כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

בני שבט מדומדו

נעירה 1: לבשתי את מכנסי הפנתר השחורות שלי ופניתי אל ילדי שבט הבינגו-בנגו (Binegu-Benegu) בלב אפריקה. מעתה ואילך, אני אכנה אותם שבט המדומדו. אני צ'יף חמורי גדול כעת, מאחר שהם קראו לי להדריך את ילדיהם. אני מקווה לנצל את ההזדמנות הגדולה הזו עבור ספר החמור שלי, ולכן אני מתכוון לתרגם את שיעוריי משפת הבינגו-בנגו[1] לשפה חמורית ולאנגלית. כל ילדי המדומדו הינם בני 12 ואינם יודעים דבר, כמו גם הוריהם, על היסטוריית הגאולה. הם הבטיחו, עם זאת, לנטוש את כל אליליהם ואף לשרוף אותם, כדי לשמוע את האמת העליונה. הם סיפרו לי כי הגיעו למסקנה ש"כל האלילים הללו הינם רק קרני אור של הבורא העליון האחד, כאשר ערבוב מחשבות האדם יצרו עננים רבים מאוד שעיוותו את הקרניים. לפיכך בני האנושות השתגעו, כשכל הכוחות נלחמו האחד בשני עבור הרגע בר החלוף".

נעירה 2: האזינו, בני שבט המדומדו, ה' ברא את השמים ואת הארץ. איננו יודעים מתי הוא עשה זאת, כפי שאיננו יכולים לדעת מתי ייפסקו הם להתקיים. אנו רק יודעים שהייתה התחלה ושיהיה סוף, מאחר שלכל התחלה יש סיום. רק לאל חי אחד, בורא היקום, אין התחלה או סוף, ואליו אנו מייעדים את תפילותינו, מאחר שהוא ה' אלוהינו, שברא כל אחד מאיתנו ומעניק לכל אחד מאיתנו את חלקו. הוא גם יודע מה קורה בעומק ליבנו ומהן מחשבותינו הפנימיות. שירו את תפילותיכם, ייעדו אותם אל אל חי בורא העולם, ונסו להיות זכאים לפניו.

נעירה 3: הו, בני המדומדו, אל תשאלו מה נוצר לפני בריאת אבינו ואימנו הראשונים, מאחר שביקום זה הוא ברא עולמות והחריבם, אך בעת בה יצר את אדם ואשתו הראשונים, הוא החליט לא להרוס יותר את האנושות, אלא להעניק לה, ישתבח שמו, את זכות הבחירה החופשית, על-מנת שתבחין במה שנכון וטוב בעיני ה'. הכו בתופים, בני שבט המדומדו, על-מנת לבחור בטוב ולהימנע מן הרע, כדי להיות ראויים בפני ה'.

נעירה 4: גדול הוא הפיצוי לבוחרים ללכת בדרכים הנכונות, ועל האדם להיות ראוי בכל מעשיו, מאחר שהפיצוי הוא אמיתי ונשאר גם זמן רב לאחר המוות. על האדם להיאבק עם עצמו כדי להחליט החלטות נכונות ולשמור עליהן. קל להבין מה נכון ולנהוג באופן זה, אם כי להבנה יש המון דרגות שטחיות לפני שמגיעה ההבנה האמיתית. זוהי נקודה מאוד משמעותית, בני השבט הצעירים. הרשו לי להתריע בפניכם על הנפילה במלכודות השטחיות, כאשר הנכם עוד צעירים.

נעירה 5: רוב הגנבים יודעים כי גניבה היא דבר רע, אך למרות זאת הם גונבים. אף אחד מהם לא יטען כי גניבה היא הדרך הנכונה לחיים. הם ממציאים סיבות כדי להקל על כאבם הפנימי כדוגמת: "החברה גנבה מאיתנו, אז אנחנו גונבים ממנה" ועוד, אך הם לא יטענו כי פעולת הגנבה עצמה היא נכונה וצודקת ושיש ללמדה בבתי הספר. הם לא יטענו את אותם צידוקים אם מישהו יגנוב מהם דבר כלשהו. אין הם מבצעים את מה שהם רואים לנכון באמת.

נעירה 6: הבנה אמיתית לעולם אינה פשוטה. הבנה שטחית מגיעה פעמים רבות באופן פשוט כל כך, ומקבילה לנחל אכזב, הנוצר מגשם פתאומי במדבר. כמו שהוא נוצר ומעורר את פרחי המדבר, כך הוא גם נעלם, ומחזיר את המצב לקדמותו. הבנה אמיתית היא כנהר קבוע שלא מתייבש. הזרם בו קבוע, מימיו תמיד רעננים, הוא קושר ערים ואף ארצות, ומשמש גם כמקור חיים למי שחי בצידו.

נעירה 7: הבנה אמיתית זקוקה לזמן, לחזרה, לניסיון, לתרגול, לסבלנות גדולה ולהגות. זהו החמור האוכל לחם המדבר אליכם, בני מדומדו. מגדי לגדי, ראיתי כבר את מכלול העקשנות והקשיחות, את ההבנה המוטעית ואת התפיסה השטחית. הם מגישים את המאכלים הטעימים ביותר, אך הם שמחים מהם לזמן קצר ביותר, מאחר שטעמם מתפוגג במהירות. מהר מאוד הם חוזרים לחייהם הטפלים. השיעורים אינם חודרים אליהם, אלא הם כנחלי אכזב במדבר. שעה קלה עוברת, ושוב הכול יבש.

נעירה 8: ניסיתי לשמש כמעיין קבוע, לחזק ולתגבר את אותם נחלי אכזב כדי להפכם לנהרות, אך בכל פעם השמש החזקה הופיעה בכל כוחה ולא השאירה כמעט עקבות. בכל פעם שיצרתי נחל הוא התייבש. אנשים רבים שפניתי אליהם הוכו על-ידי הטעויות, הטפלוּת, הבורות, העצבנות והטיפשות של החברה המודרנית בעולם. היחידים שנשארו נאמנים לברית השלמה (ונכון לעכשיו מדובר במספר אנשים מצומצם מאוד), ניצלו מבעיות רבות, ראו דברים נפלאים וקיבלו חלומות נבואיים. בזכות נדיבות ה' הם ניצלו. אף על פי שנחלי האכזב התייבשו בכל פעם, איכותם סייעה להם להיזכר במים ולראות את התקדמותם.

נעירה 9: גם אני לא שונה מהם, מאחר שנפלתי אל המלכודות שקיימות בעולם כדי ללכוד קורבנות, אך ניצלתי בזכות המורה חיים. במשך 13 שנים הוא לימד אותי כל היבט של האמונה האמיתית באל חי אחד. מסיבות נסתרות, גם כלפיי, אני הייתי הקשה ביותר לשינוי. לפיכך ראש ל"ו הצדיקים, המורה חיים, היה היחיד שיכול היה לתקן אותי. הצדיק חיים תיקן אותי במשך 13 שנים, טיהר אותי, לימד אותי ומילא אותי בידע האבות ובידע הקדושה האמיתית של סיני, עד אשר העלה הוא את נפשי והפך אותי לאדם.

נעירה 10: הצדיק רצה שאהפוך לבן עלייה קדושה כל"ו הצדיקים הנסתרים, אך חולשת חוליי החברה המודרנית לא אפשרה לי לחזק את רוחי וגופי כדי להגיע לרמה זו. אני ארחיב אודות כך בהמשך, בעזרת השם, מאחר שאינכם יודעים עדיין דבר אודות הצדיק הנעלה, אך יש לפנינו מקום וזמן. היו סבלניים. הבנה מצריכה זמן, ולפני שמבינים יש לקבל ידע. אתם עדיין צעירים והידע שלכם מוגבל מאוד. אינכם יודעים עדיין מה עליכם להבין, אך יש לכם יתרון גדול, מאחר שמוחותיכם לא זוהמו או סולפו על-ידי החברה המודרנית. אתם בני מדומדו מבורכים, אשר ניצלו על-ידי כוכב אברהם.

נעירה 11: לא הייתי מסוגל להגיע לרמה הנדרשת, אך ה' אלוהינו יודע הכל אודות העבר, ההווה והעתיד. הצדיק חיים נבחר על-ידי אל שדי כגואל הסופי של האנושות, ואני נשלחתי על-ידי הצדיק חיים על-מנת להצהיר אודות הגאולה השלמה לעולם. המורה חיים, ממלכות השמים, גרם לי לחתום על חוזה האחריות לייסוד בית התפילה של הגאולה השלמה. לאחר מכן המורה העניק לי את האחריות לקבל ולהרחיב את הקבלה האמיתית והחדשה של הגאולה השלמה. אז הגיע סימן החמור אוכל לחם ולי התאפשר להצטרף לסימן.

נעירה 12: הצדיק חיים הפך אותי לאיש סימני הגאולה השלמה, וממלכות השמים ירד החמור האוכל לחם, שעליו רוכב הגואל האחרון. בשל כך לא היססתי לעולם לבצע את סימני החמור. נבואות נפלו על כתפינו, נבואות של התורה הקדושה, הנשיקה והחיבוק של יעקב לעשו, הדור הרביעי של הדיבר השני, תיקון חטא עגל הזהב הסופי, כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק, סימן קורבן האיל במקום יצחק, הסימן השלם של יעקב אבינו, סימני יוסף ואפרים וסימני האתון של בלעם. הנבואות החדשות הפכו כל מילה של התורה הקדושה למהות החדשה של שפת הסימנים הנבואית.

נעירה 13: בפנינו נחשפה השפה הברורה שמוזכרת בנבואות נביאי ישראל. תוך זמן קצר, חיינוּ את הקבלה המדהימה של חלומות נבואיים וחזיונות. הן של יואל, הן של הברית החדשה והשלמה של ירמיהו, הן של נבואות משולם בישעיהו והן של כל הנבואות הגאוליות והמשיחיות שהתגלו בכתבי הקודש. כל ההיסטוריה הגיעה לשלב הגאולי השלישי השלם. כל ההבנה התחדשה. במסגרת הסימן השלם של הגאולה השלמה, הכריז הצדיק הנסתר והגואל האחרון, חיים, כי כוכב כריסטו הגיע, ומי שמעוניין לקבל את הבשורה החדשה שניתנת כעת לעולם, יהיה צריך להיות עניו במיוחד. זאת מאחר שהבשורה לא ידועה עדיין ליהודים, לנוצרים או למוסלמים. על-מנת לקבלה, על האדם יהיה להניח בצד את כל תפיסותיו הקודמות ולהקשיב ללב החדש, לרוח החדשה ולניסים המתגלים על-ידי הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. הו, בני שבט מדומדו, הגיעה העת להודיע לעולם כי בא הזמן. ה' אלוהינו הוא אחד.

נעירה 14: אני יודע, ילדים יקרים, שתבינו את כל המסרים בספר טוב יותר, כאשר תתרגמו אותם לאט אך בטוח לשפת הבינגו-בנגו. כל המונחים כעת ייראו לכם מוזרים וקשים, מאחר שהם מתייחסים להיסטוריית התורה, הקשורה דרך הסימנים השלמים להתגשמות ההיסטורית של הגאולה השלמה. אל תפחדו מכל המונחים הרבים והחדשים או מכך שהידע שלכם אודות ההיסטוריה, תורת משה רבנו, ספרי הנביאים והיסטוריית עם ישראל הינו מועט. דרך ספר החמור תרכשו בהדרגה את הידע הדרוש. האמינו למה שאני כותב לכם. אתם הילדים החדשים של כוכב אברהם. היו סבלניים, ותבינו את הכל. היזהרו רק מהבנה שטחית.

נעירה 15: מבלי לדעת זאת, בנקודה היסטורית זו דווקא חוסר הידע שלכם בנוגע ל-4000 שנות התוכנית האלוהית להבאת העולם אל גאולתו השלמה מסייע לכם. זאת מאחר שלא הזדהמתם עד כה (fiss-saramansaru בשפת הבונגו-בנגו) במהלכים ההיסטוריים שהשליכו את העולם לבלבול הגדול הנוגע לאמונה האמיתית באל שדי. ההשגחה האלוהית העליונה שמרה עליכם והעניקה לכם את פשטות הלב לקבל את האמת שתעצב אתכם בהבנה אמיתית.

נעירה 16: לאחר 13 שנים בבית הספר החדש של הגאולה השלמה קיבלתי את התואר "חמור אמיתי". לפיכך אני חמור אמיתי, וסדר הסימנים השלמים הביא אותי לתקופה זו כמורה חמורי של שבט המדומדו. עד כה חיפשתי כל קהל יעד וכל ציבור מאזינים לשטוח את משנתי, אך במקום לקבל הבנה, נתקלתי בסירוב ובאדישות. במקום חכמה קיבלתי השקפות מעוותות ועמדות עקשניות הנובעות מחוסר גמישות. ידע לא הביא את האנושות לידע האהוב על-ידי ה', ולא לאמונת אברהם אבינו, וגם כאשר קרה הדבר בנקודות מסוימות, התרחשו עיוותים ופגמים שלא אפשרו לאמונה האמיתית להאיר. אמונה בזמן גילוי הגאולה השלמה השלישית ספוגה בחושך גדול ובבלבול עצום.

נעירה 17: שמחו לפיכך מחלקכם, בנים ובנות של שבט המדנומדנו (Medanumedanu, כך נקרא השבט בשפת הבונגו-בנגו הקלאסית), מאחר שנשארתם נקיים כדפים ריקים שנועדו להתמלא בדברי קבלת הגאולה השלמה. זכרו מעתה ואילך שהנכם צאצאי אברהם אבינו, וניתנת לכם הרשות להניח אוכף על החמור משעות הבוקר המוקדמות. אכפתם אותי באמונתכם בגאולה השלמה באל שדי ובגואל הנבחר של האנושות, הצדיק העניו, חיים, מצנעא, תימן.

נעירה 18: אכפו את החמור באופן בו הוא יגיע, אם כאריה או כחמור, כפנתר, כשור הבר או כמשולם, מאחר שאיני יכול לצאת מתוך גופי, חברים יקרים, עד אשר אהיה אשר אהיה ימצא עבורי את האופן שישרת את המטרה בכל שעה גאולית. היו סבלניים עם גמישותי החמורית, ואפשרו לצורתכם החדשה להתעצב על-ידי נעירות החמור והרוח המדהימה ביופייה של זנב החמור. 14 הן הרצועות הנפלאות של זנב החמור. 7 קשורות לכוכבי הגאולה של המצקת הגדולה כדי שישמשו מנהרות לעבר הבשורות החדשות המבשרות את הגעת הגואל חיים. הן כולן נקבות, ולכן אינני מספר לכם את שמותיהן כדי לא ליצור קנאה בקרב הבריאות החדשות במלכות השמים. עם זאת, נודע, הזנב הכפול של החמור, היא אחת מהן.

נעירה 19: 7 האחרות קשורות לזנב החמור הנוגע בארץ. אלו הם 7 מקבלי העקרונות הנבחרים של החלומות הגאוליים והנבואיים הנפלאים, הכוללים את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה: 1. רמו לוי, עליו השלום, ואשתו נלדה, זיכרונה לברכה, איליאדה וג'ינו, ג'יורדנו, רנאטו ודוד. המשפחה קיבלה 6 סימנים שלמים של הגאולה השלמה. 2. אנה גספרוטי – הכוהנת הראשונה על מזבח העמים בבית התפילה של הגאולה השלמה. 3. סולי (אדם) קמחג'י – בסימן התוכנית המורכבת של ספר משנת חיים עבור בית ספר אסתר בישראל. 4. פאולו פיירו – בסימן הסוס הלבן. 5. מיכיה (דבורה, ולאחר מכן נודע) פולנגי – הזנב הכפול של החמור, הזנב הכפול הלבן, הרעמה הלבנה של הסוס הלבן והזנב הכפול של הדג הגדול לוויתן. 6. דניאל מניגרסו – בסימן הדיבר השני והטיהור הנבואי של הדור הרביעי. 7. ג'יוזפה מניגרסו – בסימן החמור המתוק ג'יוזפה.

נעירה 20: 14 הרצועות הללו הינן חלק מהפגנת היד החזקה והזרוע הנטויה של ה' בדור הרביעי של הגאולה השלמה: ה' אלוהינו הביא את הגאולה השלמה לעולם דרך זנב החמור אוכל לחם, שעליו רוכב הגואל האחרון, חיים.

נעירה 21: לכן, ילדים טובים, היו מוכנים לשמוע בכתבי החמור חלומות נפלאים רבים על 14 הרצועות של זנב החמור. החלומות כוללים סימנים שלמים של הגאולה השלמה. היו מוכנים גם לשיחת החמור, שהגיעה מיומן החמור בעל שלוש העיניים של 12 השנים הראשונות, וגם לבשורות החמוריות החדשות, שייכתבו בעת שאוכל לכתוב אותן. אני מבצע זאת מאחר שההתאמות בין הטקסטים הכתובים והבשורות שיגיעו, יאפשרו את הלימוד וההבנה המשמעותיים של הדרכים הנפלאות בהם נחשפת הגאולה השלישית השלמה.

נעירה 22: זכרו גם כי על החמור להתלבש כאריה על-מנת ללמד אתכם את החוק החדש של הגאולה השלמה. אף על פי שהחוק החדש מותאם ללוחות עבורו, אני ממשיך ללמד את החוקים הבסיסיים שעליכם להבין וליישם. היו מוכנים לציון הדרך: "החמור לבוש כאריה".

נעירה 23: ציוני דרך נוספים מופיעים גם כן: מפורץ גדר לגודר פרץ; מפרץ, איש הסימנים לצרף, איש הלוחות; מהחמור, משיח בן יוסף לחמור, משיח בן דוד; מציוני הדרך של החמור הנבואי לציוני הדרך של נבואת משולם; מציוני הדרך של החמור הנסתר לציוני הדרך של הדג הגדול ומציוני הדרך של החמור נון לציוני הדרך של יהושע בן נון. הצבתי אותם כאשר אני מתהלך בין החיבורים. לעיתים אני ממציא ציוני דרך חדשים, כאשר אני מלווה ומכוון אתכם בדרך הסימנים של הגאולה השלמה. אני מקווה ללוות אתכם כמה שיותר, בעזרת השם, בציון דרך טעמי החיים, שבמסגרתו אני מספר על שיעורים שקיבלתי ישירות מן הצדיק חיים במשך 13 שנות הלימוד שלי עם ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים.

ספר משנת חיים 2[2] עבור הילדים

חיבור 1

1. אמונה – כוכב אברהם הוא סימן אמונת אברהם.

נעירה 1: (23 ביוני 1982, מילאנו): שמונה ימים לאחר פטירת הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, פרץ חלם חלום: הוא עמד בחוץ בלילה, מתחת לשמים מלאי כוכבים על משטח זפת שעליו ובאמצע מעגלים המצוירים על האדמה. במרחק 30 מטרים ממנו עמד המורה חיים, שהביט בפרץ כדי לקבל את תשומת לבו. הצדיק הרים את ראשו והביט אל הכוכבים, ופרץ עקב אחרי תנועותיו. ברגע מסוים קול עוצמתי מאוד יצא מפיו של פרץ, שהכריז בעברית: "בא הזמן".

נעירה 2: (אפריל 1983, מילאנו): בחלומו ראה ג'ינו טמפיירי את ספר הכוכבים בידי גיסו ג'יורדנו לוי. בספר הכוכבים, ראה ג'ינו שמות של עמים רבים שעליהם לא שמע בעבר. לאחר מכן ראה בספר ארבעה כוכבים, שלושה בשורה ואחד מרוחק מהם[3], וכעבור זמן מה את המורה חיים. חזיון דפי הספר הפך מעתה לחזיון הכוכבים עצמם בשמים. ג'ינו, במידה מסוימת של חוסר סבלנות, שאל את המורה: "מתי יגיע הזמן?". הצדיק חיים ענה: "אל תדאג. כאשר נגיע לכוכב הרביעי נבצע סימן, והכל יתקדם במהירות עצומה". כאשר המורה אמר זאת הוא ביצע סימן מן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון. בנקודה זו, ראה ג'ינו במקום אחר בשמים כוכב מואר ענקי שהדהים אותו. הוא ראה שוב את המורה חיים, שהסביר לו: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות הענווה".

נעירה 3: חלום 809: דניאל חלם (ב-22 בספטמבר 1992) כי הוא הולך לאורך רחוב מסוים, והסביר לילד אודות "החיוך המיוחס של החמור".

נעירה 4:

מספר נעירות של החמור הראשון:

אל תבוזו לי עם כל אחד
אל תלקו אותי על דרכיי החמוריות
אם במקום לדבר אני נוער,
אם במקום לאהוב אני מלקק
גאלו אותי מחשדות אנושיים
מאחר שאף חמור משוח אינו יכול לדבר
עד אשר הוא משתחרר מספקות גלותיות

אהבו את שכנכם כאת חמורכם
ואל תאפשרו לו ליפול בבור
אהבו את חמורכם כאת עצמכם,
אל תראו בו פרד
ואל תביכו אותו בפני הפרות.
אל תאכזבו את חמורכם
בשל ההבנה המגושמת של האדם.

הניחו את האוכף על החמור הלא מלכותי
ורסנו אותו כל הדרך הביתה.
בלעו אותי בעזרת לבכם וראשכם.
ברוך ה' אלוהינו
שעשני לחמו.

גאלו אותי מספקותיכם
וה' צבאות יברך אתכם,
מאחר ששימחתם את החמור
בדור הרביעי הזה.

נעירה 5: הכל משתנה עם חלב ודבש על מזבח מלכיצדק. תמר אמי המתיקה אותנו בסימניה. אני בעצמי יצאתי מרחמה במהירות והתחלתי להכריז את בשורות הגואל חיים והגאולה השלמה. עברתי ברית מילה במהירות במסגרת הברית החדשה של ירמיהו, וכשהגיע פורים, אני וחבריי הנביאים הילדים קיבלנו מן השמים את הקלף הגדול הריק, שעלינו למלא על-מנת להיות ראויים לחלב ולדבש שלנו. בא הזמן (חיבור 1).

נעירה 6: דבורה חלמה (27 באפריל) כי היא מלטפת את החמור שהופך לאריה עם רעמה יפה, ולאחר מכן חוזר להיות חמור.

זהו סימן – החמור האוכל לחם והנושא את סימני אריה יהודה, ובעיקר מבהיר כי סימן החמור אוכל לחם חייב להכין את החוק החדש והמנהג החדש עבור עם ישראל.

נעירה 7: (8 ביולי 1987): דבורה חלמה שסיפרה לי את סיפור אברהם כילד (הסיפור הידוע על אברהם בחנות הפסלים של אביו תרח). בנקודה מסוימת הבינה דבורה כי היא מדברת לפרץ ולא לילד. היא זכרה כי היא בעצמה שמעה סיפור מפרץ, ואמרה: "לא לך אני צריכה לספר את הסיפור, מאחר שהינך יהודי, אלא לאנשים אחרים".

נעירה 8: הסיפור של אברהם שניתץ את פסלי האלילים בחנות אביו הוא הסיפור הנודע והנלמד ביותר נגד עבודת אלילים שקיים. הוא פשוט מספיק להבנה, אהוב על-ידי ילדים קטנים ומעצב אותם מיידית נגד פולחן פסלים ואלילים, ומחדיר בהם את האהבה הראשונית והטבעית באל חי בורא הכל, ישתבח שמו לעד (חיבור 1).

////////////////////////////

(23 בדצמבר 1997, כ"ב בכסלו התשנ"ח, קסטלנואובו מאגרה, לה ספצייה, איטליה):

אני זקוק לאוויר המכושף של אפריקה, בני שבט המדומדו, אך יותר מכך אני זקוק לערכיכם הנקיים, ליושר הפנימי שלכם ולפניכם המחייכות. אני מעוניין גם בהתלהבותכם הילדותית, בתמיהתכם הפשוטה ובתדהמתכם הטבעית והעמוקה. זאת מאחר שהנני החמור בר מזל שנשלח אליכם על-ידי המורה חיים כדי לנעור למען הגאולה השלישית השלמה של ה' אלוהינו, בורא היקום וכל מה שבו.

נעירה 9: יש ספר מפורסם, ילדים, הידוע בחלקים נרחבים בעולם ואשר תורגם לשפות רבות. זהו הספר שה' אלוהינו חשף לפני 3500 שנה לנביא ה' הגדול בהיסטוריה, בעבר, בהווה ובעתיד. שמו של הנביא הגדול והאהוב על-ידי בורא העולם בשל ענוותו וצניעותו היה משה. בשל הכבוד שאנו רוחשים לו, כאשר אנו מדברים עליו, אנו מוסיפים לשמו את התואר "רבנו", כפי שקיבלנו בסימן בחלום[4].

נעירה 10: למעשה, בני מדומדו, לא היה ולא יהיה נביא גדול כמשה רבנו. לכל שאר הנביאים ה' התגלה בחלומות ובחזיונות, לעיתים בכתבי חידה, אך עם משה דיבר ה' "פנים אל פנים", כבשיחה ישירה בין שני בני אדם. אף אדם לא היה אהוב כל כך על-ידי ה' כמשה על-מנת לקבל את הנוכחות האלוהית באופן כל כך קרוב. אף אדם גם לא יגיע לרמת הענווה של משה רבנו שהחשיב את עצמו לאפס ולא ניכס לעצמו כבוד או רצה דבר כלשהו לעצמו. משה הוא המאמין הגדול באל. הוא קיבל בכל ליבו את דברי ה' למען גאולת ישראל.

נעירה 11: אם מישהו יטען כי קיים נביא גדול ממשה או אדם שה' אהב אותו יותר ממשה או איש עניו יותר ממשה או שקיימת תורה אחרת מאשר זו שמשה קיבל, הוא מעוות את האמת ויוצא מן המסורת האמיתית. שליחות משה היא עמוד התווך המושלם לכל דת אמיתית. הבסיס לכל גילוי אמיתי הם המילים הקדושות בחמשת חומשי התורה, אשר ניתנו למשה. את זאת עליכם להבין, בני מדומדו יקרים. גם את שורשיכם יש למצוא במסורת אברהם אבינו, כפי שהתגלתה על-ידי ה' למשה ונכתבה בתורה הקדושה.

נעירה 12: החוק החדש של הגאולה השלמה אינו תורה אחרת או חוק אל אחר. זהו חוק התורה הקדושה, המחודש עבור דורות הגאולה השלמה, מאחר שדבר ה' לא הפסיק לאחר תקופת משה או לאחר נתינת חמשת חומשי התורה למשה. בחלומות ובחזיונות נבואיים הוא גילה את כוונותיו לנביאים אחרים שקיבלו את קדושת המסורת בהר סיני. ה' אלוהינו "חי" כמקור כל חי, והוא הבוחר את מי שהוא רואה לנכון. הנבואה לא הסתיימה עם חתימת התורה, אלא המשיכה להתקבל על-ידי הזכאים אליה. הרמה הייחודית של נבואת משה הייתה קרובה לתורה עצמה ולא ניתן להשוותה. זוהי הייתה בחירת אל שדי, וכל בחירה כזו הינה נצחית.

נעירה 13: כולם יתפלאו מן החלום הנבואי של דבורה, הזנב הכפול של החמור אוכל לחם, שבו נאמר: "בגאולה הראשונה משה קיבל את החוקים. בגאולה השלישית השלמה כולם יכולים לקבל אותם". למעשה, נבואה אמיתית נפתחת עם הברית החדשה השלמה של הגאולה, בזכות הגואל השלישי והאחרון, חיים.

החוק מתקדם ואינו מפסיק. כל מצב בחיים יצריך חוק. התורה הקדושה היא הבסיס לחוק האמיתי, והיא מוסרת את הכוח להמשיך את החוק – כוח שניתן למי שמחזיקים בקדושת חוק ה' הקדוש. כוח זה, במסורת, נקרא "המשנה". ממשה רבנו הועברו הן כוח הנבואה והן התורה שבעל-פה או משנת יהושע בן נון, אך גם לרמת הנבואה של נביאי ישראל יש סיום והוא מגיע עם אחרון הנביאים מלאכי, לפני כ-2600 שנה. מאותו רגע כוח הנבואה, המיידע את בני ישראל בנוגע לכוונות ה', ניטל מן העם בשל סירובו לקבל את הזהרות הנביאים, ומאחר שלא פחד עוד מן העונשים הצפויים בשל מעשיו.

נעירה 14: מלאכי היה אחרון נביאי ישראל, אך הנבואה לא פסקה כליל, אלא הופקדה בידי צדיקים נסתרים, שאחזו בה למען הצלת העם והעולם, תוך שמירתה בסוד. למעשה, בני מדומדו יקרים, לאחר שהתורה הקדושה ניתנה, העולם לא יכול היה לשרוד ללא הנבואה, אך "העולם" לא ראוי היה לקבל אותה, ולכן היא הוחזקה בידי צדיקים נבחרים ונסתרים שהיו מסוגלים לשמרה בסוד. המשנה, עם זאת, המשיכה לשכון בקרב האנשים. הכוח הרבני יצר חוקים חדשים, והגדיר את אמות המידה של השיפוט בנוגע לכל מקרה שהתרחש – מה שהיה הכרחי לשם שרידותו של עם ישראל במהלך ההיסטוריה הארוכה.

נעירה 15: אל תחששו מגודל וחשיבות הנושאים הללו, מאחר שהנכם יודעים עדיין מעט. הסימנים השלמים של הגאולה השלמה "הופכים" כל נושא ל"סימן" המתאים, על-מנת שתוכלו להיאחז בהם ולהבינם. צעדו עם החמור בתוכנית היסטוריית העבר, כשגילויים ואירועים מן העבר יגיעו לכדי הבנתם הסופית דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. גם אתם, בני מדומדו, יכולים להפוך לנביאים חדשים ולקבל סימנים נבואיים אודות החוקים שידריכו אתכם בחייכם היומיומיים. זאת בזכות הגואל האחרון, המורה חיים, אשר ביחד עם הנביא הגדול אליהו, זכרו לברכה, פותחים את השלב ההיסטורי החדש לעולם, ככתוב: "א וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ.  ב וְגַם עַל-הָעֲבָדִים, וְעַל-הַשְּׁפָחוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי.  ג וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ:  דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן" (יואל, ג', 1-3).

נעירה 16: כוח המשנה בהתפתחות ההיסטורית שלה בחיק העולם הרבני היהודי אינו מפסיק להתקיים. הוא ממשיך גם אל דורות הגאולה השלמה. זאת מאחר שחוק ה' כפי שניתן במעמד הר סיני כולל תרי"ג (613) מצוות. אותן מצוות הוגדרו, הורחבו ונשמרו על-ידי חוקי הגנה במסגרת המסורת שבעל-פה של המשנה, ובהמשך הועלו על הכתב על-ידי יהודה הנשיא אחרי הרס בית המקדש השני. לאחר מכן חלו הרחבה, פרשנות ופיתוח של המשנה אשר נכתבו ב"תלמוד", הן על-ידי חכמי ירושלים (חתימה בשנת 300 לספירה לערך) והן על-ידי חכמי בבל (חתימה בשנת 400 לערך). בבסיס המשנה והתלמוד נמצאת ה"הלכה" – החוק שעל היהודים לציית לו. הוא נקרא הלכה מאחר שזהו החוק ה"הולך" עם בני ישראל בכל היבט בחייהם. כמו כן הוא מתפתח בקרבם ביחס לשינוי המצבים בדרך הארוכה מאוד של גורלם הנבואי.

נעירה 17: החוק המצווה בתורה, יחד עם המסורת שבעל-פה מעוצב כחוק ישראל ולא כחוק עבור כל האנושות או עמי העולם. גם עשרת הדיברות המכילים את הבסיס לכל החוקים והקשרם הוא אוניברסאלי, מכילים את הדיבר הרביעי המתייחס לשבת, שהינה חלק שייחודי לעם הנבחר, ישראל, ולא לעמי העולם, גם אם הם מאמינים באמונה אמיתית באל חי של ישראל[5]. תרי"ג המצוות ואלפי ההלכות והכללים הנוגעים אליהן מבוססים, לפיכך, על ייעודם אל בני ישראל, וזו גם הסיבה שאל שדי נקרא אלוהי ישראל.

נעירה 18: החוק החדש של הברית החדשה השלמה הוא למעשה משנה חדשה. אין הוא מבוסס ישירות על התפתחות ההלכה ההיסטורית, אלא על חוק התורה, והוא כולל "דרכים" של המסורת שבעל-פה. לשם הבנה, החוק החדש הוא בסימן המשנה המקורית של יהושע בן נון, החוזר לשם עיצובו של החוק החדש של הגאולה השלמה, אשר חייב להיות מותאם גם ליהודים המעוניינים לאמצו וגם לאומות העולם. בשל מטרתו האוניברסאלית, השונה כל כך מן ההלכה היהודית המסורתית, יש צורך במשנה חדשה לגמרי. ידוע מנביאי ישראל שהשיעור החדש, בזמן הגעת הגואל האחרון של הגאולה השלמה, יופץ לכל קצוות תבל, ויגיע גם לאנשים שלא התוודעו לחוק ה'.

נעירה 19: קיימת גם דעה של אחד מחכמי התלמוד[6], הטוענת כי החוק החדש שיגיע על-ידי הגואל האחרון אינו עבור עם ישראל, ככתוב: "וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מ"ט, 10). עבור ישראל קיימות תרי"ג המצוות, כאשר הגואל האחרון ילמד את אומות העולם רק 30 מצוות.

דעה זו חייבת להיות מוגדרת מחדש על-מנת להיות מותאמת לגאולה השלמה. אנו קיבלנו את סימן 30 הצעדים לניסוח החוק החדש. נכון גם שהחוק החדש לא בא כדי לבטל או להחליף את ההלכה המסורתית עבור היהודים ההולכים בדרכה. עם זאת, ההיסטוריה מאשרת ודוחה במקביל את טענתו של חכם התלמוד. אם נכון הוא שההלכה ממשיכה עבור היהודים המסורתיים, נכון גם שאחוז גדול מן היהודים לא הולכים יותר בדרך ההלכה וחלקם אף מנותק ממנה לגמרי. הצלת חלק גדול מישראל דורש ברית חדשה, אשר החוק החדש והמנהג החדש, המתבססים על הגילוי החדש של הגאולה השלמה, מספקים.

נעירה 20: אני מסביר את כל זאת לכם, בני מדומדו, אף על פי שכל המונחים חדשים עבורכם, וזאת כדי שתבינו מדוע כל הכתבים הנוגעים לגאולה השלמה נכללים תחת השם הכללי "ספר משנת חיים" (הספר גם נקרא "ספר השושנה", וכולל 13 עלי כותרת של טקסטים או עלי כותרת של השושנה), ומאחר שכתבים רבים נוסחו ב-14 השנים האחרונות למען ספר משנת חיים, זה הזמן לפתוח את ספר משנת חיים 2 עבור הילדים, שהינו ספר שבו נושאי הגאולה השלמה מנוסחים מחדש[7], ביחס לנעירות החמור אוכל לחם. זאת ועוד, אני מקדיש אותו אליכם, שבט המדומדו, אף על פי שהוא מיועד לכלל האנושות, מאחר שבדור הרביעי הקיצוני הזה, הגורל בז לכל הדעות הקודמות וזרמי המחשבה.

נעירה 21: השגחת ה' אלוהינו השאירה אתכם ללא פגע מכל המחשבות והדעות הקדומות. המבוגרים שבכם נטשו את כל אמונותיהם הקודמות והחלו לחפש את האל האמיתי האחד של כל האנושות. בזכות זאת נולדתם נקיים ושכלכם הוא כספר בעל דפים נקיים המוכן להתמלא בדברי אמת. בנקודה זו בהיסטוריה אתם אנשים חסרי ידע, אך גם אלו בעלי היכולת לקבל את החכמה האמיתית, כדברי ישוע: "וְאוּלָם רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וּמִן הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים" (מתי, י"ט, 30). זאת מאחר שלראשונים יש הקושי להסיר דעות קודמות כדי לקבל דעות חדשות, בעוד לאחרונים אין מערך מגובש ואמיתי, ולכן קל להם יותר לאמץ אחד כזה.

נעירה 22: חמישה חומשי תורה נכתבו על-ידי משה רבנו במשך התקופה בה בני ישראל שהו עדיין במדבר. היה זה 40 שנה לאחר התגלות ה' לעם ישראל כולו במעמד הר סיני. משה בכל השנים הללו נשאר כמעט תמיד באוהל מקודש (אוהל מועד), שמוקם במרחק מה מן המחנה בו שהו 12 שבטי ישראל. באוהל זה ה' גילה למשה את דברי התורה הקדושה. הוא כתב אותם בכתב יתדות (או דומה לו) אשר נהוג היה באותו הזמן. מאוחר יותר כל דברי הקודש שקיבל משה רבנו עוצבו במסגרת חמישה ספרי התורה הקדושה.

נעירה 23: אף אדם לעולם לא התקרב כל כך לאלוהים כמו משה, עבד אל שדי והגואל הראשון של ישראל. ב-40 השנים הללו, מגיל 80 ועד לרגעיו האחרונים, משה הקדיש עצמו באופן עקבי לקבל את דברי אלוהי ישראל. הצדיק חיים הסביר שמשה רבנו היה צריך להיכנס לעיתים לאוהל עד 17 פעמים ביום אחד. הוא שהה תמיד בקרבת האוהל, כך כאשר ה' רצה לדבר איתו, הוא שלח ענן כבוד של קדושה אל מעל האוהל, ועל משה היה להיכנס פנימה.

טעמי החיים: באופן כללי, המורה חיים דיבר רבות על משה רבנו, ובעיקר על גדולתו הנובעת מענוותו הרבה. הצדיק חיים נהג לומר לי כאשר דיבר על תדירות כניסתו של משה אל האוהל: "פרץ, 16 או 17 פעמים ביום אחד נקרא משה לאוהל מועד לקבל את דברי השם. בלתי ניתן לתאר עד כמה גדולה הייתה אחריותו של משה. לא היה לו זמן להיות עם העם. למעשה היה זה אהרון הכהן שדן עם בני העם וסייע להם בפתרון בעיותיהם. למשה רבנו לא היה זמן לכך, אף על פי שמטבעו אהב הוא להיות קרוב לאנשים. הוא לא היה חופשי לעניינים אחרים. קשה להבין ולתפוס מהי המשמעות של 16 עד 17 כניסות ביום לאוהל הקדוש. אף אדם בהיסטוריה לא הגיע לדרגה דומה לזו של משה בן עמרם, עליו השלום, והוא קיבל זאת בשל אופיו העניו לחלוטין. הביטו ברמתו המדהימה של משה והבינו עד כמה מידת הענווה אהובה על-ידי ה'".

נעירה 24: לא רק באוהל מועד דיבר ה' צבאות עם משה ישירות. לפני הפניות באוהל המקודש, פנה ה' אל משה דרך הסנה הבוער ואחר כך פעמים רבות במהלך גאולת ישראל במצרים. ביום החמישים לאחר יציאת מצרים התרחשה ההתגלות האלוהית לעם ישראל כולו, כולל לערב-רב. כולם שמעו את קול ה' המצהיר את שני הדיברות הראשונים:

"ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:  לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.  ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.  ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי" (שמות, כ', 2-5).

קול ה' ששמעו בני ישראל היה כקולות רעמים עצמים, המשולבים באורות ברקים ואש לבנה. כל מילה שנאמרה קולה נשמע מכל כיוון: מלמעלה, מסביב ומלמטה. עם כל מילה היה "גילוי" של הבנה עצומה ברמות רבות. כ-2 מיליון בני אדם נכחו במעמד ההיסטורי הגדול והמיוחד הזה.

נעירה 25: ברגעים מדהימים אלו שבהם נאמרו 59 מילים, כל בני ישראל ואנשי הערב-רב התעלו לרמה רוחנית עליונה, הקשורה ישירות למקור הקיום כולו. נפשם, רוחם ונשמתם טוהרו על-ידי כל מילה וקיבלו קדושה ייחודית שהקיפה כל אדם מכף רגל ועד ראש. הגילוי היה כה נעלה וכה עצום עד שהתעלות הנשמה הייתה "עוצמתית מדי" עבורם, מאחר שתפיסת האור של ה' צבאות ניתקה אותה מן הגוף.

נעירה 26: הצדיק חיים הסביר, בהתאם לדברי חז"ל, שעם כל מילה שנשמעה במעמד הר סיני (בשני הדיברות הראשונים), נשמתם לא רק רצתה לעלות לגבהים חדשים מעבר לגבולות הגוף, אלא היא ממש עזבה את הגוף ועלתה מעלה. זו הסיבה שעם כל מילה חשו האנשים שגופם חסר חיים על האדמה. חסד ה' הוא בלתי נגמר, וגילוי הדיברות לא היה למטרת הרג אלא לנתינת חיים. לאחר כל מילה שנאמרה ועליית הנשמה מעלה, ה' הורה למלאכים להחזיר את הנשמות מטה על-מנת שהן תחזורנה במהרה לגוף.

נעירה 27: עם כל זאת, בני מדומדו, אתם יכולים להבין מדוע בני ישראל פחדו כל כך בהתגלות הר סיני. הם חששו שימותו אם ימשיכו לשמוע את קול ה'. לאחר אמירת הדיבר השני, קראו הם למשה והתחננו שיתווך בינם לבין ה' – ה' ימסור את הדברים למשה, והם יקבלו אותם ממנו. משה רבנו היה נתון כולו בשמחה נעלה באותם רגעים, מאחר ששימש ככלי בידי ה' שהביא את גאולת מצרים, את העם להר סיני ואת ההכנות למעמד. הוא חש שכל נשמות העם הפכו קדושות לנצח לאחר ששמעו ישירות את שני הדיברות הראשונים.

נעירה 28: כאשר ביקשו בני ישראל ממשה להתערב, ניסה הוא לשכנעם לא לפחד, והסביר להם שהם לא ימותו. אלוהי ישראל רק מעמיד אותם למבחן שיסייע להם לחוש את יראת ה'. התחזקות ליבם על-מנת שיוכלו לקבל את התגלות ה' הישירה רק תסייע להם. משה היה עניו, ורצה רק את הטוב למען בני ישראל ועבור מי שהצטרף אליהם, אך אנשי העם פחדו למות. הם חשו עצמם חלשים מדי ופחדנים מדי כדי להמשיך, ולכן ביקשו ממשה שישמש כמתווך.

נעירה 29: ה' אלוהינו אמר למשה שחשש זה מן האל ילווה אותם לכל החיים. בחסדו הגדול הבין ה' כי יש ליצור את התנאים המתאימים על-מנת שהעם יקבל את עשרת הדיברות כולם ולא רק שניים.

נעירה 30: התורה הקדושה מסבירה: "מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות, י"ט, 19). כלומר: קול ה' נשמע מפי משה. הקול לא היה קולו של משה, והוא נישא בכל מחנות שבטי בני ישראל. מדובר בהחלט בנס גדול.

ראו, בני שבט המדומדו, עד כמה משה רבנו היה אהוב על-ידי אל שדי. נכון הוא שה' אלוהינו יכול לדבר עם מי שהוא חפץ לדבר עמו, גם אם מדובר בכלל האנושות, אך בתורה מוזכרת העובדה שה' דיבר עם הנביאים רק בשפה חידתית, בעוד עם משה הדבר נעשה "פנים אל פנים", זאת מאחר שמשה היה האיש הצנוע ביותר עלי אדמות. עלייתו של משה אל הר סיני, שקרתה מיד לאחר גילוי עשרת הדיברות, התחלקה לשלוש עליות. בכל פעם היה זה למשך 40 יום ולילה ללא מזון או שתייה. עניין זה היה ייחודי בהיסטוריה הנבואית, ואף נביא לא ביצע את מה שמשה עבר, או הגיע למה שמשה הגיע. אף נביא לא הצליח לגאול את העם באמצעות ציוויים ישירים, כפי שמשה הצליח בגאולת ישראל במצרים.

נעירה 31: קבלו את פרטי המידע הזה, בני מדומדו, מאחר שזוהי התורה המהותית. אין אמונה אמיתית בגאולת ה' בלעדיהם. הכירו את תפקידו האמיתי של משה, עבד ה', ראש הנביאים, בתוכנית הגאולה האלוהית. לעולם אל תפסיקו ללמוד אודות הענווה של משה רבנו, מאחר שזוהי התכונה האהובה ביותר על-ידי ה'. חלק מגדולת ה' מתגלה אל מי שמתנהג בצניעות לפניו. לכן כאשר החמור מלמד אתכם כיצד להפוך לתלמידים של הגואל האחרון, חיים, דעו גם כי הצדיק חיים היה התלמיד הנאמן ביותר למשה רבנו.

נעירה 32: גם הכוכב החמישי של סימן הכוכבים השלם קשור לענווה הנדרשת על-ידי ה' על-מנת להשלים את הגאולה האוניברסאלית בדרך שליחות השופט המשוח במלכות השמים. לפיכך הגואל חיים מסביר בסימן: "זהו כוכבו של כריסטו המגיע בזכות הענווה". זהו סימן הצניעות הנחוצה לקבל ולהבין את ההתגלות המדהימה של אל שדי בגאולה השלישית השלמה. העניין גם מתייחס לצניעות הגדולה של ישוע בשליחות הקורבן שאליה הוא היה מיועד. היא הצריכה ענווה גדולה מצד כל היהודים להבין שישוע עצמו היה אהוב על-ידי ה' בשל צניעותו, ובשל העובדה שנטל על עצמו משימה בלתי אפשרית, שבה יעלה הוא בעצמו קורבן למען ישראל. בנוסף, גם על הנוצרים מוטלת החובה להבין, בעזרת הענווה, את הדוקטרינות השגויות והאליליות, אשר סילפו את האמת כולה הנוגעת לגילוי האלוהי במשך 2000 שנה.

נעירה 33: גם על ההולכים בדרך האסלאם להיות ענווים מאוד על-מנת לקבל את הגאולה השלמה. נכון הוא שהם אוחזים באמונת אחדות ה', אך הם אינם מבינים את ההיסטוריה האמיתית של תוכנית אלוהי ישראל ביחס לגאולה השלמה. לא נכון הוא שמי שאינו מוסלמי אינו נאמן לאל. האסלאם נמצא בזכות ברכת ה' לישמעאל בן אברהם, כאשר מאידך הוא נמצא מחוץ ל"נבואות המשיחיות" שישראל והנוצרים שואפים לראות. המוסלמים ינערו עם החמור ויאהבו אהבה גדולה את הגואל האחרון, המורה חיים, שנבחר על-ידי ה' ללמד את כל האנושות את אמת העבר ואת אמת הגילוי השלם של אהיה אשר אהיה.

נעירה 34: החמור מלמד אתכם את המידות הנכונות של הגאולה האלוהית ההיסטורית. מהי הגאולה ההיסטורית? הכוונה היא לגאולה השלמה הבאה בזכות עצמה, אך גם מאחדת את שלוש הגאולות. שלוש הגאולות נובעות משם ה', שהתגלה למשה במעמד הסנה הבוער, ולשם זה יש שלושה חלקים או שלושה שמות שמרכיבים יחד את השם השלם: אהיה אשר אהיה. ידוע במסורת שהגאולה הראשונה ניתנה בידי משה רבנו, והיא הגיעה בכוח השם "אהיה" הראשון. גאולה זו באה על-מנת להציל את ישראל מעבדות מצרים. השם "אשר" הגיע על מנת לגאול את ישראל לאחר 70 שנות גלות בבל, מה שמכונה גם הגאולה הנסתרת של פורים. השם "אהיה" האחרון נחשף בעת סיום הגלות הארוכה של עם ישראל שפוזר בין הגויים, לאחר 2000 שנה. הגאולה האחרונה נקראת גם הגאולה השלמה (במסורת).

נעירה 35: אני מודע לעובדה שעד כה אינכם מודעים ל"שמות" האל הנזכרים בתורה הקדושה. עם זאת, בחיבורים הראשונים הללו חשוב לי להבהיר תחילה את ענייני שלוש הגאולות, ולהסביר את "המידות הטובות" של הגאולה. חשוב לדעת, לדוגמא, שאברהם אבינו הוא האב הנבחר של עמים רבים. לכך יש לקשר את האמונה המונותיאיסטית הטהורה של אברהם, האמונה שבגללה הוא נבחר להיקרא "אב". לא תוכלו להבין דבר אודות המידות הטובות של הגאולה, אם לא תדעו מי היה אברהם ומהי אותה אמונה אמיתית.

נעירה 36: עליכם לדעת כי מספר האבות הוא שלושה: אברהם, יצחק ויעקב – לא יותר ולא פחות. עליכם לדעת גם פרטים אודות חיי האבות. אני מקשר את הנקודות המשמעותיות בהיסטוריה שלהם כאן, בחיבוריי החמוריים, ומסביר מה נכלל בתורה ומה ידוע מן המסורת כפי שקיבלתי בשיעורים מן הצדיק חיים. בנוסף, מהותי לדעת את ההיסטוריה הגאולית של בני ישראל – את סיפור יציאת מצרים ואת נתינת עשרת הדיברות במעמד הר סיני, כמו גם את ציוני הדרך בהיסטוריה היהודית. לדוגמא, אברהם אבינו חי לפני כ-4000 שנה, גאולת מצרים התרחשה לפני כ-3500 שנה, בית המקדש הראשון נבנה על-ידי המלך שלמה לפני כ-3000 שנה, הרס בית המקדש הראשון וגלות יהודה לבבל הייתה לפני כ-2500 שנה. לאחר 70 שנות גלות, התרחשה הגאולה השנייה של עם ישראל: גאולת פורים בפרס (שהייתה בתחילה בשליטת הבבלים, ונכבשה בהמשך על-ידי הפרסים) על-ידי מרדכי הצדיק והמלכה אסתר.

