תוספת לחרם מדאורייתא
נגד קבלת הזוהר וכל הקבלה המסתעפת ממנה
נספח לחלק ה' של החרם
מדאורייתא:
נכתב כמענה לטקסט תעמולתי:
"ספר הקבלה ותורת הנסתר", שנכתב על ידי גלעד שדמון, אותו שלח לי אדם קמחג'י בד' בשבט התשנ"ט.
אל תפחדו מהשקרנים בזמן
הזה המפיצים את הקבלה: הם חושבים שבגלל ההתקדמות
העצומה בעולם בזמנים האחרונים, גם באמונת ישראל ישנו סוג ההתקדמות שלה! מהי
ההתקדמות? קבלת הזוהר או סתם "קבלה" או "תורת הנסתר"?!
הנה ראיתי, שהגענו, בעוונות,
לסוג השלמת הכיפרות והשיגעון והאלילות ופסגת עוון האצילות והנאצלים הרע מכל הרע
המכוסה בספר הזוהר ובכל הקבלה המזויפת.
לפיכך זהו סוג מבהיר בשקרנות עד קצוות תבל
באינטרנט, ושלגו קר מאד כמו
הארורים של תנועת הסיינטולוגיה ממש,
ומרכזו בירושלים (ובבני ברק) אצל המושלגים בכל השפה הטמאה של הזוהר ובכל מושגיה. בכל סולמו אין כי אם מדרגות
רעועות וכיפרותיות. הזוהר הוא המשיח שלהם, הגואל שלהם
והמושיע שלהם, וכל התורה בטלה וטפלה בתוך המדיטציה שלהם, ולא שומעים תורה אמיתית מפיהם בשום דרך. קרחי השלג הם החמורים
של הזוהר, הבאים לבשר שאין שום ישועה וגאולה
לעם ישראל עד שילמדו כולם, רק בקבלה, ובעיקר בזוהר ובכתבי הרב חיים ויטל ("עץ
חיים") מקבלת הרב יצחק לוריא ובכתבי האשלגים.
כל סבל העולם בידם לתקן
מפני שאך ורק דרך הזוהר ופירושיו יכול האדם
לצאת מכל הבעיה הפיסית והרוחנית שלו ולהיכנס לעולם הבא ועוד כשהוא חי בעולם. הם משוגעים ממש, משוגעים הרבה יותר מאלה בבית
המשוגעים. לא צריך
כל כך שאשכנע אתכם, אלא שמעו רק את לשונותיהם ועמדו עליהם בתורת ה" על לבכם.
שמעו:
מי אני ולשם מה
נולדתי? מאין אני בא? לאין אני הולך? האם כבר
הייתי כאן? האם אבוא שוב לעולם הזה? האם
באפשרותי להבין את כל הסיבות לנעשה איתי? מהן הסיבות לסבל הממלא את העולם הזה? האם
אפשר לעקוף אותו? איך ניתן להגיע להנאה, לשלמות ולשלווה? התשובה היחידה לכל זה היא
להכיר ולהרגיש את העולם העליון: הדרך להשיג זאת נקראת "קבלה": בעזרת
חכמת הקבלה נכנס האדם בכל תחושותיו לעולם
העליון, שהוא עולם הסיבות לכל הנעשה איתו כאן.
בכך הוא לוקח לידיו את חייו ובזה
משיג את מטרת הבריאה, שהיא מטרת חייו - שלווה,
הנאה ושלמות אינסופית עוד בהיותו
בעולם הזה.
ואני הקטן אומר שאלה
משוגעים ממש, אבל לא צריך לשים אותם בבית
המשוגעים,
שלא יזיקו לחולים שם. מדובר בטיפשות אינסופית, בהיותם עוד
בעולם
הזה!
אם האדם היה מבין את כל
הסיבות לנעשה איתו באמת, היה מוחו מתפוצץ
ברגע,
והיה משתגע ממש או שהיה מת על המקום. כנראה השיגו רק קצת מהסיבות, ולכן הגיעו אל השיגעון רק ולא מתו מיד.
