כתב:
פרץ גרין
ערך
וביצע הגהות: משה לוי
מכתב
לכבוד הרב פ'
במעטפה
סגורה ביד השליח סולי קמחג'י
כ"ג
בשבט תשנ"ג, 14 בפברואר 1993
סומבררו,
איטליה
לכבוד
הרב פ'
שלום
רב לידיד נפש נאמן
אשר
בחומרי הזזתי אותו זה פעמיים
בסימני
הגאולה השלמה ומלחמות ה'
אבקש
ממנו סליחה על הפצצות
אך
אצטרך להוסיף הסבר על המלחמות
אני מצטער אם מכתבו של הרב לא הגיע
(הבנתי שהרב שלח מכתב), אך אינני מתפלא על כך מצד ההשגחה. זאת מאחר שחוץ מהיותנו
חברים, הרב עומד במשרת רב, ואי אפשר שלא ייצג את הרבנות. מטעם זה אין לי רשות לעת
עתה לכתוב ישר לבית הרב אלא דרך שליח, אדם[1] קמחג'י. אבקש מכבודו בשפלות
לקבל זאת ממני, כי אם רצונו לכתוב לי שימסור את המכתב במעטפה סגורה לאדם, והוא
ישלח לי זאת.
הטעם לכך הוא שלא יכול הרב לעת עתה לקבל
את הדברים שלי כמות שהם. זה ייקח זמן, ותלוי גם כן בהמשך הזמנים הבאים. אם דברי
הסימנים רובם ככולם מוזרים בעיניו, דברי מלחמות ה' עלולים לגרום לתזוזה נפשית
ולהתעוררות קנאות על מה שנחשב בעיניו כדבר קדוש.
הנה הרב מצידו, כאמור, טרם יוכל לקבל את
דבריי על אמיתותם, ואולם מצידי, זה עשר שנים רצופות אנחנו מקבלים את סימני הגאולה
השלמה ומכירים באמיתותם. אין לי רשות להכריז אותם בקרב הרבנים, כי אם הרבנים לא
יבינו (ובטח שלא יבינו בתחילה) ויענו לי, זה עלול לגרום רע על ישראל, בר מינן. זאת
מאחר שאינני מכריז על סברות, אלא על דברים שהגיעו ואשר מגיעים מן השמים.
עבור ישראל אל מסתתר מסובב סיבובים בדרך
הטבע ומקשר את קשרי הגאולה הבאה. הנה בין הרבנים יש אחד, שבדרך השגתו יתברך הכיר
את החמור ואת משפחתו ומל את בנו, יואל בן החמור. בעזרת ה' ברוך הוא נגיע לזמן
המועד על פי הנבואה החדשה של סימני הגאולה, אז יאמר: לא ייקרא עוד שמך יואל יואש
נואש, כי אם יהואל יהואל יהיה שמך, כי הואלנו לה' והצלחנו. אמן וכן יהי רצון.
על פי ההשגחה נעשינו חברים, ולכן כחבר
ברצוני לגלות לרב מן האוצרות הנפלאים אשר הגיעו בזכות הגואל האחרון, חיים. חברות
ונאמנות זו ביראת שמים שיש בידינו עמדו לרב בתחילה כאשר התחיל מתרגז על כבוד הזוהר
ואולי לא רצה לשמוע ממני עוד. עבר זה וראה ספר מה"פטיש" התימני הרב
אלקאפח ומזה נחה דעתו מצד אחד, בכך שלא לפרץ לבדו יש הדעה הזאת.
עם עניין זה אינו יכול הרב עוד להסכים
עם הרב אלקאפח, כי הסכמה עימו היא עזיבת כל מה שהיה מאמין בו מדברים אלו עד עתה,
ואין האדם זורק פתאום כלאחר יד מה שנעשה חלק ממחשבותיו לפי היגיון מחשבת הקדושה
שהוא חי בה. ולכן, לכל היותר, יגיד שכל אחד מותר לו להביע את הדעה שלו וכל אחד
רואה את הדברים מנקודת מבטו. אלו ואלו דברי אלוהים חיים.
ודווקא בנוגע לנקודה זו חשבתי להקל על
הרב בהתבוננותו בעניינים הללו. יש צורך בהשקפה רחבה יותר בכדי לראות את הדברים
בפרספקטיבה אמיתית יותר. ומדוע אעז לומר ככה לרב, והוא חכם בתורה בעוד אני חמור
בגורלי?
