כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

ספר התוכנית המורכבת על כתבי המנהג החדש של הגאולה השלמה

הקדמה - במה אנו, תלמידי הגאולה השלמה, מאמינים?

19 באפריל 2017, באר שבע

אנו, תלמידי הגאולה השלמה, הננו יהודים, נוצרים לשעבר, מוסלמים, פגאניים לשעבר וחוטאים לשעבר. אנו מאמינים באל שדי בורא השמים והארץ. כל מה שקיים בכל העולם לא היה קיים לולא הבורא, ישתבח שמו, הביא אותו לקיום בעקבות רצונו ודברו. רק הבורא עצמו, ישתבח שמו, לא נוצר או הובא לידי קיום. הוא היה והוא הווה והוא יהיה לנצח. לאחר הבריאה של השמים והארץ, אנו מדברים על העבר, ההווה והעתיד, אך למעשה זמן הוא יציר בריאתו, ולפיכך קיומו הוא מעל למושגי זמן אלו. דרגת שכלו של האדם אינה יכולה להבין זאת. אנו מאמינים בכך, ככתוב בתורה: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית, א', 1).

כאשר אנו מדברים על אל שדי, מתוך כבוד כלפיו אנו משתמשים בלשון זכר, אך למעשה אין הוא זכר או נקבה. הוא מעל מגדר או צורה כלשהי. לפיכך כל שיוך של חלק מבריאתו כמתאר אותו, בעת תפילה אליו או מחשבה עליו, הוא עבודת אלילים, כאילו יש משהו בבריאה ששווה שנעבוד אותו כפי שיש לעבוד את ה'. בתורה מגיע בשל כך הדיבר השני המבהיר כי אין לעבוד אלוהים אחרים. הדיבר השני משקף את האמת לפיה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ".

הדיבר הראשון מתייחס להתערבות אל שדי בהיסטוריה על מנת לגאול את האנושות מכוחות הרוע שמורידים אותה מטה, משעבדים אותה וגורמים לה לעבוד אלים אחרים. 13 שבטי יעקב, הוא ישראל, נבחרו "להדגים" את היותו של ה' גואל עם ישראל. זאת מאחר שבשל אהבת ה' את אברהם הוא ברך תחילה את צאצאיו ובהמשך את כל אומות העולם כאב המון גויים.

אהבת אברהם לאל שדי אחד הייתה גדולה מאוד, והואיל וה' רצה לזכות את אברהם בזכות גדולה, הוא העמיד אותו בעשרה ניסיונות. בכל הניסיונות הוכיח אברהם את אהבתו העצומה ואת אמונתו בה'. אברהם בורך בשל כך, ובברכתו שאף ה' להעניק לו את המתנה העוצמתית שנקראת קדושה. המבחן לקבלת אותה התקדשות היה להעלות קורבן לה' את בנו האהוב יצחק. אברהם ציית, אך ה' התערב, ויצחק ניצל מן השחיטה על המזבח. בעקבות כך הועברה אל יצחק הברכה כמו גם ההתקדשות.

בנו של יצחק, יעקב, היה היורש של אותה הברכה ושל אותה הקדושה, אך הוא גם סבל רבות בשל הנטיות הרעות של האנושות. בכל מבחן הוא סבל אך גם יצא ממנו מנצח ולו ניתנו הכוחות, הן הפיזיים והן הרוחניים. בשל כך הוענקה ל-12 (ובהמשך 13) בניו ברכת אברהם, קדושת יצחק והכוחות שניתנו מה' ליעקב אביהם.

אנו, תלמידי הגואל האחרון חיים, מאמינים שטבוע קשר בין שלושת האבות, השם המשולש שהתגלה למשה בסיני (אהיה אשר אהיה), שלוש הגלויות ושלוש הגאולות, שלושת אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים (על אף שמרדכי הצדיק הוא הגואל השני של ישראל, המשיחיות האוניברסאלית של ישוע (לאחר התיקון הגדול של הנצרות) מתייחסת לגאולה השלמה האוניברסאלית) וכן שלושת העליות של משה על הר סיני בנות 40 יום ו-40 לילה. עניינים אלו מוסברים בהרחבה בספר שושנת משנת חיים במסגרת "ההתבוננות המשולשת".

בהתייחסנו למה אנו, תלמידי הגאולה השלמה, מאמינים, יש לציין גם את מה שאנו לא מאמינים בו.

איננו מאמינים שקיימות אצילויות של האל לפני או אחרי בריאת השמים והארץ, בדומה לאמונת ספר הזוהר וכל הקבלה השקרית הנובעת ממנו. אצילות היא שורש טעות ברוב הדוקטרינות התיאולוגיות, מעשרת אלוהי מצרים (האניאד - תשעה אלים מרכזיים למעלה ופרעה, האל העשירי, על הארץ) ועד לעולמות האצילות של בודהה והלוגוס של אוונגליון יוחנן.

אנו מאמינים שאל שדי הוא הבורא היחיד של היקום. ברוך שאמר, והיה העולם. מאי קיום נברא קיום דרך צוו. ה"דבר" של אוונגליון יוחנן, המשלב את דבר ה' עם כריסטו, יצר האלהה שקרית של המשיח המסכן בן יוסף, הנצרות התיאולוגית. דרך דבר ה' הכול נברא. לפני דבר ה', רק ה' היה קיים. איננו מורשים לנסות להבין מה היה לפני הבריאה חוץ מאשר להאמין בקיומו הנצחי של ה' לפני הבריאה ואחריה. אם מישהו מנסה להסביר "דרגות" של ה' לפני הבריאה, מחשבה כזו תהיה סטייה מן האמונה המונותיאיסטית האמיתית ותיצור רק "אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי" (שמות, כ', 2), יצירה האסורה לפי הדיבר השני. המחשבה האנושית אינה יכולה להגיע למה שהינו עליון ונמצא מחוץ לשכל האנושי.

אל שדי יצר גם עולמות לפני בריאת העולם, ברא והרס אותם. כל זאת במסגרת "ברוך שאמר והיה העולם", כך שהוא יכול לצוות על בריאה כמו שהוא יכול לצוות על הריסה. יש לנו שיעור מן הצדיק חיים לפיו העולמות הקודמים היו במסגרת השמים והארץ אך "מיקומי" הכוכבים היו אחרים בכל עולם. עם זאת השמים והארץ קיימים מיליוני שנים כפי שמרומז בפסוק: "וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית, א', 2), כש"הייתה" בלשון עבר.

מלבד האמונה המונותיאיסטית של היהדות האמיתית (שאינה כוללת את האמונה השקרית של דוקטרינת האצילות), רק האסלאם הסוני האמיתי כולל את אותה אמונה מונותיאיסטית אמיתית (הוא אינו כולל את הדוקטרינות המיסטיות של האסלאם השיעי). האמונה המונותיאיסטית הבסיסית של הקוראן היא אמונה מונותיאיסטית אמיתית של אברהם אבינו, בזכות ישמעאל בן אברהם. העיקרון שהתקבל הוא שליהודים יש התורה ולמוסלמים יש הקוראן, ולכן אין סיבה לקונפליקט. היהודים הולכים אחרי ההלכה, והמוסלמים הולכים אחרי השריעה וזה מקובל. התיקונים העיקריים שעל היהודים והמוסלמים לבצע נוגעים לעמדות שגויות: יהודים בשל גישתם הלא אוניברסאלית, ומוסלמים בשל שאיפתם להתבדל ולהתנגד לכל מי שאינו מוסלמי. לעומת זאת, כמעט כל "הדברים החדשים" של הגאולה השלמה הם חדשים ליהודים כמו שהם חדשים למוסלמים.

סוגיית השליחות המשיחית של ישוע לדוגמא היא חדשה עבור יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד, אך עבור האסלאם היא פחות בעייתית הואיל ו-1. האסלאם כבר מחשיב את ישוע כנביא ה' מיוחד ומכחיש את דוקטרינת בן האל. 2. עניין המשיחות אינה רלוונטית באסלאם, כאשר גם מחמד נחשב לנביא ולשליח ה' ללא קונוטציות משיחיות וללא ייחוס אמירות נבואיות עתידיות אליו.

יהודים ונוצרים, עם זאת, זקוקים להסברים חדשים ואמיתיים אודות השליחות המשיחית של כריסטו. ישוע הוא האיש השני של הגאולה בין משה ובין חיים. ישוע היה האיל שהוקרב במקום יצחק. עובדה זו מעצבת השקפה חדשה כללית אודות תפקידו ההיסטורי של ישוע. חשיבות שליחותו הייתה בקורבנו. יש לקחת זאת בחשבון, מאחר שזהו ההיבט החשוב ביותר של כל משימתו ולא היותו נוכח בבית הספר האיסיי, דרשותיו ושיעוריו, רפואותיו, הניסים שביצע או אפילו תחייתו. המילים החשובות ביותר של ישוע הגיעו ברגעו האחרון על הצלב: "אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי" (מתי, כ"ז, 46).

ישוע, גם במותו, היה שה האלוהים שהוקרב. הזכות של היותו משיחי במשך 2000 שנים הייתה הואיל וקורבנו נשאר בזמן, ולכן אמירתו "אלי אלי למה שבקתני" התקבעה בכל השנים הללו. אסביר זאת בקצרה: גם בקדם מלכות השמים שנוהלה על ידי ישוע (כפי שהוסבר במסר החדש הסופי הנוגע לשליחותו ההיסטורית), דמותו כבר סולפה לחלוטין בהקשר הנוצרי התיאולוגי. ישוע עצמו, גם כמשיח, היה צריך לשאת את הקונוטציות השקריות של האמונה הנוצרית ועדיין הצליח להגשים את מה שיכול היה הוא להגשים מבלי שיכול היה לתקן את הטעות הגדולה של ההאלהה. היה זה כאילו "ננטש" הוא, כביכול, על ידי ה', והוכרח להיות מרכז התיאולוגיה השקרית של האמונה הנוצרית הנוגעת אליו. אלי אלי, למה שבקתני?

יש לנו הסימן לפיו הצדיק חיים בקורבנו האחרון נקרא טלה (או שה האלוהים) בזכות קורבן זה. הקונוטציות, עם זאת, שונות ביחס לאותו המונח אשר לישוע. הגאולה השלמה אינה בזכות אותו קורבן. הקורבן האחרון והנורא אפשר לגאולה השלמה להתגלות לעולם בזמן שהיא התגלתה, אך הגאולה השלמה היא הגשמת הבטחת ה' לכל הנביאים. העובדה כי אותו קורבן היה צריך להתבצע למען הגאולה השלמה היא נכונה, אך זה קרה רק מן הסיבה שבעולם לא הייתה מספיק זכות להגעת אותה גאולה ללא הקורבן. בכל מקרה, קורבן זה אינו נחשב ל"חלק" מן הגאולה השלמה אלא כ"דרישה" מצערת לשם הגעתה. אצל ישוע, מאידך גיסא, הקורבן היה המהות של המשיחות עצמה.

לקורבן הצדיק חיים היה מטרות חיוניות אחרות בהכנת העולם לדור הרביעי הגדול והנורא המקדים את הגאולה עצמה. הגזרה העולמית התבטלה בעקבות סבל ומוות הצדיק חיים, מה שאפשר תקופת חסד של 35 שנים לפני הגעת 30 השנים הקשות והנוראות של הדור, בהן אל שדי ינקה את העולם מרעותיו. זה גם אפשר לנו להכין את כתבי ספר שושנת משנת חיים, על מנת שיהיו מוכנים עבור העולם. נכון גם שהסבל של הראש הנסתר של ל"ו הצדיקים הנסתרים היה כה נורא, עד שיצאה צו מאת ה' לפיו הצדיקים הנסתרים לא יהיו עוד סובלים ולא ייטלו על עצמם עוד גזרות מבית הדין העליון. ה"מוסד" של ל"ו הצדיקים הסתיים לפיכך, ובמקומו החל "מוסד" חדש הכולל 250 צדיקים נסתרים החיים באמונתם.

בנוסף, שה האלוהים מייצג דרגה נעלה של אהבת אל שדי את הצדיק חיים בזכות קורבנו.

אם כך במה אנו, תלמידי הגאולה השלמה, מאמינים? אנו מאמינים, כמובן, בכל אמיתות עם ישראל ביחס לתורה ולמסורת. זאת באופן כללי. לפיכך אנו מאמינים באבות אברהם יצחק ויעקב, בגאולת ה' את ישראל ממצרים, בהתגלות עשרת הדיברות והתורה למשה, בכהונה הגדולה של אהרון, בהנהגת בני ישראל על ידי יהושע בן נון, בכיבוש ארץ ישראל, בהיותו של שאול המלך הראשון של ישראל, במלכות דוד, בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה, באליהו הנביא ובעלייתו מעלה מבלי לעבור את המוות, בנביאי ישראל, בגאולת פורים, בבית המקדש השני, בניסי חנוכה וכו'. אנו מאמינים גם בלימוד החדש המתייחס לבית הספר האיסיי, לשהותו של ישוע כשלוש שנים בבית ספר זה ולשליחותו המשיחית הטראגית. כמו כן אנו מאמינים בכל הדברים החדשים של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הגואל השלישי הנבחר, שנשלחו אלינו במונחי ששת הסימנים הגדולים והשלמים: סימן הכוכבים, סימן השופט המשוח במלכות השמים, סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי והבניין החדש וסימן תחיית הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים.

בנוגע לפרטי המסורת התלמודית, אין כאן "אנו מאמינים" חד משמעי. לחכמים עצמם, זיכרונם לברכה, היו דעות שונות משלהם על כל נושא ולכן הם לא האמינו בכל דעה ודעה. עם זאת אנו מאמינים באופן כללי במסורת חז"ל שבעל פה. בהתייחס לקטגוריות שונות אנו יכולים להשתמש בביטוי "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" או במונח "שבעים פנים לתורה".

כאשר אנו נכנסים לתחום האמונה המשיחית, העניין מורכב יותר. בהקשר זה יש הבדלים מהותיים שנלקחים בחשבון. המסורת מלאה בציפייה משיחית למשיח בן דוד, שאליה נקשרים תפיסות גאוליות רבות: גאולה שלמה, אוניברסאליות, תחייה, בית המקדש השלישי ועוד. העובדה היא שנושאים אלו הם חלק מהותי מנבואת ישעיהו מ"ח המדברת על דברים חדשים, שהחכמים לא ידעו ולא שמעו עליהם. לפיכך חשוב להבין שהסוגיות הגאוליות והמשיחיות הן שונות לחלוטין ממה שנלמד במסורת. למעשה השערת חז"ל (כמוסבר בהלכות מלכים לרמב"ם, עליו השלום. ראו אצלנו: ספר "אור חדש לרבמ"ם) היא רק "השערה" ולכן אינה נכונה אלא מבולבלת ומובילה רק לשגיאות ולבלבולים גדולים יותר ככל שהזמן מתקדם ועד שהסימנים השלמים של הגאולה השלמה נחשפים.

היה עם זאת צורך שבמסגרת תחומי היהדות המסורתית תתקבע האמונה במשיח בן דוד כמו גם האמונה כי הגאולה השלמה תגיע בעתיד. התפיסה המוקדמת לא יכולה הייתה להיות חסרה. הנבואות מלאות ברמזים משיחיים וגאוליים, כאשר התפיסה ביטאה גם את התקווה היהודית לעתיד טוב יותר ביחס לתהפוכות שעברו היהודים במהלך ההיסטוריה. האמונה היהודית הייתה גם מחסום יציב לשמירת גבולות האמונה היהודית, אשר עמדה בניגוד גמור לאמונת ההאלהה שנוצרה מסביב לישוע. עניין זה הוכח בברכה שקיבלתי בשנת 1990 בחלום בישראל: "ברוך אתה ה" אלהינו מלך העולם אשר הבדיל את בני ישראל בקדושה ובהשגה של 'מלך המשיח' מכל 'קדושות' ו'השגות' 'משיח' של אומות העולם", הוכחה לכך שעל אף הבלבול העצום שנוצר על ידי המונח "משיח", הוא היה צריך להישאר מסיבות היסטוריות.

הבלבול הוא גדול. היכן משתלב אליהו הנביא בעניין זה בעקבות ההבטחה בספר מלאכי על הכרזתו אודות הגאולה השלמה? אם משיח בן יוסף צריך להגיע לפני משיח בן דוד, מדוע התקווה היהודית לא מכוונת להגעת משיח בן יוסף? אל לנו לגרום שוב לבלבול אלא להסביר את אמונתנו לאחר הגעת הגואל חיים, אשר עונה על כל הסוגיות. ראשית כל לא היה ידוע כלל בעולם היהודי כי הגואל הנבחר של הגאולה השלמה אינו משיח בן דוד, וכי המשיח אינו הגואל, מאחר שהגואל הינו בדרגה נעלה הרבה יותר ביחס למשיח. עובדה זו קורעת אלפי שכבות של בלבול קודם, אם כי יש להסבירה.

ההסברים עליהם אנחנו כותבים כבר 34 שנים עד כה ברורים לנו יותר בשל קיומם של מונחי הנצרות. אחת הסיבות שהנצרות ושליחות ישוע ככריסטו של העמים היו צריכים להתקיים היא שהם הכילו את תפיסת מלכות השמים. תפיסה זו צריכה הייתה להתקיים בעולם לפני זמן ההשלמה של הגאולה השלמה. הנצרות נוסדה מכוח האמונה בסימן זה יחד עם סימן תחיית ישוע. מלכות השמים בנצרות היא מלכות ולכן יש לה מלך = כריסטוס רקס. רעיון המלכות לא נמצא במסורת היהודית.

גמול נעלה בעולם הבא הוא ידוע כמובן, אך לא התפיסה של "מלכות" בה הגואל עומד בראשה. גם הרעיון שמלכות השמים יורדת לעולם חסר ביהדות. למעשה הירידה היא רעיון כפול. ראשית היא מייצגת את הדור הרביעי, יום ה' הגדול והנורא, יום הדין של האנושות, ושנית היא מגיעה על מנת להפוך את העולם לטהור מספיק כדי לקבל את מלכות השמים היורדת.

בנצרות, עם זאת, התפיסה נשארת "למעלה". ישוע, שקם לתחייה, עלה להיות מלך במלכות השמים ועבור הנוצרים הוא מסמל את ה"קשר" בין שני העולמות, הן עבור בני העולם הזה והן עבור נשמות העולם הבא. מלכות השמים בהתייחס לישוע לא הייתה שלמה אלא רק קדם מלכות שמים, ולכן כל תפקידו של ישוע לא היה שלם, מאחר שמאמיני הנצרות סברו בטעות כי הוא "הלוגוס של האל", "בן האל" כפשוטו.

לפיכך ה"ירידה" ממלכות השמים בצורתה החיובית הגאולית השלמה אשר מורידה את עץ החיים לארץ ויוצרת קשר שיסלול את הדרך לתחיית המתים לא יכולה הייתה להיחשב בנצרות, הואיל והתפיסה החדשה הינה ירושת מלכות השמים השלמה, שבראשה עומד הגואל האחרון הנבחר, עם הסימן השלם של תחיית הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים. עניין זה מסמל אמונה רחבה בגאולה השלישית השלמה, שעליו לא ידעו ולא שמעו חכמי ישראל מעצבי המסורת.

עם האמונה הרחבה בתחייתו של הצדיק חיים ובעמידתו בראש מלכות השמים, כל שאר הדברים החדשים של הגאולה השלמה יכולים להתקבל וניתן להאמין בהם. בזכות תפקידו זה של הגואל חיים יבינו בני ישראל שלא משיח בן דוד הוא המביא את הגאולה השלמה אלא השופט המשוח במלכות השמים, המכוון את הסימנים השלמים משם. בדרך זו הסימנים השלמים יורדים לעולם, כך שניתן ללמדם ולהבינם. בעתיד הם גם יתגשמו פיזית דרך בית התפילה המנובא בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, המנהג החדש, סימני החמור אוכל לחם והסוס הלבן ובתי הספר של הגאולה השלמה.

אנו מאמינים בחוק החדש של הגאולה השלמה. ההלכה או המסורת הרבנית נובעת ומבוססת על קדושת מסורת התורה שבעל פה. הקדושה היא "התעלות נפרדת" בפני הקדוש ברוך הוא. הגמול המיוחד של היהודים המצווים בתורה נובע מיישום לימוד התורה או מהגשמת מצוות התורה, כפי שהוערכו במסורת שבעל פה. יישום ולימוד זה, שנעשה על מנת להגשים את רצון ה' ובשמו, הוא מקודש בפני השמים. זוהי הירושה המיוחדת והמקודשת של ישראל, כך שלכל פעולה מקודשת, של לימוד התורה או של יישום המצוות או של התפילות לה' (שגם נחשבות לפעולות) יש גמול בעולם הזה ועבור הנשמה בעולם הבא שלאחר המוות. הגמול בעולם הזה נקרא ברכה. הגמול לנשמה בעולם הבא נמדד במונחים של "דרגה" או "מדרגה".

החוק שבעל פה, שהתלמוד הוא מייצגו העיקרי, עוסק בהבחנה בין מה שמדאורייתא (צווה בתורה) ובין מה שמדרבנן (צווה על ידי החכמים והרבנים). אלו הן שתי דרגות קדושת המצוות. הבחנה זו היא למען ההבנה ולא על מנת לטעון כי החוקים מדרבנן הם חשובים פחות מן החוקים שמדאורייתא. החומרה בלעבור על חוק התורה או על החוק הרבני היא שונה אך שניהם נחשבים כעבירות.

בכל מקרה הירושה הייחודית של העם היהודי שוכנת באפשרות של הגשמת רצון אל שדי במסגרת הכוונות הנכונות בפני ה' של התורה שבכתב והתורה שבעל פה. חשוב להבין שניתן לקבל וליישם את כל חוקי התורה רק דרך המסורת שבעל פה, מאחר שדרך התורה עצמה לא ניתן לדעת: 1. את מידות החוק התורתי. 2. את אופן היישום של החוק התורתי. 3. את התנאים שבהם יש ליישם את החוק התורתי.

הבה ניקח לדוגמא את מצוות התורה: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים, ו', 8). זוהי מצוות התפילין, אך מן התורה איננו יודעים דבר בנוגע לתפילין: מהם, כיצד יש לעשות אותם ואיך להשתמש בהם. במקרה זה, המסורת שבעל פה של חז"ל מאירה את המסורת שבעל פה ה"מקובלת" שהתקבלה ישירות על ידי משה רבנו בסיני. לולא המסורת שבעל פה של חז"ל, לא היינו יכולים לדעת כיצד לממש את המצווה. המסורת שבעל פה היא המסורת המקודשת שהולכת יד ביד עם המסורת הכתובה ואין אחת יכולה להתקיים ללא רעותה.

זכרו את דוגמת התפילין. אגע בעניין שוב ביחס לקדושה החדשה של הגאולה השלמה.

הגשמת מצווה עם "כוונה" ראויה היא הגשמת מצווה "לשם שמים". אם יהודי לומד תורה כדי לקבל כבוד מאחרים או אם הוא מבצע פעולות דתיות כדי להתגאות בפני אחרים בדרגת הדתיות והלימוד הגבוהים שלו או כדי להשיג משרה כלשהי בה יוכל להרוויח כסף, הרי שמעשיו אלו אינם בעלי כוונות ראויות לשם שמים ואין עבורם גמול. ישוע בזמנו חזר וגינה עבודות ה' מסוגים אלו. יש לפיכך תנאים שאם אין הם ממולאים, הם יכשילו כל התקדשות. אדם חייב להיות בעל לב טוב והתנהגות ענווה (דרך ארץ) בפני אנשים. אם אדם הוא יהיר או מתנהג רע כלפי הזולת או מביט על אחרים מגבוה וחושב כי הם בעמדת נחיתות ביחס אליו - כל מעשיו ואמונותיו כדי להגשים את רצון ה' לא יתקבלו, וכן לא תדבק במעשיו קדושה אמיתית.

כאשר מוסלמים חושבים מחשבות ראויות ומתנהגים כראוי ביחס לאנשים, ובייחוד ביחס ליהודים ולישראל, קיימת דרגת קדושה אשר במסגרתה הם מבורכים ומקבלים גמול גם בעולם הבא. לפיכך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מכבדים מוסלמים אשר הולכים בדרך הקוראן והשריעה ואשר יש להם מחשבות חיוביות כלפי ישראל (אודות העולם של מעלה ביחס למוסלמים ראו את חלומה של רבקה טרינידד - חלום 126).

ביחס לנוצרים הדתיים אין כלל שאלה של קדושה אמיתית, אך ישנן דרגות של 'חסד' בפני אל שדי עבור מעשיהם הטובים, ליבם הטוב, נדיבותם, חסדם ורחמיהם כלפי אחרים. בדומה למוסלמים, אל להם לשנוא את היהודים ואת ישראל על מנת לקבל גמול על פעולותיהם ותחושותיהם.

בכל מקרה, בעוד שבקוראן ובשריעה יש דרגה של קדושה, אין קדושה בברית החדשה הנוצרית בשל היותה מבוססת על תיאולוגיה שקרית. ה'חסד' המוענק לנוצרים הטובים מושרש בשיעורי ישוע, שהינם שיעורים טובים של התורה. אין 'חסד' כלל באמונה הנוצרית בשילוש, במחשבה כי ישוע הוא בן האל כפשוטו או בפולחן של מריה והקדושים הנוצריים. ה'חסד' מגיע בעקבות המעשים הטובים כלפי אנשים אחרים או בשל הלב המלא באהבה לאלמנות, לחולים, לסובלים וליתומים. פעולות ורגשות אלו אהובים בפני אל שדי, ובזכות קורבן ישוע יש להם מקום בקדם מלכות השמים, שבראשה עומד כריסטו עד להגעת הגואל האחרון והסימנים השלמים. ה'חסד' אז עדיין נשאר, אבל הזמן ההיסטורי של הגאולה השלמה לא מאפשר יותר את קיומה של קדם מלכות השמים, והכול למעשה נמצא בשינוי, כך שהעולם כולו יסתגל לתנאים החדשים של הגאולה השלמה. ישוע עצמו עלה למלכות השמים השלמה דרך התיקון הסופי של הנצרות והסברי השליחות המשיחית שלו. לא ניתן לומר יותר מכך, הואיל ואיננו רואים איך נראים הדברים בדיוק בעולם הבא.

הנוצרים מאמינים שאמונתם היא מונותיאיסטית ואומרים כי אמונת השילוש שלהם היא למעשה אמונה באל אחד. מדובר לעומת זאת בדוקטרינה שקרית ואף על פי שהם מאמינים ב"האל האב", זוהי "אמונה משותפת" שאינה אמונה מונותיאיסטית אמיתית של הדיבר השני והמסורת. לפיכך אין קדושה כלל באמונה זו. אמונתם בתורה מזוהמת בידי התיאולוגיה השקרית, ואין התקדשות דרך אותה אמונה. עם זאת יש 'חסד' באותה אמונה, כשאותם נוצרים לומדים דברים חשובים רבים מן התורה כבחירת ה' באבות, בחירת ה' במשה, הגאולה ממצרים, ההתגלות על הר סיני, המן במדבר ועוד. עובדה זו מגיע דרך 'חסד' אל שדי כלפי הנוצרים בזכות השליחות המשיחית של ישוע.

ציינו כי מוסלמים מחזיקים בדרגה מסוימת של קדושה מן הקוראן והשריעה, אך גם זאת בתנאי שהם מכירים בתורת ישראל. אם הם מאמינים שרק הקוראן תקף וקדוש, בעוד שהתורה לא, אין התקדשות בכל מעשיהם ואמירותיהם.

אנו, תלמידי הגאולה השלמה, מאמינים בקדושה החדשה של הגאולה השלמה. קדושה חדשה זו נובעת מקדושת התורה הקדושה ומקדושת המסורת שבעל פה. הקדושה החדשה הכרחית, מאחר שהגאולה השלמה מלאה בדברים חדשים, שלא ידענו ולא שמענו עליהם לפני כן על ידי חז"ל. התקדשותם במסגרת התורה שבעל פה מכסה את כל מה שהיה ידוע להם ולא את מה שלא היה ידוע להם. הם לא יכלו לקדש את התפיסה או האמונה בשופט המשוח של מלכות השמים, הואיל ולא היה להם ידע בכך, ובדומה לכך הם לא יכלו לקדש את בית המקדש השלישי והסופי בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. הם לא יכלו לדבר ולקדש את ספר הכוכבים של אברהם אבינו, מאחר שלא היה להם ידע על קיומו. הם לא יכלו לקדש את ההבדל בין המשיח לבין הגואל כי הם לא ידעו על כך. הם ידעו שלבסוף תתקיים תחיית מתים, אך לא שהגואל עצמו ימות ויקום לתחייה במלכות השמים כדי להדריך משם את הגאולה השלמה עד לתקופת התחייה המנובאת (יחזקאל, ל"ז) ועל כן הם לא יכלו לקדש את סימן התחייה. לא היה זה חלק מן הטרמינולוגיה שלהם לדבר על הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. לא הייתה להם הדעה לפיה הואיל והגואל האחרון יהיה במלכות השמים, החמור והעיר שיונהגו על ידיו יהיו חלק מן הסימנים השלמים של החמור האוכל את לחם הגאולה השלמה.

כל הדברים החדשים הללו דורשים שהקדושה החדשה תרד מאל שדי ובאופן זה תכלול אותם במסגרת הקדושה של כל מה שכבר קודש על ידי החוק שבכתב ושבעל פה. חייבת להיות קדושה חדשה עבור לימודי כוכבי הגאולה, עבור בית התפילה של הגאולה השלמה, עבור סימני החמור אוכל לחם, עבור הנבואות הנוגעות לדור הרביעי ועבור סימן התחייה של הצדיק חיים. מאחר שכל אלו הם דברים חדשים, חייבים להיות גם חוקים חדשים של הגאולה השלמה המסקרים ומסבירים אותם.

עבור החוק החדש צריך להתקיים בית דין חדש, אשר יוכל יהיה לדון בעניינים הקשורים לדברים החדשים של הגאולה השלמה אך גם במה שקשור לכל המסורת. הוא חייב לדעת על הקדושה של העבר ובמקביל לדעת על הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. בית הדין החדש מכונה בית דין מרדכי הצדיק. בבית התפילה של הגאולה השלמה מתקיימת כהונה חדשה עבור מזבחות התפילה החדשים, והגואל חיים, שאחראי לקדושה החדשה של הכהונה החדשה, מכונה השופט המשוח במלכות השמים. כל הכוהנים והכוהנות החדשים יהיו תחת "משיחה" וסמכות של השופט המשוח במלכות השמים, ובדרך זו הכהונה תישאר צודקת, לא תטעה ולא תיפול לשחיתות, מאחר שהגואל חיים רואה אותה ממלכות השמים והוא מעל המוות. הוא ישלח תיקונים למי שזקוקים להם, ואם התיקונים לא יתבצעו, הכהונה תישלל מהם.

אנו, תלמידי הגאולה השלמה ההולכים בדרך החוק החדש של הגאולה השלמה, פטורים ממה שנקרא ההלכה למשה מסיני (כתפילין וכחוקים אחרים בענייני מידות ומשקולות ועוד) וכן פטורים מהחוקים שבעל פה של המשנה, התלמוד והפוסקים. החוק החדש כולל את הידע של כל המסורת אך הוא ייחודי כדי להישאר בגבולותיו החדשים על מנת למלא את רצון אל שדי. לוח השנה היהודי המסורתי נשאר עם כל החגים היהודים המסורתיים, אך לכל מועד יש מנהג חדש בקדושה חדשה של הגאולה השלמה.

יש חלום שחלמתי בשנה הראשונה של הסימנים השלמים אשר קבע מספר עניינים בסיסיים של הקדושה החדשה, ומדוע התפילין אינם חלק מן המנהג החדש. בחלום זה הצדיק חיים נתן לי את חוזה המעניק לי אחריות על בית התפילה החדש של הגאולה השלמה. על מנת לקבלו הייתי צריך לחתום את שמי וכך עשיתי. אז הגואל חיים אמר: "בעוד כ-400 שנים מעתה, בין 400 ל-500 שנים, לא יניחו עוד תפילין בבית הכנסת המסורתי". - -

הסבר:

1. בית הכנסת המסורתי יימשך בזמן.

2. הקדושה החדשה של בית התפילה החדש לא דורשת כי יניחו תפילין במסגרת המנהג החדש.

3. לבסוף לא ישתמשו בתפילין בבית הכנסת המסורתי.

4. מנהג זה אינו ממש מדאורייתא, אחרת הוא לא היה אופציונאלי בעוד כ-400 שנים אלא, כפי שידוע מן התורה שבעל פה - מדובר בהלכה למשה מסיני.

5. הלכה למשה מסיני אינה מדאורייתא ולכן יכולה להתבטל בזמן.

6. המנהג החדש קשור מתחילתו לקדושה החדשה, אשר התפילין אינו חלק ממנה.

7. המצוות שכתיבתן דורשת קדושה ייחודית לא תהינה חלק מן הקדושה החדשה, כתפילין, מזוזה, ספר תורה, כתבים רשמיים כקידושין בחתונה, גט ועוד.

8. למזוזות (חלומה של אנה פסלאקווה) ולטקסטים מסורתיים יהיה נוסח חדש במנהג החדש. הלכות כתיבת התורה קשורות לבית הכנסת המסורתי. תפילין הם לא חלק מן המנהג החדש. הטלית מובאת כמו שהיא מבית הכנסת המסורתי. גם 4 המינים של סוכות מובאים כמו שהם מבית הכנסת המסורתי (חלומו של מר בנין).

9. יש מי שאחראי על המנהג החדש של בית התפילה, אשר נבחר על ידי הגואל חיים.

10. החוק החדש לא נובע ישירות מן התלמוד אלא הינו חוק חדש שבעל פה. אנו מסבירים כי הוא נובע ישירות מ"כוח" משנת יהושע בן נון, המסורת שבעל פה המקורית שנמסרה ליהושע בן נון בידי משה רבנו). קיבלתי ישירות מן הצדיק חיים את המונח "המשנה של יהושע בן נון". איננו ממציאים חוקים חדשים. בדומה לכל הדברים החדשים של הגאולה השלמה, אנו מקבלים אותם דרך הסימנים השלמים דרך חלומות גאוליים שנשלחים אלינו מן הגואל חיים. המידע לפיו ניתן להקים את הסוכה החדשה בתוך הבית ללא סכך, לדוגמא, התקבל באופן זה, ובדומה לכך התקבלה ההצהרה: תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד, שהינה שוות ערך למצוות שמע ישראל בעניין אחדות ה', וכן הברכה על הלחם: "ברוך ה' אלוהינו המברך את הלחם הגדל מן הארץ". גם המנהג החדש של הטבילה במקווה התקבל באופן זה ולפיו לטבילת הגיור על מזבח יהודה נדרשים שני עדים יהודים, בעוד שעל מזבח אפרים מספיקים שני עדים הנשבעים לברית החדשה השלמה. כך, כאמור, בהתייחס לכל הכללים החדשים של החוק החדש: אנו מקבלים אותם מן המורה חיים, והוא האחראי עליהם. לאחר קבלת אותם כללים אנו יכולים להגדיר את יישומם, ועניין זה מתקשר לתפקוד בית הדין הגאולי החדש של מרדכי הצדיק.

11. בדרך זו החוק החדש נמצא במסגרת המסורת שבעל פה אך אינו קשור למשנה, לתלמוד ולפוסקים של ההלכה המסורתית, מאחר שלא קיבלנו חוק זה מהם אלא דרך סימנים חדשים של הגאולה השלמה, המתגלים לנו דרך חלומות בידי הגואל חיים, היודע את כל המסורת, הכתובה ושבעל פה.

12. יש להבין שהחוק החדש הוא אוניברסאלי, בעוד שההלכה (המשנה, התלמוד והפוסקים) מיועדת רק לעם היהודי. עובדה זו משנה את כל הפרספקטיבה של החוק החדש.

13. על החוק החדש למסור חוקים כלליים אשר הינם עבור כל האנשים, כאשר באותו הזמן הוא חייב להפריד בין המזבחות השונים, הואיל והקדושה החדשה מבחינה בין מזבח הכוהן המשוח, מזבח יהודה, מזבח אפרים ומזבח מלכיצדק. אלו הן ארבע דרגות של קדושה חדשה בסדר יורד.

14. חלומו של סולי, אותו הכנסתי לתפילת הבוקר שלנו בקומה השלישית: "פרץ ציווה לשתי הדלתות, דלת מזבח מלכיצדק ודלת מזבח הכהן המשוח, להיפתח, והן נפתחו. אמר פרץ לסולי עשה גם אתה, וציווה סולי לשתי הדלתות, דלת מזבח מלכיצדק ודלת מזבח הכהן המשוח, להיפתח, ונפתחו".

/////////////////////////////////

יש צורך בחוק חדש לבית התפילה ולכל הדברים החדשים. אין משהו דומה לכך בהלכה. כל המבנה של 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם הוא חידוש עצום שקודם לכן לא ניתן היה לדמיין אותו, והוא דורש חוקים חדשים, מנהגים חדשים, כהונה חדשה, קדושה חדשה ורוח חדשה. קישרתי אותם ל"הא" הראשונה של השם "אהיה" האחרון מן השם המשולש (אהיה אשר אהיה) על מנת לזכור אותם (בהתאמה ל"הא" של השם "אהיה" הראשון המתייחס לחמישה חומשי תורת משה): חוק, מנהג, כהונה, קדושה, רוח - ראשי תיבות: חמכק"ר. ניתן לקרוא זאת: חם כקר, דהיינו: הדרך האמצעית שבה קרירות החוקים (שכל) היא כחמימות התפילה (לב), כך שלהט התפילה והרוח יכול להיכנס אל הלב כבהירות השכל, באיזון מושלם.

ה"הא" האחרונה של השם "אהיה" האחרון יכולה להתייחס אל חמשת המזבחות של המשיחה בבית התפילה (יחד עם מזבחות הנשים מדובר בעשרה מזבחות): מזבחות הכוהן המשוח, יהודה, אפרים, מלכיצדק והחמור אוכל לחם על מזבח ישראל הגדול. משוח, יהודה, אפרים, מלכיצדק, חמור, ובראשי תיבות: "מי אם חמור": מי היא אמו של החמור? נלדה לוי קיבלה את הסימן של החמור אוכל לחם, ולכן קראנו לה אם כל החמורים. זאת מאחר שהגואל רוכב על החמור על מנת להוריד את הגאולה לעולם, אך האתון דרושה להשלים את הגאולה עבור העולם. נלדה היא לפיכך אם כל החמורים שיגיעו.

האות הראשונה של השם "אהיה" האחרון היא "אלף" המתייחסת לאמונה הגדולה של הגאולה השלמה. סיבה אחת לכך שאמונה זו נקראת אמונה גדולה היא היותה כוללת בתוכה את אמונת כל אמיתות העבר ביחד עם הדברים החדשים של הגאולה השלמה. סיבה נוספת היא שהחוק החדש של הגאולה השלמה טומן בחובו עניינים גדולים בדרגות נעלות: 1. הברית החדשה של הגאולה השלמה, 2. ספר כוכבי הגאולה של אברהם אבינו, אשר מלמד אותנו המורה חיים, 3. מלכות השמים השלמה, 4. השופט המשוח של מלכות השמים, 5. מדרגות השיש הלבן של המידות, 6. בית המקדש השלישי והסופי שיוקם בירושלים ובבאר שבע, 7. הסימן השלם של תחיית הצדיק חיים, 8. 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, 9. ה"שין" החדשה והגדולה של הגאולה השלמה, 10. שלוש ה"נון" הגדולות של כוכב הנון.

האמונה הגדולה של הלב הפשוט והעניו נדרשת על מנת להאמין בהחלטיות בכל העניינים העצומים והרחבים הללו הנכללים ב"אלף". ה"יוד" בין שתי ה"הא" מרמזת על ההסברים אודות עשרת הדברים החדשים, והם נכללים בספר שושנת משנת חיים.

/////////////////////////////////

אני מעוניין להוסיף בסיומה של הקדמה זו שיעור של הגואל חיים, אותו קיבלתי בחלום. בחלום זה הוא הסביר: מהות האדם העליונה נמצאת מעל כל הבחנה שבין יהודי, נוצרי, מוסלמי או אחר. מהות הנשמה היא מעל ההבחנות הללו. הנשמה של כל אדם היא ממהות נעלה שנבראה על ידי ה' והיא קרובה אליו.

זהו נושא מרכזי בשיעורי הגואל חיים, כפי שהתקבל בחלומו של סולי קמחג'י, ובו המורה חיבק גברים ונשים רבים מכל העולם ואמר בלב אוהב: "אנו כולנו בשר אחד".

זו הייתה דרכו של הצדיק, ובאופן זה המורה האהוב חיים, אשר נבחר בידי אל שדי לגואל הסופי של העמים, מביט אל כל גבר או אישה.

/////////////////////////////////

הקדמה

טקסט התוכנית המורכבת הוא למעשה ספר משולם על המנהג החדש של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הגואל חיים. התוכנית המורכבת מאחדת את עבודת ה' בבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, בית התפילה המנובא לכל העמים. לפיכך בהשלמת נבואת משולם, "לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ, אִיִּים יְיַחֵלוּ" (ישעיה, מ"ב, 4). צדק זה נמצא באמת החוק החדש של הגאולה השלמה והתגשמות "לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9) במנהג החדש.

כתבתי, ברוך השם, כמעט את כל תפילות המנהג החדש במסגרת אחריותי על כתיבת כל כתבי ספר משנת חיים. קיבלתי את המתנה הגדולה להיות מזכיר הצדיק והגואל חיים. כמזכיר אני גם כותב את מה שמתקבל מן החמורים, מסביר את מה שאני יכול להסביר ומנסח את כתבי ספר משנת חיים. ניסוח התפילות והטקסטים בידיי הוא בהתאם להדרכתו של הגואל חיים, ברוח החדשה של הברית החדשה השלמה. לפיכך כל הכתבים הם למעשה של הגואל הנבחר חיים, כשאנו, החמורים, מקבלים אותם ואוכלים את לחמם הגאולי. עם הרוח החדשה ניתן להבין את כל כתבי ספר משנת חיים.

אנו חלק מקבלת ששת הסימנים השלמים הגדולים של הגאולה השלמה. המסורת הנבואית של ישראל נקראת גם היא קבלה, הואיל והנבואות בה מתקבלות מלמעלה ונכתבות. במסגרת דברי הרמב"ם, לפיהם הוא מבהיר כי אף אדם לא יידע את הדברים עד להגעתם, הוא מוסיף שגם לנביאים עצמם לא הייתה קבלה בעניינים אלו (ראו: משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, י"ב, ד').

