כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

 

 

המידות המסוגלות של אסתר

 

 

פרק 1

 

אהבה פנימית להגנת אחרים

 

גנומן 1: יומן: ג'יוזפה חלם הבוקר, 1 ביוני 1998, ז' בסיוון התשנ"ח, כי היה יחד עם פרץ, אשר אמר לו כי יהיו 500 איש במסגרת הברית החדשה השלמה. שניהם צחקו ארוכות, כשג'יוזפה נפל מן הכסא מרוב צחוק והמשיך לצחוק.

גנומן 2: קראתי לג'יוזפה את בשורת הלוח[1] על האמת והצדק. - -

גנומן 13: האדם יהיה זקוק להגנה של הגאולה השלמה כדי להינצל מעיוותי הטבע בתקופות הבאות. - -

גנומן 14: יומן: יום רביעי, 1 ביוני 1998, ט' בסיוון התשנ"ח. הלילה מתרחש "ונהפוך הוא" גדול, בסימן צחוק יצחק אבינו. הדבר מגיע יחד עם ניסוח בשורת האמת והצדק ובשורת "מי שיגן על היהודים יקבל התקדשות", ולאחר חלומו של ג'יוזפה ביום שני בבוקר, שבו פרץ אמר כי כעת ישנם 500 תלמידים (ראו גנומן 1).

גנומן 15: היה זה סימן של צחוק יצחק ושמחת פורים. 500 היה סימן הזנב הכפול שנגע בארץ, מאחר שיצאנו מסימן 250 הימים של הנון הסופית של זנב החמור. הכפילו זאת, כזנב החמור הכפול, וקבלו 500.

גנומן 16: עם חלומו ה"מפתיע" של ג'יוזפה, זה זמן לשאת תפילה למזל עבור עבודתנו ולמזל עבור התלמידים. המצב הכלכלי כל כך קשה, עד שקשה לנו לבצע אפילו תנועה קטנה.

גנומן 34: זוהי אמת בלתי ניתנת להכחשה, שאומתה על-ידי הסימנים מן ההתחלה, ולפיה לברית החדשה השלמה יש שמירה חדשה הנדרשת להגן על אנשים מכל אשר יגיע בדור הרביעי. ג'יוזפה קיבל את הסימן ואת הברכה הקשורים לשמירת הטבע עבור העולם בהמשך, כבתיבת נח. בנוסף קיבל ג'יוזפה מידע כי גם חוסר האיזון של ההיבטים הטבעיים מגיע "ליצור" דברים חדשים, שבדרך אחרת לא היו מגיעים, כמקורות חדשים של אנרגיה וכו'. ניתן להשוות את המצב למגדל בבל. רק שליש מן האנושות שרד באותה עת. שליש נהרג ושליש הפך לקופים, גורילות ופילים (ולכן הם לא נחשבו עוד כחלק מן הגזע האנושי). שליש, כאמור, שרד, אך פוזר בכל העולם והחל לדבר בשפות שונות שקודם לכן לא היו קיימות.

גנומן 35: השפה האחת האחידה שדיברה בה האנושות לפני הרס המגדל הייתה אהובה על-ידי ה', והקרובה ביותר לביטוי רצון ה'. היא יצגה דרגה גבוהה של האנושות, ביחס לשפות העמים שנוצרו מאותה ענישה בשל הכוונות המרושעות של המגדל. עם זאת, כפי שהאנושות הוצאה מגן העדן כדי להניע את העולם, כך גם ההפרדה בין האומות, כל אחת ושפתה, כל אחת ודרכי חייה, הייתה צריכה להתרחש. גם עם ישראל לא יכול היה להיבחר, אם לא היו נוצרים עמים רבים.

גנומן 36: שונות לשונית ותרבותית, מאידך גיסא, מייצגת עושר עצום עבור העולם. גם בעתיד, כאשר כל הלשונות תהפוכנה שוב ל"מאוחדות" דרך השפה הברורה של הגאולה השלמה, שונות זו תהפוך אף לעושר גדול יותר.

גנומן 37: שימו לב שהמגדל נהרס ושני שליש מבוניו הושמדו, אך הפצת השליש הנותר מילאה מטרות חשובות וחיוביות, שהיו חלק מן התוכנית האלוהית כלפי הגזע האנושי. שום דבר ממה שקורה בעולם לא מנותק מאותה תוכנית, גם אם חלק ממנה נוצר בשל חטאי האנושות. מי שייבצע רע יושמד, והרוע עצמו ייהרס, אך במקביל יקרו דברים חיוביים, שישמשו לירושת האנשים אשר יתוגמלו בהם, בשל עבודתם את ה'.

גנומן 38: מגדל בבל היה מבנה טכנולוגי עצום ומורכב, מאחר שנדרשו בו חישובים מדויקים של ידע כוכבים ומתמטיקה. ידע זה נשאר בקרב האנשים שפוזרו ושימש בהמשך לצרכי בניית בנינים. כך יקרה גם בעתיד: מדענים וההולכים אחריהם יבנו "מגדל חללי" גדול ונורא, ובהמשך גם יבנו "מגדל גנטי" שנוא על-מנת להחזיק בידיהם את המפתחות לייסוד אנושות חדשה. מדענים אלו יושמדו לבסוף, מאחר שהם מביאים אסונות, הם יהירים בכוונותיהם, ורצונם הוא להשיג שם גדול ו"להרוג" את אמונת האנושות בה' אלוהינו, בורא היקום.

גנומן 39: הם שנואים בשמים ונחשבים לרשעים על האדמה. הם יגרמו לתהפוכות עצומות בשמים ובארץ, השם ישמרנו, אך בעתיד הם יושמדו וימחקו לעד. הטכנולוגיה הגדולה והסודות ה"מדעיים" שהם מגלים ישמשו את העולם בעתיד למטרות טובות. שום דבר שניתן להשתמש בו באופן חיובי לא ייאבד. גם מן השינויים הנוראים והלא טבעיים ייווצרו כוחות חדשים ויתגלו דברים חדשים, שלא היו מתגלים בדרך אחרת.

גנומן 40: התכנים החיוביים הנ"ל ישמשו את הדורות שאחרי תקופת יום ה' הגדול והנורא. לפני כן הזמנים יהיו כאוטים, כימי הרס מגדל בבל והפצת האנושות בעולם. תרופות חדשות יתגלו, אך מחלות חדשות יגיעו. טכנולוגיה חדשה תומצא, אך בעיות חדשות לגמרי תופענה, ואיתן יהיה צורך להתמודד בעזרת טכנולוגיה אף יותר מפותחת. דומה הדבר לפיתוח אמצעי לחימה המשתכללים כל הזמן. גם לטכנולוגיית הלחימה שתתגלה יהיו צדדים חיוביים, שניתן יהיה להבחין בהם לאחר המלחמה.

 

 

פרק 2 - חיפוש הדרך האמצעית דרך השם "אשר" בגאולה השלמה

 

האהבה לראות שאחרים יהיו שמחים

 

גנומן 51: מן ה-7 ועד ל-13 ביוני טעיתי כששלחתי מסר הנוגע למקלטים[2] למילאנו. בשבת חלמתי על מקלט, על מלחמה חסרת פרופורציות בחוץ, על בלבול ועל פחד. בחלום התפללתי למען שתי אחיות שלא הבינו האחת את השנייה. הפצרתי בצדיק שיסביר את טעותי, והוא אמר לי, כי כמעט כל דבר עבר כבר וכי עלי לישון באותו לילה במושב האחורי של המכונית המשפחתית. - -

באותו הזמן, פאולו יידע את ג'יוזפה, שאול ואנה גספרוטי להשמיד את הטקסט ששלחתי להם. חלמתי שוב במוצאי שבת על מקום מקלט. היו סכנות רבות בחוץ, אך הכול היה כעת בפרופורציות נכונות.

גנומן 53: לאחר התיקונים הללו במוצאי שבת, נודע חלמה כי ראתה אותי בחדר חדש עם שולחן וחלון גדולים, ובו נמצאו כל סוגי הבשמים, הקטורות, המשחות, השמנים וכו'. הייתי לבוש בטוניקה לבנה וזהובה ופניי היו מאוד קורנות וזוהרות. ברוך השם.

גנומן 54: 16 ביוני 1998, כ"ב בסיוון התשנ"ח: חלמתי כי הייתי בחדר רחב, שבו נכחו אנשים. באמצע החדר ישב הצדיק חיים. קרוב לכיסאו הייתה ילדה צעירה בת 12 לערך, ואני הייתי צריך לבדוק את מצבה הגופני. היא שכבה על הארץ, כשרגליה וכפות רגליה חשופות, וכשבדקתי את זרועותיה וידיה, נזהרתי שלא להביט ברגליה, מאחר שהייתי מודע לכך שאני בקרבת הצדיק חיים. תחילה הרמתי את זרועה הימנית ואז את זרועה השמאלית וגיליתי שיש בעיה בפרק כף ידה השמאלית. שאלתי אותה האם היא מודעת לכך, והיא ענתה בחיוב. הרמתי את ידה הימנית, והנחתי אותה על יד הצדיק. הוא נגע בפרק כף ידה השמאלית ואמר: "זה נעלם". הצדיק חיים הסביר אז לכולם שפרץ ביצע את העבודה המקדימה, אך היה עליו לשים את פרק כף ידה של הילדה בידו של המורה כדי שיתרפא. - -

גנומן 55: כ"ד בסיוון התשנ"ח, 18 ביוני 1998: יסדתי את מזבח ישראל הגדול בקומה הרביעית של בית התפילה. זהו מזבח סימן החמור. נודע הייתה הראשונה להתפלל למען ההגנה מרעות הדור הרביעי. המזבח משלים את 7 הקומות של בית התפילה, והוא היה צריך להיבנות בשנה ה-14. כל מי שקשור ישירות לסימן החמור ראוי שיעמוד על המזבח.