אסביר: אם הרב אומר שאלו ואלו דברי
אלוהים חיים, אין זו טענה במקומה אלא יש בה טעות והטעות באה מטעם השקפה צרה.
מה כוונתי בהשקפה צרה? היא ההסתכלות על
ארבע מאות השנים האחרונות של היהדות, כאילו היא היהדות שהייתה גם לפני כן, ואינו
כן, כי פני היהדות השתנו רבות מפעולות הזוהר והמקובלים שלו בתקופת צפת, פולין
ורוסיה, עם כל מפלגות החסידים, כולם נוסדו בהשפעת הזוהר והקבלה השקרית.
זה לא היה מקודם לכן. לא היה זוהר או
שום דבר דומה לו, ולא היה כל הרעש המשיחי שיצא כבר כמה פעמים מן הזוהר, ולא היו
חוגי מקובלים שהשפיעו על בני ישראל כדעתם וסגרו את הדרכים למתנגדים ולא הייתה כל
ה"חסידות" המשוגעת הזו שלא מושרשת באוהלי יעקב.
האם הייתה היהדות חסרה עד שבאו חסידי
כתבי משה דה לאון? אם כן אז הייתה חסרה גם יהדותו של "הנשר הגדול",
הרמב"ם, עליו השלום!
אין זו מחשבה ריקה. היהדות הכללית עד
להתפשטות ה"מסתורין" המתחיל מהזוהר לא הכירה בכל הדברים
ה"נסתרים" האלה, ובמסגרתה לא יחדו את קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו'. לא
היו קוראים אז לרבנים "אדוננו" בשם אדמו"רים, לא היו חושבים מחשבות
על ארבעה עולמות ועל פרצופים ועל זעיר אנפין ועל עשר ספירות נאצלות בעולם האצילות
לפני בריאת העולם ולא היו משוגעים החושבים באמונתם החולה שחכמת האצילות התלבשה
במלכות דאצילות והתלבשה ברבי שלהם. הוא הרי משיח העכברים עדי עד...
ספר הזוהר הוא שגרם לכל זה בהתפשטותו
מעוון אבות (ספרד) לעוון בנים (צפת), לעוון שלשים (כל תנועת החסידות) עד לעוון
הרבעים השנואים ביותר (תנועת חב"ד הפוסלת את עצמה במשיחות מזויפת ובעבודה זרה
ובגאוותנות ובמידות רעות שכל לכלוך בהם).
הרב חושב שחב"ד היא דבר קל? כבר
מאתים וחמישים שנים שהחסידים מכריזים בספריהם וביניהם שהם הם היורשים האמיתיים של
תורת הבעל שם טוב ושל אמיתות לימוד הזוהר. לכן אמיתות "סודות הזוהר"
נמצאים ביד ראשיהם ובשל כך אין המשיח יכול לבוא אלא רק מחב"ד. במאתיים
וחמישים השנים הללו לא עשו ראשיהם כי אם לפרש את דברי הזוהר לפי שיטת חב"ד,
ואכן ספרים רבים שלהם מוכיחים שלא עזבו דבר מהזוהר עד שפירשו אותו. לפיכך מתפארים
החב"דים על חכמת "סודות
הזוהר" שבקרבם, ובשל כך החליטו לפני ארבעים שנים בערך להפיץ את סודות הזוהר
בצורתו החב"דית ברבים בכדי שכולם יעשו חב"דים ויידעו שהרבי הוא משיח
העכברים.
צריך לראות בצורה אחרת את ארבע מאות
השנים האחרונות, שכולה תנועות ומחלוקות ללא בסיס לאיחוד בדת ישראל.
היהדות המסורתית התנהגה על פי הקבלה
המסורתית, על פי אמונת התורה הקדושה ועל פי אמונת הנביאים ולא מעבר לכך!
לפיכך כשאומרים שספר הזוהר פסול על פי
הדיבר השני ועל פי המסורת ושכל בני ישראל נמצאים בטעות גם מעצם דבר האמונה המפורשת
בו, והאדם היהודי חפץ להבין את העניין, מותר לו במחשבה לשים הצידה לזמן מה את
מחשבת הזוהר של יצחק לוריא ושל יתר חוגי המקובלים ולעמוד כאדם חזק ביראת שמים
המקנאת על שמו יתברך בכדי לחקור ולדעת מה היא האמת.
