כתב: פרץ גרין

תרגם: משה לוי

 

מי הדג הגדול משקים את הארץ

(המשכו של הטקסט: החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול)

 

פרק 1

 

דג 1: ערב ראש השנה התשע"ו, 13 בספטמבר 2015, באר שבע: נודע חלמה על אישה שכרעה ללדת והיו לה צירים חזקים. נודע התחילה לעזור לה, אך ראתה שראשו של התינוק כבר יצא. התינוק נולד, הוא היה שלם, נפלא ו"ניסי". גילו היה שנה באופן מיידי, הוא הלך ודיבר. חברינו מישל נכח והתפלא. נודע עשתה לו טובה בכך שלא סיפרה את הנס.

   זהו בוודאות סימן חיובי מאוד בבוקר ראש השנה.

דג 2: אני זוכר שהחלומות היחידים על ילד כזה היו אלו שהכריזו על ה"לידה", על גדילתו המהירה והניסית ועל דיבורו של המורה חיים. סטלה ראתה חלום כזה בשנה הראשונה של הסימנים (ייתכן ואפילו לפני כן), וגם דוד לוי ראה את המורה חיים כתינוק אשר גדל במהירות ואמר: "אל תידהמו, אני המורה חיים".

   אנו כעת כשנתיים וחצי בתקופת סימן תחיית הצדיק חיים.

דג 3: בראש השנה תשע"ו ראיתי מספר חלומות, הן ביום הראשון של החג והן ביום השני. ראיתי בחור הומוסקסואל, שכל גבר שהוא הביט בו היה מאהב פוטנציאלי עבורו. ראיתי גם חלומות של מחסור מוחלט בצניעות. ביום השני חלמתי על גבר ששכב במיטה עם אישה, לא אשתו, ולצדו שכבה אשתו עם גבר נוסף. כאשר יחסי המין בין האישה לגבר האחר הגיעו לשיא, נשמע קול "נפיחה". זה גרם לכולם לצחוק ארוכות. - הסחרחורת המוחלטת הזאת, השם יצילנו, של סצנת הניאוף הזו גרועה יותר מן הניאוף עצמו.

   התפללתי לה' לאחר החלומות הללו שירחם על בני ישראל ועל העולם, מאחר שיש אנשים טובים רבים המנסים לעשות טוב למען אחרים.

דג 4: אנה גספרוטי (שהתקשרה בכל ערב שבת לומר יום טוב של שלום) חלמה אחרי ראש השנה שנודע הגיעה למילאנו והיו איתה 4 מפתחות. נודע הסבירה: 3 מפתחות היו עבור פרץ, פאולו ונודע. "המפתח הרביעי הוא עבורך אנה ואת היחידה בעולם שיכול להחזיק בו". - -

ברוך השם, חלום חיובי מאוד. אני חייב לחשוב עליו.

דג 5: שבת תשובה: הייתי בבית הכנסת ונתנו לי לעלות לתורה, שישי של פרשת "וילך". לאחר מכן ישנתי והיה לי חלום נורא. אחד מן הקהילה כאן בבאר שבע היה אחראי לניקיון צרכים של אדם חולה בחדר בבית חולים. היו שם לפחות 30 גושי צואה גדולים. חיכיתי לאותו אדם כדי לומר לי בדיוק מה לעשות. הוא היה עצבני מאחר שאנשים לא הפסיקו להתקשר אליו. בכל מקרה לא נגעתי בצרכים אך אמרתי את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו על הטהרה". - אז התעוררתי. - -

דג 6: צרכים הם "כסף" והם מצביעים כאן על חטאים הנוגעים לכסף בדור ממון הנוכחי. הדברים שדיברו עליהם בבית הכנסת לא נוגעים בעניינים אמיתיים. אנשים נשענים על הכסף במקום על אל שדי.

   ביצעתי סימן עם בוץ מים המלח שהיה לנו בבית. מרחתי אותו על כל גופי, מכף רגל ועד ראש, ונעזרתי בפאולו במקומות שלא הצלחתי להגיע אליהם. אז, כשרק בגד ים עליי, פאולו אמר את מנחת שבת. מהות הסימן הייתה חיקוי של החשכה הנוראית והבלתי נתפסת של האל השקרי ממון.

   הסימן פטר אותי מכל אחריות לתיקון ממון, שהינו בכל מקרה מעבר לכוחותיי. לפיכך בחלום לא נגעתי בצרכים.

דג 7: ח' בתשרי תשע"ו, 21 בספטמבר 2015: חלמתי שניתן לי להבין את הזכות הגדולה שנתן לי הצדיק חיים להשלים את התיקון ההיסטורי של הנצרות, ההיסטוריה האמיתית של ישוע ותיקון פאולוס. בחלום פאולוס השלים שני טקסטים גדולים: "ההיסטוריה של ישוע" ו"תיקון פאולוס". היה זה חלום ארוך שגרם לי להתרגשות בהבנתי את החשיבות ההיסטורית של העניין. אפילו התעוררתי מספר פעמים ונרדמתי שוב, אך החלום נמשך. אני זוכר גם שבכיתי בהתרגשות, הן משמחת מימוש הזכות והן מעצב בשל הסבל של מי שהיה איתי בכל השנים הללו, כאשר עבדתי על הטקסטים של ספר המפליא. בחלום פאולוס המשיך להשלים את הטקסטים הללו והוסיף מילים פה ושם תוך אשרור התכנים. -

דג 8: שבת האזינו (26 בספטמבר 2015): חלמתי על פגישה עם הרבי הלובביצ'ר. לוויתי על ידי מספר מחסידיו לחדרו. החדר לא היה בבניין 770 וגם מראה הרבי לא היה כזה שבתמונות מכונת התעמולה שלהם. נראה כי היה זה הרבי במראהו לפני כ-50 שנה. כשנכנסתי הוא קידם אותי בחיוך אדיב ואמר: "שלום, שמעתי שיש לך עניין עם חב"ד", משפט שהתייחס לתקופה שלפני הפיכתי לתלמיד של הצדיק חיים (כנראה 5 שנים לפני). עניתי באירוניה מסוימת: "כן, יש לי עניין עם חב"ד. האזן[1] למה שיש לי לומר". שיניתי אז את היחס אליו והתחלתי בהרצאתי. במהלך החלום עמדתי כל הזמן, בעוד הוא, חוץ מאשר בתחילת המפגש כאשר ברך אותי לשלום, היה ישוב. במהלך אמירת דבריי הבטתי בעיניו.

דג 9: אמרתי: "לפני שאמשיך, אני חייב להזהיר. אני שליח של בית הדין של מעלה בהתייחס למה שאני אומר. היזהר לא להכחיש את מה שאני אומר, מאחר שהדברים מגיעים מבית הדין העליון ומסוכן להתבטא נגדם, בלי קשר לתוכנם. חסידיך הפכו אותך לפולחן, הם עושים עבודה זרה ביחס אליך. אתה עצמך לא מודע לפולחן שהם עושים. זה נורא, אם אתה מבין זאת או לא, הם חולים אליליים במחשבה עליך ובכך שהם משתחווים לך יום ולילה. הם מקיאים רוחנית את דמותך יום ולילה. מחשבותיהם שקועות בהאלהתך. היזהר, אני יודע מה אני אומר, זו האמת! אני תלמיד של הצדיק האמיתי, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, המורה חיים".

   זהו עיקר הדברים שאמרתי. החלום, עם זאת, היה ארוך וחד, ואני זוכר שחזרתי מספר פעמים, כאשר הבטתי בעיניו, על המשפט: "אתה עצמך לא מבין את העבודה הזרה הנוראית שהם עושים לך". דיברתי במהלך החלום באנגלית. אני חושב שחלום זה מתייחס, כאמור, לשנים הראשונות שלאחר הפיכתו לרבי, לפני כ-50 שנה כאשר הייתי כבן 20, הזמן בו נכנסתי לחב"ד ונראה לי כי זה היה הזמן בו הפולחן לרבי התחיל להשתרש בתנועה, במיוחד בברוקלין, ניו יורק.

דג 10: עם זאת, מאחר שאני שליח של בית הדין בחלום ואני מכריז כי אני תלמיד של הצדיק חיים, הזמן היה בוודאי לאחר שנה או שנתיים עם הצדיק חיים, במסגרתם הבנתי את הפולחן האלילי לרבי ועזבתי את חב"ד. היה זה לפני 43 שנים. הזמן יכול להיות מאומת גם על ידי העובדה שאני לא מדבר כאן על מקורות חטא האצילות של הזוהר, כי אז עוד לא נחשפתי אליהם. אני מתייחס כאן לזמן שאליו מתייחס החלום מאחר שחלומות הגאולה השלמה לא חוזרים על עצמם, ואני כבר הכרזתי על עצמי כשליח של בית הדין העליון נגד חב"ד בחלום לפני מספר שנים כאשר הייתי במשרדו של הרבי בבניין 770. מה אם כך חלום זה בא להוסיף? אני מאמין שהוא בא להוכיח ולהכריז רשמית נגד התקופה המוקדמת הזו, במסגרתה הרבי יכול היה להפסיק האלילות שנוצרת סביבו, אם רק רוצה היה הוא להבינה, אך למרבה הצער הוא לא עשה זאת. החלום מגיע לפיכך להודיע על אשמתו כבר באותה תקופה מוקדמת.

דג 11: סוכות: עקבתי אחרי ליקוי ירח עם סימנים בספר ישעיהו (סוף פרק מ"ה עד סוף פרק מ"ח). חזרת הירח והירח האדום כוסו בעננים. - היום החדשות המדהימות היו שנמצאו מים על כוכב מאדים. -

דג 12: 3 באוקטובר 2015, שבת, ו' של סוכות: הייתה לי הזכות לראות את הצדיק חיים בחלום. הוא הניח את ידו על ידי הימנית, אמר דברים בלחש ואז עשה תנועה של השלכת חפץ. הצדיק חיים נראה גדול ורחב, די צעיר, כבן 40. - -

   ביום שלפני קיבצתי כ-16 עמודים של תפילות בעברית מהספר "עניינים שונים בתיקוני הגאולה השלמה". אני מבין כעת שהייתי צריך לעשות מן התפילות הללו "הושענות" חדשות כדי להשתמש בהן בהושענא רבה ו"להשליך" מה שמיותר ולא קשור. לפיכך השארתי 8 עמודים של הושענות חדשות להושענא רבה.

דג 13: כאשר עברתי על הספר "המידות המסוגלות של אסתר", לפחות בפעם השנייה, נדהמתי שוב מן ההסברים הנוגעים לצחוק יצחק וקשרו לשם "אשר". ההסברים הללו הבהירו לי את המחסור שלי בידע על עניין זה, דהיינו כיצד צחוק יצחק קשור לשליחות המשיחית של ישוע, האיש השני של הגאולה. הצחוק הוא הצחוק ההיסטורי שיקרה כאשר אמת קורבנו של ישוע, המסמל את האיל ההיסטורי שהוקרב במקום יצחק, ייצור הבנה חדשה שתהפוך לגמרי את המנטאליות של יהודים ונוצרים ברחבי העולם.

דג 14: הסיבות הן רבות כמספר הפעמים ששמו של יצחק מוזכר בתורה, כל פעם בהיבט אחר של צחוק יצחק. מה שחובה להבין ראשית הוא שהשם "אשר" של השם המלא אהיה אשר אהיה הוא שלם בזכות עצמו, מאחר שהינו שם קדוש של אל שדי. שליחות ישוע הייתה למעשה של משיח בן יוסף, המונח שנלכד בבלבול המשיחי הנוגע לנבואות החדשות של משיח-לוחם אשר נשלח להצלת הצאן הנאבד של בית ישראל (עשרת השבטים). משיח זה לא השלים את מלחמותיו, אלא נהרג בידי כוחות רעים, ורק אחריו, לפי המסורת, מגיע משיח בן דוד. גם זאת יהפוך לצחוק היסטורי כאשר דבריו של ישוע יובנו: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24).

דג 15: לפיכך הקשיבו רבנים ללא יומרה, ללא הצאן הנאבד אין גאולה!

   לא השלמתי את ה"קשרים" של הסימנים, מאחר שלמעשה בלתי אפשרי היה להשלים את "חיוך" הלוויתן ללא הקשר ל"חיוך" סימני צחוק יצחק הקשור למטרות שליחות ישוע דרך ה"ריש" של השם "אשר". ה"חיוך" לא מושלם ללא שמחה פנימית תמידית במסגרת צחוקו ההיסטורי של יצחק אבינו. בשל כך היה לי כה קשה לחייך אף על פי שהספר "החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול לוויתן" הושלם על כל 661 הדגים שלו. חיוך מגיע והולך, אך צחוק יצחק הוא היסטורי ומגלה לעולם מה נסתר בשם "אשר". לפיכך הוא משנה את מנטאליות היהודים באופן מוחלט עם הבנה ברורה ששליחות ישוע הייתה חייבת להתקיים מסיבות גאוליות רבות. ישוע היה אהוב על ידי אל שדי וקיבל את הקורבן.

דג 16: הצחוק כאן אינו צחוק שבא והולך. כוכב יצחק הוא גם כוכב הבניין הנשאר בזמן. כך גם הצחוק והשמחה בידיעת האמת לבסוף, אמת שתישאר לאחר הסרת כל טעויות העבר. השמחה היא שהגואל האחרון חיים נבחר בידי אל שדי כגואל האחרון, ועם ירידת הסימנים השלמים גם הסימנים ההתחלתיים, שנכללו כולם בשם "אשר", מתגלים ומוסברים. אין זה "חיוך" פשוט, זהו צחוק פנימי של הבנת האמת, אמת שאין לה אלטרנטיבה, מאורעות הגאולה השלמה שאין גלות אחריה. בהיותנו בעלי מזל טוב לדעת זאת, אין זה רק "מידע" מעניין. אתם נוגעים באמת שמתגלה על ידי אל שדי לעולם בזכות הגואל הנבחר חיים! זהו צחוק אמיתי שנשאר בזמן. כאשר הוא מתגלה, הוא יישאר לעד.

דג 17: יצחק אבינו הוא ה"אב העתידני", ושמו מצביע על הצחוק העתידי. צחוק גדול הגיע עם לידתו משרה אמנו, שהייתה בת 90. היא לא ילדה עד אותה שנה ולא ציפתה עוד לילד. סבלה הפנימי היה כבד, ועם הולדת ישמעאל על ידי הגר, היא סבלה צער עמוק. את השמחה הפנימית והאמיתית של שרה לא ניתן אם כך לשער. מדוע שמו של יצחק הוא בצורת עתיד? ניתן היה לקרוא לו בשם של שמחה גדולה מבלי להצביע על שמחה עתידית! פשוט. סימני השמחה הגדולה במאורעות הללו היו סימנים ל"שמחה גדולה" בעתיד, בזמני הגאולה השלמה.

דג 18: סימני יצחק בצורת עתיד מתייחסים לצחוק האמיתי של יצחק עם ההבנה הנשארת בזמן. הם גורמים לנו לצחוק בעונג כאשר אנו קוראים עליהם והם גורמים לנו לצחוק, כי האמת מובנת לעומקה. השליחות המשיחית של ישוע היא מקור גדול של קשירת מלכות השמים לארץ. בזכות אליהו הנביא וסימני התחייה ובזכות הגאולה השנייה של ישראל בידי מרדכי והמלכה אסתר, בסימני מלכות השמים, ה"ריש" של השם "אשר" יכלה להביא את הגאולה השלמה. ישוע נהרג באופן לא צודק וקורבנו התקבל על ידי אל שדי כקורבן למען בני ישראל. האמת היא צחוק אמיתי שנשאר בזמן. ישוע היה עניו מאוד, כפי שהכריז הגואל חיים: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה".

דג 19: הגואל חיים הכריז בחלומי (אפריל 2000) ש"אסור שהתלמידים יישארו ללא סימני יצחק". גילוי גדול זה של הגאולה השלמה קשור לסימני יצחק. הסימנים השלמים קשורים לסימנים ההתחלתיים, כדי להסבירם למען הגאולה השלמה. בדומה לכך שהסימנים השלמים אינם יכולים להתקיים ללא שני הסימנים הגדולים של מלכות השמים ותחיית הגואל חיים, שני הסימנים הללו לא היו יכולים להתגלות לעולם אם הם לא היו חלק מן הסימנים ההתחלתיים. עשו היה זה שאמר ליצחק, אביו על יעקב: "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי" (בראשית, כ"ז, 36). עם הגעת הגואל חיים, השם השלישי נכנס להיסטוריה. סימני השם "אהיה" האחרון הם סימני יעקב, האב השלישי. בני יעקב, עם זאת, עברו אלפיים שנות גלות כפי שיעקב עבר 20 שנים אצל לבן. יצחק חי אז בארץ כנען.

דג 20: מדובר בחפיפה של 2000 שנים בין סימני יצחק אבינו בהחזקת הזכות על הארץ המובטחת ובין סימני יעקב, בהגנה הכללית של העם היהודי המוגלה בין העמים. הבעיה ברמה הסימנית היא ששני הסימנים ההתחלתיים הגדולים נכנסו והפכו לחלק מן הנצרות אך לא היו חלק מן היהדות. אז אִמרו לי, מה הייתם עושים? אותם סימנים שייכים למעשה אלינו. הרי הגאולה הובטחה לכל העמים, אך קודם כל לישראל. אותם סימנים גם הפכו במסגרת הנצרות לגועליים, מאחר שהסימנים ההתחלתיים הוצאו מהקשרם האמיתי והטהור והפכו לאליליים. עליכם להבין שרבקה אמנו ראתה באופן נבואי כי הברכה שיצחק רצה להעניק לעשו הייתה הופכת בידיו לאלילית, יהירה, טמאה ולא צודקת. לכן היא הסתכנה מאוד, אך עשתה זאת למען האמת אותה היא ראתה, ולפיה יעקב הוא הראוי לברכה. לפיכך היא נטלה על עצמה את המשימה להעביר את הברכה ליעקב.

דג 21: לבסוף הבנתם אותי! הי-הא! הי-הא! כחמור בסימני יעקב, עלי לגנוב בחזרה מן הנצרות את שני הסימנים הגדולים האוניברסאליים של מלכות השמים (בכורה) ושל תחיית המתים (ברכה) למען ישראל ולטובת העולם. האין זו גנבה נחמדה אחרי 2000 שנות גלות?

   ישוע גם אמר (בחלום של נודע) שכל מילה שכתבנו על תיקון הנצרות וישועת ישוע היא גאולה עבורו. דברינו שחררו אותו מכל הקשרים האליליים של התיאולוגיה הנוצרית ומציפורני התפילות האליליות שמיועדות לשדים ולא לשמים. ישוע חזר אל אחיו היהודיים, עניו מאוד בשל כל מה שקרה.

דג 22: חזרתו למחנה היהודי וקבלתו על ידי יהודים רחבי אופקים המכירים את בשורות הגואל חיים תתגברנה בכל שנה כאשר יגיע הזמן, סיבה שבגללה קיבלנו את סימן שמו של החג החל ב-25 בדצמבר: "חג המשיח הראשון שמת לפני שנה". מה שמוסבר כאן הוא שהסימנים המשיחיים של ישוע שנקשרו לסימני צחוק יצחק ימשיכו להדהים ולהפליא, כך שככל שתתבוננו ותבינו יותר, אתם תראו את ישוע כאילו הוא מת רק לפני שנה. הסיבה לכך היא שדמותו של ישוע תשתנה מאוד בעיניכם, והתדהמה מההתבוננות בתוכנית ה' של הגאולה השלמה תהיה חסרת גבולות. "מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו" (ישעיהו, נ"ג, 5).

דג 23: עובדה זו, ששליחות ישוע הופכת מובנת יותר ככל שעובר הזמן, מתקשרת לשני הסימנים השלמים הגדולים של הגאולה השלמה, עם המשך התגשמותם ההיסטורית: סימן השופט המשוח של מלכות השמים וסימן תחיית המתים. שני הסימנים הללו משלימים את הסימנים ההתחלתיים של שליחות ישוע, שבלעדיהם לא ניתן היה להגיע לסימנים השלמים. לפיכך ישוע הוא האיש השני של הגאולה וסימני יצחק חייבים להיות נוכחים תמיד, אחרת לא ניתן להגיע אל הצחוק ההיסטורי של יצחק. המסר משיעורי ישוע היה אודות מלכות השמים הנובעת מן ה"שין" של השם "אשר".

דג 24: ישוע גם קם לתחייה, כפי שהעידו הכתבים הנוצריים, סימן שנבע מן ה"אלף" של השם "אשר". אם הייתה בתקופתו זכות בישראל, השליחות המשיחית של ישוע הנובעת מן ה"ריש" של השם "אשר" הייתה משלימה את השם "אשר" ומביאה את ההיסטוריה אל השם "אהיה" האחרון. צחוק יצחק היה יכול להתגלות אז, אך למרבה הצער הצחוק הפך לבכי בשל המחסור של עם ישראל בזכויות באותה התקופה. עם זאת, צחוק יצחק ההיסטורי גדול פי 2000 עם הגעתו של הגואל הנבחר חיים.

דג 25: 2000 השנים הללו היו הכרחיות, ובעתיד תבין האנושות טוב יותר מאשר בימינו מדוע. שני דברים הכרחיים של הגאולה השלישית השלמה הובאו על ידי הגואל חיים: 1. גילוי הדרך האמצעית השלמה. 2. הירידה לעולם של עץ החיים. כאשר השניים ירדו ויובנו לעולם בדורות הבאים של הגאולה השלמה, הבנתם תהיה של צחוק היסטורי, שמחה מאושרת של יצחק. לפיכך גם שליחות ישוע במסגרת סימני יצחק של השם "אשר" תגיע להבנה ממוקדת וחדה יותר ויותר. העולם יוכל אז לצחוק בצחוק יצחק אמיתי הנשאר בזמן.

דג 26: ובשמחתו שר החמור: "אני חמור של הדרך האמצעית המלקק את קליפת עץ החיים ומריח את ריחו הנפלא בגן עדן. הי-הא! הי-הא! הי-הא!"("המידות המסוגלות של אסתר", גנומן 127).

   נכתב שם גם כי "הנפש החדשה של החמור אוכל לחם נובעת מרוח שמחת הצדיק חיים".

   נפלא, כעת אני מבין מדוע אני אוהב את החמור כל כך! אולי הסיבה בגללה הפכתי פטור מן הברית החדשה השלמה היא כדי להישאר שמח בחמוריותי הניזונה מלחם מלכות השמים!

דג 27: חשבתי בעבר הפוך, כלומר רציתי להשאיר את החמוריות בצד ו"לחזור" להיות תלמיד של הצדיק חיים, אך זה היה לפני שהתחלתי לאכול את הלחם החמורי מכוכב המפליא. ייתכן ובמחשבה הראשונה יש מן האמת, אך לא הגעתי אז לשמחה הנדרשת כדי להישאר בדרגה ההיא. עם זאת, אם הייתי נשאר בדרגה ההיא, הייתי מחמיץ את ההצהרה המדהימה שהנפש החדשה של החמור מתקיימת בזכות רוח שמחת הצדיק חיים. חמור שמח עדיף על תלמיד נוּגה, הלא כן?

דג 28: 14 באוקטובר 2015: שם הילדה שנולדה לבתי אסתר הוא אור מלכות (והם הוסיפו קרולינה), ברוך השם.

דג 29: 26 באוקטובר 2015: חלמתי שהייתי עם רב. הוא אמר לי שיש לו האמת כדי להציל את העיר, האמת נגד חב"ד. אני אמרתי שיש לי האמת להציל את המדינה, האמת נגד דוקטרינת האצילות, ואני האחד שיש לו אמת זו. החלום המשיך וחזר על עצמו פעמים רבות.

רחם נא, ה' אלהינו על עמך ישראל, הושע את עמך מעוון חב''ד ומעוון האצילות, מחול לשאר העם כי לא יודעים ואטומים ולא מבינים את כל ענייני האצילות ואת רעת חב''ד. יש הרבה טובים ונקיים, אוהבי טוב הרוצים את הטוב לעם ישראל ולמדינת ישראל. עורר את עמך לחפש את שורשי הרעות ויקומו נגד חב''ד ונגד שיטת האצילות ויקומו נגד ספר הזוהר ונגד כל הקבלה המזויפת. אמן וכן יהי רצון.

דג 30: 27 באוקטובר 2015: אני צריך ללכת לבית החולים לניתוח קטן בשל נפיחות בבלוטות הרוק. יום לאחר שד"ר ברוטמן נתן לי אנטיביוטיקה, המצב החמיר, והוא שלח אותי לבית חולים "סורוקה". הוא פחד שזהו וירוס שנקרא אנגינת לודוויג, שאם לא מטפלים בו מיידית, הוא יכול לחנוק את האדם למוות תוך זמן קצר, חס ושלום. חמישה רופאים בדקו אותי וד"ר מני הולצברג ראה כי הבלוטות נחסמו על ידי אבנים קטנות. לאחר שהזריקו לי אנטיביוטיקה לווריד, הוא ורופא נוסף ביצעו הרדמה מקומית ושאבו את הבלוטות. כעבור זמן מה שוחררתי מבית החולים, וניתנה לי האפשרות להתאשפז שוב במקרה הצורך. אני עדיין צריך לקחת אנטיביוטיקה, לעשות אולטרא-סאונד לצוואר ולחזור לבית החולים עם התוצאות.

 

פרק 2

 

דג 31: 28 באוקטובר 2015, באר שבע. בלילה שלאחר חזרתי מבית החולים חלמתי שישבתי בבית מדרש כלשהו. צעיר כלשהו נכנס פנימה, ככל הנראה מישהו שחיפש את "תיקונו", התיישב והחל לקרוא טקסט כלשהו. התיישבתי לידו ואמרתי: "בוא, שב ותתחיל ללמוד. אל תפחד, אתה תצליח. חייך ישתנו ותהפוך לאדם חדש. אתה אהוב על ידי ה', אל תפחד". - -

דג 32: באותו לילה חלמתי שהייתי בבית מדרש או בית כנסת והייתי צריך לקרוא את פרשת השבוע. איני זוכר את שמה אבל היא עסקה ביוסף הצדיק. קראתי אותה ואפילו די במהירות על מנת לסיימה בזמן. אף על פי שלא נראה לי כי הייתה זו פרשה רגילה מן התורה, אין ספק שהייתה זו התורה, הקריאה נעשתה מספר התורה, הפרשה לא הייתה ארוכה והיא עסקה, כאמור, ביוסף הצדיק. - -

דג 33: שני חלומות אלו נחלמו בסמיכות זמנים, ונראה כי הם קשורים לצאן הנאבד של בית ישראל או ליתר דיוק הצאן הנאבד מבית יהודה, יהודים ישראלים שאיבדו את דרכם מסיבות שונות.

דג 34: 3 בנובמבר 2015: סימני תיקון: ראיתי את הצדיק חיים באמצע בית תפילה (או בית כנסת). עמדתי קרוב לכניסה, והוא אמר לי: "הכתבים הללו לא עברו את המבחן". אני זוכר שהייתי מבולבל מאוד. בהמשך החלום ניצבתי בחוץ ונכנסתי לבניין דואר ריק מאדם. היחיד ששהה בו היה הצדיק חיים שניצב מאחורי מחיצת פלסטיק. הרמתי את המחיצה ונעמדתי מולו. אמרתי: "שלום מורה". הצדיק חיים ענה ברצינות: "שלום פרץ, אמור לי". אמרתי בראש מורכן: "בבקשה מורה, האם תוכל לאפשר לי לדעת את כל מה שאני צריך לדעת אודות תיקוניי?". פניו של הצדיק היו ארוכות, הוא נראה כבן 40 וחזק מאוד. הצדיק חיים לא דיבר אחרי בקשתי, אך נראה לי שהוא קיבל אותה. - -

דג 35: חלום התיקון הזה טלטל אותי, ונדרשו לי מספר שעות כדי לתור אחר "סימנים". הבנתי שכשהצדיק אמר בבית הכנסת: "הכתבים הללו לא עברו את המבחן" הוא התכוון לטעות בטקסט "הדג הגדול" (אני עובר כעת על תרגום הטקסט של משה לוי מאנגלית לעברית). באותו טקסט יש פניות למזלות כ"הו, תחיית הציפור; הו, קרב הדג" וכו'. פניות אלו הן שגויות ומבלבלות, כי על האדם לפנות רק לקדוש ברוך הוא. בחלק השני של החלום, הרמיזה הייתה ל"ארך אפים" (הטעות שלי הייתה בקישור 13 מידות הרחמים ל-13 מזלות הלוויתן. זוהי טעות בלתי מתקבלת: אין ליצור קשרים כלל ל-13 מידות רחמי ה'. טעות זו תבטל, חס ושלום, את כל האיזון של הברית החדשה השלמה.

דג 36: בסצנה השנייה של החלום ביקשתי שאתוודע לתיקונים הנחוצים. בלילה הבא חלמתי שני חלומות נוספים. באחד מהם אישה אוקראינית רצתה להתלונן בנוגע לאנשים כלשהם, אך לא הבנתי מילה מן האוקראינית שדיברה ולכן לא הצלחנו לתקשר. - -

דג 37: בחלום נוסף, ראיתי גבר שנראה לי מוכר. הוא אמר לי שהוא מכיר אותי, ואני שאלתי אותו מהיכן, האם מבית הכנסת?הגבר ענה כי גם מבית הסוהר בו שהיתי. שאלתי אותו מאיזו סיבה נכנסתי לכלא, אך לא הייתה לו תשובה ברורה. אמרתי: "מה שאני יודע הוא שלא גרמתי רע לאף אדם". בקרבתו ניצבה כעת אישה אחת שאמרה לי: "זה לא נכון, הייתה אישה שפגעת בה". דבריה גרמו לי לזעם ומיד הכחשתי ארוכות את דבריה השקריים לגמרי שהיוו לשון הרע. - -

דג 38: זהו סימן מתקן אך אני חייב להבינו. אני זוכר את ה"סימן" של "אשמתי", במסגרתו היו עשרה שופטים שהכירו אותי וידעו שאני חף מכל "אלימות פסיכולוגית" אך בכל זאת נאשמתי על ידי 40 שופטים שלא הכירוני. היה זה לאחר השנה השישית של הסימנים ("תליית" החמור הראשון בסימן החמור, משיח בן יוסף, והגעת החמור השני בסימן החמור, משיח בן דוד). באותה עת נגזרו עלינו 8 שנים של עונש בשל מה שקרה בסכיזמה (ראו: "מסתובב הגלגל של אחשוורוש"). איני יודע למה הסימן שהגיע כעת קשור. אולי ישנם "סימנים" או מילים שלא הובנו והתקבלו באופן שלילי. אם כן, עלי למצאן ולהסירן כדי לא לבלבל את האנשים בהמשך.

דג 39: בחלום נוסף, נודע, פאולו ואני "הוזמנו" לביתה של רוזה (חברה של נודע בשנים הראשונות של הסימנים). עם זאת רק אני הגעתי לבניין בן 15 קומות, בו היא התגוררה. עליתי וירדתי במעלית אך רק כעבור זמן הצלחתי לצאת ממנה בקומה השביעית, בה חיה רוזה עם הוריה, אחיותיה ואחיה. ראיתי אותה ונכנסתי לדירתה, אך היא אמרה בקרירות: "יש לי "פיזו" (קומה בספרדית) איתך. פאולו ונודע לא יכלו להגיע". כוונתה ב"פיזו" הייתה תלונה או אי הסכמה. עזבתי את דירתה. - -

   חלום זה מסמל תיקון בעיות. מדוע "רוזה" (שושנה)? מאחר שמסמלת היא את ספר השושנה. הקומה השביעית מתייחסת בבירור לקומה השביעית של בית התפילה.

   סבור אני כעת שייתכן והקומה השביעית של בית התפילה אינה שלמה.

דג 40: לפיכך עבדתי על השלמת ברכות הקומה השביעית. אני עובד גם על בשורת המלאך גבריאל (העלה השביעי). ששת הפרקים הראשונים חייבים להתנקות משפה חריפה מדי.

   19 בנובמבר 2015, איטליה: ג'יוזפה חלם שראה אותי. נראיתי צעיר ובריא, ברוך השם, ולבשתי בגדי עור. ג'יוזפה שאל אותי אם ניתן להיות כעת בסימן החמור הנסתר. עניתי: "כן, זה אפשרי".

דג 41: 24 בנובמבר 2015, י"ב בכסלו התשע"ו: נודע חלמה שהיינו בבית: נודע, משה לוי ואני. נכחו בו גם פאולו ויהואל יהואל. במקום נראה קיר שתוקן ועוצב נאה על ידי יהואל יהואל. קירות הבית נצבעו בלבן מבריק והאווירה הייתה מאוד חיובית. נודע, משה לוי ואני ישבנו ליד השולחן ואכלנו ארוחת בוקר. מלמעלה נשמע קול: "המפתח המשיחי של בית דוד ירד". המפתח ירד. -

דג 42: 25 בנובמבר 2015: התעוררתי מספר פעמים מחלומות סוערים, שמהם הבנתי רק שהתקשרו לסימני יצחק אבינו. כמו כן שמעתי בחלום את המילה "סצ'אס" (כעת ברוסית). בסיומו הגיע אברהם פיאנלי ושמחתי על בואו. אמרתי לו: "אני שמח שהגעת. העברתי לילה מאוד ארוך, קשה, מדאיג, מטריד ובודד. זה טוב, סצ'אס, שאתה כאן". - -

   חלומו של ג'יוזפה, חלומה של נודע והחלום שלי מצביעים כולם על כניסתנו לשלב סימנים חדש, תודה לאל שדי, לאחר לילה ארוך וקשה. אמן.

דג 43: 29 בנובמבר 2015: בהתייחס לחלומה הנ"ל של נודע: הזמן הוא זמן ארוחת הבוקר, התחלת יום חדש. המפתח המשיחי של בית דוד מגיע על מנת למסור את האחריות על ענייני הגאולה השלמה לאחרים, הכול ברשות הגואל חיים. גם החלום הזה, ככל החלומות הגאוליים, נשלח על ידי הגואל חיים ומגיע כדי לבשר ולהכריז כי יורש האחריות לענייני הגאולה השלמה אחריי, פרץ גרין, הוא משה לוי, בנם של דוד וליאת, אשתו של דוד.

   (לפני כשישה חודשים סולי חלם שדוד לוי, מאחר שקיבל ברכה מן הצדיק חיים, יכול להיקרא "משיח", אף על פי שהטרמינולוגיה הזו תובן רק בהקשרי הגאולה השלמה. בכל מקרה, משה לוי הוא גם בן דוד, ודוד הוא תלמיד נאמן של הגואל חיים).

דג 44: אני, פרץ גרין, מאשר את הבשורות הנפלאות הללו, ברשות הגואל חיים, שיורשי לסימני החמור, משיח בן דוד, לסימני החמור אוכל לחם ולכל מה שנוגע לברית החדשה של הגאולה השלמה, הוא משה לוי, שמתגורר כיום בחולון, ישראל. הלוואי ואל שדי ישמור עליו ויעניק לו בריאות טובה, חיים ארוכים ושמחה בכל מעשיו. אמן. ירושה זו אינה שייכת לאף אחד אחר, לא לילדיי ולא לאף תלמיד אחר של הגואל חיים. נודע היא עדה להכרזה רשמית זאת.

   הזמן הוא, כאמור, בוקר ובעזרת השם, יום מלא לפנינו, אך מכל סיבה שלא תהיה, הבשורה הזו הגיעה עכשיו, תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

דג 45: משה לוי הוכיח כי הוא ראוי לתפקיד באמונתו באל שדי, באמונתו בבחירת אל שדי בגואל חיים ובכל עבודת התרגומים וקבלת הכתבים שנכתבו על ידי בספר משנת חיים.

דג 46: יום שלישי של חנוכת החנוכות תשע"ו, 9 בדצמבר 2015: ברוך השם, חלמתי על הצדיק חיים. בחלום דיברנו יחד על ששת הסימנים השלמים והבטנו עליהם מן הראשון ועד השישי ומן השישי ועד לראשון. הם היו נכונים, אך אולי יש צורך להוסיף או להסביר דבר כלשהו.

   לאחר מכן חלמתי שהייתי בארצות הברית או בישראל. המצב היה מוזר, כי נראה היה שהרוסים נמצאים בכוכב אחר או על הירח. שלחנו חללית לכבוש אותם, והם שלחו חללית כדי לכבוש את הארץ. החדשות בישרו שהם נכבשו על ידינו, וכי השתלטנו על חלליתם. היו אלו בשורות גדולות שהיוו סיבה לחגיגה. ראיתי אז דרך בה הלכו אנשים כדי להשתתף בחגיגות ההודיה לה'. תחילת הדרך הייתה מפוצלת לשני נתיבים אך הפכה לדרך מאוחדת בהמשך. החלטתי להצטרף גם אני לחגיגה, אם כי צעדתי לבדי בשביל הימני. במהלך צעידתי פרצתי בשירי הלל לה' אלוהינו בשל הניצחון והישועה שהביא. כל המאורע דמה לקריעת ים סוף.

דג 47: שמעתי כעת שנשיא רוסיה פוטין אמר: "נקווה שלא נצטרך להשתמש בפצצת אטום בסוריה". כיצד הוא אומר דבר כזה? האם הוא חי בכוכב אחר? או שמא רוצה הוא לזעזע את העולם במהלך לא צפוי? בכל מקרה חלומי מצביע על כך שרוסיה מפסידה, ושמתקיימת חגיגה גדולה בשל ישועת ה'.

   אנו יכולים רק לחכות ולראות מה יקרה.

דג 48: 16 בדצמבר 2015: אתמול בבוקר חלמתי על שלושה מספרים: 91, 61, 25. אלו הם שלושה מספרים נבואיים: 91=צא, בהתייחס למה שה' אמר לאברהם: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם" (בראשית, ט"ו, 5), ובפירוש רש"י: "לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים, ולפי מדרשו:אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן" (כי הקדוש ברוך הוא משדד את המערכות כרצונו, ראו את הסברנו על הפסוק בספר הכוכבים). 61 מתקשר לגילוי הכוכבים ול-13 מידות אסתר במערך אסתר במלכות אחשוורוש. 25=כה, הידוע מן המונח "כֹּה וָכֹה" (שמות, ב', 12), כאשר גם נביאי ישראל התנבאו לא פעם במונח זה.- באותו בוקר הייתה לי גם הזכות לראות את הצדיק חיים. הייתי צריך לעמוד ולשאת נאום קצר. לאחר מכן שאלתי את המורה אם נאומי היה ראוי והוספתי כי לא אמרתי זאת כדרשה. המורה חיים הבהיר כי הנאום היה במקום. - -

מסקנה: יש לכתוב את ההקדמה לאתר של עלה 8, ממזבח הנביא.

