כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

 

                                      

לוחות החוק החדש – ספר שלישי - דברים שלא נראים לעין

 

 

לוח חטא לשון הרע

 

גנומן 1: חלום 425: ג'יוזפה חלם (12 בספטמבר 1988, מילאנו) שנכח עם פרץ בפגישה, בה היו צעירים חדשים רבים שהקשיבו לבשורה החדשה. בחדר ג'יוזפה גילה שאישה כלשהי (אותה הוא מכיר במציאות) מתנגדת לבשורה החדשה אך לא אמרה דבר נגדה. בנקודה מסוימת היא ראתה נערה שניצלה מסמים על-ידי הבשורה החדשה ואמרה: "הביטו, היא מכורה לסמים, ולכן אתם מדרדרים לשימוש בסמים!". ג'יוזפה ענה: "זה לא נכון, איננו מדרדרים לסמים ואין לנו דבר לעשות עם סמים!". האישה התעקשה בנוגע לקביעתה ולפתע נבלעה באדמה. ג'יוזפה הבין כי היה זה עונש למי שאומר לשון הרע ושקרים. -

גנומן 2: יהודים רבים מכירים את הפסוקים (תהילים ל"ד, 13-14): "יג  מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה". ה"חפץ חיים" כתב ספר קדוש שלם על שמירת הלשון. למעשה, כל מילה הנאמרת על ידי הפרט עומדת לדין בפני בית הדין של מעלה, ועל אחת כמה וכמה יהודים המצווים בתורה חייבים להיות אחראים לכל מילה היוצאת מפיהם (ומובן שהעניין כולל גם כתיבה).

גנומן 3: גם העובדה שמשה היה "כבד פה" נושאת בחובה את מחויבותנו, כתלמידיו, לשמור על לשונותינו "כבדות" תוך בחינת כל מילה אותה אנו רוצים לומר לפני שנאמר אותה (דעו שהפרשנות כי משה היה מגמגם היא שגויה. משה רבנו לא גמגם. לשונו נשרפה מעט כאשר היה ילד קטן בחצר פרעה, וחרטומי מצרים קנאו בהבנתו המתקדמת בכל עניין. החרטומים המליצו לפרעה להרוג את הילד לפני שישתלט על הכתר ולכן העמידו אותו למבחן כאשר הביאו בפניו מגש שבו היו יהלומים מצד אחד ופחם לוהט מצד שני. משה נטה לאחוז באבן היקרה, אך המלאך גבריאל הסיט את ידו וגרם לו לאחוז בפחם אותו הוא הכניס לפיו. מקרה זה גרם ללשונו לנוע מאז "בכבדות" ולדיבורו להישמע כבד ואיטי אך הוא לא גמגם).

גנומן 4: ניסחתי בשנה הרביעית של הסימנים השלמים את השבועה הנוגעת ללשון, והיא מוקמה בין 50 הברכות של הברית החדשה של 12 במרץ. שבועה זו נועדה לסייע לאנשים להיזהר מאוד בדיבורם:

אני נשבע לפני אל שדי, בשם הברית החדשה השלמה, הבאה בזכות הגואל הנבחר, חיים, שאני, מצד רצוני הטוב ובלי שום הכרח חיצוני, חפץ להיכנס לברית החדשה עם הלשון. אני ------ נודר נדר למול את לשוני מכל המונחים הדתיים והתיאולוגיים המזויפים של העבר, אך לא מן ההסברים נגדם, ובמקומם אני ארגיל את לשוני במונחים, בביטויים ובהסברים של המסר החדש של הגאולה השלמה. אני ------- מקבל על עצמי מעתה והלאה להחזיק את לשוני בדיבורים נקיים ומרוחקים מכל המילים והביטויים הוולגריים, הטמאים והכופרים. אשתדל עד כמה שאני יכול, לפי דרגת הידע שלי ודרגת לימודי, לחנך את לשוני ולהביא אותה אל השפה הברורה והטהורה של המסר החדש. הנדר הזה הוא גדר החוסמת את לשוני מלדבר לשון הרע. הברית הזאת עם הלשון מטהרת את הרוח היוצאת מפי בהיווצרות המילים. הנדר הוא על הכרתי באמת שה" אלהינו מגלה דרך הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים, ואין איתה התרה לעולמים.

(המקבל על עצמו את הנדר עושה סימן חיתוך כל שהוא על לשונו או בדרך אחרת)

ברוך ה" אלהינו שמל את לשוני ושהרשה לה להיכנס לברית החדשה של הגאולה השלמה.

גנומן 5: הכוח מאחורי השבועה החדשה הזו הוא השפה הברורה המתגלה עם הברית החדשה השלמה. השפה החדשה הברורה מבוססת על מילות הסימנים השלמים. לפיכך פחדו ממה שאתם אומרים על כל אדם אחר. כל מה שתגידו נגדו יכול למנוע ממנו לקבל מזל טוב מכוכבי הגאולה. כל מה שאתם אומרים יכול למנוע מנשמתו להיקשר אל מלכות השמים. כל מה שתאמרו יכול למנוע ממנו לקבל את האור החדש של חנוכת החנוכות. כל מה שתגידו יכול למנוע ממנו להבין את סימן החמור אוכל לחם. כל מה שתאמרו יכול למנוע ממנו להבין את הדור הרביעי. כל מה שתגידו יכול למנוע ממנו להתברך מסימן תחיית הצדיק חיים. לכן היו זהירים מאוד ביחס למה שתאמרו על אדם אחר, במיוחד אם הוא או היא אינם נוכחים. פחדו מאל שדי ופחדו מלשונכם, מאחר שבאופן זה תבורכו.

 

הלשון והמזל האישי

גנומן 6: ג'יוזפה קיבל: הלשון מייצגת את דלתו של האדם, שבה רצונו מתבטא. הלשון הטובה מקשרת את המזל הטוב לכוכבו הפרטי, בעוד הלשון הרעה סוגרת את מזלו מכוכבו הפרטי. הלשון הבריאה עומדת במימי המח, ולשון הצדק מתכסה מאחורי השיניים.

גנומן 7: הצדיק חיים לימד: ה' ברוך הוא הציב את הלשון בין החיך לבין השיניים, בין החניכיים לשפתיים על מנת לסגור את הפה. הוא שמר את הלשון בכל ההגנות הללו על מנת שהאדם ייקח מכך שיעור וישמור על לשונו מלדבר דברים שאסור לו לומר. אנשים, עם זאת, לא מתחשבים בכך והם משתמשים בלשונם באופן חופשי כאילו הם אינם עומדים לדין על כל מילה. דעו כי עם כל מילה נוצר מלאך, ואותם מלאכים יכולים להיות מלאכי הגנה או מלאכים מאשימים בהתאם למילים הנאמרות. לפיכך ה' יצר את הלשון בתוך הפה וכיסה אותה, כדי שהאדם יידע להעריך את חשיבות פעולתה. למרבה הצער, בעולם כולו אנשים מדברים לשון הרע על אחרים עד שנראה כי אין להם דבר לעשות מלבד לומר דברים רעים אחד נגד השני, במיוחד מאחורי הגב.

גנומן 8: דעת אנשים רבים היא כי העולם נאור וכי במסגרת חופש הדיבור הם יכולים לומר את אשר חפצה נפשם. התורה הקדושה באה ללמד שהאדם חייב להיות זהיר מאוד בכל מילה היוצאת מן הפה ("מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ": דברים, כ"ג, 24). כל אדם נידון על כל מילה שהוא אומר והדין אינו קל. מילים ומשפטים שנוצרים מהן יוצרים משמעות ומביעים עניינים שפיטים, חיוביים או שליליים. יהודים מצווים במפורש על שמירת הלשון, מאחר שכל מילה שאינה במקום, מילה שגויה, מילה מאשימה או מילה תחת שבועה נידונה בפני בית הדין של מעלה. עניין זה נכון לגבי כל האנשים, אך הדין קל יותר כלפי לא יהודים, מאחר שהם אינם מצווים בקדושת החוק כיהודים.

גנומן 9: ישנן למעשה רמות רבות של דין, מאחר שלכל אדם יש דרגה במסגרתה הוא נידון. דרגה זו תלויה ברקע שלו, בחינוכו ובידעו. במסורת נאמר כי ה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה (בבלי, יבמות, קכ"א, ב'; ירושלמי, ביצה, ג', ח'). ככל שהידע של האדם גדול יותר אודות לדרכי הדין של ה', כך הדין עימו יהיה מחמיר. אנשים, כמובן, חייבים ללמוד את חוקי ה' על מנת לרכוש ידע בנושא זה. ידע זה לא מגיע לבד. גם עניין ההחמרה עם הצדיקים לא מובן בקלות בקרב רבים. יש אף כאלו שאומרים: האם עדיף אם כך לא לדעת מאשר לקבל דין מחמיר?

גנומן 10: זהו כמובן טיעון טיפשי. ההחמרה עם הצדיק שבקיא בתורה היא למען שמירת דרגת האדם ועל מנת לאפשר לו להגיע לדרגות נעלות יותר. חכמה ניתנת לאדם חכם, לא לאדם טיפש. אדם טיפש אינו מגיע לחכמה אך גם אם הוא נתקל בה בדרך זו או אחרת, הוא לא יידע מה לעשות איתה כדי להרוויח מכך. בהקשר זה אמר ישוע: "אַל תַּשְׁלִיכוּ פְנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים" (מתי, ז', 6). בכל מקרה החכמה עצמה דורשת את הדאגה המתמדת בנוגע למה שהאדם אומר, ואנו נוהגים לומר: "סייג לחוכמה - שתיקה" (אבות, ג', ט"ז) ובמשלי (י"ז, 28) נאמר: "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב". עם זאת, אם הוא יפתח את פיו, כולם יבינו שהוא לא חכם במיוחד.

גנומן 11: האנשים לא בוררים את מילותיהם ולעיתים נשבעים מבלי לשים לב לכך. לאי קיום שבועות אלו יש דין. התורה מצווה כי אם האדם מתחייב לבצע או לא לבצע דבר מה, הרי שזוהי שבועה שיש לבצעה (במדבר, ל', 3). הידע והתנאים בנוגע לשבועות נידונים בהרחבה על ידי חז"ל בתלמוד.

 

 

לוח המתייחס למלאכים

 

גנומן 1: מלאכים הם חלק בלתי נפרד מהמסורת. מי שלא מאמין בקיומם של מלאכים לא מאמין במסורת האמיתית של התורה, ובדומה לכך מי שלא מאמין בקיום שדים ובכישופים, לא מאמין במסורת זו. המילה "מלאכים" קרובה למילה "מלאכה".

גנומן 2: המלאכים "עובדים" לפי רצון ה' ולפי ציוויו. לכל מלאך יש "עבודה" שעליו להשלים ושלשמה הוא נוצר. לכל מלאך יש דרגה הקשורה למשימתו. היקום מלא במיליוני קטגוריות של "עבודות" ה', אשר ניתנות למלאכים להגשמה. לפיכך מספר המלאכים הוא אינסופי בהתייחס למבטנו. כל דרגה מתוך 7 הרקיעים מלאה בהמוני מלאכים, וגם בשבע האדמות שמתחת לארץ ישנם "מלאכים של מטה", המכונים שדים. מידע זה קיבלתי מהצדיק חיים ישירות.

גנומן 3: זאת מאחר שגם לשבע העולמות התחתונים של השדים יש מטרות ביקום ולמען איזון הבריאה, כי השדים הם עובדי העולמות של מטה. עם זאת, הם אינם מצווים בציווי ישיר של ה', מאחר שציווי זה יכול לחסל אותם מיידית. עולמות אלו כוללים היררכיה של דרגות כבצבא. הדרגה הראשונה (הקרובה ביותר לאדמה) היא העליונה מבין השבע. עולמות המלאכים העליונים קרובים יותר לציווי ה'. ישנו מספר רב של דרגות, האחת מעל השנייה, עד לדרגות העליונות ביותר בהן נכללים השרפים, האראלים, הכרובים וכו'. אלו הם "מלאכי שרת", העומדים בפני כסא הכבוד. מעליהם נכללים גם המלאכים הראשיים: גבריאל, מיכאל, אריאל ואוריאל.

גנומן 4: לעיתים נשלחים מלאכים לעולם כדי לדבר מטעם ה', כמלאך ה' שדיבר עם משה מן הסנה הבוער, או כמלאך ה' צבאות שהופיע בפני יהושע. לעיתים כשהמלאך יורד, הוא מקבל צורה אנושית ולא מזוהה מיידית כמלאך בדומה לשלושת מלאכי ה', שהופיעו בפני אברהם, או למלאך שדיבר עם אשת מנוח אבי שמשון. המסורת הנבואית שופעת במלאכים המעבירים את מסרי ה' צבאות כשליחיו. קיימים גם מלאכים של זעם ה' ומלאכי הגנה מטעם ה'.

גנומן 5: ישנם גם מלאכים שנוצרים דרך האנושות. כל מילה מדוברת יוצרת מלאך, וכך גם כל פעולה. המלאכים הללו הם ב"דרגה" של המעשה שבוצע או של המילה שנאמרה. אם מדובר בפעולות טובות וחיוביות האהובות בשמים, מלאכים טובים נוצרים על-ידם, ולהפך. כאשר אדם מת, המלאכים הללו שאותו אדם יצר במהלך כל חייו מגיעים להעיד בפני בית הדין העליון בנוגע לפעולות ולדברים שנעשו ונאמרו ביום ובשעה מסוימים.

גנומן 6: יש גם מלאכים ש"קשורים" לכל סוג של מזון שאנו אוכלים. אם אדם אוכל לאט, בדרך ארץ, במקום נקי ויותר מכך, אם הוא מברך את האוכל בשם ה' ומודה לה' במחשבותיו על כך שהעניק לו את הטוב הזה, אותו אדם מבורך על-ידי המלאך ש"אחראי" למזון הזה. ברכה זו מייצגת בריאות טובה לאדם והתעלות של דמו, כפי שלימד אותי הצדיק חיים.

גנומן 7: לעולם אין להפוך מלאכים לאובייקטים של פולחן, ופולחנים מסוג זה הם אסורים. מאחר שהם שליחי ה', אנו מקשיבים לקול ה' שמדבר דרכם. אנו חייבים להיות מודעים לקיומם כדי להגדיל את הבנתנו ביחס למה שקיים בעולם, שנוצר על-ידי ה' אלוהינו. זוהי המטרה המרכזית של החלומות שמפורטים מטה, ושהתגלו כחלק מהקבלה החדשה והאמיתית של הגאולה השלמה. זו הארה להרהר בקיומם. ישנה מטרה מהותית בחלומות האלה והיא לסייע לרצות את ההגנה החדשה של הדור הרביעי ולהיות "מלווים" על-ידי מלאכי ההגנה החדשים, שנוצרו למטרה זו.

גנומן 8: חלום 98: אנה גספרוטי חלמה (24 בינואר 1986, מילאנו) כי הייתה ליד השולחן עם עוד אנשים רבים, בני משפחה ותלמידים של פרץ. נכחו שם גם, כאורחי כבוד, שלושה אנשים צעירים בני 30 לערך, נאים וחסונים. שניים היו בלונדינים ואחד עם שיער ערמוני. הם המשיכו לדבר על "ההגנה" שיוכלו הם לספק לקבוצה. פרץ הואר לפתע כי הבין שאלו מלאכים שנשלחו להגן על הקבוצה והעבודה, ולכן אמר: "כעת אני מבין כי אתם מלאכים". הם הראו סימן מאשר, ושמחה גדולה שררה בין הנוכחים, שכללה חיבוקים ונשיקות. על-מנת לספק תוקף רב יותר לבשורות הטובות, אביה של אנה, אנטוניו (שנפטר 22 שנים לפני החלום), הגיע מן העולם הבא להשתתף. קרולינה, אמה של אנה, כמעט התעלפה כשראתה אותו. אנטוניו הגיע לספר להם על שביעות הרצון העצומה שהייתה בעולם המתים ביחס לחדשות הבשורה החדשה[1].