בשל כך בא הספר יקר הערך והאמיתי בקנאתו
באש לוהטת, "מלחמות ה'", לענות על השאלה: אם האמונה של הזוהר האמיתית,
מדוע נביאי ישראל כיסו מעינינו את הדברים הללו, ואנחנו הרי סומכים על קבלתם. מדוע
לא אמרו לנו חז"ל שצריך להאמין בעשר ספירות נאצלות לפני בריאת העולם? מדוע
אני מוכרח להאמין שלאל חמישה פרצופים לפני בריאת העולם ושהוא האדם הקוסמי הנבנה
בזעיר אנפין וכל עבודתנו מכוונת אליו?
אני לא מאמין בכל הדברים הללו, וכיפרות
היא בעיניי כמו שהיא כיפרות אצל החכם אלקפאח וכמו שהייתה כולה נחשבת לכיפרות בעיני
הצדיק השלם, הנבחר לגואל האחרון, המורה חיים.
מי יכריח אותי לומר דברים על ה' ברוך
הוא, אף לפני שהוא אמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"?! לדבר על
פרצופים וצורות והיבטים ובחינות וסוגים ועל מה שבתוך האלוהות בצורתו הנאצלת?! אני
מאמין באמת שכל זה הוא נגד תורת משה ונגד "תמים תהיה לה' אלהיך"! הלא
אסור גם מהמשנה להסתכל במה שלמעלה, במה שלמטה, במה שלפנים ובמה שלאחור (חגיגה, ב',
א')! אין הדין ההוא משתנה או מתחלף ושייך הוא לבני אדם בכל דור שיהיה. זאת מפני
שהאדם הרוצה לחשוב על דברים אלו משתגע או נעשה כופר. המוח האנושי אינו יכול לסבול
הבנה כזו!
הנה כל יהודי (ואפילו לא יהודי) יש לו
בצדק הזכות לבקש אצל הרבנים ואנשי התורה לדעת את חוקי האמונה. על כך פנה הרב
אלקפאח למקובלי ירושלים: מדוע אתם לא מוכנים לענות ישירות וללא התנצלות על שאלתי
בנוגע לחוקי האמונה בדבר הזה מצד קבלת התורה, קבלת הנביאים, קבלת החכמים עד סגירת
התלמוד, הגאונים והפוסקים עד הרמב"ם, עליו השלום?
במקום לענות ישירות הם ענו בעקלקלות וכל
כוח טענתם היה שהם סומכים על הגדולים מהם, אותם המקובלים שקדמו להם וקיבלו את
היסוד ה"קדוש" של הזוהר. אלו שנכנסו לסודותיו, ידעו את אמיתותיו ויכלו
לכתוב ספרים רבים, הכול לפי יסודות הזוהר.
הם לא ענו על השאלות: מדוע עבודתנו תעלה
רק עד זעיר אנפין ולא למעלה ממנו, כמו שכתוב בספריהם? מדוע מותר לחשוב על פרצופים
וספירות? על מה שהתרחש לפני בריאת העולם? על שיתוף ורשויות?
כל השאלות של הרב כשרות וטובות ובשכל
טוב הן, ואסור לענות עליהן בערמה מבלי לענות באמת. דמו של הרב קאפח רתח בצדק. היכן
הם רבני ישראל, שבכל דבר ועניין יכולים לענות תשובה מפורטת, אך כאשר באים לשאול
אותם על דיני האמונה, הם אינם יודעים כיצד לענות ומשליכים על המסורת, כשלמעשה אין
מסורת, כי אם ספר הזוהר?
אמנם היודע את הדברים על אמיתותם מבין
היטב שהם לא יכלו ולא יכולים לענות, כי יש סתירה במענה שהם צריכים לתת, ובכדי שלא
להכחיש את אמונתם בזוהר, לא עונים על עצם שאלת האחדות שאנחנו מצווים להאמין בה
ומשליכים על קבלתם!
אם תבקש מן הנוצרים להסביר את הסתירה
בין אמונת השילוש ובין האחדות הנדרשת מן הדיבר השני, גם הם אינם עונים אלא דברים
אחרים, ובסוף אומרים שככה היא קבלתם ומסורתם. הרי לא ניתן ליישב את הסתירה!