דג 49: 27 בינואר 2016, י"ז בשבט התשע"ו, הבושם השמימי 22, 3968: חלומות רבים עברו אשר לא נרשמו על ידי, ורובם הינם חלומות תיקון אודות העבודה שיש עדיין לעשות בספר השושנה. לפני יומיים הצדיק חיים אמר לי שהוא לא שמע את קולי בנוגע לחוק החדש. המורה חיים ישב בגן, מחוץ לבית כנסת, וליטף בעל חיים. החיה הייתה מוזרה, קטנה עם פסים כזברה, אך ראשה נראה כראש של בעל חיים כשר. ניסיתי להבין באיזה בעל חיים מדובר אך לא הצלחתי, מאחר שפסי הזברה נראו לי לא כשרות. יכולתי לשאול את הצדיק אך לא עשיתי זאת, סימן לכך שחוסר סקרנותי מעכבת את התפתחות החוק החדש. - -

דג 50: הבוקר חלמתי שעמדתי לפני אגם מים קטן. ידעתי שבמים היו אוצרות נסתרים. אמרתי: "בזכות הגואל חיים, עשה שהאוצרות הנסתרים יתגלו".

   לאחר מכן ראיתי את הצדיק חיים אשר נטל אבן בידו וסימן לי לעקוב אחר ה"סימן". הוא הפנה את האבן מטה לאדמה. בתחילה לא הבנתי מה עלי לעשות, אך אז הבנתי שעלי להנמיך את עצמי כאבן של הצדיק חיים ולעקוב אחר התנועות שעשה הוא עם האבן. - -

דג 51: הייתה אז סצנה נוספת שאיני מבין. היה בה מטוס גדול בשדה תעופה ציבורי. החלק הקדמי של המטוס התרומם וחלקו התחתון נפתח לתיקונים. הצדיק חיים הלך ונעמד בקרבת המטוס על מנת להשגיח ככל הנראה על התיקונים. הוא ביקר הלכה כלשהי הנוגעת לאיסור ביחס לתיקון, אך לא היה לי כל מושג לגביה. הבנתי רק שהוא התנגד בתוקף לאיסור כזה שהיה חסר היגיון ואף מסוכן. - -

דג 52: מאחר שסוגית החוק החדש התעוררה, אני מזכיר כאן חלום שחלמה נודע לפני שלושה ימים. דנו בשאלה אם מותר לנו להשתמש במיקרוגל בשבת או בפלטה כדי לחמם דברים גם אם הם לא הונחו על הפלטה לפני שבת. אמרתי לנודע לשאול אודות העניין כדי שאולי תקבל תשובה. בלילה הבא היא חלמה על עץ גדול בגן עם ענפים רבים מאוד ועלים שחסמו כל נתיב מעבר. היא ראתה את הסצנה הזו פעמיים ואז פעם שלישית, בה אמר לה קול מלמעלה: הענפים הללו הם הלכות. גזע העץ הוא חוקי התורה ואין להגזים בהתרחבות ההלכה.

דג 53: 28 בינואר 2016, י"ח בשבט התשע"ו, הבושם השמימי 23, 3968: קיבלתי מכתב מנכדתי בת ה-8 שני דפנה, בתה של בתי מזל היילברון משילה. שמחתי מאוד מכך.

   הייתה לי הזכות לחלום את החלום הבא: הייתי עם ג'יורדנו, סטלה ורנאטו. פסח התקרב אך שום דבר לא היה מוכן חוץ מחתיכת בשר. קולו של הגואל חיים דיבר איתי ואמר: "לך ועמוד על המזבח". לא היה באזור מזבח ראוי, אך כן היה משטח מוגבה, ונעמדתי עליו. חתיכת הבשר השטוחה והרחבה שגודלה היה כ-30 סמ"ר הונחה על השולחן בצדי הימני. קולו של הצדיק חיים אמר לי להרים את זרועותיי ולהתפלל בסימן התחייה. כאשר התפללתי, הבשר החל להעלות אדים ולהתבשל. ג'יורדנו הבין את פלא הסימן. סטלה הייתה צריכה להשתכנע. - -

דג 54: 2 בפברואר 2016: משה לוי חלם שהיה בחדר עם מספר נערים שלמדו איתו בעבר. התלמיד היחיד אותו הוא זכר בשמו נקרא אוּרי. בנקודה מסוימת, החדר הפך לחללית אשר המריאה במהירות אל החלל. העלייה הייתה מופלאה והיה ניתן להביט מטה ולראות צורות יפות על הארץ (כפרח). משה צילם מספר תמונות באמצעות הטלפון הסלולארי שלו. בחלל הגיעה החללית גם אל מקום חשוך ולא נעים. אז חזרה החללית שוב אל כדור הארץ ומשה התיישב בחדר עם משפחתו ועם פרץ. הוא דיבר בהתלהבות על מה שראה וניסה להראות לנוכחים את התמונות שצילם, אך הם לא נראו עוד במכשיר. -

דג 55: באותו יום חלם ג'יורדנו לוי ששהה בעיר, אשר כולה עלתה אל השמים.

דג 56: 3 בפברואר 2016: נודע חלמה שיד ה' ירדה משמים והרימה אותה למעלה. היא ראתה ארונות בגדים לבנים רבים. היא ישבה על כיסא ואז התעוררה.

   שימו לב שהסימנים המופלאים הללו של עלייה התקבלו בתקופה מיוחדת של פעילות כוכבית במסגרתה במשך שבועיים (עד ל-15 בפברואר), חמישה כוכבי לכת נמצאים בשורה אחת: מרקורי (כוכב חמה), נגה, מאדים, צדק ושבתאי. אני בעצמי קיבלתי חלומות-סימנים רבים של עליית דרגה, כמפורט בדג 53 לעיל. נראה כי מדובר באפשרויות חדשות של "יישור עצמי", סימנים של שינויים חיוביים, התחלת שלב חדש (אם כי תמיד כפול כבדור הרביעי הזה).

דג 57: 5 בפברואר 2016: חלמתי שהיה זה שבת והרב יוסף שילת (לשעבר רב פיקוד דרום וכיום רב בבאר שבע ובבית הכנסת שבבניין מגוריי) עשה לי סימן שנעשן בחדר מבודד (כחוק החירום שניסחתי לאלו ששבת נפגעת עבורם לגמרי, מאחר שהם אינם יכולים לעשן. לפני כשנה ולאחרונה, לפני מספר ימים, קבעתי כי החוק המאפשר לאנשים להיכנס לחדר מבודד ולעשן מבוטל והדגשתי את העובדה, כי הוא מותר רק במקרים חריגים שבהם אי-עישון נתפס כמחלה. כמו כן התניתי זאת, וזה חשוב מאוד, עד לסיום הדור הרביעי ולא לאחר מכן. זאת בשל מצב העצבים הקשה בדור זה. עבור אנשים אלו ניתן ההיתר, והם יוכלו לעשן סיגריה בשבת גם אם יחטאו בהדלקת אש ובשימוש באש, וזאת על מנת שהשבת שלהם לא "תיהרס").

דג 58:   אני מאמין שחלום זה בא להראות לי שאין לי הזכות להסיר את הרשות הזו, למרות כל הבעיות שיכולות להיווצר מכך. לדוגמא: ההיתר ישפיע על אחרים לעשן או שיהיו אנשים שינצלו את ההיתר באופן לא ראוי וכו'. לא, כל הסיבות הללו אינן מספיקות כדי לבטל היתר כה חשוב. יהודים רבים, במיוחד בשנים הבאות, זקוקים להיתר זה, אשר יציל אותם מדברים רבים. כאשר מישהו נמצא במצב כזה והוא רוצה לעשן: א. אם אותו מעשן יימנע מכך, מצב העצבים שלו יגרום לו למחשבות שליליות מסוגים רבים המנוגדים לחלוטין לרוח השבת. ב. אם הוא מסתתר ומעשן, הוא צובר רגשות אשמה קשות, מאחר שהוא יודע שאסור להדליק אש ולעשן בשבת. יש גם רבים שאינם מסוגלים לשאת את הסתירה והם מתרחקים מבית הכנסת ומן ההלכה בשל כך. אלו הן שתי סיבות עיקריות בעטיין היתר זה של החוק החדש הופך לחוק חדש ותקף. הוא כמובן לא יכול להיות מאושר על ידי הרבנים ולכן יכול להיכלל רק במסגרת החוק החדש של הגאולה השלמה, תחת סמכות הגואל חיים.

דג 59: תשאלו אז מדוע בחלום דווקא הרב שילת דיבר על ההיתר איתי. זה בא להדגיש בפניי את חשיבות החוק ואת הצורך בהחזרתו אחרי ביטולו. הרב שילת, הרב בבית הכנסת ברחוב הנרי קנדל בבאר שבע שהיה רב צבאי שנים רבות ואשר רבות הן שנות הלימוד שרכש ורבים הם הקשרים שיצר, לא מעשן בוודאות. עובדה זו דווקא באה להראות לי כי היתר זה לעשן בשבת, בתנאים הנ"ל, תקף (במהלך הדור הרביעי) לכל היהודים הדתיים, גם יהודים יראי שמים בתכלית כרב שילת. זהו היתר תקף בפני אל שדי במסגרת החוק החדש של הגאולה השלמה, בסמכות הגואל חיים, השופט המשוח במלכות השמים. אני, פרץ (פול) גרין אחראי לצו החוזר של החוק האמור.

דג 60: אני זוכר שכאשר היינו ביוסטון, טקסס, חלומות אלו באו ליידע אותי שהחוק החדש צריך להיכתב באיטליה, לא בישראל, מאחר שהקפדנות הבסיסית של המקום תשפיע באופן לא צודק על החוק, וגם לא בארצות הברית בשל קלות הדעת בה. איטליה נתפסה כדרך האמצעית. לפני שהגענו לארץ הבנתי היטב את ההיתר אך לאחר הגעתנו אליה החלטתי לבטלו, קרוב לוודאי מאחר שהושפעתי מן הסביבה. אני חייב לזכור עניין זה, בעזרת השם, כאשר אני עובד על החוק החדש, דהיינו: החוקים צריכים להיות בהתאם לאיזון האיטלקי. הי-הא! הי-הא! הי-הא!

 

פרק 3

 

דג 61: שבת פרשת משפטים, 6 בפברואר 2016. 7 שנים לפטירתה של גב' נלדה לוי, עליה השלום במלכות השמים. רחל, בתו של דוד לוי, חלמה עליה בחלום, בו נכחו אמה של רחל (ליאת) שתי ילדותיה הקטנות של רחל (שירה ואיילה) ושרה טמפיירי. נלדה העניקה 4 יהלומים לליאת ואמרה: "אני מברכת את ארבע האמהות". - -

זהו חלום נפלא וברכה נפלאה הקשורה לברכת 4 האמהות: שרה, רבקה, לאה ורחל. שרה - שרה אמנו, איילה - רבקה אמנו (איילו של יצחק), ליאת - לאה אמנו ורחל - רחל אמנו.

דג 62: 7 בפברואר 2016, כ"ט בשבט תשע"ו, גוב האריה 5, 3968. התחלתי לעבוד על לוחות החוק החדש. חלמתי שראיתי 4 דרגות של קדושה חדשה. אני מניח שהן מתקשרות לארבעת הבנים ואולי אף יותר לארבע רמות הקדושה של מזבחות הכוהן המשוח, יהודה, אפרים ומלכיצדק.

דג 63: 15 בפברואר 2016: משה לוי חלם שהוא היה עם משפחתו, ופרץ, אשר ניצב במקום גבוה באותו החדר, החזיק אדנית שהייתה מלאה במים. אז שפך פרץ את המים על הארץ ואמר: "בסימן הנון הפינאליתנון הפינאלית של שושן). בהמשך משה והמשפחה היו בחוץ, שם נראו דברים מדהימים מה' כבמעמד הר סיני: ברקים, רעמים ותופעות עליונות. ליאת נדהמה מכך במיוחד. לאחר מכן נראתה סצנה בה על דשא ירוק, ככל הנראה מחוץ לישראל, נראה טנק. משה אמר לרחל וליצחק: "הבה נרוץ אליו כדי להסתתר", והם רצו אליו והסתתרו.  - -

דג 64: 14 במרץ 2016, ד' אדר ב' התשע"ו, יופי גן עדן 13, 3068: תפסו את הסימנים הנסתרים! הבוקר חלמתי ששרה מרקוס מתה ושכבה על מיטה. היא הייתה מכוסה לגמרי בשמיכה. כאשר המשכתי להביט עליה, היא החלה לזוז. קראתי: "שרה, שרה, שרה" מספר פעמים, והיא נעה יותר ויותר עד שראשה צץ והיא נראתה בחיים, צעירה עם פנים חלקות. היא חיה, אך הייתה במצב של חיזיון של העולם הבא. נודע, דוד (פיירו) וכנראה גם פאולו היו עדים למה שקרה. נודע שאלה אז את שרה משהו אודות דוד. איני זוכר בדיוק מה, אך השאלה הייתה כנראה: "האם דוד יהיה עשיר"? שרה הביטה בו ואמרה: "לא, הוא לא יהיה עשיר אך יהיו לו מידות חשובות אחרות". אני בעצמי רציתי ששרה תביט בי ותאמר עלי משהו, אך כאשר היא הביטה בי היא אמרה שאין זה אפשרי מבחינתה, מאחר שהיא מתבלבלת. נראה כי היא יכלה לנבא רק אודות ילדים קטנים ולא אודות מבוגרים. כך הסתיים החלום.

דג 65:כעת, אם אתם דגים טובים, אתם יכולים להפוך להיות דייגים טובים וללכוד משהו מן המים הנסתרים. בחלום נראתה שרה שקמה לתחייה עבור הדור הצעיר. שרה היא זו שראתה בעבר בחלום שלאחר (סימן) התחייה לפרץ היו יותר מ-12 תלמידים.

דג 66: הבנתם? זהו זמן התחדשות הנון הפינאלית של שושן, כעת, עשרה ימים לפני פורים החדש. דוד לוי משכתב גנומנים מ"מסתובב הגלגל של אחשוורוש". אני סיימתי לעבור על 4 טקסטים של הלוחות החדשים של החוק החדש וכתבתי מספר גנומנים, שמשה לוי תרגם לעברית, להשלמת הסימן שהוזכר בדג 62 לעיל, אף על פי שיש עוד עבודה רבה אשר לכתבי החוק החדש.

דג 67:אנו גם קרובים לפסח תשע"ו, שנתיים לפני סיום 35 שנות החלק הראשון של הדור הרביעי. זה משמעותי. היו 620 ימי סבל לצדיק חיים לפני מותו ותחייתו, ולכן תהיה גם זכות גדולה ב-620 הימים שלפני סיום התקופה הראשונה של הדור הרביעי (כ-100 ימים אחרי פסח תשע"ו ועד לפסח תשע"ח).

דג 68: זכות ייחודית זו של 620 הימים מגיעה בסוף תקופת 35 השנים ותחת שש השנים שבסימן תחיית הצדיק חיים (השנה הרביעית והחמישית מתוך שש השנים בסימן זה, דהיינו: השנה הרביעית בסימן החמור אוכל לחם תחת סימן תחיית הצדיק חיים והשנה החמישית בסימן הדור הרביעי והבניין החדש תחת סימן תחיית הצדיק חיים). מפגש זכויות זה במסגרת 620 ימי הסבל והסימן הרחב של תחיית הצדיק חיים כמו גם במסגרת סימן החמור אוכל לחם וסימן הדור הרביעי והבניין החדש, מגיע לשם שלב מסכם חשוב של החלק הראשון בן 35 השנים של הדור הרביעי וזאת לפני כניסת העולם ל-30 השנים הקשות בחלק השני של הדור הרביעי.

דג 69: לפיכך הסימן הגדול של הנון הפינאלית של שושן חייב להיות במצב שלם לפני כניסת השלב השני של הדור הרביעי. הוא מייצג את הפורים החדש של הגאולה השלמה. ראינו בעבר את ה"שין" הגדולה, את ה"וו" הגדולה, את השיייין ואת הנון הפינאלית הגדולה בכותל המערבי (בשנת 1990), וכעת אנו בסימן הנון הפינאלית של שושן קרוב לפורים תשע"ו. הזמן מתקדם מהר כל כך עד שאפילו השעונים אינם עומדים בקצב. מה משמעות הנון הפינאלית של שושן? איני יודע את התשובה עד שתגיע. עם זאת היא הייתה בוודאות בסימנים כל השנים הללו, ובמיוחד כאשר היינו עדים לה בשמי ישראל מבאר שבע ועד לירושלים ולמעשה עד היום. אנו יודעים גם שמשמעותה היא ש"ונהפוך הוא" רבים בדרך, ושאנו שמחים לחכות להם.

דג 70: אין ספק כי מספר "המנים" בדרך ליפול, וכי הפתעות לא צפויות תגענה למען הגאולה השלמה. אל שדי עובד על ניסים מתחת לפני השטח, שאיננו יכולים לשערם. דברים מדהימים קורים, אשר איננו יכולים לראותם, אך אין ספק שנון פינאלית גדולה של שושן תגלה לנו את מלכת אסתר היפה. אל מסתתר עובד על ניסים גדולים למעלה, שאין לנו עליהם עדיין מושג, והדג הגדול צוחק, הואיל והוא יודע יותר מאיתנו אודות מה שקורה. הוא קורץ, מחייך ואומר: "רק חכו ותראו".

דג 71: אתמול התעוררתי בהרגשה מוזרה. התעוררתי די מוקדם, בערך בשעה 5 בבוקר ולהפתעתי חשתי שכל חיי היו מאחוריי. בשורת המורה נכנסה אל מוחי: אל תצטער על הזמן שעבר ועל האנרגיה שהתבזבזה כמו גם על אלף דברים שליליים שקרו. זה מאחוריך, תן חיוך! החיים מתחדשים בכל יום ואל חי המופלא מחדש את אהבתו לבני האדם בעלי הלב הטוב בכל שעה ובכל דקה. "זהו זמן לחייך", אמרתי לעצמי, "וכל מה ששייך לעבר הגיע עד הנה. לפיכך האם עליך להצטער על העבר או לשמוח על ההווה ולהמשיך להכין את עצמך לקראת הנון הפינאלית של שושן?". התעוררתי לפיכך שמח.

דג 72: משמעות הנון הפינאלית של שושן היא שמדינת ישראל ועם ישראל מורמים מבלי שהם יודעים זאת. הנון הפינאלית הינה קשר חזק בין השם "אשר" לבין השם "אהיה" האחרון. יש שיר אותו כתבתי בעברית: "אהיה שושן יצחק שושן עם מזלות הלוויתן".

דגים 73-74: אהיה שושן יצחק שושן

עם מזלות הלוויתן

בשמחת חיים וצהלת פורים

הדג הגדול של הכוכבים

וקמה הציפור לתחייתה

ויופי גן העדן אור הִשרה

שחה הדג בקרב

וארי בחוק ישב

ירדו משקולות על גב חמור

ובושם שמימי הטיף במור

הואר הצב והבין לרחוק

עד כי בא סוף הדקה בלי שחוק

והנה הג'ירף הסתכל במלכות

ועמק מרקורי מצא בו זכות

כוכב התכנית של הגאולה

הוציא מאגם מלח ברית שלמה

במקלט ארמדיל הכל מוגן

אהיה שושן יצחק שושן

במקלט ארמדיל הכל מוגן

עם מזלות הלוויתן.

דג 75: השמחה החשובה של הנון הפינאלית של שושן היא זו של השם "אהיה" האחרון של שושן מן השם המשולש: אהיה אשר אהיה, הקשור לצחוק (יצחק) שושן של השם "אשר". זוהי משמעות דברי פרץ למשה לוי (בחלום שמוזכר בדג 63 לעיל): "בסימן הנון הפינאלית".

דג 76: השם "אהיה" האחרון מתגלה לעולם בזכות הצדיק חיים. צחוק יצחק מגיע דרך ה"שין" של השם "אשר" בזכות מרדכי היהודי. לכן "בשמחת חיים ובצהלת פורים": בשמחת ביאת הגואל חיים ובצהלה השמחה של מרדכי ואסתר במסגרת הפורים החדש. זכרו כי מרדכי הצדיק סימל את יצחק אבינו (בעוד ישוע סימל את האיל שהוקרב במקום יצחק). לפיכך הנון הפינאלית של שושן (לה היינו עדים מבאר שבע ועד לכותל המערבי בירושלים ב-1990):1. מסמלת את הקשר הגדול של השם המשולש. 2. משלימה את שני הסימנים של תכלת מרדכי, אשר מיוצגת על ידי שני סימני הצדיק חיים בלידתו: היותו מהול לגמרי בלידתו, והתרחשות לידתו בזמן המדויק של מתן תורה.

דג 77: 3. משלימה את הפורים החדש של הגאולה השלמה. לב העניין הוא שהסימן המשלים את הפורים החדש של הגאולה השלמה הוא הנון הפינאלית של שושן, ולכן שמחה גדולה וחידוש הרוח מגיעים עם השלמת סימן הפורים החדש בסימן הנון הפינאלית של שושן.

דג 78: עניין זה תואם למסורת בכך שאין "כתר" שמחה גדול מזה של פורים, שבו מצווה לשתות עד שלא ניתן להבדיל בין ברוך מרדכי לארור המן. ה"ונהפוך הוא" של פורים הוא האירוע השמח ביותר בכל ההיסטוריה היהודית. ואם תשאלו: ומה בנוגע לחנוכת החנוכות שמייצגת את בית המקדש השלישי בירושלים ובבאר שבע? האם אין מאורע גאולי זה של הגאולה השלישית השלמה משמח לפחות כמוהו? אך זכרו, האם חז"ל לא קיבלו במסורת שבעל פה שכל החגים יתבטלו בעתיד חוץ מפורים ומחנוכה?

דג 79: נהדר, אך אנו מדברים כעת על סימן הנון הפינאלית של שושן פורים. השמחה הגדולה של בית המקדש השלישי והסופי תגיע להתגשמותה ההיסטורית לאחר הדור הרביעי. גם השמחה הגדולה של הרשות להקים את בית המקדש השני הגיעה לאחר נס פורים. תקופת בית המקדש השלישי תהיה שמחה לכל העולם ובה הקשר שבין העמים ילך ויתהדק ככל שיחלוף הזמן. הכול יהיה בסימן פתוח וגלוי של אל שדי. פורים הוא משהו אחר – מדובר בגאולה נסתרת.

דג 80: ניסים גדולים ונסתרים נמצאים, כאמור, בדרך אלינו. הם ממש על מפתן הדלת, בעזרת השם. הנון הפינאלית של שושן נכללת במסגרת השם "אשר", המתקשר לסימני יצחק אבינו ומכיל בו את ה"ריש". זהו החידוש הגדול והנסתר של היסטוריית העבר אשר הופך לחידוש של הגאולה השלמה והינו חיוני לכוח המקשר הגדול של הנון הפינאלית של שושן. בשל כך עברנו, ברוך השם, את תיקון ה"ריש" ואת תיקון הנצרות.

דג 81: אם הנון הפינאלית של שושן מביאה את הפורים החדש, צריך להיות מובן שללא ישוע, האיש השני של הגאולה, לא היה פורים חדש. מסיבה זו הגואל חיים אמר לתלמידיו לא להישאר ללא סימני יצחק. הצחוק מגיע דרך יצחק אבינו ורק הוא נקרא יצחק. לפיכך המורה חיים הכריז בסימן הכוכבים: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". היה זה לא רק למען תיקון הנצרות אלא גם למען השמחה החדשה הגדולה של הפורים החדש של הגאולה השלמה.

דג 82: עלינו לנסות ולהתקרב לכך, מאחר שהעניין חיוני להשלמת הנון הפינאלית של שושן. גם בית ספר האיסיים היה בית ספר אסתר, מאחר שהיה "נסתר", וה"סודות" בו היו נסתרים. בדומה לכך עובדת היותו של ישוע, האיל שהועלה קורבן במקום יצחק, הייתה נסתרת במהלך ההיסטוריה. מרדכי הצדיק היה ההתגשמות ההיסטורית של יצחק אבינו, וישוע היה ההתגשמות ההיסטורית של האיל שהוקרב במקום יצחק. לפיכך גאולת פורים לא הושלמה עדיין ללא האוניברסאליות של משרת ישוע.

דג 83: כפי שההיסטוריה של שלושת האבות לא הייתה מושלמת ביעקב אבינו אם יצחק היה מועלה קורבן לאל שדי, כך גם הגאולה השלמה לא הייתה מתקבלת לולא סימני "אשר". סימני "אשר", מצידם, לא היו מושלמים לולא תיקון השליחות של האיל שהועלה קורבן במקום יצחק. ללא שליחות ישוע, צחוק יצחק לא היה מתגלה לעולם בגאולה השלמה דרך הנון הפינאלית של שושן.

דג 84: כל זאת, חברים יקרים ואוהבי האמת, חייב להביא מטה את מי הארץ. להישאר רק עם המושגים לא מביא אותם לרמה אנושית אלא משאיר אותם למעלה בשמים. המושגים עצמם לא גורמים לי לצחוק, אף על פי שהם מעניקים הבנה משמחת לשכל. לאחר הבנת הרעיונות המוסברים, הבה ננסה לחזות בעניין מנקודת מבט אוניברסאלית. בדומה לכך שהעולם האסלאמי זקוק למוחמד לשם קיומו, והאומות הנוצריות זקוקות לכריסטו לשם קיומם הרוחני, כך כעת עבור הגאולה השלמה, העולם היהודי, העולם הנוצרי לשעבר והעולם המוסלמי חייבים לדעת ולהכיר שישוע היה האיל ההיסטורי שהוקרב.

דג 85: מדוע מידע זה כה חיוני להיסטוריה החדשה של הגאולה השלמה? לנו כיהודים יש משה, אליהו הנביא, מרדכי הצדיק והשופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים. מדוע אנו זקוקים לישוע? הסיבה היא, חברים יקרים, כי אנו למעשה קרובים יותר לדרגתו של ישוע מאשר לדרגתם של משה, של אליהו הנביא, של מרדכי היהודי, של הצדיקים הנסתרים או של השופט המשוח במלכות השמים, המורה הנבחר חיים.

דג 86: ללא יצחק לא היה יעקב וללא האיל יצחק לא היה מושלם. עם זאת, האיל היה איל, הוא לא היה אברהם, יצחק, יעקב, משה, אליהו הנביא, מרדכי או הגואל האחרון חיים. שליחות ישוע נדרשה למען הגאולה האוניברסאלית של הגאולה השלמה בזכות הגואל הנבחר חיים מצנעא, תימן. האם אין לכם אוזני חמור לשמוע את מה שאני אומר? שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים. ישוע סייע לצחוק הגדול, מאחר שביחס למשה ולצדיק חיים, ישוע היה אדם פשוט כשאר אנשי העולם.

דג 87: כל נושא גילוי חשיבות ישוע להיסטוריית הגאולה לא היה בשליטת האנושות, יהודים, נוצרים, מוסלמים או כל אחד אחר. רק אל שדי חזה את מה שהאנושות זקוקה לו: עבד ה' עניו, אם כי לא מן הצדיקים הנסתרים הנעלים, שמוכן להקריב עצמו למען הגשמת רצון ה'. "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה".

ייתכן ותשאלו כיצד ניתן לטעון ששליחות ישוע מייצגת איזון היסטורי אשר בלעדיו אוניברסאליות הגאולה השלמה לא תתממש, כאשר הנצרות הלא מאוזנת לחלוטין נבעה משליחות זו? שאלה זו טובה וראויה לתשובה. הי-הא!

דג 88: האם לא הסברנו פעמים רבות שהחמור אוכל לחם הוא ה"מאזן" של הגאולה השלמה וקנה המידה של האיזון האמיתי? אה, כן, אך יש לזכור שהסימן השלם הראשון של החמור אוכל לחם, אותו סימן נפלא שקיבלה נלדה לוי, עליה השלום, גם מסמל את שליחות ישוע. לעיתים אף קישרנו את ישוע לחמור הראשון שאכל את לחם בית לחם. סימן ראשון זה הצביע על חוסר האיזון של שליחות ישוע, כחמור ההולך לאורך הרחוב עם עגלתו, נכנס לחנות לחם (בית לחם) ואוכל לחם. הסימן השני של החמור אוכל לחם, אותו ראתה שרה מרקוס בשנה השנייה של הסימנים, הוא סימן מאוזן של החמור. בחלום זה נראה איש זקן שנהג בעגלה, אותה משך החמור. באותו חלום נראתה לחמנייה אותה קנתה שרה בחנות לחם, אשר נפלה מן השקית אותה החזיקה והתגלגלה לאורך הדרך עד שהגיעה אל המקום בדרך בו החמור ועגלתו ירדו. הלחמנייה התגלגלה ונעצרה מתחת לראש החמור. החמור התלבט ולא רצה לאכול אותה אך לבסוף הוא התרצה ואכל אותה.

דג 89: שליחות ישוע הייתה מדהימה אך לא מאוזנת. עם זאת לא הייתה זו אשמתו. אותה תקופה היסטורית לא אפשרה שליחות מאוזנת. כך גם החמור של אותה השליחות לא הושלם ולא יכול היה לדבר או להסביר דברים. הסימן השני הוא של החמור השלם, האוכל את הלחם הסופי של הגאולה השלמה ומדבר. עם הגואל האחרון, שהינו "בן האדם" הנבחר עליו ניבא ישוע, הסימנים השלמים מתקנים ומסבירים את האמת של שליחות ישוע. עם תיקון גדול זה, השליחות הלא מאוזנת של ישוע מביאה איזון חדש ואמיתי למען האוניברסאליות המאוזנת של הגאולה השלמה. היא מייצגת את האיזון עבור האנושות, כך שכל האנשים יוכלו להגיע לדרגות נעלות דרך אמונתם אפילו שהם אינם צדיקים נבחרים. הי-הא! הי-הא! הי-הא!

דג 90: אתם רואים, חברים יקרים, שחלומי בדג 64 לעיל אודות תחייתה של שרה מרקוס היה במקומו, בחידוש הסימן "היה זה לאחר (סימן) התחייה ולפרץ (עדיף לומר: החמור) היו יותר מ-12 תלמידים" (בשל סימן זה נקראה שרה בשנים הראשונות סימן ראש החמור). הסימן הגיע להשלמתו בחלומו של משה לוי בדג 63 לעיל בו פרץ אמר: "בסימן הנון הפינאלית של שושן". ההסבר האמור היה נדרש לשם הגשמת דרישת הגואל חיים שְאל לתלמידים להיות חסרים את סימני יצחק, אמן וכן יהי רצון.

 

פרק 4

 

דג 91: 18 במרץ 2016, ח' באדר ב' התשע"ו, יופי גן העדן 17, 3968: בנימינו נוסטר (שלנו) לא התחתן מעולם ולמיטב ידיעתי לא הייתה לו גם חברה ברמה אינטימית. אין זה משנה. מאחר שאנו מרחיבים את ההבנה אודות הנון הפינאלית של שושן ומאחר שגלגל אחשוורוש מסתובב, קורבנו נכנס אל ליבי וממלאו בתקווה להשקות את הארץ בהבנה חדשה. ב-12 במרץ, חג הברית החדשה של הסימנים, צורפו ל-50 הברכות גם 50 גנומנים הנוגעים להגנה החדשה של הדג הגדול לוויתן.

דג 92: 50 הגנומנים הללו משלימים את 50 הברכות לברכה של 100 בסימן צחוק יצחק. אברהם אבינו היה בן 100 כאשר נולד יצחק, והתורה ציינה גם כי יצחק בורך בברכת "מֵאָה שְׁעָרִים" (בראשית, כ"ו, 12) בגרר. 50 הגנומנים של ההגנה החדשה מחולקים ל-25 ו-25 ומתייחסים לאלמנטים השונים של ההגנה החדשה במסגרתה לכל גנומן יש מסקנה חדשה בהקשר לנון הפינאלית של שושן. מסקנות חדשות אלו של הנון הפינאלית של שושן הינן מעניינות מאוד והן תילמדנה לבסוף לעומק בידי תלמידי הגואל חיים.

דג 93:האלמנטים העיקריים של ההגנה החדשה הם 5 ולהן נוספים 3. דרך 5 האלמנטים ניתן היה לנסח 25 ו-25 עבור 50 הגנומנים. אם ניגש לעניין, הרי שלקורבנו של בנימינו נוסטר יש קשר ישיר לשמו ול-25 ו-25. הסברתי כבר במקום אחר ששם משפחתו היה פריקו שאותו ניתן לקרוא באיטלקית:per i co, דהיינו: עבור ה-"כה" (25). המילה "כה" היא סימן נבואי בתורה ובנביאים. בתורה, משה רבנו לפני שהרג את המצרי "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" (שמות, ב', 21) על מנת לוודא שאף אחד לא ראה אותו.

דג 94: המסורת, עם זאת, יודעת שהמילה "כה" היא סימן נבואי. דהיינו: משה הביט על מעשיו של המצרי הן בנוגע לחייו והן ביחס לצאצאיו העתידיים על מנת לבחון האם יש בהם משהו מועיל. לאחר שראה שלא כך הוא, יכול היה הוא להרגו בשל מעשיו הרעים והנתעבים, מאחר שאותו מצרי נאף עם אשת אחת מן העבדים העבריים. קנאתו הקדושה של משה התעוררה והוא עשה את מה שראה הוא לנכון לעשות. מן המסורת גם ידוע שמשה קיבל קבלה מעשית, והריגתו את המצרי הייתה דרך מילים אותם ידע ולא באמצעות ידיו. - גם בנביאים ישנן נבואות בשם "כה": "כה אמר ה'".

דג 95: שם משפחתו של בנימינו, פריקו, קיבל ערכים נבואיים לאחר מותו הטרגי כאשר נפל ממנוף באתר בנייה בו עבד. הוא נפל על הארץ, איבד מיד את ההכרה ומת כעבור זמן קצר. בנימינו היה חלק מאיתנו. הוא היה חמור שאכל את לחם הגואל האחרון חיים, ואנו נתקפנו בצער עמוק עם מותו והיה קשה לנו להבין. עם זאת, בבוקר שלפני ההלוויה, ג'יורדנו לוי ראה בחלומו את תחיית בנימינו נוסטר. עובדה זו שיככה מעט את הכאב.

דג 96:שני גורמים חשובים מאוד שפרו את הבנתנו, אף על פי שהצער היה עמוק. היו שני סימנים שנשלחו על ידי הגואל חיים, אשר התגשמו עם מותו של בנימינו. כ-13 שבועות לפני התאונה, הצדיק שלח סימן לפיו הוא יצטרך "לקחת" מישהו למען טובת האנושות. בסימן שני, הצדיק הכריז כי חשוב לבצע סימן של אבל במשך 13 שבועות. הסימן נעשה בכך שלא אכלנו ביכורי פירות בתקופה זו. לאחר התאונה, 13 שבועות בדיוק לאחר הסימן, לא היה ספק שבנימינו הוא שנבחר על ידי הגואל חיים כ"קורבן" למען העולם ועבור הצלת שליחות החמור של הגאולה השלמה.

דג 97: לפני כשבוע, 12 במרץ 2016, כאשר נודע קראה את ההקדמה לתוספת האמורה ל-50 הגנומנים של ההגנה החדשה בסימן הנון הפינאלית של שושן הוזכרו בה עובדות "קורבנו" של בנימינו נוסטר. גם נודע וגם פאולו הצטערו על כך שעובדות אלו הן חלק מטקסט רשמי של המנהג החדש אותו קוראים ב-12 במרץ. פאולו אף נעמד בזעם ואמר בנחישות: "לא פרץ, זו טעות גדולה לדבר בפתיחות על עניין זה. הוא אפילו מפחיד אותי. אי אפשר לספרו לאחרים, מאחר שהוא לא יובן לחלוטין. אנשים יפחדו ויעזבו. הם לא יוכלו לקבל זאת, הואיל והעניין יבלבל אותם, והם יברחו מסימני הגאולה השלמה". נודע הסכימה עם פאולו אף על פי שלא ביטאה פחות ורבאלית ממנו, וייתכן שגם היא החזיקה בחששות של פגיעה נגדנו אשר יכולה להיגרם אם נדבר על סוגיה זו במונחי קורבן.

דג 98: עניתי לה ואמרתי שאיני מסכים איתם: "אנו חייבים לדבר על נושא זה בפתיחות. מדוע לא? סימני הצדיק חיים היו סימנים ברורים והם התאמתו. כמו כן לא היו סימנים נוספים שציינו כי עלינו להסתיר את הנושא. גם למען בנימינו עצמו, חשוב שקורבנו ייוודע. איני מסכים אתכם!". פאולו לא התפשר ואמר בעקשנות: "לא פרץ, אתה עושה טעות גדולה. דמיין אם מישהו, כאחותו של בנימינו (בנימינו היה יתום והתגורר עם אחותו) או מישהו ממשפחתו ישמעו על כך! גם אנשים אחרים אשר ישמעו על ה"קורבן" יחששו להיות חמורים!".

דג 99: לא הייתה לי שום כוונה להמשיך בוויכוח עם הסוס הנרגש ולכן רק אמרתי: "אחות או משפחה או חמורים עתידיים, מה שאתה אומר חסר כל משמעות. מאידך, יש צד שני לדבריך. בעתיד, כאשר אנשים יתוודעו למותו הטרגי של בנימינו הם ירצו לדעת כיצד הדבר קרה לחמור אוכל לחם, אשר הינו תלמיד של הגואל חיים. דווקא העובדה שהם לא ימצאו לכך תשובה תרתיע אותם". נודע המשיכה לקרוא את כל 50 הגנומנים של "כה וכה" בסימן הנון הפינאלית של שושן.