יתכן שבעולם ההוא
האחר והיותר רחב מעולמינו נמצאות הסיבות
למציאותינו ולכל העובר עלינו, כולל סיבת לידתנו
ומותנו. ובמצבינו ללא ידיעת הגורמים
האלה, אנחנו חיים ללא ידיעת המטרה האמיתית של
קיומינו, כמו שנמצאים במצב ללא הכרה. ישנם בעולמינו אנשים שכן מקבלים חושים נוספים
המאפשרים להם להרגיש מציאות יותר
רחבה. האנשים האלה נקראים מקובלים מפני שהם
יודעים לקבל, להרגיש ולהבין את הידיעה
העליונה.
ראו כאן את השינוי ה"דק"
בפירוש של המילה "מקובל"!
אם יתפתח בנו חוש
נוסף, החוש הרוחני, נרגיש בו את "העולם הבא", שגם הוא "גלד בצל"
מכלל המציאות, אבל רחב יותר. השיטה שבעזרתה אנו יכולים לבוא להרגשת
"העולם הבא" נקראת "חכמת הקבלה" שהיא מלמדת אותנו איך לקבל את
המציאות האמיתית
הנסתרת.
חכמת הקבלה היא אפוא החכמה
איך להיות בעולם ולהרגיש את העולם הבא, ומי שאינו מגיע לזה, הוא כמת בלי חיים, שלא
הגיע אל תכלית מטרת חייו! ולהיכן הלכה התורה בינתיים?
הרי הספר הזה "קבלה-תורת
הנסתר" מוחרם בחרם מדאורייתא זה, וכל
הקבוצה של "בני ברוך" של בני ברק
מוחרמת בחרם מדאורייתא זה, וכל כתבי ר' ברוך
אשלג וכתבי יהודה אשלג מוחרמים מוחרמים מוחרמים על פי החרם
מדאורייתא זה.
אני מביא כאן מעט ציטוטים
מ"קבלה-תורת הנסתר" בהם יכולים להרגיש
ולהבחין
בקבלה המזויפת שלא על פי תורתנו הקדושה. הביטו איך שכל הלשונות של התורה והמסורת מתהפכים בידם לדבר אחר לגמרי, ונפסלים הם
באופן דק. אין צורך לפרש כאן, אלא רק לקרוא:
חכמת הקבלה היא
התגלות הבורא לנבראים בעולם הזה, וכל עוד האדם לא
הגיע לגילוי הזה, הוא חייב לחזור ולהתגלגל
לעולם הזה שלנו, כדי שבאחד מגילגוליו יגיע
למטרה הזו.
הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת
ישראל, תלוי בלימוד הזוהר (יהודה אשלג).
מובטח למי שלומד
אותה שתוך 3 עד 5 שנים, יוכל להגיע להכרת העולמות
הרוחניים, להכרת כל המציאות, ל"הכרת
האלוקות" - אם לומדים לפי ספריו של יהודה
אשלג (עמוד 31).
באופן זה יזכה
בכוח לשפר את עצמו, וכך יקבל את כל מה שירצה (שם).
לפי הידוע כל
שלושת המקובלים הגדולים הם אותה נשמה שהייתה פעם אחת
רבי שמעון ופעם שנייה האר"י ופעם שלישית
התגלגלה ובאה כרבי יהודה אשלג (עמ' 31-32).
ראו מה שעשו עם תורת משה
רבנו:
הם היו צריכים תורה במידה מסוימת, לכן
כתב מקובל, שנקרא "משה רבנו", את מה שהשיג וקרא לזה "תורה",
ספר החומש שלנו,
הוא כתב אותו בלשון מיוחדת. התורה מדברת רק על עולמות רוחניים ומה שקורה בהם (עמ'
43).
אותו תהליך מתרחש ברוחניות, כל דור של
מקובלים מאברהם אבינו והלאה
חוקר ומגלה את העולמות הרוחניים. הם משאירים את הידע שהשיגו לדורות הבאים אחריהם.
