כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

 

הקדמה לספר הישר - פרץ גרין[1]

 

ההקדמה שלי נכתבה בשל ההוספות החדשות שבה, ובעיקר בשל החיזיון החשוב שקיבל ג'יוזפה מניגרסו.

ספר הישר הוא ספר מקודש מאוד של המסורת האמיתית. שורשיו הם במסורת שבעל פה של יהושע בן נון, אותה קיבל ישירות ממשה רבנו. לפיכך היא מלאה בסגולות קדושות. השם של הטקסט המקורי היה "קבלה ישרה", והמסר המדהים שקיבל ג'יוזפה מניגרסו, המובא להלן, הוא דוגמא נפלאה כיצד "קבלה ישרה" של קבלה אמיתית הקשורה לספר מעניקה חיזיון ישיר וחי של מלומד זקן, אשר היה למעשה סופר הכתב המקורי של ספר הישר. הטקסט המובא מטה שוטח את כל המסר של החכם, ועל כן יש לקבל כל מילה שלו בתשומת לב מלאה, הואיל והחיזיון היה מדהים, אמיתי וחשוב.

יש ללמוד את הדברים במטרה להתעמק בהם, גם כסוג של "התנצלות" על כך שהחכמים והרבנים לא העניקו לספר את החשיבות הראויה כפי שקיבלו ספרים אחרים במסורת. לא ניתן דגש לכך שמדובר בקבלה ישירה ולא באגדות[2]. חשוב עבורנו לדעת כעת, בתקופת הגאולה השלמה, שלקבלה הישירה יש התאמה חדשה לקבלה הישירה של הקבלה החדשה האמיתית של הגאולה השלמה, בייחוד דרך חלומות גאוליים, אותם שולח הגואל חיים ממלכות השמים. יש אלפי רמות של דרכי מחשבה מן העבר אשר נסוגות אל הצללים ביחס לגילוי החדש והישיר של הגאולה השלמה. בשל כך החכם הזקן הסביר לג'יוזפה ש"ספר הישר מחביא את רוח המסורת האמיתית של האנשים. כאשר ספר הישר יופץ, רוח המסורת האמיתית תחזור לאנשים, לנולדים בתקופת הגאולה השלמה. רוח חדשה ונעלה תשרה על האנשים הללו ותעורר אותם לרצות לקבל את חכמת השכל".

אני מביא ראשית את חלומי הנוגע לשתי הרצועות (סרטים ארוכים ורחבים) בצבע תכלת הקשורות ללידת הצדיק חיים, כי בזכות חלום זה והסימנים שבוצעו על ידי ועל ידי ג'יוזפה הגיע חזיונו של ג'יוזפה. לאחר מכן אספר על החיזיון ואסכם עם מספר הערות בעניין ספר הישר.

23 בנובמבר 2006, אינזאגו, איטליה, פרץ: פרץ חלם כי הוא היה במקום שנראה כאולם התעמלות, אך האולם היה ריק. הצדיק חיים ישב ליד שולחן הכתיבה שלו, שעליו היו כתבים רבים. למעלה היו 15 אנשים, רובם צעירים, שהביטו למטה מחלונות רחבים. דרכיהם ועמדותיהם היו שטחיות, קלות דעת, והם ביצעו תעלולים טיפשיים מכל סוג. פרץ עבר לידם לפני שירד אל המקום בו ישב המורה חיים, שניצב כעת בפינה מנוגדת לו. עם מספריים נדרש פרץ לגזור שתי רצועות ארוכות בצבע תכלת שנתלו מלמעלה באותו בניין. הרצועות התכולות שהיו באורך של פחות מ-3 מטרים לא נגעו באדמה, אלא קצותיהם היו במרחק של 2 מטרים ממנה. פרץ היה צריך לחתוך אותן בנקודה הגבוהה ביותר שיכול היה (אך היה זה בלתי אפשרי לראות עד כמה הן גבוהות) ולהביאן למורה חיים. הצדיק חיים התרגז על פרץ בשל הזמן הרב שעבר מן הרגע שהיה צריך לגזור את הרצועות, וכעת על הזמן הרב שמתבזבז בפעולת הגזירה עצמה והבאתה אל המורה חיים, כי בשל העיכוב אותם אנשים שמביטים מטה יפסיקו להסתכל. הצדיק דחק בפרץ להזדרז, אחרת הזכות תאבד, מאחר שאותם אנשים שהביטו בו חיכו מבלי לדעת למה, חייכו ואף צחקו בטיפשות. הצדיק חיים אמר שהם גרמו לו לסבול בשל מבטיהם קלי הדעת, והם לא יפסיקו, עד שפרץ יביא את שתי הרצועות התכולות אליו. כל איחור בכך יפחית את הזכות, מאחר שהם גורמים לצדיק לסבול. בעוד פרץ היה עסוק בגזירה, אחד מאנשי הקבוצה ירד למטה. הוא היה בן 59 או 60, גבוה מאוד, מזוקן, לא לבוש היטב, אמר מספר דברי שטות, חייך בטיפשות ורמז שפרץ מאחר, בשל העובדה שהוא היה איתם קודם לכן למעלה. פרץ לא הקשיב לו, והמשיך לגזור את שתי הרצועות עד שהתעורר. - -