"הנשר הגדול" ציין "לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו" (שם), בעוד שאנחנו מדברים על "אחרי גילוי הדברים". החמורים אינם נביאים, אך החלומות הגאוליים שיורדים הם נבואיים, חלקם מתייחסים לדור הרביעי הזה ואחרים לגאולה השלמה באור הסימנים השלמים. המידע יורד בעיקר בחלומות, ועל אף שכל נושא נובע מלמעלה ועניינו נעלה מאוד, החמורים הולכים לישון ומקבלים חלומות. לאחר מכן הם מספרים עליהם, ואנו כותבים אותם, כך שקיומם נקבע בעולם. הדבש הוא סימן הגאולה השלמה. כאשר החלומות נקבעים בספר משנת חיים, הם נקשרים לכוכבי הגאולה, ל-13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן ולמלכות השמים החדשה.

כעת החמור מבצע סימנים ונוער, בעוד שרוח החמור אוכל לחם יורדת מאורוותו במלכות השמים כדי לשמוח על הארץ עם אחרים המאמינים ומשתתפים בגאולה השלמה. החמור אוכל לחם יכול להעניק ישועה, הנמצאת בכל השיעורים החדשים של ספר משנת חיים.

קבלת הגאולה השלמה, מאחר שהיא נקראת "קבלה", חייבת להיות מנותקת מן הקבלה השקרית של דוקטרינת האצילות של ספר הזוהר. בשנה הראשונה של הסימנים קיבלתי בחלום את האחריות מן הגואל חיים לקבל ולנסח את הקבלה החדשה האמיתית. נייר, ייתכן וקלף, הושם בידיי, ועליו היו סוגים רבים של אותיות בשפות שונות וסימנים שונים ומגוונים. התחלתי לקרוא מן הדף, אך קולי היה גבוה מדי, והמורה חיים סימן לי שאנמיך אותו. - -

לפיכך המונח המדויק שנתן לי הצדיק חיים היה "הקבלה החדשה האמיתית". היא כוללת את 13 המזלות החדשים, שהינם חלק אינטגראלי מאותה קבלה חדשה, שלמעשה התייחסתי אליה תמיד כקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן. מזלות הלוויתן נמצאים מעל שאר כוכבי הגאולה והם עליונים על מערכות הזודיאק ומטרותיהם שונות. וכפי שמותר ללמוד ולדעת את אסטרולוגיית הזודיאק, מותר ואף רצוי ללמוד את המזלות החדשים. הקבלה השקרית מכילה דרגות נאצלות מדומיינות שלא קיימות מלבד בראשיהם של חושבי המחשבות האנושיות האליליות והדמיוניות, מחשבות שיוצרות "אלוהים אחרים על פני".

המזלות החדשים הם מערכות המכילות כוכבים. לא קיבלנו את מספר הכוכבים שבכל מערכת או את הצורות הכוכביות של המערכות, כתחיית הציפור, קרב הדג, משקולות החמור וכו'. עם זאת מספיק לדעת את שמותיהם ואת מהותם הכללית, לעקוב אחר התקדמותם ולהצטרף לקטגוריות ה-13. הלימוד וההתבוננות של כל חלקי הגאולה השלמה הם חלק מן ההתבוננות המשולשת, הכוללת את הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן.

ספר הכוכבים התקבל על ידי אברהם אבינו. הגואל האחרון הנבחר מלמד אותנו את מה שצריך לדעת מספר הכוכבים עבור הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן. אין ספק שלימוד זה הוא רצוי, מן הסיבה שהוא ניתן לנו.

אנו נמצאים כעת בהכנות ההתחלתיות למשתה הגדול עבור הצדיקים, ובמסגרת הכנות אלו נכללים העניינים הכלליים של הדג הגדול, המייצגים את השמות, התוכן והטרמינולוגיה ההכרחיים הנשארים בזמן והשומרים נגד כל סטיות. מלכות השמים היא כמובן מעל מזלות הלוויתן, והמטרה הנעלה בעבודת ה' במסגרת הגאולה השלמה היא לקדם את קשירת מלכות השמים לארץ. זהו תהליך גאולי שימשיך במשך מאות השנים הבאות. זהו עמוד התווך של מטרת הגאולה, עבודת אל שדי בקישור מלכות השמים לעולם. העניין מושג דרך החוק החדש והמנהג החדש.

ייתכן שמישהו ישאל: "אך האם הקבלה לא רומזת על "סודות" שרק בודדים נבחרים יכולים לקבל?".

יש בלבול, כאשר הטרמינולוגיה השקרית ב-400 השנים האחרונות הגבירה בלבול זה. להלן מספר מילות הבהרה. הקבלה העליונה של הצדיקים הנסתרים היא של בני עלייה מעטים. סודותיהם הם מן העולמות העליונים ואלו סודות שלא יכולים להתגלות אף פעם בעולם עבור העולם. לעומתם, סודות הקבלה המעשית יכולים להתקבל גם על ידי מי שאינם צדיקים נסתרים. אם האדם הוא תלמיד של מי שמקבל, המורה יכול להעביר סודות של קבלה מעשית. הצדיק אבוחצירא היה האדם האחרון (אין אני מתייחס כאן לצדיקים הנסתרים) שידע כאן בישראל את הקבלה המעשית.

אנו, לעומת זאת, מדברים בהקשר חדש לחלוטין. ישנן דרגות של התעלות במסגרת הקבלה החדשה האמיתית, שאדם יכול להגיע אליהן דרך עלייה במידות של מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים. ההגעה לדרגות והידיעה כיצד לחיות בדרגות הללו הן חלק מן הקבלה האמיתית החדשה של הדג הגדול לוויתן. לחיות בדרגות הללו משמעותו להיות קשור לרוח החדשה של הגאולה השלמה במסגרת החוק החדש והמנהג החדש, במסגרת נבואת משולם "עבד ה' עוור וחרש", כחמורים האוכלים את הלחם הגאולי, הנשלח אלינו על ידי הגואל חיים.

מה המשמעות של סודות מלכות השמים? למעשה שני דברים: כל מה שיורד ממלכות השמים מסמל את אוצרות מלכות השמים, שנשמרו כדי להתגלות רק עם הגעת הגואל האחרון. לפיכך מה שמתגלה ממלכות השמים הם אוצרות הגאולה השלמה, שלפני כן היו נסתרים מעיני העולם. אלו אינם סודות של הצדיקים הנסתרים אשר, כאמור, לא יכולים לרדת. האוצרות הסודיים של מלכות השמים היו נסתרים בציפייה להתגלות בזמן הגאולה השלמה לעולם. לכן זוהי שמחה גדולה של הגאולה השלמה לקבל את אוצרות מלכות השמים, שהיו נסתרים קודם לכן.

דוגמא לכך הם האוצרות הגדולים של 13 מזבחות התפילה של בית התפילה של הגאולה השלמה, שייבנה בעתיד בירושלים ובבאר שבע. זהו אוצר גדול ונסתר שמתגלה לעולם, ותכניו פותרים את הקונפליקטים ההיסטוריים שבין יהודים, נוצרים ומוסלמים (וכן של כל בני הדתות האחרות), ולכן הוא מכונה בית תפילה לכל העמים. אל שדי קורא לו "בֵיתִי" (ישעיהו, נ"ו, 7), מאחר שזהו אוצר גדול של ה', שנסתר במלכות השמים עד לבחירת ה' בגואל האחרון.

ב-1990 ראתה נודע בחלום שחלמה בבאר שבע (חלום 698) את צורתו החיצונית של בית המקדש השלישי והסופי בירושלים. הוא כלל 7 קומות רחבות, קירותיו היו בצבע חול, ועל גגו היו מוצבים כלים טכנולוגים מודרניים, שהאירו בשמים את שמות ה' (ייתכן שברוטציה). מעט לאחר מכן, השתכנתי במלון מטעם אנה גספרוטי, ברגע בו לא היה לי מקום לגור. המלון השקיף על אגם איזאו, ברשיה. נודע הגיעה לבקר אותי עם פאולו וחלמה ששבעת המעגלים הנבואיים היו באגם איזאו. באותו הלילה קיבלתי בהתבוננות את שמות ה' המקושרים לשבעת המעגלים הנבואיים. השמות היו אל שדי, ה' אלוהינו, אל עליון, אל חי, ה' אל עולם, ה' צבאות, אהיה אשר אהיה.

ראוי לציין כי באותו חלום של נודע, שבו היא עמדה ליד המקדש וליד בית ספר לרבנים של הגאולה השלמה. אלו היו רבנים או חכמים של הגאולה השלמה, המומחים במסורת העבר של היהדות ובמסורת החדשה של הגאולה השלמה. אחד מהם דיבר עם נודע באדיבות ובדרך ארץ. הוא אמר שבבית הספר הנושא העיקרי הוא דרך ארץ. - -

שבעת המעגלים הנבואיים שנראו בחלומה הראשון של נודע נקשרים לבית התפילה החדש המנובא. מסיבה זו תפילת שחרית כוללת 7 קומות, הנקשרות לשבעת המעגלים הנבואיים. כל קומה מתחילה בנוסח זהה לנוסח של הקומה הראשונה, בשינויי שם ה' בלבד: בקומה הראשונה: ברוכה הבאה מלכות השמים, תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד. בקומה השנייה: ברוכה הבאה מלכות השמים, תודה לה' אלוהינו, ה' אלוהינו גדול, ה' אלוהינו אחד.

המזבחות יורדים ולעיתים מובנים בהתאמה לסימנים אחרים במהלך שנות הסימנים הללו, דהיינו: ב-36 השנים האחרונות מתחת לסימן הכוכבים וספר הכוכבים של אברהם אבינו.

יש צורך במזבחות הבאים: מזבח ליהודים שנולדו יהודים או התגיירו דרך ההלכה או על מזבח אפרים, שניתן דרכו לעלות למזבח יהודה (לדוגמא דרך נישואין, כאשר אדם שנמצא על מזבח אפרים מתחתן עם אדם שנמצא על מזבח יהודה). מי שנישא חייב להיות באותה דרגת מזבח, כך שאדם שנמצא על מזבח יהודה אינו יכול "לרדת" למזבח אפרים, מאחר שאין יורדים בקדושה, ומזבח יהודה הוא בדרגה גבוהה יותר של קדושה מאשר מזבח אפרים.

מזבח אפרים הוא מזבח יהודי, אך דרגת קדושתו פחותה מזו של מזבח יהודה, כפי שהתקבל בסימן (חלום של נודע) ולפיו בטבילה במקווה במסגרת הגיור על מזבח יהודה יש צורך בשני עדים יהודים, בעוד שבמסגרת הגיור על מזבח אפרים (ממזבח מלכיצדק) מספיקים שני אנשים שנשבעים לעדות בברית החדשה השלמה. זה מצביע על הבדל בדרגת הקדושה בין שני המזבחות. הסיבה להפחתת הקדושה של מזבח אפרים היא זו: מזבח אפרים הוא ראשית כל המזבח של חזרת בני עשרת השבטים היהודיים. הם למעשה יהודים, הואיל ונשמותיהם יהודיות והן היו במעמד הר סיני ובהמשך חלק מעשרת השבטים של ישראל. הם היו לאורך מרבית הזמן במסגרת הנצרות ולא הכירו את מקורם היהודי האמיתי. חזרתם לגבולות היהדות מנובאת והיא דרישה ראשונית של הגאולה השלמה, שלפיה הגאולה לא יכולה להתקיים ללא כל שבטי ישראל. מי שיוצא מן הנצרות אין לו מסורת ישראל בקרבו, ועל כן בית האוצרות של אל שדי מעניק את מזבח אפרים עבור הצאן הנאבד של בית ישראל. מזבח זה הוא החידוש הגדול של הגאולה השלמה, הפותחת את הדלתות לאוניברסאליות הנדרשת כדי להגיע אל אומות העולם.

התחלת השינוי של בני הצאן הנאבד של בית ישראל הופכת לזרז של פתיחת הגאולה לצאן הנאבד של אומות העולם. זאת מאחר שיש רבים בין אומות העולם במסגרת הנצרות שחשים בסתירה בין אמונתם באל שדי ובין ההאלהה של ישוע. הם היו רוצים להיות מוארים, אך אין להם המפתח. אם הם יכחישו את האלהת ישוע, הם יכחישו למעשה את הנצרות כולה וייחשבו כחוטאים וכיוצאים נגד ישוע, אך הואיל והם אוהבים את ישוע, אין להם לאן לפנות. בני הצאן הנאבד של עשרת שבטי ישראל, מאידך גיסא, עם התוודעותם למפתחות בית התפילה, עוזבים את כל הנצרות המסורתית ומחדשים את כל השקפתם ביחס לשליחות המשיחית של ישוע כמשיח בן יוסף וכאיל שהוקרב במקום יצחק. לפיכך בני הצאן הנאבד של בית ישראל מעניקים את הכוח לאנשים רבים מאומות העולם לנהוג כמוהם ולעזוב את הנצרות המסורתית כדי להיות חלק ממזבח מלכיצדק (או ממזבח העמים לנשים).

בחלום של סולי קמחג'י משנת 1987 (חלום 173) התקבלו סימני מזבח הכוהן המשוח ומזבח מלכיצדק. פרץ אמר: "אני מצווה על דלתות מזבח הכוהן המשוח ומזבח מלכיצדק להיפתח". מיד נפתח שער ובו שתי דלתות. פרץ אמר לסולי לחזור על אותן המילים. סולי חזר עליהן, ומיד השער ובו שתי הדלתות נפתח שוב. - - חלום זה מסמל את המזבח הגבוה ביותר של הקדושה החדשה ואת המזבח הנמוך ביותר של הקדושה החדשה. שניהם מופיעים יחד בסימן, כדי שמזבח מלכיצדק ייכלל במנהג החדש, כשבאותו הזמן הוא יישאר בהקשרו האמיתי של האמונה האמיתית ולא יסטה ממנה, כפי שקרה בנצרות. ישוע נקרא על ידי הנוצרים כוהן מלכיצדק בכוונה ששליחותו תתרחב לאומות העולם, אך מה שקרה הוא שהתחברה אליה גם האלהה אלילית.

מסיבה זו מזבח מלכיצדק הוא בעייתי עד מאוד. אל לאומות לטעות שוב בנוגע למזבח זה, ולכן הקשר למזבח הכוהן המשוח מבטיח שמזבח מלכיצדק יישאר במסגרת של אמונה ראויה. כמו כן היה עוד סימן חשוב מאוד בחלום של ג'יוזפה, שבו נאמר שמזבח מלכיצדק חייב לצעוד 5 צעדים אחורנית (חלום 486). זה נועד כדי לבטל את האפשרות שכוהן מלכיצדק יחשוב כי הוא במעמד של מלכיצדק אוניברסאלי לאל עליון ולהפחית את מעמד שאר המזבחות, שלמעשה הם עליונים יותר.

בשנת 2001 חלמתי שאני, החמור אוכל לחם, הגעתי לקהילה של עמים על מזבח מלכיצדק במטרה להרצות על הגאולה השלמה, אך הם לא הכירו אותי ואמרו: "מיהו האיש הזה ומה הוא רוצה?" ודחו אותי. מחלום זה הבנתי את ה"סכנה" במעמד מזבח מלכיצדק, מאחר שמספר העמים על מזבח מלכיצדק הוא גדול לאין שיעור ביחס לעמים שעל שאר המזבחות. מספר עצום זה מסמל את הסכנה שלבסוף הם יתמרדו, יחשבו שהם היורשים של הגאולה השלמה ויסלפו כל דבר.

לפיכך סימן צעידת חמשת הצעדים אחורנית היה חשוב מאוד כדי למנוע אפשרות זו. ישנן דרכים שונות לפרש את חמשת הצעדים הללו, אך הדרך הפשוטה ביותר היא לראות שמזבח מלכיצדק הוא בדרגה נמוכה יותר ובקדושה פחותה ביחס ל: 1. מזבח אפרים (מזבח בנות ישראל לנשים). 2. מזבח יהודה (מזבח בנות יעקב לנשים). 3. מזבח הכוהן המשוח (מזבח הכוהנת המשוחה לנשים). 4. מזבח ישראל הגדול. 5. מזבח הנביא. כל המזבחות, כמובן, חייבים להיות תחת סמכות השופט המשוח של מלכות השמים, הגואל חיים. עם זאת, אם דוחים את החמור, דוחים את כל האיזון האמיתי של הגאולה השלמה (וזה אכן מה שקרה כשה"כריסטו" המשוגע מדרום איטליה גנב והשחית את הסימנים השלמים תוך שביטל, ראשית כל, את סימן החמור אוכל לחם. הוא גם הכריז על עצמו ככוהן מלכיצדק הנצחי לאל עליון על מזבח מלכיצדק. לאחר מכן בתקופה השנייה בת 6 השנים קיבלנו את הסימן להזיז את מזבח מלכיצדק 5 צעדים אחורנית).

עבור מי שרוצה להבין יותר: מזבח מלכיצדק קשור לכוכב מלכיצדק, שבמשך 2000 השנים האחרונות נקרא כוכב כריסטו והפך בגאולה השלמה לכוכב המפליא. כוכב זה יכול להיקרא גם הכוכב המשיחי, כוכב בית לחם, כי הלחם המשיחי יורד ממנו. הכוכב, כביכול, מקבל עשירית מן ה"דגן" משאר הכוכבים של הגאולה השלמה ואופה אותו בתנור למען העולם בגאולה השלמה. לפיכך כל ה"השפעות" של כוכבי הגאולה לא מגיעות לארץ ללא "מעבר" דרך כוכב המפליא ("דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר, כ"ד, 17). זוהי מציאות חשובה מאוד בסימני כוכבי הגאולה.

גם מסיבה זו הסימנים המשיחיים שירדו ב-12 השנים הראשונות של הסימנים ירדו על החמור. הוא אוכל את הסימנים מכוכב המפליא, כשהתארים של סימנים אלו נופלים על החמור או החמורים. לדוגמא: החמור בסימן "כריסטו היורד מן הצלב" או בסימן של הצדיק אבוחצירא שאמר לפרץ: "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד". החמור נושא את התארים הללו כדי להורידם בכתיבה כדי שישכנו בעולם. הם מכילים את התיקונים הגדולים של הטעויות המשיחיות בנצרות ושל הטעות הנוראית של דוקטרינת האצילות של ספר הזוהר וכל הקבלה השקרית שיצאה ממנו, וכן מתקנים את הרעיונות השגויים אודות משיח בן דוד ומלמדים את האיזון האמיתי לפיו המשיח אינו הגואל, כשהגואל נמצא בדרגה גבוהה הרבה יותר מזו של המשיח.

למרות זאת, הייתה כאן "סכנה" לחמור אוכל לחם. הניחו כי הוא היה מסתנוור מן התארים הללו וחושב עצמו ככריסטו או כמשיח. מחשבה כזו הייתה משחיתה את הסימן האמיתי של החמור ואיתו את כל האיזון החדש, חס ושלום. אם החמור מגשים את נשיאת התארים ונשאר בענוותו, כפי שחמור צריך להיות, אזי יכול הוא לסלק ממנו את התארים הללו לאחר שנקבעו עבור הגאולה השלמה.

בכל מקרה, כפי שציינתי מספר פעמים, היה משהו מן הלהט המשיחי באותן 12 שנים ראשונות שיכול היה להותיר זכר בשכלו של האדם או אפילו בתת-המודע שלו כי הוא "משיחי". לפיכך, בסוף אותן 12 שנים הגואל חיים, בחלומי, לאחר שנישק אותי על שפתיי באהבה רבה, הרחיק אותי ממנו בדחיפה ואמר בגועל: "אתה חשבת את עצמך למשיח!". ניסיתי לענות כי אין זה כך ושתמיד הכחשתי כי אני משיח, אך הצדיק חיים אמר: "לא, אתה חשבת את עצמך למשיח!". - -

הכוח של "הסימנים המשיחיים" הללו ב-12 השנים הראשונות היה עצום, וביחד עם העובדה שהייתי התלמיד היחיד של הצדיק חיים שלמד איתו 13 שנים ומזכירו של הגואל חיים עבור הגאולה השלמה, ושהייתי עד אישית לכל התארים המשיחיים, ברור שהיה זה בלתי נמנע שאושפע פנימית מכך. המורה חיים נישק אותי בהתחלה באהבה והצביע בכך על הצלחת הסימנים המשיחיים החשובים של 12 השנים הראשונות, אך אז הוא הציל אותי בחוזקה מכל מחשבות משיחיות. סימן להיסטוריה המדהימה של הסימנים השלמים הגיע יום או יומיים לאחר מכן כאשר נלדה לוי, עליה השלום, סיפרה לי, כפי שעשתה בעבר פעמים רבות, על חלומה הידוע אודות החמור אוכל לחם (הסימן השלם הרביעי), אך הפעם היא סיימה את הסיפור במילים: "ופרץ היה שם כל הזמן ליד דוכן ירקות בפינה והסתכל על הכול".- במשך 12 שנים ראיתי את עצמי כחמור עצמו כדי להשלים את התיקונים המשיחיים, והיו לכך השלכות. לפיכך הגואל חיים הציל אותי בחוזקה מכל מחשבה מוטעית בנושא, ונלדה הגיעה כדי לספר לי שפרץ לא היה החמור אלא פרץ, שהשקיף על הכול.

מזבח הכוהן המשוח נושא את הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה, אך אסור לכוהנו לשייך לעצמו תארים משיחיים. הוא גם יהיה אחראי על הכהונה באופן כללי וכמו כן ינהל את בית ספר הכהונה. בשל הקדושה החדשה אשר עליו, קשרו עם הגואל חיים יהיה קשר מיוחד, ככל הנראה כדי לקבל סימנים חדשים הנוגעים לכהונה. ככל שאני יודע עד כה תפקיד זה הוא ייחודי, ולמזבח זה אין קהילה משל עצמו. יש במקביל גם את מזבח הכוהנת המשוחה (מזבח גילת חיים), שתהיינה לו מטרותיו, במיוחד בהבאת שמחת החיים לנשים רבות בעולם. ככל שאני יודע כעת, אין לו קהילה, אך יהיו לו האמצעים להגיע להמון נשים.

בתי הספר של הגאולה השלמה נקראים: בית ספר השושנה באיטליה, בית ספר אסתר בישראל ובית ספר השושנה הצהובה (ילו רוז) בארצות הברית. בבית התפילה יש מזבח שקשור לבתי הספר של הגאולה השלמה, שעליו יהיו תפילות לשם הצלחת הלימוד והוא יהיה מוקדש להפצת הכתבים לבתי הספר הללו ולתכני הלימודים בהם.

בבית התפילה עומד גם מזבח הנביא, כפי שראה סולי קמחג'י בחלום (חלומות 132 ו-317). מה שאני יודע עד כה הוא שהנבואות שתתגלינה לתלמידי הגאולה השלמה, אם הן תכלולנה מידע הקשור לאחרים, תבושרנה באופן רשמי על מזבח הנביא על ידי הנביא הראשי של המזבח. לאחר כ-2450 שנים מימי מלאכי, המסורת הנבואית של אליהו הנביא חוזרת, לפני הגעת תקופת יום ה' הגדול והנורא (בסופו של הדור הרביעי). מסורת נבואית זו תמשיך בדורות הגאולה. ראש מזבח הנביא יהיה אחראי גם על בית ספר הנביאים של הגאולה השלמה. אלו הם החמורים-נביאים החדשים החפצים להיות מקבלים טובים יותר.

בית התפילה מכיל גם את מזבח הלווייתנית. מזבח זה התקבל בחלומו של ג'יוזפה (מינואר 2000). הוא ראה את המזבח יורד מן השמים בצורת לוויתן. הבנתי מכך שיש לקרוא למזבח "מזבח הלווייתנית", הואיל ובסימנים השלמים של הקבלה החדשה האמיתית הלווייתנית נהרגה והוסתרה במימי מזל אגם מלח, והגואל חיים גילה אותה כעת, החיה אותה והוציא אותה מאגם מלח. עליה, עם זאת, להיות ממוקמת, כביכול, מחוץ להשגת הלווייתן הגדול עצמו, מאחר שבאהבתו הגדולה אליה הוא יכול להעציב את העולם כולו. לפיכך הלווייתנית מוקמה במערכת החדשה של אסתר המלכה במלכות אחשוורוש, שבה המים משקפים את מידות הלב על מדרגות השיש הלבן. גם הדג הגדול שוחה מטה כדי לראות אותה וליטול חלק במידות אך הוא אינו יכול לגעת בה, כך שהעולם נשאר במקומו.

המזבח היחיד שלא הוזכר עד כה הוא מזבח החתונות, שעליו יחגגו את הנישואין של מי שנשבע בברית החדשה השלמה. החוק החדש שנוגע לחתונות ייושם על מזבח זה. מי שיתחתן עליו יהיו אלו ממזבח יהודה ומזבח בנות יעקב, ממזבח אפרים ומזבח בנות ישראל וממזבח מלכיצדק ומזבח העמים. בהנחה ובן ממזבח יהודה יישא בת ממזבח בנות ישראל או ממזבח העמים, יהיה צורך בגיור החדש של הברית החדשה השלמה, כדי שהנישואים יהיו חלק ממזבח יהודה. ביגמיה מותרת על מזבח החתונות, אך רק במדינה בה העניין מותר על פי חוק ובהתייחס לתנאים הניתנים בחוק החדש.

היזהרו! רק חמישית מן האנושות תינצל במהלך הדור הרביעי. בתפילה של המנהג החדש, באמונה הנכונה ובלב כנה, יורדת שמירה גדולה על האדם, והוא (או היא) מופרד מן הרע. עם זאת, הסימנים מצביעים על הצורך להקים בתי מקלט בשל נשורת גרעינית. אני כותב כאן בשנה ה-36 של הסימנים: על אף שזוהי השנה הראשונה של החלק השני של הדור הרביעי, היא נמצאת בקטגוריה נפרדת. לאחר התקופה המקדימה (החלק הראשון של הדור הרביעי), החלק הקשה של ירידת מלכות השמים יתחיל בפסח תשע"ט (2019), והיא תמשיך לרדת עד 2042, כשבשנים הללו יתרחשו אסונות רבים, חורבן, מוות, קונפליקטים, מלחמות ופאניקה. זאת מאחר שמלכות השמים לא תשכון בעולם עד אשר הוא ינוקה מעבודת האלילים בו ומן הרשעים. הצדיק חיים אמר פעמים רבות: "מבורכים יהיו מי שימותו לפני תקופה זו ולא יהיו עדים לה, אך מבורכים יותר יהיו אלו שיעברו את התקופה ויזכו לראות את טוב העולם החדש הנפלא של הגאולה השלמה".

הנבואה מרמזת על משולם, עבד ה' עיוור וחרש, שנבחר ונאהב על ידי אל שדי, מאחר שהוא מביא צדק לעמים. אנו החמורים איננו משולם, אנו חמורים בסימן משולם, כאן בספר המנהג החדש, עם מספר חלומות והסברים של התוכנית המורכבת. אני מקווה שכל זאת הוא מוזיקה לאוזניכם והבנה ללבכם ולשכלכם וכך ימשיך להיות. אמן.

20 במאי 2018

פרץ גרין

/////////////////////////////////

שבע הקומות של בית התפילה החדש

קומה ראשונה

אל שדי

מחצלת האסלאם

/////////////////////////////////

כל אחת משבע הקומות קשורה לאחד משמותיו של אל שדי בהתייחס לשבעת המעגלים הנבואיים. זהו סדר השמות הנקשרים לשבע הקומות:

קומה ראשונה - אל שדי, קומה שנייה - ה' אלוהינו, קומה שלישית - אל עליון, קומה רביעית - אל חי, קומה חמישית - ה' אל עולם, קומה שישית - ה' צבאות, קומה שביעית - אהיה אשר אהיה.

הקישור של אותם השמות עם הקומות אינו בלעדי, מאחר שכל השמות יכולים להימצא בקומות שונות. הקישור, עם זאת, הוא כלי לקביעת מיקום בסיסי למוסלמים, ליהודים, לנוצרים ולשאר בני אומות העולם. הקומה הראשונה קשורה למוסלמים, ועליה ניצבת מחצלת האסלאם. הקומה השנייה קשורה ליהודים מלידה ומגוירים, ועליה נמצא מזבח יהודה. הקומה השלישית קשורה ללא יהודים, ועליה נמצא מזבח מלכיצדק. הקומה הרביעית מקושרת לחמורים (יהודים ולא יהודים) האוכלים את לחם הגאולה השלמה, ועליה נמצא מזבח ישראל הגדול. הקומה החמישית קשורה להתפשטות הגאולה בעולם לשם השגת חיי נצח, ועליה נמצא מזבח אפרים. הקומה השישית מקושרת לנביאים החדשים של הגאולה השלמה, ועליה נמצא מזבח הנביא. הקומה השביעית מקושרת לכל מי שהינו חלק מן הגאולה השלמה, ועליה נמצא מזבח הכוהן המשוח.

קטגוריות אלו מסייעות לנו לנסח את התפילות של 7 הקומות. לעת עתה יש לנו תפילה מאוחדת של 7 הקומות, למעט תפילות למוסלמים על הקומה הראשונה. להם יהיו התפילות שלהם, עם תוספות עתידיות שתתייחסנה לגאולה השלמה ולהגעת הגואל חיים.

למעשה איננו יודעים כיצד תסודרנה בעתיד התפילות בבית התפילה כאשר יוקם בית המקדש השלישי, כיצד תפילות מסוימות תתחלקנה בין הקומות השונות, מה יהיו זמני התפילה או האופנים בהם יתפללו כולם יחד וכו'. ישנם כל כך הרבה פרטים אודות המזבחות החדשים והכהונה החדשה שצריכים עדיין להתגלות דרך הסימנים השלמים.

חשוב מאוד היסטורית ורגשית שמחצלת האסלאם נמצאת על הקומה הראשונה של בית התפילה הגאולי. הדבר מצביע על הכבוד והיוקרה שיש להתייחס במסגרתם למוסלמים, בזכות אביהם הקדמון ישמעאל, בנו הראשון של אברהם מהגר. כבוד זה אינו רק תיאולוגי אלא הוא מבוסס גם על מציאות אמת האמונה המונותיאיסטית של כלל ישראל. דרך האסלאם, בזכות מוחמד, העמים הערביים ואיתם גם רבים אחרים יחזרו לאמונה האמיתית של אברהם אבינו.

ייתכן שהמוסלמים הראשונים שיתוודעו לספר משנת חיים, יקראו ויבינו אותו וכן יאמינו בברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה, יופרעו באופן מסוים מן העיסוק הנרחב בנצרות ביחס לבשורות המצומצמות המיועדות למוסלמים. מספר הסברים יבהירו עניין זה:

בבסיס הדתי יש מחלוקת פחותה בהרבה בין היהודים ובין המוסלמים. ליהודים יש תורה ולמוסלמים קוראן, ושניהם חלק מאותה האמונה.

עם זאת חשובה יותר בהקשר זה העובדה שלא קיים בין שתי הדתות קונפליקט משיחי. עבור המוסלמים מוחמד היה שליח, לא משיח. גילוי הגואל חיים עבורם הוא חדש אך אינו קונפליקטואלי. הם מאמינים בהגעת "גואל" (מהדי) שיגיע לבסוף ויסביר את האמת לכולם, אך אין עניין זה נמצא במחלוקת משיחית כלשהי.

מאידך גיסא, בין הנצרות ובין היהדות קיים קונפליקט משיחי ישיר במשך 2000 שנה. עניין זה חשוב להבנה. אין זה רק ויכוח של "אני אומר דבר אחד ואתה אומר דבר אחר". ייתכן שהיה זה עימות מסוג זה אם הנצרות לא הייתה מאמצת לחיקה את התנ"ך המסורתי, אך מאחר שהיא כן אימצה, היא השתמשה בנבואות המשיחיות והגאוליות של נביאי ישראל כדי להוכיח את השליחות המשיחית של ישוע. הסבך שבו נלכדו קרניו של האיל סיבכו את ההיסטוריה המשיחית כולה במשך 2000 שנה. הנצרות חרגה מן האמונה המונותיאיסטית האמיתית והפכה את התיאולוגיה שלה למוקצית בעיני היהודים כולם, ולפיכך ההפרדה בין השליחות המשיחית האמיתית של ישוע ובין כל הנצרות המסורתית חייבת להיות מוסברת בהרחבה, כאשר ההבנה החדשה לחלוטין של השליחות המשיחית של ישוע חייבת להיות מוסברת מאלף עד תו. מחלוקת מסוג זה לא קיימת בין האסלאם ובין היהדות.

השאלה אינה אודות כמות ההסברים בנוגע לאסלאם אלא אודות הקבלה של חלק מהמוסלמים את הגואל האחרון. עבור נוצרים או למעשה נוצרים לשעבר שמודעים כעת להיסטוריה הנסתרת המדהימה של השליחות המשיחית של ישוע ושמבינים את הקשר ההיסטורי שבין הסימנים ההתחלתיים ובין הסימנים השלמים, אין בעיה עם העובדה שהגואל הוא יהודי, כי הרי הגואל חיים עצמו הכריז: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". המורה הנבחר חיים מביא ומלמד אותנו את התיקון הגדול של הנצרות ומסביר את השליחות המשיחית האמיתית של ישוע.

בחלומו של דניאל מניגרסו, סעיד (המוסלמי) הסביר לרופא (נוצרי), שישוע היה הגואל של זמנו, ושהגואל חיים הוא הגואל האחרון של ההיסטוריה. הם עמדו ליד המיטה שבה שכב אביו של דניאל, דומניקו מניגרסו, שקם לתחייה. החלום מעניין גם בכך שסעיד כמוסלמי מקבל את המורה חיים כגואל האחרון. העובדה שישוע מכונה כאן "גואל" אינה באה בקונפליקט עם שיעורי הקוראן הנוגעים לישוע אלא רק מצריכה הסברים רחבים יותר אודות הברית החדשה השלמה.

ולמרות זאת האסלאם זקוק לשינוי עקרוני באופיו כדי לקבל את הגואל היהודי בדרגה רגשית רוחנית שממשיכה בהיסטוריה. לא אנו הם אלה שחייבים לפתור את הפער הבן דתי הגלוי ולהגיע למטרה זו, צורך בסיסי עבור הגאולה השלמה. אל שדי פתר את הסוגיה בתוכניתו ההיסטורית הגאולית הנפלאה: הצדיק חיים נולד בתימן, דיבר ערבית מושלמת, היה מומחה ואהב את הערבית הקלאסית של הקוראן כמו גם את הטקסטים הקלאסיים בערבית מן המאה ה-8 ואילך. המורה חיים בן משה אהב היבטים רבים מאוד של התרבות הערבית, את המזון הערבי, את המוזיקה הערבית, כמו גם את חוש ההומור, דרכי השיח והדרך ארץ הערביים. באופן כללי הוא אהב את אמונת הלב הטהורה והפשוטה של המוסלמים, בני איבראהים אבונא, או של מי שהתאסלם וקיבל את האמונה האמיתית של האסלאם.

עובדות אלו בנוגע ללידת הצדיק חיים ולתרבות הערבית הגדולה, אותה הוא הכיר טוב כל כך והעריך מאוד רגשית, תהינה מקור מאיר וגאווה מוצדקת לצאצאי ישמעאל בן אברהם. מודעות זו תהיה אור מדריך בקבלת האסלאם את המורה הנבחר, הגואל חיים, אשר נשלח על ידי אל שדי כדי לגאול אוניברסאלית את האנושות. אמן.

/////////////////////////////////

(16 באוגוסט 1987, מילאנו): סולי חלם כי נכח בתוך מסגד, לשם שליחות לא מוגדרת בבקשת פרץ. היה זרם מתמשך של אנשים שבאו להתפלל. הוא שם לב למישהו שהודיע על אידיאלים קומוניסטים וטען כי כולם שוגים. רוב האנשים לא ידעו שאדם יהודי, אלא רק מעט, בהם ראשי המסגד. בתוך המסגד, לא במקום המיועד לטקס, היו חמישה משרדים ששימשו כמקום לימוד ומפגש בין דתי. בנקודה מסוימת סולי צעד לכיוון אחד המשרדים. נוצרה מהומה, וסולי נלקח משם ללא אלימות על-ידי שני מוסלמים שאחזו בזרועותיו והביאו אותו למקום אחר. כוונתם הייתה: "עשה כעת את מה שאתה חייב לעשות". אחד משני המוסלמים, הסמכותי יותר, ייתכן ואחד מראשי המסגד, לקח אבן גדולה, ובעזרת אלה ניתץ אותה לשניים^{^[1]}. -

סימן: ניתוץ העקשנות בין ערבים ויהודים

(25 באוקטובר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא ראה את סעיד עלי עם תלמידים בבית התפילה. סעיד אמר: "אנו מחכים לאדם שיעניק הסברים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים". באותו החדר נכח המורה חיים, שחייך^{^[2]}. -

סימן: החכם הנבחר המסביר את האמת ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים

(19 בפברואר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי נכח בבית גדול עם אימו ותלמידים של המורה חיים. הם חיפשו מורה לפסנתר. ילד בשם פסקוואלֶה נכנס ובישר בשורה עצובה כי דומניקו מניגרסו נמצא בבית חולים ומתאושש. דניאל חשב על העובדה שאביו נפטר כבר בחודש ספטמבר וקם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים, ולכן הלכו הוא ודבורה לבית החולים כדי לבדוק את העניין. אביו של דניאל אכן נמצא שם מאחורי חלון, והם בירכו לשלום האחד את השני. בקול סמכותי, כתלמיד של המורה חיים, אמר דומניקו מניגרסו: "העניקו כבוד ישירות". דניאל הרכין את ראשו וראה את האור הנובע מעיני אביו. מן הצד האחר של מחיצת הזכוכית נמצא סעיד, שהסביר לרופא: "דומניקו מניגרסו מת אך קם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים". הרופא ביקש ממנו לחזור על כך, וסעיד אמר: "כן, האיש נפטר אבל קם לתחייה בזכות הגואל". הרופא לא הבין את המילה האחרונה, ודניאל, מצידה האחר של מחיצת הזכוכית, איית אותה: "גימל, וו, אלף, למד". סעיד, שנוכח לדעת כי הדבר לא מסייע לרופא להבין, הסביר לו: "ישוע היה הגואל בזמנו, והגואל חיים הוא הגואל של ימינו". במהלך ההסבר סעיד ציין את המספר 33^{^[3]}. -

סימן: מוסלמי מסביר אודות תחיית הצדיק חיים לנוצרי

(6 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה הוא את סעיד. הם היו בחדר, וספר פתוח היה מונח על השולחן. הספר הראה 3 ציורים המסמלים את 3 האבות: אברהם, יצחק ויעקב. סעיד אמר (בערבית): "אבראהים, איסמעאיל ואל-ח'מיר" (אברהם, ישמעאל והחמור). ג'יוזפה אמר לו כי השלישי הוא יעקב ההיסטורי, אך סעיד חזר על השמות והפעם לא אמר כלום ביחס לאב השני. ג'יוזפה אמר לסעיד כי השלישי הוא תמיד יעקב, אך בציור (השני) נראה חצי חמור המשלים את צורתו, עד אשר הוא הופך לחמור בוגר. סעיד אישר זאת ואמר: "השלישי הוא החמור^{^[4]}". -

החוק החדש: בשורה לערבים

(18 ביוני 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא אמר: "אללה גדול". אז שמע את המילים: "יש לחדש זאת". פרץ הופיע והסביר: "אין לחדש את אללה, מאחר שהאל לא מתחדש, אלא הכוונה למוסלמים". -

בשורה למוסלמים

(22 ביוני 1989, מילאנו): פאולו חלם כי הוא היה עם פרץ, סעיד ודבורה בתוך מסגד כה יפה שאין לתארו. סעיד הציג את פרץ לערבים, שנתנו לו כבוד, אף על פי שהתעטף בטלית. במקום היו שלושה אנשים שהתנהגו כראשי דת בפני הקהילה. פרץ שוחח עם הערבים והיה שמח מאוד. הוא התפלל בעברית, והייתה במקום אווירה נהדרת, של שלום ושמחה. -

כך יקרה בעתיד

(26 ביוני 2000, גורגונזולה): ג'יוזפה חלם בחלום שנמשך 4 שעות כי ראה את הנביא מוחמד. נכחו בחלום רב, תלמיד חכם (הרב רפאל פרץ מבאר שבע) ופרץ. החדר בו הם שהו היה קצת חשוך אבל נראו בו סימנים. הרב רפאל פרץ ופרץ שמחו מאד, כי הבחינו בשמחתו של מוחמד ששמח מאד, מן הטעם שתפילות המוסלמים תיכנסנה לבית התפילה של הגאולה השלמה. התפילות המוסלמיות בחלום היו מסורתיות וכתובות בצרפתית, ונוספו להן הוספות של הגאולה השלמה. חיוכו של מוחמד גרם לשמחה בלבם של הרב פרץ, של פרץ ושל ג'יוזפה, והייתה הרמוניה גדולה באותו החדר. התחושה במקום הייתה כי מה שהיה בעבר שייך לעבר, וכעת הגיעה מחילה וסליחה הדדית בין בני אברהם וכי כעת יהודים וערבים יוכלו להתפלל יחד. מוחמד לבש טוניקה שחורה וחבש כאפייה, פניו היו חרושי קמטים, חיוכו רחב, ועיניו נצצו. - - ג'יוזפה התעורר בשמחה רבה מן החלום המפליא. מדובר בסימן גדול מאד להשלמת מחצלת האסלאם בבית התפילה בן שבע הקומות.

/////////////////////////////////

לפני הקומה הראשונה:

ברוך בורא העולם אשר יצר את האדם מן האדמה, מים ובשר, ותקע בו יציבות כברזל באדמה, בכדי שיוכל עכשיו לברך על יצירת רפואתו. ברוך ה" אלהינו המרבה לרפא את הבשר ואת מימי הגוף^{^[5]}.

ברוך ה" אלהינו שברא את הנשמות ואשר הטיל נשמה בכל אחד וכל אחת בגוף להחיותו ומחזיר את הנשמה לגוף כל בוקר. ברוך ה" צבאות המחיה כל נשמה למען תחייתה, בזכות תחייתו של הצדיק חיים.^{^[6]}

הבורא ישתבח, ה" אלהינו, קדוש ישראל וגואלו, כורת את תפארת הברית השלמה עם הגואל האחרון הנבחר, חיים בן משה, הנולד בצנעא, תימן, אחרי סבלו הנורא האחרון ופטירתו. הוא קם בסימן השלם של תחיית המתים והוא השופט המשוח במלכות השמים. ברוך ה" אלהינו אשר כרת את תפארת הברית השלמה של הגאולה השלמה עם הצדיק הנבחר, חיים.

