורדים מן השמים עניין עצום הוא של הברית החדשה השלמה בזכות הגואל חיים, יעקב של דברי הימים. הגואל חיים הוא הצדיק הנבחר, הגואל השלישי האחרון, כפי שיעקב אבינו הוא האב השלישי והאחרון לאבות.

לחמנייה 142 – מובן שהחיות שנראו בשמים הן למעשה אנחנו: חמורים, סוסים, שור הבר, כלבים נאמנים ואפילו פרות הנלחמות נגד הדוקטרינות המזויפות של עגלי הזהב ההיסטוריים. ללא הבהמות הללו, הבשורות של הגאולה השלמה לא מגיעות לעולם, ובני האנושות מתבלבלים ולא מצליחים. אפילו חברו של דניאל, "יוחנן" (רמז ליוחנן האוונגליסט) לא יכול להעריך את הטיפ בן 6000 הלירות האיטלקיות אותן הוא קיבל, רמז לששת הסימנים השלמים, העדיף לחזור לשגרה ולשתות את הקפה הרגיל שלו (דהיינו: במקום לקבל דבר גדול וחדש הוא מעדיף את הקתוליות הקטנה והשגרתית). חיות אלו נראו בשמים מפני שפעולות החמורים, הסוסים וכו' בארץ קשורות לכוכבי הגאולה לטובת העולם.

לחמנייה 143 – חלום זה מתחיל ברחוב Palestrina (חדר כושר והתעמלות), כי חלום זה הוא התעמלות למציאת סימנים, וכן נראית "S" גדולה שמרמזת על Segno, Sign או Siman. יש שמוצאים 10 ויש שמוצאים 12: 1) פאלסטרינה 2) יוחנן 3) חרב 4) "S" גדול 5) מנורה 6) חיות 7) ראו, אלו סימנים 8) הטיפ של 6000 הלירות 9) מלאכים עולים ויורדים 10) הצעיר בטוניקה לבנה. ואם מונים חמורים וסוסים יחד הם 12! הי-הא!, הי-הא!, הי-הא!!!

לחמנייה 144 – חלום 836: דניאל חלם (דצמבר 1992, מילאנו) כי היה על חשמלית שעלתה על גבעה. כשהגיע לפסגה, הוא לא יכול היה לראות יותר אדמה אלא רק מים. בשלב זה איבדה החשמלית שליטה והחלה להאיץ. דניאל, שחש כי הוא נופל, זעק: "אל שדי", ואף אחד לא נפגע. בהמשך נדהמו כולם מהתופעה שראו לפניהם: מפסגת ההר ירדו מי ים, אשר התפשטו בכל האזור. ילד שאל את דניאל מה קרה, ודניאל ענה כי מדובר בסימן המבול האוניברסאלי. האנשים החלו אז לחפש מחסה ומצאו מקום בקומות העליונות של בניין. דניאל לקח לחם ולפני שאכל אותו, הוא ברך: "ברוך אל עליון המברך את הלחם הגדל מן הארץ להגנה מהמים הגבוהים". לאחר שפיזר מלח על הלחם, האנשים אמרו אמן והוא חילק אותו לאחרים. מחלון הבית יכול היה הוא לבחון את המצב, וראה ממנו שהמים מכסים באיטיות את הארץ. -

לחמנייה 145 – פרץ 2016 – ברכתנו במנהג החדש היא: "ברוך ה' אלהינו המברך את הלחם הגדל מן הארץ". פה נוסף "להגנה מהמים הגבוהים", כאשר כל החלום מדבר על המים הגבוהים. אולי צריכים להכיר ולהשתמש בנוסח זה כאשר מתרחשת סכנה זו במהלך הדור הרביעי, והוא יעזור להיות מגן נגד מים אלו, כי הרי ברכה זו מיועדת למנוע את התפשטות המים הגבוהים ההורסים את גידולי הארץ שממנו עושים את הלחם.

לחמנייה 146 – חלום 568: 27 ביוני 1989, מילאנו, דניאל:

בחלומו קרא דניאל בקול את הדיבר הרביעי כולו לכמה צעירים קתוליים: זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה וכו' והסביר להם שהכנסייה הקתולית שינתה גם את חוק האל הזה וחרגה לגמרי משיעוריו של ישוע. -

לחמנייה 147 – פרץ 2016 – הלימוד הנכון בעניין זה היה צריך להיות שהיום השביעי, השבת, הוא יום קדוש ושחוקי השבת הם למען עם ישראל, העם הקדוש. עבור הלא יהודים מספיק להכיר בדבר הזה בכדי לקיים את הדיבר הרביעי. הנצרות במקום זאת שללה את קדושת השבת וקבעה כי רק יום ראשון חשוב. זו חריגה גדולה מחוקי האל. העוולה לא הייתה בכך שעשו מיום ראשון יום חשוב, אלא בכך שלא הכירו בשבת ליהודים ולא כיבדו את קדושת היום השביעי, הנובעת מהכרזת ה'. לו רק הכירו בקדושת השבת, היה זה שווה לקיום המצווה מבלי להיות חייבים בפרטי חוקי השבת ואיסוריה, כמוסבר אצלנו בחוק החדש של הגאולה השלמה.

לחמנייה 148 – חלום 584: 10 באוגוסט 1998, מילאנו, דניאל:

בחלומי אני רואה את עם ישראל שהשמיד את צאצאי עמלק סופית. אז נשמע קול מן השמים שאמר: "נעשה ישראל אור לגויים". אז הייתי בירושלים עם יהודים מ"ישראל הגדול" ברחוב גדול שממנו הלכו בני אדם לחנוכת בית המקדש השלישי. ביחד איתם היה אבי, עליו השלום.

לחמנייה 149 – פרץ 2016: חלום זה סימן נבואי הוא: כשתתקיים נבואת התורה למחות את זכר עמלק מתחת השמים מכל וכל, אז עם ישראל כבר יגיע להכרה אוניברסאלית להיותו אור לגויים. אותה ההכרה מצד העמים עיקרית היא בכדי שיתקיים וייבנה בית המקדש ותתקיים חנוכת החנוכות שלו, ככתוב בספר הנביא חגי (2-9): "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת; וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת". יכולה הייתה להתקיים נבואה זאת בזמן בית המקדש השני, אבל בעוונות לא נעשה עם ישראל אור לגויים, והמקדש ההוא לא הוביל אל השלום.

לחמנייה 150 – העובדה שדומניקו מניגרסו, שקם בתחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים, נכח בחנוכת הבית משלימה את החלום: זכר עמלק יימחה מן העולם, העמים יכירו את ישראל כאור לאנושות, "ישראל הגדול" יתקיים, דהיינו: חמורים וסוסים לבנים יהיו מוכנים ללמד את כל דברי הגאולה השלמה לבאי העולם, ישרור שלום אוניברסאלי בכדי להקים, לבנות ולחנוך את בית המקדש השלישי הסופי, ותהיה אמונה בלבבות בני העולם בתחייתו של הגואל חיים בסימן השלם של תחיית המתים. -