גנומן 9: סימני הדור הרביעי - הגנת אל שדי:

חלום 101: שמעון לופאנו חלם (6 בפברואר 1986, מילאנו) כי הירח עבר בשמים ממזרח למערב והתמקם במערב. לאחר מכן גוף שמימי ענק, הגדול פי 50 מן הירח, הופיע. היו לו 4 סימנים שכוסו על-ידי 4 עננים שחורים. שמעון אמר: "הביטו, יום ה' הגדול והנורא החל!". הוא הבין כי הסימן הרביעי היה מוות. הגוף השמימי הענק ירד לכדור הארץ ונגע ברחובות ובבתים. הוא הבין כי היו אלה מלאכים שהביאו מוות. בתו אמרה: "עלינו להתחבא מתחת להגנת הצלב", אך שמעון ענה: "לא, אנו תחת ההגנה של אל שדי וזה מספיק להגנתנו". שמעון פחד מחטאיו, אך הסתמך על רחמי ה', ואכן הגוף השמימי לא יכול היה לפגוע בו. -

גנומן 10: חלום 118: שמעון לופאנו חלם (5 ביוני 1986, מילאנו) שאחת משלוש נשים מכוערות החזיקה אדם-מיניאטורה בידה, ורצתה לשים אותו בשק פלסטיק שקוף. שמעון פנה למשטרה, אך שם אמרו כי זוהי גזרה, וכמו-כן, בגלל חוסר היכולת שלהם לפעול, עליהם לחזור למעלה. שמעון אמר לשוטר הבכיר: "אך אינך יכול להותיר אותנו עם בעיותינו. אם תעלו למעלה, נעלה גם אנחנו למעלה כדי להורידכם". השוטר אמר: "אם כך, תודה לאל, נישאר כאן"[2].

גנומן 11: לעיתים המלאכים מסייעים לחמור לבצע סימנים של החמור אוכל לחם:

חלום 144: אקילה (Achille) גספרוטי חלם (31 באוקטובר 1986, פילצונה, ברשיה) כי הוא היה עם פרץ ופאולו. יחד הם נכנסו לכנסייה. הכומר דיבר למאמינים. פרץ הלך בחלק השמאלי של הכנסייה, אקילה באמצע ופאולו בימין. פרץ ביצע נס: הוא גרם לשני מלאכים לצאת מציור שעל הקיר ולרדת אל הכנסייה. האנשים עמדו ללא הבנה, עובדה שהכעיסה את פאולו. פרץ סימן לפאולו להישאר רגוע. בנקודה זו אקילה הסביר לאנשים מה קרה עד שהבינו. אז פרץ גרם לשני המלאכים לחזור למקומם בציור שעל הקיר.

גנומן 12: סימן החמור וזנב החמור בגן:

חלום 232: דבורה חלמה (5 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו) כי היא, רוזה ופרץ היו ביער והיו צריכים לגעת בארץ. לאחר מכן, לדבורה היה ספר תנ"ך בידה והיא אמרה לפרץ שהיא רוצה לפתוח אותו כדי לראות אלו פסוקים יופיעו. פרץ הסכים ואמר שיפרש את הפסוקים. דבורה פתחה את התנ"ך בספר בראשית. פרץ החל לקרוא והסביר על סימני החמור וזנב החמור שהתחברו ועל סימנים שיקרו בעתיד. דבורה הבינה את מה שנגע לעבר, אך בנוגע לסימנים העתידיים היא הבינה רק כי הם יהיו נפלאים, ויעבור זמן רב עד שיגיעו. מאוחר יותר הם היו אצל קלאודיו. מישהו התקרב אליו ואמר כי הוא מלאך שהגיע לראות מה הם עושים[3].

גנומן 13: סימני המלאכים החדשים של הברית החדשה השלמה:

חלום 235: דבורה חלמה (7 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו) כי ראתה מלאך שהופיע לפניה ושושנה. המלאך אמר: "אל תחששי, אני שומר עלייך". -

סימן שיש לבצע לשם הפצת ברכות:

חלום 265: דבורה חלמה (4 בנובמבר 1987, מילאנו) שהתלמידים היו בנהר אדה (Adda). כשהם כורעים על ברכיהם, הם הודו לה'. לפני הטבילה במים, ולאחר שהרטיבו את ראשיהם, הם התברכו. אז, כשראשיהם מרוחים בחול, הם החזיקו האחד את השני, תוך כדי שיד אחת מונחת על הראש של מי שניצב מלפנים, והיד השנייה החזיקה בחול שאותו הם ישמרו בהמשך. הברכה נעשתה לפני אל שדי, בנוכחות הגואל חיים ומלאך הגאולה השלישית. -

גנומן 14: חלום 297: דבורה חלמה (24 בפברואר 1988, מילאנו) כי ירדה מסירה ונכנסה לשער. הוסבר לה כי השער היה מיוחד מאחר שמלבד הסגירה הרגילה, יש לו הגנה נוספת. בדרך זו אנשים שרוצים להיכנס דרכו ירגישו בטוחים, גם אם יביטו לאחור. לשערים האחרים, עם זאת, היו צורות משונות, והאנשים שנכנסו דרכם והביטו לאחור, החלו לחשוש ורצו להימלט. ברגע זה דבורה ראתה סדרה של שערים, ובצד שמאל לשער בו היא ניצבה, ראתה מלאך בלונדיני. דבורה הביטה סביב והבחינה שבמקום שהיה מלא באור ובענפי ערבה, היו גם מספר מצבות לבנות. היא חשבה על עשרת השבטים. באמצע הרחוב נראה מלך שפניו היו כפני פרץ. הוא לבש בגד סגול, אמר לדבורה כי עליה לבצע את ברכת 13 השבטים וציין בפניה את שמותיהם, מהראשון לאחרון. דבורה חזרה על השם האחרון וביטאה באופן מיוחד את השם "דן". היא הביטה החוצה וראתה שוק של נוודים, קטן אך עשיר. -

גנומן 15: חלום 302: קרמין שאול חלם (13 במרץ 1988, מילאנו) כי מלאך מסר את הבשורה הבאה: "מי שיגן על היהודים יתקדש". -

סימן האומר: לכו אחר סימני החמור ולא אחרי עושי ניסים:

חלום 319: ג'יוזפה חלם (12 באפריל 1988, מילאנו) כי ראה אדם יורד ממלכות השמים ולו עיניים כחולות ושיער בלונדיני. הוא התקרב לג'יוזפה והתחיל לדבר על דברים טובים רבים ונכונים. לבסוף ביקש הוא מג'יוזפה ללכת אחריו וג'יוזפה ציית. הוא הביא אותו אל הרכבת התחתית, ואז השליך עצמו על המסילה, בדיוק כשהרכבת חלפה. ג'יוזפה ראה כי כל גופו של האדם נחלק לחלקים, אך מיד חזר הוא לעצמו ללא כל שריטה. הוא התפלא מכך אך אמר לעצמו: "אני לא אלך אחריו", ולאחר מכן אמר: "אני נשאר עם החמור"[4]. -

גנומן 16: סימן ולפיו מלאכים חדשים הם אלו הנוטלים את נשמות הנפטרים ההולכים במסגרת הברית החדשה השלמה:

חלום 346: ג'יוזפה חלם (10 ביולי 1988, מילאנו) כי שהה במרפסת בביתו. הוא הביט לשמים, ראה את מלאך המוות אך לא אמר דבר, מאחר שלא היה בטוח בכך. פרץ הופיע אז לצידו ושאל: "האם אתה רואה את מה שאני רואה?". ג'יוזפה אישר, ופרץ המשיך ואמר: "זהו מלאך המוות. אתמול זכית לראות את מלאך השמש". ג'יוזפה מיקם את עצמו בשולי המרפסת, כשרגליו בחוץ וגופו בפנים, והוא הוחזק על-ידי מישהו בכתפיו. פרץ ניצב לימינו. ג'יוזפה עצם את עיניו וחיכה שמלאך המוות יגע ברגליו. הוא חש כי חרבו של המלאך נגעה בהן, מה שגרם לו להתעורר[5]. -

גנומן 17: אפילו המלאכים אינם יכולים לראות את כסא מלכות השמים:

חלום 436: דבורה חלמה (29 בדצמבר 1988, מילאנו) כי ראתה בשמים כסא עשוי מאבנים, ומתחתיו היו מלאכים. אז ראתה היא את המורה חיים (אך לא בבירור). קול אמר: "אף אחד, גם לא מלאכים, יכולים לראות את כסא מלכות השמים כפי שהוא באמת". -

סימן חזרת המלאכים שראה יעקב אבינו:

חלום 501: דניאל חלם (23 בפברואר 1989, מילאנו) כי היה ברחוב פאלסטרינה (Palestrina)[6], ופגש חבר בשם ג'יאני. פתאום נפגעו הם באופן קל ממשהו שנפל מן השמים. למעלה הופיעה חרב ענקית, שחלקה העליון היה בשמים, וחוד הלהב שלה נגע באדמה. כמו-כן הופיעה S גדולה, ולאחריה מנורה גדולה מאוד. דניאל ספר 10 נרות, אך בין האנשים היו כאלו שספרו 12. בהמשך הופיעו חיות רבות בעלות ארבע רגליים: חמורים, סוסים, פרות, שוורים, כלבים ועוד. דניאל פנה לאנשים ואמר: "ראו, אלו סימנים מאת ה' ברוך הוא. מי יכול לעשות זאת מלבד הבורא?". האנשים, שלא ידעו כיצד לענות, עזבו. גם ג'יאני עזב ואמר כי עדיף לשתות קפה בבית הקפה של מגרש הכמרים עבור הצעירים, בו הוא עולה 700 לירות, ומעניקים בו טיפ של 6000 לירות. דניאל פנה לכיכר קאיאצו (Caiazzo), וכשיראת השם נחה עליו, הוא הרים את ידיו וראה מלאכים ומלאכים ראשיים, שעלו וירדו מן השמים לאדמה ומן האדמה לשמים. הם ירדו על ראש אדם צעיר עם שיער ארוך ופאות לחיים מתולתלות, אשר המתין בתחנת אוטובוס לקו 91 ולבש טוניקה לבנה. -

גנומן 18: סימן של הגנה מיוחדת ליהודים מאמינים במהלך הדור הרביעי:

חלום 662: ג'יוזפה חלם (9 במרץ 1990, מילאנו) כי הוא צועד ברחובות מילאנו. במהלך הצעידה ראה לפניו שני מלאכים הלבושים בשחור ופניהם מכוסות (על בגדיהם נראה כוכב גדול עם שלושה קודקודים צהובים). ג'יוזפה הכיר אותם מיד וחשב על סדום ועמורה. המלאכים התקרבו לג'יוזפה כדי לתפסו, אך אז הם זיהו אותו וברכו אותו לשלום, כדי להבהיר לו שלא יפחד. במקומו לכדו המלאכים אדם אחר, תוך שעברו דרך קיר כדי להגיע אליו. ג'יוזפה ראה אז אישה יהודייה שראתה את המלאכים ונדהמה. הוא הניח את ידו על ראשו והבחין כי הוא חובש כיפה, שאותה הוא אחז ונישק, תוך שהוא מבין כי היא סימן הכר[7]. -

גנומן 19: חלום 683: סולי חלם (28 באפריל 1990, באר שבע[8]) כי שהה ברחוב כלשהו מלא באנשים ובמכוניות. לפתע קול משמים נשמע, באומרו: "זהו קול ה', וכשה' מדבר גם המלאכים חייבים לשמור על שקט". האנשים השתתקו וקפאו במקומותיהם כששמעו זאת. -

סימן מלאך יום ה':

חלום 708: ג'יוזפה חלם (30 ביולי 1990, מילאנו) כי הוא היה במקום "נורא", בבית עם אנשים לא מוכרים. הבהמות בו טרפו כל דבר, כולל אנשים. ג'יוזפה ראה כי יצור לא אנושי גרם לכל זאת וכיוון את הבהמות. הוא ניסה לעצרו, אך ללא הצלחה. הוא ניסה גם לקללו, אך ללא הועיל. אז החל היצור לתקוף את ג'יוזפה במילים, אך ההגנה חסמה את פיו של היצור, שאמר בהמשך: "אני מגיע במהלך יום ה', מאחר שאני מלאך של יום ה'". מכך ג'יוזפה הבין כי אסור לו להתערב. בינתיים הטבע נכחד והאנשים מתו, מאחר שנאכלו על-ידי הבהמות. -

גנומן 20: מסר אודות מלאכים חדשים של הברית החדשה השלמה:

חלום 727: ג'יוזפה חלם (21 במרץ 1991, מילאנו) כי הוא ראה אנשים רבים, ולאחר מכן מלאכים היורדים משמים לכיוון האנשים. אחד מהם אמר לג'יוזפה: "אם תקרא לנו אנו נגיע, אך לא תוכל לראות אותנו". -

גנומן 21: מלאכים משחיתים של הדור הרביעי:

חלום 749: ג'יוזפה חלם (29 בספטמבר 1991, מילאנו) כי היה בשמים והביט על צבאות מלאכים. כל צבא התחלק ליחידות בצבעים שונים. ג'יוזפה היה מסוגל להבחין בין ה"צהובים" ל"כחולים". לכל יחידה היה מנהיג, והמנהיגים הגיעו לג'יוזפה ואמרו: "קיבלנו כעת רשות לרדת לאדמה כדי להגשים את כל מה שהוחלט עליו". מיד לאחר שהפסיקו לדבר, ג'יוזפה ראה מלאכים יורדים לארץ כדי לתפוס "עמדות". היו אלו מלאכי חבלה הנקראים משחיתים. חלק פנו לאדמה עצמה, ואחרים פנו לעצים ולמטעים. היו גם מלאכי רוח, אש וים. המפקד של המלאכים ה"כחולים" פנה לג'יוזפה ואמר: "חיכינו לרגע הזה זמן רב. כעת כשניתנה רשות, נרד ונצדיק את תפקידנו. אנו אלו היוצרים פאניקה והפרעות נוראיות בעולם". לאחר הדברים הללו, ג'יוזפה ראה עמק גדול ובו רכבת, שנסעה במהירות גבוהה, התנגשה ברכבת אחרת. אנשים רבים נכנסו מיד לפאניקה. -

גנומן 22: חלום 778: ג'יוזפה חלם (5 בפברואר 1992, מילאנו) כי הוא היה במקום לא ידוע, כאילו בעולם הבא, עם ארכיאולוגים שחיפשו דבר מה ומצאו מערה עם אנשים בה. אחד האנשים הרים חפץ. המלאך של המקום אמר: "אדם חילל (על-ידי לקיחת חפצים) וה' יודע".

גנומן 23: הסימן של המלאך מיכאל ולפיו שלושה הם אנשי הגאולה:

חלום 829: ג'יוזפה חלם (13 בדצמבר 1992, סומבררו) על כוחות רשע אפלים שהעמידו אותו בניסיון. "שר" כלשהו הגיע, והאשים אותו בהיותו "עליון", בשל הנבואות שקיבל. ג'יוזפה ענה: "אני רק אבק", והרים מעט אדמה שהייתה מתחתיו. השר צחק וגרר את ג'יוזפה איתו כדי שייפול. ג'יוזפה אמר: "מן העפר באנו ואל העפר נשוב", ובהמשך ראה חלום נוראי על תינוקות רבים שנולדו מתים. ג'יוזפה חזר לבית בסומבררו, וכשהמלאך מיכאל ירד, הוא אמר: "אני המלאך מיכאל ואני מכריז כי שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". באותו רגע נכנסו נביאי ישראל לבית, וכולם חיכו להגעת שלושת אנשי הגאולה. במקום נכחו גם האבות אברהם, יצחק ויעקב, וסוגים רבים של מלאכים. הראשון להיכנס לבית היה משה. אחריו נכנס ישוע לבוש בבגדים מודרניים, ולבסוף נכנס הצדיק חיים. המורה בירך את ג'יוזפה לשלום וטפח על שכמו. בחדר שהו גם דניאל ושרון (אשתו לשעבר של ג'יוזפה), שסייעו באירוע ההיסטורי הגדול הזה של איחוד אבות ישראל.

 

 

לוח בנושא רוחות מתים

 

גנומן 1: כאשר אדם נפטר, מהות החיים שלו, הנפש, עוזבת את גופו, אך רוח האדם לא מתה, מאחר שאין היא מצויה בקטגוריה של מוות, כגוף עצמו.

גנומן 2: עם זאת, כאשר האדם נקבר, בדרך כלל בלוויה, והאנשים שנכחו בה, משפחה וחברים, עזבו את בית הקברות, משהו קורה. איני יודע כיצד הדבר מתרחש בדיוק אך אני מספר על השיעור שקיבלתי מן הצדיק חיים. האדם "מתעורר" בקברו, ואז שני מלאכים נושאים אותו מעלה אל בית הדין העליון.

גנומן 3: חז"ל התייחסו לעניין (בבלי, סנהדרין, צ"א, א'): הן הנשמה והן הנפש חייבות לעמוד לדין, כי אם רק הנשמה תישפט היא תצדיק עצמה מכל חטא באומרה: "זהו הגוף שחטא, לא אני, מאחר שאני נעלה, קרובה לה' ולא יכולה לחטוא". אם, מאידך גיסא, היה זה רק הגוף שעומד לדין על חטאיו, הוא היה מצדיק עצמו ואומר: "אני בעצמי גוף ללא חיים. לולא הנשמה החיה בתוכי, לא הייתי יכול לחטוא". לפיכך ה' ברוך הוא צווה כי הדין בבית הדין של מעלה לאחר המוות יהיה של הגוף ושל הנשמה יחד, כפי שחטאו הם ביחד בעולם.

