כתב: פרץ גרין
לוחות החוק החדש –
ספר רביעי –
מסרים
בשורה הנוגעת לאליהו הנביא, זכרו לברכה
גנומן
1
– חלום 561: פאולו חלם (17 ביוני 1989, מילאנו) כי ראה מעבר מהיר של תהליך היסטורי
הכולל מלחמות וכיבושים, בעיקר בתקופת הנצרות הקדומה, לפני כ-2000 שנים. לאחר מכן
הוא מצא עצמו בבית עתיק המוקף שדות, ובהמשך היה עם פרץ ועם ילד לא מוכר בסביבה של
גבעות. הוא סיפר על החיזיון שראה, ופרץ אמר לו כי אולי מדובר בחידוש. כשהלכו הם
ליד שביל צר, פרץ מעד ונפל על האדמה. פאולו, מפוחד ומודאג, רץ במהירות לסייע לו.
פרץ לא זז ולא הראה סימן כלשהו של הכרה. לפיכך, הפך פאולו את גופו של פרץ והשכיבו
על הגב. לאחר מספר דקות, פקח פרץ את עיניו, החל לבדוק האם גופו תקין והופתע שהכול
נותר במקומו. פאולו זכר כי עזב את הילד לבד והביט לעבר הגבעה. הוא ראה שהילד עקב
אחרי כל מה שהתרחש בתשומת לב. פאולו קלט כי אותו ילד היה, למעשה, אליהו הנביא,
זכרו לברכה. -
גנומן
2
– חלום 516: דניאל חלם (10 במרץ 1989, מילאנו) שהלך ברחובות מילאנו. כשחצה את
הכביש, הוא ראה מישהו ממרחק, הלובש בגד נפלא עם שרשראות יפות. דניאל הבין כי האיש
היה אליהו הנביא. הנביא אחז אז בידי דניאל וברך אותו בעברית. -
חלום
324: ג'יוזפה חלם (26 באפריל 1988, מילאנו) כי ראה את פרץ על מחצלת (מזבח) של
אליהו הנביא, ופרץ אמר: "ישועה נובעת מארבעת קצוות בית התפילה. -
גנומן
3:
יש לנו הזכות, ברוך השם, להיות מצהירי: 1. סימני הפיוס הנבואי של הלבבות, ירושת
אליהו הנביא, זכרו לברכה. 2. ההכרזות הנבואיות של הדור הרביעי. אלו הן שתי הבטחות
בנבואה האחרונה של מלאכי, הנוגעת לאליהו הנביא, זכרו לברכה.
סימני
הפיוס הנבואיים של אליהו הנביא הם שישה סימנים שלמים של הגאולה השלמה, הנחשפים
לעולם על-ידי בחירתו של אל שדי בגואל חיים. ואכן, הגעת הגואל האחרון יחד עם אליהו
הנביא מוזכרת בפסוק: "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם
מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים" (מלאכי, ג', 1).
סימן
הפיוס הגדול, כסימנים השלמים עצמם, קשור לסימנים של כוכבי הגאולה. הכוכב הרביעי
הנעתק גדוש בסימנים של ההכרזות הנבואיות "הגדולות והנוראות" של הדור
הרביעי, בעוד כוכב המפליא[1] מפליא את העולם באמצעות בשורות חדשות
שגורמות לפיוס הנבואי של לבבות אבות לבנים ובנים לאבותיהם. כל ששת הסימנים השלמים,
עם זאת, הם מאוחדים ומכילים את כל האלמנטים וההיבטים של הגאולה השלישית השלמה,
ולכן הם במסגרת הפיוס הנבואי, בזכות הגואל האחרון, חיים.
גנומן
4:
ששת הסימנים השלמים נסתרים בתורה בשש הנקודות שעל המילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ"[2] (בראשית, ל"ג, 4). רגע זה בתורה
של "הנשיקה והחיבוק" בין יעקב לעשו מייצגים את נקודת המשען של היסטוריית
הפיוס הנבואי, כאשר 6 הנקודות או הסימנים מתגלים דרך הסימנים השלמים של הגאולה
השלמה. לכן פיוס הלבבות שמביא אליהו הנביא, זכרו לברכה, מושלם בהיסטוריה דרך 6
הסימנים השלמים הגדולים, בזכות הגואל הנבחר חיים.
גנומן
5:
נקודות הסימן הללו חייבות להיות בתורה, מאחר
שהן קושרות את הסימנים הללו, כאשר הם מגיעים, לכל המסורת של התורה. זהו צורך
גאולי אבסולוטי. אם 6 הסימנים השלמים לא יתקשרו לתורה, הם יהפכו, כביכול, למהות
עצמית נפרדת מן התורה ויסטו מחוק ה' ומהקבלה האמיתית שלה (וזה אכן מה שקרה עם
הסימנים ההתחלתיים, כפי שהוסבר בספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים
השלמים", לאחר שסולפו על-ידי מערכת העקרונות הנוצרית ונפרדו לחלוטין מחוק
התורה המקשר).
גנומן
6:
צורך זה משתקף בנבואה עצמה בספר מלאכי. להצהרה של שליחת אליהו הנביא למען הפיוס,
שנכללת, כפי שהוסבר כאן, במסורת 6 נקודות הסימן המתגלות היסטורית כששת סימני
הגאולה, קודמת אזהרה כי יש לזכור את תורת משה, עבד ה', ואת החוקים והמצוות וכו'.
אלו הם שני עמודי התווך הגדולים של הגאולה: 1. חוק ה' שהובא על-ידי משה. 2. מסורת
אליהו הנביא.
גנומן
7:
בתורה, המילה "וישקהו" נאמרת כדי לייצג את התורה המתגלה, כאשר 6 הנקודות
מעליה מייצגות את מסורת הגאולה השלמה של אליהו הנביא שעדיין נסתרת. למעשה מסורת
אליהו הנביא מייצגת הן את המסורת הנעלה של הצדיקים הנסתרים (שלא התגלתה לעולם
בפומבי) והן את המסורת הנבואית של הגאולה השלמה, שהינה "נסתרת" עד
להתגלותה בזמן הגאולה השלמה. את שתי המסורות שמתקיימות יחד בתורה הקדושה ניתן
לראות בסיפור פינחס בן אלעזר בן אהרון, הכהן הגדול. ישנה "ברית שלום"
נפלאה ואמיתית שניתנה לפינחס בהכרזה אלוהית ישירה, בזכות מעשה קנאת חוק ה' והגנת
משה, עבד ה' הנבחר. ברית השלום מוצהרת, אך לאחריה אנו איננו שומעים מילה אודותיה
בכל המסורת הכתובה.
גנומן
8:
המסורת העליונה של הצדיקים הנסתרים קשורה ל"ברית שלום" שקיבל פינחס. עם
זאת, ידוע מן המסורת שבעל פה כי אליהו הנביא, שהיה כהן וצאצאו של פינחס, קיבל כ-650
שנים מאוחר יותר את ברכת פינחס והפך לנביא המגשים את "ברית שלום" עבור
כל הזמנים. (הצדיק חיים הסביר שאליהו קיבל את ה"נשמה" של פינחס. זאת
בניגוד לדעה שפינחס עצמו לא מת אף פעם ו"הפך" בבוא העת לנביא אליהו).
לכן שתי דרגות "ברית שלום" – דרגת ברית שלום של הצדיקים הנסתרים ודרגת
ברית שלום שמיועדת להתגלות לעולם בזמן הגאולה השלמה הן ירושת אליהו הנביא, זכרו
לברכה. הנקודה המשותפת של שתי הדרגות נובעת ממהות ברית שלום עצמה, אשר, כידוע
במסורת שבעל פה, מייצגת את ברית שלום המושלמת בין ארבעת היסודות: אש, מים, אדמה
ואוויר.
גנומן
9:
אנו רואים כי שש הנקודות על "וישקהו", בסימן הפיוס והמסורת הנסתרת,
שהתקבלה על-ידי פנחס ו"הושלמה" במשימתו של אליהו הנביא, מכילה את המסורת
ה"נסתרת" של תחיית המתים. מסיבה זו התגלה (בספר מלכים) שאליהו הנביא,
זכרו לברכה, לא מת בסוף ימיו על האדמה, אלא עלה בשלמותו אל "תפקידו" שלמעלה.
גנומן
10:
גם סימן תחיית המתים נחשף בספר מלכים, בסיפור החייאתו של הילד המת מצרפת, שבביתו
נהג הוא לגור. הישנוּת סימן התחייה מתגלה גם אצל אלישע, התלמיד והמקבל את המסורת
הנבואית הנסתרת של אליהו. זה חשוב כדי לדעת שהמסורת הנסתרת עוברת מדור לדור.
גנומן 11:
ברור כי גילוי ברית שלום של פינחס בתורה וההיסטוריה המתגלה של אליהו ואלישע בספר
מלכים הם אורות נסתרים גדולים החושפים 1% ומסתירים 99%. האחוז הבודד, עם זאת,
מייצג גילוי גדול וחשוב הגבוה מן ההארה העולמית ונושא עימו את ההיסטוריה של כל
הזמנים. אליהו הנביא הוא האישיות הנבחרת
שבה המסורת הנסתרת, סודות התחייה, הגשמת ברית שלום והגשמת המסורת הנבואית מתחברות
להיסטוריה כולה. באותו הזמן, אליהו הנביא מייצג את הכוח המקשר בין שתי
המסורות: הגלויה והנסתרת, וידוע במסורת כי הוא נוכח לומר "אמן" בכל ברית
מילה יהודית בסימן ברית אברהם.
גנומן 12:
בנוסף, הוא גם הכוח המקשר של המסורת הגלויה, שבה הוא מכונה הקנאי האחד של האמונה
המונותיאיסטית, שבה כל ישראל מצווה (כפי שמוצג בספר מלכים בסיפור הר הכרמל).
מי שרוצה להתבונן בסימן הכוח המקשר של
שתי המסורות, הגלויה והנסתרת, יוכל לחפש אחריו בסיפור הנביא שצועד להר סיני לקראת
סוף משימתו על הארץ. למעשה, אין מחלוקת או עימות בין שתי המסורות, אך ישנה סכנה
היסטורית אם הן אינן קשורות יחד. עניין זה מובע בנבואה האחרונה בספר מלאכי. אם
המסורת הנסתרת נלקחת ללא החיבור לתורת משה רבנו, יכולה להיווצר דיכוטומיה, אשר
תסלף הכול.
גנומן 13:
האירועים המדהימים והבלבול הנבואי שנכנס אל 'מסורת הפיוס של אליהו הנביא' וסילף
אותה הוא הנושא של ספר המפליא (עלה 5).
למעשה, כל 6 נקודות הסימן מעל
"וישקהו" יצאו מעוותות לגמרי בנצרות, בשל ההפרדה שהתבצעה בין מסורת משה למסורת אליהו. בכל מקרה, מה שקרה בנצרות,
שלה היו רק סימנים התחלתיים, וגם הם סולפו, היה צורך היסטורי, אך אין הוא מסמל אבן
דרך[3] לגאולה
השלמה.
גנומן 14:
הגאולה השלמה מקבלת את צורתה הסופית של הסימנים השלמים ישירות ממקורות הגילוי
האלוהי, בסמכות משרתיו הנבחרים,
אליהו הנביא והגואל חיים. הסימנים השלמים – סימן הכוכבים, סימן מלכות השמים, סימן
חנוכת החנוכות, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי והבניין החדש וסימן תחיית
הצדיק חיים, הם חדשים לגמרי עבור הגאולה השלמה ולא עברו "דרך" הנצרות.
גנומן 15:
חשוב לדייק בנושא זה. לא מדויק לומר כי הסימנים ההתחלתיים "עברו דרך"
הנצרות ו"הפכו" לסימנים השלמים בזמן הגאולה השלמה. הנצרות נוצרה בזכות
הסימנים ההתחלתיים שסולפו. בזמן הגאולה השלמה, הסימנים השלמים מתגלים מחדש. למעשה,
בסימנים ההתחלתיים של הנצרות, מסורת משה הפכה למיושנת, ולכן סימנים אלו, על אף
ש"נבעו" באופן עקיף מן המסורת האמיתית של אליהו הנביא והיוו את הבסיס
לייעודו של ישוע, הגיעו ל"גלות המרה" בין העמים, באותו הזמן שעם ישראל
עצמו יצא לגלותו המרה.
גנומן 16:
הסימנים ההתחלתיים הפכו לחלק, למרבה הצער, מהתראת ה"מלכודת" באותה נבואה
בספר מלאכי: "פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג',
24). ישוע נלכד בתוצאות הטרגיות של
הפיוס הכושל. גזרה יצאה נגד ישראל כדי להרוס את המקדש ולהפיץ את ישראל בין
העמים. צו יצא כדי להפיץ את הסימנים ההתחלתיים הללו, גם אם יעוותו, אל העמים
הפגאניים ועובדי האלילים. בשל הבסיס האמיתי הנסתר בהם, הם ייחשבו, למרות סילופם,
כאור גדול לאומות, והם אכן שימשו כאור גדול ביחס לרמות הקודמות של עבודת האלילים.
"קנאת" ה' גרמה לכל זאת, בשל כעסו על עמו הנבחר, בני ישראל, שלא התנהלו
כבניו ובנותיו האמיתיים והאהובים של אביהם שבשמיים.
גנומן 17:
בספר המפליא, אנו לומדים את היסטוריית הסימנים ההתחלתיים כדי להבין כיצד הם הגיעו,
כביכול, מידי אליהו הנביא למורה הצדק, ומשם אל בית הספר האיסיי ולישוע, וכיצד
לבסוף הם עוותו וסולפו בנצרות. עובדות אלו הן חשובות כדי להבין את: 1.
"שליחות" מורה הצדק. 2. אמת וחשיבות בית הספר האיסיי. 3. הסימנים
ההתחלתיים בבית הספר. 4. המקום של ישוע בבית הספר. 5. הסימנים ההתחלתיים וסודות
אחדים של הקבלה המעשית, שישוע השתמש בהם. 6. מקורות הנצרות וסילוף הסימנים
ההתחלתיים הגאוליים והמשיחיים.
גנומן 18:
ניתן לומר שמתוך שישה אוקיאנוסים ענקיים יצאו שישה אגמים קטנים לעולם דרך הנצרות
למען: 1. יצירת התעלות לאומות. 2. יצירת גבול זמני לנפשות "הצאן הנאבד של בית
ישראל", כדי שבעת הגאולה השלמה הם יוכלו לחזור.
עם זאת, גם אותם שישה אגמים קטנים זוהמו
על-ידי השקר, בעוד המים האמיתיים לא יכלו עוד להיכלל בתוכם. עם זאת, היה להם כוח
גדול, מאחר שהם "נבעו" מששת הימים המקוריים.
גנומן 19:
גם היהדות אינה יודעת עדיין שאליהו הנביא, זכרו לברכה, הוא ראש ל"ו "בני
העלייה הנסתרת" בכל דור. לצדיק הנסתר היו וישנם דרכים נסתרות ללכת בהן (אף על
פי שהם כולם יהודים בברית אברהם וקשורים לתורת ישראל הכתובה ושבעל פה). כאשר אנו מדברים על המסורת הנסתרת המעורבת
בשש נקודות הסימן על "וישקהו", איננו מתכוונים ישירות למסורת הנעלה
הנסתרת של הצדיקים הנסתרים אלא למסורת הנסתרת ההיסטורית הפרטנית של הגילוי הגדול
והסופי של סימני הפיוס. אלו הם הסימנים המשיחיים והגאוליים, המתגלים בגאולה
השלישית השלמה.
גנומן 20:
ליתר דיוק, הסימנים המשיחיים והגאוליים הפכו לירושת אליהו הנביא, זכרו לברכה, עבור
כל הזמנים, כשאליהו הוא ראש המסורת הנסתרת האמיתית של הצדיקים הנסתרים בכל דור.
עובדה זו היא חשובה ביותר, מאחר שקיים קשר ישיר בין אליהו הנביא, זכרו לברכה, ראש
בני עלייה בכל דור, לבין ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. זה נכון בכל דור, קל וחומר
כאשר ראש ל"ו הצדיקים הופך לגואל הנבחר האחרון. זהו קשר נעלה ומיוחס
ש"מאפשר" את הסמכות הכפולה של הגאולה השלמה בשם אליהו הנביא והגואל
האחרון.
גנומן 21:
נושא זה הוא מהותי. המסורת הנעלה הנסתרת נובעת מברית שלום שניתנה לפינחס והתקבלה
על-ידי אליהו הנביא. הירושה של מסורת ה"סוד" של 6 הסימנים הגאוליים
והמשיחיים נמסרה לאליהו. מלבד על-ידי הנביא עצמו, ירושת 6 הסימנים הללו (מזמן
מרדכי הצדיק) "נשמרו" בידי ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור עד
להגעת הגואל האחרון חיים. רק אז, כאשר הצדיק הנסתר נבחר על-ידי ה' כגואל האחרון,
הסימנים השלמים החלו לרדת ולהתגלות בעולם בתוך הקשר של הברית החדשה השלמה והגאולה
השלישית השלמה. לפיכך הסימנים השלמים נקראים סימני הפיוס הגדול של אליהו הנביא,
זכרו לברכה.
גנומן 22:
הסימנים ההתחלתיים שנכנסו לבית הספר האיסיי דרך מורה הצדק (שהיה ראש ל"ו
הצדיקים הנסתרים בדורו) ויצאו בנצרות לא
יחזרו בגאולה השלמה. כאשר הגאולה השלמה תגיע, הסימנים ההתחלתיים ישלימו את
מסלולם. מאחר שהם לא הובנו ולמעשה לא נודעו קודם לכן, הם "יחזרו" רק
באופן זה כדי שנוכל ללמדם ולהתפעל ממה שקרה ב-20 המאות האחרונות. לפיכך נכון הוא
שעלינו להבין את הצורך ההיסטורי של סימני הנצרות והשליחות המשיחית של ישוע.
גנומן 23:
הסימנים ההתחלתיים הללו שהפכו לסימני הנצרות, הביאו, עם זאת, את ההשלמות
ההיסטוריות למען האוניברסאליות של הגאולה השלישית והשלמה. כאשר הסימנים השלמים
מגיעים, הסימנים ההתחלתיים הם כשישה אגמים מזוהמים ביחס לשישה אוקיאנוסים גדולים.
הזיהום מוסר למען ההבנה. הסימנים השלמים של אליהו הנביא שמתגלים כעת לעולם בזכות
הגואל האחרון, חיים, הם נקודת המשען החדשה של כל ההיסטוריה בהגעתם. כאשר אנו נמצאים כעת תחת סימני החמור אוכל לחם
ומצהירים על הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה, אנו מוסרים את ההכרזות
המובטחות של אליהו הנביא, זכרו לברכה.
גנומן 24:
אליהו הנביא, זכרו לברכה, לא מת לעולם. הוא חי כיום כפי שחי על האדמה וכפי שהתקיים
מרגע עלייתו למלכות השמים הנסתרת מאוד, הידועה רק לצדיקים הנסתרים הנעלים. מלבד
נוכחותו בכל ברית מילה, "ביקוריו" התכופים, לרוב באופן מוסווה לאנשים
בעולם, ידועים במסורת (גם אם יש כמות גדולה של סיפורים מומצאים ומזויפים מאת מספרי
אגדות). לפיכך איננו מצהירים על "הגעתו" של אליהו הנביא, מאחר שידוע
שהגאולה השלמה מוכרזת על ידו, וכי הוא מביא את מפתחות הפיוס אשר פותחים מחדש את
המסורת הנבואית.
גנומן 25:
תפקיד אליהו הנביא לא השתנה במהותו. גם הוא חיכה לזמן בו הגואל האחרון ייבחר
על-ידי אל שדי ותינתן הרשות לשלוח את מפתחות הגאולה השלמה לעולם. מאותו רגע, אליהו
הנביא והגואל האחרון "עובדים יחד", ביחס לתפקידיהם בהתאמה, למען הגאולה
השלמה.
גנומן 26:
אנו מכריזים על "הגעת" הגואל האחרון, חיים, מאחר שבקורבנו האחרון העולם
ניצל, והוא הובא להיכלו במלכות השמים כשופט המשוח של מלכות השמים. אנו מכריזים גם
כי עם הגעתו של הגואל האחרון, חיים, הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, ירושת אליהו
הנביא, יורדים לעולם. אנו מכריזים על פתיחת המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו
לברכה, ומבצעים את ההכרזות הנבואיות של הדור הרביעי, כפי שהם התגלו לנו. זהו, אני
מאמין, מכלול הדברים הנוגעים לאליהו הנביא, זכרו לברכה.
///////////////////////
גנומן 27:
יומן החמור: אני מכריז את ההכרזות הבאות שנכתבות להלן ברשות הגואל האחרון,
חיים:
הכרזה: הוצהר בזמן מותה הטרגי של הנסיכה
דיאנה כי המבנה הנעלה של ל"ו הצדיקים הנסתרים הסתיים "רשמית",
ולאחריו נוסד המבנה החדש המכונה "250 הצדיקים הנסתרים החיים באמונתם".
ביום רביעי בלילה, 3 ביוני 1998, באוהל הפנימי, קיבלתי מידע שמתקיימת חגיגה גדולה
למעלה, מאחר ש"הצדיק החי באמונתו" ה-37 נכנס, ולכן ניתן הסימן המאשר אודות
השינוי הגדול. אני מאמין כי בכל השבוע, משבועות ואילך, הייתה חגיגה.
גנומן 28:
בחלום של ג'יוזפה ניתן רמז לכך בנוסף לעובדה חדשה נוספת: פרץ אמר כי כעת יש לנו
500 תלמידים. הדבר מתייחס ל-250 הצדיקים הנסתרים החיים באמונתם ולמבנה החדש בן 250
הצדיקים החיים באמונתם בסימן החמור אוכל לחם, כפי שהוסבר במסרים אלו. הצחוק הגדול
של פרץ וג'יוזפה בחלום הוא בסימן 37, צחוק יצחק, כי כידוע במסורת, יצחק אבינו היה
בן 37 כשהובא אל הר המוריה. היה זה סימן של שמחה גדולה של הצדיק ה-37 שנכנס אל
המוסד החדש והנעלה של 250 הצדיקים.
גנומן 29:
לסיכום, אף אחד לא יכול להחליף את התפקיד הייחודי של אליהו הנביא הגדול, זכרו
לברכה, במסלול ההיסטורי של הגאולה, ובמיוחד בגילוי החדש של הגאולה השלמה וששת
הסימנים השלמים של הגאולה החדשה בהווה. חשוב מאוד להבין כעת שבהקשר הסימנים השלמים
והסבריהם, התפקיד המדהים של אליהו הנביא מובהר. את זאת ניסיתי להסביר בתמציתיות
בגנומנים לעיל.
גנומן 30:
הלוואי וברכת אליהו הנביא האהוב תשרה עלינו, מאחר שהיא כוללת שלום והרמוניה: שלום
בסימני פיוס הלבבות והרמוניה בתוכנו ובעולם בפיוס החומרי בין 4 האלמנטים: אוויר,
מים, אש ואדמה. בזכותו, שלום ישלוט בעולם בין 70 אומות, לאחר שישליכו את אליליהן
ויתוודעו לאמונה האמיתית באל חי אחד. והרשו לי לסיים בדברי אלישע, כאשר ראה הוא את
אליהו נלקח במרכבת אש וסוסים השמיימה: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל
וּפָרָשָׁיו" (מלכים ב', י"ב, 12).
חלק
1
צעד
1:
לא אמלא את הצעדים הללו באזכורי מדרש ותלמוד. אתם כבר מאמינים במסורת ישראל,
המכילה אלפי קטגוריות של ידע. אני לא מדבר, עם זאת, אל שלה (בנו של יהודה), קבוצת
היהודים שהמנטליות שלהם היא סגורה, והם מסרבים להקשיב לכל מה שחדש. הם לא יתחתנו
עם תמר ולא יידעו את יופייה, את מתיקותה או את האינטליגנציה שלה. הם גם לא יוכלו
לחוש באמונה הגדולה של אמם של פרץ וזרח, אך אין זה משנה, מאחר שאני לא מדבר אליהם.
לכל אדם יש גורל ומטרה.
צעד
2:
אני פונה אל יהודים מסורתיים, אפילו אם ישנן אלפי קטגוריות של אלו ההולכים בדרך
ההלכה, כפי שהיא מוכתבת על ידי הרבנים. ואכן, רבים מאותם יהודים לא יוכלו לשפוט את
הטענות שלנו, עד שיוקם גוף סמכותי של מנהיגים רבניים, שיכריז על אמיתות הבשורות
הגאוליות שמוסברות על ידי החמורים. גם הרפורמים, שהתנתקו מן ההלכה, מקשיבים רק
לרבנים שלהם, וכך גם הקונסרבטיבים, שמאמינים במסורת אך הקלו בעול ההלכה, הולכים
בדרך הרבנים שלהם.
צעד
3:
לפיכך מה צריך חמור לעשות? לבכות? זה לא יעזור. אנו מחכים עד לאירועים שיביאו
לשינוי המנטאליות. לפיכך כתבינו המתייחסים לביאת הגואל חיים יובנו ויוכרו. כאן אני
פונה ליהודים, אך חוסר היכולת להקשיב רווחת גם בקרב נוצרים, מוסלמים ואחרים. בסדר,
אני אבכה בכל מקרה, חמור עם שלוש עיניים. איזה חמור אני? אני שואל את עצמי. עלתה
במוחי התשובה: חמור עיוור וחרש, בסימן משולם.
העתיד
כבר בפתח וכאשר הוא יגיע, רבים ייכנסו. אנו חייבים להכין את הדרך. כאן אני פונה
ליהודים, לעם הנבחר, בני ישראל המחזיקים במסורת האמיתית. גם אם כל העולם יקבל את
הגאולה השלמה אך העם היהודי לא, לא תהיה גאולה לאף אחד.
צעד
4:
מלבד בעיית ההלכה, בתוך תוכם של היהודים שוכנת הציפייה המשיחית, על אף שהנושא לא
מוגדר כראוי, וההלכה מסייעת רק מעט מאוד לבירורו. המחשבה הרווחת היא כי משיח בן
דוד צריך להגיע, ואז הכול ישתנה. כל מה שמושפע מדרך הפרשנות הזו הן דעות שנגזרות
מן הנבואות המשיחיות והגאוליות. עם זאת אלו רק דעות, כאשר גם הרמב"ם אמר, כי
אין קבלה הנוגעת לעניינים אלו שלא יובנו עד לבוא הזמן בו הם יתגלו. כן הדגיש
הרמב"ם כי עדיף שלא ללמוד אותם, הואיל ולימוד שלהם רק ייצור בלבול. יהודי
מסורתי, עם זאת, פוחד לשמוע דברים חדשים בנושא זה.
צעד
5:
הגאולה השלמה והסופית לא הייתה עוד בעולם. היא נקראת סופית, כי היא מסיימת מחזורים
גאוליים של העבר ומשלימה אותם. לפיכך לא תהיה גאולה רביעית. כל גאולה היא חדשה
לגמרי, כפי שכל התערבות ניסית של ה' היא חדשה ולא הייתה קודם לכן בעולם. ה' לא
חוזר על עצמו בהתערבויות גאוליות. כל אחת מבוצעת פעם אחת באותה תקופה היסטורית
נתונה. ניסים אלו מתועדים הן במסורת הכתובה והן בזו שבעל פה כדי ללמוד אותם,
להאמין בהם ולקבל מהם השראה. הם פותחים את לב האמונה ומרוממים את רוח האדם בהבנת
פעולות אל שדי.
צעד
6:
הגאולות לפיכך אינן שוות. גאולת פורים אינה דומה בשום אופן לגאולה הראשונה ממצרים,
שבה היו ניסי ה' גלויים בידי משה ואהרון. ניסי פורים היו נסתרים בארמון אחשוורוש. לולא
מגילת אסתר, לא היינו יודעים דבר אודות מה שקרה. הגאולה הראשונה וגאולת פורים
מייצגות שתי ספֵרות שונות של גילוי גאולי של ה' בהיסטוריה (על הגאולה הנוצרית יש
צורך בהסברים נוספים כדי להסביר מדוע מדובר בגאולה, אך בכל אופן הקבלה החדשה דבקה
בעיקרון לפיו שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים). כך הוא גם בנוגע לגאולה
השלישית השלמה - היא בעלת תוכן ומהות שונים לגמרי ביחס לגאולות הקודמות. ייתכן שהמילה
שמגדירה באופן הטוב ביותר את השוני היא "אוניברסאלית". הגאולה השלמה היא
עבור עם ישראל ועבור כל העמים. למעשה הגאולה האוניברסאלית מוזכרת בספרי הנביאים,
ובמיוחד בפסוקים המבטאים את התרחבות ישועת ה' עד לקצווי תבל ולאיים הרחוקים.
צעד
7:
הגאולה הראשונה הייתה עבור ישראל, ועם ישראל קיבל את גילוי עשרת הדיברות ומצוות
רבות אחרות במעמד הר סיני. בשל הקדושה של מצוות אלו וכן בשל העול הנלווה לדבקות
בהן, עם ישראל היה צריך להיות "נבדל" משאר העמים, כשהיבדלות זו הייתה
צריכה להיקבע לכל ההיסטוריה העתידית. לולא ההיבדלות, בני ישראל היו נטמעים לחלוטין
בין העמים ומאבדים את זהותם.
אנו
רואים שיש לכך רמז משיחי בתורה: "עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת
עַמִּים" (בראשית, מ"ט, 10). יהיה שינוי גדול בין העמים והם יתקבצו יחד
במסגרת הגילוי המשיחי ויכירו את האמת של מסורת ישראל. כבכל הרמזים הנבואיים, אין
יישום לנבואה עד שמגיע זמנה ההיסטורי. נבואה זו לא השפיעה לפיכך על היבדלות עם ישראל
או על התפתחותו בגבולות התקדשותו.
הגאולה
הראשונה לא הייתה אוניברסאלית באופן פומבי על אף שרמזה לאוניברסאליות, וגם פורים,
המכונה "חג ליהודים", לא כלל את עשרת השבטים של ישראל ולמעשה אינו ידוע
בקרב העמים. שתי הגאולות, לפיכך, לא היו גאולה שלמה.
צעד
8:
הנביאים דיברו על התרחבות האור של ישראל לאומות העולם. אומות רבות תעלנה לבית
המקדש (השלישי והסופי) בירושלים ותילמדנה את דרכי יעקב. רעיון הגאולה האוניברסאלית
ניתן בספרי הנביאים והוא חלק בלתי נפרד מן המסורת היהודית. לפיכך טרגית היא העובדה
שבמשך יותר מ-500 שנים שבהן עמד בית המקדש השני, ובמשך 200 שנים לאחר נס חנוכה,
אור המקדש לא יצא לשום מקום, ואפילו לא ליהודים עצמם! עד ימינו אנו, הדילמה לא
הובנה על ידי מרבית היהודים. מזמן הנביאים ועד לחורבן בית המקדש השני, למרבה הצער,
לנבואה האחרונה של מלאכי (ג', 23-24) ניתן הזמן להתגשם: "כג הִנֵּה
אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה,
הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב
בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם".
צעד
9:
פיוס זה שהובא בידי אליהו הנביא, זכרו לברכה, היה צריך להגיע כאשר בית המקדש עדיין
עמד. למרבה הצער, לא הייתה זכות בישראל, והחלק האחרון של הנבואה התגשם. החרם התבטא
בחורבן בית המקדש, בעוונות הרבים, ובגלות ישראל בין העמים. הנושא עמוק, ואין
להתייחס אליו בשטחיות. אם לפיוס לא הייתה קרקע למימוש, אזי אותה נבואה בישרה על
התוצאה: חרם. הפיוס של אליהו הנביא, עם זאת, לא נעלם. שליחת ה' את אליהו הנביא לא
תתבטל לעד, מאחר שהגאולה השלמה תגיע לבסוף. כך הובטח בספרי הנביאים ובמסורת. החרם
המנובא, עם זאת, "ייחתם" בהיסטוריה כדי שלאחר מכן העם היהודי יוכל להכיר
בו. הפיוס לא התממש כאשר בית המקדש עמד, אך הייתה אז שליחות שנועדה לבשר על החרם,
אחרי ניסיון שנכשל לגרום לפיוס הלבבות. הדרך שבה שליחותו של ישוע נקשרה לחלק
השלילי של נבואת מלאכי והאופן שבו היא התייחסה לאליהו הנביא מוסברים בהרחבה בספר
המפליא.
בשל
הגלות לא היה מקום לפיוס, ולכן במשך 2000 השנים האחרונות אף אחד לא חשב על גאולה
אוניברסאלית, לא באופן קונקרטי.
צעד
10:
מטרת ההלכה הייתה ללמד יהודים מהם חובותיהם. היה צורך גדול לשמור על ההפרדה של עם
ישראל בגלות בין אומות העולם ולשמור עליו מהתבוללות. אם יהודי התבולל, הוא איבד את
זהותו היהודית, ובמשך שתי דורות כל עברו נשכח. לפיכך יהודים מפחדים אפילו לדבר על
גאולה אוניברסאלית. האם אין לנו מספיק בעיות משלנו, שאנו צריכים בעיות של אחרים?!
ייתכן
שמי שאומר זאת צודק, אך משפט זה היה נכון בגלות והוא אינו תואם כלל לגאולה השלמה,
שהובטחה על ידי ה' לנביאי ישראל. מסיבה זו יש להתבונן בדברינו ולהביט על ההיסטוריה
היהודית באור חדש.
צעד
11:
הגלות הייתה תוצאה של דיסהרמוניה, ובמשך זמני הגלות אין הרמוניה אמיתית. העם
היהודי לא התפזר בין הגויים בשל זכויותיו אלא כעונש, ולכן הוא לא יכול היה להיות
בתקופת הגלות במצב של שלמות או הרמוניה אמיתית. חשכת הגלות לא הרשתה לאור חדש נפלא
להאיר עבור ישראל ועבור אומות העולם. היהודים ידעו שהנבואה בוא תבוא, אך אף אחד לא
ידע איך ומתי. הם גם ידעו שרק אל שדי יכול להגשימה[4].
צעד
12:
בתום לב הם האמינו שהמשיח יגיע. תקווה זו היא חלק מן המסורת, אך כפי שהסביר
הרמב"ם, עליו השלום, זכר צדיק לברכה, אף אחד לא יודע איך יקרו הדברים, עד
לבוא הזמן.
אנו
החמורים, עם זאת, חייבים לגלות את הגאולה השלמה לעם ישראל ולעולם בכללותו. הגואל
האחרון חיים נבחר על ידי אל שדי. זוהי בחירה חד פעמית של ה' והיא לא תשתנה בהמשך
ההיסטוריה. הסימנים השלמים של הגאולה ירדו עם דברים חדשים נבואיים שהאנושות לא ידעה
ולא שמעה עליהם קודם לכן. די מובן שלאחר 2000 שנות גלות, ליהודים קשה מאוד ואף
מפחיד להתקרב אל הגאולה השלמה ואל האוניברסאליות.
צעד
13:
יהודים חייבים להתחיל ולהתבונן בפרק מ"ח, פסוק 6, של ספר ישעיהו: "שָׁמַעְתָּ
חֲזֵה כֻּלָּהּ, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ: הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה,
וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם". פסוק זה בא לומר, כי אתם, בני ישראל, חושבים
שכבר שמעתם את כל העניינים הנוגעים למשיח שיגיע ולגאולה השלמה, הואיל והכול נחזה
בנביאים ודובר עליו במסורת, אך אין זה כך. כאשר הגאולה השלמה מגיעה, אני אתן לכם
לשמוע דברים חדשים, דברים שנוצרו כעת ושלא היו קיימים קודם לכן, אפילו לא לפני
יום, דברים שמורים בסתר שלא ידעתם עליהם. אל תגידו כי שמעתם וידעתם, כי למעשה לא
ידעתם ולא שמעתם.
נבואה
זו היא הקשה ביותר להטמעה עבור יהודים. הם חושבים, באופן כזה או אחר, שההיסטוריה
המשיחית והגאולית של ישראל כבר הוגדרה במסורת, וביחס לעניינים שנשארו לא פתורים,
המשיח, או אולי אליהו הנביא, יסבירו להם אותם כשיגיעו. הנבואה הנ"ל מסתיימת
באופן שלילי, ההפוך ל"גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ--גַּם, מֵאָז
לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ" (שם), באומרה: "כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד
תִּבְגּוֹד, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ" (שם).
צעד
14:
משפט קשה! עם זאת, אין הפסוק מובן עד לגילוי הסופי של הסימנים השלמים. שני חלקי
הפסוק נכונים: הסימנים השלמים נוצרו כעת עם הגעת הגואל חיים. הסימנים ההתחלתיים
היו בידיו של ישוע. במסגרת שליחותו המשיחית הוא הציע אותם ליהודים באותה עת, אך
טבע המנהיגים, החכמים והכוהנים היה מרדני, והנצרות יצאה לאומות העולם.
צעד
15:
הסימנים המשיחיים והגאוליים ההתחלתיים היו בבית הספר האיסיי. מייסד בית הספר, מורה
הצדק, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. רק לראש ל"ו הצדיקים הנסתרים
יש גישה ל"סימני הגאולה", הואיל ובמסגרת תפקידו הנעלה הוא נמצא בקשר
ישיר עם אליהו הנביא, שהינו למעשה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, מבלי
שנספר בספירת הל"ו. מאחר שהיורש של אותם סימנים הוא אליהו הנביא, רק לראש
ל"ו הצדיקים הנסתרים יש גישה אליהם. מורה הצדק העביר אותם לבית הספר תחת
שבועות חמורות שלא לגלותם. אלו היו סימנים שישוע הוציא מבית הספר לאחר יציאתו של
יוחנן המטביל מאותו המוסד שנה וחצי לפני כן.
המורדים
היו הכוהנים ומנהיגי העם בתקופתו של ישוע, אשר לא היו מוכנים להקשיב לְמה שהינו
מחוץ להשקפתם הצרה, ואשר ליבותיהם היו נוקשים וחסרי רגישות לזולת.
צעד
16:
בשל כך נגרם פיצול היסטורי, כי הנצרות נטלה את הסימנים דרך שליחותו של ישוע, בעוד
שכל העניינים שקשורים לאותם סימנים, במיוחד לסימן מלכות השמים ולסימן תחייתו של
ישוע, לא התקבלו על ידי העם היהודי. הנצרות, עם זאת, חרגה לגמרי מן המסלול
התיאולוגי הנכון, ובשל כך נסגרה גם האפשרות לפיוס כלשהו בין בני הדתות.
נגרם
פיצול היסטורי, וההיסטוריה הנבואית "נדחתה". הואיל והחלק האחרון של
נבואת מלאכי התממש, שליחת אליהו הנביא עם סימני הפיוס נדחתה לתקופה אחרת
בהיסטוריה, כ-2000 שנים לאחר מכן.
צעד
17:
מה שקרה הוא שהנבואות המשיחיות והגאוליות התפצלו גם הן. זה מדהים, אך זה קרה. מאחר
ששליחותו של ישוע (משיח בן יוסף) הייתה משיחית, היא הייתה צריכה להיות מושרשת
בנבואות המשיחיות והגאוליות. אם שליחותו אכן מושרשת, כפי שאנו מסבירים, בחלק
השלילי של אותה נבואה, שחלקה הראשון נדחה לתקופה מאוחרת יותר, הרי שגם כל שאר
הנבואות המשיחיות והגאוליות יכולות להיחשב כנבואות שלהן חלק ראשוני, התחלתי ולא
שלם.
צעד
18:
כזו הייתה שליחותו המשיחית של ישוע, ואפילו ממילותיו שלו אנו יכולים לראות כי הוא
עצמו הבין בשלב מסוים, שמה שהתחיל יהיה חייב להיות מושלם בזמן מאוחר יותר. הוא
הצהיר שמהות שליחותו אינה להביא שלום אלא חרב. הוא הדגיש את העובדה ששליחותו הייתה
לשם הצלת הצאן של בית ישראל ולא של כל בני האדם. הוא ניבא גם את הגעת "בן
האדם" לבסוף וכו'.
בשל
כך אנו חווים את הבעיטה ההיסטורית הגדולה הזאת בראשנו. אנו, בני העם היהודי,
נושאים את המסורת הנבואית ומביטים בנצרות, שממשיכה לצטט ציטוטים מאותה מסורת ביחס
לשליחות המשיחית של ישוע. זה הציק לנו במשך 2000 שנים, או לפחות לרגישים להיסטוריה
הדתית. במקביל אנו יודעים שהתיאולוגיה הנוצרית היא אלילית, ולכן השלכנו אותה בשתי
ידיים, אך עם זאת יש עדיין משהו שחמק לנו. כיצד הנצרות הצליחה לקשר את שליחות ישוע
לכל כך הרבה נבואות?
ההיסטוריה
הגאולית התחלקה בין תקופה ארוכה של אותם סימנים התחלתיים ובין הציפייה לסימנים
השלמים. היה זה בלתי אפשרי, עם זאת, להבין או לדעת זאת עד לגילוי הסימנים השלמים.
נבואת ישעיהו שדיברה עלינו, כאשר נתוודע לדברים חדשים, מתייחסת ברמז גם לסימנים
ההתחלתיים ש"נשמרו" אז, כאשר עם ישראל לא הקשיב בשל מרדנותו. אותה
הנבואה באה לגלות לנו שאותם סימנים התחלתיים היו אמיתיים. הנבואה לא מרמזת על
השחתתם בנצרות אלא על הדברים האמיתיים החדשים, דהיינו על הסימנים ההתחלתיים לפני
השחתתם. אחרת לא הייתה לנבואה כל משמעות. עם ישראל לא התמרד נגד הסימנים השקריים
אלא נגד הסימנים ההתחלתיים!
צעד
19:
ניתן אולי לחשוב שהסימנים ההתחלתיים היו אלו שהובילו לבסוף להגעת הסימנים השלמים.
האמת, עם זאת, היא זו: אם עם ישראל היה מקבל את הסימנים שהביא ישוע, הפיוס היה
מתחיל כבר בתקופתו. ללא עם ישראל, הסימנים נועדו לסטות ממסלולם, אחרת הנצרות הייתה
מחליפה את ישראל, אך זה בלתי אפשרי, כי כל הבטחות ה' והנבואות מתייחסות לישראל,
העם הנבחר, צאצאי יעקב אבינו. לאותם סימנים התחלתיים לא הייתה התפתחות אמיתית
בנצרות אלא הם התאבנו לתיאולוגיה שקרית ושירתו רק את המטרות הנוצריות. חשוב להבין
זאת.
צעד
20:
הנצרות אינה אבן דרך לסימנים השלמים. הנבואה מרמזת לאותה שליחות התחלתית, אך עיקר
הנבואה מתייחס לדברים חדשים לגמרי של הגאולה השלישית השלמה. הסימנים השלמים בזכות
הגואל חיים הם יצירות חדשות לגמרי שלא התקיימו קודם לכן. אף אחד לא שמע עליהם ואף
אחד לא ידע אודותם קודם לכן - יהודים, נוצרים, מוסלמים ואחרים. נכון עם זאת שמאחר
שהנצרות מבוססת על הסימנים ההתחלתיים, ישנן נקודות דמיון בטרמינולוגיה, שתסייענה
לנוצרים להבין בעתיד את הברית החדשה השלמה ולהפוך חלק מבית התפילה החדש. דוגמאות
לכך: כוכב כריסטו, מלכות השמים, הבשורה החדשה, האור החדש, הרוח החדשה והתחייה.
צעד 21:
אנו, היהודים ככלל, חייבים להתחיל שלב חדש של הסתכלות פנימית כדי להיכנס אל האור
החדש והגדול של הגאולה השלמה האוניברסאלית. מי שמתחרט חייב לראות עצמו חוטא, כי רק
אז החרטה תהיה אמיתית. אם הוא לא רואה עצמו אשם, הוא לא יתקן את עצמו בכנות, בעוד
אם הוא משייך את עצמו לאשמה, הוא לא יחפש באותו רגע את ההצטדקויות למעשיו או את
מידותיו החיוביות - פעולות שתמנענה ממנו להביט באמת על המשגה או על החטא כראוי.
צעד 22:
עם תחילת ההתוודעות לסימנים השלמים של הגאולה השלמה, אנו חייבים להבין שככלל טעינו
פעמים רבות והיינו קשי עורף. לא היינו עם מושלם. גם האוונגליונים מעידים על מצבנו
באותה תקופה נמוכה. אנו לא צריכים להתחרט כעת על כך שלא הכרנו בישוע, ואין חרטה זו
רצויה. אנו חייבים, עם זאת, להכיר בנמיכות אליה הגענו, ובעקבות כך להבין שהגלות
הייתה עונש חשוך בדרגות רבות מאוד. טיפשי לא להבין שהגאולה השלמה חייבת להביא עימה
דברים חדשים מדהימים, כאלו שלא ידענו ולא שמענו עליהם קודם לכן. זה פשוט. חישבו על
כך.
צעד 23:
התגובה היהודית החדשה והרצינית לא תתחיל בהבנת חטאינו במשך 2000 שנים. דרוש קישור
כדי להבין את חשכת הגלות של העם היהודי, והוא יהיה ההבנה של "החטא
הנסתר" מאחורי השואה, הקשור לפרשת "האזינו" ולחטא הנורא של
דוקטרינת האצילות של ספר הזוהר שחדרה ליהדות ב-400 השנים האחרונות. זה יהיה המפתח
לאשמה שתתעורר בתוכנו ביחס להיסטוריה שלנו. הרי מי שנופל ונפל לטעות זו הם האחראים
על העם, הרבנים והחכמים, החרדים והחסידים במאות האחרונות. אם אלו נפלו לטעות
אלילית כה מחרידה, על אף שמאוד מתוחכמת, עד כמה אנו היינו מכוסים בחשכת הגלות? אנו
חייבים לבחון לפיכך את התנהגותנו. נפלנו לטעות שגרועה אף יותר מן השילוש הנוצרי.
אנו זקוקים בוודאות לדברים חדשים, שיביאו אותנו אל גישה אמיתית ונכונה. אני מדבר
תורה אמיתית, אך יש להבין את הדברים. אנו חייבים להתבגר כעם ולחפש את אשמתנו, על
מנת שנוכל לתקן את העבר ולהכין את ליבותינו לגאולה השלמה.
צעד 24:
אנו חייבים לחפש לב חדש, אך לא נעשה זאת אם לא נבין עד כמה היינו חסרים ועד כמה
היינו רחוקים מאהבה. אנו מלאים בתכונות רעות וצוחקים על עצמנו, אך אנו חייבים
להיות רציניים ולהבין מה המשמעות בלהיות עם נבחר. התורה סיפרה על רבים מחטאינו
בתקופה הפרה היסטורית, כחטא אדם וחוה, חטא קין, חטא דור המבול וחטא מגדל בבל, אך
גם לאחר קבלת התורה הכעסנו את ה' פעמים רבות במדבר. חטאנו גם במהלך תקופת בית
המקדש הראשון לאחר מות שלמה, חטאנו בתקופת גלות בבל ופרס, ואף על פי שחזרנו בתשובה
והקמנו את בית המקדש השני, ב-200 השנים האחרונות לעמידת בית המקדש ליבנו התקשה אף
יותר מבעבר, והתחלנו לחטוא גם נגד אחינו ואחיותינו, תוך ששחיתות ושנאה פשׁו בכל
פינה. רק לאחר שעברנו 2000 שנים של גלות ואת השואה, הוקמה מדינת ישראל והתחלנו את
חיינו החדשים כעם.
צעד 25:
הצדיק חיים היה האהוב ביותר על ידי אל שדי, עבד ה' העניו כל ימי חייו. הוא קיבל את
מסורת הצדיקים הנסתרים מאביו הקדוש משה, כאשר היה עוד צעיר בצנעא, תימן. הוא נולד
בדיוק ברגע מתן תורה (שחר ו' סיוון, שבועות), כשהוא מהול לגמרי. היו בכך שני
סימנים חשובים, השלמת התורה ותפארת הברית החדשה השלמה, שקשורים לסימן הקרוי שני
פסי תכלת. אביו קרא לו חיים, ככתוב: "עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים
בָּהּ" (משלי, ג', 18). שמו גם מרומז במשנה על 7 הדברים שנוצרו לפני בריאת
העולם, כשהדבר השביעי הוא שמו של המשוח.
צעד 26:
הוא חי בקהיר במשך שנים רבות והיה מקורב לרב חיים נחום וראש השוחטים בעיר. הוא היה
ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, אך אף אחד לא ידע את זהותו האמיתית. הוא היה עניו
מאוד ודיבר אל כל אחד בגובה העיניים, מבלי להראות כי הוא תלמיד חכם. הוא הגואל
הנבחר, ורצוי על ידי אל שדי שבני האנושות יכירו אותו ויהפכו לתלמידיו, לטובתם
ולטובת העולם. אין אף אחד שיכול להחליפו בכל הדורות הבאים. הגואל חיים יודע מי
מאמין בתחייתו ואם הוא רוצה, הוא ישלח עצות נפלאות למי שזקוק להן. גדול הוא כוחו
של הגואל חיים, הניתן לו מה', על מנת לסייע לאנשים, שיאהבו אותו כבנים האוהבים אב,
ככתוב: "אֲבִי עַד" (ישעיהו, ט', 5). הגואל רוצה שאנשים ילמדו את
שיעוריו ואת בשורותיו, כדי שיתעלו בקדושה החדשה של הגאולה השלמה. הצדיק חיים אוהב
אנשים פשוטים באמונתם בה' וענווים בפני אנשים ובפני השמים. אין זכות גדולה יותר
מלהיות תלמידיו וללכת בדרכים אותן הוא מלמד אותנו. בחייו לא היה אחד בעולם שהגיע
לדרגת הידע שלו - בתורה, בסודות התורה, בסודות הטבע, בדינים שהגיעו מבית הדין
העליון ובידע אודות נשמות האנשים.
צעד 27:
היסטורית, ברמה האוניברסאלית, טעויות ההאלהה הנוצרית וכל השגיאות האליליות על בסיס
תיאולוגי מוטעה היו צריכות להגיע לעולם כדי להיות מתוקנות באור כוכב כריסטו בהגעתו
השנייה. תיקון זה הוא כמגן נגד טעויות עתידיות. הוא צריך להתקיים ונחזה בתוכנית
האלוהית להבאת הגאולה השלמה לעולם. יש בו צורך בשל הדרגה החדשה המדהימה והבלתי
ניתנת לשיעור של השופט המשוח במלכות השמים. זהו תפקיד חדש לגמרי, שלולא התיקון
הנוצרי היה יכול לגרום לבסוף לטעויות. עם זאת, בעתיד כולם יידעו על תיקון הנצרות
הגדול, שבעצמו הוא חלק מן ההיסטוריה, ושישמש, כאמור, כמגן נגד טעויות כדוגמת תפילה
לגואל, כינויו "אדון" או ביצוע פולחן אליו. דברים אלו אסורים בהחלט!
צעד 28:
כך גם ביחס לטעות ביהדות של קבלת הזוהר והדוקטרינה האלילית של האצילות, שהייתה
אמורה לקרות. כל המיסטיקה המתוחכמת של האצילויות האלוהיות תוסר לגמרי מן היהדות
כולה, אך מאחר שהשגיאה היא כה גדולה וגרמה לנזק כה רב, היא לא תישכח יותר בעתיד.
קשה אולי כיום ליהודים להבין את גודל התיקון ההיסטורי נגד דוקטרינת האצילות, וזאת
כי הם עדיין לא מבינים את חומרת חדירת אותה דוקטרינה אלילית לחיק היהדות הרשמית.
דוקטרינה זו עקרה את שורשיה האמיתיים של התורה כולה ושל מסורת ישראל, השם ישמרנו.
היא הפרידה את עם ישראל ממקורו האמיתי, חס ושלום. כאשר הדבר ייוודע, השפעתו תהיה
כפצצת אטום שנועדה להעיר את היהודים למנטאליות חדשה. בשל כך אותה דוקטרינה לא
תישכח לעולם, ותיקונה יהיה כמגן נגד נפילה עתידית.
צעד 29:
תיקונים אלו הם צורך היסטורי מקדים לגאולה השלמה. הם לא חלק מן הגאולה השלמה עצמה
אלא מגיעים ככלי הצלה עבור ברי המזל שמתוודעים אליהם. הגואל חיים מלמד אותנו את
בשורות האמת שהינן מקורות הצלה. נורא הוא הבלבול בדור הרביעי הזה, ועל כן סוגיות הישועה
וההגנה מגיעות קודם. התגשמות הגאולה השלמה מתחילה לאחר הדור הרביעי, המקשה על
היהודים של ימינו להבין את ענייני הגאולה. אין זה מפחית, עם זאת, את האמונה היהודית
או את האינטליגנציה היהודית. היהודים יודעים שכל המאורעות המשיחיים והגאוליים יגיעו
מאל שדי, ישתבח שמו, ולא תלויים במאמץ אנושי.
צעד 30:
הגואל חיים מביא את כל הבשורות הנפלאות של הגאולה השלמה האוניברסאלית ההיסטורית.
הוא המורה הגדול, שה' בחר עבור האנושות. אל תחששו, יהודים, הכול ניתן בבשורות
ברורות, כדי שהכול יובן. הדברים החדשים שאל שדי שולח לעולם בידי הגואל חיים,
ככתוב: "וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח" (ישעיהו, נ"ג, 10),
נשלחים באהבה גדולה מלמעלה, והם ניתנים כולם לטובת האנושות. הגאולה השלמה מלאה
באהבה אלוהית, היורדת ממלכות השמים השלמה לעולם. זהו ה"סוד" של הגאולה
השלמה: הגואל האחרון הנבחר ש"עומד בראש" מלכות השמים השלמה, קושר,
במסגרת עבודתו את ה', את מלכות השמים החדשה לעולם בהדרגה. לפיכך תחיית הצדיק חיים
בסימן השלם של תחיית המתים ותפקידו כשופט המשוח של מלכות השמים הם אלו שמאפשרים את
הקשר הניסי בין שני העולמות. היו לפיכך אמיצים במסגרת החופש שלכם לאפשר לאוזניכם
להקשיב לנעירותיי החמוריות. הי-הא! הי-הא!
חלק 2
צעד 1: יהודי חייב ללמוד לומר: "איני יודע זאת ומעולם
לא שמעתי על כך לפני כן". כמה נחמד! במיוחד אם הוא מוסיף: "אך אני רוצה
לשמוע על כך, להבין זאת ולדעת את האמת". ייפיי היי, אני נוער, הייה מוכן לקבל
בשורות, נקדימון. הקשב עם שתי אוזניך ושלוש עיניך, כי כעת אהפוך את מילותיך לפזמון
חוזר, הואיל והן כל כך מוערכות!
צעד 2: האם אתה יודע את האמת על ל"ו הצדיקים הנסתרים
בכל דור, לא פחות ולא יותר, לא כמאמרי אגדות או כדעה הטיפשית שהם עצמם לא יודעים
מי הם? האם אתה יודע את האמת על קיומם?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
אכן לא יכולת
לדעת על ל"ו הצדיקים הנסתרים, כשאחד מהם הוא בדרגה גבוהה יותר מן השאר ומשמש
כראש ל"ו הצדיקים הנסתרים.
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 3: בוודאי לא יכולת לדעת שמרדכי הצדיק היה הראש הראשון
לל"ו הצדיקים הנסתרים, אפילו שידעת שמרדכי היהודי היה צדיק ונחשב לגואל השני
של ישראל. לא יכולת לדעת גם שראש ל"ו הצדיקים הנסתרים "קרוב" לאליהו
הנביא, זכרו לברכה, שמשמש כראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור. לא יכולת לדעת
שהצדיק חיים הוא הראש האחרון לל"ו הצדיקים הנסתרים.
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
אתה בקיא
בתורה אך אינך יודע דבר אודות עובדות אלו. גם אלו היו עובדות "שמורות"
שחייבות להתגלות בזמן הגאולה השלמה, מאחר שהן חיוניות להבנת העבר ולידיעת דרגת
הנבחר לגואל האחרון.
צעד 4: האם ידעת, נקדימון, שהצדיקים הנסתרים הם "בני
עלייה", העולים בכל יום לעולמות עליונים ועומדים מול בית הדין העליון כדי
לדעת אודות הגזרות שנגזרות על הארץ? או האם ידעת שהם נטלו על עצמם את הגזרות הללו וסבלו
על מנת שלא תיפולנה על אחרים? הייה כן!
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
האם ידעת
שלצדיקים הנסתרים יש ה"סוד" של "קפיצת הדרך" במסגרתו הם
יכולים לעבור בשנייה ממקום אחד לאחר, הרחוק אף אלפי קילומטרים?
"איני יודע
זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 5: האם ידעת שלולא ל"ו הצדיקים בעולם בכל המאות
הקודמות, העולם היה נחרב? זאת מאחר שהם בלבד הולכים בשלמות התורה הקדושה יחד עם
המסורת הקדושה של אליהו הנביא. גדולה היא הקדושה עליהם ובתוכם, אך הכול נסתר, כשכל
השאר אינם יכולים לתאר מה שורה עליהם. הם חיים בדרגת חיים אחרת לגמרי, בדרגת נשמתם
הנבחרת. גדולה היא אחריותם. עמודי התווך בשמים מורמים על ידם. זאת הואיל והם
ענווים באמת, לא מגלים את זהותם האמיתית וסובלים למען טוב העולם. הקדושה האמיתית
של סיני שורה עליהם, כשכל מילה ותנועה שלהם גדושות במשמעויות נסתרות ובסודות
נעלים. כל הצדיקים הנבחרים נמצאים תמיד בפיקוח, כל אחד בפיקוח מורהו. אלו אינן
דרגות שניתן להגיע אליהן בעבודת ה' אישית בלבד. אלו הן דרגות נבחרות לנשמות נבחרות
הנסתרות מעיני היהדות או העולם. מה אתה אומר, נקדימון?
"איני יודע
זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 6: הו, אנחנו סוף כל סוף מתקדמים. האם ידעת שאליהו
הנביא, זכרו לברכה, עלה ישירות אל מלכות השמים הנסתרת? זאת מאחר שהוא היה זה
שהחזיק במפתחות הפיוס לפיוס, לגאולה ולתחייה? הרי לאיזו ממלכה הוא עלה אם לא
למלכות השמים הנסתרת כדי להכינה לזמני הגאולה השלמה?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
כמובן שלא.
הידעת שקיימת מלכות שמים, שנועדה להתקשר לעולם מן הרגע שהגואל חיים נבחר?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 7: האם אתה יודע, נקדימון, אפילו במסגרת ידיעותיך בתורה
ובמסורת ששש הנקודות מעל המילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4),
נשיקת וחיבוק יעקב ועשו, מרמזות לשש הסימנים השלמים של הגאולה השלמה? אף פעם לא
שמעת על דבר כזה, נכון?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
הנשיקה
והחיבוק הם בסימן הפיוס, ירושת אליהו הנביא. ששת הסימנים השלמים הם גם ששת הסימנים
הגדולים של הפיוס המנובא. "אה", אתה מתעקש, "אך הם נפרדו אחר כך,
כשעשו הלך לשעיר ויעקב לסוכות" (שם, כ"ג, 17). נכון, אך בבית התפילה
החדש העניין נפתר. אלו משעיר, הלא יהודים, שמאמינים בגאולה השלמה עולים על מזבח
מלכיצדק, בעוד שיעקב עולה על מזבח יהודה והיהודים המגוירים עולים על מזבח אפרים.
הי-הא! הם נשארים נפרדים בדרגה אך מתפללים באותו בית תפילה. הי-הא!
צעד 8: לא יכולת לדעת שכאשר הגואל האחרון נבחר, ששת הסימנים
השלמים של ירושת אליהו הנביא, המרומזים ב"וישקהו", "נפתחים"
להבנה, והתורה נכנסת לשלב היסטורי חדש: שלב הסימנים הגאוליים. התורה נשארת מופרדת
עבור יהודים, אך באותו הזמן היא נכנסת לשלב חדש של סימני הפיוס האוניברסאלי. מלבד
הסימנים של החגים היהודיים המחודשים, יש לנו הסימן שהתורה מתרחבת לעולם, ודרך הרחבה
זו היא מייצגת "לידה מחודשת" של התורה עבור האנושות.
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 9: והאם ידעת, נקדימון, שחלק מן הפתיחה החדשה קשור
בכוכבי הגאולה? בוודאי שמעת על המונח "כוכב הגאולה", אך כנראה שהייתה לו
משמעות מועטה עבורך, והמונח "כוכבי הגאולה" אינו מוכר לך. האם ידעת שספר
הכוכבים הוא ירושת אברהם אבינו? או האם ידעת שהוא מרומז בתורה בפסוק "וּסְפֹר
הַכּוֹכָבִים" (שם, ט"ו, 5), כאשר במקום לקרוא "סְפֹר" ניתן
לקרוא "סֵפֶר"?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
בוודאי שלא.
העניין יתוודע, רק כאשר הסימן השלם הראשון של הכוכבים מתגלה, והמורה חיים מתחיל
ללמד אותנו לגביו. כל השיעורים החדשים על כוכבי הגאולה הם חדשים לחלוטין, הם לא
היו קיימים לפני כן, ולא שמעו עליהם לפני כן.
צעד 10: אמור לי, נקדימון היקר, האם אתה חושב שירמיה הנביא
צחק? אתה יודע שחז"ל טענו שהנביא שעליו ניבא משה ("נָבִיא אָקִים לָהֶם
מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ" (דברים, י"ח, 18)) הוא ירמיה, אך אתה לא
יודע בוודאי את משמעויות הדבר. זה נכון, אף נביא לא סבל כירמיה, ולכן הוא דמה למשה
בסבלו למען העם, אם כי סוגיה זו דורשת הוכחה. אני מדבר, עם זאת, על סוגיה אחרת: הנבואה
הידועה על הברית החדשה עבור בית ישראל ובית יהודה באותם הימים, לאחר הפרת התורה,
מגלה את הסיבה האמיתית להיות ירמיה נביא הדומה למשה. משה קיבל את התורה, וירמיה
קיבל את הברית החדשה. אתה בוודאי לא הבחנת בכך, כי הדבר מובן רק עם הגעת הברית החדשה
השלמה. ירמיה הנביא דיבר אמת. עם הגעת הגואל חיים כל עם ישראל זקוק לתפארת הברית
החדשה השלמה כדי להמשיך את ההיסטוריה שלו.
צעד 11: הקטן את עצמך, נקדימון, וראה זאת, אם כי איני רוצה
להתייחס לעניין באריכות. חטא האצילות של הזוהר, אשר הסתנן למחנה היהודי (ושלמרבה
הצער, כמוסבר על ידינו, מייצג את החטא הנסתר של ישראל) היווה את הסיבה
ה"נסתרת" לשואה, כפי שמוכח בפרשת "האזינו". החרישו, בני
תמותה, דברי התורה הקדושה הם גחלים לוחשות, כאשר החטא המשיך עד עתה, לאחר הקמת
מדינת ישראל. זוהי הפרת התורה המנובאת, שכדי לתקנה יש צורך בברית חדשה, שניתנת על
ידי אל שדי למען ישועת עמו הנבחר. לפיכך הברית החדשה השלמה מעניקה את החרם
מדאורייתא לשם תיקון הטעות והכנת הלבבות של כל בני ישראל לגאולה השלמה. צרף את כל
החלקים יחד, נקדימון: הברית החדשה של ירמיה תציל לבסוף את עם ישראל מהפרת ברית
התורה ו"תאפשר", כביכול, לתורה שקיבל משה רבנו, להמשיך היסטורית. מה אתה
אומר על כך?
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
צעד 12: אני שמח
שאתה מודה באמת. אתה מתקדם. כעת פתח את לבך ומוחך עבור אחינו היהודי המסכן, שהיה
אהוב על ידי אל שדי, ושקורבנו המר היה קורבן משיחי עבור ישראל, קורבן האיל במקום
יצחק. ישוע הוא זה שאליו מתייחסת הנבואה בפרק נ"ג בספר ישעיהו[5], ללא ספק.
יש לנו, ברוך השם, מספר טקסטים שנכתבו במסגרת תיקון הנצרות והקביעה המחודשת אודות
תפקידו המשיחי האמיתי של ישוע. כל אלו הם חלק מן הדברים החדשים שלא התגלו קודם
לכן. הם חייבים להילמד בשכל חדש ובלב חדש, כי הם לא ידועים, ואף אחד לא שמע עליהם
קודם לכן. כוכב מלכיצדק, שהפך לכוכב כריסטו בזכות הענווה, הופך לכוכב המפליא של
הגאולה השלמה. לפיכך אמור בקול רם וברור, נקדימון:
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 13: נקדימון,
האמת הבסיסית והמהותית ביותר היא שהגואל אינו המשיח, והמשיח אינו הגואל, ושאין
מקום להשוואה בין דרגת הגואל הנעלה ובין נושאי המשרות המשיחיות העתידיים על הארץ.