פרק 6

לחמנייה 151 – חלום 559: דניאל חלם (6 ביוני 1989, מילאנו) כי פרץ כתב ליד שולחן ואמר משהו לדניאל. באותו רגע נפתחה דלת הבית ומשב רוח חזק מאוד נכנס. דניאל שמע קול מחריש אוזניים באוזנו הימנית כמו מתוך מכשיר אלקטרוני. פרץ חייך, ואז נכנס משב רוח חזק נוסף, שיצר בלבול גדול. על צווארו של דניאל הופיעו שני חבלים עגולים, הקשורים יחד וחתומים בעופרת. שני צעירים נכנסו ושאלו מה מתרחש, ודניאל ענה: "זהו נס". פרץ הביט על הכול, ולאחר זמן קצר נשמע קול חזק, וסוגרי העופרת של שני החבלים נשברו והפכו לאחד. פרץ נעמד, לקח פיסת נייר וצייר עליה שלושה ציורים. האחד, בצד שמאל, היה ציור של ציפור מכוסה נוצות ממשפחת התרנגולות. השני, במרכז, היה ציור של המורה עם שריון מימי הביניים, והשלישי, בצד ימין, היה ציור של חוצן. בינתיים הרוח המשיכה לנשוב, ופרץ הבין כי בשורה מגיעה מלמעלה. הוא אמר לדניאל להביט היטב על שלושת הציורים, ודניאל הכניסם לזיכרון. פרץ ביקש אז ממנו לכוון את כתפיו אל הדלת ולכופף את גבו, כדי שידיו יגעו בנייר עם הציורים. הרוח עברה בעמוד השדרה של דניאל אל ידיו של פרץ. עם משב הרוח על ידיו של פרץ, הוא החל לכתוב מהר מאוד בעברית מתחת לשלושת הציורים[1]. עבר מעט זמן ופרץ הסביר שמה שכתב על הנייר היה שלם ושמאיזה כיוון שקוראים את הטקסט נוצרת תמיד הקבלה למספרים 22, 32, 43, 48, 54. דניאל הבין בחלום איך לפרש ולפענח את הטקסט. פרץ תרגם את המשפט האחרון: אחראי על בית התפילה לכל העמים. בסוף אמר פרץ לדניאל: "כתב זה נוגע לך אבל צריך זמן עד שאוכל לפרש לך אותו". דניאל הבין אז שכל מלה הכתובה בטקסט הקבילה לאות בעברית ושהיה טעם שהוחלפה האות במספר. דניאל הרגיש במשך כל החלום שהמסר הכתוב על הנייר היה ברית הקשורה בכוכבים.

לחמנייה 152 – פרץ 2016: 22 האותיות, 32 לב, 43 "גם" ו-4 =ד, ג=3 – דג (הדג הגדול לוויתן), 48 מח, 54 דין ומשפט. – הברית השלמה של הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים כתובה בכוכבים. כוכב הוא 26-22: השם המרובע של ה' בגימטרייה 26 ו-22. פירושו ש-22 מייצג את האמצעי דרכו הבורא ישתבח "מתקשר", "מדבר" ו"פועל" עם האנושות של הגאולה השלמה. בדרך זו כל בני האדם יכולים לקבל, כמוסבר בנוגע ליואל (ג', 1) "וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר" וכו'. מדובר על החלומות שהתגלו ושמתגלים בגאולה השלמה ולא לפניה. חלומות, בדרך כלל, ניתנים מהכוכבים, ולכן החלומות הגאוליים יורדים מכוכבי הגאולה. יש לנו הסימן "עם משה דיברתי פנים אל פנים, בעוד אתכם (אנשי הגאולה השלמה) אני מדבר דרך חלומות". לכן הסימן הגדול השלם הוא סימן הכוכבים. בגאולה השלמה עיקר הגילוי של דברי ה' הוא בחלומות (ובחזיונות) המתגלים דרך הכוכבים, ובדרך זו ההתגלות שייכת ל"כל בשר".

לחמנייה 153 – 32=לב. הברית השלמה אינה רק גילוי כוכבי, הגם שההיבט הכוכבי שלה הוא חיוני בכדי להגיע לקשר אוניברסאלי של "כל בשר". עם זאת אין היא שווה אם אין איתה הלב הנכון האהוב לה" ברוך הוא, לב של אהבה, לב של סגולות האמונה, לב נדיב, לב סובלני וכו'. סימן הכוכבים מספק לאנושות של הגאולה השלמה "תקשורת" דרך חלומות וחזיונות, בעוד שסגולות הלב מתקשרות למדרגות השיש הלבן של מלכות השמים. מלכות השמים היא פנימית יותר ועל כן גבוהה יותר מכוכבי הגאולה. ה' ברוך הוא בחר בגואל חיים לא רק בשל ידעו הנעלה וכוחו הגדול ללמד אותנו את ענייני כוכבי הגאולה אלא בשל טוב ליבו. המורה חיים אהב בני אדם ובכל גבר או אישה חיפש את החיוביות, את טובת הלב ועוד יותר את הענווה, כפי שיכולים לראות בסימן "כולנו בשר אחד", בו הצדיק חיים חיבק כל איש ואישה באהבה מורגשת. כך אנו אומרים שמלכות השמים שוכנת בלב, והלב הטוב הוא שיזכה למלכות השמים אחרי העולם הזה. כל זאת בזכות הגואל הנבחר חיים, אשר בסימן מלכות השמים יושב מעל מדרגות השיש הלבן בכדי לזכות את מי שחפץ להתעלות בסגולות הלב.

לחמנייה 154 – 43 הוא גם דלת וגימל 4 ו-3 – דג. גם הדג הגדול לוויתן הינו חלק חשוב של תפארת הברית. "גם" – מאחר שאינו מאותה "מהות" של סימן הכוכבים וסימן מלכות השמים, אך קשור בכל זאת לסימן ספר הכוכבים, שמלמד אותנו הגואל חיים. בכל מקרה, הלימודים הנפלאים של הדג הגדול לוויתן קשורים למשתה הגדול שנמצא בהכנה ומיועד לצדיקים בדורות הגאולה השלמה. כן מלמד אותנו הלוויתן את שלושה עשר המזלות החדשים שלו, שבלעדיהם העולם הוא חסר טעם.

לחמנייה 155 – 48 מח, עם כל שלבי ההתבוננות המשולשת, כל הפירושים הנפלאים של הגואל חיים על השם המשולש "אהיה אשר אהיה" של סימני שלושת האבות, שלוש העליות של משה על הר סיני, שלושת עמודי החוק החדש: לב הנביא, לב השושנה ולב הדג הגדול לוויתן, וכל הנוגע לבית התפילה החדש של הגאולה השלמה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. יירד המוח החדש השפל לעולם של הברית השלמה, ולמען הענווה טוב גם לקחת בחשבון כמה עצות של החמורים האוכלים את הלחם! הי-הא!, הי-הא!, הי-הא!!!

לחמנייה 156 – גדולה השמחה מכל זאת: מהטקסטים, מענייני הכוכבים, מענייני הלב, מענייני לוויתן והמח החדש ומכל שלבי החיים החדשים המובאים עם תפארת הברית השלמה. יש לראות את המספר 54 – "דן" - דין ומשפט, כי יש צורך בזכויות כדי לקבל את כל הבשורות הטובות, ובכל שלב יש לעבור את ניסיונות המשפט. כך הוא העולם שברא אותו הבורא ישתבח, כאשר גם הגיהינום יתקיים לאחר הדור הרביעי.

לחמנייה 157 – אחרי 54 אין בחלום מספר שישי נוסף. הסיבה לכך היא שהסימן השישי, תחייתו של הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים, הוא למעלה מכוכבי הגאולה, למעלה מסגולות הלב, למעלה ממזבחות בית התפילה של הגאולה השלמה ובוודאי למעלה מנעירות החמורים האוכלים את הלחם. אין שום מספר שיכול להכיל אותו! - -

לחמנייה 158 – 18 באוגוסט 1997 - בחלום בנימינו נוסטר שכב על הרצפה וחיכה שאשחט אותו אבל לא היה לי לב לעשות זאת ורציתי שתלמיד אחר יבצע את המשימה. עם זאת נודע אמרה לי לא, כי מאחר שדבר כפרה הוא, לא תרצה שאחר יעשה אותו. הסכמתי אבל את השחיטה ביצעתי רק באופן שטיפת דם אחת תצא ממנו.

לחמנייה 159 – פרץ 2016: בראותי את ההסבר על החלום לפיו הצדיק העניק לי שנה על מנת להכין את עצמי לעזוב את העולם ואמר לי שיש לי שנה כדי להכין את עצמי, הבנתי שהחלום משנה את מחשבתי לפיה הייתי אמור לעזוב את העולם במקום בנימינו. זאת מאחר שהזמן של עזיבת בנימינו את העולם נקבע בסימן בו נאמר לנו כי בפנינו 13 שבועות של אבל. ומה החלום מיום 18.8.97 אומר? זוהי בוודאות כפרה, שאף תלמיד אחר לא יעשה אותה. ומה לגבי הורדת טיפת הדם? היא מסמלת את קורבן יצחק. הצדיק חיים לימד אותי שהמאכלת של אברהם, על אף שמלאך אחז בה, הצליחה להוריד טיפת דם אחת או מספר טיפות של דם מיצחק. לפיכך לקיחת בנימינו הייתה קורבן לשליחות הגאולה השלמה ולקורבן הצדיק חיים שסיימה את התקופה הארוכה של קורבן יצחק.