גנומן 4: לפיכך מיד לאחר הקבורה, כאשר המשפחה והחברים עזבו את בית הקברות, הדין מתחיל והאדם "מתעורר" ומובא מעלה אל הדין. ברור שמדובר ברגע נורא ומפחיד מאין כמוהו. למרבית האנשים יש ממה לחשוש וכאשר הם "מתעוררים" בקבר, הם רועדים מפחד מדינם המתקרב. חלק מן האנשים, בשל חטאים שביצעו, למשל עשירים שלא נתנו צדקה או אנשים שחטאו חטאי ממון, זועקים זעקה מרה שאותה שומעים מקצה עולם אל קצהו, אך זעקה זו לא מסייעת להם, מאחר שבכל מקרה הם יעמדו לדין.

12 במרץ 2016: משה לוי הציע לי: "אולי אתה יכול להסביר קצת יותר אודות העניין?". עניתי לו: "זכור, הנושאים של נפש, רוח ונשמה הם עשירים מאוד וכוללים אלפי סודות. הצדיק חיים ידע אותם. אני איני המורה ולא צדיק או צדיק נסתר היודע אותם. עם זאת קיבלתי מספר דברים במזלי הטוב ואותם אני יכול למסור".

הנפש שוכנת בדמו של האדם, ככתוב במסגרת האיסור לאכול את דם החיה: "נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא" (ויקרא, י"ז, 11). הרוח נמצאת ברמת ההרגשות: אהבה, שנאה וכו' ושוכנת בעיקר בלב. הנשמה היא הקרובה ביותר לה' ברוך הוא. היא ניצבת לפניו וחשה בנוכחותו (שכינה). באופן כללי, רק במקרים נדירים האדם מרגיש משהו בנוגע לנשמתו.

המורה חיים הסביר שכאשר הייתה גזרה קשה, השם ישמרנו, על היהודים בכל מקום בו הם חיו, היו יהודים שהלכו לבתי הקברות בהם נקברו יהודים ובעזרת תפילותיהם לה' הם הפצירו בפני המתים שיפצירו ברוחם לעלות אל נשמתם כדי לבקש את חסד אל שדי.

לנפש יש הגוף הפיזי. לרוח יש גוף רוחני ולנשמה העליונה יש הצורה העליונה של האדם, הקרובה ביותר לצלם אלוהים, שבה נברא האדם. בכל מקרה שלושת הגופים הללו מתאימים לצורת האדם. אם הצדיק הנסתר רוצה לדבר עם נשמה של אדם כלשהו וקורא לה, הוא רואה את נשמת האדם ולא צורה סתמית אשר אינה משקפת את "צורת" אותו אדם.

אפשרי שלנשמה יהיה שם אחר, אבל זהו עניין אחר. בדרך כלל לנשמה יש השם הראשוני שניתן לה. באופן כללי כל אדם, או ליתר דיוק: נשמתו של כל אדם, הייתה בעולם מספר פעמים בעבר. כאשר אנחנו מדברים על הנשמות השורשיות של עם ישראל - הכוונה היא לנשמות בני ישראל שנכחו במעמד הר סיני. נשמות אלו לא נשארות למעלה בעולם האחר לתמיד, אף על פי שיש כאלו שזכו למקום בגן עדן העליון.

ברור כי נושא זה מכיל אלפי סודות הידועים לצדיק חיים. איני יודע אותם. בכל מקרה, איננו מדברים על גלגול נשמות (חזרת נשמות לתיקון באופן כללי). הצדיק חיים הסביר שגם נשמות שכבר מתוגמלות בעולם הבא יכולות לרדת מטה שוב ולהיוולד בעולם הזה. הסיבה היא שאפילו ברמות הגמול הנעלות של העולם הבא, כאשר זמן רב עובר, כ-300-400 שנים בקירוב, אותה נשמה חשה את הצורך לעלות לדרגה נעלה אף יותר, ולכן נשלחת היא שוב לעולם בהשגחת ה', לא בבחירתה החופשית, כדי שתצליח לצבור זכויות רבות יותר ולהתעלות עוד יותר בעולם הבא.

לפי מיטב ידיעתי, אף נשמה אינה רוצה לרדת ולהיוולד שוב בעולם. ירידה כזו היא משימה כבירה בכל שלב בתהליך. עבור הנשמה, תשעת חודשי ההיריון הם תשעה חודשי ירידה על מנת שתיוולד שוב בעולם. כאשר היא נולדת שוב, יש מלאך שנוגע בבקע של הסנטר, והתינוק שוכח מאותו רגע את עברו. איזו נשמה תרצה לרדת שוב לעולם, בעיקר אם שכנה בעולמות עליונים נפלאים?

כאמור, איננו מדברים כאמור על גלגול נשמות לתיקונים אלא על צורה נעלה של חזרה לעולם.

שלוש הרמות של האדם הן נפש, רוח ונשמה. כל שלוש הרמות מכילות את צורת האדם. נפלא הוא ה' ברוך הוא, אשר ברא כל אדם עם פנים ייחודיות ושונות מן השאר. אין אלו רק פנים וצורה פיזית, אלא ייחודיות אינדיבידואלית המבדילה את האדם מן הזולת. לפּני האדם, עם זאת, יש ההיבטים החיצוניים המשקפים את בריאת ה' בתוך המסגרת של צלם אלוהים, המתייחס אך ורק אל בני האדם בעלי הבחירה החופשית.

כאשר האדם מת, להיכן עוברת הנפש אשר נמצאת בדם? האם היא מתקיימת ללא הגוף? באיזה אופן היא נלקחת על מנת לעמוד לדין בפני בית הדין של מעלה? יש להבין שהאדם "מתעורר" שוב והנפש עולה מעלה. עם "התעוררות" האדם, הנפש היא "שלמה". באופן זה היא עולה אל בית הדין. הצדיק חיים לימד שהאדם "מתעורר" בקברו ונלקח אל בית הדין, אז נפתח פנקסו. שלמות זו של הנפש מתקיימת למען הדין. האדם המתעורר מודע לגמרי לקיומו ולמה שעשה במהלך כל חייו. זהו רגע נורא, במיוחד עבור מי שחטא, והכל כתוב בפנקס. אני מקווה שדבריי הם נאמנים ללימוד שקיבלתי ולא סילפתי אותם בשום דרך.

המסורת היהודית מאמינה כי עצם קטנה באחורי הראש לא נרקבת כשאר הגוף. מעצם זו הגוף יוכל לקום לתחייה בזמן תחיית המתים.

גנומן 5: אנו מדברים על מי שיש להם זכות לעמוד לדין. יש גם חוטאים שאפילו לדין אינם יכולים לעמוד ואפילו לא "זכאים" לגיהינום. זהו בית הדין של מעלה המחליט מי חייב לרדת אל העונשים הנוראים של הגיהינום. עונשים מייסרים אלו הם בכל מקרה מוגבלים בזמן ויש להם מטרה "לטהר" את האדם מחטאיו. לפיכך נדרשת זכות אפילו לקבל, השם ישמרנו, את עונשי הגיהינום.

גנומן 6: יש כאלו שפעולותיהם כל כך שנואות בפני השמים כך שהם אינם זכאים אפילו לגיהינום. ישנם עונשים נוראים אף יותר, השם יצילנו, כעונש שנקרא גלגול. הנשמה, השם ישמרנו, נשלחת אל גוף של חיה: כלב, חתול, כבש או כל בעל חיים שמחליט עליו בית הדין של מעלה. גם אם האדם אינו זכאי לעמוד לדין, זהו בית הדין של מעלה המחליט על העונש. מה שהכי נורא בגלגול הוא שנשמת האדם מודעת לגלגול שעברה אך היא נאלצת לבצע את מה שהחיה עושה, לאכול את מה שהחיה אוכלת, לישון כפי שהחיה ישנה וכו'. עונשי הגלגול, השם יצילנו, מייסרים יותר מעונשי הגיהינום. אלו הם שיעורים שלימד אותי הצדיק חיים לא בהנאה, אלא למען הכרת הידע הנחוץ בנושא זה.

גנומן 7: כאשר ישבתי בעבר עם הצדיק בבית קפה במילאנו, היה בו אדם שהתנהג בגסות אל כלבו. הצדיק חיים גילה לי כי באותו כלב היה גלגול: האח של אותו אדם היה אכזרי מאוד איתו, נהג להכותו ולומר לו דברים קשים. הוא מת ועבר גלגול אל אותו כלב.

גנומן 8: גיהינום מכיל שבע דרגות של ענישה, כאשר כל דרגה נוראית יותר מקודמתה. הוא מלא במלאכים מרושעים שהנאתם היא לבצע את הענישה שנקבעה. אפילו ענישה של שעה אחת בגיהינום קשה מנשוא, ועל אחת כמה וכמה יום שלם, שבוע או חודש. באופן כללי, העונשים לא נמשכים יותר מ-11 חודשים (סיבה לכך שהקדיש על ההורים הוא עבור 11 חודשים).

גנומן 9: יש עונשים של אש, של קור ומאות עונשים שהצדיק חיים לא רצה לדבר עליהם. אני זוכר שפעם הוא סיפר לי כי הנשים אשר חשפו את שדיהן בפומבי כדי לפתות גברים תתלנה משדיהן בייסורים נוראים עד שהשדיים יתארכו ויגיעו לקרקעית. השדיים יחזרו לאחר מכן למקומם ואז ייתלו שוב. הכאבים והייסורים הללו, השם ישמרנו, אינם דומים לכאבים פיזיים, מאחר שהם כאבי נפש.

גנומן 10: כאשר אדם מגיע אל בית הדין של מעלה פנקסו נפתח. זהו הספר של חיי האדם. באותה דקה מתאפשר לאדם לראות את כל חייו, כל יום, כל מה שנעשה וכל דבר שנאמר. הכול נראה ומוכר לפניו או לפניה מפנקס זה. האדם אינו יכול להכחיש שום דבר, מאחר שהוא למעשה חתם עליו לילה אחר לילה עם עליית הנשמה מעלה. הרי בכל לילה בחייו של האדם יש דין קטן, שבו הנשמה חותמת על מה שעשתה באותו יום.

גנומן 11: מלאך המוות הוא אכן מלאך "נורא" המוציא את הנשמה מן הגוף ב"חרב" וגורם לגוף להצהיב ולהתחיל את תהליך רקבונו. כל הרעיון הוא קשה לעיכול, אך זוהי הדרך עבור מרבית העולם, ולא ניתן לבקר את חכמת ה' ברוך הוא בכל עבודתו. עם זאת, אני זוכר שבפעמים בהם הצדיק חיים דיבר על המלאך הזה הוא הביע סלידה חיצונית מכל הנושא. לא הייתי מספר אודות העניין אם לא בשל הנאמר בגנומנים הבאים.

גנומן 12: אנו כחמורים יכולים כמובן רק לנעור. כל עניין של הגאולה השלמה הוא גדול מאיתנו. הסימן השלם של תחיית המתים בזכות תחיית הגואל חיים הוא אשר מביא את התחדשות השמים והארץ. מי שהאמינו בסימנים השלמים של הגאולה השלמה ומתו נלקחו אל העולם הבא בסימן זה. במסגרת סימן זה, קיבל ג'יוזפה חלום ולפיו: "אין יותר רשות למלאך המוות לגעת באדם המאמין בתחיית הצדיק חיים".

גנומן 13: בסימנים קיבלנו עדויות לאמת חדשה זו דרך מותם של אנטונייטה (דודתו של פאולו), וינצ'נזו (דודו של פאולו), דוד בנין, דומניקו מניגרסו, בנימינו נוסטר, קמל קמחג'י, רמו לוי ונלדה לוי. אחרים שמתו סיפרו בחלומות שהם קמו לתחייה בעולם האחר בזכות תחיית הצדיק חיים. עם זאת אין טעם לדבר יותר מדי על הנושא הנעלה הזה. אנו נוערים את האמת, ומי שיאמין יתוגמל.

גנומן 14: כולם עומדים לדין. כל אדם רואה בעצמו את חייו ועד להם. אז, בחיל וברעדה של הדין המתקרב, מתייצבים בדין לצידו של האדם שתי קבוצות מלאכים נפרדות: אלו של החטאים ואלו של הזכויות. מדובר בעדויות: בעד ונגד. המלאכים שנוצרו מן המעשים הטובים, המצוות, המידות הטובות האהובות על ידי ה' הם המבקשים גמול לאדם ואלו שנוצרו מן המעשים הרעים, הרשעות וכל חטא אחר שנוצר מבקשים את עונשו של אותו אדם.

גנומן 15: זהו הסוד של לחיות חיים בשלמות, גם אם ניצבים קשיים בדרך. אם אתם יודעים שיש רק אל חי אחד והוא האל הגואל, ראשית את ישראל ודרך ישראל את אומות העולם, יש בכם אוצר גדול בתוככם, אוצר האמונה. אל שדי, בורא היקום, אוהב את האמונה הזו בכל אדם, מאחר שראשית כל זוהי האמת. שנית, אמונה נכונה בנוכחות התמידית של ה' גורמת ללב להיות עניו. במסגרת הענווה, החכמה תתעורר באותו אדם על מנת לבצע את מה שאהוב לה' ולהישמר ממה ששנוא עליו.

גנומן 16: זהו סוד החיים: להכיר ולאהוב את אל שדי ולדעת שכל ההיסטוריה היא בידיו. הכירו את מי שנבחר על ידו למען הטוב של העולם כולו: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יהושע בן נון, אליהו הנביא, מרדכי היהודי, ישוע - האיל שהוקרב במקום יצחק אבינו וכעת ב-1982 הצדיק חיים, אשר נבחר על ידי ה' ברוך הוא לשמש כגואל השלישי והאחרון לעם ישראל ולאומות העולם. מלכות השמים הושלמה. אנשים בעולם בזכות מעשיהם הטובים יכולים לעלות על מדרגות השיש הלבן בארמון אסתר ולחיות חיים נקיים וצודקים בעולם הזה ולקבל אוצרות נפלאים ונעלים של הנאה גדולה בעולם האחר שלאחר המוות. משה אמר ליהושע: "וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה, נְבִיאִים" (במדבר, י"א, 29), ולמעשה כולם כעת יכולים להיות חמורים נבואיים אם ירצו להיות חלק מן הגאולה השלמה.

 

 

לוח השדים

 

גנומן 1: בצדק קיים בלבול גדול ביחס לנושא השדים. בזכות הגואל האחרון, חיים, הברית החדשה השלמה מגיעה כדי למנוע בלבול ולייצב את המונחים שמגדירים נושא זה בעולם. למזלנו, קיבלתי שיעורים רבים מהצדיק חיים על נושא זה, ואנסה להסביר אותו כאן כמדריך איתן לעקרונותיו.

גנומן 2: ה"מלאכים" התחתונים של 7 ה"ארצות" שמתחת לאדמה נקראים שדים. כפי שיש 7 רקיעים, כך קיימות גם 7 ארצות, שהינן בדרגה נחותה ביחס לעולם. מדובר בקבלה אמיתית מדויקת, שאושרה על-ידי הצדיק השלם, חיים, אשר ידע את האמת אודות הדרגות של מעלה והדרגות של מטה.

גנומן 3: לשדים של הדרגה הנמוכה ביותר יש 7 ראשים, לאלו שבדרגה ה-6 יש 6 ראשים וכך הלאה. רק צדיק בדורו יכול לראות את היצורים המדהימים הללו מן הדרגה השביעית ועד השנייה, ולהכיר את המטרות השונות בקיומם. לעומתם, את השדים מן הדרגה הראשונה רבים בעולם ראו. ביניהם נכללים חכמים, שליבם היה חזק מאוד, מכשפים שבקיאים במלאכת הכישוף ובהעלאת שדים, ואף אנשי כפר פשוטים שמודעים לקיומם ולעיתים רואים אותם.

גנומן 4: בזמן המודרני אנשים בערים מיושבות איבדו את היכולת לראות יצורים אלו. נכון הוא ששדים לא מראים עצמם במקומות בהם יש אורות רבים, מאחר שהם מעדיפים יערות טבעיים, הרים או מקומות נטושים. נכונה גם העובדה שרוב השדים לא מראים עצמם בפני אנשים שלא מאמינים בקיומם, כי אם מי שלא מאמין בהם ייתקל לפתע בשד, קיים סיכוי לא קטן שיקבל התקף לב ואף ימות מפחד. לשד אין רשות לעשות זאת, ואם יפעל כך, ייענש על-ידי הבכירים שבהיררכיית השדים.