נקדימון, אלפי שנים עברו, אך נושא זה לעולם לא הובהר במסורת היהודית. הי-הא! אתה יכול
לומר רק דבר אמיתי אחד:
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
צעד 14: האם מישהו
היה יכול לדעת על צורת בית התפילה המנובא לכל העמים? בלתי אפשרי היה לדעת זאת. בית
התפילה הוא לחלוטין בלתי צפוי, ובו 7 קומות, 13 מזבחות תפילה ומחצלת האסלאם. האם
אי פעם חשבת, נקדימון, שיתגלו מזבחות חדשים, כהונה חדשה, קדושה חדשה, מנהג חדש
וחוק חדש? אל תהסס, אמור זאת בשמחה:
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
אה, אתה רואה? אלו הם דברים חדשים, שהובטחו על ידי ה'
ברוך הוא לזמן הגאולה. אף אחד לא יכול היה לדעת עליהם קודם. צורות בתי המקדש
הראשון והשני היו "כלים" לקבלת הקדושה שניתנה במעמד הר סיני. צורת בית
המקדש השלישי שלעולם לא ייחרב, זו של 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם,
היא "כלי" לקבלת הקדושה החדשה של השם "אהיה" האחרון במסגרת
השם השלם "אהיה אשר אהיה". לא שמעת דבר אודות מציאות חדשה זו לפני כן.
צעד 15: השם "אהיה
אשר אהיה" כתוב בתורה (שמות, ג', 14), וידוע שהוא מסמל את שלוש הגלויות ואת
שלוש הגאולות, כפי שהסביר רש"י, גדול פרשני התורה. הנבואה אומרת שהאותיות
תיקראנה ותובנה קדימה ואחורה. זהו סימן גאולי בספר ישעיה. למעשה, כאשר הגואל חיים
קם לתחייה, והסימנים השלמים ירדו, התחלנו לקבל את הקדושה החדשה של השם
"אהיה" האחרון. באופן זה אנו יכולים "לקרוא" את כל האותיות
הקודמות בהקשרן ההיסטורי. רק כאשר השם מושלם, ניתן לקראו קדימה ואחורה. מיד
התמודדנו עם דילמת ה"ריש" של השם האמצעי "אשר", שבמשך 2000
שנים נשאר "לא שלם" ולא יכול היה להיקשר אל השם "אהיה"
האחרון. האם אתה מבין, נקדימון?
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
צעד 16: התברר לנו
ללא ספק ששליחותו המשיחית של ישוע קשורה ל"ריש" של השם "אשר",
ומאחר שהנצרות חרגה מן האמונה המונותיאיסטית האמיתית, ה"ריש" נלכדה,
כביכול, בתוך עצמה ולא יכלה להתקשר בקשר אמיתי לאותיות שקדמו לה או לשם האחרון.
היא נתלתה, כביכול, במשך 2000 שנים, עד להגעת זמן התיקון ההיסטורי של הנצרות.
הנצרות, עם זאת, הייתה עצמה יתומה בין העמים, בשל חטאי ישראל ב-200 השנים האחרונות
לקיום בית המקדש השני. לפיכך יהודים חייבים להביט לא רק על החריגות התיאולוגיות של
הנצרות אלא גם על ההיסטוריה המתוארת באוונגליונים ולחפש עמדות ותכונות שליליות
שלהם עצמם באותה עת כצרות אופקים, לב לא כנה, צביעות, ראיית דברים גדולים כקטנים
ושכחת עקרונות מצוות התורה החשובות: ענווה, אהבה, רצון לעזור לזולת וכבוד לכל
בריות האל.
צעד 17: הרוח החדשה
לא תגיע עם הידע של כל הדברים החדשים, נקדימון, אלא אם האדם נמצא בהרמוניה מושלמת,
בכבוד הדדי עם כל האנשים, בדרך ארץ ובדאגה חיה באשר למילים שיוצאות לו מהפה ולרגשות
שלו כלפי אחרים. אנו חייבים להגיע לקשר חדש של פיוס עם אחינו האמיתי, ישוע בן יוסף
ומרים. העניין מרומז בספר ישעיה (נ"ג, 5) במילים: "מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ
עָלָיו". זהו חלק חשוב של מקור הפיוס בין האבות לבניהם. כעם היהודי אנו
אבותיו של ישוע, וכעת אנו יכולים סוף כל סוף להבין את הזכות הגדולה של בננו האהוב,
לאחר הסרת דיונות הבלבול ההיסטוריות. גם הנוצרים לשעבר, כיהודים עצמם, ייכנסו אל
הברית החדשה השלמה בהבנה חדשה של אותה שליחות משיחית מלפני 2000 שנים. עבור כולם,
ישוע ירד מן הצלב וחזר הביתה כדי להשלים את הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל. מה אתה
חושב על כך, נקדימון?
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
צעד 18: אני אוהב
את כנותך, נקדימון. אתה יהודי מסורתי מאוד אינטליגנטי. אני מקווה למצוא עוד אנשים
כמוך. כעת, אם כך, אתה מוכן. מה אתה עוד צריך? הברית החדשה השלמה מלאה עד הקצה
בדברים חדשים. אתה צריך רק לבוא ולראות אותם בספר השושנה (ספר שושנת משנת חיים).
כמה נפלא עבור יהודי מסורתי שלמד תורה להיכנס אל הברית החדשה השלמה. הוא יראה
שלמות נפלאה בכל נושא, וליבו יתפלא לראות כיצד תפארת הברית החדשה השלמה משלימה את הבנת
התורה הקדושה ואת המסורת הנבואית. מדוע יהודי צריך להיכנס אל הברית השלמה כאשר הוא
נמצא כבר בברית התורה? אין זו סתירה. בחלום ברור ראה דוד לוי את הצדיק חיים, שעבר
ברית מילה בבית חולים מודרני מאוד. ברית המילה החדשה נעשתה על ברית המילה הישנה.
היה זה סימן שיהודים יכולים להיכנס אל הברית החדשה השלמה ואין הם מפסידים דבר
מברית התורה הקיימת. זוהי השלמה, כי אין הברית החדשה השלמה באה להחליף את ברית
התורה.
צעד 19: דרך אגב,
נקדימון, האם ידעת שהדג הגדול של הגלקסיה שלנו נקרא לוויתן?
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
ואולי שמעת על 13 המזלות החדשים?
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
ידעת שהלוויתן הזה נוצר להנאתנו, ככתוב בתהילים
(ק"ד, 26: "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ"), וגם ידעת
שבעתיד יתקיים משתה גדול שיקיים הלוויתן עבור הצדיקים, כשגם שור הבר יגיע לחגוג,
אך האם ידעת שהמשתה מתחיל עם מנות השיעורים החדשים של הקבלה החדשה האמיתית של הדג
הגדול לוויתן?
"איני יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני
כן".
צעד 20: יש לנו
אפילו לוח שנה חדש של הדג הגדול לוויתן, כך שיש לנו שלושה לוחות: הלוח העברי, הלוח
האזרחי (גרגוריאני) וזה של הדג הגדול. בדרך זו יש יותר סימנים לדוג. הי-הא! אנו,
נקדימון, עדים בפני אל שדי לקבלת הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל הנבחר חיים.
מדוע יהודי הבקיא בתורה לא ירצה לדעת את מה שהתקבל? אה, אתה תטען, מאחר שהוא מפחד
מדברים חדשים. טוב, אז תן לו לקרוא את הנבואה על הדברים החדשים. הרי מדוע היא
קיימת?
צעד 21: הצדיק הנבחר מושווה למלך כה עני, אשר רוכב על חמור
ועל עיר בן אתונות. אז האם אני הוא זה שמלמד דברים או הנביאים? האם אי פעם שמעת על
מלך עני? מה קרה? האם הוא נקלע למשבר כלכלי? הגואל עם זאת אינו מלך, נקדימון, אלא
להפך - הצדיק חיים שונא את כל המלכים מלבד אחד, ה' ברוך הוא. נכון הוא שהצדיק חיים
היה עני כל שנות חייו במילאנו, אך זהו דבר אחר, מאחר שהוא לא היה אז עדיין גואל.
העובדה היא שכאשר הצדיק חיים קם לתחייה במלכות השמים, והסימנים השלמים החלו לרדת
במהלך הדור הרביעי, הגואל הוא עני, עם מספר מועט מאוד של אנשים בעולם היודעים מה
קרה. עניין זה נחזה, עם זאת, וכמו כן ישנו חמור ההולך בדרך מעשי האבות. הוא אף היה
בגן עדן לפני בריאת האדם, חמור שמח שנערך לשאת את האדם מסביב לגן אחרי היבראו. האם
ידעת על כך, נקדימון?
"איני יודע זאת ומעולם לא
שמעתי על כך לפני כן".
צעד 22: ההזדמנות היחידה שהייתה לו לפתוח את פיו ולדבר הייתה
כאשר הוא היה תחת חסותו של בלעם. הייתה זו האתון של בלעם שראתה ראשונה את מלאך ה'
וניסתה להציל את פטרונה מחרב המלאך. בלק היה בן ציפור, ובלעם היה בן בעור. בלק קרא
לבלעם לנסות ולהתעלות מעל ל-12 המזלות שבני יעקב בורכו תחתם זה מכבר, כדי לקלל את
בני ישראל ממיקום נעלה יותר של 13 המזלות האוניברסאליים הגדולים של הדג הגדול
לוויתן. התורה הקדושה מרמזת על כך בשמו של בלק: בן ציפור, הואיל ושמו של המזל
הראשון ממזלות הלוויתן נקרא תחיית הציפור. האם שמעת על סיפור כזה, נקדימון?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 23: בלעם היה רשע אך גם נביא אמיתי, שמשמעות שמו: בלי
עם, מאחר שהוא היה למעשה מעל כל לאום. הוא ניסה, אך במקום לקלל יצא מברך,
כשברכותיו הן מן הברכות היפות והעוצמתיות בתורה. גם 13 מזלות הלוויתן, על אף שהיו
רחבים ואוניברסאליים, נחתמו בשמות 13 המזלות, כאשר אפרים ומנשה נספרו במקום יוסף.
בלעם לא רצה לנבא ברכות אך הוא עמד מול האש הבוערת (בעור) ואולץ לומר את הדברים
שנאמרו לו. לפיכך הוא לא יכול היה להתעסק עם הכוונות הטובות של הדג הגדול למען בני
ישראל, מתחיית הציפור ועד ליופי גן עדן. מה אתה אומר על כך, נקדימון?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 24: נקדימון חברי, אני מניח שלא ידעת גם שעליך לאהוב את
החמור אוכל לחם.
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
זה נכון, אני
אומר לך, אתה חייב לפחות לחבב אותו! זהו סימן שקיבלה נודע: ממה ניזונה הגאולה? מן
האמת. ממה החוק החדש ניזון? מן הצדק, כשהאדם צריך לחבב את החמור אוכל לחם. הבט בי,
נקדימון, אני ממש אוהב את החמור אוכל לחם מהמון סיבות. במסגרת אהבתי אליו, הוא
תמיד מוכן לדרת מאורוותו שבמלכות השמים ולחדור אל מתחת לעורי. אני אפילו עושה
דברים כדי לסייע לו לרדת: אני נוער, אני לובש מכנסי עור חמוריים, אני אוחז במטה
החמור ואומר: "רד הנה, חמור, זה הזמן לנעור!". הי-הא! הי-הא! בבקשה רד
אל חיקי, אל פי ואל דרך מחשבתי על דברים!".
צעד 25: אתה רואה, נקדימון? אני יהודי מסורתי כמוך, אני
מניח. מי יכול לשאת את כל זאת, אני שואל אותך, גם אם למדתי עם הצדיק חיים. איני
צדיק, ועל כן כיצד אני יכול לשאת את כל המשקולות הללו: תיקון הנצרות, הרפורמה
ביהדות, בית התפילה החדש בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, המנהג
החדש, החוק החדש, סימני מלכות השמים, נבואות הדור הרביעי, הקבלה האמיתית החדשה של
הדג הגדול לוויתן והשיעורים החדשים אודות כוכבי הגאולה. אני תולעת יעקב קטנה, קטנה
אף יותר מזו שנובאה. להפך, קל לי יותר לרדת על ארבע, הי-הא! אני צריך ללא ספק את
החמור ואת החמורים, כדי להחזיק בפשטות, שתאפשר לי לשאת את כל המשקולות. מה איתך,
נקדימון, האם אתה מבין את כוונתי או לא?
"איני
יודע זאת ומעולם לא שמעתי על כך לפני כן".
צעד 26: אני בטוח שלא ידעת ולא שמעת על כך. יש לך עדיין הרבה
ללמוד, אפילו אם אתה כבר יודע את כל מסורת ישראל. החזק בנבואת הדברים החדשים. הם
חדשים, כדי שלא תוכל להשיג אותם עד להגעתם. כיצד תקבל דברים חדשים אם אתה לא
מתוודע אליהם, הי-הא?! יותר מכל, אתה חייב להאמין בתחיית הצדיק חיים. לאחר מכן
הכול יסתדר במקומו. זהו יסוד של אמונה, שלא יכול להיות מוכתב. זהו נושא הקשור ללב
הפנימי של כל אדם. אי אפשר רק ללמד אותו, אלא יש להרגישו. לפיכך אם אתה שואל אותי
מדוע להאמין לי, ייתכן שאענה לך תוך שאסביר דברים רבים, אך אם ליבך הפנימי לא
מתעורר, אפילו באופנים עדינים, לתחיית הצדיק חיים, לא תמצא את הרוח החדשה לקבלת
דברים חדשים.
צעד 27: על האדם לקחת דוגמא מן הנצרות. כל הדת הנוצרית
התפתחה רק בשל כוח תחייתו של ישוע. בלעדיה, הנצרות לעולם לא הייתה נולדת. גם הסימן
השלם של תחיית הצדיק חיים הוא כוח גדול מאוד מאחורי כל גילוי הגאולה השלמה. הוא,
עם זאת, סימן שנמצא לגמרי מחוץ לתפיסה הטבעית. רק אמונה, אמונה נעלה מאוד בכך,
יכולה להשיג את האמת ואת המציאות הגאולית שהיא מייצגת. המתן שנייה, נקדימון,
והשתלט על עצמך. אני יהודי ירא שמים כמוך. איזה יהודי ירא שמים היה מצהיר על תחיית
הצדיק חיים לולא הוא ידע על מה הוא מדבר?! אך כמו כל משקולות הנושאים הללו, מי
יכול לאכול אותם, אם לא החמור, שניתן לו לחם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה?
צעד 28: לפיכך אם מישהו מלא באמונה וחכם, הוא (או היא) יאהב
את החמור המבורך היורד. אתה תוכל לאכוף אותו כאברהם או לקדמו קדימה עבור יצחק או
אפילו להיות מוקסם מהתנסות חמורו של יעקב, חמור יששכר. ייתכן שתראה את ציפורה ואת
הילדים מורכבים על החמור המשיחי על ידי משה, וייתכן שתביט בדילמה הגדולה של אתון
בלעם או שתנוח עם החמור הראשון המבורך של הגן. החמור הוא פשוט, נקדימון, מאוד פשוט
והוא לא מעריך מורכבויות, שרק מסבכות ולא פותרות דבר. הי-הא!
צעד 29: הייה בעל לב פשוט, נקדימון, עם אמונה פשוטה באל חי
אחד. האמונה היא שכל ריכוז הידע שלנו שווה לאפס ביחס לידע הכללי שקיים ואפס ביחס
לידע העליון. הלוואי ונקבל קרן של אמת מה' אלוהינו. שנייה אחת ממנה מאירה את הלב
ואת השכל יותר מכל הדברים בעולם. אם מישהו זכאי לכך, הוא חייב להיזכר במהירות
שמדובר רק בקרן. כלום ביחס למה שקיים. הבה לא נסתנוור ממנה ונחזור לעולם בענווה
אמיתית. אנו בעלי תשעה נקבים, עלינו תמיד לזכור זאת. קבל זאת מאחד החמורים, על אף
שיש לנו 10 נקבים, מאחר שיש לנו שלוש עיניים.
צעד 30: למעשה הבעיה היא לא הבנת הדברים החדשים הרבים עד
מאוד של הגאולה השלמה אלא הלב העניו. רק תכונה זו תאפשר גישה ראויה. האדם רק צריך
להקשיב בהבנה, והכול יתברר. יכולת זו והבנה זו לא תתגלינה, עם זאת, אלא באמצעות לב
עניו. כך מלמד אותנו הצדיק העניו חיים בכל צעד. משה היה האיש העניו ביותר על פני
האדמה. הגואל חיים גילה לנו, שכוכבו של כריסטו בא בזכות הענווה והסביר לנו, שכל
התורה צריכה להיות מובנת במונחי ענוות משה וסבלו למען בני ישראל. הגואל חיים חיבק
בני עמים רבים, פשוטים, גברים ונשים מכל המגזרים והכריז באהבה עצומה מכל הלב: "אנו
כולנו בשר אחד". בהצלחה לך, נקדימון, בחיפושך אחר האמת של הגאולה השלישית
השלמה והסופית!
פרץ גרין,
פארה ג'רה
ד'אדה, ברגאמו
18 ביולי
2012
אני
מקדיש טקסט זה לנלדה לוי, אם החמורים האוכלים לחם
טקסט
קצר הנוגע לגאולה השלמה
ספר
הדג הגדול לוויתן
שימו לב שהוא נקרא גואל ולא מושיע. נשאל את הנוצרים:
האם אתם קוראים לישוע גואל, מושיע או שניהם יחד? במסורת היהודית מרדכי היהודי הוא
הגואל השני. הוא לא נקרא מושיע. בגאולה השלמה, הצדיק חיים הוא הגואל השלישי האחרון
וגם הוא אינו נקרא מושיע או משיח. בסימנים השלמים שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע
וחיים, אך ישוע לא נקרא גואל אלא האיש השני של הגאולה.
אני כותב סיפור לווייתני לבן, מאחר שהגואל השלישי
והאחרון, חיים בן מוסא, אשר נולד בצנעא, תימן, נבחר על ידי אל שדי. הוא הגואל
האחרון השוכן במלכות השמים. הסיפור הוא עצום, ולכן אני יכול לקרוא לו לווייתני,
כאשר המידע חדש כולו, ולכן אני קורא לו לבן. אתם צריכים להלבין את מחשבותיכם כדי
לקבל אותו באופן נכון.
מיותר לומר דברים ואפילו למחוא כפיים בשמחה אם אין
הבנה ברורה של הדברים. גם אם אתם שמחים מאוד כי הכול נשמע כל כך נחמד, אתם עדיין
תצטרכו להסביר את שמחתכם לאחרים. ואם אינכם יכולים לעשות זאת, הרי שזה מאחר שעדיין
לא הבנתם כהלכה את הדברים. מה הכוונה בכך שהגואל האחרון נבחר על ידי אל שדי והוא
שוכן במלכות השמים? אני אמשיך לחזור על השאלות על מנת לגרום לכם לסדר את
מחשבותיכם. העניין אינו רדוד. הוא עמוק מאוד ומכיל אוקיאנוסים של היסטוריה: עבר,
הווה ועתיד.
מה היא גאולה? מה היה מיקומה בהיסטוריה ואילו משמעויות
סופיות היא מכילה כעת? הבה לא נדבר יותר מדי על העבר. מן התנ"ך ומסרטים
תקופתיים ניתן לקבל מידע אודות הגאולה הראשונה. בנוגע לגאולה השנייה של פורים – כמעט
אך ורק יהודים מודעים לה ומבינים מדוע היא מייצגת את הגאולה השנייה של ישראל. ביחס
לגאולה השלמה יש רק בלבול בעולם היהודי, בעוד הנוצרים חייבים לאתחל את תפיסתם,
למחוק את התיאולוגיה השקרית האלילית אודות כריסטו, ולזהות את ישוע כמשיח בן יוסף
ולא כבן האל. לאל שדי אין בנים או בנות, הורים או קרובים. הוא לא יצור אנושי. הוא
בורא כל האנושות!
ביחס לבלבול בין הגואל למושיע, הרי שהוא נובע מן
הבלבול ארוך השנים ביהדות בין הגואל לבין המשיח. המונחים מוזכרים ללא הבדל.
חז"ל לא הבינו כי קיים הבדל. הגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל! זוהי
הבשורה הגדולה שקיבלתי מן הצדיק חיים שנים לפני מותו ובחירתו כגואל האחרון, לא רק
של ישראל אלא של האנושות כולה.
לא אדבר הרבה בהקשר זה על האסלאם, אך יש לזכור כי עבור
המוסלמים מחמד לא נחשב כגואל או כמשיח אלא כראסול, שליח. מחמד היה השליח עבור עמי
ערב כדי להחזיר ולייסד את האמונה המונותיאיסטית של ישמעאל בן אברהם והגר לאחר 2500
שנים מתקופת אברהם אבינו. האסלאם הופץ גם לאומות לא ערביות כאיראן, טורקיה ואחרות.
ההפרדה התנ"כית של ישמעאל והגר מבית אברהם הכילה את הנבואה ההיסטורית של
הפרדתם הדתית. מחמד, עם זאת, לא היה יהודי ולכן כל הבלבול המשיחי של היהדות ושל
הנצרות נמנע. יש שגיאות אחרות באסלאם שיש לתקנן, כהרגשת העליונות ביחס לאחרים, אך
לא נרחיב בנוגע אליהן כעת. הבה נזכור שהיהדות, האסלאם והנוצרים לשעבר יהיו שלושת הגופים
העיקריים בגאולה האוניברסאלית השלמה, בעוד בני הדתות האחרות בעולם יצטרפו בהמשך,
לעיתים דרך היהודים, המוסלמים והנוצרים לשעבר.
הבדל עיקרי בין המונח גאולה לבין המונח ישועה הוא
שגאולה מייצגת את שלוש הפעמים בהיסטוריה שבהן אל שדי בחר בשלושה גואלים לגאולה -
גאולת ישראל ממצרים ומשה, גאולת ישראל מפרס (פורים) ומרדכי והגאולה השלמה שהינה
אוניברסאלית עבור יהודים ועבור אומות העולם והגואל חיים. הקפיצה מגאולת ישראל לגאולה
עולמית היא קפיצה עצומה. הנצרות חשבה כי היא עברה את הגאולה האוניברסאלית השלמה,
אך למעשה ישוע לא הצליח במשימתו, כפי שניתן להבין מפסוקים כ"לֹא בָּאתִי
לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב" (מתי, י', 34) וככאלו המתייחסים להגעתו
העתידית של בן האדם. בכל מקרה, התיאולוגיה הנוצרית סטתה לגמרי מן המסלול, ועל כן
היא אינה מונותיאיסטית ולא יכולה הייתה להביא את הגאולה השלמה. הגאולה
האוניברסאלית השלמה הייתה צריכה לחכות עוד כ-2000 שנים מהולדת הנצרות וכ-1400 שנים
מהולדת האסלאם. גם האסלאם מאמין כי הוא מייצג את הגאולה השלישית האוניברסאלית
השלמה מאחר שהוא הגיע לאחר היהדות והנצרות ואף תיקן את סוגיית האלהתו של ישוע. לא
הייתה לו, עם זאת, היכולת להיות גאולה שלמה, אם כי הוא התבסס על הגאולה המובטחת של
אל שדי בתורה כפי שנובאה בספרי הנביאים. הוא היה גאולי בכך שהחזיר אנשים אל האמונה
המונותיאיסטית כמו גם אל האמונה בגאולת ישראל ממצרים ואל עשרת הדיברות. עם זאת, האסלאם
לא הכיר בבחירת אל שדי בישראל בעם הנבחר. כולם רצו להחליף את עם ישראל ועל כן סטו
מן המסלול.
ישועה היא יותר כללית ואינה מוגבלת לשלוש הגאולות. היא
גם אינה מונח מבלבל. זוהי הטרמינולוגיה המשיחית אשר בלבלה את ההיסטוריה כולה.
הצדיק חיים אמר לעיתים קרובות שאף מילה אחרת לא בלבלה את העולם יותר מן המילה
"משיח".
רק חישבו על העובדה שהיהדות מאמינה בביאת המשיח,
ובייחוד משיח בן דוד, אך היא מאמינה גם בביאתו המקדימה של משיח בן יוסף. אך אם
משיח בן יוסף לא הגיע עדיין, למי אתם מחכים? בנוסף יש בלבולים נוספים בנוגע להגעתו
של משיח בן דוד יחד עם אליהו הנביא, ביחס לתחיית המתים ובנוגע למלך המשיח.
צמיחת הנצרות הוסיפה גם היא לבלבול המשיחי. הנצרות
במהותה היא בלבול משיחי.
הגאולה השלמה מגיעה לעולם ב-36 השנים הראשונות בצורת
סימנים שאנו מכנים הסימנים השלמים. סימנים אלו משלימים את הסימנים ההיסטוריים
הגאוליים והמשיחיים מן העבר ולכן פותרים את הבלבול. הידע שהגואל אינו המשיח והמשיח
אינו הגואל, והידע שדרגת הגואל גבוהה לאין שיעור ביחס למשיח הם הבחנות ממשיות שמסייעות
לבטל את הבלבול.
בין היהדות לבין
הנוצרים יש קשר חזק שלא ניתן לבטלו בקלות, ואכן הוא לא יתבטל אלא יישקל מחדש
ויוסבר במסגרת הסימנים השלמים. מאחר שהשליחות המשיחית הייתה שליחות משיחית אמיתית
של משיח בן יוסף, הרי שהעם היהודי לא צריך לחכות לו עוד. שליחות משיחית זו הייתה גם
סימן היסטורי של האיל אשר נלקח על ידי אברהם ונשחט במקום יצחק על הר המוריה, ואילו
סיבוכי התיאולוגיה הנוצרית מתייחסים לנבואת התורה של הסתבכות קרני האיל בסבך.
השורש של המילים "סבך" ו"הסתבכות" זהה.
התיאולוגיה
הנוצרית המבוססת על האלהת כריסטו מסבכת את כל שאר העניינים. הסיבוך אצלה, עם זאת,
בלתי ניתן לפיתרון, מאחר שהוא סוטה מן האמונה המונותיאיסטית האמיתית. זהו צד אחד
של הסיפור. אם השליחות המשיחית של ישוע הייתה שקרית, אז היה ניתן לשלול את
התיאולוגיה הנוצרית ואת השליחות המשיחית יחד, אבל זהו לא המקרה. הגואל חיים בסימן
השלם הראשון, סימן כוכבי הגאולה, מכריז: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות
הענווה".
הגואל האחרון
עצמו מצהיר על אמיתות שליחות כריסטו המשיחית ומאשר שישוע זכה לכך בשל ענוותו, בשל
אי החשבתו ליותר ממה שהוא ובשל מוכנותו להקריב את חייו למען ישועת העם היהודי.
לפיכך יש קשר חזק בין האמונה היהודית המתייחסת לגילוי המשיחי לבין הנצרות. זה לא
היה ידוע לפני כן ליהודים ועל כן מדובר בפצצת אטום לתפיסה היהודית.
לא ניתן היה
לגשר בין היהודים לבין הנוצרים לולא מספר עובדות שהתגלו בגאולה השלמה. ראשית, וזאת
קיבלתי ישירות מן הצדיק חיים לפני פטירתו, יוחנן המטביל היה חלק מבית הספר האיסיי
במשך שנים רבות, וישוע שהה בו 3 שנים מלאות. הצדיק חיים הסביר לי בהרחבה אודות
התפקיד של חכמי בית הספר ודרגתו הגבוהה של מורה הצדק, שיסד את בית הספר ואת הקהילה
ששכנה בסמוך לים המלח, ואודות העובדה שלאחר 3 שנים ישוע קיבל את סוד הקבלה המעשית,
שבאמצעותו הוא ביצע רפואות רבות ואותות שהוזכרו בספרי הברית החדשה הנוצרית. עובדות
אלו ביחס לבית הספר האיסיי נאמרו לי פעמים רבות על ידי המורה חיים, והן היו
מהותיות מאוחר יותר להבנת שורשי השליחות המשיחית של ישוע.
לפיכך
הסיבוכים של קרני האיל היו אמיתיים והיה צורך לפתרם, וכן היה צורך להפיץ את סוגיית
3 השנים של ישוע בבית הספר. כל העניינים הללו מוסברים בהרחבה ובעמקות בספר המפליא,
העלה החמישי של ספר משנת חיים, ואני מזכיר אותם כאן רק בקצרה כדי להבהיר טוב יותר
מהי הגאולה השלמה. בשנה הראשונה של הסימנים השלמים, מאפריל 1983 עד לאפריל 1984,
ועם הכרזת הגואל חיים הנוגעת לכוכב כריסטו הבא בזכות הענווה, ניתן היה להבין
שבנצרות, כלומר בכתבי הבשורה הנוצריים, ניתן לחפש ולמצוא את הסימנים ההתחלתיים של
הגאולה. בשנה ה-17 של הסימנים, עם חלומו של ג'יוזפה מניגרסו, אותו קיבל מן המלאך
מיכאל, כי שלושה הם אנשי הגאולה – משה, ישוע וחיים, העניין אף התבהר: במסגרת
שליחותו של ישוע נכללו הסימנים ההתחלתיים ולאחר 2000 שנים, בזכות הצדיק חיים, אנו
מקבלים את הסימנים השלמים.
זהו עניין
מדהים ומפליא בהכנה לקראת הגאולה השלמה. קיים קשר ברור בין הסימנים השלמים לבין הסימנים
ההתחלתיים, וכאשר יודעים את השמות והתכנים הבסיסיים של הסימנים השלמים, ניתן למצוא
את הסימנים ההתחלתיים די בקלות בברית החדשה הנוצרית (בסוף הטקסט אזכיר את ששת חלומות
הסימנים השלמים הגדולים). אתם חייבים להבין שקשר זה הוא חידוש נפלא. לא היינו
יכולים להבין דבר מן השליחות המשיחית של ישוע מבלי לראות את הקשר, וללא הבנת
השליחות המשיחית, לא היינו יכולים לראות את שלמות הסימנים השלמים, כך שהגאולה
השלמה לא הייתה מושגת.
עם ידיעה זו,
לא קשה למצוא את ההתאמות – שלושת המאגים עקבו אחר הכוכב המשיחי של ישוע, האמירות
הקשורות למלכות השמים נאמרו תחילה על ידי יוחנן המטביל ובהמשך על ידי ישוע, ישוע
עצמו שכן לאחר צליבתו במלכות השמים, ישנם סימנים של הבשורה החדשה, האור החדש והרוח
החדשה, ישוע רכב על האתון בדרך לירושלים, גם בתקופת ישוע התקיים זמן החרב של הדור
הרביעי וישוע עצמו קם לתחייה. כל אלו באים בתיאום עם הסימנים השלמים של הכוכבים,
השופט המשוח במלכות השמים, האור החדש של חנוכת החנוכות, החמור אוכל לחם, הדור
הרביעי והבניין החדש ותחיית הצדיק חיים.
מדהים! לאחר
2000 שנות קונפליקט בין היהדות לנצרות, ניתן לראות קשר בין הסימנים השלמים של
הגאולה השלמה לבין שליחות ישוע! נסו לבצע את הקשר במחשבתכם. הקפיצה היא עצומה. אין עסקינן בקפיצות קטנות בין אבנים סמוכות אלא
בקפיצה היסטורית בת 2000 שנים מקצה אחד למשנהו. אין זה פשוט, אך נסו להבין את
דבריי!
מהו הסיפור
של שלושת המלכים-המאגים והידע שלהם אודות הכוכב המשיחי של ישוע ביחס לספר כוכבי
אברהם עליו לימד אותנו הגואל חיים? מעט, מעט מאוד. השיעורים החדשים של כוכבי
הגאולה בספר משנת חיים הם מלאים, עצומים ועמוקים והם ממשיכים ולא מסתיימים. הקפיצה
היא בלתי נתפסת. הברית החדשה הנוצרית היא סימן. ספר משנת חיים הוא פרק עצום.
מלכות השמים
בספרי הבשורה הנוצריים אינה שלמה. הקשר בין הנוצרים לישוע קשור להאלהה של כריסטו
ועל כן אמיתותו מוגבלת מאוד. קשה לתאר את אפקט הקשר בשל התיאולוגיה השקרית, אך
הקפיצה ניתנת להגדרה במונחים של סימני תיקון. נוצרים טובים רבים במהלך הדורות מצאו
נחמה באהבתם את כריסטו ובהיות דברי כריסטו מדריך מוסרי עבורם, אך כל זאת לא העניק
לישוע את הכוח לתקן את התיאולוגיה הנוצרית ממקומו בקדם מלכות השמים. מדובר
במוגבלות עצומה. האמונה המונותיאיסטית האמיתית הכרחית עבור הגאולה השלמה.
ממלכות השמים
השלמה הגואל חיים שולח את סימני התיקון, ראשית כל עבור התיקון ההיסטורי של הנצרות,
הרפורמה ביהדות ותיקון המוסלמים, בעיקר ביחס לאסלאם הקיצוני, ובהמשך גם עבור
תיקוני יחידים לכל תלמיד. דרך התיקונים האינדיבידואליים הללו, המורה חיים יהיה
ידוע בהמשך כפלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום.
הבשורה החדשה
והרוח החדשה של הנצרות נובעת בבסיסה מן הקשר של הנוצרי לישוע. הקשר מתבסס כולו על
רוח, אך הבעייה היא שמדובר רק ברוח. לא ניתן להגדיר את הקשר במונחים של התקדשות
מוחשית בעולם.
על אף שהן
קשורות לכל הסימנים השלמים, הבשורה החדשה והרוח החדשה של הגאולה השלמה נובעות
בעיקר מבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, והכל מוגשם דרך
ההתבוננות המשולשת של הגאולה השלמה. זוהי קפיצה עצומה מן הסימן הנוצרי ההתחלתי של
"לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה" (שם,
כ"ד, 2).
נחזור לסימן
החמור ולאתון המסכנה והקטנה, שעליה רכב ישוע ושלא יכלה לדבר.
המונח דור
רביעי לא מוזכר בפירוש בברית החדשה הנוצרית (אפילו ביהדות הוא אינו מוזכר באופן
שבו אנו מתייחסים אליו), אך כאשר יוחנן המטביל דיבר על ירידת מלכות השמים, הוא
דיבר על אסונות והרס שיפלו על העולם. עניין זה מותאם למעשה לדור הרביעי של הסימנים
השלמים אך הוא נבלע בתקופת הרס בית המקדש השני וגלות ישראל בין העמים, 70 שנה לאחר
שליחות ישוע. תקופה זו לא הפכה לבסוף לדור הטהרה שקודם לגאולה השלמה. הדור הרביעי
של הסימנים השלמים מסיים 4000 שנות היסטוריה עם טהרה גדולה ונוראית של העולם כולו.
דור זה מביא עמו את השינוי המנטאלי של כל האנושות, המכין אותה לקבל את הגאולה
השלמה.
בסימן השלם
הגדול של התחייה, ג'יורדנו לוי הסביר לג'ינו טמפיירי שזה נכון, המורה מת אבל קם
לתחייה, כשרק המורה יכול לעשות זאת. יש להבין כי על אף שהסימן
ההתחלתי של תחיית ישוע היה אמיתי, והוא אכן הראה את עצמו לתלמידיו בגוף תחייה חדש,
ישוע לא יכול היה להמשיך לרדת פעמים נוספות ולהראות עצמו לתלמידים בגוף של תחייה.
למעשה, תפקידו של ישוע במלכות השמים היה מאוד מוגבל ולא היה לו כוח התיקון, ועל כן
גם תחייתו הייתה מוגבלת לקביעת סימן ולא יותר. סימן תחייתו נקבע היטב ונשא את
הנצרות לאורך ההיסטוריה. ללא הסימן, הנצרות לא הייתה צומחת. הסימן היה הכרחי
בחידוש התקווה הנוצרית בעולם העתידי.
טוב, אבל גם
לאחר שהתוודעתם לקפיצה העצומה של הסימנים השלמים ביחס לסימנים ההתחלתיים, וגם אם למדתם
היטב את מקור הסימנים ההתחלתיים עם מורה הצדק של בית הספר האיסיי, אתם תזדקקו
לדובר לכל הדברים הללו על מנת שיכריז אותם ויסביר אותם בכתב. הבעיה, עם זאת, היא
גדולה כלכידת לוויתן לבן גדול. יש צורך בהתבוננות איטית וממשית לא רק על המצב
ההיסטורי של האיסיים, אלא על העניין בקונטקסט הגאולי כולו, שבמסגרתו קורבן הצדיק
הנבחר חיים הביא לעולם את הסימנים השלמים של הגאולה האוניברסאלית הסופית. בתחייתו
הוא עלה למלכות השמים, בה הוא מכהן כשופט המשוח.
הגואל חיים
הוא כעת ראש ההיסטוריה, כל ההיסטוריה, כל חלקי ההיסטוריה - עבר ועתיד סובבים סביב
תפקידו במלכות השמים.
מי יכול
להיות דובר אודות מה שקרה? הרי כמעט אף אחד אינו יודע עדיין מיהו הצדיק הנסתר, ראש
ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, ואף יותר מכך עכשיו, כשהוא נמצא במלכות השמים
ונסתר יותר מעיני העולם. ברור שמנקודת המבט העליונה שרק אל שדי יכול לאחוז בה כחלק
מתוכניתו, חייבת להיות הכנה ייחודית לדובר זה. אותו דובר חייב להיות מודע לזהות
האמיתית של הצדיק הנסתר וחייב ללמוד איתו מספר שנים. רק דרך לימוד ישיר עמו ואמונה
בכל מילה של הצדיק חיים, הוא יוכל להיות דובר לאחר מותו של הצדיק. אין זה פשוט
ללמוד שלא באופן אקדמי אלא דרך ניסיון בקבלת הידע הנפלא הנוגע לצדיק חיים. במשך 13
שנים הייתה לי הזכות העצומה ללמוד עם המורה חיים והייתי גם לידו רוב הזמן בשנתיים
האחרונות של חייו, בהן הוא סבל מאוד והרשה לי לבצע את מצוות עיסוי כפות רגליו
כשהייתי עמו. זו הייתה זכות שאי אפשר למודדה.
זהו צד אחד
של העניין. הייתה גם נדרשת הכנה עצומה להפוך לאחר מכן לדובר של הכרזת הגאולה
ולמזכיר שיסביר בכתיבה את כל המידע המדהים שירד בחלומות נפלאים למי שהכיר את הצדיק
חיים. הקשיבו ונסו להבין את המצב המאוד ייחודי שנמצאתי בו, מצב ייחודי וחד פעמי
בהיסטוריה, נפלא אך גם קשה מאוד להתמודדות בשל חשיבותו. היה לי גם קשה להבין אז
מהם התארים שבהם הייתי צריך להציג את עצמי בפני אחרים.
חשבו על כך
ונסו להציב עצמכם במקומי. רק אני ידעתי את הזהות האמיתית של הצדיק הנסתר חיים חוץ
מג'יורדנו לוי, דוד לוי ואנשים מעטים נוספים, שלהם ניתנה לי הרשות מהמורה לגלות
עובדה זו. כתלמיד הראשון וכמי שהלך אחרי המורה בהתמדה, הייתי היחיד שיכול להכריז
על הגאולה, למסור שיעורים של המורה ולהפוך למזכיר הכותב ומסביר את הסימנים שירדו.
הגואל אינו המשיח. אם כך, מי הייתי?
ככל שהזמן
התקדם ועבדתי בהתמדה על הסימנים, על תיקוני היהדות והנצרות, על ההבנה החדשה הנפלאה
של הגאולה השלמה ועל ההתבוננות המשולשת המבוססת על השם המשולש "אהיה אשר אהיה", המחשבה כי אני רק מזכיר לא ממש תאמה את
המציאות החדשה בה נמצאתי. כמובן שהכחשתי כל צורה של משיחות בנוגע אלי, ואף לא
הייתי יכול לנהוג אחרת לאחר אלפי שיעורים מן הצדיק חיים אודות משיחות השקר לאורך
הדורות ואודות המשיחות הגועלית של חב"ד. הבעיה הייתה שכל מה שעשיתי היה נכון.
בחירת ה' בגואל השלישי האחרון הייתה אירוע חד פעמי שלא קרה לפני כן וגם לא יקרה
לאחר מכן.
לא ידעתי
כיצד לפתור את סוגיית תפקידי. נכון, אני לא משיח ולא נביא ולא בן של נביא, אבל
המורה חיים תמיד אמר לי כי אני משבט יהודה, בעוד שהוא היה משבט בנימין. יותר מכולם
השלמתי את העבודות, לפחות בכתיבה, אשר היו "משיחיות" במהותן. עבדתי על
כל העניינים שבני העולם כולו, יהודים ולא יהודים מכל העמים, צריכים, ושהזכאים
יקבלו לבסוף, כשהגאולה תשכון בעולם. כל זאת, כל מה שהכנתי, הייתה האמת שתתגלה
לבסוף עבור האנושות כולה. חשבו על כך. אם הייתה לכם הזכות והחובה לקבל את מה
שקיבלתי, מה הייתם חושבים על עצמכם? בנוסף, מדוע רק אני "נגאלתי" על ידי
הצדיק חיים מצבתות חב"ד, התנועה השקרית ביותר בהיסטוריה היהודית? היה זה
בוודאות חלק מתוכנית!
הייתי צריך
להמשיך קדימה, אסור היה לי לעצור. בחלום שקיבלתי מספר ימים לאחר סימן "בא
הזמן" המורה חיים אמר לי: "המפתח נמצא בכיסך, וה' ברוך הוא מחכה
לך". האם אין זה מספיק לגרום לשיער לסמור? פחדתי וברגע הראשון לא הבנתי מה
לעשות, עד אשר אמרתי לעצמי: אם המפתח נמצא בכיסי, אני חייב לכתוב, ודרך כתיבתי
המפתח יופיע. כך היה. התחלתי לכתוב, והמפתחות התגלו, האחד אחרי השני. ההיסטוריה
החדשה של העולם נולדה. הדור המנובא החל. התיקון הנורא של אצילות ספר הזוהר היה
צריך להיות מוסבר, כשכל התיאולוגיה השקרית שנבעה ממנו הייתה צריכה להתגלות. משיחות
השקר של חב"ד הייתה חייבת להיחשף. הקורבן הגאולי של הצדיק הנסתר חיים היה
צריך גם הוא להיוודע. הגאולה השלמה הייתה חייבת להיפתח והחלומות הגאוליים החלו
לרדת. הנבואה בספר ישעיה (ט', 5) "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן
נִתַּן-לָנוּ" נשלחה אלינו במספר חלומות. מה הייתי צריך להכריז אז על עצמי?
ברוך השם שאיני משיח, אך העבודה שמלאתי הייתה משיחית!
לפיכך המשכתי,
ובאפריל 1983 ג'ינו טמפיירי קיבל את הסימן הנפלא של ספר הכוכבים. לאחר חודשיים
רנאטו לוי קיבל את הסימן המדהים של הגואל חיים במלכות השמים. כעבור חודשיים נוספים
רמו לוי קיבל את החלום הגאולי של החנוכייה הגדולה. הבלבול הפנימי שלי אודות עצמי
גדל עם כל סימן. תהיתי מהו תפקידי וכיצד אתקבל בעיני העולם. היה קשה עבורי לשמור
על מחשבותיי במקומן, וזאת גם מאחר שמקורי בשבט יהודה, ושמי פרץ הפורץ את גדרות
ההיסטוריה. מי היה יכול להכחיש שבחירת אל שדי בגואל האחרון של הגאולה השלמה פורץ
את גדרות תולדות העבר ופותח את התקופות החדשות של הגאולה ההיסטורית המנובאת? לא
יכולתי להבין מה מעמדי בבירור, עד שנלדה לוי הגיעה וסיפרה לי חלום נפלא.
בשלב זה הגיע
החמור המתהלך ברחובות מילאנו ונושא עגלה. החמור עצר מול חנות לחם, ניתק את עצמו מן
העגלה, נכנס לחנות ואכל לחם.
נישקתי את
נלדה בשמחה גדולה ואמרתי כמעט בצעקה: "תודה לאל, כעת אני יודע מי אני, אני
החמור אוכל לחם!". החמור הוא חמור והוא יכול להיות משיחי כאשר הוא אוכל את
לחם בית לחם. הי-הא! הייתי כל כך שמח, וראשי התמלא בנעירות חמוריות מספר הנביא
זכריה. האם היהודים לא יידהמו מן האמת, לפיה הגואל רוכב על חמור מדבר, המכריז
ומסביר מהו הגילוי החדש? החמור שראתה נלדה פתר לי את הדילמה. מה אתם רוצים ממני?
אני חמור!
בחלומו של
ג'יורדנו הכריז הגואל חיים בחלום: "אמור להם כי אני הצדיק המתבשר שלוש
פעמים". בוודאי שאין זה מספיק שהחמור מכריז מיהו הגואל הנבחר. הצדיק חיים היה
צריך להכריז על כך בעצמו.
האם אני מדבר
כאן על עצמי? האם אני מדבר על החמור? האם אני מדבר על חמור משיחי האוכל לחם מן
העיר המשיחית בית לחם? ושוב, האם אני זה הכותב את הטקסטים הגאוליים הללו או האם
זהו החמור? וגם אם אנו יחד, האם לא אני בישרתי כי בא הזמן? והאם החמור אוכל לחם
באמת פתר את הדילמה או שרק יצר דילמה גדולה יותר?
לא, החמור
אכן פותר את הדילמה, אך יש להבינה. אני לא המצאתי את החמור, ואף לא הגואל המציא את
החמור. החמור עמד בנבואת זכריה וחיכה לחילוצו. גם דרך אברהם, יצחק ויעקב הוא מצא
את מקומו, וכך גם דרך משה ובלעם. גם ישוע רכב על האתון לקראת קורבנו המשיחי. אפילו
האיל שקרניו נאחזו בסבך נוצר לפני השבת הראשונה, מאחר שהיה צורך בו על מנת להמשיך
את ההיסטוריה.
"אה",
תגידו, "אנו מבינים, החמור הוא סימן". חכם ביותר, אך מה הכוונה בכך? זה
נכון, החמור הוא סימן, אך מדוע יש בו צורך? האם פרץ לא יכול היה לבצע את עבודתו
ללא החמור? והיכן הסתתר החמור כל הזמן? מן הסימנים השלמים אנו יודעים שכבר בגן עדן
החמור נבחר לשאת את אדם, לכשייברא, אך דברים לא הסתדרו והכל יצא מכלל שליטה כאשר
חוה אמנו הראשונה לא ידעה איזו ברכה לומר על הפרי, הי-הא!
הקשיבו,
אנשים טובים עם אמונה נפלאה, אני לא צוחק אתכם. החמור הוא לא רק סימן, הוא חמור
אמיתי שמסתתר במלכות השמים ולא יכול היה לרדת כחמור שלם האוכל לחם עד להגעת הגואל
האחרון והשלמת מלכות השמים. הוא ירד מספר פעמים בתורה ובספרי הנביאים על מנת לאפשר
לנו להתוודע לקיומו, אך רק בזמן הגאולה השלמה הוא יכול לאכול את לחם הגאולה השלמה,
לפתוח את פיו ולנעור לטובת העולם. זכרו גם שהצדיק אבוחצירא אמר לפרץ בחלומו של
סולי קמחג'י: "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד". אם עד כה לא
התבלבלתם מספיק, אני אמשיך את הדיון.
האם החמור
יכול להיות משיח או חמור, משיח בן דוד? האם פרץ הוא החמור או שהחמור הוא פרץ? ומה
קשור משיח בן דוד לכל זאת? יש לי רמז לכל השאלות הללו. משיח בן דוד לו אתם מחכים הוא לא מי
שאתם חושבים שהוא! הי-הא! תשובה זו יועדה ליהודים. אשר לנוצרים, המשיח אינו אל,
הוא חמור האוכל את לחם בית לחם. הא-הי!
אל שדי יצר
את החמור המשיחי כדי לתקן את התפיסות השגויות אודות המשיח, כפי שהצדיק אמר תמיד:
"אף מונח בעולם לא יצר בלבול כה גדול כמו המונח 'משיח'".
היו חמורים
בנוגע לעובדות. זהו הגואל האחרון שאתם מחפשים ולא משיח בן דוד, לפחות לא בצורה
שחשבתם שיהיה. המונח היה צריך להתקיים, הוא נכון, ותפיסת המשיח ביהדות לא הייתה
יכולה להיות חסרה ממספר סיבות. האחת היא לשמור בפרופורציות ארציות את תפקיד המשיח,
בניגוד מוחלט להאלהת המשיח בנצרות. לפי התפיסה היהודית, כאשר הנבואות של חזרת
ישראל לארץ הקודש תוגשמנה, יהיה צורך באדם נבחר שינהיג את ישראל אל הגאולה השלמה.
התפיסה האמיתית של הגואל המשוח במלכות השמים הייתה מביאה לבלבול גדול יותר אם
הייתה מתקבלת ביהדות לפני הזמן. התפיסה הנעלה של הגואל חיים במלכות השמים הייתה
יכולה להיחשף רק עם כל שאר הדברים החדשים של הגאולה השלמה. הנבואה (מלאכי ג', 1)
מרמזת על כך: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי;
וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ
הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת".
הבה נחזור אל
השאלה המקורית: מה משמעות הגאולה? הגאולה היא הבטחת אל שדי לגאול את עמו הנבחר
ישראל, ולבסוף, דרך ישראל, לגאול את האנושות. דיברנו על הקפיצה העצומה של הסימנים
השלמים ביחס לסימנים ההתחלתים. גם הגאולה השלישית השלמה מייצגת קפיצה עצומה בכל
דרך מן הגאולה הראשונה ממצרים וגאולת פורים. 2000 שנים עברו מניסיון הגאולה הנוצרי
ו-1400 שנים מן הניסיון הגאולי של האסלאם. מיליוני אירועים היסטוריים קרו
בהיסטוריה, מיליוני התפתחויות, מיליוני טעויות, מיליוני דרגות של התקדמות, וב-100
השנים האחרונות מיליוני שלבים של התקדמות מדעית. הגאולה, עם זאת, היא רחוקה מאוד
והדעות של רוב האנשים לא נמצאות במסלול הנכון.
בשל כך
הקפיצה ממצבו של העולם כיום ועד להבנה אודות הגאולה השלמה היא הקפיצה הגדולה בכל
הזמנים. ניתן להשוות השוואות מסוימות לעבר, אך זאת יש לעשות רק על מנת לאפשר לאוזן
לשמוע משהו אותו היא יכולה לתפוס. לבסוף, עם זאת, הגאולה השלמה היא אוניברסאלית
ונשארת בזמן ועל כן היא שונה מאוד מן העבר. ברגע שהגואל האחרון נבחר ומנהל את
הגאולה ממלכות השמים, והסימן השלם של התחייה מתממש, אין דרך חזרה. שורשי הרע
ייהרסו, הרעים יושמדו, והעולם יתקדם במסלול חיובי. הדבר הרבה מעבר להבנתנו. אנו
מאמינים בכך, ואמונתנו מבוססת על כל המקורות האמיתיים שלעולם לא ייעקרו.
גם החמור
אוכל לחם הוא קפיצה מחשבתית משיחית. הוא מבקש מכם להיות פשוטים ולא להרים את ראשכם
בשל שכלכם. ראו כיצד שכלי חכמי ישראל הלכו לאיבוד ב-400 השנים האחרונות, כאשר הם
פנו אל אלוהיות נאצלות מלפני הבריאה. להיכן שכלכם לקח אתכם? אל ספירות נאצלות ופרצופים
נאצלים מלפני הבריאה? היו פשוטים כחמורים על מנת למצוא שוב את דרך "תמים תהיה
עם ה' אלוהיך"! זוהי המשיחות האמיתית של החמור, משיח בן דוד. הי-הא! אל
תעלבו! למדו את מוסר התורה האמיתית שעליכם למצוא, הי-הא!
העולם מתקדם,
הוא לא נעלם. העובדה היא שאנו עדיין לא יכולים לדמיין את העולם ללא שורשי הרוע.
הרי גם אם לא יהיו רציחות, ניאוף, גניבה, עדות שקר וחמדנות לדברים של הזולת, גם אם
כולם יאמינו בכוחו הגאולי של אל שדי ולא יאמינו כלל באלילי שקר וגם אם כולם יפחדו
משמות ה', יאמינו בציוויו ויתנהגו בדרך ארץ ראויה, עדיין השמש תזרח כל בוקר, הירח יאיר
בלילה, והטבע כולו יתפקד באופן טבעי. כך הבטיח אל שדי, ומאחר שהוא הבטיח זאת – אל
לכם לפחד מעניין משיח בן דוד. מדינת ישראל נוסדה ותישאר בזמן, וכאשר יגיע זמן
בניית בית המקדש השלישי והסופי, יהיו בו כוהנים משוחים וכוהנות משוחות וכולם יהיו
חלק מן האמונה הפשוטה של החמור, משיח בן דוד, ולא יחשיבו את עצמם ליותר מחמורים
האוכלים לחם. גם הכוהן על מזבח מלכיצדק והכוהנת על מזבח העמים, שזכותם להיות בבית
התפילה תנבע מישועת הצאן הנאבד של בית ישראל (כפי שישוע ניבא: "לֹא
שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי,
ט"ו, 24)), יהיו חמורים האוכלים את לחם הגאולה השלמה. אמן.
לפיכך נסו
להבין. קל לומר את הדברים אך קשה לחזות אותם, מאחר שעוד לא עברנו את יום ה' הגדול
והנורא. יום ה' אינו יום אחד אלא תקופה בדור הרביעי שתיזכר לעתיד לבוא. היא לא
תישכח לעולם אלא תמיד תיזכר ותוזכר. בדומה לגאולת ישראל ממצרים ומעמד הר סיני
שהינם אירועים היסטוריים חד פעמיים שלעולם לא יישכחו ויוזכרו תמיד, כך גם תקופת
יום ה' והנורא במהלך הדור הרביעי תהיה נוראית כל כך ועל כן עצומה כל כך בישועת
חמישית מן האנושות, אשר אנשיה לעולם לא יטילו ספק בהשגחת ה', בקיומו ובשליטתו
בעולם. יום ה' ייחקק בלבבות החדשים של האנושות וייכתב בדם הזורם בעורקיה.
כבגאולה
הראשונה, שבה ה' אלוהינו בחר את משה כגואל ורצה שהעם היהודי יאמין בו ובמשה עבדו,
כך גם בגאולה השלישית השלמה, אהיה
אשר אהיה רוצה שבני
האנושות אשר יוותרו בעולם יאמינו בו ובעבדו חיים מצנעא, תימן.
זוהי הדרך
וכך יהיה. גם אם כל העולם יתאחד כדי לשנותה, הוא לא יוכל לעשות זאת. אין משהו דומה
לתוצאות הגאולה השלמה.
זוהי הגאולה
השלמה. היא אינה דבר שאנו כבר יודעים אותו, מאחר שהיא לא קרתה קודם לכן. הגאולה
השלמה אינה דומה לשום דבר מן העבר. אל שדי לא חוזר על אותו דבר פעמיים. אנו
מאמינים בוודאות מוחלטת, כי הגאולה השלמה תגיע בסוף הדור הרביעי. אמונתנו אינה רק
תקווה. מי שראה את מכות מצרים לא היה צריך להאמין בהן, הוא ראה אותן. לא בכדי טענו
חז"ל, כי עבדים פשוטים שנכחו בקריעת ים סוף ראו יותר מן הנביא יחזקאל
בחזיונותיו.
היהודים הללו
ניצלו בכך שהאמינו בה' ובמשה עבדו. בנוגע למה שיגיע לאחר מכן הם לא יכלו לדעת דבר,
מלבד אולי מן השם "גאולה" או "הגאולה שהובטחה על ידי ה' לאבות
אברהם, יצחק ויעקב". אף אחד לא היה יכול לדמיין את קריעת ים סוף, ועוד פחות
מכך את מעמד הר סיני. עם זאת, הם האמינו שמשה נשלח על ידי ה' לגאול אותם. אדם אחד
נבחר להיות הגואל של הגאולה הראשונה. מי שהאמין במשה האמין במילותיו שנבעו מאל
שדי, ובשל כך הם נגאלו באמונתו. למרבה הצער רק חמישית אחזה באמונה זו ונגאלה. השאר
מתו ונקברו במהלך מגפת החושך, לפי המסורת.
כאשר הגואל
האחרון חיים נבחר על ידי אל שדי והוצב במלכות השמים החדשה והשלמה, אין ספק כי כל
ההיסטוריה מושפעת מכך מאותו רגע. העולם צריך לעבור את הדור הרביעי, כשלאחריו יחלו
דורות הגאולה השלמה המבורכים. כל מי שרוצה יכול להיות בטוח במה שנאמר ובכך שהגילוי
לחמורים האוכלים לחם ימלא בעתיד את האנושות בפליאה גדולה, כאשר היא תתוודע לדרכים
יוצאות הדופן והמפליאות שבהן הגילוי הגיע לעולם מבלי שהעולם ידע זאת.
העתיד יגיע,
אך הזמן הנוכחי הוא ההווה. אני כותב כעת עבור ההווה, לפני ש-35 שנות החסד הראשונות
של הדור הרביעי מגיעות לסיומן (פסח התשע"ז, פסח 2018) ולפני ש-30 השנים של
הדור הרביעי מתחילות - שנים שתכלולנה את מלחמת הטבע הקשה נגד מי שפועל נגדו,
התכתשויות, קרבות ומלחמות, רעב, מים גבוהים, מחלות קשות, פאניקה שתגיע מן החלל
ועוד. אנו יודעים זאת מאחר שקיבלנו את הדברים דרך חלומות נבואיים של הדור הרביעי,
אשר מייצגים את המסורת הנבואית הנמשכת של אליהו הנביא, זכרו לברכה. אנו מאמינים
בכך, על אף שבלתי אפשרי לדמיין את חיי האנשים שיעברו את האסונות הללו. חובה למסור
את מה שאנו יודעים ולהזהיר כי יש צורך במקלטים.
אני מקווה
שדברינו יגיעו לאנשים דרך האתר שלנו (Beit-Sefer-Esther.com) וכי הם ישמשו תמריץ לאנשים לפחד ולבצע שינויים – חיצוניים
ופנימיים. בכל מקרה כתבי העדות הנוגעים לדור הרביעי כתובים בכוכבי הגאולה ותהיה
להם השפעה על העולם.
אני מקווה
שבעזרת ה' אנשים ייעזרו בטקסט הקצר הזה אודות הגאולה השלמה.
פרץ (פול)
גרין.
////////////////////////
אלו הם ששת
הסימנים השלמים:
(23 ביוני
1982, מילאנו): שמונה ימים לאחר פטירת הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים בדורו,
ראה פרץ גרין בחלום כי הוא עומד בחוץ בלילה, מתחת לשמים מלאי כוכבים. הוא עמד על
מעין משטח זפת, באמצע מעגלים, שנראו על האדמה. במרחק של כ-
הקול החזק
הוא של אליהו הנביא, זכרו לברכה, מאחר שסימן זה פותח את הגאולה השלישית השלמה,
הזכות המנובאת של אליהו הנביא.
הסימן הכללי
השלם הראשון של הגאולה השלמה
(אפריל 1983,
מילאנו): בחלומו ראה ג'ינו טמפיירי את ספר הכוכבים בידי גיסו ג'יורדנו לוי. בספר
הכוכבים ראה ג'ינו שמות של עמים רבים שעליהם לא שמע בעבר. לאחר מכן ראה בספר ארבעה
כוכבים, שלושה בשורה ואחד מנותק מהם[6],
וכעבור זמן מה את המורה חיים. חזיון דפי הספר הפך מעתה לחזיון הכוכבים עצמם בשמים.
ג'ינו, במידה מסוימת של חוסר סבלנות, שאל את המורה: "מתי יגיע הזמן?".
הצדיק חיים ענה: "אל תדאג. כאשר נגיע לכוכב הרביעי אעשה סימן, והכול יתקדם
במהירות עצומה". כאשר המורה אמר זאת הוא ביצע סימן מן הכוכב הרביעי אל הכוכב
הראשון. בנקודה זו, ראה ג'ינו במקום אחר בשמים כוכב מואר ענקי שהדהים אותו. הוא
ראה שוב את המורה חיים, שהסביר לו: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות
הענווה". - -
קשר כוכבי של
4000 שנים בין הכוכב הרביעי הנעתק של דור זה לבין הכוכב הראשון של אברהם אבינו.
סימן המהירות של הדור הרביעי מבטיח את קיום עולם הגאולה שמגיע אחריו. כוכב כריסטו
הוא עבור תיקון הנצרות והבנה נכונה של שליחות ישוע.
הסימן השלם
הראשון של הגאולה השלמה: סימן הכוכבים
(ספטמבר
1983, מילאנו): בחלומו ראה רנאטו לוי את עצמו בארמון "מלכותי" מדהים. היו
בו אלפי אוצרות וחפצים יקרי ערך, כמו גם קירות בצבעים נפלאים ודברים בלתי ניתנים
לתיאור. אז ראה הוא גרם מדרגות שיש בצבע לבן[7].
המדרגות הבריקו באופן כה חזק, כך שצבעי הקשת השתקפו מהן. רנאטו נעמד בתחתית
המדרגות, כאשר למעלה, על כסא מעוטר באבני חן, ישב המורה חיים. הגואל חיים חייך אל
רנאטו וסימן לו באצבעו לעלות על המדרגות, ורנאטו החל לעלות לאט על מספר מדרגות.
בכל צעד הוא ראה דברים נפלאים יותר ויותר. היו 4 גרמי מדרגות בצורה פירמידלית,
כשבכל גרם מדרגות מספר רב של מדרגות, כולן הובילו להיכן שישב המורה חיים. - -
מדרגות השיש
הלבן מסמלות את המידות והערכים הטובים של הלב האהובים במלכות השמים.
הסימן השלם
השני של הגאולה השלמה: סימן השופט המשוח במלכות השמים
(אוקטובר
1983, מילאנו): בחלומו ראה רמו לוי מנורה ענקית או חנוכייה, אשר מילאה את החדר
כולו. אור זוהר, שאדון רמו לא יכול היה להביט אליו ישירות, יצא מן
ה"נרות". האור האיר היטב מחוץ לבית, אל העולם שבחוץ. - -
זהו אור בית
התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם.
הסימן השלם
השלישי של הגאולה השלמה: סימן חנוכת החנוכות
(מרץ 1984,
מילאנו): בחלומה ראתה גברת נלדה לוי חמור עם עגלה, ההולך ברחובות מילאנו. החמור
עצר מחוץ למאפייה (חנות לחם), התנתק מעגלתו, נכנס לחנות והחל לאכול לחם. פרץ, ששהה
בחנות פירות וירקות סמוכה, הביט בסצנה כולה[8].
- -
החמור אוכל
לחם "משיחי" של בית לחם, שנאפה בתנור כוכב המפליא. הלחם הופך לבשורות
עבור העולם.
הסימן השלם
הרביעי של הגאולה השלמה: סימן החמור אוכל לחם
(30 במרץ
1984, מילאנו): בחלומו, דוד לוי היה בישראל. היה בלבול גדול. מכל צד היו קרבות,
קטטות ופאניקה, כאשר כל אחד רב בתקיפות מול האחר. ברגע אחד הכל נפסק והשתנה לגמרי.
אז נראה בניין יפה וחדש, שממנו הוקרנו שלום והרמוניה. שדות ירוקים ופרחים נראו,
כששלום ורוגע שררו בכל מקום. - -
עם ישראל,
העם היהודי, עבר את הדין הקשה של השואה, כאשר עם הקמת מדינת ישראל נשאר עדיין
בלבול ודין אישי. לבסוף, בית המקדש האחרון של השלום המנובא של הגאולה השלמה ייבנה
בה. העולם בכללותו, עם זאת, חייב לעבור את דין יום ה' הגדול והנורא.