גנומן 56: לפני מספר ימים, דוד לוי חלם בחולון כי נסע במכונית עם אישה (אולי איליאדה או ליאת). הוא עצר את הרכב, וליד בית כלשהו אמר: "זהו ביתו של פרץ". מחוץ לבית היו 3 חמורים: 2 כהים ואחד אפור. - -

גנומן 57: דוד לוי חלם לפני יומיים שהוא היה עם אביו רמו לוי, עליו השלום, אשר הייתה לו הזכות להיקבר עשר שנים לאחר פטירתו של הצדיק חיים (בדיוק באותו היום ובאותה השעה), בכ"ג בסיוון. מר לוי הראה לדוד עיתון המדבר על מלגה למי שלומד רפואה ואמר: "הבט כאן, אתה יכול לסיים את לימודי הרפואה שלך, אם תרצה". דוד אמר שהוא חש כי עבר את הגיל ואז, תוך מבט בעיתון, הוא אמר כי בכל מקרה מדובר רק על מלגה לחודש. מר רמו לוי יצא מן הרכב, קנה עציץ יפה ואמר לדוד להביאו לנלדה.

גנומן 58: היה זה סימן שדוד יכול להיכנס ל"סימני" הרפואה, בהתאמה לחלומי הנ"ל, אשר הגיע לפתוח עבורי את הרשות להיכנס ל"סימני" הרפואה, בכוונות ראויות.

גנומן 59: בכ"ג בסיוון נתברכתי בברכת "עיני העדה בזכות הגואל חיים". בכ"ד בסיוון נתברכתי בקידושין מעליון בחתונות הסימנים של כל הלוחות, ושנרצעתי עבד לו ישתבח שמו לעד, ברצון נפשו יתברך, בזכות הליכתי אחרי הצדיק הנסתר חיים, ושלא ישברו עוד הלוחות גם עתה בהיותם איתי, לא ישברו ולא יסתלקו מאיתי עד השלמתם כפי ספריהם וכפי כתביהם בספר משנת חיים. אמן וכן יהי רצון. ונתברכתי בברכת רוח מים אש אדמה וקול דקה. ונתברכתי מהצדיק חיים בכוס של מים חיים. זה האחרון היה על מזבח ישראל הגדול.

גנומן 60: ברכת הרוח, המים, האש והאדמה (קול דממה דקה) הייתה למען השמירה החדשה של הגאולה השלמה בברית שלום, המשלימה את השמירה עבור הברית החדשה השלמה במסגרת הקבלה החדשה והאמיתית של הדג הגדול, לוויתן.

גנומן 61: סולי התקשר (יוני 1998). הוא חלם כי התלמידים היו יחד. פרץ אמר: "עלינו להתפלל", ולאחר מכן: "עלינו להתפלל כנביא ירמיהו". כולם התפללו יחד, אך כל אדם גם התפלל מליבו. גליל אור גדול ירד עליהם. - -

סולי חלם שפרץ עבד על 7 הקומות ועל ההיערכות המחודשת, בשל מזבח ישראל הגדול. מזבח השופט המשוח הוא בקומה השביעית וכך גם ארון הקודש החדש. - -

גנומן 62: ראש חודש תמוז התשנ"ט. הלוח (44 בגימטריה) הוא האדם (44 בגימטריה) של הגאולה השלמה, ככתוב: "כְּתֹב חָזוֹן, וּבָאֵר עַל-הַלֻּחוֹת--לְמַעַן יָרוּץ, קוֹרֵא בוֹ" (חבקוק, ב', 2).

גנומן 63: חלום הראה לי כי עלי להתעקש על ה"לוחות" של מרדכי ואסתר. כך יהיה. הלוח הוא הדם של הגאולה השלמה. 5 כוכבי בית הדין הגדול וחמשת כוכבי אסתר במלכות אחשוורוש הם "מהות דם החיים" (דם=לוח בגימטרייה) של הלוחות החדשים. דרך 10 הכוכבים הללו, ניתן להבין טוב יותר את תוכן 10 הדיברות עצמם, כמו גם את לוחות צדיק באמונתו יחיה. 10 הכוכבים הם מהות דם החיים של הלוחות.

גנומן 64: עשרת הכוכבים הללו מייצגים את "הסוד הכוכבי המתווך" של לוחות הגאולה השלמה. דיברות משה התקבלו ישירות מה', והם נכתבו ב"אצבע" אל שדי על לוחות אבן. לא היו כנראה יחסים ישירים עם הכוכבים הללו באותו זמן[3]. הלוחות אז נכתבו על אבן: ה"דם" של שבטי ישראל באותו זמן היה כ"אבן", ולא היה ניתן "להמיר" את "דמם" ללוחות. הדיברות נכתבו על לבבות האבן, ולכן לבסוף "הפרו תורתך". בברית החדשה השלמה הדיברות נכתבות על לב האדם. כל ההיסטוריה מטרתה לרכך את לבבות האבן, ולגרום להם להפוך ללבבות בשר ודם.

 לעשרת הכוכבים יש דרגות שונות, בדומה לעשרת הדיברות עצמם, המכילים את התורה כולה, והתורה כוללת היבטים גלויים ו"היבטים נסתרים". לכן, במסגרת 10 הכוכבים, אנו מוצאים 10 מידות, המבוססות על עשרת הדיברות[4]. מערכי בית הדין ואסתר "מושרשים" בכוכבי מרדכי ואסתר מן המצקת הגדולה, 2 מ-3 הכוכבים הנסתרים (כוכב הגואל חיים "משלים" אותם למען הגאולה השלמה). 2 הכוכבים הללו חשפו היבטים גלויים ונסתרים. כך גם מרדכי הצדיק, שביצע את פעולתו הגלויה בגאולת פורים, כפי שהיו לו משימות נסתרות לבצע, ואסתר המלכה שבדרגה הגלויה הייתה מלכה, אשת אחשוורוש, ובדרגה הפנימית שמרה על זהותה היהודית ועל ליבה היהודי.

גנומן 65: כל היבטי ספר הכוכבים של אברהם אבינו התגלו רק עתה, על-ידי הגואל חיים בזמן הגאולה השלמה. שמות הכוכבים והמערכות החדשות לא נחשפו לפני כן. רק עתה, השם המלא אהיה אשר אהיה מושלם בהיסטוריה, וכך גם השם האמצעי "אשר", עמוד התווך האמצעי, המכיל את שורשי "השושנה הנסתרת" של יעקב, שבלעדיה לא מתקיים קשר בין הגאולה הראשונה לגאולה השלמה.

גנומן 66: מהיכן האיזון החדש של הדרך האמצעית הצודקת נובע, ביחס ל-3 העליות של משה רבנו? עלינו להגדיר היטב את 3 העליות. מה היה האיזון של העלייה הראשונה, שאליו עם ישראל לא היה ראוי? מה היה האיזון של העלייה השנייה, שלא הוזכרה בתורה? מה היה האיזון של העלייה השלישית שניתנה לישראל?

גנומן 67: הסברתי בתשובה כתובה לאנה גספרוטי הנוגעת לעץ החיים, שבעלייה השלישית ירד כוח עץ הדעת טוב ורע. העלייה הראשונה הייתה בדרגת עץ החיים וכללה את איזון הדרך האמצעית הנכונה. בגאולה השלמה אנו משייכים את הלוחות החדשים של הקבלה האמיתית החדשה של הצדיק החי באמונתו לעמוד השלישי המותאם לסימני הדג הגדול. מאידך גיסא, האם אין זו העלייה האמצעית שמייצגת כהלכה את הצדיק החי באמונתו?

גנומן 68: יומן: 1 ביולי 1998: ג'יוזפה חלם כי חפרנו שוב את מה שכבר כוסה באדמה, מאחר ששכחנו 2 דברים. בעומק 2 מטרים, הרמתי 2 פנינים, כל אחת נלקחה מתיבה חתומה בפלסטיק, ולאחר מכן שוב כיסינו את הבור. רציתי להראות את 2 הפנינים לאדם צעיר, שנכח במקום, אך כאשר הוא ראה אותן, הוא נכנס להלם ולא יכול היה לגעת בהן.

גנומן 69: בלילה, במסגרת הסימן שבוצע, ג'יוזפה קיבל 2 פנינים. הפנינה הראשונה היא במפתח "וו", האות הראשונה ב"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אסתר, א', 1). לכן בתקופה הראשונה בת 10 השנים יש את כל 4 היסודות של אחשוורוש, אך "אח" בא בה לידי ביטוי יותר מן השאר. בתקופה השנייה אח-חש בא לידי ביטוי. בתקופה השלישית אח-חש-שור בא לידי ביטוי. בתקופה הרביעית הדין השולט הוא אח-חש-שור-רוש. התייחסתי לסוגיה במונחי העונש, אך יש להתייחס אליה גם במונחי התגברות הרוע, עד לסיום התקופה הרביעית של הדור הרביעי.

גנומן 70: הפנינה השנייה מתייחסת ל-7 השנים מן השנה ה-35 ועד ל-42, בהן תהיה פלישה של חוצנים והדיפת מלחמת גוג ומגוג[5]. יהיו גם פיצוצים אטומיים בלב סין ורבים יהגרו למדינות ערב, שיתאחדו כדי להילחם נגד ישראל. פלישת החוצנים תכשיל את תוכניתם.

גנומן 71: בזמן הקמת המקלטים, כל הברכות ייאמרו רק בתוכם (סימן הרחבת הברכה של 4 היסודות).

גנומן 72: כבגן העדן, המרכז זורח בהתחלה, אך לא ניתן לאכול את פירותיו עד לסוף. איזון דרך האמצע לא מגיע אלא בתקופת הגאולה השלמה. ההתבוננות המשולשת היא גן העדן החדש, המייצגת דרך אכילה וטעימת פירות טובה יותר. היא נובעת מ-3 העליות, ולכן גם מתקשרת לשם המלא (אהיה אשר אהיה). ההתבוננות המלאה היא גם בסימן צדיק באמונתו יחיה.

גנומן 73: לוחות 30 הצעדים מסמלים את ה"הרכבה מחדש" של שברי הלוחות הראשונים. בשל כך הם מחזיקים במשהו מן הקבלה הראשונה, קבלת האמונה של הדיבר הראשון ובסיס הקבלה של הצדיק החי באמונתו. ה"לוחות" של מרדכי ואסתר משתייכים בייחוד לעלייה האמצעית. גילוי הגאולה השלמה מגיעה דרך מגילת הגאולה השלמה, כפי שנחשפה בחלומות של מר בנין, של דבורה ושל דוד לוי. אין מדובר בשל כך בשני לוחות אלא ב"מגילה" ארוכה.

