שבועות
בעמידה
של שחרית אחרי "המקשר את סימן תחיית המורה חיים עם סימן ספר הכוכבים":
הכוהן
המשוח אומר:
ברוכים
הבאים לחג עשרת הדיברות בבית התפילה של הגאולה השלמה. בהר סיני כל העם שמע בישירות
כל מילה של שני הדיברות הראשונים. קולו של השם ברוך הוא נשמע מכל כיוון, ומכל מלה
שנשמעה, בגלל הגילוי העצום של אותו הרגע, הנשמות לא יכלו להישאר בגוף, ובכל מילה
ומילה של שני הדיברות הראשונים פרחו הנשמות והתחילו לעלות השמימה, כשגופיהם של בני
ישראל מתו בלי חיים. ואמנם ה" ברוך הוא ברחמיו לא הרשה לאף אחד מהם למות,
ואחרי כל מלה שגרמה להם להתחיל ולעלות, ציווה לנשמות לרדת ולחזור לגוף.
הכוהנת
המשוחה אומרת:
ברגע
ההוא החיוני של דברי ימי הגאולה, כל אחד מבני שבטי יעקב אבינו היה עֵד ישיר
להתגלות ה" וקיבל התקדשות גבוהה מאד. כל אחד היה כרוך בעילוי עצמי של נשמתו
לקראת מקור כל הנשמות והיה עד ללידתו מחדש ולתחייתו העצמית.
ברגע
ההוא ההיסטורי של החתונה בין אלהי ישראל ובני ישראל נפתחו שבעת הרקיעים, וכל העם
ראה את השכינה היורדת על הר סיני.
כוהן
מזבח יהודה אומר:
עשרת
הדיברות מיצגים את התנאים הקדושים של החתונה שה" מצווה על עמו, כדי שתהיה
הרמוניה תמידית ביניהם.
ה"
כאילו הכריז בפני בני ישראל: 'אנכי בורא העולם, ואני לבדי
קונה את כל היקום'.
בראתי
את הטבע של כל בריה ואני למעלה מכל בריה ומכל הטבע, לכן שום דבר מהטבע אינו יכול
למנוע ממני להושיע את אהוביי כאשר אני חפץ בכך. בחרתי ביוצאי ירך אברהם, יצחק
ויעקב להכניס אותם לברית של אהבה איתי על הר סיני.
כוהנת
מזבח בנות יעקב אומרת:
ואמנם
לפני ברית האהבה הזו אתכם, בני ישראל, הראיתי לכם שאני ראוי לאהבתכם ולנאמנותכם
ולאמונתכם בי. לכן גאלתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים ולכן גיליתי לפניכם את ידי
החזקה וזרועי הנטויה והכיתי את ארץ מצרים והרגתי את שונאיכם כדי להציל אתכם
מצורריכם ועשיתי ניסים גדולים ואותות כדי להגדיל את אמונתכם בי. אנכי ריבון כל
הבריאה, אך איתכם בני ישראל כוחי מיוחד, כי הראיתי רק לכם את שכינתי ואת קרבתי,
בני יעקב כלתי. לכן עם ישראל, נאות לי לקרוא לך אשתי. כמו בעל אשה המפריד אותה מכל
יתר האנשים ומקדש אותה לו, כן אני מפריד אותך מיתר אומות העולם ומקדש אותך בקדושת
תורתי הקדושה.
כוהן
מזבח אפרים אומר:
ביחס
לחג השבועות המסורתי, בשבועות החדש כוונת התחדשות עשרת הדיברות היא למען התפשטותם
גם לאומות העולם. על מנת לסמן זאת, כבשורה עולמית, תוקעים בשופר לפני כל דיבר.
(1
בנובמבר 1986, ג'נזאנו די לוקאניה): אנג'לה גריפו חלמה כי הלכה לברך לשלום את פרץ
ותלמידים אחרים. כולם עמדו מסביב לאח. האדם הראשון שאותו היא ראתה ובירכה היה
פאולו. לאחר מכן ראתה ילד וילדה כבני 4. פרץ העביר שיעור על האמונה לאותם ילדים
וביקש מהם להסביר את השיעור. אחד מהם ענה: "אמונה נמצאת בכל אחד מאיתנו והיא
מבוטאת בהתנהגותנו כלפי אחרים[1]" -
תוקעים
בשופר הגדול, והכול אומרים את הדיבר הראשון:
אָנֹכִי
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים
כוהנת
מזבח בנות ישראל אומרת:
על
שם אמונת הניסים של אל שדי, הן גברים, נשים וטף מכל העולם, בואו לבית התפילה של
הגאולה השלמה להתפלל אל אל חי האלהים היחידי. גם אתם תראו נסים מאת ה"
וסימנים נפלאים. גם אתם תקבלו מהסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח
של מלכות השמים, המורה חיים.
הפינה
הראשונה של בית התפילה של הגאולה השלמה מייצגת את האמונה הפשוטה. היא האמונה
התמימה הנמצאת בלב. היא האמונה שבה לב האדם מדבר תמיד עם ה". היא האמונה
הפנימית בין האדם ובוראו. תכופות הפשוטים ביותר הם הזוכים לאמונה הזאת האהובה,
והיא האמונה המייצגת, כביכול, את החותם העתיק של האמונה המקובלת בסיני מנשמות
הצדיקים הנסתרים שבכל דור. כי למרות מעלת העלייה הגבוהה שלהם ודרגת הידע העצומה
שלהם, יש להם אמונה מאד פשוטה לפני ה".