הסימן השלם
החמישי של הגאולה השלמה: סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש
(אפריל 1984,
מילאנו): בחלומו מצא עצמו ג'יורדנו לוי בגן יפה ונפלא עם פרחים מדהימים מכל
הסוגים. אז ראה הוא את הצדיק חיים מתקרב אליו ביחד עם אשתו מזל. הצדדים בירכו האחד
את השני לשלום בשמחה גדולה. גיסו של ג'יורדנו, ג'ינו טמפיירי, נכנס אז לגן, ונדהם
לראות את המורה חי. הצדיק, שחש בדילמה של ג'ינו, אמר: "כן, ג'ינו, זה נכון.
אכן מתתי, אך קמתי לתחייה". ג'ינו ההמום עוד יותר פנה לג'יורדנו וניסה להבין
זאת. ג'יורדנו, שמח ומחייך, אמר: "זה נכון, ג'ינו, צדקת, אף אחד לא מסוגל
לכך, רק המורה". -
זהו הסימן
המושלם של התחייה, הסימן הסופי והשלם של תחיית המתים.
הסימן השלם
השישי של הגאולה השלמה: סימן תחיית הצדיק חיים
מסר לתנועה הרפורמית ושבועות פרץ
הנוגעות לגאולה השלמה
נכתב במקור
בברגאמו, איטליה.
שבועות
האמונה וההסברים המתומצתים אודות העקרונות הבסיסיים של התורה, בכתב ובעל פה, בכל
הקשור לברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה, מיועדים לכלל ישראל כמו גם למלומדי
התורה, המקפידים בצדק לשמור על כל עיקרון תורתי, שבכתב ושבעל פה.
אני ממשיך
כאן לשם 3 מטרות: 1. דיון הנוגע לתנועה הרפורמית וליהדות האמריקאית (בהתייחס
לשהותנו ביוסטון, טקסס, מיוני ועד לספטמבר 1991). 2. להבהיר את דברי הרמב"ם,
עליו השלום, בסוף "הלכות מלכים" ביחס למשיח בן דוד. 3. להציג את השבועות
ולהסביר דרכן את בסיס הברית החדשה השלמה.
גיליתי, מיד
עם הגעתי לטקסס, שבין היהודים האורתודוכסים, הקונסרבטיבים והרפורמים בארצות הברית,
התנועה הקונסרבטיבית היא האהובה ביותר על ידי ה' ביחס לשתי התנועות האחרות.
כחמור, כאשר
דבורה, גילת חיים, יהואל יהואל ואני הגענו לביתו של טד אחי בניו ג'רזי, נערתי בפני
ה' וביקשתי שיאפשר לי להבין אם יש לי עבודה ייחודית לעשות כלפי האורתודוכסים,
הקונסרבטיבים ו/או הרפורמים. בבוקר שאחרי היו שתי אינדיקציות: חלום שחלמתי וכתבה
שפורסמה בעיתון.
בחלומי
נכנסתי לבית כנסת אורתודוכסי. לפני שיכולתי לשבת ולהתפלל, תוך שאני עטוף בטלית
ובתפילין, מספר מתפללים בבית הכנסת הביטו בי מלמעלה למטה במבטים חשדניים ושאלו
אותי שאלות לא חכמות, תוך אמירת הערות שליליות ודיבור צדקני. לבסוף נעמדתי ויצאתי
מן המקום.
לאחר
שהתעוררתי מן החלום, ירדתי במדרגות הבית ולקחתי את העיתון מחוץ לדלת. אז ראיתי כותרת
משנית בעמוד הראשון, לפיה הרבנים הרפורמים מאשרים לרבנים הומוסקסואלים למלא את
תפקידם. לא אהבתי את הכתבה הזו.
הייתי צריך
את הסימנים החמוריים הללו על מנת להבין מה לחפש.
לא אתייחס
כאן למפגש הלא נעים עם הרב האורתודוכסי שהיה אחראי על גילוי המצבה הכפולה של אבי
ושל אמי האהובים, מוריס גרין ואן בקר, עליהם השלום. אתם יכולים להאמין לי. היה זה
כמו בחלומי, רק במציאות. אתם יכולים לשער עד כמה הוא נדהם, כאשר סיפרתי לו שהגעתי
ליוסטון, טקסס, כדי לייסד בית ספר ללימוד תורה עבור יהודים ועבור לא יהודים.
הי-הא! הי-הא!
זוהי כמובן אשמתי. הייתי צריך להקשיב לחלום
במקום לנסות ולהוכיח את אמיתותו. פרצופי הופך לחמורי בפני חמורים החושבים כי הם
אנשים. הם גורמים לי לצחוק, ואני נהנה לגרום להם להתרגז מדברי החמור השערורייתיים
שלי. כלפי אנשים, כמובן, אסור לנהוג כך, אך זוהי זכות החמור לגרום לחמורים אחרים
לצחוק.
לאחר עשרה
ימים בביתו של טד, נסענו ליוסטון, בה פאולו, בסיוע דוד קמחג'י שחי אז בעיר, שכר
דירה עבורנו. אני מניח את סיפורי שהותנו ביוסטון לדיווחיו של פאולו, אך אספר כאן
שתי חוויות מאותה עת - האחת בבית הכנסת הקונסרבטיבי והשנייה בבית הכנסת "עמנואל"
של התנועה הרפורמית.
חווייתנו
בבית הכנסת הקונסרבטיבי הייתה טובה מאוד. ביום שישי בערב, דוד קמחג'י הסיע אותנו
(מרטי, חברו של דוד מניו יורק, פאולו ואני) לבית הכנסת. ביוסטון, ללא רכב אינך
יכול להתנייד. בן דודי ברי גרין, שחי בטקסס (הוא היה בכיר באוניברסיטה בטקסס ואף
ניהל בית כנסת אורתודוכסי), שאל אותי מאוחר יותר: "האם אתה יודע מה ההבדל בין
האורתודוכסים לבין הקונסרבטיבים?".
"לא,
ספר לי", אמרתי.
"הקונסרבטיבים
משתמשים בחניית בית הכנסת בשבת, בעוד שהאורתודוכסים מחנים את רכביהם שני בניינים
מבית הכנסת והולכים אליו ברגל".
די קשה
להאשים את האורתודוכסים בצביעות כזו בערים הטקסאניות הגדולות. הן עצומות. או
שתישאר בבית או שתיסע ברכב.
היהודים
במקום, גברים ונשים, ישבו יחדיו. רובם היו אשכנזים, והם קיבלו אותנו בפנים מחייכות
ובעניין. אפילו שוחחתי עם כמה מהם ביידיש. ראינו שם אנשים טובים, והתפילה הייתה
מכל הלב. לא הייתה העמדת פנים, כפי שרואים פעמים רבות בבית הכנסת האורתודוכסי.
במוחי ראיתי
את הקונסרבטיבים כ"דרך האמצעית" שבין ההלכה המחמירה לבין הרפורמים. הם
היו מקלים בעניין ההלכה. הלכה מחמירה מדי הפכה רבים מן האורתודוכסים לצבועים,
לצדקניים, לחסרי סובלנות ולמתעלמים מן המידות החשובות של הדרך ארץ ושל היכולת
לבחון עניינים מחדש.
ההשוואה
האמיתית, עם זאת, לא יכולה להיות בין חסידי ההלכה המחמירה לבין הרפורמים, מאחר
שתנועת הרפורמה לא נמצאת בגבולות היהדות התורנית, אך נכון יהיה לומר שהקונסרבטיבים
עומדים בין היהדות האולטרא-אורדתוכסית-חסידית ובין היהדות הרפורמית. התנועה
הקונסרבטיבית מייצגת לפיכך את הדרך הטובה ביותר לנהוג על פי ההלכה בקרב יהדות
ארצות הברית.
//////////////////
תוספת,
פברואר 2018, באר שבע:
תוך קריאה
מחודשת של הטקסט הנ"ל, קיבלתי מספר חלומות. לא אזכיר אותם כאן, אלא אגיע
היישר למסקנה. על ידי קריאת הטקסט דלעיל, ניתן להגיע למסקנה השגויה, כי היהדות
הקונסרבטיבית עדיפה על האורתודוכסית ועל הרפורמית. אין זה כך. שבחיי כלפי
הקונסרבטיבים ניתנו על עמדותיהם הנעימות, אך היהדות הקונסרבטיבית עלולה להוביל
להתבוללות ולסילוף של היהדות ההלכתית ולא מדגישה את האוניברסאליות של הגאולה
השלמה.
אין לנטוש את
היהדות ההלכתית בשל עמדות לא ראויות או אפילו בשל טעויות חמורות. עמדות לא ראויות
וטעויות יכולות להיות מתוקנות, בעוד שהיהדות האורתודוכסית (אפילו שהמונח אורתודוכסים
הוא עצמו לא ראוי) היא היהדות שנשארת בזמן ובאותו הזמן "מושלמת" על ידי
הגאולה השלמה. נקודה זו היא מהותית.
היהדות
ההלכתית נשארת בזמן אך היא "תשופץ" על ידי ביטול טעויותיה במסגרת הגאולה
השלמה. היהדות הקונסרבטיבית, בעלת הדרך הייחודית לה, לא יכולה להשיג תיקון. היהדות
ההלכתית הוכתמה בידי השגיאה האלילית הנוראית של "יהדות הזוהר" ובידי
הנוקשות שרובה לא הלכתית ב-400 השנים האחרונות בשל יהדות הזוהר והיהדות החסידית.
כל זאת יתוקן או יבוטל, אך רק היהדות ההלכתית היא זו שכוללת את המסורת וממשיכה
בזמן!
הגאולה השלמה
לא משנה זאת. זוהי השלמה ליהדות ההלכתית, למרות החוק החדש, המנהג החדש והשיעורים
החדשים שלה. היא לא מבטלת את היהדות ההלכתית. שימו לב שבחלום החוזה שלי אודות בית
התפילה, הגואל חיים הצהיר, כי בעוד 400 עד 500 שנים מעתה לא יניחו תפילין בבית
הכנסת המסורתי. - לפיכך בית הכנסת המסורתי נשאר בבירור בזמן. גם לפי החלומות של
השנים הראשונות הובהר, כי בית התפילה החדש הוא מתחת לבית הכנסת
המסורתי אם כי נפרד ממנו. זוהי הוכחה ברורה שבית הכנסת ההלכתי נשאר בזמן.
מסקנה:
היהדות ההלכתית לא יכולה להישפט דרך צורותיה העכשוויות הרבות. יש להרוס את יהדות
הזוהר האצילית וכן את היהדות החסידית המבוססת על יהדות הזוהר ואת נוקשות יהדות
הזוהר אשר חדרה להלכה ב-400 השנים האחרונות (לעיתים קרובות בשם יצחק לוריא ובשם כל
מי שהלכו בדרך "עץ חיים" של הרב חיים ויטל). כל זאת יתבצע. כמו כן ישנן
תפיסות שיש לתקנן, כסגירות מחשבתית, יהירות ותחושת עליונות, מחסור בדרך ארץ
וצביעות, ולאחר תיקונן, דברים חדשים של הגאולה השלמה ישתלבו במנטאליות החדשה של
הגאולה השלמה.
במשך שנים
ראינו את היהדות האיטלקית נהרסת בידי הרב קופצ'ופסקי והרב לאראס, שלא אפשרו למנהג
האיטלקי האמיתי לשלוט על חב"ד בעניין השחיטה והכשרות. הצדיק חיים היה מומחה
גדול בשחיטה. הוא שימש כראש השוחטים בקהיר תחת הרב נחום ולימד שחיטה תוך הכשרת
שוחטים רבים. חב"ד (הרב חדאד$ במיוחד) לא אפשרה למורה חיים להיכנס לשחיטה, כי
לא היה לו זקן. הכסף דיבר, היהדות השקרית דיברה, חב"ד דיברה$, אך היכן הייתה
היהדות האיטלקית האמיתית? היא לא הייתה קיימת אל מול יהדות חב"ד. היכן הייתה
המסורת היהודית האיטלקית וחכמי העבר הגדולים שלה? נהרסו בידי יהדות חב"ד!
והיכן הייתה
הקהילה היהודית לסייע למורה חיים? הוא לא עבד, כי הם לא אפשרו לו להיות שוחט. הם
יכלו לסייע לו בשכר הדירה והחשבונות אך לא עשו זאת. מילאנו הייתה מאוד עשירה. אם
הרבנים רצו, הם יכלו למצוא את הכסף, אך הם היו חלשים, מאחר שהוחלשו על ידי
חב"ד מבלי ללכת בדרך היהדות ההלכתית האמיתית. הצדיק חיים חי בסיטואציה זו כל
שנות שהותו במילאנו וסבל ממחסור בכסף. הוא ראה את העשירים סביבו, בעוד שהוא לא ידע
מה יאכל בארוחה הבאה. במקום אחר הזכרתי את העובדה, שהוא היה צריך לעבור שלושה ימים
ללא מזון כדי ליטול על עצמו גזרת מוות על ילדי העשירים בעיר. כל שנותיו במילאנו,
הצדיק חיים סבל מעוני בעיר בה היהדות הייתה עשירה.
אני קיבלתי
סימן בעבר על יהדות פיטסבורג, בה משחק הבינגו היה ההיבט החשוב ביותר ובה היהודים
שכרו את החב"דים להיות חזנים לחגים, מבלי יכולת להבחין בין היהדות האמיתית
לנגע החב"די. כך הוא המצב גם מסביב לעולם. חב"ד משגשגת, כי היהדות
ההלכתית האמיתית מכוסה, ומרבית האנשים לא מבינים שהיא תחת מצור וחייבת להיגאל. זה
יקרה דרך הדור הרביעי שמקדים לגאולה השלמה.
האם הייתה זו
היהדות המסורתית האיטלקית (רק בארצות הברית משתמשים במונח
"אורתודוכסים") שחיה בטעות? לא! העניין תלוי באחראים לה אך גם במצב
המסורת (אמיתי או שקרי). הצדיק חיים היה זקוק כל כולו לצדקה יומיומית מבית הכנסת
והוא לא היה יכול לבקש שום דבר מאף אחד (חוץ מאשר מן הקהילה האיטלקית עצמה, שלא
עשתה דבר), הואיל והוא היה צריך להמתין לחסד ה'. במשך 13 שנים ראיתי את מה שראיתי,
אך היה זה רק חלק קטן מקשיי הצדיק להשגת לחמו היומי.
הצדיק הנסתר,
שבכל יום עלה אל העולמות העליונים הנסתרים, ידע את גזרות בית הדין של מעלה ועבד את
אל שדי בכל דקה, היה צריך להמתין לנדבות, אפילו מ"יהודים מסורתיים"
שהרוויחו כל כך הרבה כסף ביום עד שבעצמם לא ידעו כמה כסף נכנס לכיסם. בהמה נוראית
היא דור ממון.
אז הגיעה הגזרה
הקשה, שכל 35 הצדיקים הנסתרים האחרים חששו לקבלה על עצמם ולפיכך לא נכנסו לבית
הדין העליון לשם כך. הצדיק חיים נכנס לבדו ולקח על עצמו את הגזרה. לא הייתה זו
גזרה רק בנוגע למילאנו או לאיטליה או לאירופה. מדובר היה בגזרה עולמית. הצדיקים
הנסתרים ראו אותה בבית הדין של מעלה, ומאחר שהיא הייתה כה עצומה וכה עוצמתית הם
נעמדו במקומותיהם ולא היה להם הכוח לומר מילה. כולם היו צדיקים נסתרים שעבודתם
הנסתרת הקדושה היא בעיקר זו של קבלת גזרות מבית הדין של מעלה, על מנת שלא תיפולנה
על העולם. זו הייתה עבודתם ומהות עבודתם לאל שדי, מטרת קיומם.
זו הסיבה
לפיה הצדיק חיים, במהלך החודשיים האחרונים של סבלו אמר לי: "פרץ, דע את מה
שאני אומר לך. המורה שלך עמד ונכנס למקום הגזרה לבד, ולכן הוא היה רצוי על ידי אל
שדי. שאר הצדיקים, על אף דרגתם הנעלה הקדושה, לא נכנסו ולכן הם לא היו רצויים על
ידי אל שדי. הם פחדו ממה שראו, ולא היה להם האומץ או הכוח או הלב לדבר או לקחת
משהו על עצמם. אני היחיד שמספר לך על כך, פרץ, ואני רוצה שתדע זאת. אתה חייב לדעת
את העניין, אחרת לא הייתי מספר אותו, אך זו האמת. אפילו הצדיקים הנסתרים הנעלים
פחדו מן הגזרה הזו".
שני שלישים
מקיבתו של הצדיק הוסרו בניתוח בן 9 שעות. הוא היה קר, סבל ואיבד את תאבונו. הצדיק
התימני שהכיר את טעמי המזון האמיתיים לא יכול היה לאכול או לטעום יותר. קיבתו
הועברה קרוב יותר לליבו, שליש ממה שנשאר ממנה. הוא שכב על מיטתו כמעט ללא תזוזה,
ומי שאהב אותו (חוץ מאשר מזל אשתו וקלמי בתו), בני משפחת לוי, ניסו למצוא עבורו
מזון שיאהב. הם ניסו, אך על אף שהצדיק העריך את מאמציהם, הוא לא יכול היה לאכול.
אני התעניתי רק מלראות את הצדיק חיים במצבו. הייתי רק יכול להודות לו לפני אל שדי,
שהרשה לי לעסות את אצבעות וכפות רגליו. היה זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות, כי כל
השאר היה חסר תועלת. פעולתי הקלה אך מעט על סבלו. ספרתי 620 יום של סבל -
בגימטרייה "כתר", ואכן סבלו היה "כתר הסבל", סבל שאחריו הוא
הובא אל כסאו על מנת לשמש כראש מלכות השמים השלמה. זוהי האמת שאני ומי שאיתי
יודעים. מדהימות דרכי אל שדי ביחס למי שהוא אוהב.
//////////////////
ביקורנו השני
בבית כנסת ביוסטון היה בבית הכנסת "עמנואל" של התנועה הרפורמית, כאשר
דרשת הרב הרפורמי עסקה בנושא ההומוסקסואלי. הרב השתתף במפגש הכללי שהתקיים
בוושינגטון (המדינה) וחזר לשפוך
מעט "אור" אודות אותו מפגש אומלל.
הרב הסביר
תחילה שההחלטה שפורסמה בעיתון כלל לא התקבלה, אלא דנו בה במסגרת הדיונים הרשמיים
בוועידת היהדות הרפורמית. אף החלטה לא התקבלה, ומה שנשארה היא הצהרה במסמך קודם,
שהתקבל לפני מספר שנים ופתח את הנושא לבדיקה אך לא הביא למסקנות ספציפיות.
הרב המשיך בדבריו
והתייחס לסוגיה ההומוסקסואלית בכלליות. הוא הדגיש את העובדה שהמדע המודרני, בשדה
הפסיכולוגיה ומדעי החברה, ניתץ או לפחות היה צריך לנתץ את הטאבו לפיו
ההומוסקסואליות אינה מוסרית, ויש לראות אותה כחטא. דיווחים מדעיים אישרו שלפחות
עשירית מבני האדם הם בעלי נטיות הומוסקסואליות, בין אם ממומשות ובין אם לא. אין,
לטענתו, להילכד בלוגיקה הקלישאתית של ההמונים. אל לנו לסגור את עינינו בנוגע
לתפיסה המתקדמת של היהדות הרפורמית מתחילתה ועד היום, תפיסה של התקדמות היסטורית
ושל התפתחות. אין סיבה אמיתית לכך שנושא זה, בין נושאים רבים שחשיבותם לא פחותה
ואשר קיבלו התייחסות בידי רבנים רפורמים, צריך להיחשב לנושא שערורייתי. ומדוע ברגע
זה אנו צריכים לחשוב על המקורות הקדומים של היהדות? אל לנו להיות צבועים. היהדות
הרפורמית, מן הרגע שבו הפכה לתנועה עצמאית עם ועד מקבלי החלטות משלה, לא קיבלה אף
פעם את חוק התורה או ההלכה כגורם מכריע או כבסיס לקביעת דעותיה והחלטותיה. אין
סיבה לכך שעלינו להתחיל לעשות זאת כעת. הבה נפסיק להיות צבועים, כמספר אנשים
שהסתמכו בוועידה על מקורות הלכתיים כבסיס להחלטה נגד ההומוסקסואלים.
הרב סיים חלק
זה של דרשתו ביום שישי בערב בהערה עצובה, לפיה הוא מצטער על הנזקים הבלתי הפיכים
שנגרמו מן הנושא הרגיש הזה. הוא הצטער על האופן שבו הנושא, שיש לגביו בורות עצומה
בקרב ההמונים, הובא לדיון שלא בעת המתאימה וכי עדיף היה שלא להעלותו ובאופן זה לא
לגרום כל נזק. עם זאת, הנזק כבר נגרם, ושום דבר לא יכול לשנותו כעת. שבת שלום.
נדהמתי ממספר
דברים. הראשון היה עצם הדיבור על הומוסקסואליות בפני קהילה של משפחות, הכוללות
ילדים מגיל 7 עד 12. אני מניח, עם זאת, שצריך לשפוט זאת על פי סטנדרט אמריקאי.
הכול כאן פתוח. המוחות פתוחים, העיניים פקוחות. אתה מתרשם מן העובדה שמוחך יכול
להיות מפוענח פסיכולוגית, מקוטלג ומדורג. כיצד ניתן לדבר בארצות הברית על צניעות
אברהם אבינו ועל שרה אמנו? האם אתה יכול להחזיר את האריה לכלובו, לאחר שכבר שחררת
אותו?
כאשר הרב
דיבר, התרגזתי. אתם יכולים להבין היטב שדברי הרב עוררו בי את חוש הצדק החמורי.
אמרתי בקול נוער לעצמי: "אין כל סיבה שתמשיכו כך. בנוגע לעמנו-אל,
ה"מקדש" (Temple) הוא לה', ובית התפילה הוא
ישועה לכל העמים, עמנואל".
ממש נדהמתי
מן ההיגיון של הרב לפיו אין ליפול אל הצביעות הזולה של התבססות על חוק משה או על
חלק אחר מן המסורת היהודית.
הכעס התגבר
בתוכי ועבר מרגליי החמוריות אל ליבי ומשם קפא במוחי. כנפיי החמוריות גרמו לכך
שקמתי ובמחווה של עצמאות הסבתי את תשומת ליבם של המלאכים וסגרתי את פיו של כל מי
שנכח במקום:
"הקשיבו,
גבולות שקירותיכם הופלו. הגעתם אל שיא הפרדתכם. כרתתם את רגליכם. בני הדור החדש
יחפשו את דברי משה, אם יחפשו בכלל, וירצו להבין כל בסיס של חוק ה', שניתן לעם
ישראל. עברתם על מטרתכם, עקפתם את החופש שלכם, נאבדתם בהבנתכם. האם אינכם רואים
איזו אתון קטנה אתם? ללא חוקי משה והמסורת שבעל פה שמאחדת אתכם, יגיע סופכם במהרה,
כאשר תגיע הגאולה השלמה. זאת מאחר שאותו הזמן קושר את הגאולה העתידית המובטחת
להתגלות הגדולה בסיני. העתיד האמיתי, עם האמצעים והכלים המפותחים שיגיעו איתו,
עדיין יראה את חזרת חוק משה, באופן זה שהחוק יתחדש במסגרתו המודרנית דרך הברית
החדשה השלמה. זאת מאחר שישראל הגדול ואומות העולם, עד לאיים הרחוקים, מחכים ללימוד
החדש הזה. הביטו כעת, רפורמים בכל מקום, סטיתם מן הדרך הגאולית. אינכם במסלול של
עמנו-אל".
אז אחזתי
במטה הדמיון שלי ועם ראש הנחש שעשוי מנחושת, אמרתי:
"הירפאו,
בני ישראל, מרעל הנחש, ואל תאפשר להזדמנות לחלוף. זאת הואיל ולא הורשעתם בשל
כוונותיך הרעות. להפך, אתם עושים טוב לאחרים. אתם עושים הרבה מצוות, שיהודים אחרים
רק לומדים אודותם. מטרותיכם צודקות. הלוואי ואל שדי ירחם עליכם ועל כל אחד
מכם ויברך אתכם בבריאות טובה ובלב נקי. אמן.
"מסלול
ההיסטוריה הוא מפת כוכבים של היסטוריה מחזורית אך מתקדמת, וגאולת המחבר של עתיד
ישראל נחתמת באחריות משותפת עם ענוות משה. שום דבר לא ישנה זאת, מאחר שמדובר
בשבועה בשם ה' בתורה הקדושה. חיזרו לקדושתכם, בני ישראל. הנמיכו את עצמכם עד לאפס
והתחילו מחדש. שנו את הרפורמה שלכם וחזרו אל עדר החוק. כי בשל סטייתו חסרת המזל,
ההומוסקסואל המסכן, שאינו יכול לשחרר את מחשבתו על אחוריו של אהובו, לא יוכל לשרת
את ה' בפני קהילה חפה מפשע או אף אשמה. עד אשר תאוותו תירפא, דבריו וכוונותיו לא
תוכלנה לעלות בפני כסא השמים. הם ירדו מטה על ידי התשוקות האנאליות הרעות, דור
חולה.
"כמה
טוב לשמוע את החמור, כאשר הוא מלמד אותו כיצד להיות אדם של התורה. אפשר לחמורים
לנעור שוב, לכשייכנסו שוב אל גבולותיהם. שמעו כעת את קול המלאך המכריז בתוכי, על
הסף שאליו הוא הביא אותי, להיות מוכן לכל מילה שלו. ברחמים ובאהבה הוא מדבר אליכם,
אל כל הקהילה הרפורמית. זאת הואיל וביניכם, בייחוד בקרב הצעירים, שוכן רצון כנה
לבצע את מה שאהוב על ידי האל. הגיעו אל סף העוני והתחילו לחדש את טיפוס רוחכם.
זכרו את אלוהי אברהם והתעוררו לאמת סיני. חפשו את דרכי הצדק ממקור כל הצדק,
והקדושה החדשה שנשמתכם מחפשת תסיר את כל קרומי העבר, את כיסויי החשכה שמונעים מכם
להגיע למציאות חדשה של הרגשת שכינת אלוהי ישראל הקדוש. עשו זאת כעת, כאשר אתם
מקבלים את המילים הללו והקשיבו לאמת, שאותה רק לב אמיתי יכול לקבל".
אז הנחתי את
מטה הדמיון שלי והתיישבתי שוב במקומי. נראה לי מוזר, שאף אחד לא שמע את קולי בחיזיון.
הרפורמים
טוענים שדרגתם המוסרית הגבוהה, התנהגותם האתית ופעולות הצדקה הפרקטיות שלהם
מחליפות את הטקס, הכוהני והלא כוהני, של התורה, ושבדרך זו מהות התורה נשמרת וכו'.
זה יכול היה להיות טוב, אם הייתם במסגרת התורה. ניתן לסלוח לכם על נטישתכם את החלק
הכוהני הגדול של התורה, כמו גם חוקים רבים שלא ניתן ליישמם, אך זכרו כי לבסוף קיים
לב יהודי מוסרי, שהינו בעל חוש מולד ליתרונות הטבע ושמתרחק מסטיות, ואף חוק רפורמי
לא ישנה זאת!
זה היה יכול
להיות מניע מוצדק ומספק לאי העלאת הנושא שוב, אלא אם העניין היה מועלה כדי לאסרו,
אך השארת הנושא פתוח היא ללא ספק הבחירה הגרועה ביותר. ולמרבה הצער החוק הרפורמי
הוכיח כי אינו מסתמך על התורה, על מחבר התורה או על הכבוד והאהבה הראויים של הלב
היהודי.
גדול היה
הכאב בליבי, כאשר הרב הרפורמי חש בצורך לחזור על העיקרון הבסיסי של היהדות
הרפורמית, ולפיו אין לשמוע לקול סמכותי מן התורה או ממקור מסורתי כלשהו.
הבנתי היטב
ששמעתי את ההפללה העצמית של היהדות הרפורמית מפיו של הרב. יגיע יום שהרב הרפורמי
מבית הכנסת "עמנואל" יקרא את הדברים הללו ויזכור את אותה דרשת יום שישי
ביוסטון, טקסס, כאשר החמור הנסתר ממלכות השמים עבר וקיבץ את הסימנים הכוכביים לשם
הכנת הרפורמה האמיתית והנבואית של הגאולה השלמה.
ברור
שתפקידנו הוא חדש, כפי שהברית החדשה של הגאולה השלמה היא חדשה, והרפורמה שלנו הינה
שונה לגמרי מכל מה שהיה בעבר ומכל מה שיהיה בעתיד. היא חד פעמית בגילוי ההיסטורי,
בדומה לייחודיות של גאולת מצרים או של מעמד הר סיני.
לפיכך צורת
החוק החדש והמנהג החדש של בית הגאולה נובע מחדשנות הברית החדשה השלמה עצמה.
במובנים מסוימים גם בית הכנסת הרפורמי נראה מסורתי ביחס למנהג החדש.
בשל צורה
חדשה זו, עלי להישבע מספר שְבועות הנוגעות לאמינות הברית החדשה השלמה. לא קל להבין
את האיזון החדש של הברית החדשה השלמה, עד שבסיסו מקובל. דוגמת התפילין יכולה
להצביע על הבעיה העצומה. עבור הקונסרבטיבים אין שינוי בסיסי. תפילין הם תפילין.
הרפורמים כלל לא משתמשים בתפילין, בעיקר כי קדושתם לא מוכּרת.
בבית התפילה,
קדושת התפילין מוכרת כמו גם המצווה להניח אותם, אך למרות זאת לא משתמשים בהם במנהג
החדש. אנו "מוסמכים" דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה שלא להניח אותם
בבית התפילה. ניתן להבין את הסיבות לכך דרך הסימנים, אך מה שחשוב הוא שההבדל בין
אי הנחת התפילין של הרפורמים לבין אי הנחת התפילין שלנו היא הבדל "שבין שמים
לארץ".
בנוסף, היהדות הרפורמית היא ישות עצמאית שלמעשה
לא מכירה בבית הכנסת המסורתי או ביהדות המסורתית. זהו לא המקרה של בית הגאולה, שלא
רק שמכיר בבית הכנסת המסורתי אלא אף ממקם את עצמו מתחתיו.
לקדושה החדשה
של בית התפילה יש תנאים חדשים שלא עולים בקנה אחד עם הקדושה הנדרשת לתפילין. ההבדל
הוא מהותי. המנהג החדש רצוי על ידי ה' עבור קבוצות אנשים רבות. עבור יהודים הוא
יכול להיקרא מנהג "אלטרנטיבי" המיועד בעיקר ליהודים החפצים בו וליהודים
שמסיבות מגוונות לא הסתגלו לבית הכנסת המסורתי. בכל מקרה זוהי השלמה הכרחית לבית
הכנסת המסורתי לשם איחוד עתידי בגאולה השלמה.
חשוב להדגיש
גם, כי על אף ההבדל הגדול בצורה, אנחנו חלק מן המסורת שבכתב ושבעל פה.
עבור מי?
שאלה טובה. הרפורמים לא מקבלים את קדושת סיני. כיצד הם יאמינו בקדושה החדשה?
הקונסרבטיבים חייבים לשמור על הקונסרבטיביות שלהם, אחרת הם יאבדו את שמם. התנועה
הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית לא יישארו בזמן. האורתודוכסים מאמינים כי הם כל כך
צודקים, כך שכל השאר נראה עקום בעיניהם. לפיכך מי יקשיב לחמור?
מישהו איפשהו
יאהב את החמור מתישהו. הוא לא מחוקק את החוק החדש אלא מביא אותו. כל עוד שהסברה
היא כי הדברים נכתבים לפי רצונו, היחס אליו יהיה במונחים אנושיים, אך כאשר אנשים
יבינו מי מדבר מפיו של החמור, הם יוכלו להקשיב לו. בכל מקרה אני אשבע את שבועותיי
בפני בוראי, על מנת שלחלק מכם יהיה קל יותר לגדל אוזני חמור.
דרך אגב,
החמור הוא גם סימן אריה יהודה שמכונה בסימנים: "שומר החוקים הנכונים",
וכדי להעריך את אריה יהודה, הסימן אומר שעליכם לחבב את החמור אוכל לחם. אפילו חכמי
ישראל לא ידעו זאת.
גם לא נביאי
ישראל. כל ידע מפורט אודות הגאולה השלמה לפני הגעת הגואל האחרון יצר חוסר איזון
היסטורי. ואכן, הבלבולים ההיסטוריים הגדולים ביחס לגאולה נוצרו מן הניסיון לפרש
נבואות כלליות של הגאולה השלמה לפני הזמן. עם זאת, החמור נוער כאשר הגואל כבר
נבחר, ולכן אין ספק שבא הזמן.
כל ענייני
הגאולה השלמה הם חדשים ולא היו ידועים לנביאים או לחכמים. רק לרמב"ם, עליו
השלום, היה האומץ, היושרה, הענווה והסמכות לומר בבירור:
"שדברים
סתומים הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו" (משנה תורה, ספר
שופטים, הלכות מלכים, י"ב, ד').
בהתייחס
להכרזות הידועות של הרמב"ם בנוגע למשיח ב"הלכות מלכים", יש לציין
ראשית עד כמה מעט מתייחס "הנשר הגדול" לדעות הרבות של התלמוד והמדרשים.
לא רק שהוא אינו מתייחס אליהן כמעט בכלל אלא הוא אף מסביר בבירור, כי אין לראות
בהן יותר מאשר דעות.
הרמב"ם
לא עוצר כאן אלא אף מזהיר, כי יש להתרחק מלחשב חישובים משיחיים וגאוליים כדי לא
להגיע למחשבות מוטעות, שתוצאתן תהיה מנוגדת ליראת ולאהבת ה'. "הנשר
הגדול" נחרץ מאוד בנוגע לנקודה זו והוא ממשיך ומסביר שדעות חז"ל בנושא
נלקחו מ"רמזים" תנ"כיים.
לפיכך אין להשתמש בהן על מנת לפרש או
לשפוט על בסיס אמיתי את האירועים הממשיים של הגאולה השלמה או את האופן שבו יקרו
הגילויים המשיחיים והגאוליים.
זוהי ככל
הנראה הנקודה החשובה ביותר בכל דיון הרמב"ם על משיח בן דוד. סודות הגאולה
השלמה לא התגלו, אפילו לא לנביאים עצמם. לפיכך גם חז"ל לא קיבלו קבלה כלשהי
במסגרת המסורת שבעל פה ולא החזיקו בקבלה מסוג זה. מסיבה זו דעות חז"ל בעניין
זה סותרות לעיתים קרובות האחת את השנייה ויוצרות בלבול.
הסמכות
הגדולה של הרמב"ם היא זו שאפשרה לו לגלות את הנקודה החשובה הזו על מנת למנוע
ככל שניתן בלבול עתידי.
אני סבור שיש
ארבעה עקרונות עיקריים שמועלים ב"הלכות מלכים" ושמונעים טעות בנוגע
לסוגיה המשיחית: הראשון הוא הנ"ל ביחס לאי הקבלה של חז"ל. השני נוגע
לסדר הטבעי של העולם בימות המשיח. השלישי נוגע לקריטריונים שמגדירים את משיח בן
דוד. הרביעי נוגע לתקופה או לדור, שחייב להקדים להגעת משיח בן דוד.
אם ננסח מחדש
את העיקרון הראשון, הרי שסדר האירועים של "ימות המשיח", הכולל את
הגילויים המשיחיים והגאוליים, את הדרך, את המקום, את הזמן וכו', ייוודע רק
כאשר הדברים יקרו ויתגלו.
העיקרון השני
שהרמב"ם דן בו הוא ציטוט חז"ל, לפיו הסדר הטבעי של העולם לא ישתנה בשל
ימות המשיח. דהיינו: השמש, הירח והכוכבים ימשיכו בפעולתם הרגילה, אנשים ימשיכו
להיות אנשים, ועל אף שיתקיימו ניסים על טבעיים, אף גדולים יותר מאלו שהיו במצרים,
אותם ניסים לא יגרמו לשינויים קבועים בעולם הטבעי. לפי לשון הזהב של חז"ל:
"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" (בבלי,
סנהדרין, צ"ט, א').
באופן כללי
המשמעות היא, שכל עוד עם ישראל היה עבד לאומות העולם בגלות, בזמן הגאולה היהודים
יחזרו לאדמתם, ובסופו של תהליך היסטורי כל ההבטחות המשיחיות והגאוליות יתגשמו,
כשעם ישראל ינהיג את אומות העולם, והעם היהודי יוכר כעמו הנבחר של ה'.
מטרתו
העיקרית של הרמב"ם כאן היא, כאמור, למנוע בלבול עתידי ולהסיר כל סוג של מחשבה
לא ריאליסטית ומסקנה לא טבעית, כדוגמת בית המקדש הבנוי שירד פתאום מן השמים על
ירושלים.
העיקרון
השלישי מסביר למעשה, שעד שנבואות מסוימות תתגשמנה, כקיבוץ הגלויות, מלחמות הקודש,
הקמת ממלכת ישראל מחדש בהתאם לחוקי התורה, בניין בית המקדש השלישי וכו', אף אחד לא
ייקרא משיח ודאי, דהיינו: משיח בן דוד של המסורת הנבואית. עם זאת, אפשרי לפי
הרמב"ם שיהיו מספר משיחים שייראה כאילו הם הולכים בדרך הזו, אך רק בסוף תוכח
אמיתותם. הם ייחשבו "בחזקת משיח" עד שיוכח העניין או יאומת נבואית.
ניתן לומר עם
זאת כי הבעייתיות בקביעת זמן "ימות המשיח" דורשת מספר הבחנות בין תקופות
ההתחלה, ההמשך והסוף בנבואות המשיחיות. העיקרון השלישי לעיל מתייחסת לתקופה שבין
שלב ההמשך עד לשלב הסופי ומשתמשת במונחים "משיח ודאי" ו"בחזקת
משיח" כטרמינולוגיה מבחינה. לפיכך היה זה חיוני להבהיר באופן מסוים את התקופה
ההתחלתית או ליתר דיוק את התקופה הפותחת את השליחות הנבואית של אליהו הנביא, זכרו
לברכה. התייחסנו לכך כעיקרון העיקרי הרביעי.
חשוב שמחבר
"משנה תורה" יגרום לקוראיו להבין, מבלי לפרט, שלפחות דור אחד דרוש
להתפתחות ההיסטורית של הגאולה השלמה.
הרמב"ם
מניח כאפשרות ש"ושקודם מלחמת גוג ומגוג, יעמוד נביא לישראל ... לשום שלום
בעולם" (שם, ג') (ועל כן להגשים את השליחות המנובאת של אליהו הנביא, זכרו
לברכה, להביא לפיוס הלבבות אבות לבנים ובנים לאבותם). "ויש מן החכמים שאומרים
שקודם ביאת המלך המשיח, יבוא אלייהו" (שם: 4).
אין זו אלא
הצהרה כללית. החכם הקדוש לא יכול היה לדייק בנוגע לאורך "ימות המשיח".
בתלמוד הטווח המדובר נע בין 40, 400 ו-2000 שנים. ברור הוא שלחז"ל לא הייתה
קבלה בעניין זה.
עם זאת ברור
גם שמזמן פתיחת השליחות הנבואית עד לזמן בו העם היהודי והעולם מסביבו יהיו מוכנים
לקבל את הגאולה השלמה, יש צורך במעבר של דור ארוך. יש דרישות נבואיות רבות
ושינויים עצומים בעולם עצמו שחייבים להקדים לתקופה בה משיח בן דוד יישב בירושלים.
הנה מספר
עובדות מן הסימנים השלמים: מדובר בעניין דורי. הגואל אינו המשיח. עם תחייתו של
הגואל מתחילים 65 שנים של הדור הרביעי, כשהסימנים השלמים חייבים לרדת מתחילת
התקופה, להיכתב ולהיות מוסברים. לא ניתן להגיע אל בית המקדש השלישי, אל בית הדין
של הגאולה השלמה, אל ייסוד הברית החדשה השלמה, אל החוק החדש ואל כל הסימנים השלמים
בקפיצות ובדילוגים. האירועים הנ"ל מייצגים שינויים עולמיים עצומים, שחלקם
מתקיימים וחלקם מתאפשרת ההכנה לקיומם במהלך 65 שנות הדור הרביעי בידי עם ישראל
ואומות העולם. הגואל חיים נמצא במלכות השמים והוא זקוק לחמורים בעולם, אשר יעבדו
על ההכנות הללו. ב-12 השנים הראשונות היינו זקוקים לסימנים חמוריים משיחיים כדי
לפתור את בלבולי העבר המשיחיים. זו הסיבה שבעטיה הכריז הצדיק אבוחצירא בשמחה:
"אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד". עם הגואל חיים שנבחר על ידי אל
שדי, "החמור המשיחי" והחמורים המשיחיים של הנביא זכריה היו יכולים לפתור
את הדילמות המשיחיות של העבר ולסדר דברים במקומם למען העתיד. צריך לעבור דור שלם
על מנת שעבודת החמור תיעשה, וכמו כן עברו 12 שנים שלמות עד שקיבלנו את סימני החמור
המשיחיים על מנת לעמוד על קרקע יציבה. זו הסיבה שבגללה הייתה לי הזכות, בקביעת
השבועות שלהלן, להכריז כי אני "חמור, משיח בן דוד", כפי שהכריז הצדיק
באבא סאלי בשנה השביעית של הסימנים.
עם זאת איני
משיח! בסוף 12 שנות הסימן המשיחי-חמורי ראיתי בחלומי את הגואל חיים, שנישק אותי
באהבה בעקבות פתרון הבלבולים המשיחיים ההיסטוריים על ידי סימן החמור אוכל לחם, אך
אז דחף הוא אותי ונזף בי בעוצמה, באומרו בסלידה: "אתה האמנת כי אתה המשיח,
אתה חשבת את עצמך למשיח!". עניתי לו בתחנונים: "לא מורה, לא מורה, תמיד
שללתי את הטענה כי אני משיח", אך המורה אמר בתוקף: "לא, אתה חשבת את
עצמך למשיח!".
כאשר מדברים
על מלך המשיח עצמו, החכם הגדול תמיד ממקם את הגעתו באחד מן השלבים האחרונים של
התהליך הגאולי, בזמן המלחמה המנובאת של גוג ומגוג, כאשר אומות רבות תחלטנה להשמיד
את ישראל. עם ישראל יינצל על ידי נס אלוהי, שיישמר כסימן לכל אומות העולם, שיבינו
כי ה' הוא עִם ישראל[9].
--- בנקודה
זו אתם ודאי שואלים את עצמכם באיזו זכות אני נשבע שבועה, בה אני מכריז שאני נמצא
בסימן "חמור, משיח בן דוד"?
האם
הרמב"ם לא אמר בפירוש שרק אחרי שהוא יעשה דברים, ילחם את מלחמות ה', יקבץ את
גלויות ישראל, יבנה את בית המקדש השלישי וכו' הוא ייקרא משיח ודאי? נראה כי
הרמב"ם, עליו השלום, דיבר כאן על ההכרה הלאומית הרשמית במשיח המנובא
(מלך המשיח).
הוא לא מדבר
על מה שהמשיח מצהיר ביחס לעצמו. הוא גם לא ניסה להסביר את היחס שבין השליחות
הנבואית שקודמת לשליחות בן דוד ובין שליחות המלך המשיח עצמו או להסביר כיצד אותו
נביא יכריז על עצמו. "הנשר הגדול" גם לא דיבר על סימן החמור אוכל לחם.
למען האמת,
אני עצמי שום דבר. אלו הסימנים השלמים והסופיים של הגאולה, בזכות הגואל האחרון,
חיים, שמבשרים באופן מתמשך אודות תפקידים סימניים מגוונים של פרץ, איש הסימנים ושל
החמור אוכל לחם. ועדיין, לצד תארים כפרץ הפורץ את גדרות העבר, כמלכיצדק, כהן לאל
עליון, כמשולם, עבד ה' עיוור וחרש, כאיש הסימנים וכחמור אוכל לחם, הסימן שהתקבל על
ידי סולי קמחג'י בישראל ב-1990 הוא החשוב ביותר עבור המחנה היהודי. הצדיק אבוחצירא
העיד מן העולם השני בחלומו של סולי: "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד!".
בוודאות איני
המשיח עליו דיבר הרמב"ם, כאשר התייחס הוא למשיח בן דוד, אך אני החמור הראשון
של הגואל חיים, הנוער את הכנות הגאולה השלמה, בסיוע ה' אלוהינו. החמור, משיח בן
דוד, הוא "סימן משיחי", העובר גם הוא דרך סימן פרץ משבט יהודה. לפיכך
החמור הופך במסגרת סימנו לחמור, משיח בן דוד. הי-הא! הוא לא משיח אלא רק חמור
הנושא את סימני החמור אוכל לחם של מלכות השמים. זה הוא שחייב להכין את הכתבים
לקראת המשימות שיגיעו.
החמור הוא
כלי גאולי בידי הגואל האחרון להבאת הסימנים לעולם.
זו הסיבה
שהחמור מאפשר לי להתכבד בנטילת השבועות שלהלן. בדרך זו, אף אחד לא יתבלבל בשאלה על
מי ועל מה אנו מדברים. השבועות כאן הן אישור לאמיתות הסימנים שהתקבלו.
אין לבלבל
בין הגואל חיים ובין משיח ודאי או תואר משיחי אחר, הואיל והקבלה הגאולית החדשה
מכילה את ההבדל הגדול בין הגואל הנבחר של הגאולה השלמה ובין המשימות המשיחיות
המנובאות עבור בית דוד. הגואל חיים, שנולד בצנעא, תימן, מקורו אכן לא בבית דוד,
אלא בשבט בנימין. הוא עבד ה' הנבחר לו אנו מצפים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים
בחייו, שנכנס מיד אל היכלו שבמלכות השמים לאחר פטירתו ביוני 1982. הוא השופט המשוח
הנבחר של מלכות השמים.
(תפיסה זו
היא כמובן חדשה לגמרי ושזורה באמונה לאורך כל כתבי ספר שושנת משנת חיים, אך כסמן
מלאכותי ניתן לומר, שבין התפיסה היהודית הארצית של המשיח ובין התפיסה המקבילה
המוגזמת והשמימית של הנצרות, ניצב חידוש היסטורי של הגאולה השלמה לו חיכינו, שבו
נמצא המורה הנבחר של האנושות, עבד ה' העניו, נבחר על ידי ה' ללמד את האנושות לאהוב
ולפחוד מה' בדרכים טובות ודרך החוקים האהובים על ידי הבורא לטובת הכול. הגואל
האחרון חייב, עם זאת, להתקיים מעבר ומעל למוות. הוא עצמו מושלם בסימן הגאולה השלמה
של התחייה, שהפך לסימן הפותח של התחייה לזכאים מקרב האנושות. במסגרת עניין זה,
פרשנויות מבולבלות רבות במסורת היהודית אודות הקשר שבין ימות המשיח לתחיית המתים
לא היו יכולות להיפתר ללא הגילוי החדש והסימן השלם של תחיית השופט המשוח במלכות
השמים, חיים, מצנעא, תימן).
אם אני מדבר
על היהודים הרפורמים, הקונסרבטיבים, האורתודוכסים, החרדים על מאות סוגיהם,
המסורתיים על מאות סוגיהם, החילונים על מאות סוגיהם, היהודים האשכנזים, הספרדים,
האתיופים וכו', אני מדבר על יהודים ועל העם היהודי. אם אני מדבר על היהודים
החסידיים, שגם הם מחולקים למאות סוגים, אני מדבר על סטייה היסטורית מצערת במסגרת
המחנה היהודי הדתי. אם אני מדבר על מאמיני שבתאי צבי, הרי שהם ניצבים מחוץ למחנה
היהודי. אם אני מדבר על תנועת חב"ד על כל חסידיה, הרי שזוהי קבוצה שהוציאה את
עצמה, בשל הדוקטרינות והפעולות שלה, מן המחנה היהודי. חסידי חב"ד מוחרמים
בחרם מדאורייתא, שנקבע בתורה, בדיבר השני. הם יכולים לצאת מן החרם רק אם הם יתחרטו
באופן מוחלט על אמונותיהם ועל קשריהם עם תנועת חב"ד ומשיח השקר שלה, מנחם
מנדל שניאורסון.
אם מישהו
ישאל אותי: "איך אתה מדבר על אהבה ועל שלום אוניברסאלי, כאשר אתה מטיף לשנאה
כלפי קרובי המשפחה שלך?", אענה לו מיד: "אני שונא לחלוטין את הדוקטרינות
שבהן הם מאמינים (אצילות ספר הזוהר) ואת היהירות הפנימית הנוראית שלהם, במסגרתה הם
רואים את עצמם כ"נעלים וטובים יותר" מיהודים אחרים שאינם כמוהם, ועל אחת
כמה וכמה על הגויים. התנהגות זו שנואה בפני השמים ולכן פעולותיהם ותפיסותיהם
שנואות".
אשר
לחב"ד, חסידיה עובדי עבודה זרה, ומוחותיהם נשאבו לפולחן הרבי שלהם. הם מלמדים
בוז כלפי לא יהודים וזלזול כלפי מי שאינו חב"די. הם רעל לאומה. הם לוכדים
קורבנות תמימים בפולחן המשיחי השקרי שלהם ושוטפים את מוחותיהם בשקרים. אין תורה
אמיתית בליבם, כי הכול מכוון לעשיית נפשות עבור עבודת המשיח החב"די. לרובם[10]
אין משהו אמיתי בתוכם, ואין להם לב לחוש ברגשות אנושיים אמיתיים כלפי הזולת. הם
עובדים רק למען צבירת לבנים לבניית המגדל השנוא שלהם. בני ישראל בכל העולם חייבים
לדעת ולהבין שאחד מן הכוחות השליליים החזקים ביותר, שהשאירו את רוחניות האנשים
ברמה נמוכה במשך 50 השנים האחרונות, הוא התנועה השקרית של חב"ד.
חסידי
חב"ד טוענים כי הם פועלים בשם התורה הקדושה, כאשר הם תולים על כל קיר תמונות
אליליות של "המלך המשיח" שלהם. זוהי זוהמה אלילית שמבוצעת בשם התורה, חס
ושלום. הם מלמדים שנאה במאות דרכים עדינות כלפי כל מי שאינו חב"די, והם גם
שונאים האחד את השני. אני אישית לא ראיתי מעולם דבר יותר חסר תחושה כמו הלב
החב"די ויותר מעוות מן השכל החב"די.
העם היהודי
עדיין לא מבין, וזה מקשה עלי אפילו יותר להסביר את העניין. ראיתי אותם. התוודעתי
אליהם. הייתי בתוך כוורת הדבורים השטניות הללו במשך 5 שנים שלמות. הם מייצגים את
ההרס הפנימי של העם היהודי מבלי שהעם היהודי מודע לכך. הם הפכו את הדת לשנואה עבור
אלפי יהודים. הם נושמים וחיים על גלים מטורפים של תעמולה שקרית.
הם חושבים כי
הם חכמים. הם חכמים בלהיות שקרנים וללכוד נפשות תמימות. הם הסיבה לאנטישמיות,
החיידק הנסתר מאחורי המחלה, בשל שנאתם לאחרים, קללתם את הגויים וכו'. הם סילפו את
התורה הקדושה והפכו אותה לחיית המחמד של הרבי. לבסוף הם יתפצלו לאלפי סיעות
ויימוגו.
במשך 40 שנים
הם ליפפו צמר סביב עיני האנשים התמימים כדי ללכוד אותם במשיחות שקרית, ולעיתים
קרובות גם הרסו משפחות, תוך הרס מוחות באינדוקטרינציה חב"דית. הם גם ביטלו
מצוות בשל פרשנויות שגויות, השם ישמרנו מהם.
יהירותם
זועקת בפני השמים. הם מאמינים שאף אחד אינו קרוב אליהם בהבנה. הם מתפתים מדברי
בלבול. הם מקשקשים במגדל בעירם השנואה של בן שנער. ליבותיהם הם חצוצרות להתעוררות
שקרית, אך הם עצמם שקועים בשינה עמוקה. בדרכים עדינות הם גונבים ומרמים, תוך שהם
מנשלים את מי שאינו חב"די בטקטיקות מאפיונריות למען הפרנסה האישית שלהם. הם
לא מנשקים את אימותיהם מפחד לטומאה וסתית. כה גדולה טומאת מוחותיהם. לכל שקר יש
השורשים שלו. הביטו על התוצאה והבינו ממה היא נובעת. זעיר אנפין המיסטי של עולם
האצילות הוא המתחזה הגדול של אחרית הימים. התמונה של מנחם מנדל שניאורסון היא
אלילית, וזו מצווה לשרוף אותה.
איני אוהב
לדבר על נושא זה, מאחר שכל מילה מכאיבה לי, אך אני יודע את האמת ויודע שכתבינו
יתפרסמו בהמשך בעולם, ועל כן תפקידי הוא לדבר על הרעות שמכשילות את העם היהודי
מלקבל את הסימנים האמיתיים של הגאולה השלמה.
הייתי צריך
לעבור את הדרך הזו. הייתי צריך להתוודע לתועבה מבפנים. הייתי צריך ליפול פנימה,
כפי שיהודים נפלו אל עבדות מצרים. לגאולה תמיד קודמת עבדות מסוג כזה או אחר. הייתי
צריך לעבור שידול כדי ליפול, ואכן נפלתי. במשך 5 שנים לבשתי חליפה שחורה וגידלתי
זקן חב"די. הייתי מחויב לאחוז בכל אמונותיהם. הייתי צריך להתוודע לבור האיוֹם
ואז להיגאל ממנו. הייתי צריך להתוודע לשורש הרע מבפנים.
אני חייב
לספר על גאולתי מחב"ד, על גאולתי האישית על ידי הצדיק הנסתר חיים למען הדורות
הבאים. חובה לדעת שללא אותה גאולה, לא הייתי יכול להפוך לחמור אוכל לחם. הייתי
צריך לעבור דרך ולהתוודע לשורש הרע במסגרתם של העוסקים השקריים בתורה. הייתי צריך
להיות בתוך הרוע ולהיגאל ממנו. הייתי צריך להבין את עומק הבור אליו נפלתי. הייתי
צריך להיות חלק מן החמורים השקריים של משיח השקר מברוקלין. זו לא אשמתי. הייתי
צריך לעבור זאת.
הם גונבים את
מוחות האנשים ומחליפים אותם בעולמות שקריים. הם משקרים לעצמם ומאמינים שהעולם קיים
רק עבורם. הם לא כנים עם אנשים אחרים ומתנהגים רק במסגרת אסטרטגיות, התלויות במה
שהם רוצים להשיג. ליושרה אין ערך עבורם, אך לכסף כן. לדרך ארץ אין ערך עבורם, אך
לכסף כן.
לא תמצא
חב"די שיכול לדבר בכנות. הדבר לא קיים במסגרת המחשבתית שלהם. החב"די הוא
רק שליח, שאין לו דבר משל עצמו, רק רוח אלילית של ערב-רב. כאשר תנועת חב"ד
תמות, עם ישראל יצהל.
14.4.94, פרץ
גרין.
השבועות
המניע העיקרי
לשבועות הבאות הוא שמירת חוקי התורה במסגרת החוק החדש של הברית החדשה השלמה. שתי
המטרות העיקריות הן:
1. לשמור שלא
להתרחק מדי ממסורת ישראל.
2. להקל על
הרבנים ועל כל בני ובנות ישראל להסתמך על דברינו, שדרכם הם יוכלו לראות שכל המסורת
היהודית, התורה שבכתב והתורה שבעל פה, לא זזה ממקומה במסורת החדשה.
המסורת החדשה
קושרת את התורה לזמן החדש. מכאן נוצרים הבדלים, על אף שהמהות של כל עיקרון תורתי
נשאר. לפיכך יש לנו החוק החדש ומנהג חדש מתוקן לגמרי של בית התפילה, הכולל תפילות
יומיות ותפילות וברכות לכל חג בלוח השנה היהודי.
מעודכן: 26
בינואר 2018:
שבועה א':
אני פרץ (PAUL), בן משה גרין (GREEN) וחנה (בקר), שנולד ב-11 ביולי
1945 (ראש חודש מנחם אב, תש"ו), בניוארק, ניו ג'רזי (NEWARK, NEW JERSEY), ארצות הברית, נשבע בפני אלוהי ישראל, בשמו הקדוש בן ארבע
האותיות, ככתוב "וְהָיָה לַיהוָה לְשֵׁם, לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת"
(ישעיה נ"ה, 13), שהמנהג החדש של הגאולה השלמה אינו חורג או סוטה מדת ישראל
או מהתורה הקדושה אש דת למו, ושהוא חוק מחודש ומנהג חילופי (אלטרנטיבי) הרצוי
ואהוב לפני אלוהי ישראל. נכלל בשבועה זו, כמקובל בסימנים השלמים, בזכות הגואל
האחרון הנבחר, חיים בן משה מצנעא, תימן, שכל יהודי, מהגדול עד הקטן ביותר, יכול
לקיים את כל מצוות התורה דרך החוק החדש והמנהג החדש, לא פחות מכל יהודי דרך ההלכה
ובית הכנסת.
המנהג החדש
נמצא כמובן בתהליך של התהוות. שנים יעברו עד שנגיע לנוסח השלם. מה שיש לנו הוא
הרשות לנסח ולהשתמש במנהג החדש ביחס לסימנים שהתקבלו. יש לנו הבסיס של המנהג החדש,
שעליו נבנית הגרסה הרצויה עבור הגאולה השלמה. מתוך 248 מצוות עשה בתורה,
הרמב"ם, עליו השלום, מנה 60 ישימות לגברים יהודים ופחות מכך לנשים. לפיכך אנו
חייבים לומר שמה שיהודי יכול ליישם בהיותו חלק מבית הכנסת המסורתי, יכול הוא ליישם
גם בהיותו חלק מבית הגאולה.
אין כוונה,
עם זאת, להפריד בין המצוות שבכתב לבין מצוות הרבנים. הברית החדשה השלמה לא מבטלת
אף חלק מן התורה הכתובה או מן המסורת שבעל פה. משפט זה חייב להיות מובהר. החוק
החדש, תחת הדרכת הגואל הנבחר חיים, מקבל את הכוח והסמכות של משנת יהושע בן נון
(כמוסבר), הקודמים למסורת המשנה והתלמוד. כל מה שנכתב בספר משנת חיים הוא המשנה
החדשה של הגאולה השלמה, אשר אותה מלמד אותנו הגואל חיים. לפיכך כל המערכת הרבנית
של דיון בנושא חוקי התורה ושל ייסוד החוקים הרבנים אינה חלק מספר משנת חיים, חוץ
מהפניות אחדות אליה. לא משתמשים בתפילין בבית התפילה, ולכן אין סיבה לדון במסורת
חז"ל ביחס לתפילין. עובדה זו לא פוסלת את מסורת המשנה או התלמוד עבור כל
היהודים שהינם חלק מן המסורת. מטרות המסורת החדשה של הגאולה השלמה שונות והן
חדשות.
שבועה ב': אני מעיד על עצמי לפני אלוהי ישראל, שאני, פרץ גרין,
קיבלתי את הרשות (ולא שום אחד אחר חוץ ממני, אם לא ברשותי) לנסח את המנהג החדש של
הגאולה השלמה ממורי, הצדיק השלם, הגואל האחרון הנבחר של הגאולה השלישית השלמה, ראש
לל"ו הצדיקים הנסתרים בחייו, חיים בן משה, שנולד בצנעא, תימן, דרך "חלום
החוזה" שאביא להלן. לכן הנני מעיד שמאמציי בהיווצרות בית התפילה של הגאולה
השלמה ובכתיבת החוק החדש ונוסח המנהג החדש הם לפי תנאי השבועות האלו, המבטיחות שלא
לחרוג מהעיקרון המובא, שכל יהודי יכול לקיים את המצוות לא פחות ממה שיכול לקיים
אותן כל יהודי של בית הכנסת.
שבועה ג': אני נשבע בפני אלוהי ישראל, יהוה צבאות, שאני, פרץ
גרין, קיבלתי (ולא שום אדם אחר), על ידי הסימנים השלמים שהתקבלו בחלומות של תלמידי
הגואל האחרון, חיים, את כל המפתחות[11]
השייכים לסימן[12]
זה, הנקרא "סימן החמור אוכל לחם" או בשמות אחרים כ"סימן החמור עם
שלוש העיניים" וכ"סימן החמור הלבוש כאריה" וכ"סימן חמור, משיח
בן דוד". והנני מעיד בשבועה זו שכל המפתחות האמורים, שהתחילו לרדת בחלומות
נבואיים לתלמידי ואוהבי הצדיק חיים, אחרי פטירתו ביוני 1982 (כ"ג בסיוון
תשמ"ב), הם המפתחות לקבלה החדשה האמיתית, היורדת לעולם רק בביאת הגואל האחרון
הנבחר, דרך החמורים, תלמידיו, ולאחר שנקבע מי יקבל אותה. זוהי הקבלה המוזכרת ברמז
בסוף "הלכות מלכים" לרמב"ם, עליו השלום, שאינה ידועה ולא נתקבלה
אצל חכמי ישראל ודברים סתומים הם אצל הנביאים וכו', ושלא ידע אדם איך יהיו עד
שיהיו וכו'.
זוהי שליחות
נבואית או סימן השליחות הנבואית בשם אליהו הנביא, שהוזכר על ידי הרמב"ם,
השליחות שהגיעה להביא שלום לעולם ולהכין את הלבבות עבור הגאולה השלמה. אנו יכולים
כעת להבהיר טוב יותר: זוהי השליחות המבשרת על הגעת הגואל האחרון ועל הגעת הסימנים
השלמים של הגאולה השלמה ושל בית התפילה לכל העמים. זוהי השליחות המכינה את החוק
החדש ואת המנהג החדש כמו גם את הבשורות החדשות הנוגעות לדור הרביעי[13].
הסימנים
השלמים מביאים את השפה הברורה המנובאת, השפה בעלת הטרמינולוגיה הנכונה
להבהיר ולתקן את הבלבול המשיחי הגדול שידע העולם, הן היהודי והן הנוצרי.
בהתייחס
ליהודים, לרבנים עצמם היו מספיק מושגים כדי להתבלבל איתם. לדוגמא: "ימות
המשיח", "אחרית הימים", "הגאולה השלמה", "אליהו
הנביא", "הגואל", "משיח בית יוסף", "משיח בית
דוד", "איחוד 12 (או 13) השבטים", "מלחמות ה'",
"הברית החדשה של ירמיה", "חזרת הנבואה (יואל)", "המשיחות
האוניברסאלית של ישעיה" ועוד[14].
השפה הברורה
עונה גם על צרכי האומות הנוצריות, שחייבות להתוודע לאור החדש של האמונה
המונותיאיסטית הטהורה.
השפה הברורה
גם מגשימה את הנבואה בישעיה (מ"ט, 6): "וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי
עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת
יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ".
כדי להיות
אור לגויים, יש למסור לעולם הנוצרי את התיקון הגדול של הנצרות,
כשה"מפתחות" לכך הגיעו במהלך ארבע השנים הראשונות של הסימנים.
האוניברסאליות
הזו מביאה איתה את אמיתות חסד ה' אלוהי ישראל, אלוהי כל העמים וכל האנשים. זהו
עניין קל בעיני ה', אם רק עם ישראל מקבל את גמולו, בעוד שאנשים ראויים אחרים בעולם
לא מקבלים יחס הולם מעם ישראל.
בבאר שבע,
סולי קמחג'י קיבל את הסימן היקר של הגואל חיים, המחבק את האנשים הפשוטים מכל עם
בעולם ואומר באהבה עצומה ולבבית: "אנו כולנו בשר אחד".
התפיסה הזו
לא קשה עבורי, לאחר שלמדתי במשך 13 שנים עם המורה חיים. מרבית היהודים הדתיים, עם
זאת, על אף שלא יכחישו את נכונות האמירה, אינם "מכוונים" לעיקרון
האוניברסאלי החשוב הזה, אשר אם נלקח ללב, משנה הוא את היחס אל כלל האנושות וגורם
לכך שאנשים לא יחשבו את עצמם נעלים על אחרים.
האהבה
האוניברסאלית אותה מלמד כאן הגואל חיים את כלל ישראל אינה מצווה חדשה, אלא חידוש
המצווה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא, י"ט, 18) במובן
יותר אוניברסאלי כלפי כל אדם שהוריו הם אדם וחוה.
גם כאן, אם
"ואהבת לרעך כמוך" מפורש רק במובן מוגבל של יהודים, הרי שזהו דבר
"קל", אך אם האהבה של בני ישראל היא גם כלפי יושבי האיים הרחוקים, ולא
משנה עד כמה הם רחוקים מגילוי כלשהו, כי למעשה גם הם אחינו, אהבה זו אהובה מאוד
בעיני ה'.
