כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

הקדמה ללוחות החוק החדש

הקדמה קטנה מהחמור הלבוש כאריה: יומן החמור הלבוש כאריה לתוספת טעם בחיים (תורגם מאנגלית בתשנ"ז, מחודש בניסן תשס"א):

עברתי סימנים לא מעטים ב-18 השנים האחרונות. אני גם חיה מפליאה, ולכן תתפלאו על צורותיי המשתנות תמיד. שהרי אתם בני אדם, גברים ונשים, כולכם למעלה ממני, ועל כן החמור של הגואל האחרון מתלבש גם כאריה יהודה ושואג בקול רם: "הצדיק, המורה חיים, חיבק המוני עמים טובי לב ואמר לכל אחד ואחת באהבה רבה: 'כולנו בשר אחד'". אני בוודאי בבואה לכל החמורים בכל צורה, שבה הם מתלבשים.

אני לא לבדי, יש לי שבע זנבות, וכשאני מכשכש בזנבי, העגלה הגדולה צוללת לעולם, כי עגלת הבשורות הטובות מענגת כרכבת בגן שעשועים. לפעמים אני מכשכש בזנבי כלפי מטה ולפעמים אני מכשכש בו כלפי מעלה, ואנו צוחקים ביחד על אלה שעוד מחשיבים אותי לבן אדם. איך שיהיה לא באתי לפתות אתכם, כי היום אני אריה. טוב, חמור מלובש כאריה, האם אנער "הי-הא!" או אשאג גררררר?

אפילו כתר אריה יש לי, ועליו שמונה אורות בכדי שיאיר האור החדש של חנוכת החנוכות לעולם. עץ הצדק עוטף אותי, כדי שאפרח במסר החדש, ואני מנשק את חלקי הלוחות החוזרים ואומר: "אשרי האוכל מעץ הדעת טוב ורע המתוקן". שושנה בת י"ג עלים מסתובבת עלי בתכנית המורכבת המבושמת, והדג הגדול לוויתן מלטף אותי באוקיינוס של כוכבים. גם שור הבר מיישר אותי בהחלטות מדויקות, כי הנה מצוות ה" אלהינו חוזרות בזמן התרחבות הגאולה השלמה. האם אינני חמור טוב, איפוא, אפילו אם אני לבוש כאריה?

אני גם צרף "איש הלוחות" היושב בין הכוכבים, הי-הא, במין כלוב אריה, גרררררר. אני עומד במעגל על מזבח הנביא עם בית דינו של מרדכי הצדיק לימיני ועם אסתר במלכות אחשוורוש לשמאלי ויוצא אני מהמעגל חמור מצורף הלבוש כאריה החוקים. מי לא יזכור אז "זכרו את תורת משה עבדי" ואת הבטחת ה" לאליהו הנביא, זכרו לברכה? שואג אני ומלקק את ברכי הנביא מלאכי.

עברתי גם על סימני תמר, אסתר המלכה, האתון הנבואי של בלעם הרשע ואף של אתון ישוע, שהובילה אותו ברכיבתו הטרגית לירושלים. כי חלקי הלוחות חוזרים אף בבגדי אישה, כאשר הרגשת העדינות הארוגה בדרך ארץ האהובה מאת ה" מוסיפה להבנה.

ליקקתי את רגלי אברהם אבינו, בכדי להביא את הבשורות בזמן, ודמעות חמור שפכתי על רגלי שרה אמנו, כך שנעשיתי כתינוק החש אותה מקרוב, אם עמנו הנבחר. לכן ננער, נדהר ונריח את אהבת ה" ביחס לעבדיו הנבחרים. אני מלקק מחכמת מצוות ה", הכתובות על אצבעות רגליהם, כדי לקשר את צדקותם לחוק החדש של הגאולה השלמה.

האם, אפוא, אינני מדבר בחרוזי העבד משולם, חרש ועיוור, כדי לשכנע אתכם בבלשנות מיוחדת? האם אינני מלא בשיחת חמור, המפליא את שומעיו בכוכבי הגאולה? האם אינני מקסים אתכם בסימנים נפלאים של רגלי חמור מודרכות על ידי משה רבנו? כאשר אני שואג יפה לפניו יתברך, מים טריים מנחמים את רגליי מחום אש דת למו של תורתנו הקדושה.

הצניעות שולטת בינינו, ברוך השם, באורוות החמורים, אף כי קטונתי בנוכחות נשמתי המבקשת את יראת ה". לכן אם בני שמונים אתם ובקיאים בתורה הקדושה או בני שמונה מכל עם שהוא, שאיננו יודע עוד תורה, אני הוא החמור בעל שלוש העיניים, שלא מעדיף גיל כלשהו.

לפיכך בואו, נפחד יחד, כי ראשית חכמה יראת ה" אלהינו.

///////////////

1. בעזרת אל שדי, אני מתחיל כאן את הקדמת החוק החדש של הברית החדשה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים, מצנעא, תימן

בלב שלם אנו מודים לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

דרך ביטוי חדשה זו, המביעה את אחדות ה', התגלתה לראשונה בחלום לדבורה[1], הזנב הנבואי של החמור אוכל לחם. כך נאמר לה בחלום והוסבר כי בבית הגאולה השלמה יהיה שימוש בנוסח זה במקום ב"שמע ישראל" המסורתי.

מאוחר יותר פאולו חלם שקיימות 6 דרכים שונות (או אולי 6 דרכים נוספות על הראשונה ולכן 7) לבטא את אחדות ה'. בהמשך, בניסוח המנהג החדש של תפילת שחרית, הבנתי כי 7 הדרכים היו בהתאם לשבעה שמות של 7 המעגלים הנבואיים, כפי שקיבלתי אותם, והם משולבים עם שבע הקומות של בית הגאולה השלמה. לפיכך הן 7 קומות המנהג החדש. כל רמה התחילה עם אחת מההצהרות: תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד; תודה לה' אלוהינו, ה' אלוהינו גדול, ה' אלוהינו אחד; תודה לאל עליון, אל עליון גדול, אל עליון אחד; תודה לאל עולם, אל עולם גדול, אל עולם אחד; תודה לה' צבאות, ה' צבאות גדול, ה' צבאות אחד; תודה לאהיה אשר אהיה, אהיה אשר אהיה גדול, אהיה אשר אהיה אחד.

רק לפני 4 ימים, 8 שנים בערך לאחר החלום הראשון, ג'יוזפה חלם (נעירה 20: יום חמישי, 19 באוקטובר 1995) כי הוא היה ברחוב במילאנו, וראה מספר נערים יהודים שמחים ואומרים "שמע ישראל". ג'יוזפה מניגרסו הנרגש הצטרף אליהם, ומלמעלה "נפלה" עליו מלודיה חדשה לאור המילים: "תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד". הנערים הופתעו לשמוע את המילים ושאלו אותו לגביהן. ג'יוזפה הסביר ש"תודה לאל, יש בשורות טובות שמגיעות לעולם". ניתן כעת להצהיר על אחדות ה' בעזרת הנוסח החדש, והדבר זהה בדיוק למי שאמר "שמע ישראל". כולם הופתעו ושמחו. -

2. כיהודי מסורתי, היה זה מוזר עבורי לומר זאת, אך לא היה ספק ביחס למשמעות החלום. היה זה ה"נוסח האוניברסאלי החדש" על מנת להביע את אחדות האל במסגרת המנהג החדש של הגאולה השלמה. ברור שהמנהג החדש אינו המנהג הישן, אך הוא אינו בא בניגוד לבית הכנסת המסורתי, אלא מדובר בנוסח חדש של תפילות חדשות, המבוססות על סימני הגאולה השלמה.

גודר פרץ ופורץ גדר: השאלה האמיתית הייתה האם לברית החדשה השלמה יש הכוח לאשר שוב את מצוות התורה, בצורה החדשה שלא מצמצמת בדרך כלשהי את המהות האמיתית של המצווה. שום דבר לא יכול לאשר זאת, אלא הדבר צריך להינתן על-ידי ה' אלוהינו, שהעניק את התורה בהר סיני ולימד את החוקים למשה ישירות. נודע, זנב החמור, קיבלה בחלום סימן חדש מדהים הנוגע לכך:

גנומן כללי הנוגע לחוק החדש: בחלום של נודע: בגאולה השלמה קיבל משה את החוק מה'. בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוקים החדשים.

גודר פרץ: "כולם יכולים לקבל את החוקים" – כל מי שבברית החדשה של הגאולה השלמה ומאמין בשליחות החדשה של הגואל האחרון, חיים, יכול לקבל את החלומות הנבואיים, המלמדים את החוקים החדשים.

פורץ גדר: זהו התוכן שקובע. מקובל להכריז על אחדות ה' ולומר "תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד", כאילו אומרים "שמע ישראל ה' אלוהינו, ה' אחד".

3. היה זה מספיק כדי להבין שלמנהג החדש יש הצורות החלופיות שלו ביחס לצורות המסורתיות, גם ביחס למצווה הישירה מן התורה. כאשר הסימנים הגיעו, היו גם צורות של מצוות אחדות שהוחלפו, כסוכה החדשה וכהגדה החדשה של פסח. את הסוכה החדשה היה קל "להקים", כי עליה להיבנות בתוך הבית. הסוכה החדשה נקבעה בהתאם לסימנים שהתקבלו. לפיכך ההתקדשות שנקבעה בתורה תוחלף בקדושה החדשה של הברית החדשה של הגאולה השלמה.

היה זה דבר אחד להחליף את הסוכה המסורתית בסוכה החדשה או את ההגדה החדשה, אך הייתה גם קטגוריה של מצוות מקודשות נעלות שלא יכולה הייתה להתבצע במנהג החדש, ככתיבת מגילות התורה או המזוזה המסורתית, או כהנחת התפילין. מזוזה תוחלף בהגנה החדשה של הבית על המשקופים באמצעות צורה חדשה של ברכה חדשה. תפילין יוחלפו על-ידי תפילת שחרית של המנהג החדש, בבית הגאולה השלמה.

החמור הלבוש כאריה: הסימן-חלום אודות בית התפילה של הגאולה השלמה שבו הצדיק חיים מוסר את החוזה של בית המנהג החדש לפרץ לשם חתימה, כולל גם את סימן המצב החדש של הקדושה החדשה של המנהג החדש. הוא כולל מכלול כללים שממנו נובעים מכלולים נוספים של הקדושה החדשה. המכלול מיוצג על-ידי ההכרזה של הגואל האחרון, חיים, לאחר חתימתי על החוזה: "עוד כ-400 עד 500 שנים מעתה, לא ישתמשו עוד בתפילין בבית הכנסת המסורתי".

מספר נקודות המתייחסות לקדושה החדשה של המנהג החדש

עוד כ-400 עד 500 שנים לאחר גילוי הסימנים השלמים, בני ישראל העוקבים אחר המנהג המסורתי של בית הכנסת המסורתי לא יזדקקו עוד לקדושת מצוות התפילין, ולא ישתמשו עוד בהן.

כבשבת, קדושת היום לא תוסף לקדושת התפילין, כך שבבוא העת, כל בני ישראל ייכנסו לשבת היסטורית והתפילין לא ייצגו עוד קדושה נוספת.

עובדה זו מסמלת את אמצעי המדידה עבור הקדושה החדשה של המנהג החדש של הגאולה השלמה. הקדושה החדשה מתחילה בסוף (בעוד 400-500 שנים) ומוסרת התחלה חדשה (כבר כעת בבית התפילה). לכן התפילין הם לא לשימוש במנהג החדש של הגאולה השלמה.

ארבעת המינים לסוכות (לולב, אתרוג וכו') יובאו מבית הכנסת המסורתי לשם שימוש במנהג החדש. ארבעת המינים מוזכרים בתורה, בעוד התפילין והחוקים הנוגעים להם הם הלכה למשה מסיני, חוקים שבעל פה שניתנו למשה בסיני, ומבוססים על המצוות החיוביות של התורה: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים, ו', 8). מעובדת התפילין נובע:

בנוגע להלכה למשה מסיני: הסיבה שלפיה חוקים מסוימים ניתנו למשה בעל פה ולא נכתבו בתורה, היא בשל העובדה שההלכות הללו הן לא נצחיות וייתכן ויוחלפו במהלך גאולת ישראל.

הקדושה החדשה נובעת מהקדושה החדשה המנובאת של הברית החדשה מירמיהו ל"א: "ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד" (ירמיהו, ל"א, 30-33).

הברית החדשה השלמה היא לא ברית עתיקה, אלא משפצת ומחדשת את הברית הישנה, כבסימני החלום שלי של נזיפת משה ושל חידוש הכובע והדירה, בסימן החותם שקיבל דוד לוי אודות ברית המילה החדשה, שמבוצעת על ברית המילה המסורתית של הגואל האחרון, חיים.

בבית הגאולה השלמה הקדושה החדשה מתחלקת לארבע רמות כלליות, ביחס למזבח הכוהן המשוח, למזבח יהודה, מזבח אפרים ולמזבח מלכיצדק.

בסיס הקדושה החדשה של נוסחת החוק החדש הנובעת מניסוח החוק החדש, נקראת משנת יהושע בן נון. מסיבה זו החוק החדש לא מושפע ישירות מן ההלכה. הוא מסתמך במקום על הכוח המקורי של המשנה, בשילוב עם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, בזכות השופט המשוח של מלכות השמים, הגואל האחרון, חיים.