לחמנייה 160 – הרי גם אם חטאתי בכך שלא קיבלתי את הדבר וביקשתי את ביטולו, חטאי הוא, ומה נוגע לקורבן בנימינו? לפיכך צריך להסתכל שוב על פירוש החלום בו הייתי צריך לשחוט את בנימינו נוסטר ולא היה לי לב לבצע זאת, אם כי גם לתלמיד אחר לא שייך העניין, ולבסוף שעשיתי רק סימן לשחיטה, בהורדת טיפת דם. יש פה רמז ברור ליצחק אבינו, כפי שלימד אותי הצדיק חיים שהמאכלת נגעה בצווארו של יצחק, וירדה טיפת דם. זה מוכיח שקורבן בנימינו קשור בסימני יצחק, ולכן פירשתי שקורבן בנימינו נוסטר השלים את קורבן הצדיק חיים עבור משרת הגאולה השלמה, שאחראי עליה פרץ. קורבן הצדיק חיים הוא אמנם סיום היסטורי גלובאלי לסימני יצחק אבינו, אבל לא היו אז בעולם עוד סימן בא הזמן וכל יתר הסימנים השלמים, ומאחר שלסימני החמור היו חסרונות בהמשך הדרך, היה צורך בקורבן.

לחמנייה 161 – ומה העניין בחלום לפיו אני צריך לשחוט את בנימינו, אני דווקא ולא תלמיד אחר, ובסוף איני שוחט אותו, כי אם מוריד ממנו טיפת דם? כנראה שפירושו הוא (ההיפך ממה שפירשתי עד עתה בטקסטים אחרים) שאני איני אשם בכך שבנימינו צריך להישחט בקרבנו, כי הרי בחלום לא הייתי אשם בדבר. מדובר היה בעניין של אחריות, אחריות שלא יכולה הייתה להיות מוטלת על תלמיד אחר, ואם הייתה אשמה כלשהי עלי נאמר על כך כפרה, אך לא שבנימינו נלקח במקומי. אחריות ה"מישרה" הייתה עלי, אם בשם פרץ ואם בשם החמור אוכל לחם, ואולי עיקר החלום בא להודיע לי שעניין חטאתי ואי קבלת מיתתי כעבור שנה עניין נפרד הוא ולא שבגלל טעות זו היה צריך בנימינו להילקח. איננו כן ואין קשר בין שני הדברים. קורבנו של בנימינו היה ביד הגואל הקדוש חיים, וכולו זכות גדולה. אך מדוע היה פרץ צריך לשחוט בחלום את בנימינו? הדבר בא להראות שקורבן בנימינו הוא בשל "מישרת" הגאולה השלמה, שפרץ היה אחראי עליה. כלומר מצד האחריות והכרת הצורך בקרבן להצלת ה"מישרה", פרץ היה צריך לשחוט את בנימינו.

לחמנייה 162 – על כך שקרבן בנימינו קשור בקורבן יצחק אבינו, דהיינו בסימני יצחק אבינו של השם "אשר", לא היינו יודעים ללא סימן המוכיח זאת. בשל כך בא חלום זה. החשיבות בכך גדולה מאוד, מפני שרוב העבודות של הסימנים השלמים בשנות הסימנים (36 השנים הראשונות של הדור הרביעי) באות לחזק את הקשר בין השם "אשר" ובין השם "אהיה" האחרון, ולפיכך היה חשוב לדעת שבהמשך לקורבנו הגדול והנורא של המורה חיים, שהינו הקורבן המקיים את הקשר בין השם "אשר" ובין השם "אהיה" האחרון, היה צורך גם בקורבנו של בנימינו להשלמת אותו קשר היסטורי. ובעיקרו מצד השם "אשר" נקשרו ה"אלף" של מסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, ה"שין" של מסורת מרדכי הצדיק, ומה ששייך ל"ריש" של השם "אשר", במסגרתה הוריד הגואל חיים אלינו את סימני תיקון הנצרות ואת כל העניינים האמיתיים של ישועת ישוע. על סיום תיקון ה"ריש" היה צריך שייתן בנימינו את חייו, וגדול ועמוק הוא העניין הזה.

לחמנייה 163 – בנימינו היה יליד עולם הנצרות ובעל המידות האהובות ביותר שיכלה הנצרות ליצור בזכות ישוע, כריסטו של האומות הנוצריות, הוא התוודע למישרת הגואל חיים וכן נושע ודבק בסימני חמור אוכל לחם בכל ליבו. הוא שיכול היה להשלים, הגם שלא ידע על כך, את תיקון הפסיון של כריסטו. בנימינו נוסטר סימל את ישועת ישוע. למען מטרה גדולה, היסטורית ונסתרת נבחר בנימינו נוסטר, ושם משפחתו, פריקו, רמז על הכוח הנבואי של "כה וכה" (שמות, ב', 12). הוא קשור לכוחות הגאולה השלמה בזכות קרבנו, ובחותם פורים הבאנו את 50 ענייני השמירה החדשה של הדג הגדול לוויתן ואת 50 חידושי השמות הכלליים שנולדו בזכותו. כגילו של כריסטו היה בהילקחו. הוא סבל רבות בחייו הצעירים, אך זיקי אור עלו השמימה כל בוקר כשצחצח את שיניו. צנוע היה ועניו, מופנם שלא בקלות הביע את הרגשותיו במילים אך חיבק הוא באהבה את מי שחייך והראה לו אהבה. מקשר הוא נשמות רבות להכנה לעלות למלכות השמים, תלמיד הגואל חיים, המלמד אותו את דרכי תיקוני הנשמות בעולם השני, וכיום עסוק ומתעסק בהצלת אחרים, אהוב לה' ולגואל חיים.

לחמנייה 164 – 17 באוגוסט 1989, דניאל:

(במציאות) היה ליקוי לבנה. פרץ, פאולו, נודע, וג'יוזפה יצאו החוצה. דניאל ישן כשחזהו חשוף. הוא חלם שהיה (בחלום) בחדר ניתוחים במלכות השמים. היו שם מכשירים אלקטרוניים שלא נמצאים בעולם. הוא שכב על מיטה וראה את אביו ושני מנתחים. אביו הבטיח לו שהכול יהיה בסדר והודיע לו שהוא צריך לעבור ניתוח לב. ברגע ההוא הרופא, שנכנס עם אזמל אלקטרוני, פתח את חזהו והסיר את ליבו מגופו בכמה שניות. דניאל היה מודע למתרחש, ראה והרגיש את הכול. אז אביו אחז את הלב שלו ואמר: "בלב הזה לא היית יכול לשרוד את המשקולות של הדור הרביעי. הראה לו אביו איך אותו הלב היה חולה וחלש. אז נראה בידי אביו לב חדש, לב חזק, בריא ומלא חיוּת והאב אמר: "בלב החדש הזה תוכל לקיים את כל התפקידים שלך במשך הדור הרביעי הזה, החולה עד מאד". הרופא הכניס במהירות את הלב בדניאל, סגר את החתך ואמר לו שירגיש כאב בחזה שלו במשך 60 יום. - -

לחמנייה 165 – פרץ 2016: יהיו מכות, מוות מכל צד, מחסור במזון ובשתייה, אסונות, פאניקה מהרבה דברים, מלחמות, קניבליזם, שיגעון, אכזריות, רשעים הלוקחים בני אדם להיות עבדים ואחרים שגונבים ילדים למכור אותם, חוצנים הבאים להילחם, מים גבוהים ושיטפונות, רעשי אדמה, סופות ועוד. הלב הנוכחי לא יוכל לסבול את כל זה, ועל כן יש צורך בלב חדש חזק של הדור הרביעי. אם תשאלו איך משיגים אותו, אז התשובה היא שהוא ניתן ממלכות השמים, ומלמעלה יודעים מי יכול לקבל אותו. במקום אחר מוסבר שהרבה מאד בני אדם, בגלל רחמנותו של ה' ברוך הוא, "יילקחו" מן העולם מפני שלא יוכלו לסבול את המאורעות שיהיו. אלה הנשארים, שיש להם זכות, יקבלו את הלב החזק החדש של הדור הרביעי.