גנומן 74: האותיות הקדושות שנכתבו על לוחות האבן היו קשורות לעלייה הראשונה ולעלייה השלישית. מה שהגיע מן העלייה השנייה לא נכתב על לוחות אבן, אלא הגיע כ"מגילה" ובמסורת שבעל-פה. האנשים, עם זאת, היו זקוקים ללוחות אבן עם חוקים. בגאולה השלמה יש לנו סימן הלוחות המורחבים של התורה, או כפי שאנו מכנים אותם: "הלוחות הרחבים החדשים של הדג הגדול לוויתן". אלו לוחות החוק החדש של 30 הצעדים, המתרחבים לעמוד השלישי של הדג הגדול לוויתן.

גנומן 75: העמוד הראשון מייצג בשל כך את חוקי הצדיק של הלוחות הראשונים. על לוחות העלייה השלישית נכתבו אותם חוקים כבלוחות הראשונים. מה ששונה הוא הקבלה שמאחוריהם. אם בני ישראל היו מנצחים את יצר הרע, הם היו זכאים להישאר צדיקים החיים באמונתם. העמוד הראשון בלוחות 30 הצעדים מסמל את ה"פישוט" ההוא.

גנומן 76: העמוד האמצעי מייצג את המידות, השלמת האיש הצדיק החי באמונתו. זהו לב האיש הצדיק. העמוד השלישי מסמל את הקבלה האמיתית של האיש הצדיק ואת כל מה שמתייחס לדברים החדשים של הגאולה השלמה. כל 3 העמודים הכרחיים להשלמת האיש הצדיק. האיש הצדיק ישא את לוחות החוק (30 צעדים) בידו השמאלית, את לוחות התורה המורחבת של לוויתן בידו הימנית ואת מגילת המידות בליבו ובכל גופו. אז ילך הוא באמת בדרך האמצעית, ויאכל את פירות עץ החיים בזכות הצדיק הנבחר, הגואל חיים.

גנומן 77: בגאולה הראשונה, העלייה השלישית והלוחות שהתקבלו סימלו את הדרך האמצעית עבור בני ישראל. הלוחות הראשונים נחשבו ל"גבוהים" מדי. גם חשיפת המידות הייתה מופשטת מדי עבור האנשים באותה עת, והם לא יכלו "לעמוד בכך" אלא היו צריכים פירוט יתר של איסורים וחוקים. את הדרך האמצעית הם לא היו יכולים לאמץ, אך בכל מקרה לא היה זה הזמן ההיסטורי להגעת הדרך האמצעית, המייצגת את עץ החיים. זוהי גזרה היסטורית גדולה ועצומה כשהסימן השלם של תחיית המתים נכנס לעולם. הגזרה מתייחסת לזמן עצמו והיא מתחילה רק כאשר הגואל האחרון נבחר. לפיכך כל מה שקרה לפני כן אינו נכלל באיזון החדש.

גנומן 78: עלינו לתור אחר שורשי הדרך האמצעית בעלייה הראשונה של משה, בעלייה השנייה (לפי המשנה החדשה שהתקבלה) ואף בעלייה השלישית, אך הדרך האמצעית השלמה והחדשה נובעת מכל העליות ומשולבת בצורות חדשות של הגאולה השלמה. הציר הגדול החדש של הדרך האמצעית נובע מן העמוד האמצעי: יצחק הוא המקשר הגדול של האבות, השם "אשר" הוא המקשר של הגאולה ההיסטורית, אליהו הנביא הוא המקשר הגדול של תורת משה וגילוי הגאולה השלמה, ופורים הוא המקשר הגדול בין הגאולה הראשונה והגאולה השלמה.

גנומן 79: המידות שנובעות מן העמוד האמצעי הן קשרים גדולים בין אור הנפש והפעולות, המילים והמחשבות של האדם. לוחות מרדכי ואסתר (מגילת[6] הגאולה השלמה) קשורים לעמוד האמצעי, מאחר שכל השיעורים החדשים קשורים לדרך האמצעית של המידות. נעירות החמור הם באמצע כל דבר. מדוע לחמור יש מזל טוב כל כך לשאת לעולם את הבשורות הנפלאות של הגאולה השלמה, מזל שרוב האנשים היו רוצים? כיצד החמור מיקם את עצמו במרכז כדי להסביר אודות הדרך האמצעית?

גנומן 80: נכון, זו לא זכותנו. אנו רק חמורים, אשר עלינו רוכב הגואל האחרון חיים. ועדיין, גם החמור הוא סימן נבחר של הגאולה השלמה. מדוע חמור ולא אדם? יש שורשים אחדים לפלא הגאולי. לחמור יש משהו שבגללו קיבל הוא את הזכות הגדולה. הגואל חיים מביא לעולם את הגילוי הגדול והחדש של עץ החיים, העץ האחרון של חיי הנצח, אך גם לחמור יש זכות גדולה לנעור את פרותיו לעולם. וכיצד חמור נלכד במעגל המופלא של חיי הנצח?         

גנומן 81: זהו סוד. איני יודע אם אני יכול לגלות לכם אותו או לא. ואם תקנאו בי? לא, לא, אתם אנשים טובים, והקנאה שלכם תחלוף כשתקראו זאת. רק החמור ליקק את קליפת עץ החיים ולכן יכול הוא להריח את הניחוח הנפלא. לחיות האחרות של הגן לא הייתה הזכות להיות כה קרובות אליו.

גנומן 82: לחמור ניתנה זכות, הואיל והוא נועד להיות נושא האדם שיגיע. החמור סבר: כשהאדם יגיע, הוא יאכל את הפרי המבורך ויחיה לנצח. בינתיים הוא ירכב עלי, ואני אהיה חברו הנאמן. יהיה זה עצוב מאוד אם יאבד אותי אחרי תקופת חברות ארוכה ונאמנה. אולי לפחות על-ידי ליקוק קליפת העץ והרחת הניחוח, גם אני אקבל חלק מחיי הנצח למען שמחת האנושות.

גנומן 83: וכך היה. כוונותיו הטובות של החמור נשמעו על-ידי ה', והחמור הורשה להתקרב, ללקק את קליפת העץ ולחוש בניחוח המדהים שלה. למרבה הצער, אדם לא הגיע לעץ החיים, ויעברו כ-6000 שנה של בלבול, לפני ההגעה אל הדרך האמצעית המעניקה חיי נצח. הביטו במזל החמור השומר על יתרון כה גדול מול האנושות. אין אחד שהתקרב כל כך לעץ החיים באמצע הגן.

יומן: פאולו זכה ב-100 אלף לירות (כ-25 דולרים) בכרטיס גירוד עם המספר 33. גם בית הספר של יום ראשון קרא את הטקסט "סימן 33". לאחר שקראתי לפאולו טקסט הקשור למלאכים, נודע ראתה את ישוע, אשר רצה להיפגש עמי הלילה, לאחר מילים כה רבות שנכתבו עליו.

גנומן 84: אנסה הלילה להיות עם ישוע, להקשיב ואם יתאפשר לי גם לכתוב. זהו ללא ספק זמן של חגיגה במלכות השמים בשל "סימן 33". בנימינו יהיה נוכח כל העת. זהו גם סימן גילוי העמוד האמצעי כעמוד התווך האמצעי של הדרך האמצעית של עץ החיים. איני בטוח, אך נראה לי כי יש צורך להשלים את ההצהרה של המלאך מיכאל כי "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים" במסגרת האיזון החדש, ולהביאה לדרגה חדשה ומודגשת (ראו: אסתר 5 אודות השלמת האיזון).

גנומן 85: (דברי ישוע) "גם בבית הספר האיסיי דיברו על הלוחות. הלוחות של בית המקדש הראשון מוסתרים במערה. הורשיתי לראות אותם. מישהו חייב לדעת את הסוד הקדוש ולהרהר בקדושתם. גם על לוחות מורה הצדק דיברו. בשל כך, לוחות שיעוריו נחשבו כלוחות החדשים של הגאולה, גם לאחר מותו הטרגי.

גנומן 86: "מורה הצדק היה עבורנו גם הצדיק שהשכין צדק בין מלכות השמים המוסתרים ובין האנשים על הארץ. בית ספר אסתר היה מקום המפגש שלו על הארץ, ואני הייתי שה ההשגחה העליונה לקשירת גילוי מלכות השמים לישראל. גם אני חיפשתי אחר הדרך האמצעית כפי שנחשפה בזמנו. הבט בחומרה ששררה בתוך בית הספר וברחמים כלפי העם הפשוט מחוץ לבית הספר. אני עצמי חשבתי את עצמי ללוחות החדשים של הגאולה, לוחות הנובעות מן הדרך האמצעית, לוחות הברית החדשה המובטחת.

גנומן 87: "ראיתי שעניין לוחות הדרך האמצעית מתפתח איתך באיזון החדש. עקבתי אחרי כל נקודה, מאחר שגם אני נגאלתי בכל נקודה של האיזון החדש, כפי שהראית. כעת התבונן על משה רבנו ותבין, כי משה היה בין השם ובין האנשים. לפיכך הגאולה הראשונה הייתה יכולה להיות הגאולה השלמה עם העברת המסורת ממשה ליהושע. כל שלושת השמות של השם המלא היו יכולים להתגלות למעשה בגאולה הראשונה.

גנומן 88: "כמו-כן בגאולה השנייה של השם "אשר", שהתבצעה דרך מתווך[7] המפרש את רצון האל, הייתה אפשרות שכל הגאולה, במסורת התורה והמסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, עם הלוחות החדשים של הגאולה, הייתה יכולה להתקיים. שליחותי התעצבה על-מנת לגלות את האפשרות הזו. עליך להבין את הנקודה הזו. השליחות המשיחית שניתנה על-ידי השם "אשר" כללה את האפשרות להביא את הגאולה כולה. בשל כך אני נחשב לאחד משלושת אנשי הגאולה.