הלא הרבנים מוכרחים לענות לנפש המשתוקקת
לדעת את אמונתנו באמת ולומר שה' ברוך הוא הוא אחד מוחלט ואין אחדותו יתברך כשאר
האחדים, כי אין לו סוגים ובחינות ומספרים ולפני "בראשית ברא" אין לנו
רשות לחשוב על הבורא, ישתבח שמו לעד, בשום אופן כי אם שהוא אחד.
הלא אף ילד קטן חכם ישאל את אותם
הרבנים: "מדוע אתם אומרים שבעולם האצילות עוד לפני הבריאה נמצא האל בצורתו
הנאצלת ובה, לפי "אחדות" האצילות, יש לו עשר בחינות וחמש פרצופים
ורמ"ח איברים ושס"ה גידים, כלומר: שהוא ה"אדם" הנאצל למעלה,
והוא אלוהינו שאנחנו צריכים לעבוד אותו?
אם באמת זוהי עבודתנו, מדוע הסתיר
מאיתנו משה רבנו, עליו השלום, את הדברים הללו, לא הסביר לנו את כל זאת בתורה ואף
לא מסר זאת לנביאים? ובמקום זה כתב הוא "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" והסביר
בתורה כי הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו?
בהתפעלות רבה מתפלא הרב אלקאפח בצדק
מוחלט על טיפשות הרבנים של אותו הזמן, אשר לא חקרו את העניין משום צד ובטיפשות
גמורה קיבלו את הסיפור לפיו ספר הזוהר היה נסתר בתוך ארגז באחת מארצות המזרח במשך
15 מאות שנה, עד שבמקרה ציווה מלך אחד לחפור באדמה כדי לחפש אוצר, ושבמקום אוצר
נמצא ספר הזוהר. שהגויים לא ידעו מהו וקראו לחכמי היהודים, אשר אמרו להם שזהו ספר
משלהם, אך הם אינם יודעים לפרשו. עם זאת, מאחר שהיה בספרד רב אחד, משה דה לאון, היודע
לפרשו, שלח המלך את הספר לאותו הרב, וכך הגיע ספר הזוהר לידיו של משה דה לאון.
חכמת ישראל נאבדה על צלחת עדשים. מי
בשכלו ישמע סיפור כזה ויאמין בו? הכיצד ניתן לשייך את ספר הזוהר לתנא הקדוש, החף
מכל פשע, רבי שמעון בן יוחאי?!
חוץ מטיפשות עצומה לסמוך על סיפור הבל
שאין לו שום משקל ושום טעם, זהו זלזול גדול עד כדי כיפרות! הלא המקובלים אומרים שקבלת
הזוהר היא קבלה למשה מסיני. האם זוהי כבודה של קבלת משה רבנו, עליו השלום, שתהיה
מכוסה בארץ וקבורה בארגז 15 מאות שנה?! חס ושלום על כל זה!
אסור לומר על שאלה הנוגעת לעצם אמונתנו
באחדות הבורא: "אלו ואלו דברי אלהים חיים", שאם כן היו שתי מיני אמונות,
עד שיהיה אפשר לומר: אם אתה רוצה תאמין באמונה זו, ואם אתה רוצה אחרת תאמין באמונה
האחרת. אין אמונתנו תלויה במחלוקות ראשונים או אחרונים, ואי אפשר להבין את ספר
מלחמות ה' אלא על הרקע הזה, שעל עניין אחדות הבורא אסור לומר שיש עליה שתי דעות.
אם אתה רוצה להאמין, תאמין רק שיש אחדות מוחלטת ואסור לחשב אודותיה דבר, אך אל
תאמין שיש עשר בחינות נאצלות המתאחדות באיחוד גמור בעולם האצילות אחרי ירידות
וצמצומים והסתר פנים של האין סוף. הרי ככה כל אחד יוכל לבחור לו באיזה סוג אמונה
הוא מעוניין להאמין...
לא לדת שכזו השתייכו אבות אבותינו, כי
אם לדת המבוססת על אמונה פשוטה וטהורה. הם לא היו מעזים לחשוב מחשבות זרות כאלו על
ה' ברוך הוא!
