מנהג חדש לל"ג בעומר - ליום ההילולה של התנא הגדול, רבי שמעון בן יוחאי

 

קור עובר בעצמותיי, תנא מקודש בחכמת התורה וסבלן, למעשיהם של פתיים לרבבות סודות חדשים של הבל וריק, אשר אין בכולם יחד סוד אחד אמיתי. תנא סובל, רבי שמעון בן יוחאי, עורר רוח ממקומך להשרות על שכל ישר, להכיר בעיוות כל ספר הזוהר הפסול, אשר לא כתבת ולא ראית ואף לא חלמת על ספר טמא כזה. ולו היית מכיר בספר כזה היית מכריז שריפה על כל תוכנו ועל כל מה שיוצא ממנו. יקומו בני ישראל מתוך החושך והאפלה! אין סודות אמיתיים כתובים בשום ספר, שאם כן מה להם ולסודות?!

תנא ישר סבלן, קישרו אותך לפעולה של עבודה זרה בה הם נפלו, כי את האמת דיברת ואמרת - כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם. משה דה לאון, מחבר ספר הזוהר לא פחד מאמירתך, ולהפך, חיפש עצה ביחד עם השטן, איך להסמיך את הדוקטרינה החדשה, והניחו כי רבי שמעון בן יוחאי אמר את הדברים ההם בכדי שהמאמינים באצילות האלוהות יזכו בעולם הבא (כי אם הוא כתב אותו מי יעז להתעורר נגד שיטת האצילות!) בזאת החליף את כבוד ה'' בתבנית שור נאצלת, וחזר גלגל שבירת הלוחות עד לשואה.

קום ממקומך, תנא אמיץ בקדושה, עורר רוח לשבור את קליפת הזעיר אנפין, כי בא הזמן, נבחר הגואל, ועם ישראל זקוק לישועת ה''. כי מדברך יקום התיקון, רבי שמעון, כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, וייעקר כל הישג אצילותי לנצח נצחים. בסימנים השלמים ירד הגואל חיים מן ההר ברצינות נוראה, ואמר הגואל: "נפגעה אחותנו הקטנה" (דהיינו נפגעה אמונת התורה שהיא אהובה כאחות קטנה). לכן בא הזמן, רבי שמעון, תנא אהוב, עמוד נא לפני ה', עורר רוח הבחנה שכלית בבני ישראל, ויגאלו את שמך המכובד עקב גאולתם מאלוהים אחרים נאצלים של ספר הזוהר הפסול, שייעקר מן העולם. אמן וכן יהי רצון.

ל"ג בעומר תשס''ב, באר-שבע[1], פרץ גרין



[1] הערה (משה לוי), ערב ל"ג בעומר התשע"ד: ברצוני להזכיר מספר אירועים קשים שהתרחשו בעיר צפת, שנחשבת זה מאות שנים לעיר ה"קבלה" המזויפת (החל מהמאה ה-16), ואשר היוו אזהרות אלוהית כנגד העיסוק הקבלי, אזהרות שלמרבה הצער לא הובנו כהלכה: 1747: מגפה קשה במיוחד פקדה את העיר.

1759: רעידת אדמה פקדה את העיר, וגרמה להרג 300 איש.

1799: הרס הרובע היהודי על ידי מקומיים, טבח רבים מיהודי העיר.

1823, 1834, 1837: רעידות אדמה שפקדו את העיר, וגררו ביזות גדולות ומגפות. ב-1837 נהרגו 2000 איש, ונהרסה השכונה היהודית. ב-1838: פרעות ביהודי העיר.

מלחמת העולם הראשונה: רעב, מגפות והחרמת רכוש בידי השלטון התורכי.

1929: מאורעות תרפ"ט: 18 הרוגים יהודים.

תוספת (תשפ"ג): ל"ג בעומר תשפ"א (2021): אסון בהילולת מירון: 45 נהרגו ו-102 נפצעו בשל דחק קהל.