גנומן 5: רק לשדים מן הדרגה הראשונה יש רשות מהמפקחים עליהם להופיע בעולם. קיימים מיליוני שדים שעולים לעולם בכל לילה לאחר חצות. הדבר קורה בכל העולם. השדים יוצאים כדי לבצע עבודות שונות ביערות, בהרים או במקומות אחרים. סוגי העבודות אינם ניתנים להבנה אנושית, אך אין יצורים בעולם שלא פועלים, וכך גם השדים. עבורם פעולה בעולם היא כבוד גדול, מאחר שהוא נעלה על עולמם, וזכות זו מייצגת עבורם הנאה גדולה מקיומם.

גנומן 6: כאשר השדים עולים לעולם, הם מקבלים צורה השונה מצורתם ה"מקורית" בעולם התחתון. יש להם, למעשה, גם היכולת לשנות צורה כרצונם ולקבל צורת אדם באופן כמעט מושלם, מלבד עיניים וכפות רגליים. אם מישהו מביט מקרוב על שד, הוא יבחין כי עיניו הן עגולות כעיני חתול. אם השד מופיע בצורה אנושית, הוא לא יראה את כפות רגליו, מאחר שהוא אינו יכול לשנותן לכפות רגליים אנושיות. צורת כפות רגלי השדים דומה לאלו של עז.

טעמי החיים: יום אחד כששתינו קפה בבית קפה והצדיק חיים הסביר לי אודות השדים, הוא החליט להעלות שד, אשר יעמוד ליד השולחן (ב-13 שנות הלימוד עם המורה, רוב שיעוריי היו בבתי קפה (בארים) איטלקיים במילאנו. השיעורים היו תמיד בעל פה ואף פעם לא מתוך ספרים). הצדיק לא אמר לי כי הוא קורא לשד אלא ביצע זאת בסודיות כאשר דיבר. היה זה גם מבחן עבורי, מאחר שאותו שד לא היה כזה שכל אדם יכול לראותו, אלא נדרשה לכך מידה של קדושה. לפיכך צורתו של השד לא הייתה אנושית, אחרת כולם היו רואים אותו. בנוסף, גם בהנחה ואנשים במקום היו מסוגלים לראותו ולא היו מזהים שמדובר בשד, ייתכן והופעתו הפתאומית הייתה יכולה להפתיע אותם.

הצדיק העלה, כאמור, שד, אשר הוכיח כיצד הוא יכול לשנות צורה במהירות עצומה. הייתה לי הזכות לראות את פלא בריאת האל. השד עמד קרוב לשולחן, נראה כאדם מוצק בגופו, חזק מאוד, ושינה צורות וצבעים במהירות מדהימה. כשהצדיק דיבר, הייתי יכול לראות אותו, והמאורע נמשך כרבע שעה לערך. המורה חיים לא הפסיק לדבר, כדי לא לאפשר לי לדבר, על מנת שלא אטעה ואומר לדוגמא: "המורה, ראיתי ...". הסיבה היא שהשד הראה את כוח שינויו לפי פקודת הצדיק, ודיבור שלי היה יכול ליצור בלבול גדול. למעשה, כאשר המורה הפסיק לדבר, הוא אמר מיד כי הגיע הזמן לקום ולעזוב. רק מחוץ לבית הקפה התייחסתי למה שראיתי. הצדיק חיים היה מרוצה מאוד שהגעתי לדרגת קבלת השיעור שהוא ציפה לה.

   לראות שד בדרגה כזו הוא לא דבר פעוט, וכפי שציינתי יש צורך להיות בדרגה של ראייה אמיתית אשר ניתנת דרך דרגת קדושה שהצדיק מסר, חיזק והגביר בכל שיעור, בכל מילה, בכל ישיבה ובכל צעד שהלכתי עימו. הקדושה ניתנה לי על-ידי המורה חיים אחרי שנתיים של לימוד איתו, ולאחריהם טיפסתי באיטיות ובהדרגתיות כדי לשאת את הקדושה, ללמוד אותה ולנסות להבין את כוונות המורה כלפיי. לא אדבר כאן על מאות הטעויות שביצעתי במהלך 13 שנות הלימוד עם הצדיק, כשכל טעות הסיטה אותי בחדות מן הקדושה וגרמה לו לצער גדול, כשהוא מחייב אותי בתיקונים נוקשים בכל פעם מחדש.

   אני מספר זאת כדי שיובן שראיית השד באופן זה היא לא ברמה פשוטה של מבט, במסגרתו השד עולה לעולם ומקבל צורה גשמית. כפי שציינתי, גם איש פשוט מן הדור הישן, אשר חי באזור כפרי, בו התרבות העתיקה של המקום מכירה בקיום שדים, ראה אותם לעיתים. אני אומר איש מן הדור הישן, כי בדורות המודרניים רוב האנשים לא מאמינים בקיומם, ולכן נאסר על השדים להראות את עצמם בפניהם. הסיבה לכך היא שאדם שלא מכיר בקיומם יכול, כאמור, להתעלף מפחד, או אף למות מהתקף לב. מלבד מצב חריג בו ניתנת רשות לשד לפגוע במישהו, השד לא רשאי להופיע, מאחר שאם השד גורם לפגיעה לא מכוונת, הוא יכול להיות אחראי לכך ולהיענש על-ידי המפקחים עליו, ולפיכך הוא מפחד.

   בעבר היו האנשים רואים שדים בתדירות גבוהה יותר, והאמונה בקיומם, גם אם הייתה מבולבלת, הייתה נפוצה יותר. הדבר נבע גם מכך שלפני גילוי החשמל, הערים כולן היו ככפרים, והאור, שאותו השדים לא אוהבים, היה נפוץ פחות בלילות. בנוסף, אנשים בעבר היו יותר אמיצים וליבותיהם היו חזקים יותר מאשר בימינו, הואיל והדרישה מן האדם הייתה שיהיה אמיץ ומודע לסכנות היומיומיות. החיים המודרניים כלאו אותנו בהגנות מהן אנו חוששים לצאת. יש לכך יתרונות אך גם חסרונות, מאחר שהדבר יוצר אופי ולב חלש. למרות זאת, ואפילו שהפכנו חלשים, ה' אלוהינו פתח את העולם לטכנולוגיה חדשה לשם הגנתנו.

   קרה מקרה בו הלכתי ברחוב ראשי במילאנו עם הצדיק חיים. ברגע מסוים, אדם גבוה ולבוש יפה עצר אותנו באדיבות וביקש ממני אש לסיגריה (גם אני עישנתי). הדלקתי את הסיגריה שלו, הוא הודה לי והמשיך. לאחר כ-20 דקות, כשישבתי בבית קפה עם המורה, הוא שאל אותי בחיוך: "האם הבחנת במשהו מיוחד ביחס לאדם שביקש ממך אש?". "לא", עניתי. "הוא שד", אמר הצדיק בצחוק עדין של חכמה. "היה זה אחד מן השרים הבכירים ביותר, כמעט מלך". הוא קיבל רשות לבחון את הדרך ארץ שלך, וידע שאתה התלמיד שלי ומי תהיה לאחר מכן. אם היית מביט בעיניו מקרוב היית מבין שהוא שד. פרץ, אתה איתי?". הייתי המום מן המידע שקיבלתי.

   מקרה זה משקף את אחת הדרכים הרבות שהשתמש בהן הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, ללמד אותי דברים נסתרים. ניתן להבחין בהבדל בין השד הגשמי מן הסיפור האחרון לשד המחליף צורות, שנכלל במסגרת שיעור ייחודי מאוד ו"הוזמן" על-ידי הצדיק, אשר נהנה מכך שרכשתי זכויות בסוגיות נסתרות ולא ידועות לעולם באופן כללי. אני מוכרח להודות שנושא השדים תמיד ריתק אותי, ואולי שאלתי יותר שאלות על נושא זה מאשר על כל נושא אחר בכל שנות הלימוד שלי עם הצדיק. לעיתים אף עייפתי אותו במסגרת רצוני לדעת עליהם ולראות אותם. לא פשוט לכולם להבין שהשדים, ובמיוחד השרים הבכירים ביניהם, לא רק שיודעים מיהו ראש הצדיקים הנסתרים אלא אף מתחרים על הזכות לבצע משימה עבורו.

גנומן 7: חלום 464: ג'יוזפה חלם (20 בינואר 1989, מילאנו) שחש בסכנה והסתתר בעץ רחב. לפתע אדם קטן וכחול בגודל כף יד יצא מן העץ ואמר לג'יוזפה לא להישאר שם כי נוכחותו מפריעה. ג'יוזפה אמר: "בבקשה סלח לי, הגעתי רק כדי להסתתר".

גנומן 8: חלום 738: ג'יוזפה חלם (8 באוגוסט 1991, מילאנו) כי שהה בביתו, בו נכח גם המורה חיים. ג'יוזפה והמורה ביצעו סימנים על העמודים שהחזיקו את הבית. הסימנים נעשו עם מטה המורה כדי להבריח את הרוחות והשדים מהבית. -

גנומן 9: חלום 762: ג'יוזפה חלם (11 בנובמבר 1991, מילאנו) כי הלך ברחובות מילאנו. כאשר עצר לפני מועדון לילה, שני שדים בצורת אדם הופיעו לפניו. ג'יוזפה חיפש אחר בעליהם (או האחראי עליהם), ואחד השדים אמר לו: "מדוע אינך משרת אותנו?". ג'יוזפה ענה: "לא, אני משרת רק את ה' ולא את אף אחד אחר". ג'יוזפה ראה אז כיצד השדים לקחו אנשים והורידו אותם מטה, אל מקום בו האווירה הייתה נמוכה מאוד.

גנומן 10: חלום 219: דבורה חלמה (9 ביולי 1987, מילאנו) כי הייתה יחפה בגן. היא מצאה אבן של הדיבר השני ואבנים נוספות. פרץ שמח כי גם היא, כמוהו, הייתה יחפה. מן הגן דבורה פנתה לרחוב וכמעט נפגעה פעמיים ממכוניות, אך ניצלה בכל פעם מאחר שחשבה על ה' ועל הגנתו. היא המשיכה לרוץ ברחוב ואמרה: "תודה לאל-שדי, אל-שדי גדול, אל-שדי אחד". לאחר מכן היא שאלה את פרץ אם אפשרי שחלק מן הסימנים הם פירות של בדיחות השדים. תוך כדי השאלה, היא הבינה שהשדים לא חכמים עד כדי שיוכלו ליצור סימנים נפלאים. כמו כן היא הבינה שהמורה חיים הוא הצדיק, וגם אם שדים יתיימרו לפעול בהיבטים אחרים, הם לא ידמו למורה[9]. פרץ התכוון לענות לה, אך הבין שדבורה כבר הבינה ורק הניד בראשו לאישור. -

גנומן 11: ראיתי פעם שלושה שדים בגן שסמוך לבית. הייתי במרפסת ביתי (ברחוב פלבישיטי (Plebisciti) 1 במילאנו), והשעה הייתה מאוחרת (2 בלילה). כאשר הבטתי מטה אל הגן הסמוך לביתי היו בו שלושה "אנשים". אחד גבוה, אחד בינוני בגובהו ואחד נמוך. תוך זמן קצר, דרך הסתכלות על מעשיהם, הבנתי כי הם שדים. בדרך כלשהי הם ערכו הצגה עבורי תוך שהם עוברים במהירות ומבהירים שיש להם עבודה לבצע. בשלב כלשהו התייצבו השלושה מאחורי גרם מדרגות מאבן כאילו מסתתרים הם ממני. כאשר הם יצאו ממחבואם הם היו לבושים ב"לבוש" אחר וביצעו פעולות אחרות. לבסוף הם הביטו בי ונראו כאילו הם מתכוונים לעלות אל המרפסת בה שהיתי. ליבי החל אז לפעום בחוזקה, והם נעצרו. אז שלושתם, אחד אחרי השני צללו לתוך "בור" כלשהו ונעלמו. ההצגה הסתיימה, אך אני ידעתי שהייתי עד לשלושה שדים. הבנתי גם שהם לא הגיעו בכוחות עצמם. היה זה שיעור חי מן הצדיק חיים.

 

 

לוח עין הרע

 

גנומן 1: חלום 725: דבורה חלמה (דצמבר 1990, מילאנו) כי אמרה לאנה (דל-אלטארה (Dell’Altare), אישה שהיא מכירה) כי הסיבה לבעיותיה היא המילים השליליות שהיא משייכת לדברים שקורים לה. בשל כך היא מביאה על עצמה עין הרע. -

גנומן 2: לולא קיומה של עין הרע, האנשים בעולם היו חיים זמן ארוך יותר. שמעתי מן הצדיק חיים בשם הרמב"ם, עליו השלום, ש-99 אחוז מן האנשים מתים לפני זמנם בשל עין הרע. אני מבין שקשה לעכל נתון זה אך הוא אושר ללא ספק על ידי המורה חיים. הקושי הראשון בהבנת העניין הוא בכל הקשור להשגחת אל שדי על הלידה והמוות, שבמסגרתה נגזרים מועדי הלידה והמוות על ידי הבורא ואף אחד אינו יכול להתערב לגביהם.

גנומן 3: יש, עם זאת, פעולת גומלין משולבת של כוחות חיוביים לחלוטין, אשר נקבעו על ידי הבורא ושל כוחות שליליים הנובעים מפעולות האדם. לולא חטאים, פעולות שליליות או מנהגים שליליים, כולם היו חיים בהרמוניה מושלמת במסגרת ציווייו המושלמים של אל שדי. ציוויי הבורא הרי תמיד מושלמים והם מגיעים לטוב המרבי שלהם אם לא מתקיימות הפרעות המובילות לאותם צווים להצטמצם.

גנומן 4: כל בריות האנושות היו כך מן ההתחלה. ציוויי ה' מעניקים את המקסימום, בעוד החטאים מייצגים את הצמצום ביחס לשלמות הצווים. כמה זמן יכול היה הבל לחיות אם לא נהרג בידי קין? ציווי ה' היה קיים ביחס לשנות חייו של הבל אך הוא הופר בשל פעולתו הרעה של קין. לפיכך האמת הכללית היא זו: ציוויי אל שדי הם מושלמים ומהווים טוב מקסימאלי שהאדם יכול להגיע אליו, בעוד שפעולות האנושות השליליות מפחיתות את האפשרות לקבל שלמות זו.

גנומן 5: ציוויי ה' במקור אינם קשורים לחטאי האנושות אלא הם המושלמים והנעלים ביותר למען האנושות. ציוויי ה' אינם יכולים להיות פחות ממושלמים, אך האנושות חוטאת, כאמור, ומאבדת את השלמות. כאשר היא מתוודעת לאובדן, היא מתעצבת, מתאבלת על חטאיה, מתחרטת ומנסה לחזור לחסד ה'.

גנומן 6: האדם מתחנן אל ה' שציווי חיובי חדש ייגזר. האפשרות שאל שדי יקבע "ציווי חדש" לאחר חרטה היא הבסיס להגשמת תוכנית ה' בהיסטוריה. לולא אפשרות זו, האנושות הייתה נהרסת בשל חטאיה, ולא הייתה תקווה לגאולה מכל סוג.

גנומן 7: בדרך זו הפעולה של בריאת ה' את האנושות חוזרת בתורה פעמיים: בפעם הראשונה בשם אלוהים ובפעם השנייה בשם המרובע (יוד, הא, וו, הא. שם זה ניתן להגות אדוני או אדוני אלוהים). ידוע במסורת שהשם המרובע של ה' מכיל את חסד ה', בעוד שהשם אלוהים (המופיע 32 פעמים בתורה לפני השם ה' אלוהים) מייצג את השלמות האבסולוטית של צווי ה'. לכל היצורים הנבראים ביקום אין בחירה חופשית ואין להם צורך בחסד שם החסד. הבורא, ישתבח שמו, חזה כי האנושות תחטא ותיפול, כך שלולא חסדו, האנושות לא הייתה שורדת. ההיסטוריה של המבול האוניברסאלי בשל חטאי האנושות והצורך ביצירה של ציווי חדש למען המשכיות האנושות מייצגים את הלימוד לפיו לולא ציווי חדש לאחר הציווי המקורי, תוכנית ה' בהיסטוריה לא הייתה יכולה להתגשם בשל חטאי האנושות.

גנומן 8: כל ההיסטוריה, ובעיקר ההיסטוריה של עם ישראל, קשורה לשינויים בציוויים המקוריים של ה', כך שעם ישראל ואיתו הטובים והאהובים מקרב אומות העולם יגיעו אל הגאולה השלמה. רק יצורים אנושיים יכולים להשתנות בשל היותם בעלי בחירה חופשית.