כל מה שנאמר עד כה, הרב פ', בא לומר
שלמען ההבנה בהבחנת הזמנים ודברי הימים ודברי האמת יש לשים הצידה בקופסא אחת ארבע
מאות שנה ולתאר במחשבה כיצד הייתה היהדות קודם לכן. לדוגמא: היהדות של "הנשר
הגדול", עליו השלום.
האם הרב חושב שעל דבר חשוב שכזה,
שאומרים כי הוא קבלה למשה מסיני ושכתב אותו התנא הקדוש רבי שמעון בן יוחאי, החכמים
ידעו דבר ולא אמרו אף מילה או רמז?
הרי אין כל העניין כי אם כסות עטו ופרי
מוחו של הרב המכשף, משה דה לאון, ובימינו כבר דבר ידוע הוא בקרב חוקרי הזוהר שמשה
דה לאון הוא המחבר המחוכם (בחכמת השטן) שכתב את הספר ואחר כך אחרים המשיכו את
דבריו.
הצדיק השלם, המורה חיים, היה אומר
שבסוף, כאשר כל בני ישראל יידעו, הם יתרגזו מאוד על משה דה לאון ויקללו אותו. הם
יבכו בדמעות שליש על קברו של שמעון בן יוחאי כדי לבקש ממנו מחילה על כל הכיפרות
שאמרו בשמו. תהיה אז שריפה גדולה של כל ספרי הזוהר וספרי המקובלים, כי כולם מדברים
סרה על בורא עולם וכולם הלכו אחרי ההבלים של השכל האנושי ונכנסו לתחום שאין רשות
להיכנס אליו. הם הוסיפו אמונות זרות שלא לפי קבלת משה רבנו, עליו השלום, ודיברו
אלפי ורבבות דיבורים בלתי אמיתיים על ה', דברים שאסור לחשוב אותם וכל שכן לדבר בם
ולכתוב אותם. "ברך את ה', פרץ", אמר לי הצדיק חיים, "שניצלת מכל
הלכלוך ומכל השקר הזה. ברך אותו יומם ולילה, וזה לא יספיק כדי להודות על הצלתך מן
הבור אליו נפלת".
הצדיק הנסתר היה
מתרעם על חבורות החסידים בשל השיגעונות שלהם וגוער על החב"דים בשל העבודה
הזרה שהיו עושים ובשל אמונתם במשיח המזויף שלהם. הוא היה מרחם על הספרדים קוראי
הזוהר ואומר שהם עושים זאת בתמימות מבלי לדעת את כל שמתרחש. על ספרי הרב חיים ויטל
היה אומר שהוא קרא את כולם ואין בהם דבר, כי הם כולם בנויים על השכל האנושי.
הצדיקים הנסתרים האמיתיים מסתכלים על
האדם ויודעים מכוח סודם כמה פעמים היה האדם בעולם ומי היה ואיפה היה וכו'. כל
ל"ו הצדיקים הנסתרים יש להם הסוד הזה, וכל שכן ראשם, שידיעותיו בכל ענייני
הגלגולים גדולות ואמיתיות. הצדיק חיים אמר לי שאין מילה אמיתית אחת בכל ספר
הגלגולים של הרב חיים ויטל, וחבל על המוח הלומד בזה ומתמלא בדעות מוזרות אשר אין
להן כל יסוד. חבל גם על הכספים ההולכים בשפי אל כיסי המוכרים.
הרב פ', סלח לי אם הארכתי בדבריי,
כרגיל, ובבושת פנים אבקש ממנו לפנות לשליח אדם קמחג'י בכל דבר ועניין. אדם אינו רק
שליח נאמן, כי אם עמוד חשוב בקבלת הסימנים של הגאולה השלמה. יש לו תיק גדול בדברי
הגאולה השלמה ובדברים הנפלאים שהוא קיבל בחלומות. רצוני לומר שאדם היה שמח מאוד אם
הרב היה מבקש ממנו להראות לו ולהסביר לו את הבשורות שיש לו (לאדם). ומצידי אני
מוכן בשמחה רבה לענות לרב, כפי יכולתי, על כל שאלה, ספק או ביקורת, וכבן לאביו
אכבדהו בכל דבריו.
אצלנו, ברוך ה', הכל טוב. שלום רב לו
ולכל משפחתו. דרישת שלום.
פרץ גרין.