גנומן 89: "הדבר אומר שהדרך האמצעית, המרמזת לעץ החיים, הייתה שם כדי להתגלות דרך שליחות השם "אשר", מאחר שהיה באפשרותה להביא אחריה את הגאולה כולה. כשאמרתי: "גַּם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה רַבָּה כָּזֹאת" (מתי, ח', 10), היה זה סימן כי הדרך האמצעית של עץ החיים[8] מגיעה גם לדרגות הנפוצות ביותר בעולם. כאשר השליחות נפתחה, היא נועדה להגיע לעם הפשוט. זהו הסימן כי גאולה שלמה יכולה להתרחש גם עבור העולם.

גנומן 90: "ראיתי את הכול מעמדתי המרכזית, שהינה חלק מן הדרך בה גם אנשים פשוטים, שמידותיהם זורחות בליבם, יכולים לעבוד את ה' אלוהינו. כעת ניתן לראות זאת טוב יותר, מאחר שהגאולה השלמה לא יוצאת מן השם "אשר" אלא מן השם השלישי והאחרון של השם המלא. רק בגאולה השלמה הדרך האמצעית של השם "אשר" הופכת לדרך האמצעית של השם האמצעי, המתגלה במסגרת השם "אהיה" האחרון. שורשיו בשם "אשר", אך הוא מתממש רק בגאולה השלמה, בה הדרך האמצעית האמיתית מתגלה, זאת הואיל והשם "אשר" מושלם רק בגאולה השלמה. זהו הגזע הארוך והגדול של עץ החיים, שפירותיו לא בשלים עד לגאולה השלמה.

גנומן 91: "עם הגעת הגואל האחרון, תיקון הטעויות ההיסטוריות שיצאו תחת השם "אשר", כפי שראית ב-15 השנים האחרונות, מייצג את נתינת הרשות לירידת המדרגות הלבנות של הדרך האמצעית לעולם. בשל כך המגילה מתייחסת למרדכי הצדיק ולמלכה אסתר. הדרך האמצעית הנובעת מהשם "אשר" קשורה למדרגות הלבנות של מלכות השמים. מר היה הגביע ממנו שתיתי למען הדרך האמצעית, שתגיע רק לבסוף. במהלך 15 השנים האחרונות, הקורבן המתמשך הופך לתענוג גדול, וכל מילה שנכתבת גואלת אותי ממרירות לשמחה גדולה ומעניקה לי את התואר: אחד משלושת אנשי הגאולה.

גנומן 92: "בשל כך רוחי היא כעת בסימן צחוק יצחק. רוח הצחוק של יצחק בתוכי נולדה עבור העולם בגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים. מה שנקשר אליה יהיה קשור לעד עם ה' אלוהינו. זה מה שאתה צריך כדי להשלים את האיזון החדש, הואיל ואינך מבין שהצחוק ההיסטורי של יצחק בגאולה השלמה נולד ברוחי, בזכות קורבן האיל במקומו של יצחק.

גנומן 93: "כשאמרתי: "הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הָאַחֶרֶת" (שם, ה', 39), התכוונתי למי שמוכנים להקדיש את עצמם לדרכי השלום של מלכות השמים. באותו הזמן האמירה יצגה דרך אמצעית אמיתית בין דרכי הארץ ודרכי מלכות השמים. בגאולה השלמה התפיסה מותאמת מחדש, אך המידה שהיא כוללת ממשיכה, מאחר שהיא קשורה מאותו רגע והלאה לערכי מלכות השמים הנסתרים בשם "אשר".

גנומן 94: "עליך להבין זאת. השם "אשר" מייצג את עמוד התווך האמצעי, הנסתר מעיני האנושות וקושר את מלכות השמים לארץ. זהו הגזע הגדול והארוך של עץ החיים הנצחי, הנסתר עד לגילויו. לכן גם שליחות זו כוללת את סימן תחיית המתים".

גנומן 95: "אתה צודק שהמייצג הגדול של הדרך האמצעית הוא דבר הצדיק חיים: "כולנו בשר אחד", מאחר שמה שאמיתי, נעלה ומגיע לאנשים הפשוטים, קשור לעמוד התווך האמצעי ממלכות השמים אל הארץ. האופי העניו הוא הכוח המקשר של האיחוד הזה. זהו הפירוש ל"זהו כוכבו של כריסטו, הבא בזכות הענווה". זהו כוכבו של כריסטו הקושר את מלכות השמים לארץ דרך הענווה האהובה של כל מי שאוחז בה.

גנומן 96: "כעת אתה מתחיל להבין. כל מה שקרה בשליחות הוצדק באור הצדיק החי באמונתו, כפי שהסברת בעבר. לא כך היה בגאולה הראשונה, בה משה הודרך ישירות, ולא כך הוא בגאולה השלמה, שבה השופט המשוח במלכות השמים היה ראש הצדיקים הנסתרים. רק השליחות האמצעית התבצעה על בסיס "צדיק באמונתו יחיה". מן המערך שתחת סימני השליחות המשיחית של השם "אשר", עמוד התווך האמצעי מגיע מגבהים נסתרים אל דרגות העם הפשוט בעולם.

גנומן 97: "האם אתה מתחיל לראות? כל הסימנים האמיתיים הקשורים לשם "אשר" הם עבור הגאולה השלמה, כדי שסימני מלכות השמים ייחשפו על הארץ. הכוח המקשר של השם "אשר" דרוש לכל הזמנים. לכן אני אחד משלושת אנשי הגאולה, מאחר שההיבטים הגדולים והחשובים לקשירת מלכות השמים אל הארץ מגיעים דרך שליחות זו. הכוח המקשר החשוב בין מלכות השמים לארץ קשור ישירות לסימני האיש הצדיק החי באמונתו.

גנומן 98: "אל תתפלאו שלוחות 30 הצעדים והלוחות הרחבים של לוויתן קשורים יחד דרך מגילת מרדכי ואסתר. הדבר הכרחי להרחבת השם "אשר" אל החיים החדשים בגאולה השלמה. החיים החדשים של סימני השם "אשר" בגאולה השלמה יתחדשו בסימני צחוק יצחק, כאשר העולם יבין את המטרות האמיתיות של פלאי התוכנית האלוהית בהיסטוריה.

גנומן 99: "הפגנתי חסד כלפי העניים, החולים והמושפלים. אלו הפכו לסימנים, כעמודי תווך נסתרים, בין מלכות השמים לבין הארץ. בהמשך מיליונים חיקו אותי כשנהגו בחסד, בחמלה כלפי הנזקקים וחסרי המזל. הדבר שמר על עמודי תווך נסתרים בין מלכות השמים לבין הארץ במהלך ההיסטוריה, אשר ייחשפו כולם בדרך הגאולה השלמה. כל הקשרים לא היו לשווא, וכאשר הקרומים מעל עמודים אלו יוסרו, אורות אמיתיים הקושרים את מלכות השמים לארץ יישארו, תוך התחזקות והיקשרות מוצקה לעקרונות הגאולה השלמה. כל אדם הנושא את עמוד התווך הנסתר יקבל שמחה גדולה מרוחי, בסימן צחוק יצחק.

גנומן 100: "זו הסיבה שבעטיה חוזר סימן 33 בסימנים השלמים. "אשר" בגימטריה קטנה הוא 6 כששת הסימנים, 2+3+1, כפי שהסברת. 33 הוא לפיכך סימן סימני השם "אשר", שחייבים לחזור לשם השלמתם, והם מייצגים את הכניסה האמיתית לסימני צחוק יצחק אבינו".

 

פרק 3

 

המידה לתקן ולבקש מחילה מפני התנהגות בלתי הגונה לזולת

 

גנומן 101: זהו ההסבר ל"החמור", ככתוב: "שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית, כ"ב, 5). מהו החמור? זהו אותו חמור שליקק את קליפת עץ החיים והריח את ניחוחה, אותו חמור שהביא את יצחק אל מזבח העקידה, וגם אותו חמור שנשא את יצחק לאחר "תחייתו" במעמד העקידה.

גנומן 102: אני יודע על מטרה גאולית, במסגרתה משה רבנו כתב את ספר איוב. איוב מתלונן על גורלו, ודבריו נשמעים לעיתים קשים ומרירים. הוא ננזף על תלונות אלו בידי חבריו, החכמים הקדמונים המסבירים, לפי חכמתם, את השלמות שבצדק ה' ואת הטוב הלא ידוע של גזרותיו. לבסוף, על אף אמיתות דבריהם, נזיפותיהם כלפי איוב לא מוצאות חן בעיני ה', והוא מצדיק את איוב ומחזיר לו כפליים את בריאותו, את משפחתו ואת עושרו.

גנומן 103: הפרק הפותח של ספר איוב הכרחי להבנת הספר כולו. ה', ביום הדין השנתי, מקשיב להפצרות השטן, הטוען כי יושרו של איוב קשור רק לטוב שהוא מקבל: "וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ, וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ--אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ, יְבָרְכֶךָּ" (איוב, א', 11). ה' מאפשר לשטן להעמיד את איוב במבחן, ובתוך זמן קצר מתים ילדיו, רכושו מושמד בשריפה, והוא חולה במחלה כואבת ומייסרת. עורו הופך כה חלוש ואכול באופן דוחה, עד אשר הוא פונה לתולעת שיוצאת מבטנו: "הישארי שם, מדוע את צריכה לעזוב מקום בו יש לך מה לאכול?

גנומן 104: ה' לא העניש את איוב. היה זה מבחן של השטן, שאושר על-ידי שופט האנושות. לכן ברור כי ייסורי איוב נפלו עליו לא בשל חטאיו, מאחר שאיוב היה איש ישר בכל מעשיו, אלא בגלל היותו איש צדיק. עובדה זו היא נקודת המשען לתלונות איוב.

גנומן 105: איוב לא טען כי ה' לא צודק או שהוא לא מושלם. התלונות הקשות שלו נבעו מכאבי ייסוריו, שבהם הוא לא חפץ. הוא היה איש ישר אך לא רצה לסבול כדי להגיע לדרגה גבוהה יותר של צדק או יושר, ולכן לא ביקש זאת מעולם. זו הנקודה שיש להבינה, מאחר שלבסוף, לאחר ויכוחים ארוכים של תיאוסופיה חשובה (ושופעת ב"רמיזות" כוכביות), ה' בעצמו הצדיק את איוב ונזף באחרים.