גנומן 9: עם זאת יש אלמנט מסוים של בחירה חופשית בבריאה, כפי שניתן לראות במדרש הנוגע לבקשת הלבנה להיות לבדה במעמדה המלכותי, מאחר ששני מלכים אינם יכולים לשלוט יחד. בתחילה היה ללבנה מקור אור חזק מאוד כשמש, ככתוב: "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית, א', 16), אם כי מדובר היה בשני סוגים של אור - השמש הייתה בסוג אור של היום והלבנה בסוג אור של הלילה. בשל חוסר ההערכה מצד הלבנה, הבורא, ישתבח שמו, הקטין את אורה. אז, כאשר עצבותה בשל אובדנה הייתה גדולה, היא החלה לבכות מרה עד אשר ה' ריחם עליה ויצר את הכוכבים, שיאירו יחד איתה בלילה ויפצו על בדידותה. סוג זה של מדרשים מכיל סודות מסוג אחר, המכסים עניינים נסתרים שאיננו מודעים אליהם.

גנומן 10: בכל מקרה, במצבים של שינויים בבריאה, כמו במקרה הנ"ל אודות הירח, ציווי אחר נמצא מאחוריהם. העיקרון של הציווי המקורי נשאר, מאחר שהוא מייצג את המקסימום שניתן לאובייקט הנברא המדובר. הציווי המקורי חייב להינתן כי הבורא, ישתבח שמו, אינו מעניק פחות משלמות לבריאתו. בריות הבורא אינן נוצרות עם פגם. לפיכך ראוי היה שהירח יקבל בתחילה אור זהה בשלמותו לזה של השמש. הבורא, ישתבח שמו, ידע עם זאת, שלמען העולם שייווצר ובו תתאפשר הבחירה החופשית של האנושות, האור הגדול של הירח חייב להצטמצם, אחרת העולם לא יוכל להתמודד עמו. אור הירח הינו אם כך עדין ונסתר יותר מן האור הגדול של השמש.

גנומן 11: אל שדי יצר את הלוויתן הגלקטי הגדול ואת בת זוגתו הלווייתנית. אז הוא סרס את הלוויתן הגלקטי הגדול כדי שלא יהיה לו הכוח ליצור צאצאים מן הלווייתנית, אחרת היה נוצר חוסר איזון בעולם אשר יכול היה להביא להשמדתו. עם זאת גם זה לא היה מספיק, כי אם הלווייתנית הייתה נשארת בחיים, והלוויתן היה מסוגל לראותה, באהבתו העצומה אליה היה הוא נע במימיו באופן שיכול היה ליצור שיטפון עצום בעולם. בשל כך הרג אותה הבורא והמליחה תוך הרחקתה עד למשתה העתידי הגדול של הצדיקים. לפי הציווי המקורי הלוויתן ובת זוגתו נוצרו בשלמותם, אך אז חל שינוי בו, וזאת למען השלמות הרצויה עבור האנושות בדורות הגאולה השלמה.

גנומן 12: כל זאת נועד להגיע אל השאלה ההתחלתית בלוח זה: כיצד אפשרי שהציווי אודות אורך חיי האדם מצטמצם בשל "עינא בישא", עין הרע. זמן לידת האדם המדויק (שנה, חודש, יום, שעה ודקה) נקבע בציווי ה'. באופן דומה אורך חיי האדם נקבעים קודם ללידתו והדבר נכתב בכוכבו של האדם. הצדיק חיים יכול היה להתבונן בכוכב כרצונו ולדעת כל דבר אודות כל אדם, כולל מה אורך שנותיו. אם כך, כיצד ניתן לשמור על זמן זה אם 99 אחוז מבני העולם מתים בטרם עת הנקבעת בציווי ה'?

גנומן 13: גם חז"ל הצהירו: "חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא" (בבלי, מועד קטן, כ"ח, א'). זוהי הכרזה משמעותית מאוד וגדולה כגודל הדג הגדול לוויתן, אך חז"ל בשל היותם חכמים גם בשתיקתם עזבו אותה מבלי לספק לה הסברים. המשפט הנוסף שנוגע להשפעת הכוכבים הגדולה היא "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" (שם, ברכות, ל"ג, ב'). שתי הכרזות משמעותיות אלו אושרו על ידי הצדיק חיים, והן אמת.

גנומן 14: אני מתייחס כעת לעוד שיעור של המורה חיים שיכול לסייע לנו, לפחות במידה מסוימת על מנת לענות על שאלתנו. הצדיק חיים לימד אותנו (אותי, את ג'יורדנו לוי, את דוד לוי ועוד) עניין חשוב הנוגע לכוכב שמתחתיו נולד האדם: "חשבו על מרזב על הגג המקבץ את מי הגשמים ושולח אותם מטה אל האדמה דרך צינור. אם אין הפרעות, המים זורמים מטה בדרך רגילה. אם, עם זאת, ישנן הפרעות החוסמות את המרזב או את הצינור, המים יזלגו על הרצפה טיפה טיפה או אפילו כלל לא. כך הוא המזל (הכוכב) של האדם. כל כוכב גדוש בדברים טובים רבים, אף על פי שכל כוכב שונה מן הכוכבים האחרים. לעיתים קרובות האדם עושה פעולות או אומר דברים או חוטא חטאים, שמהווים מכשול להשפעה האמיתית המלאה של הכוכב, כבדוגמת הצינור שנחסם. לולא זאת, האדם היה מקבל דברים טובים מספיק כדי לחיות טוב ולהיות מאושר".

גנומן 15: זהו נושא עמוק מאוד, וקשה מאוד להגדיר את יחסי הגומלין בין השפעת הכוכב הפוטנציאלית על האדם לבין האופן שבו האדם מעכב את אותה השפעה דרך פעולותיו ומילותיו. יש היבט נוסף לנושא ההופך אותו למורכב אף יותר. עד כה דיברנו על האדם ביחס למעשיו וכו' החוסמים את השפעות הכוכב, אך מה בנוגע לכוחות שליליים נוספים שמפריעים ופוגעים באושרו של האדם? ישנם משתנים רבים הקובעים בחיי האדם.

גנומן 16: חשוב לדעת גם שקיים היבט שלילי מאוד בעולם, אשר הינו כה חזק וכה משפיע עד שהוא מצמצם את אורך חיי הרוב המוחלט של בני האדם. אורך חייו המדויק של האדם לא היה מצטמצם ללא העין הרעה.

גנומן 17: מהיכן היא מגיעה? היכן היא נמצאת? דעו כי קיומה נובע מניגוד הדיבר העשירי (שמות, כ', 13): "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". - - זהו מקור עין הרע וממנו מסתעפים ביטויו. חלק מן האנשים נולדים איתה ופוגעים באחרים בעיניהם, במילותיהם ובמגעם.

גנומן 18: כעת בעולם המדעי מודעים פחות לעין הרע ורבים מבני העולם המערבי כלל לא מבינים אותה. עם זאת, בימים עברו וגם כיום משתמשים במקומות רבים בביטויים ובאמצעים על מנת להימנע או להיפטר מעין הרע. חלק יורקים או משליכים מלח מעבר לכתפיהם וחלק מחזיקים חפצים שונים ומאמינים כי הם הודפים עין הרע. אפשר לכתוב ספר שלם המקבץ את כל העדויות אודות האמצעים שמשתמשים בהם על מנת להשתחרר מפגיעתה של העין הרעה. בכל מקרה, שומה עלינו להאמין באמת קיומה של עין הרע כמו גם באמירתו של "הנשר הגדול" כי 99 אחוזים מן האנושות מתים טרם זמנם בגללה.

גנומן 19: בגאולה השלמה יש לנו ההגנה החדשה של הדג הגדול לוויתן אותה קיבלתי בליגוריה והיא מורכבת משמונה מרכיבים (ראו הסברים בכתבינו). חוץ מאשר לאחדים מאיתנו, ההגנה החדשה הזו לא ניתנה לאחרים. אפילו עם כתבינו, סימנינו, ואפילו עם אתר האינטרנט שלנו, אנו עדיין סגורים כלפי העולם ואף אחד מלבדנו לא מודע לגילוי החדש של הגאולה השלמה. ההגנה החדשה מגנה מפני עין הרע כמו גם נגד רעות אחרות. בינתיים, אם מישהו גילה את אתר האינטרנט שלנו ומאמין בגאולה השלמה בזכות הגואל חיים, כפי שהיא התקבלה על ידינו, ראוי שיאמר את ששת הסימנים השלמים של הגאולה בכל יום ובאופן זה יקבל הגנה נגד עין הרע. אמן וכן יהי רצון.

 

 

לוח על קסם וכישוף

 

גנומן 1: לחם החמור הלבוש כאריה: חלום 445: דבורה חלמה (5 בינואר 1989, מילאנו) שהיא לקחה תמונה רעה שסימלה את המוות ואשר נוצרה על-ידי מכשף כנגדה, ניפצה אותה לאלפי חתיכות ושרפה אותה.

   מדובר ב"כישוף שחור", אשר מעלה רוחות רעות של מוות וקושר אותן עם דמויות מתות כדי לפגוע בקורבנות הכישוף או להשמידם.

גנומן 2: לחם החמור הלבוש כאריה: חלום 479: פאולו חלם (28 בינואר 1989, מילאנו) כי ביצע סימנים על 4 פינות בית הגאולה, נגד כישוף. כישוף זה בוצע נגד פאולו עצמו, וכעת, בזכות המורה חיים, הוא נהרס. -

אנו בעצמנו ראינו כישוף אשר נשבר באמצעות הסימנים שביצענו, בהתאם לסימנים השלמים בזכות הגואל האחרון, חיים. לקדושה החדשה של ההגנה החדשה של הגאולה השלמה יש הכוח להרוס את כל סוגי הכישופים ולשחרר אנשים מרוחות רעות. עם זאת, על האדם להאמין באמונה המונותיאיסטית ובגילוי החדש של הסימנים השלמים הגאוליים והמשיחיים של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון הנבחר, המורה חיים.

גנומן 3: לחם החמור הלבוש כאריה: חלום 818: פאולו חלם (18 בנובמבר 1992) שראה את פרץ במינרבינו (Minervino, מקום הולדתו של פאולו בפולייה, דרום איטליה). פרץ הפסיק שיחה חברותית עם מכשף ונכנס עימו לבית הוריה של אנה ממינרבינו (חברה של פאולו). המכשף היה עם חבר, וכאשר נכנסו לבית, המכשף לא יכול היה להזיז אפילו אצבע, מאחר שפרץ ביצע סימן על מותניו וחסם אותו. החבר של המכשף, כשראה את הקושי בו היה נתון, רצה להכות את פרץ מאחור, אך פאולו השתלט עליו והוציא אותו החוצה. בינתיים, פרץ ניצח את המכשף. -

גנומן 4: לחם החמור הלבוש כאריה: חלום 805: דניאל חלם (17 באוגוסט 1992) כי הוא התהלך יחף בשנגחאי, סין. סיני אחד שראה אותו ניסה להבין את אופיו דרך כפות רגליו. הוא הביע את דעתו, אך היא לא שיקפה את האמת. דניאל ביצע אז סימן עם ידו, אך הסיני הבין זאת בדרך אחרת וחשב כי הוא מתאר גולגולת. דניאל ראה אז נערה אירופאית, שתחת השפעת סמים הרגה אנשים וניסתה להרוג תינוק יהודי. דניאל התערב והציל את התינוק. מישהו שראה את מעשהו נאבק איתו ומנע ממנו לפנות אל הנערה. בסופו של המאבק דניאל גבר עליו והזריק לו רעל לראשו. האדם המתייסר סיפר, כי הוא היה תחת כישוף שחור וחש פחד גדול כאשר דניאל ביצע סימן בידו. קול משמים נשמע אז ואמר שבגלל שדניאל הציל את התינוק היהודי, הוא קשר את הגאולה השלמה לכמעט מיליון יהודים סינים.

גנומן 5: חלום 509: פאולו חלם (4 במרץ 1989, מילאנו) כי הוא היה עם אחיו קרמין שאול. פאולו אמר: "יש מכשפים רבים המשתמשים באותיות האלפבית העברי"[10]. -

רבים מן המכשפים משתמשים באותיות עבריות, בסמלים יהודיים ובשמות האל ויונקים כוחות מהם. על כך לא תהיה להם מחילה. כל זאת מאחר שהם מעוניינים ב"גניבת" כוחות ממקורות הקדושה לשם הגברת כוחם וכבודם. הם ייענשו בחומרה מן השמים בשל השימוש במה שקדוש ובשל השפלתו בצואה המטונפת של כשפיהם. מלבד זאת, במשך עשרות השנים האחרונות הם השתמשו במילים, בנוסחים ובתפיסות שנלקחו מספר הזוהר, שהאלילות המצחינה שלו תורגמה בעולם.

גנומן 6: בזמן קבלת נוסח החוק החדש, העולם עדיין מלא בדרגות רבות של כישופים בכל המדינות ובכל הערים. בחברה המודרנית המתורבתת קיים בלבול גדול בנוגע למהות הכישוף: האם כישופים קיימים באמת?, האם כישוף הוא טוב או רע?, האם ראוי לשלם למכשף כדי למלא בקשה?, האם יש להאמין בכישוף? וכו'.

גנומן 7: המושג "כישוף" הוא אכן רחב ויש בו קטגוריות ותתי קטגוריות רבות. ישנם ספרים רבים שמדברים על כישופים כמו על אלפי תרופות ומרשמים. הספרים נכתבו כולם בעבור כסף, והשקרים בהם הם אינסופיים. כל מכשף אמיתי קיבל את סודותיו ממישהו אחר ולא מספרים. המכשפים האמיתיים הרוויחו כסף רב בעזרת סודם והם לא יכתבו אותו בספרים כדי לא לגלותו. פילוסופיה אודות כישוף המשובצת בנוסחים להעלות רוחות ושדים, טובה כדי למכור ספרים, אך אין בספרים הללו כישוף אמיתי אחד.

גנומן 8: אין אנו צריכים לשכנע שהכישוף וכוחותיו קיימים, מאחר שכל אחד יודע שחרטומי מצרים חיקו את המכות הראשונות שהביא משה עם כוחות הכישוף שלהם. הרי גם התורה, שהינה דבר ה', מצהירה בפירוש שכישוף אמיתי קיים, ושמקורותיו הם עתיקים מאוד. בעבר הרחוק רמת הכישוף הייתה גבוהה יותר מהיום, וכוחה נחלש בכל דור שעבר, אך עם זאת העולם עדיין מלא, כאמור, בפרקטיקות כישוף, וקיימות קטגוריות ורמות רבות שלהן. מדובר כאן באיזון שיש להבינו.

גנומן 9: בעבר הרחוק, השינויים בין עובדי הכוכבים, עובדי האלילים והמכשפים היו פחות משמעותיים, לא בגלל שההבדלים ביניהם לא היו ברורים, אלא מאחר שהאנשים הללו היו ידועים בשל היותם חכמי המדינה הבקיאים בכישוף, בעבודת אלילים ובעבודת כוכבים. בכל מקרה, ידוע במסורת שהשלושה הגיעו לשיאם ההיסטורי במצרים העתיקה, בזמן הגאולה הראשונה.

גנומן 10: קיים מדרש המספר על "סוד" שפלותה של מצרים ולפיו מצרים הייתה למעשה בית השימוש של אדם הראשון לפני נפילתו, מאחר שהוא היה גבוה לאין שיעור לפני שאכל את הפרי האסור וחי את חייו בגן עדן. כאשר מחשבתו הופנתה אל ה', הוא היה ענק במוחו הרחק מן האדמה, אך מאחר שאדמתו הייתה הגן, הוא נטל ממנה את הפירות הנפלאים, והם אשר גרמו לגופו לתפקד כגוף אנושי. שורשי עץ הפרי היו באדמה, וכפי שיהיה מאוחר יותר בטבע מחוץ לגן, חלק מכל פרי יש בו תועלת וחלק ממנו שואף לצאת מן הגוף. כאשר דחף הדחייה גבר, מיקומו של אבינו הראשון גרם לכך שהצואה שיצאה מן הגוף נפלה על שטחה של מצרים, והדבר העניק בהמשך לאנשיה כוחות עצומים של כישוף כפי שלא היו לעמים אחרים.

גנומן 11: "סוד" זה שהוזכר במדרש מסייע להבין את כוח הכישוף הנובע ממה שטמא ומזוהם, כמו גם שלטומאה עצמה יש עוצמה.

עם זאת, העולם הרחב אינו מודע לכך שכל הכישופים משגשגים בהתבססות על דם, במיוחד דם וסתי, על זרע, צואה ושתן.