כוהן
מזבח מלכיצדק אומר:
היא
אינה אמונה של השגות פילוסופיות או מיסטיות או ממיני האמונות הנקנות, אלא מתנה מאת
ה" לכל מי שנשמתו נמצאת איתו והייתה בהר סיני. היא אמונה בענווה המחדירה ענווה,
האמונה שעליה דיבר משה כאשר כתב: "תמים תהיה עם ה" אלהיך".
והיא
האמונה שהתכוון אליה הבלתי-מובן, כאשר אמר: "אשרי ברי לבב כי הם יחזו את
האלוהים". והיא האמונה שהגואל חיים מלמד את כל אלה החפצים ללכת בדרך הברית
השלמה החדשה.
כוהנת
מזבח העמים אומרת:
המורה
חיים בעולם היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. יורש המסורת הנסתרת של אליהו הנביא.
הוא הצדיק שקם בתחיית המתים בסימנים השלמים, והוא השופט המשוח היושב על כסא מלכות
השמים. הוא המורה הנבחר שירש את ברכת אברהם להיות אב לאמונה האמיתית עבור המון
גוים בסוף תקופת 4000 שנות מסלול כוכב אברהם.
תוקעים
בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר השני:
לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים,
עַל-פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם
מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.
לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל
קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן
אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי
החמור
הראשי על מזבח ישראל הגדול אומר:
אמונת
אברהם אבינו התחילה להתפשט לפני 4000 שנים. ואף על פי שעברו כל הזמנים האלו, כאשר
מגיעים לסוף תקופת מסלול כוכבו ומתקרבים להתחלת התקופה החדשה של כוכב אברהם, הרי
מרבית העולם נמצא בבילבול עצום לגבי האמונה הטהורה המונותיאסטית הנדרשת מאת השם.
הכל
שרים:
שיר
תודה לאל שדי
תודה
לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד
אלוהי
אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על כל הסימנים, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על סימן הכוכבים, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על מלכות השמים, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על האור החדש, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על לחם בית לחם, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על הנבואות החדשות, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על תחיית הגואל חיים, אל שדי אחד
תודה
לאל שדי על בית התפילה, אל שדי אחד.
זנב
החמור על מזבח ישראל הגדול אומרת:
ונבחר
המורה חיים להיות הגואל הסופי ולגאול בשליחות ה" את העולם מעבודה זרה וללמד
את האנושות את האמונה הנכונה באחדות ה". והיו סימנים חשובים בלידתו שנולד
מהול בסימן שלמות ברית האמונה בדיוק ברגע של מתן תורה בשחר ו' סיוון בסימן שלמות
ברית התורה, שהרי בזכותו נפתחה תקופה חדשה לעולם, שבה תהיה האמונה באחדות ה"
בכל העולם, ובה תתרחבנה התורה והמסורת האמיתית עד קצווי תבל.
..................................................................
הכוהן
המשוח עומד על מזבח הנביא.
תוקעים
בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר השלישי:
לֹא
תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת
אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא
הכוהנת
על מזבח העמים אומרת:
הצדיק
חי באמונתו.
הצדיק
החי באמונתו עובד אך ורק את ה".
הצדיק
החי באמונתו רועד כאשר מבטא את שם ה".
הכוהן
המשוח עומד על מזבח הנביא ואומר:
באמונה
מתגלה האמונה.
בטהרת
האמונה מתגלה הברכה.
ביראת
יהוה מתגלות הסגולות המכוסות בלב.
הכוהן
המשוח על מזבח הכוהן המשוח אומר:
בתפילה
מתגלה הנשמה, ונשמת תפילת ישראל מתגלה בתפילת שבת: "אתה אחד ושמך אחד ומי
כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
תוקעים
בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר הרביעי:
שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת,
לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם,
הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה
וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ
וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ
וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד
הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה
וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם
הַשַּׁבָּת
הכוהן
המשוח עומד על מזבח החתונות.
תוקעים
בשופר הגדול, והכל אומרים את הדיבר החמישי:
כַּבֵּד
אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לְמַעַן
יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
הכוהן
המשוח אומר:
ירדה
שכינתו יתברך על אבותינו בהר סיני, וכל הנשמות הנוכחות התקדשו באור ה".
ובאהבת הורינו קיבלנו נשמה הראויה לעמוד לפני השכינה. תפקידנו הוא להחזיק את
נשמתנו בטהרתה דרך שמחה, מעשים טובים של צדקה, תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות.
ואמנם את שורשינו ירשנו מהורינו, ולכן אנו צריכים לכבד מאהבה גדולה את אבינו ואת
אמנו. הרי כבוד זה מקשר את נשמתנו לרצון ה", מפני שהוא ישתבח ציווה אותנו לפי
רצונו לכבד אותם כמה שאפשר ומאהבה, כי מצווה גדולה היא זאת בכדי לקבל את השכינה.
החמור
הראשי וזנב החמור עומדים על מזבח השושנה.