נעירה 37: לאחר גאולת פורים התממשה שיבת ציון ואיתה בניית בית המקדש השני בירושלים. המקדש עמד על תילו כ-500 שנה עד לחורבנו בשנת 70 לספירה. שליחותו הטרגית של ישוע קרתה לפני כ-2000 שנה. לאחר הרס בית המקדש השני, יצא עם ישראל לגלות הארוכה בין העמים. במקביל, עלתה קרנה של הנצרות והיא התרחבה בין אומות רבות. כ-600 שנה לאחר שליחות ישוע עמי ערב החלו לאמץ את האמונה האמיתית, ויחד עם שליחות מחמד וברכת ה' לישמעאל כ-2600 שנה לפני כן, התגבשה דת האסלאם. היהדות, הנצרות והאסלאם נקראות אמנם שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, אך למעשה על הדוקטרינות התיאולוגיות של הנצרות לעבור תיקון משמעותי כדי שהנצרות תיכלל תחת ההגדרה דת מונותיאיסטית. חשוב לציין כי שלוש הדתות מאמינות בהתגלות ה' לאברהם, בגאולת ישראל במצרים ובהתגלות ה' במעמד הר סיני.

נעירה 38: חשוב לדעת את נקודות הזמן הללו בהיסטוריית הגאולה ואת תוכנן הבסיסי, כדי לעצב זיכרון של "תמונה היסטורית" במונחי גאולת ישראל והאנושות על-ידי ה'. ככל שתרחיבו את הידע שלכם אודות המאורעות ההיסטוריים, כך תחזקו את הבנתכם ביחס לתוכנית ההיסטורית האלוהית שאנו מלמדים. מאחר שהאבות הם שלושה, גם מספר הגאולות הוא שלוש. בהתאמה גם שמו של אל שדי, כפי שהוא מציג עצמו כגואל ישראל ואומות העולם, מורכב משלושה חלקים, שיחד משלימים את השם השלם אהיה אשר אהיה. זהו השם שה' גילה למשה במעמד הסנה הבוער.

נעירה 39: השם הקדוש של ה' אלוהינו מכיל את התוכנית הגאולית השלמה. תחילה, היא מייצגת את מבנה הגאולה ההיסטורי של עם ישראל ואת שלוש הגאולות המנובאות להם. השם "אהיה" הראשון מתייחס לגאולת מצרים ומעמד הר סיני, והיא מושלמת בחנוכת בית המקדש הראשון. השם "אשר" מתייחס לגאולת פורים בגלות, שנקראת גם "נסתרת", הן פיזית והן רוחנית. ההתחלה ההיסטורית שלה התרחשה עם הופעת אליהו הנביא, זכרו לברכה, כ-200 שנה לאחר בניית בית המקדש הראשון. השם "אשר" כולל לפיכך את ההיסטוריה הנסתרת של הצדיקים הנסתרים, את גלות עשרת השבטים של ישראל, את הרס בית המקדש הראשון וגלות יהודה, את גאולת פורים, את בניית בית המקדש השני, את נס חנוכה, את חורבן בית המקדש השני ואת הגלות הארוכה בת 2000 השנים, עד לשואת היהודים הקשה בידי גרמניה הנאצית, החזרה לציון והקמת מדינת ישראל. הקמת המדינה מייצגת תקופה טרום גאולית. בשנת 1982, עם פטירת הצדיק האהוב חיים, מתחילה התגלות השם "אהיה" האחרון.

נעירה 40: התקופה ההיסטורית של השם השני "אשר" מתמשכת כ-26 מאות עד להגעת הגואל האחרון. היא כוללת את הגאולה המשיחית שהובילה לנצרות, אף על פי שהדוקטרינות שלה רוויות באמונות אליליות כלידת הבתולה, השילוש, האלהת ישוע והלוגוס של יוחנן. התקופה כוללת גם את החלק ביהדות אשר נפל לשגיאת הדוקטרינות האליליות של הספירות הנאצלות של ספר הזוהר והתנועה המיסטית ב-400 השנים שקדמו לשואה. באופן כללי, העולם כיום, בימי גילוי הברית החדשה השלמה, ניצב בנקודה "רוחנית" נמוכה מאוד.

נעירה 41: ברור הוא, בני שבט מדומדו יקרים, שהחמור לא נשלח אליכם כדי לקרוא מחדש את כל התורה, את כל ספרי הנביאים או להרצות על ההיסטוריה היהודית, הנוצרית והמוסלמית. אני חמור מאמין, לא היסטוריון, תיאולוג, פילוסוף או סופר. אני מדבר רק על שיעורים מהותיים של התורה, הנביאים, המסורת וההיסטוריה היהודית. זכרו כי אני החמור הראשון האוכל את לחם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים, ולכן אני מחויב ללמד אתכם את הסימנים הללו וליידע אתכם בברית החדשה, בחוק החדש, במנהג החדש ובשליחות החדשה של הגאולה השלישית השלמה. מתפקידי, כחמור, לקשור את סימני העבר, דהיינו את "סימני" התורה, הנביאים, המסורת וההיסטוריה לגאולה השלמה.

נעירה 42: אתם עלולים לחשוב שהינכם נמצאים בפיגור גדול בשל העובדה שאינכם יודעים כמעט דבר אודות הנושאים שהזכרתי עד כה, אך אני מבטיח לכם שבנקודה זו בהיסטוריה היתרון שלכם הוא שאין לכם תפיסות קדומות, רוחכם צעירה ואוזניכם כרויות לשמוע את נעירותיי. הסימנים השלמים הם סימנים סופיים, כלומר: הם "מסכמים" את סימני העבר במסגרת שלמה של הגאולה השלמה. לפיכך עליכם לרכוש מידע על סימני האמונה ההיסטוריים של העבר, כסימני שלושת האבות, סימני יוסף במצרים, סימני הר סיני, סימני אליהו הנביא, סימני פורים, סימני חנוכה, סימני הנצרות וסימני האסלאם. בדרך זו תהיו מסוגלים להעריך ולהבין את הסימנים השלמים. אני מקווה שאוכל לעזור לכם, בעזרת השם, בחיבורים הראשונים, כדי למלא את המחסור בידע, על ידי כך שאסביר לכם את ציוני הדרך העיקריים של ההיסטוריה הגאולית.

נעירה 43: אל תתפלאו אם אעבור מתקופה היסטורית אחת לאחרת, כאילו כל ההיסטוריה קשורה בחבלים המוחזרים אל מקומם במסגרת הסימנים השלמים. אל תוטרדו מכך שאשלב בנעירותיי חלומות נבואיים, אשר התקבלו על-ידי התלמידים במהלך 12 השנים הראשונות או לאחר מכן או תוך כדי הנעירות שלי ממש. אל תאבדו את הסבלנות אם אפסיק את הדיון ואגלוש למסירת מידע אודות חוקים או כללי חיים חשובים, על-מנת שתלמדו את החוק החדש תוך כדי נעירות טבעיות. אקווה כי תקבלו ליקוק מן החמור החברותי האוכל לחם, כדי שתהפכו גם אתם לחמורים נלהבים, המודרכים על-ידי הגואל האחרון, המורה חיים.

חיבור 2

2. ברכה – ברכת הכוכבים היא הרמוניית הכוכבים

מספר נעירות של החמור הראשון

ברכת הגאולה

ברכת ה' אלוהי ישראל,
יגאל אתכם כעת
גאולת חיים, להשלמת השם
אהיה אשר אהיה

ברוך אלוהי אברהם, שחכמתו וסבלנותו
הרשו לנו לדון ב-4000 שנות היסטוריה
של מסלולו הנפלא של כוכב אברהם.
ברוך אל עליון
השולט בשמים ובארץ,
המגלה בפנינו את סוד כוכב מלכיצדק,
המברך אותנו בלחם של בית לחם
והמקדש אותנו בברכות הגאולה.

ברוך אהיה אשר אהיה
אשר התגלה למשה בסנה הבוער.
הוא גואל ישראל,
הוא גואל המון גויים,
הוא גואל העולם בגאולה השלמה.
מבורך מי שהולך באמונתו
מאחר שבכל רגע הוא הגואל, בכל רגע
הוא יכול להיות מה שרק ירצה להיות כדי לגאול אותנו.

הגואל הקודש האחד של ישראל
מברך את מי שמאמין בגאולתו,
ולכן הוא מברך את מי שמאמין בגואל
שאותו בחר כגואל האחרון – חיים.
אלוהי העולם מכיר את הגואל
לאחר שבחר בו למען האנושות
ה' יודע שאהבתו מלאה
למען גאולת האנושות.
ה' יודע מי סבל
כדי שהעולם ימשיך ויתקיים.
ה' יודע מי נשא את הסוד
של עץ החיים הגאולי,
ומי אהב את האנושות כל כך
כדי להתכבד בשל כך,
כאשר מלכות השמים
תינשא לארץ,
ותוליד את ילדיה החדשים.

אני הוא החמור המבורך,
היורד מן האורוות העליונות הנפלאות,
ומתקלח במפתחות הגאולה
עבורכם, בעזרת השם,
כדי לשאת את בשורות הגעת הגואל האחרון, חיים.

חלום 812: פאולו חלם (2 בנובמבר 1992, סומבררו) שמעל הישוב סומבררו היה מקום שנקרא "לחם החמור" (Pane dell’Asino). לאחר מכן ראה הוא צב בעל שריון חדש ובהיר. -

22 ביוני 1987: קרמין שאול חלם כי היה יחד עם אנשים רבים עצובים ולא מרוצים. הוא אמר להם: "אינכם יודעים? אמונה מחזקת את האדם ושומרת על צעירותו". - -

אמונה מבטיחה כי האדם יהיה בריא יותר, חזק יותר וצעיר יותר בנפשו. אמונה לא חיה יחד עם עצב או אי שביעות רצון. היא מטפחת רוח חיובית ופורחת עם שמחה פנימית. אין תרופה טובה יותר לבריאות הגוף מאשר שתי התכונות הבאות: רוח חיובית ושמחה פנימית.

סולי חלם שפרץ הסביר לו שיש רק שופט משוח אחד, והוא זה אשר מדריך אותנו בסימן. - -

נעירה 1: אברהם אבינו נבחר על-ידי ה' כאב הראשון. כדי ללמוד על אברהם, עלינו לקבל מן המסורת את המידע החשוב הנוגע ללידתו. שם אביו של אברהם היה תרח, שהיה צאצא של שם, בנו של נח. הפער בין נח לאברהם היה 10 דורות. שם אבי תרח היה נחור, ושם אשתו אמתלאי[8]. לתרח נולדו 3 בנים: נחור (כשם הסב), חרן ואברם (שאל שדי צרף מאוחר יותר לשמו את האות ה'). תרח שרת בצבאו של נמרוד, מעמדו היה רם ולכן נודע גם ברחבי הממלכה. הוא חי בעיר אור כשדים, בו נולדו ילדיו. בנוסף להיותו עובד אלילים הוא שימש גם כאומן המייצר פסלי אלילים מעץ ומאבן.

נעירה 2: סיפור ההתמרדות של אברם כנגד עבודת האלילים של אביו מוכרת ביהדות, כאשר ילדים בני 3 לומדים אותו. בחנותו של תרח היו מלבד מאות פסלוני אלילים גם 12 פסלי אלים גדולים, אחד לכל חודש בשנה. כבר בגיל צעיר מאוד היה אברם חכם מאוד, והצליח להכיר במשמעות בורא עולם, אל אחד. בגיל 7 הוא החל לשנוא את עבודת האלילים השקרית וידע כי כל המשתחווים לפסלים והמתחננים בפניהם שוגים. באותם הימים עבודת האלילים הקיפה את האנושות כולה, כאשר עבודת ה' האמיתית לא הייתה ידועה, מלבד בקרב מספר אנשים שלא היו ידועים בציבור הרחב. אברם תכנן כיצד לשכנע את אביו כי פסליו האליליים חסרי כל משמעות.

נעירה 3: אברם הקטן ביקש מאמו להכין ארוחה מיוחדת עבורו, כדי לתת אותה לאלים של אביו, אשר יעניקו לו ברכה בעבורה. האם הכינה אותה, והוא הביאה לחנות והניח אותה בידי הגדול שבין 12 האלים הגדולים. מיד לאחר מכן לקח הוא גרזן וניתץ את הפסלים כולם. כאשר תרח חזר לחנות זעם הוא על אברם, שמצידו ענה: "זה לא הייתי אני, אבא, אני הגעתי עם הארוחה הזו אל האלילים. כשראו זאת הם החלו לריב עליה, והגדול שבהם נטל את הגרזן וניתץ את כולם לחתיכות קטנות". תרח הזועם צעק: "מה הם השקרים הללו? האם פסלים יכולים להשתמש בידיהם ולהכות האחד את השני?! הם עשויים מעץ ומאבן והינם חסרי חיים!". אברם ענה לאביו בחכמה: "אם כך, אבא, מדוע אתה עובד אותם? יש להם עיניים והם אינם יכולים לראות. יש להם אוזניים והם אינם יכולים לשמוע. יש להם רגליים והם אינם יכולים ללכת. הם לא יכולים גם להגן על עצמם ועל אחת כמה וכמה לא מסוגלים להגן על מישהו אחר...".

נעירה 4: מסופר בספר הישר כי כאשר נולד אברהם, הזמין תרח לביתו שרים ומכובדים רבים שביניהם היו גם חכמי נמרוד. כבמצרים, אותם חכמים היו בקיאים בכוכבים, באסטרולוגיה ובעבודת כוכבים, כמו גם במיסטיקת כשפים, שדים ורוחות. לאחר המשתה ועזיבת ביתו של תרח, מספר המדרש, ראו הם אות בשמים. כוכב זוהר במיוחד עבר בין ארבע קצוות השמים, וכיבה אור כוכבי בכל אחת מן הקצוות. החכמים הסיקו כי העניין קשור להולדת בנו של תרח שקרתה באותו היום, מה שגרם להם לבהלה גדולה ולחשש כי הרך הנולד יהפוך בבוא העת למלך גדול שינצח את כל המלכים בעולם.

נעירה 5: טעמי החיים: חכמי נמרוד: הצדיק חיים הסביר לי פעמים רבות כי האנשים החכמים באותם הזמנים החזיקו בכמות "סודות" מדהימה באיכותם, הנוגעים לכוכבים ולקסמים. ידע נסתר זה היה נחוץ לאותם חכמים כדי לבנות את העיר ואת מגדל בבל (מה שהתרחש שנים רבות לפני הולדת אברם. נמרוד חי כמה מאות שנים). הן בבבל והן במצרים היה קיים מידע ברמה גבוהה מאוד אודות כוכבים ותורת הנסתר.

נעירה 6: המדרש ממשיך ומספר כיצד קוסמי נמרוד עדכנו את המלך אודות המסקנה שהסיקו לאחר הביקור בבית תרח, איך החליט הוא להרוג את התינוק, וכיצד אברם ניצל. אנו, עם זאת, מעוניינים להתחיל מיד בהסבר אודות מערכת היחסים החשובה של כוכב אברהם והסימן השלם של הגאולה השלמה. תחילה יש לציין כי קיימים רמיזות ואזכורים בתורה ובמסורת לכך שאברהם בעצמו היה מומחה גדול בענייני כוכבים. קיימת גם רמיזה בתורה ל"ספר הכוכבים" של אברהם אבינו – סימן שלפיו אנו הופכים ליורשים דרך הסימן השלם של הכוכבים.

נעירה 7: טעמי החיים: הצדיק חיים הסביר לי שאברהם היה בקיא מאוד בידע הכוכבים. למדתי מן המורה כי היה קיים ספר נסתר (אשר היה ידוע רק לראש הצדיקים הנסתרים בכל דור), אשר כלל את שם ספר הכוכבים וכלל סודות מדהימים אודות כוכבים, אשר בהם היו קטגוריות רבות. הספר הוא ירושת אברהם אבינו, והרמז בתורה לכך ניתן בפסוק "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם" (בראשית ט"ו, 5). "סְפֹר הַכּוֹכָבִים" יכול להיקרא גם ספר הכוכבים. זהו ידע ורמיזה שלמדתי לפני גילוי הסימנים השלמים, הנחוצים להבנת סימן הכוכבים, אותו קיבל ג'ינו טמפיירי בשנת 1983.

נעירה 8: (אפריל 1983, מילאנו): בחלומו ראה ג'ינו טמפיירי את ספר הכוכבים בידי גיסו ג'יורדנו לוי. בספר זה ראה הוא תחילה שמות של עמים רבים, שעל חלקם הוא לא שמע בעבר. לאחר מכן ראה בספר ארבעה כוכבים - שלושה בשורה ואחד מרוחק מהם[9], וכעבור זמן מה את המורה חיים. חזיון דפי הספר הפך מעתה לחזיון הכוכבים עצמם בשמים. ג'ינו, במידה מסוימת של חוסר סבלנות, שאל את המורה: "מתי יגיע הזמן?". הצדיק חיים ענה: "אל תדאג. כאשר נגיע לכוכב הרביעי נבצע סימן, והכל יתקדם במהירות עצומה". כאשר המורה אמר זאת הוא ביצע סימן מן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון. בנקודה זו, ראה ג'ינו במקום אחר בשמים כוכב מואר ענקי שהדהים אותו. הוא ראה שוב את המורה חיים, שהסביר לו: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות הענווה". - -

נעירה 9: מן המידע הקודם שהתקבל על-ידי הצדיק חיים הבנתי מיד שספר הכוכבים מן הסימן היה גילוי עבור עולם הגאולה השלמה של ספר הכוכבים של אברהם אבינו.

זהו כמובן אינו הספר הנסתר עצמו הכולל סודות נסתרים שלעולם לא יכולים להתגלות באופן פומבי. הסודות הללו הם עצומים ויכולים להיות מסוכנים מאוד, אם מגלים אותם לאחרים ללא רשות מלמעלה. כפי שצוין, ספר כוכבים זה מגלה את "סודות" ספר הכוכבים, המשתייך לגאולה השלמה. אלו הם "סודות היסטוריים" המיועדים מלכתחילה להיחשף עם הגעתם בזכות הגואל האחרון.

נעירה 10: דעו, בני מדומדו יקרים, כי סיפור כוכב אברהם אשר כילה 4 כוכבים גדולים ב-4 קצוות השמים, כמסופר במסורת, הוא בעצמו "סוד" שנחשף במדרש, אך לא הוסבר מלבד בהקשר לחכמי נמרוד, שטענו כי הוא ישלוט על ממלכות ועמים אחרים בעולם. נכון שבהתייחס לחייו של אברהם, ניצח הוא את האויבים שנתקל בהם וגם נמרוד בעצמו פחד ממנו, אך משמעות ה"סימן" המדהים היא רחבה יותר ומתייחסת להיותו של אברהם "אב המון גויים".

נעירה 11: ראו כיצד סימן הכוכבים השלם פותח בשמות עמים רבים. יהודים הם העם של אברהם דרך יצחק ויעקב. הערבים, ובהמשך המוסלמים, הם צאצאי אברהם דרך ישמעאל, בן אברהם. אף על פי שעשו הוא בנו של יצחק, העמים הנובעים מיפת ובחלקם מעשו שבהמשך יהפכו להיות עמי הנצרות, הם צאצאי אברהם גם כן. אברהם אבינו הביא ילדים נוספים לאחר מות שרה, אשר נשלחו מאיתו עם מתנות שנתן אברהם, אל העולם הגדול, וזאת כדי שלא יהיו סכסוכים עם ירושת יצחק[10]. אנו גם מקבלים סימן כי כל אלו שלבסוף ידבקו באמונת אברהם, ייחשבו בפני השמים כצאצאי אברהם, ולא משנה מהו מוצאם. כך הוא גם סימנו של הגואל חיים, אשר הצהיר באהבה גדולה ובחיבוק עמי העולם: "אנו כולנו בשר אחד".

נעירה 12: סימן הכוכבים השלם הוא למעשה סימן אברהם אבינו, שזכויותיו חוזרות בגאולה השלמה על-מנת ללמד את הנגאלים בגאולה האוניברסאלית את היסטוריית כוכב אברהם. הסימן שנראה על-ידי מכשפי נמרוד היה עצום והגיע מאל שדי, בורא הכוכבים כולם, המסדר אותם ברקיע השמים כרצונו. נסו לדמיין לעצמכם כוכב העובר בין 4 קצוות הרקיע, "מכבה" 4 כוכבים גדולים בדרכו וחוזר למיקומו הקודם. הכוכב המפורסם של כריסטו במסורת הנוצרית לא ביצע מסלול מדהים כזה. 4 הקצוות, שחיבורן יוצר יהלום, כוללות בתוכן, מלבד את ההיסטוריה האישית של אברהם, גם את ההיסטוריה הגאולית ה"קצרה" של צאצאי יעקב, בן יצחק, בן אברהם, שאורכה 400 שנה, ואת זו ה"ארוכה" הכוללת, שמשכה 4000 שנה.

נעירה 13: עבור אברהם אבינו, ההיסטוריה הגאולית ה"קצרה" לא הייתה קצרה כל כך. הוא למד אודות "משך הזמן" שאורכו 400 שנים שייצג את "המעגל הנבואי", מן הברית בין הבתרים, ככתוב בתורה: "יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל." (בראשית, ט"ו, 13-14).

נעירה 14: גם סימן הכוכבים מדבר תחילה על 4 כוכבים – 3 בשורה ועוד כוכב נפרד (המייצג את ידית המצקת הגדולה). המורה חיים מתחיל ללמדנו את סימן הכוכבים מספר כוכבי אברהם אבינו ואב המון גויים. ג'ינו מייצג את האנשים בעולם שמחכים בציפייה ל"זמן" הגאולה האלוהית, אף על פי שציפייתם אינה תמיד מוגדרת במונחים כאלו. היהודים מחכים לביאת הגואל האחרון, הנוצרים להגעתו השנייה של כוכב כריסטו והמוסלמים למורה הגדול שישלח על-ידי ה' כדי להסביר את האמת לכולם, כאשר כולם מחכים ל"יום הדין" האוניברסאלי הגדול ולטיהור העולם למען הגאולה השלמה, וכך גם "תת המודע האנושי הקולקטיבי", המצפה לגאולה השלמה והגדולה של ה' מובע בכל הדתות. כולנו בשר אחד.

נעירה 15: טעמי החיים: הצדיק חיים היה מומחה גדול בכוכבים. הוא גילה לי בסוד שאף אחד בדורנו לא הגיע לרמתו בנושא זה. בצניעות עצומה המורה חשף את העובדה הזו, ואמר לי שחשוב שאדע זאת. הצדיק חיים היה גם ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, ולכן החזיק בספר כוכבי אברהם אבינו. כמה גדולה זכותנו בכך שה' בחר את הצדיק חיים ללמד אותנו את ספר הכוכבים.

נעירה 16: המורה הנבחר של כוכבי הגאולה הצהיר כי הכוכב הרביעי מגיע בזמן. הצדיק ביצע "סימן" מן הכוכב הרביעי הנעתק לכוכב הראשון והצהיר: "כאשר אבצע את הסימן, הכל יתחיל לנוע במהירות גדולה". בסימן המקדים הכללי הראשון, פרץ הכריז ברשות הצדיק חיים כי "בא הזמן". כעת הצדיק חיים מסביר בהרחבה כי בא הזמן. זהו זמן כוכב הדור הרביעי, הדור הכפול הידוע של ההתנגשות הגדולה בין טוב ורע, הדור המנובא בדיבר השני, ככתוב: "וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי; וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי" (שמות, כ' 4-5).

נעירה 17: המורה הנבחר חיים קושר את הכוכב הרביעי לכוכב הראשון. זהו סימן חשוב ביותר, מאחר שמדובר בדור הרביעי הקשור לכוכב הראשון. הכוכב הראשון של ספר אברהם לא יכול להיות אלא כוכב אברהם בזכות המסלול המעגלי הגדול בן 4000 השנים. הגאולה השלמה הגדולה והאוניברסאלית קושרת 4000 שנות היסטוריה של אמונת אברהם לסימנים השלמים של הגאולה השלמה. הגואל האחרון מבצע את "הסימן המקשר", אך באותו הזמן הוא אומר בלשון עתיד: "אבצע את הסימן". יש לכך מספר משמעויות, שבסיכומן ניתן לומר שהסימן בחלום פותח את הדור הרביעי, אך זמן הסיכום הסופי של מסלול כוכב אברהם בן 4000 השנים מגיע בסוף הדור הרביעי ותחילת דורות הגאולה, שיבואו לאחר קבלת העולם המחודש את שלטון אמונת אברהם.

נעירה 18: התקופה שמן הסימן הפותח של הדור הרביעי ועד לסוף הדור הרביעי היא "התקופה המסיימת" את מסלול 4000 השנים של כוכב אברהם. הדור הרביעי הוא במסגרת הגשמת ההבטחה הנבואית, כסימן שראו חכמי נמרוד, ולפיו אברהם, אב המון גויים, ימלוך בעולם כולו על-ידי כוכבו, שישלים מסלול בן 4000 שנה. מסימן הכוכבים עצמו אנו יכולים להסיק מה תהיה אורך התקופה המסיימת. בהמשך, הגואל האחרון חיים שלח בחלומות את הסימנים המתארים את משך הזמן המדויק של הדור הרביעי – 65 שנה. הדור נקרא גם "הדור הכפול", שחלקו הראשון אורכו 35 שנה, וחלקו השני "הנורא" אורך 30 שנה. אני כותב את הטקסט הזה בינואר 1998 בשנה ה-15 של הדור הרביעי[11].

נעירה 19: הביטו בחשיבות הסימן שנעשה על-ידי הגואל האחרון חיים. הסימן מהכוכב הרביעי הנעתק לכוכב הראשון קושר את הדור הרביעי הנוכחי להתחלתו ההיסטורית עם כוכב אברהם. לפיכך זהו "סימן" בן 4000 שנה, 4000 שנות היסטורית גאולה אלוהית. ספר הכוכבים הוא לא רק "ספר". הוא ספר "שנכתב" בכוכבים, והמלמד אותנו אודות הכוכבים הגדולים והייחודיים שבזמן הגואל האחרון נקראים כוכבי הגאולה. יש צורך במורה גדול להסביר לנו את תכני כוכבי הגאולה, כזה שיחזיק ב"מפתחות" ההכרחיים להבנתם. השם של הגואל האחרון שנבחר על-ידי ה' הוא חיים. בין היבטי השליחות הרבים, הוא נבחר על-ידי ה' אלוהינו ללמד את ספר כוכבי אברהם אבינו, אב המון גויים.

נעירה 20: על-מנת להבין את חשיבות הכוכבים בלימוד היבטי הגאולה השלמה, אנו רואים שגם בסימן הכללי הראשון שקדם לסימן הכוכבים, המורה חיים הכין את פרץ להכריז כי בא הזמן. הסימן כולו קורה בלילה, בחוץ ומתחת לרקיע מלא כוכבים, כשההכרזה: "בא הזמן" היא בכיוון הכוכבים.

הזמן עצמו "כתוב" בכוכבים, וכך גם כל התקופות ו"הזמנים הייחודיים". הצדיק חיים הביט תחילה אל הכוכבים, ורק אז ירדה ה"הכרזה" כי בא הזמן, ופרץ התמלא בה כדי להכריז אותה ברשות הצדיק חיים.

נעירה 21: (23 ביוני 1982, מילאנו): שמונה ימים לאחר פטירת הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, ראה פרץ בחלום כי הוא עומד בחוץ, בלילה, מתחת לשמים מכוסי כוכבים. הוא עמד במשטח עגול על האדמה, כאשר במרחק של כ-30 מטרים ממנו ניצב המורה חיים, שהביט בפרץ כדי לקבל את תשומת לבו. הצדיק הרים את עיניו והביט מעלה אל הכוכבים. פרץ עקב אחר פעולת המורה והביט אחריו אל השמים. ברגע זה קול עצמתי בקע מפיו של פרץ, שהכריז בעברית: "בא הזמן".

נעירה 22: הזמנים מוגדרים על-ידי מסלולי כוכבים, כאשר האנושות היא חמור ביחס להשפעתם. הזמן החדש הוא הזמן המצופה הגדול של הגאולה השלמה. מה ידעתי אז על הגאולה השלמה או על היחסים שבין כוכבי אברהם לגאולה השלמה? לא הרבה יותר מכם, בני שבט המדומדו. לא ידעתי במדויק מהו הזמן שהגיע, עד ש-8 חודשים לאחר מכן, קיבל ג'ינו את סימן הכוכבים שקבע כי מדובר בדור הרביעי הידוע. במסורת מוסבר כי המועד הכללי של הגאולה השלמה קבוע בכוכבים, אך הזמן המדויק של הגאולה השלמה תלוי בזכויות. בזכות הצדיק הנבחר חיים, הזמן הפותח המדויק של הגאולה השלישית השלמה הגיע.

נעירה 23: עם הגאולה השלמה, כל היסטוריית העבר, המשתייכת לתכנית הנסתרת של ה', חוזרת, על-מנת שהאנושות תיכנס להצלה הנבואית ולגאולה השלמה. כיצד היא חוזרת? דרך כוכבים מסוימים, כוכבי הגאולה. היכן "הוחזקה" תכנית ה' במשך 4000 שנים? בספר הכוכבים הנסתר של אברהם אבינו. מתי יוכל ה"ספר" להיפתח לעולם כדי שכולם יוכלו לדעת אודות התוכנית הגאולית? הוא כבר החל להיפתח, מאחר שה' אלוהינו בחר בגואל האחרון שיהיה גם המורה האחרון של כל ישראל ואומות העולם כולן. "אנו כולנו בשר אחד".

נעירה 24: בסימן הכוכבים, הצדיק חיים מלמד אותנו שספר כוכבי אברהם, אב המון גויים, נפתח כעת לעולם. השיעור הראשון בא ללמדנו מהו הדור המסוים שחי בעולם כאשר הגואל האחרון נבחר וספר כוכבי אברהם אבינו נפתח. אנו לומדים כי הוא נקרא הדור הרביעי הכפול והנבואי. זהו הדור המיוחד וההיסטורי, הדור שבו ההיסטוריה הנבואית של תכנית ה' מביאה את הגאולה השלמה לכדי מימוש. בקיצור נכנה את הדור הזה: הדור הרביעי.

נעירה 25: איך ניתן להבין את ההיסטוריה הנבואית? המורה חיים הסביר כי "דרך כך שסימן כוכבי הגאולה מכיל את ספר הכוכבים של אברהם אבינו, אני קושר את ההבנה הזו להבנת העולם. אין צורך ללמוד כעת 4000 שנות היסטוריה, אלא עליכם להכיר את האירועים המרכזיים בהיסטוריה הנבואית של התוכנית האלוהית. אני מספר לכם כעת כי אנו חיים בדור הרביעי המנובא והידוע, ובעזרת הסימן שאני מבצע, אני קושר 4000 שנות היסטוריה למסלול הגאולי הגדול של כוכב אברהם. במסלול זה נכללים כל מסלולי הכוכבים הגאוליים. מתכני כוכבים אלו תהיו מסוגלים להבין מהם הגאולה השלמה והדור הרביעי, והבנה זו תגיע במהירות עצומה, כמהירות האירועים בדור הרביעי".

נעירה 26: במהירות מדהימה, יורדים סימנים מן השמים דרך חלומות נבואיים וגאוליים נפלאים. חלק מן החלומות הללו מסבירים את כוכבי הגאולה. אנו למדים שארבעת הכוכבים שנראו בסימן הכוכבים, 3 כוכבים בשורה וכוכב רביעי נפרד, הם גם 4 כוכבי ידית המצקת הגדולה. המצקת הגדולה מורכבת מ-7 כוכבים, ושמה המוכר בעולם הוא העגלה הגדולה. חשיבותה עבור הגאולה השלמה היא בכך שהיא נושאת את בשורותיה המדהימות. למדנו את השמות הגאוליים של 7 הכוכבים הללו: כוכב אברהם, כוכב יצחק (שנקרא גם "כוכב הבניין הנשאר בזמן"), כוכב יעקב (שמכונה גם "כוכב הגאולה"), הכוכב הרביעי הנעתק של הדור הרביעי ושלושת הכוכבים שלא נראו בסימן הראשון: כוכב אסתר המלכה, כוכב מרדכי הצדיק וכוכב הגואל חיים.

נעירה 27: 7 השמות הללו בתוספת שם הכוכב החמישי של סימן הכוכבים (כוכב כריסטו שהוא הכוכב המשיחי של מלכיצדק) הם ביחד 8 שמות, אשר הינן 8 נקודות הבסיס ההיסטוריות המושלמות בסימנים השלמים של הגאולה השלמה. ה' אלוהינו תכנן שעם הגעת הגאולה יתכנו האמצעים ללימוד המורכבות המדהימה של ההיסטוריה באופן פשוט לכולם.

נעירה 28: זוהי המטרה הבסיסית של סימן הכוכבים ושל 6 הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. הם מייצגים את "הדרך החדשה והפשוטה" של לימוד הגאולה. אתם לומדים את השמות והתכנים של החלומות שהופיעו בהם, והנכם בשש היסודות הגדולים של הגאולה השלמה, שמקורם בה' אלוהינו. כל שאר הסימנים השלמים בנויים על יסודות אלו ומרכיבים מבנה שלא ייהרס לעולם.

נעירה 29: אלו הן היסודות החדשים שהתגלו במסגרת הגאולה השלמה, וכוללות באותו זמן את יסודות העבר. התורה הקדושה היא יסוד אמת נצחי בעולם. אברהם אבינו מייצג את היסוד הנצחי של האמונה המונותיאיסטית הטהורה ואת כל הדורות שבורכו ויבורכו מאמונה זו לנצח. אברהם, יצחק ויעקב הם יסודות נצחיים של העם הנבחר ישראל. אליהו הנביא, זכרו לברכה, הוא יסוד נצחי של הצדיקים הנסתרים, של המשך המסורת הנבואית ברמות נסתרות עד לגאולה השלמה ושל המסורת הנבואית החדשה של הגאולה השלישית השלמה. הסימן המקדים: "בא הזמן" הינו הכרזת אליהו הנביא, הפותחת את המסורת הנבואית החדשה. ואכן, הקול בסימן זה לא היה של פרץ אלא של הנביא עצמו. פרץ הוא רק חמור להצהרת הנביא ברשות הגואל האחרון חיים.

נעירה 30: מה שהחמור מנסה לגרום לכם להבין, בני מדומדו תמימים, הוא שעבודתי נועדה ללמד אתכם את יסודות העבר, ולקשור אותם ל"סימני" הגאולה השלמה. אין צורך שתלמדו את כל התורה ואת כל המסורת (מאחר שמדובר במשימה לחיים שלמים) כדי להבין את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. עליכם, עם זאת, לדעת אודות בחירת ה', כמו גם אודות אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרון הכהן, יהושע בן נון, אליהו הנביא ומרדכי הצדיק. לאחר מכן למדו את ההיסטוריה של ישוע ואת השליחות המשיחית שנטל על עצמו. קיימים גם חלקים בתורה שעליכם לדעת, מאחר שהם כוללים סימנים המושלמים בסימנים השלמים, כסיפור בלעם ואתונו, סיפור יהודה ותמר, סיפור הנשיקה והחיבוק בין יעקב ועשו, ובהמשך אליהם גם נבואות אחדות של נביאי ישראל.

נעירה 31: אינכם צריכים להכיר את כל דברי הנביאים. החמור, ברשות הגואל חיים, מדריך אתכם בהבנת ציוני הדרך העיקריים שעליכם לדעת כדי להבין את הגאולה השלמה. אל תחששו מן העובדה שאינכם יודעים עדיין דבר. עקבו אחר נפתולי הדורות של נעירות החמור בהנאה, ובקרוב תמצאו את עצמכם קושרים 4000 שנות היסטוריה לרמת הבנתכם. אם תעקבו אחרי דברי החמור הכלליים ואמונתכם איתנה, לא תשגו.

נעירה 32: היו צנועים במנהגיכם, בדבריכם ובלבושכם. שימו לב לכל פעולתכם וודאו שאין בה מידה של יהירות. אל תסברו כי אתם טובים מאנשים אחרים. נסו לא להעליב ולפגוע באחר, ואם העלבתם אדם כלשהו, נסו להשיג את סליחתו. אל תציגו את הידע שלכם בפני אחרים, אלא רק אם נשאלתם בנוגע אליו. לעולם אל תמעיטו בערכו של אדם בשל המחסור בידיעותיו. היו זהירים בנוגע לנושאים עליהם אתם מתבדחים. אל תשתמשו בשפה בוטה ולעולם אל תספרו בדיחות גסות. חתמו את שפתיכם בצנעה בפני ה', מאחר שהוא אלוהי אברהם, האוהב צניעות, שליטה עצמית וטוהר לב.

נעירה 33: הצדיק חיים הסביר לעיתים קרובות, תוך הסתמכות על המסורת, אודות הצניעות העצומה של אברהם אבינו ושל שרה אמנו. אברהם היה בן 85 בקירוב ושרה בת 75 כאשר נאלצו הם לרדת עם אנשיהם מצרימה בשל הרעב ששרר בארץ כנען. בדרך היו הם צריכים להתרחץ ונכנסו לנהר בשל כך. "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ" (בראשית, י"ב, 11). יש סיבה להתפלא מפסוק זה. האם רק עתה נודע לאברהם שאשתו יפה? חז"ל ענו על כך וגרסו כי בשל צניעותו הרבה של אברהם, הוא לא שם לב עד אותה עת ליופייה של אשתו. הצדיק חיים הסביר: "שרה אמנו הייתה צנועה מאוד, כוסתה תמיד באופן מלא, כולל צעיף שכיסה את פניה, מה שלא אפשר לאף אחד להביט בה. ומאחר שגם אברהם אבינו היה צנוע מאוד הוא לא ידע עד כמה גדול יופייה. לעולם לא הביט בה ערומה, מלבד בחשכת האוהל".

נעירה 34: גם צניעות זו של אברהם ושרה מייצגת יסוד אמונה. אלוהי ישראל אוהב צניעות, לא את ההפך ממנה. הוא אוהב את טבע העולם שברא ולא כאשר מישהו הולך כנגדו. הוא אוהב שליטה עצמית וענווה גם בין בני זוג נשואים, מאחר שילדים שנולדים מצניעות יירשו נשמות מקודשות. לימדו מאברהם ומשרה, הורי העם הנבחר, הו בני מדומדו, והיו צנועים בכל דבר שתעשו. לימדו תכונה זו כעת, כשאתם צעירים, מה שיסייע לכם במהלך חייכם.

נעירה 35: אל תאפשרו לאינטלקט שלכם לבטל את הערכים, אלא הרשו לערכים לבטל את האינטלקט, מאחר שאם אתם חכמים, אך לבכם אינו מלא באהבה ורצון להעניק לזולת, האינטלקט שלכם יתייבש ולא ייחשב בפני ה' ובפני בני אדם. לעומת זאת, אם לבכם הינו ערכי, הוא מקביל למקור מים שלא מתייבש לעולם, ומשמש גם כמקור להבנה.

נעירה 36: היו פשוטים בפני אחרים, גם אם אתם יודעים רבות, כי מהו ידע של אדם ביחס לידע בורא כל המוחות והשכלים בכל הזמנים! בשל כך זקוקה האנושות לחמור אשר יזכיר לה כי כולנו חמורים בפני כוכבי ה', מלאכי ושרי ה', הצדיקים הנסתרים יודעי הסודות, וכמובן בפני אל שדי, בורא היקום, ה' אלוהינו.

חיבור 3

3. סגולה – סגולת כוכבי הגאולה היא לב חדש ומוח חדש שפל.

נעירה 1: 16 במרץ 1987: קיבלתי את מגילת הגאולה בשם אהיה אשר אהיה, ברשות הצדיק הנבחר וכתר ראשי, המורה חיים.

כשאני והתלמידים השלמנו את הסימנים, הגאולה ממשיכה. כל מילה של הבשורה החדשה היא סימן לקראת הגאולה.

היום, חג פורים, ביקרנו בערב את הגברת מזל, אלמנתו של המורה חיים. היא בירכה אותנו פעמים רבות.

נעירה 2: כשקיבלנו היום את המגילה, שמתי לב כי היא אינה בצורת מגילה, אלא הייתה עמוד גדול, מרובע בקצוות, ומואר מעל האדמה. יכולתי לראותו או חלק ממנו, ואולי גם חלק מן התלמידים ראו, מאחר שמדובר בחזיונות נבואיים היורדים אלינו ממלכות השמים או מכוכבי הגאולה, כאשר אנו מבצעים פעולות או סימנים לקראת הגאולה. כמו שהתלמידים המאמינים בגילוי החדש מקבלים חלומות נבואיים, המוזכרים בספר יואל (ג', 1), כך גם אנו רואים חזיונות נבואיים, כפי שהובטח באותן נבואות.

נעירה 3: אני קולט אלפי דפים שאמורים לרדת. ראש העמוד היורד ממלכות השמים לא נראה, והוא מכוסה בענן סמיך. אני רואה את החיזיון כילד היונק חלב אם. כשאנו מוקפים בסימני הגאולה, אנו שותים חלב טהור של הגילוי החדש. המזון הנעלה מיועד למלאכים ולצדיקים. אנו רואים את החיזיון באופן מוחשי ופשוט, כפי שילד מביט בסרט. עם זאת, אנו נמצאים במסגרת הסימנים הגדולים של הגאולה השלמה, ולכן מוגנים מחזיונות תעתוע.

כך היא חכמת הסימנים. הם מחליפים את מידות מלכות השמים החדשה למידות הארץ, כדי שבני אדם - גברים, נשים וטף יוכלו לקבלם. לפני מספר ימים ראתה דבורה בחלום את "סימן מידות השמים בבית התפילה של הגאולה השלמה".

נעירה 4: איזה ערך יש לחיזיון של מגילה גאולית? מה ניתן לעשות איתו? ברור כי אם אין מדובר בכתיבת מגילה למען הדורות הבאים, אין לכך ערך. מדובר בעדות למעקב שלנו אחר סימני הגאולה, ולחיים על-פיהם, כדוגמת יומן החמור בעל שלוש העיניים, הדוחות של פאולו, היומנים השונים וספרי החלומות של אנה גספרוטי, פאולו, דבורה, דניאל וג'יוזפה. החיזיון והסימן המתאים לו, שביצענו לקבלת המגילה, פתח את הדרך, וגיבש את החזון למען המטרה.

נעירה 5: חלום 815: דניאל חלם (8 בנובמבר 1992) כי הייתה לו שלפוחית על ידו הימנית. היד נגעה בלי כוונה במשהו, ומן השלפוחית יצא עכביש. דניאל סיפר זאת לפרץ, שאמר כי העכביש בנה בית מתחת לעור, וכאשר הגיע הזמן, הוא יצא. משמעות החלום היא כי בית הלחם הוכן באופן חשאי לישראל, וכשיגיע הזמן הוא יעלה על פני השטח.

נעירה 6: למעשה התורה עצמה אינה מדברת על אירועים בחיי אברהם אבינו, עד אשר הוא הגיע לשנתו ה-75, אז ה' דיבר איתו לראשונה. מקרים בחייו לפני שנתו ה-75 עברו במסורת. אין גרסה אחת לסיפורים וחלק מהפרטים משתנים, אך המהות נשמרת. לדוגמא: המבחן הגדול שהיה על אברם להתגבר, כאשר נידון לעונש מוות, בשל סירובו להכיר באלים הפגאנים ה"מסורתיים" של תרח ושל מלכות נמרוד. נמרוד הורה לבנות כבשן אש גדול כדי להשליך את אברם אל האש ולהפריך את טענתו כי ה' הוא האל האמיתי, בטענה שאם האל הוא אכן אמיתי, הוא יציל אותו מן האש.

נעירה 7: לפי ספר הישר[12], אברהם היה בן 50 כאשר קרה המקרה, ותרח בעצמו גינה את בנו והסגירו למלך, כתגובה לכך שאברם ניתץ את פסליו. חכמי נמרוד אמרו לנמרוד באותה עת כי זהו בנו של תרח, עליו הם דיברו לפני 50 שנה והציעו לו להרגו. מסתבר כי תרח הערים על נמרוד ונתן לו להרוג ילד אחר ולא את בנו שלו. המלך כעס על האב, שהודה כי שיקר בזמנו ונתן ילד אחר בשם אברם שנולד באותו היום, אך תרח שיקר בפניו שוב וטען, כדי להינצל ממוות, כי מי שהציע זאת היה בנו הרן. המלך, שהיה ידיד של תרח, האמין לו ולפי ספר הישר, דן גם את הרן למוות.

נעירה 8: ידוע במסורת שהרן נשרף ומת בכבשן האש הענק שנבנה בהוראת נמרוד, בעוד שאברם ניצל על-ידי ה' בשל אמונתו. מדוע אם כך נידון הרן לשריפה? נמרוד יכול היה להורות על הריגתו בדרך אחרת. הסיבה לכך היא שהרן הובא לפני המלך ונשאל אם הוא מאמין באלוהי אברם. הרן חשב בלבו כי אם האל של אברם הוא האל האמיתי, ייתכן ויינצל, לעומת זאת אם יטען כי האל של נמרוד הוא אמיתי, ייהרג הוא בכל מקרה. אך מאחר שלבו לא היה נתון לגמרי באמונה אמיתית, לא יכול היה הוא להינצל.

נעירה 9: שני הבנים נכבלו, אם כך, בשלשלאות, והושלכו אל הכבשן הגדול לעיני ציבור הממלכה כולו. הכבשן נבנה באור כשדים, לא רחוק מהעיר חרן עצמה. הסיבה לכך היא ככל הנראה עצת החכמים להרוג את אברם בעיר בה הוא נולד, ולהתירו מן הקשרים הכוכביים ומשורש כוכבו. זוהי גם הסיבה לשמה של העיר העתיקה, אור כשדים, מאחר שהשם אור מסמל את האש שממנה ניצל אברם, ואת פרסום הסיפור בקרב ממלכות המזרח הקדום. לאחר הצלתו הפלאית של אברם, פרסומו הטיל מורא בכל האזור, והוא כונה "נסיך אלהים".

נעירה 10: השלשלאות שאליהן נקשר אברם הומסו מיד בשל החום העצום, אך האש לא נגעה אפילו בבגדיו, והוא התהלך בחופשיות בכבשן 3 ימים ו-3 לילות ללא כל פגע מן הלהבות והחום העצום. כל עבדי המלך נמרוד, שהביאו את אברם והרן סמוך לכבשן האש, נשרפו למוות. הרן, אם כניסתו אל הכבשן, הפך מיד לאפר. מן המקומות הגבוהים שנבנו מסביב לכבשן נראה שאברם חי ומתהלך בחופשיות בין הלהבות הגועשות. לאחר שהמלך עצמו שמע על המקרה, הוא יצא מיד לאור כשדים, ושלח משרתים להתקרב אל הכבשן ולאמת את עובדת הישרדותו של אברם. לאחר שהבין כי אברם ניצל, הוא ציווה עליו בקולו המלכותי לצאת מן הכבשן. אברם, בדרך נס, שמע את קולו של המלך ויצא.

נעירה 11: המלך נמרוד חש יראת כבוד כלפי אברם לאחר המקרה. ספר הישר מסכם כי נמרוד העניק לאברם שני משרתים: את אליעזר ואת עוגי. אודות הראשון מרחיבות התורה והמסורת. אליעזר היה כנעני, אך הפך למשרתו הנאמן של אברהם כל חייו, ואף נימול בברית עם אברהם והאמין באמונתו. מה שיש להבין, צאצאי אברהם, בני שבט מדומדו יקרים, הוא שאמונת אברהם מספקת את ההגנה האמיתית שלו. אברהם אבינו לא פחד מן האש, אף על פי שלא הכניס אצבע ללהבה, מאחר שהדבר אסור בחוק האמיתי של ה'. אדם יודע היטב מטבעו מה יכולה האש לעולל. אסור לאדם, יציר ה', לסכן את עצמו או להעמיד עצמו למבחן מסוכן כזה.

נעירה 12: אסור לאדם גם לבצע מעשה גבורה מתוך דעה שה' יבצע נס ויציל אותו. מדובר ב"אמונת טיפשים", מאחר שאדם לא יכול לשפוט בעצמו אם הוא ראוי לנס, והוא זה שמכניס עצמו למצב המסוכן. מי שנוהג כך אמונתו מוטעית ושקרית, מאחר שהוא החליט לפעול נגד רצון ה', כאשר באותו זמן הוא מבקש מה' שיציל אותו. לפיכך טענו חז"ל כי אסור להתבסס על ניסים. אברהם אבינו הוטל נגד רצונו לכבשן האש, ואף אמצעי טבעי לא יכול היה להצילו.