גנומן 12: ישנן מספר דרגות של פרקטיקות כישוף ודרגות שונות של מכשפים, ולכן את הדברים הכלליים אותם אנו מלמדים כאן יש לקבל בהתייחס לכך. מלבד השימוש בטומאה, כאמור, כל הכישוף האמיתי מצריך את הקריאה לשדים ואת התערבותם כדי להשלים את הפעולה שהתבקשה על-ידי המכשף. הבקשה מוגשמת על ידי השד בתנאים שאותם השד דורש.

גנומן 13: לדוגמא: השד יכול לבקש דם קורבן של חתול או ארנב (ולקשר את הקרבת הקורבן לשמו). בעבר, כאשר קורבנות אדם ורצח היו נפוצים, שדים היו מבקשים כי יבצעו בשמם קורבנות אדם. עתה, מלבד במספר כתות בכפרים רחוקים באפריקה ובהודו, קורבנות אדם מקובלים רק בטקסים שטניים, כאשר בהן הרציחות מבוצעות למען הרשע, בשם השטן.

גנומן 14: למעשה השטן הוא מלאך בכיר מאוד, והיחיד שיש לו "בחירה חופשית" בתכנון האסטרטגיות להשליך אנשים אל עבר שגיאות וחטאים. בחירתו החופשית נובעת מכך שהאיזון בהשלכת גברים ונשים בעלי בחירה חופשית דורש זאת. השטן אינו שד מסוג כלשהו, וממלכתו היא עליונה כשל דרגות המלאכים. הוא אינו חלק מן הממלכות התחתונות של 7 הארצות מתחת לאדמה. מספר טקסים שטניים מכנים אותו "מלך הממלכות התחתונות", אך אין זה נכון. הוא כ"מלך" בעולם זה, כאשר הרשעות וההבל המוחלטים יוצרים עבורו "ממלכות" בהן הוא שוכן. בתי קזינו להימורים, בתי בושת, חבורות עבריינים ומיליוני קטגוריות אחרות מזינים את מלכותו ואת ארמונותיו, בהן הוא שוכן בארץ.

גנומן 15: עם זאת אנו מדברים על טקסי כישוף ופרקטיקות כישוף ולא על טקסים שטניים. הצדיק חיים הסביר כי בעבר היו מכשפים רבים שהיו מסוגלים לקרוא לשד, לראות אותו ולדבר איתו. המכשפים הללו היו חזקים מאוד וליבם היה כלב אריה. הם למדו שנים רבות בשל כך על מנת להפוך חזקים מספיק כדי לקרוא לשד בציווי. לרוב, מלבד היות המכשף חזק לב באופן טבעי, היה עליו להיות כנוע מאוד למורהו, אשר לא היה מוכן להעניק לו את סודותיו אלא אם שירת אותו שנים רבות בציות מוחלט וביחידות.

גנומן 16: כל סוגי הכישוף אסורים על-ידי חוק ה' בתורה הקדושה. יש לכך שתי סיבות עיקריות, שניתן להבינן מן הנאמר עד כה: 1. הטומאה שיוצר הכישוף. 2. הקורבנות שמבוצעים בשם השד הם לא פחות אליליים מאלו שמבוצעים בשם אלי שקר. ההחלטה על עונש מוות בשריפה[11] נמסרה לבית הדין היהודי בכוח התורה. חוק התורה ניתן במונחים של מכשפה, אך הוא מתייחס לגברים ולנשים כאחד.

גנומן 17: מדוע נאמר מכשפה בלשון נקבה בלבד? ראשית כי מכשפות היו יותר נפוצות ממכשפים, ושנית כי לנשים יש נטייה חזקה יותר לעסוק בכשפים מאשר לגברים. החוק, עם זאת, היה שווה, כאשר דווקא הגברים הגיעו לדרגות גבוהות יותר של כישוף.

גנומן 18: אין יותר בית דין כזה, אך עונש המוות כדי לטהר את העולם מהם נמשך לעד. "באופן כללי", לימד אותי המורה חיים, "המכשפים לא מתו מיתות טבעיות אלא מיתות לא טבעיות, שלאחריהן הם נשפטו ונשלחו לעונשים בגיהינום או אף גרוע מכך, והכול ביחס לפעולותיהם בעולם".

גנומן 19: תפילה של החמור הלבוש כאריה: אני שמח מלובן מלכות השמים, שנפל לרגליי. מדרגות השיש הלבנות זורחות על אצבעות החמור-אריה שלי. צרף הלבין אותי באבקת שיש לבנה, עלה למעלה כולו לבן עם חתיכות שיש, ושוב ירד כדי לראות את שמחת החמור-אריה שלי. גם הדוב הלבן נכנס לתמונה, כאשר החמור-אריה אמר את התפילה:

"אהיה אשר אהיה, נפץ את הכישוף בעולם ושבר אותו בלובן עם עדות מלכות השמים. ה' צבאות, אל תרחם על אוהבי החושך. הרוס אותם עם הלובן הנפלא בירידתו מאגמי החלב השמימיים שלו. חסל את שונאי הילדים התמימים והשלך אותם לצינוקי החשכה! כעת יורד הלובן ומחזק את אריותיי, כאשר אני מוצא מחסה בפנייתי לאל עולם. נא הקשב לתפילת המשרת הלבן. הו, אל חי שעונה לשאלות החמור-אריה שלי, נא הרוס את כל המכשפים שרשעותם היא חסרת מצפון, מאחר שאין רוע ללא מחיר. רחם על קורבנותיהם, אל עליון, מאחר שהם נפלו למלכודות, ובלי משים צללו ללא מודעות, עבדים טיפשיים של נשים רעות, ששילמו למכשפים תשלומים נכבדים כדי לצוד בעלים בכבלי עבדות מכושפת. הו, ה' אלוהינו, מספיק, הרוס אותם, שרוף אותם ונתץ כל חפץ ששייך להם. הכן את מקומך ללובן שאתה אוהב וטהר את העולם עם אוקיאנוסים של לובן ממלכות השמים. בבקשה אל שדי, מאחר שאתה ראוי לשבח בעיני אברהם, יצחק ויעקב, כאשר אתה הורס את עובדי הרשע ומכין את העולם ללובן של האבות. שפוך את חמתך כדי לשמור על התמימים, ואנו נשמח כאשר הם ינפצו את אזיקיהם לגזרים".

//////////////

גנומן 20: הסברנו אודות המצב בעבר, אך בדור הרביעי ייהרסו כל עבודות האלילים והכישופים - כל מי שמתעסק בכישוף יושמד במיתות נוראיות מפנים הארץ, זאת מאחר שאחת מן המטרות הרבות של הדור הרביעי היא לטהר את הארץ מארבע קטגוריות מתועבות של רוע: 1. אלילות. 2. כישוף. 3. אי צדק כלפי הזולת. 4. תועבות מיניות של זמננו. כל זאת וכל מי שעוסק בכך יושמדו לקראת סוף תקופת יום ה' הגדול והנורא. על העולם להיות מטוהר כדי להכיל את הקדושה הנפלאה והחדשה של הגאולה השלישית השלמה.

גנומן 21: יש מיליוני אנשים שהולכים כיום למכשפים. החלק הגדול פונה אליהם משתי סיבות עיקריות: 1. לרפואה. 2. מסיבות רומנטיות. אלפי מכשפים הפכו עשירים מאוד מכך. במדינות הקתוליות קיימת סתירה בין להיות קתולי טוב לבין לפנות למכשפים מן הסיבות שצוינו. גם במדינות האסלאם נרתעים המוסלמים מלפנות למכשפים. במדינות הפרוטסטנטיות מי שקורא את הברית החדשה הנוצרית קורא גם את הברית הישנה, ומודע לכך שיש איסור אלוהי ביחס לפרקטיקות של כישוף. עם זאת, יש במדינות הפרוטסטנטיות גם אנשים בעלי "מחשבה חופשית", שהכישוף פורח בקרבם.

גנומן 22: מאחר שהכישופים הרפואיים של המכשפים מעורבים בעניין, יש רבים שפונים תחילה לרופאים, בהמשך פונים לאמונה, ואם הם לא נרפאים, הם מחפשים את הכישוף המקצועי, שמבוצע על-ידי הרופאים-מכשפים (רופאי אליל) של ימינו, ולהם הם משלמים סכומי כסף עצומים כדי לקבל שירות. הרפואה שמוענקת להם אינה משמים ולא אהובה בפני ה', מאחר שהיא מגיעה מפרקטיקות אסורות, והכסף הוא כתשלום עבור קורבנות אליליים. אנו לא באים לשפוט אנשים אלא ליידע אותם אודות מה נכון ומה שגוי. רבים משלמים סכומים עצומים ולא נרפאים כלל. עניין חשוב נוסף הוא שמרבית האנשים לא מסוגלים כלל להבחין בין מכשפים שרלטנים לאמיתיים, ושבכל מקרה מדובר בהשלכת כסף לשטן, הן למתחזים והן למבצעי כישופים אמיתיים אך אסורים.

גנומן 23: מי שפנה תחילה לרופאים ולדת ולא מצא פתרון ואז פנה למכשפים, יש לרחם עליו יותר מאשר להאשימו. קשה להאשים אדם בעת צערו, אך נבהיר כי שום דבר לא קורה לאדם אלא בהחלטה מלמעלה. במרבית המקרים, חולי וכאב מגיעים כדי לכפר ולטהר את האדם משגיאות ומחטאים, ידועים ונסתרים. אם קורה ואדם נרפא ממקורות טומאה, מרפא זה רק דוחה את הגזרה ולא פותר אותה.

גנומן 24: פנייה לרופאים מותרת ואף הינה חובה, כשהתשלום אליהם הוא חלק מן הטוב שהאדם מחפש לעצמו לשם רפואתו והדבר דומה לכפרה עצמית. תפילות לה' בתחנונים לרפואה הן חיוביות, כי כל מה שמגיע מה' הוא טוב. 

עם זאת, רפואות המגיעות מתפילה ל"מריה הבתולה" הן רפואות אליליות ואסורות מפורשות על-ידי החוק האמיתי של ה'. הדבר דומה לתפילות של קתולים להתערבות "קדושים" ולהבטחת מתנות בתמורה. מדובר בעבודת אלילים וכל רפואה מכך כבולה בחוזקה בשלשלאות, המונעות מנפש האדם להתעלות באמת.

לחם החמור הלבוש כאריה: חלום 567: דניאל חלם (25 ביוני 1989, מילאנו) כי הוא היה עם ג'יוזפה באזור במרכז איטליה. דניאל דיבר עם אנשים והסביר להם שהתפילות למריה הבתולה ולקדושים הן חטא אלילי חמוּר בפני אל שדי. האנשים לעגו לו וסירבו להקשיב. דניאל המשיך לדבר ואז ראה ראש אבן חקוק בקיר ואמר לילד כלשהו: "אינך רואה שלראש האבן יש עיניים, אך הוא אינו יכול לראות? יש לו אוזניים, אך הוא אינו יכול לשמוע? יש לו פה, אך הוא אינו יכול לדבר?". הילד התחיל להרהר בדבריו של דניאל, אך רוח טומאה, שנוצרה על-ידי התפילות ופולחן האנשים, דיברה דרך ראש האבן ואמרה שיש לה עיניים שרואות ואוזניים ששומעות. הילד התחיל ללעוג לדניאל, שהחל לכעוס ובקול רם קרא לרוח האלילית מספר פעמים. הרוח, עם זאת, סירבה לרדת. דניאל הביט מעלה וראה נשמות רבות המקושרות ביניהן על-ידי גוף לבן בעל עיניים שחורות. היו נשמות שנפלו לעבודת אלילים כאשר היו הן בחיים. דניאל לקח צמר סלעים בצבע דם אדום, אמר מספר מילים בעברית ובאיטלקית וגרם לרוח לרדת מטה. הוא איים עליה בהשמדה מיידית, אם היא תמשיך ללעוג עליו, והזהיר אותה כי הוא חלק מסימן נגד הדוקטרינות השקריות של הקתוליות. -

גנומן 25: באופן כללי, מרבית הגורואים בהודו מתעסקים בעבודת אלילים ובכישוף, וחלק מהם עוצמתי בריפוי. הדבר נכון גם ביחס למרפאים בפיליפינים ובחלקים אחדים בדרום אמריקה וביחס לרופאי אליל באפריקה. יש גם מספר מרפאים כאלו במחנה האסלאמי במרבית מדינות ערב. כל אלו, מבלי להתייחס לשרלטנים, ירשו "סודות" אחדים של כישוף, והם משתמשים בהם כדי להאדיר את שמם ולהתעשר. מי שנרפא מהם נקשר אליהם, כשמחשבותיו יכוונו לכיבודם, מבלי להבין שהם קשרו עצמם לעובדי אלילים ומכשפים.

גנומן 26: מי שנוטל חלק ברוח הנוצרית ונרפא ממנה, נרפא מן האמונה ומן הרוח הזו. עם זאת, כפי שלנצרות המסורתית היה בסיס שגוי ואלילי, כך גם הרוח קשורה למגבלות התיאולוגיה השגויה. רק בברית החדשה השלמה של הגאולה השלישית הסופית הרוח הזו מתוקנת ומתעלה לכדי אמונה מונותיאיסטית טהורה. הרוח החדשה של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים, מגיעה גם עם כוחות מרפא עצומים עבור מי שהולך בלב שלם דרך הסימנים השלמים.

גנומן 27: כך גם ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה, המכונה על-ידינו "ההגנה החדשה של הדג הגדול לוויתן", היא האמצעי הטוב ביותר בעולם כיום למנוע את הצורך ברפואות טמאות. במסגרתה של ההגנה החדשה הכול מקודש על-ידי אל שדי ורצוי עבור כולם למען ההגנה החדשה המכילה את האמונה האמיתית, הקשורה למגן אברהם, מגן ששורשו בשמים ואף בארצות שמתחת לאדמה. ההגנה האמיתית עבור האנושות חייבת להיקשר לפסוק "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית, א', 21) ולכן גם חייבת: 1. להיות מקודשת על-ידי ה'. 2. "להכיל" את "מבנה הבריאה" אשר עולה בקנה אחד עם יצירת הגוף האנושי. 3. להיות קשורה לשבעת הרקיעים שלמעלה, כמו גם לשבע הארצות מתחת לאדמה. זאת כדי שהאדם יקבל משהו מכל דרגה, מלמעלה ומלמטה.

גנומן 28: כאשר בית המקדש בירושלים היה עדיין קיים, היו מתרחשים בתחומו רפואות ניסיות בכל יום. הן הגיעו דרך אמונה אמיתית ותשובה אמיתית יחד עם הקרבה קדושה של בעלי חיים, עבודות קודש, ברכות של כוהנים ולוויים, ומקדושת בית המקדש עצמו. כאשר ייבנה, במהרה בימנו בעזרת ה' אלוהינו, בית הגאולה השלמה בן 7 הקומות בירושלים ובבאר שבע, הוא בית המקדש השלישי הסופי שלא ייהרס עוד, יכיל הוא במסגרתו כוחות מרפא עצומים ואף גדולים יותר מאלו של שני בתי המקדש הראשונים.

גנומן 29: זאת מאחר שבזמן בית התפילה הסופי העולם יטוהר, והאמונה תתעלה בכל מקום, גם אם העבודה במסגרת סימן הגאולה השלמה תימשך עוד מאות שנים לאחר הדור הרביעי. בסוף תקופת הדור הרביעי ולאחר יום ה' הגדול והנורא ייהרסו שורשי הרוע והרשעות. הקמת בית המקדש בן 7 הקומות בירושלים ובבאר שבע, ככל הנראה מיד לאחר סיום הדור הרביעי[12], הינה עובדה שניתנה כצורך נבואי.

גנומן 30: לפני המעבר המדובר בין העולם הישן לעולם החדש, כוחות הכישוף וההולכים אחר המכשפים והגורואים מכל סוג, כמו גם הדתות השקריות והפולחנים האלילים החדשים מכל סוג, יתחזקו, למרבה הצער, עד להריסתם בסוף תקופת הדור הרביעי. עם זאת, כבר במהלך הדור הרביעי ייפלו על מכשפים גזרות שמד אינדיבידואליות. הסכנות המעורבות הן גדולות ומתחזקות, ועל האדם להיות חזק כדי להימנע מכל קשר למכשפים ולכישופים כמו גם לרעות שונות, שייווצרו בעקבות מי שהולך אחר מרפאים, כריסטוס שקריים, אנשים "רוחניים" ומבצעי סיאנסים כמו גם אחרי מבצעי תועבות רוחניות כמו סיינטולוגים, דיאנטיקנים ו"עדי י'", השנואים על-ידי ה' ועל-ידי מרבית האנשים.