תוקעים
בשופר לפני כל דיבר של עשרת דיברות הצדיק החי באמונתו:
(תקיעה)
צדיק באמונתו יחיה.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו עובד אך ורק את ה".
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו רועד כאשר מבטא את שם יהוה.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו מקדש את שבתו.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו לא יושב במקום אביו, ורוחץ את רגלי אימו.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו מתקן את עצמו תמיד.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו צנוע גם עם אשתו.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו לא גונב אפילו רגע אחד מחברו.
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו לא נשבע לעדות אם לא הוכרח, ואם הוכרח מעיד אך ורק בשם ה".
(תקיעה)
הצדיק החי באמונתו לא מתאווה לדברים שלו, כל שכן שלא חפץ בדברים של אחרים.
תוקעים
בשופר הגדול, והכל אומרים:
לֹא
תִרְצָח
תוקעים
בשופר הגדול:
וְלֹא
תִנְאָף
תוקעים
בשופר הגדול:
וְלֹא
תִגְנֹב
תוקעים
בשופר הגדול:
וְלֹא-תַעֲנֶה
בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא
תוקעים
בשופר הגדול:
וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; וְלֹא
תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ,
וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ
הכוהנים
והכוהנות עומדים על מזבח הלווייתנית.
והכל
אומרים מכאן ועד הסוף ביחד עם הכהן המשוח:
הגאולה
האמיתית של האנושות תבוא כאשר כל העולם יקיים את עשרת הדיברות. אז כל ישראל וכל
העולם יאמינו באמונת אחדות הבורא ובכוחו הבלתי מוגבל של אל שדי. שוב אף אחד לא יעשה
פולחן לאלהים אחרים, וכולם יתוודעו לכל המסורת האמיתית של ישראל. אף אחד לא יעבוד
את האלוה המזויף ממון. כל לב וכל פה יעבדו רק את אל חי האמיתי, ואז תרד ברכה גדולה
על כל האנושות. בתקופה ההיא בני העולם יראו את שם השם, ובזכות אותו הכבוד לבורא
תתגלינה המידות של האמונה הנסתרת בלב. אז כל יהודי יעשה את שבתו וכל מי שאינו
יהודי יכיר בעובדה שבני ישראל יורשי השבת הם. על הכל תרד הרגשה עמוקה להתפלל לאל
עליון. בימים ההם הבנים והבנות יראו ויעשו כבוד גדול להוריהם, ובזכות המצווה
הגדולה הזו לפני ה" יירד כבוד ה" בעולם. מאותה התקופה יכובדו ויוערכו
חיי האדם, ובזכות אותו הכבוד ואותה ההערכה יידע האדם איך לתקן את עצמו בכל היבטי
חייו. בזמן ההוא כולם יחיו לפי המוסריות ולפי הצניעות בכל העולם, ואף אחד לא ינאף
ולא ייטמא בעריות האסורות ובאלימות מינית. לכן כל האנשים והנשים יקבלו התקדשות עצומה
ויכירו בטוב האמיתי של החיים המוסריים.
באותה
השבת ההיסטורית בדברי ימי הגאולה אף אחד לא ירצה לקחת לעצמו את החלק של האחר אלא
ישמח בחלקו, וכך ידי האנושות תהינה נקיות. אז כולם יתחדשו ברוח מתחדשת תמיד, ויעלה
לב האנושות לדרגות מתחדשות ומוארות תמיד. בתקופה המאושרת ההיא של שלום אוניברסאלי
ושיתוף פעולה בין כל האומות, הלשון של כל בני האדם תהיה נאמנה כלפי ה" וכלפי
הזולת.
כל
משפט ייאמר בבהירות ובנאמנות. כל עדות תהיה אמיתית וכל מילה מדויקת. בזמן ההוא כל
בני תבל יכירו בטעם החיים, וכל שיחה אמיתית תהיה חג לפני השמים. באותו זמן עתידי,
שמסומן הוא כבר בסימנים השלמים של הגאולה השלמה, אף אחד לא יחמוד את בית רעהו או
את אשת רעהו או את כל מה שיש לרעהו. אף אחד לא יקנא בשני ואף אחד לא יחזיק שנאה
בליבו. אז כל רע יוסר מהעולם, ותשלוט החכמה על פני כל הארץ. אז יהיה יהוה אחד ושמו
אחד, ועם ישראל יוכר להיות אחד בין כל העמים.
אמן.
פיוט
"אני הבל" לשבועות
אל
שדי אדון מעשה בראשית
חייה
אותנו לחיים חדשים
כי
אני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי
ובחרת
בשה האלהים.
ה'
אלהינו הֵרַמְתָנוּ בסיני
ועשרת
הדיברות השמעתנו
נכון
אני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי
ובחרת
בשה האלהים.
אל
עליון קדשתנו בשבת
ואת
כל מצותיך הורשתנו
ואני
הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי
ובחרת
בשה האלהים.
אל
חי הֵרַגְתָּנִו באהבתֶּךָ
במשך
כל ימי חיינו
והבלי
הבלים ביטלת מאיתנו
ובחרת
בשה האלהים.
ה'
אל עולם חידשת את חיינו
בכל
תפוצות פיזורינו
והנני
הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי
ובחרת
בשה האלהים.
ה'
צבאות זכרת לברכה את אליהו הנביא
ואת
הבטחותֶיך קִימת ושלַחְתּן לעולם
אכן
אני הבל ואתה הֵרַגְתָּנִי
ובחרת
בשה האלהים.