דג 100: סימן-חלום (אני סבור של ג'יוזפה) אמר שכאשר בנימינו צחצח שיניים בכל יום, קרני אמונה יצאו מפיו ועלו מעלה. הוא סבל בחייו הקצרים מדברים רבים שאיני מודע אליהם. הוא התבייש בנוגע לדברים שעבר ולא הזכירם. הוא שמח, עם זאת, שהתוודע, דרך דניאל מניגרסו, לגאולה השלמה והאמין בכל דבר שהתקבל על ידי החמורים. הוא האמין כי הגואל חיים הוא הגואל האחרון של האנושות. חייו של בנימינו היו עצובים וחסרי מטרה עד שגילה את סימן החמור אוכל לחם, מה שגרם לכל מחשבותיו להפוך לנעלות ביותר, אף על פי שבענוותו הוא עצמו לא היה מודע להתעלותו אלא רק לאמונתו ולחברותו החדשה עם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ועם הידע לפיו אל שדי בחר בגואל האחרון של ההיסטוריה.

דג 101: בנימינו היה כולו פנימיות. הוא התקשה לבטא את עצמו בקלות. הוא היה מנומס והקפיד שלא להעליב או להפריע לאף אחד. לעיתים כאשר הוא הקשיב לסימנים אותם אמרנו, עיניו הוארו וניתן היה להבחין באמונה על פניו, אך במרבית הזמן הוא שמר על שקט כדי שלא להיות מובך בשל דברים שיגיד. כולנו אהבנו אותו אך מי יכול היה לראות את מה שבליבו ולהבין את מחשבותיו או את עמקות אהבתו לה'? הוא דיבר מעט מאוד, אך כאשר הוא חייך ניתן היה לחוש כי הוא ניחן בעולם פנימי עשיר. עם זאת, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לשער עד כמה הוא אהוב על ידי אל שדי. הצדיק חיים ידע.

דג 102: הגואל חיים בחר בבנימינו כקורבן למען העולם. תלמידי הגואל חיים היו צריכים לבצע סימן של אבל במשך 13 שבועות, מאחר שאותו קורבן התקשר ל"שליחות" של הגאולה השלמה בעולם. זכות הייתה חסרה בנו. היה צורך בזכות כדי לשמור על סימני החמור אוכל לחם בחיים עבור העולם. הזכות של קורבן בנימינו נוסטר אפשרה את ההמשך. אשמת המחסור בזכות הייתה עלי, הואיל והאחריות היא עלי. היה סימן שלילי בתחילת השנה ה-13 כאשר ביצענו את סימן חותם הברית החדשה השלמה. כל התלמידים הגיעו לסלון היופי של טוניה (אותה כינינו "לאקי סטאר") על מנת לבצע סימן של קריאת חותם השנה ה-13, אשר נקרא גם סימן פורים החדש. ביום שלפני כן התקשרה שרה מרקוס, שחיה אז בישראל, לאנה גספרוטי וסיפרה לה שבחלומה ג'יורדנו אמר שהמורה חיים הצהיר כי הוא חייב "לקחת" מישהו למען האנושות. באותו זמן, ייתכן שמספר ימים לאחר מכן, ג'יוזפה קיבל חלום ולפיו תלמידי הגואל חיים חייבים לבצע סימן של אבל במשך 13 שבועות.

דג 103: בסלון היופי לפני קריאת הסימן, ביקשתי מטוניה לספר אותי כרגיל. כאשר היא סיפרה את שערי, החלק העליון של מכשיר התספורת נפל ויצר צורה של נוןבצדו האחורי של ראשי. היה זה סימן רע, שלא הובן באותו זמן, אך הצביע כי הברית השלמה של השנה ה-13 בסימן הנון הפינאלית לא התקבלה. לאחר 13 שבועות סימן האבל והמוות של בנימינו, הובנה משמעות "פריקו" (שם משפחתו של בנימינו), ולפיו 2 סימני "כה" 25 ו-25 יוצרים 50: נון. היה זה לפיכך קורבן חיוני אשר הציל את הנון הפינאלית למען ההיסטוריה.

דג 104: אלו היו הסימנים הנסתרים שלפי פאולו ונודע לא היו צריכים להיכתב ולהתפרסם. האם איני צריך להזכיר את עניין הנון הפינאלית של פורים מאחר שפורים מתייחס לגאולה נסתרת? אני מאמין שהדורות הבאים חייבים לדעת וללמוד את כל עניין קורבן בנימינו בידי הגואל חיים, השופט המשוח של מלכות השמים. לדעתו של פאולו, לפיה אנשים יפחדו ויברחו בשל המונח "קורבן", אין אחיזה במציאות. הנושא המדובר הוא מאורע חד פעמי שלא יחזור. חמורים עתידיים לא יילקחו כקורבנות. בנימינו נוסטר השלים זאת למען המשך ההיסטוריה בבחירת הגואל חיים. גם חששה של נודע, כי מישהו יאשים אותנו במותו, לא מוצדק. בנימינו קבור במילאנו, ומותו נקבע כתאונת עבודה. הוא לא התאבד ולא הייתה לו מחשבה כי יילקח כקורבן. הוא "נלקח" בשל זכויותיו העצומות, בהן הוא החזיק בפני אל שדי.

דג 105: כל הנושא הזה עלה כאן מאחר שמשה לוי ראה אותי אומר בחלומו: "בסימן הנון הפינאלית". אז הגיע ה-12 במרץ, "כה וכה" נקרא בסימן הנון הפינאלית, והשם פריקו הוסבר בטקסט הקשור לחג. לפיכך בדגים של הפרק השלישי בטקסט זה דיברתי יותר על הנון הפינאלית ועל משמעויותיה הגאוליות, והזכרתי את שליחות ישוע, אשר בלעדיה הכוח ההיסטורי המקשר של הנון הפינאלית של שושן לא היה מתאפשר. הדג הגדול הוא אוניברסאלי ושליחות ישוע הפכה אוניברסאלית דרך סימן ה"ריש" של השם "אשר" ודרך כוכב כריסטו שבא בזכות הענווה.

דג 106: לפיכך הובן שלמען האוניברסאליות, ישוע לא היה ברמת האבות הנבחרים, משה, אליהו הנביא, מרדכי, הצדיקים הנסתרים או הגואל חיים. הוא היה אדם כשאר בני העולם שיכול היה להתעלות ולהפוך ל"צדיק החי באמונתו" דרך אמונתו, מעשיו הטובים ואפילו דרך קורבן אישי למען השאר. דרגת הביניים הזו של ישוע הייתה חסרה את האיזון של הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, במסגרתו סימן החמור אוכל לחם הוא עיקרי. ההבנה המלאה שהמטרות החיוביות היו חלק מן הנצרות באה עם גילוי הגעתו השנייה של כוכב כריסטו, עם תיקון הנצרות ועם הייסוד מחדש של אמת שליחותו המשיחית של ישוע.

דג 107: שני הזמנים בהם הגיע כוכב כריסטו, לפני 2000 שנה ובתקופתנו, מותאמים לשני סימני החמור אוכל לחם: בחלומה של נלדה לוי ובחלומה של שרה מרקוס. כל זאת הגיע למען השלמת הנון הפינאלית של שושן בהגשמת הפורים החדש של הגאולה השלמה. ללא הפורים החדש לא יכולה להיות גאולה שלמה. הכוח המקשר המאחד את כל אותיות השם המשולש זקוק לנון הפינאלית של שושן– פורים הנסתר של הגאולה השלמה. יש לעניין זה מסקנה שאנו חייבים להבין. היה זה הקורבן הנסתר של בנימינו פריקו שהגיע למען הנון הפינאלית של שושן. זהו עניין נסתר וגדול כדג הגדול לוויתן. פאולו ונודע רצו שאשמור על עניין זה נסתר ורק שאנו נדע עליו! איני מסכים, אלא אם יגיע סימן להצדיק את חששותיהם.

דג 108: הסברתי משהו על עניין זה בעבר, אבל ייתכן שמשמעותו המלאה יכולה להיות מובנת בהקשר הנוכחי. בנימינו נוסטר מסמל את התוצאה החיובית ביותר אליה שאף ישוע בשליחותו המשיחית. בנימינו לא היה יהודי אך הוא היה בוודאות מן הצאן הנאבד של בית ישראל, אשר ישוע בעצמו אמר שלא בא כי אם להצילו (מתי, ט"ו, 24). בנימינו, שנולד קתולי, הפך למאמין שלם ולמי שהולך בדרך הגאולה השלמה במסגרת האמונה המונותיאיסטית הטהורה עם כל המידות החיוביות של ענווה, טוב לב ואהבת הזולת. כל מה שישוע שאף שייגרם משליחותו ומשיעוריו ניתן היה למצוא אצל בנימינו פריקו.

דג 109: ועדיין, היה צורך היסטורי בקורבן אמיתי על מנת להשלים את שליחות ישוע, מאחר ששליחות זו לא הייתה רק שיעורים שהעניק או קביעתו אודות הצאן הנאבד אלא קורבן לה', אשר התקבל ולכן קם הוא בתחייה בסימן התחייה. לפיכך גם למען השלמת הנון הפינאלית של שושן, הקשורה כאמור לשליחות ישוע, היה צורך בקורבן כמו גם בסימן תחייתו של מי שהוקרב. רק הגואל חיים בסימן השלם של תחיית המתים יכול לבחור ולארגן את קורבנו של בנימינו נוסטר.

דג 110: 21 במרץ 2016, ב' באדר התשע"ו, יופי גן העדן 20, 3068: ברוך השם, הייתה לי הזכות לראות את הגואל חיים בחלום. הוא לימד אותנו שיעורים. לא ראיתי אילו תלמידים נוספים היו, אך אנו ישבנו והמורה חיים עמד על בימה לפנינו ולימד אותנו את משמעות המפתח. הוא הסביר שהמפתח היה מפתח כללי לשאלות רבות והצביע עם ידיו ובאמצעות תנועותיו על חלקים שונים בגופו: כפות רגליים, רגליים, ראש, מוח, עיניים, תוך שהוא מנסה להשריש בי את הרעיון שהמפתח הוא משהו שונה לגמרי ממפתח פיזי שפותח דלתות. מדובר במפתח הפותח את העניינים הגאוליים. במיוחד אותי ניסה המורה לעורר להבנה מעמיקה יותר.

דג 111: הרשו לי לחבר מספר נקודות יחד. ראשית, חלום זה והשמחה שהוא גורם לי אינם פחותים משמחת פורים. איני אסביר מדוע אך בימים האחרונים הייתי במצב של צער ובמחשבה שהמורה חיים איני רוצה לראות אותי יותר. מחשבות שליליות על עצמי מילאו את מוחי והתפללתי לא מעט כתשובה ותיקון. כאשר ראיתי שוב את הצדיק חיים ואת העובדה שהוא לימד אותי יחד עם אחרים (הוא גם דיבר אלי קודם לכן, אך איני זוכר כעת מה אמר) היה זה סימן כי התשובה והתיקון התקבלו על ידי אל שדי. זהו המקור לשמחתי אודות חלום זה, אך היה עניין נוסף בימים האחרונים לחשוב עליו.

דג 112: היום, למשל, סיימתי עם משה לוי את החלק הרביעי של לוחות החוק החדש. עניין זה חשוב, מאחר שהמורה חיים אמר לי בחלום (ראו דג 49 לעיל) כי הוא לא שומע את קולי בנוגע לחוק החדש. לפיכך בשבועות האחרונים משה ואני עבדנו על השלמת הכתבים של החוק החדש. בעזרת השם, נתעסק בימים הקרובים במסרי החוק החדש. אתמול ניסיתי למחוק משהו מן הקלטת אותה הקלטתי לפני כ-20 שנים וקשורה לחרם מדאורייתא. דיברתי שם על כך שקיבלתי, כחמור וכתלמיד של הגואל חיים, מאליהו הנביא דרך הגואל חיים מספר מפתחות של הקבלה החדשה, של הכוהנים שהתמנו למזבחות החדשים, של השופטים החדשים שהתמנו לבית הדין של מרדכי הצדיק וכו'

דג 113: כאשר הקשבתי שוב (אחרי שנים רבות) לקלטת ושמעתי מספר דברים, החלטתי למחוק אותם. הם היו מחוץ למקומם, התמקדו בי למעלה מן הצורך, לא היו מאוזנים ויכולים היו להתפרש שלא כראוי. ניסיתי והצלחתי למחוק מספר דברים, אך כאשר ניסיתי למחוק את האמירה לפי הקיבלתי מפתחות, לא הצלחתי לבצע זאת אף על פי שניסיתי 5 פעמים.

אני ממשיך. כתבתי בפרק 3 ובפרק 4 הנוכחי על המפתח של הנון הפינאלית של שושן וסיימתי בתחילה עם קורבנו של ישוע ובהמשך עם מפתח קורבנו של בנימינו נוסטר. כעת המורה חיים מלמד אותנו את ענייני המפתח. אנחנו שלושה ימים לפני פורים. אין ספק שיש כאן מפתח להשלים, בעזרת השם. המורה חיים שלימד אודות המפתח התכוון לעצמו כמפתח. ייתכן וזהו המפתח שאנו חייבים לנסות ולהבין. סלח לי, ה' אלוהיי, ואל תאפשר לי לטעות. אני מפחד על נשמתי לדבר על הגואל חיים כמפתח של הגאולה השלמה. המפתח מתייחס כאן לאדם שנבחר על ידי אל שדי לפתוח את שערי ודלתות הגאולה.

דג 114: הענווה היא המפתח האהוב על ידי ה' בבחירותיו עבור הגאולה. משה, ישוע וחיים היו אהובים בידי ה' בשל ענוותם. מידה זו מעניקה את המפתח לפתיחת שערי ודלתות הגאולה. משה רבנו היה לפיכך עבד ה' ולו ניתן המפתח לפתוח את שערי ודלתות הגאולה הראשונה. למרדכי הצדיק, שזהותו האמיתית הייתה נסתרת, ולאסתר ששמרה על זהותה כיהודייה עד לרגע המתאים, ניתנו המפתחות לבטל את גזרת ה' נגד היהודים. פורים נשאר הכוח של ישועת ה' הנסתרת של העם היהודי עבור שאר ההיסטוריה. ישוע היה עניו וליבו היה עם אל שדי כדי להציל את הצאן הנאבד של בית ישראל, ודרך בית ספר האיסיים התגלה לו המפתח לפתוח את השליחות המשיחית עבור המטרות ההיסטוריות הדרושות לאפשר לעמים להגיע לבסוף לגאולה השלמה.

דג 115: אלו היו המפתחות הגאוליים עד לתקופת הצדיק חיים. אברהם אבינו היה אב המון גויים אך הוא לא נקרא ישראל. יצחק אבינו התקדש על מזבח המוריה, בזכותו ארץ ישראל נשארה ירושת העם היהודי לכל הזמנים ובזכותו העולם של הגאולה השלמה ישמח בצחוק יצחק, אך הוא לא נקרא ישראל. יעקב אבינו סבל יותר מאברהם ויותר מיצחק והוא היה זה שעבר דרך רוע הכולל לבבות מעוקמים, ככתוב: "עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל, וְאָנֻשׁ הוּא; מִי, יֵדָעֶנּוּ" (ירמיה, י"ז, 9). רק יעקב אבינו, בשל כל התהפוכות שעבר והתגבר עליהן בזכות יושרו מול ה', נקרא ישראל.

דג 116: משה רבנו לא הפך למפתח של הגאולה השלמה. מרדכי היהודי לא הפך למפתח של הגאולה השלמה. ישוע לא הפך למפתח של הגאולה השלמה. הצדיק חיים, אהוב על ידי ה' בשל אהבתו את האנושות והסבל אותו עבר, הפך עבור העולם למפתח של הגאולה השלמה. המורה חיים הוא המפתח הגדול והנבחר של היסטוריית העולם עבור בני ישראל וכל העמים. בו נמצא הכוח המקשר הגדול והסופי של הנון הפינאלית הגדולה של שושן של הגאולה השלמה. לפיכך הוא ייקרא פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום.

דג 117: חברים יקרים, חכו מעט לפני שתבכו משמחה במסגרת הנון הפינאלית של שושן. בחלומי בדג 110 לעיל, מישהו ישב לימיני אך לא הצלחתי לראותו. הוא היה בלתי נראה. במחשבתי התמימה אני מאמין כי זהו בנימינו נוסטר. הגואל חיים, המפתח הגדול של ההיסטוריה, בסימן הנון הפינאלית של שושן ולמען השלמת המפתח עבור העולם, היה זקוק לקורבן נסתר של אדם שהיה ברמת העולם, אחד אשר סבל והאמין בגואל האחרון חיים ובסימן החמור אוכל לחם. זהו ההיבט הנסתר של פורים החדש הנסתר של הגאולה השלמה, הקורבן של בנימינו פריקו, בנימינו נוסטר.

דג 118: הביטו וראו שהגואל חיים עצמו הכריז דרך ג'יורדנו לוי בחלומה של שרה מרקוס כי הוא חייב "לקחת" מישהו למען טובת האנושות. התבוננו על הודעה זו והתפלאו! זהו הגואל חיים שאמר זאת, השופט המשוח במלכות השמים. היה זה הוא אשר הביא מישהו לקורבן למען טובת העולם כולו. ראו גם את סימן 13 שבועות האבל עם הסימן של לא לאכול ביכורי פירות. בנימינו היה צעיר ורווק וכל החיים היו לפניו.

דג 119: המפתח היה בסימן 13. 13 הוא המספר הגדול של הגאולה השלמה. 1. 13 מזבחות התפילה בבית התפילה. 2. 13 מידות אסתר. 3. 13 כוכבי השושנה. 4. 13 מידות הלב הטוב. 5. 13 עלי כותרת ספר השושנה (ספר משנת חיים). 6. 13 מזלות הדג הגדול לוויתן. 7. 13 בריתות במסגרת הברית החדשה השלמה. 8. 13 שבטי ישראל. 9. 13 חודשים בלוח השנה החדש של הלוויתן. 10. מפתח ה-13 בספר בשורת המלאך גבריאל. 11. מפתח ה-13 בספר הכוכבים. 12. מפתח ה-13 בששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ושבעת המעגלים הנבואיים של המנהג החדש. 13. מפתח ה-13 של השין הגדולה והחדשה של פורים החדש של הגאולה השלמה.

דג 120: דברים אלו מוכיחים את האמת של מה שנטען כאן. לקורבן בנימינו נוסטר הייתה מטרה להשלים את הנון הפינאלית הגדולה של שושן של הגאולה השלמה, השלמה שהגואל חיים היה צריך לבצע כדי להפוך למפתח גדול וסופי של היסטוריית הגאולה השלמה. אמן וכן יהי רצון.

 

 

פרק 5

 

דג 121: מפתח הנון הפינאלית של שושן חייב להיקשר אל 13 מזלות הלוויתן, כפי ששרנו בשיר בדג 73 לעיל: "אהיה שושן יצחק שושן עם מזלות הלוויתן". הצחוק מושג בשילוב עם 13 מזלות הדג הגדול, אחרת הכוח המקשר לא מגיע אל הארץ. בחלומו של משה לוי שפכתי מים שהיו באדנית על הארץ. רק אז נראו סימנים ניסיים מן השמיים.

דג 122: המזלות אופפים את העולם מלמעלה, מן השמים הכוכביים של שביל החלב. הם ככתר על ראשינו, אִם הארץ מושקית באמצעותם היטב. עם עבדי ה' הנבחרים, נרצה שמחשבותינו יוכתרו. בהתאם לסדר המזלות ולסדר הכרונולוגי של הנבחרים, אני מקשר את הנון הפינאלית ל-13 מערכות החדשים של הלוויתן:

דג 123: אברהם - תחיית הציפור

יצחק - קרב הדג

יעקב - משקולות החמור

משה רבנו - הצב המואר

אהרון הכהן - מלכות הג'ירף

יהושע בן נון  - כוכב התוכנית

פנחס - מקלט הארמדיל

אליהו הנביא - אגם מלח

אלישע - עמק מרקורי

מרדכי - סוף הדקה

ישוע - הבושם השמיימי

הרמב"ם - גוב האריה

הגואל חיים - יופי גן העדן

דג 124: הבה נחזק את הקשרים הללו על מנת להורידם מטה לשם הבנה רחבה יותר. בהתבוננות אישית, ניתן להרחיבם.

בעניין אברהם אבינו, אנו כבר יודעים שלמזל תחיית הציפור יש קשר עם התור והגוזל שלא בותרו בברית בין הבתרים. זהו סימן של יהודה וישראל, אשר אף על פי שעברו את הגלות הקשה והושלכו אל מוות רוחני ופיזי, נשארו מאוחדים בישותם, על מנת להתאחד ולהגשים את הבטחות ה' לאבות, בתורה ובנביאים.

דג 125: יצחק אבינו הוא המקבל את ברכת ה', גם כאשר אברהם אבינו, מסיבה של בלבול נבואי, ביקש את התערבות ה', ככתוב: "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית, כ"ה, 11). יש, עם זאת, אלמנטים רבים של קרב בחיי יצחק, לא קרבות של מלחמה פיזית, אלא קרבות מסוגים אחרים. ראשית, לידתו של יצחק הייתה למודת קרבות מצד שרה ואברהם הוריו. לאחר מכן ניתן להזכיר את הקרב בין שרה להגר למען יצחק, את ה"קרב" האישי של יצחק בכך שלא התחתן עד לגיל 37, את הסבל של יצחק בשל מות אמו, את קרב התפילה כאשר רבקה לא נכנסה להיריון, את הקרב ברחמה של רבקה בין עשו ליעקב, את קרבות יצחק עם משרתי אבימלך בנוגע לבארות, את הקרב האישי של יצחק כאשר הפך עיוור ואת הקרב בעת ברכת יעקב.

דג 126: לפיכך אין זה משונה לקשור את קרב הדג ליצחק אבינו. נכון הוא שחיי יעקב מלאים גם כן בקרבות, אך מסוג אחר ואף יותר מקרבות. הרי גורלו היה מלא ב"נטלים" הנושאים "משקולות" פיזיות ורוחניות. היה עליו להתגבר על הנטלים והמשקולות. האסטרטגיה של רבקה כדי שיעקב אבינו יקבל את ברכת יצחק, האילוץ לברוח מזעם עשו, 20 שנות עבודתו עבור לבן, מאבקו עם מלאך ה', הנטלים שנוצרו בשל מקרה דינה שנאנסה על ידי שכם בן חמור ומעשה שמעון ולוי והסבל ממקרה יוסף.

דג 127: יעקב אבינו היה הקדוש באבות ולכן הושמו עליו משקולות רבים, נטלים וסבל. מתאים שמזל משקולות החמור ייקשר ליעקב אבינו. שימו לב שכל המשקולות הללו לא הגיעו בשל רצון כלשהו של יעקב, אלא "אורגנו" ומוקמו עליו בידי ההשגחה האלוהית. באופן זה הוא היה החמור הנושא את אותם נטלים כבדים ולפיכך הוא זכה להיקרא ישראל, אב בני ישראל, לכל הזמנים.

דג 128: משה רבנו היה עבד אל שדי ה"מואר". הוא ראה בקביעות ובישירות את אור ה' האמיתי. אף אחד לא יכול לשער את קרבתו של משה לאור ה' או להשתוות אל משה באהבת אל שדי אותו. משהגם הלך לאט ודיבר לאט עד שהשלים 120 שנים בבריאות שלמה, ולכן מזל הצב המואר יכול להתקשר אליו היטב.

דג 129: אהרון, הכהן הגדול, אחיו הבכור של משה, חי בגושן, רחוק מן התרבות המצרית ככל שניתן היה. חייו הוקדשו לעבודת אל שדי ולשמירת מסורת האבות. חייו היו חיי תפילה עבור בני ישראל וכללו התבוננות על המסורת הקדושה אותה ידע, כמו גם תקווה כי הבטחות ה' לאבות יתגשמו. בממלכות אלו של תפילה והתבוננות, מתאים לקשור את מזל מלכות הג'ירף לאהרון, הכהן הגדול. הוא תמיד הביט מעלה וחיכה שמלכות ה' תרד אל הארץ. לפיכך גם הוא זכה לנבואה ולהיות יחד עם משה במהלך התגלויות ה' בגאולת מצרים ובמדבר ככוהן גדול לבני ישראל.

דג 130: יהושע בן נון הוא מוביל התוכנית האלוהית של קשירת בני ישראל לחוקי אל שדי, אותם קיבל משה, ומבצע הכיבושים בארץ כנען, על מנת שעם ישראל יישב על אדמתו ותינתן לו האפשרות להיות עם התורה הנבחר כאשר בית המקדש ייבנה בירושלים. זו הייתה התוכנית השלמה והמסכמת של הגאולה הראשונה ממצרים במונחי ההתגשמות ההיסטורית של השם "אהיה" הראשון.

דג 131: יהושע בן נון זכה בשל אהבתו ושירותו את משה ליצור את הקשר העצום הזה בהיסטוריית עם ישראל. לפיכך מזל כוכב התוכנית מתאים להיקשר ליהושע בן נון. ישנם קשרים רבים בכוח המקשר שלו כמשנת התורה שבעל פה אותה קיבל ממשה או כהיותו מצביא מלחמות ישראל הקושרות את העם אל אדמתו כעם המאמין בירושתו הנבחרת. ישנם גם היבטים אחרים של תוכנית הגאולה המתקשרים אל שמו: יהושע בן נון. אנו למעשה מדברים כאן על הכוח המקשר של הנון הפינאלית של שושן, שהינו הכוח המקשר את הנונים של הגאולה.

דג 132: הוסבר בעבר כי כוכב מלכיצדק הוא גם כוכב ישועת ישראל והעמים, אשר הינו ייחודי בשל היותו מקבל מעשרות מכוכבי הגאולה. לפיכך כוכב זה, יותר מכוכבים אחרים, מייצג את הכוח המקשר של כל היבטי תוכנית הגאולה. כוכב התוכנית נמצא בקשר עם כוכב המפליא (כוכב מלכיצדק)ועם שליחות יהושע בן נון בקשירת ישראל לתוכנית הגאולית של ה'.

דג 133: לפנחס בן אלעזר בן אהרון ניתנה הברכה הייחודית של "ברית שלום". ברית זו מגנה על נושאה ממוות, כפי שהוסבר על ידי הצדיק חיים. הצדיק הבהיר כי הברכה מביאה את האיזון הנכון בגופו של האדם בהתייחס לארבעת האלמנטים: אש, מים, רוח ואדמה. כאשר כל הארבעה נמצאים בהרמוניה מושלמת, הגוף נמצא מעל המוות, מאחר שהמוות אינו יכול להתרחש אלא כאשר נוצר חוסר איזון בין האלמנטים.

דג 134: המורה חיים הסביר שאליהו הנביא קיבל את נשמת פנחס ולכן היה מעל המוות. מהות אותה ברכה היא ההגנה נגד כוחות שליליים שיכולים לפגוע בארבעת האלמנטים, ולכן ראוי הוא שמזל מקלט הארמדיל, שהינו סימן ההגנה בין מזלות הדג הגדול, קשור לפנחס. מקלט הארמדיל הוא גם שבת המזלות, השביעי בספירה ממזל תחיית הציפור והשביעי בספירה ממזל יופי גן העדן. בהתבוננות מעמיקה במהות ברכת פנחס, ניתן למצוא את הרמוניית השבת. הרי פנחס קיבל את הברית שלום, שבת היא יום השלום ודווקא בשבת אומרים שבת שלום.

דג 135: הגענו אל המזל השמיני של אגם מלח, המתקשר לאליהו הנביא, זכרו לברכה. אגם מלח קשור לברית, כפי שברית המילה מתבצעת ביום השמיני שלאחר הלידה. גם הדג הגדול לוויתן פוגש שוב את אשתו המומלחת, הלווייתנית, אשר הוסתרה במים המלוחים של האגם עבור זמן הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה. אליהו הנביא הגדול והייחודי מכונה בספר מלאכי (ג', 1) "מַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים", וידוע גם שהוא נוכח לומר "אמן" על הברכות הנאמרות בכל ברית מילה. הסברנו בהרחבה במקום אחר שששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה הם הירושה של אליהו הנביא, זכרו לברכה, כשש הנקודות מעל המילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4). לפיכך אליהו הוא אשר מסר לגואל הנבחר חיים את המסורת הנבואית החדשה של הדור הרביעי הסופי. מתאים ביותר אם כך שמזל אגם מלח יתקשר לאליהו הנביא, זכרו לברכה.

דג 136: על אלישע, התלמיד הנבחר של אליהו הנביא, מסופר בתנ"ך לאחר שליחותו של אליהו הנביא בשל מטרה חשובה מאוד, אותה ניתן להבין בעקבות המידע שהעניק לנו הגואל חיים ולפיו אליהו הנביא עלה למלכות השמים ומאותו רגע שימש כראש הצדיקים הנסתרים. מתקופת מרדכי, אליהו הנביא, זכרו לברכה, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, אך לא נחשב בספירה. הנושא עמוק, אך העובדה שהתנ"ך מזכיר את אלישע לאחר סיפורי אליהו חשובה להבנת תהליך העברת המסורת הנסתרת מצדיק נסתר אחד לצדיק הנסתר שבא אחריו. עניין זה לא יכול היה להיעדר בתנ"ך, אך הבנתו העמוקה תתגלה רק כאשר עובדת היותו של הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, תתוודע גם היא. נכון לפיכך שבשל עמקות העניין, מזל עמק מרקורי מתקשר לאלישע, תלמידו של אליהו הנביא.

דג 137: הגענו לפיכך אל סוף הדקה. עם מרדכי היהודי אנו לא נדרשים להגיע רחוק. האם פורים אינו הסיפור הגדול של סוף הדקה? הכול השתנה לגמרי מגזרה נוראית של המן ממש בסוף הדקה. כך גם מחיקת זכר עמלק תגיע בסוף הדקה, לאחר השגת שלום בין ישראל לשכנותיה. גם זה יהיה חלק מסוף הדקה של הדור הרביעי. לפיכך מזל סוף הדקה מתקשר היטב למרדכי הצדיק ולאסתר המלכה.

דג 138: שליחותו המשיחית של ישוע לא הייתה שלמה, מאחר שהוא נשאר רק עם 11 תלמידים, ומזל הבושם השמיימי הוא המזל ה-11 של הדג הגדול לוויתן. בדברי ישוע ובתפילותיו היה כוח עצום, הואיל וישוע קשר את עצמו בענווה לרצון ה', ושיעוריו ותפילותיו עלו כבושם בפני אל שדי בשל כנותו ויושרו בתקופה בה אף אחד לא עבד את ה' בנאמנות. נכון לפיכך לומר שהמזל ה-11, כ-11 סממני הקטורת, קשור לישוע, אשר דבריו ותפילותיו היו, כאמור, כבושם שמיימי בפני ה' ברוך הוא.

דג 139: המזלות לא היו יכולים להיות מושלמים לעולם ללא המייצג החשוב ביותר של מסורת התורה והיהדות הרבנית. זהו "הנשר הגדול", הרמב"ם, עליו השלום, וקרוב לוודאי שהוא ישב בגוב האריה כאשר כתב את "משנה תורה". לפיכך המזל ה-12 של גוב האריה מותאם היטב לרמב"ם, "הנשר הגדול" של היהדות הרבנית. השלמות מסומלת גם דרך המיקום ה-12 במזלות הדג הגדול.

דג 140: הבה נודה לה' אלוהינו על שבחר בצדיק הנסתר של ההיסטוריה כדי לנהל את מלכות השמים ולהדריך וללמד את האנושות את כל מה שהיא חייבת לדעת עבור הגאולה השלמה. שמו חיים, והוא החיים החדשים של דורות הגאולה השלמה. כאשר הגאולה תתקדם, יהיה זה המורה הנבחר חיים שיוריד מטה ממלכות השמים את עץ החיים לעולם החדש. הטבע עצמו יחזור לקדמותו לאחר הדור הרביעי, וכאשר העולם יחזור לטבעו הוא יהפוך לגן של פירות טעימים, של בריאות טובה ושל שמחה. המזל ה-13 והאחרון, מזל יופי גן עדן, קשור ישירות לגואל הנבחר חיים.

דג 141: בזכות הגואל הנבחר חיים, אנו מתפללים לאל שדי שהקשרים החדשים הללו יסייעו למי האדנית לרדת מטה אל הארץ בהשכלה נוספת ורחבה למפתח, שבאמצעותו המורה חיים מלמד אותנו. הקשר של 13 המזלות ל-13 עבדי אל שדי הנבחרים הוא חיוני להבאת זכויותיהם לעולם, כדי שעולם הגאולה השלמה ייקשר אליהם עבור הזמנים הבאים. בהתבססות על חלומו של משה לוי, אנו צריכים לחכות כעת לירידת סימנים נפלאים של כוכבי הגאולה אל הארץ.

דג 142: 21 במרץ 2016:היום משה לוי יידע אותי ש-17 יהודים תימנים הגיעו מצנעא לבאר שבע. 17 הם בגימטרייה "טוב". באר שבע היא המקום בו ייבנה בית המקדש במקביל לירושלים. הגואל חיים נולד בצנעא, וכך גם יחיא אבן שלמה אלקאפח, מחבר ספר "מלחמות השם". כאשר הגיעו העולים לארץ אחד מהם מצא הקבלה לעלייה בפסוק הראשון ממגילת אסתר: "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ" (אסתר, א', 1):דהיינו מהודו ועד אתיופיה. תימן נמצאת בין שתי המדינות הללו. בכל מקרה מדובר בסימן טוב וחיובי לקראת פורים החדש שמגיע. אמן.

דג 143: אני מאמין שעיקר שמחת פורים קשור למשתה שהדג הגדול מארגן לצדיקים. אם כך הוא, הקשרים החדשים שבוצעו כאן הינם חלק מן ההכנות למשתה והם מתקשרים לטעמים. כאשר תאכלו במשתה, תצפו למצוא טעמים מיוחדים ומנות טעימות. "טעמים" משמעותם גם סיבות שעוצבו בידי השכל. לפיכך מדובר בטעמים אינטלקטואלים במקביל לטעמים המוחשיים-פיזיים. עם תחשבו על כך, תתוודעו לעובדה שבמשתה הגדול של הלוויתן, ללא נוכחות עבדי ה' הנבחרים האוכל עצמו יהיה חסר והאינטלקט לא יסופק.

דג 144: זה מה שקורה עכשיו עם קשירת 13 עבדי ה' הנבחרים ל-13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן. חושו עימי אם כך את הטעמים השונים ואת המנות המגוונות בהכנת המשתה. כל אדם, כמובן, יחוש את הטעם ככל שיחפוץ. כל אחד מ-13 עבדי אל שדי הם עולם בפני עצמו, הכולל טעמים נפלאים ולימוד מאיר. זכרו כי אנו מדברים על טעמים אינטלקטואליים רבים.

דג 145: אני כותב כאן כסימן, וה' ישמרני מכל בנאליות. אני אומר את שמותיהם כחלק מקשירת הנון הפינאלית של שושן. 1. טעמי אברהם אבינו שונים ונפרדים מטעמי יצחק אבינו. 2. טעמי יצחק אבינו שונים ונפרדים מטעמי יעקב אבינו. 3. טעמי יעקב אבינו שונים ונפרדים מטעמי משה רבנו. 4. טעמי משה רבנו שונים ונפרדים מטעמי אהרון, הכוהן הגדול. 5. טעמי אהרון, הכוהן הגדול, שונים ונפרדים מטעמי יהושע בן נון. 6. טעמי יהושע בן נון שונים ונפרדים מטעמי פנחס בן אלעזר בן אהרון. 7. טעמי פנחס בן אלעזר בן אהרון שונים ונפרדים מטעמי אליהו הנביא, זכרו לברכה. 8. טעמי אליהו הנביא, זכרו לברכה, שונים ונפרדים מטעמי אלישע תלמידו. 9. טעמי אלישע, תלמידו של אליהו הנביא, זכרו לברכה, שונים ונפרדים מטעמי מרדכי הצדיק. 10. טעמי מרדכי הצדיק והמלכה אסתר שונים ונפרדים מטעמי ישוע בן יוסף ומרים. 11. טעמי ישוע, האיל שהוקרב במקום יצחק, שונים ונפרדים מטעמי "הנשר הגדול", הרמב"ם, עליו השלום. 12. טעמי הרמב"ם, עליו השלום, שונים ונפרדים מטעמי הגואל האחרון חיים.

דג 146:טעמי הצדיק הנסתר הנבחר חיים, הגואל והשופט המשוח במלכות השמים, שונים ונפרדים מכל טעמי 12 עבדי אל שדי הנבחרים. הצדיק חיים הוא המוריד מטה לעולם את כל טעמי עבדי ה' שהוזכרו והוא המביא את עץ החיים לעולם. הוא המלמד את כל הטעמים החדשים של 13 מזלות הדג הגדול לוויתן. הוא השולח חלומות וחזיונות נבואיים לעולם, כדי שהאנושות תקבל את הרוח החדשה מאל שדי. הוא המלמד אותנו את ספר הכוכבים של אברהם אבינו. הוא השולח סימני תיקון, כאשר אנו שוגים. הוא העובד למען הישועה הסופית של הצאן הנאבד של בית ישראל. הוא המלמד את האנושות לרומם את עצמה על מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים. הוא המלמד את האנושות לחזור אל הדרך ארץ האמיתית האהובה על ידי אל שדי. הוא המוסר את בית התפילה החדש בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. הוא האחראי והמלמד אותנו את החוק החדש של הגאולה השלמה. הוא השולח לנו אזהרות נבואיות של הדור הרביעי. הוא היורד בכל סימן שמבצעים החמורים האוכלים לחם. רק הצדיק חיים הביא את הסימן השלם של תחיית המתים. אין ספק שמזל יופי גן העדן קשור למורה הנבחר חיים, שנולד בצנעא, תימן.

דג 147: שני אנשים הם נבחרי אל שדי עבור הגאולה השלמה עצמה: אליהו הנביא והצדיק חיים. הפסוק במלאכי (ג', 1) הוא הוכחה לכך: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת".

