כתב: פרץ גרין

ערך וביצע הגהות: משה לוי

 

 

חמישה לוחות הברית

 

לוח שני - יהושע בן נון

 

 


"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי" (שמות, י"ז, 9)

 

צעד א': הסבירו החכמים, זיכרונם לברכה, שמשה רבנו, עליו השלום, השפיל את עצמו בענווה כאשר אמר ליהושע: "בחר לנו", ולא אמר "בחר לי" או "בחר לך". הוא עשה את תלמידו כמותו וחלק לו כבוד השייך לעצמו.

צעד ב': והיא מידה אמיתית ידועה אצל הצדיקים, אנשי שם, שאם לא ישפילו את עצמם כלפי תלמידיהם, לא יוכלו התלמידים לקבל מהם את הכוח הנחוץ לשליחותם.

צעד ג': על המילים "צא הלחם" אמרו חז"ל שמשה אמר ליהושע "צא מתחת הענן והלחם בעמלק" (מכילתא על שמות י"ז).

צעד ד': כנראה היה זה ענן פרטי שהיה על יהושע, יותר מהענן הכללי שהיה מגן על כל מחנה ישראל, והוא מפני שיהושע סופו לקבל את משרת רבו, ומובן שחיבה יתירה נודעה לו.

צעד ה': הענן הכללי הקדוש היה נעשה ענן פרטי על כל מקבלו לפי תנאי קדושתו באמונה תמימה. וכל המוסיף להתקדש בו היה מוסיף את הימשכות הענן עליו ומתכסה בקדושתו עוד יותר.

צעד ו': אמת היא גם העובדה שיהושע יכול היה מצד הגבורות הקדושות לקבל כוח של גבורה נגד השונאים אם היה מתגבר בקדושתו.

צעד ז': אם כך, מדוע נאמר "צא מתחת הענן והלחם בעמלק"? הרי להפך, היה צריך לומר לו משה: "התקדש בענן שלך, השג גבורות וצא באותו הכוח להילחם נגד עמלק".

צעד ח': אך חז"ל צודקים, ומשה ידע מה הוא אומר: צא מהענן הקדוש, כי אין לך אפשרות להילחם כעת כשכתר הקדושה על ראשך. אילו זה היה אפשרי, הייתי אומר לך: "בחר לי אנשים", ובכתר קדושתי הייתי בעצמי יוצא והורס את עמלק. הסיבה לכך היא שעתה אין הדבר רצוי, כי אין זכות לכך בעם.

צעד ט': והסביר לו משה את התנאים החדשים, דהיינו: מצידי ישנם תנאים חדשים ומצידך ישנם תנאים חדשים, ולכן: "בחר לנו", לשנינו, אני מצידי ואתה מצידך, אנשים לעשות חיל בדרך החדשה.

צעד י': כל זאת היא קבלה אמיתית מרבותינו, זיכרונם לברכה, ורק הוספתי קצת טעם בעננים. עתה נשתדל להסתכל על יהושע בהשקפת הגאולה השלמה על פי הקבלה האמיתית החדשה.

צעד י"א: על פי הקבלה החדשה האמיתית השם יהושע (יהושוע) בן (בין) נון הוא המצביע על "מפתח הגאולה", ומדובר בשלוש בחינות: ישועות, בניינים ונון שערי בינה.

צעד י"ב: אלו הן ישועות ה', בתי תפילה ותורת ה', אשר כל שערי ההבנה בה.

צעד י"ג: אין משה מצביע על "מפתח הגאולה", אף על פי שאין גאולה בלעדיו, והסיבה היא שמשה רבנו, עליו השלום, הוא גואל. ביחס לישועות, הוא בגאולות. ביחס לבתי התפילה, הוא באוהלו; וביחס לשערי הבינה, הוא בחכמתו העליונה האלוהית.

צעד י"ד: מבואר אצלנו שמשה קשור באמונה העליונה של הדיבר הראשון, המורכב מתשע מילים הנקשרות למידת האמת, שהיא דרגת משה.

צעד ט"ו: זהו משה אשר מן המים העליונים משיתיהו, ושמיניתי אותו להיות הגואל הראשון לכל הדורות.

צעד ט"ז: יהושע, לעומתו, קשור לדיבר השני, המורכב מחמישים מילים, כשמכל מילה יוצא שער שלם בבינת הדברים.

צעד י"ז: הדיבר השני נקרא "מפתח הגאולה" מפני שבאין האמונה הטהורה באחדות האל, אין גאולה, כי רק ה' ברוך הוא הוא קדוש ישראל וגואלו היחיד.

צעד י"ח: הדיבר הראשון אינו מפתח הגאולה כי אם עצם הגאולה עצמה, שהכול בו: "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות, כ', 2).