ה" צבאות, חדש את רוחנו על מזבח הנביא, נגיד נבואותיך על מזבח הנביא, וחדש את רוח האנושות לפחד מלפניך ולחפש את אמיתות דבריך ולהתברך בצדקותיך ובמגן ישעך על מזבח הנביא בזכות אליהו הנביא, זכרו לברכה, ובזכות ירמיה הנביא אשר עליו רמז ה' למשה: "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך".

מים מים שמעו, איתכם נעשה ברית חדשה, בשרונו ונתבשר, ושלא יקבלו המים לתוכם את חיות השדה, עוף השמים ורמש האדמה. בששון ובשושן על מדרגות של שיש לבן, ברכת המים ממימי לוויתן עם בשר מלוח של הלווייתנית וברית עם המים. בששון ובשושן על מדרגות של שיש לבן, מים מים ברית איתכם, אל תקבלו את חיות השדה, עוף השמים ורמש האדמה.

מים מים של הלוויתן, התגשמו על מזבח הלווייתנית, הרי אשתך מזמן היא ומלוחה לטעמיך. ונחבאה באגם מלח בברית של שתיקה, בכדי שלא תראינה אותה עיני הדג שלך, עד שנעשה ברית עם המים, ושמחת בדגי ימיך. בששון ובשושן על מדרגות של שיש לבן, ובלוחות הרחבים של הדג הגדול לוויתן. נעשו ברית עם המלח שלא יצחין וברית עם המים שלא יקבלו לתוכם את בעלי החיים, וירדו מימי הלוויתן על מזבח הלווייתנית.

/////////////////////////////////

שלוש עשרה המידות המסוגלות של אסתר

כוכב אח - אחווה - רוח (לב ימין למעלה)

1) אהבה פנימית להגנת אחרים

מזל תחיית הציפור

2) האהבה לראות שאחרים יהיו שמחים

מזל קרב הדג

3) המידה לתקן ולבקש מחילה מפני התנהגות בלתי הגונה לזולת

מזל משקולות החמור

כוכב חש - חמלה - מים (לב ימין למטה)

4) החמלה המתחדשת תמיד כלפי הזולת

מזל הצב המואר

5) החפץ החזק לראות בעילוי דרגה בזולת

מזל מלכות הג'ירף

6) המידה הפנימית לעורר את כוחות המוח לחפוץ בהבנה, בידע ובחכמה

מזל כוכב התוכנית

כוכב שור - כח האופי - אש (לב שמאל למטה)

7) האמונה המתחדשת תמיד להשליט את הטוב על הרע

מזל מקלט הארמדיל

8) הכח הפנימי הנקנה להשיג את הכח החי של השגחת האל ברוך הוא

מזל אגם מלח

9) האהבה לדבר את האמת, להבחין באמת ולדקדק בדיבור, במחשבה ובמעשה בביקורת-עצמית אובייקטיבית וניטראלית

מזל עמק מרקורי

כוכב רוש - כח הניגוד - אדמה (לב שמאל למעלה)

10) הסבלנות הפנימית ללמוד מהן תחבולות ההרמוניה הפנימית ולחפוץ בהרמוניה לכל

מזל סוף הדקה

11) המידה להיות תמיד עסוק בתיקון-עצמי

מזל הבושם השמימי

12) המידה להפוך את חולשת העוונות והטעויות הקודמות לכח ולבושם של המעשים

מזל גוב האריה

כוכב אסתר - הצניעות - ברכת היופי הפנימי (אמצע הלב קצת לשמאל)

13) המידה להיות נקיים במחשבה הפנימית.

מזל היופי של גן עדן

/////////////////////////////////

שיר תודה לאל שדי

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד

אלוהי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על כל הסימנים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על סימן הכוכבים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על מלכות השמים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על האור החדש, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על לחם בית לחם, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על הנבואות החדשות, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על תחיית הגואל חיים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על בית התפילה, אל שדי אחד

..................................................................

קומה ראשונה:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד

שתזכה לשוני להיות מהולה ברוח החדשה, ככתוב: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם יהוה לעבדו שכם אחד". ברוך אל שדי ששלח את השפה הברורה של הגאולה השלמה.

כתובים בספר הכוכבים שלאברהם אבינו שמות המון גויים, כי גאולת ישראל עם ישועת העמים נשלחה מה" אלהינו ביד הגואל חיים. ברוך אל עליון גואל ישראל ומושיע את העמים. גדול אל שדי המגלה בעולם את ספר הכוכבים.

ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. וכתוב: "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו". ברוך אל שדי שהחיה את נפשי בסימן הגדול של תחיית הצדיק השלם, חיים. ברוך אל שדי שהחיה את רוחנו. כתבנו בספר החיים, כי הייתי מת וקמתי מן המתים בזכות תחייתו של הצדיק המתבשר שלוש פעמים.

מה נאוו רגליי מבשר את בשורות הגאולה. ברוך אל שדי ששמני בסימן רגליים נאוות, המבשרות את תפארת הברית.

ברוך אל שדי השומרנו במגן הגדול של הסימנים השלמים.

ברוך אל עליון קונה שמים וארץ לקהלת אברהם, יצחק ויעקב, וברוכה אמונת אברהם לאל עליון, המגן על יוצאי ירך האבות באמונת אל שדי. עלה אליהו הנביא ולא מת, וישוע נהרג בקרבן האיל וקם בתחייה להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל. והגואל חיים מת וקם בסימן השלם של תחיית המתים. בזכותו אנו אוכלים מפירות עץ החיים, ומתחדשת הבנת התורה הקדושה בתפארת הברית השלמה הנחתמת בספר משנת חיים.

ברוך אל שדי הנותן חיים לכל בריותיו

ברוך אל שדי הנותן לחם לכל בשר

ברוך אל שדי הנותן בריאות לאכול ולהלך

ברוך אל שדי המתקן את כלל האנושות בגאולתו השלמה

ברוך אל שדי המעורר את בני האדם לרצות בישועתם.

קומה שנייה

ה' אלוהינו

מזבח יהודה - מזבח בנות יעקב

מזבח הלווייתנית

/////////////////////////////////

מזבח יהודה דרוש לגאולה השלמה מסיבות רבות. בכלליות, בית הכנסת המסורתי מבוסס על ההלכה, כפי שהתפתחה במהלך השנים, המיועדת ליהודים ולא לאומות העולם. מזבח יהודה מסתמך על החוק החדש של הגאולה השלמה, המפיץ את האמונה האמיתית לעמים דרך המזבחות השונים בבית התפילה. לבית הכנסת המסורתי אין את האמצעים להציל את בני הצאן הנאבד של בית ישראל (נשמות עשרת השבטים האבודים) ולהחזירם לגבולותיהם ולהפיץ את האמונה האמיתית בה' עד לאיים הרחוקים. בית התפילה דרוש על מנת להשלים את השינויים ההיסטוריים הללו. על אף שמזבח יהודה מיועד אך ורק למי שנולד יהודי או גויר בבית הכנסת המסורתי או גויר במסגרת הברית החדשה השלמה בעלייה ממזבח אפרים למזבח יהודה, השקפתו היא חלק מן הסימנים השלמים בהקשרם האוניברסאלי.

יש, כמובן, עניין התורה על מזבח יהודה. לעיתים קרובות אמרנו, כי התורה נכנסת אל הברית החדשה השלמה על מנת להיות מושלמת במסגרת הסימנים השלמים. אמרנו גם שהתורה ניתנה בסימן ההפרדה. בגאולה השלמה, התורה נכנסת אל סימן האיחוד והפיוס.

האמירה כי התורה "משנה כיוון" היא שינוי היסטורי עצום שעולה בקנה אחד עם הדברים החדשים המובטחים בגאולה השלמה. למעשה השינוי נסתר בתורה עצמה, כפי שהסברנו ביחס לשש הנקודות מעל ל"וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4) (ראו: ספר "וישקהו"). חז"ל קיבלו ש"שבעים פנים לתורה". הכוונה היא ששבעים דרכי פרשנות קיימים לתורה ולכולם יש מקום כתורה אמיתית.

לפיכך שימו לב שהסימנים השלמים נסתרים בתורה ועם הגעת הגואל האחרון הסימנים השלמים מתגלים. משמעות הדבר היא שבין שבעים פני התורה, אחד מהם הוא של הסימנים השלמים. דרגת פרשנות זו לא יכולה הייתה להיפתח על ידי חכמי ישראל. מדובר באוצרות של ה' עבור צדיקי העתיד, דהיינו: בני דורות הגאולה השלמה.

ההפרדה של היהודים נשמרת בחוק החדש. פרשנות הסימנים השלמים של התורה היא חדשה ומסמלת שינוי היסטורי גדול. מסיבה זו מזבח יהודה הוא חשוב. באופן זה מתקיימת התעלות של התורה עצמה, ולא מתרחש רק שינוי. דרגה חדשה של עומק גדול מתגלה כאשר מביטים על נקודות מסוימות של ההיסטוריה באור של הסימנים השלמים. אברהם אבינו בספר הכוכבים, שבו כתובים שמות עמים רבים, הוא סימן שלם וחדש. סימן אברהם מגיע למצב של שלמות עבור הגאולה השלמה, ובאופן דומה סימן יצחק מגלה את השם אשר, וסימן יעקב הופך לסימן תפארת ישראל בגאולה השלמה. - - -

מזבח הלווייתנית הוא מזבח ההתבוננות המשולשת.

/////////////////////////////////

(ינואר 1984, מילאנו): דוד בנין חלם כי ראה דרקון ענק בגודל של בניין, ולאחר מכן 4 אריות גדולים וחזקים עם פרצופי אדם. אחד מן הפרצופים היה פרץ[7]. -

סימן החמור, אריה יהודה, של ניסוח החוק החדש (לעיתים מתייחס לצרף (האותיות של פרץ), איש הלוחות). הדרקון הוא סימן נגד האלילות. ראו את חלומו של ג'יוזפה (בהתייחס למתי הילד), שבו "הנשר הכוכבי" (המתייחס גם ל"משנה תורה" של הרמב"ם) יורד משבעת כוכבי האמהות והופך, עם התקרבותו לארץ, לדרקון אש שיוצר פאניקה גדולה בעולם

(6 במרץ 1985, מילאנו): אנה (שרון) אלברטוני חלמה כי הייתה בישראל בפורים, וחיפשה בית כנסת. לאורך הרחוב ראתה היא "בניין חדש" שממנו יצאו קולות תפילה ושירה שמחה. היא הבינה כי מדובר בבית התפילה החדש עבור כל העמים. הקהילה כללה יהודים ולא יהודים. שרון מצאה עצמה בקונפליקט. היא נמשכה לבית התפילה החדש, אך גם היו לה מחשבות נוסטלגיות בנוגע לבית הכנסת המסורתי. מישהו מן הקהילה קלט את בלבולה, דיבר איתה ואמר: "אם את רוצה, את יכולה להישאר כאן. גם כאן אפשרי עבורך למלא את כל חובותייך. שרון חשבה על כך מעט ולבסוף החליטה להישאר. -

סימן: בבית התפילה החדש, יהודי יכול לקיים את כל המצוות

(7 בספטמבר 1985, בת ים, ישראל): דוד לוי חלם כי ראה שדה גדול. חתול שחור ברח מבין זרועותיו, ואז ראה הוא שהשדה יפה וירוק. הוא ראה את ספר אסתר ואת ספר הדורות (ספר הישר). ספרים אלו תורגמו לכל השפות בעולם, והיו אלפי עותקים בכל מקום. מסביב הייתה שמחה גדולה ופליאה. -

סימן: חשיבות ספר הישר והפצתו עבור הפורים החדש של הגאולה השלמה

(ספטמבר 1985, מילאנו): סטלה פורטי חלמה כי היא ראתה את כל התלמידים עם המורה חיים. המורה הסביר כי השנה כל פסקי הדין יהיו שונים, ומעתה ואילך תהיה שפיטה בדרך אחרת. הגברת מזל (אשתו של הצדיק חיים) הייתה לבושה בבגדים שונים לגמרי מן הרגיל כדי להציג את הסימן[8]. -

סימנים: המשפט החדש במהלך הדור הרביעי

(25 בינואר 1986, מילאנו): דוד בנין חלם כי נכח בבית הכנסת. הוא נקרא לקחת את ספר התורה, שהיה גדול מן הרגיל. לאחר מכן הוא מצא עצמו הולך ברחוב עם ספר התורה מתחת לזרועו. אדם כלשהו, לא יהודי, נזף בו ואמר כי עליו לכבד את ספר התורה ולהחזיק אותו בשתי ידיים לפניו. אדון בנין עשה כך והמשיך ללכת לאורך הרחוב. אז, עם ספר התורה, הוא נכנס לרינשנטה (חנות כלבו גדולה באיטליה, שמשמעותה: לידה מחדש). -

סימן התורה המורחבת לעולם

(22 ביוני 1986, מילאנו): דוד בנין חלם כי ישב עם רב בבית כנסת, והבחין כי יש מספר אנשים מועט, מאחר שרבים השתעממו מן הקריאה, כי לא הבינו עברית. מר בנין הציע לרב כי הקריאה של כתבי הקודש תלווה בתרגום איטלקי^{^[9]}. -

סימן: המנהג החדש מתורגם לשפה של כל מדינה

(10 באוקטובר 1986, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פרץ עומד, כשידיו על שולחן סימני בית התפילה, והוא לבוש בטוניקה ירוקה. פרץ הסביר לקהילה את חוקי השבת בבית התפילה של הגאולה השלמה. -

החוק החדש: השבת

(6 במרץ 1987, מילאנו): שרה פודו חלמה כי ראתה שעל דף נייר נכתב: "הביטי, אן של אלף חסדים ניחמה את הגברת שלווה"^{^[10]}. אז שמעה היא קול שאמר: "אני ה' אלוהיך, ואני אלחם עבורך, מאחר שאתה עמי, אני כאן". -

סימן: ניחומים ושלווה כשה' נלחם נגד אויבי ישראל

(אפריל 1987, מילאנו): פרץ חלם כי ראה את הצדיק חיים עם חוזה של בית התפילה עבור כל העמים. פרץ חתם עליו מיד, גם אם לא יכול היה לקרוא את הכתוב. לאחר מכן הוא שמע את קול הצדיק אומר: "בעוד כ-400 שנה, בין 400 עד 500 שנים מעתה, לא יניחו עוד תפילין בבית הכנסת המסורתי"^{^[11]}.

סימן: חוזה בית התפילה עבור כל העמים

(22 באפריל 1987): סולי חלם שפרץ היה ברחוב קריימר (Kramer) במילאנו. הוא עצר לפני בית עתיק שמספרו 33, ואמר: "הבית העתיק דומה לבית כנסת. אם הוא לא ישופץ, בתוך מספר שנים תהינה בו בעיות קשות".

סימן: בית הכנסת המסורתי חייב להתחדש

(9 באפריל 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ העביר שיעור לקבוצת אנשים, שבה היו גם ישראלים. פרץ אמר: "במה שנוגע לאירועים ולהתרחשויות במסלול חיי היהודים, ה' בעצמו מחליט. במה שנוגע לאומות האחרות, מה שקורה תלוי בגורל. מה שקורה ליהודים הוא בזכות אברהם"^{^[12]}. -

סימן: ישראל נמצאת תחת השגחת ה' באופן ישיר

(אוגוסט 1988, קיבוץ בארות יצחק, ישראל): סולי חלם שהמשקל על קריסטוף היה כבד מדי^{^[13]}.

החוק החדש: הגיור המסורתי קשה מדי עבור רבים

(1 באוגוסט 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפתח את התנ"ך ושמע קול האומר: "עם משה דיברתי פנים אל פנים, אך אתכם אני מדבר דרך חלומות וחזיונות"^{^[14]}. -

סימן: אני מדבר אליכם דרך חלומות וחזיונות

(12 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי נאמר לה שבמהלך הגאולה הראשונה רק משה רבנו קיבל את החוקים, ואילו כעת, בגאולה השלישית, כולם (יכולים) לקבל אותם^{^[15]}. -

סימן: החוק החדש: בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוקים

(18 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי שהתה על מזבח הנביא בגן, והזהירה אנשים כי כל שקרי "בשורות" אחרות ייהרסו על-ידי הבשורה החדשה. אישה אחת התעקשה ללכת בדרכה, זעמה ורצתה לפגוע בדבורה. דבורה נעצה מבט באישה, והיא נמלטה. -

כל הבשורות השקריות יושמדו על-ידי הבשורה החדשה

(28 באפריל 1990, באר שבע^{^[16]}): סולי חלם כי שהה ברחוב כלשהו מלא באנשים ובמכוניות. לפתע קול משמים נשמע, באומרו: "זהו קול ה', וכשה' מדבר גם המלאכים חייבים לשמור על שקט". האנשים השתתקו וקפאו במקומותיהם כששמעו זאת. -

סימן: קול ה' היורד לעולם

(8 במאי 1990, בת ים, ישראל): דוד לוי חלם שהמורה חיים, די זקן במראהו, נמצא בבית חולים מודרני מאוד ועבר "ניתוח" ברית מילה (חדשה). דוד סייע במהלך הניתוח^{^[17]}. -

סימן: ברית המילה החדשה של הברית החדשה השלמה חידשה את ברית המילה המסורתית של הצדיק הנסתר והגואל חיים

(26 בדצמבר 1992, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי הוא נתון במאבק עז עם רוח ליבו. לאחר מכן הוא היה בשפת הים, נכנס למים והכניס את ידו מטה כדי להרים אבן. הוא החזיק אותה והביט בה, ואז הבין כי היא בצורת לוחות הברית. לאחר שפתח אותם, ראה חריטות של אותיות עבריות וצפנים נסתרים. ג'יוזפה נתן את האבן לפרץ בשמחה גדולה, ובקול נרגש אמר: "המשמעות היא שיהודה מצא שוב את ליבו". -

סימן: החוק החדש מסייע לבני ישראל למצוא שוב את הלב החדש

(8 ביולי 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה עם פרץ ופאולו, ושניהם הסבירו את התפילה החדשה של "אבינו". פאולו הציג הקדמה, ואמר כי יש לשים לב למילותיה, מאחר שרמתם היא נעלה יותר ממה שהאוזן שומעת, וכי מכילים הם סודות. לאחר מכן פרץ הסביר את תכני תפילת "אבינו" החדשה. -

בשורה: חשיבות תפילת "אבינו" החדשה

(10 ביולי 1993, סומבררו): דניאל חלם את החלום המדהים הבא: הוא ראה לפתע קימור (כקשת) ענקי שלא ניתן היה לראות את סופו, וממנו יצא אור נפלא. כמו-כן ראה את פנים בית המקדש, שהיה כה גדול, עד שלא ניתן היה לראות את קירותיו החיצוניים אלא רק את הרצפה, שהייתה עשויה מאבן אדומה חלקה. המנוני תפילה לאל עליון נשמעו בכל מקום, ושמש גדולה האירה את ירושלים. באותו הזמן נראה פרץ מתהלך באיטיות עם לוחות החוק החדש בידיו. החלום הראה את הסצנה הזאת שוב ושוב: השמש מאירה, ופרץ הולך לאט עם הלוחות בידיו. כשפרץ התקדם, הוא הגיע אל קימור הברית. משה רבנו עמד שם, חיכה לו ואמר: "יפה, עשית עבודה טובה". פרץ הרים את הקימור והניח בו את לוחות החוק החדש. לפתע נשמע קול משמים: "הביטו, אני אכרות ברית חדשה, שלפיה כולם ידעו אותי, מגדול ועד קטן. אני אייסד את החוק החדש שלי בלב כל אחד מכם, על מנת שיישאר חקוק בו. אף אחד לא ישאל יותר: "היכן ה'?", מאחר שהחוק החדש יציב אתכם בפשטות לפניי. בנקודה זו לב רחב ירד מן השמים, ודניאל ראה את המורה חיים מרוצה מאוד, לאחר שהשקיף על הכול. החלום הסתיים כשלב גדול היה נתון בידיו של דניאל. הוא קרא לפאולו, ויחד הם מיקמו את הסימן בתוך האוהל (של פרץ בסומבררו). -

שמחה נבואית בשל החוק החדש של הגאולה השלמה

(10 באוגוסט 1993, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בלב ים, והבחין בסוגי דגים ויצורים ימיים, אותם לא ראה בעבר, וגם במפלצות ים. ג'יוזפה פחד מהם מאוד. בנקודה מסוימת המים הרימוהו אל השמים, ומפיו של ג'יוזפה יצאו המילים: "משה, משה, משה". כל יצורי הים, כמו גם המים, הדגים, והים עצמו, נתקפו פחד ורעדה. הקול משמים הכריז: "בפני שם משה, עליו השלום, כולם יפחדו"^{^[18]}. -

סימן: "בפני שם משה, עליו השלום, כולם יפחדו"

/////////////////////////////////

קומה שנייה:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה לה" אלהינו, יהוה אלהינו גדול, יהוה אלהינו אחד.

ברוך יהוה אלהינו המאסף את בני ישראל מארבע כנפות הארץ, ככתוב: "לכן הנה ימים באים נאום יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם".

יהוה אלהינו, אתה אבינו ואלהי אבותנו. בורא שמים וארץ הכל עבדיך. שמש בראת להאיר על הארץ וירח לתקופות וכוכבים להדריך את מבטם על העולם. את הארץ כסית במחצלת דשא, ועצים הנצת מן האדמה, כי אדם הוא עץ השדה, שרשי העץ באדמה, ושרשי האדם בשמים מעל לכוכבים, ונשמה ממקור החיים, וחלק אלוה ממעל.

שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד.

ברוך ה" אלהינו בורא כל היקום.

(תפילת המידות המסוגלות של אסתר המלכה בצירוף לעשר המידות):

שמע אל ליבי, מלך העולם, המתכונן לעלות על מדרגות השיש הלבן, כי ליבי מלא אמונה בך. בראת את אדם וחוה, הורינו הראשונים, בראת את אברהם, יצחק ויעקב. מלא ליבי באמונת צדקך, וגדול חסדך באהבה בגאולת ישראל ובישועת העמים.

שמע, מלך העולם, אל ליבי החפץ בברכתך בכל דבר. אני בת הברכה ואכלתי משדי מרדכי הצדיק, כן קיבלתי את ברכת היופי הנשאר בזמן. בבקשה, שמע אליי, מלך העולם, ואהיה שמורה בברכתך כדי לברך אחרים. מלא אותי בברכתך ועזור לי לעלות על מדרגות השיש הלבן.

שמע, מלך העולם, אל ליבי החפץ להרגיש את עצמו בדרגה עמוקה יותר, לחיות בפנימיות רבה יותר במידות המכוסות המסוגלות. שים נא את ידך על ליבי למצוא בו מאה שערים, בעומק הנוגע ללב הנבואי הפנימי השוכן בכל אדם.

שמע, מלך העולם, אל ליבי המתפלל אליך. כמעט אני נופלת, ואתה מעמידני ושם אותי על היבשה כל יום, כל שעה, כל רגע, כי אתה מקשיב אל ליבי הקורא לך ומבקש ממך הצלחה להבין את גאולתך השלמה. ושתהיה תפילתנו נחשבת כתפילת ליבך. אמן.

שמע, מלך העולם, אל ליבי החפץ להלך בדרך ארץ, המכבד את כל בריאת האל, המשפיל את עצמו בענווה לפני הורים ולפני מורים ולפני הכל, המכבד את החיים ומכבד את הטבע ומכבד את הנשמות בעולם השני. שמע נא אלי, מלך העולם, משח אותי בדרך ארץ עם כל האנושות והעלני למדרגה הבאה של שיש לבן.

שמע, מלך העולם, אל ליבי הזקוק לתיקון ומבקשהו, כי לזאת נוצרנו. מודה אני לך, מלך העולם, על קיומי ובוכה אני בפנים על חסרונותיי. ליבי שואף לתחייתו להיות לב מתוקן. מציפה אני את ליבי הישן בתהומות העבר, כדי שיעלה ליבי אל אור התיקון.

שמע, מלך העולם, אל ליבי האוהב את ההפרדה מכול דבר טמא, השונא את הרע, המתרחק ממזלזלים, ממושב לצים, מחסרי דרך ארץ, מקלי הדעת, ממדברי אווילות, ממזייפי האמת. ליבי בוכה בחפצו לקדושה. מלך העולם, נא הבא אל ליבי שמחה כדי שאוכל לקבלה.

שמע, מלך העולם, אל ליבי החפץ להתחדש תמיד ולהרגיש את קרבתך. מתחדש ליבי בנאמנותו ובתקוותו. הצל אותי ממחשבת ממון ושמור עלי בכל עסקי כסף, כי בחר ליבי את התחדשות הרוח. חדש את רוחי, מלך העולם, ושפר אותי תמיד. אמן.

שמע, מלך העולם, אל ליבי המחפש טעם בכל דבר. מקור הטעמים, בורא תענוגות לבריאותיו, תענוגות גופניים, תענוגות הרוח ותענוגות השכל. הסר ממני, מלך העולם, כל דבר חסר טעם וכל דבר תפל והעלני אל טעמי רוחך בחכמת טהרי לב. אמן.

שמע, מלך העולם, אל ליבי המבקש חוכמה ושתיקת הלשון שלא ליפול להפקרות בלי אזיקים, כי אם במחשבה הנדרשת לפני הדיבורים. ליבי שותק בפנים ומחכה לרחמיך ולאור. עזור לי, מלך העולם, לספור את צעדיי בגאולתך. אמן וכן יהי רצון.

----------------

ברוך יהוה אלהינו אשר ברא צבאות המלאכים, חיות, שרפים, כרובים ואראלים, המקדשים מחשבות, דיבורים ומעשים הנעשים לשם שמים בעולם. ובעת התפילה, הרינה והשבח מקבלים המלאכים את דברי תפילותינו, מעלים אותם ואומרים לפני בורא עולם: קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו; ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד; ברוך יהוה אלהינו המאיר את עינינו ביראתו.

ברוך יהוה אלהינו אשר צוה את בני ישראל להגיד פעמיים בכל יום:

שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך; והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך; ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.

קומה שלישית

אל עליון

מזבח מלכיצדק, מזבח העמים

/////////////////////////////////

הקומה השלישית בבית התפילה קשורה למעגל הנבואי השלישי - אל עליון. קל יותר לעמים לפנות ל"אל עליון" מאשר ל"ה' אלוהינו", הקשור למעגל הנבואי השני ולמזבח יהודה, שם שמקושר לעם היהודי ולמצוותיו.

מזבח מלכיצדק (ומקבילתו הנשית, מזבח העמים) יהיה בוודאות המזבח המאוכלס ביותר בבית התפילה, מאחר שאומות העולם הן רבות, ובייחוד מדובר במזבח במסגרתו נוצרים לשעבר יצטרפו לברית החדשה השלמה (על אף שמדובר במזבח המיועד לכל העמים). אלו, כמובן, בשורות טובות, אך מדובר בהקשר זה גם בסכנה לברית החדשה השלמה עצמה, אם המזבח אינו מיוסד באופן נכון ביחסו לשאר המזבחות. חלום חשוב של שרה מרקוס הכריז, שמזבח מלכיצדק חייב לצעוד חמישה צעדים אחורנית, והכוונה בכך היא שביחס למזבח יהודה, מזבח אפרים, מזבח הכוהן המשוח, מזבח ישראל הגדול ומזבח הנביא, מזבח מלכיצדק חייב להבין כי הוא נמצא בדרגה נמוכה יותר בהקשר לקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה. ללא הכרה כזו, המספר הגדול של העולים על המזבח יעניקו אפשרות של מרידה נגד הסמכות האמיתית של הגאולה השלמה. יהיה זה בדומה לנצרות שהתכחשה לסמכות של היהדות המסורתית וטענה כי היא ישראל האמיתי. הנצרות התפשטה לעמים רבים, בעוד עם ישראל נשאר לקטן בין העמים בהיסטוריה. יש להבין זאת, מאחר שכוכב מלכיצדק הוא שהפך לכוכב כריסטו עם שליחותו המשיחית על ישוע, ולכן חשוב שהכוהן המשוח של מזבח מלכיצדק יהיה מודע לסכנה וילמד את בני מלכיצדק את המידות הנכונות של הקדושה החדשה.

השם אל שדי המתקשר למעגל הנבואי הראשון ולקומה הראשונה מתקשר יותר לבריאה, הואיל והתורה שבעל פה מפרשת את השם באופן הבא: "אל שאמר לעולמו די". אם אל שדי לא היה אומר "די", הבריאה הייתה ממשיכה להתרחב. זה קרה לאחר 6 ימים ובציוויו של ה', די, הבריאה נעצרה והשבת נכנסה.

השם אל חי מקושר לתפילה של אליהו הנביא והוא מייצג תפילה ישירה בזמן הווה. הוא דורש את יראת ה' ואת האהבה לנוכחותו באמונת לב פשוטה. בקומה הרביעית נמצא מזבח ישראל הגדול, מזבח החמורים האוכלים את הלחם ונוערים ישירות לאל חי. כולם, כמובן, יכולים וחייבים להתפלל לה' ישירות. הקשר בתפילה של אליהו הנביא, זכרו לברכה, לחמורים הוא שאליהו הנביא פותח את הגאולה השלמה, והחמורים מכריזים על בשורות הגאולה השלמה והדברים החדשים שלא היו בעולם קודם לכן. הקבלה וההכרזה של הדברים הללו היא בזמן הווה, מאחר שמדובר בקבלה ישירה, ובאופן זה היא מתקשרת לשם אל חי.

המעגל הנבואי החמישי קשור לשם ה' אל עולם. אברהם אבינו השתמש בשם זה כאשר נטע הוא אשל בבאר שבע וקרא למקום בשם "יְהוָה, אֵל עוֹלָם" (בראשית, כ"א, 33). אל עולם הוא גם אל העולם - האל שמראה את פעולות האהבה והרפואות שלו בעולם. הוא מקושר למזבח אפרים המקבל את בני הצאן הנאבד של בית ישראל, לאחר שהם נכנסו לברית החדשה השלמה על מזבח מלכיצדק ורוצים לחזור ליהדות. רצון זה דורש גיור, ברית מילה, מקווה ונוכחות של שני עדים שהם תלמידים נאמנים של הגאולה השלמה.

אל עולם מתייחס גם לנצחיות, וכן להשגת חיי נצח. חיי הנצח, כפי שלימד הצדיק חיים, משמעותם שאדם חי חיים טובים בעולם הזה וזכאי לחיים נעלים בעולם הבא. לאחר המוות, הנשמה חפצה לרדת שוב לעולם על מנת להשיג זכויות רבות יותר כדי שבעתיד, לאחר המוות הבא, היא תעלה לעולם הבא בדרגה נעלה יותר. אלו הם חיי נצח שניתנים על ידי הסימנים השלמים בזכות הגואל חיים, אשר בתחייתו קיבל את מתנת חיי הנצח עבור מי שהולך בדרך הגאולה השלמה.

באותה קומה חמישית נמצא מזבח השושנה המסמל קשר בין בתי הספר של הגאולה השלמה ובין התפילה.

אם אנו מתייחסים לשם ה' אל עולם כאל של העולם, הכוונה היא יותר לאל שדי, המתערב בחיי האנשים בעולם ומסייע להם או מרפא אותם - הוא האל בשמים ובארץ.

המעגל הנבואי השישי של הקומה השישית מתקשר לשם ה' צבאות. באופן כללי למילה צבאות יש שתי משמעויות: צבאות המלאכים וצבאות הכוכבים. שם זה מעניק קדושה נעלה למזבח הנביא, כשלא כל אחד יכול לעלות עליו. גם בקדושה החדשה של הגאולה השלמה אשר "מומתקת" בכל מובן, דרגות הקדושה החדשה המתגלות חייבות להישמר בקדושתן. לא כל אחד מתאים לכך. ראש מזבח הנביא לא נקרא כוהן. הוא יהיה אחראי לבשר את הנבואות שתינתנה בחלומות לתלמידי הגאולה השלמה ושמו יהיה ראש הנביאים החמוריים החדשים.

המעגל הנבואי השביעי מתקשר לשמו של האל כגואל ישראל ואומות העולם: אהיה אשר אהיה.

אציין, כאמור, ששמות אלו של האל המתקשרים לשבע הקומות נמצאים בקשר מיוחד איתם, אך השמות אינם ייחודיים לכל קומה, אלא הם יכולים להימצא גם בקומות אחרות בהתאם לברכות ולתפילות.

/////////////////////////////////

(6 בנובמבר 1984, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה על המון אנשים המתגודדים ליד מקור מים. הם השתתפו בטקס דתי חדש. בסיום הטקס הייתה טבילה במים. בהמשך אנה מצאה עצמה בבית מואר התלוי בין שמים לארץ. היא הביטה מדי פעם מן החלון וראתה ממנו את הטקס מתבצע, בו נכחו גם אמה ובנה. האנשים הצעירים טיהרו את עצמם בטבילה, בעוד המבוגרים היו פטורים מכך. - -

סימן: הטבילות החדשות בבית התפילה

(16 באוגוסט 1984, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא ישבה על כיסא נאה. פרץ, בטקסיות, לקח זוג מספריים, גזז מעגל על שיערה וסירק אותו כדי לכסות את הקטע הגזוז^{^[19]}. בחלומה אנה ידעה שבמוקדם או במאוחר יהיה זה תורו של ג'יורג'יו, בעלה, ולאחר מכן של בנם, מרקו פדריקו. אז אנה שמעה קול שהכריז: "לך, עליך לשרת את רומא", ומצאה עצמה על מרפסת, שהשקיפה על הנוף של רומא. היא ידעה כי מאחוריה ניצב הבית בו היא תגור. -

המנהג החדש: הסמכת הכוהנת על מזבח העמים

(21 במרץ 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה בבית גדול עם "אחים ואחיות" רבים. בגן היו צמחים אקזוטיים^{^[20]}.

סימן: גן האחווה של הגאולה השלמה

(מאי 1985, מילפיני רודאנו, Millepini Rodano): שמעון לופאנו חלם שפרץ ביצע עליו את ברית המילה החדשה עם כלי שלא הכאיב ואפשר ריפוי מהיר ללא בעיות. -

סימן נבואי הנוגע לברית המילה

(24 בינואר 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה ליד השולחן עם עוד אנשים רבים, בני משפחה ותלמידים של פרץ. נכחו שם גם, כאורחי כבוד, שלושה אנשים צעירים בני 30 לערך, נאים וחסונים. שניים היו בלונדינים ואחד עם שיער ערמוני. הם המשיכו לדבר על "ההגנה" שיוכלו הם לספק לקבוצה. פרץ הואר לפתע כי הבין שאלו מלאכים שנשלחו להגן על הקבוצה והעבודה, ולכן אמר: "כעת אני מבין כי אתם מלאכים". הם הראו סימן מאשר, ושמחה גדולה שררה בין הנוכחים, תוך חיבוקים ונשיקות. על-מנת לספק תוקף רב יותר לבשורות הטובות, אביה של אנה, אנטוניו (שנפטר 22 שנים לפני החלום), הגיע מן העולם הבא להשתתף. קרולינה, אמה של אנה, כמעט התעלפה כשראתה אותו. אנטוניו הגיע לספר להם על שביעות הרצון העצומה שהייתה בעולם המתים ביחס לחדשות הבשורה החדשה^{^[21]}.

סימן: מלאכי הגנה חדשים

סימן: לרבים מן המתים יש כבר ידע אודות הגאולה השלמה

(5 בפברואר 1987, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי כדי לסמל את העובדה שבבית פרץ נמצאה הבשורה החדשה של האור החדש, פעל פרץ באופן הבא: כאשר הוא הגיף את התריסים הונציאניים, השמש לא האירה, וכאשר הוא פתח אותם, היא חזרה. תודות לסימן זה, אנשים רבים נכנסו לבית. הוא, בענווה, פשטות וסבלנות, ביחד עם התלמידים, הסביר את החלומות והסימנים. אנה הלכה לכנסייה, בה ראתה את הכמרים החדשים מוסמכים, ובאורח נס, מתחת לכובע שהיא חבשה, הופיע סימן גילוח. היא הלכה לספר זאת למספר אנשים, ובהמשך לפרץ. היא אמרה לו: "הבט!", תוך שהיא מרימה את כובעה, "אתה רואה מה קרה ממשחק בזנב?"^{^[22]}. בנקודה זו, פרץ ואנה החלו לרקוד בשמחה, שלוותה בשמחת התלמידים.

סימן: שמחת הכהונה החדשה עבור אומות העולם

(5 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי היא, רוזה ופרץ היו ביער, והיו צריכים לגעת בארץ. לאחר מכן, לדבורה היה ספר תנ"ך בידה והיא אמרה לפרץ שהיא רוצה לפתוח אותו כדי לראות אלו פסוקים יופיעו. פרץ הסכים ואמר שיפרש את הפסוקים. דבורה פתחה את התנ"ך בספר בראשית. פרץ החל לקרוא והסביר על סימני החמור וזנב החמור שהתחברו^{^[23]} ועל סימנים שיקרו בעתיד. דבורה הבינה את מה שנגע לעבר, אך בנוגע לסימנים העתידיים היא הבינה רק כי הם יהיו נפלאים, ויעבור זמן רב עד שיגיעו. מאוחר יותר הם היו אצל קלאודיו. מישהו התקרב אליו ואמר כי הוא מלאך שהגיע לראות מה הם עושים^{^[24]}.

סימן: החמור וזנב החמור בגן

(21 באוקטובר 1987, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ סיפר לפאולו כי היה זה הכרחי להעניק ברכת הגנה מיוחדת כדי להיות מוכן לתקופת מלחמות ה'. הם היו על מזבח מלכיצדק וביצעו סימן לשם כך^{^[25]}. ביום שלאחר מכן החזיקו התלמידים ידיים בסימן קבלת הברכה. -

המנהג החדש: ברכות נגד רעות הדור הרביעי

(29 בדצמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה בשמים כסא עשוי מאבנים, ומתחתיו היו מלאכים. אז ראתה היא את המורה חיים (אך לא בבירור). קול אמר: "אף אחד, גם לא מלאכים, יכולים לראות את כסא מלכות השמים כפי שהוא באמת". -

בשורה: גם מלאכים אינם יכולים לראות את ""כסא" המלכות"

(5 בפברואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי אחותו אנה סיפרה לו על חלום, שבו ראתה 12 כוכבים וכסא. ג'יוזפה שאל אותה: "איזה כסא?", ודניאל ענה: "אינך זוכר כי ראינו אותו אתמול?". ג'יוזפה נזכר במערך של בית התפילה^{^[26]}. - לאחר מכן, ג'יוזפה ראה שטיח סגול של מזבח מלכיצדק. פרץ אמר: "ביצענו את הקדושה החדשה, אך עלינו לבצע סימן שיוריד אותה לעולם. עלינו לחכות להוראה". בטלוויזיה, קריין החדשות אמר: "עבור קדושת מזבח מלכיצדק, יש לבצע סימן של חזרת 5 צעדים אחורנית". אז ראה ג'יוזפה את מזבח מלכיצדק מעביר את עצמו אחורנית. -

סימן: 5 צעדים אחורנית בענווה למען מזבח מלכיצדק

(27 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי היא נכנסה לחנות של אישה מבוגרת, אשר קיבלה אבנים מפאולו והייתה גאה להאמין בבית התפילה^{^[27]}, אף על פי שלא ידעה היטב את תכני הבשורה החדשה. דבורה אמרה לאישה הזו כי מלכות השמים כבר ירדה לאדמה, אך היחידים שנהנים מכך כעת הם התלמידים של בית התפילה החדש. דבורה הלכה אז לפרץ ויחד עלו הם על גבעה. מאחוריהם הופיעה נערה צעירה, ודבורה העלתה בפניה את נושא הבשורה החדשה, כשאמרה: "רבות הן הבשורות השגויות היוצאות בתקופה זו. כל אחד יכול לטעון כי דבריו מכילים את האמת, אך דעי כי ישוע אמר בזמנו כי יהיו משיחי שקר רבים, ויהיה עלייך לזהות את הבשורה האמיתית על-ידי האמת המובאת בה. הבשורה הזאת כוללת לפיכך רק את האמת ומי שיקשיב לה יזהה זאת. אם תהיה לך סבלנות להקשיב לי במשך מספר דקות, תוכלי לשפוט את האמת בדברים". דבורה ראתה אז את פרץ מחזיק בידו שלושה צרורות של פרחים אדומים^{^[28]}, שפרחו האחד אחרי השני. -

בשורה: ישוע אמר בתקופתו כי יהיו משיחי שקר רבים, ועליכם יהיה לזהות את הבשורה האמיתית על-ידי האמת המובאת בה.

(1 במאי 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם ש"הנצרות המסורתית הואשמה במשפט". ג'יוזפה אמר: "כעת הגיע הזמן שהקדוש ברוך הוא לא יעניק את כבודו לאחר". -

סימן: תיקון הנצרות שהינה במשפט כעת

(26 בנובמבר 1992, סומבררו): דבורה חלמה כי שתי נשים ילדו ילד. אחת מן הנשים בכתה נואשות, ואמרה כי הילד שלפניה הוא שחור, קטן וללא חיים. האישה השנייה אמרה לה: "אל תבכי, בנך חי. הבן המת הוא שלי, ומותו נגרם מאחר שילדי צריך להיוולד מאוחר יותר, לא כעת" - דבורה ראתה כי פרץ ופאולו היו בבית הספר, שדמה לשוק מעגלי וגדול. אדם כלשהו הראה אריג אדום לדבורה, והיא אמרה כי לא תקנה אותו כעת אלא מאוחר יותר. אז פרץ, פאולו, דבורה ואותו אדם יצאו לגן, בלילה מלא כוכבים. האדם אמר לפרץ: "אני מלכיצדק, ובאתי לומר כי לא יהיו לי צאצאים לאחר מכן". פרץ השיב לו: "לא, העולם לא יכלול רק יהודים. אין לכך משמעות. לא כל אחד יהפוך ליהודי, אלא יהיו מספר קטגוריות: יהודים, אפרים, ומי שאין לו הכוחות להפוך ליהודי. האחרונים יהיו צאצאיך"^{^[29]}. - -

בשורה: צאצאי מלכיצדק

/////////////////////////////////

קומה שלישית:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה לאל עליון, אל עליון גדול, אל עליון אחד.