גנומן 106: לפיכך קיימת הצדקה כלשהי לתלונות איוב, הואיל וכל מה שנאמר על-ידו הוצדק לבסוף בידי ה'. תלונתו מייצגת מצב קשה שנוצר על-ידי "נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם" (תהילים, ס"ו, 5). איוב היה איש צדיק בעולם ושל העולם. הוא היה איש צדיק החי באמונתו, אך לא צדיק נסתר המקבל על עצמו את הסבל הנובע מחטאם של אנשים אחרים.

גנומן 107: איוב לא קילל את האל, כשהועמד למבחן על-ידי השטן. אשתו של איוב אמרה לו בייאוש: "עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ אֱלֹהִים, וָמֻת" (שם, ב', 9). במסורת הוצדקה כוונת האישה, ונאמר כי כוונתה הייתה חיובית: אם תקלל אותו, כולם יידעו שהייתה סיבה לייסורים הללו, אך אם תמשיך לברך אותו, תרחיק אנשים מן האמונה בו, מאחר שהם יגידו: "אם זהו הגמול עבור שירותו, איני רוצה להיות חלק מכך".

גנומן 108: איוב התלונן, אך לא קילל את ה' אלוהיו, ובזכות כך הוא הוצדק ובורך כ"צדיק באמונתו יחיה". ה' אלוהינו אפשר למאמיניו ליפול אל "מלכודות היסטוריות" של "נורא עלילה על בני אדם", אך לאחר מכן הוא בעצמו הצדיק את הנפילות, העלה את מאמיניו, גאל וברך אותם. בין גזרות אלו כלולה גזרת הגלות, שחייבת להקדים כל גאולה.

גנומן 109: קיבלתי ישירות מן הצדיק חיים את אמת המסורת הגורסת כי משה רבנו כתב את ספר איוב. במסגרת ההתבוננות המשולשת נחפש את המקום בו ספר איוב מייצג, לפי הגדרתנו, את ההצדקה לפני ה' של הצדיק החי באמונתו. משה קיבל את שלושת השמות של השם המלא (אהיה אשר אהיה), ולכן הוא ראה גם את שלוש הגלויות שנגזרו על עם ישראל לפני הגילוי האחרון.

גנומן 110: הספר ודמותו של איוב מסמלים את גורל העם היהודי, את הגלויות שיצטרכו הם לעבור, ואת ההצדקה והברכה שיקבלו. זאת מאחר שהעם היהודי, ככלל, הוא בדרגת צדיק באמונתו יחיה[9], אשר משלם את המחירים הקשים עבור גאולותיו המובטחות. נורא עלילה על בני אדם.-

גנומן 111: חשוב אם כך שהדיבר הראשון מסמל את דרגת אמונת משה ואת העלייה הראשונה, המייצגת את קבלת "צדיק באמונתו יחיה", עיקרון שהתקבל בהמשך בספר חבקוק (ב' 4), כבסיס של הדיבר הראשון, הכולל בתוכו את כל מצוות התורה. הקבלה הראשונה לא יכולה הייתה להתקבל על-ידי האנשים. היא עמדה בדרגה גבוהה ומקודשת וסימלה בנקודה זו בהיסטוריה את מהות אמונת משה עצמו. האנשים לא היו מוכנים עדיין לדרגה כזו ונפלו לחטא עגל הזהב. כאדם וחווה, גם הם היו צריכים לחטוא, בדרך זו או אחרת, ולהיות מגורשים מגן העדן.

גנומן 112: סיבות ניתנות לנפילה המיידית, אם בגירוש מגן עדן, בגלות עשרת השבטים או בהרס בית המקדש הראשון, אך בנוגע ל"נורא עלילה על בני אדם", מדובר במיוחד על מי שמנסה לעבוד את ה' ולהיות צדיק החי באמונתו. משה ראה תמיד, בשל ההשגחה, מלבד את הטרגדיה של עגל הזהב, גם את העובדה שהאנשים יצטרכו לעבור את הגלות בשל חטאיהם האליליים.

גנומן 113: משה רבנו ראה גם כי חטא עגל הזהב באותו זמן בהיסטוריה היה כה גדול, עד אשר שימש הוא כסיבה לייסורים ההיסטוריים שבמסגרתם היה עם ישראל שנוא בין אומות העולם. לכן שם הספר "איוב" נקרא כך (איוב כאויב). אני מאמין בענווה כי משה רבנו קיבל את תוכן ספר איוב בעלייתו השנייה על הר סיני, שארכה 40 יום ו-40 לילה, לאחר שבני ישראל נפלו בחטא עגל הזהב. העלייה השנייה כולה הייתה תקופת אבל על שבירת הלוחות. כאב העם בהבנת חטאו ובמה שהפסיד היה כבד מנשוא עליו. משה עלה בכל יום ודיבר אל ה', תוך שהוא מחפש מרפא שיציל את עם ישראל הצעיר.

גנומן 114: עלינו להרהר בגורל ישראל ובגזרות שיפלו עליו כדי שיוצדק בידי ה' אלוהינו, לבסוף, כצדיק החי באמונתו. הקבלה האמיתית של העלייה הראשונה, קבלת צדיק באמונתו יחיה, הקשורה לדיבר הראשון, המשיכה לשלב השני תחת השם הנסתר "אשר", ומשה רבנו תר אחר ה"סודות" של מידות הלב כמרפא לעקשנות העם.

גנומן 115: זו הייתה "העלייה הנסתרת" המוסתרת גם בתורה עצמה, ובה משה רבנו למד את "סודות" מלכות השמים שיתפתחו ב"סודיות" במשך מאות שנים עד אשר יתגלו בתקופת הגאולה השלמה. משה רבנו נכנס לארמון המידות האהובות במלכות השמים כדי לקבל הבנה ברורה של הדברים ולחפש דרך שבה יוכל להוריד את המידות מטה לעולם, באופנים בהם ניתן יהיה ללמדן, ללכת בדרכן ולהיקשר לתורה הנצחית.

גנומן 116: 40 הימים הללו היו לפיכך תקופה של אבל כבד עבור העם וגם תקופה קשה ביותר עבור משה, אך עם זאת, באותו זמן, התבצעה העלייה שבה גדול הנביאים קיבל את הסימנים הנסתרים של יצחק, את השם הנסתר "אשר", את סימני מלכות השמים, את הסיבות הנסתרות של הגלות ואת הקבלה השלמה של צדיק באמונתו יחיה. הקבלה הראשונה הושלמה בעלייה השנייה, בסימני מידות מלכות השמים.

גנומן 117: דרך עשרת הדיברות שהעם שמע ודרך מידות הלב של העלייה השנייה, משה רבנו ניסה "להשלים" את ה"מעגל" הנבואי של קבלת צדיק באמונתו יחיה. העלייה השנייה יצגה את עמוד התווך האמצעי, המקשר בין מלכות השמים לבין הארץ. חוק ה' ביחד עם מידות הלב ומידות האיש הצדיק מייצגים את ההשלמה הגדולה של הגוף והנפש.

גנומן 118: במלוא החוק והמידות, המשלימים את קבלת הצדיק החי באמונתו, הגאולה השלמה עצמה הייתה הופכת למעשה לאפשרית כבר אז, אם למשה הייתה ניתנת הרשות להורידה מטה.

יומן: היום, 8 ביולי 1998, י"ד בתמוז התשנ"ח: פאולו, נודע ואני נסענו למאסה קרארה (Massa Carrara), וקנינו עיגול שיש לבן עבור מזבח ישראל הגדול. הוא עלה 80000 לירות. ייסדתי את המזבח באוהל, וכאשר פאולו ונודע עמדו עליו, הם סיפרו כי חשו בגליל הגדול של הברית החדשה השלמה.

גנומן 119: יומן: ג'יוזפה התקשר היום וסיפר על חלום מן הלילה שעבר, בו נאמר לו כי זה הרגע שבו כל התלמידים, אלו שכאן ואלו שיצטרפו בעתיד, צריכים להתנתק מן העבר באופן מוחלט – הן ביחס לאובייקטים והן ביחס לזיכרונות חסרי משמעות אמיתית.

פאולו קרע 50 תמונות מן העבר כסימן להתחלה החדשה.

 אני מודה לה' כי אני מתחיל להבין טוב יותר כיצד השם "אשר" נכלל במסגרת העלייה הראשונה, כיצד שימש הוא כעמוד התווך האמצעי של העלייה השנייה, כיצד שימש הוא כעמוד התווך האמצעי של מידות הגאולה השלמה, וכיצד הרוח החדשה של צחוק יצחק לעולם לא מאבדת קשר עם הסימנים ההתחלתיים.

גנומן 120: העלייה האמצעית כוללת את כתר התורה הנסתר. גם יצחק אבינו מסמל את הכתר הנסתר של האבות. כתר אברהם אבינו התגלה, והוא נודע כנסיך ה' בין הממלכות בתקופתו. כך גם יעקב אבינו שהתפרסם בארץ מצרים. יצחק אבינו, בהשוואה אליהם, לא יצא כמעט מאוהלו, ולא הציג עצמו לעיתים קרובות בציבור. הוא אהב שקט ושלום במקומו הפרטי והקדוש.

גנומן 121: כתר יצחק אבינו נסתר בעקידת יצחק. יצחק "נבחר" לקורבן זה, ואף על פי שהיה זה מבחן שלא נועד לקחת את יצחק באותו רגע, הקורבן התאפשר, כי הכתר הנסתר של בחירת ה' היה על יצחק. אם יצחק היה נלקח השמימה כקורבן ה', באופן היפותטי, הגאולה הייתה מתגלה לאנושות כבר אז, דרך גילוי מלכות השמים החדשה. יצחק היה זה שאחראי לחשוף אותה מן העולם הבא, ותוך כדי כך לקשור את מלכות השמים אל הארץ.

