מפתח
להצלת המדינה
בסוף חודש מרחשוון חלמתי שראיתי רב אחד אשר אמר לי: "יש לי
המפתח להצלת העיר, הוא המפתח נגד תנועת חב"ד", ואני אמרתי לרב:
"ואני, ראה, ואני היחידי דווקא שיש לו המפתח להצלת המדינה כולה, הוא המפתח
נגד דעת האצילות".
דוברים אחדים אמרו דברים
נגד ספר הזוהר אבל "הוציאו רק מעט דם" בדקירתם בכך שלא נגעו בלב הצרה ולא
הביאו את הראיות המתאימות לכבוש ולהרוג את עצם הדוקטרינה השקרית של אצילות
האלוהות. הדוברים, כאשתו של משה דה לאון, העידו על אישיותו הפזרנית, על הלשון הארמית
שהשתמש בה ואשר לא תאמה את הניב המדובר בזמנו של רבי שמעון בן יוחאי, הזכירו את
המילה אסנוגה (ESNOGA), מילה בלשון ספרד שפירושה בית כנסת, ונגעו בעניינים אחרים, שהם
אך ורק חיצוניים לעניין, מבלי להתייחס לעצם החטא הגדול של ספר הזוהר והקבלה שנבעה ממנו.
יצוין כי במאות האחרונות היו רבנים רבים אשר שללו אף את אותן
טענות "חיצוניות" נגד הזוהר, כרב הגדול יעבץ בספרו "מטפחת ספרים",
אשר בו הוא הכריז על קדושת קבלת הזוהר, ואף ביזה וקילל את הטוענים נגד ספר הזוהר ומעלים
ראיות כנגדו.
עצם דעת אצילות האלוהות היא האמונה הפסולה שכולה עבודה זרה דקה מאוד
שלא מבחינים בה,
אבל כשמגלים היכן היא עומדת ומה כוסה על ידי הזונה, אז הכול, שעד כה נראה כעניינים
שכליים דקים ויפים מאוד, מתהפך במאה ושמונים מעלות ומראה את פניו המכוערות והמלאות
בשנאת אל קנא נגד העבודה הזרה של אבות, בנים, שלשים ורבעים. אמונת עולם האצילות
עצמה בשיטת הצמצום מהאין סוף ואצילות האלוהות היא עבודה זרה שמחויבת שריפה, ועל בית
ישראל להיטהר ממנה. זהו המפתח להצלת כל המדינה, לטהרת כל אוהלי בני יעקב
מאלוהי נכר, כדי שיוכל עם ישראל לעלות לבית אל.
הרב היחידי שהסביר בטעמים אמיתיים מסורתיים מן התורה, התלמוד
והפוסקים אודות העבודה הזרה של עצם אמונת הצמצום ואצילות האלוהות, הוא הרב
יחיא אבן שלמה אלקאפח, מצנעא, תימן, בספרו "מלחמות
השם". הספר הזה שלם מצד כל הסבריו נגד האמונה הפסולה בזעיר אנפין דאצילותא.
בחלום הנ"ל נאמר שאני היחידי שיש לו המפתח להצלת המדינה כולה.
אף על פי שמבחינת תוכן הדברים נגד דוקטרינת האצילות ישנו המפתח להבנת
הדברים בספר "מלחמות השם", המפתח לא היה היסטורית בידו של הרב אלקאפח. לדוגמא: בצדק ובאמיתות הדעת פירש את נבואת הפסוק
בפרשת "האזינו" על שיטת האצילות "ויזבחו לשדים לא אלוה
אלוהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם", אך הפירוש עצמו לא היה
שלם מאחר שעונש העוון הקשור בפסוק "בגוי נבל" בא אחרי זמנו (בתקופת
השואה). שלוש שנים לאחר השואה הוקמה מדינת ישראל, ולאחר שלושים וחמש שנים נפטר וקם מן המתים הצדיק חיים, שנולד בצנעא, תימן, להיות
השופט המשוח במלכות השמים.
בחלום אחר, שהחריד והפחיד אותי, קם הצדיק חיים מקברו וצעק עלי בכוח: "מדוע
עוד לא כתבת את ההוספות לספר מלחמות השם?!". עקב כך ניתן לי התפקיד להוסיף על
ספר מלחמות השם הקדמה אודות דברי הימים ודברי הזכות של הגואל חיים, אשר נלחם נגד
כל הקבלה המסולפת ההיא ומסר לי את מפתח הניצחון נגד העבודה הזרה המושרשת בדעת אצילות
האלוהות. בעקבות החלום כתבתי הקדמה לספרו של הרב אלקאפח
כמו גם את הספר "חמישה לוחות הברית והחרם מדאורייתא נגד קבלת האצילות".
בזכות הגואל חיים, אני היחיד שהמפתח בידו להשלים את הידע הזה לכל בני ישראל.
מוסבר אצלנו שתנועת חב"ד המכריזה על משיחותו של מנחם מנדל
שניאורסון היא הדרגה הרביעית השנואה של עוון האצילות הנמשך היסטורית דרך
שלשלת של אבות, בנים, שלשים ורביעים לשונאי. המפתח נגד חב"ד הוא ביד הרבנים,
כי יכולים הם לראות בכל פינה את תמונותיו של משיח השקר, לשמוע את מה שחסידי
חב"ד אומרים ולהבחין בכל התעמולה שהם עושים. אמנם לא צריך את עניין דוקטרינת
האצילות בכדי להחרים אותם, אך רק אחרי שרבנים רבים יכירו את רוע תנועת חב"ד,
כדוגמת דוד ברגר בספרו "הרבי מלך המשיח - שערוריית האדישות והאיום על אמונת
ישראל", אז יוכלו הם לחקור את שורש הדברים בנוגע לשאלה כיצד הגיעו למשיח שקר
כזה, וידעו בסוף שהמפתח הכללי שמגלה את הזונה המחטיאה את בני ישראל בדעה השנואה לה",
חושף למעשה את אצילות האלוהות.
פרץ גרין, כסלו תרע"ו, דצמבר 2015, באר שבע