כמו במחקר המדעי הרגיל, כך גם ברוחניות, אנחנו יודעים על העולמות העליונים, על הבורא ועל מה שקורה
בעולמות הרוחניים, רק אם אנחנו משיגים את המושגים הנחקרים בעזרת
חושינו (עמ' 49).
המקובל משיג את
העולם הרוחני בעודו נמצא בגוף הזה בעולם שלנו. הוא
מרגיש את שני העולמות ללא שום גבול ביניהם (עמ'
52).
אני משתנה בתוכי,
ועקב השינוי אני קולט תוספת שישנה סביבי. אחר
כך גם התוספת הזו נעלמת, ואני מרגיש שהכול הוא רק
הבורא, הכוח העליון המוחלט. הצורות האלה שאני מתחיל לגלות לאט לאט
נקראות "עולמות" (עמ' 53).
העולמות נמצאים
ביני ובין הבורא ומסתירים אותו ממני - - בעצם אפשר
לומר שאין חוץ ממני ומהבורא כלום (שם).
אבל המטרה בבריאת
האדם היא שהוא יגיע להכרת כל העולמות הרוחניים, עד לדרגת הבורא בעצמו. להגיע לזה
משמעו לרכוש את זה, ואפשר לרכוש את זה רק עם רצון
לקבל גדול. רצון לקבל גדול מפתחים דרך לימוד
הקבלה (עמ' 68).
אבל לסבל הזה יש
גם פתרון אחר, פשוט ומידי, לכל מי שרוצה להקל על
דרך ייסוריו. הפתרון הוא "דרך התורה".
יש להבין את המושג "דרך התורה" באופן שונה
מן המקובל. הכוונה היא לדרך שמאפשרת לאדם לחוות
ולקבל את כל השפע והתענוג שהוכן לו
בלי הגבלה (עמ' 71).
גם מי שלומד את
התורה ומפרש אותה כמו סיפור היסטורי בלבד פועל
בניגוד לכתוב, שכל התורה שמותיו של הבורא,
שהתורה היא תורה של עולם האצילות, שכל
המילים של התורה הן קדושות, היינו שלא מדובר על
העולם הזה ועל האדם כאן (עמ' 81).
וכעת בדורנו זה...
ניתנה עתה הרשות לגלות דבריו ז"ל, ודברי הזוהר בעולם, בשיעור חשוב מאוד. באופן
שמדורנו זה ואילך יתחילו להתגלות דברי הזוהר בכל פעם יותר ויותר, עד שיתגלה כל
השיעור השלם שבחפץ השי"ת.
וזה מפני שלומדים
תורה יבשה ולא משתדלים בחכמת הקבלה. "אוי להם
לאותם אנשים הגורמים, שרוחו של משיח יסתלק וילך
לו מהעולם (עמ' 100).
בקבלתי מאדם את הספר המכוער
הזה, ראיתי באותו לילה שני חלומות קשים:
בראשון, ראיתי את אבי משה גרין, עליו השלום; הוא היה בצער גדול פנימי וחיצוני, ועל פניו מתחת ללחי הנוגעת בצוואר היה
שחין של דם. הוא דיבר איתי כדי להסביר לי
את
צערו הפנימי, ואמר שבעת שאשתו (אימי) אמרה לו: "אנחנו רק חברים", לא היה
יכול בשום אופן
לסבול את זה, מה שקרע לו את ליבו בפנים. אז ראיתי את אמי, עליה השלום, חנה בקר, שהייתה
בתוך התבוננות, והיא הסתכלה למעלה כשאור מסביב לה. השתדלתי לספר לה על צערו של אבא, אבל היא לא הסכימה לשמוע, כי לא רצתה לצאת
מההתבוננות שלה, דהיינו: לא רצתה לצאת
ממנה לתמיד. - -
אחר כך התעוררתי ונרדמתי
שוב. ראיתי בחלום אז את הצדיק הנסתר המורה חיים, והייתי מתהלך איתו לשמאלו, כשמסביב
היה חשוך. אז אמר לי המורה חיים: יש צחנה היוצאת מהצוואר שלך, ולא רצה לעמוד על
ידי מפני הריח הזה. - -
קוראיי, לא אאריך
בפירושים: קודם כל, מודה אני לה" ברוך הוא
שאבי
ואמי יש להם רשות בשמים להביא לי סימנים להבנה.