ברוך אל עליון המקיים את ברית אברהם אבינו להמון גוים בברית הסימנים השלמים הנפלאים.

סימן בא הזמן, סימן הכוכבים, סימן השופט המשוח במלכות השמים, סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש, סימן תחיית הגואל, המורה חיים, בסימן השלם של תחיית המתים.

"הנה ימים באים נאום יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה. לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאום יהוה, כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם. ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד".

וברית התורה הנצחית מסיני מתחדשת בה בסימן השלום והאחדות ובסימן השבת הלבבות המובטחת לאליהו הנביא.

ועלה החמור על מזבח הנביא ונער ארבע פעמים. עמוקה הייתה נעירתו הרביעית, ובוטלה הגזרה. וראתה שרה בחלום כי הזמן היה אחרי סימן התחייה, ולחמור יותר משנים עשר תלמידים. סולי ראה בחלום שפרץ ציווה לשתי הדלתות, דלת מזבח מלכיצדק ודלת מזבח הכהן המשוח, להיפתח, והן נפתחו. אמר פרץ לסולי עשה גם אתה, וציווה סולי לשתי הדלתות, דלת מזבח מלכיצדק ודלת מזבח הכהן המשוח להיפתח, ונפתחו.

יהוה אלהינו

בלב אוהב את הצדק לפניך

בלב של חפץ עמוק לפניך

לשינוי פנימי ביותר לפניך

בלב המחכה בפחד לפניך

לאימות נבואותיך

בלב המחכה באהבה לפניך

לקיום הבטחותיך

שירו לה" שיר חדש, שירו לה" את תשבחותיו בכל הארץ.

כתבנו על אצבעות רגלינו

את עשרת הדיברות

להלך בתורת יהוה

ועל אצבעות ידינו

צדיק באמונתו יחיה

ונפתח לבנו אל השערים

שערי זהב ושערי כסף

שערי זהב של חכמה

ושערי כסף של שאיפת הלב

ובשערים נפתחות הדלתות

לסגולות הלב

באמונה וברכה

וסגולות מכוסות בלבנו

בתפילה ובשכינת בוראנו

אנו מתקנים את עצמנו ומתקדשים

ומתחדשים וטועמים

פירות הגן מתוך לבנו

ושותקים בחכמת האהבה.

ברוך אל עליון ששלח את הסימן העולמי המפליא של מלכיצדק

ברוך אל עליון המברך את הלחם והמקדש את היין על מזבח מלכיצדק

ברוך אל עליון הממתיק את החיים בגשמי דבש ממלכות השמים

ברוך אל עליון המלמד את האנושות את תורת לוחות הלבבות

הלחם ביד ימנית

היין ביד שמאלית

החלב על רגל ימנית

הדבש על רגל שמאלית

הלחם מבורך על מזבח מלכיצדק

היין מקודש על מזבח מלכיצדק

אנו עומדים בארץ זבת חלב ודבש על מזבח מלכיצדק, החלב מטהר את לבנו, והדבש ממתיק את חיינו על מזבח מלכיצדק.

קומה רביעית

אל חי

מזבח ישראל הגדול

/////////////////////////////////

"צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת" (זכריה, ט', 9). זוהי הנבואה הגאולית של הגואל הרוכב על חמורי הגאולה. הגואל חיים נמצא במלכות השמים והוא שולח סימנים שלמים לחמורים, האוכלים את לחם הגאולה השלמה ומחלקים את הלחם לאחרים.

בקומה הרביעית נמצא מזבח ישראל הגדול, שהינו מזבח החמורים. החמור הראשי חייב להיוולד יהודי, אך כל שאר החמורים יכולים להיות מעמים אחרים, כל עוד שהם קשורים למזבח מלכיצדק. גם זנב החמור, בין אם מדובר באשתו של החמור הראשי ובין אם לאו, חייבת להיוולד יהודייה או להתגייר על מזבח יהודה. גם לה יש תפקיד מיוחד יחד עם החמור הראשי, כפי שבחלומו של סולי נראו שני כסאות מיוחדים, האחד עבור החמור והשני עבור זנב החמור.

שם המזבח "ישראל הגדול" מצביע על התרחבות ישראל האוניברסאלי. החמורים קשורים לישראל האוניברסאלי, בין אם הם יהודים ובין אם לאו. אין זה המצב ביחס למזבח יהודה (המיועד ליהודים או למתגיירים) או למזבח אפרים (יהודים מגוירים ממזבח מלכיצדק) או למזבח מלכיצדק (בני מלכיצדק). כל מי שחפצים להיות חמורים חייבים להיות חלק ממזבח ישראל הגדול או ישראל האוניברסאלי.

בתקופת הגאולה השלמה, החמורים יבשרו וילמדו את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. יהיו להם אז האמצעים להפיץ את הבשורות עד לאיים הרחוקים. אנשים מכל העולם יוכלו לראות ולהגיע אל בית המקדש השלישי שיוקם בירושלים ובבאר שבע. הם יזדקקו להדרכה ולכתבי ספר משנת חיים, שיינתנו להם על ידי החמורים האוכלים לחם.

/////////////////////////////////

בנימינו נוסטר אמר בחלום: "יש צורך באנשים חזקים העובדים למען הגאולה".

אני מפציר בך, אל שדי, שבחיי אקבל עדיפות לעבוד למען הגאולה השלמה, ושעבודה זו תהיה בחשיבות עליונה מעל כל שאר העניינים. אמן.

/////////////////////////////////

תפילה של/לחמורים

אנו חמורים המנסים לקבל את רוח החמור הנפלא של מלכות השמים, הרוצה לעבוד למען מלכות השמים. ה' אלוהיי, החמורים הם תמימים ומחוברים לחבל יעקב. אנו אוהבים את מזבחות בית התפילה, כשדם חמורי רוחני עובר בורידינו. הנאתנו היא לחוש שרוח תחייתו של הצדיק חיים שוכנת בנו ושאתה קרוב אלינו.

ה' אלוהינו, הגדל את קהילתנו ושלח אל ליבנו מציאות חדשה, מציאות שתסייע לנו בכל מובן למען הגאולה השלמה, מציאות שתעורר את רוחנו החמורית ממעמקי קיומנו. הדרך אותנו, אהיה אשר אהיה, באמונה הגדולה של הגאולה השלמה. אנו חייבים לחפשה ולא לאפשר לאף שגיאה לגרום לנו לקהות ולאבד את דרכנו. דרכיך אינן דרכינו, ומחשבותיך אינן מחשבותינו. אנו איננו יודעים מהם זמני רפואותיך או מהן דרכי ישועתך הנסתרת. אנו מצפים ליום בו החמורים האוכלים לחם ישירו ולא יפסיקו לשיר עוד. אמן.

/////////////////////////////////

יומן: דיברתי בטלפון עם מיכל[30], חברתו של סולי בישראל, המודעת ומאמינה בתחייתו של הגואל חיים. היא סיפרה לי על חלומה: כל חיילי ישראל שמתו, ממלחמת העצמאות ועד היום, קמו מקברותיהם וחזרו לבתיהם. הייתה אז שמחה גדולה. היא ראתה אלפים מהם צועדים הביתה למשפחותיהם. - -

הבניין למעלה והתקדמות הסימנים מגיעים לנקודות של קשירה, תודה לאל שדי.

/////////////////////////////////

אנו חמורים אהובים על ידי אל שדי, המאמינים באמת הברית החדשה השלמה ובגילוי הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון חיים. תמימות החמורים אהובה על ידי אל שדי, אהיה אשר אהיה, גואל האנושות. הלב החמורי האמיתי הוא טהור, ואם עד כה בשנים האחרונות החמורים סבלו, הם היטהרו בשל התמדתם וכעת הם חמורים הראויים לקבל את הרוח החדשה שהובטחה על ידי אל שדי. אלו הם בנים אהובים של מלכות השמים, שנשארו נאמנים באהבתם לה' ומאמינים בתחייתו של הגואל חיים. בתמימות הם נוערים בהנאה גדולה, כאשר נשמתם קושרת עצמה למלכות השמים.

אלו הם החמורים אשר יקבלו את הרוח החדשה שהובטחה על ידי אל שדי ואשר יתעלו כדי להפיץ את הגילוי הסופי ליהודים ולכל העמים. הם חמורים ענווים חסרי יומרות עצמיות, חמורים פשוטים של הגואל חיים. אהיה אשר אהיה יעלה אותם מעלה לכשיגיע הזמן.

כעת זהו זמן גילוי השם "אהיה" האחרון, שקשור לנשמת הסימנים השלמים. לפיכך זמן הרוח החדשה החל, כשהחמורים הראשונים הענווים יחלו לקבלה הקרוב.

אנו, חמורי הדור הרביעי, התגברנו על מכשולים רבים ומקווים כי אנו מוכנים לתקופת הדין הנוראה והקשה שמגיעה, בה כל הרוע יישרף לעד. חמורי הגואל חיים יינצלו. הם יתפללו ויישמעו. הם יבשרו את סימני מלכות השמים ויהיו אהובים בעולם הזה ובעולם הבא. ברוכים החמורים האוכלים לחם, מאחר שהם יקבלו את הרוח החדשה שניתנה על ידי הגואל חיים ויירשו את מלכות השמים. אמן וכן יהי רצון.

/////////////////////////////////

(5 במרץ 1985, מילאנו): שרה פודו חלמה כי שהתה בסרדיניה, ונכנסה לחנות לחם כדי לקנות לחם, אך אף על פי שהיו בה מאפים טובים, לחם לא נמכר בה. את הלחם היא קנתה בחנות אחרת, והלכה איתו מתחת לזרועה. כשרצתה לעשות הפסקה בצעידה, אמרו לה שומרים שעליה ללכת מסביב לבניין. חלק מן הלחם נשמט מידיה והתגלגל הלאה. מצד אחר (לאחר שביצעה פנייה) הגיע איש זקן על עגלה רתומה לחמור. הלחם המשיך להתגלגל וגם עלה בדרך, באופן לא טבעי, עד שנעצר מתחת לראשו של החמור. בתחילה הוא התלבט ומחה, ייתכן מפחד, אך לבסוף התרצה ואכל אותה^{^[31]}.

השלמת סימן החמור אוכל לחם

(18 בינואר 1987, מילאנו): רוזה פרי חלמה כי הייתה עם שרה, פאולו וילד בן 9. פאולו ושרה דאגו למצבו של פרץ (גזרות המוות שלו). רוזה אמרה להם: "אל תפחדו, פרץ יינצל, אך אם אנו רוצים זאת, עלינו לומר את המילים הבאות: "אני מכיר חמור שאוכל לחם ומדבר, והוא חמור טוב". רוזה הוסיפה: "החמור משלים שליחות מטעם המורה הגדול והגואל האחרון, חיים. השליחות מביאה שלום לעולם ואחדות בין האנשים". בנקודה זו, הילד הסכים ואמר: "מה שאתם עושים ואומרים הוא נכון"^{^[32]}. -

סימן: הדור הצעיר יאשר את עבודת החמור אוכל לחם

(16 באפריל 1987, מילאנו): סולי חלם כי פרץ היה במרפסת בקומה השנייה של בית, ואמר לקהל שהתאסף: "גם אני מברך אתכם בפסחא שמח". כל האנשים ענו: "הי-הא! הי-הא!" בהתלהבות גדולה. לאחר מכן פרץ נכנס למכונית בגישת "אין זמן לבזבז, עלינו להמשיך בעבודתנו". -

אחד מן החמורים מציג את סימני האפיפיור של התיקון הנוצרי

(16 באפריל 1987, מילאנו): פאולו חלם כי ראה את פרץ, המדבר עם תלמידים רבים והופך אותם לחמורים.

סימן: מטרת החמור אוכל לחם

(25 באפריל 1987, מילאנו): מריה פולנגי חלמה כי היא הולכת ברחוב. לפתע הכל החשיך, וערפל סמיך מאוד ירד, עד שכמעט ולא ניתן היה לראות דרכו דבר. היא ראתה אז חמור בדרך ואמרה בשמחה לבתה: "אם ניצמד לחמור, הוא יוביל אותנו הביתה, מאחר שהוא יודע את הדרך". ברגע שנגעו הן בראש החמור, הערפל התפוגג. לאחר מכן היו הן על גשר ומריה הרימה אבן כדי להשליכה למים שמתחת. היא רצתה להראות לבתה את נתז המים שייווצר, אך למרבה ההפתעה לא נוצר כל נתז. -

סימן החמור אוכל לחם יודע את הדרך

(21 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי פרץ, פאולו, קרמין שאול והיא ישבו ליד השולחן. פרץ שאל: "ממה הגאולה ניזונה?" דבורה ענתה: "מן האמת". פרץ שתה אז מכוס, והאחרים שתו ממנה גם כן. פרץ שאל: "ממה החוק החדש ניזון?", ודבורה ענתה: "מן הצדק"^{^[33]}. -

החוק החדש: בשורת האמת והצדק

(22 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי היא הולכת עם ספר בידה, ששמו: "החמור הלבוש כאריה"^{^[34]}. -

סימן: החמור הלבוש כאריה

(28 ביוני 1987, מילאנו): פאולו חלם כי האפיפיור התפטר מתפקידו. הוא נטש את הוותיקן, ואז קול אמר: "היורש צריך להיות פרץ". לאחר מכן פרץ, כשעל כתפיו טלית לבנה, הלך לבזיליקת הוותיקן (סן פייטרו) שהייתה מלאה באנשים. הוא צעד באיטיות רבה אל המזבח, בו ניצב כסא האפיפיור הריק. פאולו הלך אחריו. כשהתקרב פרץ לכסא, הוא האיץ את צעדיו, מאחר שמספר בישופים וקרדינלים רצו לתפוס גם כן את הכסא, אך הוא הגיע אליו ראשון, וביצע עליו סימן. לבסוף חזר בדרך בה הגיע^{^[35]}. -

אחד מסימני חמור-פרץ-אפיפיור, על-מנת להחזיר את הדברים לבסיסם הנכון

(29 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה אריה חופשי עם פיסת נייר, שעליה נכתב: "האריה הוצב כשומר, ומלמד את האנושות את חוקי הצדק" ו"יש להתייחס היטב לחמור האוכל לחם". דבורה שאלה ילד מה כתוב על הפתק מאחורי האריה, והוא חזר על הכתוב. היא שאלה אותו האם הוא מחבב את החמור האוכל לחם, והוא ענה בחיוב. דבורה הרימה את הילד בזרועותיה ובינתיים הגיע אחיו המבוגר מעט, שנצמד לכסף ואמר בצער: "פרץ מצא דרך להסתובב בעולם בחינם". דבורה כעסה על דבריו ואמרה: "זה לא נכון. אני מכירה את החמור האוכל לחם טוב מאוד, והוא לא עושה זאת עבור כסף". הם התיישבו ליד השולחן. הילד אמר לחברו: "אני רוצה להיות עשיר ולבנות סוללה (דָיֵק) גדולה", ולאחר מכן פנה לדבורה ואמר: "כעת החמור אוכל לחם לא עושה כסף, אך לאחר מכן ישלמו לו, והוא יפעל עבור כסף". דבורה הזהירה אותו לבל יחזור על דברים אלו, כי אין זה נכון. היא לקחה את הילד והלכה משם. -

סימן: קבלו את החוק החדש עבור כל העמים, היו נחמדים ביחס לחמור-אריה האוכל לחם, ואל תהיו חלק מן הלעגנים ושופטי השקר

(18 ביולי 1987, מילאנו): קלאודיו חלם כי הוא נמצא ביער עם אחותו דבורה. הוא רצה להשיג את לחם החמור, אך רוח רעה הגיעה והשליכה את הלחם למרחק. קלאודיו הסביר כי הלחם הוא לחם החמור אוכל לחם, וכי הוא רוצה לקחתו. הרוח רצתה לשלוט על קלאודיו, אך הוא פעל בחכמה. באמצע המאבק הוא עשה עצמו כאילו הרוח ניצחה אותו והשתלטה עליו, ולכן הפסיק להיאבק, אך דווקא ברגע זה הוא לקח את הלחם, הלך לפרץ וסיפר לו את אשר ארע^{^[36]}. -

אסטרטגיה נגד יצר הרע

(18 ביולי 1987, מילאנו): סולי חלם כי הצדיק חיים אמר לפרץ: "פרץ! (הוא עמד על רגליו מיד), מי אני?". פרץ ענה: "המורה חיים הוא הגואל, גם אם עדיין רק מעטים יודעים זאת" -

בשורה: זו האמת שקובעת, לא כמה יודעים אותה

(19 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה משפחה של אנשים שקרנים, האוכלים ליד השולחן. בנקודה מסוימת האב קם מכיסאו ואמר כי עליהם ללכת. כולם קמו כדי לעזוב, אך לפתע ראו חמור וסוס מגיעים. האב החליט לשבת ואמר: "אל תזוזו. חמור וסוס מגיעים". דבורה ראתה אותם הולכים והחליטה לעקוב אחריהם. הם הגיעו לבית של אנשים עשירים שחיו בניכור. כשנכנסה לבית, ראתה היא את סולי קמחג'י שהביט ברצפה, אשר התחלקה לכלי קיבול מלבנים. הוא שאל את דבורה מה הכלים מכילים, והיא ענתה לו, תוך שהיא מצביעה עליהם: זהב, אודם, ברזל, עופרת וכסף^{^[37]}.

סימן: העשירים המסתירים את כספם מפחדים להישדד

(5 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי היא, רוזה ופרץ היו ביער, והיו צריכים לגעת בארץ. לאחר מכן, לדבורה היה ספר תנ"ך בידה והיא אמרה לפרץ שהיא רוצה לפתוח אותו כדי לראות אלו פסוקים יופיעו. פרץ הסכים ואמר שיפרש את הפסוקים. דבורה פתחה את התנ"ך בספר בראשית. פרץ החל לקרוא והסביר על סימני החמור וזנב החמור שהתחברו^{^[38]} ועל סימנים שיקרו בעתיד. דבורה הבינה את מה שנגע לעבר, אך בנוגע לסימנים העתידיים היא הבינה רק כי הם יהיו נפלאים, ויעבור זמן רב עד שיגיעו. מאוחר יותר הם היו אצל קלאודיו. מישהו התקרב אליו ואמר כי הוא מלאך שהגיע לראות מה הם עושים^{^[39]}.

סימן: החמור וזנב החמור בגן

(17 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): קלאודיו חלם כי שהה בבית עם נערה שהכיר, ואשר ביקשה ממנו מידע אודות הבשורה החדשה. הוא נכנס לחדר, שבו הייתה קופסת זכוכית המכילה מוח, ואז פנה שוב לנערה ואמר כי המוח היה אלוהיהם, אך הוא הבין שטעה, ולכן תיקן את עצמו מיד, ואמר כי אין זה נכון, מאחר שלאל אין צורה. קלאודיו אמר לנערה כי המוח היה כמורה, ובמקום לשמור עליו בתוך הראש, ניתן לשמור אותו בקופסא למנוחה, וגם באופן זה ניתן לחשוב^{^[40]}. -

לימודי המוח החדש השפל

(26 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי היא נמצאת בכנסייה, ומפיצה עלונים המסבירים את הבשורה החדשה. הנקהלים קראו את העלונים בעניין, ובייחוד את אלו המדברים על יעקב אבינו. אחד מן האנשים אסף את העלונים, והבין כי מדובר בספר ששמו: "בשורת החמור האוכל לחם". לאחר מכן עזבה דבורה את הכנסייה, וראתה על קיר חיצוני ענפים רבים של עץ מת, שמהם הנצו פרחי ציפורן קטנים אבל בצבעים חזקים. היא שאלה מישהו כיצד זה ייתכן, ונענתה כי הם מייצגים את עשרת שבטי ישראל^{^[41]}, מאחר שהנוצרים קראו את הבשורה החדשה. הפרח הראשון יצג את שבט יהודה^{^[42]}. -

סימן: הצמיחה מחדש של עשרת שבטי ישראל

(17 בפברואר 1988, מילאנו): יהונתן קמחג'י (בנו של סולי קמחג'י) חלם כי החמור משך עגלה שעליה רכב איש מבוגר. החמור נכנס לדלת שהובילה לגן שומם, מוקף בחומת שיש, ובתוכו ניצב בית משיש. ליד הבית נראה ספסל משיש, ועליו ישבה אישה קשישה. האיש שרכב על העגלה העניק לאישה מספר מטבעות כסף בתוך שקיק. האישה אמרה: "תודה, בן"^{^[43]}. -

בשורה מן המורה חיים ביחס לאופן שבו הצדקה מאחדת בין אנשים

(9 ביוני 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי רכב על חמור ברחובות מילאנו. בשלב מסוים החמור עצר. ג'יוזפה זכר את דברי פרץ: כדי לגרום לחמור עקשן לזוז, מספיק לדגדג את אוזניו. הוא ניסה זאת, אך החמור לא זז. הוא התעקש, אך על החמור זה לא השפיע. אז סובב החמור את פניו לכיוונו של ג'יוזפה והביט בפניו. ג'יוזפה נדהם לראות כי לחמור יש שלוש עיניים. החמור החל לנוע^{^[44]}. -

סימן החמור בעל שלוש העיניים

(24 ביולי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה על החוף. פרץ, לבוש בטוניקה אפורה ושחורה ואוחז בשרביט החמור, הלך מסביב לאנשים. אז ראה הוא את כל התלמידים על אוניה. אנשים רבים הגיעו, והיו כמעט כולם יהודים. לאחר מכן, כשכולם חזרו לחוף, פאולו החל לשיר בעברית "חנוכת החנוכות". יהודים רבים על החוף הלכו אחרי פאולו ושרו איתו, תוך יצירת מקהלה יפה. לאחר מכן, ג'יוזפה הביט בשמש וחשב: "זהו סימן האור החדש עבור יהודים רבים של הבשורה החדשה". מאוחר יותר בחלום ג'יוזפה היה בבית, וגם בו ראה יהודים רבים. הוא אמר להם: "אני נוצרי, אך אני אוהב יהודים ואת ישראל. אני מקווה להפוך יום אחד ליהודי כמוכם, מאחר שנשמתי היא משורש יהודי. אני צאן נאבד של בית ישראל. האם אתם יודעים מהו הצאן הנאבד של העדר?" הוא שאל כל אחד, אך אף אחד לא ענה, ולכן המשיך: "הצאן הנאבד הוא עשרת שבטי ישראל המפוזרים, שנטמעו בנצרות. אנו באים להינצל דרך הברית החדשה השלמה שנשלחה על-ידי ה', ישתבח שמו, שאמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה- -בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם"" (ירמיהו, ל"א, 30-31). -

ג'יוזפה מסביר היכן עשרת שבטי ישראל נמצאים

(3 בינואר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בבנק (בו הוא עבד לזמן מה בבנייה), שאליו נכנסו שודדים חמושים. בזמן כניסתם, אחד מיריותיהם הרגו ילד קטן. אמו של הילד נכחה ובכתה מצער על מותו. גם דומניקו מניגרסו נוכח, ולאחר שראה את כל זאת, לקח את הילד המת ואמר: "הו ה' אלוהינו, הַקם לתחייה את הילד". כעבור זמן קצר הילד פקח את עיניו וחייך. כל מי שנכחו במקום הודו לאל חי, אל עולם, על הנס^{^[45]}. בינתיים השודדים החמושים נלכדו בתוך חדר, אך החזיקו איתם מספר בני ערובה. לפתע הופיע המורה חיים, אשר קרא לרוחות השודדים וציווה עליהן להגיע אליו. דניאל, מן החצר החיצונית, ראה את השודדים מושלכים מן החלון אחד אחרי השני. אז הוא ראה גם את המורה חיים והתעורר. -

דומניקו מניגרסו מקים ילד לתחייה

(11 בינואר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי הוא הביט בשמים וראה את מרחבם. מיד לאחר מכן, בחשש רב, פאולו אמר: "ברוכה הבאה מלכות השמים"^{^[46]}. -

סימן: ברוכה הבאה מלכות השמים

(9 במרץ 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ירדה מהַר, שעליו הייתה טירה. ניתן לה "חותם" שהכיל "כתר" בצורת פרחים. דבורה שמחה כי מצאה את החותם של משפחתה^{^[47]}, והלכה לפרץ כדי להראות לו אותו, תוך מיקומו ליד מגן דוד. כתגובה, פרץ הראה לה את חותמיו. היה ביניהם סמל יהודה, שהוצג על-ידי תיבה, המסמלת את ה"סימן". זה היה הסמל הראשי. התיבה "הושלמה" ביחס לשני הסמלים הבאים. מימין לתיבה היה סמל של חצי מנורה, שסימלה את רשות הכהונה. היה זה חצי משורשו של פרץ. משמאל לתיבה היה סמל של מטה עם סרטים (או גדילים) שייצגו את שבט דן. הדבר סימל את הרשות להישפט ואת חציו השני של שורשו של פרץ. פרץ דיבר אז על המלך והמלכה, והראה שולחן קטן של זהב עם סמלים עליו. על השולחן ניצב מפתח, שעל חלקו העליון נראו כתר עשוי פרחים, תיבה וכתר. - באותו החלום דבורה שמעה קול שאמר: "סולי (קמחג'י), מלבד היותו יהודי מלידה, הוא גם כהן ולכן עליו להיוותר רחוק מכל טומאה". אז ראתה היא כוס מים, שסולי היה צריך לשתות ממנה. עם זאת, הוא לא יכול היה לשתות, מאחר שהיה עליה גרגר אבק. הקול אמר: "הבעיה היא מבחן, אך קל לפתרה. מספיק להחליף את כוס המים והבעיה תיפתר". -

סימנים: חותמי שבט לוי (כהונה), שבט יהודה (מלוכה) ושבט דן (שפיטה)

(30 בינואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה שפרץ החזיק בידו שתי אבנים ואמר: "זהו הלחם וזהו המוח". פרץ ואחרים נכנסו לבית הרוס חיצונית, שבתוכו נראה חדר לבן יפה. היה זה בית התפילה עם סמל שנים עשר השבטים. בתוך החדר היו מאזניים גדולים, ופרץ מיקם על כף המאזניים השמאלית את האבן המייצגת את המוח, ועל הכף הימנית את האבן המייצגת את הלחם, שעברה פתאום באורח פלא לכף השנייה. התלמידים נדהמו מכך והביעו את שמחתם על כך שדבריו של פרץ אושרו על-ידי פעולת השמים. -

בשורה: לחם הסימנים הופך למוח הדורות הבאים

(19 בפברואר 1990, באר שבע): סולי חלם כי הוא היה עם פרץ ופאולו. פאולו הופתע, מאחר שפגישה נקבעה בין פרץ והצדיק אבוחצירא, עליו השלום. סולי הסביר לפאולו את סיבת הפגישה ואמר: "מלבד הצדיקים הנסתרים, אבוחצירא, עליו השלום, היה היחיד בישראל שידע את הסוד האמיתי של המסורת שבעל פה של הקבלה המעשית". אז התקיימה הפגישה בין פרץ והרב אבוחצירא. בתחילה עמדו שניהם במסדרון שהוביל לחדר. הרב אבוחצירא היה גבוה ורזה ולבש טוניקה לבנה, בעוד פרץ לבש טוניקה ירוקה. הרב אבוחצירא פנה לפרץ ואמר לו בעברית, בנימה ידידותית ולבבית: "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד"^{^[48]}. פרץ ענה לו (תוך השתקתו): "היזהר, הרבנים יכולים לשמוע". אבוחצירא הבין זאת היטב, עיווה את פניו בגועל (בהתייחס לחוסר הסובלנות ולאי ההבנה שמפגינים רבנים רבים), ואמר: "אה, כן, יש רבנים רשעים". בהמשך הוא הזמין את פרץ לחדר, לשיחה סודית. סולי ראה את אבוחצירא סוגר את הדלת אחרי כניסתו של פרץ. -

סימן: הצדיק אבוחצירא מאשר את סימן "חמור, משיח בן דוד"

(28 באוגוסט 1993, סומבררו): פאולו חלם כי התלמידים התאספו מסביב לקבר הצדיק חיים ושרו בשמחה עצומה. -

בשורה: הגואל חיים רוצה לשמוע מתלמידיו שירים בשמחה גדולה

/////////////////////////////////

קומה רביעית:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה לאל חי, אל חי גדול, אל חי אחד.

ברוך אתה אל חי המחיה את לבבות האנושות באמיתך.

ברוך אל חי הנותן חיים חדשים וכח חדש בלב הנכנסים לתפארת הברית החדשה השלמה.

אשרי האדם המתהלך עם האלהים נותן החיים, בורא שמים וארץ. הוא יחיה באור החיים.

ברוך אל חי הפותח את סימן חמור אוכל לחם אל ארבע פינות הארץ.

ברוך אתה אל חי שדרך מזבח ישראל הגדול פותח את לב האנושות אל השגת אחדות הבורא.

"ברוך אתה ה" אלהינו מלך העולם אשר הבדיל את בני ישראל בקדושה ובהשגה של "מלך המשיח" מכל "קדושות" ו"השגות" "משיח" של אומות העולם".

ברוך אל חי שהביא את סימן חמור אוכל לחם.

"גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות; והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים ונכרתה קשת מלחמה ודיבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ".

אני חמור

הנוער בהתלהבות רבה

רוכב עלי הגואל חיים

ומנבא אני על הגאולה

אל תמעיטו את חמורו של הגואל

חמור נפלא הוא ממלכות השמים

המגדיל את עצמו והמקטין את עצמו

והמשפיל את עצמו והמעלה את עצמו

עד לגורדי שחקים

המלקק אבנים ונוגע בזנבו

ואוכל את הסימנים

מספיק לו שנהנה

ושר את שיר הגואל חיים

איזה מזל גדול הוא להיות לו לתלמיד

ברוך אל חי שעשני לחמו

ברוך אל חי המדבר בשפה ברורה של תורת הסימנים השלמים עם האנושות של הגאולה השלמה

ברוך אל חי המברכנו בסימני הטהרה בארץ זבת חלב ודבש.

(תפילת שיר המזלות בטעם שבעת המעגלים הנבואיים)

אל שדי, חייני בחיים חדשים כתחיית הציפור, ושתיוולד תפילתי מלב חדש.

ה" אלהינו, עזור לי להבחין בין דברי אמת ודברי שקר בקרב הדג, ושתהיה תפילתי לך התבוננות עמוקה על אחדותך.

אל עליון, עזור לי לשאת את משקולות החמור בקיום גאולתך, ושתפילתי לך תהיה כנעירה של שמחה וצהלה.

אל חי, עזור לי באיטיות המחשבה כצב המואר, ושתפילתי לפניך תקבל את האור השמור לנאמני לב.

ה" אל עולם, עזור לי להתבונן על מלכות השמים כג'ירף במלכותו, ושתהיה תפילתי לך מלב טהור כמלומדי טהרת הלב.

ה" צבאות, עזור לי להקפיד ולקיים כל דבר בעתו ככוכב התכנית, ושתפילתי לך תהיה כעלייה מדרגה לדרגה במידות המסוגלות של הלב.

אהיה אשר אהיה, עזור לי לקבל את מגנך כמקלט ארמדיל, ושתהיה תפילתי לך כמקלט רוחני בקשר הדוק איתך תמיד.

אהיה אשר אהיה, עזור לי להיכנס לברית השלמה ולמצוא תמיד דברים חדשים באגם מלח, ושתהיה תפילתי לך ביטוי של אהבה חזקה להבטחותיך.

ה" צבאות, עזור לי להגיע אל העמק כעמק מרקורי, ושתהיה תפילתי לך יוצאת מעמק ליבי.

ה" אל עולם, עזור לי להגיע אל סוף הרגע, ושתהיינה תפילותיי אליך ברגעים של חסד ובעתים של רצון.

אל חי, עזור לי למצוא חן לפניך, ושתהיה תפילתי לך כבושם שמימי.

אל עליון, עזור לי להישאר בגבול ביתך בגוב האריות, ושתהיה תפילתי לך בגבול חוקיך.

אל שדי, עזור לי למצוא תענוג גדול בהתפללי אליך, ושתהיה תפילתי לפניך נעימה כיופי גן עדן. אמן וכן יהי רצון.

קומה חמישית

ה' אל עולם

מזבח אפרים, מזבח בנות ישראל

/////////////////////////////////

כל סימני הפיוס קשורים יחד דרך מזבח אפרים. מדוע? בסיס פיוס הלבבות הוא קבלת ההבנה החדשה של שליחות ישוע. מה שיכול להקל על קבלה זו הוא המשפט של ישוע: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24), הצלה המסמלת את ישועת נשמות עשרת השבטים האבודים שמרביתן נמצאות בנצרות. כאשר הן תכרנה באמת של שליחות ישוע המשיחית, הן תצאנה מן הנצרות המסורתית, תבטלנה את כל התיאולוגיה האלילית של השילוש והלוגוס ותיכנסנה לברית החדשה השלמה של הגאולה השלישית השלמה על מזבח מלכיצדק. דרך הגיור (מילה ומקווה) בני אותן נשמות יוכלו לעלות על מזבח אפרים.

הפיוס ההכרחי קשור למזבח אפרים, מאחר שהגשמת ההכרה בשליחות המשיחית האמיתית של ישוע היא מרכזית בו. בני הצאן הנאבד שיעזבו את הנצרות המסורתית לא יעשו זאת לולא ההכרה בישוע האמיתי. זוהי התגשמות הנבואה בישעיהו (נ"ג, 5): "מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו", שהינה סימן נפלא של הפיוס. פיוס זה נכון, כמובן, ביחס לכל המזבחות, אך מזבח אפרים הוא מרכזי, מאחר שללא חזרת עשרת השבטים הנאבדים לגבולות היהדות, כל האיזון של בית התפילה יהיה חסר. לפיכך הרמוניית הפיוס חייבת להימצא על הקומה החמישית. זהו המפתח לאותה הרמוניה, שבלעדיה היהודים על מזבח יהודה לא ימצאו איזון בנוגע למשרת ישוע, הואיל וללא חזרת עשרת השבטים אין גאולה. למעשה גם מזבח מלכיצדק של העמים קיים בזכות מזבח הצאן הנאבד של בית ישראל, כך שגם "בני הצאן הנאבד" של אומות העולם ייכנסו לברית החדשה השלמה על מזבח מלכיצדק.

חובה לזכור כי הצדיק חיים הכריז: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". למעשה הצדיק חיים הוא היחיד מבין ל"ו הצדיקים הנסתרים שחיו בעולם שקיבל את האמת על משרתו המשיחית של ישוע, את האמת על חייו, על אופיו, על שלוש שנותיו אצל האיסיים ועל יחסיו עם יוחנן המטביל. התיקון הגדול של הנצרות הושלם על ידי הצדיק חיים כשהיה בעולם. הוא גילה לנו אז שרוב נשמות בני עשרת השבטים של בית ישראל הפך לנוצרי, שכדי להצילם יש צורך בהיסטוריה האמיתית של ישוע, ושההיסטוריה האמיתית של ישוע דורשת ביטול של כל התיאולוגיה הנוצרית עם התגלות האמת של אותה שליחות.

כל אלו הם עניינים שורשיים של התיקון הגדול של הנצרות, שהצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, קיבל. לאחר מכן, עם הפיכתו לגואל, הוא שלח לנו את כל הסימנים השלמים הנדרשים של אותו תיקון. יש לזכור גם שהתיקון הגדול של הנצרות הגיע על מנת להשלים את ישועת בני הצאן הנאבד של בית ישראל, ככתוב: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ירמיה, ל"א, 19).

/////////////////////////////////

(14 במרץ 1987, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פרץ בטוניקה ירוקה מבצע סימנים. ברגע מסוים פרץ אמר לו: "יש רק אחד שישב על הכיסא הזה והוא ידריך אותך".

סימן: רק אחד יושב על כיסא מלכות השמים, הגואל האחרון, חיים, והוא זה שמדריך אותנו

(23 בנובמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי דניאל וג'יוזפה מניגרסו ותלמידים אחרים החזיקו כל אחד מטה בידם, וביצעו סימן של איחוד. דבורה חשבה על הנבואה הנוגעת לאיחוד אפרים ויהודה^{^[49]}. -

סימן של איחוד גאולי של אפרים ויהודה

ג'יוזפה מסביר היכן עשרת שבטי ישראל נמצאים

/////////////////////////////////

אליהו הנביא, זכרו לברכה, נראה בחיזיון באוהלי, כשארבעת היסודות מסביבו:

"ארבעת היסודות קשורים לארבעת כוכבי מערכת אסתר.

עתיד הדור הרביעי יהיה קשה. הטבע ייצא מאיזונו הטבעי.

אתם חייבים לחזק את עצמכם בכוח הטבע. אני מברך אתכם ביסודות הללו:

עפר: שה' יברך את האדמה, כך שבכל מקום שתלכו בו, תבורכו. שרגליכם תוכלנה תמיד ללכת על הארץ שה' ברא.

אש: שהאש העליונה תיסוב אתכם ותשרוף כל רוחות טמאות ושליליות המופצות מחטאים.

רוח: שאל שדי יברך את נשימותיכם, באופן שריאותיכם תהינה תמיד נקיות, ושחמצן יעבור בכל גופכם.

מים: שאל שדי יעניק לכם את חכמת עמקות מי מוחכם כדי ללמוד ולאהוב את בריות ה'.

אל שדי, אני מתפלל אליך על מנת שכל אדם יוכל להתקרב לנשמתו, כך שילך תמיד בדרך אמונתך, אמונת אל אחד, בורא שמים וארץ.

ולכן, שכל היסודות ייסובו בהרמוניה סביבכם, סביב לבכם, מוחכם, נפשכם וגופכם, במהלך חייכם. שאף יסוד לא יפנה נגדיכם. שלום היסודות הוא שכל יסוד יעמוד במקומו ויעניק איזון לחיי האדם". - -

/////////////////////////////////

קומה חמישית:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה ליהוה אל עולם, יהוה אל עולם גדול, יהוה אל עולם אחד.

ברוך יהוה אל עולם המחדש את אור העולם בבשורות הגאולה השלמה.

ברוך יהוה אל עולם המלמדנו את התיקון הגדול.

ברוך אל עליון המתקן את אדם וחוה בכדי ללמדנו את הדרכים לחיי נצח.

ברוך יהוה אל עולם ששם סוף לקנאת אפרים על יהודה והעביר את שנאת יהודה על אפרים, ככתוב: "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי".

ברוך יהוה אל עולם ששלח לאנושות את סימן איחוד הלבבות שהובטח לאליהו הנביא, ביד הגואל חיים שהכריז "כולנו בשר אחד".

ברוך יהוה אל עולם מברך וממתיק את לב האדם בנחלת תפארת הברית: לב חדש של גאולה, לב חדש של ברית שלמה, (1) לב אמיתי של אהבה ויראה לה" אלהינו, (2) לב דורש צדק (3) לב פועל (4) ולב נדיב כלפי כל האנושות, (5) לב רחב וסובלני, (6) לב נאמן המתחשב בלב הזולת, (7) לב טוב (8) ולב נאמן שבו שורה מלכות השמים, (9) לב חיובי של חכמה, (10) לב של אור, (11) לב של תקווה (12) ולב של אמונה, (13) לב נקי כתינוקות עליו נאמר "ועל לבם אכתבנה", הלב של התחדשות השמים והארץ, שמים חדשים במוח חדש שפל וארץ חדשה בלב חדש של הגאולה השלמה.

ברוך אל עליון השולח את השיר החדש של הגאולה השלמה השלישית:

ויורד המזל החדש

ממערכות הכוכבים

ונענע הדג הגדול את קשקשותיו

והצב המואר הואר

והציפור קמה לתחייה

והדג נלחם בקרב

והחמור שוקל

את הצב המואר

ומלכות הג'ירף

עולה ישר

להתבונן

על כוכב התכנית

והארמדיל מתכונן במקלטו

בעוד שאגם מלח מתרחב

ועמק מרקורי מתמלא

כאשר סוף הדקה בא ומתקרב

ביראת הרגע והשעה והיום

הגדול והנורא של אלהינו.

אמנם אחריו יידע העולם

את הבושם השמימי

ויכיר בגוב האריה

ויופיו של גן עדן

יזהר בלב האנושות

ויושלם האדם עלי אדמות

ונקבה תסובב גבר

בצדק, בצניעות ובחכמה

והמוח החדש השפל יבין

את שלושה עשר המזלות החדשים

של הדג הגדול לוויתן.

ברוך יהוה אל עולם המברך אותנו במוח חדש שפל

ברוך יהוה אל עולם גואל את לבנו

ברוך יהוה אל עולם המברך אותנו בברכת אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם

ברוך יהוה אל עולם שנטע בעולם את טעמי עץ החיים

ברוך יהוה אל עולם המשרה עלינו את הרוח החדשה

ברוך יהוה אל עולם המגלה בנו את צורתנו

ברוך יהוה אל עולם המסתתר בענווי רוח.

קומה שישית

ה' צבאות

מזבח הנביא

/////////////////////////////////

הקומה השישית קשורה למעגל הנבואי השישי, ה' צבאות - צבאות המלאכים וצבאות הכוכבים. בגאולה השלמה חוזרת הנבואה. ליתר דיוק, המסורת הנבואית של אליהו הנביא מביאה אל הסימנים השלמים את הפתיחה המחודשת הגדולה של הנבואה שהובטחה עבור הגאולה השלמה. לפיכך הנבואה האחרונה של מלאכי מוסרת את דברי ה' ברוך הוא: "כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם" (מלאכי, ג', 23-24). כאשר מגיע זמן הדור הרביעי, הכולל את יום ה' הגדול והנורא, ואחריו פיוס האבות והבנים של הגאולה השלמה, אליהו הנביא נשלח בכוח המסורת הנבואית. זה קורה כאשר הגואל חיים נבחר על ידי אל שדי. הם מגיעים יחד, והזמן החדש של ירידת הסימנים השלמים נפתח ולא ייסגר עוד בכל ההיסטוריה הגאולית.

מיהם הנביאים החדשים של הגאולה השלמה? החמורים והתלמידים של הגואל חיים מקבלים חלומות נבואיים במסגרת הסימנים השלמים. אין ספק כי הדרך החדשה של קבלת חלומות נבואיים הינה דרך "פשוטה" הרבה יותר מן הדרך שבה קיבלו נביאי ישראל את נבואותיהם, אך אין בכך הפחתה של אמת הנבואות המגיעות בזמן החדש. זוהי הדרך של "וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ" (יואל, ג', 1). זוהי הגאולה השלמה, בה כל האנשים יוכלו לקבל חלומות נבואיים. הדרגה היא אוניברסאלית בגאולה השלמה.