אהיה
אשר אהיה בגאולה השלמה
את
הגואל חיים לקחת
והִכְתַרְתּוֹ
שופט משוח במלכות השמים
כי
בחרת בשה האלהים.
קריאת
פסוקים לחג השבועות
קבלת
משה רבנו, עליו השלום
שלושים
פסוקים מספר דברים
פרק
א'
"בְּעֵבֶר
הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת
לֵאמֹר" (5).
"יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר
הַזֶּה" (6).
"וָאֲצַוֶּה,
אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם
וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (16).
"לֹא-תַכִּירוּ
פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ
מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה
מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (17).
"רְאֵה
נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ: עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת" (21).
"יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם: כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה
אִתְּכֶם, בְּמִצְרַיִם—לְעֵינֵיכֶם" (30).
"הַהֹלֵךְ
לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ, לָתוּר לָכֶם מָקוֹם--לַחֲנֹתְכֶם: בָּאֵשׁ לַיְלָה,
לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וּבֶעָנָן, יוֹמָם" (33).
"גַּם-בִּי
הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם"
(37).
פרק
ב'
"הַיּוֹם
הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת
כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ
מִפָּנֶיךָ" (25).
פרק
ד'
"וּשְׁמַרְתֶּם,
וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר
יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן,
הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (6).
"כִּי
מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ,
בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (7).
"וְנִשְׁמַרְתֶּם
מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר
יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (15).
"כִּי
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא: אֵל, קַנָּא" (24).
"כִּי
שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר
בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה
הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע
כָּמֹהוּ" (32).
"הֲשָׁמַע
עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה--
וַיֶּחִי" (33).
"אוֹ
הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת
וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים
גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
בְּמִצְרַיִם—לְעֵינֶיךָ" (34).
"אַתָּה
הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד,
מִלְּבַדּוֹ" (35).
פרק
ה'
"פָּנִים
בְּפָנִים, דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר--מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (4).
"אָנֹכִי
עֹמֵד בֵּין-יְהוָה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר
יְהוָה: כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר" (5).
"וַתֹּאמְרוּ,
הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת-כְּבֹדוֹ וְאֶת-גָּדְלוֹ, וְאֶת-קֹלוֹ
שָׁמַעְנוּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, כִּי-יְדַבֵּר אֱלֹהִים
אֶת-הָאָדָם וָחָי" (20).
פרק
ו'
"שְׁמַע,
יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד" (4).
"וְאָהַבְתָּ,
אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ"
(5).
"וְאָמַרְתָּ
לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ יְהוָה
מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה" (21).
"וּצְדָקָה,
תִּהְיֶה-לָּנוּ: כִּי-נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, לִפְנֵי יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ--כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ" (25).
פרק
ז'
"כִּי
עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִהְיוֹת
לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" (6).
"לֹא
מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם--וַיִּבְחַר בָּכֶם:
כִּי-אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל-הָעַמִּים" (7).
פרק
ח'
"וַיְעַנְּךָ,
וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן
אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה
הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְהוָה, יִחְיֶה הָאָדָם" (3).
פרק
ט'
"לֹא
בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם: כִּי
בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ,
וּלְמַעַן הָקִים אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם
לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (5).
פרק
י'
"עֹשֶׂה
מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה"
(18).
"וַאֲהַבְתֶּם,
אֶת-הַגֵּר: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (19).
פרק
י"ב
"רַק
בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, כְּבִרְכַּת יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ--בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ; הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר
יֹאכְלֶנּוּ, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" (15).
"רַק
הַדָּם, לֹא תֹאכֵלוּ: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם" (16).
פרק
ט"ו
"כִּי-יִהְיֶה
בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ,
מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן" (7).
פרק
ט"ז
"לֹא-תַטֶּה
מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר
עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (19).
פרק
י"ח
"תָּמִים
תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (13).
"נָבִיא
מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו,
תִּשְׁמָעוּן" (15).
פרק
כ"ב
"לֹא-תִרְאֶה
אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב
תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ" (1).
פרק
כ"ג
"מוֹצָא
שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ,
נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ" (24).
פרק
כ"ד
"הָשֵׁב
תָּשִׁיב לוֹ אֶת-הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ
וּבֵרְכֶךָּ; וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (13).
(פרק
ה': "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם
הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (1).
זו
קבלת משה רבנו, עליו השלום).
קבלת
אהרון
שלושים
פסוקים מספר שמות וספר ויקרא
שמות,
פרק ד'
"וַיִּחַר-אַף
יְהוָה בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי,
כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ
וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (14).
"וְדִבַּרְתָּ
אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ
וְעִם-פִּיהוּ, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (15).
"וְדִבֶּר-הוּא
לְךָ, אֶל-הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ
לֵאלֹהִים" (16).
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-אַהֲרֹן, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה; וַיֵּלֶךְ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ
בְּהַר הָאֱלֹהִים--וַיִּשַּׁק-לוֹ" (27).
"וַיַּגֵּד
מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ, וְאֵת כָּל-הָאֹתֹת,
אֲשֶׁר צִוָּהוּ" (28).