 

 

לוח המפתה

 

צעד 1: חלום 363: דניאל חלם (20 בספטמבר 1988, מילאנו) כי ראה בשמים חפץ אדום קטן אשר ירד אליו, גדל ולבסוף קיבל צורה כאשר נחת לידו. מתוכו יצא אדם שאמר: "אני המורה חיים". דניאל לא אמר דבר והיו לו ספקות, ולכן בחן אותו ואת כל תנועותיו. כשנכנס למקום בו ניצבו שולחנות אוכל, שבו גם פרץ אכל, דניאל הבחין כי פרץ לא שינה גישה והמשיך לדבר ולצחוק עם התלמידים שסביבו. האדם שאמר כי הוא המורה חיים התקרב למישהו שאכל לבד, ביצע "סימנים", ולאחר מכן סוג של קסם, שהעלה 4 כפות וגרם להן לרדת אל השולחן. פרץ הביט על הכל ואמר: "הוא לא המורה אלא המפתה", והחלום הסתיים. לאחר מכן, דניאל חלם שראה את פרץ מסביר: "כשהמורה מבצע סימן, הוא לא מראה את עצמו לאף אחד. מה שראית היו אסטרטגיות של המפתה". פרץ המשיך והסביר לתלמידים את אסטרטגיות הפיתוי הללו. -

צעד 2: המפתה מגיע עם "ניסים" משלו, אך הם אף פעם לא ניסי ה' אמיתיים. הוא מודע לטיפשות המחשבות האנושיות ומשתמש בהן כרצונו. חכם, אה? מהיכן הוא השיג כוח כזה? אתם בוודאי יודעים שהוא לא נולד אתמול. הוא מלאך גדול, נחש עתיק. איך אחרת יכול היה הוא להיכנס לגן? הוא כה ידען עד שהוא מכיר את כל התורה. הוא אינו חלק מן העולמות התחתונים, כפי שרבים סבורים, אלא הוא מגיע מלמעלה והוא מלאך הנפרד מאחרים – המלאך היחיד שלמעשה הינו בעל בחירה חופשית.

צעד 3: אין זה פשוט להיפטר ממנו. הוא הטיפוס שחודר מתחת לעור, גם אם הוא מדבר מבחוץ ולא יכול להיכנס, אלא אם הוא מוזמן. הוא משחק במחשבה האנושית כל היום וגורם לאנושות לחטוא בלילה. ועדיין, מרבית האנשים מחבבים אותו ומבלי לדעת מאמינים כי הוא חבר ולא מבינים את המשחק שהוא גורם להם לשחק. רבים בעולם נתונים באחיזתו, ואם אתם רוצים לראות את אחד מבתי התפילה החביבים עליו, עברו ליד בית ההימורים הקרוב. העולם תמיד נופל שדוד לכושר המשחק שלו ומוכן לשלם כמה שהכרטיס עולה.

צעד 4: כיצד הוא עושה זאת? כיצד הוא מגיע לכל אחד? איך הוא משטה תמיד באנשים וגורם להם לחשוב כי הם חושבים, כאשר למעשה הוא אשר שולט במחשבותיהם? כיצד הוא גורם לאנשים לחבבו ולאהבו? איך הוא מערים על מוחות האנשים ומתחבל תחבולות כדי להשיג את מבוקשו? חייבים לתת לו קרדיט! הוא לא רק טוב בלהשליך אנשים מטה ולגרום להם לסטות מכל זכות. הוא לחלוטין גאון! הוא המומחה הגדול בשימוש בחולשות האנושות.

צעד 5: העולם היה בוודאי תפל בלעדיו, והשעמום היה שולט. ה' יצר אותו, כי הוא ידע שלא נוכל להיות חכמים, אם לא יהיה נחש ערמומי מסביבנו שישליך אותנו מטה. ה' אלוהינו לא היה משאיר אותנו ללא היכולת ליפול, וזאת כדי שנלמד לקום אחרי הנפילה. איננו רוצים אותו, אך אנו זקוקים לו בשל היותו מלאך חכם, ואם נרצה להילחם בו, משהו מחכמתו יעבור גם אלינו.

צעד 6: לעיתים התורה כולה היא תבליני מרפא לריפוי הפצעים שנגרמו בגללו. הוא נחש גדול מאוד. הוא רוקד כאשר הוא גורם לאנשים להתרגז, משליך את רוחותיהם מטה אל הארץ ופורץ בצחוק רם לאחר שהשיג את מבוקשו. ואנו, בני האנושות, מתפקדים כלחמו, אותו הוא אוכל מעלה מטה, פנימה והחוצה. לכל היותר הוא רק משנה בגד וממשיך את פעולתו אחרי שעות העבודה, ואכן הוא משיג את היתרונות הברורים עלינו. הוא לא ישן וסבלנותו אינה ניתנת לשיעור. הוא רק ממתין עד שרגע החולשה מגיע, ואז מופיע שוב כאילו לא חלף זמן.

צעד 7: אין להתעלם ממלאך זה, כי בלעדיו אנשים לא היו מתחתנים ובעלי חיים לא היו מזדווגים. לבסוף תהיה פרופורציה חדשה, אך אל תחשבו כי לא תשמעו יותר מנחש זה. ישנן מטרות טובות רבות שהוא ממלא למען האנושות. התוצאות הטהורות של החכמה והשלמות התפיסתית תהינה חסרות בלעדיו. אנשים הרי חייבים להיות חכמים כדי להבין ולהכיר את האסטרטגיות שלו, וכדי להיות חכמים, הם צריכים מעט ערמומיות נחשית. היא תעזור לנו להבדיל בין מה שעלינו לעשות ובין מה שלא. הוא כבר יודע זאת, מאחר שהוא מומחה בחוק ה' ויודע כיצד לפתותנו לבצע את ההפך.

צעד 8: הוא מודע לחולשות של כל אדם, גם הפנימיות. אין לו ייסורי מצפון, והוא זוחל אל מחשבות הלב וגורם לאנשים לחוש אהבה כלפי מה שה' אוסר. עם זאת, הוא לא עוצר בכך אלא מעלה צידוקים בעלי היגיון מושלם לכל רצון אסור שהוא מעורר. מי אם לא מלאך גדול כמוהו יכול להחזיק בידע נחשי כזה! רק נחש צפע ארסי בעל הבנה נעלה יכול להוליכנו בדרכו. למעשה, הנחש שנגדו אנו נלחמים יום ולילה הוא יצור מופלא.

צעד 9: יש לאמץ אסטרטגיות רבות כדי להילחם בעורמתו. הבעיה היא שהוא ניצח פעמים כה רבות, ולכן מצליח להחליש אנשים עם ידיעת חולשותיהם במקום לחזק אותם לעמוד מול עורמתו. מי כמו עם ישראל יודע זאת, מאחר שהוא יעדו הראשון במעלה כבר לפני 3500 שנים. "אתם בני העם המצווה הנבחר", הוא אומר, "אך לא תצליחו להסיר אותי מגבכם בקלות". ואכן, בעוד נגד אומות העולם הוא מפקד על צבאות רבים ושולח אליהן גנרלים, נגד היהודים הוא פועל בעצמו ולא מוותר לעולם אלא משתמש באסטרטגיות הנעלות ביותר שלו. הגנרלים שלו למדו רבות מן האסטרטגיות שלו ביחס לעם הנבחר, ומשתמשים בהן ביחס לאומות העולם. עם ישראל הוא תמיד אובייקט הניסוי הראשוני.

צעד 10: קיים פסוק עוצמתי שאומר: "יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן" (זכריה, ג', 2). עד כמה שהוא גדול, המלאך אינו יכול לעמוד מול מילים אלו, וכאשר הוא שומע אותן מכוונות אליו, הוא בורח מהר ככל האפשר. עם זאת, לעיתים קרובות הוא גורם לאנשים לשכוח את הפסוק וליפול לשגיאות כואבות. הוא גם כה חכם כדי לגרום לעור מכוער להיראות יפה ולקבל ליקוק בתשוקה אדירה. יש להיות אמיץ מאוד כדי להבין כיצד הוא מבצע את כל זאת, כיצד הוא נכנס לאדם בעוד הוא עומד מחוצה לו, וכיצד הוא יודע מתי הרציונליות מתחילה ומתי היא מסתיימת.

צעד 11: כעס הוא לחמו, וחוסר סבלנות הוא יינו. חולשות האנושות הן חבריו הטובים, והיהירות היא המשרתת הנאמנה שלו. יום ולילה הוא מתענג על לחמו ושותה את יינו בצחוק רם. אחת מנשותיו הבוגדניות ביותר נקראת פחד, והוא שולח אותה לכל לב חלש ולכל אדם בעל אופי חלש כדי ליצור מחסומים גבוהים נגד הרציונליות ולחסום את התת-מודע מהתמודדות עם המציאות ומראיית פגמיו הפנימיים של האדם. יש לו גם תואר בפסיכותראפיה, והוא יודע כיצד לשנות את נפש האדם. לא רק מתחת לעור, אלא גם מתחת לשכל! כיצד נטוהר מכל זאת ואיך נדע היכן הוא נמצא?

צעד 12: האסטרטגיה הראשונה היא שעליכם להאמין כי הוא קיים, ולדעת כי הוא נמצא בוודאות. מדובר במלחמה מול האסטרטגיה המתוחכמת שלו בלגרום לאנשים להאמין כי הוא לא קיים. התעלול השקרי שלו הוא לומר בפומבי: "אל תאמינו בי, ואז יהיו לכם חיים קלים יותר, ותהיו תמימים שלא מבחינים בין טוב ורע. כמה אנשים הוא לכד עם סיסמה זו, ומאחר שהיא עובדת, הוא ממשיך להשתמש בה. הוא מלאך תכליתי מאוד, ולכן הוא ממשיך להתל בנו שוב ושוב, בעוד אנו מסרבים להאמין כי הוא קיים. האם אנו יותר עקשנים ממנו, או הוא עיקש יותר מאיתנו? ומדוע עלינו להיות אחראים ביחס למה שעינינו לא יכולות להביט בו? אל תחשבו על כך יותר מדי כי למעשה אנו אחראים על דברים רבים באמונה, אותם איננו יכולים לראות.

צעד 13: אני מניח כי הוא מלאך מכוער, אך איני יודע זאת. לא ראיתי אותו מקרוב, אך אני מניח זאת מאחר שיש לו עבודה מכוערת מאוד לבצע - להשליך את האנושות מטה ולהרחיקה מבוראה. למעשה, אין זה מעשה נעים לעשייה אל מול הבריה הנבחרת של האל. עם זאת הוא מצווה, ואינו יכול לצאת נגד הבורא, ולכן הוא מבצע את עבודתו בהתמדה ובכל הכוח כדי להשלימה. אולי הוא יפה. אני באמת לא יודע, אך דבר אחד ודאי: בלעדיו לא יכולנו להבדיל בין מכוער ויפה. הוא המציג הגדול של יופי שקרי, ולכן עלינו ללמוד את אמת כיעורו כדי לדעת את שקריות היופי שהוא מציג. איזו עבודה גדולה יותר? שלו או שלנו? איני יודע, הדבר נסתר מעינינו. אנו זקוקים לסיוע מאל שדי להבין.

צעד 14: אינכם יכולים לסלק אותו כל כך מהר. הוא מלאך. אינכם יכולים לומר לו מה לעשות. הוא קיבל את הרשות לפתות אותנו ולעשות את המיטב כדי לגרום לנו ליפול אל החטא. לא יהיה צודק לכעוס עליו על הגעתו, אך כן יהיה ראוי אם תשלחו אותו מכם בזעם. הוא יחכה, כמובן, עד שיראה שאתם מעט עייפים ומחליקים באיטיות אל תשוקה שהיא מתחת לדרגת ההתעלות האנושית הראויה. אז הוא יגיע וינסה שוב. לעומת זאת אם תהיו יציבים בהחלטתכם, אתם תכעסו בכל פעם שהוא מגיע ותשלחו אותו מכם. האם זה יסתיים? כאשר תהיו יציבים וחזקים יותר מעקשנותו, הוא יפחד להגיע, מאחר שזו בושה עבור מלאך מסוגו להידחות ולברוח בשל מילים של יצור אנושי.

צעד 15: למען האמת, אם נתרשם מאוד ונתפלא משלטונו החזק, נתרשם לא פחות מכוח לשוננו. עם המילה והכוונה הנכונות, תוכלו לשלוח את הנחש הגדול אל חצר אחרת, והוא, עם כל עורמתו וכוחו יפחד להתקרב אליכם. אם תהיו עקביים ויותר ערמומיים ממנו, תהפכו לחופשיים מן הרעל שלו לעד. זוהי העובדה המדהימה שאתם יכולים להרהר בה: אנו, השוקלים מספר קילוגרמים של עור ועצמות, יכולים להפחיד את מלאך ה' ולגרום לו לברוח. אין זו עצמה קטנה, נכון?

צעד 16: עליכם להיות אמיצים ולהביט בפניו, גם אם אינכם רואים אותו, ולומר באמונה, בכוח דברי ה': "אל שדי צועק עליך, התרחק מכאן!". אני יודע, לא קל לקבל אומץ כזה, במיוחד בדור החולשה הרוחנית והנפשית הגדולה בה אנו חיים. עם זאת, לאדם יש כוח, מאחר שהאנושות נבחרה כדי להילחם בבחירה החופשית שלו באמצעות הבחירה החופשית שניתנה לה. המלאך המפתה הוא כה חזק, מאחר שהבחירה החופשית היא מתנת ה' העוצמתית ביותר שניתנה לאנושות. הוא היחיד שמרשה לנו לזכות בשימוש בבחירה החופשית דרך הצעת האופציות הגרועות ביותר והצגתן כטובות ביותר, ולכן אם "תצעקו" עליו, תוכלו להשתמש בבחירתכם החופשית נגד בחירתו החופשית. זה יצליח אם תהיו עקביים.

צעד 17: העובדה היא שהאסטרטגיות יכולות לעבוד, רק אם האדם החליט להילחם כדי לנצח את האסטרטגיות של המפתה. יהודים, בגלל היותם מצווים, מחויבים להילחם. אי קבלת הקרב משתווה להשלכה מטה, ולכן חז"ל הסבירו שהתורה היא תבלין המרפא המשמעותי נגדו. תבליני התורה הם עונג טעים, המעורב בהבנת כל חוק או כל שאלה במסורת הרחבה והמפוארת של ישראל. תבלינים אלו נדרשים כדי להילחם ביצר הרע, מאחר שיש להבין דברים רבים כדי לקלוט היכן נמצאות אסטרטגיות הנטייה הנגדית (כוח הניגוד).

צעד 18: לאומות העולם שלא מצוות בתורה יש מאבק קל הרבה יותר עימו. הן לא מצוות באיסורי העבודה בשבת ובחגים, במאכלים המותרים והאסורים או בכל חוקי התקדשות כלשהן. לשטן יש פחות מה להרוויח ביחס אליהן, ולכן הוא שולח מלאכים בעלי דרגה נמוכה יותר לשם השלכתם מטה. עם זאת, גם מלאכים אלו עובדים היטב, לא ישנים ומצליחים מאוד באזורי הרצונות האסורים והפעולות הלא טבעיות, השנאה, הדיבה ולשון הרע, היהירות וכו'. למיטב ידיעתי, אין בעיית אבטלה בקרבם.

צעד 19: העובדה שהאנושות הגיעה לדור הרביעי אינה משנה רבות, הואיל וגם אם מדובר בתקופת המבול או בכל תקופה אחרת בהיסטוריה, העובדה העצובה המשותפת לכל התקופות היא שבכלליות, הן אם השטן חזק מדי או האנושות חלשה מדי, המנה שהוא אוכל בעולם היא עצומה, בעוד נשמות האנושות בוכות לזכויות שאותן יכלו הן לקבל אך איבדו אותן. אנשים מחככים את שיניהם וממלמלים תירוצים, אך התגמולים האבודים על אי מילוי רצון ה' לא יחזרו. אנו רק יכולים לומר: "תודה לאל שהגענו עד הלום, כאשר כעת, בתקופת הגאולה השלמה החוק החדש מגיע כתרופה לכולם בזכות הגואל האחרון, חיים". יש להתחיל מחדש בדרך ההיסטורית החדשה, כדי שהאנושות תוכל לאהוב את ה' אלוהינו ולפחד ממנו בכל ליבה. מן החוק החדש של הצדיק חיים, האנושות תלמד "כיצד" ניתן להשיג זכויות לפניו, זכויות התקפות גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

צעד 20: דעו, עם זאת, שגם בדורות הגאולה הבאים יהיה צורך להילחם מלחמה אישית נגד היצר הרע, המגיע להכשיל את המאמצים לקבל זכויות. זוהי הדרך להתחזק, להתפתח ולרכוש חכמה וכח. זוהי הדרך שבה לאנשים מתאפשר להוכיח האם הם אנשים אמיתיים בפני ה' ובפני העולם. על האדם להתגבר על מכשולים רבים כדי להיות מאומן לגמרי ולדעת את המלכודות לפני שיוכל להדריך. כדי לקבל את האור, צריך להיות מודעים לחושך.