4. בסוף השבוע הראשון שלנו בבאר שבע, יוני 1990, הייתה לי הזכות הגדולה לראות את המורה חיים בחלום[2]. התלמידים ישבו סביב שולחן רחב. הצדיק הנסתר הקציב לי כסף לשלם את שכר הדירה לבית הספר אסתר. הכסף היה בצורת חתיכות כסף (החומר) בגדלים שונים, שיחד יצרו צורת רימון יד. המורה חיים אמר לי כי הכרחי להבין היטב כי כסף זה ניתן רק למי שידע את כל התורה (והצביע על חומש תורה שהיה על השולחן), ולכן דרוש חידוש של כל השאלות. "לדוגמא", הסביר המורה חיים, "הרפורמים שהתחדשו לגמרי". - -

המשפט האחרון של המורה חיים מטרתו הייתה לבלבל אותי על הצורך בהבהרה, אם תסלחו לי על סגנוני. אנו כלל לא תנועת הרפורמה או תנועת רפורמה. אנו הרפורמה ההיסטורית של הברית החדשה המנובאת של הגאולה השלמה. ועדיין אין להכחיש כי כל מה שנוגע לברית החדשה השלמה הוא בסימן חידוש הבריתות הישנות בהקשרן המתחדש עבור הגאולה השלמה.

דבר המזכיר: המורה חיים חיבב את הרפורמים ולא שמעתי ממנו אף פעם מילה כנגדם. הוא שיבח אותם בשל פעולות הצדקה הנדיבות שלהם ועזרתם ליהודים במצבים שונים, שאחרים לא מסייעים בהם, ובשל אופקיהם הרחבים וראיית העולם המקיפה שלהם ביחס לאתם יכולים לשער מי.

למעשה, הצדיק הצדיק אותם נגד האשמות "דתיות", לא על בסיס הדוקטרינות שלהם, אלא על בסיס מעשיהם. המורה חיים לא התעניין בדוקטרינות שלהם, וברור שעבור העבודה הקדושה של הצדיק ברמות העליונות, הוא עצם את עיניו בפני הדוקטרינות ולקח את עצם מעשיהם הטובים, רצונם הטוב ועמדותיהם האינטליגנטיות כלפי אחרים, כדי להצדיקם בפני בית הדין העליון. הטענה הייתה כי "יש להביט על התנהגותם הדתית ומעשיהם הטובים, מאחר ואם ניכנס לפרטים, כולנו בשגגה בדרך זו או אחרת, ואף אחד אינו יכול להחשיב עצמו כטוב יותר על פני האחר".

כל זה היה קשה מאוד עבורי, מאחר ועמדתי מול הדוקטרינות של הרפורמים, תוך ידיעת פגמיהן ביחס לתורה האמיתית שהתגלתה בסיני. הרפורמים סטו מהמסלול כמובן. הם ניתקו עצמם בגסות מקדושת גילוי, ולא קיבלו את המסורות הכתובות או שבעל פה כבסיס ל"לחוק החדש" שלהם ב-200 שנות התפתחותם מגרמניה ועד לארצות הברית.

הם ראו בערכי המוסר והאתיקה של התורה והמסורת עמוד שדרה רוחני מוביל, ושמרו את המסלול ההומניסטי של גאולת האנושות מעבדות הטעות והאגואיזם. תגובתם הקשה לנוקשות היהדות המסורתית הביאה אותם לקיצוניות השנייה, אבל ללא ארסיות הדחייה הזו, הם לא היו יכולים להשלים אף פעם את פריצת הדרך, או להשיג את העצמאות לפעול במחקר מחשבתם העצמית של הערכים, האתיקה והאמונה, אליו הם שואפים[3].

הדברים של המורה חייבים להיות מובנים. היו נקודות משותפות. גם הברית החדשה של הגאולה השלמה יוצאת מן ההלכה המסורתית: "לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם" (ירמיהו, ל"א, 33). גם הברית החדשה השלמה, גם אם מכירה בתפקידה ככזו שנמצאת "תחת" בית הכנסת המסורתי, היא עצמאית ביחס למנהג המסורתי ולהלכה המסורתית. גם הברית החדשה השלמה מכירה שהעולם בו אנו חיים שונה מאוד מזה של העבר, שקדושת העבר היא גדולה מדי עבור מרבית האנשים, ושהצרכים הרוחניים מכל הרמות יכולים להיפגש רק דרך רפורמה ביהדות.

בארבעת החודשים בהם שהינו בבאר שבע, קיבלנו, ברוך השם, את המפתחות ל"רפורמה" הזו, הכוללת את מפתחות בית התפילה המובטח של הגאולה השלמה בירושלים, מפתחות סימן החמור, משיח בן דוד, ומפתחות בית ספר אסתר, אשר יהיו לבסוף אמצעי להפצה של הגאולה השלמה עבור ישראל[4] (ראו את יומן החמור הנסתר)

5. שמונה ימים לאחר ברית המילה של יהואל יהואל, דוד לוי מבת ים ראה את הצדיק חיים בחלום. בחלום ארוך ומפורט דוד היה עד לניתוח ברית מילה שעבר המורה. בחדר ניתוח מודרני מאוד, הרופאים דנו בהתלהבות בניתוח שאמור להתבצע. על אף שהצדיק היה כבר נימול, כולם ידעו שעליו לעבור ברית מילה "חדשה".

היה זה הסימן האחרון של הברית השלמה בישראל. הוא "חתם" את הברית החדשה השלמה בכלל החשוב: "הברית החדשה מבוצעת על הברית הישנה".

הצדיק חיים, הגואל הנבחר של ישראל, חתם את הברית החדשה על עצמו. לעולם התלות ההדדית של שתי הבריתות לא תבוטל. הברית הישנה מושלמת על ידי הברית החדשה, בעוד הברית החדשה כולה קשורה לברית הישנה.

הברית הישנה מושלמת על-ידי הברית החדשה של הגאולה השלמה, למרות האמת הברורה שהברית הישנה יחד עם מסורת חז"ל שבעל פה מהווים את דרך החיים, אשר מושלמת בפני עצמה. הקדושה הזו, עם זאת, מוגבלת לעולמה. היא אינה עונה לצרכים רוחניים רבים של העם היהודי ככלל, ועוד פחות לצרכי הצאן הנאבד של בית ישראל, עשרת השבטים. אין לה את האמצעים להכריז ולהסביר את אמת האמונה לאומות העולם ולגרום להן להיות חלק מן המסורת האמיתית.

סימן חשוב מאוד קיבל סולי קמחג'י קרוב לפורים. בארץ זרה, כנראה בדרום אמריקה, התקבץ קהל טוב פשוט המורכב מעמים רבים, כדי לקבל את ברכת הגואל חיים. הצדיק חיבק חיבוק אוהב ולבבי כל אחד ואחת מן הקהל, תוך שהוא חוזר על דבריו: "אנו כולנו בשר אחד". רוח נהדרת של אהבה ירדה על ההמון. - -

הצדיק יודע את כל התורה ואת כל המסורת שבעל פה, כמו גם את הסודות העליונים. הוא הגואל הנבחר ה"יושב" במלכות השמים. שמחתו הגדולה היא להעניק ברכות להמון, ולהרימם באמונתם דרך אהבה גדולה. בשל ענוותו הגדולה, למרות ההתעלות, הקדושה והידע העצום שהוא מחזיק, הוא אוהב את כל הלבבות הענווים, הפשוטים והמלאים ברגשות טובים. הסימן משלים את האיזון החדש שקיבל עם ישראל עבור העולם כולו.

ההתקדשות החדשה

המונח התקדשות חדשה או קדושה חדשה מסמל "מפתח" ייחודי מאוד וחשוב במסגרת הברית החדשה השלמה כולה, למען התאמה ושינוי של "קדושת" הברית הישנה אל הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה. במידה מסוימת, ניתן להבין את צמצום הקדושה הישנה אל הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה דרך הדוגמא שהתקבלה בחלום של קרמין שאול (אחיו הגדול של פאולו): צמצום שנאי של 220 וולט ל-12 וולט. - אין זה הכוח הממשי שהצטמצם, אלא "משקל" הכוח.

בסימן המדהים שהתקבל על-ידי נודע, שהוזכר לעיל, נאמר: "בגאולה הראשונה, משה רבנו קיבל את החוקים מה'. בגאולה השלמה כולם יקבלו את החוקים (בחלומות)". נפש נפלאה יכולה מבלי משים לתלוש את השיער מן הראש בהתפעלות מאישור זה. ואנו ראינו עד כה את האמת מתגשמת שוב ושוב.

הקדושה החדשה של החוק החדש יכולה להתקבל ו"להיות מטופלת" על-ידי כל האנשים, אם הם מצויים בברית החדשה ולנהל את חייהם בפשטות של אמונה טהורה באל חי אחד.

חלומות מדהימים ועוצמתיים יורדים. לא לנביאים או לבני נביאים אלא לאנשים פשוטים האוהבים את האמונה של הברית החדשה השלמה. הקדושה ה"ישירה" בחומה ובנוקשותה אינה יכולה להתקבל על-ידי כולם. הקדושה החדשה הישירה דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה כן יכולה להתקבל על-ידי כולם (אך למעשה מתקבלת בדור זה על ידי מעטים).

בגלל שהמונח "קדושה" מכסה טווח עצום של יישומים, אני מציג כאן תכנית בעלת עשר מידות, למען ידיעת רמות וקטגוריות קדושה כפי שנאמר בתורה, בנביאים ובמסורת שבעל פה. הרשימה אינה ממצה, אך ממחישה:

1. הקדושה שהתקבלה על-ידי האבות

2. הקדושה של הניסים בגאולת מצרים.

3. הקדושה הנעלה של גילוי תורת משה.

4. הקדושה של הגילוי הישיר של עשרת הדיברות.

5. קדושת אוהל מועד של משה.

6. הקדושה הכוהנית שנובעת מאהרון.

7. הקדושה של בית המקדש הראשון ובית המקדש השני.

8. קדושת דברי שיעורי התורה.

9. הקדושה הרבנית של ההלכה.

10. הקדושה הנעלה של הצדיקים הנסתרים.

ברור כי כל אחת מעשר הקטגוריות מכילות "ספר" של קטגוריות. הדוגמא של 220 הוולט שהפכו ל-12 וולט, אף על פי שאינה מסבירה את העניין בצורה בהירה מאוד, באותו הזמן היא דוגמא משמעותית ביותר. בדרך כלשהי כל הקטגוריות "שונו" למצב קבלה, כדי להיקשר לכל המקבלים באמונה טובה. אני שוב מנסה לסנתז קטגוריות תוך רמיזה לקטגוריות הייחודית של קדושת כל דיבר, עם דגשים ברמות קדושה בעבודת ה'.

הדיבר הראשון: ה"קדושה" של הלב נולדה למעשה באמונת גאולת ה'. היא משקפת את אמונת משה רבנו הגדולה, האמונה שלפיה הוא נבחר כגואל ישראל. ניתן לטעון שלמשה עצמו אין צורך בדיבר נוסף חוץ מן הראשון. הוא היה צדיק מוחלט החי באמונתו.

הדיבר השני: משקף את הקדושה המחמירה כלפי טיהור מכל עבודה אחרת שאינה את אל חי אחד, בורא היקום וגואל ישראל. הדיבר השני מכיל את "כח המשנה של יהושע בן נון"[5]. זוהי מהות הכוח להגדיר כל איסור ביחס לאלילות. כל איסור מייצג הפרדה ולכן גם קדושה מכל מה שטמא בעבודת ה'. גם שליחות יהושע, לאחר משה, הרסה כל צורה של אלילות בארץ כנען. המטרה האולטימטיבית של הדיבר היא לקבל את הברכה הקדושה והנעלית של האמונה הטהורה. הדיבר הראשון מדגים את גילוי ה', גואל ישראל. הדיבר השני מייסד את חובת ישראל בשמירה על האמונה באל האמיתי של הדיבר הראשון.

הדיבר השלישי: זוהי למעשה הקדשת שם ה' ויראת ה' הפנימית בלב הצדיק. הוא גם כולל קדושה נעלה מאוד המשתקפת בקנאה לשם ה' של פינחס בן אלעזר בן אהרון, ובגמול הידוע של ברית השלום שניתנה לו על ידי אל שדי, שלאחר מכן עברה בירושה לאליהו. לכן שלושת הדיברות הראשונים מכילים את קדושת אמונת משה, קדושת אמונת משנת יהושע וקדושת ברית השלום של פינחס.

הדיבר הרביעי: השבת היא התחלת התקדשות הזמנים וההתכנסויות הקדושות. ללא השבת כל הזמנים יהיו שווים. זוהי ההתחלה של הפרדת הימים ולכן ערכה היא קדושה, שתמיד משמעה הפרדה. מן הדיבר הזה נובע שקדושת הכהונה התקבלה על-ידי אהרון, וממנו הסיקו חז"ל על קדושת השבת ועל כל החגים היהודיים שבהם אסורה המלאכה.

הדיבר החמישי: הדיבר מכיל את קדושת הנוכחות האלוהית המתגלה דרך חוקי הדרך ארץ, שלפיהם העיקרון הראשון הוא "כבד את אביך ואת אמך". מסורות הדרך ארץ נובעים מהאבות אברהם, יצחק ויעקב. קדושת הדיבר נובעת מן ה"צלם" וה"דמות" של ה', שלפיהם נברא האדם. ההתנהגות הנכונה והצורות הנכונות של ההתנהגות עונות לצלם ולדמיון האהובים על-ידי ה' למען היקום כולו. כאשר אנשים הולכים בצלם זה, ונוהגים זה כלפי זה באהבה, בישוב הדעת, בכבוד הדדי ובנימוסים ראויים האהובים על-ידי ה', הם גורמים לבורא להשרות את נוכחותו ולהציג את האור שהובטח לצדיקים.

חמשת הדיברות הראשונים מייצגים את הגמול העצום לישראל ולאנושות בשל האמונה, והקדושה של הדיברות הללו היא מתנה נעלה מאוד של ה'. חמשת הדיברות הבאים מייצגים כביכול את הגמול של האנושות לעצמה, דרך התנהגותה הראויה, ביחס לעיקרון "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". במובן זה ככל שחמש המצוות האחרונות מיושמות טוב יותר בתוך חברה נתונה, כך החברה תתקדש, תבורך בטוב ותרחיק ממנה את הרע.