"וַיְדַבֵּר
אַהֲרֹן--אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה; וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת,
לְעֵינֵי הָעָם" (30).
פרק
ו'
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם" (13).
פרק
ז'
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ,
יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" (1).
פרק
ט"ז
"וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן;
וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם" (33).
פרק
כ"ח
"וְאַתָּה
הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל--לְכַהֲנוֹ-לִי: אַהֲרֹן--נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר,
בְּנֵי אַהֲרֹן" (1).
"וְעָשִׂיתָ
בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת" (2).
"וְאֵלֶּה
הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ,
מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ,
וּלְבָנָיו--לְכַהֲנוֹ-לִי" (4).
"וְנָשָׂא
אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט,
עַל-לִבּוֹ--בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ: לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-יְהוָה, תָּמִיד"
(29).
"וְנָתַתָּ
אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב
אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה—תָּמִיד" (30).
"וְהָיָה,
עַל-מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר
יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל-מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם; וְהָיָה עַל-מִצְחוֹ
תָּמִיד, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָה" (38).
פרק
כ"ט
"וְיָדְעוּ,
כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (46).
פרק
ל'
"וְהִקְטִיר
עָלָיו אַהֲרֹן, קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ
אֶת-הַנֵּרֹת—יַקְטִירֶנָּה" (7).
"וְרָחֲצוּ
יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ
וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם" (21).
"וְאֶת-אַהֲרֹן
וְאֶת-בָּנָיו, תִּמְשָׁח; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, לְכַהֵן לִי" (30).
פרק
ל"ב
"וַיֹּאמֶר
אַהֲרֹן, אַל-יִחַר אַף אֲדֹנִי; אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הָעָם, כִּי בְרָע
הוּא" (22).
"וַיַּרְא
מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה
בְּקָמֵיהֶם" (25).
פרק
ל"ח
"אֵלֶּה
פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה:
עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (21).
ויקרא,
פרק א'
"וְנָתְנוּ
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ--עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים,
עַל-הָאֵשׁ" (7).
קבלת
יהושע בן נון
ספר
יהושע
פרק
א'
א
וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ
בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. ב מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם
עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר
אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ג כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ
כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. ד
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל
אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה,
גְּבוּלְכֶם. ה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.
ו חֲזַק, וֶאֱמָץ: כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד,
לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה--אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי,
אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול: לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר
תֵּלֵךְ. ח לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ
יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ: כִּי-אָז
תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל. ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק
וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל
אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (1-9).
פרק
ג'
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ, בְּעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל:
אֲשֶׁר, יֵדְעוּן, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה עִמָּךְ"
(7).
"וַיֹּאמֶר
יְהוֹשֻׁעַ—בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ
מִפְּנֵיכֶם אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַחִוִּי, וְאֶת-הַפְּרִזִּי
וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי" (10).
"וַיַּעַמְדוּ
הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם)
הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח,
תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ" (16).
פרק
ד'
"ח
וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ
שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה
אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם
אֶל-הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם. ט וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, הֵקִים
יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן—תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי
אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (8-9).
"לְמַעַן
דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה, הִיא—לְמַעַן יְרָאתֶם
אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים" (24).
פרק
ה'
"וַיֹּאמֶר
שַׂר-צְבָא יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל-נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא; וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כֵּן" (15).
פרק
ז'
"קֻם,
קַדֵּשׁ אֶת-הָעָם, וְאָמַרְתָּ, הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר: כִּי כֹה אָמַר יְהוָה
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל--לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי
אֹיְבֶיךָ, עַד-הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם" (13).
פרק
ח'
"וַיִּכְתָּב-שָׁם,
עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל" (32).
"לֹא-הָיָה
דָבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה--אֲשֶׁר לֹא-קָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד
כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְהַגֵּר, הַהֹלֵךְ
בְּקִרְבָּם" (35).
פרק
י'
"יב
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם,
וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד-יִקֹּם
גּוֹי אֹיְבָיו--הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ
בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. יד וְלֹא הָיָה
כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יְהוָה, בְּקוֹל אִישׁ: כִּי
יְהוָה, נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (12-14).
פרק
כ"ג
"וְנִשְׁמַרְתֶּם
מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, לְאַהֲבָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (11).
פרק
כ"ד
"וַיֹּאמֶר
יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר
הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר;
וַיַּעַבְדוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (2).
"וַיֹּאמֶר
יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה--כִּי-אֱלֹהִים קְדֹשִׁים,
הוּא: אֵל-קַנּוֹא הוּא, לֹא-יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם"
(19).
ספר
שמות
פרק
י"ז
"וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר,
אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי" (9).
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי
יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם"
(14).
פרק
כ"ד
"וַיָּקָם
מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹהִים" (13).
פרק
ל"ב
"וַיִּשְׁמַע
יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה,
בַּמַּחֲנֶה" (17).
ספר
במדבר
פרק
י"ג
"כח אֶפֶס
כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד,
וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. כט עֲמָלֵק
יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר,
וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן" (28-29).