צעד י"ט: ספר "חמישה לוחות הברית" מבוסס בעיקרו על קבלת יהושע בן נון, מאחר שהוא בעל המשנה המקורית של התורה שבעל פה שקיבל ממשה רבנו, וממשנת יהושע בן נון התפשטו כל יתר דברי התורה שבעל פה אל החכמים, המשנה והתלמוד וכו'. בגאולה השלמה הצדיק חיים מחזיר לנו את הכוח המקורי של משנת יהושע בן נון המקורית, ובכוח זה יש לנו המשניות החדשות של ספר משנת חיים.

צעד כ': לכן קבלת יהושע בן נון היא "מפתח הגאולה" של כל ספר משנת חיים.

צעד כ"א: והוא "מפתח האמונה" המבחין בין הקבלות האמיתיות לבין הקבלות המזויפות, בעוונות הרבים, של ספר הזוהר והספרים הקשורים אליו. לפיכך מתקיים הקשר אל הדיבר השני, כי ממנו ההבנה להבחין באמת האמונה.

צעד כ"ב: וכאילו שעל כל לוח מן החמישה, ישנן עשר מילים של הדיבר השני. דהיינו:

לוח ראשון: "לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי; לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ" (שם, 2-3).

לוח שני: "פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר" (שם).

לוח שלישי: "בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי" (שם, 3-4).

לוח רביעי: "יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל-" (שם, 4).

לוח חמישי: "שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי" (שם, 4-5).

צעד כ"ג: ויש לראות בסדר זה רמזים על ההקבלות לחמישה לוחות לפי חמש הקבלות. הלוח הראשון, קבלת משה: יש בו הכלל הגדול: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", והשאר הסבר, ומתחיל לפרט: "לא תעשה" וכו'.

צעד כ"ד: בלוח השני, שהוא קבלת יהושע, בא השם "אל קנא" בעצמו, כי במלחמות ה' נגד העבודה הזרה צריך לקרוא בשם אל קנא ולהילחם בכוחו. מלחמותיו על פקידת עוון אבות על בנים וכו' הם כדי להרוס את שרשי העוון שדבקו באבות, ומהם עברו לבניהם.

צעד כ"ה: בלוח השלישי, קבלת אליהו, המים מתחת לארץ, כמו מעשה זמרי שהעז לענות למשה: "בת יתרו מי התירה לך" (בבלי, סנהדרין, פ"ב) וכו', ומרמז על עובדי הבעל ומעשה אליהו בכרמל, שהיו עובדים ומשתחווים לבעל. וגומר: "כי אנכי", על שם הקנאות, שהקדים פנחס בקנאות באהבתו ל"אנכי".

צעד כ"ו: בלוח הרביעי, קבלת אהרון, עיקר העבודה של לא לעבוד כל דבר אחר היא טהרת הכוהנים במשרתם, ומרומז פה גם על חטא העגל, שתמונתו הייתה שור בשמים, כידוע, ונעשתה צורתו בארץ. שלוש פעמים נזכר "אשר" בפסוק כרמז לחטאי העגל ההיסטוריים: חטא העגל המקורי, חטא העגל שיצא במחנה הנצרות וחטא האצילות במחנה היהדות, כמוסבר באריכות אצלנו.

צעד כ"ז: בלוח החמישי, היא הקבלה החדשה, כבר נגמר העוון "על שלשים" בשל הגעה אל הדור הרביעי הכפול הנעתק. כפילותו מכאן נודעה, שאחרי "רבעים לשנאי" בא מיד "ועשה חסד לאלפים". זאת מאחר שמלחמות ה' של הדור הרביעי "לשנאי" ו"חסד לאלפים לאוהבי ולשמרי מצותי" הן גאולותיו וישועותיו באותו הדור הרביעי, ולכן הדור הרביעי כפול בדברים רעים ובדברים טובים.

צעד כ"ח: זוהי סיבה נוספת לכך שמשה אמר "בחר לנו אנשים": בחר באנשים שיבינו אותנו ולא יפקפקו במעשינו לומר: מדוע משה לא יצא להילחם בעצמו ונהיה בטוחים בניצחון?

צעד כ"ט: הרי אני לא יכול לצאת להילחם בפועל לבדי, מפני שאני, משה, האומר "אנכי ה' אלוהיך אל קנא", אתייצב מחר על ראש הגבעה ומוכרח אהיה להחזיק למטה את קדושת השם הזה דרך מטה האלוהים בידי, כאשר אתה, יהושע, תוכל להילחם בעמלק ולהחלישו.

צעד ל': מלחמת עמלק הינה גם רמז נבואי לדור הרביעי הזה בו הגואל האחרון עובד ונלחם מראש הגבעה, היא מלכות השמים, והתלמידים בעולם נלחמים נגד כל שורשי הרעות של עמלק, המפריעים לגאולת העולם.