כתב: פרץ גרין

ערך וביצע הגהות: משה לוי

 

ספר משולם - על מידת האמונה

 

משוכתב: חנוכה, תשנ"ה.

 

אשתדל בעזרת מי שבראני להביא דברים מלימודים שיכולים לסייע להבנה בעולם. על מנת להצליח בכך הריני צריך להיות משולם, והריני חסר ובכלל לא שלם אלא ממלא אותי בכל פעם מורי ועטרת ראשי, הצדיק חיים, בכדי שאהיה לפחות משולם בתפקידי לסדר את כתבי ספר משנת חיים. לפיכך אציג שלושים גנומנים במידת האמונה.

 

גנומן א': מידת האמונה מתגלה בלב ושורשה הוא למעלה מן השכל, אבל השכל מצד עצמו אינו מאמין, כי אם יודע ומבין ומשכיל בדברי האמונה. הלב הוא המאמין ולא השכל.

גנומן ב': במסורת נקראים בני ישראל מאמינים בני מאמינים, ועיקר הכוונה בכך הוא שהאמונה ירושה היא מהלידה בתוך לב בעלי הנשמות שהיו במעמד הר סיני. עם זאת, ישנם רבים שמרגישים את האמונה בליבם אבל נבוכים בדעותיהם.

גנומן ג': הנשמות השורשיות שעמדו במעמד הר סיני לא נשארות במספרם ההוא, כי במשך הדורות אותן נשמות שורשיות מולידות נשמות נוספות, וזאת דרך זכות הטהרה וניקיון הכוונה בעת הזיווג.

גנומן ד': לא רק במחנה ישראל נמצאות אותן נשמות. קיבלתי מפי הצדיק חיים כי חלק גדול מהן הוגלה ונתפזר בין אומות העולם, בעיקר בנצרות, וזהותו היהודית אבדה. נוסף על כך, ידוע לנו מהתגלות הסימנים השלמים, שהנצרות הייתה מקלט לנשמות ההן ולכן סייעה להביא את העולם אל גאולתו הסופית והשלמה במסגרת התוכנית האלוהית. נשמות הצאן הנאבד של בית ישראל מצאו דרך הנצרות מעט נחת, בשל היות חלק מערכי הדת הנוצרית ערכים נעלים, ובאופן זה נשמרה תחושת האמונה המקורית שבליבן.

גנומן ה': נשמות אלו משלימות את הצלתן דרך הברית החדשה של הגאולה השלמה, לאחר שהן משתחררות מטעויות התיאולוגיה הנוצרית אליהן נפלו במהלך השנים. כאשר נדבר על הנשמות השורשיות שעמדו על הר סיני, כמו גם על מספר גדול של נשמות שנולדו מהן, נדבר על סגולות האמונה המיוחדת של אמונת ישראל, אבל אין דבר האמונה מצד עצמה נעדר מכל בני האדם אשר על פני האדמה.

גנומן ו': כי כתוב: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית, ב', 7): כל בני האדם משתתפים באותה הנשימה האלוהית הנותנת חיים לכל, ולכן לכל גבר או אישה ישנה נשמה, כמו שישנה רוח וכמו שישנה נפש. בשל כך כוח האמונה נמצא בכל חלקי האנושות.

גנומן ז': מי שאומר שרק לישראל נשמה, רוח ונפש, בעוד שלאומות העולם יש רק רוח ונפש, טועה. אמנם לעם ישראל ישנה התקדשות סגולית מיוחדת אותה קיבל במעמד הר סיני, התקדשות המאפשרת לנשמותיו להיות קרובות יותר אל מקור החיים יתברך, אך אין הדבר אומר שאין לבני אומות העולם נשמות.

גנומן ח': כי לכל בני האדם יש נשמה, רוח ונפש ולכל אחד ואחת יש האפשרות להתקרב באמונה אל שורש נשמתו, כי שומע ה' תפילת כל פה.

   בל נשכח את הסימן המפואר בו הגואל האחרון, חיים, מחבק את כל בני עמי העולם ואומר לכולם באהבה רבה: "אנו כולנו בשר אחד". אמירה זו של הצדיק הנסתר והשלם, הגואל חיים, היא עמוד התווך המרכזי של הברית החדשה השלמה. זאת מאחר שהתורה הקדושה היא בסימן ההיבדלות, כי קדושתה לישראל, בעוד שהברית החדשה השלמה והאחרונה היא בסימן האיחוד.

גנומן ט': לפיכך אמת היא שהתורה זקוקה לברית החדשה השלמה להשלמתה, כי אחרי שההיבדלות של עם ישראל קבועה בעולם לתמיד, צריך ישראל להיות מושלם דרך האיחוד עם כל בני האדם.