אנו מדברים על חמורים ותלמידים של הגואל חיים, הואיל והם יודעים מה לעשות עם אותם חלומות נבואיים וגאוליים, דהיינו: לכתוב אותם ולהסבירם במסגרת עדות הגאולה השלמה, אך למעשה כל האנשים בעתיד שיהיו חלק מן הגאולה השלמה יוכלו לקבל חלומות נבואיים.

מזבח הנביא הוא המזבח אשר ממנו הנבואות המתקבלות תבושרנה באופן רשמי כחלק מן המסורת החיה של הגאולה השלמה. המזבח עצמו חייב להיות מייצג של חידוש המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ומן החלומות שמתקבלים המזבח נמצא בדרגה נעלה ומקודשת, אחרת לא יוכל הוא להיות מייצגו של אליהו הנביא. יהודי ייבחר לשם שמירת הקדושה החדשה כראש מזבח הנביא.

הקומה השישית קשורה גם לסימן השלם השישי, תחיית הצדיק חיים. סימן התחייה חייב להיקשר לספר כוכבי הגאולה. התחייה מייצגת כוח, שהינו מעל הכוכבים. אם סימן התחייה לא היה קשור לכוכבי הגאולה, לא היה יכול הוא לרדת לעולם. כוכבי הגאולה נדרשים על מנת שסימן התחייה ייכנס למוח וללב האנושי, אחרת האנשים לא יוכלו להטמיעו. גם מסיבה זו סימן התחייה של ישוע חייב היה להיות בעולם במשך 2000 שנים כהכנה לקבלת הסימן השלם של התחייה.

/////////////////////////////////

(9 בספטמבר 1986, מילאנו): סולי חלם כי ראה את אחד מנביאי ישראל עומד בשדה פתוח כשראשו מופנה למעלה וידיו פרושות בתפילה לה'. כשהתפלל, הנביא עמד על לבנה קטנה על הארץ, שקודשה במיוחד עבור התפילה, ואשר אף אחד לא יכול היה לעמוד עליה מלבדו. בחלקת האדמה הקטנה הזו היה מזבח קטן. בחלום, ראה סולי נחש שנשלח על-ידי ה', ואשר בלע נחשים אחרים שנשלחו על-ידי כוחות הרוע^{^[50]}. לאחר מכן, מישהו, ככל הנראה בטעות, דרך על אותה פיסת אדמה. הנביא אמר לו: "לא נתבקשת לעמוד כאן בפני ה'", ולפיכך ביקש ממנו לעזוב. -

סימן מזבח הנביא בבית התפילה החדש

(10 באפריל 1988, מילאנו): סולי חלם כי היה לילה, והוא שהה בדרך הררית במדבר סיני יחד עם פרץ, דוד לוי ופאולו. האוויר היה צלול, האווירה נפלאה והדרך הוארה על-ידי אור הירח. בנקודה אחת פרץ אמר: "אתם רואים את רכס ההרים? הם כגבר השוכב על אישה". לאחר מכן, פרץ היה לבד עם סולי. הוא התרומם מעל האדמה כמספר סנטימטרים, וביצע תנועות מעגליות עם מטהו. לפתע, על האדמה, הופיעה מחצלת סגלגלה (אובלית) ועליה נכתב בעברית: "ה' צבאות". סולי זכר שהיו דברים נוספים הכתובים על המחצלת, שאם היו נקראים על-ידו, הוא היה פותר בעיה גדולה. סולי התעורר בהמשך, ופחד מן העובדה שקרא כתב קדוש כזה. -

החוק החדש: גבר מעל אישה ביחסי מין

קבלת מזבח הנביא בבית התפילה

(26 באפריל 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את פרץ על מחצלת (מזבח) של אליהו הנביא, ופרץ אמר: "ישועה נובעת מארבעת קצוות בית התפילה"^{^[51]}. -

בשורה: ישועה נובעת מבית התפילה החדש

(23 באוקטובר 1992, סומבררו): פאולו חלם כי דודתו אנטונייטה, עליה השלום (שנפטרה 21 ימים לפני כן) שכבה בארון מתים בכנסייה. פאולו עמד מחוץ לכנסייה, כאשר קרובים צעקו על כך שגופה של אנטונייטה החל לזוז. פאולו נאחז פחד גדול והבין את מה שקורה. הוא אזר אומץ ונכנס לכנסייה, בה ראה שדודתו חוזרת לחיים. בשל פחדו, התקשר הוא לפרץ, כי סבר שאינו יכול לשאת זאת לבד, אך פרץ לא ענה, ופאולו הבין כי עליו להיות חזק ולהישאר שם. בהמשך ראה פאולו כיצד גופה של אנטונייטה חזר לחיים בעזרת רצף של תנועות פנימיות וחיצוניות, וכשהתיישבה לבסוף, היא ביקשה משהו לשתות. הוגש לה יין, אך הוא צרב בבטנה, והיא ביקשה במקום זאת כוס מים. לאחר שקמה על רגליה, היא הביטה בארון המתים הריק ובעטה בו, בגישה של: "כעת אין צורך בך".

סימנים: תחייתה של אנטונייטה

/////////////////////////////////

קומה שישית:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה ליהוה צבאות, יהוה צבאות גדול, יהוה צבאות אחד.

(שבע ברכות לפני העמידה)

ברוך יהוה צבאות בורא כל היקום

ברוך שאמר והיה העולם, השמים והארץ וכל אשר בהם

ברוך יהוה צבאות בורא הטבע, הימים, ההרים, העצים, הצמחים, הפרחים, הפירות, הדגים, הציפורים והחיות מכל מין

ברוך בורא אדם וחוה הורינו הראשונים

ברוך בוראנו האל היחיד מעולם ועד עולם

ברוך יהוה צבאות אוהב את כל בריותיו

ברוך אל שדי שאמר לעולמו די.

(העמידה – שלושה צעדים אחורנית ושלושה צעדים קדימה):

אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך

ברוך יהוה אלהינו אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול, הגיבור והנורא, אל עליון עושה חסד לאלפים למען שמו באהבה, שזכר את אבותינו ולבני בניהם הביא אל היכלו את הגואל. ויאמר אלהים אל אברהם: "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם". ברוך אל שדי מגן אברהם.

ברוך אהיה אשר אהיה גואל ישראל ומושיע האנושות; אתה החיית את עמך ישראל בסיני והקמת את גאולתך לעד והושעת את עם יהודה מהכיליון בגאולת פורים. אתה החיית את האיל הנקרב להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל ולישועת עמים רבים ואתה קבעת את תחיית הגואל האחרון, חיים, להצדיק טובי לב בתקופות הגאולה השלמה ועד לתחיית המתים. ברוך יהוה צבאות מחיה המתים.

ברוך יהוה צבאות אוהב הצדיקים הנסתרים של כל דור ודור באהבה גדולה למען טובת האנושות. ברוך אלהי ישראל האל הקדוש.

ברוך אהיה אשר אהיה השולח את הסימנים השלמים הנפלאים של הגאולה השלמה.

ברוך אהיה אשר אהיה המקשר את סימן תחיית המורה חיים עם סימן ספר הכוכבים.

(בשבת אומרים כאן)

ברוך יהוה אלהינו, בורא שמים וארץ, ששבת ביום השביעי של מעשה בראשית ויכלו השמים והארץ; וברכת את יום השביעי וקדשתו ולעמך ישראל צוית זכור ושמור את יום השבת לקדשו; ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה" אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך ובהמתך והגר אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך; וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה; על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת; כי בששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ הים וכל אשר בו ושבת ביום השביעי מכל מלאכתו על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו; ברוך אלהי ישראל מקדש השבת.

יהוה אלהינו, ברך את הקהילה הזאת של אברהם, יצחק ויעקב, ביום שבת זה, ביום זה של נחת ושל שלום. שמח את לבנו בתענוגות השבת, באכילה ובאהבת המשפחה, ברוח ובלימוד דבריך בתפילה ובעדני הנשמה. הורד את שכינתך עלינו, יהוה אלהינו, ושמח את לבנו בהבנת אורך. קדש את כל מעשינו למענך באהבה וברך אותנו ברחמי שמך הגדול ביום זה של השלום ושל אהבה נצחית, יום זה לך אהוב.

(בשבת ממשיכים משמע תפילתנו)

ברוך אתה אל חי ששלחת את יסודות בית התפילה של הגאולה השלמה בשבע קומותיו, שלושה עשר מזבחותיו ומחצלת האסלאם. ברוך יהוה צבאות האוהב את ענווי הרוח. אשרי יראי שדי מלומדי חכמת טהרת הלב.

ברוך יהוה צבאות המושיענו מכל אויבינו ומכל רע. יהוה אל עולם, חדש עלינו את מגנך למען שמירתנו ורפא אותנו, יהוה אלהינו, מכל מחלה, כי רחום וחנון אתה ואין סוף לטובתך. אתה הוא הרופא האמיתי של כולנו, כי אתה לבדך מכיר בטובת כל נפש ונשמה. ברוך יהוה צבאות רופא חולים.

ברך, יהוה אלהינו, את השנה הזאת בידך החזקה נגד שונאינו והרוס את שונאי ישראל בשנה הזאת. הגדל את שם ישראל בידך הגדולה וברך את ארץ ישראל ואת כל תבואתה. ובזכות הגואל חיים ברך את שנתנו בי"ג המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. ברוך יהוה אלהינו המברך את שנות כוכבי הגאולה השלמה.

ברוך הוא שהביא את הגואל האחרון, חיים, תפארת ישראל של דברי הימים, להשלים את ברכת אברהם ליוצאי ירך האבות ולהפיץ את האמונה הטהורה להמון גוים. ברוך יהוה צבאות החפץ בתפארת הברית בחתימת הגאולה השלמה.

ברוך יהוה צבאות ששלח את תפארת הברית, כמובטח בנביא ירמיה: "הנה ימים באים נאום יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה". ברוך יהוה אלהינו המקיים את תפארת הברית השלמה.

אתה רחום, יהוה אלהינו, וגדול שמך, וברחמים גדולים הסגרתנו בברית האמת. ברוך יהוה צבאות בעל האמת.

ברוך יהוה צבאות עושה שמים וארץ, בורא עולמות עד אין מספר ובעולם הנבחר שם אדם בריאתו הנבחרת. ברוך אל שדי שנתן לאנושות את הבחירה.

אל הבחירה, אתה אדוני ואמיתות החוק אתך, בחרת באברהם, אב המון גוים, ובחרת במשה לגלות את התורה הקדושה. בחרת ביצחק להיעקד על המזבח ובחרת בישוע האיל הנקרב להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל. בחרת ביעקב לקרוא בשם ישראל ובחרת בגואל האחרון, חיים, להביא את תפארת הברית לעמים רבים. ברוך יהוה צבאות הגואל טובי לב הזוכים בדור הרביעי.

שמע תפילתנו, יהוה אלהינו, וקבל את דברינו אצלך. הלבישנו מעיל מגנך וכסנו מכל בושה מלפניך, לפני אחרים ולפני עצמנו. ברוך יהוה צבאות עונה לתפילתנו.

בנה את עירך הקדושה, אדוני, ירושלים הבנויה של הגאולה השלמה, הקם את מקדשך שלא ייחרב עוד ומלא את הכתוב: "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". וכתוב: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאום יהוה צבאות". הבא אותו בקרוב, אדוני, בימינו אלו, הראנו בבנינו, ונהנה מברכתו. ברוך יהוה צבאות בונה מקדש השלום.

ברוך אהיה אשר אהיה שבחר בגואל האחרון, חיים, עליו כתוב: "ופתאום בא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים", ועליו נאמר: "וחפץ יהוה בידו יצלח". בזכותו רחם נא גם עלינו, יהוה אלהינו, קבל את תפילתנו ועזרנו בתיקון לבנו. ברוך יהוה צבאות המוחל ברחמים רבים לשב בלב אמיתי.

----------------------

(בראש חודש אומרים):

ברך עלינו, יהוה אלהינו, את ראש החודש הזה, הוא חודש ---- הבא עלינו לטובה, והחזק בנו ברפואת חודש בחודשו. מחול לנו על כל פשעינו, וגמול עלינו חסדיך בשמים חדשים וארץ חדשה. ברוך יהוה צבאות מחדש עלינו את החודש.

(בחג וחול המועד אומרים):

ברוך ה" אלהינו הזוכר אותנו כולנו ביום החג הזה, יום חג הפסח הזה/ יום חג השבועות הזה/ יום חג הסוכות הזה/ יום חג שמיני עצרת הזה, ותזכור אותנו לחיים ולטובה ולזכות ולשמחה. ברוך ה" אלהינו, אל עליון, המקדש את עמו ישראל בחג (הפסח, בחג עשרת הדיברות, בחג הסוכות, בחג שמיני עצרת).

(בפורים אומרים):

אל מסתתר, הפלא אותנו בנסיך ובנפלאותיך בשמחת חג הפורים הזה כבימי מרדכי הצדיק ואסתר המלכה. חדש עלינו באור הגאולה השלמה את שלושה עשר המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן בשפע, בברכה, בשמחה, בשכל טוב ובלב מסוגל באהבת האמונה. ברוך אל עליון המסתתר ברוח שפלים. אמן.

(בחנוכת החנוכות אומרים):

אל עליון, האר את עינינו באור חנוכת החנוכות, והקם את מקדשך בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, להאיר את העולם. רצנו באורך הנצחי, ה" אל עולם, בתפילה, ברינה ובאחדות השלום בעולם. זכנו באור אמיתי בזכות השופט המשוח של מלכות השמים, הצדיק חיים, ושמח את ליבנו בשלמות גאולתך במהרה בימים האלה, אמן וכן יהי רצון. ברוך אהיה אשר אהיה המקיים את הבטחותיו.

----------------------

חננו אל עליון ולמדנו דרכי הענווה. מודים אנחנו לך על ספר גאולתך שאתה כותב על לוחות לבנו. ברוך אל שדי המדריכנו באמונת אברהם.

אל ברוך, חזק את מוחנו, את לבנו, את עינינו, את אוזנינו, את לשוננו, את ידינו, את רגלינו ואת הגוף בשלמותו לעבוד אותך בכל רגע. ברוך יהוה צבאות המברך את חיינו.

קומה שביעית

אהיה אשר אהיה

מזבח הכוהן המשוח, מזבח הכוהנת המשוחה

/////////////////////////////////

הקומה השביעית קשורה למעגל הנבואי השביעי בשם אהיה אשר אהיה. כל הגאולה השלמה נובעת מן השם השלישי של השם השלם. עד לבחירת ה' בגאולה השלמה, כל ההיסטוריה הגאולית "הגיעה" עד ל"ריש" של השם "אשר". בשל חוסר הזכות בעם ישראל, ההיסטוריה הגאולית לא יכלה להתקדם מעבר ל"ריש", שמצידה לא יכלה היא, כביכול, להצטרף לשם "אהיה" האחרון כדי להגיע להשלמת השם הגאולי.

מאחר שה"ריש" נפגעה, כביכול, היא לא יכלה להישאר במצבה הגאולי הנכון ובמקום לשמש כאות המקשרת בין שלושת שמות השם הגאולי, היא הפכה ל"ראש" לעצמה והתנתקה מן האותיות שקדמו לה מבלי אפשרות לאחד את השם השלם. לפיכך עם הגעת הגואל חיים, הסימנים השלמים חייבים למסור את התיקון הגדול של ההיסטוריה הגאולית, את התיקון הגדול של הנצרות, את הרפורמה הגדולה ביהדות ואת תיקון העיוותים של הקיצוניים המוסלמים המסלפים את ההיסטוריה. רבים הם כתבי ספר משנת חיים שעוסקים בתיקונים אלו.

תיקוני ה"ריש" והכניסה אל השם האחרון מייצגים את הקפיצה ההיסטורית הגדולה, במסגרתה יוצא העולם מטעויותיו הקודמות ונכנס לזמני "כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (ירמיה, ל"א, 33) ו"לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9). כל מי שייוותר לאחר הדור הרביעי יאמין באמונה אמיתית באל חי אחד, בורא שמים וארץ, קדוש ישראל וגואלו. אין קפיצה דומה לזו בהיסטורית העבר או העתיד, הואיל ועם השלמת השם השלישי והאחרון, לא רק השם האחרון מתגלה אלא כל השם אהיה אשר אהיה מושלם. גודל ועוצמת הקפיצה היא בלתי נתפסת לפני שהיא מתממשת. הפיכת העולם של ימינו לעולם בו "כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" היא שינוי מושלם, "ונהפוך הוא" מכל היסטוריית העבר.

בקומה השביעית נמצאים מזבח הכוהן המשוח, מזבח הכוהנת המשוחה וארון הקודש החדש של הברית החדשה השלמה. כוהן מזבח הכוהן המשוח יהיה אחראי על כהונת בית התפילה באופן כללי. זהו תפקיד נעלה, מאחר שכל הכוהנים והכוהנות נמצאים תחת סמכות והדרכת הכוהן המשוח של מלכות השמים, הגואל הנבחר חיים. לפיכך יתקיים קשר ייחודי מאוד בין כוהן מזבח הכוהן המשוח ובין השופט המשוח במלכות השמים. כל ענייני הקדושה החדשה של בית התפילה, הכוללים גם את ארון הברית (ארון הקודש) החדש, יהיו תחת אחריותו.

לכוהנת המשוחה על מזבח הכוהנת המשוחה יהיו תפקידים נעלים אחרים ביחס לכוהנות בית התפילה ובאופן כללי לנשים בבית התפילה. מזבח זה נקרא גם מזבח גילת חיים, והכוהנת המשוחה תוכל להביא במסגרתו שמחה לבית התפילה. הסימנים השלמים חזרו וציינו שאין גאולה ללא גילת חיים.

ארון הברית החדש אינו מתפקד היום אלא כסימן, "תיבה" קטנה עם שלוש מגירות, שבהן יש סימנים כטקסט של שבע מצוות בני נח ואבנים אחדות: קופסא עם 12 תאים, כשבכל תא יש אבן-סימן. לאחר מכן יהיה בו גם החוק החדש של הגאולה השלמה. איננו יודעים עדיין דבר על פעולת הארון, כאשר יחבר הוא לשאר המזבחות בבית התפילה.

/////////////////////////////////

(20 באוקטובר 1984, מילאנו): שרה פודו^{^[52]} חלמה (ברקע החלום: פרץ שחט שה עבור משתה הברית המחודשת) כי הייתה על הר, וראתה ממנו עמק מוזר מאוד. בהמשך הייתה עם פרץ על אותו הר וחשה בנוכחות המורה חיים. בנקודה מסוימת, הם הביטו לעבר השמים וראו את הראש של השה השחוט. הוא היה כעת יפה מאוד ובעל עיניים יפות. לא היו לו שני קרניים קטנות כמקודם. - -

סימן שה ה' הקם לתחייה, הצדיק חיים

(1984, מילאנו): סטלה פורטי חלמה על לידת תינוק. היא ראתה שהתינוק גדל במהירות להיות בן 6 או 7 חודשים, ואז הרימה אותו כדי להראותו לעולם ואמרה: "חיים, חיים נולדו"^{^[53]}. - -

סימן: ישעיהו ט' 5-6: "ה כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. ו לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת"

חזרה על סימן התחייה בשנה השנייה של הסימנים

(2 במרץ 1985, מילאנו): ג'יורדנו לוי חלם על המורה חיים. הצדיק עמד, והיה לבוש בבגדים נפלאים מקושטים בכל סוגי האבנים היקרות. -

סימן מלכות השמים בשנה השנייה^{^[54]}

(2 בנובמבר 1985, מילאנו): ג'יורדנו חלם כי תלמידי המורה חיים עמדו בחוץ במקום כלשהו, הקרוב לשער גדול. מן הצד השני של השער הגבוה מאוד והמוקף ב"ענן מדהים" ניצב הצדיק חיים. ג'יורדנו, למרות מוטות השער, נאחז מהר ברגלי המורה. הצדיק הכריז: "אמרו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים"^{^[55]}.

סימן גן האמת ההיסטורי: הצדיק חיים מתבשר שלוש פעמים

(9 בנובמבר 1985, מילאנו): שרה פודו חלמה כי היא הביטה בתנ"ך ומצאה פסוק, שממנו הבינה כי הוא מותאם לחלום של ג'יורדנו, שבו הגואל חיים הכריז: "אמרו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". שרה העניקה את התנ"ך לפרץ כדי שיקרא את הפסוק בעברית. המילים היו "אמרו להם כי אני ה' וגאלתי אתכם שלוש פעמים". -

אישור סימן שלוש הגאולות

(23 בדצמבר 1985, מילאנו): ג'ינו טמפיירי חלם כי עמד בשורה מאחורי ג'יורדנו, רנאטו ודוד (לוי). הם נכנסו לכנסייה (ייתכן והייתה בה הלוויה). בחדר אחר נראה מגן דוד וחלק של שיש כזיכרון למתים. ג'ינו ראה את הצדיק חיים מתמתח על הרצפה, ומיד אחר כך נעמד הוא וחייך. ג'ינו היה מופתע מאוד ושאל את ג'יורדנו הכיצד המורה חיים נמצא שם. ג'יורדנו ענה כי על המורה חיים "להכריז" על עצמו. ג'ינו שמח מאוד ובכה מאושר. הוא אמר: "אני שמח מאוד שהמורה חזר אלינו". המורה אמר לג'ינו: "אתה אוהב את החֶברָה הישנה". -

סימן של הצדיק חיים הקם לתחייה^{^[56]}

(24 בפברואר 1987, מילאנו): סולי חלם כי שהה עם פרץ במקום לא מוגדר. נראה כאילו שניהם תלויים באוויר. פרץ אמר: "אני מצווה על דלתות מזבח הכוהן המשוח ומזבח מלכיצדק להיפתח"^{^[57]}. מיד נפתח שער ובו שתי דלתות. פרץ אמר לסולי לחזור על אותן המילים. סולי חזר עליהן, ומיד השער ובו שתי הדלתות נפתח שוב. -

סימן: מזבח הכוהן המשוח ומזבח מלכיצדק

סימן: רק אחד יושב על כיסא מלכות השמים, הגואל האחרון, חיים, והוא זה שמדריך אותנו

(24 ביוני 1987): קלאודיו פולנגי (אחיה של דבורה) חלם כי הוא היה עם דבורה ופרץ במכונית. הם החנו אותה בקרבת יער, שממנו יכלו הם לראות עמק תחתון, שבו בנו בנאים בתים. קלאודיו, דבורה ופרץ הלכו לשם רגלית, וראו בדרך עלים אדומים, שהיו באופן מוזר מאוד קשים. הם נכנסו לבניין וראו שני חדרים חשוכים. לא היה דבר בראשון, אך בשני היה רהיט כלשהו. לפרץ היה מטה של המורה בידו, והוא דיבר ל"ארון", שהיה חום וגדול. קלאודיו ראה לפתע אדם מימינו, שנדהם לראות את פרץ ותנועותיו. באמצע החדר ניצב שולחן רחב ומלבני, בצבע זהה לצבע הארון. השלושה עברו משמאל לשולחן, ובו ראו הם מיכל, המכיל שלוש אבנים לבנות בגדלים שונים, שהאירו את החדר. פרץ דיבר לאבנים, ואז החל הארון לזוז, ולעקוב אחרי קלאודיו, שעזב את החדר. דבורה הלכה אחריו, ולמעשה שלושתם, יחד עם הארון ההולך ביניהם, הלכו לפאולו, שחיכה להם ברכב^{^[58]}. -

סימן: ארון הקודש החדש של בית התפילה

(4 ביולי 1988, מילאנו): פאולו חלם שכשפרץ וג'יוזפה יצאו מבית התפילה, פרץ אמר כי יש לבצע סימן, שייצג שינוי רדיקלי. פאולו הבין שהסימן מתייחס לכהונה^{^[59]}. -

סימן: כהונה חדשה לילדים

(5 ביולי 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי פגשה את אנה גספרוטי ומרקו פדריקו בנה ברחוב. הם היו שמחים לראות האחד את השני, ודבורה ניצלה את ההזדמנות כדי לספר לאנה על הבשורות הטובות: "מיום זה ואילך, גם הילדים יכולים להפוך לכוהנים בבית הגאולה, ויוכלו להעניק ברכות הגנה. מרקו פדריקו, שהקשיב בשמחה עצומה, הכין את עצמו ללכת לבית הספר של הילדים הכוהנים. לאחר מכן, נמצאה דבורה בכיתה, בה ילדים רבים הקשיבו לשיעוריה, הנוגעים ללימוד כיצד להפוך לכוהנים בבית התפילה. -

סימן: הכהונה החדשה עבור הילדים

(5 ביולי 1988, מילאנו): דבורה חלמה שראתה חלומות אחדים של הגאולה הראשונה של משה רבנו. לאחר מכן היא שמעה קול, שאמר: "משה רבנו שמר בגאולה הראשונה על הברכות קצרות"^{^[60]}. -

סימן: הברכות הארוכות של הגאולה השלמה

(10 ביולי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה במרפסת בביתו. הוא הביט לשמים, ראה את מלאך המוות, אך לא אמר דבר, מאחר שלא היה בטוח בכך. פרץ הופיע אז לצידו ושאל: "האם אתה רואה את מה שאני רואה?". ג'יוזפה אישר, ופרץ המשיך ואמר: "זהו מלאך המוות. אתמול זכית לראות את מלאך השמש". ג'יוזפה מיקם את עצמו בשולי המרפסת, כשרגליו בחוץ וגופו בפנים, והוא הוחזק על-ידי מישהו בכתפיו. פרץ ניצב לימינו. ג'יוזפה עצם את עיניו וחיכה שמלאך המוות יגע ברגליו. הוא חש כי חרבו של המלאך נגעה בהן, מה שגרם לו להתעורר^{^[61]}. -

סימן: מלאכים חדשים, במקום מלאך המוות, שומרים על נשמות אנשי הברית החדשה השלמה

(18 ביולי 1988, מילאנו): פאולו חלם^{^[62]} שהוא היה בבית המורה חיים. המורה נפטר, ונערכו בו הכנות לקראת הבאתו לקבורה. פרץ ופאולו נשאו את הארון, אך במקום להחזיק בו במאוזן, הם החזיקו בו במאונך. מספר ימים לאחר מכן, בהפתעה גדולה, המורה נכח בביתו של פאולו ואיתו גם פרץ. המורה היה בחיים, במצב בריאותי מצוין ושמח מאוד. הוא אמר לפרץ: "הבט, גע בי, ראה כי אני חי". פאולו השמח נגע בו בידו הימנית, ולא חשש לראות את המורה חי, אף על פי שידע כי הוא מת. בהמשך כולם עברו לחדר אחר, והמורה חיים התפשט. פאולו ראה את כפות רגליו של המורה ואת אזור ברית המילה (פאולו הרכין את ראשו מתוך כבוד). גם פרץ התפשט ומשח עצמו בשפע לפני המורה חיים. -

סימני תחיית הגואל חיים בסימן השופט המשוח במלכות השמים

(22 בספטמבר 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ יצק שמן על ראשו, וביקש ממנו לברך אדם כלשהו, בנוכחות התלמידים. לאחר מכן פרץ אמר שכל תלמיד של בית התפילה יכול לברך אחרים. -

המנהג החדש: הפצת ברכות לאחרים

(6 באוקטובר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בחדר בבית חולים, בו נבנה סוג של אמבטיה. בחדר נכח גם פרץ, שהעניק הוראות בנייה. דומניקו מניגרסו, עליו השלום, סייע ואישר את העבודה שנעשתה^{^[63]}. -

החוק החדש: טהרת המתים

(28 בדצמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם שראה באיזו צורה מוקמו השטיחים שהובאו למזבחות בית התפילה. השטיח הראשון הגיע מן הכניסה ישירות אל מקדש הנישואין. הוא היה בצבע אדום כהה על חום^{^[64]}. מהשטיח המרכזי הסתעפו שטיחים אחרים, שהובילו אל המזבחות. השטיח של בית הכנסת האוניברסאלי (שנקרא בהמשך מזבח יהודה) היה אדום. שטיח הכנסייה האוניברסאלית (שנקראה בהמשך מזבח אפרים) היה צהוב^{^[65]}. שטיח מזבח הנביא היה לבן^{^[66]}. שטיח מזבח מלכיצדק היה סגול^{^[67]}. השטיח של מזבח הכוהן המשוח היה ירוק^{^[68]}, ובצידיו היו אבנים טבעיות. נאמר גם בחלום כי השטיחים נקראים "דרכי בית הגאולה". המראה האוניברסאלי של בית התפילה הופיע כ"עץ צבעוני"^{^[69]}. -

סימני המזבחות וצבעיהם

בשורה: גם מלאכים אינם יכולים לראות את ""כסא" המלכות"

(24 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי רגלי כסא המורה חיים היו מוזהבות. הן ירדו מלמעלה כדי לגעת בארץ. דבורה אמרה: "זהו הקשר של מלכות השמים עם האדמה, והכוכבים מסייעים להביא את הבשורות המדהימות לארץ דרך חלומות"^{^[70]}. דבורה אמרה אז: "ה' הוא הרופא האמיתי של כולנו, כי הוא לבדו מכיר בטובת כל נפש ונשמה"^{^[71]}.

סימן: הכסא המרומם של הגואל חיים נגע בארץ

בשורה: "ה' הוא הרופא האמיתי של כולנו, כי הוא לבדו מכיר בטובת כל נפש ונשמה "

(30 בנובמבר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה בבית ספר, בו התלמידים התכוננו לחופשה קצרה. אל המסדרון הגיעו פרץ, פאולו וסולי. פרץ גער בפאולו מאחר שבכובעים שיצר ומייצגים את הסימן, הוא לא כתב את השם "גילה" באותיות גדולות ובמיקום גבוה. דבורה פנתה לסולי שנראה מעט מבולבל ואמרה לו בהחלטיות: "השליחות^{^[72]} אינה עבורך, עבור שרה (פודו) או עבור כל אחד אחר. הסימן הוא עבור גילת חיים. אין שליחות גאולית ללא גילת חיים". היא חזרה אז לפרץ שעדיין נזף בפאולו, מאחר שלא הבין את החשיבות בכתיבת השם של "גילה" על הכובעים. -

סימן גילת חיים על מזבח הכוהנת המשוחה

(12 בינואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה שפרץ ישב על כסא הכוהן המשוח^{^[73]}, ולבושו היה אדום. סביב הכסא, שהיה בחדרו של פרץ, ניצבו ארבעה עמודים מעץ. פרץ ישן עליו, דבורה העירה אותו, ויחד הם דיברו על דברים נסתרים. -

סימן: מיקום הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח

(10 במאי 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי ראתה את יהואל יהואל לבוש בטוניקה לבנה. קול אמר: "הוא יוכר ככוהן השלום"^{^[74]}. אז ראתה היא את שרה פודו, החוגגת עם תלמידים בגן. -

סימן: שם תפקיד הכוהן המשוח, ככוהן השלום

(3 ביוני 1993, באר שבע): סולי חלם כי ראה את דבורה וגילת חיים. סולי ודבורה צחקו וביצעו יחד סימנים. באחד מהם הוא אחז בידיה של גילת חיים.

סימן גילת חיים הקשורה למזבח הכוהנת המשוחה

בשורה: חשיבות תפילת "אבינו" החדשה

/////////////////////////////////

קומה שביעית:

ברוכה הבאה מלכות השמים

תודה לאהיה אשר אהיה, אהיה אשר אהיה גדול, אהיה אשר אהיה אחד.

ברוך אהיה אשר אהיה שבחר בשופט המשוח של מלכות השמים.

ה', ה', אני שמור ואני מתקדש בשמירתך.

"כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום; למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת".

יהוה אלהי הצבאות

נתת לנו את השופט המשוח

ואת צחוק יצחק אבינו

יהוה יהוה אל רחום וחנון

ארך אפים ורב חסד ואמת

נוצר חסד לאלפים

נושא עון ופשע וחטאה ונקה.

בשם אהיה אשר אהיה על הקומה השביעית של בית התפילה החדש של הגאולה השלמה בזכות הצדיק, הגואל חיים, השופט המשוח במלכות השמים, היא קומת הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח והכוהנת המשוחה על מזבח הכוהנת המשוחה: בקומה זו נמצא בית ספר הכוהנים, בו עוסקים בכל הנוגע לכהונה החדשה ולארון הברית החדש.

אהיה אשר אהיה, אתה הוא האל של כל בריות העולם. אתה בראתם וחילקתם לשבעים אומות העולם. כולם הם אחינו ואחיותינו, כדברו של הגואל חיים: "כולנו בשר אחד". אתה הוא אהיה אשר אהיה הבוחר את כל אלה שאתה חפץ בהם, כשמכל העמים בחרת בעם ישראל. אתה סידרת את כל דברי הימים, כדי להגיע לתקופת הגאולה השלמה בה יתקיימו כל הבטחותיך מתחת לשם "אהיה" האחרון.

ה' צבאות, חזק את הטובים, תן להם כוח ואומץ לב לשרוד ולהתגבר על כל מכשולי הדור הרביעי. אמן.

ה' אל עולם, הייה מבצר מוגן לכל אלה שיכולים להיוושע מהדור הרביעי הסופי הזה. אמן.

אל חי, עזור לכל תלמידי הגאולה השלמה שלא יחסרו מהם סימני יצחק אבינו הנמצאים בשם "אשר". אמן.

אל עליון, עשה למען שמך שהחוק החדש, שבו משפט לגוים, ייצא לעולם, על מנת שישועתך תגיע אליו. אמן.

ה' אלוהינו, הרם את עמך ישראל, כדי שכל העמים יידעו שאתה הוא הבוחר, ואין מחשבותיך כמחשבות בני אדם, ואין דרכי בני אדם דרכיך. גאל אותם והשרה עליהם את הרוח החדשה מהקדושה החדשה השורה בגאולה השלמה. אמן.

אהיה אשר אהיה, הָגֵל את ליבנו ומלא אותנו בגילת חיים על כל בשורת הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. אמן.

ה' צבאות, שמח את נפשנו בכל נפלאותיך ומופתיך ואותותיך ונסיך וגלה את שכינתך. אמן.

ה' אל עולם, זכור את שמחת שרה אימנו כאשר נולד יצחק והצחק את רוחנו בסימני יצחק. אמן.

בנימינו נוסטר אמר בחלום: יש צורך באנשים חזקים העובדים למען הגאולה^{^[75]}.

.....................................................

"ועתה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לו ייאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עוזי; ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ".

אהיה אשר אהיה

נגמר הקרבן הארוך של יצחק אבינו

הוקמה תפארת ישראל;

עתה אתם בנים לה" אלהיכם

עתה אתם בנים של הגאולה השלמה

עתה אתם בנים של מלכות השמים

עתה אתם בנים של האור החדש

עתה אתם חמורים האוכלים את הלחם

עתה אתם בני האור של הדור הרביעי

עתה אתם נתחדשתם בתחייה בזכות תחייתו הסופית של המורה חיים.

.....................................................

אבינו שבשמים

אל עליון מעל כל שם

יבורך שמך לעד

הרימנו בתורתך, בישועתך ובגאולתך

תבוא מלכותך

וזכנו להיכנס לתפארתה

ייעשה רצונך בארץ

כמו שהוא בשמים

מחול על חטאינו

וחלצנו מן הרע

תן לנו לב שפל

כצדיקים הנסתרים

שלח לנו את לחמנו היום יומי

והיה קרוב אלינו תמיד בכל רגע, אמן.

.....................................................

מעיני הדג הגדול עלי

מאזני הדג הגדול עלי

מפיו של הדג הגדול עלי

וזנבו הכפול מעלי

וכוכב תכלת מרדכי

וכוכב אסתר במלכותה

וחול היורד מנקבי החליל

מנקבי חלילו האדום של עשו

מהנקב השמיני תיקן את מעשיו

ונתקנה השמירה המביאה גילת חיים

בשמחת הבריאות ואהבת אמונים

וכוכב שושנת יעקב

וכוכב שושנת יעקב.

/////////////////////////////////

תפילת מנחה

וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו. וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה, אַחֲרֵי הָאִישׁ; וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת-רִבְקָה, וַיֵּלַךְ. וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק; וַתִּפֹּל, מֵעַל הַגָּמָל. וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס:

אהיה אשר אהיה

נִגְמַר הַקָרְבָן הָאֲרוך שֶׁל יצחק אבינו

הוּקמָה תִּפְאֶרֶת ישׂראל

אֲשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶּךָ

בשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחַבֵרֶיךָ

תִּשְׁכּוֹן שְׁכִינָתּךָ בְּמִקְדַשְׁךָ הרָאוי לפניך, ה'' אלהינו,

וַתִּשְׁרֶה שׁכִינַתְּךָ עלינו,

וְנִשתוֹק לפני תִּפְארַתֶּךָ.

מה טוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יעקב, מִשְׁכְּנוֹתֶּיךָ ישראל.

שֶׁתִּשְׁרֶה שׁכִינַתְּךָ בָּאוֹהֶל זֶה של הבּרית השלֵמה של הגאולה השלמה,

ותִּשְׁרֶה שְׁכִינַתְּךָ בְּאַרוֹן ברית שלום,

וַתִּשְׁכּוֹן שָׁם שְׁכִינַתּךְָ וּסגוּלַתְּךָ בו ובתוכו. אמן וכן יהי רצון.

עמידה:

ברוכה הבאה מלכות השמים

ברוך יהוה צבאות בורא כל היקום

ברוך שאמר והיה העולם, השמים והארץ וכל אשר בהם

ברוך יהוה צבאות בורא הטבע, הימים, ההרים, העצים, הצמחים, הפרחים, הפירות, הדגים, הציפורים והחיות מכל מין

ברוך בורא אדם וחוה הורינו הראשונים

ברוך בוראנו האל היחיד מעולם ועד עולם

ברוך יהוה צבאות אוהב את כל בריותיו

ברוך אל שדי שאמר לעולמו די.

(העמידה – שלושה צעדים אחורנית ושלושה צעדים קדימה):

אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך

ברוך יהוה צבאות אוהב הצדיקים הנסתרים של כל דור ודור באהבה גדולה למען טובת האנושות. ברוך אלהי ישראל האל הקדוש.

ברוך אהיה אשר אהיה השולח את הסימנים השלמים הנפלאים של הגאולה השלמה.

ברוך אהיה אשר אהיה המקשר את סימן תחיית המורה חיים עם סימן ספר הכוכבים.

אתה רחום, יהוה אלהינו, וגדול שמך, וברחמים גדולים הסגרתנו בברית האמת. ברוך יהוה צבאות בעל האמת.

----------------------

(בראש חודש אומרים):

(בחג וחול המועד אומרים):

(בפורים אומרים):

(בחנוכת החנוכות אומרים):

--------------------

ה'' אלהינו,

תַּקֵן את חֶסְרוֹנוֹתֵּינוּ

ורַפֵּא אוֹתָּנו מִמַחֲלוֹתֵּינוּ,

ומְחוֹל לנו על עַוונוֹתֵּינוּ

וְטַהֵר אוֹתָּנו בְּלוֹבֶן חָדָש מִכֹל חִסַרוֹן וּמִכֹל שְׁגִיאה.

וְשֶׁנִזְכֶּה לְמֹח חָדָש, וּלְמַחְשָבָה בְּרוּרָה,

וּלְהַבָנָה חָדָה וּרְחָבָה,

וּלמִילִים מְסוּדַרוֹת ומְלוּוֹת בְּחֵן לִפְנֵי כל רוֹאֵינוּ.

וַתִּשְׁכּונה בָנו דַרְכֵי פַּשְטּות בְּלִיבֵּנוּ,

וְשֶׁתְּהְיֶה שְׁלֵמוּת אַהֲבָתְּךָ עַלינו תָּמיד.

זֶה הנוּן שֶׁיָצַרְתָּ לְשַׂחֵק בּוֹ,

וכל מעגלּיך עַד לִוויָתַן.

/////////////////////////////////

תפילת ערבית

ה" אלהינו בורא כל היקום

אתה מביא עלינו את הערב ואת הלילה

עד שיעלה השחר של היום

המגלה את תפארת האור.

מילְיַארְדֵי כוכבים בראת בשמים

ולכל אחד שם קראת,

עזרו ללבנה, אמר אדון העולם,

לשאת את טירחת הלילה,

וזהרו איתה ביחד.

ברוך ה" אלהינו בורא כל היקום

המביא עלינו את הערב ואת הלילה. אמן.

גדולה אהבתך לישראל

ובחסד גִילַתְּך לאוּמות העולם

בְּדְבֵקוּתָּם בְּאַהָבָה לעָם הבּרית.

ברוך אלהי אברהם

שיוצאי ירכו רבים ככוכבי השמים.

ובאהבה רבה הבאת את הגואל חיים

להדריך את הגאולה השלמה

ממקומו הנעלה במלכות השמים,

ולהיות לנו למורה בכל דרכי החיים,

אתה ה" אלהינו בחרת בו,

לטובת כל האנושות

להַלֵך בלימודיו.

ולוֹ הזכוּת לְחַבֵק את כל בני האדם

ולהַכריז בְּאַהָבָת ליבּוֹ

"כּוּלָנו בָּשָׂר אֶחָד".

ברוך אלהי הגאולה השלמה

שבחר בגואל.

ברוך ה" אלהינו אשר ציווה את בני ישראל להגיד פעמיים בכל יום:
שמע ישראל ה" אלהינו ה" אחד". ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ואהבת את ה" אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך ושננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.