   (השבועיים בסימן התכלת שראתה נודע מסתיימים ביום ראשון, ולכן אני חייב לעבוד מהר כדי לסיים את הסימן שבחלום על מנת להביא נחת לצדיק. כתבנו במקום אחר אודות שני הקשרים הכוכביים, בין כוכב מרדכי וכוכב השחר, ובין כוכב מרדכי וכוכב אסתר במלכות אחשוורוש. את הרצועה הכחולה המיוחסת לכוכב השחר אני מייחס להולדת הצדיק חיים בשחר של ו' בסיוון, שבועות, שהוא זמן מתן תורה, ב-1914. הצדיק חיים אמר לי פעמים רבות שהפרטים המדויקים של לידתו הם חשובים מאוד, ועלי לדעת אותם לקראת ההמשך. חשוב הוא הפרט, אמר הצדיק, שלידתו הייתה בדיוק ברגע שבו קרן התכלת יצאה ועברה לרוחב השמים ברגע שלפני השחר. הצדיק נולד לפיכך בסימן תכלת מרדכי, התכלת המביאה איתה את השחר הגדול החדש של היסטוריית הגאולה השלמה. הדבר גם תואם לעובדה שמרדכי הצדיק היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, והצדיק חיים היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. פס התכלת הוא לכן בן 2600 שנים. זוהי רצועת התכלת של ההרמוניה הכוכבית שנשמרה על-ידי ל"ו הצדיקים הנסתרים והסובלים בכל דור. פס התכלת עדיין לא נחתך, והינו קשור לארץ עם הצדיק חיים. דרך הכתיבה ועל-ידי ההצהרות, עלי, בעזרת השם, לחתוך אותו ולהביאו אל הגואל חיים. רצועת התכלת השנייה היא זו הקושרת את כוכב מרדכי לכוכב אסתר. זהו קשר גאולי חשוב בין מערכת בית הדין העליון של מרדכי הצדיק לבין מערכת כוכב אסתר המלכה במלכות אחשוורוש, חמישה כוכבים בכל מערכת. התורה מושלמת כאשר שתי המערכות הללו משתפות פעולה בהרמוניה מושלמת. בית הדין מייצג צדק, צדק חוקי ה', בעוד מערך אסתר במלכות אחשוורוש מייצג את שלמות המידות האהובות על-ידי אל שדי. רצועת התכלת השנייה מסמלת לפיכך את הקשר של בית הדין עם זכויות מידות הלב כדי לגבש את המסורת האמיתית של הגאולה האוניברסאלית השלמה עבור העולם בזכות הצדיק הנבחר, השופט המשוח במלכות השמים, חיים.

   בשל כך מגיע הסימן הגדול של לידת הצדיק חיים, שנולד בשבועות, נימול לגמרי, כשהשלייה יצאה שלמה החוצה והיה צורך לחתכה. שבועות הוא החג של גילוי עשרת הדיברות בעת השחר, זמן מתן תורה. רצועת התכלת השנייה מחדשת את התורה עבור הגאולה השלמה, בזכות הצדיק חיים. לכן היה עלי לחתוך את רצועת התכלת השנייה ולהביאה לגואל חיים, כפי שהוטל עלי בחלום. הדבר מייצג את החותם הסופי של הברית החדשה השלמה בשנה ה-24 של הסימנים השלמים, החותם של שני פסי תכלת מרדכי, אחד של השחר ואחד של התורה, הקשורים כעת לעד עם הסימנים של לידת הצדיק חיים מצנעא, תימן.