בהתייחס לסימנים,
מכוונים הם לפרעה, שהוא אותיות העורף, כידוע, הוא הקשי עורף
המונע
את השפעת ההרמוניה הפנימית בין המח והלב. ובסימנים ישנם מהמכות: דם, שחין, צפרדע (הצחנה)
וחושך.
ביום שלאחר מכן חלמה גם
נודע חלום, ובו ראתה היא תנין ברחוב מחוץ לביתנו, אשר הפריע
לה
לעבור: - - הנה התנין, לפי המדרש, הוא שנשאר במי היאור, אחרי שחזרו הצפרדעים שנשארו בגמר המכה.
אלו כולם סימני פרעה
והמכות במצרים. עניין צערו של אבי מהתרחקותה
של
אשתו מסמן על
עיקר העוון שנעשה כאן, ומרמז על הצער הפנימי מלמעלה כאשר התורה אינה קוראת לעצמה עוד "אישה" ל"בעלה".
ההקבלה הידועה היא כי ה" ברוך הוא הוא הבעל, והאישה היא חכמת התורה, אך בנוסף, בכתובים, האבא מרמז על חכמת
התורה והאם על בינת התורה, ככתוב: "שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ; וְאַל-תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי, א', 8), או שהאב
מרמז על התורה שבכתב והאם על התורה שבעל
פה.
בשתי ההקבלות האחרונות מדובר על הקבלה לחתונת גבר ואישה, בה אחד משלים את השני
בחכמת הכתוב וגזרת
הכתוב, ובהבנת המסורת על פי קבלת חז"ל.
עניינו לכאן בקיצור הוא
שה"קבלה" שהם מדברים עליה לא שמה את עצמה
עוד
כאישה לחכמת התורה והמסורת האמיתית, כי אם כ"חברה" לה, ואין זה היחס
האמיתי הרצוי לפניו יתברך. הביטו
לפיכך על הרשעות, החוצפה והכיפרות הפרעונית הרוצה להגדיל ולהרים את קבלת הזוהר מעל התורה. ההעתקה
וההפרדה הזו משנה ומזייפת את הכל, מאחר שהיא שוללת את חותמות המסורת ובונה לעצמה
מסורת חדשה, שלא על פי יסודות הקבלה האמיתית של התורה שבכתב והתורה שבעל פה.
הפלא הוא איך המשוגע הזה
מצא לו את הנוסחה לעצב שיטה של פשטות מזויפת מאין כמוה. מי הוא המקובל? זה שמקבל
את הרגשות והידע של העולמות הרוחניים העליונים,
ולכן כל אחד יכול להיות מקובל אם רק יחזק את הרצון שלו לקבל. ואינו מתבייש שדמון לפרט, לדוגמא, שאברהם היה המקובל הראשון
שהרגיש בעולמות הרוחניים העליונים ומסר את
הידע
שלו אחריו, וכמו כן היה אחד ש"נקרא" משה רבנו, אשר היה מקובל, השיג את
העולמות הנאצלים וכתב ספר
קבלה, הוא החומש וכו'. בשל כך כל התורה וכל המסורת קבלה
היא, לפי דעתו, מפני שהכותבים היו מקובלים
שהגיעו אל העולמות הנאצלים שלמעלה, וכתבו את קבלתם למען הנשמות של דורותיהם, לפי
השפה שהייתה מובנת למלומדים. מהכתבים ההם היו משיגים הם את העולמות העליונים הרוחניים הנאצלים, ומפני שבמשך הזמן לא יכלו
בני ישראל להשיג את האמת הרוחנית שבכתבי
המסורת האלה, נשלחו מן השמים מקובלים שיסבירו את השגותיהם בעולמות הרוחניים בשפת הנסתרות (שהוא קורא לה "שפת הענפים").