התורה נשארת
כפי שהיא, אך כאשר הגואל האחרון נבחר, ואנו נכנסים לזמן החדש, הבנת התורה מתחדשת
למטרות ולצרכי הזמן החדש.
השפה הברורה
מבדילה בין שני הזמנים – ההתגלות במעמד הר סיני וגילוי הברית החדשה השלמה. זמן
התורה עד כה היה בסימן ההפרדה. זמן הברית החדשה של הגאולה השלמה הוא תחת סימן
האיחוד[15].
למעשה, 3500 השנים של ההיסטוריה היהודית קבעו את ההפרדה של עם ישראל מאומות העולם
בדרכים רבות. התורה, על כל מצוותיה לעם ישראל, נקבעה לכל הזמנים על ידי ההלכה, על
אף שההלכה עצמה "מתחדשת" בתקופות הגאוליות.
לפיכך התחושה
היהודית של "ואהבת לרעך כמוך" ביחס למצווה הייחודית של תחושת אחריות
אוהבת כלפי כל יהודי, המקשרת אותנו יחד היסטורית למעמד הר סיני, תישאר, בדומה
ל"כל ישראל ערבים זה לזה", אך אין סתירה בין אותה תחושה לאהבה האמיתית
שיש לחוש כלפי כל יצור אנושי[16].
אנו כולנו אחים ואחיות מאדם וחוה, באחווה הקודמת לאחווה הייחודית של בני ישראל.
העדות
הראשונה של הסימן הנבואי של הגאולה השלמה הוא הסימן הכללי הראשון שנקרא "בא
הזמן", אותו קיבלתי דרך חלום, שמונה ימים לאחר פטירת הצדיק. סימן זה הצביע
בבירור שהסימן הפותח של הגאולה השלמה, הסימן הפותח את הגאולה השלמה לעולם,
"בא זמן הגאולה השלמה", ניתן לי, פרץ גרין, בידי הגואל האחרון, חיים.
סימן זה לא יכול להיות אלא בשם אליהו הנביא, זכרו לברכה, כי נבואת מלאכי מצהירה
שאליהו הנביא פותח את שליחות הגאולה השלמה. זהו הסימן שהתקבל:
עמדתי בחוץ
בלילה, מתחת לכוכבים, באמצע מעגלים מושלמים מצוירים בלבן על כמשטח זפת. מחוץ למשטח
זה, כ-30 מטרים ממנו, עמד הצדיק חיים שתחילה הביט בי כדי לבחון האם אני שם לב,
ולאחר מכן הביט מעלה אל הכוכבים, ואני חזרתי אחריו. כוח גדול נפל עלי, ומפי יצא
קול עצום שאמר: "בא הזמן". - -
הכוח שנפל
עלי, והקול שיצא מפי ואמר את המילים "בא זמן", היו של אליהו הנביא, זכרו
לברכה, אף על פי שהנביא עצמו לא נראה בחלום. הגואל האחרון, חיים, נתן לפיכך רשות
לתלמידו הראשון להכריז, דרך השליחות הנבואית של אליהו הנביא, אודות פתיחת הגאולה
השלמה[17].
שבועה ד': אני, פרץ גרין, נשבע לפני אל שדי, שמרגע קבלת סימן
"בא הזמן", קיבלתי רשות מהגואל האחרון, חיים, לפתוח את הבשורות של
הגאולה השלמה, אותן אנחנו, אני והתלמידים, מקבלים. הריני נשבע לפני אלוהי השמים
והארץ, אל שדי, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב שסימן זה, בשם החמור אוכל לחם[18],
בא לקיים[19] את
הנבואה הידועה בסוף ספר מלאכי (ג', 23-24) על השבת הלבבות אבות על בנים ולב בנים
אל אבותם וכו'.
לאחר שנשבעתי
את השבועה הכללית להיות נאמן לעיקרון שכל יהודי יכול למלא את המצוות בבית הגאולה,
כמו שיהודי בבית הכנסת המסורתי יכול למלא את המצוות, עדיין מוטל עלי בעניין הזה
לפרט אודות מצוות התפילין ולהסביר מדוע התפילין אינם חלק של המנהג החדש של בית
הגאולה.
שבועה ה': אני, פרץ גרין, נשבע לפני ה" אלוהינו, בשם אהיה
אשר אהיה, שקיבלתי, דרך חלום החוזה המוזכר לעיל, את האחריות (אני ולא אחר) על בית
התפילה של הגאולה השלמה, הנקרא בנביא ישעיהו בית התפילה לכל העמים, שהוא בית
התפילה האהוב על כל העמים, ככתוב "כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא
לְכָל-הָעַמִּים" (ישעיהו, נ"ו, 7), ולכן הרשות בידי לסדר את כל
ענייניו, מזבחות התפילה שבו[20],
מנהגיו, כהונתו וכו'. לפי שבועה זו, בית התפילה של הגאולה השלמה הינו חלק מהקבלה
החדשה האמיתית שלא נודע ממנה כלום, עד שמתגלה היא בזמנו ביחד עם יתר הסימנים
השלמים, ולכן לא נמצאה בדברי חכמי ישראל, זיכרונם לברכה. שבועה זו כוללת גם את מה
שנוגע לשפה הברורה המנובאת: "כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה
בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה,
ג', 9), היא השפה המובאת והמבוארת בכל כתבינו בספר משנת חיים ובבתי ספר הגאולה
השלמה, הם בית ספר השושנה ובית ספר אסתר ובית ספר הילו-רוז (השושנה הצהובה).
שבועה זו
כוללת את העובדה שאי הנחת התפילין על ידינו בבית הגאולה היא חלק מן ההתגלות החדשה
של הברית החדשה השלמה, וכי היא נובעת מן הסימן, שבו קיבלתי מן הגואל חיים את
האחריות לבית הגאולה ושבו חתמתי את שמי, פרץ, על החוזה שהיה בידי המורה. באותו
החלום הגואל האחרון חיים הכריז (בעברית): "בעוד כ-400 שנה, בין 400 ל-500
שנה, לא יניחו עוד תפילין בבית הכנסת המסורתי"[21].
לכן אני פרץ
בן משה וחנה גרין נשבע לפני ה" צבאות על האמת בנוגע למצוות תפילין, שמיוסדת
על חלום החוזה המוזכר, בו נאמר כי לא מניחים תפילין בבית התפילה של הגאולה השלמה.
עיקר טעמו הוא שהקדושה החדשה קשורה בתפארת הברית השלמה, אשר מהתחלתה קשורה לאור
הגדול המובטח לעתיד, אור וקדושה שלא מחייבים תפילין, על דרך קדושת השבת שפוטרת את
אות התפילין. אין כאן בשום אופן כפירה במצוות תפילין, חס ושלום, כי פרטיה הן הלכה
למשה מסיני, אך היהודי המתפלל בבית התפילה על פי המנהג החדש כאילו קיים מצוות
תפילין, וכך היא גזרת הזמן.
שבועה ו': אני פרץ גרין נשבע לפני ה" אלוהינו, קדוש ישראל
וגואלו, שכדי לקיים את תפקידי בסדרי בית התפילה של הגאולה השלמה, קיבלתי דרך
הסימנים השלמים, בזכות הצדיק האהוב, הגואל האחרון חיים, את המפתחות לקדושה החדשה
ולכהונה החדשה של בית התפילה בן שבע הקומות.
כן אני מעיד
בשבועה זו שבמסגרת ה"סוד הלא ידוע עד כה" של הגאולה השלמה, מתגלה הסוד,
שלא היה ידוע לכלל ישראל אודות הגואל וחמורו של הגואל. כמו כן שהגואל נבחר לתפקידו
רק אחרי פטירתו.
הגואל אינו
המשיח, והמשיח אינו הגואל. הצדיק חיים, שאהוב על ידי ה", סבל למען כל העולם
סבל נורא ובפטירתו נבחר לגואל האחרון ועלה אל מלכות השמיים, ממנה הוא מדריך את כל
ענייני הסימנים השלמים.
שבועה
ז': כמו כן
אני, פרץ גרין, נשבע בפני אל שדי כי הזכות הגדולה בהבאת הגאולה היא של הצדיק חיים,
בשל סבלו הקשה עבור כל העולם בסוד, ובשל קדושתו הנעלה והנסתרת בדרגות נסתרות.
לפיכך הוא נקרא האהוב על ידי ה' צבאות, ומיד אחרי פטירתו הוא נכנס אל היכלו במלכות
השמים, היורדת לעולם בהתאם לזמנים ולזכויות של האנשים, החל מן הדור הרביעי ובמשך
500 שנים של תקופות הגאולה השלמה. כמו כן הגואל חיים הוא המנהל כל נושא הנוגע
לגאולה השלמה ממקומו במלכות השמים, דרך החמורים האוכלים את לחם מלכות השמים.
ענייני
השבועות בקיצור: א) המנהג
החדש לא חורג מדת משה והוא מנהג חלופי. כל יהודי יכול לקיים בבית התפילה של הגאולה
השלמה את מה שהיהודי יכול לקיים בבית הכנסת.
ב) קיבלתי את
האחריות על בית התפילה של הגאולה השלמה בן שבע הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת
האסלאם. אני חוזר על העיקרון שכל יהודי יכול להשלים בו את המצוות.
ג) קיבלתי את
המפתחות של סימני החמור אוכל לחם, סימני החמור, משיח בן דוד, כדי להביא את הסימן
ההכרחי הזה לעולם, על מנת שהמפתחות של הגאולה השלמה יישארו תמיד באחריות בני
ישראל. כמו כן המפתחות הם המפתחות לקבלה החדשה, שהגיעה אחרי פטירת הצדיק, קבלה שלא
קיבלו אותה חכמים.
ד) מאז סימן
"בא הזמן" יש לי רשות מהגואל חיים לבשר את בשורות הגאולה השלמה, כפי
שאנו התלמידים מקבלים אותן, וכי סימן החמור אוכל לחם מגיע כדי להגשים את פיוס
הלבבות, דהיינו: השליחות אליהו הנביא המנובאת בספר מלאכי.
ה) קיבלתי את
הרשות והאחריות לייסד את בית הגאולה, שהוא בית התפילה המנובא והאהוב על
ידי כל העמים (הוא בית המקדש השלישי הסופי, שיקום בירושלים ולפי הקבלה
החדשה גם בבאר שבע). כמו כן בית הגאולה הוא חלק מאוצרות הקבלה החדשה, שלא
הייתה ידועה קודם לכן. קבלה זו כוללת את ה"שפה הברורה" שבאה לידי ביטוי
בספר משנת חיים ובמנהג החדש של בית הגאולה השלמה ואשר נלמדת בבתי הספר הגאוליים:
בית ספר השושנה, בית ספר אסתר ובית ספר השושנה הצהובה (ילו-רוז).
ו) בהתייחס
להנחת התפילין ולאי שלילת המצווה, כמוסבר, יהודי המתפלל בבית הגאולה נחשב כאילו
הניח תפילין. זהו צו מבית הגאולה במסגרת הברית החדשה השלמה.
ז) קיבלתי את
מפתחות הקדושה החדשה והכהונה החדשה של בית התפילה של הגאולה השלמה.
עניין זה
כולל את סוד הגואל וחמור הגואל, ואת העובדה שהגואל נבחר לתפקידו עם פטירתו וקורבנו
האחרון. הוא זה שנכנס אל היכלו במלכות השמים, ממנה הוא מנהל את הגאולה ואת החמורים
בעולם.
לוח עשרת הדיברות בהתייחס לעשר המידות והקדושה
הנובעת מעשרת הדיברות
עשר המידות
שהתקבלו במסגרת הברית החדשה השלמה: אמונה, ברכה, סגולות הלב, תפילה, דרך ארץ,
תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם, שתיקה.
קיימת התאמה
בין עשר המידות הנ"ל ובין עשרת הדיברות. הדיבר הראשון הוא של האמונה. שמירת
הטהרה של הדיבר השני, בעבודת ה' בלבד, מביאה את הברכה האמיתית של ה'. כאשר אדם
מקדש את לשונו ביראה מאמירת שם ה', הוא מגלה בתוך עצמו מידות נסתרות. השבת של
הדיבר הרביעי היא זמן התפילה הטוב ביותר. הכבוד לאב ולאם של הדיבר החמישי אהוב על
ידי השכינה הקדושה. החטא הראשון גרם למוות בעולם, שהתרחש לראשונה עם רצח הבל.
לפיכך התיקון של האנושות בכלליות הוא התיקון של הדם שנשפך על ידי בניה. אם אדם הוא
ישר ונקי בהתנהגותו ולא מבצע מעשים מיניים אסורים, הוא מגיע להתקדשות בחייו בשל
טהרתו. אם אדם נמנע מלקחת דברים שאינו שלו, הוא זכאי באופן קבוע להתחדשות רוחו
באור יושר זה. אם אדם זהיר לא להעיד עדות שווא נגד אדם אחר, אזי הוא יזכה לחברוּת
אמיתית, לטעמים רבים וטובים ולהנאות בעולם. וכאשר אדם שמח בחלקו, או גם אם הוא לא
שמח בחלקו אבל לא חפץ בדבר השייך לאחרים, אותו אדם צובר חכמה ומשיג הבנה מעמיקה של
החיים.
הקדושה
הנובעת מעשרת הדיברות:
הדיבר הראשון: ה"קדושה" של הלב נולדת למעשה באמונה
בגאולת ה'. היא משקפת את האמונה הגדולה של משה רבנו, האמונה שבמסגרתה הוא נבחר
כגואל ישראל. ניתן לומר שמשה עצמו לא היה זקוק לדיבר נוסף מלבד הדיבר הראשון, מאחר
שהוא היה הצדיק החי באמונתו באופן מוחלט.
הדיבר השני: הדיבר משקף את הקדושה הנוקשה בעקבות הטהרה מכל עבודה
אחרת שהיא לא עבודת אל חי אחד, בורא היקום וגואל ישראל. בדיבר השני נכלל "כוח
משנת יהושע בן נון[22]".
זהו למעשה הכוח המגדיר כל איסור בנוגע לעבודת אלילים. כל איסור מסוג זה מייצג
הפרדה, ועל כן התקדשות, מכל מה שטמא. גם שליחות יהושע, לאחר משה, נועדה להרוס כל
צורה של עבודה זרה בארץ כנען. המטרה הסופית של דיבר זה היא לקבל את הברכה הנעלה
והמקודשת של האמונה הטהורה. הדיבר הראשון מציג את גילוי ה', גואל ישראל. הדיבר
השני מייסד את החובה של עם ישראל לשמור על האמונה באל האמיתי של הדיבר הראשון.
הדיבר השלישי: זהו למעשה קידוש שם ה' ויראת ה' הפנימית בלב הצדיק.
הוא גם מכיל קדושה נעלה מאוד, המשתקפת בקנאתו של פנחס לשם ה' ומאוחר יותר בקנאתו
של אליהו הנביא, וכן בברית שלום שניתנה לפנחס והפכה בהמשך לירושת אליהו. לפיכך
שלושת הדיברות הללו מכילים את הקדושה של אמונת משה, את הקדושה של משנת יהושע ואת
קדושת ברית שלום של פנחס.
הדיבר הרביעי: השבת היא התחלת התקדשות הזמנים והקהילות הקדושות.
ללא השבת, כל הזמנים היו שווים. זוהי התחלת הפרדת הימים, ועל כן מידתה של השבת היא
קדושה, שמשמעותה תמיד הפרדה. מדיבר זה נובעת קדושת הכהונה שהתקבלה על ידי אהרון.
מדיבר זה גם הסיקו חז"ל אודות קדושת השבת וכל החגים היהודיים, שאסורה בהם
העבודה.
הדיבר החמישי: דיבר זה כולל את קדושת השכינה, שמתגלה דרך חוקי הדרך
ארץ, שהעיקרון הראשון בהם הוא "כבד את אביך ואת אמך". מסורות הדרך ארץ
נובעות מן האבות אברהם, יצחק ויעקב. קדושת הדיבר הזה נובעת מ"צלם"
אלוהים, שממנו נברא אדם. ההתנהגות הנכונה וצורות ההתנהגות הנכונות תואמות לצלם
האהוב על ידי ה' למען היקום כולו. כאשר אנשים הולכים בצלם זה ונוהגים כלפי הזולת
באהבה, בישוב הדעת, בכבוד הדדי ובנימוסים ראויים האהובים על ידי ה', אותן פעולות
גורמות, כביכול, לבורא להשרות את שכינתו ולהראות את האור, שהובטח לצדיקים.
חמשת הדיברות
הראשונים מייצגים את הגמול הגדול של ה' לעם ישראל ולשאר האנושות בשל אמונתם בו,
כאשר הקדושה של דיברות אלו היא מתנה נעלה מאת ה'. חמשת הדיברות הבאים מייצגים,
כביכול, את הגמול של האנושות לעצמה, דרך התנהגות נאותה בהתאם לעיקרון "מה
ששנוא עליך אל תעשה לחברך", ככתוב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ
כָּמוֹךָ" (ויקרא, י"ט, 18). במובן זה ככל שחמשת הדיברות של "אל
תעשה" מיושמות בחברה נתונה, כך החברה תתקדש יותר, תתנקה מן הרוע ותבורך בטוב.
הדיבר השישי: דיבר זה מייצג את הקדושה שנובעת מ"תיקון
האדם", ככפרה על שפיכת הדם הנקי של הבל, שנהרג על ידי אחיו קין בשל קנאה,
שנאה וצרות עין - שלוש הרעות הגדולות ההורסות את מאמצי האנושות הגדולים ביותר
להתקדם. תשובה והתרחקות מן הרע וכן רכישת התעלות דרך מידות מתוקנות הן חלק מדיבר
זה. ידוע גם כי מי שהיה רחוק מה' אך ביצע תשובה בלב שלם ואמיתי, יש לו מקום נעלה
מאוד בפני ה' ברוך הוא. קרבה זו לה', כפי שהיא מורגשת בתשובה אמיתית, והכוח שהאדם
מקבל לתקן את חייו בכל היבט ולהתחדש באופן מוחלט, נובעים מקדושת התיקון של רצח
הבל. דרך תיקון זה, הצדק שולט בלב האדם.
הדיבר השביעי: בעוד שהקדושה של הדיבר הרביעי מפרידה בין קודש לחול,
הקדושה של הדיבר השביעי מפרידה בין טהור לטמא. דיבר זה מצווה על הימנעות מתועבות
מיניות אסורות. הקדושה טמונה בהיבדלות מכל מה שטמא ומנוגד לטבע העולם, כפי שה'
עיצב אותו. ההולך בדרך הטבע יקצור תגמולים מן הטבע ויקודש בהיבדלותו מפעולות לא
טבעיות. חוקי הטהרה מִטומְאות, חוקים עבור נשים וחוקי שחיטה נכללים גם הם בקדושת
דיבר זה.
הדיבר השמיני: דיבר זה מכיל את מידת היושר ביחסים עם הזולת. המידה
שנובעת מהחובה לשמור על "ידיים נקיות" בפני כל האנשים היא התקדשות הרוח
עד לדרגה של התחדשות עצמית. דיבר זה מייצג גם כוח חזק של קדושה בתוך האדם, שלעולם
לא מאפשר לו ליפול ומסייע לו במיליון דרכים, גם אם לא במודע. דיבר זה מוביל אל
קדושה נעלה ביותר בעקבות אי "גניבת" דבר מידו הפתוחה של הבורא ללא הודיה
לו על חסדו בכך שהעניק לנו מזון, לבוש ומחסה. וכמו שחסד ה' מתחדש עבורנו תמיד,
הואיל ואנו מקבלים את התגמולים שהוא הכין לנו, כך גם הנפש מתחדשת באופן קבוע בגל
חדש של חיוביות, המרומם אותה מן ההתחייבויות הארציות בעולם ובמקביל מקדש כל תוצרת
מעבודה ישרה שמתבצעת. אם כל העולם היה דבק בדיבר זה, הזכות של יושרה זו, שכתוצאה
מכך הייתה שולטת בעולם, הייתה מחדשת את העולם לגמרי ומקדשת אותו בהתחדשותו. כה
גדולה היא הקדושה הנובעת מן היושר.
הדיבר התשיעי: דיבר זה הוא למעשה חוק הנאמנות בין אנשים. מידה זו
אהובה מאוד בפני ה' ובפני כל מי שיש לו לב נאמן ופה נאמן. זהו המאפיין שמטפח לב
נאמן גם בפני בורא היקום, הואיל והוא אוהב נאמנות אמיתית, הנובעת מן הנאמנות
שמעניקה לאדם הנאמן הנאה פנימית גדולה בפני בוראו. לפיכך התגמולים לדיבר זה בעולם
הם הנאות חיים בטעם ובתבונה.
הדיבר העשירי: זהו הדיבר של החוכמה המרסנת את האדם מללכת רק בדרכי
הלב ושל החכמה שבמסגרתה יש לצעוד בבטחה. כל מי שאין לו חפץ במשהו ששייך לאחר, הצליח
לאלף את יצרו האנושי דרך החכמה הנרכשת דרך הטבע או דרך לימוד. לפיכך דיבר זה מעניק
למקיים אותו חכמה וידע אמיתי בדרכי העולם.
לוח הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה
הערה: ב-6
באוגוסט 1989 כתבתי טקסט שעסק במצוות "עשה" מתוך ספר המצוות
לרמב"ם, עליו השלום. לאחר אזכור כל מצווה כתבתי את צעדי החוק החדש ביחס
למסורת. כאן אני מביא קטעים מאותו טקסט עם עדכונים.
גנומן 1: אני מעוניין לקשר את ספר המצוות לרמב"ם,
"הנשר הגדול", עליו השלום, עם ה"מפתח" של הקדושה החדשה של
החוק החדש, כדי לענות על השאלה: "באיזה אופן היהודי מגשים את מצוות התורה
בבית התפילה"?
ראשית כל,
חובה לומר שהרוב הגדול של תרי"ג המצוות בתורה לא ניתנות כבר לביצוע, והן לא
תחזורנה עוד. לדוגמא: מצוות הקורבנות[23]
או המצוות שעוסקות בבית המקדש ובמנהגי המקדש ושירות הכוהנים והלווים. במקום אחר
הסברתי שבמשך 11 וחצי השנים הראשונות של הסימנים, עורי החמורי היה כה עבה, עד שלא
הבנתי שבית המקדש השלישי והסופי הוא זה של הסימנים השלמים הכוללים את מפתחות בית
התפילה לכל העמים. ככל יהודי מסורתי, לא הייתי מסוגל להשתחרר מן הדימוי המסורתי של
בית המקדש, ולכן סברתי בטעות ששני המוסדות יעמדו בנפרד, בסמוך זה לזה, בירושלים.
גנומן 2: אין זה כך. מה שהיה היה, וזמנו עבר, אם כי אין בכך
גריעה, בשום פנים ואופן, מנצחיות התורה. מהות המצוות הללו היא קדושה, טהרה, כפרה,
התעלות וכו'. בתורה ניתן להשיג זאת דרך קריאה קדושה ולימוד. ניתן להתהלך בקדושת
הלימוד והידע של החוקים הללו ועקרונותיהם, כפי שניתן להתעלות בקדושה אישית בחיים
הפרטיים. מצוות לימוד התורה לא מצטמצמת לעולם. חוקים אלו היו התנאים לקדושה זו
בזמנו, הם היו חוקים אמיתיים, דבר ה', ולימודם במסגרת האמונה האמיתית, יראת ה'
הראויה והתנהגות שלמה בין אנשים, הוא פעולה של התקדשות בעולם הזה ובעולם הבא.
גנומן 3: מימוש המצוות הללו בימינו, עם זאת, הוא מיושן,
ותנאיהן לא מייצגים עוד את הקדושה החדשה. הן נמצאות בקטגוריה של ברית האבות שהופרה
על ידם, ככתוב: "לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם
הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ
אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה" (ירמיה, ל"א,
31). ההתקדשות בלימוד המצוות הללו אינה מתיישנת לעולם. מימושן, עם זאת, לא רצוי
יותר בשמים.
גנומן 4: זה עונה על השאלה הקשה בנבואה: אם הברית החדשה מגיעה
להחליף את הברית הישנה של התורה, הואיל והתורה הופרה על ידי האבות, כיצד אנו
מיישבים את העובדה שהתורה נצחית, וברית התורה עם בני ישראל היא נצחית?
גנומן 5: התשובה היא כי זו הייתה קדושת הקורבנות עם כל
הזכויות הקשורות לשירות בבית המקדש (לדוגמא), שהופרה על ידי האבות, ולא קדושת
התורה עצמה, שלא ניתנת לביטול. גם בית המקדש נהרס, למרבה הצער, בעוד שהתורה עצמה
המשיכה לחיות ולהילמד בקדושה. את מימוש מצוות התורה בנוגע למקדש לא ניתן היה
להמשיך. זכות זו נלקחה מן העם, אך זכות ההתקדשות העצמית בקדושת הלימוד וחכמת
המצוות לא הוסרה.
גנומן 6: כל מה שחסר, כביכול, מקדושת מימוש המצוות המיושנות,
מושג שוב דרך הקדושה החדשה של המנהג החדש ושל החוק החדש של הגאולה השלישית השלמה,
בזכות השופט המשוח של מלכות השמים, המורה חיים.
גנומן 7: זה מסביר איזו ברית תוחלף בזמן הברית החדשה המנובאת.
אין זו ברית התורה עצמה, אלא ברית שמתקשרת לתורה. התשובה היא שברית הזכויות של
הפעולות המקודשות בתורה בעניין בית המקדש ומצוות דומות נאבדה בעקבות ההפרה. התורה
וקדושתה המהותית נשארו, אך כפי שהתנאים ההיסטוריים השתנו, אופני הקדושה השתנו.
הייתה זו עבודת חז"ל להתייחס ל"קדושה המשתנה" בהתאם לתנאי הזמנים.
מסלול ההיסטוריה ה"חדש" של היהדות לאחר חורבן בית המקדש השני צפה
בהתקדשות החדשה של המצוות ביחס לעקרונות לימוד התורה, על אף חוסר האפשרות לעשייה.
אמירת דברי התורה והמשנה וכן הלימוד המילולי של משמעויותיהם החליף את המעשה של
אותן המצוות.
גנומן 8: היהדות הייתה מאבדת הרבה מתנופת ערכי הלימוד שלה, אם
הרעיון של אי נצחיות חלק גדול מהמצוות היה משתלט. אותן מצוות השתלבו לפיכך בתקווה
היהודית לגאולה השלמה עצמה, כאשר בית המקדש יחזור לתפארתו הקודמת כבימי העבר.
לימוד אותן מצוות הפך לא רק להתקדשות בעצמו אלא לאמצעים של ידיעה אילו פעולות
ייושמו שוב בעתיד, בבוא הזמן המובטח. המבנה המנטאלי הגביר את ההתלהבות ואת
אקטואליות הלימוד. אפשרויות נוספות לא התאפשרו על מנת שלא לפגוע באותה התלהבות.
גנומן 9: הברית החדשה השלמה מגיעה עם התנאים החדשים עבור
הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. היא מושרשת באופן מושלם בתורה, בקדושת התורה, בניסי
התורה, במצוות התורה, אם הם נוגעים לפעולה או למוסר, ובתורה שבעל פה. היא מכילה את
הכוח והסמכות הניתנים במסורת הנבואית האמיתית של התורה כדי לנסח את המנהג החדש
האלטרנטיבי ואת החוק החדש האוניברסאלי של הגאולה השלמה. לכך אנו מתכוונים כשאנו
אומרים: "כל התורה נכנסה לברית החדשה השלמה". דהיינו: התורה, שעברה את
התקופות ברמות רבות ושונות של ביטוי קדושתה, הגיעה כעת, בזכות הגואל האחרון חיים,
לשלב הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה, כמנובא בספר הנביא ירמיה (ל"א, 32):
"כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים
הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם
אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם".
גנומן 10: חלום 851: דניאל חלם כי היה בלילה בהרים.
במקום נכחו גם פרץ וילד שהכיר. הילד רצה לראות "סימנים מוחשיים", ודניאל
הסביר כי ה"סימנים" אינם "נקבעים" על-פי רצון האדם, אלא לפי
המטרות הגאוליות, המנוהלות על-ידי רצון ה'. הילד ראה אז ירח בצבע כתום וקרא
לדניאל, שאמר: "זהו סימן שחייב לרדת לארץ". הירח החל לרדת והאיר בצבעו
את החשכה. דניאל אמר אז לילד: "כעת הבט על השמים. הם מלאים בעננים, אך בעוד
רגע תראה שמים מלאי כוכבים כפי שלא ראית זמן רב". ואכן, רוח חזקה נשבה ופיזרה
את העננים. הילד הנדהם הביט בדניאל, שאמר: "אני כלום. מה שאתה רואה אלו רק
סימנים". בהמשך דניאל הסביר לפרץ את הסימן של הירח הכתום, ופרץ היה מרוצה
מאוד מכך.
גנומן 11: מן הברית החדשה, הנבואה ממשיכה על מנת להצהיר, כי לא
יהיה עוד צורך ללמד את בני האדם אודות קיום ה', "כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי
לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם" (שם, 33). הנבואה מסבירה את שוני תנאי הזמן,
עם כניסת הגאולה השלמה לעולם. כל מי שקיבל את הברית החדשה השלמה יאהב את חוק ה'.
החוק החדש ייכנס ללבבות ויישאר בתוכם, כתוב בליבם. החוק לא יצוּוה באופן נוקשה
כבמעמד הר סיני, ואנשים יהיו כבר מוארים בידע רצון ה' וינהגו באהבה ובחכמה בכל
מצב.
גנומן 12: חומרת הגאולה ממצרים והתקדשות ההתגלות בסיני יחזרו,
עם זאת, בדור הרביעי דרך "יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא" (מלאכי,
ג', 23).
התורה צריכה
להילחם ברע ובטומאה של 3500 השנים האחרונות. חז"ל לימדו: "לא דיברה תורה
אלא כנגד יצר הרע" (בבלי, קידושין, כ"א, ע"ב). התורה חייבת לקבוע
את אור החוק נגד החשכה של העולם ונגד האלילות של אומות העולם.
גנומן 13: החוק החדש מגיע על מנת להשלים את חוק התורה עבור
דורות הגאולה השלמה. הוא מדבר תוך מבט על יצר הטוב וכבר נוטל חלק באור הגאולי של
השלום המנובא. הוא כבר נהנה מן התקווה הממומשת של תחילת הגאולה השלמה, גם אם אנו
רק בתחילת הדור הרביעי. החוק החדש כבר עומד באור ניצחון ה' על הרע ועל ההתעלות
הגדולה, שה' מעניק לישראל הגדול של הגאולה השלמה.
גנומן 14: התורה מכילה את החוק המקודש עבור יהודים אל מול המציאות
הקשה השוררת בעולם. החוק לא יכול היה לפתוח באופן פומבי את שערי העולם העתידי של
מלכות השמים, על אף שכל המפתחות לשערים אלו נמצאים בתוכו (באופן נסתר). הברית
החדשה השלמה היא גילוי המפתחות הללו. כמובן שהחוק החדש מגיע גם על מנת לחדש את
החוקים במסגרת מציאות הדור הרביעי הנעתק הזה ועבורו, אך המבט העיקרי הוא אל
התקופות הגאוליות שתגענה בהמשך.
גנומן 15: קיבלנו את הנוסח האלטרנטיבי החדש ל"שמע
ישראל", ועל כן נקבע העיקרון: הפסוק "שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד" (דברים, ו', 4) אינו העיקר, אלא ההצהרה על אחדות
ה'. לפיכך "תודה לה' אלוהינו, ה' אלוהינו גדול, ה' אלוהינו אחד" שווה
ל"שמע ישראל". את ההצהרה החדשה ניתן לתרגם גם לשפות אחרות.
גנומן 16: במסגרת אותו האור של "עיקר המצווה", שעליו
החוק החדש והמנהג החדש מבוססים, קיבלנו שהסוכה החדשה מוקמת בתוך הבית ומכסה לפחות
3 קירות במרבדי קיר מעוצבים. אין "סכך", ולא התגלו לנו מידות מדויקות.
חלומה של דבורה הוא המדריך לחוק חדש זה.
גנומן 17: זוהי, עד כה, המשנה החדשה המתייחסת לסוכה החדשה בבית
הגאולה השלמה. הסוכה של המסורת שבעל פה היא לא העיקר, אלא תפיסת הסוכה והפעולה של
בניית הסוכה החדשה כמתואר בחוק החדש. זוהי ההתקדשות שהינה עיקר הסוכה. התנאים
החדשים של ההתקדשות מתגלים מלמעלה בחלומות. אנו לא ממציאים אותם.
גנומן 18: מחד
גיסא, ברור כשמש ביום בהיר שהחוק החדש מהווה משנה חדשה שאינה המשך ההלכה. מאידך
גיסא, ברור גם שאין החוק החדש בא להחליף את ההלכה למי שהולכים בדרכה. מדובר בחוק
אלטרנטיבי ובמנהג אלטרנטיבי שנשלח על ידי ה' אלוהינו עבור הגאולה השלמה, לכל מי
שחפץ בהם.
גנומן 19: יש היבטים אחרים של החוק החדש שתלויים במסורת
הרבנית. כל החגים, לדוגמא, נקבעים לפי לוח השנה, שנקבע על ידי הרבנים. יש אמנם
חגים חדשים, כחג 12 במרץ (חג הסימנים) ו-25 בדצמבר (חג המשיח הראשון שמת לפני שנה),
אך העיקר הוא שלוח השנה היהודי הוא כוח גדול ומאחד עבור היהודים בכל העולם.
המונח
התקדשות (או הקדושה החדשה) מייצגים "מפתח" ייחודי מאוד, שהכרחי בכל
מסגרת הברית החדשה השלמה לשם האימוץ או ההעברה של קדושת הברית הישנה אל קדושת
הברית החדשה השלמה. במידה
מסוימת, ה"צמצום" של אותה קדושה ישנה אל הקדושה החדשה של הברית החדשה
השלמה משולה לזרם של 220 וולט שהועבר לשנאי של 12 וולט, כפי שנראה בחלום של קרמין
שאול. אין זה לפיכך הכוח עצמו שנחלש, אלא התיעול המחודש של הכוח.
גנומן 20: יש סימן מדהים שהתקבל על ידי זנב החמור שבו נאמר:
"בגאולה הראשונה משה רבנו קיבל את החוקים מה'. בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל
חוקים (בחלומות)". אדם מופתע יכול למרוט את כל שערותיו בתדהמה מקביעת עובדה
זו, ואנו אכן ראינו אמת זו מאומתת שוב ושוב.
הקדושה החדשה
יכולה להתקבל ולהיות "מטופלת" על ידי כל האנשים, אם הם נמצאים במסגרת
הברית החדשה השלמה ומנהלים את חייהם בפשטות האמונה האמיתית באל חי אחד.
חלומות
מדהימים ועוצמתיים ירדו. לא לנביאים או לבנים של נביאים אלא לאנשים פשוטים האוהבים
את האמונה של הברית החדשה השלמה. הקדושה
ה"ישירה" בחומרתה ובנוקשותה לא יכולה להתקבל על ידי כולם. הקדושה החדשה
הישירה דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה יכולה להתקבל על ידי כולם.
מאחר שהמונח
קדושה מכסה תחום ענק של עניינים, אני מציע להלן רשימה קצרה לשם הבנת הדרגות
והקטגוריות של הקדושה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורה, בספרי הנביאים ובמסורת שבעל
פה. הרשימה אינה ממצה:
גנומן 21:
א. הקדושה
שהתקבלה על ידי האבות.
ב. קדושת
הניסים של גאולת מצרים.
ג. הקדושה
העליונה של גילוי התורה למשה.
ד. קדושת
הגילוי הישיר של עשרת הדיברות.
ה. קדושת
אוהל מועד למשה.
ו. קדושת
הכהונה הנובעת מאהרון.
ז. קדושת בתי
המקדש הראשון והשני.
ח. קדושת
המילים ולימוד מילות התורה.
ט. הקדושה
הרבנית של ההלכה.
י. הקדושה
הנעלה של הצדיקים הנסתרים.
גנומן 22: ברור שכל אחת מן הקטגוריות מכילה "ספר" של
קטגוריות. בדרך מסוימת כל הקטגוריות "הופכות" לצורה חדשה של קבלה, על
מנת להיקשר לכל מקבליה באמונה שלמה. כמו כן ניסיתי לסנתז קטגוריות תוך התייחסות
לקטגורית הקדושה הייחודית של כל דיבר (ראו: לוח עשרת הדיברות), ושימת דגש על דרגות
הקדושה בעבודת ה'.
גנומן 23: אנו חייבים להמשיך ולנסות להבין את הקדושה החדשה של
החוק החדש לפי דוגמת זרם 220 הוולט, שנחלש לזרם של 12 וולט. ביחס לכל קטגוריה חשוב
לוודא באיזה אופן ה"צמצום" מתבצע. עם זאת, אנו חייבים תחילה לוודא באיזו
קטגוריה הצמצום מתבצע. ברור כי לא יכול להתרחש צמצום בדיבר הראשון, הואיל ואף
צמצום של האמונה לא יכול להיות רצוי על ידי ה'. גם ביחס לקטגוריה השנייה לא יכול
להתבצע צמצום, מאחר שטהרת האמונה המונותיאיסטית היא הבסיס לכל. גם ביחס לקטגוריה
השלישית אין זה אפשרי, כי אין מחילה למי שנושא את שם ה' לשווא, חס ושלום. ביחס
לקטגוריה החמישית אין אפשרות לצמצום הואיל והדרך ארץ נחתמה בצלם הנעלה בשמים לכל
הזמנים. גם ביחס לדיברות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר ולא
תחמוד, לא ניתן לבצע צמצום, כי אלו הם עמודי תווך בסיסיים בחברה טובה האהובה על
ידי ה', שחייבים רק להתחזק ולא להיחלש.
גנומן 24: לפיכך ה"צמצום" של הקדושה החדשה קשור אך
ורק לקדושת הדיבר הרביעי. העניין מובן, מאחר שכמוסבר, הקביעות העיקריות של הקדושה
הרבנית מתייחסות למועדים היהודיים. לאחר הרחבת קדושה זו, ה"רפורמה" של
הברית החדשה השלמה יודעת כיצד לצמצם את השפעת אותה הקדושה לצרכי קבוצות האנשים
הרבות שיימצאו מקלט וישועה בבית הגאולה השלמה. הדיבר הרביעי מכיל את קדושת הכהונה,
וברור כי הכהונה החדשה של בית התפילה החדש של הגאולה השלמה דורשת קדושה חדשה.
בדומה לכך גם מזבחות התפילה החדשים דורשים קדושה חדשה, שלא הייתה קיימת קודם לכן.
גנומן 25: בין 220 ל-12 יש 208 וולט (בגימטרייה -
"יצחק" (אבינו)) שהם 4 פעמים 52 (בגימטרייה "בן"). יש כאן רמז
לצחוק השמחה הגדול של 4 הבנים, 4 בני המנהג החדש[24]:
בן שבת, בן יום טוב, בן כהן ובן מזבח.
"צמצום"
ה"זרם" של הקדושה המסורתית הוא פי 4, דרך ארבעת ה"בנים" של
ארבעת ה"אבות" של היהדות המסורתית. כמו כן, המסורת החדשה גם היא
"בן" במובן שיש לו קיום משלו אך יש לו גם כבוד לאביו.
גנומן 26: בתחילה יש אי הבנה בין שני הדורות. האבות לא יכולים
לתמוך בשינויים שמתבצעים על ידי בניהם, בעוד שהבנים לא יכולים לתמוך בחוסר הגמישות
של אבותיהם. כך הוא המצב, עד שמגיע האור החדש של הברית השלמה, והגואל האחרון מגלה
את המפתחות של אליהו הנביא עבור הפיוס של האבות עם בניהם ושל הבנים עם אבותיהם. אז
לבבות האבות מתפייסים לשם ישועת בניהם בבית התפילה החדש, ולבבות הבנים והבנות מתפייסים
עם הקדושה הנעלה של מסורת אביהם בבית הכנסת המסורתי.
גנומן 27: ארבעת ה"בנים" מגיעים על מנת לקבוע את
צורת ספר המנהג החדש (בספר שושנת משנת חיים), המחולק לארבעה חלקים עיקריים: בן שבת
(החוק החדש של השבת), בן יום טוב (החוק החדש של החגים), בן כוהן (החוק החדש של
הכהונה) ובן מזבח (החוק החדש של המזבחות)[25].
גנומן 28: הקדושה החדשה היא האיזון החדש וקנה המידה ההיסטורי
החדש, שעליו נוסד בית הגאולה השלמה, ונקבע החוק החדש. כל מסורת ישראל, הן זו
הכתובה והן זו שבעל פה, נכנסת לברית החדשה השלמה. הקדושה הרבנית, עם זאת, עוברת
שינוי מהותי ו"צמצום" דרך המשנה החדשה.
לוח
בית המקדש השלישי והסופי, בית הגאולה השלמה בן 7 הקומות
גנומן 1: שבע הקומות
של בית הגאולה השלמה קשורים לשבעת המעגלים הנבואיים. אנו קושרים לשבע הקומות הללו
את שבעת השמות של ה', במסגרת של שבעה מעגלים נבואיים, ואת 7 מצוות בני נח.
גנומן 2: קומה
ראשונה - כוכב אברהם; מחצלת האסלאם. אהבת ה'; אל שדי; המצווה השלישית:
כבד את אביך ואת אמך.
קומה שנייה - כוכב
מרדכי; מזבח יהודה, מזבח בנות יעקב, מזבח הלווייתנית (כנראה); יראת ה'; ה'
אלוהינו - המצווה הרביעית: אל תרצח, אל תשתה את דם החי ורחם על אחיך ועל
בהמתך.
קומה שלישית - כוכב
יצחק; מזבח מלכיצדק, מזבח העמים; ישועת העמים; אל עליון; המצווה החמישית:
אל תנאף עם אישה נשואה, אל תקיים יחסי מין עם אישה כשהיא במחזור ואל תשכב עם גבר,
עם בהמה או עם בעל חיים אחר.
קומה רביעית - כוכב יעקב
(כוכב הגאולה); מזבח ישראל הגדול; אל חי; המצווה השביעית: עשה משפט על הארץ
ושפוט בדין אמת כל מקרה.
קומה חמישית - כוכב
אסתר; מזבח אפרים, מזבח בנות יעקב, מזבח השושנה (כנראה), מזבח החתונות (כנראה);
גאולת הצאן הנאבד של בית ישראל; ה' אל עולם; המצווה השישית: אל תגנוב, וכל
מה שהינו של אחיך, אל תיקח לעצמך.
קומה שישית - הכוכב
הרביעי הנעתק; מזבח הנביא; מלחמות ה'; ה' צבאות; המצווה השנייה: אמור אמת
ואל תדבר בשפת שקר.
קומה שביעית - כוכב
הגואל; מזבח הכוהן המשוח, מזבח הכוהנת המשוחה; הגאולה השלמה; אהיה אשר אהיה;
המצווה הראשונה: אני ה' (השם המרובע) אלוהי העולם (אל עולם), בורא כל דבר. אל
תעבוד אלוהים אחרים מלבדי, ה' צבאות, אלוהי השמים והארץ, אל קנא.
גנומן 3: קומה
ראשונה
מכאן נמשיך בהקדמה קצרה לנושא זה: משולם
אודות בית התפילה בן 7 הקומות של הגאולה השלמה בירושלים.
הקומה הראשונה של בית הגאולה השלמה בירושלים מיועדת
למחצלת האסלאם[26].
אנו מניחים כעת שלבית התפילה של הגאולה השלמה בן 7
הקומות יש אכן 7 קומות. הוא יהיה ענקי בגודלו ועגול. אנו יכולים להניח, עד שיגיע
מידע נוסף, שכל החלק האמצעי בכל קומה ישמש כמקום מזבחות התפילה, ומחוץ לאזור
האמצעי של הפולחן יהיו משרדים קדושים. מטרות המשרדים הקדושים הן שלוש: א. להתאים
את הדרגות השונות של הכוהנים ביחס לבגדיהם, משיחותיהם, הכנותיהם וכו'. ב. לקשר את המשרדים
לבתי הספר[27] של הגאולה
השלמה: בית ספר השושנה, בית ספר אסתר, בית ספר השושנה הצהובה, בית ספר הסימנים
הנבואיים ובית ספר הכוהנים. ג. מטרה הקשורה למשרדים הקדושים של סימן החמור: הפצה
והתקשרות עם אנשים ברמה הבינלאומית, קבלת אורחים, מסירת מידע וכו'. אלו הן שלוש
פונקציות חשובות של המשרדים הקדושים.
גנומן 4: לפיכך,
בקומה הראשונה של האסלאם לדוגמא יהיה חלק אמצעי ורחב לתפילה. בחלקה ההיקפי של
הקומה ימוקמו המשרדים המקודשים עבור הכוהנים, בית הספר והשליחות. יש לחזות
באוניברסאליות של בית התפילה כדי להבין מדוע יש צורך במשרדים רבים ונפרדים. ערבים
ומוסלמים מכל העולם ירצו להתקשר עם בית התפילה לצורך מידע, קיום תפילות (הואיל
ותהינה תוספות חדשות לתפילות הנוכחיות כדי להשלימן עבור הגאולה השלמה), הפקת
תרגומים בערבית לספר משנת חיים וסידור תיורים במקום. מדובר בהיקף רחב של פעילויות
שתתבצענה על ידי מוסלמים, אשר ייכנסו אל ידע ואמונת הגאולה השלמה.
גנומן 5: לא קיבלנו
עדיין מידע על בית ספר בקומת האסלאם, אך בית ספר מסוג זה לא יוכל להיות חסר.
מוסלמים מכל העולם ירצו להגיע לירושלים על מנת ללמוד אודות הגאולה השלמה ולהתפלל
בבית המקדש הסופי. בית ספר זה חייב להתקיים, כי בו הכול יוסבר בערבית ומומחים יהיו
בקיאים בו במסורת המוסלמית.
באותו אופן יתמלאו הצרכים של בני המדינות הנוצריות
(הנוצריות לשעבר) וכן של עמים הרחוקים יותר ממקור האמת, שיזדקקו למשרדים מקודשים.
כך יהיה גם בנוגע לעולם היהודי ולעולם היהודי החדש עבור בני הצאן הנאבד של בית
ישראל - כל אחד יהיה זקוק למרכז פעילות, אחרת יהיה בלבול גדול. כל הקטגוריות הללו
הן קטגוריות רחבות של אנשים, שרצונותיהם ודרישותיהם חייבים להיות מטופלים על ידי
גברים ונשים אחראים ואחראיות בבית הגאולה השלמה.
כדי לבצע זאת יהיו מסכים שדרכם יהיה אפשר לתת שירותים
בבית המקדש. מוסלמים יוכלו לשמוע ולראות את המנהג האסלאמי החדש של בית התפילה
בירושלים. יהודים יוכלו להשתתף בארצם במנהג החדש בעברית בקומה השנייה. הקומה
החמישית של מזבח אפרים תקיים את מנהגה באנגלית ובשפות אחרות. גם בקומה השלישית
עבור אומות העולם יהיה צורך לפתור בעיות רבות של שונוּת לשונית. כל זאת ידרוש
תכנון וארגון וכן הפרדת תפקידים.
גנומן 6: בעת שקשרנו
לעיל את 7 המעגלים הנבואיים, קשרנו את המעגל הנבואי הראשון, המכונה באופן כללי
מעגל אהבת ה', לשם אל שדי. הקומה הראשונה היא זו של אברהם אבינו. אל שדי
הוא השם הקשור לאבות, ככתוב: "וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק
וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
(שמות, ו', 3). לפיכך השם אל שדי הוא משותף עבור כל צאצאי אברהם, יצחק
ויעקב, בעוד השם ה' אלוהינו הינו ייחודי להתגלות במעמד הר סיני.
כשם שניתן לאבות לפני התורה, השם אל שדי מתייחס
לפיכך לדרך ארץ, עליה עמד העולם לפני מתן עשרת הדיברות והחוק בסיני, ועל כן גם
מתייחס למצווה השלישית במצוות בני נח (שהתקבלו לפני מתן תורה): כבד את אביך ואת
אמך - מצוות הדרך ארץ.
גנומן 7: כוכב פיכל
מקיים את ציוויי כוכב אבימלך. שני כוכבים אלו הם חלק משבעת כוכבי בית הדין של
מרדכי הצדיק, בעוד שבית הדין העליון של מרדכי הצדיק מכיל 5 כוכבים, ללא שני
הכוכבים הנ"ל. לשמות אבימלך ופיכל, שמוזכרים בתורה, יש הקשרים משיחיים
אוניברסאליים. יש רמז בשני השמות הללו לקשר שבין הגואל לבין המשיח. למילה
"אבימלך" יש שתי משמעויות: האחת נאמרה על ידי אבימלך עצמו: 'אבי הוא
המלך' והשנייה על ידי פיכל (הפה של כולם): 'אבי הוא המלך ואני הפה המציג את כל
ציוויי אבי'.
גנומן 8: קשר זה,
למטרות אוניברסאליות, חייב לקשור את דין בית הדין הגדול לעמים באופן כללי. הדין של
בית הדין העליון מיועד לעם היהודי והוא נכלל במסגרת הקדושה החדשה של הברית החדשה
השלמה (דין קל יותר ביחס לקדושה הישנה של המסורת היהודית). הדין היהודי הינו מחמיר
ומדויק מדי כדי לשפוט באמצעותו את העמים, כידוע. לפיכך כאשר יש דין הנוגע לאומות
העולם, כוכבי אבימלך ופיכל נקראים להוריד את הדין לדרגה המתאימה לעמים שלא מצווים
בתורה. הכוכבים הללו משמשים, כביכול, כדוברים וכסנגורים של העמים.
פיכל הוא גם קול העמים במסגרת המבנה האוניברסאלי של
בית התפילה של הגאולה השלמה, והוא מייצג את קול התפילה של העמים על מזבח מלכיצדק
ועל מזבח העמים. לפיכך הוא קשור לכוכב השני של העגלה הגדולה, כוכב הבניין הנשאר
בזמן (כוכב יצחק).
גנומן 9: קומה שנייה
המעגל השני
הנבואי, כפי שקיבלתי אותו, קשור לתורה, למצוות ולמסורת היהודית. השם ה'
(השם המרובע) אלוהינו מצביע על קרבה זו. המצווה הרביעית, אל תרצח, אל תשתה
את דם החי ורחם על אחיך ועל בהמתך, נקראת גם תיקון אדם. זוהי גם מצוות הרחמים על
הזולת. ואכן, תיקון אדם טמון בהשגת הרחמים והאהבה לזולת. הצדיק חיים לימד, כי
התורה היא לימוד ענוות משה רבנו והיא לימוד רחמי ה' על עמו ישראל ואהבתו כלפי
אנשים שיש להם רחמים כלפי אחרים. לימוד זה, יחד עם דרך ארץ, קשורים בוודאות לקומה
השנייה של בית הגאולה השלמה. בית ספר אסתר ישמש, לפי הסימנים שהתקבלו, כבית ספר
ישועת ישראל, מאחר שבשורות הגאולה השלמה ייצאו מישראל דרך בית ספר אסתר, בעזרת
השם.
גנומן 10: כוכב אבן האיזון מתקשר למסורת משה. יש 4 כוכבי איזון
בבית הדין: כוכב התהילה, כוכב אבן האיזון וכוכב הניצחון נמצאים בשורה. ישירות מעל
לכוכב האיזון נמצא כוכב אבן על אבן האיזון. הוא מתקשר למסורת אליהו הנביא. כוכבי
התהילה והניצחון מתקשרים למסורות של אהרון ושל יהושע בהתאמה. ארבע מסורות אלו, יחד
עם מסורת מרדכי הצדיק, הן עיקר הדין של בית הדין העליון. המעגל הנבואי השני המכיל
את מסורת התורה קשור כאן למסורת משה, כך שהאיזון הנכון של התורה הקדושה נשמר בברית
החדשה השלמה.
גנומן 11: בקומה השנייה נמצאים מזבח יהודה עבור גברים ומזבח
בנות יעקב עבור נשים. כאן כל הנולדים יהודים או המגוירים מתפללים את תפילות המנהג
החדש של הגאולה השלמה. לקומה זו קשור בית ספר אסתר, שבו נלמדת הרפורמה הגדולה
ביהדות.
גנומן 12: קומה שלישית
המעגל הנבואי
השלישי של הקומה השלישית קשור לשם אל עליון, השם אותו אמר מלכיצדק, מלך
שלם, כהן לאל עליון. למעשה מלכיצדק מייצג את הכהונה האוניברסאלית של הסימנים
המשיחיים. שתי מערכות הסימנים, של יוסף ושל יהודה, המהוות יחד את שלמות הסימנים
המשיחיים, מקורן בשלמות הכפולה של אברהם ומלכיצדק. בהקשר זה דבורה קיבלה חלום, בו היא
ראתה שמלכיצדק הוא יורש של צאצאי אברהם, אב המון גויים, שאין להם הכוח להפוך
ליהודים וללכת בדרך מסורת התורה. רוב צאצאי אברהם נמצאים בקטגוריה זו, הואיל
ואומות רבות שאברהם הוא אביהן (חוץ מבני ישראל והאומות הערביות שהולכות בדרך
האסלאם) לא הולכות בדרך התורה.
בבית התפילה
של הגאולה השלמה אומות אלו של אברהם שייכות למזבח מלכיצדק או למזבח העמים (לנשים).
גם כאן ניתן לומר שהעולים על מזבח מלכיצדק הם צאצאי אברהם אשר, מסיבות היסטוריות
רבות, לא היה להם הכוח לעלות על מזבח אפרים וללכת בדרך מצוות החוק החדש עבור מזבח
אפרים או מזבח יהודה[28].
גנומן 13: האיסורים בנוגע למין קשורים לקומה השלישית. המצווה
החמישית: אל תנאף עם אישה נשואה, אל תקיים יחסי מין עם אישה כשהיא במחזור ואל תשכב
עם גבר, עם בהמה או עם בעל חיים אחר. סיבה אחת היא שאיסורים אלו התקיימו גם לפני
קבלת התורה והיו חלק מן הדרך ארץ, אותה כיבדו רוב האומות אף לפני קבלת התורה. עם
זאת, ההבדל הגדול בין התעלות עם ישראל ביחס לעמים נובע מן הטהרה של עם ישראל מחטאי
המין לעומת הנטייה של העמים לעבור על אותם איסורים. מצווה זו קשורה לפיכך לקומת
אומות העולם, כי אותם איסורים מייצגים את התיקון בעניין זה.
גנומן 14: כף המאזניים הימנית של בית הדין הגדול קשורה למסורת
אהרון, הכהן הגדול של ישראל. על אף שכהונת אהרון היא הכהונה העתיקה של מסורת
ישראל, הרי שהיא גם כהונה נצחית. ללא התקדשות אהרון ככהן הגדול, לא הייתה יכולה
להיות כהונה מקודשת לאחר מכן. לפיכך ההתקדשות החדשה של הכהונה החדשה על מזבח יהודה
לא יכולה להתקיים ללא ה"הכשר" של אהרון הכהן. ראינו, לדוגמא, שמשה רבנו
מביט מן העולם השני כדי לראות האם עבודתנו לא חורגת מן המסגרת האמיתית של התורה,
כפי שנראה בסימן, בו המורה חיים אמר לפרץ: "הייתי כרגע עם משה רבנו, והוא אמר
לי לומר לך להסיר את החטא - דבריך מן הלילה שעבר". באותו אופן אהרון הכהן
אחראי תמיד על הכהונה האמיתית. גם כעת.
גנומן 15: הכהונה החדשה של בית הגאולה השלמה נכנסה למפתח של
פיוס, שניתן לחלקו לשלושה התקדשויות נפרדות: כהונת מזבח יהודה, כהונת מזבח אפרים
והכהונה המורחבת על מזבח מלכיצדק. כהונת הסימנים האוניברסאליים של מלכיצדק לא
עומדת לבדה ללא הכהונה המקודשת על מזבח יהודה. ניתן להשוות זאת לפסוק:
"יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (בראשית, ט',
27) - ה"אוהלים" או בתי התפילה האמיתיים נמצאים עם שם ולא עם יפת, משום
שכדי להתפלל במסגרת המסורת האמיתית, בני יפת חייבים להיכנס לאוהלי שם.
גנומן 16: מסיבה זו כוכב הכהונה של אהרון מתקשר לקומה השלישית,
שהינה בסימן הכהונה האוניברסאלית של מלכיצדק, בכך שכהונת מלכיצדק זקוקה לשמירה של
כהונת אהרון כדי להתקבל. עניין זה הוכח בשל העובדה שסימן מזבח מלכיצדק וסימן מזבח
הכוהן המשוח הגיעו כצמד, על מנת להבהיר כי אין קיום של האחד ללא קיומו של השני.
ללא מזבח הכוהן המשוח (כמו גם מזבח הכוהנת המשוחה) שבו מכהנים כוהנים יהודים
מלידה, מזבח מלכיצדק לא יכול להיות מקודש. כמו כן ללא מזבח מלכיצדק, הסימנים
האוניברסאליים לא יוכלו להיכנס אל בית התפילה. הכול הינו חלק מן הנישואים החדשים.
גנומן 17: קומה רביעית
המעגל הנבואי
הרביעי קשור למסורת המשיחית. הנבואות המשיחיות שקשורות למשימה המשיחית (או למשימות
המשיחיות) יש להן דרגה נבואית התואמת למעגל הנבואי הרביעי. זוהי דרגת המיידיות
והקשר הישיר עם העולם. שם ה' התואם הוא אל חי והמצווה הקשורה לקומה זו היא המצווה
השביעית: עשה משפט על הארץ ושפוט בדין אמת כל מקרה.
השליחות
המשיחית של הקומה הרביעית מגיעה למען קיום המשימות החמוריות, ככתוב:
"וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים,
אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד" (ישעיה, י"א,
10). החמור של האורווה הגבוהה במלכות השמים מגיע לעולם דרך המעגל הנבואי הרביעי
כדי להביא את הסימנים ולנעור את הבשורות הנפלאות של הגאולה השלמה בזכות הגואל
האחרון חיים.
גנומן 18: בקומה הרביעית של בית הגאולה השלמה נמצא מזבח ישראל
הגדול. מזבח זה הוא עבור כולם, לא רק עבור יהודים[29].
הוא נקרא ישראל הגדול מאחר שדרך סימני החמור, אור ישראל מופץ לעולם. זוהי קומת
החמור, החמור היורד מאורוותו שבמלכות השמים כדי להגשים את התפקידים השונים על
הארץ. מי שייבחרו להגשים את התפקידים המשיחיים השונים לא יהיו מלכים אלא חמורים.
מלכים הם באופן כללי נתעבים ולעיתים קרובות גם שנואים על הנתינים שלהם, בעוד
שהחמור המשיחי הוא בעל החיים האהוב והוא זה שנוערים איתו.
גנומן 19: קומה חמישית
השם ה' (השם
המרובע) אל עולם[30]
נובע מהשם שניתן על ידי אברהם למזבח אותו בנה. ידוע שאחת מן הסיבות שאברהם התפרסם
בכל המזרח התיכון באותם ימים הייתה יושרו. ידוע במסורת, שכל בעלי החיים בעדריו היו
מרוסנים בחוזקה כאשר עברו ליד שדות מרעה זרים. אברהם אבינו נודע כנסיך ה', וסיפור
הינצלותו מכבשן האש של נמרוד היה ידוע בארץ. מאוחר יותר שמו גדל עוד, כאשר התפרסמה
דרך קבלת האורחים שלו לנוודים, במסגרתה הציע אברהם לאורחיו להיכנס לאוהלו, הציע
להם אוכל, שתייה ומקום לינה. כולם ידעו שאברהם הוא נדיב מאוד ושקבלת האורחים שלו
מבוצעת באהבה עצומה לאלוהי ישועתו, ועדיין, מה שהכי נגע ללבבות מרבית האוכלוסייה
המגוונת בארץ כנען בעת ההיא היה שעדריו תמיד זוהו. אם עדריו היו שמורים מגניבה,
ניתן היה להסיק עד כמה מדויקת היא עבודתו את ה', ועד כמה ישר הוא אלוהי אברהם, אם
עבדו חייב להיות כה דייקן וכה ישר.
גנומן 20: עניין זה קשור לשם ה' אל עולם, המתקשר למעגל הנבואי
החמישי. דרך היושרה של אברהם, שם ה' התפרסם כאלוהי העולם. מסורת המתגיירים הרבים
של אברהם ושרה מוכיחה זאת. לפיכך המצווה: "אל תגנוב, וכל מה שהינו של אחיך,
אל תיקח לעצמך" קשורה לשם אל עולם.
שם המעגל
הנבואי החמישי הוא גאולה עבור העמים, בעוד שהמעגל הנבואי השלישי נושא את שם ישועת
העמים. אין הבדל גדול בין השניים, אלא מדובר בעיקר בהבדל טכני. אלו מבין העמים,
לרוב העמים הנוצריים, שהינם חלק מבית ישראל ואשר יתעלו דרך גיור על מזבח אפרים
נמצאים לחלוטין בקטגוריה של גאולה, דהיינו: של הגאולה המובטחת ליהודה ולאפרים. בני
אומות העולם שהינם חלק ממזבח מלכיצדק או ממזבח העמים נמצאים בקטגוריה של ישועה,
המגיעה דרך הגאולה השלמה.
גנומן 21: הגאולה משקפת את הקרבה לעם ישראל ואת הגשמת ההבטחה
לעם הנבחר. הישועה משקפת את ההתפשטות לעמים הרחוקים מן המסורת האמיתית. ישועה זו
לכל האנשים, עם זאת, היא הכרח וחלק אינטגראלי מן הגאולה השלמה. זאת מאחר שהגאולה
השלמה היא גם גאולה אוניברסאלית, דהיינו: היא פתוחה עבור ישועת כולם, כשישועה זו
לעמים משלימה את הגאולה השלמה ואת מטרותיה האוניברסאליות הגדולות ברחבי העולם.
המעגל הנבואי
החמישי קשור למזבח אפרים. התפקיד העיקרי של מזבח זה הוא להחזיר את הצאן הנאבד של
בית ישראל, אשר נשמר אך נכלא במסגרת העולם הנוצרי, הביתה, אל גבולותיו. מאחר
שהנשמות הללו הן חלק מן העולם הנוצרי, הגאולה שלהן היא כביכול של אומות העולם, אך
למעשה מדובר בבני הצאן הנאבד של בית ישראל החוזרים כדי לקבל את הגאולה השלמה.
לבסוף אנשים רבים מאומות העולם, נוצרים ואחרים, ירצו להיות חלק מעם ישראל ולחיות
כבני ישראל במסגרת החוק החדש של הגאולה השלמה. אלו, דרך גיור חדש של הברית החדשה
השלמה, יעלו למזבח אפרים. בדרך זו המונח גאולת העמים יושלם במלואו.
גנומן 22: כוכב הניצחון של בית הדין הגדול מתקשר למסורת יהושע
בן נון. יהושע עצמו היה בן שבט אפרים. מסורת יהושע חייבת להיות קשורה למעגל הנבואי
החמישי ולמזבח אפרים. מסורת יהושע בן נון כרוכה בשני היבטים עיקריים: א. מסורת
המשנה החדשה (החוק החדש של ספר משנת חיים), המבוססת על כוח המשנה המקורית שניתנה
ממשה רבנו ליהושע במסורת שבעל פה. ב. מסורת הדיבר השני, שממנו נובע החרם מדאורייתא
נגד כל התיאולוגיות השקריות והדוקטרינות המנוגדות לאמונה המונותיאיסטית האמיתית.
שתי המסורות
הללו של יהושע בן נון הן מהותיות עבור מזבח אפרים על מנת לאפשר את איחוד עם ישראל,
את האהבה למסורת האמיתית ואת החוק החדש כמו גם את תיקון כל טעויות העבר בסוגיות
האמונה ועוד. אלו קשורים לכוכב השלישי מבין שלושת הכוכבים בשורה של העגלה הגדולה,
כוכב הגאולה. כי עד אשר אפרים לא מתאחד עם יהודה, יעקב לא יכול להיקרא ישראל, אך
כאשר אפרים כן מתאחד עם יהודה, יעקב אבינו הקדוש מושלם בשמו השלם ישראל. אז כוכב
הגאולה בוהק.