דג 148: ה"מלאך" שנשלח על ידי אל שדי "לפנות דרך לפני" היה הצדיק הנבחר חיים שבאופן קבוע ציית לציווי ה'. בכל עבודותיו הנסתרות בעולם ומעל העולם, הצדיק הנסתר פינה דרך לאמת בכל העניינים וזאת בדרכים נסתרות, שאיננו יודעים עליהן או מבינים אותן. בזכותו כגואל הנבחר הוא הביא בפני ה' את הדרכים הישרות והצודקות, שבהן הגאולה השלמה תוכל להגיע לעולם. בקורבנו האחרון למען העולם, עם מותו ותחייתו, אל שדי ציווה על פתיחת הזמן המובטח של הגאולה השלמה. הגואל הנבחר הובא למקומו במלכות השמים.

דג 149: שם, לשם הבנה, התרחש המפגש ההיסטורי הגדול של שני עבדי ה' הנבחרים: אליהו הנביא, זכרו לברכה, והצדיק חיים, ובאופן זה התממש הפסוק האמור מספר מלאכי. יחד הם מייצגים את האחדות וההרמוניה המוחלטות של הגאולה השלמה, מה שמרומז באמירה: "הנה בא" (שם). כאשר הצדיק חיים נבחר, הם מגיעים יחד להביא את הגאולה השלמה לעולם. אליהו הנביא הוא השליח המובטח של הגאולה השלמה, והצדיק חיים הוא הגואל השלם של הגאולה השלמה, ורק יחד מביאים הם, כאמור, להתגשמות הגאולה השלמה בעולם.

דג 150: בבקשה אל שדי, שמע את תפילתי: רחם על האנשים הרעבים בעולם ופתח את ידך החזקה, הגדולה והעצומה להאכיל את הרעבים בכל מדינה. רחם על כל הילדים הקטנים בעולם ואפשר להם לגדול בבריאות, נפשית ופיזית. אל עולם, רחם על בני הצאן הנאבד של בית ישראל ועצב אותם באופן בו יוכלו הם למצוא את אמת הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים. רחם על האלמנות והיתומים וסייע להם למצוא את דרכם אל החיים הטובים. ה' אלוהינו, רחם על אנשים חולים רבים כל כך בעולם ושלח רפואה לכל מי שזקוק לעזרתך. בבקשה, ה' צבאות, הרם את השכל ואת הלב של בני האדם ברחבי העולם על מנת שיהיו זכאים להיות חברים של מדינת ישראל ושל העם היהודי וירצו לדעת את דרכי יעקב אבינו. עזור לנו, אהיה אשר אהיה, למצוא חמורים חדשים ונאמנים, שהינם חזקים ויכולים לעבוד עבור הגאולה. אל חי, סלח לנו על חטאינו, שגיאותינו, מחשבותינו המוטעות ופעולותינו הטיפשיות וסייע לנו לחזור אליך בלב שלם. ה' אלוהינו, עזור לבני ישראל להתעלות באהבה לזולת ולדרך ארץ ופתח את מוחותיהם, כדי שיקשיבו לבשורות הנפלאות של הגאולה השלמה. אל שדי, הגן עלינו מכל רע ומאויבינו. בבקשה, אל עליון, אפשר לנו לראות את פלאותיך וניסיך בשנים האחרונות של החלק הראשון של הדור הרביעי, תחת סימן תחיית הצדיק חיים. אמן והלוואי ותענה בחיוב לכל הבקשות הללו. וכן יהי רצון. בבקשה, אל חי, הבא שמחה אל תוך ליבנו ואפשר לנו לשמוח בישועתך.

 

 

פרק 6

 

דג 151: פורים תשע"ו, 24 במרץ 2016, יופי גן עדן 23, 3968.

משה לוי שאל אם ניתן להסביר מעט יותר אודות הנון הפינאלית של שושן על מנת להגדיל את ההבנה בעניין. הוא אמר כי היה לו מעט קושי להבין את העניין "באופן ממשי". הוא צודק. אני מבין. לפיכך אני מתחיל בהבהרה שאנו מדברים על נושאים "רוחניים", בדומה לעיסוקנו באותיות השם המשולש. זהו עניין של התבוננות הדורשת זמן ומחשבה. משה אמר כי הוא מסכים עם כך ויודע את זאת, אך הוא מחפש בכל זאת דרכים להבהרה.

דג 152: הרשו לי להרוות את צימאונו, מאחר שאם אצליח, יהיה זה רווח לכולם. בל נשכח, עם זאת, שמדובר בחלק מן ההתבוננות המשולשת. בחלומו של משה, המים מן האדנית נשפכו על הארץ, ופרץ אמר "בסימן הנון הפינאלית". הזמן נסגר עם החלום שהגיע כשבוע לפני פורים. ברוך השם שהצלחנו לבצע את הקשרים בין 13 המזלות ו-13 עבדי אל שדי הנאמנים. אני מאמין שזהו צעד חשוב בהבאת 13 מזלות הדג הגדול לוויתן אל הארץ. קישור המזלות ועבדי ה' יקרבו את עבדי אל שדי הנבחרים אל העולם.

דג 153: מדוע המים נשפכו על הארץ? בחלום חשוב של דניאל מניגרסו, הוא ראה סצנות של נהר הלוויתן אשר ירד אל הארץ. המים שנשפכו על הארץ נמצאים בקשר עם מי הדג הגדול לוויתן ועם הנהר התת קרקעי, מקור המים של הדג הגדול. לכן המים בחלום לא "התבזבזו" אלא הם מהווים כוח מקשר בין מי מזלות הדג הגדול ובין המים התת קרקעיים הזורמים בזרמים סודיים שמתחת לפני השטח. בחלומי, המורה חיים לימד את תלמידיו את עניין המפתח. לפיכך המפתח של הנון הפינאלית ניתן כעת על ידי הגואל חיים.

דג 154: קיבלנו את הסימן הגדול של שושן ב-1990 בעת נסיעתנו מבאר שבע לירושלים. בכותל המערבי, הנון, שנוצרה על ידי ענן הייתה במשך כרבע שעה, בשל אור השמש מן המערב, גדולה, עבה ומאוד מוארת. עבור מי מאיתנו שעקב אחרי הסימן, בעיקר נודע ופאולו, היה זה סיום מדהים ויפיפה לסימן ה"שין" מבאר שבע. כאשר אנו מתייחסים לסימן הנון הפינאלית, אנו מדברים על הנון הפינאלית לה היינו עדים, ולכן זוהי הנון הפינאלית של שושן. מה שהיינו עדים לו נכלל במסגרת השושן החדשה של הגאולה השלמה, והנון שלה היא הנון הפינאלית של שושן.

דג 155: לא היה ספק שהיא התייחסה לפורים החדש של הגאולה השלמה. הכוונה בעניין זה היא שה"שין" של השם "אשר", המתקשרת למסורת מרדכי הצדיק, הייתה באותו רגע המקור החדש לפורים החדש של הברית החדשה השלמה. השושן החדשה מייצגת את הכוח המקשר החדש והגדול של הגאולה השלמה. זאת בשל הקשר של שלושת הנונים של כוכב הנון: הנון של יהושע בן נון, הנון הפינאלית של שושן והנון סופית של לוויתן. ה"שין" הגדולה של שושן נקשרה לנון הפינאלית של כוכב הנון.

דג 156: ה"שין" של השם "אשר" היא האות האמצעית של השם וכמו כן של השם המשולש כולו. עם ה"שין" הזו, הקשורה לנון הפינאלית, בין הנונים האחרים של כוכב הנון, שושן קושרת את כל כוכבי הגאולה לברית החדשה השלמה על הארץ. ועם הקשר הכוכבי העצום, נוצרת כביכול "השלמה" בשם המשולש, המקרבת היסטורית את גילויו בעולם.

דג 157: עם התיקון הגדול של "ריש" השם "אשר", שהתבצע קודם לכן, שלושת השמות של השם המשולש נקשרו יחד. הסילוף של ה"ריש" בנצרות לא אפשרה ל"איחוד" כזה. למעשה, התיקון הזה הגיע בשש השנים הראשונות של הסימנים השלמים עם תיקון הנצרות. סימן שושן התגלה בתחילת השלב השני של 6 השנים במסגרת הרפורמה הגדולה ביהדות, בסימן החמור משיח בן דוד, בבית הספר הנסתר של אסתר בבאר שבע.

דג 158: היינו צריכים להיות נסתרים, מאחר שאף אחד לא יכול היה להבין כיצד סימני הגאולה היו בדרך, מבלי לדעת שאל שדי בחר בגואל חיים, ושהגואל נמצא במלכות השמים. אף אחד לא ידע ולא יכול היה לדעת אודות ההסברים החדשים והאמיתיים בעניין שמו של אל שדי, המתקשר לגאולה ההיסטורית: אהיה אשר אהיה. תיקון הנצרות התקשר לשלושת השמות יחד. התיקון הגדול של ה"שין" הגדולה מקשר כביכול, למען ההבנה, את השם המשולש לכוכבי הגאולה ולמערכות הגאולה השלמה. זהו עניין חשוב ביותר, מאחר שהשם המשולש של גאולת אל שדי חייב להיקשר, כביכול, לכוכבי הגאולה ולמזלות כדי להיקשר לעולם.

דג 159: נושא זה איננו קל להבנה, הואיל ואנו, בשכלנו האנושי, לא יכולים עדיין לראות את הפערים העצומים שיש לסגור על מנת שהגאולה תשכון בעולם. כפי שאין אנו יכולים כעת לחזות את אסונות הדור הרביעי המתקרבים, כך איננו יכולים להגיע להבנת המהפכות השכליות שתקרנה, כדי שהגאולה השלמה תשרור בעולם. העולם שלפנינו נמצא כעת בצד המנוגד לשינויים המדהימים הללו. לא ניתן לדמיין עולם של שלום, של אחווה אמיתית, של טוב לב, של אמונה אמיתית באל חי אחד של היקום ובקבלת עם ישראל כעמו הנבחר של ה' לכל הזמנים. היכן נמצא כעת העולם שלפנינו?

דג 160: לפיכך חייבים להיות זרמים תת קרקעיים של מי הלוויתן אשר, בדומה לכך שמגילת אסתר מסתירה את שם ה' בה אך מהווה במקביל מדריך לידע הסופי אודות כוכב אסתר במלכות אחשוורוש, מכינים בדרכים נסתרות את העולם לקבל את כוכבי הגאולה, את 13 המזלות של הלוויתן, את הרקיע השמיני של הגאולה השלמה (הרקיע החדש הנוצר מתחת לשבעת הרקיעים עם בשורות הגאולה השלמה) ואת ההבנה הגדולה והחדשה של השם המשולש "אהיה אשר אהיה". כל אלו נקשרים לעולם דרך הנון הפינאלית של שושן. אנו מתפללים שכל מכשול לגילוי הבשורות בעולם ייגדע על ידי אל שדי, ושהאמת אודות בחירת ה' בגואל האחרון חיים תתקבל כראוי על ידי האנשים, אשר ירצו להיות תלמידים וחמורים של הברית החדשה השלמה, אנשים חזקים שיעבדו למען הגאולה השלמה בלב שלם. אמן.

דג 161: בשל כך האופן ה"מוחשי" של הבנת הנון הפינאלית של שושן היא לראותה ככוח מקשר גדול של הגאולה השלמה, כאמור. הכוח המקשר של הנון הפינאלית חייב להיות מובן מן ה"שין" ל"וו" ל"שין" השנייה ואז לנון הפינאלית. ה"שין" הראשונה היא של השם המשולש. ממנה יוצאת ה"וו" אל כוכב הנון עם 3 "ונהפוך הוא": כוכב העורף ההופך לכוכב הנון של יהושע בן נון, כוכב המן ההופך לכוכב הנון הפינאלית וכוכב העורף (בפעם השנייה) ההופך לנון סופית של הדג הגדול לוויתן.

דג 162: ה"שין" הראשונה מכונה ה"שין" הגדולה. ה"שין" השנייה מכונה ה"שין" הארוכה. ה"וו" נושאת עמה את ששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. ה"שין" הראשונה קושרת את כל האותיות הקדושות של השם המשולש. התקשרות זו מתחילה למעשה מיד עם כניסתו של הגואל חיים לארמונו במלכות השמים. עם זאת, התממשות הקשרים לוקחת זמן, כאמור: שש השנים הראשונות היו במסגרת תיקון הנצרות ושש השנים הבאות במסגרת הרפורמה ביהדות. בכל 12 השנים הללו, הכול התגלה דרך ששת הסימנים השלמים.

דג 163: ה"וו" החדשה היא לפיכך ארוכה. היא לוקחת את הזמן ההיסטורי לו היא זקוקה. ה"וו" נובעת משש הנקודות שעל המילה "וישקהו", הירושה שניתנה לאליהו הנביא, זכרו לברכה. הירושה מושלמת לפיכך ומתגלה עם הגעתו של הצדיק חיים ועם ירידת ששת הסימנים השלמים לבני משפחת לוי. לאחר קבלת הסימנים הללו החלו גם שאר החמורים לקבל סימנים נוספים. לפיכך לוקח זמן לשלושת "ונהפוך הוא" של כוכב הנון, וכמו כן יש גם השלמות רבות אחרות ללימוד החדש של הסימנים השלמים במהלך התקופות הבאות בנות שש השנים: התקופה השלישית, הרביעית והחמישית.

דג 164: אנו נמצאים כעת בתקופה השישית בת 6 השנים ולכן במסגרת הסימן השלם השישי, סימן תחיית הצדיק חיים. אנו כעת לקראת סוף השנה השלישית (פסח התשע"ו). מפסח תשע"ו ועד פסח תשע"ח, חמש השנים של תקופת שש השנים הנוכחית תושלמנה יחד עם 35 שנות החלק הראשון של הדור הרביעי. השנה ה-36 של הסימנים השלמים תהיה השנה הראשונה בחלק השני של הדור הרביעי, שהוא עיקר תקופת דור זה, אך גם היא תהיה שנה בעלת זכות ישועה, בזכות הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. ה"וו" החדשה בשלמותה היא לכן 6 פעמים 6 ומתרחבת אל השנה ה-36, בזכות הצדיק עצמו, ולא בשל קורבנו. העולם יזדקק לזכות זו כדי שישרוד לאחר הדור הרביעי.

ה"וו" החדשה היא לכן ארוכה כצורת האות. ה"שין" השנייה היא ארוכה ורחבה,בשל היבטים רבים של הגאולה השלמה שחייבים להתגלות ולהיות מוסברים בספר משנת חיים על 13 עליו. ה"שין" השנייה, כביכול, מתמקמת בכוכב הנון בשל 3 הנונים. מן ה"שין" הראשונה, ה"וו" וה"שין" השנייה, הנון הפינאלית מושלמת למען הפורים החדש של הגאולה השלמה. העולם של הדור הרביעי זקוק לנון הפינאלית לשם המשך קיומו. אנו מדברים על שמות אל שדי שמביאים את הגאולה השלמה לאנושות. ברור שאנו יכולים ללכוד מספר נקודות חשובות באשר לצורת השמות מהסברי הגואל חיים אודות אותיות השם המשולש.

דג 165: צורת ה"שין" המשולשת שמופיעה בסוף הסימן לו היינו עדים מבאר שבע ועד לכותל המערבי,שעוצבה באופן הבא:

מתואמת עם שלושת הנונים של כוכב הנון. הוסבר כי ה"שין" העליונה והפתוחה מתייחסת לגילוי כוכבי הגאולה. ה"שין" הסגורה והאמצעית מתייחסת לגילוי של מלכות השמים. ה"שין" התחתונה מתייחסת לחוק החדש של הגאולה השלמה. כל "שין" בשלמותה הופכת ל"נון", 50 שערי הבנה בכוכב הנון. לכל קטגוריה הכוללת 50 שערים ומתקשרת אל כל אחת משלוש הנונים יש גם חמישים שערי שקר, טומאה ואלילות שיש לגבור עליהם ולהורסם. לפיכך כל נון מוכפלת כדי להיות 100, וסך הכול 300. זוהי ה"שין", בגימטרייה 300, אשר באה לשכון בכוכב הנון.

דג 166: כל המידע מייצג את המפתח של הגאולה השלמה עליו מלמד אותנו הגואל חיים, כפי שראיתי בחלומי. הניסים והישועה שיגיעו יתקבלו באופן יותר "מוחשי". הנה אנו מעורבים בהשלמה כוכבית חשובה מאוד עבור ההתבוננות המשולשת. אנו חייבים להשתדל וללמוד ככל שרק ניתן ולהתחיל לעצב ולסדר את מחשבותינו בהקשר של ההתבוננות המשולשת. לאחר מכן, כאשר בתי הספר של הגאולה השלמה - בית ספר השושנה, בית ספר אסתר ובית ספר השושנה הצהובה (ילו רוז) יפעלו, תוכניות הלימודים שלהם תתבססנה על ההתבוננות המשולשת, המכילה את כל היבטי הגאולה השלמה, והן תילמדנה בכיתות מאורגנות.

דג 167: שושן היא לכן מפתח נסתר של פורים, המתגלה עבור הגאולה השלמה וקושר את כל ההיבטים של הגאולה השלמה לכוכבי הגאולה השלמה. המלכה אסתר במלכות אחשוורוש היא המפתח למידות אסתר. מגילת אסתר היא המפתח לכוכב אסתר ואיתו לכל כוכבי הגאולה. ספר הכוכבים של אברהם אבינו, אותו מלמד אותנו המורה חיים, מגלה את כוכבי הגאולה. גילוי זה, עם זאת, אינו יכול להיות מושלם ללא כוכב אסתר, כוכב מרדכי וכוכב הגואל חיים. לפיכך הגואל חיים מגלה לנו את ספר הכוכבים של אברהם אבינו, אך הנון הפינאלית של שושן קושרת את ההיבטים הנסתרים של כוכב אסתר, כוכב מרדכי וכוכב הגואל חיים אל הגאולה השלמה. בלעדיה, ידיעתנו אודות הגאולה לא תהיה שלמה.

דג 168: שושן פורים תשע"ו: איננו אסטרונומים, אסטרולוגים או לומדים אודות הכוכבים בשל אהבתנו את התחום. אנו מנסים לקבל ידע חדש שהגואל חיים מלמד אותנו, מאחר שאמיתות אלו מסייעות לנו להתקרב למידע אודות פלאות אל שדי. אנו מנסים למלא את מחשבותינו בפלאות עבודתו ותוכניתו המדהימה להביא את האנושות אל הגאולה השלמה. רוח האנושות חייבת להשתנות ולהתעלות הואיל והיא חסרה באופן כללי. בסימן השלם הגדול הראשון של הכוכבים, הגואל חיים מסר את האמצעים לרכישת הרוח החדשה, שהובטחה על ידי אל שדי עבור הגאולה השלמה, דהיינו: כוכבי הגאולה.

דג 169: העובדה שהמידע אודות כוכבי הגאולה, אשר ניתן לנו על ידי המורה חיים, מייצג את האמצעים לקבלת הרוח החדשה של הגאולה השלמה, היא עצמה תפיסה חדשה לגמרי שלא הייתה ידועה בעבר. אפשרי לדמיין את כוכבי הגאולה כרוח בכל אדם, המתווכת בין הנפש והנשמה הגבוהה. האדם זקוק לרוממות הרוח כדי שהיא "תעלה" ותעיר את הנשמה (ראו את הלוח אודות נשמות המתים. כאשר יש גזרה, השם ישמרנו, על היהודים, הם הולכים לבית הקברות ומפצירים ברוחות המתים לעלות ולהפציר בנשמות להתפלל לפני ה' על מנת לבטל את הגזרה).

דג 170: כוכבי הגאולה עומדים בין מלכות השמים השלמה החדשה לבין הארץ. ללא כוכבי הגאולה השלמה, לא היה כוח מקשר בין מלכות השמים לבין הארץ, בדומה לכך שללא הרוח, לא היה כוח מקשר בין הנשמה לבין הנפש. כל הלימודים החדשים של הגאולה השלמה מגיעים למען הגשמת הנבואה: "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (ירמיהו, ל"א, 33). כל ענייני הגאולה השלמה הינם אמצעים לקבלת רוח ה' על ידי בני העולם.

דג 171: סימן הכוכבים הוא המפתח הפותח את השערים והדלתות לרוח ה' צבאות עבור העולם. סימן השופט המשוח של מלכות השמים הוא המפתח לשם ה' כגואל ישראל והעמים, אהיה אשר אהיה. סימן הכוכבים הוא כרוח לנפש האנושות, אך נפש האנושות אינה מושלמת ללא בית התפילה המובטח לכל העמים, הוא בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם אשר יוקם בירושלים ובבאר שבע. רק כאשר המבנים יוקמו ויפעלו, תהיה שלמות בנפש האנושות לקבל את רוח כוכבי הגאולה ואת כוח אל שדי ה"יורדת" לעולם דרך מלכות השמים.

דג 172: בית התפילה של הגאולה הוא המפתח לקבלת האנושות את הנפש החדשה של הגאולה השלמה בשם ה' אלוהינו עבור היהודים, בשם אל עליון עבור אומות העולם ובשם אל שדי עבור האנושות בכללותה. כל הנושאים הגאוליים הללו, עם זאת, לא יובנו במידותיהן הנכונות ויפורשו באופן שגוי על ידי רבים, שיתחילו לחשוב כי הם "משהו" ולכן גם יקימו תנועות או דתות נפרדות, אלא אם יהיה קיים סימן שלם בין הסימנים השלמים אשר הינו המפתח לאיזון הנכון בכל הסוגיות הגאוליות וה"משיחיות". סימן החמור אוכל לחם הוא המפתח לאיזון השלם והחדש הזה. דרך סימן החמור אף אחד לא ירים את ראשו ויחשוב את עצמו למי יודע מה, מאחר שהוא הבין משהו אודות סימני הגאולה.

דג 173: הרוח חייבת להתעלות, זה נכון, אך זאת למען השמחה הפנימית בגילוי דרכים חדשות לשרת את אל שדי, ולא על מנת לרומם את האדם עצמו כדי שיחשוב עצמו ל"משהו" מעל שאר האנשים, אשר הינם עדיין בורים בנוגע למידות הללו. גישה כזו תגרום לאותו אדם להיות שנוא בפני אל שדי במקום שיהיה אהוב בפניו. אנו חמורים בעלי מזל טוב לאכול את לחם הגאולה השלמה. אנו חמורים ברי מזל, לא יותר מכך. עובדה זו מצריכה "עבודה" בשירות אל שדי. דבר אחד הוא לומר זאת, אך היצר הרע קיים וימשיך להתקיים.

דג 174: הנושא הוא מאוד עדין ולעיתים קשה מאוד לאדם, ולא משנה מה דרגת לימודו, להבחין מהם כוונותיו האמיתיות בתוך עצמו (האם מישהו מחשיב את עצמו ל"בר מזל" או האם הוא מחשיב את עצמו לבעל דרגה עליונה). ראשית כל האדם זקוק למורה המדריך אותו. המטרה של הגאולה השלמה היא שאנשים יהפכו לתלמידים של המורה הנבחר חיים. זהו חידוש גדול של הגאולה השלמה, אשר אף על פי שהגואל חיים נמצא במלכות השמים, הוא יודע ורואה כל אדם המשתתף בגילוי החדש, ואם אדם הוא כן ורוצה להיות מודרך בידי הגואל חיים כך יהיה, במיוחד דרך חלומות גאוליים, עליהם ניבא יואל הנביא (ג', 1).

דג 175: גם למטרה זו הגיע החמור אוכל לחם, שנקרא גם חמורו של הגואל חיים. כדי להפוך לחמור של הגואל חיים האדם חייב להחשיב עצמו לחמור בר מזל ולא יותר. אז הוא או היא יוכל לקבל. עבודת אל שדי מצריכה לפיכך הסתכלות פנימית עצומה על מנת להודות בכוונות האמיתיות שנמצאות בלב האדם. באופן זה אדם יוכל תמיד למצוא נטייה אותה עליו לתקן, ולבצע את התיקון. יש צורך בזמן, בסבלנות וב"אסטרטגיות" פנימיות. יותר מכל, עם זאת, האדם זקוק לסיוע ממורה אמיתי הרואה טוב יותר מאותו אדם את מה שיש באדם עצמו. דרך המפתח המדהים של בחירת אל שדי במורה האנושות הסופי, הצדיק חיים יתוודע בהמשך לאנושות ויהיה אהוב כפלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום.

דג 176: הבה לא נטעה! אף מפתח לא ייפתח ללא המפתח הגדול של הענווה, אשר בלעדיו לא נפתחות מידות הלב. המפתח הזה ניתן בסימן השלם הראשון של הכוכבים – "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". כמוסבר, גם הסימן הראשון של החמור אוכל לחם, אותו ראתה נלדה לוי, מסמל את שליחות ישוע. מלבד זאת, סימן ישוע היה האיל שהוקרב במקום יצחק, איל! מדוע ענוות ישוע היא כה בולטת בסימנים השלמים?

הסימן הגדול של ענוות משה היא בתורה לכל הזמנים. משה רבנו הוא האדם העניו ביותר בכל הזמנים, ועדות לכך ניתנת על ידי ה' בתורה. ענוות הצדיק חיים תובן עם התקדמות זמני הגאולה השלמה בעולם. המורה חיים היה עניו בפני אנשים בלי קשר להיותם יהודים או לא יהודים, כבסימן שבו הוא חיבק אנשים מכל העמים, גברים ונשים, ואמר להם בענווה: "אנו כולנו בשר אחד". גדולה הייתה ענוותו של הצדיק חיים והוא לא שפט אנשים, אלא אם הדין היה דרוש לעבודתו הקדושה. היה זה גם הצדיק הנסתר חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, אשר נטל על עצמו בלבד את הגזרה הקשה ביותר אי פעם, שהייתה אמורה ליפול על העולם מבית הדין של מעלה. בענוותו ולמען ישועת העולם, הוא קיבל את הגזרה על עצמו וסבל בגללה במשך 620 ימים עד למותו ותחייתו. אל שדי אהב מאוד את ענוות הצדיק חיים.

ענווה היא המידה האהובה על ה' ועל עבדי אל שדי הנבחרים. אברהם, יצחק, יעקב, אהרון, יהושע בן נון, פנחס, אליהו הנביא, אלישע, נביאי ישראל, מרדכי, ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, חכמי ישראל מתקופת המשנה, התלמוד ותקופות נוספות והרמב"ם היו ענווים ביותר. ישוע לא היה צדיק נסתר ואף לא התקרב לדרגתם. עם זאת, הוא היה דוגמא לאדם צדיק שחי באמונתו, דרגה שיכולה להיקשר לכל אדם בעולם העובד את ה'.

דג 177: לפיכך המפתח של הענווה ניתן בסימנים המתקשרים לישוע. אשר לשאר אין חילוקי דעות. כולם מסכימים על ענוותם. ישוע, עם זאת, היה האדם הלא מובן בהיסטוריה, ובקרב היהודים הוא לא נחשב עניו. הנוצרים, מאידך, המאמינים בענוות ישוע חושבים כי כאשר הם מדברים על ענוותו, הם מדברים בעצם על ענוות האל, וזהו כמובן סילוף האמת. ה"ענווה" האלוהית של ה' מתייחסת לחסדו, לנדיבותו, לסבלנותו, לרחמנותו וכו', שהם מִסדר אחר לגמרי ביחס לתכונות האנושיות.

עבור הגאולה השלמה יש צורך באישור חד משמעי של הגואל חיים עצמו, כי על ישוע הוטלה השליחות המשיחית הטראגית והלא שלמה בשל ענוותו. במסגרת אהבתו לה' ובשל אהבתו את האמת והצדק, ישוע היה מוכן למסור את נפשו ככפרה על חטאי ישראל באותה עת. ואכן, באמונתו הענווה הוא לא חזר בו כדי להציל את עצמו ולכן ה' קיבל את קורבנו. השליחות המשיחית האמיתית סולפה לחלוטין בנצרות ולא הובנה לחלוטין ביהדות. כעת עם גילוי כוכב כריסטו בהגעתו השנייה ועם תיקוני התפיסות הנוגעות לשליחותו, המידה הנדרשת ביותר להשפיע על השינויים המחשבתיים היא זו של הענווה. כיהודי, אני חייב להנמיך את ראשי, לבטל את מחשבות העבר שלי ולהכיר בענווה במסגרתה ישוע השלים את שליחותו. המפתח עונה להגשמת הנבואה בפרק נ"ג, 5, בספר ישעיה: "מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו".

דג 178: אין זה רק השכל שמתגבר על יריביו. צריכים להיות גם דברים מוחשיים שמסייעים לאדם להשתכנע באמת. מאחר שגם אם האמונה שוכנת בבסיסה בלב ומורגשת בו, המחשבות, הרעיונות, התפיסות וההבנות והדעות חייבות לקבל את הסכמת הלב, אחרת האמונה לא תצליח להתמודד מול ניגודים קשים. מסיבה זו ה' אלוהינו העניק ניסים, סימנים ואותות במצרים, בים סוף, בסיני, במדבר, בכיבושים וכו'. לפיכך בשל כל העניינים המדוברים, יש צורך במפתח האימות הנבואי. זהו הסימן השלם החמישי של הדור הרביעי, ואכן מה שיקרה בחלק השני של הדור הרביעי יאמת את מה שהתקבל ב-35 השנים הראשונות של הדור.

דג 179: מי שיהיה לו הידע של הגאולה השלמה מכתבי ספר השושנה או שישמע על החמורים האוכלים לחם, יזכה, דרך מאורעות הדור הרביעי, לחזות באימות הבשורות הנבואיות, ובכך להעריך ולהאמין בכל השאר. הסימן השלם החמישי הוא כפול, הרס ובניין חדש. הדברים החדשים המדהימים במדע, כמו גם במנטאליות החדשה שתיווצר בעקבות גילוי חוצנים, לא יהיו הכוח שישכנע אודות הגאולה השלמה, אלא דווקא הדברים הנוראים, הקשים והגדולים של הדור הרביעי. במסגרת פחד זה, בשורות הגאולה תתקבלנה או לכל הפחות תגרומנה לאנשים להיות ענווים וראויים לקבל בהמשך את הגאולה השלמה.

דג 180: אז תגיע ההבנה שכל אלו, הבשורות והמפתחות של הגאולה השלמה, הגיעו בזכות הצדיק חיים, אשר הציל את האנושות בקורבנו וקם לתחייה בסימן השלם של תחיית המתים. סימן התחייה הוא מקור ההתחדשות וחיות האמונה האמיתית של הגאולה השלמה, וכל השאר תלוי במפתח של תחיית הצדיק חיים. אמן וכן יהי רצון.

 

פרק 7

 

דג 181: בעניין המפתח של ענוות ישוע, יש עניין חשוב מאוד שלא הוזכר בפרק 6. ישוע ידע אודות הרעוֹת של הכסף ואמר כי לא ניתן לעבוד גם את ה' וגם את ממון יחד ("לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בְּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת הָאַחֵר לֹא תּוּכְלוּ עֲבוֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן; מתי, ו', 24). הוא עצמו ויתר על כל רכושו כאשר נכנס אל בית הספר האיסיי. אחד מעקרונות בית הספר היה הניתוק מאל השקר ממון, ששלט בדורות האחרונים של בית המקדש השני. יש לדון בנקודה זו. ישוע היה אהוב על ידי אל שדי גם בשל שנאתו לכסף ובשל הוויתור על כל רכושו.

דג 182: קיצוניות השנאה הזו הייתה ככל ההקצנוֹת שהיו נדרשות באותה תקופה, בה ערכים שקריים התגברו על ערכים אמיתיים. ישוע היה משיחי. הוא היה צריך לפצות על הפיחות הנורא בערכים האמיתיים בזמנו. העולם הנוצרי אינו מודע לשהותו של ישוע בבית הספר האיסיי אך כן מודע לגישתו ביחס לזיוף המידות בשל כסף. שנים ממשפטיו הידועים של ישוע היו: "לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בְּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת הָאַחֵר לֹא תּוּכְלוּ עֲבוֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן" (שם) ו"וְעוֹד אֲנִי אֹמֵר לָכֶם נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר בְּנֶקֶב הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים" (שם, י"ט, 24).

דג 183: הכסף הורס ערכים אמיתיים ומחליף אותם בערכים שקריים. אנשים תולים את "תקוותם" בכסף במקום בה'. האל השקרי ממון תוקף כל אחד, בין אם עשיר, בין אם עני ובין אם בעל אמצעים ממוצע. אנשים פוחדים בנוגע לכסף במקום לחשוש אם הם פועלים נכון לפני ה' או לא. אנשים מקנאים באנשים אחרים בשל כספם, תכונה המנוגדת לדיבר העשירי. אנשים עשירים חושבים על הכסף יום ולילה. הם נרדמים עם מחשבות על כסף ומתעוררים למחשבות על כסף. ישוע הזהיר אנשים כאלו כי הם מזייפים את הווייתם, בוגדים באמת, משרתים את האל השקרי ממון ולא את ה' ומאבדים את מקומם במלכות השמים.

דג 184: כמו כן הם הורגים את עצמם בגלל ממון. האיש העשיר שכינה את ישוע "רַבִּי הַטּוֹב" (שם, 16) ננזף על ידו: "מָה זֶּה תִּשְׁאָלֵנִי עַל הַטּוֹב אֵין טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים" (שם, 17). אותו עשיר הכיר באמת שישוע לימד. כאשר שאל לבסוף העשיר את ישוע מה עליו לעשות כדי לזכות במלכות השמים, ישוע ענה לו כי עליו לוותר על רכושו. לכך העשיר סרב. משמעותי הדבר שמבין כל עשירי התקופה רק אותו עשיר הכיר בכך שישוע לימד את האמת. אותו רגע סימל זכות גדולה מאוד, ואותו עשיר יכול היה לזכות לדברים נעלים. ישוע ראה כי העיכוב להתעלותו היה כספו. העשיר ללא ספק אהב כסף.

דג 185: אני סבור כי אם הוא לא היה אוהב כסף, ישוע היה יכול לומר לו ליטול חלק גדול מרכושו ולחלקו לעניים ולנזקקים. האם זה לא היה מספיק על מנת להפכו לזכאי? עם זאת ישוע ראה בחזיון האמת שלו שבשל הדבקות בכסף, אותו עשיר אינו יכול לקבל את תיקונו וכי גם הענקת צדקה לא מספיקה על מנת להצילו אלא רק ויתור על כל רכושו. הכסף הורס את המנטאליות האמיתית ומסלף את הלב. העשיר סרב לוותר על כספו על מנת למצוא חן בעיני ה'. קל לומר שישוע ביקש ממנו משהו שהיה קשה מדי עבורו. האם אדם עשיר יוותר על כל כספו למען עבודת ה'?

דג 186: עם זאת, המקרה אפשר לישוע לטעון שקשה יותר לעשיר להיכנס למלכות השמים מאשר לגמל לעבור בנקב של מחט. אהבת הכסף הורסת את הערכים האמיתיים, ואנשים עשירים אוהבים כסף יותר מאשר אלו שאינם עשירים. ישוע היה מודע היטב לזכות הגדולה של הענקת צדקה, אך עבור אדם עשיר זה לא הספיק, מאחר שבשל אהבתו לכסף הוא סילף את כל המידות האמיתיות. זה היה המצב בתקופתו. כה גדול היה אז כוחו של האל השקרי ממון, כך שלא הייתה אז דרך אמצעית לאיזון נכון. היה צורך להיות בצד אחד או בצד האחר.

דג 187: איזון נכון משמעותו שהכסף שיש לאדם מנוצל באופן נכון ביחס למה שנדרש מכסף. ללא כסף לא ניתן לקנות לחם. עני נחשב כמת, מאחר שהכסף חיוני "לקנות" חיים. נפלאות הן דרכי ה' כלפי האנושות. חוליים חברתיים רבים נגרמים בשל רצון אנשים לכסף עד שניתן לחשוב שראוי להיפטר מכל הכסף בבת אחת. עם זאת אין זה כך. הכסף הוא אמצעי חליפין נכון שלא ייעלם. הוא חשוב לעולם. אפילו אברהם אבינו שילם 400 שקל (סכום גבוה מאוד באותם ימים) עבור מערת המכפלה. גם האבות היו עשירים, אם כי יעקב אבינו הפך לעני אחרי שברח מעשו והיה עליו לעבוד 20 שנים כדי להשיב לעצמו את עושרו. עושר ורכוש הם לפיכך חיוביים כדי לחיות חיים טובים.

דג 188: היה זה במאות השנים האחרונות של תקופת הבית השני בהן אל השקר ממון התחזק מאוד. היו למעשה שלוש תקופות, כל אחת בת 2000 שנים, המייצגות את חטאי האנושות: 1. ניאופים אסורים. 2. אלילות 3. ממון. 2000 השנים האחרונות היו תחת חטא ממון. ישוע ראה את הרע בזמנו וכך גם מורה הצדק ייסד את עיקרון הוויתור על הרכוש העצמי כדי להיות חלק מבית הספר האיסיי. הכסף הפך לבוגד, וכוהנים היו קונים את משרותיהם בבית המקדש, משרות שהיו מושגות כדי להשיג דרכן עוד כסף. היכן שהיה כסף הייתה שחיתות, וזאת בין מנהיגי התקופה. לא היה זה עניין קל ערך שמורה הצדק חזה נכון את חורבן הבית השני.

דג 189: גם ישוע קיבל את הקביעה הנבואית של מורה הצדק דרך יוחנן בבית הספר. בית הספר היה צריך להיווסד כדי להציל חלק מבני ישראל מחטאי הכסף והשחיתות. לפיכך, סיבת הקיום העיקרית של בית הספר האיסיי הייתה מניעה מרצון של חטאי כסף חומרניים, אשר הרסו את מהות ישראל האמיתית ואת אופי העם. בשל כך המורים והתלמידים בבית הספר היו צריכים לוותר על כל רכושם. הם היו צריכים לוותר גם על נישואין, הואיל ודרך נישואין הם יכולים להיות מובלים אל החטא המטריאליסטי הבסיסי של אותה עת. העמדה הקיצונית הזו סייעה להבין את הכוונות הרעות של הכוהנים ושל העשירים באותה עת.