נעירה 13: אברהם אבינו לא פחד. באמונתו באמת ה', הוא ידע שבורא הכל הוא מעל ארבעת האלמנטים שיצר: אש, מים, אוויר (רוח) ואדמה. הוא גם ידע שכל מה שקורה מגיע מה' בלבד. היה זה מבחן לעולם בלתי מאמין כי הבורא האמיתי שולט על כולם, וכולם צריכים לבצע את רצונו. היה צריך לקרות נס מסוג זה בעולם כדי להבהיר שהאלמנטים נמצאים תחת שליטת ה', שיכול בכל רגע להחליט כי יבצעו את ההפך מטבעם. המסורת מבהירה כי לאחר הנס, אנשים החלו להצהיר: "אברהם הוא אחד", מאחר שבאותם ימים כולם היו עובדי אלילים, ואף אחד לא עבד את האל האמיתי, בורא היקום. עם זאת, האמונה הגדולה של אברהם, שבגללה הציל ה' אותו מכבשן האש של נמרוד, התבססה לנצח.

נעירה 14: מהות אמונת אברהם באחדות האל הצריכה את האמונה כי ה' הוא מעל כולם ומעל טבע העולם שיצר. הטבע אהוב על-ידו, מאחר שהוא ברא אותו וסידר כל היבט בו על-ידי החכמה האלוהית של ציוויו. בתחילה המים כיסו את כל הארץ, עד אשר ה' החליט לנקזם לאזורים מסוימים בעלי גבולות מוגדרים. נוצרו בשל כך הארץ והים. האלמנטים של הטבע נמצאים תחת ציוויו, והוא יכול לשנותם כרצונו. בעולם כל שינוי מסוג זה נחשב לנס, מאחר שהוא מחליף דבר כלשהו שהאנשים בעולם רגילים לראות באופן יומיומי. התרגלות האנושות לטבע היא עיקרון בסיסי של האמונה האמיתית, אך גם ההבנה כי ה' יכול לפעול מעל לכל סיבה הגיונית.

נעירה 15: באותה עת היה אברהם היחיד על הארץ שהחזיק באמונה אמיתית. אחרים למדו אותה ממנו, כפי שנאמר במסורת: אברהם החדיר בגברים את האמונה האמיתית, ושרה בנשים. לאחר מקרה כבשן האש, הפך אברהם לדוגמא חיה בעולם לכך שניתן להיקשר דרך אמונה לבורא היקום, אשר הינו מעל טבע העולם ויכול להציל אדם מכל צרה שהיא. העניין גם חשף את האמת הגדולה שאף על פי שהבורא הוא מעל העולם, הוא מעורב בו ב"מערכת יחסים" עם ברואיו. בשפת בני האדם ניתן לומר כי "לאל אכפת מברואיו", "הוא אוהב אותם" ו"הוא רוצה רק את טוב האנושות". לפיכך ציווה ה' את אדם וחווה לאכול מאכלים מסוימים ולא לאכול אחרים, ולהוכיח שבורא האדם מעוניין בקשר ישיר עם ברואיו.

נעירה 16: מידע זה היה חשוב ביותר באותם הימים, מאחר שהדעה ששלטה אז גרסה כי בורא היקום מצוי מעל העולם ולכן גם מנותק ממנו. בשל ניתוק זה הוא יצר את הכוכבים, ה"ממשלות הגדולות" של האנושות, כדי שיהיו קרובים יותר אליה ויסיעו לה ולדרישותיה. בדומה לכך היה היחס ל"12 האלים הגדולים של תרח", כאשר כל אל הקביל לחודש כוכבי אחד ושימש מקור לפולחן ולתפילה. שכבות רבות של אלילות קדמונית ניצבו בין עבודת אלילים ועבודת כוכבים. הטעות הקשה הזאת נבעה מתקופה קודמת שבמסורת ידועה כ"דור אנוש", ככתוב: "אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה" (בראשית, ד', 26). ("אז" – במהלך דור אנוש בן שת בן נח). 7 דורות עברו בין אברהם ואנוש. אנוש עצמו לא נפל בטעות, אך היא קרתה בתקופתו.

נעירה 17: כבר אז החלו בני האדם בעולם, אשר הלכו אחר החכמים שבהם, לקרוא לכוכבים בשם האל. בהתאם לסיבות שהוזכרו, הם החלו לחלל את שם האל במסגרת עבודת הכוכבים. הבסיס המעוות הזה בתקופת אברהם היה נהוג בעולם, מלבד בקרב בודדים משושלת עבר ושם, בנו של נח. אנשים אלו, שאחזו בסודות קדושת שם האל, שמקורם באדם הראשון, חיו במסגרת השינוי הקוסמי שחל בשל חטא מגדל בבל, אך לא הושפעו מן השינויים הלשוניים שהתרחשו.

נעירה 18: אותם אנשים לא חיו בציבור, אלא במערות מיוחדות מתחת לאדמה, ולא הורשו להיראות בפומבי. קיום בית הספר הנסתר של שם ועבר ידוע במסורת. ספר הישר גורס כי אברהם אבינו חי בסתר בבית הספר עם שם, עבר ואנשים נוספים במשך 39 שנים – מגיל 10 ועד גיל 49. מבית הספר הזה על אדמת כנען, אברהם חזר בשנתו ה-50 לבקר את אביו, אמו ומשפחתו בחרן, ואז קרה המקרה של כבשן האש. אברהם, עם זאת, היה "אחד" על האדמה, מאחר שהיה היחיד שהורשה לדבר בציבור וללמד אחרים את האמונה האמיתית, בניגוד לשאר חברי בית הספר. אני מספר את כל זאת לכם, בני מדומדו, כדי שתבינו עד כמה נס הצלת אברהם מכבשן האש היה גדול באותה עת, בדומה לגאולת בני ישראל ממצרים בתקופתה.

נעירה 19: שתי הגאולות ניתנו על-ידי ה' למשרת נאמן, ושתיהן באו להוכיח כי ה' הוא מעל טבע העולם, וכי הוא יכול לבצע כל נס שיחפוץ בו, בתוך ומחוץ לגבולות הטבע. במקביל, הן באו להרוס את האלילות ואת רעיונות העבודה הזרה. הצלת אברהם הייתה "סימן" לגאולת ה', שהפכה ליעד של "הצאצאים העתידיים", בני ישראל בן יצחק בן אברהם. אני מזכיר זאת כאן על-מנת להציג תפיסה חשובה מאוד של המסורת בעל-פה של ישראל: "מעשה אבות סימן לבנים". כלומר: כל מה שקרה לאבות – אברהם, יצחק ויעקב, הם "סימנים נבואיים" המתקיימים במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.

נעירה 20: אברהם אבינו היה צריך לרדת מצרימה בשל רעב בארץ כנען. הוא ואשתו ניצלו באורח נס מאדמת פרעה. כך גם יעקב אבינו וילדיו, שבטי ישראל, ירדו למצרים בשל רעב. בני ישראל הפכו לעבדים ונגאלו מפרעה. יצחק אבינו, שלא עזב לעולם את "הארץ המובטחת" היה "סימן" לעם ישראל שארצו תישאר בשליטתו, אפילו אם הוא יפוזר בין העמים בגלותו הארוכה. לפיכך אנו רואים שיעקב, בנו של יצחק, עזב את הארץ המובטחת מחרן ונשאר בה 20 שנה, כשיצחק אביו חי בכנען. היה זה סימן נבואי שגם אם ישראל תהיה בגלות במשך 20 מאות, זכות יצחק אבינו תחזיק את ארץ ישראל תחת חסותו.

נעירה 21: סימני האבות הם לכן סימנים להיסטוריה היהודית וכל פרט בחייהם הוא בעל ערך נבואי. ההיסטוריה של העם היהודי היא עדיין במסלול דינמי, וכך היא תמיד תהיה. כל סימני התורה ממשיכים להיות בעל ערך בחלוף הזמן ותוך הגשמת הבטחות רבות של ה' אלוהינו ביחס לעם הנבחר, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב. העובדה היא, בני מדומדו יקרים, שהפעולות של האבות הן סימנים משמעותיים לגאולה השלישית השלמה, שבה נחשפים הסימנים הגאוליים והמשיחיים השלמים בזכות הגואל האחרון, חיים. הסימנים הללו אינם מייצגים דבר מלבד "השלמה היסטורית" של ירושת ישראל המובטחת.

נעירה 22: זהו כמובן נושא גדול מאוד, ומאחר שהידע שלכם אודות תולדות עם ישראל הוא מצומצם ביותר, לא פשוט עבורכם להעריך את חשיבות עתיד העם. עם זאת, עקבו אחר ציוני הדרך של החמור, והבחינו כיצד ניתן לעבור את דרכי העבר בקלות דרך הסימנים השלמים. זכרו גם שאף על פי שהגאולה השלישית השלמה היא אוניברסאלית, והאנשים ייגאלו דרכה, ה"גאולה" קשורה תחילה לעם הנבחר. שם האל עצמו קשור לעם היהודי: "ה' גואל ישראל" ו"אלוהי ישראל".

נעירה 23: זו הסיבה לפיה כל האנשים חייבים להכיר את ההיסטוריה של עם ישראל. גאולת העמים תלויה בגאולתו המובטחת. דעו, ילדים יקרים, שסימני אברהם, יצחק ויעקב חוזרים להשלמה במסגרת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. בשל כך הסימן השלם הראשון, סימן הכוכבים, פותח את ספר כוכבי אברהם אבינו. אנו מעורבים כעת במסלול החדש הגדול של הגאולה השלמה המובטחת לישראל, אשר יושיע את כל מי שיציב עצמו מתחת לסימני ה'.

נעירה 24: זכרו, אם כך, את העיקרון החשוב: האבות הם שלושה. לכל אב הוקצו "סימנים" ששייכים לו. לפיכך ישנם 3 סיווגים של סימנים, הנקראים: "סימני" אברהם אבינו, "סימני" יצחק אבינו ו"סימני" יעקב אבינו. "סימני" אברהם הם אלו של הגאולה הראשונה. "סימני" יצחק קשורים לגאולה השנייה ו"סימני" יעקב משתייכים לגאולה השלישית השלמה. זו הסיבה שהסימנים השלמים של הגאולה השלמה מייצגים את גילוי סימני יעקב אבינו.

נעירה 25: עובדה זו תנער יהודים משכילים, תדהים נוצרים משכילים ותעורר מוסלמים משכילים. אני חמור בר מזל, בני מדומדו, מאחר שיש לי אתכם. יש לכם צבע שחום יפה מבחוץ והנכם לבנים ונפלאים מבפנים. אינכם צריכים להתבלבל מעניין כלשהו, מאחר שהשפה הברורה החדשה המנובאת של הגאולה השלמה מגיעה עם הגאולה השלמה ולא לפני כן. לפיכך עליכם לקבל את דבריי כלשונם, ותוך זמן קצר תבינו את כל ההתאמות לתכנית הגאולה השלמה המובטחת. זאת מאחר שדבריי הם בעצם לא שלי. אני רק סמן עם עור חמורי.

נעירה 26: יעקב אבינו חי את חייו, קידש את כל מעשיו, ככתוב בתורה הקדושה. לאחריו, "סימני" אברהם, יצחק ויעקב היו עִם העם היהודי במהלך ההיסטוריה. ה"סימנים הגאוליים" של אברהם אבינו "התגשמו" בגאולה הראשונה על-ידי משה רבנו, ה"סימנים הגאוליים" של יצחק, גם אם היו נסתרים ומורכבים, "התגשמו" בגאולה השנייה מגלות בבל על-ידי מרדכי הצדיק והמלכה אסתר. אותם סימנים הכילו את הצורך להפוך לאור גדול של גאולה לעולם. לרוע המזל, העם היהודי לאחר גאולת פורים ואף על פי שנבנה בית המקדש השני בירושלים, לא הצליח להגיע לרמה מאוחדת של עבודת ה' אמיתית ולשמש כאור גדול לגויים.

נעירה 27: "סימני" יצחק מציבים לבסוף את הבסיס ההיסטורי ל"שליחות" המיוחדת שתפיץ את ידע האבות, את גאולת ישראל ממצרים, את מעמד הר סיני ואת הגילוי המתמשך של דברי נביאי ישראל לאומות העולם, על-מנת להפיץ את האמונה האמיתית באל חי אחד, גואל ישראל. לכן קיבלנו הכרה בסימנים השלמים: הסימנים הגאוליים של האב השני, יצחק אבינו, התגשמו עבור עם ישראל בנס פורים. ה"סימנים האוניברסאלים" הנכללים בהם התגשמו היסטורית, גם אם באופן חלקי ועל אף הדוקטרינות האליליות שנבנו מסביבם, דרך "שליחות כריסטו" לפני כ-2000 שנה. זו הסיבה שסימן ברור התקבל בחלומו של יוסף-הנביא-הילד שלנו (ג'יוזפה) שהצהיר: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים".

נעירה 28: העם היהודי חי את "סימני" יעקב אבינו, בעיקר את הקשים, אך עדיין לא את הסימן הנבואי של נשיקת וחיבוק יעקב ועשו. הקמת מדינת ישראל היא ההקדמה ההיסטורית כאשר יעקב הופך לישראל. "סימני" הנשיקה והחיבוק והפיוס הגדול בין עשו ויעקב וה"סימנים" של תפארת ישראל, כשאומות העולם יתפעלו מאורה, הם חלק מן הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים. בסימנים השלמים כל "סימני" אברהם, יצחק ויעקב אבותינו חוזרים להשלמה גדולה ואוניברסאלית דרך הברית החדשה השלמה. הכל מצוין בסימן השלם הראשון הגדול, סימן כוכבי הגאולה השלמה. שלושת הכוכבים בשורה, שצוינו להלן, הם כוכב אברהם, כוכב יצחק וכוכב יעקב. ה"סימן" שביצע הגואל חיים קושר את כל הסימנים הגאולים והמשיחיים מלפני 4000 שנה ועד היום בדור הרביעי הזה של הגאולה השלישית השלמה.

נעירה 29: יומן החמור בעל שלוש העיניים: (1 בפברואר 1998, ה' בשבט התשנ"ח): דניאל כאן. לפני כשבוע הוא חלם על רוחות אנשים שמתו מקללת וודו. הם הסתובבו, נגעו באנשים חיים והרגו אותם. אנשים אחרים בחלום חלו במחלה נוראית כצרעת והפכו לזומבים. כל מי שנגעו בו המתים-חיים הפך דומה להם. דניאל החל להימלט, ובנקודה מסוימת ראה הוא את החמור שלידו תלמידים וחברים. הם היו מוגנים, שמחים, חוגגים ושרים. הוא הצטרף אליהם והבין כי החגיגה הייתה השלמת ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה.

נעירה 30: אתם רואים, ילדים, מדוע אני נוער בפרקי יומן בעלי שלוש עיניים? החלום שקיבל דניאל הגיע בדיוק כאשר אנו מדברים על ההגנה של אברהם אבינו. אנו מדברים על התרוממות האמונה וביטחונה בפני הבורא, ישתבח שמו. הוא מעל טבע העולם, שאותו הוא יצר, ומעניק הגנה לאנשים שאהובים על-ידו מפני אויבים וסכנות. אברהם אבינו היה האב הנבחר של גויים רבים, וקיבל הגנה מאל שדי בכל מובן. לכן במסורת ישראל הגנת ה' נקראת "מגן אברהם". הוא זה שהגן על אברהם מפני כבשן האש של נמרוד. הבינו גם שההגנה היא אחת ממטרות סימני הכוכבים, מאחר שהיא באה על-מנת להחזיר חזרה לעולם את מגן אברהם המחודש, מגן שה' אלוהינו קושר לאדם דרך כוכבי הגאולה השלמה. מן הכוכבים, המגן החדש של השמירה מכסה את האדם מכף רגל ועד ראש, ונשאר עליו לכל מקום שאליו הוא הולך.

נעירה 31: יומן החמור בעל שלוש העיניים: כעת האח התאום של דניאל, ג'יוזפה, סיפר לי על החלום שלו לפני שתי לילות. הוא ראה את 3 האבות - אברהם, יצחק ויעקב. הם כתבו אודות "צפנים" נסתרים.

לחלום הזה יכולות להיות משמעויות רבות, לדוגמא: הצופן הנבואי של "סימני" האבות למטרת הסבר סוגיות הנוגעות לגאולה השלמה. בכל מקרה, סימן 3 האבות יחד הוא בעצמו סימן של הגאולה השלמה. החלום בא בוודאות לחזק את עבודתנו, בני מדומדו, בסיוע לכם לקבל את הזכות הגדולה של האבות הקדושים שנבחרו על-ידי ה' – אברהם, יצחק ויעקב.

נעירה 32: הביטו היטב, צעירים, האם לא למדנו על 4 כוכבי סימן הכוכבים? שני החלומות של תאומי מניגרסו נמצאים בקשר ישיר לארבעת הכוכבים, 3 בשורה ואחד נפרד. חלומו של ג'יוזפה על האבות מחדש את 3 הכוכבים הראשונים – כוכב אברהם, כוכב יצחק וכוכב יעקב. חלומו של דניאל הוא אחד מחזיונות רבים שקיבלו התלמידים ב-14 השנים האחרונות וקשורים לכוכב הרביעי הנעתק של הדור הרביעי. אלו הם חלומות נבואיים המגיעים להזהיר אותנו מסכנות רבות בדור הרביעי הגדול והנורא. גם אם אני חמור פשוט, הדברים של ספר משנת חיים מתקשרים כולם למסלול הגאולי של הכוכבים והסימנים של הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון, המורה הנבחר חיים, שנולד בצנעא, תימן.

נעירה 33: חלומו של ג'יוזפה הוא "גאולי". הוא גם "נסתר" ב"מסרים" המוצפנים עדיין. ה"צפנים" "מפוענחים" כדי שאפשר יהיה להעלות אותם על הכתב, בכתבים המייצגים מתכונים "מוסמכים" של הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. הכתבים קשורים לכוכבים הגאוליים ואלו תומכים בהם בחלומות ובחזיונות נפלאים, במעין סיפור ניסי של הגאולה השלישית השלמה. כמו-כן, מדובר גם באמצעים החדשים לקישור ולקבלה מכוכבי הגאולה שקיימים בחלומות הנפלאים (הוזכרו בחיבור 1): "בגאולה הראשונה, משה רבנו קיבל את החוקים. בגאולה השלמה, כולם יכולים לקבל את החוקים". על האדם רק לנעור מעט כדי ללכוד את "הדברים החדשים" יוצאי הדופן והנבואיים של הגאולה השלמה.

נעירה 34: חלומו של דניאל הינו נבואי לחלוטין. כל החלומות הנבואיים הנוגעים לדור הרביעי הם במסגרת הסימן הכפול, שאותו אנו מכנים: "סימן הדור הרביעי והבניין החדש". העניין מתורגם ל"חורבן" ול"הצלה", ונובע מיום ה' הגדול והנורא, המנובא עבור הדור הנוכחי. כל סימני החורבן שמתקבלים בקטגוריית החלומות הזו מהווים משקל-נגד להגנה החדשה של הגאולה השלישית השלמה, למי שמציב עצמו מתחת לברית החדשה השלמה.

בשל גזרות ההרס הנוראיות של הדור הרביעי, במיוחד במחצית השנייה שלו, רק חידוש מגן אברהם יסייע מפני הרוע, האסונות, הרעב, המלחמות, רעידות האדמה, השיטפונות, הפיצוצים, המגפות, המחלות כמו גם נגד הכישופים, השדים והרוחות הרעות המגיעים להרוס אנשים עד לסוף הדור הרביעי.

נעירה 35: נלמד, בעזרת השם, אודות ההגנה החדשה בחיבורים הבאים. אני רוצה רק להזכיר כאן את שמה בצופן הגאולי שקיבלנו: "ההגנה החדשה של הדג הגדול לוויתן". הדג הגדול לוויתן מייצג את המסורת העתיקה והנסתרת, מסורת הקשורה לספר כוכבי אברהם אבינו. "סודות" הדג הגדול לוויתן הם "סודות" של ספר הכוכבים, קטגוריית "סודות" אשר ייעודה הוא להיחשף בזמן הגאולה השלמה. ה"סוד" אוזכר במסורת חכמי התלמוד כאשר דיברו הם על המשתה הגדול של הגאולה השלמה, שבו יוגשו חלקים מן הדג הגדול לוויתן. גם הבשר של שור הבר יהיה בתפריט.

נעירה 36: כעת אני מבין טוב יותר את חלומותיהם של דניאל וג'יוזפה. חידוש סימן הכוכבים בשנה ה-15 מאמת את ההגנה של הדג הגדול כמו גם את ההתגלות המובטחת של ספר כוכבי אברהם אבינו, שהוא בעצמו ירושת "סוד" של הדג הגדול לוויתן. תפיסתי כי ספר כוכבי אברהם של הסימן הראשון הוא ספר "סודות" הלוויתן, המיועד להתגלות בגאולה השלמה, מחדשת את חזיוני אודות ספר הכוכבים, אשר חייב להיכתב, בעזרת השם, למען הגשת חלקים טעימים של הדג הגלקטי לראויים לכך בגאולה השלמה. משמעות הדבר היא כי הגואל חיים מסייע כעת לחמור לקשור יותר "קשרים" פנימיים מתוך הסימנים השלמים, כדי להסביר את ספר כוכבי אברהם אבינו ואת ההגנה החדשה הגדולה של הדג הגדול לוויתן. אני מודה לה' אלוהינו על הבשורות הנפלאות הללו.

חיבור 4

4. תפילה – תפילות של הזמן – הזמן שעבר, הזמן שהווה והזמן שיגיע.

נעירה 1: מספר נעירות של החמור הראשון

תפילת הגאולה

בית התפילה החדש של הסימנים השלמים
הוא המנובא כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים
אם הדת היא הכוח הגדול המקשר את דברי ימי ישראל
כגוף העץ המקשר ענפים רבים בכול דור
אמנם לכמה דורות כבר של התלהבות מיסטית
שיברה את ישראל לאלף זרמים של דפים שונים
להיעשות לעם של זרמים, שטן גורלו;
ואמנם גם שלמותו בתכנית אלהים הרחבה יותר
בעדותו הסופית
עד ששוב נעשה ישראל למן לחם השמים
כאשר חושף מחדש את ענוות משה
ענן קדוש כבוד ראשינו;
התורה וישראל נחלקו לאלף זרמים
ואולם כולם ימסו בהיעשותם
לזרם החדש הגדול של התורה הקדושה.

נעירה 2: תודה לך, ה', על הגנתך
אני מיישב את מחשבותיי המסוחררות
במים השקטים של אהבתך
אני עוטף את עצמי באמונתך
ופונה ללא כוונה באושר עוברי
ענקי התגין של האותיות העבריות
מלקטים את מילותיהם
כדי להשתחרר ולהקשיב שוב
לקול הגילוי הגדול
מילות המורה יישמעו

נעירה 3: אני מודה לאל שדי על ההגנה החדשה
הגיע הזמן כשהענווים יזעקו
כשתפילותיהם ייחרצו כלפי האנושות
הקדושים המעונים של כל אפוס יופיעו
ומלאכי בית הדין הגדול יעמדו הכן
כדי לרדת בפקודה להנחיל צדק על הארץ
הכנע אותנו לטוב לבך, ה'
הייה חומת אש סביבנו
והגן על ליבנו בהתבוננות מקודשת
אפשר לבריאות טענותינו להיות שלמה
כדי שתשמור על בריאות גופנו
והכנס אותנו למים השקטים של לוויתן
תודה לך ה' אלוהינו, מגן אברהם.

נעירה 4: חלום 832: ג'יוזפה חלם: (26 בדצמבר 1992, סומבררו) כי הוא נתון במאבק עז עם רוח ליבו. לאחר מכן הוא היה בשפת הים, נכנס למים והכניס את ידו מטה כדי להרים אבן. הוא החזיק אותה והביט בה, ואז הבין כי היא בצורת לוחות הברית. לאחר שפתח אותם, ראה הוא חריטות של אותיות עבריות וצפנים נסתרים. ג'יוזפה נתן את האבן לפרץ בשמחה גדולה ובקול נרגש אמר: "המשמעות היא שיהודה מצא שוב את ליבו". -

נעירה 5: יומן החמור: ג'יוזפה חלם (2 בפברואר 1998, מילאנו) על יום ה' הגדול והנורא. הוא ראה כוח אלוהי יורד על העולם, ומטהר הכל. ימים עלו על גדותיהם, הרים נמחקו, והרשע הוסר מן העולם. ג'יוזפה חש באפסיות האנושות ובחולשתה ביחס לגדולה העוצמתית והבלתי נגמרת של משפט ה'. לאחר מכן ראה הוא התקבצות של "תלמידי" המורה חיים. קול משמים הכריז: "מאחר שיש בכם את אמונת אברהם, אתם מוגנים על-ידי מגן אברהם". - -

נעירה 6: הבינו, בני מדומדו יקרים, כי אנו לא מדברים לריק על חלומות נבואיים נפלאים. הביטו ב"צירופי המקרים" המדהימים של החלומות אשר קיבלו האחים התאומים מניגרסו במילאנו (אנו נמצאים כ-100 מייל מן החוף המערבי של איטליה) בחיבורי הנעירות הראשונים של החמור. זאת מאחר שהוסמכתי על-ידי הגואל האחרון, חיים, לכתוב את הכתבים הללו עבור הגאולה השלמה. לפיכך, כל מילה שנכתבת היא גם "סימן" של הברית החדשה השלמה. ומאחר שמדובר ב"סימנים", הם קשורים לכוכבי הגאולה השלמה. כל מילה שנכתבת "נראית" על-ידי הגואל האחרון, חיים, ממלכות השמים. אם מה שנכתב מקבל את אישורו, אזי ה"סימנים" המאומתים, במיוחד בצורת חלומות (אך לעיתים בדרכים אחרות) יורדים אל התלמידים-החמורים.

נעירה 7: האישורים הללו יורדים דרך כוכבי הגאולה השלמה. בדרך זו הם "נכתבים" בכוכבים, ו"מכתיבים" את מהלך ההיסטוריה. הביטוי "נכתב בכוכבים" כן הוא – כוכבים המשליכים על העתיד. כוכבי הגאולה "מביאים" את הגאולה השלמה לעולם מ"רמת" הכוכבים. מדובר כמובן באל שדי שמביא את הגאולה, אך כוכבי הגאולה הם אמצעים שבאמצעותם סימני הגאולה מתגלים לעולם. כל השאלות והמשפטים הנוגעים לגאולה השלמה הם בידי הגואל האחרון, השופט המשוח במלכות השמים, ככתוב: "וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח" (ישעיהו, נ"ג, 10)

נעירה 8: אם, לעומת זאת, אנו מבצעים טעות, הסימנים יורדים כדי לתקן אותנו. חלום מגיע כדי לסייע לנו להבין היכן טמון התיקון, ולעיתים גם מסייע בנתינת סימן מתקן תואם. עובדה זו היא הסימן הגדול לאמת של כל בשורותינו, סימני התיקון. אי אפשר שלא לטעות מדי פעם, גם אם מקבלים סימנים גאוליים נפלאים ומשמחים שיש ליישמם, מאחר שיש דרכים רבות ליישום. עם זאת, גם הסטייה הקטנה ביותר מסוגלת לגרום לשגיאות גדולות, שרק תגדלנה אם לא תיעצרנה ותתוקנה בזמן. לא תמיד מבחינים בהן מאחר שהן עדינות. אדם יכול לצעוד בדרך כלשהי, שהוא משוכנע כי היא נכונה, ולהמשיך להתקדם בה במרץ. בשל כך אין הוא רואה כי בהיסח הדעת הוא פנה לימין או לשמאל, וסטה מן הדרך הראשית. סימני התיקון מייצגים את אימות כל מה שאנו עושים במסגרת בית הספר של הגאולה השלמה[13].

נעירה 9: אברהם אבינו, לאחר שניצל על-ידי אל שדי מכבשן האש, התפרסם ושמו נודע במדינות הסהר הפורה של המזרח התיכון. כולם זיהו אותו כנסיך ה', המשכיל באמונת הבורא, מגנו. הוא גם נודע כאיש עניו ונדיב מאוד, אשר השתמש בעושר שלו, שניתן על-ידי ה', בסיוע לאחרים, הן במזון והן בביגוד. בעת שהותו בארץ כנען נודע כי הציב אוהל סמוך למדבר כדי לראות בדואים החוצים את המדבר ולהזמינם לאוהלו כדי לאכול, לשתות, לנוח ולסייע להם בצרכיהם. נדיבות כזו לא נשמעה באותם ימים. לא רק הכנענים, אלא גם החיתים שהרחיבו את תחומם, הכירו את אברהם כנשיא אלוהים.

נעירה 10: טעמי החיים: הצדיק הנסתר, חיים, הסביר לי פעמים רבות את חוויית החיים הייחודית והנעימה שלו, כששהה חודש שלם במאהל בדואי במדבר. הוא סיפר עד כמה מידת הכנסת האורחים היא חשובה מבחינתם, וכי היא מיוחסת אצלם לאברהם אבינו, שבערבית נקרא איברהים אבונה. הבדואים במדבר, הסביר הצדיק, הם הצאצאים הקרובים ביותר לישמעאל, מאחר שהם חיים באוהליהם. בחודש בו שהה בקרבם הוא למד את הניב הבדואי, שקרוב מאוד לערבית הקלאסית, בה דיבר ישמעאל (הצדיק חיים היה בקיא ב-14 ניבים שונים של ערבית). כאשר המורה הגיע אליהם (אני מאמין שהיה זה בין שהותו בעדן, תימן, כ-3 שנים ומעברו לקהיר, מצרים, כלומר: כשהיה כבן 20), הם ידעו כי הוא יהודי מתימן, ונלחמו על הרשות לארחו בקרבם עד כמה שיחפוץ, מאחר שעבורם זוהי זכות גדולה בפני האל. אסור לבדואים לשאול אורח כמה זמן הוא רוצה להישאר בקרבם, וגם אם מישהו נשאר שנה שלמה, הם שמחים שהוא מתארח אצלם, ומכינים לו מזון, משקה ומקום לינה. כאשר אורח מגיע, הם מכינים מיד חגיגה, שוחטים טלה או כבש. במקרה של הצדיק חיים מאחר שידעו כי הוא יהודי, הם ביקשו ממנו לשחוט את הטלה. הצדיק אכל בשר ומאכלים מזרחיים נפלאים ושתה את ה"סודות" הידועים על הבדואים מימים ימימה. הצדיק אף אמר: "אין חיים מאושרים יותר מחיי הבדואי האמיתי, שעדיין הולך בדרכו של ישמעאל. לא ראיתי מישהו בעבר האוכל מאכלים כה טעימים כבדואי. הם גם חזקים מאוד פיזית, ואמונתם מאוד מעוררת ועמוקה. כמו-כן גדולה אהבתם למדבר ולכוכבים עליהם הם חושבים כל לילה. יש להם קשר חזק עם הכוכבים באוויר המדבר הנקי, שאין כמותו בעולם ה"מודרני". קיימים רוגע מחשבתי, נפש שלמה, והתבוננות עמוקה אל האל, הכוכבים והטבע. כל פעולותיהם ודבריהם הם בעלי דרך ארץ, מאחר שהם רואים זאת כזכות גדולה שהאל העניק. הם הפכו מוסלמים, אך במובנים רבים הם נשארו קשורים לשבטי ישמעאל הקדומים".

נעירה 11: במסורת היהודית ידוע כי מידת אברהם האהובה ביותר על-ידי ה' הייתה ההתלהבות הגדולה שלו מהכנסת האורחים, כמו גם נדיבותו וטוב ליבו בעזרה לאחרים. מידות אלו התקדשו בהמשך עבור בני ישראל בסיני במסגרת החוקים הנוגעים אליהן, אך אברהם אבינו יצג את ראשית הכנסת האורחים האמיתית. החשיבות הגדולה שמייחסים הבדואים לאירוח משקפת מסורת עתיקה של ישמעאל בן אברהם. אירוח אדם בביתך וכיבודו באוכל, שתייה, מנוחה ולינה, אהובה מאוד על-ידי ה' אלוהינו.

נעירה 12: אנו לומדים מן המסורת שהכנסת האורחים של אברהם כללה גם לימוד של נוודי המדבר את האמונה האמיתית. האהבה הטבעית של אברהם בעשיית טוב לאחרים התקדשה על-ידי כוונתו לגרום לאחרים לקבל את האמונה האמיתית באל חי אחד. כפי שנאמר: "אברהם הוא אחד", מאחר שכולם באותה התקופה היו רחוקים באמונתם מה', עבדו אלילים והשתחוו לפסלים תוך תחינה לקבלת טובות מהם. ללא ספק היה אברהם ה"מיסיונר" הראשון בעולם.

נעירה 13: אברהם אבינו לא ישב בתוך האוהל כשנוודים חצו את המדבר בכיוון באר שבע. כאשר ראה הוא אנשים קרובים, הוא יצא אליהם והזמין אותם להיכנס לאוהלו, תוך שהוא מציע להם אכילה, שתייה ולינה. כשהם נכנסו אל האוהל, איש ממשק הבית עיסה מיידית את רגליו בשמן זית על-מנת להקל על הכאבים מיובש חולות המדבר. האב הראשון הביא גם מזון וישב לאכול עם אורחיו. הוא הציע דגים, בשר, יין ומטעמים שונים ממשק ביתו. הנוודים היו המומים מן הדרכים האדיבות שנהג אברהם בהם.

נעירה 14: הם לא נתקלו בהתנהגות כזו במקומות אחרים. לעיתים אנשי המדבר היו חשדנים ותהו מה יבקש אברהם בתמורה לאירוח הנדיב. אברהם לא סיפר להם כי הכל בחינם, אחרת רבים לא היו מסכימים לכך. כאשר האורחים סיימו לאכול ולשתות, הם שאלו את אברהם מה הם יכולים לתת לו בתמורה עבור נדיבותו. הוא ענה להם כי זוהי זכות גדולה למלא את רצון ה', בורא האנושות, ולהכניס אורחים, מאחר שה' אוהב לראות נדיבות, חמלה וטוב לב בין אנשים.

נעירה 15: הנוודים היו מתמלאים תדהמה מדברי אברהם ומן האהבה והנדיבות שהפגין. בליבותיהם הם חשבו: "עד כמה גדול ונפלא הוא אלוהי אברהם, אם אלו הפעולות שהוא דורש ממשרתיו". באופן זה הם החלו לקלוט את "טוב הלב" של הבורא ולאהוב אותו. הם שאלו את אברהם היכן אלוהים נמצא, והוא הסביר להם כי לא ניתן לראות את בורא עולם בעיניים אנושיות, מאחר שהוא מעל הבריאה ונמצא בכל מקום. הוא היוצר האמיתי, המקור לכל חי והינו רחמן כלפי כל מי שמכיר באחדותו והולך בדרכים האהובות על-ידו.

נעירה 16: הנוודים החלו לברך את אברהם על דבריו, חכמתו ונדיבותו. הוא קרא: "לא לי אתם צריכים להודות, מאחר שאני רק אבק אדמה, ככל אדם. יש צורך לברך רק את האל האמיתי של כולנו, אשר שלח לנו את המזון, ושומר עלינו ועל בריאותנו. ברוך אל שדי הזן את הכל". באופן זה, החלו הנוודים ללמוד את האמונה האמיתית וכיצד לפנות לה' ולקבל ממנו ברכה במסגרת אמונת אברהם. בדרך זו לימד אברהם את האמונה האמיתית לאלפי נוודים בחייו. היו כאלו שבירכו את אל שדי (לפחות על שולחנו של אברהם), אך לא היו מוכנים לוותר על אליליהם מעץ ומאבן ועל פולחניהם. היו גם מקרים בהם נוודים סרבו לברך את אל שדי לאחר הארוחה. בהקשר זה, הרשו לי לספר לכם מדרש שהעביר לי ישירות הצדיק חיים הנוגע לאברהם אבינו. המורה חזר על מדרש זה לא פעם, כאשר רצה הוא להדגים את מידת הסובלנות האהובה על-ידי ה'.

נעירה 17: המורה חיים סיפר לי על נווד כלשהו שאכל עם אברהם וסרב לברך את הבורא. אותו אדם הצביע על קמע שהיה על צווארו, ובו טבועה חיה, ואמר כי זהו האל היחיד אותו הוא מברך: "הוא זה שיצר אותי, שולח לי מזון ומגן עלי", התעקש.

אברהם אבינו התעצב מאופיו העקשן של הנווד ומן הבוז שרחש לבורא היקום האמיתי, וניסה להסביר לו כי קמע הוא רק חתיכה פשוטה של עץ, מעשה ידי אדם, ואין לו כל כח הצלה. הנווד לא היה מוכן להקשיב, וטען כי עבורו הקמע הוא האל המגן עליו ואליו הוא נשבע אמונים. לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים לשכנעו, החל אברהם לחוש בכעס פנימי בשל עקשנות אורחו. לבסוף, כביטוי של שאט נפש, הוא סילק את אורחו מן האוהל.

נעירה 18: לאחר המקרה, נגלה ה' לאברהם באוהל ונזף בו: "אברהם, אברהם, מה עשית? מדוע שלחת את האדם לדרכו?"

אברהם ענה: "ה' אל-עולם, אתה יודע הכל. עשיתי זאת בשל קנאתי הגדולה אליך ואל שמך הגדול. הוא התעקש להאמין בקמע, וסרב להודות לבורא הכל!".

ה' ענה לאברהם: "לא, אברהם, אתה טועה. אין לך רשות לשפוט אותו או להתייחס אליו באופן שהתייחסת. לאחר שהסברת לו את האמת, ביצעת את חובתך. השאר כבר לא מעניינך, אלא מענייני. גם הוא בריאתי, ואני חופשי לעשות עם בריותיי כרצוני. כעת, צא החוצה, נסה להשיגו, קרא לו לחזור ובקש ממנו סליחה על טעותך הפוגעת".

נעירה 19: אברהם עלה כמובן על חמורו ורכב כדי להשיג את הנווד עד שהשיגו. הוא פנה אליו בתחינה כי לא הייתה לו זכות לעשות את מה שעשה. לבסוף הוא שיכך את כעסו והם הפכו לחברים טובים. סיפור זה מלמד אותנו מהי "סובלנות דתית" ועד כמה היא נחשבת למידה ראויה, כמו-גם באיזה אופן יש ללמד את דברי ה'. אדם יכול לטעון כי הוא מאמין באמת, אך באותו זמן עליו לכבד כל אדם. אם יש למישהו אמונה בבורא עולם, הוא צריך לשים לב שלא להעליב את אחת מבריותיו. אין לנו יכולת לשפוט מדוע אדם כלשהו נברא, או לדעת מהן התכונות הנסתרות והאהובות על-ידי ה' אצל כל אחד. יש לדעת מהו תחום שיפוטו של האדם ומה נחשב לתחום השיפוט של ה' אלוהינו.

נעירה 20: התורה הקדושה מציינת כי ה' דיבר עם אברם כאשר הוא היה עוד בחרן, בהיותו בן 75: "א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית, י"ב, 1-4) - אברהם אבינו היה האדם הראשון שקיבל את ברכת ה'. מי שחי לפני אברהם, כנֹח, שם ועבר נשאו את מסורת אל שדי, וממקומות מסתור עבדו אותו. הם גם התברכו בשל כך, מאחר שחיו מאות שנים, אפילו לאחר המבול כ-500 שנה לפני הולדת אברהם, אך על אף אחד מהם לא נאמר: "ואברכך".

נעירה 21: יש לדעת את המסורת כדי להבין זאת, וחז"ל הסבירו: עד לאברהם, ברכת ה' הייתה למעלה, כשאל שדי ברך את כל מי שרצה לברך. עם אברהם, אל שדי רצה שהברכה תתרחש בעולם. בשל אהבת ה' הגדולה את אברהם אבינו, הוא מסר לו אותה, ואמר כי עד עתה הברכה הייתה למעלה, ומעתה היא ניתנת לו, ותינתן לו האפשרות לברך את האנשים כאשר הוא רואה זאת לנכון. זהו הבדל של שמים וארץ. לפני כן רק האנשים הנבחרים יכלו לקבל את הברכה האלוהית. החל מתקופת אברהם, הברכה ניתנת על האדמה כדי שרבים ייהנו ממנה.

נעירה 22: כל הברכות והבטחות ה' לאברהם מייצגות למעשה את הברכות וההבטחות של גאולת ה'. אברהם היה אחד: כל מכלול "גאולת" ה' בא לידי ביטוי בבן אדם אחד. אברהם הלך בדרך אמונה מונותיאיסטית טהורה. הוא ניצל מכבשן האש של נמרוד וקיבל הגנה מכל אויביו, מאחר שהלך בדרך חוקי וכללי האל באופן שבו הם התקבלו לפני קבלת התורה. אברהם קיבל את הבטחת הירושה של הארץ המובטחת, והובטח לו כי מי שילך בדרכו ינצח. הוא היה עבד ה' הנבחר, ודרכו התברכו כל משפחות האדמה, אשר הלכו בדרך אמונתו ושיעוריו. מאברהם, הברכה וההגנה של מגן אברהם התרחבו לאחרים. קראו כאן מספר הבטחות שניתנו לאברהם:

נעירה 23: "ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.  ז וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו." (שם, 6-7). "יד וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.  טז וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה.  יז קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה." (בראשית, י"ג, 14-17).

נעירה 24: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד" (שם, ט"ו, 1). "ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.  ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.  ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ." (שם, 5-7). " יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.  טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה." (שם, 13-16).

נעירה 25: "יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.  יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי." (שם, 17-21). "א וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.  ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד." (שם, י"ז, 1-2).

נעירה 26: "ג וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לֵאמֹר.  ד אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.  ה וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.  ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.  ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ.  ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים." (שם, 3-8).

נעירה 27: "טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.  טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ." (שם, 15-16). "יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.  כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד:  שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.  כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת." (שם, 19-21).

נעירה 28: "טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן-הַשָּׁמָיִם.  טז וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָה:  כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ.  יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.  יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי." (שם, כ"ב, 15-18). "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל" (שם, כ"ד, 1).

נעירה 29: לאחר היסטוריה בת 4000 שנים, בני מדומדו יקרים, אנו מכריזים כי בזכות הגואל האחרון הנבחר חיים, כל הברכות וההבטחות שניתנו לאברהם אבינו, חוזרות להשלמה בגאולה השלישית השלמה. לפיכך הסימן הגדול הראשון אשר נבחר למען גאולת ה' על האדמה וכל "סימני" העבר של הגאולה חוזרים בגאולה השלמה. זו הסיבה שבעטיה ה"סימן" הראשון בתורה הנוגע לאברהם אבינו הוא "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (שם, י"ב, 1). פסוק זה, המייצג את התחלת ההיסטוריה התנ"כית של אברהם, מסמל גם את תחילת הגאולה.

נעירה 30: גאולה ברמת הפרט מתחילה רק כאשר אדם באמת מעוניין לעבור שינוי מוחלט במסלול חייו. גאולה מגיעה בחשכה גדולה ובסבל רב בגלות. כאשר לא נותרה עוד תקווה מלבד אמונה באל שדי ובכוחו הגאולי. החשכה הגדולה והסבל כבר הביאו את אנשי הדור הנושא את המשא הכבד לטעות, ונראה כי מאוחר מדי עבורם לחזות בגאולה או בשינוי. גאולה מגיעה על-מנת לגאול את ילדי הדור הזה. התקווה שוכנת בקרב הילדים מתחת, בליבות הוריהם, ומלמעלה, מאחר שתקווה קיימת בדור העתיד שנולד עתה.

נעירה 31: בשורה מגיעה אל הבנים והבנות המוותרים על מה שהיו מורגלים אליו, נוטשים את השגיאות שרכשו במקום הולדתם מאימם, ומתרחקים מכל המנהגים וההוראות המוטעות שלמדו בבית אביהם. גאולה מגיעה עם התעוררות דור חדש, ולכן היא מגיעה כאשר אין הבנה בין הורים לילדיהם. זאת מאחר שההורים קשורים לעבר הבלתי ניתן לשינוי, והילדים, שנולדו על סף דור חדש, מחפשים דברים חדשים ואופקים אחרים, ולא מעוניינים לסבול מן המחנק של הוריהם. אין לקחת את הדברים באופן מילולי כפשוטם, אלא להבינם. זמן הגאולה מייצג התנגשות גדולה בין שני דורות, כאשר הגאולה מצריכה שאחד יעזוב את עברו ויתחיל חיים חדשים. בשל כך, אברהם, שהיה אב-טיפוס לאדם אהוב, שנגאל על-ידי ה', קיבל את הוראתו לעזוב את עברו ולהתחיל בדרך חדשה עם ה' אלוהיו.

נעירה 32: "אל הארץ אשר אראך". תחילה עליכם להוכיח כי עליתם על דרך חדשה, ואז אראה לכם את הארץ המובטחת. כאשר תעזבו, רק תלכו ואני אלך לפניכם ואביא אתכם לארץ ירושתכם. מאחר שאברהם היה כבר בארץ המובטחת, והחל להקים אוהלים במקומות שונים, אהבת ה' אליו הייתה אף יותר גדולה, ולאחר ההפרדה מלוט, ה' אמר לו: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים" (שם, י"ז, 1), דהיינו: כעת, כאשר אתה הולך בדרך הנכונה, אני מעוניין כי תתהלך לפני, ואני אהיה איתך לאמת את צעדיך, כך שכל צעד שלך יהיה חלק מירושה מובטחת. אם, מאידך, אני אלך לפניך, יהיה זה כאילו אני מקבל את זכות הירושה. רצוני הוא שאתה תקבל את הזכות עבור צאצאיך. בזכות זו תגיע לשלמות של הפשטות האמיתית של הלב, האהוב על-ידי ה'. התהלך לפניי, עם אמונתך הפשוטה באל שדי, ואני אעשה את השאר בספירת צעדיך והנחלת זכותם לצאצאיך.

נעירה 33: כאשר החמור ירד מטה בשנת 1983, נכנס מתחת לעורי וליקק את ארבע כפות רגליי עד אשר הם הפכו לראויות לשאת את הבשורות החדשות, המצוות של אברהם אבינו התעוררו לחיים, או ליתר דיוק, סימן מצוות אברהם אבינו חזר עם הסימן השלם של ספר כוכבי אברהם. הי-הא! הי-הא! הי-הא! הי-הא! לאחר 4000 שנים הסימן חזר! לפיכך אמרתי לחבריי החמורים: "עלינו להשיג שטח מחייה. יש בי העקצוץ, שעובר רק אם אני נוגע באדמה חדשה". עברנו בשל כך בין מקומות רבים באיטליה ונערנו בשטחים רבים. סימנים מסוגים רבים ירדו לכל מקום שאליו הגענו, ויצרו קשר בין מלכות השמים לבין צעדינו. הי-הא!

נעירה 34: צעדנו גם באפריקה, בארצות הברית, בצרפת, בישראל, במצרים, בספרד, באנגליה, בדרום אמריקה ובאיי מלטה. אחד מאיתנו גם נסע לרוסיה על-מנת לומר את הסימנים. שלחנו גם מכתבים המצהירים על הגאולה השלמה אל לפחות 10 מדינות דרך שגרירויותיהן, מה שנחשב גם כביצוע צעדים. ייתכן והעניין נשמע לא סביר, אך הוא אמיתי. רגלינו הקדמיות והאחוריות מחוברות לכוכבי הגאולה השלמה דרך כוכב אברהם. לפיכך לכל מקום אליו אנו הולכים, אנו נתמכים על-ידי סימני הגאולה. בשנים הראשונות, כאשר הייתה לכך הרשאה, הסתובבנו בטוניקות רחבות בצבעים שונים, ועם מטות של סימנים שונים. קראנו, נערנו וביצענו סימנים גם לפני מלכים ולא חשנו אשמה. אשמה על מה? על הליכתנו במסגרת הצעדים האהובים תחת כוכב אברהם אבינו, באמונתו ותחת הגנת ה' על-ידי מגנו?

נעירה 35: אין זה כיף מבדר, בני מדומדו, לראות 4000 שנות היסטוריה חולפים כהרף עין במסגרת הסימן. כל כך קדושים היו צעדי אברהם, עד שכ-4000 שנה לאחר מכן, הם שומרים על הטריטוריה שהשיגו. הגואל חיים אף שלח לנו ברכה חדשה בשנים הללו: "ברוך אל שדי המקדש את האבנים עליהן אנו הולכים", וחידש אותה בחלום של דניאל למען אדמת ישראל: "ברוך אל עליון המברך את האדמה עליה אנו מניחים את כפות רגלינו". אל תחכו או תהססו, בני מדומדו יקרים. מקמו עצמכם מתחת לסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון חיים, והרשו לרגליכם לכבוש כמה שיותר שטחים באפריקה הזקוקים לגאולה.