לא רק בית
ספר השושנה מיוסד על הקומה החמישית אלא גם בית הספר השושנה הצהובה (ילו-רוז),
שסימניו התקבלו ביוסטון, טקסס. מזבח השושנה הוא ייחודי ומקשר את בית התפילה של
הגאולה השלמה ואת בתי הספר של הגאולה.
גנומן 23: קומה שישית
השם ה' (השם
המרובע) צבאות קשור במיוחד לנבואה. סיבה אחת לכך היא שהצבאות הן צבאות של
מלאכים בדרגה אחת וצבאות של כוכבים בדרגה אחרת. למעשה הנבואה, באופן כללי, יורדת
מן הכוכבים או דרך הכוכבים. בשל כך המסורת הנבואית של אליהו הנביא קשורה למעגל
הנבואי השישי, לשם "מלחמות ה' של הדור הרביעי" ולמצווה "אמור אמת
ואל תדבר בשפת שקר" (המקבילה לדיבר השלישי: לא תשא את שם ה' לשווא).
כוכב אבן על
אבן האיזון קשור למסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה. כוכב זה נמצא מעל כוכב אבן
האיזון, מאחר שהוא כולל את המסורת הנעלה של הצדיקים הנסתרים, בעוד שכוכב אבן
האיזון קשור למסורת התורה של משה רבנו עבור העולם. כוכב אבן האיזון הוא הכוכב
ששומר על האיזון בין 3 הכוכבים ולא כוכב אבן על אבן האיזון.
גנומן 24: במסגרת הבשורות הגדולות של העגלה הגדולה, המסורת
הנבואית של אליהו הנביא מגיעה לבשר את הבשורות החדשות של הדור הרביעי של הגאולה
השלמה ולכן היא קשורה לכוכב הרביעי הנעתק.
בקומה השישית
של בית הגאולה השלמה נועד לקום בית ספר "מודרני" לנבואה. קומה זו מוקדשת
למזבח הנביא, אשר ממנו מבושרות בשורות נבואיות חדשות כאשר הן מתקבלות. בית ספר זה
יעסוק בעיקר בהכנת תלמידים לקבל חלומות וחזיונות נבואיים חדשים של הגאולה השלמה.
זהו בית הספר של הסימנים הנבואיים והוא מלמד את התנאים הדרושים להשתתפות פעילה
בקבלת סימנים.
גנומן 25: קומה שביעית
אהיה אשר אהיה: המצווה הראשונה: אני ה' (השם המרובע) אלוהי העולם
(אל עולם), בורא כל דבר. אל תעבוד אלוהים אחרים מלבדי, ה' צבאות, אלוהי השמים
והארץ, אל קנא. המזבחות בקומה זו הם מזבח הכוהן המשוח ומזבח הכוהנת המשוחה. בקומה
זו נמצאים גם ארון הקודש החדש ובית ספר הכהונה.
הקומה
השביעית קשורה לשם ה' של הגאולה השלמה, השם אהיה אשר אהיה, השם שהתגלה למשה
בסנה הבוער. שלושת השמות הללו או שלושת חלקי השם השלם מכילים רמזים לשלוש הגאולות
הגדולות, כמוסבר בספר משנת חיים. במעמד הסנה הבוער, בהר סיני, גילה אל שדי למשה את
כל התוכנית האלוהית של הגאולה ההיסטורית הגדולה. משה ראה את השלבים הנעלים של
דורות הגלות והגאולות עד לסוף. בתוכנית הגאולית הכללית היו שלוש נקודות מפגש, שבהן
נמצא השם המשולש אהיה אשר אהיה, כביכול, בצורתו הרוחנית העליונה. משה רבנו
ראה בחזיונו הנבואי את הגאולה הראשונה, שלשם ביצועה הוא נשלח, וכן את חורבן בית
המקדש הראשון, את גלות בבל ואת הגאולה הנסתרת של פורים, את חורבן בית המקדש השני,
את הגלות הארוכה ואת הגאולה האוניברסאלית הגדולה האחרונה.
גנומן 26: שני הזמנים ההיסטוריים של קרבת ה' העצומה והייחודית
לעולם בזכות הגואל הראשון ובהמשך בזכות הגואל האחרון הוצגו במסגרת השם "אהיה".
שם זה מבוטא בפועל עתיד אך יכול להיחשב גם כהווה מתמשך ותמידי, ולכן הוא מתייחס
לעבר, להווה ולעתיד.
השם "אהיה"
במשמעותו העתידית מצביע גם על כך שההתגלויות בגאולה הראשונה ובגאולה האחרונה
נקבעות על ידי רצון ה' באותם שני דורות גאוליים בדרכים ניסיות, לפי רצונו ולפי
הזכות של מי שמנסים למלא את רצונו. ניסי ה' שמתרחשים באותם שני דורות לא נקבעו
קודם לכן בכוכבים. המשמעות של מה שקורה היא עתידית, כי כל מה שמתרחש באותם דורות
הוא חדש לגמרי. דהיינו: אהיה אשר אהיה כפי שאני, ה', רוצה בכל רגע באותם
שני דורות במיוחד.
גנומן 27: בחירה חופשית היא המתנה הנעלה של ה' לבריותיו.
הבחירה החופשית האמיתית והמוחלטת היא למעשה של אל שדי. מה שניתן לאנושות הוא נכון,
אך לא מוחלט, כי רק מה שמתייחס ליראת ה' ולעבודתו באמת נכלל בקטגוריה של בחירה
חופשית, כפי שאמרו חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (בבלי,
ברכות, ל"ג, ב'). רק לשם הבנה ניתן לומר שהביטוי הגדול של הבחירה החופשית
הניתנת מאת ה' מופגן בשני הדורות הללו, מתחת לשם "אהיה", יותר
מאשר בדורות אחרים. המשמעות העתידית של השם היא הוכחה לרצון ה' המתחדש והמופגן
בשני הזמנים ההיסטוריים הללו.
גנומן 28: שם כוכב אבימלך מצביע על מלכות ה' על כל פרט, ושכל
פרט צריך לומר: "ה', אבי, מלך היקום". אבימלך חי בזמן אברהם, לפני מתן
תורה, ולכן הוא מתייחס לאומות בכלליות. אוניברסאליות הגאולה השלמה של אהיה אשר
אהיה קשורה בבית הדין הגדול לכוכב זה, כך שהיא קשורה למעשה לכל העמים. העמים,
כמובן, חייבים לאחוז באמונה אמיתית, ולכן האוניברסאליות קשורה למצווה הראשונה מבין
7 המצוות: אני ה' (השם המרובע) אלוהי העולם (אל עולם), בורא כל דבר. אל תעבוד
אלוהים אחרים מלבדי, ה' צבאות, אלוהי השמים והארץ, אל קנא.
גנומן 29: בקומה השביעית של בית התפילה של הגאולה השלמה נמצאים
בית ספר הכהונה החדשה, מזבח הכוהן המשוח (ומזבח הכוהנת המשוחה) וכן ארון הקודש
החדש של הגאולה השלישית השלמה.
גנומן 30: שם המזבח האחרון ירד בשנה זו, תש"ס. מדובר
במזבח הלווייתנית, הקשור לירח, בעוד שמזבח השושנה קשור לשמש. מזבח הלווייתנית
משלים את הקבלה החדשה והאמיתית של הגאולה השלמה עבור בני ישראל והוא קשור למזל
השמיני של הדג הגדול לוויתן, אגם מלח, מזל שבעצמו קשור לברית. זהו המזבח ה-12 ועם
ההרמוניה שלו, מאחר שהוא מזבח ההרמוניה השמימית של הזנב הכפול של הלווייתנית, מגיע
המזבח ה-13 המסיים, מזבח החתונות[31].
לפיכך מזבח הלווייתנית הוא המזבח המביא לקבלת ההרמוניה החדשה של הקדושה החדשה
ולכניסה אל הנישואים החדשים של הגאולה השלמה.
לוח
המסר לערבים
גנומן
1:
כתבנו מסר הנוגע לקרבת הערבים אל מסורת האמונה המונותיאיסטית הטהורה של אברהם
אבינו דרך ישמעאל. זו הזכות ואלו הברכות שניתנו על-ידי ה' לישמעאל בן אברהם, שחזרו
לאחר כ-2600 שנים להעניק את האסלאם לערבים. ההענקה מיועדת גם לעמים לא ערבים רבים,
כטורקים, עמים אפריקאים שונים ואיראנים.
לחם
החמור:
ב-2001 ג'יוזפה קיבל חלום חשוב ביותר, שבו נכח מחמד בעצמו. היה בו חדר די חשוך עם
סימנים רבים על הקירות מסביב, ובו עמד גם שולחן, שעליו היו תפילות מוסלמיות
המתורגמות לצרפתית. המבשר המוסלמי הגדול נכח, שמח מאוד והתרגש ממחצלת האסלאם בבית
התפילה של הגאולה השלמה. כמו כן נכחו פרץ והרב רפאל פרץ מקהילת "אגודת
אחים". בהתלהבות עצומה הפיץ מחמד את התפילות למוסלמים אחרים. - -
עד
כה (אני עובר שוב על הטקסט ב-30 באפריל 2006) זוהי ההתגלות היחידה של ראש האסלאם.
עם זאת, זה מספיק כדי לאשר את מחצלת האסלאם בבית התפילה ולייסד, במיוחד עבור
מוסלמים מאמינים, את העובדה שמחמד עצמו חפץ באהבה גדולה באיחוד החדש הזה בבית
התפילה של הגאולה השלישית השלמה.
גנומן
2:
האסלאם בורך על-ידי ה' והוא מכיל את רמת הקדושה שלו (ראו את חלומה של רבקה טרינידד,
המובא להלן). עלינו, עם זאת, להביט לרגע על הצד השלילי של התמונה, לא על האסלאם,
אלא על ערבים רבים אחרים בזמננו. אין זה האסלאם הדוקטרינלי שמהווה את המכשול לשלום
עם ישראל והיהודים, אלא העמדה של קבוצות קיצוניות אחדות.
24
באוגוסט 1998: נודע
קיבלה לפני כחודש מסר נבואי הנוגע לערבים בכלליות. הייתה זו שבת, והיא
"הופצצה" בידי מסר "ישיר" ומדהים כל היום, עד שכתבה אותו לאחר
השבת. נדיר מאוד עד עתה מבחינתנו לקבל מסר ישיר הכולל קול נבואי מה' אלוהינו הנובע
מבית הדין העליון. המסר ניתן באיטלקית. זכרו כי "נוקשות" מסר כזה היא
בשל העובדה שהוא יוצא מבית הדין העליון, והמילים עצמן נאמרות כדינים. חובה ללמוד
אותן לעומק, מאחר שהן מייצגות את הקול והדין האמיתי של אל שדי.
גנומן
3:
מסר לערבים: התקבל על-ידי נודע, 19 ביולי 1998, קסטלנואובו מאגרה, ליגוריה,
איטליה:
אני
שונא את הערבים הקיצוניים שמתפללים 5 פעמים ביום, משתטחים כלפיי, אך בארצות
"זרות" לא נוהגים כך. אני שונא את הערבים המתפללים נגד
ה"כופרים" וזוממים מזימות להורגם. הם אומרים כי הם בני אברהם, אך בניגוד
לאברהם, הם מאיימים על הזרים בארצות ערב. הם מגרשים את "הכופרים הזרים"
ואף הורגים אותם, תוך שהם שוכחים שכל הזרים הם בריותיי, כי הם והזרים כולם בשר
אחד. אברהם הזמין כל אדם שעבר ליד אוהלו אליו, אירח אותו בנדיבות ולכבודי הוא
הכריז על האמונה באל חי אחד, בעולם של זרים עובדי אלילים. אני אוהב את הערבים
שכאברהם הולכים בדרך חוקי הכנסת האורחים. אני אוהב את הערבים שבענווה אוהבים את
שכניהם, מאחר שגם הם כמוהם, הינם בריותיי. אין לכם הזכות לשפוט את הזר כפחוּת מכם
רק מאחר שאתם מוסלמים בני מחמד. זכרו כי אני אלוהיכם ואלוהיהם, השופט האמיתי של
כולם. כולכם בריותיי. כולכם בשר אחד. אהבו אחד את השני כפי שאהבתי אתכם. סלחו אחד
לשני כפי שסלחתי לכם, מאוחדים באמונה אחת. התפללו במקום אחד לאל חי אחד, ה' צבאות. אני אוהב את הערבי הקורא לי
בליבו לשלום. אני אוהב את הערבים היושבים בשלום באוהליהם. אף אחד לא ישנה את
ההיסטוריה של עם ישראל, עמי הנבחר. אף אחד
לא ישנה את האמת האלוהית. אני האל, וכבודי לא יינתן לאחר. אני ה' אלוהיכם,
הבורא, ולא אף אחד אחר.
גנומן
4:
לאחר שג'יוזפה שמע את המסר הזה, הוא השתמש בחלק מן המונחים שנאמרו כדי לדבר עם
ערבים שהוא מכיר. באותו לילה נאמר לו בחלום כי טוב שאמר את דבריו, מאחר שהם
מייצגים את האמת.
יומן:
26 באוגוסט 1998: ג'יוזפה חלם כי הוא ראה את "שר הערבים", שאמר כי יש
גזרה נגד האסלאם, ממזרח עד מערב ומצפון לדרום. לא נגד כל המוסלמים אלא נגד
הקיצוניים אשר מטיפים למלחמה ולטרור. לאחר מכן ראה ג'יוזפה יהודי מסורתי שממנו
יצאה תפילה לבבית אשר ריגשה את ג'יוזפה. שר הערבים אמר אז: "אנו חייבים
להתפלל יחד לאללה, מאחר שבדרך זו הוא יקשיב לנו". - -
זוהי גזרה מבית הדין העליון (אנו בימים
של מלחמה בין ארצות הברית לטרור הערבי) נגד הערבים והמוסלמים שמונעים את האיחוד
והתפילה המשותפת בין יהודים וערבים.
גנומן 5:
חלום 126: רבקה טרינידד (קרפאץ) חלמה (13 ביולי 1986, מילאנו) כי נכנסה לגן יפה,
מלא בצמחים ובפרחים יפים וצבעוניים. סמוך לשער, שני כלבים גדולים התייצבו לפניה
וניסו לסלק אותה משם. מפוחדת, היא קראה לסנט אמברוג'יו[32]. אז הגיע
השומר, שהרגיע אותה והזמינה להיכנס. רבקה נכנסה לגן (כגן בתוך גן), ראתה את
ה"צ'יף" של הגן יושב על האדמה, והתיישבה לידו. הייתה לה תחושה כי היא
מרחפת באוויר. מאחוריהם ראתה היא טווסים יפים וצבעוניים, ולפניהם צבים מכל מיני
צבעים: לבן, צהוב, סגול ועוד, מתהלכים לאיטם על האדמה. ה"צ'יף" (שהיה
לבוש כשייח' ערבי) אמר לה: "כעת את רואה את המציאות האמיתית". אז ראתה
רבקה ילדים רבים מולה מורטים את נוצות הטווס, שמת מוות טבעי. הם חפרו בור באדמה,
הניחו בו את הטווס, ואמרו: "זה עבור אללה". ה"צ'יף" של הגן
הסביר לה שאל לה להתפלא. הכול כהלכה, אין בעיות, גם של מזון. הוא שאל את רבקה אם
היא רעבה, והיא ענתה: "קצת". ה"צ'יף" לקח תרנגול, יצר גומחה
בקיר העפר בעזרת סכין ו"חנק" בה אותו. בהמשך כרת הוא את צווארו, נתן לדם
להישפך על הארץ ואמר: "אסור לשתות את הדם אף פעם". לאחר מכן שאל
ה"צ'יף" את רבקה אם היא זקוקה עוד למשהו. היא ענתה כי היא מחפשת עבודה,
והוא הציע לה לצעוד קדימה. היא צעדה ומצאה חדר מלא באנשים. הם ניסו להציע לה למדוד
שמלה יפה, טוניקה וסרט על שערה (הכל היה בסגנון ערבי). ה"צ'יף" אמר לה
כי כדי לקבל את העבודה, עליה להיות בקשר עם האנשים הללו, שהינם בני לאומים שונים,
במיוחד גרמנים וצרפתים, וכי עליה לעבוד במשרה מלאה. רבקה נזכרה בבעלה רנאטו וחשבה
כי אם תעבוד במשרה מלאה, היא לא תוכל לדאוג לו. לפיכך החליטה כי היא מוותרת על
העבודה הזו[33].
-
גנומן 6:
חלום 241: סולי חלם (16 באוגוסט 1987, מילאנו) כי נכח בתוך מסגד, לשם שליחות לא
מוגדרת בבקשת פרץ. היה זרם מתמשך של אנשים שבאו להתפלל. הוא שם לב למישהו שהודיע
על אידיאלים קומוניסטים וטען כי כולם שוגים. רוב האנשים לא ידעו שסולי יהודי, אלא
רק מעט, בהם ראשי המסגד. בתוך המסגד, לא במקום המיועד לטקס, היו חמישה משרדים
ששימשו כמקום לימוד ומפגש בין דתי. בנקודה מסוימת סולי צעד לכיוון אחד המשרדים.
נוצרה מהומה, וסולי נלקח משם ללא אלימות על-ידי שני מוסלמים שאחזו בזרועותיו
והביאו אותו למקום אחר. כוונתם הייתה: "עשה כעת את מה שאתה חייב לעשות".
אחד משני המוסלמים, הסמכותי יותר, ייתכן שאחד מראשי המסגד, לקח אבן גדולה, ובעזרת
אלה ניתץ אותה לשניים[34]. -
גנומן 7:
חלום 293: סולי חלם (פברואר 1988, מילאנו) שפרץ, במצב רוח חגיגי של שלום, מחא
כפיים עם קבוצה של ערבים פלסטינים. -
סימן הגאולה השלמה פועל למען שלום בין
ערבים ויהודים.
חלום 304: רפאלה פייר (Feyer) (חברה של סולי
מבית הספר, שאחותה היא נזירה) חלמה (20 במרץ 1988) שבשיחה עם ג'רארד (איתו חיה
באותה עת) היא אמרה: "אני יהודייה". ערבים שעמדו לידה ושמעו זאת, החלו
לומר: "יהודייה" ולהביט בה בשנאה. באותו רגע היא הבינה כי היא הייתה
בישראל, בתקופה מכרעת לגבי השטחים. היא פחדה מאחר שמצאה עצמה בין ערבים רבים, אך
הבינה כי ניתנה לה אפשרות לדבר איתם, ולכן פנתה אליהם באנגלית: "האם אינכם
עייפים מן המאבק שלא נגמר? האם לא עדיף לאחד כוחות כדי לחיות בשלום ובהרמוניה,
ולעבוד יחד כדי לשפר את תנאי החיים בישראל? בסופו של דבר, חיינו יחד באותם שטחים
במשך זמן רב, ומה תעניק השנאה ההדדית, מלבד פגיעה האחד בשני? למעשה, אנו עובדים את
אותו האל. זכרו גם כי ישראל היא מדינה דמוקרטית". - - כשרפאלה דיברה, היא
ראתה שדבריה החלו להשפיע, אך כאשר היא ביטאה את המשפט האחרון, ערבי אחד קטע אותה
ואמר: "רק רגע, ישראל הייתה בתחילה מדינה סוציאליסטית. האם לא רק דרך הצבעה
היא הפכה דמוקרטית?" רפאלה, הבינה את רוח הסתירה בדבריו וענתה: "האם אין
זה נזקף לטובתה של ישראל שהחליטה להפוך לדמוקרטית, ושאפשרה לך להישאר כאן, למרות
השוני בגזעך ובדתך?" כולם הסכימו עם רפאלה, שנדהמה כעת מעצמה שהצליחה למצוא
את המילים ואת האומץ לומר את הדברים הללו[35]. -
גנומן 8:
חלום 358: ג'יוזפה חלם (11 באוגוסט 1988, מילאנו) כי הוא היה במצרים עם טינה,
סעיד, פאולו, קרמין שאול, פרץ ודבורה, ודיבר עם אביו ואימו על סעיד[36]. -
גנומן 9:
חלום 390: ג'יוזפה חלם (25 באוקטובר 1988, מילאנו) כי הוא ראה את סעיד עלי עם
תלמידים בבית התפילה. סעיד אמר: "אנו מחכים לאדם שיעניק הסברים ליהודים,
לנוצרים ולמוסלמים". באותו החדר נכח המורה חיים, שחייך. -
חלום זה חשוב מאוד, מאחר שהוא נותן תוקף
למסורת המוסלמית, המקובלת בקרב מוסלמים וקושרת אותה לגואל האחרון, המורה חיים.
גנומן 10:
חלום 404: דבורה חלמה (12 בנובמבר 1988, מילאנו) שסעיד הסביר למספר מכורים לסמים
שרצו להתאבד כי התאבדות היא חטא גדול. הצעירים אמרו כי כך הם יגיעו למלכות השמים
מהר יותר, וסעיד הבהיר כי אם הם ייטלו את חייהם בעצמם, הדבר יהיה מנוגד לרצון ה',
שהוא מעניק החיים, ולכן לא יראו את מלכות השמים, אלא יקבלו את עונשם למטה. -
גנומן 11:
חלום 412: סולי חלם (25 בנובמבר 1988, מילאנו) כי היה עליו להיות קורבן למען
הסימן, סיבה שלפיה התלמידים הביטו בו בכבוד רב. לאחר מכן היה עליו להיאבק עם בחור
שרצה לריב איתו כדי להוכיח שהבשורה הייתה שקרית. נקבע מועד למאבק, יום חמישי,
במקום מסוים. סולי אמר: "איני זוכר על מה, אך עלינו להיאבק". היריב
השיב: "אני רוצה להיאבק בך כדי להוכיח שהבשורה החדשה היא שקרית". אז
הגיע סעיד ואמר: "בסדר, כעת נראה מי צודק". סולי החל להיאבק עם הבחור,
אך לא היה כלל מאבק, מאחר שאותו בחור רוסק מיד. סולי פנה כעת לקהל האנשים במקום
ואמר: "אל תביטו עלי, אלא על כח הבשורה שה' מעניק לנו". - לאחר מכן,
עברה הסצנה לאי באלי, בו פרץ גילה לסולי שכלבים לא תומכים בבעלים שהם אופטימיים
מדי או שמחים מדי או חלשי אופי. -
סעיד, כמייצג העמים הערביים, הוא עד
לכוח ה' בהתגלותו בגאולה השלמה. כל החלומות הללו קשורים לאלמנטים הכוכביים של
ההרמוניה האמיתית בין הערבים, היהודים וצאצאי מלכיצדק בעולם. חלומות אלו הם
נבואיים, וכאשר הם מתקבלים הם כבר "נכתבו" בכוכבי הגאולה ויצרו את
ההיסטוריה שתגיע. אנו רואים בחלום שסעיד מחכה לראות מי צודק. שאיפתו לאשר את האמת
היא פיכחת, מיושבת ורצינית. הוא לא אופטימי מדי או שמח מדי או חלש אופי. אישורו את
הנס הינו נכון ומהימן.
גנומן 12:
חלום 416: דבורה חלמה (29 בנובמבר 1988, מילאנו) כי היא, טינה (אוספיה), סעיד
ואנשים נוספים היו במכונית. כולם שמחו כי היו בדרכם למסיבה. דבורה הביטה אז בשמים
וראתה מערך של בית התפילה[37]. בהמשך
ראתה היא כוכב המורכב מ-12 כוכבים[38], מערך נוסף
שעיצב עץ[39],
ומערך של שבע אחיות[40]. -
גנומן 13:
חלום 449: דבורה חלמה (8 בינואר 1989, מילאנו) כי הייתה על סירה עם פרץ, סעיד,
ותלמידים נוספים של בית התפילה. פרץ קרא לדבורה ולסעיד, והחל להסביר להם כיצד
מזהים את השם המקורי של כל בעל חיים ומיניו. מיון של שאלות העניק את הגדרת החיה (מאחר
שלא תמיד החיות היו מסווגות לפי שמן האמיתי). פרץ הראה כיצד יש לבצע זאת, אפשר
לדבורה לנסות והיא הצליחה. אז הגיע תורו של סעיד. הוא לקח פסיון (סוג של ציפור)
והחל להסביר אודותיו, תוך שהוא מביט בתוכו. פרץ שאל אותו מה הוא עושה, וסעיד ענה
כי הוא עושה את מה שאמו תמיד עשתה. פרץ הסביר אז את העניין וסעיד הבין[41]. - -
גנומן 14:
חלום 450: ג'יוזפה חלם (9 בינואר 1989, מילאנו) כי ראה את חתונתה של טינה (אוספיה)
וסעיד[42]. בשמים
הייתה חגיגה גדולה על החתונה. ג'יוזפה ראה אז את המורה חיים, שהיה שמח מאוד ודיבר
אל סעיד בערבית. -
גנומן 15:
חלום 467: ג'יוזפה חלם (20 בינואר 1989, מילאנו) כי הוא נמצא מתחת למים, ורואה
מראות נפלאים ויצורים מוזרים שאותם לא ראה מעולם. הוא התקרב ליצורים הללו והתחיל
לדבר איתם על הבשורה החדשה[43].
לפתע ראה עיר מתחת למים ופגש שלושה ערבים, אותם הוא ברך והם ענו לו בערבית.
ג'יוזפה אמר: "אני אוהב את הערבים", ולאחר מכן ראה את פרץ, שאמר:
"תודה לאל, אני שמח מאוד ביחס לאביך. מאחר שהוא לא הראה את עצמו לאחרונה, הוא
בוודאי לומד במלכות השמים". -
זוהי אחת מן "החתונות הגאוליות התת
מימיות" של ג'יוזפה במי החופה של מידות מלכות השמים. אלו הם חלומות התבוננות
ולימוד ממלכות השמים. אהבתו של ג'יוזפה את הערבים במקרה זה מקשרת את הסימנים
הקשורים לערבים ולמוסלמים אל הסימנים החדשים של מלכות השמים של הגאולה השלמה.
גנומן 16:
חלום 500: דניאל חלם (19 בפברואר 1989, מילאנו) כי נכח בבית גדול עם אימו ותלמידים
של המורה חיים. הם חיפשו מורה לפסנתר. ילד בשם פסקוואלֶה נכנס ובישר בשורה עצובה
כי דומניקו מניגרסו נמצא בבית חולים ומתאושש. דניאל חשב על העובדה כי אביו נפטר
כבר בחודש ספטמבר וקם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים, ולכן הלכו הוא ודבורה
לבית החולים כדי לבדוק את העניין. אביו של דניאל אכן נמצא שם מאחורי חלון, והם
בירכו לשלום האחד את השני. בקול סמכותי, כתלמיד של המורה חיים, אמר דומניקו
מניגרסו: "העניקו כבוד ישירות". דניאל הרכין את ראשו וראה את האור הנובע
מעיני אביו. מן הצד האחר של מחיצת הזכוכית נמצא סעיד, שהסביר לרופא: "דומניקו
מניגרסו מת, אך קם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים". הרופא ביקש ממנו
לחזור על כך, וסעיד אמר: "כן, האיש נפטר, אבל קם לתחייה בזכות הגואל".
הרופא לא הבין את המילה האחרונה, ודניאל, מצידה האחר של מחיצת הזכוכית, איית אותה:
"גימל, וו, אלף, למד". סעיד, שנוכח לדעת כי הדבר לא מסייע לרופא להבין,
הסביר לו: "ישוע היה הגואל בזמנו, והגואל חיים הוא הגואל של ימינו".
במהלך ההסבר סעיד ציין את המספר 33. -
גנומן 17:
די מדהים, תאמרו, שסעיד מכיר בישוע כ"גואל", וזאת כפי שקיבלנו בחלומו של
ג'יוזפה ש"שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". העובדה היא שסעיד
קיבל כבר את אמונת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות תחיית הצדיק חיים. החלום
הופך לכן חשוב כפליים כאשר סעיד, המייצג כאן את הערבים, כולל את ההיסטוריה החדשה
והאמיתית של ישוע ושל שליחותו המשיחית. החשיבות
הגדולה של הכרה זו היא שאין זו סתירה עבור מוסלמי להאמין בענייני ישוע, כמו
גם בשליחויות ובסימני אנשי הגאולה ובאותו זמן בשליחות מחמד ובקוראן. זאת מאחר
שמחמד היה ערבי. הוא לא היה יהודי, ולכן אין הוא קשור באופן כלשהו למסורת המשיחית
ולהבטחות המשיחיות. אסלאם הוא אמת, אך נפרד ממסורת התורה. הוא עומד בזכות אמונת
ישמעאל, בן אברהם, ועל ברכות אלוהי אברהם שניתנו לו. האסלאם גאולי בכך שהוא מייצג
את אמונת חלק גדול של האנושות, כאשר האיחוד שלו עם בני ישראל ועם צאצאי מלכיצדק
הוא עצמו מהות הגאולה האוניברסאלית הסופית והגדולה. באופן כללי אין סתירות, אלא
בלבול במסורת הקוראן הנוגעת לעקידת יצחק, אותו נסביר. בחלום זה סעיד כבר הבין את המסר
החדש ואין במסגרתו בלבול, אך בחלום הבא סעיד עדיין זקוק להבהרה ביחס לשלושת האבות.
גנומן 18:
חלום 511: ג'יוזפה חלם (6 במרץ 1989, מילאנו) כי ראה הוא את סעיד. הם היו בחדר,
וספר פתוח היה מונח על השולחן. הספר הראה 3 ציורים המסמלים את 3 האבות: אברהם,
יצחק ויעקב. סעיד אמר (בערבית): "אבראהים, איסמעאיל ואל-ח'מיר" (אברהם,
ישמעאל והחמור). ג'יוזפה אמר לו כי השלישי הוא יעקב ההיסטורי, אך סעיד חזר על
השמות והפעם לא אמר כלום ביחס לאב השני. ג'יוזפה אמר לסעיד כי השלישי הוא תמיד
יעקב, אך בציור (השני) נראה חצי חמור המשלים את צורתו, עד אשר הוא הופך לחמור
בוגר. סעיד אישר זאת ואמר: "השלישי הוא החמור. -
גנומן 19:
זהו מסר חשוב מאוד ביחס למוסלמים על מנת להבין את מונחי הגאולה השלמה. בקצרה:
האבות הם אברהם, יצחק ויעקב. הערבים יודעים זאת, אך בשל הבלבול במסורת הקוראן
שלפיה ישמעאל היה זה שנעקד על המזבח, המוסלמים מבולבלים בעניין זה וכביכול לא
יודעים היכן למקם את ישמעאל ואת יצחק. הבלבול מחמיר בשל המיקום ההיסטורי של האסלאם
– שלישי אחרי היהדות והנצרות, מה שגרם לו לראות עצמו כבשורה השלישית והסופית
לעולם. האמונה כי ישמעאל הוא האב השני מסלפת את כל תוכנית האל ביחס לשלושת האבות.
למעשה, אברהם אבינו אמר לישמעאל ולאחד ממשרתיו: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם
הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה
אֲלֵיכֶם" (בראשית, כ"ב, 5). יצחק נלקח אל המזבח, בעוד ישמעאל נשאר עם
החמור. החמור, כפי שהוסבר בבשורה החדשה, מייצג את החמור, החמור ההיסטורי השלם האוכל את הלחם, ואשר מכונה בסימנים השלמים
גם החמור בעל 3 העיניים, אחת עבור היהודים, אחת עבור צאצאי מלכיצדק ואחת עבור
צאצאי ישמעאל.
גנומן 20:
עלינו להבין מדוע ישמעאל נשאר עם החמור של יצחק. הדבר מרמז על התרחבות האסלאם
במיקום ההיסטורי השלישי, סיבה לכך שהאסלאם האמין כי הוא החמור בעל 3 העיניים ולכן נושא
הגאולה השלמה. ג'יוזפה הסביר לסעיד כי סימני החמור מתחילים כחצי-חמור והיסטוריה
רבה צריכה לעבור כדי להגיע לסימן השלם של החמור בעל 3 העיניים. היסטורית, הסימן
הגאולי של החמור היה חלק מסימני יצחק, כפי שהוכח ב"החמור" בפסוק. שליחות
ישוע נקראת גם כן, כפי שהוכח בסימנים השלמים, "השליחות ההתחלתית של החמור
האוכל לחם", מאחר שישוע היה זה שאכל מלחם הסימנים ההתחלתיים. הנצרות לקחה את
שלה. החמור, עם זאת, "נשאר עם ישמעאל" בהיווצרות האסלאם, ואף החשיב עצמו
כחמור השלם בעל 3 העיניים, בשל מיקומו כשלישי בהיסטוריה. לבסוף, עם זאת, חוזר יצחק
לרכב על החמור בגאולה השלמה בזמן גילוי הסימנים השלמים של יעקב. יצחק מייצג את העם
היהודי, עבד אברהם שלא מצוין שמו מייצג את הגעת הנצרות וישמעאל מייצג את גילוי
האסלאם. על כולם להיות מושלמים על-ידי הסימנים השלמים של יעקב, המתגלים עם הגעתו
של הגואל האחרון, חיים. החמור נכח לפיכך בהתהוות המשיחית של הנצרות ובהתהוות
הגאולית של האסלאם, אך הוא מושלם רק בגאולה השלמה תחת סימני יעקב. האסלאם טעה בשל
כך באמונתו כי היהודים והנוצרים יהפכו כולם להיות מוסלמים. החמור המושלם בעל 3
העיניים רואה את העניין בפרופורציות הנכונות, במסגרת האיחוד בין היהודים, המוסלמים
וצאצאי מלכיצדק, שחלקם הגדול הוא האומות הנוצריות.
גנומן 21:
חלום 530: ג'יוזפה חלם (25 במרץ 1989, מילאנו) כי הוא שהה במצרים יחד עם פרץ,
פאולו, סעיד ודניאל. ג'יוזפה ראה ערבי שדיבר בגרמנית ואמר: "הייל
היטלר". אדם כלשהו מאחורי הערבי החל לשיר בגרמנית והצדיע במועל יד. אנשים
רבים אחרים ש"הסתתרו" בהמון השיבו גם הם בהצדעה. האיש אמר: "פחות
שניים", בהתייחסו לשני ישראלים שנהרגו. ג'יוזפה פנה אליו, נגע עם ידו בראשו
של האיש שלוש פעמים ואמר: "נגד המן, עמלק". בלחש הוא הוסיף:
"אמוראי". ג'יוזפה חשב בחלומו על פורים, ולפתע אותו אדם הפך לכומר קתולי.
-
גנומן 22:
חלום 564: ג'יוזפה חלם (18 ביוני 1989, מילאנו) כי הוא אמר: "אללה
גדול". אז שמע את המילים: "יש לחדש זאת". פרץ הופיע והסביר:
"אין לחדש את אללה, מאחר שהאל לא מתחדש, אלא הכוונה למוסלמים". -
גנומן 23:
חלום 566: פאולו חלם (22 ביוני 1989, מילאנו) כי הוא היה עם פרץ, סעיד ודבורה בתוך
מסגד כה יפה שאין לתארו. סעיד הציג את פרץ לערבים, שנתנו לו כבוד, אף על פי שהתעטף
בטלית. במקום היו שלושה אנשים שהתנהגו כראשי דת בפני הקהילה. פרץ שוחח עם הערבים
והיה שמח מאוד. הוא התפלל בעברית, והייתה במקום אווירה נהדרת, של שלום ושמחה. -
גנומן 24:
חלום 799: ג'יוזפה חלם (28 ביוני 1992, מילאנו) כי שהה בבאר שבע. הוא שמח מאוד
להיות שם, מאחר שהאווירה הייתה חגיגית ושמחה. בעיר הייתה תנועה רבה, כשיהודים
וערבים ישבו ברחובות וצפו בטלוויזיה, בה שודרו חדשות אודות השלום. היה זה כאילו כל
העיר לבלבה עם עצים גבוהים. השמים היו כחולים ובהירים, וג'יוזפה החליט לבקר את סולי
קמחג'י, שהיה מעורב בפגישה פוליטית. ג'יוזפה חיכה לו, וכשיצא, הם התחבקו ברגש רב.
ג'יוזפה ראה אז בבאר שבע שני מכרים מאיטליה ושאל אותם מדוע הם שוהים בישראל. הם
ענו: "אנו כאן בשל הנסיבות המתגלות". ג'יוזפה אמר: "איזה גורל מוזר"[44]. -
גנומן 25:
החלום הבא חשוב מאד
ממספר סיבות, ואמנם עיקרו הוא להראות כיצד השקפתם של היהודים והמוסלמים נכונה ביחס
להשקפת הנצרות:
חלום 880: דניאל חלם (27 באוקטובר 1993,
סומבררו) כי היה בזירה רומאית גדולה, בה נכחו שרים מכל העולם, ורבים מהם לבשו בגדי
צבא. לפתע, ממרומי הזירה, הגנרל העליון של כל השרים נעמד כדי לדבר ואמר:
"ירדתי לעולם וראיתי שגם לישראלים וגם לערבים יש אמונה טהורה בה' בתוך
ליבם". - ברגע זה השתרר שקט בזירה, והגנרל המשיך: "כן, זה נכון. בעולם
גם לישראלים וגם לערבים יש, בהתייחס לאומות האחרות, פנימיות נעלה יותר, בשל האמונה
בליבם. כאשר הם מתפללים, הם פונים לה', וה' נמצא איתם ובתוך ליבותיהם. כאשר הם
מתפללים, נשמותיהם עולות לשמים ומהללות את ה'. הביטו במוסלמים, לדוגמא, שכאשר הם
מתפללים לאללה, הם מעוררים את יראת ה' מסביבם. נכון שיש להם גם פגמים רבים, אך
כאשר הם מתפללים לאללה, הם אינם מבינים בעצמם עד כמה הם אהובים. - באותו רגע נפלה
יראת ה' על כל שרי האומות, והגנרל המשיך בדבריו: "לעומתם, בנצרות יש שטחיות
באמונה ובאופן בו הנוצרים שופטים את הישראלים ואת הערבים". - הגנרל הפסיק
לדבר. שרים רבים נבהלו, ולחישות התייעצות נשמעו ביניהם. שר ה"סנגוריה"
של הנצרות, שלבש בגדים שחורים בלויים וקרועים, נטל את רשות הדיבור ואמר:
"מדוע נאמר שיש לנו אמונה שטחית? אנו מלמדים על אהבת האחר, הצדקה והאמונה
בקדושים ובאל. לישראלים ולערבים, לעומת זאת, יש פגמים גדולים בהתנהגותם, והם
מחשיבים את עצמם!". ברגע זה קיבל דניאל רשות דיבור והתפרץ לדברי שר הנוצרים,
באומרו: "היזהר בדבריך. אתה מתחיל מיד לדבר על הפגמים של האחרים, אך זכור
היטב את מה שהגנרל אמר. הוא טען כי לישראלים ולערבים יש אמונה פנימית טהורה
בליבותיהם. הוא לא דיבר על עמדותיהם השונות. מי לא עושה שגיאות בעולמנו? אתם
הנוצרים, לא רק שיש לכם פגמים, אלא גם האמונה בליבכם לקויה. לעולם לא התבוננתם
בעומק התיאולוגיה שלכם כדי לראות את שגיאותיה, אלא להפך, הצדקתם אותה". - שר
הנוצרים, נבוך וזועם, ענה לדניאל: "כיצד אתה יכול לומר זאת?! קיבלנו ניסים
רבים ממריה הבתולה, והיא הצילה אנשים רבים. קדושים רבים נראו בחלומות, וחלומות
רבים הגיעו מן האל". - דניאל קטע שוב את דברי השר וקרא: "זוהי עבודת
אלילים! המדונה היא רוח טמאה ששנואה בפני השמים". השר הזועם הגיב: "כעת
אני יכול לקרוא למדונה, אמו של האל, מלכת השמים, והיא תשכנע אותך שאמונתנו נכונה".
- השר ביצע אז סימן והמדונה הופיעה בזירה, מכוסה כולה. דניאל הביט בה עם שנאה
בעיניו. מריה הבתולה התפשטה בפני כולם, בדומה לכוכבת הפופ מדונה, ובהמשך נראתה
תמונתו של האפיפיור (יוחנן פאולוס ה-2, וויטילה), שהדריך את המדונה מצידי הזירה,
וניסה לגרום לה לפגוע בדניאל. דניאל השתלט עליה ודחף אותה באלימות לחור השירותים,
באומרו: "שה' יקלל אותך ויהרוס אותך בצואה". המדונה נבלעה כולה בחור. -
- - - דניאל התעורר מן החלום יוצא הדופן הזה. -
גנומן 26:
1 ביולי 1998: דניאל חלם כי אנו, התלמידים, שהינו בחדר רחב בו היו אנשים רבים,
ערבים ברובם. דניאל הסביר להם כי לכולנו יש אמונה באל חי אחד, ובהמשך הצביע על פרץ
ואמר: "אתם רואים את האדם שכאן? הוא החמור אוכל לחם ולו הזכות להיות הראשון
בעולם לפרסם את הזכות הגדולה של הצדיק חיים". ביחס להצהרה זו הערבים התבלבלו
ומחו מעט. דניאל, עם זאת, החל לנעור, כשבהדרגה ובביטחון כל הנוכחים החלו לנעור יחד
ושמחה כללית שררה בכל מקום.
גנומן
1:
חלום 208: דבורה חלמה (21 ביוני 1987, מילאנו) כי פרץ, פאולו, קרמין שאול והיא
ישבו ליד השולחן. פרץ שאל: "ממה הגאולה ניזונה?" דבורה ענתה: "מן
האמת". פרץ שתה אז מכוס, והאחרים שתו ממנה גם כן. פרץ שאל: "ממה החוק
החדש ניזון?", ודבורה ענתה: "מן הצדק". -
גנומן
2:
חלום 253: פאולו חלם (25 בספטמבר 1987, היום השני של ראש השנה, מילאנו) כי ראה עץ
גדול ללא עלים. קול אמר: "זהו עץ הצדק"[45]. -
גנומן
3:
הגאולה השלמה ניזונה מן האמת, והחוק החדש מוזן מן הצדק והופך לעץ החדש של הצדק
עבור האנושות.
מהי
אמת הגאולה? מדובר תמיד בתורה, שהגאולה מתגלה בה. מהו הצדק? מדובר תמיד בתורה
ובחוק ה' שמתגלה בה. עץ הצדק נובע מצדק התורה, אשר מתרחב לעולם.
גנומן
4:
הגאולה השלמה ניזונה מאמת הגאולה הראשונה ועל אמת השם אהיה אשר אהיה, שהתגלה למשה ונכתב בתורה. השם מכיל את אמת הגאולה
הראשונה, את אמת הגאולה השנייה של פורים ואת הגאולה השלישית.
גנומן
5:
אמת הגאולה סולפה גם כן, בשל הפער הארוך והניגודי בין הגאולה ההיסטורית של השם
"אשר" ובין הגאולה השלמה
ההיסטורית בשם "אהיה"
האחרון. השם, עם זאת, הוא השם האמיתי של ה' והוא נשאר בכל הזמנים כאמת מושלמת. העיוותים
ההיסטוריים של הנצרות, לדוגמא, מתוקנים בגילוי הסופי של אמת אהיה אשר אהיה.
גנומן
6:
ביהדות, העיוותים הם בעיקר בהשקפה. מדובר בעיוותים היסטוריים שנוצרו על-ידי הפירוד
הפנימי בעם ישראל. לצערנו, ב-400 השנים האחרונות עיוותים תיאולוגיים ביהדות גרועים
מאלו שבנצרות. בגאולה השלמה מתגלים התיקונים של השגיאות הקשות שמונעות גאולה
מישראל כמו גם הרפורמה החדשה והגדולה ביהדות שפותרת את כל הגישות המעוותות והבלבול
העצום שה"סגירות" ביהדות יצרה. גם היהדות והיהודים חייבים להיות ענווים
כדי לקבל את הגאולה השלישית השלמה. אין זה מספיק לקרוא את נבואת ירמיהו. חייבים
להאמין שהגאולה השלמה מביאה איתה את הברית החדשה השלמה, שאינה כברית שנכרתה עם ה"אבות" בעבר. זוהי אמת חשובה של
הגאולה, שעם ישראל לא מבין.
גנומן
7:
האמת נמצאת בתורה ובנביאים, אך אמיתות רבות נשארו נסתרות עד
שתתגלינה ותובנה. הגאולה השלמה מביאה איתה דברים חדשים, שלא היו ידועים קודם לכן.
זוהי אמת מהותית של הגאולה השלמה. אין זה משני, מאחר שאם מישהו אינו רוצה לחפש את
הדברים החדשים הללו ומקבל רק את מה שהוא כבר יודע, הוא אינו יכול לקבל את הגאולה
השלמה, אשר גדושה בדברים נבואיים חדשים.
גנומן
8:
הגאולה השלמה ניזונה מן האמת המוכלת בתורה עצמה. יהודים יכולים להבין את עיוותי הפרשנות
הנוצרית את התורה והנביאים, אך הם אינם מסוגלים להבחין בחוסר הבנתם את אותן נבואות.
איננו מדברים על ההלכה, אלא על כל מה שקשור לגאולה השלמה. המסורת עצמה, שנוגעת
לגאולה השלמה, מסולפת לעיתים קרובות או במקרה הטוב נשארת לא מוסברת. חל בלבול ביחס
למה שהחוק החדש של הגאולה השלמה צריך להיות, אף על פי שיש הכרה בכך שחוק חדש כזה
ינוסח עבור אומות העולם.
גנומן
9:
המסורת מכירה שבית המקדש הסופי בירושלים יהיה בית התפילה האהוב והמבוקר על-ידי
האומות כולן, אך היא אינה מסוגלת לקבל את העובדה שבית המקדש של העבר, למרות מאות
החוקים הנוגעים אליו בתורה ובמסורת, שייך לתקופה אחרת. הוא היה ולא יחזור, ולא
יוכל לעולם לרצות את הדרישות של בית התפילה המנובא של הגאולה השלמה. עובדת אי
הידיעה אינה שגיאה. מדובר בשאיפת המסורת שנשמרה במשך 2000 שנים.
ה"שגיאה" נמצאת בסגירות המחשבתית ללא רצון להקשיב לאחר. אם מישהו מקשיב,
הוא מסוגל להבין. בית המקדש הראשון והשני נבנו בהתאם לרצון ה', וכך גם בית המקדש
השלישי והסופי. זוהי אמת הכרחית של הגאולה השלמה.
גנומן
10:
קיים פער בהבנה היהודית ביחס לשאלה של "החוק". מאז שההלכה מייצגת את
שרשרת יהדות התורה ה"רשמית", יהודי מסורתי אינו יכול לצפות שום דבר אחר.
קשה עבור יהודים להבין את הדילמות ה"משיחיות" שיש לפתור בגאולה השלמה.
גם האומות שתקבלנה לבסוף את אמת הגאולה השלמה חייבות חוק לנהוג על פיו. ההלכה כיום
היא עבור ישראל בלבד ועוצבה על-ידי יהודים. היא רחוקה מאוד מן החוק עבור לא
יהודים. אם זו הייתה הדילמה היחידה, היה קל לפתרה - יוצרים חוק חדש עבור האומות,
ומפשטים את התורה וחוק המשנה. היהודים נשארים עם ההלכה והאומות מקבלות את החוק
החדש. הי-הא! אך הדילמה הגדולה יותר היא שרק אחוז קטן של יהודים הולך אחר ההלכה,
וגם ההולכים בדרכה כיום מפוצלים למאות פלגים.
גנומן
11:
החוק החדש של הגאולה השלמה לא יכול להגיע רק עבור אומות העולם. הוא ניזון על אמת
חוק ה'. זוהי המשנה האלטרנטיבית החדשה, שגם יהודים יכולים ללכת בדרכה. אמת הגאולה
השלמה מעניקה את האפשרות וחושפת את החוק החדש עבור יהודים, עבור הצאן הנאבד של בית
ישראל, החוזר ליהדות ועבור אומות העולם. בית התפילה של הגאולה השלמה הוא אמת חדשה
וגדולה שה' מגלה. אמת זו אינה אמיתית פחות ממה שהתגלה בגאולה הראשונה. הדבר מרומז
בעובדה שהשם "אהיה" האחרון
זהה לשם הראשון. כמו ש"אהיה"
הראשון מוסר את החוק, כך גם הגאולה השלמה מוסרת את החוק החדש. השניים מבוססים על
אותה אמת שה' מעניק. זוהי אמת הכרחית של הגאולה השלמה.
גנומן
12:
אמת זו מתגלה לנו בחלום הגאולי: "בגאולה הראשונה משה קיבל את החוק מה',
בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוק החדש". - - למעשה, מרבית החוקים של
החוק החדש מתגלים בחלומות לתלמידים של הברית החדשה השלמה, ואין דבר בחוק החדש
שנמצא מחוץ לצדק האהוב על-ידי ה'. זהו חוקו. אופן הקבלה שונה מאוד, אך השניים
שווים באמת ובצדק. ה' אלוהינו הוא אחד.
גנומן 13:
אמת היא אמת וצדק הוא צדק. הגאולה השלמה היא השלמת אמת גאולת התורה. יש לנו הסימן
החשוב של התורה המורחבת. הבשורות המדהימות של הגאולה השלמה משלימות את תוכנית גאולת
ה'. כאשר התוכנית מובנת ומתקבלת היסטורית היא מרחיבה את אמת התורה דרך העולם.
התוכנית הנבואית הגדולה, הגאולית והמשיחית, הטבועה בתורה, הופכת לירושה אוניברסאלית.
החוק החדש של הגאולה השלמה משלים את צדק חוקי ה' בתורה עבור העולם. הנבואה היא
ברורה מאוד, ולכן אינה יכולה להיות מצומצמת למקרה שבו האמת והצדק של הגאולה השלמה
ייועדו רק ליהודים ולצאן הנאבד של בית ישראל. אור הגאולה השלמה, אמיתותו וצדקו
יורחבו גם אל האיים הרחוקים ולכל קצוות תבל. זוהי אמת שנחשפה לנביא ישעיהו על-ידי אל
שדי.
גנומן 14:
זהו הצדק ההולם של ה', שהאמת והצדק שלו יתגלו בפני אומות העולם. זאת כפי שהגואל
האחרון חיים מסביר: "כולנו בשר אחד". היה זה גם מחסור בצדק, אשר לא אפשר
לבית המקדש השני להמשיך ולהתקיים. בשל צדק זה, השליחות המשיחית של ישוע הייתה
חייבת לצאת, להתרחב לעמים ולפצות בדרך כלשהי על מה שעם ישראל לא זכה לקבל. זוהי
האמת, אך הבנתה האמיתית דורשת גילוי חדש של הסימנים השלמים. שליחות ישוע הייתה צו
שנקבע בבית הדין העליון באותה התקופה תוך "קנאת" הצדק של אל שדי. לבסוף
כולם יודו: "ה' אלוהינו צודק, ואנו כולנו כטיפשים חסרי הבנה".
גנומן 15:
הייתה זו מטרת הצדק האלוהי שרק ישראל יידע מה נכון ומה שגוי, מה טוב ומה רע, מה
טבעי ומה יוצא נגד הטבע, מה טהור ומה טמא. אומות העולם היו רחוקות ממידע נכון
כלשהו אודות גאולת האל וצדקו. עם ישראל יכול היה להמשיך את מסלולו ההיסטורי רק דרך
הפרדה. האומות היו אליליות, עוינות וסירבו להאמין בחוק ה' או לכבד את העם הנבחר.
רק לאומות העולם היו רמות פיתוח. זמן התורה לא היה כזמן פורים, ותקופת בית המקדש
השני כולה לא הייתה כזמן בית המקדש הראשון. עם זאת, אף על פי שבני ישראל צוו לחיות
בהפרדה, הם גם "נועדו" להיות אור לגויים. זוהי אמת נבואית שלא ניתן
להכחישה. כלומר: הפרדת עם ישראל וחוקו לא באה בסתירה להפיכת ישראל לאור של ידע
וצדק אמיתיים ואמונה אמיתית לעולם.
גנומן 16:
אנו מדברים כאן על היגיון "משיחי" אמיתי. עם ישראל "כעס"
כביכול על ישוע בשל השליחות שנטל על עצמו, אך אם מביטים על הסוגיה באופן צודק, הכעס
לא מוצדק, מאחר שהעם ה"משיחי" של ה' סרב לבצעה. זוהי האמת, וקיבלנו משנה
חדשה כדי לאשרה. ג'יוזפה קיבל זאת בחלום. המלאך-השר של ישראל, מיכאל, הכריז:
"שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". זהו אישור יוצא מגדר הרגיל,
במיוחד עבור יהודים, ויש להאמין לכך, מאחר שהקבלה החדשה של הגאולה השלמה היא
נכונה. משנה זו אינה פחותה מן המשנה המסורתית.
גנומן 17:
העניין רחוק עדיין מהבנה יהודית, מאחר שהתפיסה האמיתית של הצדק הנדרש על-ידי ה',
שאור ישראל יתפשט לגויים, נסגר כלפיהם בכל המאות האחרונות. כאשר תפיסה זו תתקבל
ביהדות, היא תשלים את ידע האמת והצדק שלה. לדוגמא: הצדיק מרדכי היהודי, שהיה ראש
ל"ו הצדיקים הנסתרים, כפי שנחשף על-ידי הצדיק חיים, לא נחשב לאחד משלושת אנשי
הגאולה. קביעה זו אולי נשמעת מקוממת כיום, מאחר שפורים, כגאולה שנייה, היה אכן גאולה
שלמה בזמנו. כמו כן, אם נתייחס לשליחות ישוע, אנו מודעים לעיוותיה האליליים בנצרות
ולשנאה כלפי ישראל שנוצרה בגללה במהלך המאות האחרונות. ועדיין, ישוע ולא מרדכי הצדיק
נקרא ה"איש" השני של הגאולה. ''געוואלט געשריגן'' אני שומע מפיהם של
מספר יהודים אשכנזים!
גנומן 18:
זו אינה אשמתי, ולא אני המצאתי את הלימוד החדש הזה. עם זאת, אנו מחויבים לקבל אותו
ולהבינו. מוסבר בבשורה החדשה של הגעתו השנייה של כוכב כריסטו, כי המטרה הכללית של
הצורך בשליחות ישוע בוטאה ראשית בדרשה על ההר בספר מתי (פרק ה'). שתי דעות בולטות
בדרשה: 1. מנורת ישראל צריכה להיות מוצבת מעל לשולחן במקום מתחתיו, כדי שכולם
יוכלו לראותה. 2. הצדק שלא נעשה עם הנדכאים, הצמאים לצדק וההמונים הסובלים. אמת
וצדק. לישראל היה הצדק, אך הוא לא חי באמת שהתקבלה. עם ישראל ידע מהו הצדק, אך הוא
לא יישם אותו. אופן התנהגותו לא אפשר לגאולה להגיע. מעם זה לא יצא אור לגויים, ולא
ניתן היה ללמד אותו צדק, מאחר שמרבית אנשיו התנהגו באופן לא צודק.
גנומן 19:
כוונותיו של ישוע היו בהחלט גאוליות. מטרתו הייתה להזהיר את בני הדור כי הם פוגעים
בקרבה לה' ובהרחבת צדק ה' לכל בני ישראל, ולא רק לחכמים ולאנשי השררה. כוונות
טהורות אלו והעובדה שישוע היה מוכן למסור את חייו עבורן מסמלות את רמת האמת ואהבת
הצדק, שהיו אהובות על-ידי אלוהי ישראל, במיוחד בתקופה חשוכה זו, כשרק ההפך היה
קיים. בקנאתו של ישוע לאמת ולצדק, נחשב הוא לאיש השני מתוך שלושת אנשי הגאולה.
גנומן 20:
העובדה היא שעם ישראל היה כל כך סגור בהתבדלותו בעת ההיא, ולכן לא יכול היה להבחין
באמת ובצדק של הנבואות הגאוליות, לא רק בזמן בו ישוע דיבר אליהם, אלא במשך מאות
שנים בהן בית המקדש עמד על תילו. זוהי אחת מסיבות רבות שבגללן עם ישראל הוגלה
והושלך לקדירת העמים. באופן זה יכול היה הוא להתבדל אך גם להתערבב בגויים בו זמנית.
גלות ישראל בין העמים התאימה להתרחבות ההיסטורית של הנצרות ביחס לאותם עמים, על אף
שמרבית היהודים ברוב מאות הגלות התעמתו מול הנצרות, ואף התייסרו על ידיה. רק הגעת
הגאולה השלמה נועדה לפתור את הקונפליקט ארוך השנים בין עשו ליעקב. אמת שלא נחשפה
ומבט חדש של צדק יופיעו בעולם ויובאו על-ידי אליהו הנביא ועל-ידי הגואל האחרון
(שמכונה בטעות "מלך המשיח" במסורת היהודית). באופן זה יוסרו השנאה
והדיסהרמוניה לעד. צדק ייעשה וכולם ילכו בדרך האמת.
גנומן 21:
ישנן אמיתות רבות שמתגלות בגילוי הסופי של השם "אהיה" האחרון ולא היו ידועות קודם לכן. גם צדק ה' שיורחב לעולם
דרך הברית החדשה השלמה והחוק החדש מבוסס על אמירת הגואל חיים: "כולנו בשר
אחד". אמת גדולה אחת של הגאולה השלמה שלא הייתה ידועה ולא נשמעה לפני כן היא
שהגואל האחרון נמצא במלכות השמים וכי הסימנים המשיחיים על הארץ הם חמורים לאמת
הסימן הגאולי האמיתי של הגואל האחרון. אין היהודים מצפים למלך המשיח, כידוע
במסורת, אלא לגואל האחרון. גם הסימן המשיחי של בן דוד שייווסד בירושלים בזמן
בית התפילה השלישי והאחרון של הגאולה השלישית השלמה בן 7 הקומות, 13 המזבחות
ומחצלת האסלאם, יהיה ישירות תחת "המשיחה הנעלה" של השופט המשוח במלכות
השמים, הגואל חיים.
גנומן 22:
החוק החדש מייצג את הצדק החדש והסופי של ה' עבור כל האנושות. הוא משלים את צדק
התורה שניתן לישראל. התורה מיועדת לישראל, בעוד החוק החדש מופנה לאנושות בכלליות
ומכיר כמובן במחויבויות הייחודיות של ישראל. כפי שקיבלנו: "כל מה שיהודי צריך
להשלים במונחי המצוות והמחויבויות בבית הכנסת המסורתי, הוא יכול להגשים באופן שווה
גם דרך החוק החדש והמנהג החדש על מזבח יהודה בבית התפילה של הגאולה השלמה". זוהי
האמת שמגיעה מה'. אין זו המצאה שלנו. העובדה שהחוק החדש, גם עבור מזבח יהודה, הוא
בדרכים רבות "קל יותר" מן ההלכה המסורתית (לדוגמא: ניתן לבנות סוכה בתוך
הבית), היא הפחתת מידת הדייקנות של הקדושה הקודמת של ישראל, ודבר זה רצוי על-ידי
אלוהי ישראל בעבור כל היהודים שלא הולכים בדרך ההלכה.
גנומן 23:
יומן החמור: 1 ביוני 1998: אנה גספרוטי, הכוהנת הראשונה על מזבח העמים,
התקשרה הבוקר, יום שני של שבועות, כדי לשאול שאלה. לאחר הקדמה ארוכה של תקווה כי
היא לא שוגה בעצם פנייתה, היא שאלה: "מדוע אנו אומרים כי רק שליש מן האנושות
יינצל בדור הרביעי, ושני שלישים יושמדו?[46] אם הקורבן
האחרון של הצדיק חיים מסמל ישועה למען העולם כולו, מדוע שני שליש מן העולם
יאבדו?"
קיימת תמימות וכנות טהורה בשאלה של אנה,
גם לאחר 15 שנים של הליכה אחר סימני הגאולה השלמה. מאחר שאנו מדברים על אמת וצדק,
אני מניח כי פנייתה קשורה לכך. גם רבים אחרים ששומעים על כך ששני שליש מן האנושות
בדור הרביעי יושמדו, יכולים להתבלבל.
גנומן 24:
העניין הוא ללא ספק "מבלבל", ואכן, בלתי אפשרי מבחינתנו לדמיין או לחשוב
על כך. המוח אינו מסוגל לתפוס את הפרופורציות הללו ברמה עולמית, ולמרות זאת שאלתה
של אנה היא די פשוטה: היא שואלת למעשה מדוע זכות הקורבן האחרון של הגואל האחרון לא
מספיקה להציל את כל העולם בדור הרביעי, ועל אף שידיעתה היא רחבה מכדי לשאול את
השאלה, ליבה המתייסר כלפי צרת האנושות דרש תשובה, וראוי שהיא תקבל אותה.
גנומן 25:
צדק ה' הוא שלם, מאחר שהאל יתברך הוא שלם, אך לעיתים לא ניתן להבין את השלמות הזו.
עם זאת, כללים אחדים יכולים לסייע לנו לראות את העניין באופן מדויק יותר. ראשית,
נקודה מהותית אחת חייבת להתבהר: זכות הגואל האחרון חיים, הן אם מדובר במעשים שביצע
בחייו כראש ל"ו הצדיקים והן בשל היותו ה"גואל האחרון" של העולם בכל
השנים הללו, הן בשל הקורבן הנורא והאחרון שנטל על עצמו והן בשל היותו הגואל האחרון
והשופט המשוח במלכות השמים, לא הסירה
את חופש הבחירה של האנשים בעולם.
גנומן 26:
אנו יכולים ללמוד זאת מן הגאולה הראשונה שבה רק שתי חמישיות מבני ישראל נגאלו.
שלוש חמישיות לא נגאלו, מאחר שהם לא האמינו בשליחות משה. במסורת ידוע שהם מתו
במהלך מכת החושך. זכות משה הספיקה מעל לכל ספק להציל את צאצאי יעקב, וסייעה גם להצלת
ערב רב מבני אומות אחרות. בדומה לכך, זכותו של הגואל האחרון, חיים, מספיקה להציל ולגאול
כל אדם בעולם. עם זאת, הדבר תלוי בבחירה החופשית של האנשים ולא בזכות עצמה.
גנומן 27:
בזמן קורבן הצדיק הייתה גזרה על העולם כולו. איננו יכולים לשער את חומרת הגזרה
בבהירות, אך אנו כן יכולים לומר שלא היה דבר דומה לכך בעבר, לפחות מזמן אברהם
אבינו. מיד לאחר מות הצדיק חיים, קיבלתי את המידע שסבלו נחשב לסבל בן 35 שנים ולכן
הוא ביטל את הגזרה והעניק 35 שנים של ארכה לעולם. לא ידעתי דבר אז על הימשכות הדור
הרביעי, ורק מאוחר יותר קיבלנו את המספר המדויק של שנות הדור הרביעי הכפול במונחים
של 35 ו-30 שנים בהתאמה. סימנים אחרים הצביעו על כך שבתקופה הראשונה בת 35 השנים,
חסד ה' נשאר עדיין בעולם, בעוד בתקופה השנייה בת 30 השנים, חטאי האנושות יהיו כה
גדולים עד שהגנת ה' כלפי העולם[47] תוסר[48], והעולם
יהפוך לנורא יותר מג'ונגל שבו חיות בהמות רעבות. יום ה' הגדול והנורא יתרחש בתקופה
השנייה, במיוחד בשל החטאים נגד הטבע שיתבצעו אז.
גנומן 28:
זכות הקורבן האחרון ביטלה את הגזרה והעניקה לעולם 35 שנים של "חנינה"
יחסית, כדי לבחון בהן את סימני ה', לפחד ולחזור לדרכים האהובות על ה'. בתקופה זו
יורדת הברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה כדי להכין את סימן הגאולה השלמה בארץ,
להפיץ את הבשורות ולהזהיר את הדור הרביעי. הגזרה שבוטלה על-ידי סבל הצדיק חיים נתנה
לעולם זמן, 35 שנים, כדי שבשורות הגאולה השלמה תופצנה. לצערנו אנשים ממשיכים בדרכם
הקודמת. ישנם חטאים רבים נגד בני אדם, נגד הטבע ונגד האמונה האמיתית באל שדי, בורא
היקום. אותם חוטאים המתעלמים מאזהרות ומ"סימנים" בשמים ובארץ ואשר
דרכיהם מעוותות והם אינם רוצים לחזור לדרך הטוב, יושמדו עד לסוף תקופת הדור
הרביעי. בשל כך זכות הגואל האחרון מספיקה אמנם לגאול את כל האנשים, אך לצערנו רק
שליש מן האנושות בעולם זכאי לגאולה זו, וגם הערכה זו היא אופטימית.