דג 190: על נבואת חורבן הבית נודע לישוע מיוחנן, והיא מוזכרת בכתבי הברית החדשה הנוצרית: "לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה" (שם, כ"ד, 2). בעניין זה מובא גם סיפורו של ישוע אשר הפך את שולחנות החלפנים בחצר המקדש (שם, כ"א, 12). ניתן אולי להטיל ספק באותנטיות הסיפור אך לא במטרתו, דהיינו: להצביע על ערכי השקר של ממון ששלטו אז, בעוונות הרבים, בדרג העליון של החברה היהודית. השלכת השולחנות הייתה סימן עוצמתי לסיבה עיקרית לחורבן הבית. בעניינים אלו ישוע היה אכן איש במקום שלא נמצאו אנשים והוא היה אהוב על ידי אל שדי, מאחר שאמר אמת ללא פחד.

דג 191: לפיכך המפתח של ענוות ישוע, עליו הכריז הגואל חיים באומרו: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה", היה קשור מאוד לשנאתו את החומרניות, אותה הוא נטש כאשר נכנס כתלמיד לקהילת האיסיים, פעולה שהייתה שוות ערך לכפרת הכוהן על חטאים בעם היהודי. כוונה נעלה זו הפכה לכוח השליחות אותה הוא נטל כאשר עזב את בית הספר וקיבל השראה מטבילת יוחנן. נעלה הייתה גם הכוונה לכפר על חטאי ישראל, שהייתה הכוח מאחורי קבלתו את המוות מבלי לברוח מן האמת אותה ידע. ישוע נחשב כעניו בפני ה'.

דג 192: יש לשקול גם את העובדה שבין הנוצרים ב-2000 השנים האחרונות מיליוני אנשים הושפעו מלימודי ישוע ואזהרותיו לא ליפול אל מלכודות ממון. איננו מדברים כאן רק על כמרים, נזירים או נזירות במנזרים, אלא גם על אנשים פשוטים או משכילים ששמעו את שיעורי כתבי הבשורה הנוצריים בעניין הממון וניצלו. חשוב להבין שהטפות ישוע בעניין זה היו בזמנים ההתחלתיים של "תקופת האל השקרי ממון", תקופה שנמשכה כאמור 2000 שנים, וכי אנו נמצאים כעת בתקופה הנוראית האחרונה של ממון הנקראת ממון של ממון. אנו חיים כעת בעולם בו הכול הוא כסף, השם יצילנו, וערכים אמיתיים נבלעים על ידי רוחות חזקות של חיים חומרניים.

דג 193: הזכרתי פעמים רבות בכתבים והתייחסתי מאות פעמים לעובדה שבמשך 13 שנות לימודיי עם הצדיק חיים, קיבלתי יותר שיעורים על סכנות הכסף מאשר על כל עניין אחר. הדור היה כבר לכוד בצבתות הממון. היו יהודים עשירים רבים במילאנו. הצדיק חיים היה עני ולעיתים הוא לא ידע בבוקר מה יאכל בצהריים או לא ידע בצהריים מה יאכל בערב. הוא חי על סכום קטן ביותר של צדקה שניתנה לו בבית הכנסת ברחוב גווסטאלה וסבל בעניין זה במילאנו הן בשנותיי אתו והן ב-14 השנים לפני שהגעתי אל העיר.

//////////////////////

דג 194: 27 במרץ 2016: ג'יורדנו ראה בשבת בבוקר (26 במרץ) בחלום את המורה חיים. ג'יורדנו סיפר שהיה זה חלום נפלא שאין לתאר. הצדיק חיים היה גדול כגודל העולם. בדרך כזו או אחרת הוא הקיף את העולם והעולם "נכלל" בו. - אמרתי לג'יורדנו כי זהו חלום נפלא ומשמעותי, ברוך השם, וכי הוא צריך לחגוג בשל כך. ג'יורדנו היה נלהב ואמר לי: "איני יודע מה עשיתי כדי לזכות לכזה חלום". אמרתי לו: "יש לך זכות גדולה. אתה תמים, מכיר את כל אמת הגאולה השלמה ואוהב את המורה חיים בכל לבך. ברוך השם שיש לך הזכות לראות אמת נעלה כזו". ג'יורדנו אמר: "אולי בגלל שתמיד חשבתי על המורה חיים, תמיד, יום ולילה, גם לפני השינה. מחשבתי היא תמיד על הצדיק חיים".

//////////////////////

דג 195: הצדיק לא התלונן והמונח "ברוך השם" תמיד היה שגור על שפתיו בשל אהבת ה' בכל צעד. כאשר הזמן התקדם, עם זאת, המורה סיפר לי על מצבו הכלכלי. הייתה אז אפילו גזרה, השם ישמרנו, על העשירים ועל חלק מילדיהם הקטנים שיכולים היו לחלות ולמות. הייתה זו גזרה על העשירים של מילאנו, גזרה מבית הדין של מעלה, שכאשר הצדיק חיים ידע עליה הוא נטל אותה על עצמו. בשל כך, כאשר יצא הוא יום אחד מבית הכנסת, כפי שעשה הוא כל יום, הוא נפל על המדרכה ושבר את רגלו. היה זה שבר קשה מאוד בשלושה מקומות בעצם רגלו שכאב מאוד. כאשר הצדיק חיים סבל במיוחד בפני בית הדין של מעלה והגזרה בוטלה, רגלו התרפאה בניתוח שהדהים את הרופאים. בכל מקרה נותרו לו לאחר מכן כאבים מסוימים ברגל, הדומים לכאבים ראומטיים.

דג 196: הגזרה הוטלה על העשירים מאחר שהיה להם כסף אך הם לא חשו צורך או שהיו אדישים למצבם של אחרים. הם יכלו אז לבצע מצוות רבות כל יום, אך אהבתם לכסף כיסתה את ליבותיהם ועיניהם. לא היה להם שום מושג בנוגע לחומרת דין השמים עליהם. אין ספק כי חלקם נתנו צדקות כדי לא לחוש אשמה, אך היא לא הייתה משמעותית ביחס למה שיכלו לתת. הם לא הבינו שכספם הוא רק מתנה מה' לאפשר להם להשיג זכויות, הנדרשות לנשמותיהם. לא, הם חשבו שבחוכמתם הם יוכלו להשיג כסף, והערכתם העצמית גדלה בשל הרכוש שצברו. עדיף היה שאנשים כאלו לעולם לא היו באים לעולם, הסביר הצדיק, מאחר שנוראים יהיו עונשיהם כאשר יתעוררו לדין בעולם הבא.

דג 197: הפסוק אומר: "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת, ה', 9). הצדיק חיים הסביר כיצד היצר הרע עובד. לא משנה כמה כסף יש לאדם, הוא שם אותו בצרור ומניח בצד. יש לכם 1000 דולרים? הם כלום ביחס למה שעוד תוכלו להשיג: 10 או 20 אלף דולרים. ואם יש לכם מיליון דולרים, הרי שהם כלום ביחס לכמה מיליוני דולרים שתוכלו להשיג. כל סכום נחשב כיחידה "קטנה" המונחת בצד והאדם ממשיך הלאה להשיג כסף נוסף. זו משמעות הפסוק הנ"ל. בדרך זו ניתנת תמיד צדקה מועטה, מאחר שאותו אדם עסוק בהגעה אל שלב השגת הכסף הבא.

דג 198: היצר הרע עומד על הכסף בדור זה אף יותר מאשר בדורות הקודמים. אם מישהו עוצר להביט מסביב ומנסה לראות דברים באובייקטיביות (וזה די נדיר בעולמנו כיום), הוא יראה כסף בכל פינה. האווירה החומרנית היא כה עבה, עד שאינכם יכולים לחתכה בסכין. הצדיק חיים לימד אותי להיות מודע לרוע של הכסף אשר נוצר באדם. היה זה חלק מעבודת המורה להסביר לי היכן נמצא החטא העיקרי של דורנו. הוא הרבה יותר עדין מחטא התועבות המיניות או מחטא עבודת האלילים אך הוא מכיל את כל שלושת החטאים יחד. חטאים מיניים רבים מבוצעים, מאחר שקיים כסף לבצעם, ועבור רבים הכסף עצמו שווה ערך לעבודת אלילים.

דג 199: אהבת הכסף מחלחלת מתחת לעור מבלי שהאדם ירגיש בכך. בכך היא דומה לחטא הקנאה, במסגרתו האדם לא יודה כי הוא מקנא, מאחר שהוא יודע שהקנאה היא פעולה נמוכה ופחדנית. רוב האנשים בעלי הממון לא יודו לרוב כי הם מושפעים שלילית על ידי הכסף. עניין זה נכון בעיקר ביחס לאנשי מעמד הביניים ופחות לעשירים. מאידך, מאחר שהחומרנות האמריקאית היא כה עבה עד שרבים מן האמריקאים מתפארים באהבת הכסף שלהם, טיפשות זו משפיעה על מגזרים רחבים בעולם.

דג 200: ממון מגיע אל כל האנשים בכל רמות החברה והוא מגיע עם הגיונו לכל אדם בדרך אחרת. בסימנים ראינו את חשכתו הגדולה המחשיכה את רוח האדם ומובילה אותם אל מחשבות ריקות ותפלות, המתרכזות יום ולילה רק בכסף. לאחדים ממון גורם להתפלל אל מידות רעות וטיפשות כמרוצי סוסים או כסוגים שונים של מכונות מזל או כצורות אחרות של הימורים, שלכולם יש אותה מטרה: לגרום לאדם לחשוב כל הזמן על כסף ולבזבז לריק את ליבם ואת כספם באופן חסר משמעות ומטרה. אנשים אחרים נהפכים על ידו לקורבנות של בזבוזים. אני ראיתי כבר אנשים שכאשר הם מקבלים את משכורתם החודשית הם ממהרים לבזבז תוך מספר ימים את כל כספם ואז מתלוננים על מצבם כל שאר החודש.

דג 201: רבים, במיוחד אלו שמשאביהם מוגבלים, מושלכים על ידי ממון אל זרועות הקנאה ומתחילים לשנוא בליבם את מי שיש לו יותר מהם. בדרך זו ממון משליך אותם מטה, מחשיך את ליבם ברגשות שליליים כלפי מי שיש לו כסף וגורם למוחם להתמלא ברעיונות מרושעים. גרועים מכל הם אלו שיש להם כסף רב בבנק אך הם קמצנים. אלו הם העשירים ההולכים מרחק רב רק על מנת שלא לשלם לנסיעה באוטובוס. על אנשים אלו במיוחד אמר הצדיק חיים כי עדיף לו לא היו נולדים.

דג 202: בכל מקרה, אלו שיש להם כסף צריכים לחפש את אלו שזקוקים למצווה. בעלי הממון, הם אלו שלמעשה זקוקים למצווה יותר מן העניים המקבלים אותה. מעניק הצדקה חייב באופן נואש את המצוות הללו כדי להשתחרר מגינויים מבית הדין של מעלה, מאחר שהכסף שיש לאדם, בין אם ירש אותו ובין אם הרוויח אותו, ניתן למטרה של הענקת צדקה לעניים, לנזקקים, לאלמנות, ליתומים ולחולים. בעל הממון חייב לתור אחריהם, הסביר הצדיק חיים, מאחר שהוא זה אשר זקוק למצווה ולא רק מי שמתדפק על הדלתות ומבקש צדקה.

דג 203: לא מדובר רק בתרופה לניקיון בפני בית הדין העליון. זוהי גם הדרך הטובה ביותר להתגבר על יהירות ואגואיזם הקושרים את עצמם לבעלי הממון. אם עשיר מחפש אחר אותם נזקקים והוא נדיב עמם, זה יסייע לו לשבור את השחצנות ואת רגשות העליונות ההורסות את נשמות האנשים, השם ישמרנו. להיות עני זה קשה מאוד, אך להיות עשיר זה מסוכן מאוד. ישוע הבין זאת כאשר אמר שקל יותר לגמל לעבור בנקב של מחט מאשר לעשיר להתקבל במלכות השמים.

דג 204: מרבית האנשים במדינות המתקדמות אינם עשירים אלא ממעמד הביניים, אף על פי שאם נביט במבט גלובלי על העולם נבחין כי ישנם עניים רבים יותר מאלו שנמצאים במעמד הביניים. העובדה היא שלא משנה על איזו רמה מדברים, הצדקה היא חשובה מאוד. צדקה היא מצווה גדולה שיכולה באמת לסייע לדין האדם. אלו שחושבים כי הם עושים מצוות אחרות כהליכה לבית הכנסת בכל יום או כלימוד תורה ולכן הם פטורים מצדקה טועים בגדול. הליכה לבית הכנסת או לימוד תורה הם כמובן מצוות, אך הן מיועדות בעיקר לאדם עצמו. חשוב, עם זאת, גם לנסות ולבצע פעולות למען הזולת. יש לחפש את העניים והנזקקים ולתת להם צדקה של מעשר מן ההכנסות (לכל הפחות). גם התורה כולה מכונה לעיתים בשם הצדקה.

דג 205: 1 באפריל 2016, ראש חודש מזלות הלוויתן: לולא משה לוי לא הייתי זוכר שניסחתי ברכות חדשות למאורע זה. אמרתי את הברכות. אנו נכנסים לשנה 3969 של המזלות. אני מקווה לומר מספר מילים כדי לקדם בברכה את ראש השנה למזלות הלוויתן. יש תחושה חדשה של טעם חדש. אתם רואים, אני מספר לאלו שרוצים להקשיב. נישקתי את השנה החדשה בברכות חדשות של התחדשות. למעשה ההתחדשות היא של טעמי הגאולה השלמה.

דג 206: הטעמים החדשים שונים מכל הטעמים הידועים. גם בשל מזלות הלוויתן אנו יכולים לדבר על טעמים חדשים, מאחר שלכל מזל חדש יש טעם משלו.

דג 207: נפלאה היא הדוגמא שניתנה על ידי ישוע לפיה הסופר המתוודע לעניין מלכות השמים הוא כאדם שיש בביתו דברים ישנים וחדשים (שם, י"ג, 52). הוא יכול לאחוז בדבר ישן כמו גם בדבר חדש כרצונו. נפלא! הוא אמר זאת לפני כ-2000 שנים! ואכן כך יקרה כאשר היהדות תתגבר על משוכותיה ותכיר באמת הגאולה השלמה כולה בזכות הגואל חיים. ליהודים יש בביתם את המסורת היהודית כולה (דברים ישנים), ועם גילוי הגאולה השלמה יהיו בביתם גם כל הדברים החדשים. מי שמתוודע לשתי המסורות יחד יודע היטב כי אין סתירות ביניהן.

דג 208: לדברים הישנים יש טעמים המעודנים ונפלאים וכך גם לדברים החדשים. החוק החדש של הגאולה השלמה עושה מה שההלכה אינה יכולה לעשות, אך החוק החדש נמצא בתוך גבולות החוק הכתוב והחוק שבעל פה. לולא ההלכה, החוק החדש לא יכול היה להתקיים. ההלכה, מאידך, מגיעה רק להמשכיות העבר שלה. היא לא מסוגלת להגיע אל דברים חדשים של הגאולה השלמה. בנקודה זו ההלכה זקוקה לחוק החדש לשם השלמה. למעשה גם במסורת תקוות ישראל היא לגאולה השלמה. כל הציפייה להגעת משיח בן דוד מייצגת את האמונה בגאולה השלמה, אך בכל מקום בו המסורת ניסתה להתקשר לענייני הגאולה השלמה ולהגעת משיח בן דוד, היא רק יצרה דעות למכביר, אשר תתוקנה כולן באמצעות החוק החדש של הברית החדשה השלמה.

דג 209: כאן שוב ההלכה זקוקה לחוק החדש. הביטו בצלחת החדשה והטעימה וטעמו את מה שיש בה. ההלכה עומדת בפני ה' והחוק החדש עומד בפני ה' ואין סתירה ביניהם. שניהם נדרשים ושניהם עומדים לשרת את אל חי אחד. עובדה זו היא טעימה מאוד. מי שהיה מורגל ללמוד את התורה והמסורת נתקל לפתע בדברים חדשים של הגאולה השלמה ורואה שהוא יכול לקחת חלק בדברים חדשים שאף אחד לא ידע או שמע עליהם קודם לכן, דברים שנמצאים באחדות מושלמת עם המסורת. בעקבות כך כל טעם חדש של הדברים החדשים נהיה אף טעים יותר במסגרת ההשוואה והיחס שבין ישן וחדש. מאחורי ישוע היו צלחות עם מנות טעימות מאוד, אחרת הוא לא יכול היה לספר משל כזה.

דג 210: 6 באפריל 2016, כ"ז באדר ב' התשע"ו: ברוך השם, הייתי עם הצדיק חיים בחלום. היינו במקום כלשהו בהרים, ייתכן שבאתר נופש, אך לא נראו בו אנשים מלבד מספר חברים של הצדיק חיים. המורה חיים ניצב בראש שולחן רחב ודיבר עם החברים, וגם אני עמדתי בקרבתם. המורה סימן שאני קרוב מדי ולכן עברתי אל סוף השולחן. סביב צווארי היה קשור סימן עין יתרו בחוט מתכתי, שנמשך עד מתחת לחגורתי. בהמשך ניצבתי מאחורי דלת נעולה בחדר חשוך שהיה כחדר תפילה. דפקתי על הדלת ולבסוף הצדיק חיים פתח אותה במפתח ונכנס אליו עם אותם חברים שנראו קודם לכן. החדר התמלא באור. שאלתי את המורה איך הוא מרגיש. הוא ענה שיש משקל עצום וכואב על כתפיו. הצדיק חיים נתן לי רשות לעסות את כתפיו, שהיו חשופות. עיסיתי אותם באיטיות ובתשומת לב ושאלתי אם העיסוי פועל. המורה ענה שהוטב לו וכי העיסוי עזר. בהמשך אני ופאולו היינו בחוץ ברכס הרים רחב של אותו אזור וחיכינו למורה. לפתע המורה נחת במצנח ממסוק אל הארץ. הוא ירד בעוצמה אל הארץ ולכן היה צריך גם לרוץ מעט כדי להתנגד לכוח הנחיתה. מיהרנו לקראתו והוא היה במצב מצוין. - -

 

פרק 8

 

דג 211: 7 באפריל 2016, כ"ח באדר ב' התשע"ו: בחלום לעיל, ברוך השם, הפגנתי דרך ארץ עם הצדיק חיים, ולכן הוא הרשה לי לבצע את המצווה של עיסוי כתפיו, בדומה לכך שאפשר לי לבצע את המצווה של עיסוי כפות רגליו כאשר סבל הוא את סבלו האחרון. בחלום זה סימן המפתח ממשיך. פתיחת הדלת עם המפתח היא כניסה לתפילה. הייתי לבד באותו חדר עד שהצדיק חיים פתח את הדלת ונכנס עם כמה חברים. חשתי או ידעתי בחלום שהיה זה מקום תפילה. אז המורה אפשר לי לעסות את כתפיו, מאחר שאמר כי המשקולות והסבל על כתפיו היו כבדים מאוד. תודה לה', העיסוי שלי סייע להקל על הכאבים, והצדיק היה מאוד מרוצה מעובדה זו.

דג 212: איננו יכולים לשער דבר אודות המשקולות על כתפי הגואל חיים, אך העובדה שהצלחתי להקל על הכאב היא תרופה לנשמתי. אולי בשל העובדה שאין לנו עדיין קהילה לתפילת המנהג החדש, רצוני להתפלל הוא חזק, ואם יש בקשה ייחודית, אני מתרכז. העובדה שהצדיק חיים פתח את הדלת במפתח ונכנס לחדר התפילה ואז אפשר לי לעסות את כתפיו מעניקה לי תקווה שאצליח להתגבר על "משקולות" המחשבות המונחות על כתפיי ומפריעות לתפילתי. עובדה נוספת מעורבת בחלום: סימן עין יתרו, שבחלום היה סביב צווארי בחוט מתכתי אשר נמשך אל מתחת לחגורתי. יתרו היה כהן מדין, אשר גם הוחרם, ככל הנראה בשל דעותיו על עניינים שונים. רבץ עליו נטל כבד, הואיל ושבע בנותיו לא נישאו בשל אותו חרם שהיה עליו.

דג 213: יתרו ידוע במסורת גם בשל העובדה שידע ועבד כל עבודת אלילים שהייתה קיימת אז. הוא היה נסער מאוד במחשבתו ולא היה מרוצה מן הפולחנים האליליים אליהם צלל. רק כאשר למד על גאולת ישראל ממצרים ועל ההתגלות בהר סיני הוא הבין את השמחה העצומה של נשמתו עבור האל האמיתי האחד והיחיד בעולם. יתרו היה חכם מאוד. הוא היה אדם שחיפש במאמץ רב את האמת האלוהית כל חייו והבין את העולם והאנושות מכל זווית. לא בכדי משה רבנו רצה שהוא יישאר עם עם ישראל כ"עיני" הקהל, והתורה גילתה את חוכמתו בעת שמשה התייעץ עמו בעניין השופטים (שמות, י"ח). סימן עין יתרו נעשה על ידִי על זווית של אריח בישראל כאשר אני, פאולו ונודע נסענו להר הכרמל. לאחר מכן עבדתי עליה והצמדתי לה דברים במהלך השנים. אחת מן האבנים שהוצמדו נראתה כעין ולכן ניתן לאריח השם "עין יתרו".

דג 214: אני מנסה להבין את סימן הגואל חיים הקופץ מטה מן המסוק (או המטוס הקטן) במצנח. מה שוודאי הוא שבשורות טובות יורדות לעולם. אמן.

דג 215: 8 באפריל 2016, כ"ט באדר ב': חלמתי, ברוך השם, שהייתי קרוב לצדיק חיים והוא דיבר איתי. אני כותב את החלום בחרדה, תקווה ואהבה. באהבה קרובה ועצומה, המורה חיים הביט בי ואמר: "אני יודע, זה היה קשה מאוד. היית צריך למוטט הכול. זה לא משנה, הייה רגוע. כעת אתה יכול לבנות הכול שוב". יכולתי רק לענות ולומר: "ברוך השם, כן, כעת אני יכול לבנות שוב הכול". התעוררתי ב-7:30 בבוקר. - -

דג 216: אני לא מנסה לחשוב יותר מדי כדי לא לגרום לקלות דעת כלשהי. אין ספק שהמילים: "אני יודע, זה היה קשה מאוד" מתייחסים לכל השנים שעברו.

הצדיק חיים דיבר אלי, פרץ, אחרי כל השנים שחלפו. אופן הדיבור היה כפי שהיה רגיל לדבר עמי בעבר. הרשו לי לציין כי לפני כ-14 שנים, כאן בישראל, נאמר לנודע בחלום שפרץ פטור מן הברית החדשה השלמה. כל השנים שחלפו מאז עד כה היו מאוד קשות עבורי מסיבות רבות, הן בריאותיות והן בנוגע להתקדמות כתבי ספר משנת חיים. תודה לה' על העזרה העצומה של משה לוי בעניין הכתבים בשמונה השנים האחרונות.

דג 217: החלום הגיע לאחר החלום (בדג 210) שבו ניתנה לי הזכות מן הצדיק חיים לעסות את כתפיו החשופות ולעמוד לצידו. חלום זה הינו קפיצה מטה אל הארץ ביחס לאופן שבו הצדיק דיבר אלי בשנים שעברו. מתוך תחושת לב היודעת את מה שעברתי, הוא אמר לי: "אני יודע, זה היה קשה מאוד ... הייה רגוע. כעת אתה יכול לבנות הכול שוב". תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד. הצדיק חיים החזיר אותי ומחזיר אותי לעצמי.

דג 218: 14 באפריל 2016, ו' בניסן התשע"ו: כשקראתי את גנומן 349 בספר משולם, אותו שכתב משה לוי, ראיתי כי קישרתי בו את פסוק ז' בפרק מ"ד בספר ישעיהו ("וּמִי-כָמוֹנִי יִקְרָא, וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי, מִשּׂוּמִי, עַם-עוֹלָם; וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה, יַגִּידוּ לָמוֹ") לשלוש הגאולות, כש"ומי כמוני יקרא" מתייחס למשה רבנו, "ויערכה לי משומי עם עולם" מתייחס לגלות בני ישראל בין העמים ו"ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו" מתייחס לסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

דג 219: המילה "ויערכה" מתייחסת לכוכבים (מערכות). הגאולה השנייה של פורים כתובה בכוכבים – מגילת אסתר היא גילוי הכוכבים. מן הפסוק הזה אנו יכולים להבין טוב יותר שהפורים החדש של הגאולה השלמה חושף את מה שנכתב בכוכבי הגאולה במהלך ההיסטוריה אך לא יכול היה להתגלות עד לביאת הגואל חיים. ההתבוננות מתפתחת. שושן, סימן הנון הפינאלית, סימן המפתח, סימן הדרך ארץ, סימן המפתח שבאמצעותו הגואל חיים פותח את הדלת, סימן הכובד על כתפי הגואל חיים והרשות שנתן לי לעסותן, סימן קפיצת הגואל חיים אל הארץ באמצעות המצנח והסימן המבהיר כי "הריסות" העבר לא חשובות וכי כעת הזמן לבנות באמת.

דג 220: הגואל חיים יורד לעולם. זוהי קפיצה, לא ירידה הדרגתית. הנון הפינאלית של שושן מתחילה לגלות את מה שהיה נסתר בכוכבי הגאולה בעבר. בשורות טובות בדרכן אלינו. 127 ספרים נפתחים. הי-הא! 127 פעמים. זאת עולה בקנה אחד עם טקסטים רבים של ספר השושנה שהועלו לאתרנו: Beit-Sefer-Esther.com..

דג 221: פסח מתקרב. מחר (16 לאפריל 2016) שבת הגדול. פסח מורכב מן האותיות "פא" - פה, "סמך" – שמחה והסתמכות, "חית" – הברית (האות השמינית כשמונה ימי מילה). פסח הוא זמן חירותנו. בפסח החדש של הגאולה השלמה השתחררנו מן העבר, דהיינו מכל מה ששלילי בעבר. פה הגאולה השלמה מדבר עבור הפסח החדש שאומר: "הייה בשמחה גדולה, מאחר שהברית החדשה השלמה עליה אתה יכול להסתמך ירדה לעולם מן השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים, דרך החמורים האוכלים את לחם הגאולה השלמה. הבה נשמח!

דג 222: הפסח החדש הוא עמוד התווך החדש של ההגנה החדשה ושל הגאולה השלמה הנפלאה, שסימניה השלמים התקבעו באופן מוצק בעולם. הם לא יעזבו את העולם. יציאת מצרים מלאה בניסים גדולים של אל שדי ובהרס גדול של מצרים, מצריים ואליליהם. 10 מכות גדולות נדרשו לשם כך וניתנו על ידי אל שדי בידי משה ואהרון. מצרים היא כעת העולם הרחב, עולם שאל שדי גואל אותו מעבודתו הזרה. מצרים וטוהרתה הנדרשת היא העולם בדור הרביעי, תקופת יום ה' הגדול והנורא שמגיעה לטהר את העולם כולו.

דג 223: שליש מן העבדים היהודים במצרים ניצלו ונגאלו. מי שהייתה לו אמונה ניצל. לבני ישראל שנגאלו ניתנה זהות ייחודית, שהתגבשה במדבר, בים סוף ובזכות משה רבנו בהתגלות הר סיני. ישראל הוא לכן העם הנבחר בין העמים לשמש כעבד ה' גם למען העולם. דרך המכות שנפלו על מצרים ולא על ישראל, עם ישראל הופרד מן המצרים, שחששו ממנו. באופן דומה, דרך הגנת ישראל על ידי אל שדי בדור הרביעי הזה, שם ישראל יופרד, כאשר אומות העולם שתיגאלנה תחשושנה ממנו אך גם תאהבנה אותו. כולם יראו שעם ישראל יהיה במצב קיום שונה ביחס לעמים האחרים.

דג 224: בני ישראל שנגאלו במצרים התוודעו להתגלות ה' למשה וזכרו מספר עובדות שהועברו אליהם בנוגע להבטחות ה' לאברהם, יצחק ויעקב. בדור הרביעי כל מי שמקבל בעולם את הברית החדשה השלמה ומאמין בבחירת אל שדי בצדיק חיים יינצל. בני ישראל נפרדים בדין מן העמים, גם אם הם לא יודעים ולא ניתן להם עדיין זמן להבין את הגאולה השלמה. יש להם התורה והמסורת איתם כמו גם זכויות רבות בפני ה' והם יישפטו בהתאם לזכויות הללו. הם כבר עברו את השואה וכעם הם לא עזבו את אמונתם באלוהי ישראל ובאמת שמע ישראל.

דג 225: כעת ישראל של הפסח החדש של הגאולה השלמה יצטרך לעבור דרך הדור הרביעי. כעבדים היהודים אשר האמינו או לפחות תלו תקווה בגאולה ונגאלו באותו הזמן, כך גם בני ישראל ייגאלו ויקבלו הגנה במהלך הדור הרביעי. דברי ה' יישמעו שוב בעולם על ידי מי שמסתמך על ייסוד הברית החדשה השלמה, פסח. הנביא הגדול והסובל ירמיה שמע מאל שדי שזמן הגאולה השלמה יגיע ושבעם היהודי "לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; כִּי אִם חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" (ירמיה, ט"ז, 14-15). תהליך זה נמשך כבר יותר מ-25 שנים.

דג 226: ה"פה" של פסח הוא גם המזל הרביעי של הצב המואר. ברכת השמחה בהסתמכות על אל שדי עבור הברית החדשה השלמה של ה"סמך" היא במסגרת המזל השני של קרב הדג. הברית החדשה השלמה עצמה היא במסגרת המזל השמיני של אגם מלח. אגם מלח עצמו הוא אגם של הברית החדשה השלמה. הפה המתייחס לבשורות הנפלאות מוסר את הבשורות המוארות והמאירות החדשות. כצב הוא מוצק ואיטי. זהו פה המדבר באיטיות ועם אורות אמיתיים עצומים שמאירים את השכל האנושי. הברית החדשה השלמה עצמה מגלה את הסימנים השלמים המכילים את האור הגדול החדש, שמיועד לעורר את הרוח הענווה החדשה על כל בן אנוש שיישאר לאחר הדור הרביעי.

דג 227: מי שמקבלים את ברית הגאולה השלמה במהלך הדור הרביעי יהיו תחת ההגנה מכל הרעות. לפה הפסח יש מספר עצום של נושאים הנוגעים לגאולה השלמה שאפשר לדבר עליהם. ניתן להבין את שמחת ה"סמך". האנושות, בין אם מדובר ביהודים או בלא יהודים, יכולה להסתמך עכשיו לחלוטין על הברית החדשה השלמה המנובאת של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון חיים. ברית זו לא מביאה שמחה חולפת אלא שמחה אינטימית ואמיתית. אל שדי הבטיח, וכעת היא הגיעה ותישאר לעד, בדומה לגאולת מצרים, נס ים סוף וגילוי עשרת הדיברות בסיני. אמנם הכול קרה בעתו, אך הרגעים הללו נשארו חיים גם לאחר שקרו, והיהודים היו עדים להם בכל יום במהלך ההיסטוריה.

דג 228: כעת נפתח הזמן הגדול עבור הטהרה הגדולה והנוראה של הדור הרביעי. אתו מגיעה הבשורה הגדולה של תחיית הצדיק חיים. לובן גדול וחדש יורד על העולם למען אלו שליבותיהם טובים ויש להם כוונות טובות. הם יטוהרו ויירפאו כילדים תמימים בדין, מאחר שהם אהובים על ידי ה', והוא מלבין אותם מחשכת חטאי העבר. כל זאת וגם ה"סמך" הם במסגרת המזל השני של קרב הדג. הסיבה היא שבני החלק הטוב של האנושות רוצים את מה שטוב עבור עצמם ועבור הדורות הבאים. הם רוצים שהגאולה השלמה תשכון בעולם. הם גם יודעים שהרע בעולם לא מאפשר לגאולת ה' לשכון בעולם.

דג 229: לפיכך גם אם הם יתחרטו על ההרס שיגיע, הם ישמחו על נפילת האלילות בעולם הרחב. כך קיבלה נודע בחלום נבואי, שבו אל שדי אמר: "בגאולה הראשונה גאלתי את בני ישראל מן העבדות והעבודה הזרה. בגאולה השלמה אני גואל את כל העולם מן העבודה הזרה". אלו הן מילים אמיתיות שנאמרו על ידי אל שדי בחלום זה. מה שה' אומר הוא יבצע ומבצע. הוא לא אדם הנוהג אחרת ממה שהבטיח! מזל קרב הדג הוא קרב גדול נגד הדוקטרינות השקריות של האמונה ונגד כל עבודת אלילים בדור הרביעי הזה. זהו המקור הכוכבי המערכתי המגשים בעולם את מה שדרוש, כדי שכוכב אברהם יוכל להעניק את האמונה האמיתית באל חי אחד להמון גויים.

דג 230: לכן ה"סמך" של פסח היא עמוד השדרה הגדול המחזיק יחד את גוף הגאולה השלמה. משמעות הדבר היא שכל האלילות בעולם תושמד, הואיל ולגאולה השלמה אין גוף כאשר מתקיימת עבודת אלילים. מן הפה אל הברית מתרחשת קפיצה, אך קרב ה"סמך" נגד האלילות מצטרף אליהם על ידי כוחו הגדול ולכן קושר את הברית החדשה השלמה לסימנים השלמים של הפסח החדש. כל מה שיקרה במהלך הדור הרביעי אינו בשום אופן זמן של שמחה, ואף על פי שיהיו ניסים רבים מאוד מאל שדי למען גאולת יחידים, הם יגיעו ברובם הגדול באופן נסתר, כשמו של ה', אל מסתתר. לפיכך הזמן כעת בדור הרביעי הוא זמן הפורים החדש, אשר בדומה למיקום החגים בלוח העברי מקדים הוא את פסח בחודש. הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מכילים את הפסח החדש, אך הם עדיין לא ידועים בעולם.

דג 231: פסח הוא עמוד התווך האמצעי של הגאולה וה"סמך" היא עמוד התווך האמצעי של פסח. הפה ("פא") של פסח קשור לנון של יהושע בן נון (התורה שבעל פה). ה"סמך" קשורה לנון הפינאלית של שושן (השמחה יוצאת הדופן של פורים). ה"חית", הקשורה לברית החדשה השלמה, קשורה לנון סופית של לוויתן (מאחר שהברית החדשה השלמה אינה שלמה ללא הקבלה החדשה של הדג הגדול לוויתן ותהיה תפלה לגמרי ללא הטעמים הנפלאים של המנות, אותן הוא מכין לקראת המשתה הגדול).

דג 232: בדרך זו שלוש האותיות של פסח קשורות לשלוש הנון (העיקריות) של הגאולה השלמה. לפיכך 3 אותיות הפסח קשורות לשלוש אותיות השם "אשר". ה"פא" היא פה המסורת הנבואית של אליהו הנביא. ה"סמך" קשורה ל"שין" של השם "אשר" במסורת מרדכי הצדיק. ה"חית" קשורה ל"ריש" של השם "אשר", שלמעשה הינו אור המקדש המאפשר לשם "אשר" להיקשר לשם "אהיה" האחרון למען הגאולה השלמה. בזכות הגואל חיים נשלחים התיקון הגדול של הנצרות, הרפורמה הגדולה ביהדות ותוכנית בית המקדש השלישי והסופי שיוקם בירושלים ובבאר שבע. לאחר התיקונים הללו, הסימנים השלמים מצרפים את שני השמות "אהיה אשר" לשם "אהיה" האחרון עבור הגאולה השלמה.

דג 233: פסח קשור בשל כך לשלוש הנונים של כוכב הנון וקשור לשלוש האותיות של השם "אשר" ולכן קשור גם לכל האותיות ולכל היסטוריית העבר ולכל ההיסטוריה החדשה של הדור הרביעי והגאולה השלמה. פסח התשע"ו שמח!

דג 234: בחלומי (דג 339 בטקסט "החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול") אמרתי, ראשית לפאולו ולנודע ובהמשך לגואל חיים עצמו: "הצדיק חיים הוא שה האלוהים". בגאולה הראשונה שה הפסח נלקח ונשחט בשם ה'. בגאולה השלמה, הסבל הנורא האחרון של הצדיק חיים עד פטירתו גרם לו להיקרא שה האלוהים. לפיכך עם בחירת אל שדי בצדיק הנסתר חיים, תחייתו והפיכתו לגואל האחרון, השופט המשוח במלכות השמים, הפסח החדש נולד עבור העולם. הצדיק חיים הוא שה הפסח של הגאולה השלישית השלמה, ובשל אהבת אל שדי את ענוותו הוא קרא לו "שה האלוהים".

דג 235: לקיחת הצדיק הסובל על ידי אל שדי כשה האלוהים מתייחסת לעובדה שקורבנו בוצע למען העולם כולו. דרך קורבנו מהות היקום, צלם ה' שבמסגרתה נבראה האנושות, נמחלה, וזמן חדש החל בעולם. מן הסימנים אנו יודעים כי בזכות קורבן זה ניתנו 35 שנים של רוגע יחסי לעולם לפני שיחלו 30 שנות הדור הרביעי העיקריות. כל זאת מעניק הבנה לעובדה שהצדיק חיים הוא שה האלוהים ושבזכותו מגיע הפסח החדש של הגאולה השלמה. העולם איננו יודע זאת עדיין, אך בא הזמן.

דג 236: הוזהרנו להזהיר אנשים לא לטעות בנוגע למונח "שה האלוהים", כפי שהנוצרים סילפו את כוונתו כאשר גרמו להאלהת ישוע וכיוונו את תפילותיהם אליו כדי לבקש ממנו מחילה וכו' בצורות מוטעות רבות. שה האלוהים מצביע על לקיחה כקורבן בפני ה' למען ישראל והעולם. אין לכוון תפילות לשה לשם מחילה אלא רק לאל שדי. ללא הטעות הנוצרית לא היה צורך לציין עניין זה. הרי כל מי שמכיר באחדות האל יודע שחל איסור להתפלל לגורם אחר מלבד ה'. מי היה אהוב יותר ממשה רבנו בפני ה'? ועם זאת אסר ה' להתפלל אל משה.