הדיבר השישי: "לא תרצח": דיבר זה מסמל את הקדושה הנובעת מ"תיקון האדם", בכפרה על הדם הנקי של הבל, שנהרג על-ידי אחיו קין מחמת קנאה, שנאה וצרות עין, שלוש הרעות הגדולות שהורסות את המאמצים הגדולים של האנושות להתקדם. חרטה על מפלצות הרשע הללו ותיקון המידות כדי להשיג התעלות הוא חלק מן הדיבר. ידוע היטב כי מי שהיו רחוקים מאוד מה', אך חזרו בתשובה בלב אמיתי ושלם, יש להם מיקום גבוה מאוד לפני הקדוש ברוך הוא. הקירבה לה' כפי שהורגשה על-ידי האדם שהתחרט, והכוח שאדם מקבל כדי לתקן את כל היבטי חייו ולהפכו לחדש לגמרי נובע מקדושת התיקון של רצח הבל. דרך תיקון זה, הצדק שולט בלב האדם.

הדיבר השביעי: "לא תנאף": בעוד הקדושה של הדיבר הרביעי מפרידה בין קדושה וטומאה, הקדושה של הדיבר השביעי מפרידה בין מה שטהור לבין מה שטמא. הדיבר מצווה על ההתרחקות מן התועבות וההתנהגות המינית האסורה. הקדושה נובעת מן הריחוק של האדם מכל הפעולות הטמאות שהינן נגד טבע העולם כפי שה' עיצב אותו. מי שהולך בדרך הטבע יקצור את ההטבות מן הטבע ויקודש בהפרדה מכל הפעולות הלא טבעיות. חוקי הטהרה מן הטומאה, החוקים עבור נשים וחוקי השחיטה כלולים גם הם בקדושת הדיבר.

הדיבר השמיני: "לא תגנוב" – מידת היושר ביחסים כלפי הזולת. המידה, שנובעת מתכונת ה"ידיים הנקיות" בפני הזולת, היא קדושת הרוח עד לרמת התחדשות עצמית. המידה גם מסמלת כוח גדול של קדושה בתוך האדם שלעולם לא מאפשרת לו ליפול, ומסייעת לו באלפי דרכים, גם אם האדם אינו יודע זאת. הדיבר מוביל לרמת קדושה גבוהה מאוד של לא "לגנוב" שום דבר מידי האל הפתוחות מבלי להודות לבורא על טוב ליבו בהענקת מזון, לבוש ומחסה. וכמו שטוב ה' מחודש כלפינו באופן תמידי, מאחר ואנו נוטלים חלק בטובים שהוא מכין עבורנו, כך גם הנפש מחודשת תמיד בגל רענן של חיוביות וויטליות המעלה אותה מן המחויבויות הארציות בעולם, ומקדש כל עבודה ישרה שמתבצעת. אם כל העולם היה דבק בדיבר זה, זכות היושר שהייתה שולטת בעולם, הייתה מחדשת אותו ומקדשת אותו בהתחדשות. כה גדולה היא הקדושה הנובעת מן היושר.

הדיבר התשיעי: "לא תענה ברעך עד שקר" – הדיבר הוא למעשה חוק הנאמנות בין בני אדם. התכונה אהובה מאוד בפני ה' ובפני מי שיש להם לב ופה נאמנים. תכונת אופי זאת מוקירה לב נאמן כלפי בורא היקום, מאחר והוא אוהב נאמנות אמיתית, ככתוב ביחס למשה: "בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" (במדבר, י"ב, 7). וכך גם הקדושה הנובעת מן הנאמנות מעניקה לאדם הנאמן את ההנאה הפנימית בפני הבורא. לפיכך התגמולים עבור הדיבר הזה בעולם הם הנאות של טעם ותבונה.

הדיבר העשירי: "לא תחמוד" אשר לרעך: זהו הדיבר של קדושת החכמה, המגביל אנשים מללכת רק בדרכי הלב, ומלמד את האדם את דרכי החכמה המוכחות, שבהן ניתן לצעוד בבטחה. בשל כך קיימות עצות החכם, אשר יש לו כבר ניסיון רב בדרכים אלו. כל מי שלא רוצה משהו ששייך לאחר, אילף את נטייתו האנושית בחכמה, אותה רכש מן הטבע ומן הלימוד. לפיכך הדיבר מתגמל את שומרו בחכמה ובידע אמיתי של דרכי העולם. ראו את הגנומן על השתיקה. -

מנינו כעת, למען הבהרת עצמת המונח קדושה, עשר קטגוריות ביחס לעשרת הדיברות ועשר המידות.

עלינו להתקדם ולנסות להבין את הקדושה החדשה של החוק החדש בדוגמת 220 הוולט שמצטמצמים ל-12 וולט. יהיה זה חשוב להבין זאת עם התקדמות הזמן ולברר היכן ובאיזה אופן הצמצום יתבצע. אך עלינו תחילה לוודא לאיזו קטגוריה היא מתייחסת באמת. בהתייחס לעשרת הדיברות ניתן לומר בפשטות כי לא יכול להיות צמצום של הדיבר הראשון, מאחר ואף צמצום באמונה לא יכול להיות רצוי בפני ה'. כמו כן אין הוא מתייחס לדיבר השני, מאחר והטהרה החדשה של האמונה המונותיאיסטית היא הבסיס לכל. היא לא יכולה להתייחס גם לשלישי, מאחר ואין סליחה למי שנושא את שם ה' לשווא, חס ושלום, וגם לא לחמישי, מאחר ודרך ארץ היא עבור כל התקופות. בנוסף, אין הכוונה לדיברות "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר" ו"לא תחמוד", מאחר ואלו הם עמודי תווך בסיסיים לכל חברה טובה האהובה על-ידי ה', ויש לחזקם ולא להחלישם.

לפיכך הצמצום של הקדושה החדשה שייך אך ורק לקדושת הדיבר הרביעי. הדבר די מובן, מאחר וכפי שהוסבר, מאמץ הקדושה הרבנית נוגע לחגים היהודיים. ואכן, במסגרת קדושתם הגדולה ה"רפורמה" של הברית החדשה השלמה יודעת כיצד לצמצם השפעת קדושה זו לצרכי קטגוריות של אנשים, אשר ימצאו מקלט וישועה בבית הגאולה השלמה. הדיבר הרביעי מכיל את קדושת הכהונה, וברור שהכהונה החדשה של הבית החדש של הגאולה השלמה צריכה קדושה חדשה כדי להתקיים. גם המזבחות החדשים צריכים קדושה חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן.

בין 220 ל-12 יש 208 (גימטריית יצחק אבינו), ו-4 פעמים 52 (גימטריית "בן"). קיים כאן רמז לצחוק השמחה הגדול של ארבעת בני המנהג החדש, שלהם קראנו[6]: בן שבת, בן יום טוב, בן כהן ובן מזבח.

ה"צמצום" של "זרם" ה"קדושה המסורתית" הוא פי 4, והתוצאה היא ה"בנים" של 4 ה"אבות" המסורתיים ביהדות. המסורת החדשה היא, עם זאת, גם בן במובן של קיום עצמי, כבן שיש לו מהות עצמית, תוך כיבוד אביו.

ראשית קיימת אי הבנה בין שתי קטגוריות. אבות לא יכולים לתמוך בשינויים שביצעו ילדיהם, והילדים לא יכולים לתמוך בנוקשות של אבותיהם. עד אשר יגיע האור החדש של הברית החדשה השלמה, והגואל האחרון יחשוף את מפתחות אליהו הנביא למען פיוס לבבות האבות כלפי בניהם ובנים לאבותיהם. אז לבבות האבות יושלמו למען ישועת ילדיהם בבית התפילה החדש, ולבבות הבנים והבנות יושלמו עבור הקדושה הנעלה של מסורת אבותיהם בבית הכנסת המסורתי.

ארבעה בנים

ארבעת הבנים הגיעו כדי לייסד את נוסח המנהג החדש, המחולק לארבעה פרקים עיקריים: בן שבת - החוק החדש של השבת; בן יום טוב - החוק החדש של החגים; בן כהן - החוק החדש של הכהונה ובן מזבח - החוק החדש של המזבחות.

הקדושה החדשה היא האיזון החדש וקנה המידה ההיסטורי החדש, שבמסגרתו מיוסדת הגאולה השלמה ונוסד החוק החדש. כל מסורת ישראל, הן הכתובה והן שבעל פה, נכנסת לברית החדשה השלמה. הקדושה הרבנית עוברת במקביל שינוי וצמצום דרך המשנה החדשה הזו[7].

בן שבת

"זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שם, 7-10).

מספר גנומנים הנוגעים לבן שבת

עלינו להביט על שבע במקום על 39.

איסורי רבנים רבים יתמעטו

כסף, אש, גבולות, מסע ומשקל

כתיבה ובנייה; זהו שערנו

בן שבת מצמצם את הקדושה המסורתית

מ-39 ל-7

להפוך זאת למשמח יותר

לעם שנבחר על-ידי השמים.

גודר פרץ: ה-7 יותר כלליים מה-39, ולא שיש יחס ישר בין 7 ל-39. המנהג החדש מעוניין לפשט ולא לסבך. אנו מעוניינים ללמד אודות השבת לא במונחים של ניתוח כל סוג מלאכה וכל פעולה בעולם. באור השבת הקדושה, חז"ל קיבלו שכר לעמלם, כשעל כל פרט שהם דיברו עליו ונותח על ידיהם, נפתחו בפניהם טעמים רוחניים חדשים של הבנה אודות השבת. רצונם בדיוקים אודות השבת, האלמנט הבסיסי של החוק שבעל פה בכלליות, והתלהבותם הבלתי נדלית בהסברים ובהגדרות בנושא, הוכיחו עד כמה רצו הם בלהט שעם ישראל ישתתף בשמחת פרטיהם. השבת הציעה לחכמים אוצר לא מוגבל של אפשרויות בהוספת פרטים לעבודות האסורות של היום הקדוש. כה גדולה הייתה שמחתם בנוגע למלאכות האסורות עד שהם לא השאירו שום פרט ללא איסור. ועדיין, הכל היה בשמחה, מאחר ועל כל איסור שהוסף, הוספה קדושה עבור השבת. לא כל אחד, עם זאת, נטה לאהוב את קדושת איסורי השבת המרובים. הברית החדשה השלמה רוצה לקדש את שמחת השבת ולאפשר לאיסורים להפוך לתוצאה טבעית יותר של שמחת היום המענג, תוך התמקדות פחותה בלימוד מלאכות אסורות.

אך כדי להשלים את 39 אבות המאמץ האסור, אפשר לי לשיר אודות 39 אבות התענוג הרבני. זו אינה בדיחה, אלא אני כותב זאת בבגד החמור הלבוש כאריה. ואם אני מוסיף צחוק, זהו החמור המביט מעלה על ראש הג'ירף. יש לאפשר למי שאין לו כח רבני, לשמוע לפחות מהן 39 העבודות:

ממסכת שבת פרק ז' משנה ב'

שמות 39 מלאכות בשבת:

זורע, חורש,

קוצר, מעמר,

דש, זורה, בורר,

טוחן, מרקד,

לש, אופה,

גוזז, מלבן, מנפץ,

צובע, טווה, מיסך,

עושה שני בתיי נירין,

אורג, פוצע, קושר,

מתיר, קורע, צד,

שוחט, מפשיט, מעבד,

משרטט, ממחק, מחתך,

כותב, מוחק,

בונה, סותר,

מכבה, מעיר,

מכה בפטיש,

הוצאה

..................................................

במקום זאת, המשנה החדשה היא פשוטה ואומרת: "הנה 7 גנומנים של בן שבת אשר עליהם אתם צריכים לבסס את השבת".

כסף: אין לקנות ולמכור בשבת, או לבצע כל מלאכה שקשורה למחייה.

אש: אין להבעיר או להשתמש באש בשבת לבישול או לכל צורך אחרת.

גבולות: אין לצאת מגבולות האזור או העיר בו עושים את השבת.

נסיעה: אין לנסוע בשבת לשם תענוג.

משקל: אין לשאת משאות כבדים בשבת או להשתתף בפעילות מעייפת.

כתיבה: אין ליצור או לתקן טקסטים בשבת.

בנייה: אין לבנות או לתקן דברים בשבת.

טעמי החיים אודות איסור השימוש באש בשבת:

לנו יש היתר מיוחד ליהודים שיש להם בעיית עישון בדרגה חמורה ואשר אי עישון הורס להם את השבת להיכנס לחדר מבודד ולעשן. היתר זה הינו חל רק בתקופת הדור הרביעי בשל בעיות העצבים באותה עת.

מדוע האיסור של הדלקת האש בשבת הוא חבר קרוב של היום הקדוש ולטווח ארוך גם של האנושות כולה?

בשבת כל ארבעת האלמנטים: אש, מים, אוויר ואדמה, חייבים להתעלות דרך כפיפותם לרצון האל. המים דרך הטבע יורדים ומקבלים צורה לפי העדפתו. בענווה, הארץ יושבת במקומה. האוויר (או הרוח), ללא העדפה, נושב לכל כיוון, ורק האש מרימה את ראשה ונאבקת תמיד כדי להתרומם ממקומה, על-ידי ביטול לבושה הארצי ועלייה לעבר מקורה למעלה. לפיכך היא שורפת מהר ככל האפשר כל דבר שמונע ממנה לעלות. ואכן, כה חזקות וכה רוחניות איכויותיה, עד שניתן לחשוב כי היא כוללת רוח נעלה יותר מזו של היום השביעי. אנשים במקום להיצמד לשבת, נצמדו לפולחן האש כאלו שסגדו לשמש כאל. ה' אלוהינו אמר בשל כך: "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת" (שמות, ל"ה, 3), וגרם להבנה כי האש לא נעלה על שאר האלמנטים בפני רצון ה', ישתבח שמו לעד. בדרך זו, על-ידי גילוי כבוד האש השקרי, ועל-ידי התאמה מחודשת של האלמנט למקומו, אז ורק אז שוררת הרמוניה אמיתית בין האלמנטים.