נעירה 36: כבדו את אבותיכם ואמהותיכם, בני מדומדו. מזלכם הגדול להיות בין הראשונים ולקבל את הבשורות הגדולות הוא בזכותם. הם אלו שהחליטו להתנתק מן המסורות הקודמות ולחפש את מקור כל המעיינות. בזכותם השר האחראי עליכם במלכות השמים ביקש מן הגואל האחרון חיים שהחמור האוכל לחם יהפוך להיות מורכם, ללמד אתכם את האמונה האמיתית ואת האמונה בגאולה השלמה. עליכם לבצע את הוראותיהם ולדבר אליהם בכבוד רב. כל מחוות כבוד שאתם מבצעים כלפיהם מהוות פיצוי גדול בפני ה' אלוהינו. במיוחד בהתייחס אליכם, כאשר הם עשו מעשה אהוב בפני ה', התרוקנו מעברם והתנתקו ממסגרתם הקבועה אל דרך חדשה לגמרי, למענכם. עליכם להעריך את מה שהם עשו, תוך ניגוד להיסטוריה כולה, ולסייע להם בכל דרך אפשרית. על-ידי כך תקבלו את ברכת ה' אלוהינו, וימיכם יתמלאו בזכויות בפניו. אמן.

חיבור 5

5. השראה – ההשראה היא בחלומות ובאבנים.

נעירה 1: מספר נעירות של החמור הראשון

השכינה החזקה תקיף אתכם
מהות הגאולה תאיר את פני לבכם
ותהפכו לאחרים.

//////////////////////////////////////

הדיבר החמישי, כיבוד אב ואם
מביא את שכינת ה' לעולם יותר מכול מצווה אחרת
כי כבוד ה' מתגלה לאדם בכבוד הזה
ומחבר הרבה שכבות רוח שיתקשרו יחד.
לא כאן המקום לגלות את סודות תימן
ואמנם שם השכינה הייתה נוכחת לגברים ולנשים.
בתמימותם ירשו פשטות מסיני
הם ראו פעולות שכינת ה', לא נעלם מהם דבר;
הם ידעו ניסי רפואות מעשבי השדה
הם ידעו סגולות האבנים ואת התועלת מהן
הם ידעו סגולות נסתרות בפסוקי התורה
פסוק במקומו יושיע את האנושות כמוריה
הם ידעו סודות הגוף וסודות הכוכבים
בלי חשמל או טלסקופ או רכבים.
בחכמה עתיקה הכינו מאכלים הכי טעימים
המחנכים את הרוח שלא ליפול למצבי רוח
הם ידעו את שמני חן הנסתרים לחנך את העור
הם קלטו קרני שמש לתת כוח לעינים בפנים
הם ידעו את כח קדושת ה' המתגלה בכול יום
בשמחת התורה ודרכי הקדוש ברוך הוא.
לא מדובר כאן על הסודות הידועים לחכמי תימן
אלא לעם הפשוט והבלתי מוכר לדפים.

נעירה 2: חלום 703: פרץ חלם (יולי 1990, יוסטון, טקסס) שכ-50 שופטים האשימו אותו ב"אלימות". רק מיעוט, 8 או 9 מן השופטים, היה בעדו. הוא נידון למוות בתלייה, והובל לגרדום. השופטים שטענו לחפותו חשו פגועים בשל האשמות השווא ובשל חוסר ההבנה של השופטים האחרים. גם פרץ, שהיה בדרכו לגרדום, הביט מעלה, חשב על גזר דינו וחש בליבו כי הוא זכאי בעיני ה'. הוא נתלה ומת. לאחר מכן קם לתחייה, אך רק עבור השופטים שתמכו בשליחותו[14].

נעירה 3: מחרן העיר הצפונית, הדרים אברם אל ארץ כנען. הוא צירף אליו גם את שרי אשתו ואת לוט אחיינו, בנו של הרן, אשר מת בכבשן האש של נמרוד.

יומן החמור האוכל לחם: חלה הפסקה ארוכה של 7 חודשים: 4 חודשים של התבוננות משולשת עד ליום כיפור ו-3 חודשים של סיכום מידות אסתר ופתיחת פרקי ספר הדג הגדול לוויתן. ברוך השם, חלק משמעותי במונחי לימוד ורמת תכנים הושלם. באותו הזמן (עקב סימן זנב החמור הנוגע באדמה, לפני 8 חודשים) חלק גדול נעשה כדי לפתוח את תקופת ההפצה, בעזרת כתבי אנה גספרוטי באיטלקית ומלחמות הקודש נגד הקבלה המזויפת של ספר הזוהר באתר האינטרנט "קמילו" בבאר שבע.

נעירה 4: במושגי לימוד, טבלאות רבות וחשובות נוצרו בעבור החוק החדש, וכוללים מסר למוסלמים, מסר ליהודים ומסר המתייחס ליהודים, לאנטישמים ולאחרים. במונחי לימוד הטור האמצעי, 4 דינוזאורים נולדו, כדי לקשור את מידות הממלכה, את מידות המים העמוקים של הלב ואת 45 האלמנטים של הלב החדש שנוסדו. לאחר מכן החל הלימוד של 13 מזלות לוויתן כמקור המוח החדש השפל, יחד עם 3 כוכבי פה הלוויתן ו-13 מידות הרחמים. 55 אלמנטים נוצרו עבור המוח החדש השפל, כמו גם 100 אלמנטים של צחוק יצחק. מדובר בסימן משמח.

נעירה 5: ג'יוזפה קיבל גנומן חשוב מן הדג הגדול לוויתן, כי פיוס המוח והלב ופרויקט הדג הגדול של הפיוס הגדול של אליהו הנביא יצאו לדרך. הפרק האחרון של המידות המסוגלות של אסתר פותח מראה חדש, מדהים וחשוב של הקבלה הנסתרת של הלוחות החדשים של הגאולה השלמה, לאחר השינוי הגדול בדין שלאחר השואה. בחלום חיובי ביותר, בו קיבלתי מן הצדיק חיים את ברכת המוח החדש השפל, הוא אמר לי כי הוא מודע לכך שהייתי מעורב ב"מחשבות נעלות".

נעירה 6: אתם יכולים לראות אם כך, בני מדומדו יקרים, שמחשבותיי הוסרו מכם בתקופה זו, אף על פי שחשבתי בקביעות לחזור אליכם ולמלא את רצונותיכם. בלילה הקודם חלם חיים שמשון כי היו ילדים כהי עור רבים בביתנו, והם שיחקו יחד בשמחה עם גילת חיים, יהואל יהואל, חיים שמשון ואשר. נוגה עדיין קטנה מדי.

יעל הביאה לי בגד פנתרי יפיפה, המורכב מחלק אחד. מדהים כיצד הוא השליך אותי ישירות ליבשת השחורה ובאהבה גדולה חיבקתי ונישקתי אתכם, על-מנת שתבינו ותקבלו את הגאולה השלמה של אל שדי, המיועדת לצאצאי אברהם אבינו.

נעירה 7: כשחזרתי, הושלכתי לחרן עם שרי ולוט ועם כל שאר הנפשות שצרף אברהם אליו בחרן. כיצד הצטרפו אותם האנשים? אברהם המיר את הגברים ושרי את הנשים, תוך שהם מלמדים אותם את האמונה האמיתית באל חי אחד.

יומן החמור: דצמבר 1998, הלילה השני של חנוכה: גם ההתחלה החדשה הזו נעצרה באמצע. הוכרחנו, על-ידי דבר ה', לצאת מיד מקסטלנואובו מאגרה (ליגוריה, איטליה), בה התגוררנו. המסר בא בחלום של הסוס הלבן ביום חמישי בלילה, וביום שישי בבוקר עזבנו עם מה שהיה לנו, כפי שנדרש בחלום. ג'יוזפה הביא את נודע, רחל (אשת הסוס האדום), אשר, נוגה ואותי ברכב לגורגונזולה (Gorgonzola), בפרברי מילאנו בה הוא גר (עם אשתו שרון ובתו אסתר). פאולו לקח את גילת חיים, יהואל יהואל וחיים שמשון למילאנו ברכבת, נסיעה של כ-3 שעות.

נעירה 8: יומן: עזבנו במחשבה שאם יהיה זה אפשרי נחזור הביתה ביום ראשון בבוקר, אך אנו בידי ה', וצריכים לראות מה יקרה. ביום ראשון הקודם, ג'יורג'יו גוידו, אנה גספרוטי ומרקו פדריקו היו כאן. אנה סיפרה שבחלומה פרץ ישב בחוץ על קיר נמוך, כשידו מושטת לבקשת צדקה. קרולינה, אמה של אנה, הגיעה והניחה מספר מטבעות בידו, ומרקו פדריקו (בנם) שם 50 אלף לירות (כ-38 דולר) בידו. פרץ עצמו הניח מספר פרוסות גבינה בלחמניות קטנות כדי לאכול. ביצענו סימן זה בבית.

נעירה 9: בינתיים אנו שקועים בחובות. זה המצב בחמש השנים האחרונות. למעשה כבר מן ההתחלה, לפני כ-16 שנים, אין לנו כמעט כסף. אחרים עוזרים לנו על-מנת שנתקדם. דניאל, ג'יוזפה ובנימינו העניקו לנו לפני 8 שנים את הבית בסומבררו, ולולא ג'יורג'יו, אנה גספרוטי, ג'ינו ואיליאדה, לא היינו מסוגלים להישאר במשך 5 השנים האחרונות בליגוריה. כל התלמידים עוזרים, כשלרובם אין כסף עודף. לדניאל יש קשיים בעבודה, ג'יוזפה מאוד מוגבל, קרמין שאול מעניק את חלקו בכל חודש, וגם שאול ורחל נמצאים ברגע זה במצב כספי גרוע, כשרחל בהריון. אדם, מבאר שבע, שולח לנו 100 דולרים בכל פעם שהוא יכול, אך גם הוא מוגבל מאוד. דומה לכך גם מצבו של דוד לוי בחולון. אנו מעטים, ולרובנו יש בעיות לא פשוטות.

נעירה 10: כעת אנו בחובות שאולי 7000 דולר יעזרו לנו, אך לאף אחד אין אפשרות להעניק לנו יותר ממה שנתן. במשך 5 השנים האחרונות, פאולו ביקש עזרה כמעט בכל שבוע. גם לו היה קשה להתמודד עם חברת האשראי, אף על פי שהוא איש מכירות אמין. עבודתו מצריכה הקדשת זמן שהסוס הלבן אינו מסוגל לספק. יש לנו, ברוך השם, ילדים קטנים, 3 שלי מנודע ו-2 שלו מנודע (הלכנו אחרי הסימנים בעניין זה. שנה לאחר שחיים שמשון נולד, התגרשתי מנודע, ופאולו התחתן איתה). כעת גם מכוניתנו התקלקלה, וללא רכב (ולנו יש רכב גדול) פאולו תקוע. אך גם עם רכב, נודע מתקשה לנהל את משק הבית לבדה והיא זקוקה לעזרת פאולו. עם זאת, פאולו ונודע הצליחו להתנהל עד כה באופן כזה שאוכל לעבוד על ספר משנת חיים.

נעירה 11: מן הסימנים והמצב, הבנתי שבנסיעתנו למילאנו, הייתי בסימן החמור ההולך לקבץ נדבות, ומאז שאנו הולכים לדבר עם חברינו, חברי הברית החדשה שסייעו לנו בכל דרך אפשרית, עלינו לפנות ישירות לאל שדי. מאחר שבית הספר הוא שלו, ואנו מעוניינים להמשיך קדימה בעבודה המדהימה הזו, מצבנו התקוע בכל תחום חייב להשתפר. אין לנו כרגע כלום מלבד חובות. נמסר לנו בחלומות לעזוב את הבית, כשבחלום של נודע היא ראתה את יהואל יהואל אומר לה כי יש לעזוב ולעבור לסבונה (קרוב לגנואה) ולחיות שם. בינתיים, אין לנו אפילו את הכסף לשלם שכר דירה על החודשים הנוכחיים, ואם לא נשלם 2000 דולר בקרוב, יינתקו לנו את זרם החשמל. בכל מקרה עזבנו, וג'יוזפה הביא את החמור לגורגונזולה, בה התפללנו וביקשנו סיוע מאל שדי, על-מנת שנוכל להמשיך בעבודותינו למען בית הספר של הגאולה השלמה.

נעירה 12: חברינו כמובן מניחים בידינו צדקה, ועל-כן יבורכו כולם על-ידי אל שדי בבריאות טובה ובחיים ארוכים. מלבד מה שסופר להלן, ניתנה צדקה גם על-ידי ג'יורדנו, דניאל, יעל, ג'וזואה, ברוך, אסתר, נלדה, רנאטו, רפאל, פינוצ'ה, שרה, סעיד וטינה מוסאמין, אירנה, הסבתא של נודע, פרנצ'סקה (אמו של פאולו), ומיכאל אסתר. לבסוף קיבצנו 700 דולרים שבקושי הספיקו לנו לאכול במשך 10 ימים, אך מטרתנו לא הייתה לבקש נדבות, אלא לבקש את עזרת ה'. תלמידי הגואל חיים רק עוזרים לחמור לבצע את הסימן. החמור ממשיך לדבר. אנו כעת הכי עשירים בעולם והחמור בשלב זה בהיסטוריה הוא החיה העשירה ביותר שקיימת. יש לנו, ברוך השם, כל דבר מלבד כסף. אנו חייבים צדקה מאל חי אחד.

נעירה 13: באותו יום שישי שעזבנו, דוד לוי ניסה להתקשר אלינו מישראל אך לא הצליח. בגורגונזולה הוא יידע אותנו כי הוא חלם שהטלפון צלצל. הוא ענה, ושמע את קולו של פרץ אומר: "שין, שיייין, זהו החמור המת שמדבר אליך". דוד ניסה לשאול משהו, אך הקו נותק. הוא התעורר ומאחר שהיה מוטרד מן החלום, הוא פתח את ספר התנ"ך, ואצבעו נחה על פרק ד' בספר זכריה, אשר דיבר על החזרת מנורת 7 הקנים לבית המקדש. אלו היו המילים החשובות בפסוק 6: "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵאמֹר, זֶה דְּבַר-יְהוָה, אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר:  לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".

נעירה 14: דוד הבין כי מנורת 7 הקנים מגיעה על-מנת להצביע על חנוכת החנוכות, שבה יקרו ניסים מיד ה'. אמן. הסברתי לדוד את הסימן שהיינו בו, וביקשתי ממנו לזכור את השיעור שהצדיק חיים אמר לא פעם: "העני חשוב כמת". דוד מיד נרגע ואמר: "זה מדהים ואני יכול לאשר את דבריך. כאשר חזרתי לישון, חלמתי שוב: ראיתי את רחל (בתו שבאותם ימים הייתה בת 10), לוקחת מספר מטבעות שהיו לנו במקום מסוים, ונתנה אותם כצדקה ליהודים עניים רבים שהתקבצו לבקש צדקה. הדבר אישר בלי ספק את סימן החמור המבקש צדקה. בינתיים, נזכר דניאל בחלום לפני 10 שנים שבו נראתה העיר סבונה, מאחר שהיא עלתה מבחינתו לכותרות. דניאל הצליח לשחזר את החלום בהתייחס להווה, כדי להשלים את תכניו הנבואיים.

נעירה 15: חלום 260: דניאל חלם (8 באוקטובר 1987, מילאנו) כי הוא חייב להגיע לסבונה עם ג'יוזפה לשם "שליחות" הנוגעת לדיבר השני. מבחינת ג'יוזפה לא הייתה בעיה, אך דניאל אמר כי מאחר שהם שירתו שירות צבאי בסבונה, הוא זקוק לטופס השחרור שלו. הם הגיעו לאדם שאמור לספק לו את האישור והיה לבוש באופן מוזר (מאוחר יותר דניאל זיהה אותו כפרץ בסימן החמור). האישור ניתן, ואז מישהו אמר לו כי הוא מכיר את פרץ ואת הבשורה החדשה, אך הוא אינו מכיר את הדיבר השני. דניאל הוציא מכיסו נייר, שעליו היה כתוב הדיבר השני. רוח חזקה הגיעה והעיפה את הנייר מידיו של דניאל. החדר השתנה, ולא הייתה בו מאותו רגע תקרה, אלא מספר אינסופי של כוכבים שנראו בשמים. דניאל אמר אז את הדיבר השני מן הלב, מילה במילה, ובו זמנית החלו רעמים וברקים להישמע ולהיראות, וכוכבים החלו ליפול מכל צד, עד אשר החל גשם של כוכבים. ברגע מסוים הכל הפך חשוך ושום דבר לא יכול היה להיראות. דניאל הבין כי זהו זעם ה'. - - -

נעירה 16: דניאל נזכר כעת כי כנראה באותו חלום בו הכוכבים נפלו נכח גם פאולו. בחלום נראה מבנה כוכבי בעל 4 קצוות, שירד אל עבר הסוס הלבן, במקביל לכוכבים נוספים שנפלו איתו. - -

אנו נכנסים אל הסימן: דניאל וג'יוזפה היו בדרכם לסבונה. אני כותב את "מכתב השחרור" עבור דניאל, ומספר לו כי אני מכיר את פרץ ושמעתי על הבשורה החדשה, אך לא ידעתי את הדיבר השני. דניאל הוציא פיסת נייר מן הכיס, אך בו נכתב רק: "לשונאי". הוא אמר בלב את הדיבר השני כולו, ואז החל לקשור את סימני הכוכבים מסביב לסוס הלבן, בשם בית השושנה, תוך שהוא קושר 13 כוכבי שושנה אל הארץ בסימן 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן.

נעירה 17: בית הבובות של אסתר הובא, ואני משחתי אותו בשמן ריחני. התלמידים הרימו אותו ואמרנו כולנו את 6 סימני הגאולה השלמה ואת 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן: 1. תחיית הציפור. 2. קרב הדג. 3. משקולות החמור. 4. הצב המואר. 5. מלכות הג'ירף. 6. כוכב התוכנית. 7. מקלט הארמדיל. 8. אגם מלח. 9. עמק מרקורי. 10. סוף הדקה. 11. הבושם השמימי. 12. גוב האריה. 13. יופי גן העדן.

בחלום של יעל לפני מספר שבועות, פרץ אמר לה כי מעתה לא מספיק לומר את 6 הסימנים השלמים, אלא יש להוסיף (אנו יודעים כי הכוונה ל-13 המזלות החדשים).

נעירה 18: ביחד עם ביצוע הסימן, מיניתי את דניאל וג'יוזפה למנהלי בית הספר החדש של הגאולה השלמה, הנקרא גם בית הספר של הדיבר השני. דיברנו על בית הספר הזה במשך שנים, אך רק כעת יכול הוא להיווסד. הסברתי כי הסיבה לכך הייתה הטקסט שאורגן ונכתב מחדש על-ידי אנה גספרוטי (הכוהנת הראשונה של מזבח מלכיצדק (מזבח העמים) בבית התפילה של הגאולה השלמה), על בסיס כתבים שנכתבו על-ידי באיטלקית בשנים הראשונות, שנגעו בחטא דור אנוש, חטא מגדל בבל, חטא עגל הזהב, וההסבר המלא של הדיבר השני. זהו הטקסט השני של אנה, והוא מייצג את גילוי שורשי האלילות, המוסברים בפעם הראשונה לעולם הנוצרי. בעזרת הטקסט הזה בית הספר יכול להיפתח. ואכן, זוהי "תורת" בית הספר של הדיבר השני.

נעירה 19: שני סימנים חשובים נוספים נעשו על-ידי דניאל. אחד היה עצום, ונקרא החיבוק בין שני התאומים המשיחיים מניגרסו – חיבוק שחיכינו לו מן השנה הרביעית של סימן החמור, כאשר שני התאומים הגיעו. הסימן מסמל את העצמה הגדולה של בית הספר ואת הפצת המסר, מה שמתאים בשלמות לבית הספר החדש של הדיבר השני. הסימן השני, מחלום אחר של דניאל לפני מספר שנים, היה לאסוף את נודע, הזנב הכפול של החמור, ולשמור עליה מעל הארץ במשך מספר דקות. הסימן בוצע ואני אמרתי: "כעת, סוף-סוף, לאחר כל כך הרבה מאות שנים, זנב החמור נפרד מעקרוּת העולם, ויכול להתעלות".

נעירה 20: כל הסימנים התבצעו בשבת בלילה, וחיכינו לסימן נוסף כלשהו, שיאפשר לנו לחזור הביתה. הרגשנו כי השלמנו את הסימן באופן הטוב ביותר שיכולנו, וכי לא היה צורך שנישאר במילאנו. עבורי היה זה סבל להיות מחוץ לאוהל, וסבלתי פיזית, כמו גם בשני לילותיי בגורגונזולה. בבוקר, סיפר פאולו לג'יוזפה בטלפון כי הוא חלם וראה "דג גדול מאוד, בגודל של בית, אותו תפס". היה זה סימן טוב, טעים ומוערך כדי לחזור חזרה הביתה. הרשו לי לציין כי בלילה שלפני שעזבנו את קסטלנואובו מגרה, ג'יוזפה נזכר בסימן חשוב, שאותו הוא קיבל בחלום לפני מספר חודשים ובו הוא קיבל כנפיים. פרץ אמר לו: "אך ג'יוזפה, אין לך צורך בכנפיים". כעת ג'יוזפה הבין כי עליו להעביר את הכנפיים לפאולו, שהינו גם הפגסוס הלבן המעופף של הסימן. יומיים לפני כן, ילדיה של נודע חידשו את כנפי הפגסוס עבור פאולו, מאחר שהכנפיים הראשונות נהרסו, ופאולו הסתובב כחודשיים ללא כנפיים חדשות. הסימן של ג'יוזפה חיבר את כל החלקים יחד.

נעירה 21: ג'יורג'יו לא נכח, אך באותו לילה הוא חלם גם כן: פאולו נסע לגנואה (כיוון זהה לזה שמקסטלנואובו לסבונה). ג'יורג'יו שאל מישהו בדיאלקט ג'נובזי כמה תחנות יש לעבור (מגנואה) ופאולו ענה לו: 25 או 27. - -

הרשו לי לציין כי החמור התפלל ביום שבת בלילה לפני שהחמורים האחרים העזו לומר: "הו אל עולם, האם לא שקלת את מחשבתו של ג'יורג'יו?. הוא גיבור נסתר של בית הספר. בבקשה הקשב לתפילת ליבו". - -

היה זה סימן להמשיך במאמצינו לנסוע לסבונה.

נעירה 22: מישראל, בין שישי לשבת בלילה, חלומות הגיעו מצידו השני של המטבע: סולי ראה כי אנו התלמידים היינו במקלטים. - - בבוקר זה, יום שני, בחזרה לקסטלנואובו, נודע חלמה כי ארצות הברית הותקפה על-ידי עיראק ללא התרעה, וסדאם חוסיין שלח טילים נגד ישראל. - - זה הסביר את שני החלומות. בינתיים נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, מבקר בישראל וביטול סעיף השמדת ישראל באמנה הפלסטינית.

נעירה 23: ארצות הברית תקפה את עיראק ביום הרביעי של חנוכת החנוכות.

אתם רואים, בני מדומדו יקרים, כי ספר החמור יכול לשמש גם כיומן חי. בעתיד, כשהגאולה השלמה תוכר בעולם, אנשים ירצו לדעת כמה שיותר על מה שעברנו, במיוחד בשנים בהן היינו מספר קטן של חמורים (כך המצב גם בשנה ה-16 לסימנים השלמים[15]). יש סיבות רבות לכך אך יותר מכל: הגואל האחרון מגיע לעולם כשהוא רכוב על חמור ועל עיר בן אתונות. קריאה אודות כל מה שקרה, חלומות וחזיונות שהדריכו אותנו בשנים הללו, היא לימוד מעמיק ב"ניסים הסודיים של ה'", בה הגאולה השלישית השלמה מגיעה לעולם.

נעירה 24: כל צעדי החמור הם עקבות היסטוריים. בנקודה זו בהיסטוריה, רק אנו יכולים לקלוט אותם ולהבין את חלקם, אך חשובה יותר מסוגיית ההבנה היא כתיבת החומר למען הדורות הבאים. הרשו לי לספק לכם דוגמא נסתרת, אך שופעת פלא. אני מבין מעט מכך, מאחר שהייתי מעורב ישירות במעקב אחר הסימן. בשישי, 25 בדצמבר, אשר (בנו של פאולו (הסוס הלבן) ונודע) הסתפר בפעם הראשונה, מאחר שהיה זה יום הולדתו השלישי (זהו מנהג שקיבלנו מן הצדיק חיים – לא לספר את שערות הילד עד גיל 3, מאחר שזוהי סגולה לבריאות ולנפש). תספורת זו גדושה בבשורות טובות וחשובות.

נעירה 25: אשר אינו ככל ילד. לאיזה ילד יש סוס לבן כאב וזנב כפול של חמור האוכל לחם כאם? העניין הוא לא פשוט, מאחר שלא פשוט לחתן סוס לבן וזנב כפול. אך סימנים שהגיעו החליטו על כך. השם אשר ניתן לנודע בחלום. במשפחתנו, אשר הוא הילד הרביעי, לאחר גילת חיים, יהואל יהואל וחיים שמשון, שנולדו לנודע ממני. למילה "רביעי", אתם יכולים להבין, יש משמעויות רבות בבית הספר של הדור הרביעי הכפול המועתק. כאשר אשר נולד, נודע הייתה חולה באבעבועות רוח, והילד נשלח מיד לגנואה למרפאת ילדים למשך שבועיים. נעתק! זה היה, כמובן, קשה ביותר עבור זנב האם.

נעירה 26: ב-3 השנים האחרונות אשר היה ילד קשה מאוד. קיימים ילדים שונים בהתייחס לאכילה, שינה, תקשורת, בכי ועקשנות. אנו אומרים, מבלי להתבדח, כי הוא הסוס הלא מאולף עד כה. הוא שובר כל דבר שיש בידיו, הוא לוקח את הצעצועים של הילדים האחרים והורס אותם תוך כדי משחק. מן הצד האחר, הוא אוהב מאוד מוזיקה וריקוד. מהרגע בו הוא נעמד, הוא רוקד בכל פעם שנשמעת מוזיקה. נודע אומרת כי ייתכן ונולד עם דם אפריקאי. פאולו הודה כי הוא העביר 7 שנים מחייו במועדוני ריקודים כמעט בכל לילה כשהיה צעיר. בכל מקרה, אשר ה"מבורך" הוא אכן מבורך. הוא רוקד בכל זמן שמוזיקה מגיעה אל אוזניו, ברוך השם.

נעירה 27: אשר הוא ילד מקסים שחיוכו ממלא את הלב. הוא לא יביט בך ישירות, מאחר שהוא מביע ביישנות ייחודית. הסיבה לכך היא כי אשר הוא סימן פורים, סימן מן הסימנים הנסתרים של השם "אשר". גם שם ה' נסתר במגילת אסתר, וכך גם דרכיו של אשר לתקשר עוברות דרך מסננים ייחודיים. הוא מדבר במונולוגים ארוכים בשפתו התינוקית, אך אינו מאמץ עוד שפה אמיתית. אמו של אשר קיבלה חלום הנוגע אליו (מעט לאחר שנולד), שבו נאמר שכאשר אשר יהיה בן 3, עליו להיקשר לשבועה לא לגזור את שערו (שבועה הקשורה לאי שתיית יין, ענבים או מוצרי ענבים, מאחר שהסימן מושרש בשבועת הנזיר מן התורה).

נעירה 28: הוחלט (או למעשה נקבע בחלומה של נודע) כי עד גיל 3, אחד מאיתנו ישמור על השבועה עבורו, והעניין נפל עלי. החלטתי כי לא אגזור את שיערות ראשי למשך 30 יום, וביום ה-30 אגלח את הראש לגמרי והשיער יישרף. לאחר כשנה, מצאתי כי העניין כתוב בספר "משנה תורה" של הרמב"ם, עליו השלום, ושם נאמר כי אם אדם נשבע את שבועת הנזיר, עליו למלא כמה שיותר פרטים מתוכה, ולכן להימנע משתיית יין וכו'. בשל כך, יום הולדתו השלישי של אשר התיר אותי מן השבועה (בינואר 1999, מאחר שהייתה חפיפה של 5 ימים בין גזירת השיער ליום הולדתו של אשר), שממשיכה להישמר על-ידי אשר באחריותי.

נעירה 29: מאוחר יותר יובן כי בתקופה זו, במשך שלוש השנים שבהן החמור שמר על השבועה, הושלמה עבודה חשובה מאוד שנגעה ללימודי השם "אשר" של שם ה' השלם: אהיה אשר אהיה. מדובר על כתיבת ספר מידות אסתר ובית הדין של מרדכי הצדיק, אך גם על כתבים רבים מאותה תקופה, כחלק הכללי ה-14 של ספר הכוכבים וכתבים רבים אחרים של החוק החדש. התקופה גם התייחסה לאירועים בסימן, מזמן החותם הגדול של פורים בשנה ה-13, הכולל את קורבן בנימינו.

נעירה 30: סיום תקופת שבועתי מייצגת לפיכך הקלה עצומה עבור החמור, ברוך השם, מאחר שעברתי תקופה קשה בשל הצורך בתיקון טעויות שלם, אשר נבעו מסילוף השם "אשר" במסגרת הנצרות, ובשל הצורך להסביר ליהודים אודות הגאולה השלמה, שבה השם "אשר" מתקשר לשם האחרון "אהיה", כפי שמוסבר בספר המפליא.

נעירה 31: יומן: 27 בדצמבר 1998: קסטלנואובו מאגרה: נודע חלמה כי פרץ לבש את בגדו הכחול הרגיל, כדי לצאת אל פארק מלא באנשים ולהכריז על הגאולה. נודע צפתה בו כאשר ברק ירד מלמעלה ופגע בו. כשראתה זאת החלה לבכות ולהתפלל עד שהצליחה להחזיר את פרץ לחיים. כאשר היא התפללה, לשונה עלתה מעלה והרעידה את החך. - -

היום הוא יום הולדתה הראשון של נח חנה נוגה, הבת של פאולו ונודע, ברוך השם.

נעירה 32: בוודאות אין לי רשות להכריז על דבריי בפומבי, כפי שהראה החלום. נכון גם שאין לי כוונה לבצע זאת, אלא אם כן יצווה עלי. זה עוזר לי לסכם כי "עובדה זו מנוגדת למציאות". כלומר: פירוש החלום, תוך יראת השם, הוא כי גם אם סימן החמור היה כה אשם עד שהוא הצריך פגיעת ברק משמים, חס ושלום, לזנב החמור יש הכוח להקים לתחייה את הסימן. זנב החמור אינה רק נודע, אלא כל מי שקשור ישירות לברית החדשה השלמה, ואותם אנשים צריכים לזכור כי לשונותיהם קשורים לברית המילה החדשה של הלשון.

נעירה 33: שבועת אשר מסמלת את "השלמת" סימני "אשר", המגיעים בו זמנית עם סימני זנב החמור, המתחילים לגעת בארץ. אנה גספרוטי כתבה שני כתבים לעם האיטלקי. בישראל, האתר של קמילו מצהיר על החרם מדאורייתא. נודע מכינה את ספר הנבואות המתייחסות לדור הרביעי. כתבים מוכנים לצאת לאור. אנו גם נמצאים בשנה הרביעית של המחזור השלישי בן 6 השנים, בשנת החמור אוכל לחם. ייתכן והחמור זקוק לאזהרה חמורה כדי לא לטעות, ולחשוב כי הגיע הזמן לעזוב את האוהל ולהכריז הכרזות בחוץ.

נעירה 34: ואף על פי שאין לי כוונה לכך, אם הייתה עולה לי במקרה מחשבה שהשחרור משבועתי, משמעו גם שהחמור יכול להכריז בציבור, הרי שהחלום הקשה הנ"ל הזהיר אותי מכך. אין הכוונה ששחרור משבועה זו משמעו תחושת שחרור והרגשה כי אפשר להכריז הכרזות מחוץ לאוהל. השחרור מן השבועה, שבא בסמיכות ל"השלמת" השם "אשר" עם זנב החמור הנוגע בארץ, יכול היה להשליך את החמור לרעיון כי הוא חייב להכריז על הגאולה השלמה ל-70 אומות עולם.

נעירה 35: פרט הבגד הרגיל בחלום (מעין טרנינג) גורם לי לחשוב על קלילות ועל שינוי לבוש. למעשה, לא לבשתי אף פעם טרנינג כזה. יש תמיד חשש ליפול למלכודת של החלפת סימנים. אך מי ראה בעבר קימה לתחייה מברק? לא נשמע כדבר הזה. הביטו בכוחו של זנב החמור בתפילתה. קימה לתחייה לאחר פגיעה מברק. מדהים. מפליא. מהמם. בלתי יאומן המסתתר בשם "אשר".

נעירה 36: אברהם אבינו עזב את חרן, כדי ללכת בדרך האמונה, שה' צבאות הוביל אותו.

חיבור 6

6. תיקון – תיקוני כוכב כריסטו.

נעירה 1: יומן הדג הקטן נתיול: יום רביעי, 30 בדצמבר 1998, י"א בטבת התשנ"ט: זהו היום הראשון של חודש הבושם השמימי (ובנימין 1). - - זהו התאריך שבו הסוס הלבן השלים את הבדיקה מחדש של לוח השנה הכוכבי החדש של לוויתן. לקח לו כחודשיים, והוא הגיע הלילה בדיוק בזמן לכניסת החודש החדש. מעתה יש לנו 3 תאריכים למקם את כל הכתבים בהם. אלו הן בשורות מבושמות משמים, אף על פי שאנו רחוקים מלחוש את החשיבות שיש בהן עבור הדורות הבאים.

נעירה 2: יומן החמור אוכל לחם: שני חלומות של החמור-המתוק ג'יוזפה (5 בינואר 1999): בחלומו האחד היה ג'יוזפה עם פרץ בחדר מסוים. ג'יוזפה החזיק בידו קמח, שאיתו הוא ביצע סימן, ושפך אותו על השולחן. הקמח הפך לבית שנבנה וכמעט הושלם. בבית היו חמור, אדם כלשהו ולוחות הברית. הבית לא נראה בבירור, אך בהדרגה הוא קיבל מיקוד. ג'יוזפה הביט על לוחות הברית, שם לב לחתך האות העברית "למד", ואמר: "מדהים, לא ידעתי שהעניין עונה בפירוש ל"ראשיות" של האותיות העבריות האמיתיות של עשרת הדיברות". פרץ אמר: "אל תדאג, יש כעת רשות לחוק החדש (או החוקים החדשים)". - -

נעירה 3: בחלום נוסף ג'יוזפה ראה אנשים חוגגים את חג החנוכה לפי המסורת היהודית, ושרים שירי חנוכה כ"מעוז צור". ג'יוזפה חשב לעצמו כי הדבר מוזר, מאחר שחנוכה כבר עבר, אך הוא ברך אותם בחג שמח. הם הופתעו והפכו לחברים שלו מיד. אדם אתיופי (כנראה יהודי) דיבר עם ג'יוזפה ושאל אותו האם הוא יהודי. הוא היה לבוש יפה בבגדים שחורים, ומגן דוד היה צמוד אליו. ג'יוזפה הסביר כי הוא אינו יהודי, מה שגרם לאיש המהודר להביא אותו אל הרב. שיחה ידידותית החלה ביניהם על רקע שירי החנוכה. - -

נעירה 4: יומן החמור: זהו חלומו של ג'יוזפה מן הלילה הקודם (יום ראשון, 10 בינואר 1999, כ"ב בטבת התשנ"ט, הבושם השמיימי 12, בנימין): ג'יוזפה ראה את אביו, דומניקו מניגרסו, עליו השלום. בחלום הוא מת בבית החולים והובא הביתה. כולם התקבצו סביב גופתו, שהיה בה פצע בחזה. לפתע הוא פקח את עיניו, נעמד ואמר: "הייתי מת, אך קמתי לתחייה בזכות הצדיק חיים. בשנים הללו למדתי איתו, וכעת אני מוכן לחזור לארץ לחברים שלי". מר מניגרסו היה שמח מאוד בנוגע לעבודה הנעשית בבית הספר שמנוהל על-ידי ג'יוזפה.

נעירה 5: לאחר מכן, בחלום שני, ראה ג'יוזפה את המורה חיים שמח ומרוצה מאוד מהאופן שבו סימן החמור אוכל לחם מתקדמת. חיוך הצדיק גרם לג'יוזפה להבין זאת ולחוש שהמורה תמיד קרוב לתלמידיו.

בשני החלומות הבין ג'יוזפה שלמעלה הייתה שמחה גדולה בנוגע לפתיחת סימן החמור. הוא גם הבין מן המורה שכעת הדרכים ייפתחו, מאחר שהזמן הגיע על-מנת להתחיל את הסימן. - -

נעירה 6: יומן החמור: 24 במרץ 1999, ז' בניסן התשנ"ט, היום הוא היום הראשון של הציפור הקמה לתחייה, ולכן גם היום הראשון בלוח השנה הכוכבי של הדג הגדול לוויתן בשנה ה-49 של הדור הרביעי. אני חותם כאן, עם שינוי לוח המזלות הלילה, כאשר עלה הכותרת נמצא מתחת למזל כוכב התוכנית. - -

עוד זמן חלף והיו מספר חלומות חשובים, שבהם הגואל חיים נראה (ביחד עם פרץ) שמח מאוד. בחלומו של דוד לוי, רקד הצדיק בשמחה גדולה עם אנשים בישראל, גם ברחוב. המורה חיים גם רקד עם ילדה קטנה ועצובה שישבה בפינה לבדה, אך הוא אחז אותה בידה ולקח אותה לרקוד, תוך שהוא נוגע במרפקיה ובחזה (על חולצתה), כדי לעורר את רוחה. לאחר מכן הלך הוא ברחוב, עצר את התנועה כדי לומר לאנשים שעליהם לרקוד.

נעירה 7: בחלומו של דניאל, הגואל האחרון חיים שמח מאוד בגלל בית הספר של הדיבר השני, שנוסד על-ידי דניאל וג'יוזפה, ודיבר עם תלמידים בסבלנות רבה, באהבה ובהתלהבות. - -

נעירה 8: 28 בדצמבר 1999, סוף הדקה 28, י"ט בטבת התש"ס: כמעט שנה עברה, וכיצד אמשיך את הכתב לבני מדומדו? הגיעו "המלחמה נגד הזוהר", "מסתובב הגלגל של אחשוורוש", "חנוכת החנוכות וישועת ישוע" ו"עיקרי הגאולה השלמה" ביחד עם כתבים רבים אחרים בינתיים, כאשר סימן החמור אוכל לחם הוצדק, ברוך השם, שוב ושוב. הייתה זו שנה של פסח הדור הרביעי, שנה מיוחדת מאוד שבה החיזיון השני של הנביא חבקוק התגשם, מפסח של השנה ה-17 של הסימנים השלמים.

////////////////////////

11 ביולי 2001: השנים חלפו מהר. אני כאן בבאר שבע עם כל משפחתי, ברוך השם, ברחוב יריחו 36. היום פאולו ונודע קנו לי מצעים מיוחדים, האחד בצבע סגול בסימן אסתר, והשני בסגנון פנתרי בסימן בני מדומדו.

חיבור 7

7. קדושה – מורה הכוכבים הסביר מה לעשות. -

שוב אני יוצא לדרך אתכם במסלול חמורי חדש.

//////////////

ט' באב, 7 באוגוסט 2003, מלכות הג'ירף 23, 3956. באר שבע, ישראל.

תשעה באב נקבע על-ידי חז"ל כיום צום מלא, תפילה וקריאה של מגילת איכה, שנכתבה על-ידי הנביא ירמיהו לאחר הרס בית המקדש הראשון בירושלים. לפי המסורת, שני בתי המקדש נחרבו, השם ישמרנו, באותו יום, ט' באב. כמו-כן טענו חז"ל שבזמן הגאולה השלמה, עם הגעת הגואל האחרון והקמת בית המקדש השלישי האחרון, יום זה יהפוך ליום חג ושמחה.

בחלום של דניאל מניגרסו נמסר כי בגאולה השלמה, בזכות המורה חיים שבמלכות השמים ברמות נסתרות מאוד, היום התשיעי בחודש מנחם אב הוא יום שמחה קדוש של תחיית הגואל חיים.

במסגרת החוק החדש, אין אנו צמים ביום זה. אנו נשארים בבית ומדברים על תחיית הצדיק חיים ועל בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם.

אני יכול לדבר כעת בנוחות רבה יותר על הדור הרביעי, אף על פי שנושאיו הם לעיתים כואבים.

ברוגע רב יותר הלוחות המסבירים את חוק ה' והמידות האהובות מוסרים את המוח החדש השפל של הגאולה השלמה.

הברית החדשה השלמה היא לוח טל הדרוש לקבלת המוח החדש השפל.

קדושת הענווה היא גן המוח החדש השפל.

קדושת השמחה היא עדות לנפלאות הגאולה השלמה.

קדושת ההתחלה החדשה של כוכב המפליא היא בסימן צחוק יצחק.

נעירה 1: הו, שבט מדומדו עניו, בני אברהם אבינו. אני אעשה את המיטב כדי להכין אתכם אל המוח החדש השפל. ייתכן ותשאלו האם לא ראוי לקבל תחילה את הלב האהוב והשפל של הגאולה השלמה? אני רואה שהנכם ענווים ומעוניינים בלימוד האמונה האמיתית. השלכתם את עברכם כפי שמנהיגיכם החליטו, פניכם טהורות ונקיות עם אמונה אמיתית בלבכם, והנכם מלאים בכבוד של דברי אמת וחכמה. לפיכך אתם יכולים ליטול חלק במוח החדש השפל הנפלא, שניתן מלמעלה למי שאוהב את בחירת ה' בגואל האחרון, המורה חיים.

נעירה 2: אני אוהב לדבר אתכם. אתכם הדיבור הוא כנה, מאחר שהנכם חפים מכל דעות דתיות קדומות, כיהודים, נוצרים ומוסלמים. אתם כמגילות חלקות, ואמיתות חדשות עבורכן יכולות להיכתב בהן. קיים מוח חדש שפל שיורד ממלכות השמים, וקיימת מלכות שמים בשמים מאז תחיית הצדיק הנבחר חיים, ביוני 1982. הוא נבחר על-ידי אל שדי, כדי לשכון במלכות השמים כשופט המשוח בה. אנו כעת מספר חמורים ברי מזל השמחים שמחה אוניברסאלית, על כך שהעולם נכנס לתקופה החדשה, אף על פי שיום ה' הגדול והנורא יעבור בעולם לפני שדורות הגאולה השלמה יתחילו לחיות במסגרת המזל הגדול החדש.

נעירה 3: אפשרי כעת לחדש את מוחו של האדם. זאת נעשה על-ידי השפה הברורה החדשה של הגאולה השלמה. המושגים בהם אני משתמש, בני מדומדו יקרים, הם אלו שהתקבלו דרך הסימנים השלמים והחלומות הגאוליים הנפלאים של הגאולה השלמה.

אל שדי תכנן שבזמן הגאולה השלמה, ייחשף המוח החדש השפל לחלק האנושות שזכאי להם. המוח הישן של העבר אינו מספיק. הוא מלא בדעות קדומות, במונחים שגויים ובמחשבות השייכות לעבר.

נעירה 4: אברהם אבינו היה האב הנבחר והנעלה של האנושות, אשר יישמר באמונתו. לאברהם הייתה אינטליגנציה חדה מימי ילדותו. הכוכב שתחתיו הוא נולד היה הציר המרכזי של הוראות הכוכב השמימי. אתם יכולים למצאו בתוך המצקת הגדולה ככוכב העניו והפחות נראה בין כל 7 הכוכבים.

נעירה 5: המסורת מספרת שהכליות של אברהם, גם כילד קטן, עיצבו את יכולת ההסקה השכלית שלו. נאמר כי הוא התוודע לה' על-ידי הסקה תחילה. ההסקה הגיעה לפני האמונה, מאחר שלא היה מישהו שממנו יכול היה אברם לקבל את האמונה. כולם היו עובדי אלילים. על-ידי ההסקה וחריפות שכלו, הוא הביט בעולם הגשמי ובכוכבים וראה כי העולם הוא מעין "מנוע מושלם". ההסקה הייתה שמנוע כזה אינו נוצר בעצמו. הדיוק בו, כמו גם עיצובו, תכנונו ואחידות פעולתו הוכיחו כי יש לו בורא אחד.

נעירה 6: האינטליגנציה של אברהם הייתה אמיתית, ולכן לא הביאה אותו לשחצנות, אלא רק לדרגות גבוהות יותר של ענווה. ככל שהוא הרהר יותר בבורא עולם, כך הוא הבין יותר את מגבלותיו כבן אדם.

האינטליגנציה המולדת של אברהם היא ייסוד אמת בלתי מעורער. נכון גם שהוא העביר זמן בבית הספר הנסתר של שם ועבר, שבו תחזק את יסודות אמונתו באל חי אחד שברא את העולם, ובמידע אודות אדם וחווה, נח ושם. האמונה האמיתית באל חי אחד ובבורא היקום קיימת מזמן אדם וחווה. ה' דיבר איתם והם הכירו בקיומו האמיתי. לאחר חטאם, הם הבינו מול מי הם חטאו, אך ההיסטוריה של המסורת ההתחלתית הזו של הגילוי נשמרה על-ידי פרטים נבחרים בכל דור. כל שאר האנשים עזבו את הדרך האמיתית, וירשו את השגיאות של הוריהם. בזמן של נח הם עזבו כל כבוד אנושי וכל כבוד לזולת. הם גנבו את נשות חבריהם, הרגו כדי להחזיק ברכוש האחר וקיימו יחסי מין עם גברים אחרים ועם חיות. כולם הושמדו במבול העצום, מלבד נח ומשפחתו.

נעירה 7: נח היה האחרון שקיבל את המסורת האמיתית של אל חי לפני המבול. מתוך שלושת בניו: שם, חם ויפת, קיבל שם את המסורת האמיתית מנח. חם, שנשלט על-ידי דחפים מיניים לא יכול היה לקבלה, וכך גם יפת, שנשלט על-ידי אהבתו ליופי הטבע בעולם, היה אינטליגנטי, הכיר בדרכים להבאת הטוב והרע, והיה אבי הפילוסופיה היוונית באהבתו ללוגיקה המילולית. גם הטרגדיה היוונית הייתה מלל של רגשות, אומנות שהצריכה אינטליגנציה רבה. שם קיבל מנח את מסורת ה', בורא הכל, אשר התגלה לאדם וחווה בגן העדן.

נעירה 8: המסורת הזו הועברה לנכדו עבר, אך היא לא יכולה הייתה להיפתח לאחרים, מאחר שכל האנשים היו רחוקים מאוד מחכמת האמונה האמיתית בשל פולחניהם האליליים. אברהם אבינו היה לפיכך היחיד על פני האדמה שהבין את האמונה האמיתית. כל השאר, כולל בני משפחתו של אברהם, היו עובדי אלילים, ככתוב במסורת: "אברהם היה אחד", והכוונה בעולם כולו. מסורת שם ועבר לא נפוצה בעולם, אלא הוסתרה, ורק בודדים, שנבחרו על-ידי ההשגחה האלוהית, ידעו אודות בית הספר הנסתר. תרח, אביו של אברהם, היה צאצא של שם, ואף על פי שהוא עצמו היה לכוד כולו בעבודת אלילים, שמע הוא על בית הספר הנסתר של שם ועבר.

נעירה 9: אני מאמין במידע זה, מאחר שהוא נמסר לי על-ידי הצדיק חיים. כאשר תרח היה צריך להחביא את בנו מאנשי המלך נמרוד, שרצו להרגו, הוא שלח את בנו הרחק מן העיר כדי שילמד בבית הספר של שם ועבר. תרח ידע על בית הספר בוודאות.

בבית הספר הזה למד אברהם, מלבד את המסורת האמיתית של הבורא, גם סודות כוכביים. אני עצמי איני מודע לסודות אלו, אך הצדיק חיים ידע אותם, והיה למעשה היחיד בעולם שידע. הוא היה הצדיק שנבחר לקבל את ספר כוכבי אברהם אבינו.

נעירה 10: הצדיק חיים נבחר כבר מלידתו לקבל את כל סודות התורה, סודות העולם, סודות הטבע וסודות הקדושה העליונה של הצדיקים הנסתרים. אם אני אומר שהצדיק חיים ירש את ספר כוכבי אברהם אבינו, יש לי על מה להסתמך, מאחר שהצדיק חיים גילה לי את העובדה הזו. אין לי צורך לאמת את הדברים שקיבלתי כמתנות יקרות ערך מן הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

נעירה 11: לצדיק חיים נודע בגיל צעיר מאביו הקדוש מוסא, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, כי הוא יירש את סוד המסורת הקדושה של אביו. אביו הקדוש הראה לו שדים, שוכני עולמות תחתונים מכל המינים והצורות כשהיה בן 7 או 8. הוא עשה זאת כדי שבנו, חיים, לא יפחד מהם לאחר מכן. לפיכך למד חיים הצעיר את סודות המסורת התימנית, הכוללים את סודות עשבי המרפא, האבנים, כל סוגי הרפואות והכוכבים. אלו הם הסודות שהוחזקו על-ידי היהודים התימנים, אך לא מדובר בספר כוכבי אברהם. הצדיק למד בחייו את הסודות הנעלים של העולמות העליונים, את סודות התורה ואת סודות הטבע.