דג 237: עובדה היא שאנשים הרוצים להגדיל את זכויותיהם בעקבות אותה זכות גדולה בפני ה', יכולים להשתתף באותה הזכות עבור עצמם. רצון זה אינו אסור. להיפך, מדובר בחכמה אמיתית. ראו, לדוגמא, שהתורה מזכירה את שם משה מאות פעמים בתורה, כך שבמהלך הדורות יהודים הקוראים את התורה יזכו בזכות משה אליו דיבר ה' פנים אל פנים ומפה לאוזן, בדומה למישהו המדבר אליכם בבירור. כך גם במנהג החדש של הגאולה השלמה מוזכר שם הגואל חיים כדי להעניק זכות בהכרת האנשים בבחירת אל שדי בשופט המשוח של מלכות השמים. התפילה היא לאל שדי, לא לגואל חיים.

דג 238: ה"שלשות" הגיעו אל זמנם: שלושת האבות, השם המשולש, שלוש הפעמים שמשה עלה אל ההר 40 יום ו-40 לילה, שלוש האותיות של השם "אשר" ושלוש הנונים של כוכב הנון. כל אלו יוצרים את בסיס ההתבוננות המשולשת. כך גם ה-13 הגיעו אל זמנם.

דג 239: מי הלוויתן יורדים אל הארץ, והמפתח שניתן לנו על ידי הגואל חיים מוריד את המים מטה אל הארץ במהירות, כקפיצת הגואל חיים מן המסוק אל הארץ במצנח. בפסח תשע"ו הסימנים עוברים אל סימן החמור אוכל לחם מתחת לסימן הגדול של תחיית הצדיק חיים. זהו זמן בו התלמידים האמיתיים של הגואל חיים הופכים לחמורים האוכלים לחם. מי שתחת סימני החמור חייב להתחיל לנעור ולהביא על עצמם את חמור הגואל, היורד אל החמורים והעיירים האוכלים את הלחם הגאולי החדש. כעת יש צורך בחמורים חזקים העובדים למען הגאולה השלמה, כפי שהכריז בנימינו נוסטר.

דג 240: עם הטקסט הזה, ה"שלשות" הושלמו על ידי שלוש האותיות של פסח: "פא", "סמך", "חית" - הפה המכריז על שמחת העולם באור הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה, עליה כולם יכולים להסתמך. למדו זאת על מנת להבין במה דברים אמורים. שפטו זאת ללא דעה קדומה. הניחו בצד את מחשבותיכם הקודמות. אנו נמצאים בפסח החדש של ההיסטוריה. הסירו מעצמכם שכבה אחרי שכבה והישארו ילדים קטנים. זוהי הדרך האמיתית היחידה לקבל את הדברים. מה שהיה שלכם הוא שלכם, אף אחד לא ייקח זאת מכם. התורה נשארת, המסורת נשארת, בית הכנסת נשאר. רק שימו אותם בצד לרגע כדי שתוכלו להתקרב אל הגאולה השלמה כילדים קטנים נטולי דעות קדומות. באופן זה תוכלו להזדהות אישית עם הנבואה: "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ" (ישעיהו, ט', 5). אלו שמבינים ירצו להפוך לילדים קטנים ותפקידי החמור יפלו על כתפיהם. אם האנשים יהיו רק "אנשים" הם לא יצליחו לשאת את המשקולות, אך כחמורים הם ישמחו ויוכלו להשלים את תפקידיהם תוך הסרת המשקולות בנעירה.

 

פרק 9

 

דג 241: כתבתי בערב תשרי תשל"א (1971): הפעם הראשונה בה המורה הקדוש דיבר אלי הייתה באמצע שנת תש"ל. לאחר מספר מילים הנוגעות לשחיטה, המורה שאל אותי: "האם נכנסת?". עניתי: "לא, אבל אני חפץ בכך". המורה חיים אמר: "אתה מעוניין אבל חייב לדעת שלא תוכל לעשות אז כרצונך".

הערה: אני מתרגם כאן, 19 באפריל 2016, י"א בתשרי התשע"ו, ממחברת בכתב יד שלי. היו עוד מספר פרטים מאז שאני זוכר. לא ידעתי אז עדיין דבר אודות הצדיק חיים. הוא סיפר לי כי הוא תימני, וכי היהודים התימנים יודעים המון דברים, גם דברים נסתרים. שאלתי את המורה אם הוא יודע קבלה וזוהר. הוא ענה שכן. שאלתי אותו: "גם עץ החיים?". הוא ענה: "הכול". לאחר מכן הוא שאל אותי, כאמור: "האם נכנסת?". אחרי אמירתו: "לא תוכל לעשות כרצונך", אמרתי: "אני מבין, זה מה שאני רוצה".

דג 242: מן המחברת: לילה ראשון של ראש השנה תשל"א: חלמתי שהבטתי למעלה אל השמים וראיתי "מגדל" שהתנשא לגובה רב עד אשר חצה עננים עבים. ראש המגדל לא נראה, מאחר שהוא כוסה בענן שחור. לפתע נראה צבע אדום באמצע הענן אשר הפך אדום יותר ויותר עד שנראתה אש. נדהמתי מכל זאת וכאשר הורדתי את ראשי, ראיתי שמסביבי היו ילדים שרקדו באוויר במרחק של כף יד מן האדמה, ואצבעם מונחת על שפתיהם, כמו לומר: "שמור על שקט, אל תדבר!".

דג 243: הערה: הייתי אז כתינוק שנדהם מן המראות שנראו. הייתי תינוק שקיבל בעדינות נשיקה אוהבת מאביו. החלום הצמיד אותי אל הצדיק חיים לכל הזמנים, מאחר שידעתי שראיתי אותו בזכותו. החלום גם הפריד אותי מכל השאר וכמו כן לא ניתן היה לגלותו לאחרים. הצדיק גם הזהיר אותי להיות עניו ובמהלך השנים הבאות הוא גם הזהיר אותי להיות עניו בפני כל האנשים ולא אפשר לעניין התעלותי לעלות לראשי. חלום זה לא היה דבר פעוט, אלא עניין עמוק. נשמה חדשה ניתנה לתלמיד של המורה חיים.

דג 244: מן המחברת: פרשת "לך לך", תשל"א: המורה חיים דיבר אלי בעניין הקימה בבוקר, שבמסגרתה יש להשליך את יצר הרע, ובאופן זה המוח מתעורר וכל הגוף מושפע לטובה.

הערה: אם רק הייתי עושה את מה שהמורה חיים רצה שאעשה! אני זוכר, עם זאת, כיצד הצדיק חיים הסביר כיצד היצר הרע חודר לאדם בעת שהתעורר ומראה לו כמה נעים הוא מצב השינה כך שהאדם רוצה רק להישאר במיטה ולהירדם שוב.

דג 245: הייתי בן 25 כאשר ראיתי את חלום ה"מגדל". 45 שנים חלפו מאז. למעשה ראיתי את העליות והירידות ואת ה"תיקונים" של משולם, עבד ה' עיוור וחרש, בידי הגואל חיים, וכעת, לאחר כל השנים הללו, הצדיק חיים אמר לי בחמלה ובנחמה: "אני יודע, זה היה קשה מאוד (כל מה שעברתי) ... זה לא משנה ... כעת אתה יכול לבנות הכול שוב". הבוקר נישקתי בחלום ילד קטן בן 6 או 7 בעדינות על שפתיו, פעמים או שלוש. הוא שכב על הארץ והיה אור לבן עליו ועל פניו. הוא היה בהכרה, ואני נישקתי אותו ללא התנגדות מצידו.

דג 246: איני משולם או החמור של כל הסימנים אותם אני נושא. איני פרץ של יהודה ותמר אלא פרץ, תלמיד של הגואל חיים. נראה כי מאז שספר משולם נערך על ידי משה לוי על מנת להעלותו לאתר האינטרנט, נטל גדול ירד ממני. אני סבור כי זו הייתה הנבואה שממנה הכי התקשיתי לצאת. הכול הסתדר יחד והושם במקומו וההסברים מושלמים: על כך שאיני בדרגת הצדיקים הנסתרים, על חוסר היכולת שלי לראות או לשמוע את הדרגות העליונות הללו, ניסוח החוק החדש כדי להביא צדק לעמים, העליות והירידות, התיקונים והניצחון. לא קל עבורי לצאת מנבואות משולם. למען הגאולה השלמה, הגואל חיים שולח את החמור אוכל לחם כדי להיכנס בנעירה אל נבואות משולם. לפיכך החמור ואני נשלחנו אל תוך נבואות משולם והכול הסתדר באופן מושלם.

דג 247: החזיקו בחגורתכם וצחקו! מה הכוונה בכך שאני משולם? איני משולם. כבר עזבתי את הסימן. אני פרץ, תלמיד של הגואל חיים, ומי הלוויתן מתחילים לרדת אל הארץ. עִם הדרוּש על 3 האותיות של פסח, הושגה השלמה עבור ההתבוננות המשולשת. הנון סופית של לוויתן, הנון הפינאלית של שושן והנון של יהושע בן נון אוחדו כעת בכוכב הנון. זהו עניין כוכבי גדול, גם אם אנחנו מבינים מעט אודותיו. הוא מסמל התחדשות גדולה ברמה הכוכבית למען ההתחדשות על הארץ של הדור הצעיר. אלו הן בשורות נפלאות. הגואל חיים קפץ אל הארץ ממצנח. שינויים מהירים נראים באופק.

דג 248: אנו, עם זאת, כתלמידי הגואל חיים, יכולים להסתייע רבות מן הכניסה אל ההתבוננות המשולשת. עמדו על מזבח הלווייתנית או על המצקת הגדולה. לימינכם בית הדין. לשמאלכם אסתר במלכות אחשוורוש. לפניכם במרחק מה השושנה הגדולה. הניחו במסגרת התבוננותכם את השין של שושן על מצחכם. שלושת עמודי התווך של השין קושרים את שלושת עמודי התווך של ההתבוננות המשולשת ולהיכן שתלכו, תהיו בהקשר אמיתי של ההתבוננות המשולשת. התנאי הוא, כמובן, שלמדתם רבים מכתבי ספר השושנה. זאת מאחר שישנם היבטים רבים לגאולה השלמה הקשורים יחד באיחוד מושלם. יחד הם מייצגים את הלוחות החדשים של הברית החדשה השלמה והגדולה של הגאולה השלמה. הקוהרנטיות המדהימה בין כל הבשורות החדשות היא נפש חיונית של ההתבוננות המשולשת וממחישה את האמת שלה בכל נקודה.

דג 249: 20 באפריל 2016: משחתי על גופי חלב מעורב בסוכר כדי לדבר על הלובן המתוק אשר מגיע לפסח. ברגעים המתאימים יורד ממלכות השמים משהו מגשמי הדבש ומאגמי החלב. אלו הן רמות של "המתקה" המגיעות בגאולה השלמה. אין ספק כי התוצאות העיקריות של ההמתקה ייראו בעולם רק אחרי הדור הרביעי. מי מאיתנו שנמצא תחת הסימנים, עם זאת, יכול להיות כבר כעת במסגרת ההמתקה במובן שונה. זהו הלובן של התמימות החדשה. זהו הלובן של הקדושה החדשה. זהו הלובן של הלב הנקי החדש. זהו הלובן של תחושת האהבה החדשה עבור הגאולה השלמה. זהו הלובן החדש של השמחה החדשה מבחירת אל שדי בגואל האחרון חיים.

דג 250: מן המחברת: עוד משבת של פרשת "לך לך" תשל"א: המורה חיים סיפר לי שהוא נולד נימול, וששליית אמו יצאה שלמה במהלך הלידה. כל זאת בשחר שבועות, בדיוק בזמן מתן תורה במעמד הר סיני.

הערה: המורה חיים סיפר לי שאביו הקדוש, מוסא, בשל הלידה בשעת מתן תורה ובשל יציאתה השלמה של השליה, קרא לבנו חיים, בשם התורה החיה והמעניקה חיים, ככתוב: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי, ג', 18).

דג 251: הצדיק חיים מייצג את התחדשות התורה הקדושה, ובמסגרת התחדשות זו ישנה מתיקות חדשה של התורה. התורה מומתקת בחלב ובדבש של הגאולה השלמה. כפי שהעולם עצמו מומתק לאחר הדור הרביעי, כך גם ישנן רמות של דין קשה המתוקנות לחלוטין בשל הקדושה הראשונה המומתקת בגאולה השלמה. התורה במהלך תולדותיה הייתה צריכה להתמודד עם היצר הרע בכל נקודה, כאשר הרוע שרר בעולם. מסיבות רבות היה על התורה הקדושה לשמור על חוקי קדושת ישראל בקפדנות. עם זאת, קדושה זו לא יכולה הייתה להישמר ברמה אוניברסאלית. הקדושה החדשה של הגאולה השלמה מטהרת וממתיקה את הדין של אלו הנכנסים אל הברית החדשה השלמה. אם הם מאמינים באל שדי ובבחירת ה' בגואל חיים השוכן במלכות השמים, הם "נולדים מחדש", עם לב תמים של ילדים קטנים, וחלב ודבש יורדים עליהם ממלכות השמים.

דג 252: מן המחברת, י"ט באדר תשל"א: בפעם הראשונה הצדיק חיים סיפר לי שלפעמים לא הייתי יושב עם הצדיק חיים אלא עם מלאך ("איש") בצורת הצדיק.

 הערה: המורה עזר לי לדעת כיצד להבחין בו והזהיר אותי להיות זהיר מאוד כאשר ה"איש" נוכח. ה"איש" היה נוקשה בדרך דיבורו ובמבטו ושונה מן המורה חיים עצמו שפניו היו מחייכות באופן טבעי, אופן דיבורו היו נעים והוא התאים עצמו לאדם אתו הוא דיבר. לפיכך כאשר פני הצדיק הפכו לחמורות סבר ודבריו היו מצומצמים ונוקשים, הייתי מבין עם מי אני יושב.

דג 253: אני מתאר זאת במילים פשוטות, אך עניין זה אינו קל להבנה. הייתי צריך להיות תמיד זהיר וערני. הצדיק חיים יכול היה "להילקח" בכל רגע למקום אחר בעולם למשימות נסתרות, והיה עלי לדעת את הסוד כדי לא לטעות כאשר ה"איש" נוכח ולא המורה חיים עצמו. הצדיק חיים לימד אותי: "היזהר, הוא לא המורה חיים. הוא מלאך. אין לו ימין או שמאל. היזהר בכל מילה שאתה אומר, נהג בדרך ארץ מושלמת והייה ערני אשר לתנועותיך ולדרך ישיבתך".

אין מקבילה לכך בעולם ולכן לא קל להבין את העניין.

דג 254: שבת פסח, 23 באפריל 2016: חלמתי על אדם שנדרש להסביר לאנשים חוקים הנוגעים לעבודה זרה. ראיתי, עם זאת, שכדי לעשות זאת, הייתי צריך לסייע לו. ביצעתי סימנים על פניו וצווארו והסרתי ממנו שכבות טומאה, כך שפניו ועינו הימנית התחדשו לגמרי. אמרתי לו: "כעת אתה יכול לדבר", והוא החל להעביר שיעורים נגד אלילות. הזהרתי אותו: "אל תתעמק בפרטים מאוד מדויקים, מאחר שבאלילות יש דרגות עדינות רבות שאינן מובנות לגמרי ואף מבלבלות אנשים". הוא קיבל את מה שאמרתי, אך ייתכן שבאי שביעות רצון מסוימת. עודדתי אותו באומרי: "הדרך נכונה. שמח, הואיל ואתה אדם חדש לגמרי!". עינו הימנית בלטה מעט ונרפאה לחלוטין.  - -

מאחר שחלום זה הגיע בפסח, ייתכן ויש לו קשר לנבואה בחלומה של נודע: "בגאולה השלמה אני אגאל את האנושות מן האלילות".

דג 255: חלמתי גם כי היה סוג של "גורל" בידי אישה: בכך שבוחרים בחלק מכף ידה, היא יכולה לחזות משהו ממה שיקרה בשנה הבאה. מישהו לפניי בחר בחלק קטן מכף ידה, והיא אמרה לו כי יהיה לו עונג רב בשנה הבאה. כשהגיע תורי, בחרתי בחלק הרחב של כף ידה, והיא אמרה: "תהיה לך עבודה רבה לעשות". לא היה זה בדיוק מה שקיוויתי לשמוע אך קיבלתי זאת. - -

אני מאמין שהחלום קשור לכתבים. ייתכן ומדובר בתרגום של כתבים שונים מאיטלקית לאנגלית, אותם יתרגם משה לוי לעברית.

דג 256: מן המחברת: י"ח באדר תשל"א: גם היום הבנתי שה"איש" נכח עד שהצדיק חיים הגיע. הוא אמר שאני יכול לציין כי יום זה הוא יום של שמחה.

דג 257: כ"ט בכסלו תשל"ג: יום ראשון של חנוכה, חג בו הצדיק חיים נתן לי את ה"שמירה" שהכין לי. -

הערה: "שמירה" כהגנה ממה שלמעלה וממה שלמטה ובעולם. ידעתי רק שהמורה חיים הכין לי את ה"שמירה" בהתאם לכוכבים, ושנדרש לו זמן להכינה. ה"שמירה" עדיין ברשותי. היא מכוסה בעור ולא פתחתי אותה מעולם. -

דג 258: מן המחברת: ב' בסיוון תשל"ג, יום חמישי: קיבלתי מן המורה חיים את האבנים, קטורת וראש, וביום שישי הדלקתי קטורת. -

הערה: הם ניתנו לי על מנת שאדליק קטורת כל ראש חודש. המשכתי בכך שנים עד שהצדיק היה בחוליו האחרון. -

דג 259: מן המחברת: ב' באייר תשל"א - ישראל בעל שם טוב ביקר את הצדיק חיים. המורה סיפר סיפור על הבעש"ט ובנו החורג בירושלים. -

דג 260: מן המחברת: ט' בסיוון תשל"ב: ראיתי אורות חזקים נובעים מן הצדיק חיים, כאשר הוא קרא את החומש למטה בבית הכנסת הספרדי בגוואסטלה. -

דג 261: כ' באלול תשל"ג: שחטתי עגל. השחיטה הייתה כשרה הלכתית.

דג 262:ב' בשבט תשל"ג: הצדיק חיים דיבר על אבן החן ישפה.

דג 263: כ"ג באדר א' תשל"ג: כתבתי מכתב נוקב וקשה לאדם הרע. הצדיק חיים אמר שזהו חג.

הערה: האדם הרע - ככל הנראה ראש החב"דים.

דג 264: ראש חודש מנחם אב תשל"ג: המורה חיים העניק לי מתנה הנוגעת למוזיקה. -

הערה: אני חושב שהמתנה הייתה דברים שאמר הצדיק חיים בנוגע לאהבתו למוזיקה ועל היותו נגן מומחה בעוּד (של 8 מיתרים). הוא סיפר לי שבקהיר, כאשר הוא היה חופשי כל לילה, הוא הגיע לסוג של בר-מסעדה בו הייתה להקה. לאחר שנודע לחברי הלהקה כי הצדיק יודע לנגן בעוד, הם קיבלו אותו כחבר וביקשו ממנו לנגן איתם בכל פעם שהגיע למקום. הצדיק חיים אהב מוזיקה ואהב לנגן בעוד, שאותו נאלץ למכור בהמשך בשל מחסור בכסף. על מוזיקה אמר הצדיק חיים לעיתים קרובות: "מוזיקה היא הקרם או הזיגוג שעל העוגה. עוגה ללא זיגוג אינה שלמה. מוזיקה משלימה את העוגה".

דג 265: מן המחברת: כ"ח באלול תשל"ג: המורה הקדוש מסר לי "שם" (כוונות משמות הקדוש ברוך הוא) בפעם הראשונה.

דג 266: י"ט בחשוון תשל"ד: המורה חיים סיפר את הסיפור של הרב חיים אזולאי שהשמיד את ה"דמות" שדיברה. -

הערה: הסיפור בקצרה: יהודי אחד היה עני ונתקף בייסורים. לאחר מכן, כאשר ניקה את עליית הגג שלו, הוא מצא תמונה, אולי של אחד ה"קדושים". הוא אהב את התמונה ותלה אותה במקום מכובד בבית. בעקבות כך החלה התמונה לדבר איתו, וזאת לאחר שהרגיעה אותו ואמרה לו לא לפחד. הדמות שבתמונה החלה לצבור ביטחון והבטיחה לאותו אדם, שהוא יהפוך להיות עשיר אם יכבד את התמונה ויתלה אותה במקום מיוחד. אותה "רוח" כיוונה אותו ואמרה לו בדיוק מה לעשות, ואכן העסק שאותה רוח הציעה לו להתעסק בו הצליח, ואותו אדם התעשר. הרב חיים אזולאי התוודע לסיפור ונקט בתחבולה כדי להסביר ליהודי שהוא נלקח על ידי "רוח טמאה" מאוד ושהליכתו בעצות אותה תמונה הינה עבודת אלילים אסורה. לבסוף אותו אדם הבין זאת ויחד עם הרב הם שרפו את התמונה וטיהרו את המקום בו היא נתלתה. האדם חזר להיות עני כפי שהיה בתחילה.

דג 267: המורה חיים סיפר לי את הסיפור כדי למסור לי את המידע אודות כוחות הטומאה שהינם כוחות אמיתיים בעלי עצמה. הקדושה, עם זאת, היא מעליהם ויכולה לבטלם ברצון. לא היה זה שיעור פשוט. כה גדולה הייתה אותה רוח טמאה שהיה לה הכוח לדבר ולייעץ! זהו כוח עצום. הצדיק הנסתר חיים ידע את כול הכוחות בעולם, השליליים והחיוביים. המורה חיים ידע את סודות הטבע ואת סודות סוגי הרוחות על כל דרגותיהן. היה עליו לדעת את כל זאת, מאחר שלפעמים היה צריך להרוס אותן.

דג 268: כ"ט בחשוון תשל"ד: עניין הארגז שנח הביא עמו לתיבה. -

הערה: אני זוכר שבאותו ארגז היה המלבוש של אדם, אבינו הראשון. היה זה לבוש הגדוש ביכולות ניסיות. הוא נגנב על ידי חם והגיע לידי אברהם. יצחק נתן אותו לעשו כדי שייעזר בו בציד. כאשר עשו לבש את הבגד, החיות היו נמשכות אליו, ומקלות על הציד. היו לו גם סגולות נוספות של כוח וניצחון. - מעבר לכך איני יודע.

דג 269: מן המחברת: ח' בכסלו תשל"ד: המורה חיים הסביר לי על החרב של מתושלח, אשר הייתה מגן, ושהיו כתובים עליה דברים.

הצדיק הסביר את מצוות חנוך, שבעטיה היה הוא כה אהוב על ידי ה' ונלקח לפני זמנו. האנשים בתקופתו עשו את צרכיהם על הארץ בכל מקום בו שהו. חנוך הסתובב עם את, תוך שהוא קובר ומכסה את צרכיו, מאחר שהטלתם על הארץ הצביעה על חוסר כבוד לבורא. מצווה זו הייתה אהובה מאוד על ה' באותה עת.

דג 270: המשך של הטקסט מח' בכסלו תשל"ד: חנוך לימד נתינת כבוד לאב ולאם ונלחם נגד רשעים. היה לו ספר שנתן לו אדם הראשון, והוא התפלל שתינתן לו הבנה רבה יותר. לאחר מכן הוא כתב דברים על אבנים, קבר אותם מתחת לאדמה בעומק100 אמה, כך שכל מי שעבר באותו מקום מת.

 

 

פרק 10

 

דג 271: מן המחברת: כ"א בכסלו תשל"ד: הצדיק חיים הסביר כי הקדוש ברוך הוא מוסר "שמות" ביחס לחוזק הדור. הוא דיבר על ההבדל בין האבות למשה. הצדיק חיים סיפר על בית הכנסת העתיק הנסתר שנמצא ברחוב בו הוא חי.

הערה: בזמן האבות, השם אל שדי התגלה להם. הצדיק חיים לימד שאל שדי משמעותו "האל שאמר די לבריאתו", אשר המשיכה להתרחב בעצמה. הבורא, ישתבח שמו, אמר לבריאתו: "די", ולכן השם מתייחס לבורא כל הבריאה.

דג 272: ארבע האותיות התגלו למשה, מאחר שזהו השם שה' רצה לחשוף בפני עמו הנבחר ישראל. זהו השם הקדוש של אלוהי ישראל. זהו שם ה' המתקשר לגילוי התורה, לרחמי ה' על עמו ישראל ועל אומות העולם המכבדות את העם היהודי.

בכל הדיונים הללו על שמות, יש להבין גם את לימוד הצדיק חיים: האמת היא שה' הוא מעל כל השמות. השמות מגיעים למען הקשר בין הבורא לברואיו.

דברי המורה חיים ביחס ל"חוזק הדור" מרמזים על הצדיקים הנסתרים, ובייחוד לראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור. שמות ה' שהתגלו להם תלויים בחוזק הדור.

דג 273: 26 באפריל 2016, י"ח בניסן התשע"ו: אני בחולון עם ג'יורדנו, דוד, פאולו, נודע, משה, יצחק ונח חנה נוגה. כולנו נסענו לאכול במסעדה ואז חזרנו לביתו של דוד. היה זה כמובן איחוד נעים. אבל: בחזרתנו מבאר שבע נזכרתי שלא התפללנו יחד לפי המנהג החדש, חוץ מאשר אמירת הסימנים לאחר הארוחה. הייתה זו טעות גדולה. שלוש טעויות: הקדושה החדשה לא ירדה, לא קידשנו את שם ה' ולא חיזקנו את הברית החדשה השלמה. משה לוי קנה לי שלושה בקבוקי לק: כתום, כחול וטורקיז כפי שביקשתי. עם זאת סימן חטאי נכתב עליהם. שם החברה על 3 הבקבוקים היה: "צבעי חטא" (Sinful Colors). כתום – הקדושה החדשה לא ירדה, כחול – לא חיזקנו את הברית החדשה השלמה. טורקיז – לא קידשנו את שם ה', בעוונות הרבים.

דג 274: כאשר חטאים כאלו קורים, הסיבות לכך רבות. אני סבור שחטאי הבסיסי היה דבריי בימים האחרונים אשר לתוצאת אי היותי עוד חמור אוכל לחם. ניסיתי באותו מעמד לשכנע את ג'יורדנו בנוגע לכך, אך הוא לא השתכנע, וכמו כן אף אחד מן הנוכחים לא קיבל זאת. הסברתי שבכל השנים שעברו הייתי אמור להפסיק לבצע את סימני החמור, ועל התלמידים היה ליטול זאת על עצמם אך אף אחד מהם לא עשה זאת (חוץ מאשר ג'יוזפה אבל הוא נפל כה עמוק לטעות בהמשך, עד שהובן כי הוא אינו יכול להפוך לחמור אמיתי). הסברתי כי הסיבה לכך היא שאף אחד לא רוצה לקבל על עצמו את המשקולות אשר מגיעות יחד עם נטילת סימני החמור. ג'יורדנו הגיב: "אף אחד לא יכול היה ליטול על עצמו את האחריות לכך, רק אתה". כולם הסכימו.

דג 275: מחיתי על דבריו: "אבל לא, אתה רק צריך לנעור, וחמור מלכות השמים יורד". הם לא הסכימו: "לא, פרץ, אתה נבחרת למשימה זו, אתה התלמיד הראשון והחמור הראשון ואף אחד אחר לא יכול היה לבצע את המשימה. אולי בהמשך יגיעו חמורים נוספים ובוודאות הם יגיעו, אך זה משהו אחר. עד כה, אף אחד לא יכול להיות חמור, רק אתה". ללא ספק הובסתי וטיעוניי נדחו. נשארתי עם סימן החמור אך עדיין לא הייתי מוכן להודות בכך: "איני יודע מה אתם רוצים. קיבלתי את העניין בחלום, דיברתי אלה' ואמרתי שלוש פעמים: "ריבונו של עולם, אני הבל והרגתני!". "מה זה אומר?" שאל ג'יורדנו. "המשמעות היא שעברתי דרך סימני החמור", עניתי, "ובכל סימן הוכרעתי בגלל משקלו. כעת, עם זאת, בחלום שחלמתי לאחרונה אמר לי הצדיק חיים: 'אני יודע, זה היה קשה מאוד ... זה לא משנה ... כעת אתה יכול לבנות הכול שוב'. האם אין זה אומר", התעקשתי, "שאני נמצא כעת מחוץ לכל הסימנים?".

דג 276: אבל כעת כשאני רואה את הטעות לפיה לא הצעתי או אפילו לא חשבתי על אמירת המנהג החדש ביחד עם הנוכחים ואת שלושת צבעי החטא, אני מבין שאני חייב להתחיל לנעור בסימני חמור-מסתורין אם דברים יתקדמו כראוי. עד כה אף אחד לא רצה את משקולות החמור, אך אני מרגיש די בבית איתם. הי-הא! הי-הא! הי-הא! אני החמור של הנון הפינאלית ואיני יכול לצאת מכך, כי הנון הפינאלית קושרת יחד את כל כוכבי הגאולה. זוהי הנון הפינאלית של הפורים החדש והגדול, ולכן אני כעת חמור מסתורי נסתר של פורים המחפש אחר דרכים לבנות את בית התפילה של הברית החדשה השלמה. אני משתמש כאן במונח "מסתורין", מונח שנמנעתי להשתמש בו בכתבים, מאחר שלא מדובר במשהו שהינו רק "נסתר" לעיני העולם, אלא האלמנטים הנסתרים בו הם כה חזקים שרק המילה "מסתורין" מאפיינת אותו כראוי.

דג 277: מסיבות רבות בלתי מקובל היה מבחינתי לא להציע להתפלל יחד, אך המקרה המדהים שהתרחש הגיע לעורר אותי למסתוריות החמור שבה אני נמצא. באופן אחר לא הייתי מצליח להבין שאני מוציא עצמי מן הסימנים וגם אחרים היו מפסידים. לפיכך קמתי לתחייה שוב במלכות המסתורית של סימני החמור השמימיים. מתתי וזה העציב את החיה המבורכת באורוותה במלכות השמים אך אני עדיין כאן, החמור חי. החמור של סימני יעקב לא נקרע לגזרים ולא נטרף על ידי חיית פרא. לא, החמור עדיין חי ובמיקומו במצרים (כאשר הוא כותב באנגלית) הוא עדיין יכול להעניק לחם למצרים, לבית יעקב ולצאן הנאבד של בית ישראל. הביטו וראו שרוח יעקב התעוררה. כעת הוא מנוחם, והשכינה יכולה שוב לרדת. כל זאת בגלל שהגואל חיים הרשה לי לעסות את כתפיו החשופות, מה שהקל עליו בשל המשקולות הכבדים שנשא. הי-הא!

דג 278: היה סימן חשוב מאוד נוסף אצל דוד. יצחק סיפר לי בהנאה שהוא ממשיך לקרוא וללמוד את הטקסטים שמשה נתן לו. הוא ציין שהוא קורא על החשיבות העצומה של הדרך ארץ וכי הוא מעריך את הטקסט מאוד. אמרתי לו: "העובדה שאתה קורא את כתבי ספר משנת חיים גורם לליבי לשמוח. איני יכול לתאר לך עד כמה הדבר משמח אותי. דע כי אני מחשיב אותך כתלמיד של הגואל חיים וכך צריך להיות כל חייך". יצחק אמר אמן ושמח מאוד להיות תלמיד של הגואל הנבחר חיים.

דג 279: חוץ מאשר שלושת צבעי החטא, משה הביא לי גם ארבעה מִתְקנים קטנים שמהם נשלפות סימניות דביקות אותן ניתן להדביק ולהסיר בקלות. שניים היו צהובים ושניים בצבע ורוד כהה. הוא בוודאי בחר את הצבעים הללו, הי-הא, כדי להזכיר לי שכאשר אתעורר שוב עם מחשבה אנטי-חמורית, אזכור גם שסימני הוא אוניברסאלי (צהוב) ושל הכהונה (ורוד כהה– במיוחד מלכיצדק). הוא מנסה, כמובן, לכסות על חטאו הגדול בהבאת שלושת הצבעים החוטאים הללו. הי-הא! אעבוד כעת על הפיכתו לחמור כוהני אוניברסאלי ונראה אם זה יעבוד! עם זאת, כדי לכפר על שלושת צבעי החטא, השתמשתי בלק כדי לצבוע שוב בהמשך את מטה החמור אוכל לחם.

דג 280: מן המחברת: ז' בשבט תשל"ד. הייתה לי הזכות לראות אורות על הצדיק חיים כאשר הוא אמר את תפילת העמידה. היה אז שינוי מהיר כברק, עיניו נצצו בעוז ו"ענן" המלווה בעמודי עשן הקיף אותו. הבנתי לפיכך יותר אודות ה"חנינה" (החסד הנעלה) של המורה הקדוש באותו מבט שהוא הביט בי.

דג 281: מן המחברת: י"ח במנחם אב תשל"ט: חג גדול – המורה חיים נתן לי להיכנס לפני הזמן.

הערה: בהתאם לזמן ובהתאם לאופן בו הדברים נקבעים למעלה, הייתי אמור להפוך להיות תלמידו של המורה מספר שנים לאחר מכן. הצדיק חיים הסביר שהוא תמיד עקב אחריי, אך לאחר ששהיתי בחב"ד 5 שנים הוא ראה שאם מצב זה יימשך, לא תהיה אפשרות לגאול אותי. לכן הוא החליט להציל אותי כאשר הייתה עוד תקווה. ההשגחה האלוהית הביאה אותי למילאנו, בה נפגשנו והפכתי לתלמיד של הצדיק הנסתר חיים "לפני הזמן". כך היה גם בנוגע לחדר הקדוש שהצדיק חיים הכין עבורי (לאחר 7 שנים עמו) בבית בו התגוררתי. לאף אחד לא הייתה הרשות להיכנס לחדר זה. הייתי יכול להיכנס אליו רק ברשות הצדיק חיים ובתנאים אותם הוא הבהיר לי. באופן כללי נתן לי המורה רשות לכך פעמיים בשבוע: בדרך כלל ביום שני בלילה וביום חמישי בלילה.

דג 282: הייתי צריך להיכנס לחדר בדיוק בחצות. לפני כן הייתי צריך להתקלח ולהחליף בגדים. הייתי צריך לגרוב גרביים לבנות ולעטות סביבי סדין לבן. הצדיק חיים קידש את החדר וטיהר אותו בקדושה נעלה. לפחות חודשיים לאחר אותו קידוש, לא הורשיתי להיכנס (אף על פי שבעקשנותי המשכתי לבקש זאת פעמים רבות). אותם חודשים היו חיוניים לקבל הבנה מן הצדיק חיים אשר לדרגת ההתקדשות. בנקודה מסוימת הוא אמר, לאחר שביקשתי רשות להיכנס: "אתה לא יכול להיכנס, פרץ, 'ענני' הקדושה עדיין בחדר. כאשר הם יעלו, תורשה להיכנס". כל זאת היה "לפני הזמן", כמוסבר. עניין זה גם הצביע על אהבת המורה אותי ועל ידיעתו את אשר בליבי.

דג 283: הכניסה לחדר תוך נעילת הדלת במפתח הייתה הכניסה אל ממלכת הקדושה העליונה. הקדושה העצומה של אותו החדר, שאין אפשרות בכלל לתארה, הייתה רק המסדרון לקדושה הנעלה של ל"ו הצדיקים הנסתרים. המסדרון קדם לכל כניסה אל "חדרי" ה"בית". סיפורי הוא ארוך וסיפרתי אותו, סיפור חמורי עם חמורים וזנבות חמור. עם ספינות של סימנים ותארי חמור נפלאים שהגיעו אלי ועזבו אותי בכל נושא של הגאולה השלמה. עד כה, הגואל חיים אוהב אותי, הואיל ואני חמור של הגאולה השלמה. כעת, עם זאת, תודה לאל שדי, אני נמצא ב"חדר חדש", שבו נמצאים סימני הקדושה החדשה, כפי שראיתי בחלומות אודות המפתח ואודות הדרך ארץ המחודשת, חדר חדש אותו הצדיק חיים פתח במפתח. בהמשך עיסיתי את כתפיו להקל על המשקולות, ראיתי אותו צונח ממסוק וראיתי אותו אומר לי: "'אני יודע, זה היה קשה מאוד ... זה לא משנה ... כעת אתה יכול לבנות הכול שוב".

דג 284: כל זאת הגיע לאחר חלומו של משה לוי על הנון הפינאלית. גם ג'יורדנו חלם לפני מספר ימים שהוא ראה את המורה חיים גדול ככדור הארץ. לפיכך איך יכולתי לומר שאני מחוץ לסימנים? עברתי דרך הסימנים כדי שירדו לעולם אך אני אינני מחוץ להם. הם איתי. יש אמנם "רגיעה" גדולה, במסגרתה הסימנים עברו והתבססו בספר משנת חיים, אך מאחר שהם עמי, איך יכולתי לומר: "איני החמור, אתם החמורים" וכו'. חמור מלכות השמים לא אהב את מה שאמרתי, וכעונש לא הבנתי, לא זכרתי, לא חשבתי ולא אמרתי את תפילת המנחה שלנו יחד, שמונה אנשים, בהזדמנות נדירה ויקרה כזו שהייתה. אין זה עונש קטן.

דג 285: עם זאת היה זה העונש הדרוש כדי להתעורר ולהיות מודע למה שקרה כדי לראות היכן חטאתי. הכחשתי את סימן החמור עלי, סימן החמור הנושא את כל הסימנים ומשקולות הגאולה. ללא סימן החמור, אף אחד מן הנוכחים לא יכול היה לחשוב ולומר: "הבה נתפלל מנחה יחד". האשמה הייתה שלי ולא של האחרים. דחיתי את סימן החמור מעליי, והחמור כעס ולא רצה לרדת. אני שומע כעת את תלונותיו המוצדקות: אחרי כל כך הרבה שנים בהם הראיתי לך אהבה גדולה, ירדתי אליך ואל תוכך, ושמחת שוב ושוב בנוכחותי, אתה מסלק אותי, כאילו לא הייתי יותר חמורך. התבייש לך! הייתי לך חמור נאמן ממלכות השמים ומילאתי אותך בסימנים נהדרים ובהבנה חמורית חדשה, וכעת, האם תעזוב אותי לבד ותזנח את חברותנו? אתה גורם לי לנעור דמעות.