לחמנייה 166 – חלום 586: דניאל חלם (19 באוגוסט 1989, מילאנו) כי הוטלה עליו "שליחות" על-ידי הממשלה. עליו היה למצוא מידע במרפאה אודות העלמות של זקנים וילדים. לבסוף גילה הוא כי הסיבה לאותן היעלמויות הייתה קבוצה של לבנים שהתחפשו לשחורים וחטפו את הזקנים והילדים למטרות קניבליזם. כמו-כן נודע כי גם מספר אנשים בצבא האמריקני היו שותפים לדבר עבירה. דניאל הודיע את העניין לעיתונאים. עצם סיבת הדבר היה בגלל הרעב הכבד בדרגה בין-לאומית.

לחמנייה 167 – פרץ 2016 – אין עוון רע יותר מקניבליזם כדי להשיג כסף בגלל הרעב, אבל אמת היא גם שאין רע פיזי יותר מהרעב, ה' יצילנו, ככתוב במגילת איכה (ד', 10) "יְדֵי, נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת--בִּשְּׁלוּ, יַלְדֵיהֶן; הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ, בְּשֶׁבֶר בַּת-עַמִּי". - בשל כך הגיעו סימנים רבים שיש להצטייד במזון בשל המחסור בדור הרביעי הזה.

לחמנייה 168 – חלום 596: דניאל חלם (23 באוקטובר 1989, מילאנו) כי הלך ביחד עם פרץ ופאולו ברחובות מילאנו. פרץ לבש חליפה אפורה עם זנב חמור מודבק אליה. כולם הביטו בו. לפתע הגיע שוטר, וכשראה את כל האנשים מביטים בפרץ, הוא ביקש ממנו מסמכים ורצה לתת לו דו"ח על הפרעה בשל זנב החמור. בינתיים אדם נוסף שראה זאת אמר: "האם זה אפשרי? מדוע שוטר בור שופט אדם בצורה כזאת? אם הוא היה ילד, הדו"ח היה במקום, אך מאחר שמדובר באדם בוגר, עליו להבין היטב מדוע ניתן להראות את הזנב בציבור". פרץ ודניאל ניסו לתקוע בשופר. לדניאל היה שופר של העם ולפרץ שופר גדול, אך אף אחד מהם לא הצליח לתקוע. דניאל אמר לפרץ כי הסיבה לכך היא שהתקיעה הראשונה צריכה להיות בשופר של המורה חיים.

לחמנייה 169 – פרץ 2016: מסר חשוב אודות הפצת הבשורות: לא עוזר ללכת בחוץ לבוש כחמור. לא עוזר לנסות לשכנע נוצרים נגד התיאולוגיה השקרית של הנצרות או יהודים מסורתיים נגד שיטת האצילות. לא עוזר לנסות לשכנע אותם אודות בשורות הגאולה השלמה עצמן וביחס להסברים אודות השם המשולש ומזלות הלוויתן. רק לתקוע בשופר של המורה חיים ולבשר אודות ביאת הגואל האחרון הוא מה שיפעל, וכאשר מישהו מאמין בכך, ניתן ללמד זאת כל השאר.

לחמנייה 170 – חלום 603: דניאל חלם (9 בנובמבר 1989, מילאנו) כי היה בבאר שבע עם פרץ, דבורה, סולי וג'יוזפה. דניאל מצא עבודה עם הכנסה גבוהה, ובהמשך הוא וג'יוזפה הלכו ברחוב באר שבעי ונהנו ממזג האוויר הנעים והשמשי. דניאל עצר ברגע מסוים את הליכתו ואמר: "ברוך אל עליון המקדש את ארץ ישראל, שעליה אנו הולכים" (הברכה החדשה של אברהם לשם קידוש ארץ ישראל).

לחמנייה 171 – פרץ 2016: בכל פעם שמגיעים לישראל מחוץ לארץ יכולים להגיד את הברכה החדשה הזאת שלא נמצאת במסורת. הרי דניאל לא יהודי, וגם השם "אל עליון" מתאים לעמים. כמו כן העובדה שההליכה בארץ ישראל מקדשת אותה, גם מצד בלתי יהודים (השייכים לברית השלמה, כמובן), היא חידוש היסטורי.

לחמנייה 172 – חלום 626: דניאל חלם (2 בינואר 1990, מילאנו) כי ישב ליד שולחן עם אישה. לכל אחד היה טקסט, והם השוו אותם. דניאל הסביר משהו מכתבו וכך גם האישה הסבירה משהו מכתבה. פרץ הופיע אז ודיבר באמצעות דניאל: "כדי לסיים את הדיון או השיעור או הלימוד בתוצאה סופית, חובה לבטל את עצמך, להתחיל מן ההתחלה וללמוד יחד, תוך הסרת כל צורה של ידע קודם. פעולה זו תגרום לאדם להגיע למטרה מדויקת בהבנת טעויות העבר". בהמשך פרץ גרם לגברת להבין, שוב דרך דניאל, כי מעל ענף ניצב משהו קטן שנראה ממבט ראשון מיותר. דניאל הסביר לגברת כי כדי להבין את חשיבות ה"דבר" הזה, יש למקם את עצמך מתחתיו. רק בדרך זו מישהו יכול להבין טוב יותר את גדלות הבורא, מאחר שלכל דבר שנברא יש מטרה מדויקת. באופן דומה, גם האנשים שמבטלים את עצמם ומתמקמים מתחת לנושא, יכולים להגיע למסקנה לגבי כל דבר. -

לחמנייה 173 – זו משנה חדשה אודות המוח החדש השפל המוזכר אצלנו פעמים רבות בספר משנת חיים ללא הסברים. בדרך כלל מדברים על המוח השפל בניגוד לגאוותנות, לשחצנות ולחשיבות העצמית כתוצאות ה"ידע". חלום זה הוא לימוד עמוק כיצד לגרום לכך שהשכל יהיה עניו ו"קטן", כך שיקטין את עצמו במחשבה עד שיהיה יותר קטן מהדבר המושכל עצמו. התפשטות תכונה משובחת זו של השכל תביא להערכה גדולה לכל חפץ שמתבוננים עליו בעולם זה, הנברא מאת הבורא, ישתבח שמו לעד. החלום כולל גם את השיטה כיצד להשיג את המוח החדש השפל, דהיינו לשלול כל קדם השגה, להתחיל עוד הפעם מאפס, להחזיק במעמד של "עד עתה לא הבנתי כלום". דרך זו מגדילה את ההבנה ורק דרכה יהיה אפשר לגלות מה שהיה חסר או אפילו מוטעה לגבי השגות העבר. העניין דורש עבודה רצינית, אך השגת מוח חדש שפל היא רווח גדול מאוד שאין לו מחיר, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אמן.

לחמנייה 174 – חלום 804: דניאל חלם (6 באוגוסט 1992, מילאנו) כי הוא נמצא בירושלים במאורע בניית בית המקדש השלישי. הוא רצה להיכנס דרך השער הראשי אבל לא ניתן אפשר היה בשל שני כלבים שומרים. דניאל ידע שמתחת לאותו שער הייתה כניסה אחרת אבל מסוכנת, מפני שרבים ניסו להיכנס משם אך נפלו לנהר הזורם תחתיה, ועל כן עזב את הרעיון ההוא. עם זאת ליד הכניסה עצמה עמדה אישה שומרת, שכאשר ראתה את הקושי של דניאל בגלל הכלבים אמרה לו שהוא צריך להתחזק באומץ לב. כך עשה דניאל ונכנס למקדש. בפנים היו יהודים וערבים פעילים מאד. היו מהם שבנו מזבחות, מהם שהביאו קרבנות ומהם שהתפללו. גם פרץ ופאולו היו שם. פרץ לבש מכנסיים סגולים, בגד לבן ומצנפת לבנה על ראשו, ופאולו היה לבוש כולו לבן, בגד שהסביר את העבודות בפנים ואת תפקידי הכוהנים. דניאל ראה את הכהן הגדול שאמר ברכות בעברית, ובהמשך פרץ ביקש ממנו לעשות סימן נגד העבודה הזרה. לפני שדניאל נכנס למקדש ראה הוא בחוץ אישה המתפללת בשם השילוש ועל כן דניאל עשה סימן כדי לקלל את השילוש. - -