   תודה לאל מסתתר, אל מסתתר גדול, אל מסתתר אחד. שני פסי תכלת מרדכי, הקשורות ללידת הגואל חיים, משלימות את הקשר בין הברית של הנביא הגדול אליהו לבין הברית החדשה השלמה, שאותה הביא הגואל חיים. בעקבות כך מושלם הקשר הכוכבי של המסורת החדשה של הקבלה החדשה והאמיתית של הדג הגדול לוויתן, ירושת אליהו הנביא, זכרו לברכה, בידי הגואל חיים. אמן וכן יהי רצון. לפיכך לפני חתימת סימני תכלת מרדכי, מגיע הסימן לקשירת השם של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ל-12 אותיות האלפבית העברי, ואז למזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן (ראו: חמור השושנה).

25 בנובמבר 2006, אינזאגו, איטליה, ג'יוזפה: (חמור הכוכבים 4, צעד 23) - בשורה שהתקבלה על-ידי ג'יוזפה מניגרסו, 25 בנובמבר 2006, אינזאגו, איטליה. -

ג'יוזפה שהה באוהלו של פרץ וקרא את הסימן דלעיל הנוגע לחלומו של פרץ ולסימן שני פסי תכלת מרדכי. אז קיבל הוא חיזיון חשוב מאוד אליו הוא התייחס להלן:

   - - "ביצענו סימן כפי שנראה על-ידי פרץ בחלום, ובו הוא חתך שתי רצועות תכלת. כשקראתי את הטקסט, ראיתי אדם הלבוש בעורות בעלי חיים, והוא אמר לי שהוא הסופר שהביא את ספר הישר אל הכתב. הוא סיפר:

   "ישנם דברים שעליכם לדעת. ספר הישר הוא "ספר נסתר", כפי שניתן להסיק משמו, אשר מסתיר את הכותר המקורי של הספר. במקור הוא מכונה "הקבלה הישרה". הטקסט מייצג את הקבלה של יהושע בן נון, שהתקבלה על-ידי משה רבנו. הייתי היורש של מסורת זו והחלטתי לכתוב אותה בשל הזמנים הקשים. ראיתי אנשים בגלות ולא ידעתי כיצד להעביר את המסורת ועל כן החלטתי לכתוב אותה ולהעביר אותה הלאה כאגדה. מסיבה זו, עם זאת, רבנים ותלמידי תורה רבים אינם מתייחסים אליו בהתאם, כפי שהם מתייחסים ללימודי התלמוד והתורה שבעל פה.

   "הכול היה בראשי. קיבלתי ברכה. הברכה שאתה כבר קיבלת מסמלת את ההגדרה המדויקת של המסורות השונות. הספר של המסורת הישירה מגיע כדי להשלים את הסימנים החדשים של הגאולה השלמה, ולכן הוא עמוד תווך בסיסי של הגאולה השלמה.

   "כאשר משה ברך את ישוע, הוא מסר את "סוד" הקבלה, מאחר שההיסטוריה הייתה צריכה להתקדם לפי המסורת האמיתית והישירה.

   "יהושע בן נון אמר לתלמידים: "יהיו סטיות של התורה הכתובה. אנשים וחכמים יפלו לטעות (הוא לא יכול היה לומר יותר, מאחר שגם יהושע היה ברוח ה', וראה משהו מן העתיד). כעת אתם חייבים לשמור על הקבלה הישירה במטרה להחזיקה תמיד על הארץ. אל תשתמשו, עם זאת, במונח "קבלה" אלא במונח "ספר", ספר שהוא ישיר, נכון ומדויק בדרכיו, וזאת ביחס לעובדות כפי שהן קרו באמת.

   "התורה היא מושלמת בנוגע למה שהיא מתייחסת אליו, אך הבנתה לא מושלמת.

   "רוח ה' הרחיקה עצמה מן האנשים. ליבו של עם ישראל הפך סגור, מאחר שהוא לא הקשיב לדבר ה'.

   "ספר הישר מחביא את רוח המסורת האמיתית של העם. כאשר ספר הישר יופץ, הרוח של המסורת האמיתית תחזור לעם לשם הולדת הגאולה השלמה. רוח נעלה חדשה תשרה על האנשים ותעורר אותם לרצות בחכמת השכל.

   "ה' ברוך הוא אוהב את מי שהולך בדרכיו ובמצוותיו. הדרכים הן מידות הלב, והמצוות הן דרכי המוח השפל המבטל את עצמו בפני חוק ה', הולך בדרכו ולומד אותו".