דג 286: לא, חמור טוב, מאזן גדול של ענייני הגאולה, חמור נפלא ועניו, סלח לי על כך שלא הייתי רגיש לתחושותיך. גם אני תמיד אהבתי אותך, מחלומה של נלדה ואילך, ולעולם לא נטשתי את אהבתי אליך. חשבתי בטעות שעברתי דרך כל סימני החמור שהייתי צריך לעבור ושכעת אני פטור מן הסימנים. חשבתי שכעת עלי לחזור להיות עצמי, פרץ, וקישרתי את החדר החדש של הסימנים הקודמים להיותי פטור מסימני החמור.

דג 287: הייתי צריך להבין טוב יותר שבחלומי, כאשר עיסיתי את כתפיי המורה חיים, היה על גופי את סימן עין יתרו: חוט עבה מסביב לצווארי המחובר לסימן יתרו, שהיה בתוך מכנסיי. המשמעות היא שהזמן החדש של "כעת אתה יכול לבנות", של "בסימן הנון הפינאלית" ושל הקדושה החדשה של החדר החדש בא ביחד עם סימני הגאולה השלמה. לפיכך כיצד אהיה יחד עם הסימנים אם אני לא חמור?! אני חייב לבצע חטא הגון כדי לא להבין, ואכן עשיתי חטא כזה. הכחשתי את היותי בסימן החמור. ג'יורדנו היה נחוש לערער את הצהרתי. אתה טועה, פרץ, טועה לגמרי. סימן החמור הראשון ניתן לך, ואף אחד אחר לא יכול היה לבצעו, אפילו לא קרוב לכך. הכול היה במסגרת תכנית של הקדוש ברוך הוא, ואתה נבחרת להיות התלמיד הראשון של הגואל חיים ולהיות החמור הראשון. אינך יכול לצאת מזה. עד כה אף אחד לא יכול היה ליטול את מקומך!".

דג 288:"אני מבין את מה שאתה אומר, ג'יורדנו, אך כדי להיות חמור צריך רק לנעור בכנות והחמור ירד", התעקשתי. "טוב", אמר ג'יורדנו, "תראה, גם אני חמור. ישבתי במטוס ליד נזירה אוקראינית מן הכנסייה האורתודוכסית ולאחר ששוחחנו מעט, התחלתי להסביר לה מדוע האלהת ישוע היא טעות נוראית. היא הקשיבה היטב ואפילו אמרה: 'אני צריכה זמן לחשוב על מה שאמרת'".  - "אתה רואה? גם אתה חמור!", אמרתי, אך ג'יורדנו הגיב: "די, אתה החמור אוכל לחם ואתה פרץ של הסימנים. אתה יודע מה משמעות פרץ?". "לא", עניתי. "המורה סיפר לי זאת. האם אתה לא יודע מי אתה?". "לא", עניתי. ג'יורדנו הסביר: "המורה חיים אמר לי: 'האם אתה רוצה לדעת מיהו פרץ?' עניתי לו: 'כן, מורה, אני רוצה לדעת מיהו פרץ'. 'פרץ', אמר לי המורה חיים, 'פורץ, הוא פורץ החוצה בכוח ולא מביט לימין או לשמאל".

דג 289: "הו ג'יורדנו, תודה לך, אנו מכירים כבר 45 שנה ושמעת את הדברים לפני יותר מ-40 שנה. זו הפעם הראשונה שאני שומע את הדברים הללו". גם ג'יורדנו הופתע. הסצנה הזכירה את מה שקרה בשנה ה-13 לסימנים כאשר נלדה סיפרה לנו שבחלומה פרץ עמד מחוץ למאפייה והביט על כל מה שהחמור עשה. בכל מקרה העובדה שג'יורדנו זכר זאת הפיחה בי רוח חיים. לא ידעתי שהמורה חיים אמר זאת. מסתורי הוא הסימן של החמור הראשון האוכל לחם. אני מבורך כעת בחדר החדש של פרץ בסימני החמור המסתוריים. הי-הא! פסח שמח! מחר בלילה הוא היום השביעי של פסח, קריעת ים סוף.

דג 290: ג'יוזפה מניגרסו ויפה עשו יחד סדר שני של פסח, לא כיהודים אלא כעומדים על מזבח מלכיצדק החייבים לנסות וללכת לפי המנהג החדש, וג'יוזפה נכח כבר במספר סדרים בביתנו. בכל מקרה, בסוף הסדר שלהם היו רעמים וברקים. ג'יוזפה חלם, בקצרה, שחמור שהיו עליו סימני גאולה נכנס לאוקיאנוס. ג'יוזפה ויפה הצטערו מאוד על כך, אך אז הגיעה רוח חזקה שנשאה את החמור עם סימני הגאולה בחזרה את החוף וגרמה לשמחה. - -

חלום זה הגיע כי אמרתי החל מן הסדר (שקיימנו בארץ) שאני לא נמצא יותר בסימני החמור. העובדה שהגיעה בחלום רוח חזקה והחזירה את החמור ואת הסימנים היא נבואית לתיקון אותו אני מסביר כאן. הי-הא!

דג 291: פאולו, נודע ואני קבענו את הקריאה בטקסטים שלנו בין קריאת הקומה השישית לקומה השביעית של תפילת השבת. לעת עתה, נקרא את הטקסט של שלושים הצעדים, פרק אחד בכל שבת. הקריאה מתחילה בשבת שאחרי פסח. קראנו השבת את הפרק הראשון באיטלקית.

דג 292: 2 במאי 2016, כ"ד בניסן התשע"ו: קוראים יקרים, איזה חלום! איני זוכר שראיתי את מר רמו לוי בחלומותיי בעבר (אולי כן, אך איני זוכר זאת), אך כעת הוא היה איתי בלפחות שלושה חלומות שתוכנם הבסיסי זהה. הרשו לי להקדים ולומר שהרגשתי רע מאוד אתמול ואפילו חששתי ללכת לישון בשל חולשת גופי וראשי. הייתי מוטרד ולא יכולתי לקרוא או לעבוד על הכתבים. עם זאת נרדמתי לבסוף וחלמתי שמר לוי, נשמתו היקרה בגן עדן במלכות השמים, היה קרוב אלי והמשיך להסביר לי שהיה עלי לכתוב שלושה ספרים על האישה המלְאה את עצמה. -

דג 293: אני חייב להסביר משהו. בשנה השנייה או השלישית של הסימנים (1984-1985), ג'יורדנו צרף ל"שליחות" (כפי שנקראה אז) חבר ששם משפחתו לאמברטי (Lamberti), כמו גם את אשתו מרים לאמברטי. אביו של הבחור היה ערבי אך הוא התגייר, או שמא אמו הייתה יהודייה והוא לא התגייר לגמרי. בכל מקרה הם היו בקשר איתנו במשך מספר חודשים, ייתכן חצי שנה, כשמרים ובתה נטו לחלום חלומות הקשורים לעבודתנו במסגרת הגאולה השלמה. חלום חשוב שנחלם על ידי מרים היה על ה-25 בדצמבר, חג המשיח הראשון שמת לפני שנה.

דג 294: יפה, אבל היה חלום נוסף של מרים המתקשר ישירות לחלומי כאן אודות מר רמו לוי. היא חלמה על שלושה שמות של ספרים שהיה עלי לכתוב. כולם התייחסו לאישה. אני חייב לחפש את השמות המדויקים אך כמדומני השמות היו: האישה המלְאה עצמה לשם הכנת לחם, לחם האישה של הדור הרביעי וסבל האישה האוכלת את לחם החמור. לא עבדתי עד היום על הספרים הללו. בחלומי, מר רמו לוי הטיל עלי שוב ושוב את משימת כתיבת שלושת הספרים הללו. בחלום הוא היה איתי בעייפותי ואף ישב איתי על המיטה בה שכבתי.

דג 295:הסיפור עם משפחת לאמברטי הסתיים כעבור חצי שנה. היינו בביתם, וחוץ מהםנכחו בו גם ג'יורדנו, סולי ומספר אנשים נוספים. החמור היה עשיר בחזיונות והסימנים היו מדהימים ובנקודה מסוימת הוא אמר: "הבה נטוס לירושלים ונכריז על הגאולה". סולי הסכים, ג'יורדנו היה מעט ספקן ומר לאמברטי אמר כי הוא רוצה לחשוב על כך, בעוד מרים נמנעה מלדבר אך ברור היה כי התנגדה. ביום שלאחר מכן, אנה פסלאקווה, חברתו של סולי, הגיעה ואמרה שראתה את המורה חיים בחלום והוא הצהיר שמרים לאמברטי לא יכולה להיות חלק מן ה"שליחות". התקשרתי אליה וסיימתי את מפגשינו. היא התנגדה כמובן לאופן בו הצגתי את הדברים כאילו היא חסרת אמונה ופועלת לפי אינטרסים אישיים.

דג 296: אנה גספרוטי שלחה לי את החלום המדויק של מרים לאמברטי: 31 באפריל 1985: בחלומה מרים ראתה את פרץ שהחזיק שלושה ספרים ששמם: "ספר הלחם", "ספר האישה" ו"ספר האישה המעייפת את עצמה עבור לחמה".

דג 297: 6 במאי 2016: ג'יוזפה חלם שראה רב עיוור אשר נכח במקום בו כולם יכלו לראותו ואמר: "נקודה ודי" ללא הסברים. כולם הופתעו. - ג'יוזפה התעורר ואז חלם שוב. הוא מצא עצמו לרגלי הר סיני בו נתן ה' את התורה לעם ישראל. היה לילה וכל בני ישראל החזיקו נרות. הרב העיוור הסביר את משמעות דבריו: "נקודה ודי". ג'יוזפה התעורר שוב ונרדם שוב. בחלומו שמע את המילים הבאות: האשמה למחלוקות הפנימיות היא בנו. אתם רואים שאני עיוור כעת, וזאת מאחר שה' סגר את עיניי, אך במקביל הוא אפשר לי לראות את ליבי, מה שגרם לי לראות את לבכם. עיוורוננו נגרם, כי חקרנו את מה שאסור לחקור, והדבר ניתק אותנו מן המטרה שבעטיה נבחרנו. אור שקרי הותיר אותנו עיוורים כדי שלא נראה או נשמע את אחִינו, וגרם לנו להיות מוטרדים אם הוא לא חושב כמונו. עשינו מה שאסור: חקר האל, וזו הכוונה ב"נקודה ודי".

דג 298: ראו כיצד מעגלי הסימנים חוזרים, כסימן שלושת הספרים הנ"ל וסימני החמור. לאחר סימן הנון הפינאלית, חוזרים הסימנים לשם השלמתם. חלום זה של ג'יוזפה, העוסק ללא ספק בתיקון חטא האצילות, מביא אתו אלמנטים של השלמה. לדוגמא: עם ישראל הוא בסימן משולם, עבד ה' עיוור וחרש. הרב בחלום הוא עיוור בסימן עיוורון ישראל, מאחר שחקר את מעשי ה' לפני הבריאה, אצילות. זמן הסימן הזה, עם זאת, הוא מלא תקווה, הואיל והעיוורון מאפשר לחפש בליבו של האדם ולכן גם בליבם של אנשים אחרים. הזמן מאפשר את ההתבוננות ביחס לשאלה: מדוע יש כל כך הרבה מחלוקות בין היהודים? עם השאלה התמודדו רבים, אך התשובה האמיתית נמצאת בחלום האמור.

דג 299: חטא האצילות המייצג חקירה אסורה לחלוטין של "מהות" האל לפני הבריאה היא הסיבה האמיתית למחלוקות. האחידות האמיתית של ישראל יכולה להתרחש רק כאשר האמונה האמיתית באל חי אחד מתקיימת. למרבה הצער, כפי שהמאמינים בזוהר חילקו את אל שדי לפרצופים אלוהיים ולספירות נאצלות, כך גם העולם היהודי התחלק לסיעות ולאידיאולוגיות שונות למרות כל הרוע שנגרם בשל מחלוקות כאלו.

דג 300: האמירה "נקודה ודי" מגיעה כדי ליידע אותנו שהרוע הנבזי של תיאולוגית האצילות פוגם, השם יצילנו, בשם אל שדי, השם שאיתו אמר אל שדי לבריאתו "די". זהו השם שבו אל חי אחד גילה את עצמו לאבות: אברהם, יצחק ויעקב. זוהי האמונה המונותיאיסטית האמיתית שסולפה לחלוטין, השם ישמרנו, על ידי תיאולוגית האצילות. חל איסור תמידי עליה, הן בתורה והן בדברי החכמים, וכעת הגיע הזמן שבו עם ישראל חייב להבין כי ליבו האמיתי נהרס בידי הפיתוי להבין את מה שמחוץ לטווח השכל האנושי. שאל שדי ירחם על עמו ישראל ויעורר את ליבותיהם להבין מתי ה' מצווה "די" – עד כאן אתם יכולים להגיע אך לא מעבר. לפיכך ה' הוא אל שדי ואת ציוויו חובה לקיים. נכתב: "הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים, כ"ט, 28) וכמו כן: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (שם, י"ח, 13). זו הייתה התמימות של האבות באמונתם באל שדי והיא חיונית לאמונה האמיתית, כאשר הליכה נגדה הורסת את עם ישראל האמיתי.

 

פרק 11

 

דג 301: אשר, לאחר ששמע את חלומו של ג'יוזפה, אמר אמירה מאירה: "זה מצביע על כך שאלו שרואים לא יכולים לראות, אך העיוור כן יכול לראות. אלו החושבים שהם רואים, רואים רק אור שקרי, בעוד האחד שאין לו יכולת ראייה בעיניו אך ליבו פתוח רואה את האמת". יש תפיסה עמוקה במילים אלו שניתנו בחלום. עובדת היות החלום מקושר לנבואת משולם הוא ברור, אך משמעותו פחות ברורה. מדוע הרב ה"עיוור" רואה את האמת, בעוד שאלו הרואים אינם יכולים להשלים עם השיעור של "נקודה ודי"? בוודאי החלום קשור במשמעות עמוקה יותר למשולם, עבד ה' עיוור וחרש.

דג 302: הרב העיוור מסביר שה' סגר לו את עיניו אך פתח את ליבו ואפשר לו לחוש ולהבין באופן קרוב יותר את הלב, ושזה אפשר לו להבין טוב יותר את לב הזולת. למעשה מדובר באמירה מדהימה. כאילו נאמר שעליו לאבד את מבטו החיצוני כדי להשיג מבט פנימי. קשה להבין זאת. הרב העיוור, כמשולם, הוא סמל לישראל. מה משמעותו אם כך? האם עם ישראל צריך בדרך כלשהי לאבד את ראייתו כדי לקבל מבט עמוק ופנימי יותר של הלב? ואם כן, באיזו דרך הוא חייב לאבד את ראייתו?

דג 303: ייתכן ומשמעות זו היא נבואית. כלומר, משהו מגיע או משהו יקרה וייצג את איבוד מבטו הרגיל של עם ישראל כזרז לחיפושו ולמציאתו של מבט עמוק יותר בתוך הלב. ייתכן וכך יהיה, ואם כן, איננו יודעים כעת בדיוק מה יקרה. בכל מקרה, החלום הוא ביאורי. מה חייב להתגלות? הסיבה לפיה בעם היהודי יש סיעות ופילוגים רבים כל כך. התשובה ניתנה. היהודים חקרו ביחס לה' את מה שאסור לחקור, ואנו יודעים שמדובר בספר הזוהר ובדוקטרינת האצילות. הפילוגים, השם ישמרנו, התבצעו דרך הדוקטרינה, עם פרצופים נאצלים וספירות נאצלות.

דג 304: איננו יודעים, עם זאת, מה מגיע כדי להיות זרז להסתכלות הפנימית החדשה. הוא חייב לערב משהו שמביא את האנשים להרהר בשאלה: מדוע יש כל כך הרבה סיעות? יש שפע של פילוגים בין הדתיים, עד שקשה לדעת מה "נכון" פוליטית. ראש חסידות גור הכריז שאם הורי החסידים מסרבים להימנע משימוש באפליקציית ווטס-אפ (אלא רק לשם קשר עם גויים או לא דתיים), אסור לכבדם או ללכת בדרכם. - אם זו יהדות, אני מעדיף לא להיות חלק ממנה.

דג 305: עובדה היא שתנועות החסידים הם חלק מן היהדות שאיני חלק ממנה. מאחר שהם מאמינים בזוהר ובכל תיאולוגית האצילות, אמונתם היא "נקודה ודי" ותו לא. וגם אם הם "הולכים בקודש" כסימן המתייחס לרב ויטל, זה בגלל שהם נפלו לטעות ולא בשל כוונות רעות. הם "ניצלים" על ידי אהרון הכוהן הגדול, כמוסבר בספר חמישה לוחות הברית, הואיל ואין אלילות המעורבת בכוונותיו של אהרון. עם זאת, דבר אחד הוא להביט על הכוונות בעוד שדבר אחר הוא להביט על הטעות האלילית עצמה. משה רבנו אמר בבירור שהחטא עצמו שביצע אהרון היה "חטאה גדולה". נקודה ודי! אין דרך יציאה מכך!

דג 306: הרשו לי להבהיר את הנקודה, מאחר שקשה לאנשים רבים להבין את חומרת חטא האצילות. קשה יותר אף להבין את הסברינו הלא פשוטים אך ההכרחיים ולפיהם חומרת החטא גרמה לשואה. חטא האצילות "הורג" את בני העם היהודי, מאחר שהוא הורג את התורה האמיתית, שבלעדיה לעם היהודי אין קיום אמיתי. אני מודע לצעקה הנובעת מן ההסבר הנורא הזה: האם אתה יכול לדבר על הרג 6 מיליון יהודים תמימים, רק כי החטא התיאולוגי הזה התגנב ליהדות? אני מבין היטב שקשה לבלוע זאת. זאת בעיקר כי לא מובנת עדיין משמעות "הרג" התורה בידי דוקטרינת האצילות.

דג 307: הקשיבו מה הייתי אומר לרב המאמין בזוהר: הקשב, יהודי יקר, הרשה לי לספר לך, נקודה ודי, ש"אל" הזוהר אינו האל של היהדות האמיתית. אלוהי האבות והתורה לא "מחלק את עצמו". "אלוהי" הקבלה השקרית "מחלק את עצמו". אלוהי האבות והתורה לא יוצר "אלוהויות נאצלות" כדי לרדת מעצמו. "אלוהי" הקבלה השקרית יוצר "אלוהיות נאצלות" כדי לרדת מעצמו ולהיות מואצל ל"בחינות אלוהיות נאצלות גדולות". כל זאת, מאמינים הקבליסטים, קרה לפני הבריאה, אך חוק אלוהיי הוא שאסור מפורשות לאחוז בכל הרעיונות הללו, מאחר שאסור בתכלית האיסור לחקור את העניינים הללו. נקודה ודי!

דג 308: 17 במאי 2016, ט' באייר התשע"ו: חלמתי שהייתי בחדר או בחנות ספרים קטנה. מנחם מנדל שניאורסון נכנס וביקש ספר. ראיתי שעל פניו, השם יצילנו, הייתה שכבה עבה של טומאה. התחלתי לדבר אליו ואמרתי: "מה שאתה עושה הוא חסר תועלת, הכול שקר". כאשר הוא פנה לצאת מן המקום, די מאוכזב מדבריי, פניתי אליו שוב ואמרתי: "הכול חסר ערך. הכול: התניא, כתבי "הרבי האמצעי", כל הכתבים הרבים של צמח צדק, הכול שקרי וחסר ערך, כל מה שיש לך וכל מה שאתה עושה". הוא מלמל משהו על כך ש"כל אחד פועל ביחס למה שהוא מקבל" ויצא בכעס.

דג 309: אני מאמין שהחלום האנטי-חב"די הזה מייצג את הפינה הרביעית של חלומותיי נגדם. החלום הראשון היה כאשר נכנסתי למשרד הרבי בבניין 770 וקיללתי אותו נגד עבודת האלילים שהוא עושה ביחס לעצמו ועל העובדה שמאמיניו שונאים האחד את השני. בחלום השני הצדיק חיים נכנס לבניין 770 והשאיר אותי בחוץ. בעקבות חלום זה כתבתי את הטקסט שנקרא: "מאחורי דלת הברזל של בניין 770". אז הצדיק חיים ביצע פעולות נסתרות נגד חב"ד ונגד האלילות שנעשית לרבי. הצבע של בניין 770 בחלום היה סגול פורימי, הצבע שהכי מייצג את הגאולה הנסתרת של פורים. העובדה שנשארתי מחוץ לבניין, והסברתי זאת בטקסט האמור, הייתה כי אני, אשר ניצלתי בידי הצדיק חיים, לא התפללתי עדיין למען מי מקרב החב"דים שיכול עדיין להינצל.

דג 310: החלום השלישי היה בין הדגים של מי הדג הגדול על הארץ (ראו: דג 8), שבו גיניתי את העובדה שכבר מימיו הראשונים של הרבי, הוא לא יכול היה להפסיק את עסקי ה"משיח" הללו אלא רק עודד אותם. לפיכך גיניתי את תנועת חב"ד שתחתיו החל מתחילת דרכו. כעת, בחלום הרביעי, אני מגנה את כל תנועת חב"ד מתחילת דרכה, אשר שורשיה בתניא של שניאור זלמן ובכל רבני השושלת שאחריו. זה סוגר ומשלים את הפינה הרביעית נגד כל תנועת חב"ד.

דג 311: 19 במאי 2016, י"א באייר התשע"ו: חלמתי על קהל גדול. הייתי צריך להשלים משהו, כמו על מנת להנהיג את הקהל. הייתי צריך להשלים את הפרק ה-32 של הכתבים הנוצריים ועשיתי זאת. - - אין פרק 32 בכתבים הנוצריים, ולכן משמעות החלום קשורה בוודאי ללב. דברי ישוע לנודע בחלום היו שיש לדבר עם הנוצרים בלשון רכה, הואיל והם אינם יכולים לשאת לשון קשה. עניין זה מתקשר גם לשינוי שם ספרו של דניאל מניגרסו, מ"פגמי ישוע" ל"אני אוהב את ישוע האמיתי".

דג 312: 23 במאי 2016, ט"ו באייר התשע"ו: אתמול פאולו צם צום מלא לשם חרטה כללית. חלמתי שישבתי לימינו של המורה חיים. מולו, סביב השולחן שלידו ישבנו, ישב פאולו. פאולו אמר משהו למורה אודות ההשפעה שהצדיק יאמר משהו למישהו אם הוא רוצה. תיקנתי את פאולו באומרי: "פאולו, הצדיק חיים יודע מה הוא אומר ולמי". המורה אמר, כמעט בלחישה: "זה לא משנה, הוא עשה טעות, כפי שגם אתה עשית טעות אתמול". בנקודה זו הרב גרליק ממילאנו ישב לימינו של פאולו. הצדיק חיים נשאר שקט. - -

דג 313: היום אחר הצהריים נרדמתי וחלמתי שמכלוף (מלכה), אשר קורא את התפילות הפותחות והקורבנות בכל בוקר כמו גם במנחה בבית הכנסת שמתחת לביתנו (ברחוב הנרי קנדל) סיפר שהרב יצחק בלינוב עזב וכינס קהילה למענו. הוא אמר זאת בתוכחה אודות השקרנות של בלינוב והוסיף: "ראה, איזה שקרן הוא, הוא עשה את עצמו כל הזמן כאילו הוא חלק מבית הכנסת ואז, בלי לומר מילה, הוא עזב ויצר קהילה". אני הייתי מחוץ למקום המלא בסלעים, והיה שער גדול שרציתי להגיע אליו כדי לצאת, אך הסלעים נערמו באופן שהיה בלתי אפשרי עבורי לצאת ולכן חיפשתי יציאה אחרת. - - אז התעוררתי.

דג 314: הרב גרליק, ראש החב"דים האשכנזים במילאנו תמיד כונה על ידינו "הנחש". הרב בלינוב, אותו אנו מחשיבים כ"מוחרם", היה יותר משכיל מגרליק ולא יכול היה לסבול אותו. אליו פניתי במילים: "מוחרם, מוחרם, מוחרם" מתישהו בשנת 1973 ביחס למשיחות השקרית של חב"ד. אליו גם כיוונתי את הסימן ההוא (מוחרם) באומרי שיגיע יום, בו יידע הוא את אמת דבריי, וכי תנועת חב"ד מוחרמת בצדק.

כל הטקסט מדג 310 ואילך הוא חלק מן הפינה הרביעית נגד חב"ד. אני משער שחסידי חב"ד התוודעו לאתר האינטרנט שלנו וינסו לחסום אותו מלצאת לאור, אך אנו נצליח, בעזרת השם, למצוא "יציאה חדשה".

דג 315: בדג 312 לעיל, הצדיק חיים דיבר בחלומי מעט ואף לחש, ולאחר שהרב גרליק נכח, הוא לא דיבר כלל. הצדיק נתן לעניינים להתקדם, כביכול. חשוב שאני ופאולו היינו קרובים לגואל חיים, כי השולחן היה קטן מאוד, וכמעט נגענו בו. גרליק היה מעט מנותק, לימינו של פאולו. - אין זה הזמן לזעוק נגדם. אחרים ידברו נגדם. לפיכך בחלום השני היה זה מכלוף אשר דיבר נגד בלינוב, המוחרם. בתקווה שאלו חדשות טובות. הלוואי שתהיה "התקוממות" נגד חב"ד. אמן וכן יהי רצון.

דג 316: יום שלישי בבוקר (24 במאי), 12:20: חדשות נוראיות. מספר אנשים מבית הכנסת נסעו אתמול לטבול בים כנרת לפני ל"ג בעומר. מכלוף, כבן 72, נסחף בזרם וטבע למוות. ירחם השם עליו ועל נשמתו. רק לפני יומיים הוא ראה אותי בחוץ, ומאחר שלא נכנסתי לבית הכנסת מספר שבועות, התחבקנו והוא אמר לי "רפואה שלמה" פעמים רבות. נדהמתי מן הבשורות הקשות, אין לי מילים.

דג 317: יום רביעי (25 במאי): פאולו, נודע, נח חנה נוגה ודוד נסעו לים המלח. הם לקחו עמם את מטה החמור ואת מטה הסוס הלבן כדי לבצע מספר סימנים: שלושת הספרים – ספר הלחם, ספר האישה, ספר האישה הנלאית בשביל לחמה (ראו: תחילת פרק 12) וסימני הסוס הלבן. אמרתי להם שיש קשר חדש בין כוכב אברהם לבין כוכב מלכיצדק ושהאותיות במילים "מלח" ו"לחם" הן זהות.

דג 318: הקשיבו, כסילים מכל העולם, ואל תגידו את הדברים למי שיש לו אינטליגנציה מועטה. כי מי ישיג את העומק בכתר ההיגיון המיסטי אם דרגת ההבנה הישרה עוד נשארה במקומה? מדובר על מוצץ הדם המיסטי שהסיר כל מה שנשאר מיהדות התורה האמיתית וקרא להגיון המיסטי שלו עץ החיים. היה זה בשבת, ביום השישי לאבל על מכלוף מלכה, עליו השלום. הואיל וקשה ליישב את דרך הסתלקותו הטראגית במונחי צדק אנושיים, הרב בבית הכנסת החליט לספר סיפור עם משמעות מיסטית כדי ללמד שאיננו יכולים להבין את דרכי ה'.

דג 319: בן נולד לרב חיים ויטל, עליו השלום, אשר הלך בקודש למרות טעויות האצילות הנוראיות אליהן נפל. הבן גדל עם הבנה עצומה ועמוקה בתורה וכבר בגיל צעיר הוא היה מוערך על ידי רבנים ולומדי תורה בשל ידעו הגדול. כשהגיע הזמן אביו מצא לו אישה ראויה לנישואין וטקס גדול הוכן לאירוסין, עם שולחנות שעליהן מאכלים טעימים ושתייה. כאשר כולם אכלו וחגגו, החתן הצעיר נחנק מעצם של עוף שנתקעה בגרונו ומת.

דג 320: תגובת כל הנוכחים הייתה כמובן של כאב גדול, כאשר כל חבריו וקרוביו הכו על חזם בצער ובסבל רב. אביו, עם זאת, נשאר שליו. מספר ימים לאחר ההלוויה, שאלו את הרב מדוע הגיב כפי שהגיב, והוא ענה: "גם כאבי היה גדול מאוד ככאבכם, ואני יודע עד כמה גדולה הערכתכם לקדושתו העצומה, אך הרשו לי, עם זאת, להאיר את עיניכם בנוגע לדרכי ה'. העובדה היא שהוא היה בגלגול. בעברו הוא היה תלמיד חכם ויום אחד בערב שבת כאשר זמן השבת התקרב, לאשתו היה ספק באשר לעוף מסוים אם כשר או אם לאו. קרוב לכניסת השבת הרב לא רצה להקדיש לסוגיה זמן ולכן אמר: "זה טרף, זרקי את העוף".

דג 321: ניתן לתאר את הסקנדל למעלה על אמירה כזאת. העוף, שהגיע לפני ה', התלונן: "אני הייתי עוף כשר!" וזעק: "הייתי צריך להיאכל על השולחן הקדוש ולהיות מקודש בקדושת השבת, אך הוא לא בדק אותי, הכריז עלי טרף וזרק אותי". הקדוש ברוך הוא, למען הצדק, ענה באומרו: "אל תדאג, אני אתקן זאת. הרב הזה יובא בגלגול (פעם נוספת בעולם), יהפוך להיות גדול בתורה ובעת חגיגת האירוסין שלו, הוא יברך על עוף, שעצם ממנו תיתקע בגרונו ותגרום למותו. בדרך זו גם הוא וגם אתה תקבלו את תיקונכם".

//////////////////////

דג 322: בבקשה, מכלוף היקר, סלח למי שסיפר את הזבל הטמא ועל בורותו, כזו של חלק מן הרבנים ולומדי התורה, בשל אמונתם בזוהר ובקבלת צפת. הם פשוט לא מבינים עד כמה הם נדדו הרחק מן היהדות האמיתית.

דג 323: רחם על עמך, ה' אלוהינו, אהיה אשר אהיה, עורר את מוחם ואת לב היהודים הצעירים לאהוב פשטות ולבוז לכל המיסטיקה הפילוסופית המרחיקה אנשים מפשטות האמונה ומסלפת את מחשבותיהם. רחם על עמך הנבחר, עורר את הצעירים מחדש ואפשר להם להבין את טעויות העולמות המיסטיים, הגורמים לאנשים לצאת משכלם ולהיכנס אל ממדים שקריים שלא קיימים. בדומה לסימן של הצדיק חיים הקופץ ממסוק אל הארץ, עשה ששכינתך תרד במהירות אל העולם היהודי שעל הארץ ותעורר מוח חדש שפל, שיודע את מקומו, ולב של טהרה ללא יומרות שקריות. תקן את מוחנו, ה' צבאות. אנו בידך. אתה שולט על כולנו. בזכות הצדיק האהוב חיים עורר את מוחותינו ולבבותינו ואפשר לעם היהודי להרחיק לעד בכוח גדול את כל הקבלה השקרית של צפת ואת כל הקבלה המזויפת של הזוהר. אמן וכן יהי רצון.

דג 324: 4 ביוני 2016: שאול סיפר על חלום שחלם בנו דוד: הוא ראה את ג'יורדנו לוי מתהלך, כאשר כל אחד מכיר אותו ומברך אותו לשלום בחמימות. לכל מקום אליו הגיע, הכירו אותו האנשים וכיבדו אותו. לאחר מכן, ראה דוד סצנה נוספת, בה הייתה אישה שביקשה מדוד שילך אחריה אל מקום נמוך כלשהו, אך דוד הבין שכוונותיה לא היו טובות והוא סירב לבקשתה. היא נעלמה. - -

בשורות טובות עבור ג'יורדנו ועבור סימן ספר הכוכבים וסימן התחייה של הצדיק חיים. "בתקווה", אמר משה לוי, "שאלו בשורות טובות בנוגע ל'הפצה'".

דג 325: חלמתי בשבועות תשע"ו שהבטתי בשמים מלאי כוכבים מתחת ל-13 כוכבי השושנה, אל אמצע קבוצת הכוכבים אוריון, וכאשר ראיתי את כוכב מזבח הלווייתנית הבחנתי כי יש בו עמקות נעלה.

דג 326: אלו היו הימים, 17 הימים של הקדושה הבלתי ניתנת לתיאור על הגוף הכחוש של הצדיק חיים. אלו היו 17 ימים בהם נשארתי בביתו ברחוב אנפוסי (Anfossi) יום ולילה. אלו היו הימים בהם האיש הנבחר של ה' עבור כל האנושות נלקח אל מלכות השמים, שהושלמה בזכותו. באותם 17 ימים הורשיתי עדיין לעסות את רגליו הקדושות ולהניע את בהונות ההיסטוריה הגאולית החדשה של האנושות. אלו היו 17 ימים בהם אמרתי לג'יורדנו, לדוד לוי ולשרה (מרקוס): "הצדיק חיים ציווה". באותם ימים הצדיק חיים אמר לי: "אלוהים יחנך בני והייה לחייל חזק במשרה שלך". אלו היו 17 ימים קדושים שניתנו לנו כדי שנזכה, לאחר ו' בסיוון.

דג 327: 23 ביוני 2016, י"ז בסיוון התשע"ו, הצב המואר 2, 3969: נזכרתי בחלומי, בו פניתי לשני צעירים בנוכחות הצדיק חיים, וכולם ישבו סביב שולחן. הסברתי דברים על הגאולה השלמה (שאיני זוכר). אז אמרתי: "הכול הוא בזכות הצדיק חיים. אין לנו מושג ואיננו יכולים להבין אף באופן קלוש עד כמה סבל הצדיק בחייו עד למותו. אנו מביטים כעת על המורה חיים ואנו רואים אותו (בחלום הבטנו עליו קרוב). אנו רואים אותו אך איננו רואים את היותו צדיק אמיתי ולכן איננו יכולים לדמיין את הסבל שהוא עבר במהלך חייו ובסבלו הסופי במסגרת הגזרה הגדולה. הצדיק חיים הפגין את הכרתו ואת אישור האמת בדבריי". - -

דג 328: רציתי להמשיך ולישון אך שמעתי את קולה של אמי צועק עלי: "קום, פול!". לא אשכח חלום זה. אין זו הפעם הראשונה שאמי היקרה, אן בקר (גרין) קרובה כדי ליישר אותי, ובמיוחד כדי להעיר אותי כדי שלא אאבד דבר. התעוררתי בחוסר רצון בשל עייפותי. בחדר האמבטיה הפלתי בטעות כלי קטורת שנודע השאירה שם אתמול, לאחר ששרפה קטורת לטיהור הדירה. הכלי היה מלא בענבר טחון ושרוף שבנפילתו השחיר את כל הרצפה ליד האסלה. החלטתי לנקות את האבקה ברגליי בכדי שייעשו שחורות. שמתי אז את גרביי כדי לא לאבד את שכבת הקטורת השרופה השחורה שעל רגליי. בהמשך שמעתי את הקלטת בה הצדיק חיים מצטט פסוקים משיר השירים בניגון עתיק שהרמב"ם, עליו השלום, זימר. בדרך זו שמעתי את המשפט: "פָּשַׁטְתִּי אֶת-כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם" (שיר השירים, ג', 5).

דג 329: 19 ביוני 2016: משה לוי חלם שהוא ירד מהאוטובוס יחף במדי חייל. הוא נכנס לדירת סבתו בוסיה, עליה השלום. הדירה הייתה לא מסודרת. הם הביטו מחלון הבית, כאשר ממנו נשקפו בתים רגילים, שמעליהם נראו בתים עתידניים. בנקודה זו משה הבין שסבתו מתה והוא שאל אותה מה היא רואה מן החלון. היא ענתה לו כי היא רואה את הבניינים וגם עצים ששובל של אור קישר בינם לבין השמים. משה ראה אז את העצים המדוברים ולפתע הכול החשיך סביבו. לאחר מכן משה ישב בחדר אוכל גדול, בו נראה צעיר שחיפש נואשות אוכל, מאחר שלא מצא דבר. משה אמר לו: "איני מבין מדוע אתה מודאג, יש אוכל טוב על השולחן!". אותו אדם הביט היטב ומשה צדק: על השולחן היו סוגים רבים של מזון: פירות, בשר ומאכלים טעימים נוספים. - -

דג 330: בשורות טובות: 1. משה יחף, סימן של מבשר וחייל של הגאולה השלמה. 2. בזכות משפחת לוי, בוסיה קמה לתחייה. 3. היא סייעה למשה לחפש אחר שורשיו, כשורשי נשמות, כפי שאנו אומרים: "שורשי העץ באדמה ושורשי האדם בשמים מעל הכוכבים". 4. בזכות עבודתו למען הגאולה, ניתנה למשה הרשות לסייע ל"נשמות האבודות", התרות כדי למצוא מזון אמיתי ולקבל את לחם הגאולה השלמה. 5. אם משה יכול לעצב אנשים בעזרת ידע הלחם האמיתי, בוודאי שהוא מצוי בדרך להפוך לחמור טוב האוכל לחם.

 

 

פרק 12

 

דג 331: אני עובד על שלושה טקסטים: ספר הלחם (באנגלית), ספר האישה (באיטלקית) וספר האישה הנלאית בשביל לחמה (בעברית). לפני כחודשיים, מר רמו לוי, עליו השלום, אמר לי לעבוד על שלושת הטקסטים הללו. שמות הספרים הללו ניתנו בחלום על ידי מרים למברטי בשנת 1985, בו צוין כי עלי לכתוב אותם. עד כה לא כתבתי אותם, עד שהעניין חזר בחלומו של מר לוי.