אם אינכם משוכנעים שאופייה היהיר של האש דורש כי תחזור בחזרה למקומה ביום השבת, חשבו על העובדה שלא היו אלו המים, האדמה או האוויר שפגעו בהיסטוריה האנושית והנמיכו אותה. רק האש של החמדנות והתשוקה, הקנאה והשנאה כמו גם השחצנות והאגואיזם (שהם שילוב של אש ורוח) הייתה זו ששרפה את האנרגיות הטובות ביותר של כל האנושות מתחילתה ועד לימינו. ראו הערות אודות חוקי השבת.

ראו את הלוח הנפרד של שבת הכולל 310 גנומנים.

צום בבית הגאולה

בבית הגאולה השלמה רק צום יום כיפור נשמר. צום גדליה, תענית אסתר, תענית בכורות לפני פסח וצום תשעה באב אינם נשמרים.

המורה חיים אמר לי כי קיימת חולשה גופנית גדולה מדי בדורנו, ולכן כולם פטורים מלצום, מלבד, כמובן, ביום הכיפורים, שהוא צום מדאורייתא. הבכורות יכולים להמיר את צומם בצדקה לפני פסח.

תשעה באב במיוחד, בו צום מלא של 24 שעות יוסד על-ידי הרבנים, ומתקיים באמצע הקיץ, הוא כבד מדי עבור אנשים ויכול להיות מסוכן ללב.

כיפור, עם זאת, הוא מהתורה, ואכן הינו היום הקדוש ביותר בשנה. במקביל, כח גדול ניתן ליהודי שצם ביום זה (או גם ללא יהודי שקיבל רשות מאיתנו לצום), והוא נובע מהקדושה הגדולה של כיפור. נקרא חג זה אצלנו גם ''יום התיקונים'' כמקובל בחלומו של סולי קמחג'י.

אך גם ביום זה, אם הצום מייצג בכל דרך סכנה לבריאות האדם, הוא אינו חייב לצום. החוקים של הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, מגיעים להעניק חיים ולא לגרוע מהם.

בבית התפילה לא יהודים אינם מחויבים, כמובן, לצום ביום כיפור. עם זאת, איננו אומרים לכם, עמי העולם, כבשבת, שהשבת שלכם היא ההכרה בשבת של בני ישראל, אלא כי אתם לא צריכים לקחת על עצמכם חוקים ואיסורים. איננו יכולים לומר לכם שהכיפור שלכם הוא ההכרה בכיפור של ישראל. סיבה אחת לכך היא שהשבת היא אחת מעשרת הדיברות. גם העמים שואפים ללכת בדרכי הדיברות ולא להחסירם, ולכן יש צורך לראות בדיבר הרביעי סימן של תוקף לכולם. לפיכך מוסבר שהכרתכם בשבת היהודית מייצגת את הגשמת הדיבר הרביעי.

יום כיפור, מאידך, הוא מצווה מיוחדת לעם ישראל, אשר לא דומה לאף מצווה כללית של עשרת הדיברות. הוא ניתן לישראל ביחד עם קבלת התורה. מדובר בצום שהוא שימחה קדושה על סליחת טעויות העבר וקבלת חוק ה' על-ידי ישראל. ההכרה בכך מצד גויים היא חיובית בהחלט ואהובה בפני השמים, אך לא האמירה שההכרה היא מילוי המצווה. זוהי אחת ממצוות רבות שניתנו לישראל, והלא יהודים אינם מחויבים בהם.

זאת, כפי שהוסבר כאן, מתייחס למצוות בכלליות, אך לא לעשרת הדיברות, מאחר וקיימת כוונה אוניברסלית של התכנית האלוהית בעשרת האורות הגדולים המגיעים להאיר על העולם כולו בגאולה השלמה.

עם זאת, קיים אלמנט בכיפור עצמו, המתייחס לעשרת הדיברות. היה זה ביום שלוחות הברית הורדו על-ידי משה לאנשים. גם רבים מבני האומות, כאשר הם מתוודעים לכיפור ולכל מה שהוא מייצג, רוצים להיות חלק מן היום הזה, אשר מסייע להם להתנקות מטעויותיהם וחטאיהם, ומחזק את חרטתם. רבים שואפים לקחת חלק בצום ולקבל רשות לכך. מה היא תשובתנו?

ניסיוננו העניק לנו בהירות רבה יותר בנוגע לשאלה. בשנים הראשונות, בשל ההתלהבות הראשונית, כל הלא יהודים שהיו קרובים לסימני הגאולה צמו והיו שמחים לבצע זאת. אנו גם עודדנו את הצום של יום כיפור ואת שמו החדש של היום בבית התפילה: "יום התיקונים". אמרנו בפשטות: "אם אתם רוצים לצום, אתם יכולים. אם, לאחר מכן, תצומו במשך שלוש שנים ברצף, הצום יהפוך לשבועה ויהיה צורך להגשימו כל שנה כחובה בהתאם לשבועה זו". לא הטלנו שום הגבלות ביחס לעבודה, ורובם עבדו באופן נורמלי וצמו.

לאחר מספר שנים, כמה צמים שעבדו חשו כי המשימה קשה ביותר עבורם. לאחרים היא הייתה קשה, אך גם ישימה. נוכחנו לדעת כי הייתה זו טעות מצידנו לעודד אדם לצום שחייב גם לעבוד. ביטלנו באופן רשמי את חובת השבועה עבור מי שכבר צם במשך 3 שנים, אך לאחר תקופה נוחה זו, חש כי הצום קשה מדי עבורו. למעשה מאותה תקופה לא עודדנו צום עבור מי שצריך לעבוד באותו יום.

דניאל, לדוגמא, המשיך לצום. ג'יוזפה המשיך, וניסה להשתחרר ככל שניתן מעבודה באותו יום. אנה גספרוטי הייתה מעט נבוכה, מאחר ורצתה לצום, אך לא יכלה לעזוב את מחויבויותיה כמורה, והיה זה קשה עבורה. היא שאלה אותנו מה הדבר הנכון ביותר לעשות, ותשובתי הייתה זו: באופן כללי מי ששייך למזבח מלכיצדק, אין לו או לבניו כוונה להתגייר ולהיות חלק ממזבח אפרים, והוא חייב לעבוד, עדיף שלא יצום. למי שיש כוונה לבצע שינוי לבסוף, אם עבור עצמו או עבור ילדיו, ראוי כי יצום, אך עליו לנסות לארגן חופש באותו יום. מי שאין לו כוונה לבצע שינוי, אך רוצה לצום בלא קשר לעבודתו, ראוי שיקבל אישור מאיתנו.

ביחס לאנה, הוספתי: "במקרה שלך, אנה, גם אם אין זה קל עבורך, עדיף שתמשיכי לצום, מאחר ואת הכוהנת הראשונה על מזבח העמים, ואם תמשיכי את הצום, הדבר יסייע לאחרים בעתיד. אם תראי שהצום קשה מדי, את פטורה". אנה הייתה מרוצה מן התשובה, והמשיכה מאז לצום מספר שנים. לאחר מכן היה לה קושי לצום ופטרתי אותה מכך.

עשר המידות

קיימת התאמה בין עשר המידות, שהתקבלו עבור הברית החדשה השלמה ועשרת הדיברות. הדיבר הראשון הוא של האמונה. תמיכה בטהרת הדיבר השני, ועבודת ה' בלבד, מביאות את הברכה האמיתית של ה'. כאשר אדם מקדש את לשונו ביראתו מאמירת שם ה', הוא מגלה בעצמו מידות נסתרות. השבת של הדיבר הרביעי היא הזמן הטוב ביותר של התפילה. הכבוד לאב ולאם של הדיבר החמישי אהוב על-ידי השכינה הקדושה. החטא הראשון שגרם למוות בעולם היה רצח הבל, ולכן האנושות זקוקה לתיקון בשל אותה שפיכות דמים. אם אדם הוא ישר ונקי בהתנהגותו ולא מבצע מעשים מיניים אסורים, אותו אדם מגיע להתקדשות בחייו במסגרת אותה טהרה. אם אדם נמנע מלקחת את מה שאינו שלו, אותו אדם זכאי תמיד לחידוש רוחו באור ההגינות הזו. אם אדם זהיר לא לומר עדות שקר נגד אדם אחר, הוא יזכה בחברות אמיתית ובטעמים ותענוגות רבים בעולם. כאשר אדם שמח בחלקו, וגם אם אינו שמח בחלקו, ולא רוצה שום דבר ששייך לאחרים, אותו אדם ממלא עצמו בחכמה ומקבל הבנה עמוקה של החיים.

להלן רעיון כללי המסביר כיצד קטגוריות שונות של חוקים מתאימים לתכנית של עשרת הדיברות, ביחס למפתח עשר המידות:

אמונה – חוקים המשתייכים לאמונה בגאולת ה'.

ברכה – חוקים נגד אלילות; הברכה.

מידות נסתרות – קידוש שם ה'; איסורי הלשון.

תפילה – מנהג חדש; חוקי בית התפילה של הגאולה השלמה.

שכינה – חוקים שאין למודדם; דרך ארץ.

תיקון – חוקים של תיקון החטאים שבוצעו.

התקדשות – חוקים המשתייכים לטיהור הגוף; מקווה; נישואין.

חידוש – חנוכת החנוכות; חוקי הנפש.

טעם – חוקי החיים המהנים.

חכמה – חוקי הלימוד.

בית התפילה של הגאולה השלמה

אין הבדל בין מזבח יהודה, מזבח אפרים ומזבח מלכיצדק מלבד ביחס לבן שבת. אלו מצווים ואלו לא מצווים. מהו אם כך כבוד בני מלכיצדק ליום השביעי? הם יאמרו: "ברוך אלוהי ישראל הקדוש, שקידש את בניו הקדושים בשבת. ישראל מקודשת בשבת, ואנו מקודשים בהכרת השבת של ישראל, זאת מאחר ואין קנאה בבריאת ה'".

מי שבדרך למזבח אפרים, אם הוא נימול בברית החדשה השלמה או לא, לא יימנע מלהשתמש באש בשבת, שלא ייראה כאילו כבר שומר שבת הוא.

לוח האמונה - כללי, יהודים, מוסלמים, נוצרים וכו'

צעד 1: בניסוח חוקי האמונה עבור הברית החדשה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון הנבחר, שנולד בצנעא, תימן*, ראש ל"ו הצדיקים בחייו, השופט הנבחר שקם לתחייה במלכות השמים החדשה המנובאת, אנו נמצאים אכן בממלכה חדשה, לא ידועה בעבר, גם אם הידע של האמונה האמיתית בה' היא עתיקה כאבינו הראשון, אדם**. האם האמונה האמיתית לא הוסברה לפני כן? האם היא לא הוסברה על-ידי חכמי ישראל במשנה ובתלמוד? האם האמונה עצמה לא הוסברה בתורה ובנביאים?

* טעמי החיים: ללא הפחתת דבר מאמת המסורת של ישראל ומסורות ייחודיות רבות שהתפתחו במהלך המאות, אשכנזית, ספרדית, איטלקית וכו', אני מאמין שהמסורת התימנית היא האמונה הטהורה של התורה, וכי האמונה שחיה ונשמה בקרב היהודים התימנים במהלך 26 מאות בתימן, מכילה רמה כלשהי של עליונות ביחס למסורות הגלותיות האחרות.

"גם בן גוריון", היה הצדיק חיים נוהג לומר, "כאשר היהודים התימנים הגיעו לארץ במבצע "על כנפי נשרים", האמין שהיהודים התימנים היו הטהורים ביותר ובעלי המסורת האמיתית בשימור התורה והדרך ארץ שלא משתנה.

הייתה לי הזכות הגדולה להיחשף למסורת התימנית על-ידי הצדיק הנסתר, חיים. הצדיק חיים לימד את הסיבה האמיתית לזכות זו. אם זה נכון שהיהדות התימנית מחזיקה בעליונות ייחודית ביחס למסורות יהודיות אחרות, חייבת להיות סיבה להשגת זכות זו בפני הקדוש ברוך הוא. הסיבה חוזרת לזמנים של הנביא הקדוש ירמיהו, שבמשך 20 שנים ניבא את חורבן הבית הראשון. הוא קרא לבני העם לחזור בתשובה, וכאשר הם לא ביצעו זאת, הוא התריע בנבואות החורבן הקרב.

מבין מי ששמע את נבואותיו, היו רק 80 אנשים בירושלים, תלמידי חכמים של התורה והמסורת, אשר ידעו להבחין באמיתות נבואות ירמיהו. הם הגיעו לפני הנביא (ייתכן כ-15 שנים לפני החורבן) וקיבלו ממנו עצה לעזוב את ירושלים. עם ברכת ועצת ירמיהו, אותם 80 חכמים ומשפחותיהם נדדו דרומה. כשהגיעו לבסוף לג'בל א-נוג'ום (הר הכוכבים) בתימן, הם קיבלו סימנים ברורים לכך שהם יכולים להשתקע במקום.