נעירה 12: לידתו לא הייתה כלידת שאר הצדיקים. הוא נולד נימול לחלוטין. גם השליה יצאה החוצה שלמה. הוא נולד בדיוק ברגע מתן תורה, בו' בסיוון, בעת השחר. עובדה זו היא חשובה מאוד בהבנת דרגת הקדושה של הצדיק חיים החל מיום הולדתו, אך יש לה משמעות עצומה בהבנת תחייתו לאחר המוות של הגואל הנבחר האחרון בהיסטוריה, המורה חיים. אני מודה לה' אלוהינו, אשר העניק לי את הזכות לדעת וללמוד את אמת הצדיק הנסתר לפני הקורבן האחרון ולהיות עד להגעת גאולת ה' השלישית השלמה אל ישראל והאנושות כולה.

נעירה 13: כאשר אנו יודעים שהצדיק חיים נבחר על-ידי אל שדי, כגואל שאליו מצפים, ויהיו הפרטים אודות חייו אשר יהיו, העובדה שקיבלתי ממנו ישירות 13 שנות לימוד, מתקשרת למשמעויות "שלמות", המתקשרות הן לדרגה הנעלה של הצדיק חיים עצמו והן לגאולה השלמה עצמה.

הצדיק חיים נולד בחג השבועות, בדיוק בזמן מתן תורה, כאשר ה' העניק את עשרת הדיברות ישירות לכל האנשים מתוך אש אלוהית מדהימה, שלא דעכה. היה זה הרגע הנעלה ביותר של התגלות הקדושה האלוהית בכל ההיסטוריה. הצדיק נולד בדיוק באותו רגע, מאחר שגורלו היה להעניק לעולם את מה שייחשב כנתינה שנייה של התורה, או כהגעתם השנייה של עשרת הדיברות למען העולם בגאולה השלמה.

נעירה 14: הברית של התורה הקדושה מתחדשת בברית השלמה והסופית של הגאולה השלמה. זוהי לפיכך ההגעה השנייה של התורה בהיסטוריה. הברית החדשה מחדשת את הברית הישנה ללא ביטולה. גם עשרת הדיברות יתחדשו ויובנו לכולם: ליהודים ולאומות העולם, מאחר שלא רק הנוצרים שגו בפירוש הדיבר השני, אלא גם היהודים ב-400 השנים האחרונות, מאחר שהשגיאה הנוראית של דוקטרינת האצילות בספר הזוהר עיוותה את אמונת הדיבר השני.

כיצד אומות העולם ימלאו את הדיבר הרביעי של שמירת השבת, כאשר שמירת השבת מוגבלת ליהודים? התשובה היא שכשהאומות יכירו בכך שעל היהודים לשמור שבת, הם יכירו בדיבר עצמו. על-ידי כך הם יראו את אמונתם בדבר ה', ובאותו הזמן, בבחירת העם היהודי.

נעירה 15: יש סימנים רבים בתורה, שניתן להסבירם ולגלותם רק לאחר הגעת הגואל האחרון הנבחר. התורה נכנסת לברית השלמה לשם השלמתה. ספר כוכבי אברהם, לדוגמא, הוא סימן נסתר בתורה, כפי שהוסבר בכתבנו, אך גילויו תלוי בהגעת הגואל חיים. לפיכך, בסימן השלם הראשון מתוך ששת הסימנים השלמים, סימן הכוכבים, ראה ג'ינו ספר כוכבים בידיו של ג'יורדנו לוי. הוא ראה תחילה את הספר שבו שמות עמים רבים, ולכן אנו מבינים כי הוא מתייחס לספר הכוכבים של אברהם אבינו, המכונה בתורה: "אב המון גויים".

נעירה 16: מכך כל האנשים יכולים להאמין שהצדיק חיים הוא יורש ספר הכוכבים של אברהם. עם זאת, יש להבחין בין רמות שונות של "סודות". כאשר אנו מדברים על "סודות" גבוהים של הצדיקים הנסתרים, אלו אינם סודות שהתגלו או אפשר לגלותם. כאשר אנו מזכירים את "סודות" התורה, אלו הן סודות המסורת שבעל-פה (לא שבמשנה או בתלמוד, אלא במסורת שבעל-פה שנשארה כזו), אשר תלויים בקבלה בעל-פה ולא נחשפים בכתיבה. יש "סודות" רבים כאלו במדרשים, אך אדם זקוק למורה המתמחה במסורת שבעל-פה כדי להבינם.

נעירה 17: יש להבדיל גם בין סודות שנשארים סודות לבין קטגוריה אחרת של סודות גאוליים, הנסתרים בתורה. כל מה שהינו חלק מן התוכנית הגאולית נחשב כ"סודות" שנחשפים לעולם ומתגלים בפני מי שזכאי לכך בזמן הגאולה השלמה. גילוי הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בא ביחד עם מטרת גילוי קטגוריות ה"סודות", עם הגעת הגואל חיים והסימנים השלמים של הגאולה השלמה. התורה נכנסת גם היא לשלב חדש של גילוי עצמי. כלומר: הסימנים הנסתרים של התוכנית הגאולית, הנמצאים בתורה, מתגלים לכולם לשם הבנה.

נעירה 18: דוגמא לכך היא ספר כוכבי אברהם אבינו (ראו את הסברנו ל"ספר הכוכבים"). הסימן הוא בתורה. הסודות העליונים של ספר הכוכבים, שאותו ראה ג'ינו בסימן הכוכבים, הוא גילוי חדש, שיש לכתבו וללמדו, להבינו ולאהבו. לפיכך אין קץ לעומקו.

דוגמא נוספת היא הפגישה בין אברהם ומלכיצדק, מלך שלם, בעמק שווה, הקרוב לים המלח. זהו סימן משיחי וגאולי בתורה, שאינו יכול להיות מוסבר במשך 3500 שנה עד להגעת הגואל חיים וגילוי הסימנים השלמים. העניין נחשף בהסברינו, המתייחסים לכוכב אברהם ולכוכב מלכיצדק.

נעירה 19: בשל כך איננו מזכירים בספר משנת חיים את ה"סודות" של התורה, אלא של הסימנים המשיחיים והגאוליים, ש"הוסתרו" בתורה. באופן כללי, אני נמנע מלהשתמש במונח "סודות", מאחר שהוא מבלבל יותר ממה שהוא מבהיר, ותפקידי הוא להבהיר כמה שניתן, ולא לבלבל אנשים עם עניינים שהם יתקשו להבינם. אני בעצמי לא יודע את הסודות העליונים, ואם הייתי יודע אותם, לא הייתי מורשה לדבר על הצדיקים הנסתרים. זהו חלק מן התוכנית, שלפיה איני זכאי לסודות הללו.

נעירה 20: איננו מגלים שום סודות שאינם מיועדים להתגלות, כולל את הסודות העליונים של הצדיקים הנסתרים. עם זאת, מחובתי לחשוף את אמת הקיום של הצדיקים הנסתרים בכל דור. אמת זאת נועדה להתגלות בזמן הגאולה השלמה, כאשר הגואל הנבחר בעצמו היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. אמת זאת חייבת להתגלות ולהיות מובנת, מאחר שחשוב לדעת פרטים אודות הגואל הנבחר והיבטי ההיסטוריה הגאולית. לדוגמא: את הדרגה הגבוהה של מורה הצדק בבית הספר אותו הוא בעצמו יסד – בית הספר האיסיי, כ-100 שנה לפני תקופתו של ישוע.

//////////////////////

נעירה 21: כך גם כל ששת הסימנים השלמים הגדולים הם סימני ה"סודות" המשיחיים והגאוליים הגדולים, אשר נועדו כבר מבריאת העולם להתגלות בזמן הגאולה השלמה. סודות כוכבי הגאולה, סודות מלכות השמים, סודות בית התפילה האחרון, בית המקדש השלישי והאחרון, סודות סימן החמור האוכל לחם וסימן הסוס הלבן, הסודות הנבואיים של הדור הרביעי הגדול והנורא וסודות תחיית המורה חיים בסימן השלם של תחיית המתים.

כפי שנאמר, אני נמנע מלהשתמש במונח "סודות" אלא אם הוא הכרחי, כמו כאן, להבנה בסיסית של קטגוריות הנוגעות לגאולה השלמה. גדול ה' אלוהינו, שתכנן עבור האנושות את גילוי הדברים הגדולים הנסתרים בזמן הגאולה השלמה, בזכות עבד ה' הנבחר העניו, המורה חיים.

חיבור 8

8. התחדשות – דרך החמור, כוכבי הגאולה מחדשים אתכם כל הזמן.

נעירה 1: לחלומות הנבואיים ולחזיונות של הגאולה השלמה יש משמעויות חשובות, כאשר מלכות השמים יורדת לארץ. בשל חשיבותן, הנבואה הידועה של יואל (ג', 1) מייסדת את החלומות והחזיונות ככלים יסודיים לקבלה על-ידי האנושות בזמן שמחליט ה' אלוהינו, לשם הפצת רוחו לכל אדם.

//////////////////////

ספר הכוכבים בסימן הגדול הראשון הוא לכן גילוי עצום. למעשה הוא כולל 4000 שנות היסטוריה מהולדת אברהם אבינו. היסטוריה זו כתובה בשפה כוכבית.

נעירה 2: אברהם אבינו הוא אב הברכה לעולם. היסטוריית הברכה קשורה לתורה הקדושה המתחילה עם המילים: "א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (שם, י"ב, 1-3).

הבטחות אלו לאברהם שנתן ה' היו בהיותו בן 75, ומאחר ששנות חייו היו 175, התורה מספרת לנו את קיצור אירועי חייו – 100 שנות ברכת אברהם. חייו של אברהם התקדמו בהדרגה ברכישתו את רמות השלמות בברכה.

נעירה 3: "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן." (שם, 5).

לאחר מכן אנו מתוודעים לברכה המקודשת לשרי, אשת אברם. הברכה לאברהם לא הייתה מושלמת, לולא התברכה והתקדשה גם שרי אשתו. שרי הייתה גם היא ממקורביו, אחות ממשפחת תרח, אף על פי שאם שרי לא הייתה אם אברם. היא הייתה יפה מאוד, וכאשר ירדו הם מצרימה, בשל הרעב בארץ כנען, אברם ביקש ממנה להצהיר כי היא אחותו, מאחר שאם המצרים היו מודעים להיותה אשתו, הם היו הורגים אותו ולוקחים אותה. ואכן, כשהגיעו השניים למצרים, שומרי פרעה שיבחו אותה, והביאו אותה אליו, כדי שייקחה לאישה. בנקודה זו, לפני שקיים איתה יחסים, שלח ה' מחלה לכל אנשי חצר המלך, אשר מנעה מהם לקיים יחסי מין וגרמה לייסורים גדולים. פרעה הבין לבסוף כי היא נשואה לאברם, החזיר אותה חזרה אליו, וביקש מאברם להתפלל לשם החלמתו והחלמת אנשיו, תוך שהוא מעניק להם מתנות.

נעירה 4: אנו רואים לפיכך שגם שרי התברכה על-ידי ה', והתקדשה כדי שטהרתה לא תחולל על-ידי אף אדם. מאחר שכעבור מספר שנים ירדו בניו של יעקב אבינו למצרים ויהפכו לעבדים, תוך שהם עוזבים את נשותיהם ומבצעים עבודות פרך, התקדשות זו של שרי הפכה לסימן הגנה עבור הנשים של עבדי בני ישראל, והן לא הוטרדו על-ידי המצרים.

הברכה לאברם הייתה גם גשמית וגם פיזית, ככתוב: "וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" (שם, י"ג, 2).

נעירה 5: אברם בברכתו ובהתקדשותו היה חייב להיפרד מלוט אחיינו, אשר הגיע עם אברם ושרי לארץ כנען. לאחר מכן ברך ה' את אברם בברכת הירושה לארץ צאצאיו: "יד וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.  טז וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה.  יז קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה" (שם, 14-17).

נעירה 6: בהמשך אנו רואים כיצד בורך אברם בעצמה ובהגנה מוחלטת במלחמה שהשתתף בה כנגד חמישה מלכים, שנלחמו בארבעה מלכים אחרים באזור סדום ועמורה. לוט שחי בסדום, נלקח בשבי. "יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.  טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" (שם, י"ג, 14-15).

נעירה 7: בהמשך ניתן לקרוא על פעולה שקידשה אף יותר את אברם. כשמלך סדום הגיע כדי לברך את אברם, ורצה להעניק לו שלל מלחמה, אברם סרב: "כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם:  הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  כג אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם.  כד בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי:  עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם." (שם, 22-24).

נצחונו של אברם היה מדהים, מאחר שאנשיו היו מעטים, אך הוא הושג בשל השבועה שניתנה כי כל פעולותיו יהיו למען ה', ללא צורך בתמורה כספית כלשהי.

נעירה 8: באותו מעמד באזור ים המלח, מלכיצדק, מלך שלם (שמה הקודם של ירושלים) פגש את אברם. באופן מפתיע, התורה מצהירה בבירור כי מלכיצדק לא היה רק מלך שלם, אלא גם כהן לאל עליון. שום דבר נוסף לא נכתב בתורה על האיש, מלבד הפסוקים הבאים: "יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן.  יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר:  בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל" (ויתן לו – אברהם העניק את המעשר).

נעירה 9: שימו לב כי מיד לאחר מכן דיבר אברם גם כן על אל עליון, קונה שמים וארץ, בדומה למלכיצדק, מה שמסמל מכנה משותף ביניהם. ואכן שניהם קיבלו את המושגים הללו מבית הספר הנסתר של שם ועבר. אין ספק שהאזכור של מלכיצדק הוא אזכור משיחי נסתר. מספיק כאן לומר שעבור ברכת ה' לאברהם, היה צורך, לשם הגשמה היסטורית, בסימן המלך המשיחי, או הכוהן המשוח לשם הרחבת ברכת ה' את אברהם להמון גויים.

אמונתו של אברם היא מגן: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד" (שם, ט"ו, 1).

נעירה 10: ממה אברם פחד? ליבו הוטרד מן העובדה שלמרות הבטחת ה', הנוגעת להרחבת הברכה הנוגעת לצאצאיו, לא היו לו ילדים, והוא היה כבר בן 80 שנה, כששרי צעירה ממנו בעשר שנים. ציערה אותו עובדה זו לא בשל ספקות הנוגעות להבטחת ה' עצמה, אלא מכך שאולי הוא עצמו לא ראוי מספיק להשלמת ההבטחה. אברם ידע כי לא מעט אנשים מתו בגללו, לכן ה' אמר לו כי אל לו לחשוש, וכי גמולו יהיה שלם. ה' הבטיח לאברם כי הוא משמש כמגן סביבו, וכי זכויותיו לא יקטנו.

נעירה 11: עם זאת, איננו יכולים לומר כי חששותיו של אברם הנוגעות לצאצאיו גרמו לו לחולשה באופן כלשהו, ככתוב: "ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.  ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.  ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.  ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (שם, 2-5).

נעירה 12: התורה מספרת כי אברם האמין בדבר ה' שניתן לו, ואמונתו, באופן מנוגד למצבו, נחשבה על-ידי ה' כ"מעשה צדקה או צדק": "וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה." (שם, 6). מדובר, כאמור, בדרגת שלמות נעלה שנכללת בברכת אברהם, מאחר שאין חובה להאמין במה שמנוגד למצבם הטבעי של הדברים, אלא אם מדובר בדבר ה'. אמונת אברם בנוגע לצאצאיו היא לפיכך נעלה, מאחר שהיא מכירה בהתערבות האלוהית שיכולה להתגבר על מצבים.

נעירה 13: בנוגע לאותה התגלות אלוהית נכתב: "וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ" (שם, 7).

למעשה, ה' הציל את אברם מכבשן האש הנורא, כאשר היה הוא באור כשדים, כידוע במסורת. ה' הזכיר לו כי כפי שהצילו באופן שמעבר לסדר הטבעי בעולם, כך יעניק לו יורשים, גם אם יהיה צורך בניסים מחוץ לטבע כדי להגשים זאת.

נעירה 14: נציין כאן כי מבחינת אברם היה עדיף אם היה מסיים את פנייתו לה', אך הוא העדיף לבקש מה' סימן לירושה זו: "וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה." (שם, 8). היה זה קושי של אברם, אשר נפתר על-ידי סימן, שבו היו גם מרכיבים קשים מאוד: "ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.  י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר.  יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם.  יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.  יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.  טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה.  יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.  יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי." (שם, 9-20). 

נעירה 15: ה' ברך את אברם בברכת ירושה חזקה. שרה, שנקראה אז עדיין שרי, הייתה עקרה, ואף עברה את הגיל שבו ניתן להיכנס להריון. איננו יכולים לדמיין את הקשיים הנפשיים שהיו לשרה אמנו. לאחר 10 שנות עקרות עם אברם, היא נתנה את משרתה, הנסיכה המצרית לשעבר, הגר, לאברם כאישה, כדי שהיא, שרי, "תיבנה" ממנה. גם פעולה זו לא הביאה לתוצאה רצויה מבחינת שרי. הגר, שנכנסה מיד להריון, התחילה לדמיין כי היא היורשת האמיתית של ברכת אברהם ולא שרי, מאחר ששרי לא נכנסה להריון בכל השנים הללו, והיא הרתה באופן מיידי. בשל כך, שינתה הגר את יחסה אל שרי, והחלה להשתחצן מולה, בניגוד ליחס הצנוע שלה כלפיה בעבר.

נעירה 16: הקושי של שרי היה גם ביחס לאברם, מאחר ששמחתו מהתעברות הגר, גרמה לו לא לבקר אותה כלל, אף על פי ששינתה את יחסה כלפי שרי. חז"ל הסבירו כי כעסה של שרי כלפי אברם היה מוצדק, מאחר שבברכתו אל ה', הוא לא ביקש שיורשיו יהיו משרי. בכל מקרה, אברם חשש גם הוא מזעמה של שרי, מאחר שהיא הייתה אשתו האמיתית, ואל שדי קידש אותה והציל אותה מידי פרעה. על-מנת לתקן את טעותו, הוא אמר לשרי: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ" (שם, ט"ז, 6).

נעירה 17: הכתוב מספר על כך ששרי הקשיחה את יחסה להגר וגרמה לה לברוח למדבר. העובדה היא כי מחשבות ה' אינן מחשבות האדם, ואין דרכי ה' כדרכי האדם, מאחר שה' יכול להביט קדימה לעתיד, ואילו האדם ראייתו היא קצרת טווח. אברם לא יכול היה עדיין להבין מה קרה. העולם יבורך בצאצאיו, ואומות רבות תצאנה ממנו. הברכה המיוחדת לבני אברהם הנבחרים תגיע דרך יצחק, שנולד לשרה, אך היו עוד מספר מטרות היסטוריות להגשים לפני הלידה הניסית של יצחק.

נעירה 18: המטרה החשובה ביותר הייתה ברכת ישמעאל, בן הגר, אשר ממנו יצאו האומות הערביות הגדולות. לכן כאשר הגר נמלטה, התרחש המקרה הבא: "ז וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-עֵין הַמַּיִם--בַּמִּדְבָּר:  עַל-הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁוּר.  ח וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי-מִזֶּה בָאת--וְאָנָה תֵלֵכִי; וַתֹּאמֶר--מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי, אָנֹכִי בֹּרַחַת.  ט וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ.  י וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב.  יא וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ.  יב וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן" (שם, 7-12).

נעירה 19: הגר הקשיבה לדברי ה', חזרה לשרי, וישמעאל נולד כשאברם היה בן 86. אברם אהב ללא ספק את ישמעאל מאוד, ולעיתים אף חשב שאולי הוא היורש המובטח, וכאילו שרי ילדה אותו, אך 13 שנים לאחר מכן, כשאברם היה בן 99, ה' התגלה אליו ואמר: "וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים." (שם, י"ז, 1). אברם נפל על פניו, וה' המשיך לדבר אליו: "ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד.  ג וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לֵאמֹר.  ד אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.  ה וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.  ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.  ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם.  י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.  יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.  יד וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר" (שם, 2-14).

נעירה 20: עניין ברית המילה הוא חשוב ביותר בדרך לשלמות שיועדה לאברהם. הוא גם יצג נקודה מבדילה בין צאצאי ישמעאל לאלו של יצחק, מאחר שיצחק לא נולד עד שאברהם נימול. הייתה זו התקדשות מאוחרת, ההכרחית להולדת הצאצא שנבחר לקבל את הברכה המיוחדת במסגרת זרעו הנבחר של אברהם.

אל לכם להתבלבל. גם ישמעאל בורך על-ידי ה', והובטח לו כי יהיה אב לאומות רבות. שמו מסמל גם הוא את הברכה: ישמע-אל את ברכתו, היכן שיהיה. כך גם ישמעאלים יתקשרו לברית המילה ולאמונה האמיתית באל חי אחד. מאוחר יותר בהיסטוריה עניין זה יהפוך לחוק בדת האסלאם.

נעירה 21: בתוכנית האלוהית של גאולת האנושות ההיסטורית, עם אחד נבחר בין כל העמים להיות עד לגאולה הראשונה ממצרים ולקבל את חוק ה' בסיני. לאחר מעמד הר סיני, בני ישראל הפכו אחראים לשאת את דבר ה' וחוקו במהלך ההיסטוריה, והם שימשו גם כנקודת המשען בתוכנית הגאולית, עד לגאולה השלישית השלמה של ישראל ואומות העולם.

זו הייתה הסיבה שסימן ברית המילה הקדוש ניתן על-ידי ה' לאברהם, כאשר היה הוא בן 99 שנים ולא לפני כן. ישמעאל בורך גם הוא, בזכות אברהם אביו. גם הגר נשאה את האמונה האמיתית שקיבלה מאברהם ושרה.

נעירה 22: עם זאת, הבן הנבחר לקבל את הברכה המקודשת של אברהם לצאצאיו, היה יצחק משרה אמנו. כפי שאנו רואים, מערכת היחסים הפנים משפחתית לא הייתה פשוטה, ולבסוף חלה הפרדה בין אברהם ושרה ובין ישמעאל וצאצאיו. בכל מקרה, נקודת ההפרדה בין ברכת ישמעאל לברכה המקודשת הייחודית של יצחק נקבעה על-ידי ברית המילה, ויצחק היה הילד הראשון שנימול אי פעם, שמונה ימים לאחר לידתו, בקדושה הייחודית של המצווה.

בתורה נכתב: "וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר" (שם, 14).

נעירה 23: אל תחששו, בני שבט מדומדו. בגאולה השלמה ברית המילה חוזרת עבור מי שרוצה לבצעה. מי שלא ירצה למול את עצמו, יוכל להתחייב למול את בניו. המוסלמים אימצו, כאמור, את סימן ברית המילה, בעוד הנצרות לא קיבלה אותו. למעשה, סימן ברית המילה הוא לא רק סימן של מצווה לאברהם אבינו, אלא סימן של אמונת אברהם המונותיאיסטית והאמיתית.

מדובר אם כך במציאות היסטורית שלפיה הנוצרים, בשל אמונתם בשילוש ולא באמונה המונותיאיסטית הטהורה, לא יכולים היו לקבל את ברית המילה.

נעירה 24: סיבה נוספת, שהוסברה בכתבו של פאולוס מתרסוס, שליחו של ישוע, הייתה שברית המילה שהתבצעה על-ידי היהודים (האסלאם הגיע כ-600 שנה לאחר הנצרות) גרמה לכך שהנימול מחויב בכל המצוות, אך מאחר שפאולוס הפריד את הנוצרים החדשים מחוק התורה, תוך אמירה כי הם ילכו רק בדרך חוק ישוע, אסר הוא עליהם לבצע את ברית המילה. על-ידי כך, חוקי התורה לא חלו עליהם.

האסלאם קיבל את ברית המילה במסגרת חוק הקוראן, ועל-ידי כך הופצה ברית המילה לעמים אחרים, כפי שראוי היה להיות. ייתכן והחוק או המנהג האסלאמי בנוגע לברית המילה משתנים במאה האחרונה, והיא נערכת בגילאים מוקדמים, ולא בגיל 13 כבעבר, מה שיכול לגרום לכאב רב. בגיל 8 ימים התינוק הוא כחמאה, ובכיו לאחר ברית המילה אורך כ-5 דקות בלבד.

נעירה 25: בכל מקרה, קיים הבדל בין ברית המילה היהודית והמוסלמית: לברית המילה היהודית יש שתי דרישות: חתיכת העורלה ("מילה") ומשיכתה לאחור ("פריעה"). לפי החוק היהודי, אם הפריעה לא מתקיימת, המילה לא חוקית, אלא אם מדובר באדם מבוגר, כאשר הפריעה אינה אפשרית. גם עניין זה מסמל את ההפרדה בין הברכה המקודשת של יצחק וברכת ישמעאל.

בגאולה השלמה, ברית המילה ("מילה", וכשאפשר גם "פריעה") מורחבות לאלו שבמזבח העמים (מזבח מלכיצדק), ללא מחויבות למצוות התורה המיועדות לבני ישראל.

נעירה 26: "טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.  טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.  יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (שם, 15-17).

אברהם אבינו נדהם מן ההבטחה האלוהית. מקור צחוקו, מסבירים חז"ל, לא נבע מחוסר אמונה, אלא מתדהמה מוחלטת. נוסיף כי התדהמה הייתה כה גדולה, עד שאברהם התקשה להתמודד איתה, אחרת לא היה הוא אומר מיד: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (שם, 18).

נעירה 27: לא היה זה חוסר אמונה, כאמור, אלא אהבה עמוקה לישמעאל, שבלבלה אותו. העניין מאושר בדברי ה' בפסוקים הבאים: "יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.  כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד:  שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.  כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת." (שם, 19-21).

זוהי ההוכחה הברורה ביותר לכך שישמעאל היה אהוב ומבורך על-ידי ה', אך הברכה המקודשת יועדה לעם הנבחר שמקורו ביצחק משרה.

נעירה 28: אברהם ביצע את ברית המילה על עצמו, על ישמעאל ועל כל הגברים במשק ביתו. אברהם היה בן 99 וישמעאל בן 13. היה זה די קשה עבור אברהם, בגיל כזה, למול את עצמו ועזרו לו חבריו הקרובים ענר, אשכול וממרא, שאיתם היה הוא בברית חברות. ידוע הוא כי הכאב בברית מילה לאדם מבוגר הוא הכי חזק ביום השלישי.

נעירה 29: ביום השלישי, כשאברהם ישב בשמש, מחוץ לאוהל, כדי להחלים, הופיעו בפניו שלושת מלאכי ה', בצורת אנשים. אברהם, שחשב כי הם אנשים רגילים, הפציר בפניהם כי יהיו אורחיו, אפשר להם לרחוץ את רגליהם, לשבת מתחת לעץ, לאכול יחד איתו ולישון באוהלו באותו הלילה, כדי לאגור כוחות למסע שבימים הבאים. הם הסכימו. עבור אברהם אבינו, מלבד האמונה עצמה, הפעולה היקרה ביותר הייתה להזמין אנשים אחרים להתארח באוהלו, ולשרת אותם בכבוד ובדרך הטובה ביותר שניתן, תוך הענקת אוכל, שתייה ומקום לינה. נוהג זה הפך בהמשך למנהג "הכנסת אורחים" במסורת היהודית, כובד מאוד על-ידי הבדואים במדבר, שהיו למעשה צאצאיו הראשונים של ישמעאל, ועד היום מיושם על-ידי ערבים ומוסלמים.

נעירה 30: שלושת המלאכים הגיעו משלוש סיבות: 1. למסור הודעה על ההיריון הקרוב של שרה. 2. להציל את לוט ומשפחתו מגזרת השמד של סדום ועמורה. 3. להרוס את הערים הללו. בתחילת המפגש ותוך כדי הארוחה, אברהם לא הבין עדיין כי מדובר במלאכים, עד לפסוקים הבאים: "ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.  י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו.  יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים.  יב וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן.  יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי.  יד הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה בֵן" (שם, י"ח, 9-14).

נעירה 31: אברהם אבינו צחק לפני כן משמחה גדולה, וכעת שרה אמנו צחקה עם ספק כלשהו בליבה, מאחר שידעה שכאשר מסתיים מחזור האישה, אין לה אפשרות לשאת ברחמה ילד. נאמר במסורת שכאשר שרה החלה ללוש את הבצק כדי לעשות את העוגות שאברהם ביקש, חזר אליה המחזור הוסתי: "ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ" (שם, 6-8).

נעירה 32: שימו לב שאברהם בעצמו קם לשרת את האורחים, ועדיין לא ידע כי הם מלאכים. הדבר בא ללמד אותנו עד כמה אברהם אהב לבצע מעשה טוב של הכנסת אורחים ושירותם ככל שניתן. אך מה קרה עם העוגות של שרה? מדוע הן לא הוגשו? המסורת מסבירה כי מאחר שהמחזור הופיע, העוגות נפסלו מהגשה. אם אכן זו הסיבה, מדוע לשרה עדיין היה ספק, לאחר שראתה את השינוי המדהים על עצמה? ניתן לסלוח לשרה אמנו. היא הייתה מבולבלת. לאחר 89 שנה, חוזר אליה המחזור, ומלאך ה' מנבא לה כי בעוד שנה היא תלד בן. מי לא יסלח לה על בלבול כזה!

חיבור 9

9. אם אתה אוהב את ה' ומפתח לשון חמורית, הוא יאפשר לך לטעום את הכוכבים.

נעירה 1: כל סוג של צחוק היה מעורב בהגעתו של יצחק. אברהם צחק, שרה צחקה, וכבר בנבואה לשרה כי תלד בן, נאמר כי שמו יהיה יצחק.

נחזור בהמשך לצחוקו של יצחק. בינתיים נאמר כי ייוולד, אך הוא עוד לא נולד. אברהם אבינו ליווה את מלאכי ה' כשעזבו, ועדיין לא הבין את מטרות הגעתם של שני המלאכים האחרים. "טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי סְדֹם; וְאַבְרָהָם--הֹלֵךְ עִמָּם, לְשַׁלְּחָם.  יז וַיהוָה, אָמָר:  הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.  יח וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו" (שם, 16-19).

נעירה 2: ה', בהמשך לדברי המלאכים, הבהיר לאברהם כי הוא מתכוון להרוס את סדום. עובדה זו היא יוצאת דופן. גזרת שמד הוטלה על העיר סדום, על עמורה ועל עוד שלוש ערים המקשרות ביניהן, בשל התועבות והמעשים השנואים שנעשו בהן. ה' אלוהי אברהם, שברך וקידש את אברהם, אמר לעצמו כי אין זה הוגן שהגזרה תתרחש מבלי שעבדו הנאמן יידע על כך.

משימת אחד משלושת המלאכים הייתה להציל את לוט ואת משפחתו. בזכות אברהם, לוט יינצל. ההחלטה של ה' לספר זאת לאברהם לא קשורה לכך, אלא הסיבה היא עמוקה יותר. ה' רצה להעניק לאברהם את האפשרות להתערב באופן כלשהו בהחלטה, באמצעות תפילה או באמירת דברי סנגוריה, לפני שהגזרה תיפול על הערים הסוררות. אולי תימצא דרך כלשהי למנוע את הגזרה.

נעירה 3: כשה' סיפר לאברהם על החלטתו להרוס את הערים על יושביהם, אברהם הוטרד מכך מאוד, תהה האם אין אנשים זכאים בעיר וחשש כי גם אם יהיו מעט, הם יושמדו בשל חטאי אחרים ללא משפט: "כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה; וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה.  כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר:  הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע" (שם, 22-23).

לא הייתה זו חוצפה מצידו של אברהם אבינו. העזה, אך לא חוצפה. אהבתו הגדולה לאנשים אחרים, רצונו להגן ולסנגר עליהם היה בטבעו. הוא חשב כי ביניהם היו אנשים זכאים, ולפיכך אין זה ראוי כי הם יושמדו בשל חטאי השאר.

נעירה 4: זו הייתה השורה העיקרית בדברי ההגנה שלו. משמעותם הייתה עמוקה. מבחינת אברהם אבינו היותו של ה' מושלם משמעותה גם כי הצדק שלו הוא מושלם. הוא גם ידע היטב שהשכל האנושי לא מגיע להסקה האלוהית, אך מאידך, צדק אלוהי כלפי בני אדם ראוי להיות מובן על-ידי בני אדם.

לא מדובר באינטלקט אנושי כנגד היגיון אלוהי. אם אנשים נשפטים על מעשיהם, עליהם לדעת תחילה מה צודק ומה לא, מה אהוב וטוב כלפי ה' ומה רע ושנוא. אברהם רצה להבין, כמה שניתן, כיצד הצדק האלוהי עובד במקרה של גזרות המיועדות ליפול על קהילה או עיר שלמה. אם אין אנשים טובים בה, גם אינטלקט אנושי יכיר בצדקת הגזרה.

נעירה 5: לפיכך בפסוקים הבאים, ניסה אברהם להתייחס למידות גזרה אלוהית נוראית כזו: "כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.  כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט." (שם, 24-25).

ההגנה של אברהם התקבלה על-ידי ה'. "לגיטימי" להשתמש בהיגיון אנושי כדי להבין את צדק ה' כלפי בני אדם. ואף חשוב מכך, רצוי ללמד סנגוריה על אנשים אחרים בפני ה': "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר--וְנָשָׂאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם." (שם, 26).

נעירה 6: אברהם הבין מיד מתשובת המלאך שדיבר בשם ה', שדברי ההגנה שלו מקובלים ורצויים, ולפיכך הוא המשיך: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר--וְנָשָׂאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם." (שם, 27).

הפסוק גרם לי לחייך, מאחר שלכאורה אברהם אבינו שאל את השאלה בדרך "יהודית" מתוחכמת, אך לא! אברהם אבינו לא ניסה, חס ושלום, להיות חכם יותר מה'.

נעירה 7: רש"י, גדול פרשני התורה, הסביר כי סדום הייתה למעשה שם קיבוצי לחמש ערים, כשסדום העיר הייתה הגדולה שבהן. כשאברהם שאל האם קיימים 50 צדיקים בעיר, הוא התכוון לכך שיהיו 10 בכל עיר, ובהמשך שאל האם חסרים 5, דהיינו פחות 1 מ-10 בחמשת הערים או 9 בכל עיר. הוא קיבל תשובות חיוביות. המספר 10 הוא חשוב בתורה, ומייצג מניין. לעיתים, כשאחד חסר ויש רק 9 אנשים, ה' בנוכחותו הקדושה, משלים את המניין. זו הייתה שאלתו של אברהם. עשרה אנשים בכל עיר היו מבטלים את הגזרה, ואם היו 9 בכל עיר, ה' היה "משלים מניין", כך שגם אז גזרת השמד הייתה מתבטלת.

נעירה 8: אברהם המשיך ושאל האם 40 אנשים זכאים יצילו את העיר. רש"י, עליו השלום, הסביר כי הסיבה לכך שאברהם לא שאל: "ואם יהיו חמישה צדיקים פחות", אלא ציין ישירות את המספר 40, היא כי ידע ש-8 זכאים בכל עיר לא יספיקו. מדוע? בשל דור המבול. נח, אשתו, שלושת בניהם ונשותיהם היו יחד 8, מה שלא הספיק כדי למנוע את השמדת האנושות.

שאלת אברהם אם כך התייחסה לעשרה אנשים בארבע ערים, וכששאל בהמשך בנוגע ל-30, הוא התייחס ל-3 ערים וכך הלאה. ה' ענה בחיוב לכל שאלה, מה שגרם לאברהם להפסיק את שאלותיו.

נעירה 9: למרבה הצער, לא נמצאו יותר מ-10 צדיקים באף אחת מן הערים, ולבסוף רק לוט ושתי בנותיו ניצלו. גם אשת לוט הוצאה מהעיר על-ידי המלאך, אך לא מילאה את דרישתו לא להביט לאחור לעבר העיר, כשהיא הושמדה באש וגופרית על-ידי ה'. היא הביטה אחורנית והפכה לנציב מלח. הסיבה לבחירה בלוט, באשתו ובשתי בנותיהם הייתה בשל קרבתם לאברהם, לא בשל זכויותיהם[16], ולכן הם לא הורשו להביט על עונש ה' כנגד סדום ועמורה. בהמשך, התורה מסבירה את מקור שני העמים: עמון ומואב, שנולדו מיחסי גילוי עריות בין לוט ובנותיו. כאשר השלושה ניצלו, והגיעו לצוער, הם סברו כי העולם כולו נחרב, אף אחד לא נשאר, ולכן הייתה זו חובה מבחינתם להקים זרע ליצירת הדורות הבאים. במשך שני לילות הבנות השקו את אביהם יין, עד אשר השתכר ואפשר לבנותיו לשכב עמו ולהרות מזרעו.

נעירה 10: זכרו, בני מדומדו יקרים, כי ניסיונו של אברהם אבינו להגן על הערים ולהעלות את טיעוניו בפני ה', התקבל. גם בתורה שבכתב ובעל-פה נאמר כי על בני ישראל להבין כל פרט בה, ככל שההיגיון האנושי מסוגל, ולקבל את חוק ה'. כך ביחס למשנה, לתלמוד ולמסורת היהודית.

זכרו שמאוחר יותר בהיסטוריה, החל מתקופת מרדכי הצדיק, ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, עם עצמת עלייתם, עלו כל יום לבית הדין של מעלה וקיבלו את הגזרות הקשות שצפויות לרדת לעולם, על בני אדם או על אזור כלשהו. הם מקודשים מאוד ואהובים על-ידי ה', ובהם משתקף מקור דברי ה' לאברהם: "וַיהוָה, אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" (שם, י"ח, 17).

נעירה 11: גזרות קשות לא יורדות לעולם, לפני שהן נמסרות לצדיקים הנסתרים האמיתיים, שמקבלים רשות חופשית להביע את דעתם, להתפלל ולקבל על עצמם את עצמת הסבל לביטולן החלקי או המלא. פעולתם קדושה בפני ה', וכך היה במשך 2600 שנה. סבל הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, סגר את המעגל, כאשר בדור הרביעי הנוכחי הצדיקים לא יכולים ליטול על עצמם גזרות, אחרת דור זה לא יושלם. אנו, בעזרת השם, עוד נדון בעניין בטקסט אחר, אך כעת נחזור לסיפור אברהם ושרה.

לפני הולדת יצחק, התורה מספרת לנו על מקרה נוסף שבו נאלץ אברהם לטעון כי שרה היא אחותו. זה קרה כאשר נדדו הם לארץ גרר, שבה שלט המלך אבימלך. שוב, כבמקרה פרעה, החליט אבימלך להתחתן עם שרה לאחר שראה אותה. היא הייתה בת 99, אך יופייה לא דעך. המחזור שלה חזר, ואיתו חזרו אליה נעוריה: "ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל.  ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג.  ה הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת.  ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.  ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ" (שם, כ', 3-7)

נעירה 12: ושוב, כל אנשיו של אבימלך חלו במחלה קשה, שלא אפשרה להם לקיים יחסי אישות. אבימלך קיבץ אותם בבוקר וסיפר לכולם מה קרה. בהמשך הוא קרא לאברהם וביקר אותו על מה שעשה, אך אברהם הצטדק ואמר כי מאחר שחשב שיראת ה' לא קיימת במקום, הוא חשש שיהרגו אותו, ולכן סיפר ששרה היא אחותו. אבימלך העניק לאברהם צאן ובקר, עבדים ושפחות, והחזיר לו את שרה: "וּלְשָׂרָה אָמַר, הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ--הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל, וְנֹכָחַת." (שם, 16). לאחר מכן, התפלל אברהם לה', שריפא את אבימלך ונשיו כדי שיוכלו ללדת ילדים: "יז וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ.  יח כִּי-עָצֹר עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל-דְּבַר שָׂרָה, אֵשֶׁת אַבְרָהָם" (שם, 17-18).

נעירה 13: "א וַיהוָה פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.  ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים.  ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק.  ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים" (שם, כ"א, 1-4).

איזו תוכנית, בני מדומדו יקרים, איזו אמונה, איזו סבלנות, איזה סבל, איזו שמחה גדולה וצחוק עם הולדת יצחק.

נעירה 14: אל תחשבו שהדבר לא יקרה יותר. הוא בדרך. עם קלפי החמור הנבואיים שלי אני מודע לסימן מאה השנים, המותאם ל''ימות המשיח'' – מונח שידוע במסורת, אך לא מוזכר בה זמנו או משכו. אנו יודעים כי ימות המשיח נמשכים מ-1948 ועד 2047.

הסימן הגדול של הולדת יצחק יגיע בסוף, והוא יכלול את השמחה הגדולה והצחוק של העם היהודי ושל העולם, עם הקמת בית המקדש השלישי, שלא ייהרס יותר. הדור הרביעי הגדול והנורא יסתיים, ודורות הגאולה השלמה ייוולדו. בניית בית המקדש השלישי הגדול, הנקרא גם בית התפילה בעל 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, תהיה לא פחות מדהימה וניסית מהולדת יצחק.

נעירה 15: העם היהודי, ברוח שרה אמנו, יתחדש, יתעורר ויחוש שוב את זרימת הדם הניסית. העם הנבחר יהיה עד לתחיית מעגל החיים, גם אם בצחוק של ספקנות. אך הספקנות תתבטל כאשר יובן כי הכל אמיתי: אלוהי ישראל - אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, הבטיח זאת וקיים.

כל קשקוש טיפשי יתפוגג, וכולם יראו, יחושו וידברו על פלאי ה' ועל תוכניתו הנהדרת, שהביאה את ישראל ואת העולם בחזרה לאמונה האמיתית והחיה של אברהם. לא רק בית המקדש שייבנה בירושלים ובבאר שבע ידהים את כולם, אלא גם הבשורות הגדולות של הגואל חיים ושל הגאולה השלמה. זה לא עניין פשוט, כפי שאתם ודאי מבינים, בני מדומדו תמימים. דברים חדשים הם קשים עבור בני ישראל לאחר מאות רבות כל כך של גלות. יש דברים רבים כל כך שעליהם להסתגל אליהם.

נעירה 16: היהדות המיסטית תתברר כטעות. תפיסה חדשה של שליחות עם ישראל ככהן לאומות תשנה את תפיסתה. יהודים יהפכו לענווים באמת השליחות המשיחית של ישוע, כריסטו של העמים, והם יאמינו בבשורת המלאך מיכאל, כי שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים.

בנקודה בה אנו עומדים כעת, 44 שנים לפני שנת 2047, המצב בו יהודים יכירו בשליחות ישוע נראה בלתי אפשרי, אך הוא יקרה. העניין הובטח על-ידי אל שדי, בדומה להבטחה לאברהם ולשרה כי ייוולד להם בן.

נעירה 17: פרק נ"ג בספר הנביא ישעיהו יובן ויורגש במסגרת האור החדש והרוח החדשה של הגאולה השלמה. הבנה תעניק דרך של שמחה, ושמחה תוביל להבנה חדשה. המלכה אסתר תצא מארמונה ומגילת אסתר החדשה תופץ בשפות השונות של מלכות אחשוורוש, מה שיותאם ל-127 שנות חיי שרה אמנו ול-127 המדינות של מלכות אחשוורוש. בישראל הארמון הוא בית ספר אסתר, שבו יילמדו הכתבים של ספר משנת חיים, אם ירצה ה', ומשם יופצו הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הצדיק חיים.

נעירה 18: בשל הולדת יצחק, כאשר סימן כוכב אברהם יגיע לציון מאה שנה מ-1948, הוא ישלים את מסלול 4000 השנים של כוכב אברהם, מה שייצג את הלידה מחדש של האנושות באמונה האמיתית של אברהם, וישלים 65 שנה של הדור הרביעי האחרון.

הולדת יצחק והצחוק ההיסטורי הגדול שהוא מביא, מייצגים את הגילוי לעולם של סימני יצחק. אני אסביר לכם יותר, בעזרת השם, על שלוש מערכות הסימנים של השם המשולש של ה', אהיה אשר אהיה, המחזיקות את סימני אברהם, יצחק ויעקב. בשם הקדוש של האל נכללת התוכנית האלוהית להבאת הגאולה לישראל ולאומות העולם.

נעירה 19: השם האמצעי "אשר" נקרא השם הנסתר. הוא נראה כמילת חיבור בין השם הראשון והשם האחרון, אך מרבית ההיסטוריה חבויה בו, והתחלת תקופתו היא בימי אליהו הנביא, זכרו לברכה, לפני כ-27 מאות. כך גם הגאולה השלמה של העם היהודי בגאולת פורים נסתרת באות "שין", והשליחות המשיחית של ישוע נכללת באות "ריש". בתחילת הדור הרביעי, המקביל לתחילת ירידת הסימנים השלמים בזכות הגואל חיים, מתגלים ההיבטים ההיסטוריים של השם "אשר" ביחד עם הסימנים השלמים של השם האחרון "אהיה".

נעירה 20: עם זאת, אופי הגילוי עדיין נסתר ולא יכול לצאת לעולם. שתי המערכות של הדברים החדשים, זו של השם "אהיה" האחרון וזו של השם "אשר" עדיין אינן יכולות להיות מובנות או להתקבל בעולם היהודי. שתי המערכות של הדברים החדשים חייבות לעלות על הכתב ולקבל הסבר בספר משנת חיים, אך כל עם ישראל עדיין מעורב בבלבול של ''ימות המשיח''. הכל צריך להישאר כעת בארמון המלכה אסתר, עד שמלמעלה יינתן אישור לחשוף את התכנים.

בא הזמן, בני מדומדו. הכל תלוי בזמן, והוא כתוב בכוכבים. כאשר הזמן הגדול והמיוחד של התקופה העצומה, הייחודית והנוראית של כוכבי הגאולה מגיע, הכל יקרה כפי שה' הבטיח. הביטו בעולם וראו שהכוכב הגדול של אברהם חזר. הגואל חיים נבחר. הבשורות החדשות ירדו, ואמנם הביטו וראו עד כמה העולם רחוק מן האמונה המונותיאיסטית של אברהם אבינו. הביטו על אפריקה, על הודו, על העולם האסיאתי, על מדינות ברית המועצות לשעבר, על דרום אמריקה, על המדינות הקתוליות, האורתודוכסיות והפרוטסטנטיות ומדינות ערב רוויות השנאה, הביטו על הדוקטרינות המיסטיות השקריות.

נעירה 21: איך כל זאת ישתנה תוך 40 שנה בלבד? בא הזמן. תקופת הדור הרביעי כבר כאן, אך רובה עדיין לפנינו. עד כה הכל התקדם, אך כעת בא הזמן, וכוכבי האמת החלו במסלולם. מהם כוכבי האמת? אלו הם כוכבי הגאולה השלמה. הבה נסמוך על אל שדי, מאחר שהוא היחיד שיכול להצילנו.

"ה וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.  ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי.  ז וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו" (שם, 5-7).

נעירה 22: ה"אלף" בשם "אהיה" הראשון מתייחסת לאברהם, בסימן האמונה הטהורה של אברהם באל חי אחד. כוכב אברם בעצמו, כאב המרומם, חי באמונתו הנעלה עם אביו במלכות השמים. עם זאת, השם אברם היה חסר את היכולת להפוך לאב המון גויים, ולכן עם הוספת ה"הא", אברם הפך לאברהם, על-מנת להגשים את ייעודו.

ה"הא" המצורפת היא מקור לאות השנייה של השם "אהיה". מאחר שהיא ניצבת בהבטחת ה' להרחיב את אמונת אברהם לעולם, היא משמשת כמקור לגאולה עצמה. ללא הרחבת האמונה, לא תתרחש גאולה. הרחבת אמונת אברהם להמון גויים תשמש כתנאי לכך שקיים עם נבחר – זה שייגאל על-ידי ה' ויעניק את חוקו לכלל.

נעירה 23: כוכב שרה אמנו[17], ששמה היה שרי בתחילה, מרמז על היותה שליטה גדולה. ראו כיצד שרי שלטה על עצמה, תוך שהיא טוענת כי היא אחותו של אברהם ומובאת לפרעה כאשתו המיועדת. אמונתה באלוהי אברהם הייתה גדולה, והיא הייתה עדה להצלתו, אך כאשר אברהם היה צריך להוסיף לשמו את האות "הא", עבור הפצת אמונתו בעולם, שרה הזדקקה ל"הא" לשם הפצת האמונה לאומות שייצאו מיצחק, ובמיוחד יעקב, ששמו יהפוך לישראל. לפיכך קיבלה שרי את האות "הא", וה"יוד" שנלקחה משמה מוקמה כאות השלישית בשם "אהיה". שמו של יצחק מתחיל גם הוא באות "יוד".

נעירה 24: השם שרה לא שינה את משמעות שמה כשליטה. כפי ששרי שלטה על עצמה בסיפור פרעה, כך קרה גם בסיפור אבימלך, מלך גרר. האירוע הראשון היה סימן הגנה שנשות בני ישראל יזדקקו לו במצרים, כאמור. בסימן השני היה צורך בהגנה על הצניעות והאמונה האינטימית, שדרכה יבורכו נשות ישראל במהלך הדורות.