לחמנייה 175 – פרץ 2016: חלום נבואי הוא לתקופת בניית בית המקדש השלישי של הגאולה השלמה, אז תיווצר בעיה בעניין "מי יכול להשתתף בעבודות הבנייה"? בחלום נראו יהודים וערבים עובדים יחד, מה שמוכיח את זכות האמונה הנכונה. דניאל לא יהודי או מוסלמי, מאחר שנולד נוצרי, אך הוא חלק מן הברית השלמה, ואמונתו אמונה אמיתית, ועל כן יש לו הזכות להיכנס ולהשתתף בעבודות שבחלום. כמו כן עליו להתחזק ולהתאמץ כי הבלתי ראויים יושלכו מטה בשל הכלבים השומרים. יש גם בלתי ראויים מסיבות אחרות, חוץ מאשר בנוגע לדבר האמונה עצמה, אשר ישתדלו להיכנס למקדש בדרך אחרת אך יפלו אל זרם הנהר מתחת למקדש. דניאל מתחזק ונכנס. אישה אחת שעמדה בחוץ והתפללה באמונת השילוש לא יכלה להיכנס, ועל כן קילל דניאל את השילוש לבקשת פרץ. סגול ולבן מסמנים את מזבח מלכיצדק ואת מזבח יהודה ופאולו הוא הסוס הלבן. -

לחמנייה 176 – חלום 815: דניאל חלם (8 בנובמבר 1992) כי הייתה לו שלפוחית על ידו הימנית. היד נגעה בלי כוונה במשהו, ומן השלפוחית יצא עכביש. דניאל סיפר זאת לפרץ, שאמר כי העכביש בנה בית מתחת לעור, וכאשר הגיע הזמן, הוא יצא. משמעות החלום היא כי בית הלחם הוכן באופן חשאי לישראל, וכשיגיע הזמן הוא יעלה על פני השטח. -

לחמנייה 177 – פרץ 2016: זהו חלום נבואי מפליא ומעניין. העכביש בונה את בית העכביש מתחת לעור היד, ודניאל מדבר על שלפוחית. נראה לי שהחלום מצביע על הקושי של כל השנים הללו, בהן בשורות הגאולה מצויות עוד מתחת לעור. רק בסוף במועד הרצוי "בית הלחם" ייצא. היופי של חלום זה עומד בביטוי "בית הלחם", שבא להראות לנו כי כל זאת היא אסטרטגיה גדולה של כוכב המפליא (שהוא גם כוכב בית לחם). בית הגאולה השלמה לא יכול להתגלות עד שיהיה קיים בצורה שלמה, וזוהי, כאמור, אסטרטגיה כוכבית מפליאה. בית העכביש עשוי באופן שכל קור עכביש קשור בכל יתר הקורים, המקושרים זה בזה, וכך הוא בית הלחם של הגאולה השלמה: כל חלק מקושר אל כל יתר החלקים, שביחד יוצרים בית אחד ומאוחד. וחשבנו כי אנו יודעים מה הוא בית לחם...

לחמנייה 178 – 19 בספטמבר 2004 , גורגונזולה, דניאל:

בחלומי הייתי בבית אימי עם המשפחה, כולל אבי. אחרים חיכו שיתרחש משהו חשוב. גם משפחתו של פרץ נכחה ועמדה על מדרגות הבית. עמדתי על המרפסת ופתאום נראו בשמים עננים גדולים, מלווים ברעמים חזקים, אשר התנגשו אחד בשני, ומהם יצא סוס לבן. צעקתי: "הסתכלו, יורד פגאסוס". כשהפגאסוס נגע באדמה, הוא נעשה קטן. לקחתי את הסוס ואמרתי: "הסוס הזה שייך לפאולו". נתתי לו אותו, ולאחר מכן נראו בשמים הורי הסוס הלבן, שני סוסים מרשימים. צבע שניהם היה בבסיסו חום, לאם סימן לבן על פניה ולאב סימן קצת יותר כהה. פרץ אמר: "סוס זה מגזע טהור". אז ירד מן השמים חמור ואמרתי: "הסתכל, פרץ, ירד החמור השלם". ליטפתי אותו, והחמור עמד על שתי רגליים בהראותו שבטנו מלאה ביהלומים.

לחמנייה 179 – (המשך החלום): ברגע ההוא מישהו אחר הגיע, לא של הסימן, ואמרתי לו לא לחבור אלינו ולא לדבר. גם קוף ירד וכשנגע באדמה הוא שם על ראשו כובע והתחיל ללכת בצעדים שחצניים ובחיוך ערמומי. תיכף אמרתי בבירור: "הסימן הזה מלמעלה לא שייך אלינו!". אז נראה בשמים בניין לבנים גדול בצורת אנייה. היו בו בתים רבים שביחד יצרו "תיבה" גדולה. אנשים רבים רצו לעלות עליה בלי סבלנות. הסברתי: "זהו הבניין החדש של תיבת הברית". האווירה הייתה של פלא אבל גם של פחד, כי כל הנוכחים היו מודעים לעובדה שהשמים דיברו איתם דרך סימנים יוצאים מן הכלל.

לחמנייה 180 – (המשך החלום): פתאום שמעתי רעם חזק, ונראו שני עננים שנעו כל הזמן עד שנגעו במשהו מוצק ונעלמו. ראיתי אז שתי דלתות בצבע זהב ומשהו בולט כתוב עליהן. לרגע הייתה שתיקה מוחלטת, שנשברה רק על ידי צליל מחריש אוזניים של מתכת. הדלתות החלו להיפתח, ומהן יצא איש, כשכתר על ראשו והוא לבוש בבגד אדום. עתה הטקסט נראה בבירור והיה רשום בו השם "מלכיצדק": "מלכי" על דלת אחת ו"צדק" על הדלת השנייה. אמרתי בקול: "הנה המלך מלכיצדק". פרץ הזמין אותי לבקש ממנו משהו. דיברתי עם מלכיצדק וביקשתי: "בבקשה, ברך אותנו כמו שברכת את אברהם אבינו, כדי שנקבל את המעשר". אז נסגרו הדלתות, והכול נעלם. השמים היו מלאי כוכבים. אמרה לי נודע: "נגמרו הסימנים, עכשיו אתה יכול להתעורר". - -

פרץ 2016 : מי ראה אי פעם חלום שכזה?!!

פרק 7

לחמנייה 181 – חלום 673: דניאל חלם (14 באפריל 1990, מילאנו) כי הוא היה עם המורה חיים ואשתו מזל, וגם פרץ נכח. המורה דיבר עם פרץ, ודניאל דיבר עם הגברת מזל בחדר אחר. בהמשך דניאל שהה ברחוב שהיה מלא בצמחיה ובשיחים קוצניים שנראו בכל מקום והקשו עליו את ההליכה. הוא פנה למורה חיים (שכעת נכח במקום) וביקש ממנו עזרה, והמורה בתגובה עמד ונמלא כעס נגד המפתה ונגד כוחות אופל אחרים. דניאל ביקש ממנו שישמור עליו, ולאחר שמילא את בקשתו, המורה נעלם. אז הגיע פרץ כדי לומר למורה לא להופיע שוב כי אמו של דניאל נוכחת, מה שגרם לו לחזור בדמות של חבר לשעבר של דניאל. המורה אמר: "מה אתה חושב, שאיני מכיר את חייך?"^[2] - (סימן לנוכחות הגואל חיים).

לחמנייה 182 – ראו את המסר על המפתה בחוק החדש. - פרץ 2016: למסר זה ישנה מטרה חשובה: הגואל חיים נעשה המורה חיים לכל מי שנעשה לו תלמיד באמונת הגאולה השלמה. כוח עצום זה שניתן לו מאת ה' ברוך הוא כולל את הידע על חיי כל אחד ואחת שנעשה לתלמיד או לתלמידה. המורה חיים מכיר את הנשמה של כל בן אדם, את האופי, את השאיפות ואת כל מה ששייך לחיי האנשים. זהו כוח גדול מאד מכיוון שאחר כך יהיו מיליוני בני אדם שיהפכו לתלמידיו.

לחמנייה 183 – האמת היא שגם בעודו חי בעולם, הצדיק חיים יכול היה לדעת את הכול לגבי כל אחד אם רצה, כמוסבר אצלנו, ואמנם אני היחיד שידעתי זאת, חוץ ממעט חברים של המורה חיים שהוא הרשה לי לגלות להם, כמשפחת רמו לוי, עליו השלום. כך היה כשהמורה חיים חי בעולמנו, אך כעת, בהיות המורה לשופט המשוח במלכות השמים, מדובר בדרגה אחרת והידיעה על עובדה זו של כוחו תעשה חלק מן הירושה החדשה של האנושות.