אלהי הגאולה, אתה אֶהְיֶה אַשֶׁר אֶהְיֶה, אלהי ישראל, גואל את בני ישראל עמך מִגַלוּיוֹתֵּיהֶם, גואל את הצֹאן הנֶאְבַד מִבֵּית ישראל וגואל את אוֹהַבֵי ישראל מֵאוּמוֹת כָּל הַעוֹלם, כי גדול ה" ומהולל מאוד וְלִגְדוּלַתּוֹ אֵין חֵקֶר, הוא ה" אלהינו אשר הִכְרִיז כִּי לא מַחְשְׁבוֹתָּיי מַחְשְׁבוֹתֵּיכֶם ודַרְכֵיכֶם לֹא דְרָכָיי. הזוכר חסדי אבות, אברהם, יצחק ויעקב וּפּוֹדֶה את צֶאְצֵאיהֶם לֱמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהָבָה. אוהב צדיקים ומושיע נֶאְמַנֵי לֵב וּמְסַדֵר את כוּכַבֵי הגאולה לְהַבִיא גאולה שלמה לכל מֵטִיבֵי מַעֲשֵׂיהֶם וּלְמְרַחֲמִים על יָתּוֹם וְאֲלְמָנָה ועל חוֹלים ועל נִשְׁבְּרֵי רוּח ועל עָנִיִים, כֵּן הוא ה" אלהינו הנִמְצָא בקרב העניים. המביא את תפארת הברית השלמה לשְׂרִידֵי הדור הרביעי ומתחדשים התורה, התשובה, גן העדן, הגיהינום, המקדש השלישי הסופי וכסא כְּבוֹד ה" בִּזְכוּת הגואל המַשְׁלִים שֶׁשְמוֹ חיים, והוא השופט המָשׁוּחַ בְּמַלְכוּת השמים. ברוך ה" אלהינו המקיים את הַבְטְחוֹתָּיו, גוֹאֵל את עם ישראל ומושיע את העמים בגאולה השלמה.

שמור עלינו אל שדי בדור הרביעי הזה, ביום הגדול והנורא של ה" אלהינו, בשמירה הנעלה של הדג הגדול לוויתן נגד כישופים ונגד רוחות רעות, נגד מחלות מכל סוג ונגד הידַרדְרוּת כוח הגוף, כוחות המֹח וכוחות הלב, וחַזֵק אותנו מתחיית הציפור עד ליופי גן העדן, מִקְרַב הדג עד גוֹב האריה, ממשקולות החמור עד הבּוֹשֶׂם השׁמימִי, מֵהצָב המוּאַר עד סוף הדקה, ממלכות הג'ירף עד עֵמֶק מרְקורִי, מכוכב הַתָּכְנִית עד אֲגָם מֶלַח, וּמִמִקְלַט אַרְמְדִיל. ימלוך עלינו ה" אלהינו לעולם ועד וַיִזַכֵּנוּ לחיים הנצחיים בעולם הזה ובעולם הבא וַיָשֶׂם עלינו שלום, ונכיר באמת וצדק. ברוך ה" אלהינו המוֹלֵך עלינו לעולם ועד. אמן וכן יהי רצון.

עמידה:

ברוכה הבאה מלכות השמים

ברוך יהוה צבאות בורא כל היקום

ברוך שאמר והיה העולם, השמים והארץ וכל אשר בהם

ברוך יהוה צבאות בורא הטבע, הימים, ההרים, העצים, הצמחים, הפרחים, הפירות, הדגים, הציפורים והחיות מכל מין

ברוך בורא אדם וחוה הורינו הראשונים

ברוך בוראנו האל היחיד מעולם ועד עולם

ברוך יהוה צבאות אוהב את כל בריותיו

ברוך אל שדי שאמר לעולמו די.

(העמידה – שלושה צעדים אחורנית ושלושה צעדים קדימה):

אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך

ברוך יהוה אלהינו אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא, אל עליון עושה חסד לאלפים למען שמו באהבה, שזכר את אבותינו ולבני בניהם הביא אל היכלו את הגואל. ויאמר אלהים אל אברהם: "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם". ברוך אל שדי מגן אברהם.

ברוך יהוה צבאות אוהב הצדיקים הנסתרים של כל דור ודור באהבה גדולה למען טובת האנושות. ברוך אלהי ישראל האל הקדוש.

ברוך אהיה אשר אהיה השולח את הסימנים השלמים הנפלאים של הגאולה השלמה.

ברוך אהיה אשר אהיה המקשר את סימן תחיית המורה חיים עם סימן ספר הכוכבים.

(בשבת אומרים כאן)

ברוך יהוה אלהינו, בורא שמים וארץ ששבת ביום השביעי של מעשה בראשית ויכלו השמים והארץ; וברכת את יום השביעי וקדשתו ולעמך ישראל צוית זכור ושמור את יום השבת לקדשו; ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה" אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך ובהמתך והגר אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך; וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה; על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת; כי בששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ הים וכל אשר בו ושבת ביום השביעי מכל מלאכתו על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו; ברוך אלהי ישראל מקדש השבת.

(בשבת ממשיכים משמע תפילתנו)

אתה רחום, יהוה אלהינו, וגדול שמך, וברחמים גדולים הסגרתנו בברית האמת. ברוך יהוה צבאות בעל האמת.

----------------------

(בראש חודש אומרים):

(בחג וחול המועד אומרים):

(בפורים אומרים):

(בחנוכת החנוכות אומרים):

--------------------

/////////////////////////////////

חגים ומועדים

חג הפסח החדש

(21 במרץ 1986, פיולטלו (Pioltello), מילאנו): אנה פסלאקווה חלמה כי כל התלמידים חגגו יחד את הפסח. לפני תחילת הסדר, פעמון הדלת צלצל. אנה פתחה את הדלת וראתה את הגואל חיים בפתח. הוא אמר: "אני שמח לראותכם יחד". אז צעד הוא אל השולחן, עליו היו סימנים (אבנים). פרץ היה שם והתפלל. המורה בירך את השולחן ואת האבנים בעברית, ואז, תוך פנייה לאנה, אמר: "אני רוצה מעט דם למריחה על הדלת". אנה נתנה לו דם של שה (אותו פרץ שחט), והמורה מרח אותו על צד הדלת, מתחת למזוזה. הייתה אז אווירה מדהימה, וכולם היו בשקט. המורה צעד אל שולחן הסדר וחיבק כל תלמיד, תוך שהוא מברך אותו בפסח שמח. לפני שהתלמידים התיישבו, הצדיק חיים נשא תפילה בעברית ונשאר עם התלמידים כדי לקיים איתם את הסדר[76]. -

הפסח החדש של הגאולה השלמה מסמל התחלה היסטורית חדשה גדולה במסגרת הגשמת הבטחות אל שדי: 1. החזרת עם ישראל לארצו המובטחת. 2. גאולת ישראל מן הטעויות אליהן הוא נפל. 3. הבאת הגואל המובטח, שכל האנושות מחכה לו. 4. הבאת הדברים החדשים המובטחים (פרק מ"ח בספר ישעיה) שהעולם לא ידע ולא שמע לפני כן עליהם, כל הבשורות החדשות המוכלות בשש הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. 5. הבאת המסורת הנבואית של אליהו הנביא למען הדור הרביעי ופיוס הלבבות בין אבות לבנים. 6. הבאת בית התפילה עבור כל העמים, בית המקדש השלישי והסופי בירושלים, שיוקם גם בבאר שבע. 7. הסברת ההיבטים הגאוליים של היסטוריית העבר: חידוש ההבנה של התורה הקדושה, השליחות המשיחית של ישוע, התיקון הגדול של הנצרות, הרפורמה הגדולה ביהדות, הרפורמה הגדולה באסלאם וכו'. 8. כל מה שמתייחס לברית החדשה השלמה של ירמיה ולשאר הנביאים.

הדיבר הראשון שהינו, כמובן, נצחי ונשאר לעד, הוא של האמונה במעורבות אל שדי בגאולת ישראל מעבדות מצרים. פסח של התורה מסמל את הדיבר הראשון של הגאולה הראשונה. בורא שמים וארץ יצר את האנושות ומיקם את האנשים תחת השפעת הכוכבים, בעוד שבאותו הזמן הוא העניק בחירה חופשית לעשיית טוב ורע. הרוע, עם זאת, הוא חזק, והנטייה לרע של האנושות היא רחבה ומקיפה בעקבות כך. לפיכך ה' בחר שלושה אנשים האהובים על ידו כדי להיות אבות הטוב, שדרכם האנושות תינצל לבסוף מן הרע ותגיע לשלום גדול ואוניברסאלי ולקרבה אל ה'. אל שדי בחר את יעקב כדי להיות אב בני ישראל, אותם הפריד ה' מאומות אחרות בשל אהבתו לעם ובשל הבטחותיו לאבות. היה זה עם ישראל שעבד את מצרים ושעבורו שלח ה' את משה ואת אהרון, כדי שיהיו נושאי דבריו בגאולה הראשונה. כעת, יותר מתמיד, אל שדי מתערב בהיסטוריה כדי לגאול את ישראל ולהפגין את כוחו בעולם, תוך שהוא עושה את מה שהוא חפץ בו בזמן שהוא רוצה לעשותו. בדרך זו ה' ברוך הוא מציג את בחירתו החופשית שלו, על מנת שכל בני ישראל, ולבסוף גם כל בני האנושות, יפעלו לפי הבחירה החופשית שניתנה להם על מנת לממש את רצון ה'.

העיקר, עם זאת, הוא רצונו החופשי של ה', כל מעשיו, בריאתו ובחירתו לגאול את מי שהוא רוצה. לפיכך הדיבר הראשון לא מזכיר את משה, וזאת מה שהדריך את חז"ל בניסוח ההגדה של פסח. שמו של משה רק פעם אחת, וזאת למרות שגאולת מצרים הייתה בידיו. הגאולה, בחירת ה' ופעולותיו הניסיות לא היו בידי משה, אהרון או מישהו אחר, אלא בידי ה' ברוך הוא בלבד.למעשה אין זה דבר פעוט ששמו של משה מוזכר בהגדה רק פעם אחת, אך העניין מהותי בגאולה הראשונה, על מנת שאף אחד לא יתבלבל מה שייך לה' ומה שייך למשה.

באופן מסוים מגילת אסתר מייצגת את ההגדה ביחס לגאולה השנייה של ישראל. היא מספרת את סיפור הגאולה השנייה. פורים היא גאולת ה' את ישראל דרך כוכבי הגאולה. מגילת אסתר היא סיפור כוכב אסתר. פעולותיו של ה' היו, כביכול, נסתרות, אך תוצאת הניצחון של עם ישראל הינה ברורה, על מנת שלבסוף נבין שאל שדי היה קרוב כל העת וגילה עצמו רק דרך תוצאות סופיות, מבלי לציין את שמו באופן מפורש.

אין זה היבט "נמוך" של גאולת ה' אלא היבט "נסתר", שמקורו הגאולי אף נעלה על זה של הגאולה הראשונה. לא קל להבין את העניין, ואכן, בדומה לכך שהניצחון של פורים מגיע רק לבסוף, כך גם ההיבטים הנסתרים של כוכבי הגאולה ומידות אסתר האהובות במלכות השמים מגיעים רק לבסוף דרך גילוי הגאולה השלמה בזמן בחירת ה' בגואל האחרון חיים.

מלכות השמים היא הסוד הנסתר הגדול של הגאולה השלמה והיא חלק מן הדברים החדשים שלא ידענו ולא שמענו עליהם לפני כן דרך חכמי ישראל. הגואל האחרון מנהל את מלכות השמים הנקשרת לעולם. קשר זה הוא תהליך היסטורי, אשר במהלך הדור הרביעי מותאם למהירות הגדולה, ובהמשך ממשיך בהתקרבותו לעולם במשך כ-400 שנים. לאחר מכן יגיעו לעולם שלבים חדשים, עד לשלב תחיית המתים הפיזית. בכל התהליך הזה הקרבה של אל שדי מתקבלת על ידי עם ישראל והאנושות, והכול מתבצע במסגרת סוד מלכות השמים הנסתרת.

בכל התקופה בה "יורדת" מלכות השמים לארץ, הגואל חיים נשאר קרוב, במסגרת תפקידו כגואל וכשופט המשוח במלכות השמים. עניין זה מרומז ב"מם סופית" הסגורה של "לםרבה" בפסוק: "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ" (ישעיהו, ט', 6). משרתו מתגברת תמיד בקרבתה לעולם, בעוד שבאותו הזמן היא נשארת "חבויה". הגואל יכול לרדת לעולם מתי שהוא חפץ ואף להראות עצמו אך לא להישאר בעולם, וזוהי העובדה שמרבה את משרתו תמיד ומרומזת ב"מם סופית" הסגורה.

מלכות השמים אינה רק עבור העולם, אלא יותר מכך היא עבור עולם הנשמות שלאחר המוות, הזכאיות לקום לתחייה למלכות השמים. גם מסיבה זו הגואל חייב להישאר במלכות השמים. אנו יכולים לדבר עם זאת רק על 400-500 השנים הבאות ולא על הזמנים שלאחר מכן, מאחר שבעתיד יהיו עניינים שכעת איננו יכולים להבינם.

משימתנו כעת היא להיות חלק מן הפסח החדש של הגאולה השלמה ולנסח את ההגדה החדשה. אם ההגדה המסורתית מספרת על גאולת מצרים, ההגדה החדשה חייבת להתייחס לבחירת אל שדי בגואל האחרון חיים ולגילוי הגאולה השלישית השלמה של אל שדי עבור עם ישראל ואומות העולם. הגואל חיים נבחר, וכל המפתחות ניתנו, תוך שמרביתם נשלחים דרך חלומות גאוליים נפלאים, כמנובא בספר יואל (ג', 1). הסתמכנו על המבנה הבסיסי של ההגדה המסורתית בהתייחסותנו לארבע כוסות היין, לעשרת סימני הפסח, לעשר מכות מצרים ולאפיקומן, ובמסגרת המסורתית התאמנו דברים חדשים של הגאולה השלמה.

אנו נמצאים עדיין לפני החלק הקשה של התקופה הנוראית ביותר בכל הזמנים, הדור הרביעי, תקופת יום ה' הגדול והנורא הקודמת לדור הגאולה עצמה. עם זאת, ההגדה החדשה חייבת להיכתב כעת, הואיל ומדינת ישראל קיימת, הגואל נבחר, הסימנים השלמים ירדו, ויש הסברים רבים על הדברים החדשים. הסימן הברור המרמז להגדה החדשה נמצא בפסוק:

"ז לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְלֹא-יֹאמְרוּ עוֹד חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ח כִּי אִם-חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת-זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה, וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם; וְיָשְׁבוּ, עַל-אַדְמָתָם" (ישעיה, כ"ג, 7-8). (ראו גם ירמיה, ט"ו, 14).

העובדה שהפסוק אומר: "לא יאמרו עוד" ו"כי אם" מצביעה על ההגדה החדשה, כשהסימן לכך היא העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, שהתחילה לפני שנת 1990.

ראו את חלומי על הגואל חיים, שהיה לבוש כיהודי אשכנזי עני בשדה התעופה בדרך לישראל (חלום 633). זה היה סימן לכך שהעלייה הרוסית הייתה בזכות קורבנו של הצדיק חיים. היבט זה מקביל לגאולת מצרים, הואיל ויהודי ברית המועצות לשעבר היו נתונים בסוג של "עבדות" במדינתם.

הבה נביט כעת בארבע כוסות היין ובארבעת הברכות על הלחם בהתאם לארבעת היבטי האמונה:

1. הפינה הראשונה - האמונה הפשוטה של הלב:

ברוך אל עליון המקדש את היין הזה באמונה הפשוטה שבלב, ככתוב: "תמים תהיה עם יהוה אלהיך".

ברוך אל עליון המברך את הלחם בבית הגאולה השלמה.

ברוך אל עליון המברך את לחם הענווה, הזן באמונה את הלב שאין בו חמץ.

2. הפינה השנייה - הדיבר הראשון והאמונה בכל התורה.

ברוך ה' אלוהינו המברך את יין הגאולה בבית התפילה של הגאולה השלמה.

ברוך ה' אלוהינו המברך את הלחם הגדל מן הארץ.

ברוך אלוהי הגאולה המברך את לחם החירות בבית הגאולה השלמה.

3. הפינה השלישית - האמונה בסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

ברוך אל עליון המקדש את יין השמחה בבית הגאולה השלמה.

ברוך אלוהי הגאולה המברך את לחם הסימנים בבית הגאולה השלמה.

4. הפינה הרביעית - האמונה בדיבר השני.

ברוך ה' אלהינו המקדש את היין של הפסח החדש של הגאולה השלישית השלמה.

ברוך אל עליון המברך את הלחם של האמונה הטהורה.

תמצית הברכות: 4 כוסות: 1. באמונה הפשוטה של הלב. 2. יין הגאולה. 3. יין השמחה. 4. יין הפסח החדש.

4 ברכות על הלחם: 1. בבית הגאולה השלמה - לחם הענווה. 2. המוציא ולחם החירות. 3. לחם הסימנים. 4. לחם האמונה הטהורה.

חוק של פסח: (4 באפריל 1991, מילאנו): דבורה חלמה כי ניתן לה לראות מראה של קמח דגנים. נאמר לה כי חל איסור להחזיקו בבית בפסח, מאחר שהוא נחשב חמץ.

19 ביולי 2017: נודע חלמה כי היא התכוננה לפסח אך הבחינה כי אין ביצים בבית. בשל חששה מכך שלא ניתן יהיה לבשל ביצים, היא אמרה זאת לפאולו והוא הלך מיד לחנות לפני שתיסגר על מנת לקנותן. קול משמים אמר אז: לא, אין צורך לקנות השנה ביצים, מאחר שהשנה לא יהיה אבל. נודע הבחינה שהקיינדלעך (כדורי המצה) שהיא הכינה לא היו מקמח מצה ושלא היה מרור. נודע רצתה לפנות לפאולו ולפרץ כדי לקנות קמח מצה, אך שוב נשמע קול משמים שאמר: לא, אין צורך בקיינדלעך או במרור מאחר שלא תהיה מרירות. שולחן הפסח היה מלא בסירים מלאים בכבש ותפוחי אדמה. -

המשמעות היא שההגדה החדשה של הגאולה השלמה חייבת להתחדש.

/////////////////////////////////

על נשמות המתים ונשמות החיים

(לערב פסח אחרי חצות היום)

חנון ורחום, בראשית בראת שני עולמות

עולם הבא ועולם הזה

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

סלח לכולנו ומחל לנו ברחמיך הרבים

ורחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה יהוה צבאות בורא עולמות עד אין מספר

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה הוא אל שדי נותן כוח לכל בריותיך

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה יהוה אלהינו בוחר בעם סגולתך

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה הוא יהוה אל עולם מרחם על עניים, על חולים, על אלמנות ועל יתומים

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה אל עליון אוהב את כל בריותיך אשר בראת

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה אל חי מאסף את אהוביך מכל העולם

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים

אתה אהיה אשר אהיה מחדש את עולמותיך בגאולתך השלמה

רחם נא על נשמות המתים ועל נשמות החיים.

ההגדה החדשה

נודע שמעה בחלומה את קול ה' שהכריז: "בגאולה הראשונה גאלתי את בני ישראל מעבדות מצרים ומעבודה זרה. בגאולה השלמה אנכי גואל את כל העולם מעבודה זרה".

אחד התלמידים שמע בחלום את קול ה' שאמר: "בזמני הגאולה הראשונה דיברתי עם משה פנים אל פנים. בגאולה השלמה אנכי מדבר איתכם דרך חלומות וחזיונות. בזמני הגאולה הראשונה נתתי את החוקים למשה. בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוקים".

כמו כן ניתנה לי (לפרץ) בחלום האחריות לסדר את ענייני בית התפילה המנובא, הוא בית תפילה לכל העמים, והוא בניין של שבע קומות, שלושה-עשר מזבחות לתפילה ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע. כל העמים יקראו לו בית תפילה, כי כולם יקראו לה' אחד ויעבדו את ה' שכם אחד. קמה מדינת ישראל, ונבחר הגואל חיים, שאחרי סבלו וקרבנו קם מן המתים אל מלכות השמים, וירדו הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, ובא הזמן המובטח למלאך הברית, אליהו הנביא, והושלמה מלכות השמים היורדת ומתקשרת עם העולם הזה, ותוקן עץ הדעת טוב ורע, ומביא הגואל את עץ החיים לעולם. לכן מגיע הדור הרביעי הסופי על מנת לעקור את העבודה הזרה מכל העולם, להסיר את כל שורשי הרע מעץ הדעת טוב ורע ולהכניס את העולם לעץ החיים.

ארבע כוסות בפסח של הגאולה השלמה הם כנגד ארבע פינות האמונה בבית התפילה: 1. תמימות האמונה בה' אחד, 2. אמונת גילוי סיני, 3. אמונת גילוי הסימנים השלמים ו-4. החזקת אמונת הדיבר השני נגד כל צורת עבודה זרה.

שרים תודה לאל שדי:

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד

אלוהי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על כל הסימנים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על סימן הכוכבים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על מלכות השמים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על האור החדש, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על לחם בית לחם, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על הנבואות החדשות, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על תחיית הגואל חיים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על בית התפילה, אל שדי אחד.

הגאולה השלמה היא סימן ודוגמה לישועה ולגאולה לכל האנושות אחרי הדור הרביעי, וכתוב:

"לכן הנה ימים באים נאום יהוה ולא ייאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים; כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם" (ירמיה, ט"ז, י"ד).

(בחלום): הגואל חיים, לבוש כיהודי פולני עני, עמד בשדה התעופה וחיכה למטוס לישראל. פרץ ראה אותו ושאל אותו בשמחה להיכן מועדות פניו. הצדיק ענה: "לישראל". התלמיד שאל אם הוא יכול להצטרף אליו, והצדיק חיים ענה: "בשמחה, אם תקבל את מצבי". הצדיק הצביע על כיסיו הריקים ועל מצב בגדיו העגום. פרץ קיבל את הצעתו בשמחה רבה.

הכהן המשוח על מזבח הכהן המשוח אומר:

בשם אהיה אשר אהיה קדוש ישראל וגואלו,

בואו לעשות הפסח בבית התפילה.

בואו והשתתפו בחג התחייה של הצדיק חיים, חג הגאולה השלמה.

פסח הוא חג שה האלוהים, הקורבן הנבחר של הצדיק חיים, למען הגאולה האוניברסאלית השלמה.

בואו עמים מכל העולם לסעודת ישראל.

בואו אל חג הישועה הגדולה מן הדור הרביעי הגדול והנורא.

בואו לחגוג את הסימנים השלמים של אל חי אחד למען הגאולה הגדולה והחדשה של ה' בפסח הסופי של האנושות.

תקעו בשופר ובואו לשתות את יין התחייה,

תוקעים בשופר תקיעה ארוכה

היא כוס ראשונה, יין התחייה, על הפינה הראשונה.

כהן מזבח הנביא אומר:

עשר מכות שלח יהוה נגד המצרים במצרים ביד משה ואהרן בני עמרם, ועשרה דיברות נתן יהוה בסיני לעם ישראל למען כל העולם, ועשר הן המעלות המסוגלות של השיש הלבן בין הארץ למלכות השמים: אמונה, ברכה, סגולות הלב, תפילה, השראה, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם ושתיקה.

כהן מזבח מלכיצדק אומר:

הייה בלב פשוט עם יהוה אלוהיך

כוהנת מזבח העמים אומרת:

הייה בלב נבון עם יהוה אלוהיך

כהן מזבח אפרים אומר:

הייה בלב טהור עם יהוה אלוהיך

כהן מזבח יהודה אומר:

הייה בלב צדק עם יהוה אלוהיך

הכהן המשוח יורד ממזבח הכהן המשוח ועולה על מזבח מלכיצדק, שם משמן המשחה על אצבעות רגלי הכהן של מזבח מלכיצדק, שם טיפות שמן על המזבח עצמו, ואומר:

בסימן הכהונה של מלכיצדק, באמונה של הפינה הראשונה של בית התפילה, מקדשים את הכוס הראשונה על מזבח מלכיצדק.

מוזגים את הכוס הראשונה וכהן מזבח הכהן המשוח אומר: קדש

(אם חל בשבת אומרים: יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם

ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה

וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה

ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו

כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות).

ברוך אל עליון המקדש את היין הזה באמונה הפשוטה שבלב, ככתוב: "תמים תהיה עם יהוה אלהיך".

הכל שותים את הכוס הראשונה בהסבת שמאל.

עולה החמור על מזבח ישראל הגדול ואומר:

ברוך אל עליון האוהב את ישראל הגדול. אמן.

ברוך אל עליון האוהב את האמונה הנעלה של הצדיקים הנסתרים ואוהב את אמונת תמימי הדרך בשפלות. אמן.

ברוך אל עליון שהשלים את תפארת הברית של הגאולה השלמה בזכות הצדיק הנסתר, חיים, שנולד מהול בסימן השלמות. אמן.

ברוך אל עליון המקדש את חג הפסח בבית הגאולה השלמה בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. אמן.

ורחץ: נוטלים את הידיים בלי ברכה.

כרפס: לוקחים חתיכת ירק, טובלים אותו בחומץ ומברכים:

ברוך יהוה אלוהינו המברך את פרי האדמה.

יחץ: חולקים את המצה האמצעית מבין שלוש המצות על הצלחת, כשחצי ממנה מיועד לאפיקומן בסיום סעודת הסדר. צריכים להיזהר שלא יגנבו הילדים את האפיקומן, כי בלעדיו לא יכולים לסיים את סעודת הפסח. הכול לוקחים חתיכת מצה ואומרים:

ברוך אל עליון המברך את הלחם בבית הגאולה השלמה.

ברוך אל עליון המברך את לחם הענווה, הזן באמונה את הלב שאין בו חמץ.

אוכלים חתיכה מהמצה בהסבת שמאל ואומרים:

ברוך אל עליון שהגיענו לרגע הזה.

מגיד: (9 בספטמבר 1987, מילאנו): שרה פודו חלמה כי היא, פרץ והתלמידים שהו בשדה ירוק נפלא. מספר ציפורים ירדו אל השדה, כשאחת מהן הייתה נחליאלי. פרץ התקרב לציפור ואמר: "מהיכן הגעת?". הציפור ענתה: "ממצרים". פרץ שאל: "ולהיכן מועדות פנייך?". הציפור ענתה: "לירושלים". שרה, נדהמת, שאלה את מר ג'יוזפה (אביו של פאולו) האם הוא שמע את מה שהציפור אמרה, והוא ענה: "כן, היא אמרה: לירושלים". שרה ראתה אז כי גברת פרנצ'סקה (אמו של פאולו) ושאר התלמידים המומים. פרץ אמר בחיוך: "לא כל הציפורים יכולות לדבר, ולא עם כולם".

חידוש מנהג הפסח הישן עבור הברית החדשה השלמה

מנהג תימני הוא לקשור שק של מצות למקל, להניח אותו על השכם ולהסתובב מסביב לשולחן כמהגרים. אז אחד שואל: "מאין באתם?", והשאר עונים: "ממצרים". הוא שואל: "ולאן אתם הולכים?", והשאר עונים: "לירושלים".

(18 ביולי 1990, יוסטון, טקסס): דבורה חלמה כי פרץ קרא ספר תורה בחדרו עם גברים בלבד. היה בו גם שולחן ערוך. דבורה, מצידה, הייתה בחדר בו שהו רק נשים כדי לעבור את הפסח יחד, ושם אף ספר לא נקרא. דבורה, שלא הייתה מרוצה מכך, החליטה לעבור למקום בו פרץ נמצא, וכשהגיעה אליו ראתה כי קרא פסקאות הנוגעות ליציאת מצרים. דבורה אמרה אז: "אנו מודים לאל עליון על מתנת החירות. אנו מתפללים אליך שתעניק לנו ולילדנו שוב בריאות וחופש". היא ראתה אז בחלומה כי היא כותבת לדניאל שהפסח האמיתי הוא הפסח החדש. דבורה נכנסה לחדר בו היו סוכריות וממתקים רבים. היא לקחה שלוש מהם כדי לחלקם בחוץ, וכשקרמין שאול הגיע עם דניאל ותלמיד נוסף, היא נתנה להם את דברי המתיקה לפי הסדר^{^[77]}. -

הפסח החדש האמיתי

הפסח החדש הוא הפסח האמיתי. בית המקדש השלישי יישאר בזמן ולא ייהרס עוד, ולפיכך זהו בית המקדש האמיתי ביחס לבית המקדש הראשון ולבית המקדש השני בירושלים. זהו בית המקדש אליו מתייחס הפסוק "בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיה, נ"ו, 7). זהו בית המקדש הסופי של הגאולה השלמה. הפסח האמיתי הוא הפסח שיישאר בזמן ולעולם לא יישכח.

"יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם, אֶת-יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן. יג כִּי-חִזַּק, בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. יט מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל. כ לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי-- וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם: הַלְלוּ-יָהּ" (תהילים, קמ"ז, 12-13, 19-20).

בגאולה השלמה, מצרים היא כל עבודה זרה בעולם, וירושלים היא יראת השמים האמיתית, כשציון מרמזת על הסימנים השלמים. לכן מגיד דבריו ליעקב הוא הגואל חיים, המגיע בסימני יעקב של הגאולה השלמה ובסימני תפארת ישראל, כי מסורת ישראל היא האמיתית, כשכל הגויים צריכים את החוק החדש על מנת לדעת את חוקי ומשפטי ה', אותם לא היו יודעים. הנחליאלי מרמז על תחיית הציפור, שהיא הציפור שיכולה לדבר למען הגאולה השלמה בזכות תחייתו של הצדיק חיים, אך לא עם כולם, כי אם רק עם אלו המאמינים בתחייתו.

האמונה התמימה בלב מתנת אלוהים היא, ועליה הצדיק חיים דיבר תמיד. בסימן מן השמים נולד הצדיק מהול בשחר של חג השבועות בסימן שלמות הברית. הוא היה צדיק נסתר בעולם, ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים. בקורבנו האחרון הוא סבל כדי למנוע גזירה עולמית קשה מאוד מליפול על העולם, ונפטר הוא בסוף אותו הקורבן להשלים את מניעת אותה הגזרה. הוא נבחר על ידי ה' לקום לתחייה במלכות השמים, כשופט שנמשח על ידי אל שדי וכגואל האחרון של עם ישראל והאנושות כולה. הוא היורש את המסורת הנסתרת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, הנביא המובטח לגאולה השלמה. מות הצדיק נעשה חיים לדורות הבאים, ונפתחה הגאולה השלמה לישראל ולכל האנושות, וירדו הסימנים השלמים. ממלכות השמים שלח הגואל הנבחר את דברו לג'יורדנו בחלום ואמר: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". הפסח החדש של הגאולה השלמה הוא בזכות קורבן הפסח הסופי של הצדיק חיים, בסימן שה האלוהים, חיים.

האמונה התמימה היא האמונה העליונה של הפינה הראשונה, אמונה נסתרת בדרגות נשגבות שאינה מוכרת בעולם, אך היא היא גם האמונה הפשוטה בלב של כל האנשים הטובים המנסים לעבוד את ה' ככל יכולתם בתמימות ליבם.

ברוכים הבאים לפינה הראשונה של בית התפילה.

הכהן המשוח מושח את אצבעות רגלי כהן מזבח יהודה ואומר:

בסימן משיחת מזבח יהודה והכהונה החדשה בבית התפילה של הגאולה השלמה.

הכהן של מזבח יהודה מברך:

ברוך אתה יהוה צבאות, אלוהי סיני, שקידשת את עם ישראל בכהונת אהרן, יסדת את הכהונה החדשה דרך הגואל חיים, השופט המשוח במלכות השמים, בתפארת הברית של הגאולה השלמה. יברך אל שדי את כל קהילת בית הגאולה ביראת יהוה ובאהבת תורתו באמונה טהורה.

יהוה הוא המלך על כל עולמו אשר ברא, וכל הנבראים הם עבדיו. כל אשר ביקום משתחווה לו ומכבד אותו, כי הוא המלך היחיד האמיתי, ברוך הוא וברוך שמו לעד. הוא ברא את טבע העולם והוא למעלה מן הטבע, וכרצונו עושה נסים ונפלאות, מושיע ומציל. זוהי אמונת הדיבר הראשון: "אנכי יהוה אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".

והיא אמונת הפינה השנייה בבית הגאולה, כאשר עם ישראל הוא הכלי הנבחר מה" להביא את גאולתו לעולם.

"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה".

ומה נשתנתה התקופה הזאת מכל התקופות?

כי בכל התקופות של העבר לא נבחר הגואל השופט המשוח במלכות השמים, ובכל דברי ימי ישראל הייתה גלות אחריהם,

אבל בביאת הגואל חיים אין גלות אחריה,

כי בכל דברי העבר הגאולה הייתה לישראל,

אבל בביאת הגואל חיים הגאולה לישראל מתפשטת לכל העמים,

כי בכל דברי העבר לא הושלמו סימני הגאולה השלמה,

אבל בביאת הגואל חיים ירדו הסימנים השלמים: סימן בא הזמן לכוכבי הגאולה, סימן השופט המשוח במלכות השמים, סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש, סימן תחייתו של הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים.

והנה אחרי הגלות הארוכה הכניסנו ה' ברוך הוא לארץ ישראל, ואחרי שלושים וחמש שנים להקמת מדינת ישראל בחר אהיה אשר אהיה בגואל השלישי האחרון, חיים, ושלח לנו את מבנה בית המקדש השלישי בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה (מזבח הנביא, מזבח ישראל הגדול, מזבח השושנה, מזבח הכהן המשוח, מזבח יהודה, מזבח אפרים, מזבח מלכיצדק, מזבח העמים, מזבח החתונות, מזבח הכוהנת המשוחה, מזבח בנות ישראל, מזבח בנות יעקב ומזבח הלווייתנית) ומחצלת האסלאם.

ברוך יהוה אלוהי הגאולה שנתן עשרה סימנים נצחיים של הפסח החדש:

1. שה האלוהים בסימן ניצחון הגואל חיים על המוות.

2. סימן המזוזה החדשה בסימן השמירה החדשה של הדג הגדול לוויתן.

3. הרקיע השמיני החדש בסימן הקדושה החדשה של הגאולה השלמה.

שלושה סימנים חדשים ניתנו כדי לייסד את הגאולה השלמה: 4. ספר הכוכבים של אברהם אבינו. 5. השופט המשוח של מלכות השמים. 6. תחיית הצדיק חיים.

ושלושה הם הסימנים החדשים עבור התגשמות הגאולה השלמה בעולם: 7. בית התפילה בן 7 הקומות. 8. חמורים האוכלים את לחם הגאולה. 9. בתי ספר הגאולה להשגת מידות מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים.

אלו הם תשעה עניינים שדרכם הגואל חיים מביא לעולם את: 10. עץ החיים של חיי הנצח האמיתיים בעולם הזה ובעולם הבא. אמן וכן יהי רצון.

מוזגים כוס שנייה ביין וכהן מזבח יהודה אומר:

ברוך יהוה אל עליון, הגואל הקדוש של ישראל, השולח ישועה לכל העמים בגאולה השלמה.

ברוך יהוה אלוהינו המברך את יין הגאולה בבית התפילה של הגאולה השלמה.

שותים את הכוס השנייה בהסבת שמאל.

רחצה: נוטלים את הידיים ומברכים:

ברוך יהוה אלוהינו שצווה לבני ישראל על נטילת ידיים.

מוציא מצה: ראש המשפחה לוקח מהמצה העליונה ומהמצה האמצעית הנשארת ומברך:

ברוך יהוה אלוהינו המברך את הלחם הגדל מן הארץ.

ברוך אלוהי הגאולה המברך את לחם החירות בבית הגאולה השלמה.

מצה: אוכלים מהמצה (רצוי מהמצה האמצעית) בהסבת שמאל.

חרוסת: מטבילים מצה בחרוסת והכול אומרים:

ברוך יהוה אלוהינו שהביא מתיקות חדשה לעולם.

כורך: לוקחים מהמצה השלישית למטה עם דבש והכול אומרים:

סמל בית המקדש הראשון היה לחם ומלח, סמל בית המקדש השני היה לחם ויין וסמל בית המקדש השלישי הסופי בירושלים ובבאר שבע הוא דבש.

ברוכים הבאים לפינה השנייה של בית הגאולה השלמה.

שולחן עורך: אוכלים ולאחר הסעודה מוזגים את הכוס השלישית ואומרים את ברכת המזון החדשה של הגאולה השלמה על כוס זו. מחכים עד סיום סימן הפינה השלישית כדי לשתות את היין ולאכול את האפיקומן.

בבית התפילה הכהן המשוח מושח את אצבעות רגלי הכהן של מזבח אפרים ומושח בכמה טיפות שמן את מזבח אפרים.

ברכת המזון החדשה:

זימון - ברשות כל המסובים נברך לאל עליון:

ברוך אל עליון שהכול אוכלים משלו.

ברוך אל עליון הנותן לנו את לחמנו ואת פרנסתנו.

ברוך אל עליון הנותן לכל בריה את מאכלה לפי טבעה.

ברוכים האנשים, הנשים והטף האוכלים לפני אל שדי.

הם אומרים הכול אוכלים משלו, אמן.

ברוך אל שדי בורא שמים וארץ המכין את לחם הארץ בשביל האדם, שהוא לחם העולם, זן כל חי לפי מזונו, בוקע ים להוציא את דגו, שובר הר ומגלה את עצו, שוטף עמק ומגדל את פרותיו, ממלא עננים ומשקה כל חיתו יער, מוציא ירקות עלי דשא ומשביע לכל חי רצון. רחם נא ה' אלוהינו ברחמיך הרבים על הילדים ועל הילדות ועל התינוקות של כל העולם בכל המדינות, וכמו ששלחת את המן ארבעים שנה לבני ישראל במדבר, כן תפתח את ידך הרחבה, ותשלח לתינוקות של כל העולם את אוכלם לשובע. ברוך אל עליון, המאכיל ומפרנס את כל עולמו אשר עשה.

ברוך שולחנו של אל עליון, כאן המגן של אל שדי.

מקודש שולחנו של אברהם אבינו, בואו לחלוק איתנו את ברכתו של אברהם בהכנסת אורחים.

מעשר קדושת שולחנו של אברהם הוא ברכתו של מלכיצדק. זה שולחנו עליו מבורך הלחם.

וכתוב: "ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". ברוך יהוה אלוהינו המברך את הארץ ונותן לנו את לחמנו.

זה שולחנו עליו מקודש היין.

זה השולחן של ארץ זבת חלב ודבש.

-------------------------

(אם שישה אוכלים ביחד מוסיפים):

יבואו שלושה מלאכי הגאולה לברך את הלחם.

יבואו שלושה מלאכי הגאולה לקדש את היין.

יבואו שלושה מלאכי הגאולה לטהר את לבבנו, שיהיה לבן כחלב ונקי כלב התינוק היונק מאמו חלב.

יבואו שלושה מלאכי הגאולה להמתיק את חיינו בדבש.

-------------------------

זה שולחן האבות אברהם, יצחק ויעקב.

זה השולחן של התורה הקדושה הנתונה למשה ולכל ישראל.

(בשבת אומרים כאן)

ברוך יהוה אלוהינו, בורא שמים וארץ ששבת ביום השביעי של מעשה בראשית ויכלו השמים והארץ. וברכת את יום השביעי וקדשתו ולעמך ישראל צוית זכור ושמור את יום השבת לקדשו; ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה" אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך ובהמתך והגר אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך; וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה; על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת; כי בששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ הים וכל אשר בו ושבת ביום השביעי מכל מלאכתו על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו. ברוך אלוהי ישראל מקדש השבת.

יהוה אלוהינו ברך את הקהילה הזאת של אברהם, יצחק ויעקב, ביום שבת זה, ביום זה של נחת ושל שלום. שמח את לבנו בתענוגי השבת, באכילה ובאהבת המשפחה, ברוח ובלימוד דבריך, בתפילה ובעדני הנשמה. הורד את שכינתך עלינו, יהוה אלוהינו, ושמח את לבנו בהבנת אורך. קדש את כל מעשינו למענך באהבה וברך אותנו ברחמי שמך הגדול ביום זה של השלום ושל אהבה נצחית, יום זה לך אהוב.

-------------------------

זה השולחן של אליהו הנביא, מבשר הגאולה השלמה.

זה השולחן של כוכבי הגאולה.

זה השולחן של מלכות השמים.

זה השולחן של האור החדש.

זה השולחן של לחם בית לחם.

זה השולחן של הדור הרביעי ודור הבניין החדש.

זה השולחן של תחיית הגואל חיים.

זה השולחן של בית התפילה.

ברך עלינו, יהוה אלוהינו, את חג הפסח הזה וברך אותנו בו לאור גאולתך השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים. חדש עלינו את שמחת חגנו לכל השנה הבאה עלינו לטובה, לחיים טובים ולשלום, לבריאות חזקה ולפרנסה טובה ולמעשים טובים ביראת שמך ובאהבת בריותיך וכן יהי רצון ונאמר אמן.

הרינו מבקשים מאל שדי שתהיה ברכה באוכל זה שאכלנו, ושלא יהיה בו דבר לא טבעי שיכול להזיק לנו. ואם יש בו דברים לא טבעיים, אנו מבקשים ממך, אל שדי, שיבוטלו בברכתך, ושאוכל זה יהיה כולו טבעי וטוב לבריאותנו, אמן וכן יהי רצון.

אל עליון, אתה הוא בורא הכול. ברך את בריאתך שבתוכנו וחדש את השמים ואת הארץ בלחם היומי, אשר אתה שולח לשולחננו. עשה שהמזון שבתוכנו יתעכל באופן הבריא ביותר, חדש את דמנו וחזק את לבנו למען בריאותנו ובריאות בנינו ובנותינו, אמן.

.............................................

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

הנה בא הזמן של הפסח החדש של דברי הימים בזכות הגואל האחרון, חיים.

ובא הזמן של סיום תקופת מסלול ארבעת אלפים השנים של כוכב אברהם אבינו.

ובא הזמן של כוכב המפליא בסימנים השלמים.

ובא הזמן של השבת הלבבות אבות על בנים ובנים על אבותם.

ובא הזמן של איחוד כל שבטי ישראל.

ובא הזמן של וישקהו ויחבקהו בין עשו ויעקב.

ובא הזמן של השופט המשוח של מלכות השמים.

ובא הזמן של מדרגות השיש הלבן היורדות מההיכל במלכות השמים להתקבל בלבבות אנשי ונשי וטפי הארץ.

ובא הזמן להכיר בסימנים ההתחלתיים שהיו בבית ספר האיסיים.

ובא הזמן של המסר החדש על משרתו המשיחית של אילו של יצחק, הוא ישוע.

ובא הזמן של האור החדש של חנוכת החנוכות.

ובא הזמן של החמור השלם האוכל את לחם הגאולה השלמה.

ובא הזמן של הדור הרביעי ודור הבניין החדש.

ובא הזמן של תחיית המורה חיים.