ספר
דברים
פרק
ל"ד
"וִיהוֹשֻׁעַ
בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו;
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה"
(9).
נבואות
על הקבלה החדשה
ספר
בראשית
פרק
י"ד
"וּמַלְכִּי-צֶדֶק
מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן" (18).
פרק
ל"ג
"וַיָּרָץ
עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ;
וַיִּבְכּוּ" (4).
ספר
במדבר
פרק
כ"ד
"יז אֶרְאֶנּוּ
וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם
שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה, וְהָיָה
יְרֵשָׁה שֵׂעִיר--אֹיְבָיו; וְיִשְׂרָאֵל, עֹשֶׂה חָיִל" (17-18).
ספר
ישעיה
פרק
ב'
"ב
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ
הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. ג
וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית
אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי
מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. ד וְשָׁפַט בֵּין
הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים,
וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב,
וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה; ה בֵּית, יַעֲקֹב--לְכוּ וְנֵלְכָה,
בְּאוֹר יְהוָה" (2-5).
פרק
ט'
"ה
כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ;
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. ו
לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד
וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה;
מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת" (5-6).
פרק
י"א
"א
וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב
וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה,
רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. ג וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה;
וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד
וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ;
וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה
וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב
עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו,
וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו
יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע
יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט
לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ,
דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים; י וְהָיָה, בַּיּוֹם
הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ;
וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד; יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף
אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ--אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר
וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת,
וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי
יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ"
(1-12)
פרק
י"ג
"ט
הִנֵּה יוֹם-יְהוָה בָּא, אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף--לָשׂוּם הָאָרֶץ
לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה. י כִּי-כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם
וּכְסִילֵיהֶם, לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם; חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְיָרֵחַ
לֹא-יַגִּיהַּ אוֹרוֹ. יא וּפָקַדְתִּי עַל-תֵּבֵל רָעָה, וְעַל-רְשָׁעִים
עֲוֹנָם; וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים, וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל. יב
אוֹקִיר אֱנוֹשׁ, מִפָּז; וְאָדָם, מִכֶּתֶם אוֹפִיר. יג עַל-כֵּן שָׁמַיִם
אַרְגִּיז, וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ--בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת,
וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ. יד וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח, וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ:
אִישׁ אֶל-עַמּוֹ יִפְנוּ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ יָנוּסוּ. טו
כָּל-הַנִּמְצָא, יִדָּקֵר; וְכָל-הַנִּסְפֶּה, יִפּוֹל בֶּחָרֶב. טז
וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ, לְעֵינֵיהֶם; יִשַּׁסּוּ, בָּתֵּיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם,
תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה). יז הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם, אֶת-מָדָי,
אֲשֶׁר-כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ, וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ-בוֹ. יח
וּקְשָׁתוֹת, נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה: וּפְרִי-בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, עַל-בָּנִים
לֹא-תָחוּס עֵינָם" (9-18).
פרק
כ"ו
"יִחְיוּ
מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל
אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ, רְפָאִים תַּפִּיל" (19).
פרק
כ"ט
"לָכֵן,
הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה--הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת
חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (14).
פרק
ל'
"וְהָיָה
אוֹר-הַלְּבָנָה, כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם,
כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים--בְּיוֹם, חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ
מַכָּתוֹ, יִרְפָּא" (26).
פרק
ל"ב
"וְהָיָה
מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, שָׁלוֹם; וַעֲבֹדַת, הַצְּדָקָה--הַשְׁקֵט וָבֶטַח,
עַד-עוֹלָם" (17).
פרק
ל"ג
"וְהָיָה
אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת; יִרְאַת יְהוָה, הִיא
אוֹצָרוֹ" (6).
"הֹלֵךְ
צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו
מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו
מֵרְאוֹת בְּרָע" (15).
פרק
מ"א
"ד
מִי-פָעַל וְעָשָׂה, קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ: אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן,
וְאֶת-אַחֲרֹנִים אֲנִי-הוּא. ה רָאוּ אִיִּים וְיִרָאוּ, קְצוֹת הָאָרֶץ
יֶחֱרָדוּ; קָרְבוּ, וַיֶּאֱתָיוּן" (4-5).
פרק
מ"ב
"א
הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו,
מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא. ב לֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשָּׂא;
וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ. ג קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר,
וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט. ד לֹא
יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ, אִיִּים
יְיַחֵלוּ" (1-4).
פרק
מ"ג
"אֹמַר
לַצָּפוֹן תֵּנִי, וּלְתֵימָן אַל-תִּכְלָאִי; הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק,
וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (6).
פרק
מ"ד
"ו
כֹּה-אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ, יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן
וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. ז וּמִי-כָמוֹנִי
יִקְרָא, וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי, מִשּׂוּמִי, עַם-עוֹלָם; וְאֹתִיּוֹת
וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה, יַגִּידוּ לָמוֹ. ח אַל-תִּפְחֲדוּ,
וְאַל-תִּרְהוּ--הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי, וְאַתֶּם עֵדָי;
הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי, וְאֵין צוּר בַּל-יָדָעְתִּי" (6-8).