גנומן 122: ה"קורבן" של יצחק אבינו "התקבל", כפי שהסביר לי הצדיק חיים, מאחר שסכין השחיטה כן נגעה בו, גם אם בעדינות רבה, עד אשר נעצרה על-ידי מלאך ה'. טיפת דם יצאה מגופו של יצחק, סימן לקורבן אשר הושלם והתקבל. האיל, עם זאת, הוקרב במקום יצחק.

גנומן 123: באופן היפותטי, כהגשמת מלכות השמים באותה עת, הקורבן שיקף עניין נסתר ביותר. אותו קורבן היה אמנם מוקדם מדי בהיסטוריה, אך לא ניתן היה לשלול אותו בדרגות העליונות והנסתרות. הספיק שאברהם הביא את יצחק להר המוריה, עקד אותו על המזבח והניף את הסכין, אך בדרגות העליונות הכל הושלם, מאחר שכל זאת היה בסימני השם "אשר", הכוללים את סימני יצחק, ואליהם קשורים סימני מלכות השמים. האפשרות שיצחק יילקח אז וייקשר למלכות השמים, קיבלה היבט חדש.

גנומן 124: רק המונחים הסותרים של העקידה עצמה יצרו את התנאים להמשך שמירת הסוד במלכות השמים. שורשי העובדה כי השם האמצעי "אשר" הוא זה הקושר את סוד מלכות השמים, מצויים במשמעות הנסתרת ובהשלכות של עקידת יצחק, כפי שהוסבר לעיל. עקידת יצחק הגיעה על-מנת לייסד את שורשי מלכות השמים ואת זכויות הקורבן שיקשרו את מלכות השמים לארץ בסודיות, עד לזמן שבו הם ייחשפו.

גנומן 125: ערכי הקורבן הם נעלים מאוד, מאחר שמטרות הקורבן נעלים ואלטרואיסטים מאוד. יצחק היה צריך לעלות קורבן כדי להגשים את דבר ה' לאברהם, והדבר מייצג את הטוב הגדול של העולם, הרצוי על-ידי ה'. יצחק אבינו היה בשל כך מוכן למסור עצמו לבורא. לא למען עצמו אלא עבור טוב כולם.

גנומן 126: יומן החמור: הנפש החדשה של ההתבוננות המשולשת ירדה. אני מרגיש חדש, כאילו לא הייתי לפני כן בעולם, כנשמה חדשה שנולדה מן ההתבוננות המשולשת, אשר תימסר לדורות הבאים. הנפש החדשה נוצרה על-ידי אל שדי, בזכות סבל הצדיק חיים, והחמור החדש יורד לעולם בזכות קורבן בנימינו פריקו ומתאים עצמו להגעת מזבח השיש הלבן העגול של ישראל הגדול. זהו הרגע לכל התלמידים להפריד עצמם מן העבר.

גנומן 127: הנפש החדשה של החמור אוכל לחם נובעת מרוח שמחת הצדיק חיים. מאחר שנפש החמור חייבת ללכת בחוק משה, רוחו חייבת ללכת בדרך מידות הלב, כאלו אשר התקבלו מן המורה חיים, ונשמתו קשורה לצדיק חיים. לאור שיעוריו, החמור עומד בפני ה' אלוהינו, כדי להתפלל. בשמחתו החמור שר: "אני חמור הדרך האמצעית, המלקק את קליפת עץ החיים ומריח את ניחוחו הנפלא בגן עדן. הי-הא! הי-הא! הי-הא! הי-הא!"

גנומן 128: המגילה החדשה של מרדכי הצדיק ואסתר המלכה קושרת את מלכות השמים לארץ בגילוי הנפלא של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים. זוהי מגילת הגאולה השלמה שהתקבלה בשנה הרביעית של הסימנים. כעת היא השנה הרביעית של התקופה השלישית, השנה ה-16 של הסימנים השלמים, סימן החמור אוכל לחם מתחת לסימן האור החדש של חנוכת החנוכות. מגילת הגאולה השלמה מסמלת את עמוד התווך האמצעי של מלכות השמים, של העמוד השני, לב השושנה. 30 צעדים מן החוק החדש נקשרים לעמוד הראשון, לב הנביא. השלמת הדרך האמצעית היא דרך העמוד השלישי, לב הדג הגדול, בסימן הלוחות הרחבים של הדג הגדול לוויתן והצדיק החי באמונתו.

גנומן 129: בין חמור ההליכה המוקדמת של אברהם אבינו ובין החמור המלא במצוות של יששכר, גמול גדול לצאצאי יעקב אבינו, ניצב החמור של יצחק אבינו, וזהו החמור שמקבל את "הא" הידיעה[10]. אם אתם מחפשים חמור-נביא, פנו לאתון של בלעם. החמור של חבקוק, שעליו רוכב הגואל האחרון, הוא צרוף של חמשת החמורים.

גנומן 130: מאחר שנאמר "עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (זכריה, ט', 9), רכיבה על החמור מתייחסת לחמורו של אברהם, ואילו העיר הוא העיר של סימני יצחק, עליו רכב ישוע. שתי האתונות הן אתון המשא של יעקב והאתון של בלעם. גם חמור המשא (חמור-גרם) שגרם להולדת יששכר היה מומחה בחישובי כוכבים ונשא סודות נבואה דרך הכוכבים.

גנומן 131: העַיר של יצחק שורשו ע.י.ר, שורש המילים עִיר (קרת) וערנות. הדבר מרמז לעיר הגדולה של הנצרות שהתפשטה בעולם. החמור של יצחק כולל גם את המוסלמים, ולכן אמרו חז"ל כי אין לקרוא עִם אלא עַם, לפיכך "שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר" (בראשית, כ"ב, 5) מתייחס לצאצאי ישמעאל: "עם הדומה לחמור" (קידושין, ס"ח, 1). החמור של יצחק הוא החמור ההיסטורי, מן האתון שרכב עליה ישוע ועד לחמור האוכל לחם של הגאולה השלמה.

גנומן 132: כל 5 החמורים מתייחסים ל"הא", שערכה בגימטרייה 5. החמור של יצחק אבינו הוא לכן החמור של עמוד התווך האמצעי, וכל 4 החמורים האחרים כלולים בו. ללא חמורו של יצחק לא היו חמורים אחרים. ברור שחמורו של יצחק הוא זה שליקק את גזע עץ החיים באמצע גן עדן. חמור זה היה צריך לחכות 2000 שנה עד שאברהם יחבוש אותו מוקדם בבוקר. בכך היה הוא לחמור של תקופת אברהם, עד לסוף תקופת בית המקדש השני. 2000 השנים הבאות הן השלב ההיסטורי של בלבול יצחק.

גנומן 133: אברהם אבינו הכין את חמורו של יצחק לשאתו אל הר המוריה, כדי לשחוט אותו. כשיצחק רכב עליו, הוא הפך לחמור של עמוד התווך האמצעי של מלכות השמים הנסתרת, מאחר ששורשי מלכות השמים נוסדו בעקידת יצחק, כשהחמור חיכה לחזרתו. ההיסטוריה חיכתה עוד 2000 שנה במסגרת שלב הבלבול ההיסטורי של עקידת יצחק והבלבול התיאולוגי של קרני האיל שנאחזו בסבך, עד לחזרתו של יצחק[11], שירכב שוב על החמור הנבחר, אשר ליקק את גזע עץ החיים בגן עדן והריח את ניחוחו הנפלא.

גנומן 134: יצחק עלה על המזבח אך חזר ממנו. האיל נלכד בסבך קרוב למזבח, והקרבתו השלימה את קורבן יצחק. בזכות השלמה זו, האיל, שהתעלה בשל הקורבן, שמר על התקווה של הגעת מלכות השמים לאחר 2000 שנה, בשלב ההיסטורי של יצחק. הרשו לנעור למי שיש אוזני חמור! הדרך האמצעית המושלמת של הגאולה השלמה לא יכולה הייתה להתקיים אם היא לא הייתה מושרשת בדרך האמצעית של סימני השם "אשר" המשיחיים.

גנומן 135: ישנם 7 סימנים שישוע ציין, המוזכרים גם בכתבי הבשורה הנוצריים, ומייצגים את הקשרים הנסתרים בין מלכות השמים לבין האנשים בעולם (נוצרים): (אנו לא מדברים כאן על הנצרות, אלא על ה"נוצרים" שראויים לערכי הדרך הנוצרית): 1. הוא דיבר נגד שקרנות, צביעות, יהירות והחלפת המידות השקריות למידות האמיתיות. 2. הוא דיבר על מלכות השמים שבדרך. 3. הוא דיבר על הבשורה החדשה, הרוח החדשה, החתונה החדשה, השליחות החדשה. 4. הוא רכב על האתון לירושלים. 5. הוא רמז על תחייתו מן המתים. 6. הוא דיבר על "בן האדם" שיגיע באחרית הימים. 7. הוא שיבח את העם הפשוט, העניים והנזקקים, בשל ערכי האמונה שיש בקרבם, אף על פי שהם לא בקיאים בתורה.

גנומן 136: 7 הקטגוריות הפכו ל-7 פעמים 7 בכתבי הבשורה הנוצרית, דרך חזרתם ושונותם של מילים וסימנים המתאימים לקטגוריות הללו. ה"סימנים" חיו בעולם במשך 2000 שנה בזכות ישוע. שליחות ישוע נגעה במוסדות החברה העולמית וטיפחה את מידות הלב, הצדקה והמעשים האהובים על-ידי הנוצרים במהלך ההיסטוריה. ישוע הקריב את חייו עם הכוונה שמידות הלב יורחבו לכולם. ישוע היה המשיח של מידות הלב. שליחותו הייתה השליחות המשיחית המדהימה ביותר של סימני "אשר", אשר הגיעה לקשור את המידות האהובות במלכות השמים ללב האנושות.

גנומן 137: ברוך ה' אלוהינו שסגר אותנו בברית האמת.

 יצחק אבינו לא מת על המזבח. הוא "קם לתחייה" ובגיל 40, 3 שנים לאחר העקידה, הוא נישא לרבקה אמנו. במהלך 2000 השנים של תקופת יצחק בהיסטוריה, העם היהודי המשיך להתקיים. המזבח שלו, תפילתו והצלתו על-ידי ה' היו איתו. הסימנים הנסתרים של יצחק היו בידי ל"ו הצדיקים הסובלים הנסתרים, ממרדכי הצדיק ועד לגואל האחרון, חיים, האחרון בין ראשי ל"ו הצדיקים הנסתרים. הם המשיכו, בסוד, לשמור על זכות העם היהודי במהלך הדורות, אך לא רק עבורו, אלא עבור העולם כולו.