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

האמונה הקשורה בפינה השלישית היא אמונת הסימנים השלמים הנשלחים מה" ברוך הוא והיא כל העדות הנפלאה בהתגלותם. הסימנים השלמים הם הסימנים המשלימים את בני ישראל ומאחדים באמונה האמיתית את כל בני אלוהים, אל חי. אלו הם הסימנים הגדולים הסופיים של קדוש ישראל וגואלו, אהיה אשר אהיה, המביאים את כל הזוכים לישועה ולשמירה, להבנה ולחיים, לשמחה ולשלום, אמן.

כהן מזבח אפרים מברך:

ברוך אל עליון בורא שמים וארץ המאחד את נשמתנו במסורת האמיתית החדשה השלמה. אמן.

ברוך יהוה אל עולם המאחד את הזוכים בעולם באור אהבתו. אמן.

ברוך יהוה אל עולם המברך אותנו בסימני הגאולה השלמה. אמן.

כהן מזבח אפרים הולך אל כהן מזבח מלכיצדק והכול מברכים על כוס היין השלישית:

ברוך אל עליון המקדש את יין השמחה בבית הגאולה השלמה.

שותים את הכוס השלישית. לוקחים את האפיקומן ומברכים בשמחה ובהסבת שמאל:

ברוך אלוהי הגאולה המברך את לחם הסימנים בבית הגאולה השלמה.

אוכלים את האפיקומן והכול אומרים בגילה רבה:

ברוכים הבאים לפינה השלישית של בית הגאולה השלמה.

הפינה הרביעית:

"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד".

"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני; לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ; לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי; ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי".

מקטנותו אברהם אבינו השיג את אחדות הבורא ואחד היה אברהם בידיעתו. עליו היה להפיץ את ידיעת ואמונת אחדות הבורא בעולם ולהיות אב להמון גויים ההולכים באמונתו. מוסבר בספר הכוכבים שתקופת מסלול כוכב אברהם היא בת 4000 שנה, והדור הרביעי הזה הסופי הוא בן 65 שנים, המשלים וסוגר תקופה זו. אנו בזמן הגאולה השלמה במסגרת לוח הדג הגדול לוויתן, ובסוף הדור הרביעי הזה כבר תשרה בעולם אמונת אחדות הבורא ותיכרת כל עבודה זרה בעולם מן הגסה ביותר עד לדקה ביותר, כי אין לסעודתם אפיקומן, ויבוא יום יהוה הגדול והנורא. לפיכך אמונת שלוש הפינות זקוקה עוד לכל חומרתו של הדיבר השני, והיא האמונה הטהורה של אברהם אבינו הסוגרת את הפינה הרביעית, שבה הושלמה השמירה החדשה של מגן אברהם.

הכוהנים מושחים את הפינה הרביעית פעמיים ואומרים:

הפינה הרביעית היא בסימן התיקון, והאמינו בני ישראל בה" ובמשה עבדו וידע ישראל להבחין בין האמונה בה" ובין האמונה במשה עבדו.

החמור המשוח על מזבח ישראל הגדול אומר:

נשתדל לאחוז באמונה טהורה בלב בגבורות האל ובסימנים השלמים של הגאולה השלמה ובאחדות הבורא האל היחיד, קדוש ישראל וגואלו, ונכין את עצמנו לפסח החדש של הגאולה השלמה מתחת לשמירת אל שדי.

ברוך יהוה צבאות המקדש את חג הפסח החדש.

הכוהנת המשוחה של מזבח בנות ישראל אומרת:

בשם אל שדי תהיה ברוכה הקהילה הזאת קהילת אברהם, יצחק ויעקב. אמן.

יגן עלינו אל שדי מכל רע ומכל מחלה. אמן.

ירחיב לנו אל שדי את דעתנו ואת לבנו לקבל את האור החדש של הגאולה השלמה. אמן.

יחכים אותנו אל שדי במעשיו. אמן.

ייתן לנו אל שדי טעמי חיים. אמן.

יחדש לנו אל שדי את רוחנו. אמן.

יקדש לנו אל שדי את החיים. אמן.

יעזור לנו אל שדי בתיקונינו. אמן.

יקרב אותנו אל שדי אל השראתו. אמן.

יעורר אותנו אל שדי בתפילה. אמן.

יגלה בנו אל שדי את סגולות הלב המכוסות והצפונות. אמן.

ייאסף אותנו אל שדי אל ברכתו. אמן.

יעניק לנו אל שדי אמונה. אמן.

פותחים את הדלת לסמן את כניסת אליהו הנביא, והכוהנת המשוחה של מזבח בנות יעקב אומרת:

אחרי 6000 שנה מבריאת האדם, 4000 שנה מאברהם, 3500 שנה מיציאת מצרים ומגילוי הר סיני, 2500 שנה מגאולת פורים ואלפיים שנה ממשרתו המשיחית של ישוע, בשנה ה-35 למדינת ישראל נבחר הגואל חיים להיות השופט המשוח במלכות השמים.

מוזגים את הכוס הרביעית והכהן המשוח מברך:

ברוך אל שדי הסוגר את אהוביו בברית האמת.

ברוך אל עליון המברך את הלחם של האמונה הטהורה.

ברוך יהוה אלוהינו המקדש את היין של הפסח החדש של הגאולה השלישית השלמה.

שותים כוס רביעית בהסבת שמאל והכול אומרים בגילה וצהלה:

ברוכים הבאים לפינה הרביעית של בית הגאולה. חג שמח.

.............................................

כתבנו על אצבעות רגלינו

את עשרת הדיברות

להלך בתורת יהוה

.............................................

קם הגואל חיים בתחייה, וקמה הציפור בתחייתה

ברך אותנו, אהיה אשר אהיה, בסימן תחיית הצדיק חיים

נלחם הגואל נגד שיטות השקר, וקם הדג להילחם בקרבו

ברך אותנו, יהוה צבאות, בסימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש

רוכב הגואל על חמור אוכל לחם ומניח עליו משקולות חמור

ברך אותנו, יהוה אל עולם, בסימן החמור אוכל לחם

מאיר לנו הגואל באור חדש, והואר הצב המואר

ברך אותנו, אל חי, בסימן האור החדש של חנוכת החנוכות

עלה הגואל למלכות השמים, והתבונן הג'ירף במלכותו

ברך אותנו, אל עליון, בסימן מלכות השמים

השלים הגואל את תכנית הגאולה, ודרך כוכב התכנית

ברך אותנו, יהוה אלוהינו, בסימן כוכבי הגאולה

הביא הגואל שמירה חדשה בסימן מקלט הארמדיל

ברך אותנו, אל שדי, בשמירה חדשה שנקראת שמירת הדג הגדול

וגילה הגואל את הלווייתנית והוציא אותה מאגם מלח

ברך אותנו, יהוה אלוהינו, בסימן ספר הכוכבים

ועורר בנו הגואל את עומק הלב והוריד אותנו אל עמק מרקורי

ברך אותנו, אל עליון, בסימן השופט המשוח במלכות השמים

ושלח הגואל את נבואות אליהו הנביא, שמזהירות אותנו על סוף הדקה

ברך אותנו, אל חי, בסימן האור החדש של חנוכת החנוכות

ומשפיע עלינו הגואל במנהג חדש, ויורד הבושם השמימי

ברך אותנו, יהוה אל עולם, בסימן החמור אוכל לחם

ומסדר לנו הגואל את החוק החדש, ונכנס האריה לגובו

ברך אותנו, יהוה צבאות, בסימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש

ומביא הגואל חיים את עץ החיים, ומתגלה יופיו של גן עדן

ברך אותנו, אהיה אשר אהיה, בסימן תחיית הגואל חיים בסימן השלם של תחיית המתים. אמן.

.............................................

והתחתן מזל תחיית הציפור עם כוכב מזבח הנביא

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל קרב הדג עם כוכב מזבח ישראל הגדול

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל משקולות החמור עם כוכב מזבח השושנה

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל הצב המואר עם כוכב מזבח הכוהן המשוח

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל מלכות הג'ירף עם כוכב מזבח יהודה

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל כוכב התכנית עם כוכב מזבח אפרים

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל מקלט הארמדיל עם כוכב מזבח מלכיצדק

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל אגם מלח עם כוכב מזבח העמים

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל עמק מרקורי עם כוכב מזבח החתונות

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל סוף הדקה עם כוכב מזבח הכוהנת המשוחה המכונה מזבח גילת חיים

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל הבושם השמימי עם כוכב מזבח בנות ישראל

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל גוב האריה עם כוכב מזבח בנות יעקב

מתחת לחופת הרקיע השמיני

והתחתן מזל היופי של גן עדן עם כוכב מזבח הלווייתנית

מתחת לחופת הרקיע השמיני.

ספירת העומר

ספירת העומר עצמה נספרת כנהוג במסורת, אך המנהג עצמו הוא חדש ו-49 הימים באים בהתאמה ל-49 כוכבי הגאולה הראשונים. חג השבועות, שאינו נספר, מותאם לכוכב הנון.

מן היום השני של פסח ועד לשבועות, חג גילוי עשרת הדיברות בסיני, נספרים שבעה שבועות, כמצווה בתורה, כשהיום ה-50 הוא שבועות.

מטרת הספירה האמיתית היא ההתקדשות בהכנה לגילוי התורה. ישנן דרגות רבות של קדושה, והמספר 7 קשור ישירות לקדושה. ספירת 7 ימים במשך 7 שבועות מחזק את הקדושה של כל יהודי על מנת להגיע ליום החמישים בקדושה מקסימאלית, במסגרתה מתגלה ה' ברוך הוא לעם כולו. 7 פעמים 7 של קדושה מצביע על דרגת קדושה שלא נפסקת. לפיכך לאחר 49 ימים הרגע ההיסטורי המקסימאלי של הקדושה מושג: ההתגלות במעמד הר סיני.

במסגרת התקדמות הקדושה החדשה של הגאולה השלישית השלמה, אנו הולכים אחר הקבלה החדשה והאמיתית של הדג הגדול לוויתן ביחס לספר הכוכבים של אברהם אבינו, אותו מלמד אותנו הגואל חיים דרך הסימנים השלמים. ההתקדמות כוללת את 7 כוכבי העגלה (המצקת) הגדולה, 7 כוכבי בית הדין של מרדכי הצדיק, 5 כוכבי אסתר המלכה במלכות אחשוורוש, 13 כוכבי השושנה, כוכב המפליא, 3 כוכבי פה הלוויתן ו-13 מזלות הדג הגדול. יחד מדובר ב-49 כוכבים. כוכב הנון משלים את הקדושה ביום ה-50, חג השבועות.

נעיר גם, כי 4 מערכות הכוכבים - העגלה הגדולה, בית הדין, אסתר והשושנה כוללות 32 כוכבים, המסמלים את הלב (בגימטרייה: 32) החדש של הגאולה השלמה. הלב מושלם עם הכוכב ה-33, הוא כוכבו של כריסטו (כוכב המפליא). מנקודה זו מתחילים להימנות הכוכבים המשלימים את המוח (בגימטרייה: 48) השפל החדש ביום ה-48 של העומר, במזל גוב האריה. היום ה-49 משלים את ההתקדשות כולה, הן של הלב החדש והן של המוח השפל החדש, במזל ה-13, הוא יופי גן העדן. כאן נעצרת הספירה, כאשר היום ה-50 לא נספר, והכול מושלם בנון (50) של כוכב הנון.

/////////////////////////////////

להלן ימי ספירת העומר וכוכבי הגאולה לפי סדרם. הברכה הנ"ל נאמרת בכל יום לפני הספירה:

מהיום השני של פסח מקיימים את ספירת העומר ככתוב בתורה.

ברוך ה" אלהינו המחדש את ספירת העומר בבית התפילה בן שבע הקומות, בקדושה החדשה של הגאולה השלמה. ספירה של שבע שבתות, מהיום השני של חג הפסח עד לערב חג השבועות, שהוא יום החמישים, שלא נספר.

היום יום אחד לספירת שבעה שבועות.

בסימן כוכב אברהם

היום שני ימים לספירת שבעה שבועות :

בסימן כוכב יצחק (הוא כוכב הבניין הנשאר בזמן)

היום שלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב יעקב (הוא כוכב הגאולה)

היום ארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן הכוכב הרביעי הנעתק

היום חמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב אסתר

היום שישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מרדכי

היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב הגואל חיים

היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב אבן האיזון

היום תשעה ימים שהם שבוע אחד ושני ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב אבן על אבן האיזון

היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב התהילה

היום אחד עשר ימים שהם שבוע אחד וארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב הניצחון

היום שנים עשר ימים שהם שבוע אחד וחמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב אבימלך

היום שלושה עשר ימים שהם שבוע אחד ושישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מרדכי הצדיק

היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב פיכל

היום חמישה עשר ימים שהם שני שבועות ויום אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב אח

היום ששה עשר ימים שהם שני שבועות ושני ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב חש

היום שבעה עשר ימים שהם שני שבועות ושלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב שור

היום שמונה עשר ימים שהם שני שבועות וארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב רוש

היום תשעה עשר ימים שהם שני שבועות וחמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב אסתר במלכות אחשוורוש

היום עשרים ימים שהם שני שבועות ושישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח הנביא

היום עשרים ואחד ימים שהם שלושה שבועות לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח ישראל הגדול

היום עשרים ושניים ימים שהם שלושה שבועות ויום אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח השושנה

היום עשרים ושלושה ימים שהם שלושה שבועות ושני ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח הכוהן המשוח

היום עשרים וארבעה ימים שהם שלושה שבועות ושלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח יהודה

היום עשרים וחמישה ימים שהם שלושה שבועות וארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח אפרים

היום עשרים וששה ימים שהם שלושה שבועות וחמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח מלכיצדק

היום עשרים ושבעה ימים שהם שלושה שבועות ושישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח העמים

היום עשרים ושמונה ימים שהם ארבעה שבועות לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח החתונות

היום עשרים ותשעה ימים שהם ארבעה שבועות ויום אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח הכוהנת המשוחה (מזבח גילת חיים)

היום שלושים ימים שהם ארבעה שבועות ושני ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח בנות ישראל

היום שלושים ואחד ימים שהם ארבעה שבועות ושלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח בנות יעקב

היום שלושים ושניים ימים שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב מזבח הלווייתנית

היום שלושים ושלושה ימים שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה, הוא כוכב מלכיצדק ובגאולה השלמה הוא הכוכב המפליא

היום שלושים וארבעה ימים שהם ארבעה שבועות ושישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב ים לב הצדק

היום שלושים וחמישה ימים שהם חמישה שבועות לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב ים הנשייה

היום שלושים וששה ימים שהם חמישה שבועות ויום אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן כוכב ים אימות הנבואה

היום שלושים ושבעה ימים שהם חמישה שבועות ושני ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל תחיית הציפור

היום שלושים ושמונה ימים שהם חמישה שבועות ושלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל קרב הדג

היום שלושים ותשעה ימים שהם חמישה שבועות וארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל משקולות החמור

היום ארבעים ימים שהם חמישה שבועות וחמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל הצב המואר

היום ארבעים ואחד ימים שהם חמישה שבועות ושישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל מלכות הג'ירף

היום ארבעים ושניים ימים שהם שישה שבועות לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל כוכב התכנית

היום ארבעים ושלושה ימים שהם שישה שבועות ויום אחד לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל מקלט הארמדיל

היום ארבעים וארבעה ימים שהם שישה שבועות ושני ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל אגם מלח

היום ארבעים וחמישה ימים שהם שישה שבועות ושלושה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל עמק מרקורי

היום ארבעים וששה ימים שהם שישה שבועות וארבעה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל סוף הדקה

היום ארבעים ושבעה ימים שהם שישה שבועות וחמישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל הבושם השמימי

היום ארבעים ושמונה ימים שהם שישה שבועות ושישה ימים לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל גוב האריה

היום ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות לספירת שבעה שבועות:

בסימן מזל יופי גן העדן

יום החמישים הוא חג השבועות ואינו נכלל בספירה, והוא שייך ל"כוכב העורף", המתהפך להיות "כוכב הנון" של יהושע בן נון. הכוכב גם קשור אחרי היפוכו למתן תורה, שהרי משה קיבל את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, ואת התורה שבעל פה מסר ליהושע בן נון. הכוכב קשור אחרי היפוכו גם למשנת יהושע בן נון, השייכת לחוק החדש של הגאולה השלמה בזכות הצדיק הנבחר, הגואל חיים, שנולד בשחר חג השבועות, ברגע מתן תורה, כשהוא כבר מהול.

יום העצמאות

ברוך ה' אלוהינו שחידש זמנים חדשים, הקים את מדינת ישראל כהבטחתו ופתח לנו את תקופת ימות המשיח, תקופה בת מאה שנים.

נשמח בחסדו ונגיל בישועתו, כי מלך נאמן הוא ומכין דרכי גאולתו. במלאת שלושים וחמש שנים לקיום המדינה בחר ה'' בצדיק הראוי לו, עניו ושפל רוח, חיים בן משה מצנעא, תימן, ראש ל''ו הצדיקים הנסתרים בדורו, והקים אותו מן המתים והעלה אותו לשבת ראש במלכות השמים. ולכן כפולה ומכופלת שמחת יום העצמאות, כי התחלת הגאולה השלמה היא, שתתקדם ולא תחזור, ויתקיימו כל היעודים וכל ההבטחות עד לשלום עולמי, ויהפוך ישראל עם מכובד ואהוב בעיני כל העמים, וכן יהי רצון למהירות יתירה של הדור הרביעי הזה, העובר על העולם במשך מאה שנים מהקמת המדינה.

ברוך אהיה אשר אהיה המחדש את יום העצמאות בה' באייר לזמן שמחה ולברכת מדינת ישראל לכל הדורות הבאים.

הערב נא את חיי בני ישראל אחרי יום השואה ואחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והמתק את דיני עמך ישראל ורחם נא על עניי ודלי ואביוני עמך ישראל ופתח את ידך הרחבה למלא את חסרונם ורחם על אלמנות ועל יתומים והתמלא ברחמים גדולים על כל חולי עמך ישראל, כי רחום וחנון אתה ומעביר פשע ומנקה עוון באהבה רבה לעמך ישראל בזכות אברהם, יצחק ויעקב. קום נא, ה'' אלהינו, בשם קדשך, פתח את המחשבה הסגורה, הרחב את אוהליך והמתק את לבבות כל עמך ישראל, כי כבר בחרת בגואל האחרון, חיים, וכבר הֵשַבְתָ את השופט המשוח במלכות השמים וכבר שלחת את תבנית בית המקדש השלישי הסופי וכבר דיברת בפיהם של חמורים האוכלים את לחם הגאולה השלמה וכבר הראית את נבואות אליהו הנביא על הדור הרביעי הזה וכבר העמדת את הצדיק חיים בתחייתו מן המתים. לפיכך קום נא בקפיצת דרכי הגאולה השלמה למען שמך לטובת כל עמך ישראל, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

ברוך אל שדי בורא שמים וארץ, המגן על יושבי מדינת ישראל באדמת ארץ הקודש.

כי נעים ונדים היינו במשך אלפיים שנים בין אומות העולם ולא יכולנו להרים ראש משעבוד מלכיות, עד שכיפר בעדינו ה'' והחזיר לנו את ירושתנו המובטחת לאבותינו, ותבוא שמחה בליבנו, ונרקוד בצהלה כי ה'' אומר ועושה, לא בן אדם הוא. וינחם ולא יתחרט על הטוב שאמר לעשות לעם ישראל על ארץ טובה, זבת חלב ודבש המחכימה את יושביה, המשפילים את ליבם לקבל את אהבתו. לכן ה'' אלהינו, בזכות הגואל הנבחר חיים, הגדל את מזלנו החדש מהדג הגדול לוויתן, שיצרת לשחק בו במזל תחיית הציפור ובמזל קרב הדג ובמזל משקולות החמור ובמזל הצב המואר ובמזל מלכות הג'ירף ובמזל כוכב התכנית ובמזל מקלט הארמדיל ובמזל אגם מלח ובמזל עמק מרקורי ובמזל סוף הדקה ובמזל הבושם השמימי ובמזל גוב האריה ובמזל היופי של גן עדן, ופתח את פי הדג הגדול עם כוכב לב הצדק וכוכב הנשייה וכוכב אימות הנבואה בין י"ג כוכבי שושנת יעקב וי"ג מזלות הלוויתן, והכן לנו סעודה גם מבשר הדג המלוח של הלווייתנית והבשר הטעים של שור הבר. אמן וכן יהי רצון.

ל"ג בעומר

במסורת היום ה-33 לספירת העומר (הימים שנספרים בין היום השני של פסח ועד לשבועות, הוא יום ה-50) הוא יום פטירתו של רבי שמעון בן יוחאי. ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה. חשיבותו מגיעה לאחר המגפה הנוראית שהרגה, השם ישמרנו, 24 אלף חכמים, תלמידיו של רבי עקיבא שהתרחשה מתחילת ספירת העומר ועד ליום ה-33 שלה. בזכות רבי שמעון בן יוחאי הגזרה התבטלה בל"ג בעומר.

אנו, בבית התפילה, לא חוגגים את ל"ג בעומר בזמננו, מעבר לקריאת הטקסט הנ"ל. אנו מכירים בתנא הגדול והחכם המעמיק רבי שמעון בן יוחאי, אך מטרתנו היא לתקן את השגיאות שנוצרו עקב שיוך ספרו השקרי והזדוני של רבי משה דה לאון אליו. כפי שהוכח על ידי הרב יחיא אבן שלמה אלקאפח מצנעא, תימן, בספרו "מלחמות השם" ואושר על ידי הצדיק חיים, כל דוקטרינת האצילות הינה שגויה ואלילית (העניין הוסבר אצלנו בספר "חמישה לוחות הברית והחרם מדאורייתא"). נוראית היא התוצאה של הרעיונות האליליים לחלוטין הללו ששויכו לרבי שמעון בן יוחאי.

אנו בטוחים שבזמן שיגיע, שקרי האצילות האליליים יתגלו לכולם וספר הזוהר, כמו גם ספרים אחרים הנכללים תחת השם "קבלה", יוכרזו על ידי רבני וחכמי ישראל כפסולים ואסורים לאמונה. אנו מאמינים שבזמן שיגיע, ל"ג בעומר יהפוך לחגיגה גדולה בה יישרפו כל הטקסטים הללו, ושמו של התנא הידוע ייגאל לעד מן השקר המטעה שיוחס לו. אז ל"ג בעומר יהפוך לחג אמיתי עבורנו ועבור כל ישראל, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

/////////////////////////////////

מנהג חדש לל"ג בעומר - ליום ההילולה של התנא הגדול, רבי שמעון בן יוחאי

קור עובר בעצמותיי, תנא מקודש בחכמת התורה וסבלן, למעשיהם של פתיים לרבבות סודות חדשים של הבל וריק, אשר אין בכולם יחד סוד אחד אמיתי. תנא סובל, רבי שמעון בן יוחאי, עורר רוח ממקומך להשרות על שכל ישר, להכיר בעיוות כל ספר הזוהר הפסול, אשר לא כתבת ולא ראית ואף לא חלמת על ספר טמא כזה. ולו היית מכיר בספר כזה היית מכריז שריפה על כל תוכנו ועל כל מה שיוצא ממנו. יקומו בני ישראל מתוך החושך והאפלה! אין סודות אמיתיים כתובים בשום ספר, שאם כן מה להם ולסודות?!

תנא ישר סבלן, קישרו אותך לפעולה של עבודה זרה בה הם נפלו, כי את האמת דיברת ואמרת - כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם. משה דה לאון, מחבר ספר הזוהר לא פחד מאמירתך, ולהפך, חיפש עצה ביחד עם השטן, איך להסמיך את הדוקטרינה החדשה, והניחו כי רבי שמעון בן יוחאי אמר את הדברים ההם בכדי שהמאמינים באצילות האלוהות יזכו בעולם הבא (כי אם הוא כתב אותו מי יעז להתעורר נגד שיטת האצילות!). בזאת החליף את כבוד ה'' בתבנית שור נאצלת, וחזר גלגל שבירת הלוחות עד לשואה.

קום ממקומך, תנא אמיץ בקדושה, עורר רוח לשבור את קליפת הזעיר אנפין, כי בא הזמן, נבחר הגואל, ועם ישראל זקוק לישועת ה''. כי מדברך יקום התיקון, רבי שמעון, כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, וייעקר כל הישג אצילותי לנצח נצחים. בסימנים השלמים ירד הגואל חיים מן ההר ברצינות נוראה, ואמר הגואל: "נפגעה אחותנו הקטנה" (דהיינו נפגעה אמונת התורה שהיא אהובה כאחות קטנה). לכן בא הזמן, רבי שמעון, תנא אהוב, עמוד נא לפני ה', עורר רוח הבחנה שכלית בבני ישראל, ויגאלו את שמך המכובד עקב גאולתם מאלוהים אחרים נאצלים של ספר הזוהר הפסול, שייעקר מן העולם. אמן וכן יהי רצון.

ל"ג בעומר תשס''ב, באר-שבע^{^[78]}, פרץ גרין

חג שבועות החדש – חג עשרת הדיברות

במנהג החדש של שבועות השופר מושמע לפני עשרת הדיברות וכן לפני האיש הצדיק החי באמונתו. המטרה בכך היא לזכור את קול השופר, שנשמע במעמד הר סיני כל הלילה עד לגילוי עשרת הדיברות. גם חידוש עשרת הדיברות עבור החוק החדש מבוסס על האמת ועל צדק ה' למען האנושות.

אמונה בגילוי ה' במעמד הר סיני הוא עמוד תווך גדול בחידוש אמונת האדם. התבוננות על האמונה מחדשת את הרוח ומעוררת אותו לשמחה אמיתית, שמובילה לתחושה של כוח מחודש ואף לבריאות טובה.

(22 ביוני 1987, מילאנו): קרמין שאול חלם שהיה עם אנשים רבים עצובים, אך גם עם כמה שמחים. הוא פנה לאחד מהם ואמר: "אתה רואה? האמונה גורמת לאדם להתחזק ולשמור על צעירותו".

כפי שאוזכר והוסבר במנהג החדש עצמו, חג שבועות של הגאולה השלמה הוא ייחודי בהיותו יום הולדתו של הצדיק חיים, בשחר ו' סיוון, זמן התגלות ה' במעמד הר סיני, וכמו כן הוא נולד נימול לגמרי, כששק השלייה שלו יצא שלם. אלו הם סימנים חשובים ביותר ביחס לשלמות ברית התורה וחידוש עשרת הדיברות עבור הגאולה השלמה. יש לנו סימן של שני פסי תכלת, המסמלים שני סימני השלמה הנוגעים למורה חיים ולכך שהוא היה הראש האחרון לל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, כאשר מרדכי הצדיק (שהמונח תכלת מרדכי נקשר אליו) היה הראש הראשון לל"ו הצדיקים הנסתרים. לפיכך שני הסימנים של הולדת הגואל ושני עמודי התווך של התכלת קושרים את הדרגה הנעלה של הגואל חיים לגאולה השלמה ולחג השבועות החדש, שמגיע להשלים את הקשרים הללו למען הקדושה החדשה של הגאולה השלמה.

(שבועות, יוני 1984, מילאנו): ג'יורדנו לוי חלם שהתלמידים ישבו ליד השולחן. פרץ דיבר על ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר במשך 40 שנים. בעוד הוא מדבר, נכח במקום ענן פלאי. ג'יורדנו התמלא ביראה. -

בקדושה קיימים ענני קודש של ה' ברוך הוא. לדוגמא: באוהל מועד או מעל בני ישראל בעת הליכתם 40 שנה במדבר או בחנוכת בית המקדש הראשון. חלום זה שראה ג'יורדנו מגיע על מנת לבשר, שגם בקדושה החדשה של הגאולה השלמה ייראו ענני הקודש של אל שדי. אמן וכן יהי רצון. במהרה בימינו.

/////////////////////////////////

המנהג החדש של שבועות

בעמידה של שחרית אחרי "המקשר את סימן תחיית המורה חיים עם סימן ספר הכוכבים":

הכוהן המשוח אומר:

ברוכים הבאים לחג עשרת הדיברות בבית התפילה של הגאולה השלמה. בהר סיני כל העם שמע בישירות כל מילה של שני הדיברות הראשונים. קולו של ה" נשמע מכל כיוון, ומכל מלה שנשמעה, בגלל הגילוי העצום של אותו הרגע, הנשמות לא יכלו להישאר בגוף, ובכל מילה ומילה של שני הדיברות הראשונים פרחו הנשמות והתחילו לעלות השמימה, כשגופיהם של בני ישראל מתו בלי חיים. ואמנם ה" ברחמיו לא הרשה לאף אחד מהם למות, ואחרי כל מלה שגרמה להם להתחיל ולעלות, ציווה לנשמות לרדת ולחזור לגוף.

הכוהנת המשוחה אומרת:

ברגע ההוא החיוני של דברי ימי הגאולה, כל אחד מבני שבטי יעקב אבינו היה עֵד ישיר להתגלות ה" וקיבל התקדשות גבוהה מאד. כל אחד היה כרוך בעילוי עצמי של נשמתו לקראת מקור כל הנשמות והיה עד ללידתו מחדש ולתחייתו העצמית.

ברגע ההוא ההיסטורי של החתונה בין אלהי ישראל ובני ישראל נפתחו שבעת הרקיעים, וכל העם ראה את השכינה היורדת על הר סיני.

כוהן מזבח יהודה אומר:

עשרת הדיברות מיצגים את התנאים הקדושים של החתונה שה" מצווה על עמו, כדי שתהיה הרמוניה תמידית ביניהם.

ה" כאילו הכריז בפני בני ישראל: 'אנכי בורא העולם, ואני לבדי קונה את כל היקום'.

בראתי את הטבע של כל בריה ואני למעלה מכל בריה ומכל הטבע, לכן שום דבר מהטבע אינו יכול למנוע ממני להושיע את אהוביי כאשר אני חפץ בכך. בחרתי ביוצאי ירך אברהם, יצחק ויעקב להכניס אותם לברית של אהבה איתי על הר סיני.

כוהנת מזבח בנות יעקב אומרת:

ואמנם לפני ברית האהבה הזו אתכם, בני ישראל, הראיתי לכם שאני ראוי לאהבתכם ולנאמנותכם ולאמונתכם בי. לכן גאלתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים ולכן גיליתי לפניכם את ידי החזקה וזרועי הנטויה והכיתי את ארץ מצרים והרגתי את שונאיכם כדי להציל אתכם מצורריכם ועשיתי ניסים גדולים ואותות כדי להגדיל את אמונתכם בי. אנכי ריבון כל הבריאה, אך איתכם בני ישראל כוחי מיוחד, כי הראיתי רק לכם את שכינתי ואת קרבתי, בני יעקב כלתי. לכן עם ישראל, נאות לי לקרוא לך אשתי. כמו בעל אשה המפריד אותה מכל יתר האנשים ומקדש אותה לו, כן אני מפריד אותך מיתר אומות העולם ומקדש אותך בקדושת תורתי הקדושה.

כוהן מזבח אפרים אומר:

ביחס לחג השבועות המסורתי, בשבועות החדש כוונת התחדשות עשרת הדיברות היא למען התפשטותם גם לאומות העולם. על מנת לסמן זאת, כבשורה עולמית, תוקעים בשופר לפני כל דיבר.

(1 בנובמבר 1986, ג'נזאנו די לוקאניה): אנג'לה גריפו חלמה כי הלכה לברך לשלום את פרץ ותלמידים אחרים. כולם עמדו מסביב לאח. האדם הראשון שאותו היא ראתה ובירכה היה פאולו. לאחר מכן ראתה ילד וילדה כבני 4. פרץ העביר שיעור על האמונה לאותם ילדים וביקש מהם להסביר את השיעור. אחד מהם ענה: "אמונה נמצאת בכל אחד מאיתנו והיא מבוטאת בהתנהגותנו כלפי אחרים[80]" -

תוקעים בשופר הגדול, והכול אומרים את הדיבר הראשון:

אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים

כוהנת מזבח בנות ישראל אומרת:

על שם אמונת הניסים של אל שדי, הן גברים, נשים וטף מכל העולם, בואו לבית התפילה של הגאולה השלמה להתפלל אל אל חי האלהים היחידי. גם אתם תראו נסים מאת ה" וסימנים נפלאים. גם אתם תקבלו מהסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח של מלכות השמים, המורה חיים.

הפינה הראשונה של בית התפילה של הגאולה השלמה מייצגת את האמונה הפשוטה. היא האמונה התמימה הנמצאת בלב. היא האמונה שבה לב האדם מדבר תמיד עם ה". היא האמונה הפנימית בין האדם ובוראו. תכופות הפשוטים ביותר הם הזוכים לאמונה הזאת האהובה, והיא האמונה המייצגת, כביכול, את החותם העתיק של האמונה המקובלת בסיני מנשמות הצדיקים הנסתרים שבכל דור. כי למרות מעלת העלייה הגבוהה שלהם ודרגת הידע העצומה שלהם, יש להם אמונה מאד פשוטה לפני ה".

כוהן מזבח מלכיצדק אומר:

היא אינה אמונה של השגות פילוסופיות או מיסטיות או ממיני האמונות הנקנות, אלא מתנה מאת ה" לכל מי שנשמתו נמצאת איתו והייתה בהר סיני. היא אמונה בענווה המחדירה ענווה, האמונה שעליה דיבר משה כאשר כתב: "תמים תהיה עם ה" אלהיך".

והיא האמונה שהתכוון אליה הבלתי-מובן, כאשר אמר: "אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלוהים". והיא האמונה שהגואל חיים מלמד את כל אלה החפצים ללכת בדרך הברית השלמה החדשה.

כוהנת מזבח העמים אומרת:

המורה חיים בעולם היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. יורש המסורת הנסתרת של אליהו הנביא. הוא הצדיק שקם בתחיית המתים בסימנים השלמים, והוא השופט המשוח היושב על כסא מלכות השמים. הוא המורה הנבחר שירש את ברכת אברהם להיות אב לאמונה האמיתית עבור המון גוים בסוף תקופת 4000 שנות מסלול כוכב אברהם.

תוקעים בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר השני:

לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי

החמור הראשי על מזבח ישראל הגדול אומר:

אמונת אברהם אבינו התחילה להתפשט לפני 4000 שנים. ואף על פי שעברו כל הזמנים האלו, כאשר מגיעים לסוף תקופת מסלול כוכבו ומתקרבים להתחלת התקופה החדשה של כוכב אברהם, הרי מרבית העולם נמצא בבילבול עצום לגבי האמונה הטהורה המונותיאסטית הנדרשת מאת ה".

הכל שרים:

שיר תודה לאל שדי

תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד

אלוהי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על כל הסימנים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על סימן הכוכבים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על מלכות השמים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על האור החדש, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על לחם בית לחם, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על הנבואות החדשות, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על תחיית הגואל חיים, אל שדי אחד

תודה לאל שדי על בית התפילה, אל שדי אחד.

זנב החמור על מזבח ישראל הגדול אומרת:

ונבחר המורה חיים להיות הגואל הסופי ולגאול בשליחות ה" את העולם מעבודה זרה וללמד את האנושות את האמונה הנכונה באחדות ה". והיו סימנים חשובים בלידתו שנולד מהול בסימן שלמות ברית האמונה בדיוק ברגע של מתן תורה בשחר ו' סיוון בסימן שלמות ברית התורה, שהרי בזכותו נפתחה תקופה חדשה לעולם, שבה תהיה האמונה באחדות ה" בכל העולם, ובה תתרחבנה התורה והמסורת האמיתית עד קצווי תבל.

..................................................................

הכוהן המשוח עומד על מזבח הנביא.

תוקעים בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר השלישי:

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא

הכוהנת על מזבח העמים אומרת:

הצדיק חי באמונתו.

הצדיק החי באמונתו עובד אך ורק את ה".

הצדיק החי באמונתו רועד כאשר מבטא את שם ה".

הכוהן המשוח עומד על מזבח הנביא ואומר:

באמונה מתגלה האמונה.

בטהרת האמונה מתגלה הברכה.

ביראת ה" מתגלות הסגולות המכוסות בלב.

הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח אומר:

בתפילה מתגלה הנשמה, ונשמת תפילת ישראל מתגלה בתפילת שבת: "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

תוקעים בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר הרביעי:

שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת

הכוהן המשוח עומד על מזבח החתונות.

תוקעים בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר החמישי:

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ

הכוהן המשוח אומר:

ירדה שכינתו יתברך על אבותינו בהר סיני, וכל הנשמות הנוכחות התקדשו באור ה". ובאהבת הורינו קיבלנו נשמה הראויה לעמוד לפני השכינה. תפקידנו הוא להחזיק את נשמתנו בטהרתה דרך שמחה, מעשים טובים של צדקה, תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות. ואמנם את שורשינו ירשנו מהורינו, ולכן אנו צריכים לכבד מאהבה גדולה את אבינו ואת אמנו. הרי כבוד זה מקשר את נשמתנו לרצון ה", מפני שהוא ישתבח ציווה אותנו לפי רצונו לכבד אותם כמה שאפשר ומאהבה, כי מצווה גדולה היא זאת בכדי לקבל את השכינה.

החמור הראשי וזנב החמור עומדים על מזבח השושנה.

תוקעים בשופר לפני כל דיבר של עשרת דיברות הצדיק החי באמונתו:

(תקיעה) צדיק באמונתו יחיה.

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו עובד אך ורק את ה".

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו רועד כאשר מבטא את שם ה".

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו מקדש את שבתו.

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו לא יושב במקום אביו, ורוחץ את רגלי אימו.

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו מתקן את עצמו תמיד.

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו צנוע גם עם אשתו.

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו לא גונב אפילו רגע אחד מחברו.

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו לא נשבע לעדות אם לא הוכרח, ואם הוכרח מעיד אך ורק בשם ה".

(תקיעה) הצדיק החי באמונתו לא מתאווה לדברים שלו, כל שכן שלא חפץ בדברים של אחרים.

תוקעים בשופר הגדול, והכל אומרים:

לֹא תִרְצָח

תוקעים בשופר הגדול:

וְלֹא תִנְאָף

תוקעים בשופר הגדול:

וְלֹא תִגְנֹב

תוקעים בשופר הגדול:

וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא

תוקעים בשופר הגדול:

וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ

הכוהנים והכוהנות עומדים על מזבח הלווייתנית.

והכל אומרים מכאן ועד הסוף ביחד עם הכהן המשוח:

הגאולה האמיתית של האנושות תבוא כאשר כל העולם יקיים את עשרת הדיברות. אז כל ישראל וכל העולם יאמינו באמונת אחדות הבורא ובכוחו הבלתי מוגבל של אל שדי. שוב אף אחד לא יעשה פולחן לאלהים אחרים, וכולם יתוודעו לכל המסורת האמיתית של ישראל. אף אחד לא יעבוד את האלוה המזויף ממון. כל לב וכל פה יעבדו רק את אל חי האמיתי, ואז תרד ברכה גדולה על כל האנושות. בתקופה ההיא בני העולם יראו את שם ה", ובזכות אותו הכבוד לבורא תתגלינה המידות של האמונה הנסתרת בלב. אז כל יהודי יעשה את שבתו וכל מי שאינו יהודי יכיר בעובדה שבני ישראל יורשי השבת הם. על הכל תרד הרגשה עמוקה להתפלל לאל עליון. בימים ההם הבנים והבנות יראו ויעשו כבוד גדול להוריהם, ובזכות המצווה הגדולה הזו לפני ה" יירד כבוד ה" בעולם. מאותה התקופה יכובדו ויוערכו חיי האדם, ובזכות אותו הכבוד ואותה ההערכה יידע האדם איך לתקן את עצמו בכל היבטי חייו. בזמן ההוא כולם יחיו לפי המוסריות ולפי הצניעות בכל העולם, ואף אחד לא ינאף ולא ייטמא בעריות האסורות ובאלימות מינית. לכן כל האנשים והנשים יקבלו התקדשות עצומה ויכירו בטוב האמיתי של החיים המוסריים.

באותה השבת ההיסטורית בדברי ימי הגאולה אף אחד לא ירצה לקחת לעצמו את החלק של האחר אלא ישמח בחלקו, וכך ידי האנושות תהינה נקיות. אז כולם יתחדשו ברוח מתחדשת תמיד, ויעלה לב האנושות לדרגות מתחדשות ומוארות תמיד. בתקופה המאושרת ההיא של שלום אוניברסאלי ושיתוף פעולה בין כל האומות, הלשון של כל בני האדם תהיה נאמנה כלפי ה" וכלפי הזולת.

כל משפט ייאמר בבהירות ובנאמנות. כל עדות תהיה אמיתית וכל מילה מדויקת. בזמן ההוא כל בני תבל יכירו בטעם החיים, וכל שיחה אמיתית תהיה חג לפני השמים. באותו זמן עתידי, שמסומן הוא כבר בסימנים השלמים של הגאולה השלמה, אף אחד לא יחמוד את בית רעהו או את אשת רעהו או את כל מה שיש לרעהו. אף אחד לא יקנא בשני ואף אחד לא יחזיק שנאה בליבו. אז כל רע יוסר מהעולם, ותשלוט החכמה על פני כל הארץ. אז יהיה ה" אחד ושמו אחד, ועם ישראל יוכר להיות אחד בין כל העמים. אמן.

פיוט "אני הבל" לשבועות

אל שדי אדון מעשה בראשית

חייה אותנו לחיים חדשים

כי אני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי

ובחרת בשה האלהים.

ה' אלהינו הֵרַמְתָנוּ בסיני

ועשרת הדיברות השמעתנו

נכון אני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי

ובחרת בשה האלהים.

אל עליון קדשתנו בשבת

ואת כל מצותיך הורשתנו

ואני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי

ובחרת בשה האלהים.

אל חי הֵרַגְתָּנִו באהבתֶּךָ

במשך כל ימי חיינו

והבלי הבלים ביטלת מאיתנו

ובחרת בשה האלהים.

ה' אל עולם חידשת את חיינו

בכל תפוצות פיזורינו

והנני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי

ובחרת בשה האלהים.

ה' צבאות זכרת לברכה את אליהו הנביא

ואת הבטחותֶיך קִימת ושלַחְתּן לעולם

אכן אני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי

ובחרת בשה האלהים.

אהיה אשר אהיה בגאולה השלמה

את הגואל חיים לקחת

והִכְתַרְתּוֹ שופט משוח במלכות השמים

כי בחרת בשה האלהים.

קריאת פסוקים לחג השבועות

קבלת משה רבנו, עליו השלום

שלושים פסוקים מספר דברים

פרק א'

"בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" (5).

"יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה" (6).

"וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (16).

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (17).

"רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ: עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת" (21).

"יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם: כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם, בְּמִצְרַיִם—לְעֵינֵיכֶם" (30).

"הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ, לָתוּר לָכֶם מָקוֹם--לַחֲנֹתְכֶם: בָּאֵשׁ לַיְלָה, לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וּבֶעָנָן, יוֹמָם" (33).

"גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם" (37).

פרק ב'

"הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ" (25).

פרק ד'

"וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (6).

"כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (7).

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (15).

"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא: אֵל, קַנָּא" (24).

"כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ" (32).

"הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה-- וַיֶּחִי" (33).

"אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם—לְעֵינֶיךָ" (34).

"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ" (35).

פרק ה'

"פָּנִים בְּפָנִים, דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר--מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (4).

"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-יְהוָה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר יְהוָה: כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר" (5).

"וַתֹּאמְרוּ, הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת-כְּבֹדוֹ וְאֶת-גָּדְלוֹ, וְאֶת-קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, כִּי-יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וָחָי" (20).

פרק ו'

"שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד" (4).

"וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ" (5).

"וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה" (21).

"וּצְדָקָה, תִּהְיֶה-לָּנוּ: כִּי-נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ" (25).

פרק ז'

"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" (6).

"לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם--וַיִּבְחַר בָּכֶם: כִּי-אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל-הָעַמִּים" (7).

פרק ח'

"וַיְעַנְּךָ, וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְהוָה, יִחְיֶה הָאָדָם" (3).

פרק ט'

"לֹא בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם: כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ, וּלְמַעַן הָקִים אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (5).

פרק י'

"עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה" (18).

"וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (19).

פרק י"ב

"רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ--בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ; הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" (15).

"רַק הַדָּם, לֹא תֹאכֵלוּ: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם" (16).

פרק ט"ו

"כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן" (7).

פרק ט"ז

"לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (19).

פרק י"ח

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (13).

"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן" (15).

פרק כ"ב

"לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ" (1).

פרק כ"ג

"מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ" (24).

פרק כ"ד

"הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת-הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ; וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (13).

(פרק ה': "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (1).

זו קבלת משה רבנו, עליו השלום).

קבלת אהרון

שלושים פסוקים מספר שמות וספר ויקרא

שמות, פרק ד'

"וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (14).

"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ וְעִם-פִּיהוּ, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (15).

"וְדִבֶּר-הוּא לְךָ, אֶל-הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים" (16).

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַהֲרֹן, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה; וַיֵּלֶךְ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים--וַיִּשַּׁק-לוֹ" (27).

"וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ, וְאֵת כָּל-הָאֹתֹת, אֲשֶׁר צִוָּהוּ" (28).

"וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן--אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה; וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת, לְעֵינֵי הָעָם" (30).

פרק ו'

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (13).

פרק ז'

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" (1).

פרק ט"ז

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם" (33).

פרק כ"ח

"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְכַהֲנוֹ-לִי: אַהֲרֹן--נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן" (1).

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת" (2).

"וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו--לְכַהֲנוֹ-לִי" (4).

"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל-לִבּוֹ--בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ: לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-יְהוָה, תָּמִיד" (29).

"וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה—תָּמִיד" (30).

"וְהָיָה, עַל-מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-עֲו‍ֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל-מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם; וְהָיָה עַל-מִצְחוֹ תָּמִיד, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָה" (38).

פרק כ"ט

"וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (46).

פרק ל'

"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן, קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת—יַקְטִירֶנָּה" (7).

"וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם" (21).

"וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו, תִּמְשָׁח; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, לְכַהֵן לִי" (30).

פרק ל"ב

"וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אַל-יִחַר אַף אֲדֹנִי; אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הָעָם, כִּי בְרָע הוּא" (22).

"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" (25).

פרק ל"ח

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (21).

ויקרא, פרק א'

"וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ--עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ" (7).

קבלת יהושע בן נון

ספר יהושע

פרק א'

א וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. ב מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ג כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם. ה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ. ו חֲזַק, וֶאֱמָץ: כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה--אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול: לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. ח לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ: כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל. ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (1-9).

פרק ג'

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ, בְּעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר, יֵדְעוּן, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה עִמָּךְ" (7).

"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ—בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַחִוִּי, וְאֶת-הַפְּרִזִּי וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי" (10).

"וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ" (16).

פרק ד'

"ח וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל-הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם. ט וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן—תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (8-9).

"לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה, הִיא—לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים" (24).

פרק ה'

"וַיֹּאמֶר שַׂר-צְבָא יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל-נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא; וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כֵּן" (15).

פרק ז'

"קֻם, קַדֵּשׁ אֶת-הָעָם, וְאָמַרְתָּ, הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר: כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל--לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ, עַד-הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם" (13).

פרק ח'

"וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (32).

"לֹא-הָיָה דָבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה--אֲשֶׁר לֹא-קָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְהַגֵּר, הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם" (35).

פרק י'

"יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו--הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. יד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יְהוָה, בְּקוֹל אִישׁ: כִּי יְהוָה, נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (12-14).

פרק כ"ג

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, לְאַהֲבָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (11).

פרק כ"ד

"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (2).

"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה--כִּי-אֱלֹהִים קְדֹשִׁים, הוּא: אֵל-קַנּוֹא הוּא, לֹא-יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם" (19).

ספר שמות

פרק י"ז

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי" (9).

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (14).

פרק כ"ד

"וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹהִים" (13).

פרק ל"ב

"וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה, בַּמַּחֲנֶה" (17).

ספר במדבר

פרק י"ג

"כח אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן" (28-29).

ספר דברים

פרק ל"ד

"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה" (9).

נבואות על הקבלה החדשה

ספר בראשית

פרק י"ד

"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן" (18).

פרק ל"ג

"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" (4).

ספר במדבר

פרק כ"ד

"יז אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה, וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר--אֹיְבָיו; וְיִשְׂרָאֵל, עֹשֶׂה חָיִל" (17-18).

ספר ישעיה

פרק ב'

"ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה; ה בֵּית, יַעֲקֹב--לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר יְהוָה" (2-5).

פרק ט'

"ה כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. ו לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת" (5-6).

פרק י"א

"א וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. ג וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים; י וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד; יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ--אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" (1-12)

פרק י"ג

"ט הִנֵּה יוֹם-יְהוָה בָּא, אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף--לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה. י כִּי-כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם, לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם; חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְיָרֵחַ לֹא-יַגִּיהַּ אוֹרוֹ. יא וּפָקַדְתִּי עַל-תֵּבֵל רָעָה, וְעַל-רְשָׁעִים עֲו‍ֹנָם; וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים, וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל. יב אוֹקִיר אֱנוֹשׁ, מִפָּז; וְאָדָם, מִכֶּתֶם אוֹפִיר. יג עַל-כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז, וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ--בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת, וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ. יד וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח, וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ: אִישׁ אֶל-עַמּוֹ יִפְנוּ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ יָנוּסוּ. טו כָּל-הַנִּמְצָא, יִדָּקֵר; וְכָל-הַנִּסְפֶּה, יִפּוֹל בֶּחָרֶב. טז וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ, לְעֵינֵיהֶם; יִשַּׁסּוּ, בָּתֵּיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם, תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה). יז הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם, אֶת-מָדָי, אֲשֶׁר-כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ, וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ-בוֹ. יח וּקְשָׁתוֹת, נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה: וּפְרִי-בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, עַל-בָּנִים לֹא-תָחוּס עֵינָם" (9-18).

פרק כ"ו

"יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ, רְפָאִים תַּפִּיל" (19).

פרק כ"ט

"לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה--הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (14).

פרק ל'

"וְהָיָה אוֹר-הַלְּבָנָה, כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים--בְּיוֹם, חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ, יִרְפָּא" (26).

פרק ל"ב

"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, שָׁלוֹם; וַעֲבֹדַת, הַצְּדָקָה--הַשְׁקֵט וָבֶטַח, עַד-עוֹלָם" (17).

פרק ל"ג

"וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת; יִרְאַת יְהוָה, הִיא אוֹצָרוֹ" (6).

"הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" (15).

פרק מ"א

"ד מִי-פָעַל וְעָשָׂה, קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ: אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן, וְאֶת-אַחֲרֹנִים אֲנִי-הוּא. ה רָאוּ אִיִּים וְיִרָאוּ, קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ; קָרְבוּ, וַיֶּאֱתָיוּן" (4-5).

פרק מ"ב

"א הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא. ב לֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשָּׂא; וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ. ג קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט. ד לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ, אִיִּים יְיַחֵלוּ" (1-4).

פרק מ"ג

"אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי, וּלְתֵימָן אַל-תִּכְלָאִי; הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק, וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (6).

פרק מ"ד

"ו כֹּה-אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ, יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. ז וּמִי-כָמוֹנִי יִקְרָא, וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי, מִשּׂוּמִי, עַם-עוֹלָם; וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה, יַגִּידוּ לָמוֹ. ח אַל-תִּפְחֲדוּ, וְאַל-תִּרְהוּ--הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי, וְאַתֶּם עֵדָי; הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי, וְאֵין צוּר בַּל-יָדָעְתִּי" (6-8).

פרק מ"ח

"ו שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ: הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם. ז עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין. ח גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ--גַּם, מֵאָז לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ: כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ" (6-8).

פרק מ"ט

"ה וְעַתָּה אָמַר יְהוָה, יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ, לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו, וְיִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) יֵאָסֵף; וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְהוָה, וֵאלֹהַי הָיָה עֻזִּי. ו וַיֹּאמֶר, נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת-שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, ונצירי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד-קְצֵה הָאָרֶץ" (5-6).

פרק נ"א

"ג כִּי-נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-יְהוָה; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה; ד הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי, וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ: כִּי תוֹרָה, מֵאִתִּי תֵצֵא, וּמִשְׁפָּטִי, לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ. ה קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי, וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ; אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ, וְאֶל-זְרֹעִי יְיַחֵלוּן" (3-5).

פרק נ"ו

"ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו, לְנִקְבָּצָיו" (7-8).

פרק נ"ט

"כ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב--נְאֻם, יְהוָה. כא וַאֲנִי, זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה--רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְּפִיךָ: לֹא-יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ, אָמַר יְהוָה, מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם" (20-21).

פרק ס"ה

"יז כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, וָאָרֶץ חֲדָשָׁה; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב. יח כִּי-אִם-שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי-עַד, אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא: כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת-יְרוּשָׁלִַם גִּילָה, וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ" (17-18).

ספר ירמיה

פרק ל"א

"ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד" (30-33).

ספר יחזקאל

פרק ל"ז

"א הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת. ב וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד. ג וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ. ד וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה. ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם. ו וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה" (1-6).

"דַּבֵּר אֲלֵהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי" (19).

פרק ל"ח

"א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג--נְשִׂיא, רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל; וְהִנָּבֵא, עָלָיו. ג וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי אֵלֶיךָ, גּוֹג--נְשִׂיא, רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. ד וְשׁוֹבַבְתִּיךָ, וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ; וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת-כָּל-חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם--קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן, תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם" (1-4).

ספר הושע

פרק י"ד

"ה אֶרְפָּא, מְשׁוּבָתָם--אֹהֲבֵם, נְדָבָה: כִּי שָׁב אַפִּי, מִמֶּנּוּ. ו אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו, כַּלְּבָנוֹן. ז יֵלְכוּ, יֹנְקוֹתָיו, וִיהִי כַזַּיִת, הוֹדוֹ; וְרֵיחַ לוֹ, כַּלְּבָנוֹן. ח יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ, יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן; זִכְרוֹ, כְּיֵין לְבָנוֹן. ט אֶפְרַיִם, מַה-לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים; אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן--מִמֶּנִּי, פֶּרְיְךָ נִמְצָא. י מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם: כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם" (5-10).

ספר יואל

פרק ג'

"א וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ. ב וְגַם עַל-הָעֲבָדִים, וְעַל-הַשְּׁפָחוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי. ג וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ: דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן. ד הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ לְדָם--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. ה וְהָיָה, כֹּל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה--יִמָּלֵט: כִּי בְּהַר-צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, וּבַשְּׂרִידִים, אֲשֶׁר יְהוָה קֹרֵא" (1-5).

ספר חבקוק

פרק ב'

"הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (4).

ספר זכריה

"ט גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת. י וְהִכְרַתִּי-רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם, וְסוּס מִירוּשָׁלִַם, וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם; וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד-יָם, וּמִנָּהָר עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ" (9-10).

ספר מלאכי

פרק ג'

"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת" (1)

"כב זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (22-24).

קבלת אליהו הנביא

שלושים פסוקים מספר מלכים

ספר מלכים א', פרק י"ז

"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל-אַחְאָב, חַי-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר--כִּי, אִם-לְפִי דְבָרִי" (1).

"ה וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ, כִּדְבַר יְהוָה; וַיֵּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. ו וְהָעֹרְבִים, מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר, וְלֶחֶם וּבָשָׂר, בָּעָרֶב; וּמִן-הַנַּחַל, יִשְׁתֶּה" (5-6).

"כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ" (16).

"כב וַיִּשְׁמַע יְהוָה, בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ; וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ, וַיֶּחִי. כג וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַיֹּרִדֵהוּ מִן-הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה, וַיִּתְּנֵהוּ, לְאִמּוֹ; וַיֹּאמֶר, אֵלִיָּהוּ, רְאִי, חַי בְּנֵךְ. כד וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-אֵלִיָּהוּ, עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה; וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ, אֱמֶת" (22-24).

פרק י"ח

"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל-הָעָם, אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה, לְבַדִּי; וּנְבִיאֵי הַבַּעַל, אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ" (22).

"לח וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים, וְאֶת-הֶעָפָר; וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה. לט וַיַּרְא, כָּל-הָעָם, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ--יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (38-39).

פרק י"ט

"וַיָּקָם, וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה; וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵב" (8).

"יא וַיֹּאמֶר, צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" (11-12).

"וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט, וְהוּא חֹרֵשׁ, שְׁנֵים-עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו, וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר; וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו, וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו" (19).

ספר מלכים ב', פרק א'

"וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל-שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם-אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו" (10).

פרק ב'

"ח וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, בֶּחָרָבָה. ט וַיְהִי כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל-אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, בְּטֶרֶם, אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. י וַיֹּאמֶר, הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל; אִם-תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ, יְהִי-לְךָ כֵן, וְאִם-אַיִן, לֹא יִהְיֶה. יא וַיְהִי, הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם. יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, וְלֹא רָאָהוּ, עוֹד; וַיַּחֲזֵק, בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם, לִשְׁנַיִם קְרָעִים. יג וַיָּרֶם אֶת-אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו; וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד, עַל-שְׂפַת הַיַּרְדֵּן. יד וַיִּקַּח אֶת-אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר-נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֹּאמַר, אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ; אַף-הוּא וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר, אֱלִישָׁע" (8-14).

"כא וַיֵּצֵא אֶל-מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה--לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע, אֲשֶׁר דִּבֵּר" (21-22).

פרק ד'

"וַיֹּאמֶר, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אתי (אַתְּ), חֹבֶקֶת בֵּן; וַתֹּאמֶר, אַל-אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים--אַל-תְּכַזֵּב, בְּשִׁפְחָתֶךָ" (16).

"וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם, בְּשַׂר הַיָּלֶד" (34).

"מג וַיֹּאמֶר, מְשָׁרְתוֹ, מָה אֶתֵּן זֶה, לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ; וַיֹּאמֶר, תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ--כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אָכֹל וְהוֹתֵר. מד וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ, כִּדְבַר יְהוָה" (43-44).

פרק ו'

"וַיֹּאמֶר אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אָנָה נָפָל; וַיַּרְאֵהוּ, אֶת-הַמָּקוֹם, וַיִּקְצָב-עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁמָּה, וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל" (6).

"יז וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמַר, יְהוָה, פְּקַח-נָא אֶת-עֵינָיו וְיִרְאֶה; וַיִּפְקַח יְהוָה, אֶת-עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ, סְבִיבֹת אֱלִישָׁע. יח וַיֵּרְדוּ, אֵלָיו, וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר, הַךְ-נָא אֶת-הַגּוֹי-הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים; וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים, כִּדְבַר אֱלִישָׁע" (17-18).

חג תשעה באב

תמיד היה ידוע במסורת שלבסוף תשעה באב יהפוך מהיום העצוב בשנה בשל חורבן שני בתי המקדש, בעוונות, ליום גדול של חג. בסימנים השלמים התקבל שתשעה באב, לאחר הדור הרביעי, הוא חג תחיית הגואל חיים.

בחלומו של דניאל מניגרסו, בו עובדה זו התגלתה, בנימינו נוסטר הבהיר כי למעלה השמחה הגדולה הזו היא לעת עתה חבויה במלכות השמים. בכל מקרה נראתה אז שמחה גדולה אך גם הצנעה שלה בחג החדש.

ואכן, יום זה יהפוך להיות מן העצוב ביותר לשמח ביותר, מן הנמוך ביותר לגבוה ביותר, כי לא היה יום עצוב יותר מתשעה באב, ואין סימן עוצמתי יותר מתחייתו של הגואל חיים בסימן השלם של תחיית המתים.

בדור הרביעי מותר לתלמידי הגואל חיים לאכול בתשעה באב אך לא בפומבי, מאחר שצריך לעבור עוד זמן עד אשר הגאולה השלמה תשכון בעולם. אם אין אנשים נוספים מסביב, תלמידי וחמורי הגואל חיים יכולים להכין שולחן חגיגי אך ללא שירה או הפגנה מוגזמת של שמחה. כעת מדובר בחגיגה נסתרת כפי שהיא במלכות השמים.

הצום היחיד בבית התפילה הוא כיפור. אנו לא צמים בי"ז בתמוז, בתענית אסתר, בצום גדליה, בי' בטבת או בתענית בכורות של פסח.

/////////////////////////////////

שר אני לטעמי הגן

אהיה אשר אהיה, גדול שמך בגאולה לעד. שחררת אותנו מאלי מצרים, ממכת פרצופים, מתסבוכת קשרי אלים. החזקת את ליבנו בגילוי אמונה, שלך אהובה. באהבה גדולה הצדקת אותנו כצדיקים החיים באמונתם. גילית לנו את סימן הכוכבים כדי להשיג עמקות בבריאתך. הדלקת בנו אמונה, החודרת פנימה תמיד ומתפשטת לארבע קצוות תבל.

גדול כבודך, ה" צבאות, ונפלא טובך שהרבית עלינו. הכרזת על קנאתך בדור הרביעי ושלחת את עבדך הנבחר להדריך אלף דור. החזקת אותנו בברכתך ונתת בנו סגולה לבקש את ברכת החיים הנצחית. לימדת אותנו את טהרת הלב לעבוד רק אותך ונטעת בנו אמת. נתת ברכה נסתרת באהבתך לאברהם, יצחק ויעקב.

ה" אל עולם, הראית לנו מזבחות חפצך ומשחת אותנו כוהנים ברוח חדשה, בזכות עבדך, חיים, השופט המשוח במלכות השמים. בשמך נשבענו לשמור את לשוננו. אל תיתן ללשוננו להפריד אותנו משבועתנו. בסבלנות הענקת לנו חיים חדשים וסגולות מכוסות בליבנו. הארת אותנו בטהרת שפה ברורה ושמרת אותנו רחוק מנדרים בלתי מועילים. אור חדש בדברי הימים הברקת עלינו ובניין מקדשך בירושלים גילית. הפכת את שאיפותינו לסגולות, כדי שנעשה את רצונך בחדווה שלמה.

עומדים אנחנו לפניך, ה" אל חי. ברחמי דבריך אנו עומדים על רגענו. אנחנו מחפשים את שבתך, יום שלום, ושומרים מצוותיך נגד חילולם. בלב שפל אנו נושאים לך תפילה ומודעים לשמיעתך אותנו. אנו שוכנים בשבתו של צדיק החי באמונתו, ואתה מלמד אותנו את המידות בהן תתענג כל נשמה. חמורים שלחת שירכב עבדך עליהם, כדי להודיע על בחירתך עד קצווי ארץ. אתה מעורר אותנו בלב תפילה פנימית, שאינו פוסק מתהילה ודרישה, ואתה מרים את קולנו עד לכסא כבודך כרחמי אב על בת יחידה.

אתה אל עליון, קונה שמים וארץ, ואנחנו עבדיך בירושת אברהם ובברכת מלכיצדק. הארכת את ימינו בכבוד להורים ולימדת אותנו דרכי אהבה בדרך ארץ. אתה דורש אל חפצנו לשכינתך ואתה מחכה לאמת ליבנו לדעת את קרבתך. שמעת תהילות שירי מלאכיך לצדיק הרוחץ את רגלי אימו ואינו יושב במקום אביו ומשפיל את ראשו לפניו ביראת כבודך. העשרת אותנו בפחד נורא בנוגע לדור הרביעי והדהמת אותנו ביציבות בניינך הגדול והחדש. נגעת באצבעות ידינו ובאצבעות רגלינו באור דרך ארץ ועידנת את חושינו בבבת עינינו.

אתה הוא ה" אלוהינו, מצוותיך אוצרותינו. קרבתך שכר לקיום רצונך. קוצרנו במרד קין והתארכנו בתיקון הבל, הרוסים בגאוות פרעה ונולדים מחדש בענוות משה. כי ראית את הסיבוך שלנו, השבור באור תיקוניך. הרסת אותנו ברגעים היסטוריים כדי להחיות אותנו בהשגת הנצח, וכצדיק המתקן את עצמו תמיד ראינו את ביאת רוחנו המתוקנת. נתת לנו לידה מחדש בתחיית הצדיק והשקית את נשמתנו הצמאה בגן החדש במלכות השמים. סבבת אותנו בטרחה ובהנאה אלף פעמים ביום, בכדי שנעמוד לפני כסא כבודך. אתה מכיר במצבינו הנמוך ואוהב את עטרת התיקון על ראשנו.

אל שדי, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, מבצר חיינו אתה וארמון זמנינו, עבר, הווה ועתיד. הבדלת אותנו מראות הנואף וניקית אותנו מרעל הנחש, שהכתים את זרענו ואת דמנו. קידשת את עינינו בראות טהורה מלב טהור וחינכת את אברינו בהפרדה קדושה. הבאת אותנו לצניעות חדשה וכיסית אותנו במלבושים חדשים במוסר צדק. השרית עלינו קדושה חדשה ושלחת כנפיים לשאת את קהילת אברהם, יצחק ויעקב החדשה.

כלכלת את ליבנו באהבה לכּנוּת ושמרת את ידינו מפיתויים זרים. חידשת את רוחנו בזרם חיים חדש, הכולל הבטחה מבורכת. לא נגנוב זמן אחרים אלא נכבד את הרגעים של כל חי. ממך, אל שדי, אנו מבקשים התחדשות כדי להפוך את תאוותינו ללחם הישועה.

חסמת את פינו מלעקם את האמת ואתה מלמד אותנו את סגולות השושנה המכוסה. שיברת טעמים תפלים ונתת לפנימיותנו לטעום מטעמי הגן. כמו צדיקים אנו נשבעים בשמך רק בהכרח המצב להרים קול בעדות. חיינו תמיד, ה" אלוהי העולם, בהתחדשות החיוּת הפנימית.

החלפת את חפצי ליבנו, ה" אל רחום וחנון, עצרת את לשוננו משיחה בלתי מועילה כדי לקבל חכמה. לימדת אותנו נדיבות גדולה בגבול מנתנו. גדול ה" אלוהינו, בורא כל היקום, שנטר את חכמתו בשתיקה עד בוא השחר הגדול החדש בביאת הנבחר, הגואל חיים. אמן וכן יהי רצון.

חג ראש השנה החדש

(25 בספטמבר 1987, היום השני של ראש השנה התשמ"ח, מילאנו): פאולו חלם כי ראה עץ גדול ללא עלים. קול אמר: "זהו עץ הצדק". -

עם הגעת הסימנים השלמים, המונח "צדק חדש" התקבל. היבט אחד שלו מתייחס לנבואות המשיחיות של הבאת צדק לאומות העולם וכו', אשר מסופק בידי חוק חדש של הגאולה השלמה. אנו מקבלים ישירות מהצדיק חיים שהיום הראשון של ראש השנה הוא יום הצדק עבור היהודים, והיום השני הוא עבור אומות העולם. העניין ידוע לצדיקים הנסתרים, אך לא במסורת היהודית. בבית התפילה החדש, ביום הראשון, לבני אומות העולם יש תפילה מיוחדת עבור ישראל וביום השני ליהודים יש תפילה מיוחדת עבור העמים. לכן פאולו חלם על כך ביום השני של ראש השנה, מאחר שכאן מתחיל עץ הצדק עבור העמים, ללא זה אין גאולה השלמה. כאן העץ ללא עלים הואיל והחוק החדש לא הופץ עדיין לאומות העולם.

השחרית בראש השנה ובכיפור היא של המנהג החדש הרגיל, אך העמידה, תפילת "צלם" והמוסף הם חדשים. סדר השופרות לראש השנה הוא חדש. אנו משתמשים בסימנים המסורתיים של ראש הדג, הרימון, הדלעת והתפוח בדבש.

/////////////////////////////////

ברכת הגואל חיים לראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת

יברכך ה'' צבאות ויכפר על פשעיך ועל טעויותיך ועל מילותיך השגויות ועל מעשיך הבלתי הגונים. שיתגלו רחמיו עליך ובתוכך, על כל גופך, ובפנים בתוך מוחך ובתוך לבך. שייעשו רחמיו רחמים בך בעד אחרים, ושיתעלה לבבך באהבה כלפי כל בני האדם. שאל שדי, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב ירחם על כל בני ביתך וישלח את ברכתו אל פנימיות המוח והלב, שהרי אהבתו איתך. התעורר אל אהבתו ותמצא את ברכת החיים, כי גדולות אהבתו וחמלתו וחפץ הוא בשמחתך. חפש בכל רגע את נוכחותו ותקבל את מחילתו וסליחתו. שיאיר אותך אהיה אשר אהיה בקרבתו ויעיר את לבבך לשירותו. אל תיתן את עצמך לעצבות, לדיכאון או למרירות, כי אלו אוכלות את חיי האדם. הנה הגואל חיים, השופט המשוח של מלכות השמים, מברך אתכם: שיהיה לכם אומץ לב ואל תפחדו, כי עתה חיים חדשים מתגלים, אם תעוררו את המוח ואת הלב לחפץ ה''.

ברכות לראש השנה

על השולחן של ראש השנה שמים: ראש של דג, רימון, תפוח, דלעת (או תמרים), דבש.

לפני הקידוש: על ראש הדג אומרים: שאל שדי ישים אותנו לראש ולא לזנב.

על הרימון אומרים: שאל שדי ירבה זכויותינו כגרעיני הרימון.

על התפוח בדבש אומרים: שאל שדי יחדש עלינו שנה מתוקה.

על הדלעת: שאל שדי ישמיד את אויבנו ויאבד אותם מעל פני האדמה.

קידוש:

ברוך ה' אלוהינו המקדש את היין בבית התפילה של הגאולה השלמה.

ברוך ה' אלוהינו שצווה את בני ישראל לקדש ולחגוג את יום ראש השנה, ושחידש את החג הזה בברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה.

ברוך אל עליון המרים והמעלה את ישראל הגדול עד לכוכבים, עד למלכות השמים, עד לאור החדש של חנוכת החנוכות, עד לסימן חמור אוכל לחם, עד לנפלאות הדור הרביעי ועד לתחיית המתים בזכות הצדיק חיים שהכריז: ''הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים''. ואמר ה': 'וגאלתי אתכם אחרית כראשית והייתי לכם לאלהים'.

ברוך ה' אל עולם הנותן לנו באהבה את יום ראש השנה הזה, יום הזיכרון, יום ההתקדשות בקול השופר.

אתה גאלת אותנו ממצרים, אתה שמרת אותנו לאורך הגלות הארוכה ואתה גאלת אותנו בברית החדשה השלמה להשלים את שמך אהיה אשר אהיה. אנחנו עמך ואתה אלהינו וחוק יום ראש השנה כתוב על לבנו.

ברוך ה' אל עליון המקדש את ישראל הגדול (בשבת ו) בחג יום הדין.

ברוך ה' צבאות שהבאת אותנו אל הרגע הזה.

32 ברכות לפני ברכת המזון

1) ברוך אל עליון הפותח את שנת...

2) ברוך ה" צבאות הפותח את ספרי המשפט.

3) ברוך ה" אל עולם המגלה את ימי המשפט גם לאומות העולם.

4) ברוך אל עליון, השופט העליון של כל היקום, שופט כל השופטים.

5) ברוך ה" אלהינו המאשר את התשובה.

6) ברוך ה" אלהינו הפועל ברחמים.

7) ברוך ה" אלהינו הסולח לעוונות.

8) ברוך אהיה אשר אהיה הפותח את שערי המשפט של מלכות השמים, בזכות הנבחר השופט המשוח, המורה חיים.

9) ברוך אהיה אשר אהיה המחדש ומקים את שני ימי ראש השנה בבית התפילה של הגאולה השלמה בסימן הכוכבים ובסימן מלכות השמים.

10) ברוך ה" אלהינו המקדש את חג ראש השנה בבית התפילה של הגאולה השלמה.

11) ברוך ה" אל עליון הפותח את ספר הזכויות ביום ראש השנה.

12) ברוך ה" אלהינו המברך את התחלת השנה.

13) ברוך אל חי המחדש את מעשה בראשית.

14) ברוך אהיה אשר אהיה המברך את שנת הסימנים, שנת... לסימנים השלמים.

15) ברוך ה" אלהינו המברך את בית התפילה של הגאולה השלמה.

16) ברוך ה" אלהינו המברך את הלחם של השנה הזאת.

17) ברוך ה" אלהינו המברך את פרי הגפן בשנה הזאת.

18) ברוך ה" אלהינו המברך את הבשר של השנה הזאת.

19) ברוך ה" אלהינו המברך את הדגים של השנה הזאת.

20) ברוך ה" אלהינו המברך את כל המאכלים של השנה הזאת.

21) ברוך ה" אלהינו המברך את בריאותנו בשנה הזאת.

22) ברוך ה" אלהינו השולח החלמות לנכים ולחולים בשנה הזאת.

23) ברוך ה" אלהינו המברך את עם ישראל ביום משפטו לשנה הזאת.

24) ברוך ה" אל עולם המברך את אומות העולם בעקבות אור ישראל.

25) ברוך אל שדי מלך העולם המחדש את הזמן.

26) ברוך אהיה אשר אהיה המחדש את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה לשנת...: סימן הכוכבים, סימן השופט המשוח במלכות השמים, סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש, סימן תחיית המורה חיים בסימן השלם של תחיית המתים.

27) ברוך אל חי המברך את הלב החדש של הגאולה השלמה.

28) ברוך אל חי המברך בנו את הרוח החדשה של הגאולה השלמה.

29) ברוך אל עליון המעלה אותנו במידות המסוגלות של מלכות השמים.

30) ברוך ה" אלהינו העוזר לנו להלך בחוק החדש של הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה.

31) ברוך ה" אלהינו הכותב את החוק החדש בליבנו.

32) ברוך אל עליון המברך אותנו בשנת...

48 תודות לאל שדי לפני ברכת המזון

1) תודה לאל שדי על כל הסימנים הנפלאים של הגאולה השלמה.

2) תודה לאל שדי על סימן ספר הכוכבים.

3) תודה לאל שדי על סימן אברהם, אב להמון גויים.

4) תודה לאל שדי על סימן כוכב יצחק הוא כוכב הבניין הנשאר בזמן.

5) תודה לאל שדי על סימן כוכב הגאולה.

6) תודה לאל שדי על סימן הכוכב הרביעי הנעתק של הדור הזה.

7) תודה לאל שדי על הסימן שעשה המורה חיים מהכוכב הרביעי לכוכב הראשון בסימן הכוכבים.

8) תודה לאל שדי על סימן המהירות של הדור הרביעי.

9) תודה לאל שדי על סימן כוכב הסימנים שהוא כוכב המפליא.

10) תודה לאל שדי על סימן הענווה, שנאמר: זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה.

11) תודה לאל שדי על סימן כוכב מרדכי הצדיק בסימן מגילת הגאולה השלמה.

12) תודה לאל שדי על סימן כוכב אסתר בסימן פורים של הגאולה השלמה.

13) תודה לאל שדי על סימן כוכב הגואל, המורה חיים, שהסביר: "אני הגואל ואתם כוכב הגואל".

14) תודה לאל שדי על סימן מלכות השמים בסימן מלכות השמים החדשה היורדת לעולם.

15) תודה לאל שדי על סימן מדרגות השיש הלבן, המקשרות את המלכות של מעלה עם העולם של הגאולה השלמה.

16) תודה לאל שדי על סימן השופט המשוח, המדריך את הגאולה השלמה ממלכות השמים.

17) תודה לאל שדי על סימן האור החדש של החנוכה הגדולה של סימן חנוכת החנוכות, סימן הרפורמה החדשה וההתחדשות הגדולה והבניין החדש של הדור הרביעי.

18) תודה לאל שדי על סימן החמור אוכל לחם.

19) תודה לאל שדי על הסימן הנבואי של הדור הרביעי בסימן התחדשות הנבואות העתיקות ובסימן הנבואות החדשות של הדור הרביעי ובסימן הרוח החדשה הנבואית של הגאולה השלמה.

20) תודה לאל שדי על סימן האיזון החדש הקונסטרוקטיבי של התכנית המורכבת של הדור הרביעי.

21) תודה לאל שדי על סימן התחייה של הגואל השלישי האחרון חיים.

22) תודה לאל שדי על סימן הגנים החדשים של מלכות השמים.

23) תודה לאל שדי על סימן "הייתי מת, אבל קמתי בתחייה בזכות תחיית הצדיק חיים".

24) תודה לאל שדי על סימן בית התפילה של הגאולה השלמה.

25) תודה לאל שדי על סימן בית התפילה בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם: מזבח הנביא, מזבח ישראל הגדול, מזבח השושנה, מזבח הכהן המשוח, מזבח יהודה, מזבח אפרים, מזבח מלכיצדק, מזבח העמים, מזבח החתונות, מזבח הכוהנת המשוחה (גילת חיים), מזבח בנות ישראל, מזבח בנות יעקב, מזבח הלווייתנית.

26) תודה לאל שדי על סימן החתונה החדשה בין השמים והארץ בסימן הנוסח החדש של החתונה: "אתה החיים שלי", ו"את המזל שלי".

27) תודה לאל שדי על סימן הכוהן המשוח, המושח את הכוהנים של בית הגאולה ומברך את הקהילה בברכות החדשות של הגאולה השלמה.

28) תודה לאל שדי על סימן הטבילות החדשות בבית הגאולה.

29) תודה לאל שדי על סימן ברית המילה החדשה של הברית החדשה השלמה באמונת אברהם אבינו בסימן המגן החדש עבור הדור הרביעי.

30) תודה לאל שדי על סימן הלב החדש של הגאולה השלמה, לב של אהבה, של צדק ושל אמונה גדולה באהיה אשר אהיה, קדוש ישראל ומושיע האנושות.

31) תודה לאל שדי על סימן הברית החדשה של הלשון.

32) תודה לאל שדי על סימן המורה חיים שאמר: "כולנו בשר אחד".

33) תודה לאל שדי על סימן שה האלהים שעלה השמימה, הוא ה"קרבן" האחרון של הגואל חיים, הנעשה לזכות האנושות, כשתדע את הדרגה העצומה של הגואל האחרון, ושסבל למען טובת הכלל.

34) תודה לאל שדי על סימן דם שה האלהים בסימן השמירה החדשה והמזוזה החדשה על משקופי דלתות הבית.

35) תודה לאל שדי על סימן המורה חיים שאמר: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים".

36) תודה לאל שדי על סימן הפסח החדש של בית הגאולה.

37) תודה לאל שדי על סימן שבועות, חג עשרת הדיברות בבית הגאולה.

38) תודה לאל שדי על סימן סוכות, חג הסוכה הנופלת, עד שתהיה קיימת לתמיד בירושלים, עיר הקודש, בבית הגאולה.

39) תודה לאל שדי על סימן ראש השנה, חג המשפט בבית הגאולה השלמה.

40) תודה לאל שדי על סימן כיפור, חג הצום, בסימן יום התיקונים.

41) תודה לאל שדי על סימן השבת המחודשת בבית הגאולה.

42) תודה לאל שדי על סימן חג אילו של יצחק שמת לפני שנה.

43) תודה לאל שדי על סימן תיקון הנצרות והסימנים ההתחלתיים של ישוע.

44) תודה לאל שדי על סימן הכהונה החילונית בבית הגאולה.

45) תודה לאל שדי על סימן החוק החדש של הגאולה השלמה.

46) תודה לאל שדי על סימן השבת הלבבות הגדולה של הגאולה השלמה.

47) תודה לאל שדי על סימן פירוש באר שבע, השבת של ספר משנת חיים.

48) תודה לאל שדי על סימן המח החדש השפל של הגאולה השלמה.

מנהג קבלת ראש השנה

המו מעיי בקרבי מיראת תורתך בליבי

משפט בורא שמים וארץ על עם סגולתו

ועל יתר העולם ביום שני בל ידעו

להטו דמינו בתקווה לקבל צדקֶךָ עלינו

לשפוט אותנו בישירות ישראל

להישפט ליבנו ויהי ישר עם אל

לא יבוא הלילה לטרוף את דיננו לחייב

ולא ניתפס בחולשת רגעינו בעון לפניך

נָקֵה אותנו כרגע בעת מצוֹא, כי שופט נורא ועצום אתה

ומי לא יפחד לעמוד במעמד משפטְךָ

חסרי מעשים אנו וחסרי חשבונות

ועל תקוות חסדֶך נלין על רֶקע גדולתְּך

ונִבְכֶּה בפנימיות לרחמיך על אהבתך את נשמותינו

כי ניכנס למשפט בנקיון הלב ובטהרת מחשבותֵּנו

ובכן נרנן על חג ראש השנה ונשמח לכסה יום חגנו

כסנו, ה" אלהינו, בצל כנפיך

והרימנו בסימני שלומיך

לספר הכוכבים של אברהם אבינו

ולצדיק הנבחר חיים, השופט המשוח במלכות השמים

ולבית התפילה בן שבע קומות, שלושה עשר מזבחות התפילה, ומחצלת האסלאם

ולחמור אוכל לחם הגאולה השלמה

עוד בזה הדור הרביעי הסופי בכל מיני סוף,

הדור הזה המתפרץ בחידושי עולם

ובתחייתו מן המתים של המורה חיים

בסימן השלם של תחיית המתים.

ואתה גואל ישראל ומושיע האנושות בגאולתך השלמה

אתה הוא אהיה אשר אהיה אשר נגלית למשה בסנה

והגַעתּנו לזמני סוף הדורות שקדמו

וכל דברי העבר השלכת אחורנית

חוץ ממעשיך ומעשים טובים שראית ואשר בחרת

כי בחרת בחיים בשמך אהיה האחרון

והבאת אותנו לזמני סוף הדורות שקדמו

להביא את העולם להתחלות זמני הגאולה השלמה.

העמידה לראש השנה וליום התיקונים

ברוכה הבאה מלכות השמים

(שבע ברכות לפני העמידה:)

ברוך יהוה צבאות בורא כל היקום

ברוך שאמר והיה העולם, השמים והארץ וכל אשר בהם

ברוך יהוה צבאות בורא הטבע, הימים, ההרים, העצים, הצמחים, הפרחים, הפירות, הדגים, הציפורים והחיות מכל מין

ברוך בורא אדם וחוה הורינו הראשונים

ברוך בוראנו האל היחיד מעולם ועד עולם

ברוך יהוה צבאות האוהב את כל בריותיו

ברוך אל שדי שאמר לעולמו די

(העמידה – שלושה צעדים אחורנית ושלושה צעדים קדימה:)

אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך

.........................................................................

העמידה לראש השנה ולכיפור

ברוך ה" אלהינו אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול, הגיבור והנורא שהביא גואל אחרון לבני בניהם למען שמו באהבה. וכשמו האהוב כן אתה זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים. ברוך אל שדי מגן אברהם.

ברוך אהיה אשר אהיה גואל ישראל ומושיע האנושות, אתה החיית את עמך בסיני להקים את גאולתך לעד, אתה החיית את עם יהודה מהכיליון בגאולת פורים, אתה החיית את האיל הנקרב למען הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל ולישועת אומות העולם ואתה הקמת את תחיית הגואל האחרון, חיים, להצדיק טובי לב באחרית הימים ולהדריך את העולם בתקופות הגאולה על התחדשות גמורה ועד לתחיית המתים. ברוך יהוה צבאות מחיה המתים.

ברוך יהוה צבאות אוהב הצדיקים הנסתרים של כל דור ודור באהבה גדולה למען טובת האנושות. ברוך ה" אלהינו המלך הקדוש.

ברוך אהיה אשר אהיה השולח את הסימנים השלמים הנפלאים של הגאולה השלמה.

ברוך אהיה אשר אהיה המקשר את סימן תחיית הגואל חיים אל סימן ספר הכוכבים שלאברהם אבינו.

(בשבת אומרים כאן)

ברך את הקהילה הזאת של אברהם, יצחק ויעקב, יהוה אלהינו, ביום שבת זה, ביום זה של נחת ושל שלום. שמח את לבנו בתענוגי השבת, באכילה ובאהבת המשפחה, ברוח ובלימוד דבריך בתפילה ובעדני הנשמה. הורד את שכינתך עלינו יהוה אלהינו ושמח את לבנו בהבנת אורך. קדש את כל מעשינו למענך באהבה וברך אותנו ברחמי שמך הגדול ביום זה של השלום ושל אהבה נצחית, יום זה לך אהוב.

===================