דג 332: מאחר ששנים חלפו, ייחסתי את הלחם ללחם הסימן השלם של החמור אוכל לחם, אשר נראה על ידי שרה גם בשנת 1985, כאשר לאחר שקנתה לחם במאפיית הלחם השנייה, קפצה לחמנייה קפצה מחוץ לתיק, אותו היא נשאה, והתגלגלה בדרך הארוכה, נמנעה מלהיכנס לכנסייה ועלתה על גבעה בה נראתה עגלה רתומה לחמור, שעליה רכב אדם זקן. הלחמנייה נעצרה ממש מתחת לראש החמור שסירב תחילה לאכלה. עם זאת לאחר זמן מה הוא התיישב בדעתו ואכל אותה. - עם סימן ספרי הלחם שחוזרים כעת, אני מקשר את הלחמנייה שהתגלגלה על הארץ לשנים של חלומות, אשר בהם נמצא לחם הגאולה השלמה.

דג 333: העניין מתקשר לכך שהחמור לא רצה לאכול את הלחם. לא ראיתי טעם מיוחד לעבור שוב על כל החלומות שתועדו והוסברו, אך לא הייתה לי ברירה ועל כן התחלתי לקרוא טקסטים שבהם צוינו חלומות, כאשר הראשון שביניהם הוא הטקסט: שני הספרים של דניאל וג'יוזפה. מפליא הדבר שחלק מן החלומות נדמו לי כאילו קראתים לראשונה ועל כן נדרשים להם גם הסברים ופרשנות. באופן זה החמור העקשן אוכל את הלחמניות שהתגלגלו בדרך האבנים הארוכה. יש עדות חשובה של דניאל על אביו, דומניקו מניגרסו, וכמו כן 127 חלומות של דניאל ו-87 חלומות של ג'יוזפה. כתבתי כמה פרשנויות על חלק מחלומות דניאל ותחילה על סימן תחייתו של דומניקו מניגרסו.

דג 334: חשבתי ששלושת הטקסטים צריכים להיות שונים האחד מן השני, מה שלא היה כל כך מובן, הואיל והטקסטים שונים בשפתם. בהמשך הבנתי שכל מה שנכתב צריך להיכתב בשלוש השפות. זה מקל על העבודה. איני יודע עדיין מה יהיה ההמשך, אבל בכל מקרה, ברוך השם, אני אוכל לחם טעים של הגאולה השלמה.

דג 335: ב-17 ליוני 2016 פאולו ואני הלכנו עם סולי לבית הכנסת "ישראל הצעיר", בו סולי הכין שולחן אוכל ושתייה להזכרת אמו מלכה בהר. ניצלתי את ההזדמנות כדי לדבר על הצדיק חיים (ראו: ספר הלחם, פרק 2, לחמנייה 49, אשר לתוכן דבריי). הייתה זו הפעם הראשונה שדיברתי על המורה מבלי לדבר על הגאולה השלמה. במובן מסוים עניין זה הטריד אותי, בעוד שסולי, נודע, סן מאיר ומשה לוי החשיבו את דבריי כצעד משמעותי קדימה. אני רגיל אמנם לומר רק את האמת, אך למרות דבריי האמיתיים, הייתי לטעמי זהיר ואף "אסטרטגי" ואמרתי פחות מן הנדרש למען הגאולה השלמה.

דג 336: באותו לילה חלמתי חלום בו הייתי מרוחק מן הצדיק חיים, וכאילו הוא לא הכיר אותי. עניין זה העציב אותי מאוד ורציתי למות בשל כך, אך קול אמר לי: "אל תתעצב, מאחר שאתה פורץ גדר וגודר פרץ, והואיל ויש לך תואר לעצמך, עניין זה מייצג ריחוק מן הגואל חיים. אתה חייב, עם זאת, לשמוח, כי כל דבר שכתבת כפורץ גדר וכגודר פרץ נוגע לגואל חיים, לסימנים השלמים ולגאולה השלמה". חשבתי על כך בחלום ושמחתי, כי בעתיד מאות אלפים יוזנו מן ההסברים בכתבי ספר משנת חיים. ברגע זה התעוררתי.

דג 337: נישאתי על גבי מחשבות רבות בעקבות חלום זה, אשר הגיע גם ב-17 הימים שבין ו' בסיוון וכ"ג בסיוון, יום פטירת הצדיק חיים. כתבתי בעברית טקסט ארוך על כך בספר האישה הנלאית בשביל לחמה. אחר הצהריים עבדתי על תרגום הטקסט לאנגלית, אך לאחר 3 שעות חשתי ברע. משה לוי ואני סיכמנו שאחרי 6 בערב, כאשר הוא יחזור מעבודתו, אני אקרא לו את הטקסט, אבל מאחר שחשתי ברע, סברתי כי לא יהיו לי הכוחות להקריא לו אותו. עם זאת לאחר שנטלתי כדור אספירין, אכלתי חתיכת עוגה אותה אפתה נח חנה נוגה ושתיתי מיץ אשכוליות, התאוששתי, וכאשר משה התקשר אלי בשעה 7 לערך, הרגשתי כי אני מסוגל לקרוא לו את הטקסט. הוא התלהב ממנו מאוד והתעקש שהוא יתורגם בהקדם גם לאיטלקית על מנת שג'יורדנו ואיליאדה יקראו אותו.

דג 338: כתבתי מכתב תיקון לג'יוזפה.

9 ביולי, שבת פרשת חקת: חלמתי שיצאתי מדירה כלשהי בבניין וחיכיתי למעלית. אדם כלשהו, גבוה, מלא, מגולח ולבוש כהלכה, עמד לידי וחיכה גם הוא. לחצנו ידיים, אך הוא שם לב ואמר לי שידיי, בייחוד האצבעות האמצעיות בהן, די חלשות. הוא היה מעוניין להעניק לי עצה כיצד לחזקן, ואני אמרתי לו: "אני מודה לך על התעניינותך". כאשר ראה אותו אדם שאני מעריך את התעניינותו, הוא התקרב אלי ולחש על אוזני מהי לדעתו התרופה הטובה ביותר לבעייתי. הצעתו הייתה שעלי לבקר את הרבי הלובביצ'ר. כששמעתי זאת סירבתי בתוקף רב: "לא, לא, חס ושלום! אני לא מאמין בכל השקרים הללו, שהינם טומאה נוראית של אחרית הימים ושל בלבול "ימות המשיח" הגדול!". בינתיים ירדנו לקומה נמוכה יותר, בה הייתה בריכה, בעוד אני ממשיך לתקוף בעוז את משיחות השקר ואת הבלבול העצום של ימות המשיח.

דג 339: אני מבחין כעת שבחלום לא שמתי לב לכך שאותו אדם האמין בחב"ד, וגם כאשר התנגדתי ל"עצתו", לא הזכרתי את חב"ד אלא אמרתי "חסידים" באופן כללי ואמרתי שבלבולי ימות המשיח אינם יתבטלו בעתיד, מאחר שלא ייוותרו בזמן. - הדבר מייצג שינוי בסימנים. הצהרתי מתייחסת לכל סוגי היהודים המבולבלים מימות המשיח ולטיפשות הנובעת מכך, בלבול אשר לא יימשך בעתיד. אולי הבריכה מסמלת "שינוי" של המים. לא נכנסתי לבריכה, אך זכרתי שהבטתי במים, אשר ייצגו את ה"מים" המבולבלים עליהם דיברתי.

דג 340: שינוי הזמן מתייחס לחלום המסכם אודות חב"ד, שהתייחס לכל רבניהם ולכל כתביהם מבעל התניא ואילך. גם חלומי אודות פורץ גדר וגודר פרץ, הטקסט שהפך הקדמה לשלושת הספרים בשלוש השפות מסמל שינוי, וכך גם מכתב התיקון שלי לג'יוזפה.

דג 341: 24 ביולי 2016, י"ח בתמוז תשע"ו (י"ז בתמוז דחוי): לפני כשבועיים, כאשר סולי חזר מאיטליה, בה הוא נכח בבתי העלמין בו קבורים הצדיק חיים והוריו, הוא חלם חלום, שבתחילתו דובר על תרומה. בהמשך ראה הוא את קברו של ישוע, שמצבתה דמתה לזו של הצדיק חיים, עליה נכתבו 20 שורות אותן קיבלתי בזמנו. במצבתו של ישוע, עם זאת, לא הצליח סולי לקרוא את הכתוב.

דג 342: היום, כאשר קראתי מתוך "החיוך האוניברסאלי של הדג הגדול לוויתן", הבנתי שעלי לכתוב את אותן שורות המתייחסות למצבת ישוע באיטליה.

דג 343: ראיתי זאת מיד כסימן חשוב ממספר סיבות. להיקבר משמעותו להיקבר כבן אנוש. הצדיק חיים כגואל האחרון "נגאל" מן העבר בסימן "כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה". זהו תיקון עגל הזהב של הנצרות, ולפיכך הוא הגיע אלי פתאום בי"ז בתמוז, הצום שנדחה השנה בגלל השבת. מדובר בקשר שבין יום עגל הזהב ובין הנצרות חסרת המזל, שהפכה את ישוע לעגל הזהב ההיסטורי, אשר תוקן בידי הגואל חיים.

דג 344-346: אלו הן השורות אותן כתבתי בהקשר לטקסט המצבה לפי האותיות הראשונות של "ישועת ישוע":

ישוע בן מרים ויוסף שקם מן המתים בזמנו אחרי צליבתו בגלגותא באי-צדק

שכאילו עכשיו שוכב בבית העלמין במילאנו

ואמר הצדיק הגואל חיים שקם בסימן השלם של תחיית המתים

על ידו ובזכותו נתגלה ישוע לאמיתותו

תחת כוכב כריסטו במשרת המשיח בן יוסף

יוכר אילו של יצחק

שזכה להיות האיש השני של הגאולה

והוא לימד את תיקון הלב האהוב לפני ה'

עוד תוסיף הבנת ההמונים בכוכב כריסטו הבא בזכות הענווה.

 

דג 347: (מתוך ספר האישה הנלאית בשביל לחמה, לחמניות 117-118):

לחמנייה 117 – 8 באוגוסט 2016: פאולו, נודע, נוח חנה נוגה ודוד נסעו לירושלים. הם ביקרו במגדל דוד, ביד ושם, בקבר דוד ובקבר ישוע. בקבר ישוע בו ניתן לרדת למקום צר, קיבלה נודע מסר מישוע וכתבה אותו במחברת קטנה. מובא פה המסר כפי שקיבלה אותו:

דג 348: לחמנייה 118 – ירידת מלכות השמים תלויה בתיקון הלב. כל דרכי התיקון בבני אדם הם בלב. מאבק האנושות בדברי הימים והמאבק הפנימי בחיי הפרט, תלוי בדרך הנכונה של הלב.

הנביא מלאכי דיבר על ברית חדשה של אמונה, שתהיה חרותה בלב ושתביא את בני האדם לחיות באמונה שלמה בתכונות המסוגלות של הלב.

זאת אומרת: לב אמיתי (נאמן), לב פשוט, לב עניו, לב נדיב, לב מלא חמלה, לב של אהבה, לב חופשי מהתאוות המושחתות האנושיות, לב מוחל.

הלב ודרך המחילה בין העמים יפתחו את הלב לקראת האל האמיתי במצב בו אין דבר המפריד את האדם מה'. זה יקרה כאשר בני האדם יבחרו לנהוג בחייהם בדרכים נכונות (בדרכי צדק).

אני באתי בשביל הצאן הנאבד בין העמים ועתה בביאת כוכב מלכיצדק, כל האומות, בני האדם, הכוללות את הצאן הנאבד, ייעשו, כדברו של הגואל חיים, "בשר אחד"; הלב יאחד את כולם להיות באותה האמונה ובזכות הגואל חיים נהיה כולנו בשר אחד.

אני מבקר מאידך גיסא את החוקרים על אישי העבר, שלמרות טעויות אנושיות, הגדילו את דברי ימינו. החוקרים מסתכלים על הטעויות ועל הפעולות הלא צודקות במקום להחשיב את הגדלות בדברי הימים שאותם אישים השתתפו בהם, (כמו) דוד המלך ושלמה המלך.

משוחררים יהיו העמים מהמאבק דרך המאבק באמונה; זאת יהיה כאשר יכירו את ברכת ה על עמו ישראל.

לב העמים יטה לקראת ישראל ולב ישראל יטה לקראת העמים.

שחררו את הלב דרך הענווה. ברכה לפרץ על עבודתו האמיתית והמעייפת האהובה לפני השמים, אך שאותה בני אדם עוד לא מכירים.

דג 349: לחמנייה 119 – מסר זה הוא כפצצה מוארת וממוקדת, בו נראית המטרה העיקרית במשרתו המשיחית של ישוע. ישוע אהב את הלב הטוב, לב מלא בתכונות המוזכרות פה: הנאמנות, הענווה, האהבה, המחילה וכו'. עדות זו שהתקבלה על ידי נודע מתארת לנו מי היה ישוע באמת, דהיינו: בן אדם שאוהב את הלב הטוב והנכון בהבנה מוארת, ודווקא לב כזה הוא שה' ברוך הוא חפץ לראות בבני אדם. דברי ישוע מייצגים כאן סינתזה מעולה של מטרת כל שיעוריו.

דג 350: לחמנייה 120 – המילים הללו אודות הלב באות אחרי כל הסברינו על ישוע בצעירותו, ישוע עם האיסיים, ישוע משיח בן יוסף, ישוע האייל שהוקרב במקום יצחק אבינו, ישוע האיש השני של הגאולה וכו'. אחרי כל העניינים האלה, אנו יכולים עוד לשאול באיזו דרך, יותר מכל דרך אחרת, יכולים אנו להבין את הענווה של ישוע בהכרזתו של הגואל חיים: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה", שהרי אפילו עם כל הכותרות וההסברים אנו חפצים לדעת בדייקנות יותר מהי הענווה שהייתה כל כך אהובה על ידי ה'. התשובה עומדת כאן במילים של ישוע המועטות אך העשירות שהלב הטוב והנכון הוא הוא העיקר הנדרש בכדי להיות אהוב על ידי ה' ברוך הוא, וישוע מסביר כאן שדווקא לב כזה הוא שמראה עליו הגואל חיים, כאשר הוא מתחבק עם אנשים ועם נשים מכל פינות העולם ובאהבה מורגשת בלב הוא אומר: "כולנו בשר אחד". ישוע מבהיר שדווקא הלב המתוקן הזה הוא שיביא את העולם לחיות במסגרת האמונה האמיתית וכך ירגישו כולם כי הם בשר אחד. אמן וכן יהי רצון.

דג 351: 7 באוגוסט 2016: ג'יורדנו חלם שהוא דיבר לנשיא אובמה וביקר אותו בתקיפות ומכל כיוון על נשיאותו. הוא אמר שארצות הברית איבדה לחלוטין את זהותה ואת כבודה העצמי בעולם תחת מנהיגותו, ושהוא חלש והחליש את מדינתו מאוד תוך שהוא גורם לעולם לשים אותה לצחוק. דברי התוכחה נמשכו זמן רב עד שהתעורר.

דג 352: 17 באוגוסט 2016: סולי חלם שהביט בלילה אל השמים וראה לוויתן גדול במערכת כוכבים גדולה שיצרה דג גדול.

סימן גדול. ייתכן והוא מתקשר לשינוי הדירה, שאנו נמצאים במהלכו. בעלי הדירה שלנו, מכלוף, החליט למכור אותה, ועל כן התחלנו בחיפוש דירה חדשה בעיר. ראינו דירה חדשה ברחוב ביאליק. בלילה שעבר פאולו ונודע הלכו לראות אותה, וגילת חיים התקשרה וסיפרה שחלמה בבוקר כי עברנו לדירה מרווחת. חשוב לציין שגילת חיים לא ידעה דבר על הצורך שלנו לעבור.

דג 353: 19 באוגוסט 2016: חלמתי ששמתי טלית חדשה ונטשתי את הישנה, בסימן הקדושה החדשה של הציצית. לאחר מכן חלמתי שרציתי לעבור טבילת טהרה אך בינתיים אחזתי בידי תפילין ישנים, שרצועותיהם לא היו כשרות, מאחר שלפי ההלכה עליהם להיצבע שוב בשחור. כוונתי לא הייתה להניח אותם אלא להביט ולגעת באצבעותיי בקדושה הישנה לפני טהרתי במקווה. - -

דג 354: ל' במנחם אב, ראש חודש אלול תשע"ו, 3 בספטמבר 2016: נודע חלמה שהיא הייתה באיטליה עם דוד בנה והלכה יחפה בשלג. היה לה נעים והיא אמרה לדוד: "אחרי 4 שנים בחום המדבר, איננו מרגישים את השלג". בהמשך היא שהתה בזמן השקיעה במרפסת בית סבתה והשמש הייתה אדומה. "הבט בשמש", היא אמרה לדוד אך אז היא הבחינה שהיה זה הירח ולא השמש, שנראתה ימינה ממנו ומעט מעליו. הפלא היה שהירח האיר כאילו הוא השמש. - -

דג 355: החלום מצביע על שינוי קיצוני. העובדה שאור הירח האיר כמו השמש מסמל "חידוש" של השמים ושל הארץ, כבימי הבריאה, בהם השמש והירח היו שווים.

דג 356: ראש חודש, ל' במנחם אב: חלומו של ג'יוזפה: היו סימנים בשמים, צורות של חיות. הראשונה הייתה של פיל המציג את חדקו, ואז נראו חיות נוספות. ג'יוזפה קיבל את 13 המזלות ובאותו זמן את החיות בתיבתו של נח. כל זאת הגיע מן הכוכבים בלילה, כאשר על הארץ נראה כאוס, אף על פי שהסימנים נראו בבירור. ג'יוזפה ראה אותם בסדר ובשורה. הם הגיעו ממספר כוכבים ומערכות של היקום, וכאילו מן השמים הכול היה מוכן, והסימנים יכלו לגעת בארץ. עם זאת האנשים עדיין היו רחוקים מאוד. אז נראה שר האסלאם, שהיה למעשה שרה. היה דין והיו גזרות נוראיות. השרה הייתה נואשת וירדה למטה אל הארץ כשהיא צועקת: "שלום עם ישראל!, שלום עם ישראל!". היא גרמה לשינוי מחשבתי ביחס לעם ה'. חלק מן המוסלמים, שהחזיקו קוראן בידיהם, אמרו: "אנו, מוסלמים, חייבים להיות בשלום עם ישראל!". הפגנות נגד ישראל קיבלו תפנית בעקבות המסר החדש, ורבים, כאמור, שינו את דעתם, אך לא כולם. "רק בעזרת שלום עם ישראל נוכל לרשת את ברכת ה' לאברהם. אין פתרונות אחרים", אמרה שרת האסלאם למוסלמים רבים כדי להבהיר להם את האמת.

 דג 357: 6 בספטמבר 2016, יום שלישי, ג' באלול תשע"ו: בטוח כי זהו יום חגיגי. נודע חלמה שפאולו הכין שלושה עוגות תפוחים מפוארות אותן הוא חלק עם רבים, כולל עם אחותו טינה. האווירה הייתה מאוד חגיגית. - פאולו חלם שסולי נתן לי סכום כסף גדול, ככסף כוכבי מן השמים, האווירה הייתה מאוד שמחה. - אני חלמתי שקיבלתי בירושה "רחב" ו-410, והאווירה הייתה של ירושה גדולה מאוד ונסתרת. - בקריאתי היומית קראתי בספר שופטים על שאול שחיפש את אתונות אביו ועל שמואל, שבישר לו כי הוא נבחר למלך. גם שאול בנביאים. שאול נחבא אל הכלים.

דג 358: ממש לאחר שסיימתי לכתוב את דבריי האחרונים לעיל, דוד (פיירו) סיפר לי שלפני זמן מה, אולי שבוע או חודש, הוא התעורר בלילה וראה את אימי, אן בקר גרין, בחדר עם נר והיא הביטה על פאולו ועל נודע. דוד לא ידע מי זאת בדיוק, אבל היום כאשר נודע הראתה לו את האלבום המשפחתי, הוא הבין שהייתה זו אימי. סימן טוב.

דג 359: 10 בספטמבר 2016, שבת: חלמתי שהיה לילה, ושלושה גלילים היורדים מן השמים אל הארץ נראו מימיני. אחד מהם היה ארוך מאוד, אחד בגודל בינוני ואחד קצר. הגלילים היו מלאים בנוזל לבן וכולם נקשרו אלי, כאשר נוזל ההתבוננות שבתוכם היה ברצון מיועד לשימוש. ברוך השם.

דג 360: הגליל כסימן מתייחס לברית השלמה, אשר נסגרה הרמטית בגליל השמיימי. הכוונה היא בייחוד ל-36 המידות הסגורות בגליל: 10 הסגולות של העמוד האמצעי, 13 המידות של אסתר ו-13 המידות של הלב הטוב של השושנה. בחלום, בו אני מתבסס על 36 המידות, היחסים היו 18, 12, 6. 18: הגליל הארוך, 12: הגליל האמצעי, 6: הגליל הקצר. העובדה שהגלילים מתייחסים למידות הלב ניתנת להבנה מן החלום דרך יכולתם להתרחב באמצעות המחשבה. המחשבה עליהם מקרבת אותם, או כל אחד מהם, ומרחיבה את גבולות הנוזל הלבן שבתוכם. עניין זה מתייחס בעיקר להרגשות, לרגשות, למודעות של תכונות פנימיות יותר מאשר להתפשטות של היגיון אינטלקטואלי. בכל מקרה, שלושת הגלילים הללו הגיעו למען ההתבוננות המשולשת, אשר נועדה להרחיב ולהעמיק את אהבת האדם את אל שדי. -

 

 

פרק 13

 

דג 361: שבת פרשת שופטים (10 בספטמבר 2016): בפעם הראשונה נח חנה נוגה הייתה בירושלים בשבת עם קבוצה של יהודים איטלקיים. היא אהבה זאת מאוד, וכך גם את התפילות בבית הכנסת האיטלקי. היא אמרה כי תשמח לגור בירושלים.

דג 362: העובדה היא שבבוקר אותה שבת משה לוי חלם שהיה לנו בית גדול ורחב בירושלים והוא בא לבקר אותנו (את פאולו, את נודע ואותי) בו. הוא זכר כי נכח בשלושה חדרים בו. בראשון היו אנשים עניים. בשני נכחו שני זמרים ישראלים (רמי קליינשטיין וקרן פלס) והאווירה הייתה חגיגית. בשלישי נראה פרץ בטוניקה כחולה.

שימו לב כיצד אנו חיים תחת כוכבי הגאולה:

ירושלים היא יראה שלמה את ה'.

הטוניקה הכחולה מייצגת תכלת, כתכלת מרדכי. זהו סימן של התעלות ביראת ה' בסימן הקשר לצדיק חיים (הסימן הכפול של התכלת מתייחס לשני הסימנים של הלידה: 1. לידת הצדיק מהול. 2. לידתו בו' בסיוון בזמן המדויק של מתן תורה.

דג 363: פאולו חלם לפני מספר ימים שסולי נתן לי סכום כסף עצום. -

המתנתי מעט על מנת להבין את משמעות החלום, מאחר שברור היה שאין להתייחס אליו כפשוטו. לאחר שבת (שופטים) סולי חזר מסיציליה והביא עמו חמש אבנים: שתי אבני לבה מאתנה ושלוש אבנים מנהר אלקנטרה (Alcantara), שמימיו קרים מאוד. שתי אבני הלבה הן עבור טהרת הכליות. אבן אחת מן הנהר היא עבור המוח החדש השפל. אבן נוספת מן הנהר היא עבור הלב הטוב. אבן שלישית, קטנה, היא למעשה שתיים. יש לה צורה של ישראל אך היא חצויה לשתיים. מדובר בסימן התור והגוזל בברית בין הבתרים. הם שניים אבל למעשה נכללים שניהם כאחד במילים: "וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר" (בראשית, ט"ו, 10), כמוסבר: 1. ישראל, בית יהודה. 2. הצאן הנאבד של בית ישראל. הם נשארים שלמים ויאוחדו לבסוף, ככתוב: "וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי" (יחזקאל, ל"ז, 19).

אין בוודאות מחיר לסימני אבנים אלו.

דג 364: 13 בספטמבר 2016, י' באלול תשע"ו: זכיתי, ברוך השם, להיות עם הצדיק חיים לפחות שלוש פעמים בשלושה חלומות (במהלך הלילה). בחלומות אלו צוין כי הימצאות יחד עם הצדיק משמעותה שמירה על יראת שמים, השונה מזו של אחרים שבורחים.

היה לובן בחלומות הללו שהינו חלק מן הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה בדומה לשלושת הגלילים (דג 359 לעיל). גם האבנים הללו מסיציליה הגיעו לחזק את הקדושה החדשה.

דג 365: כאשר קראתי את החלומות של דניאל בשני הספרים של דניאל וג'יוזפה, הגעתי לחלום מספר 114 של דניאל, חלום חשוב מאוד, שבו מסביר לנו הגואל חיים את מטרת כוכב הגואל חיים במשפט: "אני הגואל חיים, ואתם כוכב הגואל". החלום מסתיים בסצנה בה פרץ שוכב על הארץ כשגופו מלא בצבעים היוצרים לבוש, אשר מסייע לפרץ לבצע קשרים כוכביים ב-13 הימים הבאים. די מדהים. החלום נחלם ב-25 ביוני 2006, וכאשר אני כותב את השורות הללו כעת, גופי מכוסה גם כן בצבעים (ראו: ספר הלחם, לחמניות 208-210, להסבר על כוכב הגואל חיים).

דג 366: כשהצבעים עלי, ועם הסבר כוכב הגואל חיים, אני חייב, בעזרת ה', לנסות ולקשור ב-13 הימים הבאים (עד ליום השני של סוכות) את 13 המזלות כדי להשקות את הארץ ולסיים ספר זה.

דג 367: אנו כוכב הגואל חיים

כדי לסייע לנו להיות רציניים.

דג 368: לבצע קשרים כוכביים של המזלות החדשים

להשקות את הארץ מן הכוכבים הגאוליים

בזכות הגואל חיים.

דג 369: לסייע לנו להיות רציניים

וכדי לשנוא כל שטחיות,

הוא יצר "ונהפוך הוא" גדול

בנון של יהושע, בנון סופית ובנון פינאלית של שושן.

הוא מחדש עלינו סימנים חדשים תמיד

ומכריז: "אתם כוכב הגואל".

הוא מברך אותנו ומקדש אותנו ומעורר אותנו מחדש.

מוסברת היא ה"מם" הסגורה של "לםרבה הַמִּשְׂרָה" (ישעיהו, ט', 5)

ואנו מבקשים את סליחת ה' על מנת שלא נידחה.

דג 370: כיצד נתלבש בבגדי כוכב הגואל חיים ונקשור את מזלות הלוויתן, כך שישקו את הארץ?

הנה מספר היבטים של להיות כוכב הגואל חיים:

חפשו תמיד להיות שמחים, מאחר שכל מה שיש לנו הוא מאל שדי.

דג 371: אל תאכלו מהר ולעסו את האוכל היטב. נסו להיות מודעים למזונכם במחשבות על טעמים טובים שניתנו מאת ה' לאנושות. זכרו גם שיש רבים שאין להם מה לאכול או לשתות.

דג 372: היו ענווים בכל מחשבה. אם תהיו שפלי רוח, נשמתכם תעלה אתכם מעלה. אם תהיו גאוותנים, נשמתכם תוריד אתכם מטה. הכוונה בלהיות שפלי רוח היא להנמיך את הדימוי העצמי שלכם בכך שלא תחשבו את עצמכם לטובים מאחרים. אין זה קשה, אך דרושה שמחה פנימית כדי להיות ענווים.

דג 373: הכוונה בלהתגאות היא להיחשב בעיני אחרים כמיוחד. עקב כך נוצרות מחשבות שטחיות ושכבות עבות של תדמיות טיפשיות.

דג 374: היו עם לב רחב וסובלני ביחס לאחרים. קבלו אנשים כמו שהם או כפי שאתם רואים אותם. כולם הם בריותיו של ה', ולפיכך אל תנסו לשפוט אנשים, מאחר שהדבר מוביל לטעות. אינכם יכולים לדעת כיצד אל שדי שופט כל אדם. זה קשה מאוד, הואיל והאדם שופט מיידית את האנשים סביבו. זכרו את כוכב הגואל חיים ונסו להיות מלאים במחשבות חיוביות ואף לאהוב את הזולת.

דג 375: חייכו לאחרים כאשר אתם מברכים אותם לשלום וכאשר אתם נמצאים בסביבתם. זהו חלק חשוב בדרך ארץ, אך הוא לא יגיע אם הפעולה היא מחווה שטחית. גרמו לכך שהברכה תגיע מן הלב, ואם הלב מחייך, גם האדם שמולכם יחייך אליכם.

דג 376: אם הוריכם בחיים, נסו להתמלא בפעולות של כבוד אליהם, כי כל רגע שבו אתם מביעים בפניהם כבוד נראה על ידי אל שדי, והוא גומל לכם על כל צעד, על כל חיוך, על כל דרך של הבעת אהבה, על כל דרך של עזרה ועל כל דרך של הקלה בכל בעיה שהיא.

דג 377: כדי להשלים זאת, אל תחשבו על להיות צודקים. עדיף לטעות תוך נתינת כבוד מאשר לצדוק תוך אי נתינת כבוד. זוהי חכמה אמיתית: טעו אפילו אם אתם צודקים, ואפשרו להוריכם להיות צודקים כאשר הם טועים. אל שדי יוסיף חכמה לחכמה זו של דרך ארץ.

דג 378: היזהרו בכל מה שאתם אומרים. אל תפזרו מילים לכל עבר כאילו שאין להם משמעות. ערך המילים גדול, וכך גם המשמעויות המובעות. אם לדבריכם יש משקל, אזי משמעויותיהם יהיו חשובות.

דג 379: לפיכך דברו לאט. אל תאפשרו לדבריכם להקדים אתכם. דור זה חולה במהירותו, והתוצאה היא שהוא נושא עמו שטחיות. הגואל חיים דיבר לאט וברור, כאשר כל משפט שלו היה משפט. דיבורו היה אוריינטלי המשלב לשון צבעונית, תנועות ושינויי קול ביחס לנאמר.

דג 380: אל תייעצו לאחרים מה לעשות או לא לעשות אלא אם הם שואלים אתכם, ואם הם שואלים, ענו להם רק אם אתם יודעים את התשובה, אחרת אִמרו: "אני לא יודע" ואל תמציאו תירוצים לאי ידיעתכם. אם אתם אמורים לדעת ולא יודעים אִמרו שתשאלו מישהו שיודע את הנושא יותר מכם, ועשו זאת.

דג 381: אם אתם רוצים להיות "חסידים", היו חסידים רק לפני ה'. ביניכם לבין ה' ולא בפני אחרים דרך גינונים דתיים, לבוש "חסידי" וכו'. למדו את דברי ישוע בנושא זה כי הם מאירים.

דג 382: נסו לקום מוקדם. קימה מוקדמת טובה לשכל ולגוף וטובה לעבודת ה'. זוהי סגולה גדולה הנושאת את האדם באור חיובי במהלך היום.

דג 383:

Whether a Bird, a Fish, a Donkey, a Turtle or Giraffe,

we hold onto the Signs of Isaac for these will make us laugh.

Whether an Armadillo in his Refuge or a baby in his pen,

we must remain in the confines of the Lion's Den.

Whether the Star of the Project or the Lake of Salt

or the End of the Minute in Time's great vault.

Whether a Valley filled with intelligence or the Heavenly Perfume of Prayer,

we seek the Beautiful Paradise, this time remaining there.

Said the Teacher, "I am the Goel Haim and you are the Star of the Goel".

 

///////////////////////////////////

דג 384: 8 באוקטובר 2016, שבת שובה: חלמתי שהייתי עם תלמידי הגאולה השלמה (פאולו, נודע, ואחרים). לפנינו ניצב חרדי ובקרבתו נכחו חרדים נוספים. הוא הביט עלינו בבוז ודיבר אלינו בהתנשאות, מאחר שלא היינו כמוהו. אמרתי לו: "מה שאתה אומר הוא טיפשות גמורה. אתה מאמין בה' ואנו מאמינים בה', בתורה הכתובה ובתורה שבעל פה. אתה מתפלל לה' ואנו מתפללים לה', אתה מנסה לעבוד אותו ואנו מנסים לעבוד אותו. מהו השוני בינינו, כך שאתה מתנשא עלינו? הוא התרחק מאיתנו לא משוכנע. בהמשך ראיתי אותו שוב ואמרתי לו: "גישתך שגויה לחלוטין. אם יש לך מזל טוב כדי ללמוד תורה, לדעת דברים רבים ולקיים מצוות, זה רק כי יש לך מזל, אתה בר מזל, ולא שאתה טוב מאחרים!". הוא עזב לחדר אחר בו היה מניין לתפילה, ואני נכנסתי אחריו. אז אחז הוא בידי בהתרגשות ועם דמעות בעיניו אמר לי: "התרגשתי מדבריך". כמו כן הוא נישק אותי על לחיי.

דג 385: תודה לאל שדי על סימן הפיוס הזה. אני מאמין שאליהו הנביא שמח על סימן זה. מדובר בנקודת שיא ובחידוש של סימן בא הזמן. הנשיקה מביאה את הפיוס לצאן הנאבד מבית ישראל, ולכן מדובר בהצלחה על גילוי הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה בזכות הגואל חיים.

דג 386: כוכב הגואל חיים הוא עבור אנשי העולם. העולם בתקופות הבאות ישתתף בעץ החיים שמובא על ידי הגואל חיים. עץ החיים שיורד מלמעלה קשור לכוכבי הגאולה ובייחוד למזלות הדג הגדול לוויתן. עץ החיים מגיע לעולם בזכות המורה חיים.

דג 387: טעמי עץ החיים יורדים בייחוד מ-13 המזלות. בעתיד יחזור הטבע לעצמו, ודרגות חדשות של בריאות טובה תיוולדנה. תשרור אז רמה חדשה של הרמוניה בין בעל לאשתו ודרגות מחודשות של דרך ארץ של ילדים להוריהם. המזון יחזור להיות טבעי, ורוגע חדש ייווצר בלב האנשים ובגופם. אנשים יאהבו את אל שדי בכל מאודם והם יחששו לעשות מה שהינו פוגעני ונגד רצון ה'. כל זאת הינו חלק מעץ החיים, אשר יורד לעולם בזכות הגואל הנבחר חיים.

דג 388: עלינו להיות חמורים פשוטים וראויים לשמש ככוכבו של הגואל ולנסות לאמץ את ענוות המורה אל קרבנו.

דג 389: כל מה שהוא היה וכל מה שהוא ידע לא הוצגו על ידו מעולם ברבים, על מנת שאף אחד לא יידע כי הוא צדיק בפני אל שדי ובשל כך יחלוק לו כבוד.

דג 390: אהוב היה הוא על ידי מי שדיבר אליו, מאחר שליבו יצא אל כל אדם. כל מי שישב מולו הרגיש ביטחון פנימי מאדם שמצב הזולת נוגע לליבו, אדם שטוּב ליבו הניע את אוקיאנוסי התקווה וחיזק את החלשים. בני משפחת לוי קראו לו מורה וראו בו מורה. בתו של ג'יורדנו, לאה, נרפאה על ידו ממחלה קשה ובני המשפחה התוודעו לכך שה' עונה לתפילתו. הם ראו את ענוותו ונדהמו באהבה. זוהי המשפחה שבהמשך זכתה לקבל את ששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

דג 391: ועדיין הוא התהלך בפשטות בין האנשים, חייך אליהם וצחק מבדיחותיהם, לעיתים אפילו מבדיחות גסות. בלי להראות כל שוני הוא צחק וטפח על שכמם של אנשים. הם קראו לו "פרופסור" בכבוד פשוט אך אמיתי תוך שהם לוגמים יין וממשיכים לשחק קלפים.

דג 392: "כל התורה היא ענוות משה רבנו", הסביר המורה חיים, "אך מעט מאוד הבינו זאת. משה היה עניו בכל צעד בחייו ואף אחד לא סבל כמוהו בשל המחשבות הרעות של בני ישראל. אפילו בעקבות הניסים שביצע הם האשימו אותו בכישוף, אך הוא ידע שהם היו עבדים ועל כן סלח להם תוך שהתפלל לה' לסלוח להם. לפעמים היה קשה מאוד לה' לסלוח אך הוא זכר את הבטחתו לאברהם, ליצחק וליעקב ועל כן התרצה, כביכול, וסלח לעמו. ענוות משה הייתה היסוד לגאולה ולגילוי התורה אך מעט מאוד הבינו עובדה זו".

דג 393: לא פשוט להבין שאנו כוכב הגואל חיים. נדרשת מחשבה על מנת לעמוד על אמיתות הדבר ויש להישאר ענווים לגמרי ולא להאמין כי אנו משהו שאיננו. הדבר היחיד שניתן לחשוב עליו הוא לומר כל מזל ובתקווה, בעזרת השם, שככוכב הגואל חיים, מים יזרמו מטה מן הדג הגדול לוויתן על מנת להשקות את הארץ:

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל תחיית הציפור יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל קרב הדג יזרמו מטה להשקות את הארץ.

דג 394: מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל משקולות החמור יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל מלכות הג'ירף יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל כוכב התוכנית יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל תחיית הציפור יזרמו מטה להשקות את הארץ.

דג 395: מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל מקלט הארמדיל יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל אגם מלח יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל עמק מרקורי יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל סוף הדקה יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל הבושם השמיימי יזרמו מטה להשקות את הארץ.

דג 396: מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל גוב האריה יזרמו מטה להשקות את הארץ.

מורנו הוא הגואל חיים ואנו, החמורים, כוכב הגואל חיים. שנהרות מזל יופי גן העדן יזרמו מטה להשקות את הארץ. אמן.

דג 397: ברוך אל שדי, המברך את 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, שישקו את הארץ.

דג 398: ברוך אל עליון, שמסייע לנו להיות חמורים ענווים על מנת למלא את זכותנו ככוכב הגואל חיים.

דג 399: ברוך ה' צבאות, שבזכות הגואל חיים מרים אותנו כדי להתבונן בכוכבי הגאולה.

דג 400: ברוך אהיה אשר אהיה, המגלה את כוכב התוכנית של הגאולה השלמה. אמן וכן יהי רצון.

///////////////////////////////////

9 באוקטובר 2016, ז' בתשרי תשע"ז, באר שבע

 



[1]יש לכך בוודאי קשר לפרשת "האזינו".