נעירה 25: לאברהם הובטח כי המון גויים ייוולדו לו, לא רק אלו שיצאו מיצחק ורבקה. מקומה של שרה קשור יותר ליצחק ולעם הנבחר שיצא מיעקב אבינו. לפיכך, למען הבטחת ה' לאברהם, היה עליו להביא תחילה את ישמעאל, ולא משרה. ניתן לומר כי החלק החיצוני יותר בברכת ה' לאברהם התגשם רק לאחר שהברכה האינטימית נשמרה לישראל. בשל כך, ה' סגר את רחמה של שרה עד לגיל 89, אחרת בנו הראשון של אברהם היה משרה, והעמים הגדולים שמקורם בישמעאל לא היו נולדים.

נעירה 26: מן האות השלישית "יוד", בסימן יצחק אבינו, נובע הצחוק ההיסטורי של האהבה והחכמה שמעניק ה' לעבדיו. מכוכב אברהם וכוכב שרה נולד הצחוק הגדול של כוכב יצחק, הכוכב המביא את הבניין החדש הנשאר בזמן.

בזמן הגאולה הראשונה של משה רבנו, ה"אלף" של השם "אהיה" הראשון הייתה באמונת אברהם, יצחק ויעקב, שהתקבלה על-ידי משה, בן עמרם ויוכבד. ה"הא" הייתה הרחבה של אמונתם בחמשת חומשי התורה של משה.

נעירה 27: ה"יוד" הייתה המסורת בעל-פה ודרכי החכמה הרבות שהתקבלו ממנה. אז כמו היום היא עדיין נסתרת לאומות העולם, ולמעשה, עד לפני 1500-1600 שנה, היא הועברה בעל-פה בלבד רק על-ידי יהודים. לאחר מכן נכתבו התלמוד הבבלי והירושלמי, אך לא כל המסורת שבעל-פה נכתבה בהם. התורה והמסורת שבעל-פה מתארות את ממלכת ישראל בארץ המובטחת, ואת ירושלים, העיר שנבחרה על-ידי ה' ובה שכן בית המקדש. לפיכך, ה"הא", האות האחרונה בשם "אהיה" הראשון, מייצגת את הגשמת המטרות הנוגעות לארץ ישראל ולירושלים: כיבוש ארץ כנען, הקמת הממלכה, בניית בית המקדש ובחירת הכוהנים והלווים.

נעירה 28: השם "אהיה" הראשון הושלם היסטורית על-ידי בניית בית המקדש הראשון בירושלים. בשורשיו שמקורם באבות, ה"אלף" מתייחסת לאברהם, ה"הא" לתורה, ה"יוד" ליצחק, וה"הא" האחרונה ליעקב אבינו. יעקב היה זה שיסד את הסימן של המקום המיוחד בו חלם את החלום בו מלאכים עולים ויורדים על הסולם שבין השמים לארץ, והוא זה שיצר את 12 שבטי ישראל. אלו שורשי העם היהודי, ממלכת ישראל ובית המקדש בירושלים. ה"הא" מייצגת את ההגשמה המוחשית של האמונה, החוק והחכמה של 3 האותיות.

נעירה 29: אל תחששו, בני מדומדו, אם נושאים אלו נמצאים מעבר להבנתכם. הם לא. להפך, יש לכם יתרון בלימודם, ללא דעות קדומות היסטוריות. אתם תבינו את הדברים בקלות רבה יותר בשלב זה מיהודים, נוצרים או מוסלמים. למעשה, הנכם מתנות לאנושות בזכות אברהם, אבינו המשותף, אף על פי שלא הכרתם אותו עד כה. זהו היתרון שלכם. לא נולדתם כצאצאי ישמעאל, לא כצאצאי יצחק, עשו או יעקב. לאחר מות שרה אמנו, אברהם אבינו לקח נשים נוספות כדי להפיץ את זרעו וליצור אומות נוספות. הילדים שנולדו מאברהם נשלחו ממנו מספר שנים לפני מותו, בנוכחות יצחק, וזאת למען מניעת בלבול עתידי בהתייחס לירושת יצחק.

נעירה 30: התורה מספרת שכאשר הם נשלחו, אברהם נתן להם מתנות ללא פירוט מה היו. במסורת נטען כי הם היו שמות טומאה לעשיית כשפים על-מנת לסייע להם בדרכם. שמות אלו היו שמות של שדים, וניתן לאותם צאצאים הכוח לקרוא להם ולהשתמש בהם. בזמנו של אברהם לא היה זה אסור, אך עם זאת אנו יכולים להיות בטוחים שאברהם הזהיר אותם שלא להשתמש בשמות אלו למטרות רעות.

נעירה 31: ברמת הסימנים, שורשי אברהם אבינו נמצאים בכם. רמות פנימיות של פשטות אמונת הלב נובעות מאברהם ונמצאות בתוככם. כאשר תחזרו ללמוד את שורשיכם האמיתיים, חכמתכם הגדולה והאמונה האמיתית של אברהם אבינו, תוּאר אמונתכם כאילו דילגתם על 4000 שנה של היסטוריה. זו תהיה דוגמא לביטוי אמונת אברהם בכם. אתם תהיו מתנה לאנושות באור האמת, בזכות מתנות אברהם אליכם. תבינו אז כי החשכה של אפריקה תהפוך לאור חדש.

נעירה 32: "יוד" ההארה והחכמה מביאה שמחה וצחוק. הולדת יצחק הביאה לשמחה גדולה מעבר לכל היגיון אנושי, אך עם זאת סימני יצחק הינם נסתרים ולא מובנים עד לסוף. עברו מאה שנים בחיי אברהם ו-90 שנים בחיי שרה עד להולדת יצחק. עברו 400 שנים מן הברית בין הבתרים ועד לגילוי ולשמחת אור התורה במדבר. עברו 4000 שנים עד להגעת הסימן הגדול של הולדת יצחק ולצחוק ההיסטורי והנבואי שבו. ההארה והחכמה החדשות נכללות בספר משנת חיים, שבה ניתן למצוא את המסורת החדשה של הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הגואל האחרון, מורה האנושות הנבחר, חיים.

חיבור 10

10. שתיקה – אם אתה נשאר שקט, תוכל לשמוע את הקולות של כוכבי הגאולה השלמה, אך אם תדבר, תוכל רק להצהיר עליהם.

7 באוגוסט 1987 – לזכר אבי האהוב, מוריס גרין.

דבורה חלמה שהיא ורוזה ראו מלאך (של הגאולה השלמה). הוא אמר להן: "אל תדאגו, אני שומר עליכן". -

ברוך השם, סימנים רבים התקבלו על-ידי המלאכים החדשים (כמו גם דרך המלאכים הידועים גבריאל, מיכאל, רפאל ואריאל) של ההגנה החדשה של הברית השלמה.

ה' אלוהינו מראה לנו סימנים ומלמד אותנו את משמעויותיהם. זהו הדור הגדול של סימני ה'. הוא מדריך אותנו דרך הסימנים השלמים הנפלאים של הגאולה השלמה. הוא מטהר אותנו באמצעות אזהרותיו נגד הרעות של הדור הרביעי השנוא, מאחר שירידת מלכות השמים היא חרב פיפיות. הטובות אינן יכולות לשכון בעולם עד שהרעות יושמדו לעד. רק הלבבות הטובים, שאמונתם מוליכה אותם לעשות טוב הם ילדי מלכות השמים.

מי הם ילדי מלכות השמים? ילדה פשוטה, אך מאוד יקרה, אהובה ואינטליגנטית בשם אנג'לה (היא כעת נשואה עם ילדים) מאזור דרומי באיטליה, שקיבלה סימן חשוב מן הזמן שבו ניסינו לייסד שם קהילה.

בחלומה, היא ראתה תחילה את פאולו, ובהמשך את פרץ, שהעניק שיעורים על אמונה לשני ילדים בגילאי 3-4. הילדים הסבירו למורה אודות הדברים שלמדו ואמרו: "האמונה האמיתית היא בלב כל אחד מאיתנו, מה שמשתקף בהתנהגותנו כלפי אחרים". - -

"מִפִּי עוֹלְלִים, וְיֹנְקִים-- יִסַּדְתָּ-עֹז: לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ; לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וּמִתְנַקֵּם" (תהילים, ח', 3).

לכל אדם יש אמונה אמיתית הטמונה בליבו, אך ההוכחה לאמונה זו מתבטאת בהתנהגותו כלפי הזולת. בקרב ילדים קטנים, העיוותים האינטלקטואלים עדיין לא התעצבו על-מנת להרוס את אמונתם הטהורה. עם זאת, מלבד עיוותים אינטלקטואלים, דוקטרינאלים ופסיכולוגיים, שלאחר מכן מכסים על האמונה המולדת הטהורה והטבעית של כל ילד, אם האמונה של אדם מבוצרת ב"דוקטרינה" של עשיית טוב וצדק עם הזולת, קרוב לוודאי שמאחורי ההתנהגות שוכנת אמונה אמיתית של הלב.

שפת הסימנים החדשה מראה כי מה שחסר בקרב האנושות הוא לא האינטלקט עצמו, אלא הצניעות. האינטלקט הביא ליהירות במקום לענווה. הסיבה לשליטת הבורות בקרב ההמון, במונחי התוכנית העליונה, היא שהעם הפשוט ניצל מן הדרכים הבוגדניות של היהירות האינטלקטואלית. במונחי התוכנית הנמוכה[18], ההמון נשאר בור על-ידי יהירים וחזקים, כדי שיהיה שבוי בתרבות הצריכה ויטעם מתבליני חוסר הצדק.

הברית החדשה חוזה שאותם בורים יקבלו את המוח החדש השפל, ומי שהינו בעל ידע, אך ליבו סגור בדרכי אהבה וצדקה, יוכל לקבל כעת את הלב החדש של הגאולה השלמה, הלב החדש שמנובא בספר ירמיהו, בזכות הגואל האחרון והמורה הנבחר, המדריך האהוב של האנושות, חיים.

נעירה 1: ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון היא הגילוי החדש של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הגואל הנבחר חיים. יש לזכור כי כשמדברים על הגילוי החדש של האמונה, כל האותיות הקודמות של שם ה' כגואל ישראל והעמים, אהיה אשר אהיה, נכללות ב"אלף". לכן, כל מה שחדש באמונה החדשה שמתגלה, לא סוטה ממנה באף דרך, ומחזיק ללא פשרות את האמונה המונותיאיסטית הטהורה של אברהם אבינו והתורה. הגאולה השלמה ואופן גילוייה, עם כל המידע שבה, הסימנים השלמים והמסורת הנבואית החדשה של הדור הרביעי, הם חדשים לגמרי, ולא היו בעולם לפני כן.

נעירה 2: ה"הא" היא הרחבת הגאולה השלמה דרך ספר משנת חיים, בית התפילה החדש של הגאולה השלמה ובית הדין של מרדכי הצדיק. ה"יוד" היא המשך הלימודים ההיסטוריים וחכמת הגאולה השלמה, וה"הא" הסופית היא הגשמת ההיבטים של הגאולה השלמה בבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם.

נעירה 3: אופן הגילוי החדש הוא דרך סימנים וחלומות נפלאים, בזכות הגואל חיים, ודרך חלומות נבואיים במסגרת המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, הנוגעת לדור הרביעי האחרון. בדרך זו, היורדת מלמעלה בדרכים הללו, הסימנים מגיעים לעולם בדרך "נסתרת", ה"מתגלה" רק למספר חמורים וסוסים, אך נסתרת מכל העולם, עד שיגיע הזמן לחשוף אותם.

נעירה 4: הם הגיעו דרך כוכבי הגאולה, כפי שהמורה חיים גילה ומגלה לנו בשנים שחלפו ובשנים אלו. כוכבים אלו אינם יכולים להשלים את מטרותיהם בעולם ללא מטרות גאוליות ומשיחיות שניתנו והושלמו על-ידי כוכב מלכיצדק, שכונה בהמשך כוכב כריסטו, ולבסוף כוכב המפליא. כוכב המלך המשיח המדהים, שהופעתו המופלאה בתורה נסתרת במפגש שבין מלכיצדק לאברהם בעמק שווה, מייצגת את הרחבת הברכה של אברהם להמון גויים. הוא מקבל מעשר מאברהם, תוך כדי הברכה על הלחם והיין, כדי שכל האנשים יוכלו להשתתף בברכת אברהם. לכוכב זה אין מסלול של 4000 שנה, אלא של 2000 שנה, שגורם לכל ההבדל. הי-הא! הי-הא!

נעירה 5: ישוע נולד תחת כוכב זה, בסיום מסלולו הראשון, ולאחר שליחותו המשיחית, הוא הפך לכוכב כריסטו. הגואל חיים הצהיר על שם זה בסימן הכוכבים: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות הענווה", למען התיקון הגדול של הנצרות והגילוי החדש של ההיסטוריה האמיתית של ישוע.

כאשר כוכב כריסטו מגיע "בפעם השנייה", הוא מסביר לראשונה את הקונפליקט ההיסטורי בן 2000 השנים שבין הנצרות ליהדות. התוצאות הן מדהימות וההבנה היא מהממת ונפלאה. כולם יתפלאו לגמרי כאשר בהשגת הענווה הנדרשת מהכוכב המשיחי האוניברסאלי הזה, הם יידעו ויבינו מה קרה. בשל כך הכוכב שינה את שמו ל"כוכב המפליא", עם הגעתו של המורה חיים.

נעירה 6: מה אם כך קרה? עם גילוי הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, אנו, באותו הזמן, נתקלים בצורך ההיסטורי לחזור לשם הנסתר "אשר". הסיבה היא כי השליחות המשיחית של ישוע נובעת מן האות "ריש" של השם "אשר". ה"נסתרוּת" של השם לא יכולה להיחשף עד להגעת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. אנו חוזרים בחזרה בזמן כדי להבין את מה שלא הבינו יהודים ונוצרים לפני כן. הדבר משלים את הבנת התוכנית האלוהית של הגאולה ההיסטורית. ללא השם "אשר" לא יתרחש קשר בין השם "אהיה" הראשון לשם "אהיה" האחרון.

נעירה 7: השם "אשר" לא מורכב רק מ"ריש", אלא מ"אלף", "שין" ו"ריש". ה"אלף" מייצגת את המסורת הנסתרת של אליהו הנביא, זכרו לברכה. ה"שין" מסמלת את המסורת הנבואית של מרדכי הצדיק, הראש הראשון של ל"ו הצדיקים של כל הדורות, וה"ריש" היא בסימן הרחבת אור בית המקדש לעולם. שליחות ישוע לא הובנה ונשללה על-ידי יהודים, כשאור חלקי הגיע אחר כך לאומות נוצריות, תוך שהוא רווי בשגיאות תיאולוגיות עצומות, אך גם כולל את הסימנים המשיחיים והגאוליים ההתחלתיים. הכל מחודש דרך הסימנים השלמים. ה"ריש" שוב מתקשרת ל"אלף" ול"שין" ולשם "אהיה" הראשון, ולפיכך היא מוכנה מעתה להתקשר לשם "אהיה" האחרון של הגאולה השלמה ובכך השם המלא אהיה אשר אהיה מושלם ליתר דברי הימים.

נעירה 8: מדוע כוכב כריסטו כל כך חשוב כעת עבור הגאולה השלמה? כאשר אנו אומרים כוכב כריסטו, הכוונה היא גם לשליחות המשיחית של ישוע, אף על פי שאין היא כוללת את הנצרות עצמה, אשר הפכה לדת נפרדת עם תיאולוגיה אלילית הכוללת את האלהת ישוע וכו'. עם זאת אין ספק בשליחות עצמה. מיכאל, מלאך השרת של ישראל הצהיר בחלומו של ג'יוזפה: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים".

נעירה 9: התשובה הבסיסית ביותר נמצאת בהצהרת הגואל חיים בסימן הכוכבים: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות הענווה". ענוות הלב היא הכרחית למען הגאולה השלמה, המגיעה דרך כוכב כריסטו. ענוותו של ישוע בנטילת השליחות ובהקרבתו העצמית היא הכרחית למען החדרתה אל ליבות האנשים למען הפצת הגאולה השלמה בעולם.

נעירה 10: מדוע אנו מזכירים את ענוותו של ישוע? האם היא הייתה גדולה יותר מזו של משה או הגואל חיים? בהתייחס למשה רבנו, אל שדי העיד כי ענוותו הייתה הגדולה ביותר על פני האדמה. בהתייחס לזו של הגואל חיים, אנו רואים, לפי חלומו של סולי (אדם) קמחג'י, כיצד הוא מחבק באהבה גדולה כל גבר ואישה מכל העמים וברגש רב אומר לכל אחד: "אנו כולנו בשר אחד". ענוותו הקדושה של הצדיק חיים תוכר ותובן בעתיד ויתברר לכולם שהוא הגואל הנבחר של ה'. עבדי ה' הנבחרים הם הענווים ביותר, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בצדיק חיים, ששימש כראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, הקריב את חייו בעבור העולם, ונבחר לשמש כשופט המשוח במלכות השמים.

נעירה 11: אך הסימן אינו מדבר על ענוותם של משה או הגואל האחרון, אלא על מידת הענווה שהייתה בישוע, כריסטו של העמים. זו הנקודה. אין מדובר בסימן שמגיע לשם השוואה בין משה, ישוע וחיים, אלא על מטרת כוכב כריסטו ללמד ענווה את האנושות. יש משהו בשליחותו, בקורבנו ובכל מה שקרה לו, שגרם לאל שדי להחליט כי ילמד את האנושות את מידות הענווה והאהבה, האהובים על-ידי ה'.

נעירה 12: כה אהובה הייתה צניעותו של ישוע, עד שה' הרשה לה לנפץ את ההיסטוריה לאלפי רסיסים. לבסוף, הרסיסים יתחברו שוב. השגיאות יתבטלו, לעומת אמת השליחות שתנצח. כל היהודים והנוצרים יודו כי הם אינם מבינים דבר. מי יכול לבחון את חכמת ה'? כאשר הוא מחליט שאף אחד לא יבין, הוא יישם זאת. לאנשים החכמים ביותר בעולם יהיו אלפי תזות ורעיונות, אך הם לא יבינו את האמת, עד שה' יחליט כי ההבנה תושג. מדובר בעניין של זמן.

נעירה 13: עם הגעת הגואל חיים, מתקבלת הבנה חדשה עבור הדורות הבאים. בין השנים 2042 ל-2047, בזמן ההתחדשות הגדולה, לאחר סיום תקופת יום ה' הגדול והנורא, בישראל יהיו מספיק אנשים שיבינו את כל האמת אודות הגאולה השלמה. דהיינו: הם יבינו ויכירו את שלושת אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים. כך גם בעולם הנוצרי: רבבות רבות, איני יודע כמה, יהיו חלק מן הברית השלמה, ובעולם המוסלמי, בו תהיה הבנה של מקומו האמיתי בגאולה השלמה של ה', כשרבים יהיו מוכנים להתפלל על מחצלת האסלאם בבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם.

נעירה 14: השנים הללו, בעזרת השם, יהיו שנות ההכנה לבניית בית המקדש השלישי בירושלים ואותו המבנה גם בבאר שבע. השמחה, האמונה, האהבה והאושר בבניית בית התפילה יהיו סימן לצחוק ההיסטורי של הולדת יצחק אבינו.

כשמדינת ישראל תהיה בת 100, בסוף תקופת 65 השנים של הדור הרביעי, לאחר יום ה' הגדול והנורא, כל מי שיהיה בעל לב צנוע ופשוט באמונה, יברך: "ברוך אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אשר הביא את משה, ישוע וחיים למען גאולת האנושות".

נעירה 15: ישוע היה איש צדיק שחי באמונתו, וקרוב לרמת העולם יותר ממשה או הצדיק חיים. הוא לא היה צדיק נסתר ואף לא קרוב להתעלותם או לקדושתם. הוא לא היה מחוקק אהוב של ישראל שהביא את תורת ה' לבני ישראל, אלא יהודי צדיק שחי בחיוּת, בכנות, באמת, ובכאב במסגרת אמונתו באלוהי ישראל. הוא רצה לשרת את ה' בכל ליבו, נפשו וכוחו. הוא היה מלא בכאב עצום ובייסורים על המחסור ברגישות אנושית בין לומדי התורה. בתוך עצמו הוא הבין שהתורה הקדושה אינה יכולה להיות מקור לחוסר רגישות כזה.

נעירה 16: ככל שמישהו לומד יותר את דברי התורה והנביאים, כך הוא הופך לעניו ורגיש כלפי אחרים, מוכן לאהוב ולהושיט את ידו לנזקקים, לאלמנות, ליתומים, לחולים ולמנושלים. ישוע היה חזק באמונתו, והאמין בכל ליבו לכל מילה בתורה ובנביאים, והלך לפי מסורת ישראל.

נעירה 17: הוא התייסר בתוכו, מאחר שהתורה לימדה את האמת, אך היא לא יושמה וסולפה על-ידי מי שהשתמש בה ובלימודה לחיזוק האגו שלו, ולקבלת כבוד והערכה. הצניעות של משה הפכה ליהירות בידיהם, השם ישמרנו. הם השתמשו בתורה לצרכים אישיים, לא היו להם רחמים לעניים, הם לא נתנו להם מעשרות, הם אהבו כוח ויוקרה והשתמשו בתורה כדי להצדיק את הרג מתחריהם. שכלם היה סגור וליבם קשה וללא רחמים. לא מדובר היה בעם היהודי כולו, אלא במנהיגים, בשומרי התורה ובמיוחד בכוהני בית המקדש השני.

נעירה 18: העם הפשוט היה אחר לגמרי. הוא היה מדוכא, עני, רחום וחנון. ליבו היה צנוע וטוב. רבים בו היו חולים וזקוקים למרפא. העם היה כאמור עני, אך בעל לב אמיתי. היו אלו חז"ל, שקיבלו את המסר מאל שדי שאם תרצו למצאני, חפשוני בין העניים. ישוע הלך ביניהם, יעץ להם, ובהמשך, כשעזב את בית הספר האיסיי, גם ריפא אותם בקדושת הקבלה המעשית שקיבל.

ביחס למי שלמד תורה והתרברב בנוגע להבנתו, ישוע היה ביקורתי, גלוי, חיזק את דבריו בפסוקים מן התורה והנביאים ומסקנותיו היו בלתי ניתנות להפרכה. הוא היה היחיד באותה התקופה שעמד מטעם התורה האמיתית כנגד היישום המסולף שלה. "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (אבות, ב', ה'), אמרו חז"ל.

//////////////////////

נעירה 19: הבה נמשיך לסקור את ההיסטוריה של אברהם אבינו. כשיצחק אבינו נולד, היו ספקנים רבים אשר לא האמינו כי הוא בן אברהם ושרה. אל שדי חזה זאת ועיצב את מראהו באופן דומה מאוד לזה של אברהם אביו, כדי שאם אנשים יביטו בו, לא יהיה להם ספק שמדובר בבנו. הספקנים אם כך אמרו: "טוב, אברהם הוא גבר. אם גבר הוא בריא, הוא אינו מאבד את תאבונו או יכולותיו, אך שרה כבר איבדה מזמן את היכולת להוליד ילדים, ולכן הילד אינו שלה".

נעירה 20: הספקנים היו בעיקר נשים שידעו את אורחות האישה. מה עשו? הן הלכו לחברות שלהן היו ילדים, נטלו אותם והביאו לשרה, תוך שהן אומרות כי לאמהות חסר חלב, ואולי תוכל לעזור להן. אל שדי חזה גם את זאת, ופתח את מעינות האימהות שלה, תוך שהוא ממלא אותם בחלב משובח, שהוענק אל מול הספקנים אשר נשארו עם פיות פעורים. בשל כך נכתב הפסוק: "וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו" (שם, כ"א, 7) – בנים בלשון רבים, ולא בלשון יחיד, אף על פי שלכאורה הייתה אמורה להניק רק את יצחק.

נעירה 21: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (שם, 8).

חז"ל אמרו שהיה זה לאחר שנתיים.

הכל התנהל בטוב, אך נוצר קונפליקט שהיה צורך לפתרו. אף על פי שהגר חזרה לשרת את שרה, כפי שמלאך ה' ציווה עליה, היא עדיין סברה כי היא היורשת האמיתית של אברהם, דרך ישמעאל, שלו ה' הבטיח כי יהיה אב ל-12 אומות גדולות. הולדת יצחק משרה גרמה לה לקנאה, אף על פי שהיא הראתה התלהבות והודתה לה' על נסיו. היא ידעה כי הקדימות תינתן ליצחק בשל היותו בן לשרה, וקרוב לוודאי גם ידעה על הבטחת ה' לאברהם כי שרה תוליד לו ילד שיקבל את ברכת אביו.

נעירה 22: לכן היה קשה להגר לקבל את העובדה שישמעאל יהיה שני ליצחק, וקנאתה התפרצה כלפי שרה ויצחק עצמו. שרה אמנו הייתה מודעת להרגשותיה של הגר, וידעה כי הן בלתי נמנעות, אך כאשר ראתה את האופן שבו ישמעאל התייחס ליצחק, את המקומות האסורים אליהם הוא שלח את ידיו, את תמונות אלילי הנוודים שהביא אליו ואת המשחקים המסוכנים ששיחק איתו כשהוא עוד ילד קטן, כחץ וקשת, וזאת כשהגר מביטה מהצד וצוחקת, לא יכלה היא לסבול יותר את המצב:

"ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.  י וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק." (שם, 9-10).

נעירה 23: המצב היה קשה מאוד עבור אברהם. הוא אהב את בנו ישמעאל ולא שכח את שמחת הולדתו, כמו גם את ברכת ה' אליו. בנוסף, התרגל הוא אליו במשך 15 השנים מאז לידתו, ואהב גם את הגר, לא רק את שרה.

העניין מובן גם בהקשר הסימנים: אברהם היה אב המון גויים, וגם אבי האומה שתצא מיצחק. היה זה טבעי שאהב את הגר שהולידה לו את ישמעאל, אשר יהיה חלק משמעותי בהגשמת הרחבת מסורת אמונת אברהם באל חי אחד למספר גדול של אומות. אברהם גם אהב מאוד את שרה, וידע שהיא נבחרה לספק לו את יורש הברכה הגדולה שניתנה לו.

נעירה 24: במוחו של אברהם לא הייתה סתירה בדו-קיום עם הגר וישמעאל, וכמו-כן, אם הגר הייתה נשארת השפחה הצנועה של שרה כבתחילה וישמעאל היה מתחנך באופן שיידע את מקומו, גם לשרה אמנו לא הייתה בעיה עם הישארותם, ודרישתה לסלקם הייתה נמנעת.

הגר הייתה מצרית. היא הייתה בתו של פרעה, ולפיכך גדלה כנסיכה בחצר פרעה אביה. הייתה לה גישה להמון סיפורים ונושאים באותו הזמן, כפי שנודעו לפרעה ולאנשי חצרו. שמו של אברהם היה ידוע מאוד בין ממלכות העמים באותו זמן, וניתן לראות זאת כאשר החיתים בארץ כנען אמרו לאברהם, כאשר הוא הגיע לארצם לקנות חלקת קבר לשרה: "נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" (שם, כ"ג, 6).

נעירה 25: אומות הימים ההם שמעו על ההינצלות הפלאית של אברהם מכבשן האש של נמרוד בשל אמונתו באל, כמו גם על ניצחונו באמצעות 318 אנשים בלבד על 5 ממלכות. לאחר שהגר שמעה על התכונות ומעשי הגבורה של אברהם, כמו גם על אמונתו, היא הוקסמה, רצתה להכירו ולהיות חלק ממשק ביתו.

להגר היה לב מיוחד ושכל חריף. היא התאכזבה מאוד מן הפולחנים האליליים, מטקסי הכישוף ומן האמונות התפלות של חבריה המצרים. לאחר ששמעה אודות ה"שיעורים" הנפלאים והמאירים שהועברו בשמו של אברהם, היא הגיעה לאחר מחשבה למסקנה כי אם אברהם נאהב על-ידי הבורא האמיתי, אל-עולם, יהיה זה כבוד גדול יותר לשמש כשפחתו מאשר להישאר בחצר פרעה.

נעירה 26: מחשבות הגר היו אמיתיות, ואל שדי אהב זאת. כדי לממש את הכמיהה הזו, היא יצאה לארץ כנען, וכאשר הגיעה לבית משק אברהם היא הציעה כי תשמש כשפחה. אברהם נתן אותה לשרה כדי שתהיה השפחה האישית שלה.

הפעולה של הגר הייתה עצומה והוכיחה את ענוותה הגדולה ועצמת אופייה במעבר מנסיכה לשפחה, בשל אהבתה את ה' ואת אברהם. יש להבין היטב כי האישה שנועדה לחיות בבית אברהם, לשרת את אשתו האהובה, שרה, וללדת את בנו, שבורך על-ידי ה' להיות אבי 12 אומות, ביצעה מעשים חשובים לפני אל שדי.

נעירה 27: בביתו של אברהם התוודעה הגר לאמונה של אברהם ולמדה את המידות האהובות על-ידי אלוהיו. הגר לא הייתה שפחה רגילה, אלא אופייה היה יוצא דופן, היא אחזה באמונה עמוקה בליבה ונבחרה להיות אם האומות הערביות, צאצאי ישמעאל, בן אברהם והגר.

ה"גורל" של קנאת הגר וחוסר רצונה לפעול נכונה כדי להישאר בבית אברהם מובנים ברמה האנושית. הגר הייתה אינטליגנטית מאוד. היא הייתה מודעת לזכויותיה בפני ה' ולחסד שהעניק לה. לא ניתן היה להתכחש לכך. היא הפכה לאשת אברהם, וילדה לו בן שהתברך בברכה גדולה.

נעירה 28: גם חז"ל סיפרו לנו אודותיה, ושאלו כיצד כשפגשה את מלאך ה' במדבר, היא לא נדהמה או התבלבלה מכך? הסיבה לכך היא ההרגל בפגישת מלאכים בבית אברהם. כאמור, הגר לא הייתה שפחה רגילה. גם היא עצמה הייתה אהובה ומבורכת על-ידי ה'.

עם זאת, כאשר היא ראתה שלאחר כל השנים בהם שרה הייתה עקרה והיא זו שהרתה מיד לזרע אברהם, חשבה היא לתומה כי לפי תוכנית ה' בנה צריך להיות יורשו של אברהם: מאחר שאל שדי גאל אותה מבית פרעה וממצרים, שנכללה בקללת כנען, נכדו של חם, והביא אותה לבית אברהם, אהוב ה', האם אין זו הסיבה ששרה הייתה עקרה, בעוד היא נחשבה לשפחה הפורה של ה'?

נעירה 29: המחשבה כי היא, הגר, עדיפה על שרה, לא עזבה אותה אלא השקיעה אותה בחיבוטי נפש, ואי שביעות רצון זו נקלטה מיד על-ידי שרה. הגר התקשתה לשנות את אופייה ואת יחסה לשרה, שהתבטא בהערות לא נעימות, אשר סימלו באופן חד משמעי שינוי קיצוני באופן חשיבתה של הגר.

הנבואה ירדה על שרה והיא ראתה מסלול רע של אי צדק וחוסר הערכה בגורלה. אברהם, שחי בשמחה באמונתו, לא קלט מה מתרחש, אך שרה, שפעמים רבות לא הייתה פחות נבואית מבעלה ואפילו יותר ממנו, ידעה ללא ספק מה היו מחשבות הגר והיא ציוותה להעניש אותה. בעקבות כך גורשה הגר למדבר, מלאך ה' פגש אותה, ברך את הנער שייוולד לה ודרש ממנה לחזור לגברתה, שרה, ולא משנה עד כמה היא תתייסר בקרבתה.

נעירה 30: להסקה אנושית יש טעם משלה, כאשר היא מפרשת את דברי ה' שאינם כוללים את היבטי התוצאה הסופית. גם עשו וגם יעקב יכולים היו לפרש את הנבואה הנוגעת ללידתם באופן שונה, כשכל אחד מהם היה יכול להחשיב עצמו כ"עדיף". ואכן, רבקה תמכה ביעקב בעוד יצחק תמך בעשו. רק לבסוף, כאשר ברכת יצחק ניתנה ליעקב, אנחנו מבינים את כוונת הנבואה.

נעירה 31: בדומה לכך, בהמשך ההיסטוריה, הנצרות בהתייחסה לאותה נבואה, החשיבה עצמה ליעקב וראתה את היהדות כעשו. רק לבסוף, בעת הגאולה השלמה, מובנת ברכת יצחק ליעקב ומוגשמת מעבר לכל ספק במסגרת העם הנבחר ישראל. בדומה לכך, דברי המלאך להגר לחזור אל גברתה שרה, גם אם תסבול תחתה, נועדו לתקן את טעותה של הגר: את הנך שפחה בשבועה לשרה, ועלייך להיות נאמנה לה בכל מובן, לכבד אותה ולהיות ענווה. בזכות שרה התייחדת עם אברהם, ולא רק בזכותך. חזרי לשרה, תקני את טעותך ותבורכי בילד שיהפוך לאב המון גויים.

נעירה 32: הגר, לעומת זאת, פירשה את דברי המלאך באופן שנטה לטובתה. היא סברה כי ה' הגיע לבחון את התעלותה כלפי כעס גברתה, שרה. שרה גרמה לה לברוח, אך ה' הוכיח שמקומה בבית אברהם אדונה. ה' הגיע להעלותה לרמה גבוהה יותר של ענווה ושלמות, וחזרתה למקום בו היא נענשה רק תוכיח כי היא משרתת אמיתית של ה', אברהם ושרה. וכל זאת כדי להוכיח שהיא ראויה להיות האם של יורש אברהם. במקרה זה, חשבה הגר, תקבל אותה שרה בוודאות, מאחר שתראה את ענוותה ואת יראת השם שלה, אף על פי שעברה ייסורים.

נעירה 33: הגר, עם הפרשנות שלה לדברי המלאך, איבדה את האפשרות לתקן את שורש טעותה. היא "שכחה" את מקומה בבית אברהם, והרשתה לעצמה להחליט על דבר שלא מתפקידה. היותה נסיכה בעבר לא גרם לכך שתשמש נסיכה בבית אברהם, אלא שפחה לשרה. העובדה כי היא לא תיקנה את עצמה לאור דברי המלאך הביאה אותה למצב חשיבתי שלא אפשר את קבלת הלידה של יצחק, היורש המובטח לאברהם משרה, באופן ראוי. במילים אחרות: היה זה יותר מדי עבור הגר. היא לא יכלה להתכחש למה שקרה, אך במקביל היא לא הייתה מסוגלת לקבל זאת ברוח נכונה ונתלתה בתקווה לא מציאותית שתוכיח כי ישמעאל הוא היורש האמיתי.

נעירה 34: ושוב, רמתה הנבואית של שרה הייתה במקרה זה גבוהה מזו של אברהם. פעולות ישמעאל כלפי יצחק כמו גם הגיחוך והלעג של הגר רמזו על סכנה אמיתית שיש למנעה. לפיכך, במקרה זה לא הייתה אפשרות לעונש, אלא להרחקת הגר ובנה לצמיתות מבית אברהם. שרה, שכעסה מן המצב ונפגעה מהעובדה שאברהם לא בחן לעומק את המתרחש, "ציוותה" עליו לגרש את שפחתה ביחד עם ישמעאל.

היה זה קשה ביותר עבור אברהם אבינו. הוא אהב גם את ישמעאל והגר: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ" (שם, כ"א, 11).

נעירה 35: אברהם היה פחות מודאג בנוגע לתחושותיו האישיות מאשר לגורל ישמעאל, ולכן הפסוק לא מציין את אהבת אברהם לישמעאל ולהגר, אלא את מה שרלוונטי ביחס למחשבות אברהם. לכן, אחרי שה' הצדיק את כוונות שרה, הוא ענה באופן דומה לחששות אברהם:

"יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:  כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.  יג וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ:  כִּי זַרְעֲךָ, הוּא.  יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע." (שם, 12-14).

נעירה 36: מדוע אברהם אבינו, שהיה עשיר מאוד בבקר ובעבדים, צייד את הגר וישמעאל רק בלחם ובמים? הסיבה היא כי הוא העניק להם ברכה שתבטיח להם שתמיד יהיה להם מה לאכול ומה לשתות, ומאחר שאברהם ידע כי ה' כבר ברך את ישמעאל, אין זה סביר כי ינטוש אותם, אלא יראה להם נסים ויקיים את הבטחתו. ואכן כך קרה:

"טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.  טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.  יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.  יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ:  כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ.  יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר.  כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת.  כא וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן; וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם, 15-21).

חיבור 11

11. אמונה – ישוע צדק כשאמר שאלו שדומים לילדים קטנים ותמימים יקבלו את מלכות השמים לכשתגיע.

נעירה 1: התורה היא קדושה ונבואית. שליחת הגר וישמעאל למדבר, והפרדתם מבית אברהם, לא גרמה להם לאבד את הכבוד ואהבה כלפיו, והם המשיכו לחיות באמונה שלימד אותם. הדבר מסמל את הברכה ההיסטורית להולדת האסלאם, כ-2600 שנה מאוחר יותר, ואת ההפרדה שבין עולם היהדות לעולם האסלאם, אשר משתקפת בהבדל בין מסורת הקוראן למסורת התורה.

נעירה 2: מדוע האסלאם הגיע בתקופה מאוחרת כל כך בהיסטוריה, בעוד שהנצרות כבר שגשגה בקרב אומות רבות, בעיקר בעולם המערבי? ניתן לחשוב כי מאחר שעשו, הקשור לאומות הנוצריות, בא לאחר ישמעאל, בנו הראשון של אברהם, גם הדת המוסלמית צריכה הייתה להגיע קודם לכן. עם זאת, היא הגיעה רק כ-600 שנה לאחר הנצרות.

אך זוהי תכנית אל שדי הגאולית. האסלאם, עם כוח אמונתו באל חי אחד ומספר המאמינים הגדול שלו היה יכול להרוס את היהדות טרם הגעת הנצרות. אין ביכולתי להרחיב אודות עניין זה, בני מדומדו יקרים. הפסוק אומר כי ה' שמע את קול הילד, ולא את קולה של הגר, אך אמר לה: "מה לך הגר?", כלומר: מדוע את מתלוננת? הרי בגללך הופרדתם מבית אברהם. לא היית מסוגלת לקבל את העובדה שיצחק, שנולד לשרה, הוא היורש הראשי של ברכת אברהם.

נעירה 3: אי קבלתה של הגר את יצחק באה לידי ביטוי גם באסלאם, אשר רואה את עצמו כיורש הראשון של אברהם שעל כולם לקבל, ולכן אין הוא מוכן לקבל את מיקומו המיוחד של יצחק אבינו.

נעירה 4: עניין הגאווה מאבד שליטה בקרב חוגים מוסלמיים, המתקיימים רק על-ידי מלחמה ועוני כללי של העם הפשוט. לכן נאמר: "ידו בכל ויד כל בו" – ידו תילחם בכל מי שאינו מוסלמי, וכדי לממש זאת, כל אחד יצטרך להילחם בו.

נעירה 5: התורה מבטיחה כי לבסוף ישרור שלום בין ישראל לשכניה הערבים המוסלמים, מאחר שקיים בסיס אמונה משותף באל חי אחד של אברהם. לאחר השגת השלום, ישראל תשמיד את זיכרון זרע עמלק, כניאו-נאצים וכשונאי יהודים אחרים מן ה"גזע" הגרמני, על-מנת שלא יבצעו בשנית פעולות אנטישמיות.

המדרש מספר כי ראשו של עשו יינצל, בעוד גופו ייחתך. הדבר מרמז להרס הגוף הנוצרי, הכנסייה בכל רמותיה, בשל דוקטרינות האמונה השגויות אליהן היא מטיפה, אך במקביל גם להצלת מיליוני הנוצרים הטובים, שאמונתם באל תשמור עליהם, והם ילכו בדרך הברית החדשה השלמה של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הצדיק חיים.

נעירה 6: באותו הזמן, שלוש קבוצות המאמינים הגדולות באמונה המונותיאיסטית האמיתית של אברהם תהינה שלושת עמודי האמונה הגדולים בגאולה השלמה. הדילמה המשיחית הגדולה בין הנצרות ליהדות תיפתר. העולם המוסלמי והעולם היהודי יבינו האחד את השני באהבת אברהם, האב המשותף, וה"הפרדה" המנובאת בין היהדות לאסלאם תובן כפעולת ה' למען השלום האמיתי שיגיע לבסוף. הקיצוניות באסלאם תיהרס. היהדות המיסטית של ספר הזוהר תושמד. הכנסייה הנוצרית עצמה תיהרס גם היא, מאחר שהיא התגלמות השילוש האלילי והלוגוס האלילי של יוחנן, האוונגליסט הרביעי.

נעירה 7: לפני הסיפור המפורסם והחשוב של עקידת יצחק, התורה הקדושה מספרת על אירוע שקרה בין המלך אבימלך לאברהם אבינו. מדובר באותו מלך שחזה בנס כנגד ממלכתו, בשל אהבת ה' לאברהם ולשרה, וגם שמע על ניצחונו של אברהם נגד חמשת המלכים שהפילו את סדום ועמורה כמו גם על הולדת יצחק הפלאית משרה.

אבימלך החליט לכרות ברית ידידות ונאמנות בינו לבין אברהם: "כב וַיְהִי, בָּעֵת הַהִוא, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, אֶל-אַבְרָהָם לֵאמֹר:  אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה.  כג וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ.  כד וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אָנֹכִי, אִשָּׁבֵעַ" (שם, 22-24).

נעירה 8: אברהם גם נזף במלך על העובדה שאנשיו השתלטו על בארות שאנשי אברהם חפרו. העניין יוּשב, אברהם הציב 7 כבשות, שאבימלך לקח ממנו, כסימן לכך שהבארות שייכות לאברהם. התורה מסבירה שזו הייתה הסיבה המקורית לשם העיר באר שבע – גם בשל שבע הכבשות, וגם בשל השבועה ביניהם. לאחר מכן חזרו אבימלך ופיכל לארץ פלשתים, ואברהם נטע אשל בבאר שבע.

נעירה 9: במסורת ידוע כי המטע של אברהם היה מקום המיועד לאורחים ולנוודים, ובו הם קיבלו אוכל, שתייה ולינה מטעם אברהם. כאשר הם הגיעו להודות לו, הוא אמר: "אין להודות לי, אלא לאל חי אחד, שלו אנו כולנו מודים". בדרך זו אברהם הרחיב את אמונתו האמיתית לאחרים.

//////////////////////

אנו מגיעים כעת לאחד הסיפורים החשובים בהיסטוריית האבות, המבחן שה' העמיד בו את אברהם. אברהם אבינו היה בן 137 כאשר ה' דיבר אליו: "וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ." (שם, כ"ב, 2).

נעירה 10: בני מדומדו יקרים, ראו באיזה מבחן עצום ה' העמיד את אברהם! האם הוא לא הבטיח לו כי יצחק יהיה יורשו? האם הולדת הבן לא הייתה אחד הניסים הגדולים בהיסטוריה? כיצד ייתכן כי ה' מבקש מאברהם להעלות את בנו לעולה? כיצד הבטחותיו לאברהם יתממשו?

כמה מוזר גורל האדם באור גאולת ה'! עד כמה מוזרות בקשות ה' לאהוביו, על-מנת שכוונותיו האלוהיות יתממשו! עד כמה עמוקה ההיסטוריה הנבואית לאבות, כדי שאנו, כצאצאיהם, נקבל רמז לדרכיו הקדושות של ה' מעבר לתפיסה האנושית! עד כמה מקיפה ופנימית ברכת ה', עד אשר אנו בעצמנו נשאף לעלות עולה בפני אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, קדוש אלוהי ישראל, שעוצמתו האדירה מלמדת אותנו את הענווה של ייסורי הנפש! עד כמה גדול הוא חסד ה', עד אשר הוא נחבא בכסות קשוחה כדי לגאול אותנו עם טוב ליבו האינסופי! עד כמה הייתה קדושה עקידת יצחק, על-מנת שאנו ניקשר לאמת האלוהית בענווה אמיתית! קדוש, קדוש, קדוש, ה' צבאות, המביא לנו את הענווה. עד כמה ראיית ה' הייתה רחוקה, כאשר יצר את האיל שהוקרב במקומו של יצחק לעולה, ושאגלי טל החסד והענווה הגיעו כדי למלא אותנו באהבה למען גאולת האנושות! עד כמה קשוחות מצוות האמת האלוהית כדי שאגלי טל החסד יתמכו בנו לפני בית דין הצדק!

נעירה 11: באמונת לב טהורה, קם אברהם בבוקר, רתם את חמורו, ויחד עם בנו יצא להר המוריה, על-מנת להעלות את בנו יצחק לעולה אל בורא השמים והארץ. שני אנשים צעירים ממשק ביתו של אברהם הצטרפו אליהם. מוריה היה הר שנכלל באזור שלם (שמה הקודם של ירושלים). אברהם אבינו לא סיפר כמובן לשרה על מצוות ה', כי היה זה קשה מדי עבורה לשאת זאת, אך מאחר שהיא נפטרה לאחר שיצחק ניצל מן המזבח ולפני שהוא ואביו חזרו אליה, זו הייתה למעשה הפעם האחרונה ששרה ראתה את בנה ויצחק ראה את אמו.

נעירה 12: אף על פי שניתן לקבל רושם שונה מן הפסוק, יצחק היה בן 37 בעת העקידה. עם זאת, הוא עדיין לא היה נשוי, ולכן התורה התייחסה אליו כצעיר. בדרך להר המוריה, אברהם הסביר לו את ציווי ה' להעלותו כקורבן, ויצחק בתגובה רק התמלא במחשבות כיצד למלא רצון זה, וחש נלהב להיקרא על-ידי אל שדי ולהיות בעל זכות גדולה לביצוע מעשה זה.

המבחן לאברהם, הסבירו חז"ל, לא היה להאמין בדברי ה', מאחר שכל חייו היו רווים בניסיונות, אלא לראות האם הוא יבצע את הציווי בשמחה ובהתלהבות. לכן היה חשוב לציין את רצף הפעולות הבא: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים" (שם, 3).

נעירה 13: אברהם ביצע הכל בשמחה, בנכונות רבה, במהירות ובמרץ, ללא שום היסוס, טרדה או מחשבה שנייה. אל שדי אמר לבצע זאת, ולכן הדבר בוצע באופן הטוב ביותר עם אופי הצדיק החי באמונתו.

מדוע אברהם לקח עימו את העצים לעולה? לא היה קושי למצוא עצים בהרים. קרוב לוודאי שעשה זאת כדי לעורר את סקרנותו של יצחק, על-מנת שישאל אודות הקורבן. בכל מקרה: "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק." (שם, 4)

כיצד היה זה אפשרי עבור אברהם לראות מרחוק את המקום? חז"ל הסבירו כי הוא ראה עמוד עשן ענק שהופיע מן השמים והיתמר מעל הר המוריה. אברהם שאל את יצחק מה הוא רואה, ויצחק ענה לו כי הוא רואה עמוד עשן ענק. לעומת זאת כששאל הוא את שני הנערים, הם ענו כי אינם רואים דבר. מכך הבין אברהם כי עליו ללכת למקום לבד עם יצחק.

נעירה 14: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם." (שם, 5).

מאוחר יותר נתמקד במשפט: "שבו לכם פה עם החמור".

ברור הוא כי שני הנערים לא ידעו דבר אודות כוונותיו של אברהם להעלות לעולה את יצחק, ולכן, כדי לא לספק להם שום רמז, הוא אמר: "ונשובה אליכם". הייתה זו כוונת אברהם באופן מילולי באותו הרגע, אך חז"ל הוסיפו כי דברי אברהם היו נבואיים, אף על פי שהוא לא הבין זאת אז.

"ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.  ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה.  ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו." (שם, 6-8).

נעירה 15: לתורה יש המשתנים שלה לספר סיפור. דבריה יעברו בין הדורות ויתוודעו בעולם. ישנם 70 רמות של פרשנות הנוגעות לדברי התורה. במיוחד דרך הטקסט בעברית אפשר לקבל מספר משמעויות. המסורת שבעל-פה ניתנה לפיכך עם התורה שבכתב, כדי לדעת איך, מתי והיכן רמות שונות של הבנה תתקבלנה. בשל כך קו העלילה של הפרשנות בכתב שונה לעיתים מזו שבעל-פה, והכלל הוא לא לקבוע באופן חד משמעי אם הפרשנות נכונה או לא. ישנן מספר פרשנויות, ולכל אחת יש מקום.

אנו מוצאים כי "דרכי" הפרשנות הופכים לעיתים ל"בתי ספר של מחשבות", מאחר שפרשנות מסוימת של אחד החכמים יכולה להוביל לראייה מסוימת ולפרשנויות עוקבות, בעוד חכם אחר יכול לראות את הדברים באופן שונה לגמרי.