/////////////////////////////

   תודה לך, אל שדי, עבור הבשורה החשובה ביותר שקיבל ג'יוזפה. יש לי עותק של הטקסט העברי שהעניק לי הצדיק חיים. הוא אמר לי לקרוא וללמוד אותו, מאחר שזוהי קבלה אמיתית, המכילה עניינים נסתרים רבים. בשנים הראשונות של הסימנים דוד לוי חלם שבמקום תפילה מסוים היו מגילת אסתר וספר הישר, והם תורגמו לשפות רבות.

   רק כעת בתקופה זו (מגיעה לי מדליה על איטיות הבנה) הבנתי שספר הישר צריך להיות כלול בספר שושנת משנת חיים (הספר השני, כשהראשון הוא "מלחמות השם"). ספר הישר נחשב כיקר וחשוב מאוד על ידי הצדיק חיים, שאישר את אמיתותו ואמר שמדובר בקבלה עתיקה ואמיתית. סיפורו של שר הצבא הרומאי לאחר כיבוש ירושלים וספר הישר מוזכר בהרחבה בהקדמה המקורית.

   ביצעתי עם ג'יוזפה סימן של גזירת שני רצועות תכלת, כפי שראיתי בחלומי, ועם קבלתו של ג'יוזפה את הבשורה ממחברו של ספר הישר, אני מבין כעת את הקשר בין חלומי ובין ספר הישר. בחלומי הצדיק חיים ישב מאחורי שולחן כתיבה עם כתבים רבים מסביבו והצטער בשל העובדה שלא חתכתי עדיין את שתי רצועות התכלת. הרצועות התקשרו למגילת אסתר ורמזו לעובדה שעדיין לא קשרתי את הרשות של הגואל חיים ואת דבריו הנוגעים לסמכות ספר הישר וסיפור קצין הצבא הרומאי לספר משנת חיים. לא הבנתי את חשיבות כל העניין, עד שג'יוזפה קיבל את הבשורה.

(חמור הכוכבים 5, צעד 1): לא הבנתי מדוע בחלום של דוד לוי שהוזכר קודם לכן מגילת אסתר וספר הישר היו יחד. חשבתי בפשטות כי כמו שמגילת אסתר צריכה להיות מתורגמת לשפות רבות, כך גם ספר הישר צריך להיות מתורגם לשפות רבות. עם קבלת המסר על ידי ג'יוזפה, יש לנו כעת מפתחות להבנה עמוקה ומקיפה יותר. ראשית, המחבר מדבר על הגלות, בוודאי על גלות בבל, ולכן מדובר באותה תקופה של פורים ומגילת אסתר.

   הדבר המדהים ביותר של המסר הוא שספר הישר מייצג עמוד תווך בסיסי של הברית החדשה השלמה, תורה אמיתית שבעל פה מסיני, מיהושע בן נון. מאחר שטקסט זה הוא חלק מהקבלה החדשה של החוק החדש של הגאולה השלמה, המבוססת על משנת יהושע בן נון, הרי שניתן כוח עצום לחוק החדש ולכתבי ספר משנת חיים. אלו הן בשורות יוצאות דופן ואני מקווה להבינן אף יותר.

   ספר הישר נבחר ללא ספק להיות מופץ בזמן הגאולה השלמה, הפצה שתושג עם הכלתו בספר משנת חיים[3].

(ספר המסורת הישירה מגיע להשלים את הסימנים החדשים של הגאולה השלמה, ולכן הוא עמוד תווך עבור הגאולה השלמה. - עניין זה מותאם לחשיבות שני פסי התכלת, מגיע להשלים את הסימנים החדשים, והינו עמוד תווך בסיסי עבור הגאולה השלמה. - ).



[1] ההקדמה המקורית של ספר הישר בעברית נמצאת יחד עם הספר עצמו באתר שלנו.

[2] הספר, עם זאת, הוא ידוע, ובחומש של "בית יהודה" יש גם תרגום שלו ליידיש.

[3] גם הטקסט "תוקפו של יוסף" הוא מאותה קבלה, כפי שאישר הצדיק חיים. לאחר שחיפשנו את הטקסט בכל מקום ללא הצלחה, מצאתי אותו לבסוף בהפתעה גמורה בשנת 1990 בביתו של מכלוף (ראו יומן חמוא"ל).