גנומן 29:
יש אזכור לכך בנביאים: "ח וְהָיָה בְכָל-הָאָרֶץ,
נְאֻם-יְהוָה, פִּי-שְׁנַיִם בָּהּ, יִכָּרְתוּ
יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית, יִוָּתֶר בָּהּ. ט וְהֵבֵאתִי אֶת-הַשְּׁלִשִׁית, בָּאֵשׁ,
וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת-הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת-הַזָּהָב; הוּא
יִקְרָא בִשְׁמִי, וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ--אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא, וְהוּא יֹאמַר
יְהוָה אֱלֹהָי" (זכריה, י"ג, 8-9).
למדתי על ה"שליש" ישירות מן
הצדיק חיים. "נביאי ישראל חזו זאת", אמר לי הצדיק חיים ואישר את האמת.
הסימנים הנבואיים הרבים שהתקבלו ביחס לדור הרביעי מאשרים את הגזרות הנוראיות
שתיפולנה על העולם בתקופה השנייה. הדור הרביעי לא דומה לדורות אחרים. זהו "יום
הדין" עבור כל נשמה, בעבר ובהווה, וכל נשמה מחכה למשפטה. יש אילנות יוחסין
רבים שייגדעו לעומת אחרים שייגאלו. אף דין דומה לא ניתן בעבר לעולם ולא יינתן גם
בעתיד לאחר הדור הרביעי.
גנומן 30:
תפקידנו הוא רק לנסות תחילה ללכת כצדיקים וכצדיקות החיים באמונתם בפני אל שדי.
לאחר מכן עלינו לנסות להיות חמורים קטנים וטובים ולהכין את האמצעים להפצת הבשורה
החדשה הגדולה של הגואל האחרון, חיים, בתקווה תמימה שכל העולם ישמע, יבין, יתקן את
דרכיו ויחזור לה' אלוהינו, מלך היקום. הבשורה החדשה הגדולה הינה אמת בלבד ומייצגת
את הצדק החדש הרצוי על-ידי ה'. מי ייתן וכל אנשי העולם ישנו את דרכיהם וישאפו לקבל
לב חדש של הברית החדשה השלמה כדי להיגאל. כל זאת למענם ולמען הדורות הבאים אחריהם,
באור הסימן השלם הגדול של תחיית הצדיק חיים, שנבחר בידי אהיה אשר אהיה על מנת ללמד את החפצים לשרת את ה' אלוהינו בדרכי האמת
והצדק האהובות. אמן, כן יהי רצון.
גנומן
1:
חלום 302: קרמין שאול חלם (13 במרץ 1988, מילאנו) כי מלאך מסר את הבשורה הבאה:
"מי שיגן על היהודים יתקדש". - -
יומן
החמור:
1 ביוני 1998: ג'יוזפה הגיע ממילאנו בהפתעה. הוא חש מרירות פנימית באותם ימים ולכן
רצה לראות את החמור, הסוס הלבן והזנב כדי להתעודד. היו עיכובים בדרכים ורכבו,
שהתחמם יתר על המידה, היה צריך לעבור בתחנת דלק כדי לקרר את המנוע. ג'יוזפה הבחין
כי העובד במקום ענד מגן דוד, ומיד הראה לו את מגן הדוד שלו. ג'יוזפה שאל:
"האם אתה יהודי?". העובד ענה בשלילה, אך אמר כי הוא אוהב את ישראל.
"בדיוק כמוני", אמר ג'יוזפה, שהכריז בפניו על הגאולה השלמה והגעת הגואל
האחרון, ואף נתן לו לקרוא מספר שורות מסימן 33. גילו של העובד היה גם כן 33. הם
הפכו לחברים, והעובד רצה לדעת יותר.
כאשר
הדבר קרה לג'יוזפה, אני הייתי באמצע הכנת החלומות הללו עבור הבשורה הזו.
גנומן
2:
חלק בלתי נפרד מן הצדק האלוהי המתגשם על הארץ במהלך הדור הרביעי הוא ההבטחה לאבות:
"וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ,
אָאֹר" (בראשית, י"ב, 3). זו האמת של כל הזמנים החל
מתקופת אברהם אבינו, ביחס לעם הנבחר. זהו הקריטריון הראשון במעלה במשפט כל נשמה.
מי ששונא את ישראל יקולל בעולם ולא יפוצה בעולם הנשמות. אותם אנשים רוחם הפנימית
נחשבת כמתה והם מכונים "אויבי ה'", מאחר שאחד משמות האל עצמו הוא
"אלוהי ישראל", ואנו קוראים לו "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי
יעקב", וכמו כן נאמר: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות, ד', 22).
גנומן
3:
העניין ידוע בתורה, בנביאים ובמסורת, אך הוא הושחת בנצרות, והאסלאם התעלם ממנו. עם
זאת זהו הפרט שנשפט, והשיפוט האינדיבידואלי הוא הקובע ביחס לכל אדם.
הלימוד
החדש בחלומו של קרמין שאול מוסיף לתפיסה הידועה, כשהתוספת קשורה לצדק החדש של הדור
הרביעי. הוא מדבר כאן על הגנת עם ישראל וקבלת ההתקדשות. ההתקדשות מציינת כי גם עם
ישראל יצטרך להתגונן, הן מאנטישמיות והן מ"סכנות" חברתיות ופיזיות, שאני
חושב כי ינבעו מגויים מחוץ לישראל. אם התוספת מתייחסת גם למדינת ישראל עצמה, יש
לכך משמעות נוספת: החיילים המגנים על ישראל מתקדשים כמי שלומד את התורה בלב צודק.
גנומן
4:
הרב קוק, עליו השלום, בשיעוריו אודות שלמות ישראל דרך מרכיבים רבים של העם היהודי,
מציג בהשקפתו פתיחות רבה, הרבה מעבר להגבלות של מרבית הרבנים בתקופתו. לפיכך מלבד
חרדים קיצוניים, הרב קוק היה ועדיין אהוב על-ידי מרבית הישראלים בכל שכבות החברה.
אני
מאמין כי אנו מדברים בעיקר על לא יהודים, האוהבים את עם ישראל ומגנים עליו מילולית
ככל שהם יכולים. בחלומות רבים של דניאל וג'יוזפה ישנן דוגמאות של מי שאוהב את
מדינת ישראל ואת היהודים ומגן עליהם. כל לא-יהודי שיפעל כך יתקדש על-ידי אלוהי
ישראל.
חלום
531: ג'יוזפה חלם (27 במרץ 1989, מילאנו) כי שהה בכיתת בית ספר עם 30 תלמידים.
המורה חקר תלמיד בשם גאלאסו. באחת מתשובותיו, אותו גאלאסו התחיל לומר דברים נגד
היהודים. ג'יוזפה הרים את כף רגלו, וגאלאסו חזר על דבריו. ג'יוזפה אמר: "זה
הזמן שהסיפור יסתיים! מספיק! כעת בא הזמן שבו מי שמקלל יהודים יקולל!". -
גנומן
5:
בחלום מדהים נוסף ג'יוזפה הסביר באופן ברור את תפקיד הצאן הנאבד של בית ישראל.
השמחה הגדולה בחלום זה הייתה בשל הפיוס והאיחוד הנבואי של כל שבטי ישראל.
חלום
352: ג'יוזפה חלם (24 ביולי 1988, מילאנו) כי הוא היה על החוף. פרץ, לבוש בטוניקה
אפורה ושחורה ואוחז בשרביט החמור, הלך מסביב לאנשים. אז ראה הוא את כל התלמידים על
אוניה. אנשים רבים הגיעו והיו כמעט כולם יהודים. לאחר מכן, כשכולם חזרו לחוף,
פאולו החל לשיר בעברית "חנוכת החנוכות". יהודים רבים על החוף הלכו אחרי
פאולו ושרו איתו, תוך יצירת מקהלה יפה. לאחר מכן ג'יוזפה הביט בשמש וחשב:
"זהו סימן האור החדש עבור יהודים רבים של הבשורה החדשה". בהמשך החלום ג'יוזפה
היה בבית, וגם בו ראה יהודים רבים. הוא אמר להם: "אני נוצרי אך אני אוהב
יהודים ואת ישראל. אני מקווה להפוך יום אחד ליהודי כמוכם, מאחר שנשמתי היא משורש
יהודי. אני צאן נאבד של בית ישראל. האם אתם יודעים מהו הצאן הנאבד של העדר?"
הוא שאל כל אחד, אך אף אחד לא ענה, ולכן המשיך: "הצאן הנאבד הוא עשרת שבטי
ישראל המפוזרים, שנטמעו בנצרות. אנו באים להינצל דרך הברית החדשה השלמה שנשלחה
על-ידי ה', ישתבח שמו, שאמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה;
וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה- -בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם"" (ירמיהו,
ל"א, 30-31). -
גנומן
6:
פאולו פיירו, הסוס הלבן שלנו, התגייר בבית התפילה של הגאולה השלמה, והוא אחראי על
מזבח אפרים (עם זאת הוא יכול לעלות על מזבח יהודה בשל נישואיו לנודע, שבעצמה
התגיירה ועלתה על מזבח יהודה בשל נישואיה לפרץ). פאולו מייצג לפיכך את היהודים
החדשים על מזבח אפרים. אלו הם בני הצאן הנאבד של בית ישראל, החוזרים לגבולות
היהדות דרך הברית החדשה השלמה. כאן, בחלומו של ג'יוזפה, הם שרים על חנוכת החנוכות
ומסמלים את השמחה הגדולה של האיחוד מחדש על 7 הקומות, 13 המזבחות ומחצלת האסלאם של
בית התפילה החדש.
גנומן
7:
ראוי לציין כיצד תמימות היהודים החדשים הללו מוצגת בחלום הגאולי שלהלן: חלום 154:
פאולו חלם (18 בדצמבר 1986, מילאנו) כי הוא היה ערום לגמרי וניסה להיכנס לבית
כנסת. הוא חשש מעט מן העובדה שלא חבש כיפה. פרץ הגיע והזמין אותו פנימה ללא בעיות.
פאולו הערום נכנס ברוגע והתיישב ליד רב שקרא מן התלמוד. הוא ראה אז חנוכייה עם 8
נרות, כששלושה מהם היו דלוקים. פאולו שאל אם הוא יכול להדליק את הנר הרביעי. יהודי
לא מוכר אמר לו: "טוב, אך עלינו לעשות זאת יחד, חצי-חצי"[49]. -
גנומן
8:
בחלום מדהים נוסף של פאולו ראינו כיצד הוא הגן על היהודים בפני אנשי דת בכירים
נוצרים ושל דתות אחרות.
חלום
280: פאולו חלם (3 בינואר 1988, מילאנו) כי היה קרוב לאגם. הייתה בו סירה, שממנה
נפלה ילדה, ומאחר שלא ידעה לשחות היא טבעה. פאולו באופן אינסטינקטיבי השליך עצמו
למים כדי להצילה. הוא אחז בה ואז, באורח פלא, החל ללכת על המים כשהילדה איתו.
אנשים רבים ראו את הפלא הזה ונדהמו. פאולו, נפעם בעצמו, החליט להישאר בעילום שם
כדי לא להתקבל באופן מוטעה, ולפיכך מצא הוא מקלט, לבדו, במקום בטוח, בו יכול היה
לדבר עם פרץ. לאחר שסיפר לו מה קרה, פרץ אמר: "זוהי אסטרטגיה מלמעלה. עליך
לקבץ יחד את ראשי הדת בעולם ולהכריז בפניהם כי בא הזמן בו הם צריכים להיות קרובים
אליך". לאחר מכן, פאולו אמר למספר עיתונאים כי עליהם להגיע אל כל ראשי
הארגונים הדתיים בעולם, ולהעביר להם בשידור חי את נאומו. פאולו עמד לפיכך בפני
אותם ראשי דת ואישים מכובדים אחרים והחל לנאום: "איני אליהו הנביא ואיני
משיח, אך אני מדבר בשם אל שדי, ה' אלוהינו, אלוהי כל האנשים, הבורא. פניי מכוסות מאחר
שרק מילותיי אמורות לעניין אתכם ולא אישיותי. כולכם שגיתם. אותה מידה של אמת
שידעתם שווה לטעות שבגללה אתם אשמים. הרשו לי להתחיל עם המסורת היהודית של אבות
האמונה, העם הנבחר, הכלי הנבחר על-ידי ה' להעניק את עדותו העצמית. לא ניתן להימלט
מן העדות ההיסטורית שלפיה העם היהודי הוא דמות ראשית בסיפור. היהודים צריכים לתמוך
במשקל הנפלא של התורה הקדושה. איזה עוד עם חווה כאלו גזרות והשפלות בידי כל העמים
כמעט? למרות זאת, היהודים המעטים שרדו תמיד ולא חוסלו, מאחר שאל שדי היה תמיד
איתם, מה שמעיד שהייתה להם ברכה בכל מעשיהם. העמים, עם זאת, לא הבינו זאת והציבו
עצמם כשופטים הדנים את ישראל. הם שגו תמיד ולא הבינו שרק ה' הוא שופט ישראל
האמיתי". פאולו חש אז כי הנוצרים הקתולים החלו לתסוס, מאחר שהוא עוד לא התחיל
לדבר על ישוע. הוא הרגיע אותם ואמר כי יסביר מאוחר יותר את ההיסטוריה האמיתית של שליחות
ישוע המשיחית. פאולו לא זכר את המשך נאומו (שהיה ארוך). בסופו, פאולו הציג את פרץ
ואמר: "כעת אני מציג בפניכם את השליח הנבחר, התלמיד הראשון של השופט המשוח
במלכות השמים, הגואל האחרון, המורה חיים, שקם לתחייה למען האנושות". בנקודה
זו הופיע פרץ, רציני מאוד, מה שגרר פליאה רבה. -
גנומן
9:
הכרחי שעמי העולם יבינו את חשיבות ישראל בפני ה'. אף עם אחר לא נקרא
"נבחר" או קיבל את התורה, ככתוב: "עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן,
וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר, כ"ג, 9). ישנם מאות פסוקי תורה
ונביאים שמשבחים, מסבירים ומזהירים בנוגע לבחירת ישראל. אם בחירת ה' בישראל מובנת,
ניתן להבין גם את השוני הגדול בדין בין ישראל לבין אומות אחרות.
חלום
316: סולי חלם (9 באפריל 1988, מילאנו) שפרץ העביר שיעור לקבוצת אנשים, שבה היו גם
ישראלים. פרץ אמר: "במה שנוגע לאירועים ולהתרחשויות במסלול חיי היהודים, ה'
בעצמו מחליט. במה שנוגע לאומות האחרות, מה שקורה תלוי בגורל[50]. מה שקורה ליהודים הוא בזכות
אברהם". -
גנומן
10:
הנקודה היא אחת: ה' הוא שופט ישראל. הוא זה אשר בחר אותו, גומל לו או מענישו. כל
אומות העולם חייבות לדעת כי גם כאשר בני ישראל נענשים בידי ה' בשל חטאיהם, הם אף
פעם לא נדחים על-ידו, מאחר שהם עמו הנבחר. הוא כאב המעניש את בנו בשל מעשה רע אך
ממשיך לאהוב אותו בליבו ומייחל שהבן יחזור אל הדרך הנכונה. גם כאשר האב מעניש את
בנו, הוא לא רוצה שזרים יגיעו לצחוק עליו או להוסיף עונשים אחרים. להפך, האב אוהב
באמת את בנו ומרוצה מאלו אשר אוהבים את הבן ומגנים עליו, גם כאשר האב רואה לנכון
להעניש אותו. את זאת אומות העולם צריכות להבין. ראשית, הנוצרים חייבים לבטל את
התיאולוגיה השקרית שלהם, המאמינה כי דרך כריסטו עַם ישראל העתיק ננטש, והנוצרים הם
ישראל החדשה. זהו הרס האמת. במקום זאת על האומות להבין כי עם ישראל נושא את האמונה
האמיתית ואת החוק האמיתי של ה' במהלך ההיסטוריה, בעוד הנצרות עצמה, מעט אחרי
לידתה, החלה להתדרדר אל אמונה פגאנית ואל תרבויות אליליות. ראו את מה שג'יוזפה טען
בחלום הבא.
גנומן
11:
חלום 772: ג'יוזפה חלם (14 בינואר 1992, מילאנו) כי ילדה אמרה לו בטלפון:
"הקול יתפרסם וכך גם אתה". ג'יוזפה ענה לה: "זה לא מעניין
אותי". הילדה שאלה: "האם אתה עבד ה'?", ג'יוזפה השיב: "אני
מנסה לעשות את המיטב, תודה לאל". הילדה נכחה כעת ליד ג'יוזפה, אשר החזיק אותה
בזרועותיו ואמר: "האם את יודעת כי יש לאהוב את ישראל, מאחר שהוא העם הנבחר של
ה'? הביטי בנצרות, שהיא סוג של עבודת אלילים טהורה". לאחר הדברים הללו הסצנה
השתנתה: הם היו במדבר אפריקאי, בראש מגדל של מבצר קטן. הרוח שהייתה בתחילה חלשה,
התחזקה יותר ויותר. ג'יוזפה אמר לילדה: "את רואה? הרוח לא הייתה כאן קודם
לכן. הרוח משמעותה שהשמיים כועסים על אומות העולם". -
גנומן
12:
הכעס נגד האומות מוזכר כאן כנובע משתי סיבות עיקריות: 1. יש רבים ששונאים את עם
ישראל במקום לאהוב אותו. 2. האלילות הפגאנית עברה אל הנצרות ואל המנטליות הנוצרית.
לבסוף גם האלילות הנוצרית וגם הנוצרים השונאים יהודים יושמדו בידי אל שדי לפני
סיומו של הדור הרביעי הזה.
גנומן
13:
לפיכך כולם חייבים לשאוף לאהוב את בני ישראל, לכבד אותם ולהגן עליהם ככל שניתן, מאחר
שדרך כך הם מקבלים זכויות והתקדשות, שמכפרת עליהם מטעויות אחרות שביצעו. כאשר
מוטמעת באדם אהבת העם היהודי ומדינת ישראל, הוא יוכל אז, ורק אז, לבקר את ישראל,
כאשר ביקורת זו מוצדקת. זאת הואיל והביקורת מטרתה לשפר את העם היהודי ולהביא
להתעלותו. לעומת זאת, אם מישהו אינו אוהב את ישראל ואת העם היהודי, עדיף לו להימנע
מלהעביר דברי ביקורת.
גנומן
14:
חשוב להבין זאת. אפשרי לאהוב את עם ישראל, להגן עליו ובאותו זמן לבקר אותו בנקודות
שדורשות ביקורת. הכוונה היא הקובעת. עם זאת, עדיף כי לא-יהודים האוהבים את ישראל
ישקלו היטב פנייה לביקורת וירבו בהגנה על העם היהודי. מאחר שהביקורת היא
סובייקטיבית, וכל אדם רואה את המצב בדרך שונה, קיים גם מקום רב לטעויות אנושיות
בנקיטת ביקורות, ויש צורך בביסוסן.
גנומן
15:
בשל כך הסימנים השלמים מעצבים אותנו תוך קבלת מידע מבית הדין העליון, כדי שגם אנו
נדע איזו ביקורת יש להעביר, מבלי לפחד אודות טעויות של השערות אנושיות. ללא ספק על
עם ישראל להתגבר עדיין על משוכות קשות ועל פגמים כדי להגיע אל המטרות הגאוליות
שאנו מחכים להן. לנו, כאנשי הברית החדשה השלמה, יש חובה לא נעימה לחשוף גם את
המסרים הקשים המגיעים לשם תיקון, אם מדובר במדיניות, בתפיסת חיים, בעמדות, בפגמים
בהתנהגות ובדרך ארץ של יהודים וישראלים או בפנתיאון התיאולוגי-מיסטי של הזוהר
והקבלה ובקורבנות של הכתות החסידיות הקיצוניות. דבר אחד הוא לראות את העם היהודי
ככלל ודבר אחר הוא להבחין בפגמים של קבוצות מסוימות או אנשים מסוימים בתוכו.
גנומן 16:
יש מספר עניינים הנוגעים במדיניות ביחס לעמדות כלליות שיש לתקנן ולשנותן, ואנו
מדברים עליהם בספר משנת חיים, בהתייחסות לרוח החדשה של הפיוס. אחרים מתייחסים
לדוקטרינות הפסולות הבאות להשחית את היהדות האמיתית, ואותן יש להרוס לחלוטין למען
גאולת ישראל, כפי שהוסבר בהרחבה בספר "חמישה לוחות הברית". עניינים
נוספים נוגעים בקבוצות קיצוניות אחדות, שרובן נכללות בחסידות, המזיקות לעולם היהודי.
חב"ד היא התנועה הגרועה ביותר והיא שנואה למעלה, אך יש גם תנועות חסידיות
אחרות וקבוצות קיצוניות ששורשן אינו בחסידות, אשר פוגעות ביהדות, ולצערנו מזיקות
לנפשות הקורבנות התמימים. כל אלו לא יישארו בזמני הגאולה השלמה.
גנומן 17:
הבה נביט במספר חלומות נבואיים של הדור הרביעי, אשר מעניקים מידע ואזהרות, על מנת
שנוכל להבחין בין אהבה כללית שיש לרחוש לישראל ולעם היהודי לבין הביקורת שיש
להעביר כלפי ישראל ולמענה.
חלום 612: ג'יוזפה חלם (30 בנובמבר
1989, מילאנו) כי שהה בניו יורק. הוא הלך ברחוב והביט על האנשים. לפתע ראה הלוויה
יהודית, שמנוהלת על-ידי לובביצ'רים. הוא מיקם עצמו מאחוריהם וניסה לא להפוך
לעצבני, אך שמע גסויות וקללות יוצאים מפיותיהם. היה שם לובביצ'ר עם כובע שחור וזקן
ארוך שהיה אף קיצוני יותר מן השאר בגסות שלו. מאחוריו היו ילדים בני 7 או 8, וגם
הם השתמשו בשפה גסה. ג'יוזפה נזף בהם ואמר: "אתם יהודים. צוויתם לדבר באופן
ראוי, ואף להיות בעלי מחשבות ראויות". לאחר מכן חש הוא כי מישהו דוקר את
זרועו ושהשמים מלאים בחגבים. הוא צעק: "רעב! רעב!".
גנומן 18:
חלום 678: דניאל חלם (19 באפריל 1990, מילאנו) כי ראה ילדים יהודים משחקים. אנשים
אחדים שעברו לידם ראו כי הם יהודים והבריחו אותם. כשראה זאת דניאל פנה הוא לילדים
ואמר: "עם כל האנטישמיות מסביבכם, אתם מעמידים את עצמכם בסכנה!". לאחר
מכן שהה דניאל בחדר עם צעירים יהודים. אחד מהם התנהג בשחצנות, ודניאל אמר לו:
"לפי השקפתך, מה ההבדל בינך וביני לפני ה'? האם אין לך שתי עיניים, אף אחד
ופה אחד כמוני? או אולי יש לך ארבע עיניים ושני פיות? שנינו זקוקים לאוכל כדי
לחיות!". הצעיר ששמע זאת הרכין את ראשו. בינתיים היה ילד שהפריע לשיחה,
ודניאל ביקר אותו כשאמר: "כן, אתם יהודים ואני לא. אתם נימולים ואני לא. אתם
שייכים לעם ישראל, שהוא העם הנבחר של ה' ואור לעמים. ללא ישראל אין אָדום".
אחד הילדים שאל: "מה הכוונה ב"אדום"?" דניאל ענה:
"גאולה. כדי להיות חלק מבית התפילה[51], חייבים
לזכור את הדברים הללו". הילד אמר: "האם אתה מדבר בקודים?". דניאל
ענה: "כן, ברגע זה". -
גנומן 19:
שימו לב לעצמה הייחודית של החלומות הללו, הנובעת מן העובדה ששני התאומים, דניאל
וג'יוזפה, אינם יהודים, אך הם אוהבים את ישראל, מעריכים את העם היהודי וחפצים
בשלמותו. החלום הבא מתקשר לתיקון לב ישראל דרך הגילוי החדש של הגאולה השלמה והלב
החדש שהיא מכילה:
חלום 832: ג'יוזפה חלם (26 בדצמבר 1992,
סומבררו) כי הוא נתון במאבק עז עם רוח ליבו. לאחר מכן הוא היה בשפת הים, נכנס למים
והכניס את ידו מטה כדי להרים אבן. הוא החזיק אותה והביט בה, ואז הבין כי היא בצורת
לוחות הברית. לאחר שפתח אותם, ראה חריטות של אותיות עבריות וצפנים נסתרים. ג'יוזפה
נתן את האבן לפרץ בשמחה גדולה, ובקול נרגש אמר: "המשמעות היא שיהודה מצא שוב
את ליבו". -
גנומן 20:
יש גם ביקורת אודות מחסור ברוח ובדרך ארץ, כמו גם על עמדות גרועות מכך:
חלום 193: סולי
חלם (22 באפריל 1987) שפרץ היה ברחוב קריימר (Kramer)
במילאנו. הוא עצר לפני בית עתיק שמספרו 33, ואמר: "הבית העתיק דומה לבית
כנסת. אם הוא לא ישופץ, בתוך מספר שנים תהינה בו בעיות קשות".
גנומן 21:
חלום 305: פרץ חלם (24 במרץ 1988, מילאנו) כי היה בישראל והלך יחד עם שרה בקרבת
הים. פרץ אמר: "ראי איזה סימן רע, מי הים לא זזים כלל". היה לילה
והאווירה הייתה רצינית ומאיימת. משלב מסוים פרץ החל ללכת לבד וחיפש מקום לישון.
הוא מצא מקום בו חי זוג ישראלי צעיר ונשוי, הודה להם כי הם מסכימים לארחו והודה
לה' על הכל. הבעל, עם זאת, הביט אליו בחשד. כששכב פרץ לישון, הוא חלם מספר חלומות.
באחד מהם הוא ראה את אותו בעל עם חברים, כולם ממוצא אשכנזי כמוהו. הם התלוצצו על
פרץ והחשיבו אותו כדתי. אחד מהם כיבה סיגריה על ידו של פרץ בגועל, שמצידו נזף בהם
ואמר: "זה לא בגלל שאינכם דתיים, אלא בגלל שאין לכם יראת ה'". בחלום
אחר, פרץ הלך ברחוב, ויהודי ספרדי החל ללכת לידו. על האדמה היו סלעים רבים המכוסים
בקרמל עם רצועות שוקולד, וכולם נועדו למכירה. האדם אמר משהו כדי להתחיל בשיחה עם
פרץ, אך פרץ לא ענה, ובמקום זאת הרים את אחד מאותם סלעים, שהיו יפים מבחוץ אך לא
אכילים, מאחר שהיו מצופים בלבד, ולכן השליך אותו. פרץ התעורר בבית הזוג ואמר:
"קיבלתי סימנים נבואיים. בעוד שבועיים-שלושה ישראל תעבור תקופה של סכנה
גדולה. "למרבה הצער", הסביר הוא לאישה, "יש גזרה על ישראל בשל
חטאיה. בין האשכנזים יש רבים ללא אמונה כלל, התנהגותם נוראית, הם שחצנים, חסרי
אהבה וכבוד לזולת, ובין הספרדים יש כאלו המתנהגים כלפי חוץ ברשמיות מתוקה, אך בתוך
תוכם הם קשים כאבנים". פרץ הוסיף ואמר לה כי הבין מן החלום שבעלה הפגין
כלפיה יחס לא ראוי, בעוד שהיא אהבה אותו. זוהי מגמה מצערת בישראל של ימינו.
באותו רגע ירד הבעל במדרגות, החל להתייחס לפרץ בחוסר כבוד ודרש כי יעזוב מיד.
האישה לא הסכימה, אך לבסוף הוכרחה לבצע את שציווה. פרץ התעורר מן החלום. -
גנומן 22:
חלום 466: דבורה חלמה (20 בינואר 1989, מילאנו) שקול אמר: "ה' מזהה יהודי לא
דרך סמלים שהוא נושא אלא על-ידי האמונה שבליבו ותמימותו".
חלום 468: דבורה חלמה (23 בינואר 1989,
מילאנו) כי כמעט והייתה מעורבת בתאונת דרכים (כנראה מאחר שלא הביטה לאן היא
הולכת). היא הבינה את טעותה והלכה משם, כאשר ילד שליווה אותה אמר: "עליך
להיות זהירה, את מעמידה אנשים בסכנה. אני שונא את הזוהר". דבורה הבינה כי הוא
יהודי, ואמרה לו: "גם אני שונאת את הזוהר, ואם תרצה, אראה לך ספר שנכתב
על-ידי חכם תימני, המסביר את עבודת האלילים בספר הזוהר". היא אכן הראתה לו את
הספר ושאלה את הילד מה שמו. הוא ענה לה כי שם משפחתו הוא אלקאפח. דבורה הופתעה
מאוד מכך שהשם זהה לשמו של החכם התימני והביאה אותו לפרץ, שמיד החל להדריך אותו
בבשורה החדשה. -
גנומן 23:
חלום 598: פאולו חלם (28 באוקטובר 1989, מילאנו) כי היה עם פרץ ותלמידים נוספים של
הברית החדשה השלמה במרכז מילאנו. הוא ראה שלושה לובביצ'רים רצים, וסוס חום רץ
מאחוריהם. לאחר מכן הם היו יחד עם אותם לובביצ'רים בחשמלית. פרץ אמר כי זה הזמן
לפעול. פאולו התיישב לפניהם ואמר: "אני מכיר את דוקטרינת הזוהר שלכם. היא
אלילית ואין לה שום קשר לדיבר השני". אחד מהם ענה לו: "אך הבט, אמונתנו
היא מונותיאיסטית". פאולו הגיב: "אין זה נכון, מאחר שאתם אומרים
שה''חיה'' של ברוקלין הוא אל בדמות גוף, חס ושלום!"[52]. פרץ פנה
אליהם בהמשך ודיבר איתם ברוגע. -
גנומן 24:
חלום 793: פאולו חלם (30 במאי 1992, סומבררו) כי הוא היה עם אימו, דודו ומר דוד בנין.
הם נכנסו לכנסייה קתולית, שבתוכה היו נוצרים ויהודים. הנוצרים הצטלבו, בעוד
היהודים באופן מוזר ביצעו סימן של מגן דוד. ליהודים היה שמור מקום בחלק האחורי של
הכנסייה. הם עטו טלית, אך התנהגותם לא הייתה רצינית. חלקם השטתו, אחרים ישנו מתחת
לטלית, ונראה שאין להם מקום אחר ללכת אליו. מר בנין התבייש מן המצב וניסה להסתתר.
גם פאולו שעטה טלית התייסר והתעצב. היהודים בכנסייה היו ממילאנו[53].
גנומן 25:
חלום 869: סולי חלם (7 ביולי 1993, באר שבע) על ההבדל בין תומכי הליכוד לתומכי
המערך. שתי המפלגות העניקו לסולי אחריות לסדר ריהוט בחנות. סולי איחר מעט לעבודה,
אך העבודה עצמה הייתה מושלמת. אנשי הליכוד היו נוקשים ורצו לשלוח אותו הביתה, בעוד
אנשי המערך היו סובלניים וסבלנים.
גנומן 26:
קיבלנו בישראל בשנת 1990 את סימני השחיתות בליכוד, אשר הביאו את ישראל למלחמה,
בעוד הסימנים שיבחו את שמעון פרס על הדיפלומטיה שלו. כאשר יצחק רבין, עליו השלום,
נרצח, העולם נשטף בתחושת אהבה חזקה כלפיו. הדבר היה מלמעלה, ומעט לאחר מכן קיבלתי
חלום, שבו יצחק רבין הוזמן לאכול ליד שולחן הגואל חיים ואשתו, הגברת מזל, מנוחתה
בגן עדן. עם בחירת נתניהו לראשות הממשלה, הסימנים אמרו כי הוא היה אחראי לרצח יצחק
רבין.
גנומן 27:
הסימנים תמכו בבירור בתהליך השלום ובמערך נגד הליכוד. לאחר אחת מהתקפות הטרור, מעט
אחרי בחירת נתניהו, הסימנים אמרו "מספיק. יש יותר מדי רשעים ושונאי ישראל,
שחייבים להיות מושמדים לפני שתהליך השלום ימשיך". אנו מבינים מן הסימנים הללו
שבחירת נתניהו משמעותה "אפשרו לרשע לבצע את העבודה השחורה שיש לעשותה",
איזו עבודה שלא תהיה.
גנומן 28:
בחלום נוסף סולי ראה את יצחק רבין ואת שמעון פרס. סולי רצה ללכת איתם, אך יצחק
רבין אמר לו: "אתה יכול להישאר היכן שהינך כרגע, לאכול ברוגע, ולאחר מכן תוכל
לבוא איתנו". זהו המצב עד כה (יוני 1998). אנו מקווים כי יתרחש שינוי בעתיד,
כאשר הממשלה תיפול, אך לעת עתה תהליך השלום לא יכול להתמשך בשל שנאת החמאס וקבוצות
דומות. דברים יקרו.
גנומן 29:
חלום 6: (30 במרץ 1984, מילאנו) בחלומו, דוד לוי היה בישראל. היה בלבול גדול. מכל
צד היו קרבות, קטטות ופאניקה, כאשר כל אחד רב בתקיפות מול האחר. ברגע אחד הכל נפסק
והשתנה לגמרי. אז נראה בניין יפה וחדש, שממנו הוקרנו שלום והרמוניה. שדות ירוקים
ופרחים נראו, כששלום ורוגע שררו בכל מקום. - -
זהו הסימן השלם החמישי של הסימנים
השלמים, סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש.
גנומן 30:
כידוע, לישראל יש בעיות פנימיות רבות שיש לפתרן, אך הפתרונות יגיעו כאשר ישראל
תהיה בשלה ותמצא עצמה עם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון,
חיים. אפשרו לכל מי שאוהב את ישראל לשמוח בה' אלוהינו, כי הוא הביא אותנו עד הלום.
תודה לאל, עם ישראל חי ומשגשג, ובעתיד הוא יגיע לשלום עם העולם הערבי, תוך השמדת
הרשע, בעל הדם העמלקי שונא היהודים. קיום ישראל הוא ניסי, וכאשר כל הישראלים
והיהודים בעולם יבשילו להבין את קיומם, ההיסטוריה תהפוך לניסית יותר ויותר. הבה
נשיר עם ג'יוזפה את השיר הבא:
חלום 620: ג'יוזפה חלם (21 בדצמבר 1989,
מילאנו) כי היה בישראל, כשכל שטחה הואר באורות רבים. הוא הביט בחיפה, בירושלים
ובבאר שבע, חש אהבה עצומה לבני ישראל, ומפיו יצא שיר תפילה לה': "ישראל,
באהבה גדולה". -
גנומן
1:
"כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת
אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב
לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי
אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 23-24).
זוהי
נבואת מלאכי האחרונה והידועה, הקושרת את כל נבואת העבר לגאולה לכשהיא מגיעה. הנבואה
חוזרת כעת ישירות[54] עבור הגאולה השלישית השלמה, בזכות
הגואל האחרון הנבחר, חיים[55]. התקופה שבה יום ה' הגדול והנורא מגיע נקראת
הדור הרביעי[56].
גנומן
2:
משך הדור הרביעי 65 שנים. השנה הראשונה נמשכת מאפריל (פסח) 1983 עד אפריל 1984.
אני כותב כעת בשנה ה-16 של הדור הרביעי, הנקרא גם הדור הרביעי הכפול, מאחר שהוא
מחולק לשני דורות, הראשון בן 35 שנים והשני בן 30 שנים. העובדה היא משמעותית מאין
כמוה, מאחר ש-35 השנים הראשונות הן רגועות מאוד ביחס ל-30 השנים של התקופה השנייה.
הרוגע היחסי בעולם ב-35 השנים הראשונות הוא בזכות הקורבן האחרון של הצדיק חיים[57]. בשל זכות זו גילוי הגאולה השלישית
השלמה יורד, מנוסח ובעזרת ה' מופץ בעולם. מלבד הבשורות הנפלאות של הסימנים השלמים
הגאוליים והמשיחיים, הכרחי שהאזהרות הנבואיות החדשות של הדור הרביעי, הכוללות את
יום ה' הגדול והנורא, תינתנה לפני שהחלק השני והקשה של הדור הרביעי יחל.
גנומן
3:
במסרים נבואיים קודמים של השנה ה-16 ניתנו פרטים חשובים לשם דיוק ביחס לשנות
התקופה השנייה. ראשית, החלק הקשה והנורא בתקופה זו יהיה בן 18 שנים, מהשנה ה-42
ועד השנה ה-60 מתוך 65 שנות הדור הרביעי (בין השנים 2025-2043). לפיכך עד כה אנו
יכולים לקבוע שיום ה' הגדול והנורא מגיע בתקופה זו, או שהתקופה עצמה מייצגת את יום
ה' הגדול והנורא.
גנומן
4:
אנו יודעים גם שכבר משנת 2025 יהיה צורך במקלטים באזורים מסוימים, שעוד ייקבעו.
הדבר מצריך שנים של תכנון, ואכן החל מתחילת תקופת הדור הרביעי הוזהרנו בדבר הצורך
במקלטים. לפיכך מצווה חדשה של תקופת הדור
הרביעי עבור כל מי שנמצא תחת הברית החדשה, היא לסלול את הדרך לבניית אותם בתי מקלט.
גנומן
5:
5 השנים האחרונות של הדור הרביעי, מהשנה ה-60 לשנה ה-65 (בין 2044 ל-2049) תהינה
בסימן ההתחדשות (הבניין החדש) הגדולה והחדשה בעולם. החלום הבא של פאולו מצביע על
היציאה מן התקופה הקשה הקודמת ועל הכניסה לתקופה הבאה:
חלום
331: פאולו חלם (21 במאי 1988, מילאנו) חלום ארוך ומבולבל ממנו הוא זוכר מספר
סצנות. בעולם הייתה אווירה של חרדה, ואנשים פחדו. תחושתם הייתה כי שיטפון גדול או
אסון אחר נמצא בדרכו אליהם. פאולו קישר זאת ליום ה'. לאחר מכן פאולו מצא עצמו לאחר
יום ה' וראה כי הארץ הייתה נטושה למחצה. מספר אנשים התקרבו אליו, וביניהם היו שני
רוסים במדים, שפחדו ושאלו היכן הם נמצאים. פאולו אמנם ידע שיום ה' הגדול והנורא
עבר זה עתה, אך לא ידע היכן הוא נמצא. -
גנומן
6:
בשל מה שיקרה ובשל חיים במקלטים במשך שנים, אנשים לא יידעו היכן הם נמצאים עם סיום
התקופה. יהיה זה כאילו לא ראו הם את העולם לפני כן.
מספר
פרטים אודות המקלטים כבר נחשפו, וככל שהזמן יחלוף אנו נקבל את כל הפרטים הנחוצים
למשימה הכבירה ולהכנת המקלטים.
גנומן
7:
כל מה שאנו אומרים על הדור הרביעי בכלליות לא מכוון ישירות לארץ ישראל, כי כפי
שהוסבר כבר עם ישראל "שילם" על חטאיו, והדור הרביעי שלו (ליתר דיוק
אחרית הימים שלו) הגיע לשיאו בשואה.
חלום
286: ג'יוזפה חלם (15 בינואר 1988, מילאנו) שפרץ היה מבוגר, כבן 90. הוא היה לבוש
בלבן, ישב בין שני אריות ואמר: "היהודים חייבים לעזוב את התחנה, מאחר שהם כבר
שילמו, והם לא ישלמו יותר".
בשנת
1988 הייתי בן 42. הוסיפו 48 למזל טוב ונגיע ל-2036, באמצע תקופת 18 השנים מ-2025
ועד 2043. ישראל כבר שילמה והיא פטורה מן ה"תחנה" (של העולם) בתקופת היום
הנורא. "פרץ ישב בין 2 אריות" – הכוונה לזכות החוק החדש לטובת ישראל ולסימן
הנבואי המשיחי של בית דוד, אשר ייווסד בסמכות השופט המשוח של מלכות השמים, הגואל
האחרון, חיים, דרך סימן החמור אוכל לחם.
גנומן
8:
כדי לאשר את עובדת השוני העצום בין דין ישראל לדין שאר העולם, יש ללמוד את החלום
הבא של סולי קמחג'י:
חלום
316: סולי חלם (9 באפריל 1988, מילאנו) שפרץ העביר שיעור לקבוצת אנשים, שבה היו גם
ישראלים. פרץ אמר: "במה שנוגע לאירועים ולהתרחשויות במסלול חיי היהודים, ה'
בעצמו מחליט. במה שנוגע לאומות האחרות, מה שקורה תלוי בגורל. מה שקורה ליהודים הוא
בזכות אברהם". -
שימו
לב שההתייחסות היא לכלל היהודים, לא רק לישראלים. מגן אברהם משפיע בכל מקום בו
חיים יהודים נימולים באמונת ישראל. הברית החדשה השלמה מביאה עימה את המגן החדש של
אברהם (המכונה גם "השמירה החדשה של הדג הגדול לוויתן") לכל האנשים. קיבלנו
גם את הסימן שלא משנה היכן בית התפילה החדש נמצא[58], בזכות המנהג של "לחם, יין, חלב
ודבש" על מזבח מלכיצדק, אותו מקום נחשב באופן כוכבי כארץ ישראל ונמצא תחת
ההגנה החדשה. ה"גורל", שלו האומות נתונות, מתייחס לעובדה שהדור הרביעי
עצמו כתוב בכוכבים. הדבר נחזה על-ידי הנביאים והוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית
ההיסטורית, המביאה את העולם כולו אל הגאולה השלמה.
גנומן 9:
למרות השוני הגדול בדין, עלינו להבחין בעובדה שסימן הדור הרביעי והבניין החדש הוא
הסימן היחיד מבין 6 הסימנים השלמים הגדולים המתייחס לישראל. נכון שאנו רואים בסימן תהפוכות גדולות, קונפליקטים עצומים ואף קרבות
מדממים וכו', אך הכל מצומצם באופן יחסי למה שיקרה בעולם. הסימן מגיע כדי לומר:
"קטטה בישראל תהיה כמלחמה ברמה העולמית" או "שינוי מסוג מסוים
בישראל יהיה כרעידת אדמה או אסון אחר בעולם". מדוע הסימן ייחודי בהתייחסו רק
לישראל? זאת כדי ללמד שרק עם ישראל מכל אומות העולם עבר כבר את אחרית הימים. כמו
כן הוא מגיע לקבוע, שהשלום החדש אשר יגיע לעולם ינבע מן הבניין החדש של בית הגאולה
בן 7 הקומות, 13 המזבחות ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע.
חלום 6: (30 במרץ 1984, מילאנו) בחלומו,
דוד לוי היה בישראל. היה בלבול גדול. מכל צד היו קרבות, קטטות ופאניקה, כאשר כל
אחד רב בתקיפות מול האחר. ברגע אחד הכל נפסק והשתנה לגמרי. אז נראה בניין יפה
וחדש, שממנו הוקרנו שלום והרמוניה. שדות ירוקים ופרחים נראו, כששלום ורוגע שררו
בכל מקום. - -
גנומן 10:
עם זאת, מכל מה שיקרה בעולם, אין זה אפשרי שמדינת ישראל לא תהיה מעורבת בעקיפין.
ישראל היא מופרדת, אך היא גם חלק מן העולם. בלתי אפשרי שכבדות הדור הרביעי בעולם
לא תשליך גם על החיים בישראל בזמן ההוא. חשובים הם המקלטים אשר כבר הוכנו ועוד יוכנו
עבור אזרחי ישראל.
חלום 692: פאולו חלם (15 במאי 1990) כי
היה עם פרץ ושרה פודו (מרקוס) בישראל. הם הביטו על תרגילים מתקדמים טכנולוגית של
חיל האוויר הישראלי, שהיו מדהימים לצפייה. אז החלה פלישה של חוצנים ופאניקה נפלה
על האנשים, שפחדו מאוד מן המצב הקשה וחיפשו מקום בטוח. לאורך הדרך פגשו פרץ, פאולו
ושרה מספר חוצנים וחשבו על הנורא מכל, אך החוצנים דווקא בירכו אותם בצורה ידידותית.
בהמשך שהו הם מתחת לאדמה ועלו במדרגות אבן רבות שהובילו ליציאה. כשיצאו החוצה, הם
ראו "עולם חדש". השמים היו נפלאים בצבע עז, השמש האירה ברוגע, האדמה
הייתה אדומה וכל מקום היה מבושם משלום. פרץ, שרה ופאולו נדהמו לראות את השינוי
הגדול והבינו שה' חידש את השמים ואת הארץ. -
גנומן 11:
בחלום אחר של פאולו, אנו יכולים לקבל מושג אודות הקשר בין מה שיקרה בישראל באותם
ימים לבין מה שיקרה בעולם. בתקופה הנוראית בת 18 השנים, ישראל תהיה מודעת לחלוטין
להשפעת הדור הרביעי המנובא בעולם. באותו הזמן יהיו יהודים בישראל שכבר ילמדו על
הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים. הם יכירו את ההתגלות החדשה
והגדולה של אהיה אשר אהיה, כפי שהם
מכירים את הרס מצרים, את גאולתם הראשונה ואת גילוי התורה במעמד הר סיני בזמן משה.
חלום 295: פאולו חלם (19 בפברואר 1988,
מילאנו) כי שהה בישראל, בדירה בה התגוררו תלמידי בית הגאולה. פאולו שוחח עם רפאלה,
שאמרה לו: "אני רואה בעיניך שהינך מרוכז במה שעליך לעשות, לקראת ההגעה של משה
רבנו". פאולו הלך לבתים אחרים כדי להציל אנשים ממה שהולך לקרות ולהביאם אל
הבית. במדרגות האווירה הייתה של מוות, והובן שיום ה' הגדול והנורא קרוב. בהגעה אל
היעד, פאולו ראה את פרץ ששמח, אך במקביל גם היה מלא יראה בשל נוכחות משה רבנו. -
גנומן 12:
נדבר כעת על הדור הרביעי הסופי. ישנם 4 סימנים של הדור הרביעי שחוזרים: 1. המבול האוניברסאלי.
2. מגדל בבל. 3. חטא עגל הזהב והדור הרביעי המנובא בדיבר השני. 4. הדור השנוא של
ממון.
המבול האוניברסאלי:
המבול האוניברסאלי לא יחזור, אך כן יגיעו אירועים קשים אחרים של המים הגבוהים,
המסוכנים, ההרסניים והמורעלים של הדור הרביעי[59]. היינו
עדים לסימנים רבים לכך ב-15 השנים האחרונות בכל רחבי העולם. החטאים שגרמו למבול האוניברסאלי
הקדום היו בעיקר תועבות מיניות נגד הטבע, שאליהן החוטאים התמכרו, בתחילה עם
נשותיהם ובהמשך עם גברים אחרים ובעלי חיים, עד שבנקודה מסוימת, לפי המסורת, גם
בעלי החיים החלו לקיים יחסים לא עם בני מינם. רק מספר חיות מסוים שהתנגדו לכך והמשיכו
לנהוג בדרך הטבע נלקחו לתיבת נוח וניצלו.
גנומן 13:
מגדל בבל: החטא העיקרי בהקמת המגדל
היה הקמת מבנה "מדעי" לא למען ה', אלא לשם עשיית שם ליוצריו. חטאם היה
שימוש בידע (ידע תרבותי - "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים,
אֲחָדִים" (בראשית, י"א, 1) ומדעי כדי לבנות את המגדל) למטרות רעות.
עגל הזהב והדור הרביעי של הדיבר השני:
החטא העיקרי בבניית עגל הזהב היה "יצירה", גם דרך תיאולוגיות
"מתוחכמות" של חרטומי מצרים, של "אל מתווך" בין האל העליון (האין סופי) לעולם. זהו שורש מורעל מאחורי כל עבודות האלילים,
אבי ארבעה דורות אליליים, שבסופם זעם ה' ישמיד את כל האלילויות ושלוחותיהן בדור
הרביעי השנוא.
גנומן 14:
הדור השנוא של ממון: אנו יכולים להסתמך על דבריו של ישוע בכתבי הנצרות,
שלאדם לא יכולים להיות שני אדונים, ממון וה', כמקור אמיתי להתחלת תקופת דורות
ממון. לעיתים קרובות אנו מתייחסים לממון כאל השקרי ממון, וזאת בהתאם לשיעור הצדיק
חיים כי את 2000 השנים הראשונות בהיסטוריה אפיין חטא הזנות והניאוף, את 2000 השנים
הבאות חטא העבודה הזרה ואת 2000 השנים האחרונות (להשלמת שישה ימים, כלומר 6000
שנים היסטוריות לפני כניסת השבת) מאפיין חטא הממון, אהבת הכסף. שיא הדור השנוא של הממון הוא מטריאליזם מוחלט
ואהבת כסף, אליה הגיע הדור הרביעי, כשכל שאר החטאים נמצאים איתו יחד בדור זה.
גנומן 15:
כל 4 הסימנים חוזרים בשלמותם במהלך הדור הרביעי הסופי, כשהחטאים יושמדו לעד מעל
פני האדמה במהלך תקופת יום ה' הגדול והנורא בת 18 השנים. אלו הם חטאי התועבות
המיניות כנגד הטבע, חטאי דור המגדל החללי והמגדל הגנטי הגדול והחדש של המדענים,
חטאי "הבן-האל המתווך" וכל סוג אחר של אלילות ומיליוני חטאי הממון בדור
האחרון של ממון. 4 סימנים אלו יסייעו להבין את הקטגוריות השנואות העיקריות של הדור
הרביעי, שבהן כלולים כל שאר החטאים. נגד 4 קטגוריות אלו מלמד החוק החדש של הגאולה
השלמה את האנושות לאהוב ולכבד את הטבע, תוך הבנה מה אסור ומה מותר. הוא מסביר את
חטאי המדענים כדי להציל את מה שניתן להציל. הוא מסביר את האמונה המונותיאיסטית
האמיתית ומגנה כל רמה של עבודת אלילים. הוא מלמד את העמדות הנכונות ביחס להתנהגות
הגשמית, כדי שאנשים ידעו כיצד להתקדש, אפילו בעניינים הארציים, ולא יילכדו במלכודות
הרבות של ממון.
גנומן 16:
להלן דוגמא לקטגוריה של עגל הזהב והדור הרביעי השנוא של הדיבר השני: חלום 260:
דניאל חלם (8 באוקטובר 1987, מילאנו) כי מישהו אמר לו שהוא מכיר את פרץ אך לא מכיר
את הדיבר השני. דניאל הוציא מכיסו פיסת נייר שעליה נכתב כביכול הדיבר השני, אך הוא
מצא בה רק את המילה: "לשונאי". באותו רגע רוח חזקה מאוד העיפה את הפתק
מידיו של דניאל, והחדר שבו הם עמדו השתנה, כשבמקום תקרה, מספר רב של כוכבים נראה
בשמים. דניאל החליט לומר את הדיבר השני בלב מילה במילה, ועם כל מילה שהגה, נראו
ברקים, נשמעו רעמים, וכוכבים החלו ליפול מכל כיוון, עד אשר נראה "גשם"
של כוכבים. אז הכל הפך חשוך ואי אפשר היה לראות דבר. דניאל הבין כי היה זה זעם ה'.
-
גנומן 17:
להלן סימן שאף אחד לא יוכל לחשוב כי הוא בטוח בדינו בתקופת הדין הנוראית או שהוא
לא צריך לפחד. גם אם מישהו אוחז בהגנה החדשה של הגאולה השלמה, הוא יישפט לפי
מעשיו, לפי אמונתו ולפי התחושות האמיתיות שבליבו. מי לא יפחד בשעת הדין הגדול של
אל שדי?! הדבר נאמר בספר עמוס: "הוֹי הַמִּתְאַוִּים, אֶת-יוֹם יְהוָה: לָמָּה-זֶּה
לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא-חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר" (עמוס, ה', 18). כך ביחס למי
שמאמין כי הוא יינצל מאחר שהוא מצוי מעל העונשים ובנוסף הוא נהנה מנפילת אחרים.
חלום 378: ג'יוזפה חלם (16 באוקטובר
1988, מילאנו) שפרץ אמר: "הסוס חייב לסגור את הפינה הרביעית. הדבר מסמל את
חותם השנה השישית. היא עדיין לא נסגרה, והסוס הוא היחיד שיכול לסגור אותה".
אז נעשה הסימן על ריבוע שצויר על האדמה. הסוס הלבן נכנס אל הריבוע וסגר את הפינה
הרביעית, תוך שהוא מעניק דרך להתחלת תקופת מלכות השמים. לאחר מכן הייתה רעידת אדמה
נוראית, וקול אמר: "יום ה' יהיה גדול ונורא עבור כולם". גם אוספיה נכחה.
-
גנומן 18:
יש גם סימנים על 10 המכות, או בדומה להן, החוזרות בדור הרביעי:
חלום 690: ג'יוזפה חלם (12 במאי 1990,
מילאנו) כי היה באפריקה. בטלוויזיה נאמר כי "יום ה' קרוב". אז ראה הוא
נמלים שאכלו כל דבר, עובדה שגרמה לאסונות. -
חלום 708: ג'יוזפה חלם (30 ביולי 1990,
מילאנו) כי הוא היה במקום "נורא", בבית עם אנשים לא מוכרים. הבהמות בו
טרפו כל דבר, כולל אנשים. ג'יוזפה ראה כי יצור לא אנושי גרם לכל זאת וכיוון את
הבהמות. הוא ניסה לעצרו אך ללא הצלחה. הוא ניסה גם לקללו אך ללא הועיל. אז החל
היצור לתקוף את ג'יוזפה במילים, אך ההגנה חסמה את פיו של היצור, שאמר בהמשך:
"אני מגיע במהלך יום ה', מאחר שאני מלאך של יום ה'". מכך ג'יוזפה הבין
כי אסור לו להתערב. בינתיים הטבע נכחד והאנשים מתו, מאחר שנאכלו על-ידי הבהמות. -
גנומן 19:
זוהי מכת החושך שחוזרת: חלום 737: ג'יוזפה חלם (6 באוגוסט 1991, מילאנו) כי הוא
היה בהרים עם קבוצת אנשים. אף אחד לא יכול היה להבין היכן הוא נמצא, מה שגרם לפחד
כללי. שמש או כוכבים לא נראו, שררה עלטה, והאוויר היה "נורא". הדבר
היחיד שהיה ניתן לעשות הוא ללכת ולא לעצור, אף על פי שאף אחד לא ידע מהו היעד.
ההרים היו "שבירים" מרעידות אדמה, והעולם חסר האור נשלט על-ידי כוחות
קודרים. בקבוצה קטנה זו של אנשים, עם זאת, היה אור אחד – אמונת ה', אף על פי שבשל
החשכה הפיזית הקשה, אף אחד לא יכול היה לראות את כפות רגליו. -
גנומן 20:
החלום הבא של יום ה' הגדול והנורא לא נזקק לפרשנות: חלום 744: ג'יוזפה חלם (14
בספטמבר 1990, מילאנו) כי הוא היה בסומבררו (סוברה – sovere), ורעמים חזקים נראו בהר, שרעד. הרעמים ביקעו את הסלעים, ששבריהם
נפלו על הבית. כל זאת הלך והתחזק, וג'יוזפה פחד. הוא הביט למטה ובחן את הנמלים.
בינתיים יצא משמיים רעש קצבי מדוד של תוף מרים, והנמלים החלו לדבר, באומרן:
"זהו ה' המציל". ג'יוזפה שמע אז קול היוצא מן הקירות ואומר: "זהו
ה' המציל". באותו אופן גם הציפורים שעפו למעלה, העצים, הצמחים, כדור הארץ
עצמו ורוחות המתים, שיצאו באותו רגע מהבית "מחייכות", אמרו: "זהו
ה' המציל". ג'יוזפה חש פחד עמוק, וכל הקולות ששמע הלכו והתחזקו. גם הרעם מן
ההר התחזק ואיתו קולות נפץ ופיצוח קבועים. ג'יוזפה יצא לגן ושכב על האדמה, אך מכל
כיוון המשיכו אנשים, עצים, בעלי חיים, כדור הארץ, השמים וכו' לומר: "זהו ה'
המציל", וההר הפך להיות אף יותר נפיץ. לבסוף הופיע כלב עם שתי עיניים אדומות
ומבט אכזרי, וגם הוא אמר: "זהו ה' המציל". -
גנומן 21:
בחלום הבא אנו רואים מלאכי חבלה של הדור הרביעי, המגיעים כדי להעניש את העולם על
כל החטאים נגד הטבע. מן המסרים הקודמים שהתקבלו נראה שהתקופה העיקרית של "מרד
הטבע" נגד עיוותי האנושות תתרחש ב-7 השנים שלפני התקופה הקשה בת 18 השנים,
ולכן מתחילת השנה ה-36 של הדור הרביעי (2018) ועד לסוף השנה ה-42 (2025).
חלום 749: ג'יוזפה חלם (29 בספטמבר
1991, מילאנו) כי היה בשמים והביט על צבאות מלאכים. כל צבא התחלק ליחידות בצבעים
שונים. ג'יוזפה היה מסוגל להבחין בין ה"צהובים" ל"כחולים".
לכל יחידה היה מנהיג, והמנהיגים הגיעו לג'יוזפה ואמרו: "קיבלנו כעת רשות לרדת
לאדמה כדי להגשים את כל מה שהוחלט עליו". מיד לאחר שהפסיקו לדבר, ג'יוזפה ראה
מלאכים יורדים לארץ כדי לתפוס "עמדות". היו אלו מלאכי חבלה הנקראים
משחיתים. חלק פנו לאדמה עצמה, ואחרים פנו לעצים ולמטעים. היו גם מלאכי רוח, אש
וים. המפקד של המלאכים ה"כחולים" פנה לג'יוזפה ואמר: "חיכינו לרגע
הזה זמן רב. כעת כשניתנה רשות, נרד ונצדיק את תפקידנו. אנו אלו היוצרים פאניקה
והפרעות נוראיות בעולם". לאחר הדברים הללו, ג'יוזפה ראה עמק גדול ובו
רכבת, שנסעה במהירות גבוהה, התנגשה ברכבת אחרת. אנשים רבים נכנסו מיד לפאניקה. -
מסר
הנוגע לחוצנים
גנומן 1:
חלום 313: דניאל חלם (4 באפריל 1988, מילאנו) שקרמין שאול היה שמח ונרגש מאוד, מאחר
שקיבל משימה חשובה של גילוי כוכבי לכת שונים בחלל. דניאל, עם חברים נוספים, החליטו
ללוותו במעבורת החלל. כשנסעו למקום בו ניצבה המעבורת, הם נעצרו להביט בכוכבים,
והשמים היו בהירים באופן מדהים. ברגע מסוים הם ראו כוכבים הנעים בכיוונים רבים.
דניאל, קרמין שאול וג'יוזפה נדהמו מן המראה הזה, וככל שהדקות נקפו הם ראו יותר
ויותר תנועות כוכביות עד שקבוצות כוכבים שלמות נעו לכל כיוון. ואז, מאותן קבוצות
כוכבים רבות נוצרו גופים מתכתיים. דניאל הצביע על השמים ואמר: "ראו, אלו
עב"מים". מכונות המלחמה הללו נראו בחלל, ולאחר שטסו מעל לאזור הן החלו
לירות ופגעו תחילה במגרש חנייה מלא במכוניות. דניאל ניסה להזהיר את האנשים שמסביב,
אך כולם נותרו אדישים, כאילו דבר לא קרה. הוא נפצע 3 פעמים מן התקיפות, ומאחר שלא
היה חמוש, לא יכול היה להגן על עצמו. כשראה את ג'יוזפה וקרמין שאול מגנים על עצמם
ברובים, הוא גם נטל אחד. בתוך הבלבול הגדול, הם היחידים שהותקפו. דניאל, שרצה עוד
כדורים, קיבל את עצת ג'יוזפה ועלה על רכבת. על הרכבת הם ראו שהשמים מלאים במכונות
ה"גיהנומיות" האלה, ובשלב מסוים הבינו כי הם ביפן. לאחר מכן ראה דניאל
שהכל נרגע ושוב הבחין בקרמין שאול המתכונן לקדם את המשימה. -
גנומן 2:
המסר החדש של קרמין שאול היה של שגריר הכובכים. גם הסימן החדש הזה הוא חלק מן
הברית החדשה השלמה, מאחר שבדור הרביעי יתרחשו מלחמות בין שוכני כוכבים אחרים[60] לבין תושבי
כדור הארץ. אין ספק בכך לפי הסימנים הנבואיים החדשים. בהמשך, עם זאת, ישררו הפסקת
אש, הבנה הדדית ושלום.
טעמי הידע:
הצדיק חיים הסביר שהסיבה העיקרית למלחמות מסוג זה הן ההפרעות הנוראיות שנוצרו
על-ידי תכניות החלל כדוגמת "קולות לחלל". בחלל, הסביר המורה, הקולות
מתרחבים ויוצרים ויברציות, המפריעות לתושבים רבים ביקום. הדבר יגרום למתקפות כנגד
כדור הארץ מצד קורבנות התוקפנות האנושית. איזו זכות יש לתושבי כוכב הלכת ארץ
להפריע לחיי יצורים אחרים ביקום?!
הצדיק הנסתר חיים הסביר שבאופן כללי
היקום כולל כוכבים וכוכבי לכת, ומלא בתושבים מסוגים שונים.
חלום 356: פאולו חלם (10 באוגוסט 1988,
קהיר, מצרים) כי היה עם תלמידים במקלט במינרבינו (Minervino) בשל מלחמת כוכבים. חלליות של חוצנים היו בכל מקום ותקפו את כדור
הארץ. פרץ הניח על ידו של פאולו חפץ עגול ואמר לו כי עליו לצאת החוצה איתו. כולם
היו צריכים להגות את שם האל, אל שדי,
שוב ושוב. פאולו יצא החוצה עם החפץ, שהיה לו כוח למשוך את החוצנים. על-ידי הרג
החוצן הראשון, הצליח הוא להרוג את השאר. -
הצדיק חיים הסביר שלבסוף האנושות תנצח
את פלישת צבאות החייזרים. לבסוף האינטליגנציה האנושית תגבר. כל מי שמגיעים מכוכבים
אחרים, אולי אף שמבחינות מסוימות האינטליגנציה שלהם גבוהה מזו האנושית, הרי שהיא
"בכיוון אחד". הם אינם ניחנים בגמישות האינטליגנציה האנושית. הם לא
נבראו ב"צלם" כל הבריאה כאדם, אלא, כמלאכים, יש להם דרגה אחת שאליה הם
משתייכים. לפיכך האדם יצליח להבין את היתרונות והחסרונות שלהם. תושבי כוכבים אחרים
הם בעלי צורות רבות ביחס למקום ממנו הם מגיעים, אך באף מקרה לא מדובר בצורת בני
אדם וחוה.
חלום 441: דבורה חלמה (3 בינואר 1989,
מילאנו) ששמעון (רוברטו לופאנו) היה בדירתה וכתב משהו. דבורה הבינה שבפרוזדור היו
חוצנים שחיכו לרשות לדבר עם פרץ. שמעון העביר את הלילה שם על מנת לקיים את הסימן
בבוקר שאחרי. פרץ ושמעון היו צריכים להעביר את הלילה ללא שינה. -
גנומן 3:
חלום 692: פאולו חלם (15 במאי 1990, באר שבע) כי היה עם פרץ ושרה פודו (מרקוס) בישראל.
הם הביטו על תרגילים מתקדמים טכנולוגית של חיל האוויר הישראלי, שהיו מדהימים
לצפייה. אז החלה פלישה של חוצנים ופאניקה נפלה על האנשים, שפחדו מאוד מן המצב הקשה
וחיפשו מקום בטוח. לאורך הדרך פגשו פרץ, פאולו ושרה מספר חוצנים וחשבו על הנורא
מכל, אך החוצנים דווקא בירכו אותם בצורה ידידותית. בהמשך שהו הם מתחת לאדמה ועלו
במדרגות אבן רבות שהובילו ליציאה. כשיצאו החוצה, הם ראו "עולם חדש".
השמים היו נפלאים בצבע עז, השמש האירה ברוגע, האדמה הייתה אדומה וכל מקום היה
מבושם משלום. פרץ, שרה ופאולו נדהמו לראות את השינוי הגדול והבינו שה' חידש את
השמים ואת הארץ[61]. -
נראה כי חלום זה מתייחס לתקופה האחרונה
מן התקופות הקשות (2034-2043) ובייחוד לכניסה אל 5 השנים האחרונות של הדור הרביעי.