פרק
מ"ח
"ו
שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ: הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת
מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם. ז עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז,
וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין. ח
גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ--גַּם, מֵאָז לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ:
כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ"
(6-8).
פרק
מ"ט
"ה
וְעַתָּה אָמַר יְהוָה, יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ, לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו,
וְיִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) יֵאָסֵף; וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְהוָה, וֵאלֹהַי הָיָה
עֻזִּי. ו וַיֹּאמֶר, נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת-שִׁבְטֵי
יַעֲקֹב, ונצירי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם,
לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד-קְצֵה הָאָרֶץ" (5-6).
פרק
נ"א
"ג
כִּי-נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ
כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-יְהוָה; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ,
תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה; ד הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי, וּלְאוּמִּי אֵלַי
הַאֲזִינוּ: כִּי תוֹרָה, מֵאִתִּי תֵצֵא, וּמִשְׁפָּטִי, לְאוֹר עַמִּים
אַרְגִּיעַ. ה קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי, וּזְרֹעַי עַמִּים
יִשְׁפֹּטוּ; אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ, וְאֶל-זְרֹעִי יְיַחֵלוּן" (3-5).
פרק
נ"ו
"ז
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית
תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי,
בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה,
מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו, לְנִקְבָּצָיו" (7-8).
פרק
נ"ט
"כ
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב--נְאֻם, יְהוָה. כא
וַאֲנִי, זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה--רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי
בְּפִיךָ: לֹא-יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ,
אָמַר יְהוָה, מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם" (20-21).
פרק
ס"ה
"יז
כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, וָאָרֶץ חֲדָשָׁה; וְלֹא תִזָּכַרְנָה
הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב. יח כִּי-אִם-שִׂישׂוּ וְגִילוּ
עֲדֵי-עַד, אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא: כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת-יְרוּשָׁלִַם גִּילָה,
וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ" (17-18).
ספר
ירמיה
פרק
ל"א
"ל
הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית
יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי
אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב
כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים
הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם
אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג
וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ,
אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם,
נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא
אֶזְכָּר-עוֹד" (30-33).
ספר
יחזקאל
פרק
ל"ז
"א
הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ
הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת. ב וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב
סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד.
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה;
וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ. ד וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא
עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ
דְּבַר-יְהוָה. ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה
אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם. ו וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים
וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם
רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה" (1-6).
"דַּבֵּר
אֲלֵהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר
בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו
אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי"
(19).
פרק
ל"ח
"א
וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ
אֶל-גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג--נְשִׂיא, רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל; וְהִנָּבֵא, עָלָיו. ג
וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי אֵלֶיךָ, גּוֹג--נְשִׂיא, רֹאשׁ
מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. ד וְשׁוֹבַבְתִּיךָ, וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ;
וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת-כָּל-חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל
כֻּלָּם--קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן, תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם" (1-4).
ספר
הושע
פרק
י"ד
"ה
אֶרְפָּא, מְשׁוּבָתָם--אֹהֲבֵם, נְדָבָה: כִּי שָׁב אַפִּי, מִמֶּנּוּ. ו
אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו,
כַּלְּבָנוֹן. ז יֵלְכוּ, יֹנְקוֹתָיו, וִיהִי כַזַּיִת, הוֹדוֹ; וְרֵיחַ
לוֹ, כַּלְּבָנוֹן. ח יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ, יְחַיּוּ דָגָן
וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן; זִכְרוֹ, כְּיֵין לְבָנוֹן. ט אֶפְרַיִם, מַה-לִּי
עוֹד לָעֲצַבִּים; אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ
רַעֲנָן--מִמֶּנִּי, פֶּרְיְךָ נִמְצָא. י מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה,
נָבוֹן וְיֵדָעֵם: כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם,
וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם" (5-10).
ספר
יואל
פרק
ג'
"א
וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ,
בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם,
חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ. ב וְגַם עַל-הָעֲבָדִים, וְעַל-הַשְּׁפָחוֹת,
בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי. ג וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים,
בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ: דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן. ד הַשֶּׁמֶשׁ
יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ לְדָם--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל,
וְהַנּוֹרָא. ה וְהָיָה, כֹּל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה--יִמָּלֵט:
כִּי בְּהַר-צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה,
וּבַשְּׂרִידִים, אֲשֶׁר יְהוָה קֹרֵא" (1-5).
ספר
חבקוק
פרק
ב'
"הִנֵּה
עֻפְּלָה, לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
(4).
ספר
זכריה
"ט גִּילִי
מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ,
צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת. י וְהִכְרַתִּי-רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם, וְסוּס
מִירוּשָׁלִַם, וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם;
וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד-יָם, וּמִנָּהָר עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ" (9-10).
ספר
מלאכי
פרק
ג'
"הִנְנִי
שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ
הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים
הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת" (1)
"כב
זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב
עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ
לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל,
וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים
עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (22-24).