לחמנייה 184 – חשוב לדעת זאת ואולם חשוב גם שלא להשתמש בידע זה באופן שגוי. משל לכך נראה בחלומו של סולי, בו המורה חיים חיבק המון אנשים ונשים ואמר לכל אחד ואחת מתוך אהבה: "כולנו בשר אחד". לאחר מכן באותו חלום, אימו של סולי, מלכה בהר, עליה השלום, ביקשה לדעת מהמורה חיים איזו עבודה תהיה טובה ומתאימה לבנה דוד. הצדיק ענה לה (בצרפתית) שהוא לא מתעסק בבקשות כאלה ושכל אחד צריך למצוא את דרכו הטבעית על פי מזלו. - שיעור חשוב הוא זה. ייתכן וניתן יהיה בדורות הבאים לשאול שאלות את הגואל חיים, ואם ירצה הוא יענה, בדרך כלל באמצעות חלומות, אבל לא כל דבר ניתן לבקש ולדעת! בנוסף, ניתן להפנות למורה שאלות על מנת להבין דברים בהיותו מורנו, אך לא תפילות, שהן אך ורק לה', אל שדי!

לחמנייה 185 – 6 במרץ 1995, מילאנו, דניאל:

בחלום דניאל שמע קול שהכריז: "העמים יקבלו מכות מה' בורא כל היקום בישירות, כמו שעשה הוא למצרים במצרים. העמים לא זכרו את הברכה שיצחק נתן ליעקב: 'ארוריך ארור ומברכיך ברוך'. האומות דרך הנצרות ניצלו אבל גם נענשו, וזאת מפני שהן מקושרות למקור האמת והאור, אבל לאור הן קראו חושך ולחושך קראו אור, זייפו את האמונה האמיתית ובאותו הזמן שנאו את מי שהם קיבלו ממנו (את המקור). האל יעשה משפט נגד שונאיו". לאחר מכן דניאל היה עם פרץ בלילה תחת הכוכבים, והמון בני אדם נכחו. דניאל סיפר לפרץ את החיזיון שקיבל, ופרץ הראה כוכב שנעתק ממקומו. -

לחמנייה 186 – ישנם עוונות שיוצאים באופן עמוק נגד רצון ה' ברוך הוא, ולכן גם העונשים באים ישירות מהבורא. התורה הקדושה אומרת שהעמים הם מתחת לכוכבים, בעוד שעם ישראל נמצא מתחת לה' עצמו. ארבע המלכויות, לדוגמא, בבל, פרס, יוון ורומא, עלו לפי כוכבי מזלם ואחר כך ירדו, כי חלקן היו מתחת לכוכבים. לא כן עם ישראל, אמרו חז"ל, כי אין לישראל תלות במזל. דהיינו: אין הכוכבים מחליטים את גורל ישראל, כי אם התנהגותם היא כלפי ה' בישירות. נושא עמוק הוא ונוכל לגעת רק בשוליו. בשל כך למשל המכות במצרים לא באו על ידי מלאך, כי אם ה' עצמו הוא שהעניש את מצרים.

לחמנייה 187 – בחלומו של דניאל מוסבר שכל אלה המקללים את ישראל ייענשו על ידי ה' בעצמו בקשר ישר לברכת יצחק ליעקב: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ" (בראשית, כ"ז, 29). זוהי האמת הכללית המתייחסת לאומות הקשורות לנצרות. העניין נוגע פחות לעמים שהם רחוקים יותר, מאחר שדתם לא מכירה במקור האמונה, כפי שהנצרות מכירה את אמיתות התנ"ך. הנוצרים אומרים כי הם מאמינים ב"ארריך ארור ומברכיך ברוך" אבל במקום האור אומרים חושך ובמקום החושך אומרים אור, מזייפים את האמונה האמיתית ושונאים את מי שקיבלו מהם את המקור. להם הקללה באה ישירות מהאל.

לחמנייה 188 – אז לפני המון בני אדם, פרץ מראה כוכב שיוצא ממקומו או ממסילתו. נעתקוּת מסוג זה הוא בציווי ה', ולכן עניין זה עונה על העובדה שחלק מן העמים נמצא מתחת לכוכבים, אולם אם רוצה ה', הוא משדד את המערכות ומשנה את גורלם לפי חפצו, וזהו מה שנחשב ל"ישירוּת". אם לא כן, מה הקשר בין העונש הישיר שלהם והעתקת הכוכב ממקומו?!

לחמנייה 189 – מתקשר כל העניין לכוכב הרביעי הנעתק. העונשים מהקללות ל"ארריך" באים כולם בדור הרביעי הזה ולא אחר כך, שהרי כל ההיסטוריה של העולם מסובבת דף חדש, בו לא יהיו רשעים, עם ישראל יהיה אהוב וכל בני האדם יעריכו אותו מאד. לכן הכוכב פה בחלום אינו סתם כוכב, כי אם הכוכב הרביעי הנעתק, הוא הכוכב המיועד לגרום להעתקויות כוכביות המביאות הרס, אסונות ועונשים ישירים מה'. בא חלום זה להודיענו שהעונשים הישרים המדוברים כאן באים מה' באמצעות הכוכב הרביעי הנעתק - עניין שלא יכולנו להבין מעצמנו ועונה לשאלה לאיזו תכלית מגיע הכוכב הרביעי.

לחמנייה 190 – התכלית היא לשם ההעתקות הכוכביות לפי רצון האל בדור הרביעי הזה. לשלושה כוכבים בקו יש מטרות גאוליות. לדוגמא: כוכב אברהם מביא את האמונה המונותיאיסטית לעולם, כוכב יצחק מביא את הצחוק ההיסטורי האוניברסאלי של האיל שהוקרב במקום יצחק, וכוכב יעקב מעלה את שם ישראל בכל העולם של הגאולה השלמה. הכוכב החמישי שנראה בסימן הכוכבים הוא שמפליא את העולם בכל הלחם הטעים והנפלא של הגאולה השלמה. -

לחמנייה 191 – מכך נבין יותר את סימן הצדיק חיים מן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון באומרו שבסימן המהירות הוא. את הקשר של ארבעת אלפים השנים מכוכב אברהם כבר הסברנו במקומות אחרים ונגענו מעט גם בעניין הצורך במהירות הדור, בעוד עתה אנו מסבירים על תכלית הכוכב הרביעי להביא העתקות כוכביות במשך הדור הרביעי, בפרט בחלק השני. במסגרת זו ניתן להבין שכל פעולת הכוכב הרביעי בהעתקת כוכבים ממקומותיהם, על פי ציווי האל, תגרום לשינויים נוראים בעולם. אין פה לדבר, אין מח לקלוט ואין לב לסבול, ותקופה של שנים היא. מן המאורעות הקשים עד בלי די שיהיו, ניתן יהיה גם להעריך את סימן המהירות, כאשר רק אחרי סוף תקופת יום ה' הגדול והנורא (בערך בשנת 2042 ואחריה), יובן לבני העולם המכירים באמונת הגאולה השלמה, כי בזכותו העצומה של הגואל העניו חיים ובשל אהבת ה' אליו, ניתן דרכו לעולם סימן המהירות. ללא מהירות זו לא יוכל העולם בכללותו להתקיים יותר, הואיל ואף אחד לא יוכל לסבול את פעולות הכוכב הרביעי הנעתק. לאחר דור זה, יגידו ברבים "ברוך ה'" על סימן המהירות שניתן על ידי הגואל חיים. אמן.

לחמנייה 192 – 2 בספטמבר 2000, מילאנו, דניאל:

בחלומו דניאל ראה מלאך ה' בצורת נשר שעף מעל לבית שפרץ ומשפחתו גרים. דניאל ראה שהבית היה כמקדש בצורת לוחות התורה. - -

לחמנייה 193 – פרץ 2016: ראו את העדות שלנו משנת 2000, באר שבע, רחוב יריחו 36, 3 או 4 ימים לפני ראש השנה: נודע ואני ראינו בשמים "נשר כוכבי" מפליא שעף ועבר מעל הבית שלנו. חלומו של דניאל מבהיר שהיה זה מלאך ה'. בדרך כלל אנו מיחסים את הנשר לרמב"ם, "הנשר הגדול", עליו השלום. כמה שנים לאחר מכן ג'יוזפה ראה בחלומו על הילד מתי שמשבעת הכוכבים שאנו קוראים להם "כוכבי האמהות" ירד נשר כוכבי גדול, וכאשר הוא התקרב לארץ, שררה פאניקה עצומה בין ההמונים (ראו: מתי הילד).