אנו יכולים גם להבין שהכוונות של החוצנים הללו לא מלחמתיות. הם יכולים אף להפוך
לחברים. הסיבה של המלחמות הקודמות היא, כמוסבר, בשל ההפרעות הקשות שנוצרו על ידי
האנושות במסגרת חקר החלל.
גנומן 4:
ג'יוזפה חלם (23 באפריל 1991, מילאנו) כי חוצנים הגיעו מהחלל. אחד מהם אמר לג'יוזפה
ברצינות רבה: "האנושות מפריעה לנו, ואם זה לא ייעצר, ניאלץ להתערב בקרוב
מאוד"[62].
-
גנומן 5:
מתוך "יומן החמור אוכל לחם":
כעבור שעתיים הערתי את שאול ושאלתי אותו
אם הוא יכול להסיע אותי לפירמידות.
בדרך לפירמידות בברשיה ראינו ענק. לפחות
לנו הוא נראה גבוה מאוד, חסון ורחב, כשהבטנו בו מאחור. הוא נראה לנו כצאצא של עוג
מלך הבשן.
אמרתי לשאול כי הסימן הקרוב בפירמידות
הוא גדול. הסוס האדום נדהם מפרשנותי.
כשירדתי ממכוניתו של שאול באתר
הפירמידות, גיליתי כי היו חוצנים בכל האזור – זכרים ונקבות. הם היו אלפים, ולכולם
הייתה צורת גוף שונה (לחלק היה ראש גדול עם שתי עיניים). הבטתי על אחד מהם ונראה
כי הוא לובש חליפת חלל, אך למעשה לא הייתה זו חליפה של ממש אלא היא הייתה חלק
מגופו. אם היו מסירים אותה, ייתכן שגופו היה מתפרק. לא קראתי להם או ביקשתי מהם
להתקרב כדי ללמוד אותם טוב יותר, אלא שמחתי להביט בהם מרחוק (ראו את השיחה להלן עם
צדק, החוצן הענק שישב על סלע ענק בין הפירמידות).
בדרך חזרה אמרתי לסוס האדום: "היה
זה סימן חד פעמי. הוא לא קרה לפני כן ולא יקרה יותר לעולם. הוא בא לייסד דבר שלא
היה קיים בעבר, אך כאשר הוא ייווסד, הוא יחזיק מעמד לעד. סימן זה הגיע כדי
לייסד "קיצור דרך" בין הכוכבים לבין הארץ שלא היה קיים קודם, ולכן הוא
קשור לסימן כוכב השביט וכוכב צדק.
לעולם לא הייתה האנושות קרובה כל כך
לכוכבים, תוך שהיא עוקבת אחר כוכבים רחוקים ככוכב צדק על מסכי הטלוויזיה. צדק
התקרב לכדור הארץ. הוא נוגע בו.
חלק מן החוצנים היו מצדק. ראיתי אחד
מהם. הוא היה בגובה של כ-
הוא הביט בי, לכד את עיני ומסר לי מסר.
הבנתי ממנו את הבשורות של "האפיק המקוצר" החדש. היו עוד חוצנים, אך
התרכזתי בו כדי לזכור את הבשורה.
הוא יצג את כוכב צדק (אני מבין זאת כעת)
ולכן הוא ישב כשופט. תושבי הכוכב דומים לשופטים, ויש בהם חכמה מאוזנת מאוד. לפיכך,
אינטליגנציה צודקת יורדת כעת לאדמה.
הגואל חיים מראה לנו ומלמד אותנו, מאחר
שהוא מורה הגאולה השלמה האוניברסאלית. הוא מלמד אותנו כעת את סימני צדק, דרך סימן
כוכב צדק.
השופט מכוכב צדק התיישב, מאחר שאנו
חייבים לדעת שצדק צריך לשרות על הארץ. העולם לא יהיה עוד כפי שהיה. שלב הצדק החדש
לא היה כאן לפני.
גודלו של האיש מכוכב צדק היה כמובן
ענקי, גם אם ניתן להבין שביחס לאנשי צדק הוא היה נורמאלי. כאשר אדם מצדק מגיע לארץ
ויושב בה, הוא מביא עימו את מימדיו לספרת המידות הארציות. עובדה זו נושאת עמה
משמעויות חדשות עבור הגאולה השלמה.
עלינו לשאול תחילה בהתייחס לצדק החדש
שיורד לעולם: האם מוסדות הצדק הם חדשים בתקופת הגאולה השלמה?
התשובה לכך היא "לא" מוחלט.
מוסדות הצדק נוסדו בתורה ובמסורת ישראל. כפי שהוסבר בחוק החדש, יישום שינויי הצדק
מתבצע לפי תנאי המקום והזמן, וללא ביטול עקרונות הצדק שמהם נובע היישום החדש.
הצדק החדש, עם זאת, מתקבל במונחי הצגת
הצדק האלוהי לעולם.
הסימנים הגיעו ונראים בעולם כולו. כולם
ניסו לפרשם ככל שניתן, אך ברור כי רק החמור של הגואל האחרון חיים הוא פשוט מספיק
להבין את משמעותם. הי-הא!
אם כוכב השביט תשע, מספר האמת, מתנגש
בכוכב צדק, הצדק יחל להיכנס בתשעה באב, עם 21 רסיסים, 3 פעמים 7 (מספר הקדושה
ו"אהיה" בגימטרייה), בשנה
ה-12 של הסימנים, תחת סימן תחיית הגואל האחרון, חיים, ובמחזור שבעת הימים, הקושר
את כל שאר השביעיות (אני גם השלמתי בראש חודש מנחם אב, ברוך השם, את יום הולדתי
ה-49 (7 פעמים 7)) ומקבל את השם שומאכר-לוי. האין זה פשוט מספיק להבין שאנו עומדים
לפני סימן עצום מבורא היקום?
מה שהיה חסר הוא הנדיבות, הן בעוצמה והן
בתוכן, ביישום הצדק על האדמה. חוש הצדק יגדל מאוד בעוצמה ובתוכן בתקופה הבאה של
הדור הרביעי.
חוש הצדק בעולם יהיה האמת שתצמח מן
האדמה ותפגוש בצדק האלוהי החדש היורד מה' אלוהינו.
שלחתי את שאול מטה בדרך העפר לצד
הפירמידות כדי לחפש סימנים, בעוד אני, עם מטה הנביא, נעמדתי על גזע עץ חתוך, שעליו
היה מעיין מים. שוב התרכזתי במעגלים הנבואיים. אז הביט אלי הענק מכוכב צדק עם עינו
הימנית והעניק לי מסרים, שאני מנסה כעת לקבל ולהבין.
הרשו לשופט מכוכב צדק לחזור ולדבר, וגם
אם קולו יהיה רועם, אני מוגן באוהלי מכל נזק לאוזניי.
"הו, חמור נבואי, העומד על מעגל
המעיין. הצדק ירד לעולם. אני יושב על סלע ושולח לך את עיני הימנית כמתנה מכוכב
צדק!
"הבט על אלו מן הכוכבים האחרים,
צורותיהם פחות אנושיות מצורתי שלי, מאחר שאני הקרוב יותר לאדם. יצורינו אינם
נקראים אנשים אלא "ישויות הצדק". לכל אחד מאיתנו יש חלק צודק, שסביבו
הוא נוצר. אנו גדלים לגובה ונהנים כשהצדק שולט על כדור הארץ, מאחר שרק אנשים
יכולים להיות בעלי בחירה חופשית, שעושה את הצדק לכה אהוב בפני הבורא.
"לכן חיכינו לרגע הזה, רגע שאנו
יודעים מן המסורת שיגיע. מהופעת כוכב אברהם אנו יודעים שהוא יבוא. אני בעצמי בן
5000 שנה ונולדתי מעט לאחר המבול. עם זאת איני בן אנוש, וקשה לדמיין כיצד נראה
עולמי: השנים כאן ארוכות, תנועותינו איטיות כשכל תנועה היא תוצאה של צדק, שלאורו
אנו הולכים. כל אחד לפי היבט הצדק שממנו הוא עשוי. עינינו גדולות, כאשר הצדק נובע
מן האדמה, הואיל ואנו יכולים לראות מראות נפלאים של עבודת הבורא ביקום, וזוהי ההנאה
הגדולה של חיינו, אשר עבורה אנו קיימים.
"ליבותינו פועמים בקצב תנועת
הכוכבים, ולכן איננו מתים. גופינו קשים ועבים, אך גם גמישים כחמר, שאינו יודע
פגמים או חולשות. גופנו עשוי מאדמת כוכב צדק, והמזון שלנו מורכב מצמחי הכוכב.
הפסולת שלנו נשרפת על פני הכוכב שלנו, ואפרו מדשן את האדמה. בדרך כלל יש לנו בת
זוג אחת, אך לעיתים יותר מאחת בשל העבודה שיש לבצע. שום דבר אינו מחוץ לצדק
בכוכבנו.
"בלתי אפשרי מבחינתך להבין מה
כוללת עבודתנו, אך אתם יכולים לקרוא לה: "בנייה בהתאם לכוכבים.
"התרסקויות 21 רסיסי כוכבי השביט
הן בסימן הכפול, מאחר שפגעו בפני הכוכב ו"נענעו" אותו במעבר למסלולו
הבא. הזעזועים יתרחשו גם על פני כדור הארץ, נגד מי שישתמש בשם הצדק לשיפור מצבו
האישי, נגד מוסדות לא צודקים שייקרעו לגזרים, ונגד אנשים שביצעו מעשים לא צודקים
כלפי אחרים ויקבלו את מה שמגיע להם בעקבות מה שעוללו לקורבנותיהם. לעומתם, מי
שישמרו על הצדק וישיגו עוצמה ומהות באהבתם את הצדק, גופם יתחזק.
"הענקתי לך את עיני הימנית, כדי
שתביט לצד שמאל ועדיין תישאר מאוזן וכדי שלא תתרגז במהרה בשל הרוע שראית. בעזרת
העין הימנית הגדולה שהענקתי לך, תוכל להביט לצד שמאל וללמוד אותו מבלי לאבד את
היציבות בשל כעס או קנאה. זכור את סימן העין הימנית הגדולה, והוא יאפשר לך להתעמק
בעניינים ככל שתרצה, מבלי לסגת מאיזון צודק.
"גובהי אינו כ-
אני, החמור, רק רוצה להזכיר לכם שבסימן
הכוכבים של הגאולה השלמה, המורה חיים פתח עבורנו את ספר הכוכבים, לימד אותנו
סימנים כוכביים של הדור הרביעי והדריך אותנו בנוגע לבשורה החדשה של הכוכב המשיחי.
הגואל האחרון הוא גם מורה הכוכבים של הגאולה, לכן יש סימנים בשמים (כסימן שאנו
היינו עדים לו בקלאבריה במהלך השנה השישית, או כסימנים שכולם עדים לו, כמו סימן זה
של צדק ורסיסי השביט), שהגואל שולח לנו ומסביר את משמעויותיהם באופן זה או אחר.
סימן הצדק האחרון והשינויים ההיסטוריים
והגאוליים הקשורים אליו מהווים יחד סימן גאולי משמעותי, שבו המורה חיים מלמד אותנו
את הצדק האלוהי החדש כדי שיופץ בעולם.
כחמור בעל כוונות טובות אני אומר לכם לא
להתרגש מהגשמת המונח שהאיסיים השתמשו בו, מורה הצדק. גם סימן זה היה חלק מן
הסימנים ההתחלתיים שהתקבלו בבית הספר, והגיע במשמעותו השלמה דרך הסימנים השלמים של
הגאולה השלמה. אפשרו לכל חמור לנעור, אלא אם הוא מבין באופן מושלם את מה שאמרתי.
הי-הא! הי-הא!
הגואל האחרון המלמד צדק הוא גם מורה לב
ישראל. זאת הואיל וכל התורה היא צדק אלוהי, והתורה הוענקה לישראל. כשעם ישראל ממלא
את צדק התורה, הוא משמש כלב צדק לעולם. לב ישראל הוא ישראל הגדולה והאמיתית ולא
הטריטוריה. לב ישראל הוא האמונה האמיתית באלוהי ישראל, כשכל האנושות יכולה להתקבץ
סביב אמונה זו אם היא זכאית לכך תוך אהבת הצדק וההליכה במסגרתו. לפיכך בגאולה
השלמה כולם זקוקים לשיעורי המורה חיים. אמן.
בפירמידות שאול לא הבחין בחוצנים, אך
הוא ראה סימן שהתבצע על-ידי חייזר והיה שמח מכך. -
גנומן 6: ג'יוזפה חלם (18
בנובמבר 1989, מילאנו) כי נכח במרפסת ביתו עם אדם שחור בשם רוברט. ג'יוזפה ראה
בשמים עב"מ שנעלם, ואז הופיע הירח, קרוב מאוד לאדמה. לפתע זז הירח ממקומו
ושינה כיוון, וכל החלל שמעל כדור הארץ נראה עולה בלהבות. ג'יוזפה אמר: "תתרחש
התנגשות בין שני כוכבי לכת[63] ובין כדור הארץ (והוא ראה את
ההתנגשות). רק השם יתברך יציל אותנו". אז ראה הוא המון אדם על הארץ במקום
מגודר. רבים מהם פחדו, וקול משמים אמר: "האיש שהינו בעל אמונה יינצל".
דבורה הופיעה ואמרה: "יהיו עשרה ימים של אור באותה התקופה". מראה האור
הגדול של האש האיר את כדור הארץ. -
מסר לחוצנים
חלום של ג'יוזפה והמענה שלי לבני ארבעת כוכבי הלכת
(או הכוכבים)
פרק 1
צעד 1: שבת בערב: ג'יוזפה פה והוא כתב את חלומו
מיום רביעי:
בחלום ראיתי יצורים מעולמות אחרים, ייתכן שארבעה
עולמות, שהתאחדו. עליהם היה האור של הדג הגדול לוויתן. בעקבות אור זה יצורים אלו
חיפשו את כדור הארץ, הואיל והם גילו את המידע אודות התגלות ה' לעם ישראל על הארץ.
לפיכך הם רצו להבין לעומק את אותה ההתגלות על הר סיני ואת היסטוריית הגאולה, מאחר
שאלו השלימו את ההיסטוריה שלהם. בעולמות שלהם, ה' התגלה דרך הכרת הכוכבים, כשהקשר
היחיד עם הארץ היה זה של הדג הגדול לוויתן. זאת כי הוא שלח להם אזכורים אודות
התגלות ה' במסגרתה דיבר הוא ישירות עם בני האדם.
צעד 2: חכמת אותם חוצנים התהוותה דרך הכרת
המזלות שלהם. עולמות אלו חיים בשלום ביניהם, אך יש להם שאלות רבות.
חוצנים, חפשו כוכב תכלת, שבו מסתובב עולם עם מים
רבים יותר מיבשות, ושעליו חיים יצורים, ותמצאו את מקור האמת לבורא הגדול של היקום.
הגיעו כאשר בעולם הזה יהיה שלום בכל ארבע פינותיו וההרמוניה השמימית תשלוט בו,
בעולם התכלת, החי.
צעד 3: החוצנים הם "אנושיים" ההולכים
על הארץ כשראשם מופנה מעלה. הדג הגדול מדריך אותם כדי להגיע לעולמנו.
דעו כי לכם יש שכל נעלה יותר על בני האדם, אך ה'
העניק לאדם לב לקבל בשכלו את הבנתכם. -
צעד 4: אני אספר משהו למי שחי על כוכבים אחרים,
כפי שראה ג'יוזפה בחלומו. לחייזרים הייתה הזכות להתקשר עם הדג הגדול לוויתן של
הגלקסיה שלנו. ג'יוזפה, כאן, ביצע סימן של קישור איתם על מזבח הלווייתנית.
צעד 5: לפיכך אוסיף להם ידע. מקור האמת, בורא
היקום, ישתבח שמו, בחר את הכוכב שלנו, העולם התכול, מכל שאר העולמות הכוכביים, ועל
כן גם מכל יושבי היקום.
צעד 6: זוהי דרך ה' אלוהינו לבחור כרצונו. הוא
אל הבחירה והוא בחר את העולם התכול כדי לאפשר ליצורים שבו לקבל מידה מסוימת של
בחירה חופשית. בחירה חופשית זו היא המתנה הגדולה ביותר שניתן לדמיין והיא המבדילה
בין בני האדם לשאר היצורים שקיימים.
צעד 7: כל הבריות והיצורים שברא ה' נבראו על ידי
בחירתו החופשית. מלבד הבורא עצמו, אף בריה לא "חייבת" להתקיים. ה',
בבחירתו החופשית המוחלטת, קבע את הצורה ואת המהות של כל דבר.
צעד 8: והוא אשר קבע עולם של יצורים אנושיים
שיקבלו דרגה מסוימת של בחירה חופשית, דרגה שכמובן אינה זהה לזו של הבורא ישתבח אלא
מתאימה לדרגת האדם, כזו שדרשה תכנית ייחודית במסגרתה יוכל הוא להשתמש בבחירה
החופשית בעולמו.
צעד 9: לכם, יצורי כוכבים אחרים, למרות
האינטליגנציה העצומה שלכם, אין בחירה חופשית, בדומה למלאכי ה', שגם להם אין כלל
בחירה חופשית והם ממלאים את דרישות הבורא כפי שהן.
צעד 10: ההבדל הזה שבין בני האדם ובין שאר יצורי
היקום לא צריך להיות גורם לקנאה, ככתוב במסורת ישראל האמיתית: "אם אין כדמותי
בתחתונים הרי יש קנאה במעשה בראשית" (פירוש רש"י לבראשית א', כ"ו).
דהיינו: ביחס לכל דרגות הבריאה.
צעד 11: אף בעל חיים, לדוגמא, לא ירצה להתחלף ולהיות
מין אחר של בעל חיים, הואיל והוא מקנא ביצור אחר על האדמה. האריה
"מרוצה" מקיומו כאריה וגם ממעמדו כ"מלך" החיות. הכלב, עם זאת,
לא מקנא באריה, וגם לו יש יתרונות משלו ביחס לאריות.
צעד 12: אשר למלאכים, כל אחד מהם מושלם בצורתו
ובהגשמת משימתו ונעלה עקב קשרו לבורא, והם אינם מקנאים באנשים הנופלים מהם בכל
מובן של אי שלמות, טעויות וחטאים. כך הלאה בנוגע לכל יציר ה'.
צעד 13: העובדה שרק האדם, היצור שנבחר לקבל את
הבחירה החופשית, יכול לבחור גם במה שגורם לרע - כלפי עצמו או כלפי אחרים בפני ה',
הצריכה תכנית ייחודית ליצירת אדם במסגרת המתנה הגדולה של הבחירה החופשית. זאת
הואיל והדברים בעולמנו נוצרו באופן שונה מאוד ביחס לעולמות אחרים.
צעד 14: כל עולם מן העולמות הכוכביים קיבל
בוודאי תכנית מאת ה', ולכל כוכב יש אפיונים ייחודיים ביחס לשאר, אך באף אחד מן
העולמות הללו לא מתקיימת תכנית במסגרתה מעניק ה' ליצוריהם בחירה חופשית בין טוב
לרע. הרע קיים רק בעולמנו התכול.
צעד 15: איני יודע מה קורה בעולמות אחרים, אך
אני יודע שלתושבי אותם כוכבים יש כבר אינטליגנציה מובנית, כאינסטינקט הקובע את
צורת החיים, את ההיגיון ואת הרצונות. לפיכך כל "דרגה" של בחירה חופשית
היא רק בהקשר של אותו טבע אינסטינקטיבי, וההחלטות שמתקבלות הן ביחס לאותו הקשר.
צעד 16: ניקח כדוגמא את המלאכים שנמצאים מתחת
לעולמנו, הנקראים שדים. יש מתחתנו 7 עולמות, כאשר העולם הקרוב ביותר אלינו יש
לשדיו הזכות לעלות לעולמנו, בייחוד בלילה, כדי לבצע פעולות וליהנות בדרך שלהם.
באופן כללי יש ביניהם היררכיה נוקשה, כשכל שד מקבל רשות לפעול רק בהתאם לשד שאחראי
עליו.
צעד 17: ייתכן, עם זאת, שבהקשר מסוים שד אחד
יכול לרצות או לא לרצות לעלות בזמנים מסוימים או בנסיבות מסוימות לעולם, ושעצם
העלייה תלויה ברצונו. זוהי דוגמא ל"דרגת" בחירה חופשית מאוד מוגבלת,
שנמצאת תמיד בהקשר של אינסטינקט עצמי, והיא אינה בחירה שמשתייכת לקטגוריה של טוב
או רע.
צעד 18: אני לא מתיימר לדעת יותר. הצדיק חיים
הסביר לי, עם זאת, כי כך הוא גם ביחס לכוכבים אחרים, גם אם במקרים מסוימים
האינטליגנציה של אותם יצורים גבוהה יותר מזו של בני האדם. אין להם היכולת לבחור
בין טוב לרע.
צעד 19: אני שמח מאוד בעקבות חלומו של ג'יוזפה,
מאחר שהוא מגלה את העובדה שאתם, יושבי כוכבים נבחרים רבים, מכירים את הדג הגדול של
הגלקסיה שלנו, לוויתן, ושהמקור לאמת התגלה על ידי הבורא בהתגלות התורה הקדושה בהר
סיני. כעת, ורק ה' יודע אחרי כמה אלפי שנים, הגיע הזמן עבורכם להתעניין יותר במקור
זה.
צעד 20: אני נבחרתי על ידי המורה חיים, הגואל
השלישי של האנושות, לבשר את הדברים החדשים שהתקבלו ב-25 השנים האחרונות, וביניהם
גם את 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. זאת מאחר שבדור זה אנו חייבים להכין
את הדרך לפיוס הגדול, לשלום האוניברסאלי הסופי, שיתקיים גם בכוכב הלכת התכול שלנו
וגם בינו לבין הכוכבים הנבחרים, על מנת ליצור בעתיד הרמוניה אוניברסאלית.
צעד 21: אתם בוודאי מעוניינים לדעת כעת יותר
אודות התגלות ה' ומקור האמת. ראשית כל הכרחי להסביר לכם את עניין תכנית ה' לתת
לאנשים את הבחירה החופשית. הצורה שבה נקבעה בעולמנו תכנית כזו של מתן בחירה חופשית
מוזכרת בתורה ובמסורת ישראל. ה' ברא את אדם, אבינו הראשון, וממנו יצר את חוה, אמנו
הראשונה.
צעד 22: התורה מספרת שאחרי שה' ברא את אדם וחוה,
הוא שם אותם בגן שהוכן עבורם. זה היה הגן של ההנאות והתענוגות, גן מבורך והרמוני.
ה' אפשר להם לא לעשות דבר מלבד לטפחו ולעבוד בו עבודות המתרכזות בטיפוח האדמה
והצמחים.
צעד 23: בגן ההנאות וההרמוניה היו צמחים ועצים
שניפקו פירות. ה' אמר לאדם וחוה כי הפירות מכל העצים הם המזון הטעים עבורם. רק מעץ
אחד הוא אסר עליהם לאכול ואמר כי הפרת ציוויו יוביל למוות. אני מעריך שהם עדיין לא
יכלו להעריך מהו המוות, אך הם ידעו כי לא מדובר בדבר טוב ואם יאכלו מן העץ הדבר
יפר את רצון ה' וכי די בקיום הציווי. אותו עץ נקרא עץ הדעת טוב ורע.
צעד 24: תכנית ה' לתת מתנה של בחירה חופשית דרשה
שהאדם יבחר את הבחירה החופשית בין רע לטוב. כדי לאפשר זאת לא הספיק רק ציווי ה'
שלא לאכול מן העץ, מאחר שבפעם בה ה' ציווה עליהם - הם קיימו את ציוויו. מדוע לאכול
אם ה' ציווה לא לאכול? לא חסרו פירות בעצים האחרים כדי להעדיפם על פני פירות העץ
האסור. לפיכך יש לדעת כי ה' יצר מלאך מיוחד למטרה זו - לפתות את האדם לעשות את מה
שאסור לו לעשות וללכת נגד ציווי ה'.
צעד 25: מלאך זה הוא מן המלאכים החזקים שיצר ה',
ובהקשר אחד הוא החזק שביניהם. הסיבה לחוזק גדול כל כך נובעת מכך שעל מנת שהבחירה
החופשית תהיה המתנה הגדולה ביותר שהעניק ה' לאדם, גם המלאך המהווה כוח נגד בעת
הבחירה החופשית חייב שיהיה לו משהו הדומה לבחירה החופשית של האדם. לפיכך יצר ה' את
השטן, ציווה עליו לפתות את האנשים ואמר לו: "אתה יכול להשתמש בכל אסטרטגיה
כדי למלא את תפקידך, רק אל תיגע בנשמת האדם (דהיינו: אין לך הזכות להרגו)".
היבט זה של המלאך המפתה של "שימוש בכל אסטרטגיה" מייצג היקף רחב של
"בחירה חופשית", והוא אינו קיים אצל אף מלאך אחר. השטן הוא מלאך, אך
בניגוד למלאכים אחרים שנמצאים למעלה, תכנית ה' חייבה כי השטן יקבל דרגת מציאות
בעולם בהקשר לגן.
צעד 26: בשל כך ברא ה' את אחד מבעלי החיים של
הגן עם אינסטינקט של שכל ושל ערמה, וגם עם קנאה וכוונות רעות של "לנצח"
אחרים כדי להיראות מנצח. בעל חיים זה הוא הנחש, אך רק מאוחר יותר נהיה הוא הנחש
הזוחל על הארץ המוכר כיום. בתחילה הוא היה הולך על שניים, צבעיו היו מגוונים ויפים
והוא היה מדבר באינטליגנציה רבה. התורה לא אומרת זאת מפורשות, אך הנחש, בהיותו
אינטליגנט וסקרן לדעת דברים, שמע על עץ הדעת טוב ורע האסור ואכל את פריו. בעקבות
כך יכול היה הוא לדעת כיצד להשתמש באינסטינקט שלו ביחס לעשיית טוב ורע ממש.
צעד 27: לא בכדי הנחש היה זה ש"נבחר"
להיות בעל החיים שישחק תפקיד בתוכנית השטן, המלאך המפתה, לגרום לאדם לחטוא. התורה
אומרת שהנחש היה הערום מכל חיות הגן. מדוע דווקא השתמשה התורה במילה ערום,
שמשמעותה כפולה? הרי כל בעלי החיים בגן היו למעשה ערומים (ללא בגדים, מלבד
ה"בגד" הטבעי שלהם). המשמעות לפיכך היא שהנחש היה "ערום מכל
עקרונות", "ערום מכל מוסר" ועל כן חכם כדי למצוא נימוקים להפרת
עקרונות ומוסר או במילים אחרות לבלבל את ההנמקות ואת העקרונות המוסריים. היה זה
בעל חיים מושלם עבור השטן להשתמש בו, והמלאך המפתה אכן ניצל אותו על מנת לבצע את
עבודתו - להפיל את האדם בספק, אשר יבלבל אותו ויגרום לו לטעות במסגרת הבחירה
החופשית.
צעד 28: באופן זה נכנס השטן אל הנחש שאכל מעץ
הדעת, ויחד תכננו שניהם אסטרטגיה להפיל את האדם. ניתן להסיק שהם עבדו יחד גם מאחר
שלאחר מכן אנו רואים שהנחש נענש בכך שיצטרך לזחול על גחונו ויהפוך לבעל חיים ארסי
ובאופן כללי שנוא על כולם. אם הנחש היה השטן (כפי שרבים סבורים) מדוע להענישו? הרי
הוא עשה רק את תפקידו כמפתה. עם זאת השטן והנחש הם שניים ולא אחד. השטן, כמלאך, לא
נענש, אלא להפך - לאחר שמילא את משימתו וגרם לאדם ליפול, הוא רקד משמחה בשל
הצלחתו. הנחש, לעומתו, השתמש בעורמתו כדי לבצע רע ואף היה שמח להקשיב לשטן ולפעול
נגד הבריה הנבחרת עד לנפילתה. הנחש לא נצטווה לעשות זאת ועל כן הוא נענש. הוא
השתמש בטעם האינטליגנציה הטבעית שלו להפיל את האדם.
צעד 29: עבורכם, בני הכוכבים, דברים אלו יכולים
להישמע מוזרים, ובוודאות תצטרכו להתבונן בהם כדי להבינם היטב. שום דבר דומה לא קרה
לכם, הואיל ולכם אין אפשרות לבחור בין רע לטוב. למעשה, האדם נאלץ ליפול אחרת הוא
לא היה יכול להבין מהו הרע, מאחר שלא הייתה לו בחירה חופשית. היה צורך בצד מתנגד
וכן בנפילה. לא קל להבין מדוע העניין נראה כסתירה. מצד אחד הייתה צריכה לקרות
הנפילה, ומצד שני ה' לא אילץ את האדם ואשתו לחטוא. הם הרי יכלו לא לאכול מן הפרי
האסור, הייתה להם אפשרות בחירה, אך למעשה, בכך שניתנה האפשרות לגבש אסטרטגיה נגדם,
הסוף לא היה יכול אחר, אלא של נפילה.
צעד 30: זו הסיבה לפיה אדם וחוה היו בתחילה
פשוטים ולא הכירו את הרע, בעוד שלשטן ולנחש היו כבר מודעות לטוב ולרע. מזון השטן
היה ידיעת הרע, והנחש הערום העדיף את אותו המזון. האדם, לעומתם, הכיר רק את הטוב
ולא את הרע. מי ינצח? הערום או פשוט הלב? הערום יכול היה לדבר אל לב האדם הפשוט
ולבלבל את פשטותו. כך היה, למרבה הצער, בכל ההיסטוריה עד ימינו. בתחילת עולמנו
התכול הכול היה אמיתי: הבחירה החופשית של האדם, גם אם עדיין לא בחירה שלמה, והצורך
שהאדם ייפול כדי להשיג את הדרגה השלמה של הבחירה החופשית. עצומה חכמת ה' יתברך
בתוכניתו להפיל את האדם כדי לגרום להתעלות האנושות.
פרק 2
צעד 1: אם נביט על הנפילה, האדם עצמו לא היה
נופל בפיתוי. מטבעו, האדם, אבינו הראשון, היה אומר בטהרת אמונתו: "ה' אמר לי
לא לאכול אז לא אוכל". האישה, עם זאת, חוה אמנו, גם אם הייתה היא מושלמת לפני
החטא, כללה היא בתוכה נטייה פחות מושלמת מזו של האדם. זו הסיבה שאדם נוצר ביד ה',
אשר לקח עפר מארבע פינות עולם ויצר את גופו (האדמה היא טהורה), בעוד חוה הייתה
"כלולה" בתחילה בבריאת האדם. מסיבות שונות החליט ה' כי לא טוב שיוותר
האדם לבדו, ועל כן החליט ליטול חלק מן האדם וליצור לו עזר חיצוני כנגדו. ה' הפיל
על האדם תרדמה ומצלע גופו יצר את אימנו, אישה יפיפייה, על מנת שיאהב אותה והיא
תאהב אותו וכדי שתסייע לו בעבודותיו.
צעד 2: חוה לא הייתה טהורה כאדם, דהיינו: גופה
לא נוצר היישר מן האדמה אלא מחלק בגופו של האדם, שבו הדם זורם ושתהליכים פנימיים
בו יכולים לערב טומאה, שיש לטהרה או לבטלה. ה' יתברך עשה זאת במיוחד כדי להכין את
האישה למצב בו תכיל היא עוברים בבטנה עד ליציאתם ממנה. ואכן משמעות המילה חוה היא
מתן חיים, כי חוה אמנו הייתה למעשה אם כל חי. האישה הייתה צריכה שורש פחות טהור על
מנת להיכנס להיריון ולבצע את הלידה, בהתאם למערכת הפנימית שה' תכנן בתוכה. בכל
אופן לפני החטא חוסר הטהרה הזה לא היה עניין שפגע בשלמותה של חוה אלא היה היבט
בחייה, שהעניק לאדם שלמות נעלה יותר, כזו שבאופן אחר הוא לא היה משיג.
צעד 3: גם בנוגע להתענגות מהנאות הגן, הייתה
חסרה לאדם האהבה המורגשת בלב לאדם אחר, לאישה, כזו שתאהב אותו ותסייע לו. האישה,
שמטבעה התאימה להיבטים ארציים רבים בחיים, נהנתה יותר ממנו. מאחר שנוצרה ממקום של
בשר ודם, הייתה לה חיוּת ארצית יותר מאשר לאדם. הרגש האנושי שעובר מאדם אחד למשנהו
היה חזק יותר אצל האישה הטבעית. ללא האישה, הגבר היה משתעמם לאחר זמן מה. אצלכם (החוצנים) הדברים שונים
וייתכן שלא קל לכם להבין את הגיוון הנשי. האישה, בכל אופן, הוסיפה טעם לבריאת
האדם. גם אבינו הראשון שמח בשמחה גדולה והצהיר: "זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם
מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ
לֻקְחָה-זֹּאת" (בראשית, ב', 23).
צעד 4: בל נשכח שכל זאת היה חלק מתכנית הבורא
להעמיד את שניהם אל מול הבחירה החופשית וליצור מצב שבו הנפילה קרובה. זו הסיבה
שהשניים לא היו מבינים באמת את הרע לולא נפלו. הטעם שניתן לאישה שירת את המטרה.
היא הייתה כבר מוכנה לטעום כל דבר טעים, ולכן הייתה גם יותר סקרנית ודברנית מן
האדם. הנחש לא פנה בשל כך לאדם, שהיה נוקשה ולא נוטה למעוד, או לפחות לא פנה אליו
ישירות. היה צורך באישה היפה והנבחרת, שהייתה סקרנית מכל דבר שהתהלך בגן כדי לראות
מה ההנאות שהוא מציע. הנחש הערמומי התייצב לפיכך בדיוק מול עץ הדעת טוב ורע.
צעד 5: גם הנחש היה יפה, כאמור, ועורר פליאה
במי שהביט בו. היה לו גם מבט "נבון" והוא ידע לדבר בדרכים מתוקות
ומשכנעות, במיוחד לאישה, שמטבעה משתכנעת יותר בקלות. סליחה על כל הפרטים הללו, בני
כוכבים אחרים, אך כל פרט בסיפור בא על מנת שתבינו טוב יותר את המצב המפליא שהבורא
יצר כדי להעניק את האפשרות לנפילה ההכרחית, שבעקבותיה יתוודע האדם לרע, כדי שלבסוף
יוכל לאחוז בבחירה חופשית מלאה בין טוב לרע. הרי ה' לא רצה שאדם וחוה יישארו בגן
עדן לתמיד, אלא תוכניתו הייתה ליצור עולם המיושב בעמים רבים, לא עם אחד שמוגבל
לגבולות הגן.
צעד 6: הכול היה למעשה שיעור גדול עבור הדורות
הבאים, לאפשר להם להבין את תכנית ה'. ה' יתברך ברא את האדם ויצר את האישה, הוא שם
אותם בגן ההנאות וציווה עליהם לעבדו ולשמרו. בגן שהו גם בעלי חיים ועצים נותני
פירות, כששני עצים היו ייחודיים: עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים. ה' לא רצה שהם יאכלו
מעץ החיים ושיחיו לנצח בגן. אם כך היה, הם היו חיים כעוברים ברחם האם. ה' רצה
שהאדם ייפתח את ידע הטוב שלו, כדי שיעריך טוב יותר את כל הטוב שנתן לו ה' ואת
המתנות הגדולות והנפלאות שהעניק לו.
צעד 7: אך על מנת להעריך את הטוב, האדם היה גם
צריך להכיר את ההיפך של הטוב, ככתוב: "וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן
לַחָכְמָה מִן-הַסִּכְלוּת--כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן-הַחֹשֶׁךְ" (קהלת, ב',
13). על כן ה' יצר גם את הנחש הערמומי עם יכולתו השטנית להפיל את האדם אל חושך
החטא ואל הבושה של אי הציות לדבר ה'. כל התוכנית הזו תוכננה רק בכוכב הלכת התכול
למטרת השגת הבחירה החופשית. אך לא רק, הבורא ישתבח רצה שלאדם יהיה שכל גמיש, כדי
שיגיע לאור ההבנה ולא רק אינטליגנציה מולדת, קבועה ותמידית כפי שיש למלאכים,
לכוכבים ולכל הבריות ביקום.
צעד 8: ה' לא יצר רק עץ דעת ואמר לאדם לא לאכול מפריו. עץ כזה היה
מעניק רק ידע של טוב. ה' רצה שהאדם יכיר גם את ההיפך של הטוב על מנת לבחור בהמשך
את בחירתו. לפיכך יצר הוא את עץ הדעת טוב ורע וציווה שלא לאכול ממנו. ברור כי רק
מאחר שפרי עץ זה היה שילוב של טוב ורע, ה' אסר על אכילה ממנו. ה' הוא טוב ולא רוצה
את הרע, הן עבור האדם והן עבור שאר בריותיו, אך הוא רצה, עם זאת, שהאדם יכיר את
הרע, כי ידע זה מייצג ידע אמיתי כשלעצמו, המשלים את הידע של הטוב. הידע צריך לאפשר
להבדיל בין דבר אחד למשנהו, ובשל הבחנה זו הכרחי למדוד ולהעריך את הצדדים הנוגעים
בדבר. ללא הרע וידע הרע לא ניתן היה להגיע לידע השלם.
צעד 9: הבושה, לדוגמא, יצגה ידע חשוב. מול ה'
אני מתבייש בשל קטנותי, מוגבלותי, אי שלמותי ובשל חסרונותיי. אם, לעומת זאת, אין
לי הדרכים לראות בתוכי מוגבלות וחוסר שלמות, לא אצליח לחוש את הבושה. אומרת התורה:
"וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא,
יִתְבֹּשָׁשׁוּ" (שם, 25). ואכן, לא היה להם ממה להתבייש. ה' יצר אותם ללא
בגדים. הם היו שמחים, מבורכים, כשטבעם הגברי והנשי לא השאירו ספק לזהותם. הם
התחבקו, התנשקו והזדווגו בתוך הגן מול בעלי חיים אחרים. לא היה בכך רע. רק אחרי
חטאם הם חשו בושה ואף פחד מול ה' בעקבות הפרת ציוויו ולכן הסתתרו מאחורי העצים
בחושבם שמחסה ימנע מה' לראותם. הם התביישו לא בשל היותם ללא בגדים אלא מאחר שחשו
חשופים ביחס לטוב הקודם, הם התערטלו מול מיקום האדם הנבחר והנעלה ביחס לכל שאר
הבריות. הם היו ערומים מזכות שהייתה להם לשמוע את ציווי ה'.
צעד 10: ה' דיבר איתם ושאל את אדם מדוע הוא
מתחבא. בכך לימד שיעור ראשון: אל תחשבו שניתן להסתתר מה'. ה' נמצא בכל מקום ורואה
הכול. היה לאדם וחוה ידע קודם על כך, אך הידע היה ללא ניגודים, ללא ניסיון במפגש
עם ה' כחוטאים, אחרי חטא, אחרי מעשה שה' ציווה לא לעשות. כעת הייתה זו עבורם
התנסות חדשה, מרה אבל אמיתית. מבלי לחוש חוטא ואשם מול ה', האדם לא היה מגיע לענווה
ההכרחית הנדרשת לכל ידיעה אמיתית של ה', ככתוב: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת
יְהוָה" (תהילים, קי"א, 10).
צעד 11: במצב המבורך אך העוברי הזה של בריאת
האדם, מושלמותו הייתה מביאה אותו למצב שבו הוא לא היה מכיר את מקומו, ולתחושה כי
הוא "אל קטן על הארץ". זו הייתה עוד סיבה לבריאת האישה. אדם לבדו על
הארץ, בחיר הבריאה המכובד על ידי כל היצורים, שאינו יכול למות, היה יכול ליפול,
באופן רצוני או שלא רצוני, לטעות של לראות עצמו שני רק לבורא עולם ולחשוב את עצמו
כאל קטן מושלם שנוצר על ידי האל הגדול שבשמים. לפני בריאת החטא, אדם לא חשב כלל על
הקטנות שלו או על האפשרות שייפול לדרגות נמוכות אם ייצא נגד רצון ה'.
צעד 12: אדם וחוה היו עירומים אך לא התביישו
בתחילה, מאחר שהם לא היו זקוקים לבגדים ארציים. הם חיו באור מבורך והרמוני שמילא
את הגן. זרמי הגן ירדו עליהם בדרכים נפלאות, כשאורות אלו היו יותר מבגדים. לאחר
החטא, האור התעמעם, והזרמים הכוכביים נפגעו. זו הסיבה שהם חשו ערומים והתביישו
במרירות בנוגע למה שהפסידו. הכול, עם זאת, היה הכרח כדי לחזק באדם את מידת הענווה.
מבחינת חוה היה הכרח זה אף חזק יותר וזאת, כאמור, בשל טבעה הנהנתן, המחפש טעמים
חדשים, הסקרן והדברן, שהיה גורם לה בקלות רבה יותר, ביחס לבעלה, לשכוח את מעמדה,
אישה שנוצרה מצלעו של אדם, ולהשמיט את מידת הענווה. לפיכך גם חוה, אף יותר מאדם,
אם לא הייתה נופלת וחיה רק בהתאם לטבע ששרר בתחילה, היא הייתה מחשיבה עצמה כאלה
קטנה, שחוסר ענוותה היה הופך לתכונה דומיננטית בה.
צעד 13: המילים המטעות של הנחש התעצבו דרך המפתח
של אותה מציאות. בעזרת טיעוניו הוא ניצל את איכויותיו הנשיות כדי לגרום לחוה
לטעות. הנחש ידע שחוה דברנית ולכן ביקש ממנה לספר לו מה אמר להם ה' בדיוק. מוכר
מאוד השקר הראשון בהיסטוריה שנטמן בדבריה, אשר הוסיפו את האיסור לגעת בעץ לאיסור
שלא לאכול ממנו. הרי ה' לא אסר לגעת בעץ או בפריו. אדם אמר: "זֹאת הַפַּעַם
עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית, ב', 23), אך כאשר חוה
הוסיפה את שתי המילים שסילפו את ציווי ה', הנחש חשב: 'זאת הפעם היא לחם מלחמי',
ובחביבות עם חיוך שמח הוא דחף אותה קרוב אל העץ על מנת שתיגע בו בלית ברירה.
צעד 14: "ראית?", צחק הנחש הערמומי,
"נגעת בעץ ולא קרה כלום. ראי שה' לא אמר את האמת! בדומה לכך גם אם תאכלי
מהפרי לא יקרה לך כל רע ולא תמותי כפי שנאמר לך". חוה התלהבה מן הדייקנות,
הבהירות והאינטליגנציה של מילות הנחש, ובינתיים, תוך שהיא קרובה יותר לעץ, היא
השתכרה מיופיו, מריחו, מן הרצון המעורר לטעום את פריו ומרגש האינטליגנציה יוצאת
דופן והמנטאלית שהוא הפיק. אין ספק שהעץ עורר אינטליגנציה, הואיל וקודם לכן חוה לא
חשה בבלבול כלשהו. הנחש הנבון לא אפשר לספק כלשהו לגרום לו לאבד הזדמנות. מ'ה'
אמר' ו'ה' לא אמר את האמת', הנחש הערמומי היה צריך למלא אותה בנימוק משכנע לפיו
לה' היה המניע האישי לצוות שלא לאכול את הפרי.
צעד 15: "ראי", הוא אמר לה, "עץ
זה נקרא עץ הדעת טוב ורע. ה' רוצה לשמור אתכם נמוך ללא ידיעת הדברים וללא היכולת
להבדיל בין טוב לרע ובין צודק ללא צודק. הוא יודע, עם זאת, שאם תאכלו מן הפרי,
עיניכם ייפקחו מן האינטליגנציה ותהיו כה' וכמלאכיו היכולים להבחין בין טוב לרע.
הוא רוצה לשמור אתכם למטה מבלי היכולת להגיע אל חכמתו. זו הסיבה לפיה הוא אמר לכם
לא לאכול מהפרי". חוה אמנו לא התנגדה. מדוע ה' רוצה למנוע ממנה ידע, שיכול
להרים אותה עד לשמים? בשל כך נטלה את הפרי ואכלה ממנו. הנחש צדק, עיני
האינטליגנציה שלה נפקחו מיד, והיא החלה לקלוט מהו הטוב ומהו הרע.
צעד 16: הטוב שכן בציות לציווי ה'. הרע שכן באי
ציות לציווי ה'. בשל כך חוה הבינה מיד כי היא נמצאת בצדו של הרע והחלה לפחד. היא
הבינה שה' ציווה לא לאכול מן העץ על מנת שלא ליטול חלק ברע. ה' אמר לפיכך את האמת
וגם שאר דבריו היו נכונים: "פֶּן-תְּמֻתוּן" (שם, ג', 3). היא נעצבה
והחלה לשנוא את הנחש שגרם לה ליפול, אם כי חלק מן השנאה התערבבה ברע. היא הייתה
צריכה להשתמש בשנאה כדי לשנוא בתוך תוכה את הרע ועל ידי כך לבערו מדמה שלה. דרך
האשמת הנחש, חוה המעיטה באשמתה ולא הביסה את הרע. היא שקלה שיקול שלא נבע מן הטוב
אלא ממניע אגואיסטי.
צעד 17: ניתן להביע את הצעד של חוה במונחים
פשוטים: 'כעת כשאכלתי מן הפרי האסור, אמות. בעלי, עם זאת, לא אכל ובהמשך יאכל מעץ
החיים ולכן יחיה לעד. אני אמות, ולו ייצור ה' חוה אחרת. איני מקבלת זאת. גם הוא
חייב לאכול מן הפרי כפי שעשיתי אני!'. בשל כך הלכה חוה אל אישהּ עם ענף בידה מתוך
כוונה להכותו אם לא יאכל גם הוא. אדם המסכן לא הכיר עד כה איומים שכוללים פגיעה
בו. הוא לא אכל עדיין מן הפרי ולא הכיר עדיין את הרע. מסכן, בשל פחדו הוא אכל מן
הפרי שחוה נתנה לו, וגם עיני האינטליגנציה שלו נפקחו. הוא הבין בעקבות כך שחטא
בגבולות ה' וירד בדרגה כמו מן השמים אל הארץ, ולכן גם התבייש מכך שהסיר מעליו את
טוב ה' שיצר עבורו.
צעד 18: הביטו, יצורים מכובדים מן הכוכבים, כמה
סיבוכים היו בבריאה של עולמנו, הכול כדי ללמד אותנו כיצד להשתמש לטובתנו בבחירה
החופשית וכדי להסביר לנו אודות הענווה. אני מניח שלא יהיה לכם קל להבין מדוע
בעולמנו התכול והיפה שולטים עדיין הסתירות, הניגודים והבלבולים הגדולים. הרע נכנס
לעולם האנושי שלי מן ההתחלה, וכעת, 5768 שנים מבריאת האדם, והעולם מלא ברע וברעות
מכל סוג, כששולטים בו המחלוקת וחיפוש הריקנות. כל זמן, עם זאת, שונה ממשנהו, ולא
בכדי אמרה התורה: "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" (דברים, ל"ב, 7).
לכן בכל דור יש דברים טובים ודברים רעים, כמו גם הלימוד להכיר בטוב וברע.
צעד 19: הטוב, בכל מקרה, מתבטא דרך פרטים
נבחרים, בעוד הרע מתבטא דרך מלכים טיראנים ושחצנים ודרך "כוהנים"
שמדריכים את הציבור לסטות מן הדרך הנכונה ממטרות אישיות. אם אנו מדברים על 5768
שנים מן הבריאה של אדם וחוה, אין לראות את החשבון הזה כחישוב מדויק, אך הוא עוזר
לנו להבין את זמני הדורות שחלפו מראשית ימי הגזע האנושי שלנו. התורה מסייעת לנו
לתחום את התקופות החשובות ביותר ולהכיר את הפרטים הנבחרים על ידי ה' כדי להבין את
התוכנית האלוהית להבאת עולמנו התכול אל גאולתו השלמה, תקופה בה תשלוט הכרת ה'
והדרכים האהובות על ידו, תקופות ארוכות שבהן ישלטו השלום, השלווה, הבריאות הטובה
והטוב באופן כללי. באותו הזמן הטבע, לאחר שעוות וחרג מגבולותיו, ישוב העולם התכול בהדרגה
לדמות לגן העדן המבורך ממנו גורשו אדם וחוה.
צעד 20: כעת אתם רוצים לדעת עוד, וזאת לאחר
ששמעתם אודות התגלות ה' בהר סיני לעם ה' הנבחר, כדי לקבל את ההתגלות הזו. הדג
הגדול שלנו, לוויתן, סיפר לכם עובדה זו וכעת, בזכות מורנו חיים, יש לי הרשות,
בעקבות חלום שקיבל ג'יוזפה מניגרסו, לסייע לכם לקבל תשובות, כפי שאני עושה עכשיו,
על מנת שתקבלו גם אתם דברים דרך חלומות. אנו מודרכים על ידי המורה חיים, שנבחר על
ידי ה' יתברך להיות הגואל השלישי הסופי לעולם, אשר מביא, מתחת לציווי האל האמיתי
היחיד, את הגאולה השלמה והגדולה לאנושות. הגואל חיים מלמד אותנו את כל החדשות
הנפלאות של הגאולה הסופית, שביניהן מצוי גם ספר הכוכבים, הספר שנתן ה' לאברהם
אבינו, לפני כ-4000 שנים.
צעד 21: באופן זה מלמד אותנו המורה חיים את
המסורת החדשה, שלא הייתה מוכרת עד כה בעולם, של הדג הגדול לוויתן, אשר בעזרת 13 מזלותיו
(שמותיהם הם חדשים ממש) עובד גם הוא למען הגאולה השלמה. זו הסיבה לפיה הקשר החדש
הזה בינינו התבצע בעזרת הדג הגדול לוויתן, המשמש כמתווך כוכבי של קשרינו. אתם
מגיעים משביל החלב, ולכן קשורים כמונו ללווייתן. קשה עבורכם להבין את הגמישות של
השכל האנושי, הואיל ואצלכם לא קיימים הניגודים והסטיות מדרכי החיים וההתנהגות.
ההבדלים ביניכם הם ליניאריים ואין להם קשר להבדלים שקיימים בעולמנו.
צעד 22: באשר להיסטוריה שלכם, איני יודע עליה או
עליכם דבר. אין לי ספק, עם זאת, שיש לכם היסטוריה והתפתחות משלכם. העובדה שכעת
הגיע ערוץ הקשר החדש בינינו, ושגם אתם רוצים לקבל טעם, צבע וגיוון לידע שלכם לטובת
הנאתכם בחיים, מוכיחה שגם לכם יש היסטוריה והתקדמות. לעולם שלנו יש היסטוריה משלו,
כשלכל עם, מבין העמים הרבים בו, יש היסטוריה משלו. התגלות ה' יתברך על הר סיני
הייתה בפני עם ישראל. התורה מספרת את סיפור הבריאה, תקופת נח והמבול האוניברסאלי,
מגדל בבל והתפשטות העמים. כאשר ההיסטוריה מגיעה לאברהם, דהיינו: לפני כ-4000 שנה,
ה' יתברך מתקשר איתו, מברך אותו ומבטיח לו כי הוא יהיה "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם"
(שם, י"ז, 5).
צעד 23: אברהם אבינו מייצג את התחלת תכנית ה'
להבאת העולם אל הגאולה, לה יש קשר למספר שלוש, כקשר הגאולה לשלושת אבות היסטוריית
הגאולה: אברהם, בנו יצחק ויעקב, בנו של יצחק. האב השלישי, יעקב, קיבל במהלך חייו
את השם ישראל, והוא אב עם ישראל, וכתוצאה מכך עם ישראל הם בני ישראל, נכדיו
הישירים של יצחק וניניו של אברהם. התורה מספרת אודות התקופות החשובות בחייהם,
וכיצד ברכת ה' לאברהם עברה ליצחק ומשם ליעקב, על מנת שיעביר אותה ל-12 בניו (לבסוף
מדובר ב-13, מאחר שאפרים ומנשה נספרים במקום אביהם יוסף בן אברהם). מבני יעקב
ישראל הופך לעם, עם של 13 שבטים.
צעד 24: בשל הרעב ששרר באותה תקופה, ירדו בני
יעקב למצרים ובה הם התרבו והפכו לעם גדול, כה גדול עד שהוא גרם למצרים לפחד ממנו.
המצרים חשבו על דרכים לעצור את התרבות עם ישראל ולבסוף גם הפכו אותם לעבדים. רק בני
שבט אחד בישראל, שבט לוי, לא הפכו לעבדים. משבט זה נבחר על ידי ה' משה בן עמרם
ויוכבד להיות הגואל הראשון של ישראל והמחוקק הגדול של ישראל. עדות דברי ה' יתברך
למשה רבנו היא זו שמובאת בחמשת הספרים של משה, אותם הוא קיבל מה' במשך 40 שנה
במדבר. בעיני ה' אף אחד לא היה עניו כמשה, ולפיכך הוא בחר בו לבצע את הגאולה
הראשונה ממצרים ולקבל את התורה הקדושה בהר סיני, הכתובה וזו שבעל פה.
צעד 25: היעד הראשי של התורה הקדושה הוא שבני
ישראל יגיעו אל הענווה. המטרות האחרות יכולות להיות מושגות באופן אמיתי ומתמשך אם
בני ישראל ילכו בענווה. דרך זו גורמת לאור גדול על בני ישראל, אשר יכולים לשמש
בעקבות כך ככוהנים לכל העמים. בני ישראל (למעשה כשתי חמישיות מהם, אלו שחיו באמונת
משה, שהיו עדים לניסים במצרים ולנס בים סוף) היו במצב מסוים של ענווה בפני ה'
יתברך, ובשל כך הם יכלו לקבל את התגלות ה' בהר סיני. באותם רגעים בהם דיבר ה'
אליהם, נשמות בני ישראל התקדשו בהתקדשות מאוד מרוממת, שלא חולפת עם הזמן.
צעד 26: בני האדם שהתברכו במתנה הגדולה של
האיזון המנטאלי המאפשר את הבחירה החופשית, הם גם מאוד מורכבים ביחס ליצורים אחרים
ביקום. מלאך ה' למשל הוא פשוט ביחס לאדם, כי למרות רוממות המלאך יש לו דרגה אחת
ותפקיד אחד. האדם, לעומתו, קלוע בין דרגות גבוהות ונמוכות, סיבה לכך שהוא נמצא
תמיד בקונפליקט עצמי. בכל פעם שהאדם רוצה להתעלות באמונתו ובקרבתו לה', הוא מוצא
עצמו בסיטואציות ומול כוחות שמצליחים לרוב להורידו מטה מאותה דרגה של זכות. זו
הסיבה שהוא צריך לזכור תמיד את סיפור גן העדן הארצי. בעולמנו התכול, השטן קיים
והוא שולח סוגים רבים מאוד של נחשים כדי להוריד את האנשים. זוהי עבודתו ואף אחד לא
יכול לפקפק ביכולתו ליישם את האסטרטגיות שלו. השטן קיים רק בעולם זה ולא בעולמות
אחרים ביקום. כמו כן הואיל ועבודתו היא לגרום לאדם לטעות ולסטות מציווי ה', רצונו
לעשות זאת לעם ישראל הוא אף גדול יותר ביחס לעמים אחרים, מאחר שהם מצווים בברית
התורה.
צעד 27: לצערנו אין בהקשר זה סיבות רבות לשמחה,
כי עם ישראל בתהליך הלימוד הארוך שלו טעה פעמים רבות, ובעיקר בענווה הנכונה
והאמיתית שהיה הוא צריך ללמוד ממשה רבנו. בשל כך התורה וכל המסורת הכתובה מספרות
על טעויות ישראל ועל כך שאיבדו את חסדם בפני ה', שבחר בהם מכל העמים על הארץ.
באופן זה חוזר הגן, כי נפילת אדם וחוה הייתה ממש בהקשר לעץ הדעת טוב ורע. התורה
הקדושה וכל מסורת ישראל מייצגות את הידע העצום, ידע שאינו ידוע ולא ניתן להשיגו
מחוץ להקשר של המסורת הקדושה. למרבה הצער חוזר תמיד המוטיב העצוב: לומדי התורה
ורוכשי הידע, במקום להרכין ראש בענוות משה, מרומים את עצמם, רוצים להרגיש חשובים
ביחס לאנשים אחרים ולחוש אינטליגנטיים יותר מאחרים ועל כן מציבים עצמם בחזית.
צעד 28: מי שעושה כך, במקום להגיע לענווה מגיע
ליהירות, ויהירות זו, למרבה הצער, גורמת לסטייה מכל הטוב שה' נתן. באופן זה משתחרר
זעם ה', ה' ישמרנו, ויוצאות גזרות נגד עם ישראל. ה' ידע זאת ועל כן ציווה לא לאכול
מן העץ, ויתר על כן, הוא רצה לבחור עם בין העמים כדי להעניק לו את חוק ה', את
המסורת האמיתית ואת המורה הגדול משה שיְלמד ענווה, האהובה על ידי ה'. עם זאת,
המלאך הגדול, השטן, לא ישן, וגם הוא מכיר את התורה כולה, ועל כן המתנה העצומה של
הבחירה החופשית היא גם חרב פיפיות עצומה. ה' יתברך ידע זאת ולכן עיצב תוכנית ארוכה
בת מאות שנים, כ-4000 שנה מתקופת אברהם, יצחק ויעקב, כדי להגיע לבגרות המרבית שבה
עם ישראל יוכל לקבל את גאולתו השלמה.
צעד 29: כדי לקבל את הגאולה השלמה יש שיקולים
היסטוריים רבים, שאליהם לא אכנס כאן. אומר עם זאת שהאדם, ביחס ליצורים אחרים
ביקום, הוא מורכב, ומאחר שבתוכו יש אלמנטים גבוהים מאוד כמו גם ארציים הדבר מסבך
את העניינים. זה נכון במיוחד ביחס לעם ישראל הואיל ובהתגלות בהר סיני, נפשות
הנוכחים התקדשו מאוד וראו את פתיחת הרקיעים של מעלה. ניתן אז לישראל כוח גדול יותר
כדי לעבוד את ה' וכדי לשמור על התורה הקדושה. גם שם, עם זאת, באה לידי ביטוי חרב
הפיפיות של הבחירה החופשית, והנחש הגדול לא איבד הזדמנות כדי לגרום לעם הנבחר
ליפול דווקא לאור האחריות שהוטלה עליו. ה"שכר" של הנחש גדול יותר כאשר
הוא מצליח להפיל את מי שמצווה בכל חוקי התורה.
צעד 30: למעשה, בבני ישראל היו וקיימים גם היום
אנשים טובים וענווים שלומדים תורה, אוחזים ביראת ה' נכונה ומפחדים מה' בכל מעשה
שהם עושים, מתנהגים בנימוס לזולת, אוהבים את הטוב ושונאים את הרע. עם זאת, יש גם
חרב פיפיות נוספת, שנוצרה מהיום בו התקדש העם כ"עם" במעמד הר סיני. היא
נקראת "ערבות הדדית". מסיבה זו לא קל לעם להתעלות, כי יש בתוכו גם כאלו
שסוטים מהדרך ומנמיכים את כולם. יתר על כן, ללא הזכאים שעובדים את ה' יום ולילה,
לא הייתה תקווה.
כעת הגיע זמן התקווה הגדולה, ועם ישראל ייוושע
ויקבל את הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים, כאשר מגאולת ישראל תופץ הישועה לכל
העמים. אז ישרור בעולם שלום, ייבנה בית המקדש השלישי הסופי בירושלים ובבאר שבע,
וכולם יחד יעבדו את האל היחיד, ה' יתברך. מחדשות אלו ומעבודת אל עולם אחד תופץ
הבשורה בהמשך גם לכל הכוכבים - כל אחד לפי תכונותיו, לפי ידעו ולפי הרגשתו. אמן
וכן יהי רצון.
מסר
חדש למוסלמים
סימנים הגיעו שוב כדי לכתוב מסר למוסלמים:
23 בדצמבר 2013: חלמתי[64] שהייתי בקבוצה,
כחיילים או כיחידה כלשהי, ובינינו היו יהודים, נוצרים ומוסלמים. מישהו אמר: "ראו,
אנו יהודים, נוצרים ומוסלמים, ועדיין אנו קבוצה מגובשת. כל אחד חש אחריות כלפי האחר.
מדוע יש הבדל בינינו?". עניתי לו, תוך חיזוק דבריו: "האמת היא שה' יצר כל
אחד מאיתנו עם חומר שמהותו נעלה מעל כל הבדל בין יהודי, נוצרי או מוסלמי". האווירה
הייתה מאוד מרוממת כאשר הסברתי זאת, ואותה "מהות נעלה" הורגשה. - -
האמת היא חשובה מאוד ומייצגת תפיסה הכרחית
לאיחוד האמיתי בינינו, אך לא רק תפיסה אלא אמת שאנו חייבים להפנים, ולא משנה עד כמה
קשה להשיגה. פיוס הלבבות האמיתי הדרוש לאמת זו עבר לקדמת הבמה, בהתאם למילים שקיבלנו
מן הגואל חיים: "אנו כולנו בשר אחד". חלום זה מרחיב את אותה התפיסה לדרגת
בריאתנו בידי אל שדי. המהות הכללית של נשמותינו כבני אדם היא באופן מהותי נעלה ביחס
לגישה הפרטנית של ראיית האדם כיהודי, כמוסלמי או כנוצרי. ההיסטוריה הראתה לנו את כל
ההבדלים. כעת הגיע הזמן לחזות את השוויון.
ההבדלים בינינו לא ייעלמו, הם כולם נוצרו
בתוכנו, בדמנו, בגנים שלנו, ב-DNA שלנו, כפי שאומרים כיום. מטרת "כולנו בשר אחד",
או קיומנו המשותף כמהות נעלה שמתעלה על הבדלים דתיים ותרבותיים, לא מגיעה כדי לבטל
את ההבדלים הללו אלא ללמד אותנו דרגה חדשה של השקפה אודות חיים ואנשים, והבנה כיצד
הבדלים אלו אינם סיבות לשנאה, לבוז או לזלזול. חשוב להדגיש גם כי ה' אינו רוצה שכולנו
נהיה מאותו סוג, מתרבות אחת, ונאמץ דרך חשיבה אחת. ברור כי ההבדלים עצמם אהובים על
ידו. האנשים עצמם שונים כולם האחד מן השני, ולכל אדם יש פנים משלו. זהו למעשה נס בריאה
של ה', שלעיתים לא שמים לב אליו.
העובדה שהתורה יועדה ליהודים והקוראן למוסלמים
לא מהווה בעיה בין המוסלמים ליהודים, כפי שקיבלתי לאחרונה בחלום:
הייתי בחנות של יהודי, ככל הנראה בעיר העתיקה
של באר שבע. בנקודה מסוימת המוסלמים הגיעו והחלו לחשוד בנוגע למה שאנו, היהודים, עשינו
ואמרנו. בעקבות כך נעמדתי ונשאתי נאום, שתוכן דבריו משולבים כאן במסר זה. שתי הנקודות
העיקריות היו שכולנו קשורים לאותה אמונה, היא האמונה באל חי אחד, ושה' נתן לנו את התורה
ולמוסלמים את הקוראן, ולכן לא צריך להיות קונפליקט בעניין זה. בינתיים העיתונאים הגיעו
ודיווחו על נאומי. - -
החלום[65] מזכיר לי סיפור
שקרה לצדיק חיים בקהיר. הוא היה יחד עם מוסלמי ונוצרי. המוסלמי אמר "אלחמד-לאללה",
הנוצרי אמר "גרס א-דיו" והמורה אמר: "ברוך השם". בנקודה מסוימת
אמר המוסלמי: "ראו, אנו כאן מוסלמי, יהודי ונוצרי, וכל אחד אומר: "ברוך השם"
בדרכו, אז מהו ההבדל ביננו?". הוא פנה אל המורה ואמר: "אתה יהודי, בן הדת
הוותיקה ביותר מבין שלוש הדתות. ענה על השאלה". המורה חיים ענה: "אני אסביר
זאת בדרכי. דמיינו אור גדול בוהק. אם תכסו אותו בכיסוי אדום, התוצאה תהיה שתראו אור
אדום. אם תכסו אותו בכיסוי צהוב, התוצאה תהיה שתראו אור צהוב. אם תכסו אותו בכיסוי
כחול, התוצאה תהיה שתראו אור כחול. אך שימו לב, האור הגדול הוא אחד ותמיד זהה. כלומר:
על אף שהיהודי רואה אותו, לדוגמא, בכיסוי כחול, המוסלמי בכיסוי אדום והנוצרי בכיסוי
צהוב, האור במהותו הוא זהה. אל שדי הוא אחד. גם המוסלמי וגם הנוצרי נהנו מהסבר זה,
והמוסלמי אמר: "אין ספק בכך. אתה יהודי, ויהודי היה דרוש לספק תשובה כזו".