נעירה 16: אני עוקב, בני מדומדו יקרים, אחר קווי המחשבה שאותם קיבלתי מן הצדיק חיים, מה שכולל תילי פרשנות של המסורת התימנית שבעל-פה, ולכן לא תמיד מן התלמוד והמדרש. אני מציין זאת כאן, מאחר שאם תמצאו סתירה לכאורה בין קו העלילה של התורה ובין הפרשנות הניתנת, אל תראו זאת כסתירה של ממש, מאחר שקיימים 70 פנים לתורה.

נראה מן הפסוק שאברהם לא אמר ישירות ליצחק כי הוא הקורבן או השה לעולה וכו'. הדבר סותר את מה שאמרנו קודם על כך שאברהם הסביר ליצחק בדרך כיצד הוא נבחר לעלות לעולה, ויצחק ידע על כוונת ה'. העניין מוסבר במסורת חז"ל שבעל-פה, וקיבלתי אותה מן הצדיק חיים. מן הפסוק עולה שאברהם קשר את יצחק למזבח, ומכך ניתן להסיק שיצחק ידע מה עומד לקרות והיה מוכן. חז"ל הוסיפו שיצחק אמר לאברהם: "קשור אותי חזק עד שלא אוכל לזוז כאשר תשלח את הסכין, אחרת השחיטה לא תהיה חוקית".

נעירה 17: חז"ל באור המסורת שבעל-פה ממלאים אותנו בפרטים חשובים והכרחיים, לעיתים לא פחות חשובים ממה שכתוב בתורה. לתורה שבכתב יש סיבותיה ומשתניה לסיפור העלילה.

ראו, לדוגמא, כי אברהם אמר: "אלהים יראה לו השה לעולה". אף על פי שאנו יודעים מן המסורת שבעל-פה כי השיחה ביניהם הייתה שונה, זה מה שהתורה ראתה לנכון לכתוב. באופן זה דבריו של אברהם הם נבואיים, מאחר שיצחק לא הועלה לעולה אלא שה או איל במקומו.

נעירה 18: "ט וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים.  י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.  יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.  יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.  יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.  יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, יְהוָה יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה.  טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן-הַשָּׁמָיִם.  טז וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָה:  כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ.  יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.  יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי.  יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע" (שם, 9-19).

//////////////////////

נעירה 19: יומן החמור אוכל לחם: 5 בספטמבר 2003, ח' באלול התשס"ג, כוכב התוכנית 24, 3956, באר שבע.

מכל הכיוונים דברים החלו להשתבש. לא נמצאה כיתה לאשר, לא התקבלו עדיין תשובות מן הקונסוליה האיטלקית לגבי אישור השהייה של פאולו ונודע כמו גם לגבי אישור עבודה לפאולו, ובנוסף יש לנו חובות של 8000 דולר ובעיות עם הבית.

נעירה 20: הקושי היה בכך שסימן הלבנה הראשונה של בניין בית המקדש השלישי לא התבצע. לפיכך, התחלנו לבצע אנו סימן. פאולו התפלל תחילה, ביקש סליחה ותיקן מספר מילים מיום אתמול. נודע תפקדה כזנב החמור ורעמת הסוס הלבן, ונזכרה בחלום מלפני שנה, אשר דיבר על בניית בית או בניין. דניאל היה שם, ורצה להניח את היסודות, אך נודע גילתה שהוא לא ביצע זאת היטב, ולכן שחררה אותו מן העבודה וקראה לאחרים לעשותה.

נעירה 21: מחלום זה נודע הסיקה את הפיתרון. דניאל לא יכול היה להשלים את הסימן, אך נודע יכלה לנתבו בדרך אחרת, ולכן היא השלימה את סימן הבניין יחד עם פאולו, שגם הוא היה בסימן הבניין הנשאר בזמן: סימן שקיבל כשנסע למצרים ועלה על פסגת פירמידת ח'ופו. מאוחר יותר הוא העביר את הסימן אלי. הוחלט עתה שנודע ופאולו ילכו עם הילדים, ייקחו 7 אבנים ויטמנו אותן בירושלים, ומירושלים יביאו 7 אבנים, שאותם יטמנו כאן, בבאר שבע. קיבלנו בסימנים שבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם לא יהיה רק בירושלים, אלא גם בבאר שבע, שנקראת גם עיר הכוהנים בסימנים השלמים. בדרך זו אנו מאמינים ומקווים שהסימן כולו יושלם, בעזרת השם. הסימן גם בא בהתאמה עם ייסוד בית בשמי, גם אם דירה קטנה במקום קבוע בארץ, לכשיתאפשר, בעזרת השם[19].

//////////////////////

נעירה 22: אלו הם סימני פורים נסתרים, שיובנו רק כאשר הגאולה השלמה תשכון בעולם. זהו סימן שיש לבצע בין ירושלים לבאר שבע, אשר מתקן את ביטול הסימן שהיה אמור להיעשות. מדובר בפורים המדהים וה"נסתר" שמשלים הצדיק הנבחר על-ידי ה', הגואל חיים.

אלו הם סימנים נסתרים של "שין" השם "אשר", שממנה נובעים סימני פורים הנסתרים. השם המלא "אשר" מתחדש בגאולה השלמה בזכות קורבן הצדיק חיים, אשר יוסד כקורבן שלם של יצחק, או ליתר דיוק: הקורבן שמשלים את סימני יצחק אבינו, סימני השם "אשר" של השם המלא אהיה אשר אהיה. הקורבן מקדם את ירידת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה לעולם. מאחר שגם הגואל חיים נמצא בסימני יעקב, במסגרת השם "אהיה" האחרון, גילויו מגיע רק כאשר סימני השם "אשר" מושלמים היסטורית. ה"אלף" מתחדשת בסימן "בא הזמן", ה"שין" מתחדשת בסימן שושן החדשה, וה"ריש" חייבת להיות מוסברת ומותאמת מחדש באור התיקון הגדול של הנצרות והרפורמה הגדולה ביהדות. רק אז יכולה ה"ריש", עם כל האותיות שקודמות לה, להפוך לקשר אל הגאולה השלמה של השם "אהיה" האחרון, שאליו קשורים הסימנים השלמים.

נעירה 23: העניין מושלם עם מותו ותחייתו של הצדיק חיים. במשך 20 השנים שלאחר מכן הייתה אחת מחובותיו של החמור האוכל לחם לכתוב הסברים רבים לתיקון ה"ריש" של השם "אשר", אשר מצריך את התיקון הגדול בנצרות ואת גילוי השליחות המשיחית האמיתית של ישוע, כריסטו של העמים. הדבר, ברוך השם, הושלם, ובתקופה האחרונה, סימן המורה חיים מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון (כוכב אברהם) נמצא במסלול חשוב של "סגירת" הפינה הרביעית.

נעירה 24: סימן עקידת יצחק מייצג גם את תחיית יצחק מן המזבח. תחייה זו הופכת ל"ונהפוך הוא" היסטורי בגאולה ה"נסתרת" של פורים. לאחר כ-500 שנה סימלו הקורבן הטרגי של ישוע ותחייתו את הצלת העם היהודי מגזרת שמד לגזרת חיים בגלות. ישוע היה אם כך האיל שהוקרב במקום יצחק באותו הזמן שבו העם היהודי של יצחק ישב על אדמת ישראל.

נעירה 25: סימן הכוכב השני (כוכב יצחק) הוא גם סימן הכוכב הנשאר בזמן, המתקשר לבניית בית המקדש השלישי והאחרון, שלא ייהרס לעולם (לסימן זה יש קשר לפירמידת ח'ופו, ובמסגרתו הסוס הלבן הגיע אליה ותפס את מפתח המבנה הכוכבי הנסתר). לכן סימן פאולו ונודע, בעזרת השם, יסמל את תיקון מפתח הבניין הנשאר בזמן עבור ישראל. זו הסיבה כי הסימן מייצג את הלבנה הראשונה של בית המקדש השלישי, בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע.

חיבור 12

12. ברכה – ברכת מלכות השמים היא חיים של הרמוניה על האדמה כמו בשמים.

נעירה 1: לזכר אבי האהוב, מוריס גרין.

בלילה שעבר פאולו הסיע אותנו לאדה (Adda). ראינו אדם לבוש בלבן. הוא צעד מספר מטרים והיה במרחק מה מאיתנו. לא הבנתי בדיוק מה ראיתי, אך לאחר מכן, כאשר פאולו אמר כי ראה "אדם" לבוש בלבן שנראה ונעלם, התבלבלתי מעט. אמרתי כי ייתכן והיה זה "שד", שלא רצה שנפריע לקבוצת שדים שהיו ביער.

מאוחר יותר, בשעה 4 בבוקר לערך, הרוח החדשה שרתה עלי. ראיתי שוב את החיזיון והבנתי מה קרה. מלאך חדש של הגאולה השלמה נשלח על-ידי המורה חיים לאדמה. חשתי ברוח מורי מביטה בי ברצינות רבה. הרכנתי את ראשי ואמרתי: "כעת נגעתי בתחתית, מאחר שבלבלתי בין מלאך ששלח המורה חיים לשד תחתון. כיצד ערבבתי בין קדוש לטמא? נגעתי ממש בתחתית".

נעירה 2: כשהרוח שורה עלי, חשתי בנוכחות מי שבמלכות השמים, שהביטו בי בעיניים מרחמות ונדהמות, כמו רצו לומר: "כיצד הוא ירד כה נמוך? כיצד זה יכול להיות?".

כעת, רוח המורה חיים חייכה ואמרה לי: "הסבר זאת להם".

באחת הבטתי לעברם ואמרתי: "האם הבטתם בכפות רגלי המלאך?".

נעירה 3: כולם חזרו אחור והחלו לשחזר את החיזיון שאני ופאולו ראינו בחרדה. אמרתי להם: "ראו, כפות רגלי המלאך הזה אינן דומות לכפות רגלי מלאכים אחרים, ולא לאלו של השדים. אלו הן כפות רגלים לבנות וגדולות ממלכות השמים, שהתאחדו עם הארץ.

נעירה 4: גם מן העולמות התחתונים המלאכים התחתונים של ההגנה הגדולה מתחברים לברית החדשה דרך שתי רגלים גדולות של המלאך ממלכות השמים. בדרך זו ההגנה הגדולה מושלמת, גם מכוכבי מלכות השמים וגם משומרי העולמות התחתונים. ברוך אל עליון המשכין שלום בין אש ומים. ברוך אל עליון המחבר בין מלכות השמים לארץ באמצעות עבדו הנבחר, הצדיק העניו, חיים (חיבור 12).

נעירה 5: סיפור עקידת יצחק אבינו שופעת במשמעויות היסטוריות עמוקות:

1. החמור שאברהם רתם הוא משיחי.

2. החמור שאברהם הותיר מאחור עם שני הנערים הוא משיחי.

3. העקידה עצמה של יצחק היא גאולית עליונה.

4. האיל שהוקרב במקום יצחק הוא משיחי לשליחות ישוע.

אני לא ארחיב בנוגע לנקודה הראשונה, אך אומר כי הגואל האחרון, חיים, רתם את החמור האוכל לחם למען הגאולה השלמה.

נעירה 6: בנוגע לחמור שהושאר מאחור עם שני הנערים, מוסרים חז"ל שיעור חשוב, אך הבנתו לא מושגת עד להגעת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. הם ציינו כי את הפסוק: "שבו לכם פה עִם החמור" (עם=יחד), ניתן לקרוא גם "עַם החמור" (עם=אומה), המתקשר לישמעאל ולאומות ערב ה"דומות" לחמור.

נעירה 7: הפירוש אינו נראה משלים במיוחד, אך יש לזכור כי החמור האוכל לחם הוא במהותו "משיחי", הי-הא!, הי-הא!, הי-הא!. הסימן אומר כי לחמור יש שלוש עיניים, אחת ליהודים, אחת לנוצרים (או ליתר דיוק: לנוצרים לשעבר, כלומר: לבני מלכיצדק בסימנים השלמים) ואחת למוסלמים. ייתכן ולחמור יש עין רביעית עבור בני מדומדו. עם זאת, אין זה משנה כל כך, מאחר ששלוש עיני החמור כוללות הכול, גם את האינדיאנים המוהיקנים, ועל אחת כמה וכמה את בני שבט מדומדו, שהינם במקור צאצאי אברהם.

נעירה 8: אם אחד מן הצעירים מתקשר לישמעאל (אולי לא לישמעאל עצמו, מאחר שהוא כבר נפרד מבית אברהם וחי במדבר, אלא לסימן ישמעאל והאומות שיצאו ממנו), אני מאמין כי הצעיר השני הוא בסימן הנצרות והאומות הנוצריות.

הם לא יכלו לראות את העשן המיתמר מהר המוריה, מה שמצביע על חוסר היכולת של הנצרות והאסלאם לחזות את אמת עקידת יצחק. האסלאם, בבלבולו, מדבר על עקידת ישמעאל. מדובר באבסורד שאין לו כל קשר להיסטוריה הגאולית. בנצרות, קורבן ישוע אינו נחשב כאיל שהוקרב במקום יצחק על-ידי אברהם, אלא רק כשה האל, שהועלה קורבן כעבד ה' מנבואת ישעיהו נ"ג.

נעירה 9: לפי תכנית ה' ההיסטורית רק עם ישראל, שנובע מיצחק דרך יעקב אבינו, קיבל את קדושת התורה הקדושה בהר סיני, ולכן יכול היה לקבל את הסימן האמיתי של עקידת יצחק. הנצרות והאסלאם יבינו את המשמעות האמיתית רק מאוחר יותר בהיסטוריה עם הגעת הגואל האחרון חיים, שמשלים את קורבן סימני יצחק. עם זאת, גם בשליחות האסלאם וגם בשליחות הנצרות היה חמור התחלתי.

בנצרות, לדוגמא, האתון שעליה רכב ישוע לירושלים הייתה שם, אך למעשה לא יכלה לדבר. היא לא יכלה לפתוח את פיה ולהסביר דברים, ואם הייתה עושה זאת, רבים מן הדברים שהסבירה הנצרות מאוחר יותר לא היו נאמרים כלל. ציינתי בתיקון פאולוס כי פאולוס מתרסוס היה סוס לבן של כריסטו, אך גם חמורו של כריסטו בהמון מובנים. למעשה פאולוס בענוותו סרב לכל התעלות עצמית, מלבד ההתעלות שסיפקו לו סימני כריסטו שנפלו בחלקו כשליח כריסטו של העמים.

נעירה 10: מחמד, מאידך, יצר שליחות-חמור לסימני ברכת ישמעאל, והוא נטל על עצמו את הרחבת האמונה המונותיאיסטית לכמה שיותר אנשים. הוא נקרא "רסול אללה" (שליח ה'), ולא מתרחשת האלהה שלו באסלאם. הוא היה שליח-חמור של שליחות החמור לצאצאי ישמעאל וגם עבור עמים לא ערביים שקיבלו את האסלאם. לפיכך חז"ל קיבלו שישמעאל, המייצג את הערבים, דומה לחמור, דהיינו: חמור שליחות האסלאם.

//////////////////////

נעירה 11: אתקדם לנקודה מס' 3 – עקידת יצחק עצמה היא גאולית עליונה. יש לזכור כי סימני יצחק אבינו קשורים לשם הקדוש של אל שדי, גואל ישראל והעולם, "אשר", כמו גם למזבח. דהיינו: השם "אשר" או הסימנים הגאוליים והמשיחיים של השם "אשר" היו על מזבח קורבן יצחק, יחד איתו.

נעירה 12: איתו, מבחינה היסטורית, היו אליהו הנביא, זכרו לברכה, אלישע והנביאים הנסתרים, מרדכי היהודי, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, המלכה אסתר, ולבסוף הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הסובלים האחרון. גם ישוע, ששימש בקורבנו כאיל הקורבן המשיחי של סימני יצחק, נכלל במסגרת ה"ריש" של השם "אשר". קורבן זה הגיע כדי להחליף את גזרת בני יצחק, והיה הכרחי למען אור בית המקדש הקדוש בירושלים, שנתפס בחטא, ולא התאפשר לו להתרחב לעולם.

נעירה 13: הקורבן האחרון של הצדיק חיים מתקן ומביא לאור החדש את סימני אליהו הנביא, סימני בית הדין של מרדכי הצדיק וסימני אסתר בארמון אחשוורוש. מדובר בסימנים גאוליים עליונים, ה"מתקנים" את ההיסטוריה כולה של ה"ריש", עם תיקון הנצרות על מזבח מלכיצדק, הרפורמה ביהדות על מזבח יהודה ואפרים, ואיחוד האסלאם בזמן הגאולה השלמה על מחצלת האסלאם בבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, שישמש כבית המקדש האחרון בהיסטוריה וישכון בירושלים ובבאר שבע.

נעירה 14: לפיכך מגיעים סימן אליהו הנביא – סימן "בא הזמן", סימן הכוכבים עם ספר כוכבי אברהם אבינו וכוכבי הגאולה השלמה, הכוכבים הראשונים שבהם כוכב אברהם, כוכב יצחק (כוכב הבניין הנשאר בזמן), כוכב יעקב (כוכב הגאולה), הכוכב הרביעי הנעתק של הדור הרביעי, הסימן הגדול של המורה חיים מן הכוכב הרביעי הנעתק לכוכב אברהם וכוכב כריסטו שבא בזכות הענווה. זאת מאחר שהעולם יהפוך לעניו על-ידי הבנת אמת השליחות המשיחית של ישוע לפני כ-2000 שנים, בקרב נוצרים ויהודים כאחד.

נעירה 15: לפיכך הגיע סימן ארמון מלכות השמים והשופט המשוח במלכות השמים, הגואל הנבחר חיים, ולכן הגיעו סימני אסתר בארמון מלכות אחשוורוש וסימני בית הדין של מרדכי הצדיק.

לכן הגיע סימן האור החדש של בית המקדש השלישי והאחרון, הסימן הנקרא: "חנוכת החנוכות".

לכן הגיע סימן החמור אוכל לחם ושותפו הסוס הלבן. החמור אוכל את לחם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה והסוס הלבן רץ כדי לקשור את פינות בית התפילה. ולכן הגיע סימן זנב החמור האוכל לחם ורעמת הסוס הלבן.

נעירה 16: לכן הגיעו הנבואות החדשות של מסורת אליהו הנביא, הנבואות הכפולות של הדור הרביעי והבניין החדש של הדור הרביעי.

לכן הגיע סימן תחיית הגואל חיים במלכות השמים החדשה, בסימן השלם של תחיית המתים, מאחר שגם יצחק אבינו "קם לתחייה" ולא עלה לעולה על המזבח.

ולכן הגיעו סימני הדג הגדול לוויתן, עם 13 המזלות הגדולים והחדשים של זמן הגאולה השלמה.

נעירה 17: בורכתי בידי אל שדי
הו, בני מדומדו,
בברכת הצדיק חיים,
למען הברית הגדולה החדשה
של הגאולה השלישית השלמה.
זאת כדי להיות חמור מבורך עבור אחרים
עבור מי שיגיע
ובו אהבת השמים
בדורות השלום
בזמני ההבנה
בתקופות האהבה האוניברסאלית.

נעירה 18: חפשו את כל מה שנכתב
באהבה גדולה בספר משנת חיים
מאחר שאנו חמורים מספרי סיפורים
של סימנים נפלאים ושלמים
כדי לסייע לאחרים לדעת מה התרחש,
פלאי הזמנים
נחתמו בברית החדשה השלמה,
חמורים, סוסים לבנים, זנבות ורעמות.

נעירה 19: ועדיין, אחד מאלף
ניתן להסבר
כשכוכבי הגאולה
זזו במסלול
של 400-500 שנים
לפני הגעת השלב ההיסטורי
של הגאולה השלמה,
כשעולמות האנושות הנבחרת
מתקדמים אל איחוד
גם אם עד לזמן הידוע רק לאל עצמו
של תחיית המתים.

נעירה 20: הטו את אוזניכם, חברים יקרים
ונפשות מדומדו שמחות.
עם לשוני החמורית
אני מלקק את כפות רגליכם בשמחה גאולית
ואתם יכולים ללטף את ראשי ולומר,
"הו, הייה חמור טוב כעת",
מאחר שהגליל הגדול ירד,
והוא מוביל אותנו אל
הצחוק הכוכבי של הדג הגדול
שמדהים אותנו
על-ידי כוכב יצחק,
אשר נולד מחדש ממזבח קורבנו
כדי לאחד את מלכות השמים
עם עולם האנשים טובי הלב.

נעירה 21: זה נכון, היינו די הרוסים
מנופצים לחתיכות, אך ניצלנו בכל פעם
כשאל שדי איחה אותנו,
מאחר שהוא לא נוטש
את מי שבוטחים בו.
הוא נצחי
וכל החיים בידיו.
הוא אוחז ברסיסים
ומאחה אותם שוב
כדי לספר לכם על גליל החיים.

נעירה 22: מאחר שיצחק, ילדים יקרים,
היה יכול להילקח,
ולהגיע למלכות השמים,
אך ה', במחשבתו הקדושה
לעקוד את יצחק
החליט להעמיד בניסיון גדול את אברהם אבינו.
מה שעמד מול עיניו היה הצורך האנושי
שיתפרש למשך אלפי שנים,
אך הוא לא צמצם את העלייה
של תוכניתו האלוהית, מאחר ש"הנחה" של ה'
היא עצמה בריאה ברמות עליונות נסתרות.

נעירה 23: נסו להבין, אין זה קשה,
אם יצחק היה אמור להגיע
למלכות שמים חדשה
האם קיומה התבטל
מאחר שיצחק לא נשחט?
לא! מלכות השמים הנסתרת
נוצרה ונבראה
כאשר יצחק נעקד במזבח,
וטיפת דם ירדה מצווארו.
מלאך ה' אמנם עצר את הסכין
מלהמשיך ולחתוך, אך
הקורבן התקבל והסתכם
בטיפת דם אחת.

נעירה 24: אברהם בורך לעד,
יצחק התקדש לעד,
ושלמות הגאולה
תתגשם דרך יעקב אבינו,
כאשר אהבת ה' לישראל
תאיר לעולם.
האם במסגרת עקידת יצחק
מלכות השמים הנסתרת תהיה בודדה
ללא עקידה?
ואם היא נקשרת ליצחק מלמעלה
האם הוא לא ידבר
כדי לחשוף את קשירתו אל הארץ?
הכול היה נסתר, ולא ניתן היה לדבר עליו
ה' יצר את האיל שלא דיבר
ואפשר לקרניו להיאחז בסבך
של הבלבול ההיסטורי,
כדי שאברהם יקריב את האיל במקום יצחק.

נעירה 25: זה היה הפרדוקס של צרת ישוע
לאחר כ-2000 שנים
כאשר הוא הגיע להכריז על מלכות השמים
שעליה אסור היה לדבר,
ושליחותו נלכדה בסבך
של הבלבול ההיסטורי הגדול במשך 2000 שנים.
זאת כי ה' בחכמתו וחסדו חזה
שהבלבול אשר עורבב עם האמת
יעורר את האנושות לתור אחר ידע,
בעוד שהשארת העולם בחשכה מוחלטת
תחזיר אותו שוב לכאוס
שממנו לעולם לא יצליח להשתחרר.
בלבול המתערבב עם האמת
מסוגל להתבהר לבסוף,
להבחין באמת
ולהיפטר מכל השקרים,
בספר עץ הדעת
טוב ורע המתוקן.

//////////////////////

נעירה 26: ה' אהב את אברהם בשל היותו המורה החכם והנפלא ביותר
הוא אהב את האינטליגנציה והחריצות שלו.
ה' אהב את יצחק כאהבת אב לבנו
וכמו כן אהב הוא את יעקב,
כחבר הנאמן והאמיתי ביותר.
חכמה, אהבה וכנות אמיתית יחד
מרכיבות את הגאולה השלמה, בשמה המלא:
אהיה אשר אהיה.

נעירה 27: הגואל השלישי והאחרון משלים את הקורבן האחרון, הדרוש להשלים את סימני השם "אשר", ולהביא את הסימנים השלמים של השם "אהיה" האחרון, על-מנת להשלים את השם "אהיה אשר אהיה" כולו. לכך העולם מצפה החל מבריאת העולם, אף על פי שלא ידע על כך. הסימנים השלמים הם אלו של יעקב, בסימן תפארת ישראל. כפי שיעקב אבינו קיבל את ירושת יצחק ואברהם, כך גם הגואל חיים קיבל את ירושת סימני יצחק וירושת סימני אברהם. הוא הנבחר האחד של ה' למען דורות הגאולה השלמה.

נעירה 28: ספר כוכבי אברהם אבינו מגיע עם הסימנים השלמים. סימני הבניין הנשאר בזמן, בית המקדש השלישי והאחרון, מגיעים עם הסימנים השלמים. תיקון הנצרות והרפורמה ביהדות מגיעים עם הסימנים השלמים. סימני צחוק יצחק מגיעים עם הסימנים השלמים. סימני החוק החדש, סימני המנהג החדש, סימני המוח החדש השפל וסימני הלב החדש מגיעים עם הסימנים השלמים. התורה הקדושה מתחדשת עם הגעת הסימנים השלמים בברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. כמו-כן, סימני 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן מלווים את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

//////////////////////

נעירה 29:

אם יש לך כסף
תקנה קצת דבש
ובמקום משי
טול חלב ממש
אם בראשך החוק
קח לך לחם מתוק
ואם יזהר לבך עדיין
תשתה בטוב כוס יין
על מזבח מלכיצדק.

//////////////////////

נעירה 30:

בכם, בני מדומדו
מתחדשת התורה,
כי השלכתם
כל דת אחרת מוטעה.
והתאחדתם
עם תוֹר אברהם
ובאהבה חזקה
עם גוזלו התם.
כשכל יתר החיות
בותרו לחציים,
ולצחוק יצחק
כולנו מחכים.
הי-הא!, הי-הא!

חיבור 13

13. סגולה – המלכות עצמה היא מלכות של סגולות, המעשירה את הלב הפשוט והמאמין וגורמת לאדם לגלות את סגולות ליבו.

יומן החמור: 14 בספטמבר 2003: מקלט הארמדיל 5, 3056, י' באלול התשס"ג, באר שבע.

נעירה 1: ראיתי בחלומות 4, 44, 144, 144000.

הצדיק הנסתר, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, הגואל האחרון והמורה הנבחר, חיים, השלים את סגירת הפינה הרביעית, שלב חשוב בסימן בין הכוכב הרביעי הנעתק לכוכב אברהם.

נעירה 2: העולם נמצא בבלבול גדול. ארצות הברית מעורבת בעיראק. קיצוני האסלאם נטשו לצערנו את דתם ומפתחים שנאה כלפי העולם. גם אם מדובר ב-5 או 10 אחוזים מהמוסלמים, הם עדיין משחיתים את האסלאם בעיני שאר העולם. גזרות קשות יורדות על האומות המוסלמיות, והן לא יתעכבו, מאחר שבמשך שנתיים לפחות הן מגיעות בסימנים נבואיים. זה עצוב מאחר ש-80% מהמוסלמים אינם קיצוניים, אך אלו שכן, הפועלים בשם האסלאם, מהווים סכנה גדולה לעולם. הם רשעים, טיפשים ומסוכנים, הפועלים בשם דתם, כדי להשמיד את ה"כופרים", במיוחד את ישראל ואת ארצות הברית. האמריקנים לומדים כעת את השיעור הקשה אודות הטרור האסלאמי, ועל העולם יהיה לשנוא את מה שראוי לשנוא – את הקיצוניות הדתית.

נעירה 3: בעולם היהודי, הקיצונים מחב"ד מצוידים בתמונות משיח השקר שלהם, שניאורסון. הם משחירים את פניהם ואת מוחותיהם של יהודי ישראל בכל מקום בו הם נמצאים. על העולם היהודי להתייצב מולם, לנדותם ולהרוס את התמונות האליליות של משיח השקר. כל הרבנים שמבינים זאת, אך לא עושים דבר בנדון, מאבדים את תורתם, מאחר שהם אינם פועלים להשגת האמת. הם פוחדים לאבד את כיסאותיהם, את מעמדם, כבודם וכספם. זהו הזמן שעל יעקב להסיר את האלים הזרים מאוהלי ישראל. יש לבצע זאת למען ה', ולא עבור כסאות, תפקידים, כבוד או כסף. אין כאן מקום לאינטרסים ולפוליטיקה. הרבנים הללו מגנים על מים כשרים לפסח, אך לא מגנים על האמונה היהודית האמיתית מפני פולחן אלילי ההורס את מוחם וליבם של אלפי צעירים יהודים טובים, שנלכדו במגנט האורות השקריים והלא טהורים.

נעירה 4: אפשרו ל-50 קילו דם להגיע וליצור "ונהפוך הוא" גדול, שיבדיל בין הזכויות הגדולות של מרדכי הצדיק, הראש הראשון לל"ו הצדיקים הנסתרים, וזכויות מידות המלכה אסתר לבין הרשעות, הבוגדנות והיהירות של המן הרשע, מזרע עמלק. אפשרו לתלות את כל המנהיגים הפוליטיים והדתיים הרשעים על עץ בגובה 50 אמה, אותו עץ שהוכן כדי לתלות את האנשים התמימים והאהובים על-ידי ה'. אפשרו ל-50 קילו דם לרדת מבית הדין הגדול של מרדכי הצדיק אל ראשי צאצאי המן הרשעים באשר הם, על-מנת שהעולם יראה "ונהפוך הוא" גדול. אפשרו ל-50 קילו דם לרדת ממערך ארמון אסתר במלכות אחשוורוש להרוס את צאצאי המן העמלקי וכל שונא יהודים באשר הוא. אפשרו לכל דבר להתהפך על-מנת שהרשעים יושמדו והטובים יתעלו. אפשרו לכל העולם לראות זאת ולהבין. 50 קילו דם ירדו לעולם, ינערו אותו וישכינו בו צדק.

נעירה 5: אפשרו לכל הצדיקים הנסתרים של 25 המאות האחרונות להתאחד כדי לשמוח בהשמדת כל צאצאי המן בכל העולם. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים למען עשיית צדק בעולם. אפשרו לכולנו לומר כי הוא קרוב כעת ועומד מול אויבי האנושות. אפשרו להאדיר את שם ה' בצדק החדש הגדול, היורד לעולם כאשר 50 קילו דם יורדים על-מנת להפוך את העולם. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 6: אנו רואים כאן 4, 44, 144, 144000 מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון, 4 קצוות רקיע ו-4 פינות עולם עטים יחד כדי לסגור את רוע העבר ולבצע פתיחה למען ליבות הנשמות הטובות של העתיד. שירו ואפשרו ל-50 קילו דם לרדת לעולם ולהפכו. 50 קילו דם יורדים למען הצדק בעולם.

שירו כעת, ילדים, אל תחששו. אני לא מלמד רוע, אלא טוב. מה ששנוא על-ידי ה' הוא רע מאוד, ומה שאהוב על-ידי ה' הוא טוב מאוד. אם רוע לא היה קיים, לא הייתי מלמד אתכם שנאה, אך רוע עדיין קיים, ולכן עלי ללמד אתכם לשנוא את הרוע. איני מדבר על מה שניתן לתיקון, אלא על מה שלא, כשה"תיקון" היחיד שניתן לבצע כלפיו הוא השמדתו. אני מלמד אתכם לשנוא את הדרכים הרעות ואת הלבבות הרעים, כדי שתדעו להבחין בדרכים טובות ולבבות טובים. שירו, אני אומר לכם, ואל תפחדו מ-50 קילו דם שיורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 7: עזרו לעני, זה טוב. דאגו לחולה, זה טוב. שנאו את מי שיש לו כסף אך לא עוזר לאף אחד, מאחר שהוא שנוא בפני השמים. שנאו את אלו שאין רחמים בליבם, מאחר שהם לא מקבלים רחמים. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

אהבו את מי ששואף לצדק, זה טוב. אהבו את מי שפועל למען הצדק, זה טוב. שנאו את מי ששואף לעשיית רע ולגרימת עוולות, מאחר שהוא יורשע. שנאו את מי שאוהב כסף ככסף, מאחר שאין הוא שואף לעשיית טוב או לשנוא עוול, מאחר שהכסף מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 8: אהבו ענווה, דרכים צנועות, לב ומוח צנועים, זה טוב מאוד. שנאו את היהירות והשחצנות, כי הן שנואות בפני ה'. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

אהבו את מה שקדוש, אמיתי ומגיע מה', זה טוב. שנאו את הדתות, האמונות והדוקטרינות השקריות, זה טוב. הקשיבו לחמור האוכל לחם, אם מדובר בי או בכל מי שהפך לחמור אמיתי האוכל לחם, זה טוב. זו לא אשמתי שהגורל החייתי שלי העניק לי מפתחות לפתיחת הלב והשכל באמצעות זרע ההפרדה שבין טוב ורע. אנו חמורי הצדיק חיים, והוא הורה לנו לדבר אמת. זה טוב מאוד. כיצד תשנאו דת שגויה אם לא תהיו מודעים לה? כיצד תאהבו את אמונת אברהם אבינו האמיתית, אם לא למדתם אותה? העולם כעת מלא במשיחי שקר, מנהיגים מושחתים וכוהני דת לא ראויים. לכן שירו, הי-הא, הי-הא, 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 9: אברהם אבינו היה צנוע מאוד, אף על פי שמוחו היה מקור מתמיד של זרימת ידע. מומחיותו בתחום הכוכבים הייתה עצומה, וכך גם הידע שלו אודות דרכיהם הסודיות ואוצרות השפעותיהם.

הוא למד על העולם ועל מעשי הבורא, וראה את טביעת האצבע של אל שדי בכל היבט בעולם. עם זאת, אברהם גם ידע על כל הרעות שהיו באותה עת. הוא שנא כל צורת עוול, כמו גם טיפשות של עבודת אלילים ודעות שקריות. הוא היה אדם עם אהבה גדולה לאנושות, וקיווה לטוב ביחס לכל אדם. הוא לא היה איש חרב, ושנא מלחמות וקונפליקטים, ולכן כאשר נאלץ להילחם בחמשת המלכים ולהרוג רבים מאנשיהם, הוא חשש שמא יאבד את זכויותיו בפני ה'. זו הסיבה שה' פנה אליו והבטיח לו כי גמולו יהיה רב. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 10: שנאו את כל סוגי התועבות המיניות ויחסי המין האסורים. על אדם להתחתן עם אישה ולהביא ילדים. זה טוב. אסור לאדם לקיים יחסי מין עם גבר אחר. הדבר מנוגד לחלוטין לטבע ולרצון ה', מאחר שבטבע שה' יצר יש חוקים, וחוקי הטבע הם על פי רצון ה'. אל תפנו לבעלי חיים על-מנת להשתמש בהם לסיפוק מיני. אל תיקחו אחיות לנשים או תבצעו גילוי עריות עם בת או בן. אל תנאפו עם בני זוג אחרים. דעו את גבולות המותר והאסור, ואהבו את חוקי ה'. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 11: אהבו את העבודה הישרה, וכבדו כל עבודה. זכרו כי כאשר אתם עובדים ביושר ומקבלים שכר למחייתכם, אתם משרתים את ה', מאחר שהוא יצר את האדם ביחד עם עבודתו. אדם ללא עבודה הוא טפיל, אוכל חינם ולא מעריך את מעשה ה', שהציב כל אדם במסלול מחייה, ויצר עבודות להגשמה עצמית. ללא עבודה האדם הופך עצלן, טיפש ומחפש הנאות רעות להעברת זמן. לפיכך, גם בגן עדן, ה' ציווה על האדם לעבדו ולשמרו. אהבו מי שיוצר עבודה הולמת לאחר, ושנאו את מי שמבצע מעשים הגורמים לאחרים לאבד את עבודתם. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 12: אל תשנאו את הכסף ככסף, אלא את הכוחות הרעים שמתגנבים מתחת לאחזקת הכסף. אין כוח גדול יותר ההורס מידות אמיתיות ככוח הכסף. אפילו לא עבודת אלילים של העבר החלישה את הגזע האנושי כפי שהכסף החליש אותו במהלך 2000 השנים האחרונות, ובמיוחד בעולם המודרני. אף דבר לא פגע במידות הטובות של האדם כפי שפגע הכסף.

אלילות, עם זאת, היא רעה בפני עצמה, בשל השגיאות שהיא יוצרת. כסף ככסף הוא ניטראלי, וניתן להשתמש בו גם באופן טוב ונכון. לפיכך הכסף נחשב לזכות היתר של השטן ללכוד נפשות בצינוק החטאים. התחזקות הרשע רוכבת על הכסף, המפיל מוחות ולבבות כטרף קל, וגורם להם לחיות במסלולי שקר אינסופיים. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

נעירה 13: אהבו את החיים ואת כל מה שהם כוללים ושנאו את כל מה שהולך כנגדם. אז תדעו את עץ הדעת טוב ורע, המוביל לעץ החיים, כי אל חי בורא עולם הוא אל חי היחיד של האנושות. הוא מקור החיים האמיתיים, המעניק חיים לכל חי. במקביל, רבות מלכודות המוות הפוגעות באנשים – חלקן פיזיות ורבות מהן רוחניות. מי שנלכד במלכודות המוות הללו הופך לאמצעי הגורם מוות לאחרים, באופן פיזי או רוחני, ומסית אותם מדרך החיים האמיתית. 50 קילו דם יורדים לעולם כדי להפכו. 50 קילו דם יורדים כדי להשכין צדק בעולם.

//////////////////////

נעירה 14: הגאולה השלמה נוגעת בחיים, ולכן שמו של הגואל השלישי האחרון הוא חיים. בתלמוד (בבלי, פסחים, נ"ד, ע"א) נאמר כי אחד מתוך 7 דברים שנוצרו לפני בריאת העולם הוא שמו של הגואל האחרון. במקור נכתב "משיח", בשל הבלבול המסורתי, אך המשמעות האמיתית היא הגואל האחרון, או ליתר דיוק: שמו של הגואל האחרון. מדוע לא נאמר בפשטות הגואל האחרון אלא שמו של הגואל האחרון? מאחר שהגואל האחרון עצמו נוצר בלידתו כמו כל אדם אחר.

נעירה 15: השם "חיים" נוצר לפני בריאת העולם, מאחר שהגאולה השלמה, בשילוב כל תכליותיה, מוגדרת יותר מכל על-ידי המונח חיים. היא מגיעה על-מנת להעניק חיים חדשים לאנושות, לשפר את חיי האנשים וללמד את דרך החיים האהובה על-ידי מעניק החיים. לפיכך היא מגיעה בסימן תחיית הגואל חיים, מאחר שזהו סימן החיים השלם הגדול, הן עבור העולם הזה והן עבור הנשמות בעולם שלאחר המוות, עד לאיחוד עולם הנשמות וחיי הגוף בעולם הזה במסגרת תחיית המתים שתבוא. נפלאה היא העובדה ששמו של הגואל האחרון הוא חיים.

נעירה 16: זו הסיבה, בני מדומדו יקרים, שיש לאהוב את הגואל הנבחר, המורה חיים. הוא האוצר הגדול השלם של ה', שהוענק לאנושות במסגרת הגאולה השלמה.

אנו כולנו ערומים בפני אמת המידע, וכך גם אני, שליוויתי את המורה במשך 13 שנים בעולם. ניתן לו השם חיים על מנת שהאנושות תיטול חלק בחיים האמיתיים בזמן הגעתו ובחירתו על-ידי ה' כשופט המשוח במלכות השמים. כשהאנושות תכיר אותו ותבין את אמת הגאולה השלמה, היא אף תשתתף יותר בחיים האמיתיים האהובים על-ידי ה'.

נעירה 17: כשהצדיק חיים עזב את העולם, והקרבתו הצילה את העולם מגזרת שמד נוראית, הוא היה בן 68, מספר שסכומו בגימטריה הוא כמילה "חיים". רגע לידתו היה בסימן החיים, מאחר שהוא נולד ברגע שבו ניתנה התורה, בשבועות של שנת 1914, בתימן. התורה היא חיים, אלו חיי העם היהודי ומקור החיים לכלל האנושות. המורה חיים נולד בסימן השלמת ברית תורת החיים, ולכן הוא נולד נימול לחלוטין ואביו הקדוש קרא לו חיים על-שם התורה שהינה חיים לכל מי שנצמד אליה.

נעירה 18: הבינו, ילדים יקרים, שאותו רגע במעמד הר סיני, לפני כ-3500 שנה, כשאל שדי דיבר בעצמו אל בני ישראל ונתן להם את עשרת הדיברות, היה רגע כה גדול, מדהים, נפלא ומרומם, שנשמות הנוכחים נעתקו מגופם כדי לעלות אל מקור החיים שהם קיבלו. ה' עצמו התערב, ולאחר שני הדיברות הראשונים, הורה הוא להורידם אל הגוף. בשל כך מטרת התורה על-ידי מקור החיים היא לשמש מקור חיים בעולמנו, בגופנו, למען קידוש והעצמת החיים בעולם.

הביטו ברגע שבו המורה חיים קיבל חיים ונקרא בשם זה. זאת מאחר שהוא המייצג הגדול של החיים עבור האנושות בדורות הגאולה השלמה.

נעירה 19: אני אומר אמת, בני מדומדו, ואני מודע למה שאני אומר. זהו הזמן להיצמד בכל הלב והנפש לעבד ה' העניו, חיים. הוא המרפא[20] הנפלא של החיים, אשר נשלח על-ידי ה' למען העולם, במהלך הדור הרביעי החולה והמתייסר.

משה ירד ממימי הקדושה הגבוהים להביא את התורה לחיי העולם. ישוע היה פלא משיחי של מי הישועה עבור עמים רבים. חיים גואל את האנושות מטעויות העבר שלה ובהווה מעלה אותה לחיים אמיתיים של הגאולה השלמה, הראויה לכל מי שאהוב על-ידו.

נעירה 20: הסגולה הגיעה. האוצר הגדול של אל שדי שהובטח על-ידו עבור הגאולה השלמה הגיע. הוא מגיע כשמחת צאת הרך הנולד לעולם, ואנו ניצבים אל מול התינוק החדש שקיבל את מתנת החיים. עלינו רק להישאר ענווים ולהנמיך את ראשנו מאחר שאנו רק בעלי תשעה נקבים. מי אנו הראויים לקבל את מתנת החיים הנפלאה שאל שדי סיפק לנו? בשל כך הבה ונאהב את השמחה, נשנא את העצבות ונקבל אלינו את הדם החדש עבור החיים החדשים של הגאולה החדשה, באמונה בסימן הגדול של תחיית הצדיק והגואל האחרון, חיים.

נעירה 21: שנאו את כל צורות היהירות והאגואיזם, הקשורות לצדקנות ולהערכה העצמית. שנאו את כל סוגי האלימות, ואהבו את השלום, המגיע מן ההרמוניה בין בני האדם ובין העמים. שנאו את החמדנות ואת תאוות הבצע, ואהבו את הנדיבות ואת פעולות ההערכה ההדדית בין בני האדם. דברו בקול המשבח צניעות, אהבה וכבוד למי שקדוש ונבחר על-ידי ה'. הראו כבוד להורים, למורים, לזקנים ולכל בני האדם, וכבשו את השנאה הטיפשית והקנאה התת-הכרתית. השפילו את עיניכם וחשבו על אל שדי. הוא ילמד אתכם לחשוש מגדולתו ולחשוב על רחמיו. הרימו את ראשיכם על-מנת לזכור את השמים והארץ ופקחו את עיניכם אל תפארת הכוכבים. השפילו שוב את ראשיכם והציבו את עיניכם בליבכם בענוות עבד לפני אדונו.

אז נשמע את צחוקו של יצחק ונדע כי ההיסטוריה כולה הגיעה על-מנת להביאנו אל הגאולה השלמה. אז נבין את העבר, נאהב את ההווה ונחזה בבהירות העתיד.

נעירה 22: בחלומי התרחק הצדיק ממני ולא רצה לראותי. קמתי מיואש ונרדמתי שוב. בחלום שני הצדיק חיים הסביר לי שלא הענקתי צדקה. הוא הראה לי שאין לו דבר, אפילו ליום השבת, והסביר כי אם אתן משהו, אזכה ללכת עם הצדיק 13 צעדים, ואם אתן יותר אלך עמו 93 צעדים, וכך הלאה.

//////////////////////

צדקה, מלבד האמונה האמיתית עצמה, היא השיעור החשוב ביותר בתורה. החשיבות בעזרה לעניים, לאלמנות, ליתומים, לחולים ולנזקקים היא מרכזית בתורה, מורחבת במסורת שבעל-פה ונדונה בכתבי הנביאים בבהירות. לעיתים התורה כולה נקראת צדקה, ואכן התורה היא "צדקת" ה' לעם ישראל.

באנגלית ובשפות אחרות המילה "Charity" (צדקה) משמעותה נתינת כסף מסיבה מוצדקת, לשם עזרה לנזקקים. בעברית משמעות המילה נובעת מ"צדק" – צודק להעניק צדקה. פעולת הצדקה נכונה בעיני ה' ובעיני מי שמקבל את הצדקה. צודק שמי שיש לו יעניק למי שאין לו. לכן, עבור התורה, פעולת הצדקה היא מצוות חובה לבני ישראל, ולא רשות של רצון טוב.

חיבור 14

14. תפילה – תפילות להגעת המלכות. תפילות ניחומים למען הדור הרביעי.

נעירה 1: למרבה הצער, שרה לא ראתה את יצחק בחזרתו מן העקידה. אברהם לא סיפר לה על כוונתו להקריב את בנו, אך במסורת נאמר כי השטן הגיע אליה והודיע לה מה אברהם מתכנן לעשות ליצחק. שרה התמלאה בצער ופחד, אך לא יכלה לעשות דבר. כשיצחק ניצל מן המזבח, השטן הופיע שוב בפניה והודיע לה כי יצחק חי ובדרך הביתה. מרוב שמחה גופה לא יכול היה לשאת את התחושות שהרגישה, ונשמתה היקרה עלתה מעלה. היא הייתה בת 127 בעת פטירתה.

נעירה 2: עם זאת, ההשגחה האלוהית מנעה מיצחק לחזות בפטירתה של שרה. הקשר הרגשי ביניהם היה חזק מאוד, והיה זה קשה מדי לנשיאה עבור שניהם.

שרה אמנו הייתה יפה בגיל 127 כאישה בת 20, וטהורה ותמימה כילדה בת 7.

זכרו ילדים את 127 שנותיה של שרה אמנו. לאחר כ-500 שנה, בגאולה הנסתרת של פורים, אסתר הפכה למלכת מלכות אחשוורוש, שכללה 127 מדינות. השם שרה משמעו שליטה, ואכן אסתר הפכה למלכה. מידת הצניעות שהיה בשרה אפיינה גם את המלכה אסתר.

נעירה 3: קיים כאן קשר נסתר למערך שקיבלנו מן המלכה אסתר במלכות אחשוורוש (הכוכבים אח, חש, שור, רוש). המערך הזה (אלו הם שיעורים חדשים מספר כוכבי אברהם אבינו, שהמורה חיים חושף בפנינו) כולל 13 מידות של לב אסתר במלכות האחווה, החמלה, כוח האופי וכח הניגוד.

שמות הכוכבים אח, חש, שור, רוש אלו קשורים היסטורית לפורים, ולכן אין לנו מידע אודות שמם הקודם. אנו רואים ביחס לכוכב כריסטו עד כמה חשוב לדעת שהשם ה"מקורי" של הכוכב היה כוכב מלכיצדק.

הקשר למספר 127 מעניק לנו פיתרון. מערך זהה היה לשרה, אשת אברהם, בביתו של אברהם. אברהם: א, ב, ר, הם, בהתאמה לארבעה כוכבים. א – אמונה; ב – ברכה; ר – חכמה; הם – הרחבת האמונה, הברכה והחכמה להמון גויים.

נעירה 4: באופן דומה אנו יכולים לשחזר את המערך של מרדכי הצדיק בבית הדין הגדול, שלו חמישה או שבעה כוכבים בעת היותו בית דין עליון. בית הדין של מרדכי מביט אל ההיסטוריה של עם ישראל, כפי שהוא מביט על כוכב אבן האיזון (מסורת משה), כוכב התהילה (מסורת הכוהן הגדול אהרון) וכוכב הניצחון (מסורת יהושע בן נון). מעל לכוכב אבן האיזון נמצא כוכב האבן שמעל אבן האיזון (מסורת אליהו הנביא).

אלו הם חמשת כוכבי בית הדין העליון. שני כוכבים חשובים נוספים נדרשים להשלמת בית הדין הגדול עבור כל העמים. שמות כוכבים אלו, כפי שקיבלתי אותם, הם כוכב אבימלך וכוכב פיכל.