השפה הזאת, לטענתו, היא היחידה שבאמצעותה יכולים
להשיג
את העולמות שלמעלה, ואת ההכנה לכך עשה ר' שמעון בר יוחאי (חס ושלום) בקבלתו את
הזוהר ובמסרו לכתב ביד ר' אבא. לאחריו המקובל החשוב הוא יצחק לוריא, האר"י, שאת
דבריו העלה על הכתב תלמידו הרב חיים ויטל, ולבסוף הגיע הרב יהודה אשלג, שנשלח מן
השמים, כשלפי דעת בית
המשוגעים הזה, הנשמה שהייתה פעם בשמעון בר יוחאי באה בגופו של הרב יצחק לוריא,
ואחר כך הגיעה היא אל גופו של הרב יהודה אשלג בכדי שיכתוב את פירושו "הסולם"
לזוהר. זוהי, לטענתם, הדרך היחידה
להגיע אל העולמות העליונים, והיא כל תכלית היותנו בעולם הזה. מי שלא בא לדרגה הזאת יצטרך להתגלגל בגלגול נוסף
עד שיגיע לקסטת הברהמינים בהודו!
ראו, ראו רבותי, איך היא
הפשטות הנוראה, ואיך היא הנוסחה הפשוטה לגן
עדן העליון! כל מה שנכתב מאת המקובלים הראשונים, גם בתורה ובכל המסורת, לא יובן עוד, אלא אם כן המקבל הוא "מקובל"
בעצמו. זו לא בעיה, נסללה הדרך משלושת "המקובלים", בעל הזוהר, האר"י ויהודה אשלג, כשהמפתח נמצא
בקבוצת "בני ברוך" מבני ברק! ומפני שהכול נכלל בזוהר ורק דרכו, עם פירוש
ר' אשלג, ניתן להשיג את העליונות הרוחנית הרצויה בקיום
האנושות,
אזי בואו וקחו את המפתחות! קחו אותן, תפתחו ותיפלו תכף ומיד במוקש הנחש הקדמוני!
בינתיים אל תשכחו לקנות את ספר הזוהר עם פירוש הסולם, מפני שהשטן עשה כאן שיתוף פעולה עם האלוה ממון, ורוקדים הם יחד עם פרעה,
קשה העורף הגרוע והמצחין היוצא מספר
הזוהר עצמו באחרית הימים, בדור הרביעי הזה, ודווקא בזמן הטהרה של עם ישראל לפני גאולתו השלמה!
קוראיי, אין כאן צחוק
בשום אופן! האדם הזה, שדמון, שיגעונו בתוכו מצד
הדעות,
שיגעון ממש, אבל הוא אינו טיפש! הוא יודע ומבין, לפי דעתו המשוגעת את מה שהוא רוצה לומר, כי מפרט הוא את אמונתו בבהירות ובאופן פתוח: 'אני יודע היטב את הסקנדל
שדבריי גורמים אצל היהודים הדתיים
מכבר, ולא איכפת לי, כי לא מכם הישועה, כי אם
מהיהודים הצעירים שאינם יודעים את דת
ישראל אלא באופן שטחי מאוד, הם הלחם שלנו".
סכנה גדולה היא קבוצה זו,
ומפילה היא יהודים נקיים בפח בכל יום דרך האינטרנט. שדמון זה אינו כלום, כי אם קול
רבו וקול האשלגים, וכבר החליטו הם שלא איכפת להם מכל היהדות הנמצאת, ומחפשים את שלמיהם
ועולותיהם מן הצעירים. לטענתם, התחילו לרדת נשמות חדשות הרוצות בכל חפצם להגיע אל האמת המוחלטת, ולכן עליהם לבוא אל אור הזוהר!
רעה מאד כוונתם, ומזיקים הם ממש לנשמות היהודים
בכל
המקומות, ה" יצילנו ויציל את כל ישראל מיזמתם.