שאר בני ישראל, שלא שעו לאזהרות הנביא, עברו קרבות ולבסוף חורבן וגלות. חלק גדול מן המסורת העתיקה נאבד בשל הבלבול הגדול של אותם אירועים. חשוב להבין כי המסורת היא לא רק מספר הכתבים שנשמרו, אלא המסורת החיה באור הקדושה והשכינה הקדושה, הנוכחות האלוהית. רק באותם 80 חכמים ומשפחותיהם באותו זמן שרתה הנוכחות האלוהית ברוחם ובקיומם. רק בהם נשמרה המסורת השלמה, מסורת האמונה הגדולה של משה רבנו ושל אליהו הנביא, זכרו לברכה.

במהלך השנים, התימנים חיו באמונתם ולכן ראו ניסים גדולים של ה'. אין ספק כי בתימן נשמרה המסורת העתיקה למען כל ישראל. כל זאת לימד אותי בהרחבה הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, והדבר אומת בחוזקה בשל העובדה שהצדיק חיים, בן המסורת הזו, לאחר סבלו האחרון, נבחר על-ידי אל שדי כגואל האחרון של כל ישראל והעולם. הוא ולא אדם ממסורת אחרת.

הדבר גם מוכח דרך המלחמה הגדולה נגד הקבלה השקרית של הזוהר והקבליסטים שביצע החכם יחיא אבן שלמה אלקאפח מצנעא, תימן. כאשר הגאולה תתקדם, יובן שהמסורת האמיתית הנוגעת לאמונה האמיתית יצאה מתימן, ובמיוחד מצנעא, גם למען תיקון השגיאות של המסורת השקרית.

כך גם ה"מסורת הסודית" הנעלה הייתה בצנעא, תימן, והצדיק הנבחר חיים קיבל את המסורת הנסתרת של ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים מאביו משה, זכר צדיק לברכה.

** לדבר על מסורת "חדשה" יהיה סתירה במונחים. העובדה היא, עם זאת, שהמונח "אמונה" כולל דברים רבים. כאשר אנו מדברים על אמונה "דוקטרינלית", הכוונה לאמונה מונותיאיסטית טהורה, כשאין עוד "דוקטרינה" נוספת מחוץ לדיבר השני. לא קיימת עוד תיאולוגיה אמיתית, המבוססת על האמונה באחדות המוחלטת של ה', המצווה בדיבר השני. ה' הוא אחד. הוא הבורא היחיד של היקום. לבורא, ישתבח שמו, אין שותפים בפעולת הבריאה. הוא בורא את כל מה שקיים, כשכל עבודת האל חייבת להיות כלפי בורא היקום האחד והיחיד. הוא בעצמו יצר את כל היקום על-ידי רצונו. זוהי האמונה היחידה והאמיתית, ואין עוד אמונה אחרת. הדיבר השני אינו עבור בני ישראל בלבד, למרות שהוא קודש באופן נעלה כדיבר לישראל בהר סיני. המהות של דיבר האמונה האמיתית, הטהורה והמונותיאיסטית, הייתה חלק משבע מצוות בני נח[8].

כידוע במסורת, בלבול גדול הגיע לעולם ביחס לבורא בזמן אנוש, בן שת, בן אדם וחוה. הבלבול לא נגע לאמונה בה', בורא היקום היחיד, אלא לאובייקט עבודתו. בני הדור האמינו שהבורא היה כה נעלה ביחס לבריאה, עד שאין זה אפשרי להיות בקשר עמו. לכן הוא יצר את הכוכבים כשליטים הנראים על העולם, ובשל כך יש להכיר בבורא האחד הנעלה, אך גם לתת כבוד, לעבוד ולהתפלל אל השליטים הגדולים שבסמכות ה'.

זהו שורש כל אלילות, הניתוק מעבודת ה', בורא הכל, והפנייתה כלפי משהו או מישהו אחר. מקור ניתוק זה הוא בתקופת אנוש, ולכן הוא נקרא "אבי האלילות", או "עוון אבות" של הדיבר השני. ואכן, כל האלילות העתידית בעולם שורשיה בשגיאה זו (ראו חמישה לוחות הברית). בזמן אלכסנדר הגדול, השגיאה הוצרנה בדוקטרינה מטפיסית על-ידי אריסטו. הנצרות גיבשה את השגיאה בדוקטרינת בן האל: האל האב היה רחוק מדי, ולכן הבן שקיבל צורת אדם הוא קרוב יותר לבני האדם והעבודה תופנה כלפיו, גם באישור האב. זו סתירה מוחלטת ל"וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן" (ישעיהו, מ"ב, 8). בהמשך אותה השגיאה נלכדה בדוקטרינת חמשת הפרצופים ועשר הספירות הנאצלות של ספר הזוהר. האין סוף הוא מעל להשגת הברואים, ולכן הוא מסתיר עצמו, ומעניק לאצילויות רבות להתפתח למטה עד שהן יוצרות את האל-האדם הקוסמי זעיר אנפין, הבן האלוהי של פרצוף אבא ופרצוף אמא, שאליהם כל התפילות, העבודות והמצוות חייבים להיות מכוונים. זוהי המסורת השקרית שלמרבה הצער השתלבה ביהדות ב-400 השנים האחרונות, כפי שהוסבר בהרחבה בספר מלחמות השם (ראו חמשת לוחות הברית), ומהווה מקור גדול נוסף לבלבול.

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 79): ג'יורדנו חלם (2 בנובמבר 1985, מילאנו) כי תלמידי המורה חיים עמדו בחוץ במקום כלשהו, הקרוב לשער גדול. מן הצד השני של השער הגבוה מאוד, והמוקף ב"ענן מדהים", היה הצדיק חיים. ג'יורדנו, למרות מוטות השער, נאחז מהר ברגלי המורה. הצדיק הכריז: "הגידו להם כי אני הצדיק המתבשר שלוש פעמים".

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 226): סולי חלם (18 ביולי 1987, מילאנו) כי הצדיק חיים אמר לפרץ: "פרץ! (הוא עמד על רגליו מיד), מי אני?". פרץ ענה: "המורה חיים הוא הגואל, גם אם עדיין רק מעטים יודעים זאת". -

צעד 2: העולם נמצא כעת בתקופה המסיימת של מעגל 4000 השנים של כוכב אברהם אבינו, אב האמונה המונותיאיסטית, שירש עם ישראל ובהמשך ההיסטוריה גם האסלאם. אברהם אבינו, עם זאת, הוא לא רק אבי ישראל או אבי ישמעאל, אלא האב הנבחר של המון גויים, עמים שנועדו לחזור או להיות תחת אותה אמונה טהורה בה', שהתקבלה ולומדה על-ידי אברהם. ועדיין, בזמן זה, בדור הרביעי המפורסם של השינויים הגדולים והמהירים, העולם נמצא במצב ההפוך ביחס לתקופת הגאולה המנובאת, שבה "כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם" (ירמיהו, ל"א, 33) וכו'.

יומן החמור הלבוש כאריה: "סולי חלם (6 בינואר 1990, באר שבע) שראה את המורה חיים יחד עם קהל ענק מכל הסוגים והמינים. הצדיק חיים, בענווה עצומה ובאהבה גדולה, חיבק ללא הבדל כל אחד וכל אחת מן הקהל, שכלל גם עניים מרודים וענווים, ואמר לכל אחד מהם: "אנו כולנו בשר אחד"*.

* נראה לסולי כי המקום שנראה בחלום היה דרום אמריקה, גם אם, למעשה, אין לכך חשיבות. ההכרזה: "כולנו בשר אחד" מייצגת עמוד תווך מרכזי של שיעורי הגואל האחרון חיים.

צעד 3: אם אנו מדברים על היהדות או על האסלאם, זהו דבר אחד. אם אנו מדברים על הנצרות, זהו דבר אחר. ומה לגבי אומות אחרות בעולם עם דתות שאף יותר רחוקות מן האמונה האמיתית מאשר הנצרות? בזמן הברית החדשה של הגאולה השלמה, השערים נפתחים בפעם הראשונה כדי להסביר את האמונה האמיתית לכל העמים.

יומן החמור הלבוש כאריה: ב-2001, קיבל ג'יוזפה חלום חשוב מאוד, ובו נכח מוחמד בעצמו. היה בו חדר חשוך, עם סימנים שונים ורבים מסביב על הקירות. היה במקום גם שולחן שעליו היו תפילות מוסלמיות, המתורגמות לצרפתית. השליח המוסלמי הגדול נכח והיה שמח מאוד ונרגש ביחס למחצלת האסלאם בבית התפילה של הגאולה השלמה. גם פרץ והרב רפאל פרץ מקהילת "אגודת אחים" בבאר שבע נכחו. בהתלהבות עצומה הפיץ מוחמד את התפילות למוסלמים אחרים. - -

עד כה (אני מתקן את הכתב ב-14 באפריל 2012) זהו הגילוי היחיד של ראש האסלאם. זה מספיק, עם זאת, לאשר את מחצלת האסלאם בבית התפילה ולייסד, במיוחד עבור מוסלמים מאמינים, את העובדה שמוחמד עצמו אוהב מאוד את האיחוד החדש בבית התפילה בגאולה השלישית השלמה.

צעד 4: כבעליית האסלאם באדמות בהן הערבים היו במשך מאות רבות עובדי אלילים, הרגע הכוכבי עבור אותם אנשים חיפש ומצא מושלמות שאותה לא הכירו קודם לכן. אותו הדבר היה נכון גם בהתפשטות הנצרות, במיוחד ב-400 שנותיה הראשונות, כאשר הדתות הפאגאניות של יוון ורומא לא מילאו עוד את הצרכים הרוחניים של המוסר הנעלה והאמונה המרוכזת. הרגע הכוכבי חיפש את התעלותו ומצא מוסר נעלה יותר בנצרות. ובדומה לכך כעת, הרגע הכוכבי בן 65 השנים (מאפריל 1983) של הדור הרביעי פתח את שעריו לשאיפה לשלמות נעלה, שלא הייתה ידועה קודם לכן, ופתיחה זו היא עבור כל האומות. כך נגזר הצו מלמעלה וכך הוא ירד לעולם במהלך הדור הרביעי.

צעד 5: אנו נמצאים לכן בזמן היסטורי חדש, כפי שנראה בבירור בסימן השלם של הכוכבים. כל העולם נמצא בתקופת חידוש, וכעת במסגרת הקשר כוכבי חדש של הגאולה השלמה. הבשורות החדשות של הסימנים השלמים הן אלו של אל שדי, כפי שדבריו של משה רבנו נכתבו בתורה הקדושה, וכפי שדברי הנביאים נשלחו מה' לנביאיו כדי לעורר את עם ישראל בנוגע לטעויותיו, ולהסביר את מה שה' אלוהינו רוצה מעמו ולבסוף מכל האנושות. אנו כעת, בזכות הגואל האחרון חיים, בתקופה חדשה של הברית החדשה השלמה, בה אמת הבריתות הישנות מושלמת, והגשמת האמונה האמיתית מגיעה אך ורק דרך הגילוי החדש הזה, ככתוב:

"ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה:  כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד.  {ס} לד כֹּה אָמַר יְהוָה, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, לְאוֹר לָיְלָה; רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמו.ֹ לה אִם-יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, מִלְּפָנַי--נְאֻם-יְהוָה; גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ, מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי--כָּל-הַיָּמִים" (ירמיהו, ל"א, 30-35).

צעד 6: אם הברית החדשה בירמיהו מתייחסת בפרט לבית יהודה ולבית ישראל, ישנה נבואה נוספת המרחיבה את הגילוי המשיחי והגאולי עד לקצוות תבל, כאור גדול וחדש לעמים, ככתוב בישעיהו, מ"ט, 5-6:

"וְעַתָּה אָמַר יְהוָה, יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ, לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו, וְיִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) יֵאָסֵף; וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְהוָה, וֵאלֹהַי הָיָה עֻזִּי. ו וַיֹּאמֶר, נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת-שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, ונצירי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד-קְצֵה הָאָרֶץ".

וכעת ה' שיצר אותי מבטן לעבד לו, להביא את יעקב בחזרה אליו, כדי שישראל יאסף, קורא לי שוב: זו משימה קלה מדי עבורך, כעבדי, להשיב את שבטי יעקב ולהחזיר חזרה את צאצאי ישראל. לפיכך נתתיך לאור גוים, להיות ישועתי עד קצה הארץ.

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 455): דבורה חלמה (14 ביוני 1989, מילאנו) כי הנביא ירמיהו הכריז הכרזות לאנשים, שצחקו עליו. הנביא אמר: "מי שלא מאמין בדברים שה' מסר לי לומר לכם, ימות כי לעג לי, ואני נושא את דברי ה'". לאחר מכן דבורה ראתה כי היא מצהירה בפני האנשים את הנבואות של הדור הרביעי. גם היא חזרה על דברי הנביא כנגד מי שלועג לדבריה. -

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 482): דבורה חלמה (2 בפברואר 1989, מילאנו) כי ראתה את הנביא ישעיהו שאמר כי הדיבר הראשון הוא "צדיק באמונתו יחיה" לא רק עבור הצדיקים, אלא גם עבור האנשים הפשוטים. אישה כלשהי ששמעה זאת אמרה: "אין זה נכון. הדיברות הם רק עבור הצדיקים". הנביא ישעיהו, זכרו לברכה, חזר על כך שהם גם עבור האנשים הפשוטים. -

צעד 7: אנו, עם זאת, איננו מביאי דת חדשה. אנו קיבלנו סימן.

זה קרה ב-1987 כאשר קלאודיו (אחיה של דבורה) היה צריך לכתוב חיבור לבית הספר על "דת" ובחר לכתוב על הברית החדשה השלמה. הוא הביא את החיבור לבית העלמין (בו התכנסנו) כדי לקרוא אותו לפני קבר הצדיק חיים. בחיבורו הייתה התייחסות לברית החדשה השלמה כדת חדשה. הוטרדתי מביטוי זה והתמקדתי בקבלת מסר מהצדיק. מה שקיבלתי היה: הברית החדשה השלמה אינה דת חדשה, אלא דרך חיים חדשה, ביחס לכל מה שנוגע לחיים.