נעירה 5: שמות אלו היו אם כך כבר בזמן אברהם אבינו. כיצד נקראו חמשת הכוכבים האחרים? כוכב מרדכי היה כוכב אברהם. לשלושת כוכבי המאזניים היו שמות מוצפנים: ענר – אשכול – ממרא. הכוכב הרביעי מעל אשכול היה כוכב הירושה. שלושת כוכבי המאזניים היו קשורים גם לשלושת המלאכים שהגיעו לאברהם בצורת אדם. מטרות הגעתם נגעו בשאלות של צדק, הן כפיצוי והן כענישה. במקרה זה הכוכב הרביעי הוא מסורת ספר הכוכבים. גם שלושת המלאכים מסמלים שלוש מסורות נפרדות שאברהם קיבל מהם: 1. מסורת הבשורות הטובות הקשורות לצחוק יצחק. 2. המלאך שהציל את לוט העניק לאברהם את מסורת זכויות האבות, שיעור נעלה המסביר כיצד זכויות "מועברות בירושה" ומצטברות במהלך הדורות. 3. המלאך שהרס את סדום ועמורה העניק לו את מסורת הגזרות הקשות היוצאות מבית הדין הגדול. יחד עם כוכב אברהם אלו הם חמשת הכוכבים של בית הדין העליון. יחד עם כוכבי אבימלך ופיכל נוסד בית הדין האוניברסאלי הגדול.

נעירה 6: כל מי שנכלל בברית התורה, כולל אלו ממזבח יהודה ומזבח אפרים בבית התפילה החדש, נשפטים בבית הדין העליון. מי שלא נכלל בברית התורה, כולל אלו ממזבח מלכיצדק וממחצלת האסלאם בבית התפילה החדש, נשפטים בבית הדין האוניברסאלי הגדול.

לפיכך מערך הצדק נוסד (ייסוד המערך לא אומר שהכוכבים נוצרו, אלא שהשמות יוחסו לכוכבים הללו. השמות משפיעים על מהות הכוכבים).

נעירה 7: חמשת הכוכבים של בית הדין העליון של מרדכי וחמשת כוכבי אסתר במלכות אחשוורוש מייצגים את שני לוחות הברית. מהם נובעים הלוחות החדשים של החוק החדש של הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים.

איננו מקשרים את הלוחות הללו ללוחות שקיבל משה, מאחר שאין זה ראוי. מה שנכתב בלוחות הינו פעולה של אל שדי, וכך גם הדרך בה קיבל אותן משה באוהל מועד. קבלת משה רבנו הייתה ישירות מה', ולכן מקורה ברמה עליונה הרבה יותר מאשר מן הכוכבים.

נעירה 8: ה"הא" שנוספה לשם אברם מסמלת גם היא את ייסוד מערך חמשת הכוכבים של בית הדין העליון, המייצג את העלייה הגדולה של אברהם עצמו. ה"הא" שנוספה לשמה של שרי מסמלת את ייסוד מערך חמשת הכוכבים של שרה בבית התפילה של אברהם. רק כאשר שני מערכים אלו נוסדו כהלכה, יכלה שרה ללדת בן לאברהם.

ה"יוד" שנלקחה משמה של שרי הפכה ל"לוח נסתר" של עשר המידות, אשר עליהן התבססו עשר המידות: אמונה, ברכה, סגולות הלב, תפילה, השראה, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם ושתיקה. מדובר בלוח ארוך אחד ולא בשני לוחות.

נעירה 9: אפשרי גם לייסד את מערך יצחק בבית הדין ואת מערך רבקה בבית יצחק, כמו גם לייסד את מערך יעקב בבית הדין ואת מערך לאה אמנו בבית יעקב, אך המערך הכוכבי של יעקב ורחל דורש מערך שלישי גדול הידוע בשם שלושה עשר כוכבי שושנת יעקב.

בשושנת יעקב אבינו, יעקב הפך לישראל ושבטי ישראל הפכו ל-13 עם אפרים ומנשה. מערך זה נוסד בשתי דרכים שונות, כאשר יעקב אבינו בורך עם השם ישראל, וגם זאת בשני שלבים: עם מלאך עשו מעבר ליבוק ובברכת ה" בבית אל, ולאחר מכן במצרים, בארץ גושן, כאשר יעקב אבינו הקדוש ברך את אפרים ומנשה ואת 13 השבטים בהרמוניה. שלמות זאת נקראת תפארת ישראל.

נעירה 10: 13 הוא המספר המסמל את הגאולה השלמה, תחת סימני תפארת ישראל של השם "אהיה" האחרון של הגאולה השלמה. הגאולה השלמה מסמלת גם את הפיוס הגדול של כל שבטי ישראל, הכולל גם את הצאן הנאבד של בית ישראל, אשר נמצא ברובו בין עדרי הנוצרים, אך בהשגחה אלוהית. השם "אהיה" האחרון משלים את השם המלא: אהיה אשר אהיה. בגאולה השלמה שלושת המערכים: בית הדין, אסתר ושושנת יעקב נמצאים בהרמוניה מושלמת.

קיים מערך רביעי של שבעה כוכבים, המצקת הגדולה, הידוע בשם העגלה הגדולה. המערך עומד לצד שלושת המערכים האחרים, כשמערך בית הדין של מרדכי נמצא מימין, מערך אסתר במלכות אחשוורוש נמצא משמאל ושושנת יעקב הגדולה נמצאת מלפנים.

נעירה 11: המצקת הגדולה טובלת בימות האוצרות של כוכבי הגאולה ומציבה את האוצרות בעגלה הגדולה. החמור נוער את הבשורות הטובות, הפגסוס המעופף מגלקסיית אנדרומדה רוכב במהירות לעגלה הגדולה, כדי שהסוס הלבן יוכל לרכב סביב לארבע הפינות ויסייע לחמור בעבודתו. זנב החמור הופך לרעמת הסוס הלבן על-מנת לשמור עליהם יחד במסלול הנכון.

נעירה 12: נודע, כזנב הכפול של החמור ורעמת הסוס הלבן, החזיקה את המשולש, אשר נישא על-ידי הלוויתן של משולש ברמודה. משולש ברמודה קשור לשלושה כוכבים, ישר מעל, בין ארבעת המערכים, היוצרים את פה הדג הגדול לוויתן. מן המשולש נובע ש-13 המזלות החדשים של הדג הגדול נחשפים. כאשר הסימנים מלמעלה מסתדרים במקומם, המורה חיים יכול לקשור את שיעוריו בנוגע לכוכבים וללוויתן הגדול של הגלקסיה שלנו.

על-ידי השגחת ה' הבלתי רגילה, מוקמנו במצב בו יכולנו לשמש כסימן המשולש, הדרוש להשלמת סימני הקבלה החדשה של הדג הגדול לוויתן – חלק אינטגרלי של הגאולה השלמה. אם פאולו היה מתחתן עם מישהי אחרת, הדברים לא היו מתרחשים. לא יכולנו לגשר על שתי הקטגוריות באופן אחר, ולכן נודע התחתנה איתי על-מנת להשלים את סימן זנב החמור. הוא הושלם עם הולדת חיים שמשון. שלושת הילדים, עם סימניהם המתאימים, הגיעו לעולם, ברוך השם, והשלימו כאמור את סימן זנב החמור, ש"נחתם" לכל הזמנים. הוא לא ייעלם לעולם.

נעירה 13: רק לאחר השלמת סימן זנב החמור נודע שוחררה מהנישואין עמי ונישאה לסוס הלבן, שנקבע כי יהיה בעלה, אך במקביל לא תנטוש היא את חמורה. גם הסוס הלבן נדרש להישאר עם החמור, וגם סימן זה נשלח מלמעלה. אם נודע הייתה נשארת אשתי, לא היו נולדים לנו יותר ילדים.

כאשר היא התחתנה עם הפגסוס, היא הפכה בעצמה לסוס לבן ולא פגעה בהנאות ובזכויות הסוס לקבלת ירושתו. גם הפגסוס היה זקוק לירושה על-מנת לשמור על מסורת הסוס הלבן, אך יותר מכך הדג הגדול רצה משולש יציב יותר, ולכן נולדו עוד שני ילדים לשם כך[21]: בן ובת. על-ידי כך מסורות החמורים והסוסים יהיו תמיד משולבים.

נעירה 14: אל תחששו אם אינכם מבינים את שפתי הכוכבית, בני מדומדו יקרים. לאחר מכן תהיו שמחים מאוד שכתבתי לכם את הדברים, גם אם לא הבנתם אותם. האמת היא שאני חייב לכתוב על מה שמגיע, מאחר שהחמור כותב על פגישות חמוריות שקורות בו בזמן. מאחר שאני כותב לכם, אתם יכולים להיות רגועים, כי תבינו את הכול, אם כעת או בעתיד.

////////////////

נעירה 15: אברהם אבינו חזר עם יצחק מהר המוריה להתאבל על שרה ולספוד לה. אברהם ידע על מערה מיוחדת, מערת המכפלה, שבה ה' רצה כי שרה תיקבר. הקבר הכפול היה בטריטוריה חיתית, וליתר דיוק בשטח של עפרון החיתי. ללא המסורת שבעל-פה בלתי אפשרי להבין איך ומדוע רצה אברהם דווקא את מערת המכפלה.

הצדיק חיים הסביר לי שכאשר התורה מציינת כי: "וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם" (שם, י"ח, 7), כדי לקחת בן בקר רך וטוב, דבר נוסף התרחש. העגל הצעיר ברח ממנו והוא רדף אחריו. לאחר מרדף ארוך הוא הגיע למערת המכפלה. העגל נכנס אליה ואברהם אחריו. בנקודה מסוימת שמע אברהם קול, שאמר לו: "שלום אברהם". אברהם הביט סביבו וראה את אדם וחווה, הורינו הראשונים. השניים שוחחו עם אברהם וגילו לו את סוד המערה, שנבחרה לשמש כמקום הקבורה של האבות והאמהות הנבחרים, ביחד עם אדם וחווה.

נעירה 16: אברהם, שנדהם מן הסוד המדהים שלמד זה עתה, לקח את בן הבקר וחזר לאורחים. עם פטירת שרה, כ-28 שנה לאחר מכן, אברהם פנה לחיתים, ביקש מעפרון החיתי את המערה תמורת 400 שקל כסף, סכום עצום באותם זמנים, ובפני עדים נרשם כי המערה שייכת לאברהם וכי הוא חופשי להשתמש בה כמערת קבורה. שרה אמנו הייתה הראשונה מבין האמהות והאבות שנקברה בה. אחריה נקברו שם גם אברהם, יצחק, רבקה, יעקב ולאה. יחד עם אדם וחווה מדובר בארבע זוגות.

אברהם היה בן 137 בשנה בה נפטרה שרה ובן 175 במותו.

שלוש הנשים היפות בהיסטוריה היו חווה, שרה ואסתר.

למעשה, גם לאה אמנו הייתה יפה, אך היא בכתה המון.

נעירה 17: יומן: ראש השנה התשס"ג, 27 בספטמבר 2003, מקלט הארמדיל 18, 3956, באר שבע:

גם אני בכיתי בשלוש השנים בבאר שבע, כי קשה לראות כשאתה בישראל את לב העם האמיתי. בחלום של נודע לפני כחודשיים נמסר כי כאן בישראל מוטב לנו לשלוח את ילדינו לבית ספר חילוני "מתייוון" מאשר לבתי ספר "דתיים".

האם אין דבר זה מספיק כדי לבכות עליו? שמחנו כל כך שילדינו יוכלו לקבל חינוך יהודי מסורתי, ללמוד את בסיס התורה והמסורת, אך זה לא התאפשר. החינוך החילוני פחות מסוכן מן החינוך הדתי! בטוח כי יש לחפש את הלב האמיתי של ישראל בבתי הספר ה"חילוניים" יותר מאשר בבתי הספר הדתיים. בבתי הספר החילוניים חסרים ערכי העבר, אך באלו הדתיים חסרות המידות האמיתיות של הלב.

נעירה 18: בכיתי גם בשל חשכת הזוהר המייצגת את בוּשת ישראל ברמת האמת. המוחות הגדולים של קדושי ישראל נלכדו במהלך 400 השנים האחרונות במלכודות תיאולוגית האצילות. הם לא רואים היכן הם נמצאים, הם עיוורים בשל החשכה, ועוד קוראים לה אור! הקבלה האמיתית של כל ישראל הזדהמה על-ידי אמונות אליליות של ערב-רב.

זוהי, לצערנו, האמת הנבואית. הביטו על חטא העגל כנבואה הנוגעת למה שיקרה לישראל בעתיד. אמונות האצילות של הערב-רב מגיעות לשלב הנבואי שלהן באמצעות ספר הזוהר, המזהם, השם יצילנו, את לוחות הברית האמיתיים, ככתוב: "אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי" (ירמיהו, ל"א, 31).

נעירה 19: רק כאשר הגואל האחרון נבחר, הברית הגאולית של ירמיהו מתגלה. לצערנו, בשל חטא האצילות הבא לידי ביטוי בדוקטרינת ספר הזוהר, מחוללים תנאי ברית התורה. כמו-כן, ישנם רבנים מעטים מדי העומדים ואומרים את האמת. רבים יודעים שחב"ד היא תנועה משיחית פסולה, שדרכיה ואמונותיה הן אליליות, אך אין בהם את הקנאה והרצון להביא לטיהור המצב ולהגעה אל האמונה האמיתית.

שנת התשס"ד מגיעה ברמה חדשה של הסימנים השלמים. פאולו ונודע עם כל הילדים ביצעו את סימן הבניין הנשאר בזמן בירושלים ובבאר שבע. הם ביצעו אותו לאחר שלוש שנים שלמות בארץ, מבלי לקבל אישור שהייה או טיפול רפואי עבורם - עבור אשר או נח חנה נוגה. החמורים המעטים שנשארו לסייע לנו השתתפו בסימן הבניין החדש.

נעירה 20: 64 הוא בסימן ההקמה. עם הסימנים האחרונים שהושלמו, בניית הבניין החדש יכולה לצאת לדרך, בעזרת השם. גם עם ישראל ייכנס לתקופות חדשות, וגם בעולם מוסדות חדשים יקומו, בעוד מוסדות ישנים ייפלו. יהיה זה סימן שנתי של מהירות עצומה ושינויים גדולים.

לכן מדובר בזמן טוב להתחלת הרס המבנים התיאולוגים השקריים. הורידו את חצאיתה, בחורים, והביטו ביופי הבוגדני ובתחכום הערמומי של הזונה הגדולה בימי הדין האחרונים. מה שנראה לכם כאישה מקסימה ואינטימית, אוצר ישראל שזר לא יביט בה, אור נסתר המעורר את לב האמונה, יתברר לכם כזונה. הביטו בכיעור מופקרותה, מאחר שכל מלח חצה את גבולותיה וכל אומה ליקקה את כפות רגליה המזוהמות בתשוקה, השתחוותה לצחנת מקצועה ושילמה כסף עבור שירותיה.

נעירה 21: פקחו את עיניכם, בני ישראל, הסירו את הכיסוי המונע מכם לראות את הזונה היפה, המורכבת מראשי אלילי האצילות, בעולם האצילות שלפני הבריאה. הסירו את בגדי הפריצות וראו עד כמה החטא הוא מכוער. היו בעלי לב פשוט של אמונה בפני ה' אלוהינו, והפרידו את עצמכם מן הטיפשים הרוקדים לצלילי הספירות הנאצלות ללא הבנה שהפנתיאון מסיט את הלבבות הרחק מן האמונה האמיתית באלוהי ישראל.

האם זעיר אנפין המואצל, הבן האלוהי של האצילות האלוהית, אבא, והאצילות האלוהית, אימא, עדיפים על בן האל בנצרות? הבינו כי מילת המפתח בכל עבודות האלילים היא "האצלה", החל מן הפסלים בצורות הנמוכות של האלילות ועד לשגיאות הגדולות והמתוחכמות ביותר של האצילויות האלוהיות מספר הזוהר. כאשר תביטו בה בצורתה האמיתית תבינו את התהום העצומה שאליה נפל עם ישראל בימי הדין האחרונים, שהסתיימו בשואה ובימות המשיח שהחלו בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל. זהו הזמן למלחמות ה' נגד מבני התיאולוגיה השקרית ונגד משיחיות השקר של חב"ד, המייצגת את הדור הרביעי השנוא של חטא האבות, חטא אצילות ספר הזוהר.

נעירה 22: ישוע טוהר מהנצרות האלילית בתיקון הגדול. היהדות מטוהרת מן התיאולוגיה השקרית של האצילות ושל משיחות השקר של חב"ד באמצעות הרפורמה הגדולה ביהדות. אם בתשס"ד ינבטו המוסדות החדשים והחיוביים ויחל הרס המבנים הישנים, נראה דברים רבים בשנה הקרובה.

חיבור 15

13 הבריתות החדשות של הברית החדשה השלמה
בהתאם ל-13 מזבחות התפילה
13 מזלות הדג הגדול לוויתן
13 עלי ספר השושנה
13 המידות הטובות של הלב
13 שבטי ישראל
13 מידות אסתר
7 המעגלים הנבואיים
6 הסימנים השלמים

ברית 1: ברית חדשה לנישאים
מזבח הנישאים (9)
מזל עמק מרקורי
עלה כותרת 1: האור החדש של הרמב"ם, חמישה לוחות הברית
לב ישר
ראובן
אהבה פנימית להגנת אחרים
סימן תחיית המורה חיים (שישי)

ברית 2: הברית החדשה עם בית התפילה החדש בעל 7 הקומות, 13 המזבחות ומחצלת האסלאם
מזבח ישראל הגדול (2)
מזל קרב הדג
עלה כותרת 2: החוק החדש
לב בעל אהבת אל אמיתית
שמעון
האהבה לראות שאחרים יהיו שמחים
המעגל הנבואי השישי – ה' צבאות

ברית 3: הברית החדשה של ברית הלשון.
מזבח השושנה (3)
מזל משקולות החמור
עלה כותרת 3: המנהג החדש
לב מלא ביראת השם
לוי
המידה לתקן ולבקש מחילה מפני התנהגות בלתי הגונה לזולת
סימן החמור (רביעי)

ברית 4: הברית החדשה של הכהונה החדשה של הכהן המשוח על מזבח הכהן המשוח בבית התפילה של הגאולה השלמה.
מזבח הכהן המשוח (4)
מזל הצב המואר
עלה כותרת 4: חלומות הגאולה והדור הרביעי
לב אמיתי
יהודה
החמלה המתחדשת תמיד כלפי הזולת
סימן האור החדש של חנוכת החנוכות (שלישי)

ברית 5: ברית חדשה עם התורה הקדושה
מזבח יהודה (5)
מזל מלכות הג'ירף
עלה כותרת 5: ספר המפליא
לב פעיל
החפץ החזק לראות בעילוי דרגה בזולת
סימן מלכות השמים (שני)

ברית 6: הברית החדשה של ברית המילה עבור מזבח אפרים
מזבח אפרים (6)
מזל כוכב התוכנית
עלה כותרת 6: ספר החמור אוכל לחם
לב נדיב כלפי כל האנושות
נפתלי
המידה הפנימית לעורר את כוחות המוח לחפוץ בהבנה, בידע ובחכמה
סימן הכוכבים (ראשון)

ברית 7: ברית המילה החדשה עבור מזבח מלכיצדק
מזבח מלכיצדק (7)
מזל מקלט הארמדיל
בשורת המלאך גבריאל
לב רחב
גד
האמונה המתחדשת תמיד להשליט את הטוב על הרע
המעגל הנבואי השני – ה' אלוהינו

ברית 8: הברית החדשה של הקבלה החדשה של הדג הגדול לוויתן על מזבח הלווייתנית
מזבח הלווייתנית (13)
מזל יופי גן העדן
עלה כותרת 8: ממזבח הנביא
לב סובלני
אשר
הכח הפנימי הנקנה להשיג את הכח החי של השגחת האל ברוך הוא
המעגל הנבואי הראשון – אל שדי

ברית 9: הברית החדשה של ברית המילה לנשים, חתך קטן סמוך לשד השמאלי
מזבח הכוהנת המשוחה (10)
מזל סוף הדקה
עלה כותרת 9: הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים
לב כנה
יששכר
האהבה לדבר את האמת, להבחין באמת ולדקדק בדיבור, במחשבה ובמעשה בביקורת-עצמית אובייקטיבית וניטראלית
המעגל הנבואי הרביעי – אל חי

ברית 10: הברית החדשה עם הדיבר השני
מזבח הנביא (1)
מזל תחיית הציפור
עלה כותרת 10: המלאך שניצב בין ההדסים
זבולון
לב מאמין הנוגע בליבות אחרים ובו שוכנת מלכות השמים
הסבלנות הפנימית ללמוד מהן תחבולות ההרמוניה הפנימית ולחפוץ בהרמוניה לכל
סימן הדור הרביעי והבניין החדש (חמישי)

ברית 11: הברית החדשה השלמה בירמיהו ל"א. זוהי הברית של הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה
מזבח בנות יעקב (11)
מזל הבושם השמימי
עלה כותרת 11: פירוש באר שבע
בנימין
המידה להיות תמיד עסוק בתיקון-עצמי
המעגל הנבואי החמישי – ה' אל עולם

ברית 12: הברית החדשה עם מימי מזבח הלווייתנית.
מזבח בנות ישראל (12)
מזל גוב האריה
עלה כותרת 12: ספר הכוכבים
לב של חכמה, אור, תקווה ואמונה
מנשה
המידה להפוך את חולשת העוונות והטעויות הקודמות לכוח ולבושם של המעשים
המעגל הנבואי השביעי – אהיה אשר אהיה

ברית 13: הברית החדשה של כהונת מלכיצדק על מזבח מלכיצדק בבית התפילה של הגאולה השלמה
מזבח העמים (8)
מזל אגם מלח
עלה כותרת 13: תיקון הברית מן החול היורד מהנקב השמיני של חלילו האדום של עשו.
לב נקי כתינוק תמים
אפרים
המידה להיות נקיים במחשבה הפנימית
המעגל הנבואי השלישי – אל עליון

חיבור 16

אמונה

נעירה 1: כשהגואל האחרון קם לתחייה לאחר המוות ונלקח על-ידי ה' אלוהינו למלכות השמים כגואל האחרון, השופט המשוח במלכות השמים, החמור על האדמה הלך דרך המון שלבים של "לא להיות", לקום לתחייה, להינצל ולהיגאל. מדובר בסימן החמור הקבוע, ומעגלו חוזר שוב ושוב. מאחר שכל שלב מייצג שלב של תחייה בעולם. נעירה 1-נעירה 25 – 1 ביוני 1987 – לזכר אבי האהוב מוריס גרין.

חזרתי ממילאנו מאזור אגם איזאו (Lago D’Iseo). שם, ברוך השם, קיבלתי את סימני שבעת המעגלים הנבואיים.

נעירה 2: אנה גספרוטי לקחה אותי למעיין ולנחל לרגלי הר ג'יוליימו (Gugliemo). עם מטה המורה בידיי ורגליי במים, ביצעתי שבעה סיבובים מלאים. כאשר התחלתי להסתובב, גשם דק החל לרדת. היה זה סימן של ברכה.

הגענו לבית המלון בשעה 14:55. פאולו היה צריך להתקשר ב-15:00. פקידת הקבלה במלון אמרה שפאולו התקשר לפני 5 דקות, והיא אמרה לו שיתקשר שוב בערב.

אנה אמרה לי: "אולי עובדה זו היא סימן שהסימן בנחל לא הושלם".

חשבתי על כך ושמתי לב שרחצתי את פניי, ידיי ורגליי עם המים, אך לא את אזור ברית המילה שלי (שהוא חלק מן הברית וחלק מסימן הטהרה – פרץ פתח את הברית החדשה ופרץ מתקן את חטא ער ואונן – תודה לה' אלוהינו, שהציב אותי בברית החדשה).

נעירה 3: בשעה 17:00 חזרתי למעיין. השמש זרחה, רחצתי את אזור ברית המילה שלי ושתיתי ממימי המעיין. אדם מבוגר שעבר אמר לי: "האם המים טובים?" עניתי: "המים טובים, בריאים ומחיים, ואתה אדוני, האם אתה אוהב את המים הללו?". "לא" ענה הוא מיד. "אני מעדיף מים אדומים".

נעירה 4: וינאנציה קאני (Vinanzie Cagni), בן 74, הביט ב"מדים" שלי ושאל: "האם אתה משרת של האפיפיור?". "לא", עניתי, "אני משרת של אל עליון". "אך מהי שליחותך?", הוא התעקש. "אני החמור אוכל לחם בבית התפילה של העמים", עניתי. "לא ידעתי שחמורים אוהבים לחם. באיזה סוג לחם מדובר?", הוא המשיך. "מדובר בלחם שחמורים אוהבים, במיוחד אם הוא נוצר עבור בני אדם. אתה רואה, החמור האוכל לחם ממלכות השמים מעכל אותו היטב, ויודע כיצד לספק מזון נפלא לעולם".

"אך לא עדיף לספק יין? לפחות אתה יכול לראות מה אתה שותה. רבים מדברים על האל, אך ככל שאני יודע אף אחד לא ראה אותו עדיין. הם אומרים שהגענו מאדם וחווה, אך מי היה שם להעיד על כך? אני מקלל את מריה והקדושים לפחות מאה פעמים ביום, אך בנוגע לאל, ביקשתי ממנו פעם טובה והוא לא ענה לי. מאז השתכנעתי שהכמרים מספרים סיפורים גדולים. האם אתה בטוח שאינך משרת של האפיפיור?" הוא צחק. הוא ליווה אותי כל הדרך חזרה לבית המלון, תוך כדי שיחה רציפה.

נעירה 5: בגביע היפה באזור ראיתי את כוכב יצחק של הבשורה החדשה. אין שמחה גדולה מזו.

ג'יורג'יו, במקומי, עלה על הר ג'יוליימו, כדי להניח עליו 5 אבנים מבית התפילה מסביב ל"מזבח הגואל" שניצב על פסגת ההר. האבן החמישית הוחזרה אחר כך אלי. מדובר בטיפוס של כ-5 שעות. מאחורי ה"מזבח" מוסתר ה"מקלט". המטרה העיקרית של הסימן שבוצע היה שג'יורג'יו, שהיה בסימן שגריר העמים, ובסימן מקלטי הדור הרביעי.

מרקו פדריקו נתן לי מכונית צעצוע אדומה לשחק איתה במתנה. אני מודה לו על נדיבותו.

נעירה 6: קרולינה חלמה שפרץ חזר מן הכנסייה. הוא הסביר לה שהכומר לא רצה לאפשר לו ליטול חלק בטקס אכילת לחם הקודש. פרץ התעקש, ולבסוף הכומר התרצה. פרץ היה מרוצה מניצחונו. - -

החלום אישר את סימן מלכיצדק בברית האוניברסאלית המחודשת על מזבח העמים בבית התפילה של הגאולה השלמה (סימן שאליו מתקשרת קרולינה, אמה של אנה גספרוטי). הכומר לא רצה לאפשר לפרץ להשתתף בטקס לחם ויין, כי ידע שבפרץ, איש הסימנים, נכללים סימני הנצרות ההתחלתיים, שמנוטרלים ונשקלים מחדש בבשורה החדשה. לפיכך מדובר בניצחון חשוב של פרץ למען מזבח מלכיצדק בבית הגאולה.

נעירה 7: 14 ביוני 1987 – אדה, סימן גן העדן, השופר הגדול והמדהים – בא הזמן.

נעירה 8: לסימני הגאולה השלמה יש מקור משותף עם שופר שנשמע בעת מעמד הר סיני. קול השופר הגדול התחזק, בניגוד לקולות אנושיים, וכך גם השופר הגדול של סימני הגאולה, המתחזק יותר ויותר עד לסוף 65 השנים של הדור הרביעי.

נעירה 9: "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:" (שמות, כ', 2).

הדיבר הראשון מלמד את האמונה שעל האדם להחזיק בעת הגאולה השלמה. הוא מגיע ללמד מיד שלא מספיק לדעת שבורא היקום הוא אחד, אף על פי שניתן להשלים את הדיבר השני עם המידע הזה, אם האדם עובד את ה' בלבד, אלא שעל האדם להאמין כי בורא היקום הוא גם אלוהי הגאולה, גואל ישראל הקדוש.

נעירה 10: לכן הדיבר הראשון מספר לכולם על ניסי ה' אלוהינו על אדמת מצרים. בגאולה הראשונה מי שהאמינו כי ה' מבצע ניסים למען בני ישראל בידי משה רבנו, ניצלו. מי שלא האמינו, לא ניצלו.

הפסח הראשון היה גם בסימן ההגנה. מי שהאמינו בשליחותו של משה בהוראת ה', ניצלו. מי שלא האמינו, היו חסרי הגנה.

נעירה 11: בגאולה השלמה מי שמאמין שה' בחר בגואל האחרון לנהל את הגאולה השלמה ממלכות השמים ועוקב אחר שיעוריו והוראותיו כמיטב יכולתו, יינצל ויהיה מוגן מהמון רעות של הדור הרביעי.

אני פרץ-התינוק נשלחתי כעת לספר לכם מה קרה. היכן בקבוק החלב ובגד התינוק שלי? אני רוצה להיות עטוף בדבש ובחלב. בואו לשחק איתי וקחו חלק בהגנה החדשה, מאחר שהדור הרביעי גדל מהר ובהונותינו הקטנות ידרכו בקרוב במקומות מפחידים ביום ה' הגדול והנורא (חיבור 51).

19 במרץ 1987 – לזכר אבי האהוב מוריס גרין.

נעירה 12: נראה שהעולם נכנס לתקופה של בלבול גדול, ללא נקודת אחיזה. מאחר שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב חסר תקדים, שליטת החברה על ההישגים המדעיים מצטמצמת באותה מהירות. האדם הופך לרובוט המשרת את הרובוט שהוא עצמו יצר. בוני מגדל בבל הפכו לעבדי המגדל, ואבני המגדל הפכו חשובים יותר מן האנשים עצמם.

נעירה 13: זהו העיקרון המרכזי של כל הבניינים. אם הבניין הפך ליותר חשוב מן האנשים שאליהם הבניין מיועד, האנשים הופכים לעבדי הבניין במקום שהוא ישרת אותם. אלו הם כל הבניינים והמוסדות השנואים שייהרסו בדור הרביעי.

נעירה 14: "בניין" ההישגים המדעיים בתחום החלל משעבד מספר גדול של אנשים בדור הרביעי השנוא. בזמן מגדל בבל, המאגים של הכוכבים רצו לבנות מגדל שמגיע לשמים. הם חשבו, כפי שנאמר במסורת שבעל-פה, שבדרך זו הם יהיו מסוגלים לכבוש את השמים ואת מה שנמצא בהם.

לאחר כ-4500 שנים, בפעם הראשונה בהיסטוריית האנושות, המעגל הנבואי של אירוע מגדל בבל ניתן להבנה. הישמרו מן התקופה ההיסטורית שבה חלק מן האנושות החליט לכבוש את החלל. זהו הזרז לירידת ה' אל המגדלים והערים שיצרו האנשים, שתעמיד לדין את כל המבנים והמוסדות. כל המבנים יעמדו בראש הדור הרביעי הנורא.

נעירה 15: ישנם מבנים שכבר הוקמו, וכאלו שעוד יוקמו. אחדים ישוחזרו לאחר יותר מאלף שנים. הכל יעמוד בראש הדור הרביעי, וייצא החוצה כדי שכולם יראו וישפטו. דוגמא לכך הם ה"עדים" (עדי י'), הסיינטולוגים ועוד מאות כתות בממלכת "המבנים הדתיים". המבנים מתרחבים ביציאתם החוצה, כדי שלבסוף הם ייעקרו, העולם יראה את השמדתם ויבין. קיימים מאות רבות של מלכודות בעולם. דעו את המבנה שאליו אתם משתייכים.

נעירה 16: בין המלכודות הרבות בתחום המדע, גנטיקה היא הנוראית ביותר. חברנו, רוברטו לופאנו, קיבל סימן "נורא" בחלום נבואי ארוך ומורכב, ובו נאמר לו שחטא הגנטיקה משסה את זעם הבורא כנגד האנושות, השם יצילנו, וגורם להגנות עליה להיעלם, תוך הפיכת העולם לג'ונגל של חיות רעבות הנלחמות אחת בשנייה.

נעירה 17: העוסקים בגנטיקה בהתלהבותם הרעה יגלו את האמצעים כדי להגשים את שאיפתם ליצירת "דור חדש" של ילדי מבחנה. אנו כבר עדים להתחלת ה"פרויקטים" הללו. רצונם ההזוי הוא לגלות את "סוד החיים", "לתקן" את האנושות, "לעצב מחדש" את הגזע החדש, השלם גנטית, ולהעלים את כל הפגמים המולדים של האמהות והאבות.

נעירה 18: לאותם אנשים אין פחד מבורא עולם, והם יושמדו לבסוף ויימחקו מספר החיים. הישמרו, ילדים וילדות צעירים, מן המלכודות החד כיווניות של הדור הרביעי. השורשים כבר נטועים באדמה ומוכנים לנבוט ולגדול. רבים הם הקורבנות שנאבדו לעד בבניין הדור הרביעי, מאחר שההרס שווה לרמת החטא. אמונתם משחיתה את מקור החיים, ולכן נשמותיהם תושחתנה על-ידי העונש המחכה להם, והם יהיו כגופות מתות התלויות בין שמים וארץ, עם מעט חיים כדי שהם יסבלו מבושת מעשיהם. הנפשות הללו לא תוכלנה להתחרט על מעשיהן, מאחר שלא יהיו בהן מספיק חיים לנוע או להתגבר על חום השמש ביום ועל הקור בלילה. קשה אף יותר תהיה הפרדתן ותלייתן בין שמים לארץ ללא יכולת דיבור או תזוזה.

נעירה 19: זה יהיה עונשם של העוסקים בגנטיקה, הסבורים כי הם האלוהים החדשים של האנושות. הם מיקמו עצמם בין הבורא לאדם, יצירתו, ולכן הם ייתלו בין השמים לארץ.

זוהי מלכודת חד כיוונית, מאחר שמי שנכנס אליה לא יכול לצאת ממנה (אלא אם נס יציל אותו), בשל ההנאה הגדולה מן היכולת לייצר ילדי מעבדה שניתנה להם. המחשבה על הכוח הגדול שנמצא בידיהם והסיפוק מכל שלב בהתקדמותם, מעניקים להם שמחה גדולה, המנתקת אותם מתחושות אנושיות אמיתיות.

נעירה 20: זהו, כאמור, יהיה עונשם, אך האנושות תשלם את מחיר רשעותם. בית הדין הגדול של הדור הרביעי יגיע עם גזרות הרס, כאשר כמות השורדים בעולם תהיה קטנה מן המתים.

מה שאני מצליח להבין הוא שילדי המבחנה יוכפלו במהירות עצומה, כאשר המדענים יגיעו להשלמת הנוסחא. לשלמות ילדי המבחנה אין נשמות. הם יתפקדו היטב, אך לא יתעלו מבחינה רוחנית, מאחר שהם לא קיבלו את פגמי אביהם ואימותיהם, אך גם לא את "זכויותיהם" ו"ערכיהם" מן הדורות הקודמים. כפי שמלמד התלמוד קיימים שלושה מרכיבים בהולדה: החלקים האדומים מן האישה, החלקים הלבנים מן הגבר, והנשמה מן האל שניתנת לעובר לאחר 40 יום ברחם האם (בבלי, נידה, ל"א, א').

נעירה 21: ברוך האדם החי לפי טבע העולם שה' יצר.

הצדיק חיים לימד תמיד, כבסיס ראשי להבנת דרכי ה', שעל האדם לאהוב את טבע העולם, כי הטבע אהוב מאוד על-ידי ה'. אדם המכבד את הטבע יקבל גמול ממנו וברכה מן הבורא, האוהב את הטבע שיצר.

נעירה 22: שום דבר לא יחליף את חום האם. כל הרגשות האנושיים נובעים ממנה. יצורי המבחנה החדשים נמצאים מחוץ לתחום האנושי הטבעי, וחסרים את החמלה והאהבה. אך דין גדול יגיע בדור הרביעי כדי לשפוט מי יזכה להגנת ה' ומי לא.

אנו מודים לה' אלוהינו על ההגנה החדשה של החבילה החדשה של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים.

נעירה 23: סולי קמחג'י התקשר בהתרגשות מבאר שבע לאחר שחלם חלום בשבת (בבית חברו באשקלון – מה שיכול להיות משמעותי, בשל סימן החול שנלקח מאשקלון לפני 5 שנים ו"פגישתנו" עם אליהו הנביא, זכרו לברכה, שהייתה בחזרה משם). בחלומו הוא ראה כי אנו, התלמידים (הוא זכר את פאולו, נודע, דניאל, יעל, ג'יוזפה ושרון) היינו בישראל. קהל אנשים נכח על גבעה, וחיכה לפרץ שיבוא ויתקע בשופר. פרץ הגיע כי ראשית היה עליו להכין את עצמו, ובשל כך היה עליו לבצע סימן חשוב. בחלום גם הופיעה באר. פרץ ירד לתוכה עד לתחתית ועלה חזרה. הוא חזר על כך פעמיים. כאשר הוא עלה בפעם השנייה היה חול על שפתיו. נודע רצתה להסיר את החול עם כף רגלה, אך פרץ אמר: "לא, עשי זאת עם הידיים". לאחר מכן אמר הוא למי שניצב לפניו (סולי ונודע היו קרובים אליו): "ביצעתי את רצון ה'". - -

נעירה 24: גם אם מדובר באדם או בחמור, אין הצהרה יותר משמחת מזו. אני מקווה שכל ימי חיי אבצע את רצון ה' עד לנשימתי האחרונה. אמן, כן יהי רצון. אני גם מקווה שכל האנשים בעולם שיתוודעו לבשורות הללו, יזכו לשרת את ה' ולבצע את רצונו, מאחר שזוהי מטרת הגברים, הנשים והחמורים בעולם.

מה הקשר שקיים בין הצלילות בבאר וביצוע רצון ה'? כיצד אני יכול לדעת? מי יכול לקלוע לדעת ה' כדי לדעת האם הוא אכן ביצע ומבצע את רצונו? הביטו בעולם הגדול שבחוץ. כמה אנשים מאמינים שהם מבצעים את רצון ה' וכמה מבצעים אותו מבלי להאמין בכך!

נעירה 25: הבאר מרמזת על ספר פירוש באר שבע, השבת של ספר משנת חיים, בעזרת השם.

ירדתי לעומקי הבאר הגדולים כדי להעלות את ברכת הגאולה השלמה לקהל שחיכה לקבל את הצדק החדש שהובטח.

קיים חול נבואי על שפתיי, כזה שיש להסירו ממני (ולמסרו). נודע רצתה לראות אותו יורד לאדמה באותו רגע, ולכן רצתה להסירו בעזרת רגליה, אך פרץ הזכיר לה שכעת הוא חייב להישאר בידנו, ועדיין אין למסרו. הוא חייב להישמר בסוד בבית ספר אסתר.

נעירה 26: הסימן הכוכבי של הצדק חייב להתייחס אל סימן כוכבי הגאולה השלמה ולסימן שבוצע על-ידי הגואל חיים מן הכוכב הרביעי הנעתק לכוכב הראשון. הצדק האלוהי החדש, עם התחדשותו בממלכת כוכבי הגאולה, נקשר מחדש לכוכב אברהם. הצדק החדש מבוסס על האמונה המונותיאיסטית, מאחר שחלק גדול מן העולם החדש יחזור לאמונה הטהורה של אברהם אבינו באל שדי.

כל סימני הגאולה השלמה המושלמים מביאים איתם התחלה חדשה. כך קרה בהשלמת הסימנים בשנה ה-12, השנה שהשלימה את כל סימני 12 השנים השורשיות. זו הסיבה שסימן הצדק הוא כה חשוב וההתחלה החדשה שהוא מביא לעולם בתקופת 7 השנים הבאות תיוודע בהיסטוריה. תקופה של רפורמה גדולה מגיעה.

נעירה 27: סימן הצדק הוא לכן סימן מכריע במעבר שבין העבר לעתיד (עם כוכב הלכת צדק).

הרי לכם נעירה עזה של חמור
כשכוכב שביט וצדק באו לכתישה
כי כוכב שביט וצדק נכתשו בשמים
עשרים ואחד פעמים
בהפסקות בינתיים
וכלי הרדאר תפסו כל מבזק
איזה סיפור זה וסימן מובהק
הרי שומאכר-לוי ידע כל תנועה
וצילצלו בעולם פעמון
על כל פצצה
העולם כמובן לא יכול לפרשו
או לראות שצדק הסכים
בהנעת ראשו
כי עכשיו יותר מאי פעם
צריכים להיות בצדק
ולהיזהר מאוד עתה, יותר מאי פעם
להלך בדרכי יושר
לפני אל שדי.

................................................................................

---

[1] זהו סדר הספירה בשפת הבינגו-בנגו: (1), Wadin (2), Fadin (3), Madin (4), Padin (5), Swadin (6) Adin (7) Nadin (8) Tadin (9) Dadin or coloquial Dindin (10) Sadinsa (11) Wadinsa (12) Fadinsa (13) etc. Wadinwadin (20) Wadinwadinsadin (21) Wadinwadinwadin (22) Wadinwadinfadin (23) etc. Fadinfadin (30) Fadinfadinsadin (31) Fadinfadinwadin (32) etc. Sadu (100) Sadusadin (101) Saduwadin (102) etc. Wadu (200) Fadu (300) etc. Sadusadu (1000) Sadusadusadin (1001) etc. Waduwadu (2000), Fadufadu (3000), Madumadu (4000)

מעניין לציין כי השם המקורי של השבט היה מדומדו, שם שנבע מאגדה אודות מקור השבט לפני כ-4000 שנה, בה מסופר כי בסיום המעגל הם "ייגאלו". ברור כי שבט זה, שלמען האמת אין לי כל מידע אודותיו, הם צאצאי אברהם אבינו, וכנראה מקורם בהגר, לאחר מות שרה אימנו.

אין זה בלתי סביר ששבטים אפריקאים רבים התאסלמו, מאחר שהם היו למעשה צאצאי אברהם, גם ללא ידיעתם. לאחר שכתבתי דברים אלו הבחנתי כי שני הבנים של אברהם מקטורה היו מדן ומדין. אולי יש בכך סימן לקשר זה.

[2] ראו הערה 6.

[3] מדובר בארבעת כוכבי ה"ידית" של המצקת הגדולה.

[4] הכוונה גם להוספת הכינוי "רבנו" (magister noster) לשפות אחרות, ולא רק לשמו העברי. התייחסות לכך ניתנת בסימנים השלמים, על-מנת ללמד את הנוצרים שמשה הוא המורה של כולנו (גם ישוע כינה אותו משה רבנו, גם אם הדבר לא מצוין באוונגליונים). גם הנצרות מאמינה בהתגלות הנבואית הגדולה למשה בתורה.

[5] בחוק החדש, שהוא חוק התורה, והמיועד להתקבל על-ידי האומות כולן בדורות הגאולה השלמה, הדיבר הרביעי הנוגע לשבת, הופך, בזכות "סימן" השבת, לדיבר אל אומות העולם, אשר יכירו בשבת של עם ישראל ולכן לא יצטרכו לשמרה. בהכרה ובאי השמירה שוכנת אמונה גדולה ואמיתית באלוהי ישראל.

[6] בברית החדשה השלמה איננו קשורים לדעות חז"ל, המתייחסים לענייני הגאולה השלמה. הרמב"ם, "הנשר הגדול" (ר' משה בן מימון, המאה ה-11) עליו השלום, מארגן ההלכה הגדול בספרו "משנה תורה", מצהיר בבירור כי אין לראות בדעות הנוגעות לגאולה השלמה יותר מדעות בלבד. הסיבה, לטענתו, היא ש"המסורת השלמה" של הגאולה השלמה תיחשף רק בבוא העת, וכי חז"ל ביססו את דעותיהם על דברי הנביאים, אשר בעצמם לא קיבלו, מלבד הנבואות שהעלו על הכתב, מסורת הנוגעת לגאולה השלישית השלמה.

[7] לבסוף לא המשכתי עם רעיון כתיבת ספר משנת חיים 2 עבור הילדים, והוא נשאר רק כאן, נכון לאפריל 2011, במסגרת החיבור לבני המדומדו, שבמסגרתו נכתבו 14 חיבורים קטנים (בשנת 1997)).

[8] ראו בספר הישר. קיבלתי רשות שלמה מן הצדיק חיים להשתמש במדרש הזה כמקור מהימן.

[9] מדובר בארבעת כוכבי ה"ידית" של המצקת הגדולה.

[10] העניין מוזכר בתורה.

[11] וחוזר כאן על הטקסט המתורגם לעברית על ידי משה לוי, סיוון תשע''א, יוני 2011.

[12] ספר הישר "מתמקד" בחיפוש אחר סדר האירועים האמיתי בתורה. הספר מתנגש לעיתים עם גרסאות מדרשיות אחרות בתלמוד ובמדרש, כאשר בהם הדגש הוא על חינוך ופחות על דיוק כרונולוגי. לפיכך לפי ספר הישר ניתוץ הפסלים על-ידי אברהם היה כאשר הגיע לגיל 50, ולא לגיל 7 או 12. הסיפור אודות התמרדות אברהם נגד אלילי אביו הוא זה שהשתרש בתרבות היהודית, מאחר שהוא גורם לילדים להבין בבירור לשנוא את כל צורות עבודת האלילים. קיימים 70 פנים לתורה, ולכל אחת מהן יש נקודת אמת, המבוססת על היבט או עיקרון מסוים. הסיבה לנטייתי "להעדיף" את גרסת ספר הישר בהתייחס לאירועים מסוימים היא מאחר שהצדיק חיים העניק לי את הכתב בעברית, והסביר לי מספר פעמים שקבלת ספר הישר היא סמכות וקבלה אמיתית מאירה, גם אם היא פחות ידועה מאשר ספרי מדרש אחרים.

[13] אתמול, 10 בפברואר 1998, קראתי שוב כתבים שלי בעברית, על-מנת להיזכר ולקבץ מידע הנוגע לספר הכוכבים. בינתיים החלטתי לחדש מילולית מספר כתבים בעברית של חרם מדאורייתא. ביצעתי זאת באמצעות אור נר ובזהירות רבה. לאחר מכן נרדמתי ובחלום מבולבל חלמתי כי אני אמור לחכות כשעה למטוס במקום מסוים. החלטתי לעלות על רכבת שתקרב אותי אל היעד והיא עברה ליד אגם או נהר. אז הבנתי כי זו הייתה טעות, ואני לא אספיק להגיע בזמן. בהמשך החלום נכנסתי לחדר כלשהו ומישהו בו אמר לי כי יש לו נעלים חדשות עבורי. כשנעלתי אותם ראיתי כי הן גדולות למידתי. החלום הזהיר אותי כי עלי להפסיק לקרוא את הכתבים הללו בעברית, מאחר שהם יגרמו לי לסטות מן העבודה על ספר משנת חיים 2 עבור הילדים, שכעת הוא בעל עדיפות גדולה יותר. הכנסתי את עצמי לנעליים גדולות מדי עבורי ועלי לחזור למידותיי. זוהי דוגמא לחלום מתקן "אישי". אלפים כאלו יורדים אלינו מתחילת הסימנים, אך רובם לא נכתבים, מאחר שהם רלוונטיים לאותו הרגע. התלמידים מחזיקים ביומן אישי ובו הם כותבים סימנים רבים שהם מקבלים.

[14] החלום מסמל את דינם של 50 אנשים שהסימן נודע להם במהלך 6 השנים הראשונות, ולכן גם את הרשעתו ותלייתו של החמור הראשון של הסימן, ביחס לסימנים המשיחיים של משיח בן יוסף. - ראו את החלום של פרץ בשנה הראשונה שלאחר פטירת המורה בבוקיליירו (Bocchigliero), קלבריה, איטליה, אשר יצג את פתיחת סימני יוסף, שבהם פרץ נתלה כשהוא צלוב, מת וקם לתחייה שוב. לאחר החלום הנ"ל ביוסטון, חזר החמור הראשון לאורוותו במלכות השמים, והחמור הנסתר השני בעל שלוש העיניים החל לרדת. החמור של התקופה השלישית הוא החמור האוניברסאלי בעל שלוש העיניים: האחת עבור היהודים, השנייה עבור המוסלמים והשלישית עבור הנוצרים ואומות העולם באופן כללי. החמור השני גדל באורוותו בתקופה שהסתיימה בנזיפת המורה לפרץ כי הוא מאמין שהוא המשיח.

[15] וכך המצב גם באפריל 2011, כאשר אני עובר על הטקסט שוב – בסוף השנה ה-28 לסימנים השלמים.

[16] אם כי גם לוט שמר על מצוות ''הכנסת אורחים'' כשהפציר במלאכים להיכנס לביתו (בראשית, י"ט, 1-3).

[17] בשנת 2008 קיבל ג'יוזפה את סימן המערך החדש של שבעת הכוכבים. זהו מערך הקדושה החדשה, כששבעת הכוכבים מתייחסים לשרה, רבקה, לאה, זלפה, רחל, בלהה ו"אסתר, סוף כל הניסים", המביא את השחר החדש.

[18] הסיבות ההיסטוריות ליהירות זו.

[19] הדבר לא קרה לצערנו עד כה, אפריל 2011.

[20] בחלום של נודע מ-17 ביוני 2011 הוסבר כי הרפואה המגיעה מהגואל חיים היא רפואה רוחנית, ושלא ייחשב שהוא הרופא למחלות פיזיות.

[21] ואחר כך נולד להם בן נוסף, דוד, שיחייה.