לחמנייה 194 – 8 באוקטובר 2000, גורגונזולה, דניאל:

בחלומו, דניאל היה ביחד עם אשתו יעל, אחיו ג'וזפה ואשתו שרון. המצב היה קשה מאד, לא הייתה עבודה, ולא היה מספיק כסף לפרנס את המשפחות. אז בא אנטוניו, חבר של דניאל, שאמר: "הלב שלכם פותח לבבות של אחרים".

לחמנייה 195 – פרץ 2016: סבלם של החמורים היא מתנה מאת ה'. מדוע? מפני שהיות והם חמורים באמונה הנכונה, אף על פי שהם רחוקים שנות אור מן הצדיקים הנסתרים האמיתיים, הם הופכים להיות דומים לצדיקים האמיתיים, שפעולותיהם משפיעות לטובה על ההמונים. לפיכך כשהחמורים סובלים, נוערים ואומרים "ברוך ה'", אותו הלב הנכון פותח לבבות של בני אדם רבים בעולם. ניתן לומר שזהו אחד מסודות החמורים של הגואל חיים, גם אם מודעים הם לכך וגם אם לאו. חלום זה בא לומר: דעו לכם, חמורים, שכן הוא, ולכן במקום להתעצב, שמחו בזכות הזו! הי-הא!, הי-הא!, הי-הא!!!!

לחמנייה 196 – 30 באוקטובר 2000, גורגונזולה, דניאל:

בחלומו דניאל שהה ברוסיה עם מישהו בלתי מוכר. הם נסעו יחד לילות רבים ברכבו של אותו אדם אשר אמר לדניאל, כי יש מנגינה מיוחדת שאם נחזור עליה פעמים רבות נצליח להתקשר עם חוצנים, וכך קרה. בשמים, שהיו מלאים כוכבים, נראו תזוזות של כוכבים, ואז נעתקו מהם נקודות מוארות שהתקרבו אל הארץ והפכו לצורות מיוחדות. אותו אדם ודניאל ראו את הפלא הזה והאדם אמר: "יהיו ראיות רבות לקיום חוצנים, רבים יראו אותם ותהיה עדות לכך ברמה הבינלאומית". -

לחמנייה 197 – פרץ 2016: חלום נבואי הוא על נוכחות חוצנים, שלא יגיעו ממקור אחד אלא מכוכבים שונים. ייתכן ויחלו לראות זאת ברוסיה ובהמשך במקומות נוספים. אפשר לפרש את המנגינה כ"תחביב" מיוחד של רוסים רבים השואפים לראות דברים כאלה מצד אמונתם בהם. -

לחמנייה 198 – (מי הדג 123): אברהם - תחיית הציפור

יצחק - קרב הדג

יעקב - משקולות החמור

משה רבנו - הצב המואר

אהרון הכהן - מלכות הג'ירף

יהושע בן נון - כוכב התוכנית

פנחס - מקלט הארמדיל

אליהו הנביא - אגם מלח

אלישע - עמק מרקורי

מרדכי - סוף הדקה

ישוע - הבושם השמימי

הרמב"ם - גוב האריה

הגואל חיים - יופי גן העדן

לחמנייה 199 – (מי הדג 140): הבה נודה לה' אלוהינו על שבחר בצדיק הנסתר של ההיסטוריה כדי לנהל את מלכות השמים, להדריך וללמד את האנושות את כל מה שהיא חייבת לדעת עבור הגאולה השלמה. שמו חיים, והוא החיים החדשים של דורות הגאולה השלמה. כאשר הגאולה תתקדם, יהיה זה המורה הנבחר חיים שיוריד מטה ממלכות השמים את עץ החיים לעולם החדש. הטבע עצמו יחזור לקדמותו לאחר הדור הרביעי, וכאשר העולם יחזור לטבעו הוא יהפוך לגן של פירות טעימים, של בריאות טובה ושל שמחה. המזל ה-13 והאחרון של הדג הגדול לוויתן, מזל יופי גן עדן, קשור ישירות לגואל הנבחר חיים.

לחמנייה 200 – (מי הדג 146): טעמי הצדיק הנסתר הנבחר חיים, הגואל והשופט המשוח במלכות השמים, שונים ונפרדים מכל טעמי 12 עבדי אל שדי הנבחרים. הצדיק חיים הוא המוריד מטה לעולם את כל טעמי עבדי ה' שהוזכרו והוא המביא את עץ החיים לעולם. הוא המלמד את כל הטעמים החדשים של 13 מזלות הדג הגדול לוויתן. הוא השולח חלומות וחזיונות נבואיים לעולם, כדי שהאנושות תקבל את הרוח החדשה מאל שדי. הוא המלמד אותנו את ספר הכוכבים של אברהם אבינו. הוא השולח סימני תיקון, כאשר אנו שוגים. הוא העובד למען הישועה הסופית של הצאן הנאבד של בית ישראל. הוא המלמד את האנושות לרומם את עצמה על מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים. הוא המלמד את האנושות לחזור אל הדרך ארץ האמיתית האהובה על ידי אל שדי. הוא המוסר את בית התפילה החדש בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. הוא האחראי והמלמד אותנו את החוק החדש של הגאולה השלמה. הוא השולח לנו אזהרות נבואיות של הדור הרביעי. הוא היורד בכל סימן שמבצעים החמורים האוכלים לחם. רק הצדיק חיים הביא את הסימן השלם של תחיית המתים. אין ספק שמזל יופי גן העדן קשור למורה הנבחר חיים, שנולד בצנעא, תימן.

לחמנייה 201 – (מי הדג 147): שני אנשים הם נבחרי אל שדי עבור הגאולה השלמה עצמה: אליהו הנביא והצדיק חיים. הפסוק במלאכי (ג', 1) הוא הוכחה לכך: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת".

לחמנייה 202 – (מי הדג 148): ה"מלאך" שנשלח על ידי אל שדי "לפנות דרך לפני" היה הצדיק הנבחר חיים שבאופן קבוע ציית לציווי ה'. בכל עבודותיו הנסתרות בעולם ומעל העולם, הצדיק הנסתר פינה דרך לאמת בכל העניינים הזקוקים לגאולה השלמה, וזאת בדרכים נסתרות, שאיננו יודעים עליהן או מבינים אותן. בזכותו כגואל הנבחר הוא הביא בפני ה' את הדרכים הישרות והצודקות, שבהן הגאולה השלמה תוכל להגיע לעולם. בקורבנו האחרון למען העולם, עם מותו ותחייתו, אל שדי ציווה על פתיחת הזמן המובטח של הגאולה השלמה. הגואל הנבחר הובא למקומו במלכות השמים.

לחמנייה 203 (מי הדג 149): שם, לשם הבנה, התרחש המפגש ההיסטורי הגדול של שני עבדי ה' הנבחרים: אליהו הנביא, זכרו לברכה, והצדיק חיים, ובאופן זה התממש הפסוק האמור מספר מלאכי. יחד הם מייצגים את האחדות וההרמוניה המוחלטות של הגאולה השלמה, מה שמרומז באמירה: "הנה בא" (שם). כאשר הצדיק חיים נבחר, הם מגיעים יחד להביא את הגאולה השלמה לעולם. אליהו הנביא הוא השליח המובטח של הגאולה השלמה, והצדיק חיים הוא הגואל השלם של הגאולה השלמה, ורק יחד מביאים הם, כאמור, להתגשמות הגאולה השלמה בעולם.