צעד 21: עם זאת, שינויים גדולים יגיעו. גם דרגת הבחירה החופשית עצמה תצטמצם במידה מסוימת לאחר הדור הרביעי, בשל הגילוי הגדול של הגאולה השלישית השלמה וחזרת האנושות למידות הנכונות. בזמן ההוא, האמת והצדק יזרמו כאוקיאנוס גדול לכל האנושות. אז גם כוח ההתנגדות ייחלש על-ידי מי שילך ישר בחכמה ובלב נקי. אסטרטגיות המפתה יילמדו ויובנו על-ידי רוב האנשים בעולם, מאחר שכל האסטרטגיות הן אשליות. מספיק להכירן בשל מה שהן. עד כה הכרה זו הייתה קשה מאוד, מאחר שהחשכה בעולם הסתייעה תמיד באורות מזויפים על מנת לשטות באנשים. בעתיד, הכוח להכיר את שורש המחשבה או הרצון יקבל סיוע מהאור החדש של האמת והצדק, אשר יהיה באוויר שכולם ינשמו.

צעד 22: באותו הזמן האנושות "תשתמש" באסטרטגיות של המפתה, אך השימוש בהן יהיה למטרות חיוביות ולא לעסקאות אסורות מכל סוג. ללא אחדים מן התבלינים שלו, גברים ונשים לא היו נמשכים האחד לשני, ולא היו הולדה ויחסים אינטימיים. האסטרטגיות שלו ישמשו כדי לעבוד את ה' ולא להפך.

צעד 23: לפיכך הסברתי אודות כללי כוחו של השטן כלפי האנושות. פרטי האסטרטגיות שלו חייבים להילמד יום-יום, ניסיון אחרי ניסיון. אם אין לכם את הפרמטרים של האמונה האמיתית באל חי אחד, בורא היקום, ושל עשרת הדיברות, לא יהיו לכם נקודות ייחוס, שעליהן תוכלו לבסס את שיפוטיכם, ולא תוכלו להבדיל בין מה שצודק ומגיע מה' לבין מה שמוטעה ומגיע מהיצר הרע, ונכנס אל האנושות מבפנים. לפיכך עליכם להבין כמה הכרחי הוא הנחש, וכי הוא מגיע לסייע לנו להזדקף באמונה המושלמת של אל שדי.

צעד 24: יומן החמור הלבוש כאריה: שבת, ו' במנחם אב התשנ"ז, 9 באוגוסט 1997 - סימן בפני בית הדין של מרדכי הצדיק, קראתי לאל שדי. סימנתי שהיצר הרע יהיה נוכח ואמרתי לאל שדי: "ריבונו של עולם, כיצד התלמידים יתקדמו אם היצר הרע מפיל אותם מטה כל הזמן? הם רוצים להתקדם ועושים מאמצים כבירים להתקדם, אך היצר הרע מגיע בכל פעם, משליך אותם מטה ופוגע בהתקדמותם. הם אינם יכולים לנהל את המאבק עם היצר הרע, ולא מסוגלים לשאת זאת.

צעד 25: "הם גם אנשים שרוצים לחיות ולא רק להילחם בקרבות נגד היצר. האם אנחנו שוב במבחן לאחר מעמד הר סיני, כאשר יצר הרע הפיל את בני ישראל בכל הזדמנות? אלו הם מספר תלמידים שעברו את מבחן 14 השנים האחרונות והמוץ נופה, אך הם אינם יכולים להילחם עם היצר הרע. הדבר הינו מעבר ליכולותיהם. אני מבקש מאל שדי, בצע שינוי במידות, אחרת הם לא יוכלו להתקדם. אל שדי, אני כלום ואיני יודע דבר, בעוד אתה יודע את המידות, אל שדי, ואני מתחנן אליך לשנות אותן עבור כל מי שמגיע אל מתחת לסימנים השלמים של הגאולה השלמה. האם ממלכת היצר אינה מספיק רחבה, כאשר כל העולם נמצא תחת אחיזתו?

צעד 26: "ועדיין, התלמידים עד כה עוברים ממבחן למבחן, שוב ושוב, מבחנים קשים ביותר עבורם, כשמי שנשאר עבר למעשה כל מבחן נאמנות, אך עדיין, היצר הרע, שסבלנותו לא פגה לעולם, ממתין לרגע ומפיל אותם אל הטעות ומבטל כל התקדמות. אל שדי, די. אני מתחנן אליך בסימן החמור האמיתי בסימן צרף, איש הלוחות. איני יודע כיצד, אך שנה את המידה הנוכחית למידה המתאימה עבורם, למענם ולמען הבאים אחריהם.

צעד 27: אם מי שיגיע יצטרך לעבור את המבחנים הללו, כולם יברחו מן הסימן. אפשר להם לקבל את הזכות שמגיעה להם ואל תגרום לכל מי שמגיע לסימן מעתה להידרש להגיע אל אותו רף של המידה הנוכחית. סגור את המידה הישנה וצור מידה חדשה, אל שדי, ומעתה והלאה אפשר להם להתקדם בכל מובן. תודה לך, אל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד". - -

צעד 28: חשתי כי תפילה זו התקבלה (היום הוא יום ראשון), ואמרתי זאת לפאולו, לדבורה, לשאול ולרחל ולסולי בישראל. הדבר התקבל על ידם בשמחה גדולה. היה סימן כי "נכחו" 250 (צדיקים נסתרים) בבית הדין, כאשר ביקשתי את הבקשה. סימן זה היה בחלום של ג'יוזפה, אשר הצביע על "קפיצה" מ-36 צדיקים נסתרים ל-250. באותו חלום ג'יוזפה ראה את דוד בקרב מול גוליית. גוליית היה כה גדול וגבוה עד שראשו לא נראה. דוד הגיע, אחז בו והשליך אותו מטה בניצחון. אני חמור די קטן, אך אני סבור כי חלומו של ג'יוזפה עבר כאן בשבת אחרי 1 אחר חצות.

צעד 29: היו ענווים, מאוד ענווים, עם אחרים ועם עצמכם. אל תהללו את עצמכם. אם יש לכם תכונה טובה, אפשרו לאחרים לומר זאת. הצדיק חיים לימד אותי פתגם ערבי שאומר: "אף אחד לא מהלל את עצמו מלבד השטן". היו ניטראליים בכל שיפוט עצמי. ראו את עצמכם אשמים מחד גיסא וזכאים מאידך גיסא, אך שימו לב תחילה אל הצד האשם, מאחר שחכמה אינה מגיעה ללא בחינה עצמית ברורה, ואף בחינה עצמית לא תהיה אמיתית אם האדם לא מסוגל לראות את עצמו כאשם או כפגום. אם מישהו לא יכול להביט על פגמיו באופן ניטראלי, כשופט, הוא לא יבין לעולם מאיזה צד או היבט המפתה יבחר להוריד אותו מטה. עליכם להכיר את עצמכם לפני שתבינו מה הנחש מעולל לכם.

צעד 30: הענווה האמיתית היא המידה הנדרשת לראיית העצמי, מאחר שהענווה לא מתעלמת מן הפגמים העצמיים. מי שיהיר ושחצן לא יראה את הפגמים שלו, מאחר שהוא יסרב לפגום בדימוי העצמי הגבוה שיצר לעצמו. לנחש יהיה אז פשוט לגרום לו לסור מן הדרך הנכונה, שבה הוא הולך. אדם הרואה את פגמיו יודע לתקנם ולהמשיך בדרכו עד לפגם הבא. אם, לעומת זאת, האדם מסרב להביט על עצמו בעיניים אובייקטיביות, הוא לא יוכל להמשיך בדרך הנכונה ויסטה אל דרך נוחה יותר עבורו. כל אדם חייב ללכת בדרך הישרה בפני בוראו, תוך ידיעתה, אהבתה, ורצון להתנגד לכל מי שמעוניין לגרום לסטייתו ממנה.

חלום של ג'יוזפה מה-25 ביוני 2006, פרמו, איטליה: בחלום זה ג'יוזפה ראה את בנימינו, עליו השלום, יורד ממלכות השמים במעין מגלשת ילדים בצבע ורוד. לבנימינו היה שיער ארוך וישר, הקשור מאחור בגומייה. ג'יוזפה בירך אותו לשלום בחיבה, ושאל אותו מה שלומו. בנימינו ענה: "תודה לאל, אני מרגיש כאן טוב מאוד". בנימינו אמר כי יש לו פגישה חשובה, ועליו ללכת אחריו, בלי לשאול להיכן או עם מי. לפיכך השניים נסעו יחד במכונית לאותה פגישה מסתורית ונסתרת. במהלך הטיול בנימינו נעלם, וג'יוזפה מצא את עצמו עם שרון אשתו נוסע מסביב למילאנו ומחפש את אותו המקום. מעט לאחר מכן ג'יוזפה ניצב מול כניסה של בניין ענק אשר מוקם, כביכול, מעל לעננים. באותו רגע בנימינו הופיע שוב והזמין אותו להיכנס לאותו הבניין, תוך שהוא מסביר לו כי זוהי מלכות יצר הרע, ועבודתם הייתה לנצח את השטן, כן, ממש אותו. הבניין היה עצום וראשו לא נראה. היו בו חדרים רבים מאוד, שכל אחד מהם היה בגודל אדיר. ג'יוזפה הבין שבכל חדר היה סקטור או רמה של כוח השטן, ובהם היו אסטרטגיות של לחימה מכל סוג וטעם. ג'יוזפה הבין שאותה ממלכה, הממוקמת בין השמים לארץ, הייתה הוכחה לכוחותיו ועוצמותיו של השטן. הוא שלט בה לחלוטין וכל הנתינים בה פחדו ממנו. אחד מהם הצטרף לג'יוזפה ולבנימינו במסלול שג'יוזפה הלך בו. אותו נתין, בצבע ורוד, יצור דביק, הסביר דברים רבים על כוחות השטן ועל האסטרטגיות שלו נגד האנשים. הוא הראה אז מסמך שג'יוזפה היה צריך לחתום עליו כדי להילחם בשטן. ג'יוזפה צעק עליו ואמר לו שאין זה אפשרי לצאת נגד כוחו של השטן ולנצחו: "דבר אחד הוא לנצח את השטן, ודבר אחר הוא לפנות נגדו". ג'יוזפה הבין שאותו יצור רע היה אחד מההולכים בדרכו של השטן ששיקר לו. הסצנה התרחשה בתוך אחד החדרים. ג'יוזפה המשיך בדרכו ונדהם מן המרחבים העצומים שמסביבו. לאחר שהלך מעט, הוא ראה אולם גדול מאוד, אולי הגדול ביותר מבין החדרים, עם מדרגות רבות סביב לקירות שעלו כספיראלות. המדרגות היו בצבע חום-ערמוני, והקירות היו בצבע כתום. כאשר הוא עלה עליהן, הוא חש שוב בנוכחותו של בנימינו לצדו. לאחר שסיים לעלות על המדרגות, שכל אחת סימלה כוח שהשטן מחזיק בו, הוא גילה שבסדר השפה, הן באלפבית והן במספרים, ניתן היה לנצח אותו. בפשטות ג'יוזפה התחיל לומר את אותיות האלפבית ואת המספרים בסדר רציף, ובעקבות כך לאמוד שוב את כוחו. הוא הבין שכוח השטן היה של "הוספת דברים" ו"ביצוע חישובים", כלומר: להיכנס לסדר הדברים וליצור בלבול. הסוד לנצחו היה כה קטן, שניתן היה להכניסו לקופסא קטנה. ג'יוזפה המשיך בקרב בסדר פשוט, למצוא מחדש את פשטות השפה ולחזור, כביכול, לעיקרון השפה האמיתית המדוברת על-ידי האנשים.

 

 


[1] סימן המלאכים השומרים, העוקבים אחר משתתפי בית הגאולה השלמה - סימן של שמחה גדולה בעולם האמת מן החדשות של הבשורה החדשה.

[2] זהו סימן של חטא הגנטיקה בדור הרביעי. כה נורא הוא החטא, עד שמלאכי ה' המגנים ייקראו לחזור למעלה באותה התקופה, ולא תישאר יותר הגנה על הארץ, השם ישמרנו, אלא רק בזכות ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה שתישאר בעולם. -

[3] סימן מלאכי הגאולה השלמה. סימני החמור וזנבו הגיעו בתקופת התחדשות השמים והארץ (בראשית), בזכות הגואל האחרון. כאשר השמים והארץ התחדשו, סימני החמור וזנבו נולדו, מאחר שאלו סימנים של מלכות השמים הנוגעים בארץ.

[4] משמיים נשלח מבחן לג'יוזפה. המבחן בא להוכיח כי גם אם מלאך יורד משמים ומחולל ניסים נפלאים, תלמיד אמיתי של סימני החמור אוכל לחם לא ילך אחריו. -

[5] ראו דיווחים אודות הסימן, שהתבצע בהמשך ברנצאניקו, בו למלאך המוות אין יותר רשות לגעת באף אחד מאנשי הברית החדשה השלמה – אלו הם המלאכים החדשים שבבוא העת יקחו את נשמותיהם.

[6] פאלסטרה (Palestra) באיטלקית משמעו חדר כושר - החלום הוא תרגיל בזיהוי סימנים: חפשו אותם ותוכלו למצוא 10 או 12 – מספר רמזים: יוחנן האוונגליסט, משהו הנופל מן השמים – תיקונים מלמעלה; חרב ענקית – כחרב הגדולה והחזקה והקשה בישעיהו (כ"ז, 1) נגד בריח ועקלתון, כאן כנגד הלוגוס וחיות האפוקליפסה; ייתכן ו-700 מרמז לספר הזוהר שנכתב לפני כ-750 שנים; 6000 ביחד עם תיקוני חטא הזוהר וחטא התיאולוגיה הנוצרית מייצגים את תיקון האלילות למען העולם, שמתבצע כ-6000 שנים לאחר אדם וחוה. מלאכים ומלאכים ראשיים מרמזים על סולם יעקב בו הגואל האחרון, יעקב של ההיסטוריה, נבחר על-ידי אל שדי; פאות לחיים מתולתלות – כיהודים התימנים; המספר 91 מתייחס לסימנים הנבואיים מן הכוכבים (בעברית "צא" – צא מן החישובים הקודמים וספור את הכוכבים, ראו פירוש רש"י על בראשית ט"ו, 5). 

[7] הכיפה, שמיועדת לתפילה, או כיסוי ראש באופן כללי, הוא סמל יהודי לאמונה וצניעות בפני ה'. המלאכים בחלום מוכנים להעניש את אויבי ישראל לכשיגיע הרגע. ישנם גם סימנים מזהים שלפיהם יודעים הם במי לפגוע ובמי לא. - הכיפה כאן היא דוגמא לאחד מן הסימנים הללו, ואם אתם שואלים: "מה אם אותו אדם לא ראוי, אף על פי שהוא חובש כיפה?". התשובה היא כי אין זה משנה עבור מלאך ההרס, מאחר שאין לו רשות לגעת באנשים להם יש סימן של דם כבש על משקופי הדלת, ולפיכך אין הוא מבחין בפנימיות האנשים. ה"סימן" של לוט היה תכונת הכנסת האורחים שירש מאברהם. אז העניק המלאך ללוט ולבני משפחתו שהלכו אחריו את ה"סימן" לא להביט אחורה, ואשתו של לוט, אשר הביטה אחורנית, הפכה לנציב מלח, מאחר שלא קיימה את הסימן. -

[8] - בלילה שלאחר ברית המילה של יהואל יהואל. -

[9] אם שד היה נוטל את צורתו של המורה, הוא היה עושה דבר המנוגד לדרכים ולשיעורי הצדיק. יש חלום של דניאל המוכיח זאת, שבו נראה שד שנטל את צורת המורה מרים חפצים מן השולחן בלי לגעת בהם.

[10] בשורה נגד המכשפים. - ראו: "קללות נגד מכשפים, המבוססות על 22 אותיות האלפבית העברי". -

[11] לא על המוקד, אלא באמצעות עופרת לוהטת שהוחדרה לגרון, שרפה את הבטן וגרמה למוות.

[12] יותר סביר, עם זאת, שבניית בית המקדש תתרחש בתקופה השלישית של 36 השנים, כלומר משנת 2055-56, מאחר שהתקופה השלישית היא תחת סימן הבשורה החדשה של חנוכת החנוכות. נראה כי משנת 2048 ועד לשנת 2055-56 יהיה צורך להפיץ את הברית החדשה השלמה של ספר משנת חיים, כאשר המקדש ייבנה לאחר מכן. הכול, כמובן, לפי רצונו של אל שדי.