בעתיד יהיה שלום, אפילו אם המצב כיום קרוב
יותר למלחמה, כשרגשות המוסלמים נגד ישראל חייבים להשתנות מרגשות שליליים לחיוביים,
תוך ראייה אחרת של המציאות. אין זו רק אשמתם של המוסלמים, אך האימאמים המלמדים שיעורי
שקר בשם האסלאם, מציתים שנאה כמו גם אשליות שווא, והכול בשם הדת. מספיק עם האימאמים
שמטיפים שנאה, ודי עם הרבנים המלמדים שנאה גם הם. אנו בניו ובנותיו של אותו אל, לא
אל אחר. אנו בניה של אותה אמונה באחדות האל, בורא העולם. קרבה, אהבה וכבוד הדדי הם
הרצויים על-ידי ה' ולא שנאה וקונפליקט.
אם אמונת הנצרות דרושה תיקון, היהדות והאסלאם
לא. אנו בני אמונת אברהם באל חי אחד. אל שדי העניק לבני ישראל את התורה ולמוסלמים את
הקוראן. אלו הם שני ענפים של אותה אמונה, התורה היא למען היהודים, והקוראן הוא למען
המוסלמים. אין תחרות כאן, רק שתי מציאויות היסטוריות, שלמעשה אינן בקונפליקט, ואם התקיימו
קונפליקטים הם היו פוליטיים וחסרי תום לב אך לא דתיים.
האם אתם חושבים שאברהם אבינו רוצה לראות
את בניו בעימות, ואף בעימות מר? התשובה שלילית. כמו כל אב, המתייסר מעימותים הפורצים
בין בניו ובנותיו, כך גם אברהם, האב הגדול הראשון שנבחר בידי ה' להיות אב המון גויים,
מתייסר מן העימות שבין המוסלמים ליהודים ומחכה בתקווה גדולה שהוא יסתיים, ושתחושה חדשה
ואהבה הדדית תרדנה ללבבות בניו. הוא אבינו, האב של שנינו, אבי ישמעאל ואבי יצחק. הוא
חפץ שנחיה בשלום. שנינו קיבלנו את האמונה האמיתית באל חי אחד ממנו, וגורלו הוא להיות
אב המון גויים החיים בשלום, שמצאו בליבותיהם את האמונה האמיתית אותה הוא קיבל ומסר
לנו: לישמעאל וליצחק עבור העולם. לפיכך חשוב מאוד עבורנו להוות דוגמא חיה של אהבה ואחווה,
של כבוד והערכה הדדיים. זאת מאחר שאל שדי נתן את התורה לעם היהודי, ואת הקוראן לאומות
המוסלמיות. אנו בנים ובנות של אותו אל חי אחד.
מי אני המשמש דובר בנוגע לשינוי לבבי כזה
למען השלום המנובא, שיגיע בבוא העת? ראשית, אני לא יותר מאשר כל יהודי או מוסלמי החפצים
לראות שלום בינינו, ואני בטוח שכמוני ישנם עוד מיליונים. עם זאת, אני החמור בעל שלוש
העיניים (אלחמאר מע תלאת עיינין), החמור הראשון של הגואל הנבחר חיים מצנעא, תימן. הגואל
נמצא במלכות השמים, ואנו מקבלים ממנו בשורות נפלאות, מאחר שהוא הנבחר על-ידי ה', המחבק
את כל המוסלמים, הנוצרים והיהודים, מאחד אותם באמונה אמיתית ומפייס את ליבותיהם. הוא
מסביר ליהודים, למוסלמים ולנוצרים את שגיאותיהם ביחס לדוקטרינות או לרגשות, ומאחד אותם
להתפלל יחד בבית התפילה החדש לכל העמים.
אני מדבר בסמכות הצדיק הנבחר חיים, אשר הייתה
לי הזכות הגדולה, שוכראן אללה, ללמוד איתו במשך 13 שנים במילאנו, איטליה. הוא לימד
אותי תמיד לאהוב מוסלמים ולכבד את תרבותם, את אמונתם ואת הקוראן. הוא נולד וגדל בתימן,
כאשר עברית וערבית היו שפות האם שלו. מאוחר יותר הוא חיזק גם את ידעו הקלאסי בנוגע
לקוראן באוניברסיטת אלאזהר בקהיר, בה היה מקורב לרב הראשי של העיר, חיים נחום, במשך
27 שנים.
לאחר פטירתו הוא הנבחר, המאמת את הדעה הפופולרית
במסורת האסלאם אודות המהדי, אשר נבחר בידי אללה בדור האחרון של הדין הסופי, מעט לפני
הגאולה השלמה, ומסביר למוסלמים, ליהודים ולנוצרים את האמת, תוך פיוס ליבותיהם בהכנה
ליום האל הגדול והנורא. ראינו חלומות בהם הצדיק חיים נראה עצוב מאוד, מאחר ששנאת מוסלמים
כלפי ישראלים ויהודים לא אפשרה לתפילותיהם לעלות מעלה. היה זה רעל נורא וחזק, אשר אפשר
רק למעט מאוד תפילות מוסלמיות לעלות. תפילות רבות נחסמו ולא התקבלו על-ידי אל שדי,
אשר רצה לראות את ההפך הגמור, אהבה לעם ישראל הנבחר במקביל לאהבה את העמים הנבחרים
של ישמעאל.
הגואל הנבחר חיים הוא השופט המשוח במלכות
השמים. הייתה שמחה גדולה בשמים עם הגעתו, והוא ייקרא בעתיד "שר שלום" (ישעיהו,
ט', 5), כאשר ייוודע כי הוא שליח ה' הנבחר לגאולה השלמה האוניברסאלית הגדולה. כתבנו
אלפי עמודים המסבירים את הנושא, אך מסר זה הוא הכרחי למוסלמים, כדי שיבינו כי הצדיק,
הגואל חיים, אוהב את הערבים והמוסלמים ומכיר את תרבותם באופן מושלם. הוא גם בקיא בענייני
הדת הנוצרית וחושף את ההיסטוריה האמיתית של שליחות ישוע המשיחית.
המורה חיים הגיע לנודע בחלום לפני מספר ימים
וחבש כאפיה. לפניו, על שולחן עגול, היו מונחים דבש וריבה. בעזרת כפית הוא טעם אותם
וביקש מנודע להתקרב אליו כדי לתת לה לטעום את הדבש ואת הריבה שנשארו על אותה הכפית.
היה זה סימן לכתוב את המסר למוסלמים באהבה ובמתיקות.
עזבו את המחשבות השליליות והאלימות של העבר.
הן טיפשיות ולא יעילות. חשבו מחשבות חדשות וברורות, שהינן יעילות, חיוביות ואהובות
על-ידי אללה. אנו כולנו בני דודים החולקים את אותה האמונה באל חי אמיתי אחד. אפשרו
לנו לעבוד אותו יחד. הדבר יביא ברכה אמיתית הדרושה למזרח התיכון.
ישוע
התייחס לרעוֹת הנובעות מן הכסף ואמר כי לא ניתן לעבוד גם את ה' וגם את ממון יחד
("לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת הָאֶחָד
וְיֶאֱהַב אֶת הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בְּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת הָאַחֵר לֹא תּוּכְלוּ
עֲבוֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן; מתי, ו', 24). הוא עצמו ויתר על כל רכושו
כאשר נכנס אל בית הספר האיסיי. אחד מעקרונות בית הספר היה הניתוק מאל השקר ממון, ששלט
בדורות האחרונים של בית המקדש השני. יש לדון בנקודה זו. ישוע היה אהוב על ידי אל
שדי גם בשל שנאתו לכסף ובשל הוויתור על כל רכושו.
קיצוניות
השנאה הזו הייתה ככל ההקצנוֹת שהיו נדרשות באותה תקופה, בה ערכים שקריים התגברו על
ערכים אמיתיים. ישוע פעל במסגרת משיחית. הוא היה צריך לפצות על הפיחות הנורא
בערכים האמיתיים בזמנו. העולם הנוצרי אינו מודע לשהותו של ישוע בבית הספר האיסיי
אך כן מודע לגישתו ביחס לזיוף המידות בשל כסף. שנים ממשפטיו הידועים של ישוע היו:
"לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת הָאֶחָד
וְיֶאֱהַב אֶת הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בְּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת הָאַחֵר לֹא תּוּכְלוּ
עֲבוֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן" (שם) ו"וְעוֹד אֲנִי אֹמֵר
לָכֶם נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר בְּנֶקֶב הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים"
(שם, י"ט, 24).
הכסף
הורס ערכים אמיתיים ומחליף אותם בערכים שקריים. אנשים תולים את "תקוותם"
בכסף במקום בה'. האל השקרי ממון תוקף כל אחד, בין אם הוא עשיר, עני או בעל אמצעים
ממוצע. אנשים פוחדים בנוגע לכסף במקום לחשוש אם הם פועלים נכון לפני ה' או לא.
אנשים מקנאים באנשים אחרים בשל כספם, תכונה המנוגדת לדיבר העשירי. אנשים עשירים
חושבים על הכסף יום ולילה. הם נרדמים עם מחשבות על כסף ומתעוררים למחשבות על כסף.
ישוע הזהיר אנשים כאלו כי הם מזייפים את הווייתם, בוגדים באמת, משרתים את האל
השקרי ממון ולא את ה' ומאבדים את מקומם במלכות השמים.
כמו
כן הם הורגים את עצמם בגלל ממון. האיש העשיר שכינה את ישוע "רַבִּי הַטּוֹב"
(שם, 16) ננזף על ידו: "מָה זֶּה תִּשְׁאָלֵנִי עַל הַטּוֹב אֵין טוֹב כִּי
אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים" (שם, 17). אותו עשיר הכיר באמת שישוע לימד.
כאשר שאל לבסוף העשיר את ישוע מה עליו לעשות כדי לזכות במלכות השמים, ישוע ענה לו
כי עליו לוותר על רכושו. לכך העשיר סרב. משמעותי הדבר שמבין כל עשירי התקופה רק
אותו עשיר הכיר בכך שישוע לימד את האמת. אותו רגע סימל זכות גדולה מאוד, ואותו
עשיר יכול היה לזכות לדברים נעלים. ישוע ראה כי העיכוב להתעלותו היה כספו. העשיר
ללא ספק אהב כסף.
אני
סבור כי אם הוא לא היה אוהב כסף, ישוע היה יכול לומר לו ליטול חלק גדול מרכושו
ולחלקו לעניים ולנזקקים. האם זה לא היה מספיק על מנת להפכו לזכאי? עם זאת ישוע ראה
בחזיון האמת שלו שבשל הדבקות בכסף, אותו עשיר אינו יכול לקבל את תיקונו וכי גם
הענקת צדקה לא מספיקה על מנת להצילו אלא רק ויתור על כל רכושו. הכסף הורס את
המנטאליות האמיתית ומסלף את הלב. העשיר סרב לוותר על כספו על מנת למצוא חן בעיני ה'.
קל לומר שישוע ביקש ממנו משהו שהיה קשה מדי עבורו. האם אדם עשיר יוותר על כל כספו
למען עבודת ה'?
עם
זאת, המקרה אפשר לישוע לטעון שקשה יותר לעשיר להיכנס למלכות השמים מאשר לגמל לעבור
בנקב של מחט. אהבת הכסף הורסת את הערכים האמיתיים, ואנשים עשירים אוהבים כסף יותר
מאשר אלו שאינם עשירים. ישוע היה מודע היטב לזכות הגדולה של הענקת צדקה, אך עבור
אדם עשיר זה לא הספיק, מאחר שבשל אהבתו לכסף הוא סילף את כל המידות האמיתיות. זה
היה המצב בתקופתו. כה גדול היה אז כוחו של האל השקרי ממון, כך שלא הייתה אז דרך
אמצעית לאיזון נכון. היה צורך להיות בצד אחד או בצד האחר.
איזון
נכון משמעותו שהכסף שיש לאדם מנוצל באופן נכון ביחס למה שנדרש מכסף. ללא כסף לא
ניתן לקנות לחם. עני נחשב כמת, מאחר שהכסף חיוני "לקנות" חיים. נפלאות
הן דרכי ה' כלפי האנושות. חוליים חברתיים רבים נגרמים בשל רצון אנשים לכסף עד
שניתן לחשוב שראוי להיפטר מכל הכסף בבת אחת. עם זאת אין זה כך. הכסף הוא אמצעי
חליפין נכון שלא ייעלם. הוא חשוב לעולם. אפילו אברהם אבינו שילם 400 שקל (סכום
גבוה מאוד באותם ימים) עבור מערת המכפלה. גם האבות היו עשירים, אם כי יעקב אבינו
הפך לעני אחרי שברח מעשו והיה עליו לעבוד 20 שנים כדי להשיב לעצמו את עושרו. עושר
ורכוש הם לפיכך חיוביים כדי לחיות חיים טובים.
במאות
השנים האחרונות של תקופת הבית השני אל השקר ממון התחזק מאוד. היו למעשה שלוש
תקופות, כל אחת בת 2000 שנים, המייצגות את חטאי האנושות: 1. ניאופים אסורים. 2.
אלילות 3. ממון. 2000 השנים האחרונות היו תחת חטא ממון. ישוע ראה את הרע בזמנו וכך
גם מורה הצדק ייסד את עיקרון הוויתור על הרכוש העצמי כדי להיות חלק מבית הספר
האיסיי. הכסף הפך לבוגד, וכוהנים היו קונים את משרותיהם בבית המקדש, משרות שהיו
מושגות כדי להשיג דרכן עוד כסף. היכן שהיה כסף הייתה שחיתות, וזאת בין מנהיגי
התקופה. לא היה זה עניין קל ערך שמורה הצדק חזה את חורבן הבית השני.
גם
ישוע קיבל את הקביעה הנבואית של מורה הצדק דרך יוחנן בבית הספר. בית הספר היה צריך
להיווסד כדי להציל חלק מבני ישראל מחטאי הכסף והשחיתות. לפיכך, סיבת הקיום העיקרית
של בית הספר האיסיי הייתה מניעה מרצון של חטאי כסף חומרניים, אשר הרסו את מהות
ישראל האמיתית ואת אופי העם. בשל כך המורים והתלמידים בבית הספר היו צריכים לוותר
על כל רכושם. הם היו צריכים לוותר גם על נישואין, הואיל ודרך נישואין הם יכולים
להיות מובלים אל החטא המטריאליסטי הבסיסי של אותה עת. העמדה הקיצונית הזו סייעה
להבין את הכוונות הרעות של הכוהנים ושל העשירים באותה עת.
לפיכך
המפתח של ענוות ישוע, עליו הכריז הגואל חיים באומרו: "זהו כוכבו של
כריסטו הבא בזכות הענווה", היה קשור מאוד לשנאתו את החומרניות, אותה הוא נטש
כאשר נכנס כתלמיד לקהילת האיסיים, פעולה שהייתה שוות ערך לכפרת הכוהן על חטאים בעם
היהודי. כוונה נעלה זו הפכה לכוח השליחות אותה הוא נטל כאשר עזב את בית הספר וקיבל
השראה מטבילת יוחנן. נעלה הייתה גם הכוונה לכפר על חטאי ישראל, שהייתה הכוח מאחורי
קבלתו את המוות מבלי לברוח מן האמת אותה ידע. ישוע נחשב כעניו בפני ה'.
יש
לשקול גם את העובדה שבין הנוצרים ב-2000 השנים האחרונות מיליוני אנשים הושפעו
מלימודי ישוע ואזהרותיו לא ליפול אל מלכודות הממון. איננו מדברים כאן רק על כמרים,
נזירים או נזירות במנזרים, אלא גם על אנשים פשוטים או משכילים ששמעו את שיעורי
כתבי הבשורה הנוצריים בעניין הממון וניצלו. חשוב להבין שהטפות ישוע בעניין זה היו
בזמנים ההתחלתיים של "תקופת האל השקרי ממון", תקופה שנמשכה, כאמור, 2000
שנים, וכי אנו נמצאים כעת בתקופה הנוראית האחרונה של ממון הנקראת ממון של ממון.
אנו חיים כעת בעולם בו הכול סובב סביב הכסף, השם יצילנו, וערכים אמיתיים נבלעים על
ידי רוחות חזקות של חיים חומרניים.
הזכרתי
פעמים רבות בכתבים והתייחסתי מאות פעמים לעובדה שבמשך 13 שנות לימודיי עם הצדיק
חיים, קיבלתי יותר שיעורים על סכנות הכסף מאשר על כל עניין אחר. הדור היה כבר לכוד
בצבתות הממון. היו יהודים עשירים רבים במילאנו. הצדיק חיים היה עני ולעיתים הוא לא
ידע בבוקר מה יאכל בצהריים או לא ידע בצהריים מה יאכל בערב. הוא חי על סכום קטן
ביותר של צדקה שניתנה לו בבית הכנסת ברחוב גווסטאלה וסבל בעניין זה במילאנו הן
בשנותיי איתו והן ב-14 השנים לפני שהגעתי אל העיר.
הצדיק
לא התלונן והמונח "ברוך השם" תמיד היה שגור על שפתיו בשל אהבת ה' בכל
צעד. כאשר הזמן התקדם, עם זאת, המורה סיפר לי על מצבו הכלכלי. הייתה אז אפילו
גזרה, השם ישמרנו, על עשירי מילאנו ועל חלק מילדיהם הקטנים שיכולים היו לחלות
ולמות. הייתה זו גזרה מבית הדין של מעלה, שכאשר הצדיק חיים ידע עליה הוא נטל אותה
על עצמו. בשל כך, כאשר יצא הוא יום אחד מבית הכנסת, כפי שעשה הוא כל יום, הוא נפל
על המדרכה ושבר את רגלו. היה זה שבר קשה מאוד בשלושה מקומות בעצם רגלו שכאב מאוד.
כאשר הצדיק חיים סבל במיוחד בפני בית הדין של מעלה והגזרה בוטלה, רגלו התרפאה
בניתוח שהדהים את הרופאים. בכל מקרה נותרו לו לאחר מכן כאבים מסוימים ברגל, הדומים
לכאבים ראומטיים.
הגזרה
הוטלה על העשירים מאחר שהיה להם כסף אך הם לא חשו צורך לסייע לאחרים והיו אדישים
למצבם. הם יכלו אז לבצע מצוות רבות כל יום, אך אהבתם לכסף כיסתה את ליבותיהם
ועיניהם. לא היה להם שום מושג בנוגע לחומרת דין השמים עליהם. אין ספק כי חלקם נתנו
צדקות כדי לא לחוש אשמה, אך היא לא הייתה משמעותית ביחס למה שיכלו לתת. הם לא
הבינו שכספם הוא רק מתנה מה' לאפשר להם להשיג זכויות הנדרשות לנשמותיהם. הם חשבו
שבחוכמתם הם יוכלו להשיג כסף, והערכתם העצמית גדלה בשל הרכוש שצברו. עדיף היה
שאנשים כאלו לעולם לא היו באים לעולם, הסביר הצדיק, מאחר שנוראים יהיו עונשיהם
כאשר יתעוררו לדין בעולם הבא.
הפסוק
אומר: "אֹהֵב כֶּסֶף
לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת, ה', 9). הצדיק חיים הסביר כיצד היצר הרע עובד.
לא משנה כמה כסף יש לאדם, הוא שם אותו בצרור ומניח בצד. יש לכם 1000 דולרים? הם
כלום ביחס למה שעוד תוכלו להשיג: 10 או 20 אלף דולרים. ואם יש לכם מיליון דולרים,
הרי שהם כלום ביחס לכמה מיליוני דולרים נוספים שתוכלו להשיג. כל סכום נחשב כיחידה
"קטנה" המונחת בצד והאדם ממשיך הלאה להשיג כסף נוסף. זו משמעות הפסוק
הנ"ל. בדרך זו ניתנת תמיד צדקה מועטה, מאחר שאותו אדם עסוק בהגעה אל שלב השגת
הכסף הבא מבלי להתייחס כראוי לאנשים הנזקקים שמסביבו.
היצר
הרע עומד על הכסף בדור זה אף יותר מאשר בדורות הקודמים. אם מישהו עוצר להביט מסביב
ומנסה לראות דברים באובייקטיביות (וזה די נדיר בעולמנו כיום), הוא יראה כסף בכל
פינה. האווירה החומרנית היא עבה ביותר. הצדיק חיים לימד אותי להיות מודע לרוע הנובע
מן הכסף אשר נוצר באדם. היה זה חלק מעבודת המורה להסביר לי היכן נמצא החטא העיקרי
של דורנו. הוא הרבה יותר עדין מחטא התועבות המיניות או מחטא עבודת האלילים אך הוא
מכיל את כל שלושת החטאים יחד. חטאים מיניים רבים מבוצעים, מאחר ששווה כספית לבצעם,
ועבור רבים הכסף עצמו שווה ערך לעבודת אלילים.
אהבת
הכסף מחלחלת מתחת לעור מבלי שהאדם ירגיש בכך. בכך היא דומה לחטא הקנאה, במסגרתו
האדם לא יודה כי הוא מקנא, מאחר שהוא יודע שהקנאה היא פעולה נמוכה ופחדנית. רוב
האנשים לא יודו לרוב כי הם מושפעים על ידי הכסף. עניין זה נכון בעיקר ביחס לאנשי
מעמד הביניים ופחות לעשירים. מאידך גיסא, מאחר שהחומרנות היא כה עבה עד שרבים מן העשירים
מתפארים באהבת הכסף שלהם, הרי שאהבת הכסף משפיעה גם על מגזרים אחרים באוכלוסייה.
ממון
מגיע אל כל האנשים בכל רמות החברה והוא מגיע עם הגיונו לכל אדם בדרך אחרת. בסימנים
ראינו את חשכתו הגדולה המחשיכה את רוח האדם ומובילה אותם אל מחשבות ריקות ותפלות,
המתרכזות יום ולילה רק בכסף. לאחדים ממון גורם להתפלל אל מידות רעות וטיפשות במסגרת
מרוצי סוסים, מכונות מזל או צורות אחרות של הימורים, שלכולם יש אותה מטרה: לגרום
לאנשים לחשוב כל הזמן על כסף ולבזבז לריק את ליבם ואת כספם באופן חסר משמעות
ומטרה. אנשים אחרים נהפכים על ידי הממון לקורבנות של בזבוזים. אני ראיתי כבר אנשים
שכאשר הם מקבלים את משכורתם החודשית הם ממהרים לבזבז אותה תוך מספר ימים ואז
מתלוננים על מצבם כל שאר החודש.
בכל
מקרה, אלו שיש להם כסף צריכים לחפש את אלו שזקוקים למצווה. בעלי הממון, הם אלו
שלמעשה זקוקים למצווה יותר מן העניים המקבלים אותה. מעניק הצדקה חייב באופן נואש
את המצוות הללו כדי להשתחרר מגינויים מבית הדין של מעלה, מאחר שהכסף שיש לאדם, בין
אם ירש אותו ובין אם הרוויח אותו, ניתן למטרה של הענקת צדקה לעניים, לנזקקים,
לאלמנות, ליתומים ולחולים. בעל הממון חייב לתור אחריהם, הסביר הצדיק חיים, מאחר
שהוא זה אשר זקוק למצווה ולא רק מי שמתדפק על הדלתות ומבקש צדקה.
לא
מדובר רק בתרופה לניקיון בפני בית הדין העליון. זוהי גם הדרך הטובה ביותר להתגבר
על יהירות ואגואיזם הקושרים את עצמם לבעלי הממון. אם עשיר מחפש אחר אותם נזקקים
והוא נדיב עמם, פעולה זו תסייע לו לשבור את השחצנות ואת רגשות העליונות ההורסות את
נשמות האנשים, השם ישמרנו. להיות עני זה קשה מאוד, אך להיות עשיר זה מסוכן מאוד.
ישוע הבין זאת כאשר אמר שקל יותר לגמל לעבור בנקב של מחט מאשר לעשיר להתקבל למלכות
השמים.
מרבית
האנשים במדינות המתקדמות אינם עשירים אלא מצויים במעמד הביניים, אף על פי שאם נביט
במבט גלובלי על העולם נבחין כי ישנם עניים רבים יותר מאלו שנמצאים במעמד הביניים.
העובדה היא שלא משנה לאיזו רמה כלכלית מתייחסים, הצדקה היא חשובה מאוד. צדקה היא
מצווה גדולה שיכולה לסייע לדין האדם. אלו שחושבים כי הם עושים מצוות אחרות כהליכה
לבית הכנסת בכל יום או כלימוד תורה ולכן הם פטורים מצדקה טועים בגדול. הליכה לבית
הכנסת או לימוד התורה הם כמובן מצוות, אך הן מיועדות בעיקר לאדם עצמו. חשוב, עם
זאת, גם לנסות ולבצע פעולות למען הזולת. יש לחפש את העניים והנזקקים ולתת להם צדקה
של מעשר מן ההכנסות (לכל הפחות). גם התורה כולה מכונה לעיתים בשם הצדקה.
מסר של אמונה ותקווה נגד דיכאון
(התקבלה מן המלאך רפאל על ידי ג'יוזפה בחלום
ב-16 ביוני 2001)
"סימני הגאולה השלישית השלמה קשורים
למלכות השמים, ולכן הסימנים שתבצע על אנשים יתקשרו למלכות השמים. אם בלבבותיהם יהיו
תקווה ואמונה, תוכל לרפאם ממחלתם, בהתייחס לפעולותיך. האמונה והתקווה בלב האדם מעניקות
רוח חיובית למבט על החיים, ושתי המידות הללו אהובות על-ידי ה'. ישוע רכש בבית הספר
האיסיי את התפיסה הבסיסית הזו. הוא הבחין ששורש האמונה נמצא בלב. כאשר אדם מרגיש בכך
או מגלה זאת, הדבר יוצר רוח המעניקה שמחת חיים אמיתית. שמחה מעניקה תקווה לאדם וגורמת
לו להיות חיובי. מישהו יכול או חייב לשלב את שני האלמנטים הללו האחד עם השני. ישוע
בהבנתו היה יכול לחזק את אמונתו כמו גם להעביר את בשורתו לאחרים: אמת האמונה, בכוחה,
מעניקה לאדם את תקוות החיים עם תוצאה של המשכיות. כפי שהחמור אומר: 'אמת לא משאירה
ואקום'. אני מעניק לך כעת את המפתחות: הייה בטוח עם מילותיך, אפשר להן להיות ברורות
תמיד לאוזני מי שמקשיב. ה', ישתבח שמו, קרוב בכל רגע. ניסים קורים, בדרך כלל, בזכות
שתי המידות הללו, כאשר יש אמונה בכוחן ותקווה בנוגע למה שיקרה. בכל סימן של ריפוי שמבוצע
על אדם, יש דין בשמים לשפוט אם האדם זכאי לכך או לא. כל יציר בריאה, גם אבנים במצבם
הטבעי על האדמה, אם משרתות הן את האל, הן הופכות לכלי הקשור לסימן הדרוש, כדי שיהפוך
לכוח הקשור למלכות השמים. לדוגמא: אם יין מייצג את כוח הנפש והאמונה בריפוי, ושמן מייצג
את הרצון לבטל את מחלות האדם, יצירי הבריאה הללו ממלאים מטרה ורמת שירות לאל שדי, ישתבח
שמו. לעיתים קרובות אדם מקבל השראה מאובייקטים שנבראו, לדוגמא בהתבוננות אל עצים ופרחים
או בהקשבה למים זורמים. אובייקטים אלו מסייעים לאדם לקבל הארה. יצירי בריאה אלו משרתים
את האל ובכך מסייעים לאדם בחייו בדרגת הטבע. הכול משתנה כאשר האובייקטים הללו משרתים
את ה' ככלים לביצוע "סימנים", כלומר: הסימנים החדשים של הגאולה השלישית השלמה.
ה' ברא את העולם לפני האנושות, על מנת שישרת את האנושות, שתשתמש באלמנטים שלו ככלי
עבודה של האמונה, תוך מודעות לקבל את מתנות ה' מן השמים. אם, לעומת זאת, עיקרון ההכרה
של מי שיצר את אותם אובייקטים חסר, יורדות בעיות אמיתיות (במקום מרפא אמיתי). יש להבין
זאת היטב כי העניין קשור לדיכאון בעולמנו. אחת מן הסיבות העיקריות לדיכאון היא
מחסור באמונה אמיתית, המורגש בכל רמה שהיא. מה הכוונה? אנשים רבים מאשרים כי הם מאמינים
בה', אך לא בדברים הכתובים בתנ"ך, כ"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם,
וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית, א', 1). באופן זה הם מתנתקים משורשי האמונה האמיתית.
בדרגה אחרת אנשים מייחסים חשיבות רבה מדי לדברים גשמיים, אשר יכולים להעניק סיפוק אמיתי
וחיוּת רק אם משתמשים בהם בשירות ה'. ג'יוזפה היקר, התבונן היטב הדברים הללו: מלבד
מחסור באמונה אמיתית, "גזרת" הדיכאון נוצרת בשל מחשבות או תפיסות שקריות
שיש לאנשים, כמחשבה שהכסף מביא שמחה! כאשר הדיכאון משתלט, הכסף לא יהיה שם כדי לסייע
לאדם להתגבר על הקשיים. הדיכאון סוגר את דלת התקווה בחיים, ובאיטיות מבטל את האמונה
בלב האדם, עד שלבסוף הורג את הרוח החיה שלו, וסוגר אותו בתגובות שליליות, הנובעות ממצבו.
שליליות זו ממשיכה להתפתח, ומשליכה את האדם למנהרה ממנה הוא אינו יכול לצאת. למרבה
הצער אנשים רבים מפסידים את הקרב עם החיים, מאחר שהם לא מזהים את הבסיס האמיתי שעליו
ניצב הקיום, ובאותם רגעים הם חשים לבד. אחת מן הדרכים להתרפא היא דרך הרוח המרימה את
נפש האדם ומשמשת תרופה לגוף. אמונה בלב האדם לא מספיקה ללא התקווה המשולבת עימה, שבעצמה
הינה "דרגה" של אמונה. אם נחזור לישוע, הוא היה אהוב בשל אמונתו בכולם ועבור
כולם. אמונתו הייתה נעלה מאוד, ובזכותה כל דלתות השמים נפתחו לשליחותו. העובדה היא
שישוע קיבל קבלה מעשית, אך היא עבדה רק עם כוח האמונה האמיתית שבלב. ואכן, בבית ספר
האיסיים רק מעט תלמידים היו מסוגלים לקבל את הקבלה המעשית, וישוע היה אחד מהם. מסורת
זו היא מתנה משמים והיא חייבת "להתקבל" באופן דומה לזה של קבלת השכינה. אם
לב האדם אינו נקי, או אמונתו אינה אמיתית, הוא אינו יכול להשתמש בקבלה המעשית. מורה
הצדק כונן את התפיסה הזו בבית הספר. דרך ארץ עם רגשות אמיתיים כלפי כל אדם הייתה בעלת
חשיבות עליונה, ולהולכים בדרך זו, מסר המורה הנחיות נוקשות לתלמידים עם שבועות ביחס
לקבלה המעשית. זו הייתה הגנה כדי שה"סוד" לא ייפול לידיים הלא נכונות. משימתי
בתקופת הגאולה השלמה היא להביא תחילה את ה'רפואות' לאנושות אל הארץ. זהו סימן הקשור
לפרץ בישראל. יש להילחם נגד הדיכאון במילים חיוביות, ולשם כך יש לקבל עזרה ממישהו אחר.
מילים חיוביות מרוממות את הנפש, ובאיטיות, אך בבטחה, האדם מתחדש ומכין את עצמו להתעלות.
אם המילים הן המפתח להתעלות או לנפילתו של האדם, הרי שהן גם המפתח להילחם ולנצח את
הנפילה הנגרמת מן הדיכאון. אני אסביר לך כעת את ההבדל בין רפואה שבאה מה' לבין זו הנובעת
מאלילות או מפולחנים הקשורים לממלכות התחתונות, ככשפים וכו'. נקודה ראשונה: כפי שאתה
יודע, השורש של דברים רבים קשור למילים. כאשר מילים מכוונות בתפילות אל אובייקטים,
כפסלים או כצורות אליליות אחרות, הן יוצרות רוחות טמאות. כאשר הרוחות הטמאות הללו,
שנוצרו מן המילים והמחשבות הלא טהורות שמאחוריהן, ממשיכות להתפתח בעקבות חזרות על המילים
והמחשבות, הן הופכות לחזקות מאוד. באופן כללי, כל מי שמתרפא מרוחות הטומאה הללו, מרפא
רק את גופו, אך נפשו (או נפשה) לא יכולה להתעלות למקור החיים האמיתי, מאחר שהיא נשארת
לכודה במקור שממנו הריפוי נובע. הרפואה האמיתית והשלמה היא רק מה'. מה הכוונה ב"שלמה"?
הכוונה היא שגם הגוף וגם הנפש מתרפאים, כך ש"נפש" האדם שמחה ומתעלה בתפילה
אל מקור החיים האמיתי. זהו ההבדל המהותי: לאדם חייבת להיות אמונה אמיתית ותקווה אמיתית,
כדי לשמוח מן החיים, ואז ייפקחו עיניו, והוא יראה דברים בדרך חיובית.
מאידך גיסא, ראה מה קורה עם הרפואות שנובעות
מעבודת אלילים: לב האדם נסגר, ומתקשר מיידית להכרה התמידית של האליל המעורב, מה שמונע
את השמחה הפנימית האמיתית, המגיעה רק דרך האמונה האמיתית בה'. האמונה האמיתית בה' לא
זקוקה לשבועות כדי להתקיים. זוהי מתנתו ללב של כל אדם, בעוד שאלילות מתבססת על שבועות
שנאמרות, כדי לשמור על האדם כבול וכפוף לאותו אליל, מאחר שמכפיפות זו האלילות פורחת.
הניסים, כביכול, שמבוצעים בעבודת האלילים משפיעים רק על הגוף, אך לא על המוח או על
הלב, שנסגר ולא יוצר רוח נעלה כלשהי, מאחר שהרפואות הללו נובעות מאובייקט אלילי של
פולחן חסר לב או מוח. הרפואה שמגיעה מן השמים, לעומת זאת, מגיעה מן האחד שברא את הלב
והמוח. זהו ההבדל הגדול. זהו הזמן בו ה' מרים את קולו עבור מי שמחפשים אותו".
[1] זהו
כוכב הכהונה האוניברסאלית של מלכיצדק מזמן אברהם אבינו, שמתחתיו, 2000 שנים לאחר
מכן, נולד ישוע. אז הפך הוא לכוכב כריסטו, בסימן משיח בן יוסף. אותו כוכב הפך
לכוכב המפליא בגאולה השלמה, בסימן הפיוס. -
[2] ראו
בטקסט העברי: "סימני אליהו הנביא של התורה".
[3] הוא
אינו יכול להיקרא התקדמות הדרגתית לגאולה השלמה. עם זאת, הנצרות, בזכות הסימנים
ההתחלתיים, תסייע לרבים בעתיד להתוודע לטרמינולוגיית הסימנים השלמים של הגאולה
השלמה. לא הייתי מכנה זאת אבן דרך בשל השקריות של הנצרות המסורתית, שמנוגדת באופן
ישיר לאמת הגאולה השלמה.
[4] הצדיק חיים לימד אותי שהתכונה שאפיינה את חטא הזוהר הייתה חוסר
סבלנות. הם לא רצו להמתין עד לקץ הזמנים, שרק ה' יכול לקבוע. מסיבה זו, כאשר הם
החלו להחזיק בזוהר, בו יש הבטחות נבואיות שקריות במסגרת תפיסה של "יצירה זו
תביא את הגאולה", הם האמינו בהן. בשל חוסר סבלנותם, הם לא פנו לבדוק את
מקורותיו של הזוהר ואת הדוקטרינות שלו ולכן הם נפלו (גם המשיחיות של שבתאי צבי
ובהמשך משיחות חב"ד מצביעים על חוסר סבלנות זה). עניין זה תואם למעשה את חוסר
הסבלנות של הערב-רב, שהביא אותו לחטוא, בעת בה משה שהה על ההר. הסברנו שתיקון חטא
האצילות הוא התיקון הסופי של חטא עגל הזהב. -
[5] הנבואה
מתייחסת גם לעם היהודי וכן לצדיקים הנסתרים ולקורבן הגואל חיים. ייתכן שהיא
מתייחסת גם לנביא ירמיה, אך אין ספק שעבור היהודים שיוך הנבואה לישוע היא המדהימה
ביותר.
[6] מדובר
בארבעת כוכבי ה"ידית" של העגלה הגדולה (המצקת הגדולה).
[7] לאחר
מכן רנאטו נזכר כי היו 4 גרמי מדרגות ב-4 כיוונים אשר הובילו אל כסא הצדיק חיים.
[8] הסימן
הושלם על-ידי הסימן השני של החמור (חלום מספר 44). הסימן הראשון העניק את המפתחות
ל"שליחות המשיחית של ישוע, משיח בן יוסף", והסימן השני העניק את המפתחות
ל"חמור, משיח בן דוד" של הגאולה השלמה. -
[9] חסרים
כאן מספר עמודים שלא שוכתבו מכתב היד.
[10] הכרתי,
כמובן, גם חסידי חב"ד טובים, במיוחד בישיבה בברונוי, צרפת, בה שהיתי 3 שנים,
אך אפילו הם "נאבדו" בפולחן חב"ד, במשיחות השקר של חב"ד
ובגישת העליונות והבוז הבסיסי לכל מי שאינו מכיר ברבי כמשיח. כל זאת הורס את
כוונותיהם הטובות ומנמיך אותם להקשר שקרי של דוקטרינה חב"דית. הנקודה העיקרית
היא הרוע שחב"ד מייצגת ביחס ליהדות וביחס לנשמות התמימות שנופלות למלכודת
התעמולתית הגדולה של התנועה. כמוסבר, הייתי צריך ליפול לשם כדי להבין את הדברים
מבפנים וכדי שכשאצא ואהפוך לחמור הראשון של הגואל חיים, יהיה לי הבסיס לגנות את
חב"ד למען הרפורמה האמיתית והחיובית ביהדות ולהחרים את התנועה בחרם
מדאורייתא.
[11] אין זה אומר שאני לבדי קיבלתי את כל המפתחות מן החלומות הנבואיים
הכוללים אותם. מרבית המפתחות התקבלו על ידי תלמידים אחרים, ואני קיבלתי אותם דרכם.
לאחר קבלת אותם מפתחות, דרכי או דרך אחרים, לי ניתנה האחריות עליהם.
[12] כאשר
כתבתי את השבועות הללו עדיין השתמשנו במונח "שליחות". לאחר מכן הפסקנו
להשתמש במונח זה ביחס לסימני החמור וסימני פרץ. אנו מדברים על סימן החמור אוכל
לחם, סימן החמור בעל 3 העיניים וכך הלאה ביחס לתארים סימניים רבים אחרים.
[13] הגאון
מלבי"ם ביאר לעיתים קרובות את הנבואות באומרו כי לפני התגלות משיח בן דוד,
יקום משיח הקשור לעשרת שבטי ישראל, המכונה משיח בן יוסף, שיצליח רק באופן חלקי
במלחמותיו וייהרג. לאחריו, אמר המלבי"ם, יקום משיח מבית דוד שיצליח במלחמותיו
וכו' עד שעם ישראל יסכים שהוא המשיח. אתם יכולים לתאר עד כמה הייתי שמח בבאר שבע,
כאשר הצדיק אבוחצירא הכריז מן העולם השני לסולי קמחג'י בחלומו ב-1990 כי אני
החמור, משיח בן דוד. החלום הגיע בסוף השנה הראשונה של התקופה השנייה בת 6 השנים.
התקופה הראשונה בת 6 השנים עסקה בעיקרה בתיקון הנצרות המסורתית. באותן שנים החמור
נקרא החמור, משיח בן יוסף. החמור הראשון הצליח רק באופן חלקי
ב"מלחמותיו", אך לבסוף חמור זה, שנדחה על ידי הרוב, "נתלה"
ונשלח חזרה לאורוותו במלכות השמים. בתקופה השנייה בת 6 השנים החמור, משיח בן דוד,
ירד והוא מצליח להשיג את כל הסימנים הגאוליים והמשיחיים על מנת למלא את דרישות
הגאולה.
[14] אנו
עוסקים בהרחבה בבלבול של הנצרות ובתיקונו וכן בהבנה החדשה לגמרי של המידות
המתוקנות ביחס לשליחות המשיחית ההתחלתית של ישוע בספר המפליא של ספר שושנת משנת
חיים.
[15] ראו: הסימן השלם הראשון של הגאולה השלמה.
[16] הרב
אברהם יצחק הכהן קוק: "מדות הראי"ה: אהבת הבריות צריכה
להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים
ותקומתם הרוחנית והחומרית".
[17] המסורת
היהודית מלאה בבלבול בין ביאת אליהו יחד עם הגואל ובין ביאתו יחד עם המשיח לפתוח
את הגאולה. הבלבול נובע בעיקר בשל חוסר ההפרדה בספרי הנביאים, בתלמוד ובמדרשים בין
הגואל לבין המשיח (או בין הגואל לבין חמורו של הגואל האוכל את לחם הגאולה השלמה
מבית לחם). שימו לב גם לזהירות הרמב"ם שאומר, כי יש הטוענים שיקום נביא ויש
שטוענים שאליהו הנביא יגיע בעצמו. מן הסימן הכללי הראשון, ביחד עם ששת הסימנים
השלמים הגדולים, ניתן ללמוד את כל המידות הנכונות. מי שמגיעים יחד הם הגואל חיים
ואליהו הנביא, בהתאם לפסוק בספר מלאכי (ג', 1): "וּפִתְאֹם יָבוֹא
אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית
אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא". המונח "הנה בא" ביחיד מצביע
על כך שהם יגיעו יחד.
[18] מדויק
יותר: בשמי פרץ גרין, מפני שסימן החמור אוכל לחם עוד לא הגיע כאשר התקבל סימן בא
הזמן.
[19] "לקיים"
- "לפתוח" את הסימנים השלמים של האיחוד והפיוס. פתיחה זו, כאשר היא
בעולם, תוביל בהכרח להגשמתה הסופית, אך יש צורך שהדור הרביעי יעבור לשם כך.
[20] בחלום
מאוחר יותר של ג'יוזפה, התגלה שבבית התפילה יהיה חלק מיוחד שבו לצד המנהג החדש
הרגיל יוקרבו גם קורבנות. ועד חכמים יהיה אחראי לוודא מי זכאי להביא קורבן ומי לא.
באותו חלום החכמים סירבו שה"הלניסטים" יעלו קורבן.
[21] הסיבה העיקרית היא שבאותו הזמן עם ישראל יהיה בדרגה שבמסגרתה לא
יהיה צורך עוד בקדושת התפילין, דרגה הדומה לקדושת השבת, בה לא מניחים תפילין. בני
ישראל יהיו מקודשים מאוד, ובעיני אומות העולם הם יהיו "סימן" של הגשמת
הבטחות ה'.
[22] ראו: חמישה לוחות הברית. רמז לכך הוא בשם יהושע בן נון - בן של
50. הדיבר השני מכיל 50 מילים, ולכן יהושע הוא הבן של הדיבר השני.
[23] בהמשך
ג'יוזפה קיבל בחלום חשוב מאוד שכן יתקיימו קורבנות, וועד של רבנים יחליט מי יוכל
להעלות קורבן ומי לא. בחלום ניתנה דוגמא של "הלניסטים" שלהם לא ניתנה
רשות להעלות קורבן. בחלום גם נראה שיתקיים מקום מיוחד במסגרת בית התפילה, שבו
יועלו הקורבנות, ולכן הוא יהיה נפרד מאזור התפילות הרגילות. סימנים יגיעו בבוא העת
על מנת ללמדנו במדויק אלו מצוות יישארו ואלו לא. לפיכך קיים פער בגנומנים האלה
והוא יתמלא רק כאשר נדע אילו קורבנות יאושרו, על ידי מי, אלו בגדים ילבשו במקום זה
וכו', פרטים אותם אנו עדיין לא יודעים.
[24] ארבעת
הבנים אינם שמות של ממש אלא כינויים למטרת לימוד, על מנת שלא נצטרך להסביר את אותו
עניין בכל פעם מחדש.
[25] חלוקה
זאת לא התבצעה לבסוף.
[26] 5
ביולי 1996: דוד לוי סיפר לאיליאדה בטלפון שהוא חלם את החלום הבא: פרץ היה לבוש
בטוניקה לבנה, והיה לו זקן לבן. הוא דיבר לתלמידים ואמר: "בעוד כ-20 שנה
יוּתר להתפלל במינרט". - אלו הן בשורות טובות, שיש ללמוד אותן, והן נוגעות
ליחסים שבין ערבים ליהודים. ייתכן שמדובר גם בבשורות בנוגע למקדש הסופי.
[27] בתי
הספר עצמם, עם זאת, יהיו בבניינים נפרדים, אם אנו בוחנים את חלומותיהם של דבורה
בבאר שבע ושל ג'יוזפה על הבניין בן 10 הקומות, שיהיה קרוב לבית התפילה (בית המקדש
השלישי הסופי).
[28] אין,
כמובן, הפרדה חדה בין צאצאי אברהם במובן הרחב של אב המון גויים וצאצאי מלכיצדק.
אני מאמין שלמעשה כל מי שזכאי לקבל את השלום הגדול של התקופות הגאוליות הוא חלק מן
העמים שאברהם הוא אביהם. מי הם אם כך צאצאי מלכיצדק? חלומה של דבורה בא להבהיר
נקודה זו, כשסימן השאלה ניתן בפיו של מלכיצדק עצמו: הרי אם העמים
"קשורים" לאברהם ויקראו לו אב, כאשר הם יחזרו לאמונה האמיתית של אברהם,
מי הם צאצאי מלכיצדק שיחזרו לאמונה האמיתית של אברהם? "האם יש לי צאצאים
בכלל?", שאל מלכיצדק. התשובה היא: מי שאין לו הכוח ללכת בדרך החוק היהודי
(החוק היהודי החדש עבור מזבח אפרים או מזבח יהודה) והוא עולה על מזבח מלכיצדק, הרי
שהוא נחשב לצאצא מלכיצדק. פחדו של מלכיצדק, כי יישאר ללא צאצאים, מוסר בשל הפיכתו
ליורש למען מספר רב מאוד של אנשים, שיהיו חלק מבית הגאולה השלמה, שאין להם, כאמור,
הכוח הנ"ל.
משפתו של מלכיצדק
בחלום נראה שמלכיצדק נקרא "יורש" לאותם צאצאים, ולא שאותם צאצאים הם
היורשים של מסורת מלכיצדק. מי ששייכים למזבח מלכיצדק יראו עצמם כבני אברהם ולא
כבני מלכיצדק. מסיבה זו מלכיצדק ראה עצמו ללא צאצאים. אם נתייחס למוצא, מוסבר בספר
משנת חיים שתמר הייתה הצאצא האחרון של המסורת האוניברסאלית של מלכיצדק. כשרוח
הנבואה שרתה עליה, תמר ידעה שההגשמה המשיחית העתידית דורשת ברכה משיחית כפולה - של
יהודה ושל מלכיצדק - לשם שלמות. מסיבה זו היא סיכנה את חייה כדי להתאחד עם זרע
יהודה בן יעקב. זו הסיבה שכל סיפור יהודה, תמר, פרץ וזרח מלא ברמזים משיחיים, מעבר
למימוש ההיסטורי של דוד בן ישי המשיחי וההבטחה אודות משיח בן דוד העתידי. למעשה
תמר נשאה את הסימנים האוניברסאליים של משיח בן יוסף, בעוד שיהודה נשא את סימני
משיח בן דוד. לפיכך, עם פרץ וזרח, שתי מערכות הסימנים נכנסו למחנה היהודי - עם
פרץ, המסמל את סימני משיח בן דוד ועם זרח (שאורו זורח כשמש) המסמל את הסימנים
האוניברסאליים של משיח בן יוסף. לבסוף סימני זרח, שהיו אמורים לזרוח לעולם, יצאו
לעמים דרך שליחות ישוע בן יוסף ומרים. רק סימני האיחוד במסגרת הסימנים השלמים של
הגאולה השלמה מחזירים את שתי מערכות הסימנים להיות שוב יחד, ועניין זה מתאפשר בשל
ההפרדה בין המזבחות בבית התפילה, בית הגאולה השלמה שייקרא בית תפילה לכל העמים.
[29] החמור
הראשי, עם זאת, חייב להיות יהודי מלידה. עניין זה חשוב מאוד כדי לוודא שסימן
החמור, משיח בן דוד, יישאר במחנה היהודי ולא בידי לא יהודים, הואיל ומספר הלא
יהודים גדול בהרבה ממספר היהודים, והדבר עלול לגרום ל"מהפכה", שלא ניתן
יהיה לתקנה. זוהי גם הסיבה שבגללה החמור הראשון "התלבש" בפרץ, שהינו
יהודי משבט יהודה.
[30] האל
הנצחי וכן האל של העולם.
[31] מזבח
הלווייתנית קשור למזל ה-13, בעוד מזבח החתונות קשור למזל ה-8.
[32]אמברוזיוס (337-397) היה
ההגמון של מילנו, שזכה למעמד קדוש נוצרי.
[33] ראו
הסבר על החלום החשוב הזה. החלום מתייחס לנשמה של רבקה, בת טרינידד, המייצגת את
נשמות מדינות העולם השלישי הנוצריות והמוסלמיות המחפשות אחר אמת הגילוי. היא ראתה
את גן האסלאם, בזכות האמונה המונותיאיסטית ובזכות רמה כלשהי של התקדשות (שאין
להשוותה לקדושת החוק היהודי, אך עם זאת מדובר בהתקדשות אמיתית בשם אללה). לנצרות,
לעומת האסלאם, אין קדושה אמיתית, מאחר שאמונתה אלילית. רבקה קיבלה את החלום לאחר
שידעה על בית התפילה של הגאולה השלמה, שבו מזבח העמים מטוהר מטעויות העבר וכו'.
היזכרותה בבעלה (שמודע לבשורות הגאולה השלמה) יכולה כעת "להתקדש" על
מזבח החתונות החדש. -
[34] סימן
שבירת ה"עקשנות" בין יהודים וערבים.
[35] החלום
הוא מסר ברור לפלסטינים.
[36] סימנים
רבים כאלו הם קישורים כוכביים "פשוטים". ג'יוזפה שייך למזבח מלכיצדק, אך
הוא חלק מן הצאן הנאבד ומקומו האמיתי הוא על מזבח אפרים. קרמין שאול שייך למזבח
מלכיצדק, מטעם האומות הנוצריות. פאולו הוא על מזבח אפרים. פרץ ודבורה הם על מזבח
יהודה. סעיד על מחצלת האסלאם. טינה מייצגת את הנצרות שטוהרה מעבודת אלילים, היא על
מזבח מלכיצדק, אך היא התחתנה עם סעיד. האב של סעיד, עליו השלום, ואימו הם ערבים
שוחרי שלום ובעלי אמונה גדולה מאוד באללה. קיים איחוד שלם כאן בין מזבחות בית
התפילה של הגאולה השלמה.
[37] חלק
מהמערך הגאולי החדש של השושנה (13 כוכבים).
[38] מתייחס
לכוכב יעקב – ראו ספר הכוכבים – תפארת יעקב.
[39] אני
מאמין כי זהו חלק של השושנה, וההתייחסות היא לעץ החיים במונחי כוכבי הגאולה השלמה.
-
[40] הדבר
מגיע אולי למען "התקדשות" סימני הכוכבים - הכל זאת יילקח בחשבון בספר
הכוכבים, בעזרת השם. - ביצענו סימן מתאים ב-7 בדצמבר 1988 - ברגע בו קראתי את
הסימן אודות כוכב ירושלים שהתאחד עם כוכב כריסטו בסימן כוכב יצחק. - שבע האחיות
הוא צביר כוכבים ידוע (פליאדות, בעברית: כימה) במזל שור. ייתכן שהמערך החדש של
שבעת הכוכבים, שהתקבל בהמשך על-ידי ג'יוזפה, והינו בסימן הקדושה החדשה ובסימן שרה,
רבקה, לאה, זלפה, רחל, בלהה ואסתר, הינו זה של הפליאדות.
[41] הערה
(15.11.2011): אדם, אבינו הראשון, לפני החטא, יכול היה לדעת את השמות האמיתיים של
כל החיות, ולזהות את אותיות המקור המעורבות בבריאת כל בעל חיים או חפץ. לעיתים כח
"סוד" זה נכנס לברית החדשה השלמה. המילים של אדם היו, כמובן, בשפה המקורית,
שדוברה עד להרס מגדל בבל. זוהי השפה השמית המקורית, ומספר ענפים ממנה המשיכו במזרח
התיכון, אך אני סבור כי השפה העברית שרכש אברהם הייתה קשורה גם כן, אם לא נרכשה
באופן מלא, לבית הספר הנסתר של שם ועבר. בכל מקרה, גם העברית המקראית וגם הערבית
הקלאסית נובעות מן השפה המקורית, אך העברית קיבלה קדושה רבה יותר בשל ההתגלות
האלוהית לעם ישראל וכו'. פרץ הציג את העברית וסעיד הציג את הערבית, ושניהם מאמינים
כי אדם קיבל את ה"סוד" המזהה את השמות האמיתיים של הדברים. סעיד הלך
בדרך המסורת של אמו, הגר, ואכן מתייחסים לערבית הקלאסית כהגרית. החלום מצביע על כך
שהעברית של פרץ היא מדויקת ונכונה יותר, וממנו למדה דבורה את ה"סוד". גם
על סעיד ללמוד זאת ממנו. איני יודע עדיין מהו ה"סוד" הזה, אך בסימנים
הוא יגיע דרך פרץ, ולכן ייכנס לברית החדשה השלמה. החלום, עם זאת, לא מגיע למטרת
גילוי והרחבת ה"סוד" לאחרים, אלא למטרה אחרת: בגאולה השלמה אנו מקבלים
את השפה הברורה, ולכן האלמנטים של השפה המקורית קשורים אליה (ראו את הסימן שהתקבל
על-ידי אברמו פיאנלי אודות פילים עם חדקים קצרים, שנכחו בדור המגדל, בעת בה עדיין
דיברו בשפה זו). השפה הברורה המנובאת מדהימה בכוחה, ושורשיה קשורים לשפה המקורית
שדיבר בה ה' אל אדם וחוה, כמו גם בשמות הדברים שקיבל אדם וכו'. השפה הברורה
המנובאת בספר צפניה היא עוצמתית, באופן בה מצליחה היא לשנות את המנטליות של שארית
האנושות ממצב של תפיסות אליליות, דוקטרינות שקריות, רעיונות שגויים, וסילופים של
חוסן הבסיס הלשוני (כחתונה בין שני גברים, השם ישמרנו), אל מצב שבו כולם יהיו
ראויים להתפלל יחד בבית התפילה המנובא לכל העמים. השפה הברורה החדשה, עם זאת, אינה
מתבטאת רק בעברית, אלא היא מתורגמת לכל השפות. זאת מאחר שאיננו מדברים כאן על כוחה
ה"על טבעי" של הלשון העברית או על הקבלה המעשית, אלא על תפיסות אמיתיות
שמועברות על-ידן. זוהי מהות השפה הברורה, שמושגיה האמיתיים, מילותיה וביטוייה
הברורים מתורגמים לכל השפות.
[42] חתונתם
סימלה את הקשר החדש וההכרחי בין הילדים החדשים של מלכיצדק על מזבח מלכיצדק ובין
המוסלמים החדשים של מחצלת האסלאם. מאחר שהמוסלמים מקבלים חתונת מוסלמי ונוצרייה
(או נוצרי ומוסלמית), בתנאי שילדיהם יהיו מוסלמים, במערכת היחסים יש סתירה אם,
לדוגמא, האם הנוצרייה נשמעת לרצון בעלה, אך בליבה היא מאמינה בשילוש. סתירות מסוג
זה מבוטלות במסגרת האמונה המונותיאיסטית האמיתית, שבה אין בעיה בחתונה בין הקשורים
למזבח מלכיצדק לבין אלו הקשורים למחצלת האסלאם. לפיכך הנישואין בין אוספיה (טינה),
הבת החדשה של מלכיצדק על מזבח העמים, לבין סעיד, מוסלמי חדש על מחצלת האסלאם,
מתקבלת בשמחה גדולה במלכות השמים. -
[43] חלום
דומה חלמה גם טינה (אוספיה) באותו הלילה.
[44] אלו
הם סימנים נבואיים של הרמוניה ושלום שיאומתו דרך הברית החדשה השלמה.
[45] מה
שהצלחנו לייסד מן העץ הוא את השורשים, הגזע והענפים אך לא העלים. בעתיד תהינה
התפתחויות בחוק החדש ביחס לכל צורך תקופתי.
[46] חשבון
אף גרוע מזה הגיע דרך הסימנים: חמישית העולם תינצל, אבל מתוך עם ישראל שכבר שילם
בשואה שני שלישים יינצלו. -
[47] גם
הגנה אישית תתקיים כמובן בדרכים ניסיות. הכול כפי שאל שדי ירצה.
[48] מלבד
הגנת הברית החדשה השלמה. עם זאת, ישראל והיהודים בכלליות אינם כלולים בגזרה, מאחר
שהשואה מייצגת את הדור הרביעי הייחודי עבור בני ישראל.
[49] הערה:
זהו סימן "היהודי החדש"
בבית
התפילה שיכול להיכנס לבית הכנסת המסורתי, אם נתמך הוא על-ידי יהודים אחרים. - דרך
ברית המילה של הברית החדשה השלמה, האדם יכול להתחיל חיים חדשים, עם טהרה ותמימות
של תינוק, שאין לו עדיין בושה להסתובב ערום. - תמימות חדשה זו נובעת מן הסימן השלם
השישי של תחיית הצדיק חיים. -
[50] ככתוב בכוכבים. -
[51] זו
הייתה התקופה בה לא הורשינו לומר את שמות הסימנים ואת המונחים כפי שהם, אלא רק
בקודים. הסיבה לכך הייתה טיהורם מטעויות שוליות של 6 השנים הראשונות. - העניין גם
מזכיר את העובדה שהגאולה תתגלה בישראל ב"דרכים נסתרות" מבית ספר אסתר
בבאר שבע. ראו חלום נוסף המתייחס לכך: חלום 815: דניאל חלם (8 בנובמבר 1992) כי
הייתה לו שלפוחית על ידו הימנית. היד נגעה בלי כוונה במשהו, ומן השלפוחית יצא
עכביש. דניאל סיפר זאת לפרץ, שאמר כי העכביש בנה בית מתחת לעור, וכאשר הגיע הזמן,
הוא יצא. משמעות החלום היא כי בית הלחם הוכן באופן חשאי לישראל, וכשיגיע הזמן הוא
יעלה על פני השטח. -
[52] ראו
בכתבים: - המונח בו הם השתמשו בכתביהם הוא: "האל מתגשם ברב". -
[53] שהות
היהודים בכנסייה מרמזת על העובדה שלנוצרים יש כבוד גדול יותר לכנסייה, מאשר
היהודים לבית הכנסת, ולכן הם חייבים לקבל מהם שיעור.
[54] הוסבר
בספר משנת חיים כי האפשרות השלילית לכך התבטאה בשליחות ישוע חסרת המזל של
"הפיוס שנכשל" וה"פן אבוא והכיתי את הארץ חרם". יום ה' הגדול
והנורא בדור הרביעי ה"מתווך" הסתיים בחורבן בית המקדש השני, המלחמות עם
הרומאים והגלות הארוכה בין העמים. כל אלפיים שנות הגלות, שמסתיימות עם השואה
הנוראית מכל, היו בסימן "ההענשה הפרסונלית" של אחרית הימים, לפני הגאולה
השלמה. זה היה יום ה' הנורא עבור העם היהודי, אך גם ה"גדול" בשל המשך
קיום העם היהודי ואיחודו על-ידי הניסים הנסתרים והאינסופיים של אלוהי ישראל, ששמר
עליו מכיליון. השואה עצמה הייתה "קורבן חיים" עבור ישראל כדי לקבל את
הכפרה הנדרשת להתקדמות במסלול הגאולי, כשהחזרה לארץ ישראל והקמת מדינת ישראל היו
הסימן ההיסטורי הנבואי לכך. עדיין קשה לדבר על כך היום, אך לאורך הדור הרביעי
הסופי, שבו אנו נמצאים כיום, ההרס, החורבן, האסונות והמגפות וכו' שיגיעו נגד העולם
לא יפגעו בעם ישראל ישירות, והוא יהיה מוגן. למעשה, העם היהודי כבר סבל דרך יום ה'
הגדול, הנורא והארוך. לבסוף, למרות ההרג הוא קם לתחייה. הכל יובן לבסוף, כאשר
העולם כולו יהיה עד להגנה האלוהית המדהימה על העם הנבחר ישראל.
[55] הסימנים
השלמים של הגאולה השלישית השלמה, יחד עם המפתחות הנבואיים לפיוס הנבואי של אליהו
הנביא והמסורת הנבואית של יום ה' הגדול והנורא, מגיעים עכשיו לעולם ישירות.
לעובדה שנבואות רבות "עברו דרך" הנצרות אין משמעות כלשהי ביחס להווה.
הנבואות הגאוליות והמשיחיות, החשובות עבור הגאולה השלמה, חוזרות כעת ישירות עם
הגעת הגואל האחרון חיים, כאילו נכתבו אתמול. ראו את הבשורה אודות אליהו הנביא. -
[56] ראו
סימן הכוכב הרביעי המועתק בסימן הכוכבים וההסברים של סימן הדור הרביעי והבניין
החדש.
[57] ראו
את 8 הגנומנים האחרונים של לוח 1 - מסר על האמת והצדק.
[58] ענין
זה מתייחס לשני דברים: 1. מזבחות בית התפילה החדש אותם ייסדנו לפני שבית התפילה
ייבנה בירושלים ובבאר שבע. 2. כאשר בית המקדש כבר ייבנה, תהיה התרחבות של המזבחות,
ביחס לצורך, מחוץ לישראל. עניין זה הוסבר בחלום של ג'יוזפה, ולפיו ההעתק של בית
המקדש בבאר שבע הגיע למטרת התרחבות המקדש לאומות העולם, בסמכות האחראים על כך
בישראל.
[59] ראו
מזבח הנביא - נבואות המתייחסות למים הגבוהים של הדור הרביעי.
[60] כאשר
אנו מדברים על הכוכבים, הכוונה גם לכוכבי לכת. אין הבדל ביחס לחוצנים, הן לכוכבים
והן לכוכבי הלכת יש תושביהם.
[61] נראה
כי פלישת החוצנים תיקשר לתקופה האחרונה של הדור הרביעי (ייתכן שבין השנים 2037
ל-2042), אך איני בטוח לגבי זה. הגעת החוצנים והמלחמה איתם הם חלק מן הבלבול הנורא
והפאניקה הכללית שישררו באותה תקופה.
[62] הערה
(יוני 1995): אני כותב כאן כשבוע אחרי המקרה בו נקרים (ציפורים) עצרו שיגור של
מעבורת חלל אמריקאית בקפ קנאבראל. ייתכן שיש בכך קשר לחלום. בכל מקרה, הצדיק חיים
הסביר כי הסיבה לפלישות החוצנים היא כי הם מוטרדים מחקר החלל, הרקטות, הרדארים
וכו', וכי הם סבורים כי הכוונות האנושיות הן תוקפניות. -
[63] ייתכן
שאין אלו "כוכבי לכת" אלא גופים שמימיים אחרים. - הזמן הוא לפני פלישת
החוצנים, בזמן שבו הירח קרוב לארץ. תנועתו אל עבר מיקום אחר הוא קטקליזמי, ואור
גדול של אש ייראה למעלה. תהיה התנגשות של שני גופים שמימיים שיהיו מסוגלים להרוס
את כדור הארץ לולא תתרחש התערבות אלוהית. לפי החלום, רבים מפחדים על הארץ אך קול
מלמעלה מרגיע אותם שלמי שיש אמונה יינצל. אז דבורה מבהירה שאותה התקופה תימשך
כעשור והאור-אש ייראה בכל העולם.
[64] מתוך:
החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול, פרק 12, דג 21.
[65] ראו:
החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול, פרק 12, דג 22.