לחמנייה 204 (מי הדג 150): בבקשה אל שדי, שמע את תפילתנו: רחם על האנשים הרעבים בעולם ופתח את ידך החזקה, הגדולה והעצומה להאכיל את הרעבים בכל מדינה. רחם על כל הילדים הקטנים בעולם ואפשר להם לגדול בבריאות, נפשית ופיזית. אל עולם, רחם על בני הצאן הנאבד של בית ישראל ועצב אותם באופן בו יוכלו הם למצוא את אמת הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. רחם על האלמנות והיתומים וסייע להם למצוא את דרכם אל החיים הטובים. ה' אלוהינו, רחם על אנשים חולים רבים כל כך בעולם ושלח רפואה לכל מי שזקוק לעזרתך. בבקשה, ה' צבאות, הרם את השכל ואת הלב של בני האדם ברחבי העולם על מנת שיהיו זכאים להיות חברים של מדינת ישראל ושל העם היהודי וירצו לדעת את דרכי יעקב אבינו. עזור לנו, אהיה אשר אהיה, למצוא חמורים חדשים ונאמנים, שהינם חזקים ויכולים לעבוד עבור הגאולה. אל חי, סלח לנו על חטאינו, שגיאותינו, מחשבותינו המוטעות ופעולותינו הטיפשיות וסייע לנו לחזור אליך בלב שלם. ה' אלוהינו, עזור לבני ישראל להתעלות באהבה לזולת ולדרך ארץ ופתח את מוחותיהם, כדי שיקשיבו לבשורות הנפלאות של הגאולה השלמה. אל שדי, הגן עלינו מכל רע ומאויבינו. בבקשה, אל עליון, אפשר לנו לראות את פלאותיך וניסיך תחת סימן תחיית הצדיק חיים. אמן והלוואי ותענה בחיוב לכל הבקשות הללו. וכן יהי רצון. בבקשה, אל חי, הבא שמחה אל תוך ליבנו ואפשר לנו לשמוח בישועתך.

לחמנייה 205 - 18 בפברואר 2004, גורגונזולה, דניאל:

דניאל ראה בחלומו את ג'קי (שרון), אשת אחיו, ובידה חומש. אמר דניאל: "מעתה והלאה מי שיזייף (ויעקם) את תורת משה ואת החוק החדש בפירושים בלתי צודקים ייאשם מבית הדין של מעלה כמעיד עדות שקר". - -

לחמנייה 206 – פרץ 2016: החוק החדש של הגאולה השלמה מקים מחדש את אמיתות התורה. העולם בכללותו חרג באלפי כיוונים מהאמונה הנכונה בחוקי ובמשפטי התורה כמו גם מן התורה עצמה. התוצאה היא שרוב בני האדם הולכים אחרי רעיונות לא אמיתיים, לפעמים מדעיים ופילוסופיים או אחרי דוקטרינות דתיות שקריות. אלפי הדעות הללו מהוות עוון ואינן מאפשרות חזרה לתורה האמיתית. כך היה בדורות שעברו, ואמנם בשל אי האפשרות למצוא שוב את הדרך, הייתה דרגה מסוימת של "הקלה" בדין. הרי לא היה עוד בעולם כוח אמיתי חדש מלמעלה בכדי לשוב לאמונה הנכונה בתורה.

לחמנייה 207 – אינו כן כאשר הגואל השלישי האחרון נבחר מאת ה' ברוך הוא, ומתגלים הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ביחד עם אלפי עדויות בחלומות אמיתיים גאוליים. מעגל הבחירה החופשית מתחיל להיעשות יותר מוגבל מאותו רגע ואילך. הגאולה השלמה מאמתת את הגאולה הראשונה, את גילוי ה' על הר סיני, את החומש ביד משה רבנו ואת המסורת בכללותה. לפיכך יכול דניאל להכריז כאן שמעתה כל חריגה, זיוף או גילוי פנים ביחס לתורה או לחוק החדש של הגאולה השלמה יחשבו בבית דין של מעלה כעדויות שקר. -

לחמנייה 208 – 25 ביוני 2006, גורגונזולה, דניאל:

בחלומו ראה דניאל במקום כלשהו את הצדיק חיים, את פרץ ואת ג'יוזפה. הצדיק עשה סימן כדי להעלות אותם אל הכוכבים, ובהמשך נראה סביבם חלל. המורה היה תלוי באוויר, כמו במקום ריק, ואמר: "אני הגואל חיים ואתם כוכב הגואל".

לאחר מספר שעות דניאל חלם על בחורה צעירה שהראתה לו בדיוק היכן נמצאים פרץ וג'יוזפה. דניאל שמח מכך, כי יכול היה לספר להם עתה את חלומו, אבל לצערו הוא כבר לא זכר את מילות המורה חיים. אז אמר פרץ: "בחלום שלך הצדיק חיים אמר: 'אני הגואל חיים ואתם כוכב הגואל חיים'". כאשר שמע זאת ג'יוזפה הוא אמר: "זה חלום חזק". בהמשך החלום שכב פרץ על הארץ, וגופו היה מלא בצבעים אשר ביחד עיצבו בגד, שהקל עליו לקשור קשרים כוכביים. היו לו שלושה עשר ימים לבצע את הקשרים ההם.

לחמנייה 209 – פרץ 2016 (יום חמישי, 6 באוקטובר, יום רביעי של עשרת ימי תשובה): 13 הימים בחלום מרמזים על י"ג המזלות של הדג הגדול לוויתן. פרץ נראה כולו בצבעים, בדומה לדגים צבעוניים, והעניין מצביע על כך שאחת המטרות העיקריות ביחסו של תלמיד לכוכב הגואל חיים הוא להתקשר לי"ג המזלות. ההתבוננות על המזלות אינה דבר קל ולא ניתן לקיימה ללא הקשר אל הגואל חיים, מפני שהוא המגלה את ספר הכוכבים של אברהם אבינו. בשל כך ג'יוזפה אמר בחלום כי מדובר בחלום חזק.

לחמנייה 210 – כל מה ששייך לכוכבי הגאולה, כולל מזלות הלוויתן, הוא חלק אינטגראלי מההתבוננות המשולשת, וכל פרטי ההתבוננות המשולשת הם מהדברים השייכים לעבודת ה' ברוך הוא, באותו אופן שבו כל פרטי התנ"ך, המשנה, התלמוד וכו' יכולים להיכלל בעבודת ה' יתברך כאשר לומדים אותם לשם שמים. ללא האמונה ב"ויאמר ה' אל משה" אין לאותם דברים ערך אמיתי בעבודת ה'. כן הוא שללא האמונה בבחירת ה' בגואל חיים, אין ערך ללימודים הרבים של הגאולה השלמה, כולל לספר הכוכבים של אברהם אבינו ולי"ג מזלות הדג הגדול לוויתן. נדרש קשר למורה חיים בכדי להצליח בהתבוננות הזו. לתכלית זו של היקשרות באופן ראוי לכוכבי הגאולה ולמזלות הלוויתן יש צורך בכוכב הגואל חיים. מכל כוכבי הגאולה השלמה רק כוכב הגואל חיים מתייחס ישירות לגואל חיים, ואין זה עבור הגואל, כי אם עבור אלו הקשורים לגאולה השלמה בזכותו. דרך כוכב הגואל חיים, הצדיק חיים מעלה אותנו אל הכוכבים, כביכול, ומעניק לנו אפשרות להתקדם בהתבוננות המשולשת.

---

[1] הערה (20.11.2011): שלושת הציורים הם שלושה משתני זמן: הזמן לאחר המבול האוניברסאלי (הציפורים שולחו מן התיבה), הזמן לאחר חטא מגדל בבל (סימן המורים, האנשים החכמים מבבל, כפי שהוסבר בהרחבה, שאותו הם ביצעו כדי להגן על עצמם בעזרת שריון נצחי) והזמן החדש לאחר הדור הרביעי, הכולל את המבול המנטאלי כמו גם את המלחמות האמיתיות עם החוצנים. המנטאליות החדשה תיווסד כאשר חוצנים יורגשו ויתוודעו בעולם, ואנו קרובים לכך. יש להבין כי דברים חדשים של הגאולה השלמה מייצגים מבול רוחני עבור העולם, ככתוב: "כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9). בוודאות הפסוק מסמל מבול רוחני עם שמים חדשים וארץ חדשה, הכל על כדור הארץ הזה. אני מקווה לזכור את הסימן הזה ולכתוב את הבשורה הזו, בעזרת השם.

[2] מי שיש לו זכות לקבל חלום גאולי מהגואל חיים צריך לדעת שהצדיק חיים מכיר אותו או אותה וכל דבר אודות חיי אותו אדם. -