צעד 8: הבשורה היא בהרמוניה מושלמת לרוח החדשה של הברית החדשה של הגאולה השלמה, המלמדת את הטבע האמיתי של היבטי חיים רבים. היא מלמדת את האדם להעריך באמונה, ענווה וחכמה את מתנות ה' הרבות שהוא מחזיק. היא מלמדת בהרחבה את התפיסה: "צדיק באמונתו יחיה".

צעד 9: מהי דרך החיים החדשה וביחס לכל מה שמתייחס לחיים? בוודאי איננו מדברים על שינוי באמונה, בניגוד לתורה הקדושה או למסורת ישראל. אמונתנו היא בתורה הקדושה, בדברי נביאי ישראל ובמסורת חז"ל שבעל פה, כמו גם ב-13 העיקרים של אמונת הרמב"ם, עליו השלום. התשובה היא כי דרך החיים החדשה היא זו שמגיעה דרך חיים באמונה במסגרת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, בזכות הגואל הנבחר, חיים.

יומן החמור הלבוש כאריה: ג'יורדנו לוי חלם (שבועות, יוני 1984, מילאנו) שהתלמידים ישבו ליד השולחן. פרץ דיבר על ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר במשך 40 שנים. בעוד הוא מדבר, נכח במקום ענן פלאי. ג'יורדנו התמלא ביראה. -

צעד 10: חיים באור ובהדרכת הסימנים השלמים שווה לחיי בני ישראל באור ובהדרכת ענני הכבוד. ענני הכבוד הקדושים והנפלאים סייעו לכל יהודי במדבר במשך 40 שנים, תוך הצגת הדרך לפני המחנה והחדרת קדושה ומחשבות נעלות לעם. כל אדם הלך באור המשלים כל היבט בחייו. הענן הנפלא של כבוד ה' סייע לכל אדם להקשיב, להרגיש ולראות את פעולות אל שדי ולחיות תמיד ברוח מדריכה שהוא שולח לעזור למי שדבק בו ביראה ובאהבה, וההולך במצוות האהובות על ידו.

צעד 11: מי שאמר: "אני ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ליווה את בני ישראל במשך 40 שנה במדבר, והיה קרוב אליהם דרך ענני הכבוד. לא פילוסופיה של מילים או רעיונות, אלא נוכחות חיה ומדריכה כל אדם בצורת ענני כבוד, שניתן לראותם ולהרגיש אותם ואת מהותם נבואית. זה היה אופן הנוכחות המדריכה של אל חי, אלוהי ישראל, האוהב את כלל האנושות.

צעד 12: הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מכילים את הכוח של ענני הכבוד המקוריים, והם מגיעים כדי להעניק את אותה צורת חיים נפלאה, במסגרת ההשגחה החיה של אל שדי. הם המתנה הגדולה לאנושות של הגאולה השלמה, כאשר כל אדם יתוודע לאלוהי אברהם, יצחק ויעקב. הדרך העיקרית של גילוי הסימנים השלמים היא בחלומות נבואיים. אלו הם החלומות ה"גאוליים" והחזיונות הנבואיים, שנובאו בספר יואל: "וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ" (יואל, ג', 1).

צעד 13: הסימנים השלמים של הגאולה השלמה הם לא חיצוניים לתורה הקדושה ולא חיצוניים למסורת היהודית. עם זאת, אלו הם סימנים אוניברסליים, שכולם יכולים לקבלם, בין אם מדובר במוסלמים, ביהודים, באלו המגיעים מן הנצרות הבודהיזם או מאיזשהי דת שתהיה או מחסרי הדת. כולם יכולים לקבל סימנים אם הם ענווים והולכים בדרך האמונה המונותיאיסטית הטהורה של אברהם. הם חייבים, עם זאת, להאמין בסימנים השלמים ובסימן הגואל האחרון, חיים, שקם לתחייה במלכות השמים החדשה.

צעד 14: יהודים חייבים, כמובן, להישאר יהודים. מוסלמים יישארו בצדק מוסלמים. על הנוצרים לא להישאר בנצרות המסורתית. הם חייבים להאמין בבשורה החדשה של הגאולה השלמה, הנוגעת לשליחות ההיסטורית של קורבן האיל. הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מתקנים ומשלימים את הסימנים ההתחלתיים והגאוליים שהתקבלו בנצרות המסורתית, לאחר שהוחזקו בסוד בבית הספר האיסיי והוצאו משם על-ידי יוחנן המטביל וישוע מנצרת. כל מי שמגיע מן הנצרות רשאי להיכנס לברית החדשה השלמה* של הגאולה השלמה על מזבח מלכיצדק.

* ראו גנומנים 16, 17, 18, 19, 20 על הברית האוניברסלית המחודשת.

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 149): אנה גספרוטי חלמה (22 בנובמבר 1986, מילאנו) כי היא הייתה בכנסייה קתולית גדולה ומוארת, מלאה באנשים. אף אחד לא הקשיב לכומר שדיבר, וכל אחד עשה משהו אחר. הדיאקון קרא מכתבי הנצרות בהטעמות שגויות, מבחינת ניקוד. הביטויים הזכורים מקריאתו הם: "סימני מלכות השמים" ו"סימני החמור". אנה הבינה כי אלו היו סימנים לא שלמים שהכנסייה הנוצרית השיגה. מאוחר יותר אנה ניסתה לשאול את הכומר אודות עובדה זו, אך הוא ניסה להתחמק מן השאלה, לבסוף רק הודה כי הסימן של מלכות השמים וסימן החמור התקבלו על-ידם. אנה הבינה ושמחה כי הנוצרים יוכלו להינצל דרך הסימנים השלמים של מלכות השמים ושל החמור אוכל לחם, לאחר שלפני כן קיבלו הם את הסימנים הלא שלמים של הכתבים הנוצריים אודות מלכות השמים והחמור. אנה רקדה וקפצה משמחה לא מרוסנת שחשה[9]. -

צעד 15: כל צורת אלילות תמנע מן האדם לקבל ולהיכנס לברית החדשה השלמה ולהיות תחת וחלק מן הסימנים השלמים. כל מי שאוהב כסף יותר מן הסימנים השלמים, תימנע ממנו קבלתם. כל מי שאינו ענו ואינו נוהג בדרך ארץ עם כל האנשים, ומשתמש בנימוסים הנכונים, בהתנהגות המתוקנת ובלב הטוב תימנע ממנו הכניסה לסימנים השלמים, וכך גם בפני מי שלא רוחש כבוד לעם היהודי.

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 531): ג'יוזפה חלם (27 במרץ 1989, מילאנו) כי שהה בכיתת בית ספר עם 30 תלמידים. המורה חקר תלמיד בשם גאלאסו. באחת מתשובותיו, אותו גאלאסו התחיל לומר דברים נגד היהודים. ג'יוזפה הרים את כף רגלו וגאלאסו חזר על דבריו. ג'יוזפה אמר: "זה הזמן שהסיפור יסתיים! מספיק! כעת בא הזמן שבו מי שמקלל יהודים יקולל". -

צעד 16: כל המשתייכים לדתות אחרות שהינן, במונחי אלילות, אף רחוקות יותר מהמסורת האמיתית מן הנצרות, לאחר שידעו ויאמינו בכל עקרונות הברית החדשה של הגאולה השלמה, יוכלו להיכנס לסימנים השלמים דרך מזבח מלכיצדק (מזבח העמים עבור הנשים). ברגע שיחזיקו הם באמונה האמיתית, הם ייחשבו כצאצאי מלכיצדק, כפי שקיבלנו בחלום, בו נאמר: "כל מי שאין לו הכוח או הרצון לעלות על מזבח אפרים נחשב צאצאי מלכיצדק".

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 821): דבורה חלמה (נובמבר 1992, סומבררו) כי שתי נשים ילדו ילד. אחת מן הנשים בכתה נואשות, ואמרה כי הילד שלפניה הוא שחור, קטן וללא חיים. האישה השנייה אמרה לה: "אל תבכי, בנך חי. הבן המת הוא שלי, ומותו נגרם מאחר וילדי צריך להיוולד מאוחר יותר, לא כעת" - דבורה ראתה כי פרץ ופאולו היו בבית הספר, שדמה לשוק מעגלי וגדול. אדם כלשהו הראה אריג אדום לדבורה, והיא אמרה כי לא תקנה אותו כעת אלא מאוחר יותר. אז פרץ, פאולו, דבורה ואותו אדם יצאו לגן, בלילה מלא כוכבים. האדם אמר לפרץ: "אני מלכיצדק, ובאתי לומר כי אין לי צאצאים לאחר מכן". פרץ השיב לו: "לא, העולם לא יכלול רק יהודים. אין לכך משמעות. לא כל אחד יהפוך ליהודי, אלא יהיו מספר קטגוריות: יהודי, אפרים, ומי שאין לו הכוחות להפוך ליהודי. האחרונים יהיו צאצאיך"[10]. - -

צעד 17: זה נכון לא רק לגבי מי שמגיע מן הנצרות, אלא ביחס לכל האנשים והדתות. מקומם בבית התפילה הוא על מזבח מלכיצדק. מלבד האנשים שהובאו אל אמונת האסלאם, שלה יש מקום על מחצלת האסלאם בבית התפילה הסופי, רבים מאומות העולם הם נוצרים. מי שלא הפך מוסלמי או נוצרי הינו חסר ידע אודות ההתגלות במעמד הר סיני, השליחות ההיסטורית של ישראל וכו', ולכן מי שנכנס לברית מחוץ לאסלאם ולנצרות חייב לקשור עצמו לברית החדשה של הגאולה השלמה על מזבח מלכיצדק.

צעד 18: השייכים למזבח יהודה נכנסים לברית החדשה של הגאולה השלמה בזכות הברית החדשה המנובאת בירמיהו ל"א. הברית החדשה השלמה של מזבח מלכיצדק היא של נוצרים לשעבר שהיו קשורים בעברם לברית החדשה הנוצרית או לאלו שלא היו קשורים לשום ברית. לפיכך הברית כאן נקראת גם "הברית האוניברסלית המחודשת[11]", מאחר והיא משלימה את מעברם. המשתייכים לדתות אחרות והיו במצב של "ברית" עם ה"אל" של דתם, חייבים את אותה ברית אוניברסלית מחודשת למען התחדשותם המלאה. מי שלא היה קשור לשום ברית לא יוכל להיכנס בפשטות אל הברית החדשה השלמה בזכות נבואת ירמיהו או בזכות המסורת היהודית, מאחר והוא לא היה קשור לשום מסורת. לכן ייכנס הוא לברית החדשה השלמה דרך הברית האוניברסלית המחודשת על מזבח מלכיצדק.

צעד 19: מי ששייכים למזבח אפרים הם הצאן הנאבד של בית ישראל, שחזרו לתורה ולמסורת ישראל דרך החוק החדש של הברית החדשה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים. כל מי ששייכים למזבח אפרים, אלא אם נולדו להורים שהיו כבר חלק ממזבח אפרים, היו לפני כן חלק ממזבח מלכיצדק. לאחר גיורם ועלייתם על מזבח אפרים, הם קשורים לברית החדשה השלמה דרך מסורת ישראל, כאלו שעל מזבח יהודה (יש, עם זאת, מספר שינויים הנוגעים לרמת הקדושה), מאחר והם לא היו יהודים, איבדו את מסורתם, אך חזרו למסורת ישראל, ככתוב: "וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם" (ירמיהו, ל"א, 16).

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 352): ג'יוזפה חלם (24 ביולי 1988, מילאנו) כי הוא היה על החוף. פרץ, לבוש בטוניקה אפורה ושחורה ואוחז בשרביט החמור, הלך מסביב לאנשים. אז ראה הוא את כל התלמידים על אוניה. אנשים רבים הגיעו, והיו כמעט כולם יהודים. לאחר מכן, כשכולם חזרו לחוף, פאולו החל לשיר בעברית "חנוכת החנוכות". יהודים רבים על החוף הלכו אחרי פאולו ושרו איתו, תוך יצירת מקהלה יפה. לאחר מכן, ג'יוזפה הביט בשמש וחשב: "זהו סימן האור החדש עבור יהודים רבים של הבשורה החדשה". מאוחר יותר בחלום ג'יוזפה היה בבית, וגם בו ראה יהודים רבים, ואמר להם: "אני נוצרי, אך אני אוהב יהודים ואת ישראל. אני מקווה להפוך יום אחד ליהודי כמוכם, מאחר ונשמתי היא משורש יהודי. אני צאן נאבד של בית ישראל. האם אתם יודעים מהו הצאן הנאבד של העדר?" הוא שאל כל אחד, אך אף אחד לא ענה, ולכן המשיך: "הצאן הנאבד הוא עשרת שבטי ישראל המפוזרים, שנטמעו בנצרות. אנו באים להינצל דרך הברית החדשה השלמה שנשלחה על-ידי ה', ישתבח שמו, שאמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה- -בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם" (שם, 30-31). -

צעד 20: אלו הם הבדלים בין מזבחות בית התפילה של הגאולה השלמה, אך ביחס לאמונה עצמה, אין הבדל כלל. * הברית האוניברסלית המחודשת היא במהותה רק מונח למען הסבר, ולמעשה היא חלק אינטגרלי מן הברית החדשה של הגאולה השלמה. ההבדל התוכני היחיד בין המזבחות הוא שהשייכים למזבחות אפרים ויהודה מחויבים במצוות התורה, בעוד מי שעל מזבח מלכיצדק מחויב בשבע מצוות בני נח, כפי שקיבלנו עבור הברית החדשה השלמה. לכן גם מי ששייך למזבח העמים (מלכיצדק) חייב להאמין באמת המסורת היהודית כולה[12].