קבלת
אליהו הנביא
שלושים
פסוקים מספר מלכים
ספר
מלכים א', פרק י"ז
"וַיֹּאמֶר
אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל-אַחְאָב, חַי-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר--כִּי,
אִם-לְפִי דְבָרִי" (1).
"ה
וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ, כִּדְבַר יְהוָה; וַיֵּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית,
אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. ו וְהָעֹרְבִים, מְבִאִים לוֹ לֶחֶם
וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר, וְלֶחֶם וּבָשָׂר, בָּעָרֶב; וּמִן-הַנַּחַל, יִשְׁתֶּה"
(5-6).
"כַּד
הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר
דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ" (16).
"כב
וַיִּשְׁמַע יְהוָה, בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ; וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ,
וַיֶּחִי. כג וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַיֹּרִדֵהוּ
מִן-הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה, וַיִּתְּנֵהוּ, לְאִמּוֹ; וַיֹּאמֶר, אֵלִיָּהוּ,
רְאִי, חַי בְּנֵךְ. כד וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-אֵלִיָּהוּ, עַתָּה זֶה
יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה; וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ, אֱמֶת"
(22-24).
פרק
י"ח
"וַיֹּאמֶר
אֵלִיָּהוּ, אֶל-הָעָם, אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה, לְבַדִּי; וּנְבִיאֵי
הַבַּעַל, אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ" (22).
"לח
וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים,
וְאֶת-הֶעָפָר; וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה. לט וַיַּרְא,
כָּל-הָעָם, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ--יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים,
יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (38-39).
פרק
י"ט
"וַיָּקָם,
וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה; וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא, אַרְבָּעִים יוֹם
וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵב" (8).
"יא
וַיֹּאמֶר, צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ
גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא
בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר
הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"
(11-12).
"וַיֵּלֶךְ
מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט, וְהוּא חֹרֵשׁ, שְׁנֵים-עָשָׂר
צְמָדִים לְפָנָיו, וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר; וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו,
וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו" (19).
ספר
מלכים ב', פרק א'
"וַיַּעֲנֶה
אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל-שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם-אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי,
תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ
מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו" (10).
פרק
ב'
"ח
וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם,
וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, בֶּחָרָבָה. ט וַיְהִי
כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל-אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ,
בְּטֶרֶם, אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם
בְּרוּחֲךָ אֵלָי. י וַיֹּאמֶר, הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל; אִם-תִּרְאֶה אֹתִי
לֻקָּח מֵאִתָּךְ, יְהִי-לְךָ כֵן, וְאִם-אַיִן, לֹא יִהְיֶה. יא וַיְהִי,
הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ,
וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם. יב
וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו,
וְלֹא רָאָהוּ, עוֹד; וַיַּחֲזֵק, בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם, לִשְׁנַיִם
קְרָעִים. יג וַיָּרֶם אֶת-אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו;
וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד, עַל-שְׂפַת הַיַּרְדֵּן. יד וַיִּקַּח אֶת-אַדֶּרֶת
אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר-נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֹּאמַר, אַיֵּה
יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ; אַף-הוּא וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה
וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר, אֱלִישָׁע" (8-14).
"כא
וַיֵּצֵא אֶל-מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר
יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה--לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, מָוֶת
וּמְשַׁכָּלֶת. כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר
אֱלִישָׁע, אֲשֶׁר דִּבֵּר" (21-22).
פרק
ד'
"וַיֹּאמֶר,
לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אתי (אַתְּ), חֹבֶקֶת בֵּן; וַתֹּאמֶר, אַל-אֲדֹנִי
אִישׁ הָאֱלֹהִים--אַל-תְּכַזֵּב, בְּשִׁפְחָתֶךָ" (16).
"וַיַּעַל
וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו
וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם, בְּשַׂר הַיָּלֶד"
(34).
"מג
וַיֹּאמֶר, מְשָׁרְתוֹ, מָה אֶתֵּן זֶה, לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ; וַיֹּאמֶר, תֵּן
לָעָם וְיֹאכֵלוּ--כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אָכֹל וְהוֹתֵר. מד וַיִּתֵּן
לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ, כִּדְבַר יְהוָה" (43-44).
פרק
ו'
"וַיֹּאמֶר
אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אָנָה נָפָל; וַיַּרְאֵהוּ, אֶת-הַמָּקוֹם, וַיִּקְצָב-עֵץ
וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁמָּה, וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל" (6).
"יז
וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמַר, יְהוָה, פְּקַח-נָא אֶת-עֵינָיו וְיִרְאֶה;
וַיִּפְקַח יְהוָה, אֶת-עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב
אֵשׁ, סְבִיבֹת אֱלִישָׁע. יח וַיֵּרְדוּ, אֵלָיו, וַיִּתְפַּלֵּל
אֱלִישָׁע אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר, הַךְ-נָא אֶת-הַגּוֹי-הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים;
וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים, כִּדְבַר אֱלִישָׁע" (17-18).
[1] סימן שהבשורה החדשה מובנת גם על-ידי ילדים קטנים,
שיכולים לתפוס את שיעור האמונה ההכרחי הזה - האמונה אינה אמונה אם היא לא תורמת
להתנהגות הראויה עם אנשים אחרים. -