   ההיבדלות הייתה צריכה להיות קבועה בכל דברי הימים ומוכרת בכל קצווי תבל, כאשר החותם להיבדלות זו היה השואה, בעוונות הרבים, והתחלת הגאולה ההיסטורית השלמה לישראל, היא הקמת מדינת ישראל. הבטחות הגאולה השלמה מתחילות מהקמת מדינת ישראל, אף שמדובר בהקדמה לבשורות החדשות ולהתגלות הגאולה השלמה שמגיעות לאחר מכן.

גנומן י': האמונה המסוגלת היא היוצאת מן הדיבר הראשון המכריז על גאולת ישראל ממצרים, שהרי מצוות האמונה לישראל קשורה במעשה ה' עם עם ישראל. גם הנוצרים והמוסלמים מקבלים ומאמינים במעמד הר סיני ובגאולת עם ישראל ממצרים, כי ללא עניין זה, אין שום יסוד לדתם.

גנומן י"א: המוסלמים זכו לאמונת האחדות כמו בני ישראל אלא שמסורת ישראל מקודשת מסיני והלאה, ולבני ישמעאל המסורת שלהם המיוסדת על הקוראן. הנוצרים לא זכו למסורת אמיתית בדבר האחדות, וכל התיאולוגיה הנוצרית מיוסדת על טעות השילוש. עם זאת, הדור הרביעי הזה הוא דור שריפת הטעויות ובסוף, כשיתבשר המסר הסופי של הגאולה השלמה, יכירו נוצרים רבים בטעותם וייתקנו בברית החדשה השלמה הזאת.

גנומן י"ב: עם זאת, לא דיברנו רק על בני ישראל או על נוצרים או על מוסלמים. נכון הוא שחלק גדול מהעולם נכלל בשלושה סוגים אלה, אבל ישנם המונים רבים שדתם היא דת אחרת, כדתות האסיאתיות או האפריקאיות, בהם האנשים עובדים בדרך כלל עבודה זרה. שכלם מוטעה ממסורות שקריות, אך יש רבים מהם שמצד הלב הם טובים ואמונתם, אף שהיא עבודה זרה, באה מצד כוח האמונה שבכל אדם ויכולה להיתקן בהתגלות הדברים הברורים, כאשר הכל לפי הזמן, המזל והזכות. צריך להודות גם שבדרך כלל אותן אמונות רחוקות מתקרבות לאמת או על ידי הנצרות או על ידי האסלאם.

גנומן י"ג: הטעם לכך הוא פשוט, כי בדרך כלל הנוצרים באים במגע עם כל דברי הימים של עם ישראל: בחירת האבות, מעמד הר סיני, הקמת מלכות בית דוד, בית המקדש וכו'. מגע זה (שבמסגרתו המוח האנושי הופך עם הזמן לפתוח יותר ולחושב יותר) חשוב מאוד היסטורית בשל השפעתו על המתרחש באחרית הימים, כי הברית החדשה השלמה מדברת בלשון אותה הם מבינים בהקשר התנ"כי. נכון הוא שאותם עמים למדו את כל הדברים לרוב בפירושים הופכיים (של עם ישראל כאויב), אך זאת מפני שלא ניתנו להם הדברים הברורים המיישרים את ההבנה. עם זאת, בסיס הידע אותו הם רכשו הוא החשוב בהקשר זה.

גנומן י"ד: צריך להבין היטב שאם התורה העמידה את עם ישראל במשך אלפי שנים בהתמודדותו מול היצר הרע, הברית החדשה השלמה מוכרחה להשלים את הבנת התורה באחרית הימים ובדורות הגאולה השלמה הבאים ולהדגיש את היצר הטוב, כי אין זמן העבר כזמן החדש, והתנאים ביחס ליצר הטוב וביחס ליצר הרע יהיו שונים מאוד. בעתיד סדר הדברים יאפשר את התעוררות הטוב בשמיעת כל מילה, מפני שהכיוון הוא: "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (ירמיהו, ל"א, 33).

גנומן ט"ו: שונים לגמרי יהיו הזמנים בעתיד מכל הזמנים שעברו ומזמן הדור הרביעי. כיום, בדור הרביעי הזה, העולם מלא בכופרים, ברשעים ובאכזריים כפריחת דשאים עלי אדמות, ומלא בעבודות זרות, בכישופים, בדוקטרינות שקריות גם מצד הדת וגם מצד המדע. ובכלל העולם מבולבל במיליוני דעות ואינו מבין דבר. אי אפשר לתאר עד כמה שונה הדור הזה מן הדור העתידי בו "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".