צעד 21: מי שמשתייך למחצלת האסלאם בבית התפילה של הגאולה השלמה חייב להאמין שיצחק אבינו ולא ישמעאל, אבי עמי ערב, נלקח לשחיטה על המזבח בציווי ה'. ישמעאל בן אברהם קיבל שתי ברכות גדולות ממלאך ה', ככתוב בתורה. הייתה זו ברכת ה' עצומה שהרבתה והפיצה את עמי ערב, ובמאה ה-6, לאחר עידן הנצרות הקדומה, הביאה את בני ישמעאל בחזרה לאמונה המונותיאיסטית האמיתית והטהורה של אברהם דרך הפצת האסלאם.

צעד 22: שלושת האבות הם אברהם, יצחק ויעקב. בני יצחק, דרך יעקב אבינו, קיבלו את הברכה הייחודית של ה', השמורה לבני ישראל. בני יצחק היו מי שנגאלו ממצרים על-ידי הזרוע החזקה של ה', היו עדים לקריעת ים סוף, קיבלו את עשרת הדיברות ישירות מה' בהר סיני, ולאחר מכן את התורה כולה ואת המסורת שבעל פה ממשה רבנו.

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 511): ג'יוזפה חלם (6 במרץ 1989, מילאנו) כי ראה הוא את סעיד. הם היו בחדר וספר פתוח היה מונח על השולחן. הספר הראה 3 ציורים המסמלים את 3 האבות: אברהם, יצחק ויעקב. סעיד אמר (בערבית): "אברהם, ישמעאל והחמור" (אבראהים, איסמעאיל ואל-ח'מיר). ג'יוזפה אמר לו כי השלישי הוא יעקב ההיסטורי, אך סעיד חזר על השמות והפעם לא אמר כלום ביחס לאב השני. ג'יוזפה אמר לסעיד כי השלישי הוא תמיד יעקב, אך בציור (השני) נראה חצי חמור המשלים את צורתו, עד אשר הוא הופך לחמור בוגר. סעיד אישר זאת ואמר: "השלישי הוא החמור^[13]".

צעד 23: מסורת התורה הנוגעת לישמעאל היא ההיסטוריה האמיתית של מה שהתרחש. יצחק אבינו נעקד על המזבח, במצוות ה'. ישמעאל, ביחד עם צעיר נוסף מבית אברהם, נשאר במרחק מהר המוריה, והשניים לא ראו את מה שהתרחש. הם גם לא ידעו שאברהם צווה להקריב את יצחק, שמלאך ה' עצר את המאכלת או שקרני האיל נלכדו באותם רגעים בסבך והאיל הועלה קורבן במקום יצחק.

יומן החמור הלבוש כאריה: (חלום 390): ג'יוזפה חלם (25 באוקטובר 1988, מילאנו) כי הוא ראה את סעיד עם תלמידים בבית התפילה. סעיד אמר: "אנו מחכים לאדם שיעניק הסברים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים". באותו החדר נכח המורה חיים, שחייך[14]. -

צעד 24: כמו ישמעאל, כך גם האסלאם, לא יכול היה לראות את הקשר הנבחר של יצחק, ולא הכיר את האיל המוקרב. כל מילה בתורה הקדושה דוברת אמת נבואית, וכך גם הפרדת ישמעאל מבית אברהם, בפקודת שרה אמנו, היה צורך נבואי באותו רגע, שיהפוך להיות היסטוריה נבואית ביחס לחזרה, בזכות ישמעאל בן אברהם, של האמונה המונותיאיסטית של אברהם בדת האסלאם. ההפרדה הנבואית הייתה למעשה גם גיאוגרפית וגם דתית.

צעד 25: לסיכום, תעלומת יצחק, שתכנן הקדוש ברוך הוא, במסגרת תוכניתו ההיסטורית האלוהית לא הובנה על-ידי אף אחד. היא הייתה ספר חתום עד להגעת הגואל האחרון, חיים, וירידת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה למען הקהילה הגדולה של אברהם, יצחק ויעקב.

---

[1] שמה ישתנה בהמשך לנודע. -

[2] יומן החמור אוכל לחם: בנובמבר 1989 קיבלנו מסר להגיע לישראל. סולי ופאולו הגיעו באוניה, כאשר דבורה, גילת חיים ואני הצטרפנו שבוע מאוחר יותר במטוס. שכרנו בית בבאר שבע והודינו לה' על שהגענו לארץ הקודש ולעיר האבות.

במקום חום המדבר, הגענו לדירה שלא ראתה שמש מימיה, ורעדנו מקור ולחות, אשר חדרה לחדרים בלילה. עם זאת, היינו כל כך שמחים להיות בישראל , ולא הוטרדנו מכך.

אף על פי שקיווינו להישאר בישראל למשך 4 שנים לפחות, 4 חודשי הניסיון שלנו היו יוצאים מן הכלל. פגשנו רק אנשים טובים בכל שלב. פיתחנו חברות נפלאה עם בעל הבית, מכלוף, עם אשתו מזל ועם בנם מרדכי חיים, יהודים ספרדים מג'רבה (אי השייך לטוניס). רק בפניהם קיבלנו אישור לחשוף את עצמנו ולהסביר את הסימן הנסתר של ייסוד סימן בית ספר אסתר בישראל. יחד ביצענו את סימני החמור, והם שמעו מאיתנו את ההכרזות על הגואל האחרון, חיים. היו הם יהודים מתקופה אחרת, תמימים. אמונתם חיה בליבם, והם אהבו את המסורת. הם בעצמם היו המסורת החיה, ואהבו את אל חי אחד, אלוהי ישראל. קשה למצוא תמימות בימינו, כמו גם פשטות הלב הטהורה, שהייתה ערך יקר של האבות. פשטות לב זו אהובה על-ידי ה' ואין לבלבלה עם בורות או מחסור באינטליגנציה, כפי שקורה לצערנו בעולם המודרני. תמימותם נשמרה גם מאחר שהם לא נחשפו לחינוך האירופי. בפשטות לב הם שאלו אותנו יום אחד אם באירופה יש רוב מוסלמי או נוצרי. אסור לצחוק עליהם. הם פשוט לא ידעו. מכלוף אמר לי פעם: "אני לא מאמין שהם הגיעו לירח. זה בלתי אפשרי. הם היו נשרפים למוות". אל תצחקו! שלמה המלך בכל הדרו לא היה פחות סקפטי ממכלוף! ועדיין, ראו מי נבחרו על-ידי ההשגחה האלוהית להיות הראשונים לשמוע על הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

גם חברותנו עם הרב רפאל פרץ, דוגמא נדירה באותה תקופה לתלמיד חכמים, בעל דרך ארץ ובעל מצוות, מילא אותנו בשמחה. רב היה החסד שאותם אנשים הראו כלפינו, ונדיבותם הייתה זו שסייעה לנו. חברות חמה ולבבית נבנתה בין הרב לביני, הכוללת הבנה הדדית וכבוד.

לרב היו מספר תפקידים בבית הספר התיכון בבאר שבע, כחלק מקבוצת רבנים, מלבד היותו רב בבית כנסת של יהודים מרוקאים. רציתי לקבל את דעתו על חלק מן הכתבים, אך הדבר היחיד שלא כלל שאלות על הגאולה השלמה או שאלות על המלחמה נגד הזוהר, היה הקדמה קצרה לפירוש באר שבע.

לאחר תיקון מספר טעויות תחביר וסגנון והבעת רצונו לראות את שאר הספר, הרב הדהים אותי עם דבריו. "אני מבין", הוא אמר, "את ייחודך ואת הפתיחות ההכרחית, שהרבנים אינם יכולים לקבל. אני בעצמי לא חשבתי אף פעם על קירבת האמונה בין הערבים ליהודים, בזכות אברהם אבינו, כפי שהסברת. אופן התבטאותך הוא שונה מכל דבר אחר שראיתי, ונקודת המבט שלך היא רחבה אך מאוד ברורה. אני מבין כי מישהו צריך להיות מחוץ לקשר הרבני כדי לבצע את העבודה הזו".

דבריו הפילו אותי מהכיסא. שמחתי מאוד מהבנתו של הרב רפאל (רק סיפרתי לו שעבדתי על מספר כתבים הנוגעים לגאולה השלמה. סיפרתי לו גם שהייתי תלמיד של הצדיק הנסתר הגדול מתימן). רציתי לספר לו דברים נוספים אך לא קיבלתי רשות כי הכרזותינו היו יותר מדי עבורו.

יהואל יהואל נולד באפריל בבאר שבע. הרב פרץ וכל בית הכנסת התארגנו ולקחו על עצמם את עריכת ברית המילה. המוהל היה הרב אליהו, יהודי ספרדי שמקורו בתורכיה. דוד לוי ואברהם זקילו הגיעו מתל-אביב, ושרה הגיעה מקיבוץ יטבתה. שלושה מחמשת ילדיי מנישואיי הראשונים, אליהו, רחל ואסתר הגיעו מירושלים. בן דודי מארק ואשתו קתרין הגיעו מקיבוץ גלאון. בת דודתי דבי ובעלה עמי הגיעו מירוחם. בריתו של יהואל יהואל איחדה באופן לא צפוי את כל המשפחה והחברים. הייתה אווירה חגיגית מאוד והרגשה חזקה של ברכה שירדה אל בית הכנסת, כאשר הרב פרץ אמר את שמו של הילד בן 8 הימים.

שלושה ימים אחרי לידת יהואל יהואל, קיבלתי בשורה מן הצדיק חיים בחלום, ובו המורה הלך לאורך הרחוב במילאנו לכיוון בית הכנסת ברחוב גוואסטאלה. המורה חבש כובע טקסני גדול, וכשרוח חזקה נשבה, היא כמעט העיפה את הכובע, אך הוא שמר אותו על ראשו. פרץ היה בתוך בית הכנסת בקומה העליונה (שבדרך כלל הינה "עזרת נשים"), וישב שורה אחת מאחורי המורה. המורה נעמד, פנה לאישה שישבה בשורה הראשונה ואמר בעברית: "יואש נואש". אז נראה שבית הכנסת הופרד לשלושה חלקים. ממבט מן הדלת האחורית נראה כי החלק השמאלי יועד לישראלים, החלק האמצעי יועד לאיטלקים והחלק הימני לאמריקנים. המורה חיים שישב בחלק השמאלי פנה לפרץ ואמר: "עדיף שלא תהיה כאן עכשיו, ותפנה אל החלק השלישי". פרץ לא רצה לעזוב את צידו של המורה, אך הוא מילא את רצון הצדיק, וגם אם ליבו היה כבד בשל העזיבה, הוא עבר אל החלק השלישי. בחלק זה פגש הוא יהודים אמריקנים שמיד הציעו לו לאכול והביאו לו מאכלים שונים ועוגות. האווירה הייתה חברית ומסבירת פנים, והם המשיכו לשאול אותו מה ניתן להציע לו לאכול, עד שפרץ הרגיש כי הם מגזימים מעט, ואמר: "לאכול זה חשוב מאוד, ובמיוחד לאכול דברים טעימים, אך יש לחשוב גם על תפילה". אז התעוררתי. - -

לכן עם לידת יהואל יהואל, נכנסנו מיד לסימן "יואש נואש" - המצב בישראל הוא מייאש כעת - צאו לטקסס. מן הגבהים הרוחניים של באר שבע, עיר האבות, הגענו אל הגשמיות הארצית הגסה של העמק העמוק ביוסטון, טקסס.

ביוסטון, התמקמנו במדבר גדול, ללא רכב ודלק. אנשים, אנשים מכל עבר, וללא אדם כלשהו לדבר עימו. ללא כסף, ללא אוכל, ללא רכב, ללא מוצא. ברוך השם, חברינו הנאמנים מאיטליה סייעו לנו בכל פעם, ופעם אחת גם אחי טד, מניו ג'רזי. עם זאת, לא יכולנו לפנות לשום מקום או לעשות משהו. אני עבדתי על בשורת המלאך גבריאל ממזבח הנביא. יסדנו את סימן מזבח אפרים ואת סימן בית ספר השושנה הצהובה. הגעתנו לארצות הברית הייתה בראש ובראשונה למען יסוד שני סימנים חשובים אלו.

בהתייחס להכנות לחוק החדש, לא הייתה לי רשות לכתוב את החוקים החדשים בישראל, אך גם לא ביוסטון, מאחר שג'יוזפה חלם במילאנו כי אסור לפרץ להכין את החוק החדש בארצות הברית. פאולו חלם גם כי המקום הטוב ביותר לעבוד בו הוא איטליה, וכי בה אבצע את עבודתי באופן הטוב ביותר.

היה מובן לי מדוע ישראל היא לא המקום לכתוב בו את החוק החדש. המאזניים בישראל הן כבדות מאוד, סיבה לכך שהם אינם יכולים להיות מאומצים לאיזון בינלאומי. כתיבת החוק החדש בישראל תצריך את שמירתו בישראל. התורה עצמה לא ניתנה לישראל בשל סיבה זו, אלא כדי שתהווה חוק אוניברסלי לאנושות.

היה לי פחות ברור מדוע מדבר רחב ועמוק ביוסטון, טקסס, לא התאים לכתיבת החוקים החדשים. התשובה העיקרית לדעתי היא שיוסטון נמצאה בקיצוניות השנייה ביחס לישראל. המאזניים הם קלים מדי בארצות הברית כדי להכיל ערכים אמיתיים, מאחר שמשקלם מלא בדולרים. הממון שולט בארצות הברית והרוח האנושית מונמכת על-ידי הכבוד שניתן לחוקי פולחנו. לאמריקה אין את האיטיות המהורהרת כדי להרגיש קדושה. היא חסרה את כל הקריטריונים למחשבות רגועות של קדושה. מילים בעלות משקל נאבדות מיד בים הסטטיסטיקה חסרת הערך או בקור הפילוסופיה המסירה גם את הבגד העבה ביותר של הכבוד מן המונחים השווים ביותר והתפיסות הנעלות ביותר. היה זה יותר מדי מודרני להבין את הקדום, יותר מדי גשמי כדי לקלוט את הרוחני ויותר מדי מרושע להבין את הדרך ארץ. ביוסטון חשבתי על שתי נקודות הקיצון שיש לגשר ביניהן על-ידי הברית החדשה השלמה. בבאר שבע סבלנו מקור, אך התחממנו על-ידי חום הלב של מסורת העיר, ועל-ידי האמונה המסורתית והעתיקה. בטקסס היה חם מדי, אך כמה קר היה שם!