גנומן 138: יצחק אבינו היה צדיק קדוש. האיל שהחליף את יצחק היה איל, אך בעזרת ההשגחה האלוהית, הוא היה נחוץ להמשך ההיסטוריה ועיצוב הגאולה, שאליה נקשר. ישוע לא היה בשום פנים ואופן בדרגת הצדיקים הנסתרים. הוא התעלה ונבחר כאיל ההיסטורי, שהועלה קורבן, על-מנת שעם ישראל ימשיך להתקיים. ישוע בשליחותו התחיל לפתוח את הלוחות של צדיק באמונתו יחיה עבור האנושות. הוא עצמו לא היה צדיק נסתר אלא איש צדיק שחי באמונתו, ובשל כך זכה הוא להשלים את סימן תחייתו בעולם הבא ולסייע לייסד משם את השליחות עבור העולם – שליחות כריסטו של העמים. השגת מלכות השמים, על אף גם אם מגבלות והגבלות רבות שכפתה עליו מלכות השמים המוקדמת, הוכנה בלבבות האנושות.

גנומן 139: רק דרך זו, של "האיל המשיחי", שלא היה צדיק נסתר, כאמור, אלא צדיק החי באמונתו, הייתה יכולה הישועה המשיחית להגיע אל העם הפשוט ביותר שעל הארץ, תחילה בישראל ובהמשך בעולם. מדובר בעניין גאולי ומשיחי, ואין לכך קשר לדרגה הנסתרת של הצדיקים הנסתרים. במובן רחב וגלובלי, כמובן שגם העבודה הגאולית הנסתרת של הצדיקים הנסתרים משתלבת עם המטרה הגאולית לפיה העולם יגיע לבסוף אל גאולתו השלמה. אותה "ישועה משיחית", שהיה לה הכוח ללמד מידות לחלק גדול של האנושות, הייתה ידועה להם (לצדיקים הנסתרים), אך הם לא יכלו לדבר עליה בפומבי.

גנומן 140: יומן: 10 ביולי 1998: סולי חלם שאמרתי לו כי הבאתי לעולם ילד נוסף, האחרון, ושבאופן מדהים, העברתי אותו ברית מילה בבית המקדש.

 איני יודע מה הדבר אומר, אך בכל מקרה אין מתנת יום הולדת יפה מזו. אני מודה לה' אלוהיי על הבשורות הנפלאות הללו. אני מאמין כי מדובר בבשורות טובות בנוגע לבניית בית המקדש השלישי והאחרון בירושלים ובבאר שבע, לאחר תקופת 65 השנים של הדור הרביעי.

גנומן 141: ביום ה-41 של סימן 120 הימים של ההתבוננות המשולשת, תיארתי את הסדר שלי. קצת לפני חצות (01:00 לפי שעון הקיץ) הכנתי את עצמי לכניסה אל האוהל. נכנסתי, שמתי את הצעיף הלבן ונעמדתי. קיבלתי את שעת חצות ואמרתי קריאת שמע. באוהל היה שולחן ריבועי קטן, שעליו היו 5 אבנים הקשורות למערך אסתר 5, 5 אבנים הקשורות למערך בית הדין של מרדכי הצדיק ו-7 אבנים קטנות מאוד בסימן באר-שבע ובסימן עין יתרו, שהיא בסימן עיני הקהילה.

גנומן 142: לאחר קריאת שמע, הנחתי את כפות ידיי וזרועותיי על השולחן ואמרתי בעברית: "בסימן מגילת מרדכי הצדיק ומלכת אסתר". קיבלתי את המגילה. החזקתי את האבנים המאירות מול חזי, ולאחר מכן הצבתי אותם שוב על השולחן. אז התיישבתי על כסא בתוך האוהל.

גנומן 143: קיבלתי רשות מאהיה אשר אהיה ומהשופט המשוח במלכות השמים ואחזתי במטה בית הדין. סילקתי אחת מ-7 האבנים של באר-שבע מן הקופסה השחורה הקטנה שהכילה אותם. כאשר עברו 7 ימים, ו-7 האבנים היו מחוץ לקופסה, החזרתי את כל ה-7 בחזרה שוב. לאחר מכן נשארתי לשבת, אחזתי במטה המורה, הבטתי על עין יתרו והייתי חופשי להמשיך להתבונן או לעזוב את האוהל הפנימי. גם מטה מלכיצדק (מטה החכמה הקדומה) נמצא באוהל הפנימי, בסימן הלב הנבואי של ההתבוננות המשולשת.

גנומן 144: לאחר שעזבתי את האוהל הפנימי, נעמדתי על מזבח הנביא כדי לקבל את המגילה הארוכה של עמוד התווך הפנימי של המידות. בדרך כלל אני מחזיק את מטה הנביא, וכעת הייתה על גופי מגילה ארוכה וגלילית (אלו הם 36 הכוכבים של המשושה). צבעה שחור מבחוץ, אך מבפנים היא מוארת מאוד. בתוך המגילה הגלילית, הגלימה מונחת עלי וסימן מלכות השמים נמצא לפניי. זהו סימן לב השושנה. יש לי דרישות מיוחדות לבצע. בדרך כלל אני דורש על המזבח, אך לא תמיד.

גנומן 145: בסימן האמצעי הזה, ברית הקשת בענן נסגרת בגליל הברית החדשה השלמה, והגליל קשר בתוכו את הגלימה הנבואית של הדור הרביעי. לאחר מכן נעמדתי על מזבח השיש העגול והלבן של ישראל הגדול כדי לקבל את הלוחות הרחבים החדשים של הדג הגדול לוויתן. החזקתי במטה החמור אוכל לחם וספרתי "נון" עבור הזנב הכפול של החמור ו"נון" עבור הסוס הלבן. לפני שעמדתי על המזבח של ישראל הגדול, משחתי את 10 אצבעות רגליי בסימן הכהונה האוניברסלית של מלכיצדק, ואת ראשי בסימן הכהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח, ברשות השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק חיים.

גנומן 146: בין המיטה ושולחן הכתיבה שלי לכתבי היד של עמוד התווך האמצעי, ניצבו אבן הדור הרביעי, מטה איזון הדור הרביעי, שנקשר לסימן הגלימה הנבואית של הדור הרביעי, השרשרת הנבואית מטיבט בת 91 החרוזים והאבן הירוקה של המים העמוקים מישראל. זוהי הפינה הרביעית של הדרגה הנוכחית של ההתבוננות המשולשת. אני עומד שם בכל פעם בה עלי להביא משהו להתבוננות המשולשת, הקשור למה שאני כותב.

גנומן 147: ה"ארון" הקטן, המשמש כעת כארון הקודש החדש בבית התפילה של הגאולה השלמה, עומד בין האוהל הפנימי ובין מזבח ישראל הגדול. בארון הקודש נמצאים עתה לוחות 7 מצוות בני נח, סימן 12 שבטי ישראל ואבנים קטנות רבות, שנשארו מסימן 120 הימים של השנה שעברה, בסימן שברי הלוחות הראשונים ש"נבנו מחדש" עבור 30 הלוחות של 30 הצעדים. שני שמני משיחת הכהונה האוניברסלית של מלכיצדק והשופט המשוח במלכות השמים עמדו לפני ארון הקודש.

גנומן 148: באמצע האוהל, בחלק הצפוני שלו, עמד שולחן כתבי בית הדין של מרדכי ומידות אסתר של עמוד התווך האמצעי. אני יושב בפנותי לכיוון דרום. בצד המערבי של האוהל נמצאים המחשב ושידת העבודה, עליה אני עובד כעת על לוחות החוק החדש או הלוחות הרחבים החדשים של הדג הגדול לוויתן.

אתמול, יום ראשון, 12 ביולי, מיכאל אסתר שלחה לי, עם שאול, גלימה נהדרת של חמור הלבוש כאריה, העשויה מעור חיה אמיתי (לא של אריה, אני סבור), ועליה צוירו אריה ורעמתו.

גנומן 149: מדוע בגאולה השלמה הכרחי שאמת ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים תתגלה? סיבה אחת היא שדרך הגילוי, יבינו הדורות הבאים טוב יותר את הדרגה הנסתרת של הצדיק הנסתר והגואל האחרון, חיים.

בנוסף, העניין הוא גם כללי לגאולה השלמה, כלומר: גילוי האמת של הצדיקים הנסתרים מייצג חלק בלתי נפרד של האיזון החדש של הגאולה השלמה. אין זו תוספת שבאה להרחיב את האיזון החדש, אלא מדובר בחלק בלתי נפרד של האיזון החדש עצמו.

גנומן 150: ניתן להרחיב אודות הסוגיה: העולם עצמו לא יהיה מעורב בדרגות כאלו. אלה הם האנשים המעטים הנבחרים לעלייה, ואף אחד מלבדם אינו יכול להגיע לדרגות כאלו, אלא אם נבחרו לכך. אין זה דומה לשאר נושאי ספר משנת חיים, שמטרתם להיות מוטמעים בלב, בשכל וברוח של כל אדם. כאשר אנו מדברים על הצדיקים הנסתרים, אין כוונתנו שבני אדם ישתדלו לחקות אותם, מפני שהם בני עליה ונמצאים בדרגה נעלה יותר מן העולם. אם כך, כיצד יכולים הצדיקים להיות חלק בלתי נפרד מן המאזן החדש של הגילוי החדש של הגאולה השלמה?

 

 

פרק 4

 

החמלה המתחדשת תמיד כלפי הזולת

 

גנומן 151: המפתח הראשון להבין זאת הוא שסימני השם "אשר" של השם המלא "אהיה אשר אהיה", המכילים בתוכם גם את הסימנים הנסתרים של הצדיקים הנסתרים, לא יושלמו אם לפחות גילוי כללי אך מוסמך של אמת הצדיקים הנסתרים לא ייחשף עבור הגאולה השלמה.