גנומן ט"ז: אף על פי שקשה לתאר ולקבל את אותו הבדל, כך יהיה, ואנו מוכרחים לראות בו נקודה מרכזית בכל כתבי ספר משנת חיים. ספר משנת חיים צריך לפעול את פעולותיו, בעזרת ה' ברוך הוא, בדור הרביעי הזה, שבו היצר הרע עובד יותר מאשר בכל הזמנים שעברו. זהו הרי הזמן האחרון של מלכותו הגדולה, ולכן הוא עושה את הכל ומשתמש בכל כוחותיו כדי להפיל את מי שהוא יכול להפיל ולהחזיק במלכותו העצומה.

גנומן י"ז: ספר משנת חיים הוא ספר המתקן את טעויות האנושות, ולכן מוכרח לגלות את עבודתו המחוכמת של היצר הרע, הנחש הערום הקדמון המכיר בחולשות האדם ומפיל אותו בחולשתו ובעייפותו, אבל אין השקפתנו המרכזית מיוסדת על כך, כי אם על תקופות היצר הטוב, כאשר מלכות השטן תקטן עד שתהיה מותאמת לצרכי טבע העולם לטובת בני האדם. הרי בלעדיו לא היה מתקיים שום יצר להזדווג ולהוליד ילדים, לא באיש ולא באישה.

גנומן י"ח: שני ההבדלים, כאמור, בין השקפת התורה והשקפת הברית החדשה השלמה יסודיים הם בהבנת כל האמונה החדשה של הגאולה השלמה: א. התורה היא בסימן ההתבדלות והברית החדשה השלמה היא בסימן האיחוד. ב. התורה מתרכזת במלחמה ביצר הרע, והברית החדשה השלמה מתרכזת ביצר הטוב. בהבנת שני כללים אלה יובן היטב שדווקא בשל הבדל זה התורה "נדרשה" להיות מושלמת בהבנתה דרך הברית החדשה השלמה.

גנומן י"ט: התורה באה ללמד את עם ישראל את סגולתו, בחירתו, קדושתו והתבדלותו מיתר העמים. ההתבדלות של עם ישראל היא העיקר בכל חלקי התורה, כי נדרשו בני ישראל לעמוד בבידול זה בכל דברי הימים, ואם התורה הקדושה הייתה מלמדת את האיחוד, היה הלימוד הופך את המטרות העיקריות בקדושת עם ישראל. עם ישראל היה לפיכך צריך להיות מובדל ומבודד בכדי לקיים את קדושתו. לפיכך נדרשה להיות בתורה ראייה מובהקת לכך שכל עבודת משה רבנו, עליו השלום, לא הייתה למען הגאולה הסופית ישירות, ולכך שנדרש לבוא עוד נביא כמשה (דברים, י"ח, 18) על מנת להשלים את הבנת התורה באחרית הימים.

גנומן כ': "וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" (שמות, י"ד, 31), כי גם לדברי משה יש להאמין. הגואל האחרון, חיים, הסביר כי הנבואה המתייחסת לנביא כמשה רמזה לירמיה הנביא, מאחר שהוא היה הנביא שסבל למען עם ישראל והצטער עליו בדומה למשה והוא שקיבל את נבואת הברית החדשה בפרק ל"א. באופן זה נקבעה נבואת הברית החדשה לדורות, בכדי שלא ניתן יהיה להכחישה עם התגלותה.

גנומן כ"א: ומדוע ירצו בני ישראל שהינם יראי שמים להכחישה? מפני שבתחילה לא יבינו את כל העניין ומוזר יהיה בעיניהם, כי התורה היא בסימן ההתבדלות בעוד הברית החדשה השלמה היא בסימן האיחוד. קשה היא הבנת הדבר: איך יהיה עם ישראל המובדל מכל העמים לעם המתאחד עם שאר העמים? עם זאת, לבסוף תגיע ההבנה האמיתית שה"בית" של בראשית היא כפולה: ברית התורה של משה והברית החדשה של ירמיה, בהתגלותה באחרית הימים כברית החדשה השלמה.

גנומן כ"ב: אין האיחוד של הברית החדשה מכחיש בשום אופן את היבדלות התורה הקדושה, כפי שהוא אינו מכחיש את קדושת ההלכה להולך על פיה. עם זאת, לא נגיע לאיחוד כל בני ישראל, לאיחוד כל שבטי ישראל ולאיחוד בני ישראל והעמים באחווה הדדית ובקיום תנאי הגאולה השלמה המנובאת, לולא תתקיים הברית החדשה השלמה הבאה עם מפתחות האיחוד באמונת אחדות ה', בסימן אברהם אבינו, אב המון גויים.