הסימן שהרשה לבסוף לנסח את החוק החדש באיטליה הגיע בחלום לדניאל במילאנו לאחר שחזרנו לאיטליה מיוסטון. בחלום פרץ ודניאל רכבו על אופניים ברחובות מילאנו. פרץ שאל את דניאל האם יש לו רישיון, ואחרי שבדק, ענה לו דניאל בשלילה. בשל כך ירדו הם מהאופניים והלכו ברגל^[2]. האספלט בדרך היה חם מאוד וצרב את כפות רגליו של פרץ, שהיו יחפות. דניאל התעקש כי על פרץ לרחוץ את כפות רגליו במים כדי להקל על הכאב, אך פרץ סרב לקבל את עצתו. פרץ אמר לו: "אינך יודע כי אני מודרך על-ידי משה רבנו?" - -

החלק הראשון של החלום הוא בסימן "דינא דלמכותא דינא", ביטוי תלמודי שמשמעותו "חוק המדינה הוא חוק", עקרון של המסורת החוקית שבעל פה. החלק השני של החלום קושר את המסורת הכתובה של התורה למשה בן עמרם לחוק החדש, בניסוח ה"הלכה" החדשה או ה"הליכה" החדשה לפי החוק. פרץ לא פחד שכפות רגליו ייכוו על-ידי מי שלא יבין את החוק החדש ויאמר כי ליצור הלכה חדשה הוא חטא שורף, מאחר שהוא יודע את המסורת האמיתית שעליה החוק החדש מבוסס, ויודע כי היא לא מנתקת עצמה מחוק משה.

אני מביא זאת כאן על-מנת להדגיש את הנקודה שכדי להגיע לאיזון הנחוץ עבור החוק החדש, היה הכרחי להגיע תחילה לישראל, לייסד בה את מזבח יהודה ואת בית ספר אסתר, לעבור לארצות הברית כדי לייסד בה את מזבח אפרים ואת בית הספר השושנה הצהובה, ואז לחזור לאיטליה. ה"רפורמה" ביהדות חייבת את הסימנים הללו, ואף על פי שסימני המנהג החדש (כראש השנה החדש, יום הכיפורים החדש, פסח החדש וכו') הגיעו קודם לכן, הרפורמה הנוכחית ביהדות הגיעה דרך הסימנים שהתקבלו במהלך 4 חודשי שהייתנו בבאר שבע, והאיזון הושלם על-ידי הסימנים שהתקבלו בארצות הברית.

בבאר שבע קיבלנו את הסימנים הבאים: סימן שהעלייה מברית המועצות לשעבר הייתה בזכות הגואל האחרון חיים, סימן בית ספר אסתר, סימן בית המקדש השלישי והאחרון בירושלים, סימן נזיפת משה רבנו, סימני "התחדשות" התורה, סימן "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד", סימן "ברוך ה' אלוהינו שעשני לחמו", סימן ספר פירוש באר שבע וסימן השמות השלמים של שבעת המעגלים הנבואיים, סימן המקווה החדש, סימן השין של הנון הסופית הגדולה, סימן "כולנו בשר אחד", סימן ברית המילה החדשה שבוצעה על ברית המילה המקורית של הגואל האחרון, חיים.

בבאר שבע הייתה לי משימה להבין מה חידוש התורה אומר, ולא נמנעתי מליפול לטעות חמורה בניסיון להגיע להבנה זו. קראתי שני ספרים באותה התקופה. האחד, ספר שנוגע להבנה המטפיסית של 22 אותיות האלפבית העברי. השני היה ספר מתורגם מאנגלית לעברית על ההיסטוריה של תנועת הרפורמה. קראתי אותו כדי להבין טוב יותר את הצהרת המורה חיים: "לדוגמא, הרפורמים". שמו של הספר הראשון היה כמדומני "תאוות עיניים", שבפניו לא עמדתי. נראה כי הייתה במוחי פינה חשוכה, שהיה צריך להשמידה. ל"פינה החשוכה" היה קשר לאותיות עצמן, וכנראה שהמחשבה שאני, כאריה של 22 האותיות, קיבל את הקבלה המקורית של יהושע בן נון, מצאה את דרכה לפינה לא צנועה בי, שחסמה את הדרך לחוק החדש.

הדוקטרינות המטפיסיות של 22 האותיות גרמו לדמי לרתוח, לא בגלל הדעות עצמן, אלא בגלל שכאריה של 22 האותיות הוטלה עלי החובה לעלות עליהן, במיוחד מאז שרבות מה"דוקטרינות" הללו היו קטעים מהקבלה השקרית של הזוהר ומספרים רבים המבוססים על הקבלה והוסברו כאן על-ידי הכותב (שלפעמים הינו ביקורתי על ה"קבלה" וחושד בסטייתו מהאמונה האמיתית של סיני). איני יודע כיצד הטיפשות חדרה לאט ובעדינות למוחי, ובשל כך רציתי לחדש את 22 אותיות התורה. וכיצד הייתי יכול לחדש את התורה ובאותו הזמן לשמור על שלמותה? הנה האור! חשבתי לקחת כל אות בתורה ולהפכה למילה, ועל-ידי כך לחשוף מיליון "סודות" חדשים ולשמור על התורה באותו הזמן. איזה חמור!

לא רק דיברתי אלא התחלתי לבצע, וכתבתי שבעה שירים של אסתר על אותיות בראשית עד לסוף היום השביעי, ופסוקים חדשים נאספו במשמעויות אזוטריות ובגילויים חדשים של אסתר הנסתרת, שושנת יעקב ותכלת מרדכי. הו, ראש של חמור! זה קרה בלילה לאחר ברית המילה של יהואל יהואל, כששרה (שהינה בסימן ראש החמור) ואני שמחנו ללגום בקבוק ברנדי, ושרה סיפרה כי ניבאה באמונה את לידת יהואל ואת מקומו בגאולה השלמה. מאחר שנדהמתי מצדקתה בכל מילה, החלטתי כי זהו הרגע לחשוף את היצירה הגדולה שלי בכתיבת מילה חדשה על כל מילה בתורה. הייתי בטוח כי היא הדבר יוסיף תדהמה לנבואותיה.

וכך ברגע מסוים אמרתי: "הקשיבי, יקירתי, הקשיבי לבשורות הגדולות. יש לי כעת הזכות הגדולה לחדש את כל התורה על-ידי כתיבת מילה על כל אות".

שרה, לאחר ששתתה גם היא חצי בקבוק יין, הייתה המומה למדי ולא השתכנעה מדבריי. מאחר שמקורה בסרדיניה, היא לא הטיפוס שיעריך "פילוסופיה" חסרת משמעות. היא, כפי שאומרים באיטליה, "לחם, לחם, יין, יין". ללא היסוס רב היא אמרה בפשטות רבה: "התורה כבר קיימת ולא ניתן לחדשה. אפשר להעניק פירושים חדשים למילות התורה, אך אסור לך לגעת בתורת משה רבנו".

ישירות דבריה היממה אותי, אך הקשבתי לליבי ולא לראשי. אמרתי: "אך לא, רצוי שאחדש את כל התורה".

התעוררתי בבוקר ביום שאחרי לאחר חלום של תיקון. הצדיק חיים ישב ליד שולחן בבית קפה. אני התקרבתי למורה, שברך אותי לשלום וביקש ממני לשבת. ברגע מסוים המורה חיים אמר: "הגעתי הרגע מפגישה עם משה רבנו, והוא ביקש ממני לומר לך להסיר את חטא הפה, בשל דבריך בלילה שעבר"^[2]. לאחר מכן ראיתי (בבית הקפה) כובע בהיר בדומה לזה שיש לי בבית. בעל המקום אמר כי הכובע אינו למכירה, וכי הוא עוצב מחדש על-פי דגם הכובע שהיה לי בבית. ואכן הכובע, ביחס לזה שלו, נראה שונה ונאה יותר למראה. בהמשך מצאתי את עצמו בביתם של ג'ינו ואיליאדה, וג'ינו הסביר לי כי זוהי אותה דירה כבעבר, אך הוכנסו אליה חידושים: כל הריהוט היה חדש, וכך גם מכשירים אלקטרונים ומודרניים שהיו בה. - -

מיותר לומר שמיד התחרטתי על המחשבות על חידוש "אותיות התורה הקדושה", ומיותר לומר שהובאתי תחת סימן חדש של שיפוט והתבוננות בשל העובדה שמשה עצמו, עליו השלום, דאג בעצמו ביחס לכל מילה של החוק החדש. איזו נפילה היא לקבל תיקון, ועוד על-ידי מי. ההרים הרימו אותי מאבדון חמורי נסתר!

במיזוג, התורה חודשה ועוצבה מחדש, ולכן חודשה דרך הברית החדשה השלמה, שנעשתה על הברית העתיקה של התורה הקדושה. לא היו אלו גירושין, אלא נישואין חדשים, שבהם הברית החדשה השלמה אומרת לתורה: "את חיי", והתורה אומרת לברית החדשה השלמה: "ואת המזל הטוב שלי".

[3] ראו הערה. תנועת ההשכלה בגרמניה עודדה השתתפות של יהודים בכל לימוד ומאמץ אינטלקטואלי.

[4] ראו הערה: יומן החמור הנסתר.

[5] ראו: חמישה לוחות הברית – רמז לכך הוא "בן נון", בן 50, הסכום בגימטריה של האות נ'. הדיבר השני מכיל 50 מילים – לכן יהושע הוא בן הדיבר השני. -

[6] ארבע הקטגוריות הללו הן לא שמות אקטואליים, אלא כינויים למטרת לימוד, כדי לא להסביר את אותו הדבר בכל פעם. -

[7] התקבל על ידינו בצורת מפתח חדש לכהונה החדשה של הברית החדשה השלמה בסמכות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים. לעיתים אמרנו שהסמכות של הכהונה החדשה הייתה של אליהו הנביא, זכרו לברכה, מאחר שהיה הוא כוהן לגמרי. עם זאת זוהי טעות. מה שמתייחס לכהונה המסורתית קשור לבית הכנסת המסורתי ומה ששייך לכהונה החדשה קשור לגואל האחרון, בשל התואר "הכוהן המשוח". הקשר הוא כזה: באותו אופן בו לבית התפילה אין קיום ללא בית הכנסת המסורתי, כך גם לכהונה החדשה אין קיום ללא כהונת בית הכנסת המסורתי הנובעת מכהונת אהרון הכוהן. יכולה לעלות עדיין השאלה היכן או כיצד הכהונה התבטאה תחת סימני יצחק. בזמן אליהו הנביא איננו שומעים על כוהנים אלא רק על נביאים. בזמן מרדכי הצדיק במגילת אסתר אנו לא שומעים דבר על כהונה. אנו כן יודעים שבמשך 200 השנים עד לביאת ישוע הכהונה הייתה מושחתת. האיסיים טענו כי רק הכהונה שנבעה מצדוק בתקופת דוד המלך הייתה כהונה תקפה. אני מותיר את השאלה הזו פתוחה.

[8] ראו לוח - 7 מצוות בני נח.

[9] החלק הראשון מתאר את המצב הכללי שקיים בין הכמורה הנוצרית והציבור. - החלק השני מסביר כי ניתן להתגבר על חוסר ההבנה בין הכמורה לציבור דרך הסימנים השלמים - (סימן החמור בכתבים הנוצריים הוא בסימן האתון, שעליה ישוע רכב לירושלים). -

[10] בהתאמה לשלושת המזבחות: יהודה, אפרים ומלכיצדק. -

[11] ה"ברית החדשה האוניברסלית" אינה ברית נפרדת, אלא שלב הכנה של לימוד כדי להיכנס לברית החדשה השלמה. השתמשנו במונח בחמש השנים הראשונות למען המעברים שהיה צורך להסבירם בתקופה ההיא.

[12] הברית האוניברסלית המחודשת הגיעה כתוצאה של תיקון הנצרות בארבע השנים הראשונות של סימני החמור אוכל לחם, שהכילו את כל החידושים הרלוונטיים של הבריתות הישנות בברית החדשה השלמה. היא לא יכלה, עם זאת, לקבל את שם הברית החדשה, עד שסימן הרפורמה הגדולה ביהדות התקבל על ידינו בישראל. היא נשארה ביטוי, אך אין ברית אוניברסלית נפרדת. יש לנו הברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה. הכתבים המכילים את ברכות הברית החדשה השלמה הם שלושה: 41 ברכות שמיני עצרת, 50 ברכות ברית סימני ה-12 במרץ ו-32 ברכות חנוכת החנוכות.

[13] ראו מסר לערבים. – חצי החמור מראה שה"שליחות" של האסלאם לא הושלמה היסטורית, מאחר שהיא הייתה תחת סימני יצחק, והדבר נכון גם לגבי הנוצרים. רק עם הגאולה השלמה, תחת סימני יעקב, החמור מושלם בהיסטוריה. זהו מסר חשוב מאוד למוסלמים כדי להבין את מונחי הגאולה השלמה.

[14] החלום אישר את האמונה הרווחת בקרב המוסלמים ואימת את תוכנו הנבואי.