גנומן כ"ג: לכן אחרי שתתגלה הברית החדשה השלמה בעולם, תיפתח לעולם הזכות להאמין בה, ולעם ישראל תהיה חובה להאמין בה כפי שהוא יהיה מחויב להאמין בתורה, בנביאים, במעמד הר סיני, בגאולת ישראל ממצרים ובגאולת פורים.

גנומן כ"ד: חובה גם תהיה על בני ישראל להאמין בבחירת ה' בגואל האחרון, כפי שחובה עליהם להאמין בבחירת ה' במשה כגואל הראשון. זוהי הברית החדשה מאת ה' ברוך הוא ולא מאת בני האדם וקשורה היא באמונה בה' בכל דבריה. אין התורה עצמה וכל המסורת הקדושה מושלמות במטרותיהן הסופיות מבלי הברית החדשה השלמה הזו.

גנומן כ"ה: אין הדבר העיקרי שלם ללא מה שמשלים אותו, ולכן אף על פי שהדבר העיקרי גדול הוא מצד עצמו, אין גדולתו האמיתית והרחבה מתגלה עד שישנו המשלים אותו. צריך לפיכך שניים, המשלימים האחד את השני. זוהי ה"בית" של בראשית, כי ראשית הדרך היא התורה, אך "ב-ראשית", שהיא הברית החדשה השלמה, משלימה את הבנת התורה באחרית הימים למען תקופות הגאולה השלמה.

גנומן כ"ו: התגלות התורה הייתה בגבורות גדולות ונוראות עד אין שיעור, כי נועדה היא לשמור היסטורית את עם ישראל בהליכתו הארוכה, כ-3500 שנים עד עתה. היה צריך כוח עצום ונורא על מנת להבדיל את עם ישראל מאומות העולם בכל הזמן הזה. עם זאת, התגלות הברית החדשה השלמה מתרחשת בחסד גדול, באהבה נגלית ובהדרגה המותאמת לזמניה ביחס למי שנמצא מתחת להתגלותה.

גנומן כ"ז: בתחילה מתגלה הברית למספר אנשים קטן, המקבלים את הבשורות ואת הסימנים, את המפתחות ואת המסרים ומשתדלים להעלות אותם על הכתב למען יצירת ספר משנת חיים, הכולל בעצמו את כל ספרי הגאולה השלמה. מתוך הסימנים מיוסדים סימן החמור, בית הגאולה ובית ספר השושנה. אותה קבוצה חיה באמונתה לפי הסימנים, וה' ברוך הוא וברוך שמו מצליח את דרך חבריה למרות חסרונותיהם וחולשותיהם. כחמורים חומריים הוא דן אותם בכדי שלא ייפלו מחוסר הכרה אמיתית באחריותם הרבה.

גנומן כ"ח: גם התלמידים הראשונים מתחייבים בכל יום בדיני שמים קשים והם ניצולים מן הדין המתגבר מאיתו יתברך עליהם, כי טובי לב הם ומשתדלים לעשות טוב. הם ניצולים בעיקר דרך הסימנים עצמם, כי מקבלים הם סימנים בחלומות המצילים אותם או עושים סימנים (בדרך כלל על פי הוראת החמור) המצילים אותם או עושים פעולות שונות למען הגאולה השלמה שנחשבות על ידי ה' ברוך הוא כדבר גדול וניצלים בשל כך.

גנומן כ"ט: והעיקר מה? האמונה מתוך לב נקי. זהו גם עיקר התורה כולה.

מן הנאמר כאן ראינו שהאמונה מצד עצמה היא כוח הניתן לאדם על מנת שיתגלה בליבו. הידיעות שמגיעות במהלך חייו מסייעות לו לגלות את אמיתות אמונתו או מסתירות ממנו את האמת וגורמות לו להשתמש בכוח אמונתו בדברים שקריים. התורה מורה את הידיעות האמיתיות שצריכים להאמין בהן כדי לא רק לחיות באמונה אלא גם באמונה האמיתית.

גנומן ל': שני סוגים כללים הם באמונה האמיתית את ה': האמונה שהאל היחיד הוא בורא הכול, והאמונה שאהיה אשר אהיה, קדוש ישראל וגואלו, ה' צבאות, הוא הבוחר בגואלי ומושיעי העם להשתתף איתו בגאולתו ככתוב בפסוק: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות, י"ד, 31).