גנומן 152: ראינו כי בשנה האחרונה המוסד הקדוש של ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים נסגר, ונפתח המסדר החדש של 250 הצדיקים הנסתרים החיים באמונתם. בנוסף, קיבלנו את הסימן כי בדרגה הנסתרת של מלכות השמים, ט' באב הוא חגיגה גדולה של תחיית הצדיק חיים.

גנומן 153: הסברנו גם כי המאורע ההיסטורי החשוב הזה, אם כי הנסתר נכון לעכשיו (ואשר ישנה את תקופת 3 השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב (תקופת "בין המצרים") מתקופה של אבל לתקופת חג ושמחה), לא קרה עד לקורבן של בנימינו נוסטר.

גנומן 154: כפי שהוסבר, הקורבן היה למען סיום סימני יצחק של השם "אשר", ולהבטחת הזכות ההכרחית להמשך והצלחת סימן החמור אוכל לחם על הארץ. גם סימן הסיום הנסתר של תקופת מרדכי הצדיק עד להגעת הגואל האחרון, חיים, אחרון ראשי ל"ו הצדיקים הסובלים הנסתרים, הגיע. מוקדם יותר השנה הגיע סימן סיום "תיקון" מורה הצדק.

גנומן 155: כל הסימנים הללו הנוגעים בצדיקים הנסתרים נחשפו יחד עם סיום התיקון ההיסטורי של השם "אשר", ומאחר שסימן החמור אוכל לחם נובע מהשם "אשר" באותה דרך שהסימנים השלמים נובעים מן הסימנים ההתחלתיים, גם הסימנים הנעלים של הצדיקים הנסתרים לא הושלמו עד לקורבן של בנימינו למען הצלת הסימן.

גנומן 156: זכרו גם כי הסימנים הנעלים הנסתרים והסודיים של הצדיקים האמיתיים לא היו בבית הספר האיסיי או התקשרו אליו. המסורת הנסתרת הזו מקורה באליהו הנביא, זכרו לברכה, והיא נמשכת עד לגואל האחרון, חיים. ה"סודות" שהיו ידועים בבית הספר היו מסוג אחר. האנשים בו ידעו מספר סודות של הקבלה המעשית וקיבלו דרגות גבוהות של קדושה. הם גם ידעו סודות חשובים אודות כוכבים ועשבי מרפא. אנשי בית הספר האיסיי היו קדושים, יהודים אשר הלכו באור נבואי וברוח הקודש תמיד.

גנומן 157: הם היו מדויקים מאוד בכל פעולה ובכל מילה ורציניים מאוד בענייני טהרה וקדושת מחשבות ומעשים. הם ידעו דברים רבים שלא היו ידועים בחוץ, והלכו בשקט בסודם, אך לא היו קרובים בשום אופן לדרגת ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור. מדובר בשני עולמות שונים לגמרי. אין להתבלבל, מאחר שהצדיקים הנסתרים הם בדרגה נפרדת. גם לסימנים המשיחיים והגאוליים ההתחלתיים שנחשפו בבית הספר דרך מורה הצדק אין קשר לדרגת הצדיקים הנסתרים.

גנומן 158: אין לחשוב כי "משהו" מן המסורת הסודית הנעלה של הצדיקים הנסתרים היה בבית הספר. יש להבין כי כאשר אנו מדברים על הסימנים המשיחיים והגאוליים, הן הסימנים ההתחלתיים והן השלמים, לא מדובר בסימנים הנוגעים לרמות הצדיקים הנסתרים. הגאולה אינה עבור הצדיקים הנסתרים, ועל אחת כמה וכמה הסימנים המשיחיים. הגאולה והמשיחיות הן עבור העולם, עבור העם היהודי, עבור הצאן הנאבד של בית ישראל, עבור האומות הנוצריות, עבור בני ישמעאל ועבור כל האנשים והאומות. לצדיקים הנסתרים אין צורך בגאולה או בסימן משיחי.

גנומן 159: יש להבין כי ללא הדרגה הנסתרת, הסבל הנסתר והפעולות הנסתרות של הצדיקים הנסתרים בכל הדורות הקודמים, לא הייתה יכולה הגאולה להתקיים. הם היו עמודי התווך האמיתיים שהחזיקו את העולם במהלך ההיסטוריה הארוכה של השם "אשר", הן עבור העולם היהודי והן עבור העולם הלא יהודי, ואם אנו אומרים כי העולם לא היה מתקיים ללא דברי תינוקות בית רבן, זהו עניין אחר.

גנומן 160: גם הפעולות הנסתרות והסובלות של הצדיקים הנסתרים לא היו מספיקות על-מנת להציל את העם היהודי במהלך הדורות אם לא היו מי שמחזיקים במסורת ישראל על הארץ. כך היה ברוב הדורות בהם שארית ישראל החזיקה בליבת התורה והעניקה זכות לעם כולו.

גנומן 161: בדורות כדור חורבן בית המקדש השני או כדור השואה גם הצדיקים הנסתרים לא יכלו להתערב או לסבול כדי למנוע את הגזרות הקשות. בשני דורות אלו, העם היהודי ככלל נשפט על היותו נתון כולו מחוץ לתורה האמיתית.

גנומן 162: בדור שקדם לדור חורבן בית המקדש השני, התורה נלמדה, אך המידות הראויות לפי התורה לא יושמו. התורה נלמדה, אך התורה האמיתית לא, כך שבסופו של דבר העם היהודי נשפט על היותו מצוי מחוץ לתורה.

גנומן 163: האשמה הייתה על האחראים על התורה. כתבי הבשורה הנוצרית, למרות השגיאות בהם, הם עדות אותנטית למצב של סילוף התורה באותה התקופה ולמחסור במידות הנכונות בקרב אנשי השררה וראשי הדת.

גנומן 164: גם אז לא יכלו ל"ו הצדיקים הנסתרים להשפיע על הגזרה, מאחר שלא הייתה כמעט תורה אמיתית בעולם. בדורות ימי הדין האחרונים של ישראל אשר הסתיימו בשואה הייתה סיבה "נסתרת" לגזרת "הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי" (ירמיהו, ל"א, 31). הסיבה לא הייתה חטא רוב העם, אלא סילוף התורה ואי קיומה האמיתי בין האנשים. החטא היה נסתר מכולם, מאחר שהיה זה חטא של יומרה לאמת נסתרת.

גנומן 165: הרבנים שהסתמכו על החלקים הנסתרים של ספר הזוהר סברו כי הם מצאו את הכתב שיגלה להם "דברים נסתרים". הם לא הבינו כי הייתה זו מלכודת גדולה. אם אני מאמין שהספר מכיל סודות גבוהים ונסתרים, איני יכול לבקר יותר את מה שאני קורא, מאחר שאני מקשר את אי הבנתי לדרגה גבוהה של "סוד", אשר אליו לא הגעתי עדיין.

גנומן 166: החטא היה לפיכך נסתר בשל אותם "דברים נסתרים", כביכול, בספר הזוהר, ומנהיגי העם נפלו לאותה מלכודת היסטורית נוראית של חטא ימי הדין האחרונים של העם הנבחר, ישראל.

גנומן 167: הייתה זו המלכודת האחרונה והנוראית של "האלילות הנסתרת", ממנה האומה עדיין לא היטהרה. היו מספר אזהרות, אך הן לא עוררו תשומת לב אלא להפך – הן נחשבו ככפירה. השואה הייתה הגזרה שנבעה מכך.

גנומן 168: ספר הזוהר היה הסיבה ההתחלתית, חטא האבות, אשר גרם לעם היהודי ליפול עד לגזרת השואה. העניינים מוזכרים בנביאים: שואה וגם "עוון קץ", שהוא החטא המיוחד של אחרית הימים.

גנומן 169: העם היהודי היה צריך להיטהר מן "הדרגה הנסתרת" של "האורות השקריים והאליליים", גם אם הדבר נסתר מעיניו, הואיל ואנשי התורה נפלו למלכודת "דברים נסתרים" ופוררו את כל שכבות העם היהודי.

גנומן 170: הצדיקים הנסתרים הם מסדר עליון. הם לא אחראים על התורה בעולם, על לימודה והפצתה בעולם היהודי, אלא אם מדובר ברמב"ם, עליו השלום, שנשלח במיוחד למטרה זו. האחריות ניתנת לרבנים. עבודתם של הצדיקים הנסתרים הסובלים יועדה לא רק עבור העם היהודי, במיוחד ב-2000 שנות הגלות בין העמים, אלא הם עצרו גם גזרות שהיו מיועדות לרדת על אומות העולם, כולל על האומה שבקרבה חי הצדיק. עם זאת, הם היו כולם יהודים בקיאים בתורה, אשר עברו ברית מילה בברית אברהם, ולכן בשל עקרון האחדות והאחריות הפרטנית של יהודי כלפי יהודים אחרים, זכותם הגדולה הייתה מועילה ראשית כל ליהודים בכל הדורות.

גנומן 171: נקודה זו חייבת להיות מובנת בקרב היהודים.

יומן: 18 ביולי 1998: בוצע סימן עם גילת חיים, יהואל יהואל וחיים שמשון על-מנת לכתוב את עשרת הדיברות על אצבעות כפות הרגליים. בלילה בוצע סימן הצדק החדש או עץ הצדק החדש שנגע באדמה. ביום שישי בלילה, ליד שולחן השבת, גילת חיים התלבשה כחכם סיני של הכוכבים, יהואל יהואל כחכם תימני וחיים שמשון כרועה צאן. מאוחר יותר, לאחר הארוחה, נודע הסבירה לי את תולדות חייה. מוקדם יותר השבוע בוצעו סימנים לתיקון הלשון הארוכה והמחשבות על-ידי הזנב. מזבח השושנה נוסד באוהל על-מנת להשלים את ברית השלום בסימן ברית הקשת בענן למען תלמידי הברית החדשה השלמה.

גנומן 172: איננו יכולים לבטל את העובדה שיצחק נלקח וירטואלית כעולה לה', כפי שהוסבר בפרק הקודם. היה משהו כה גדול בזכות של אותו הרגע, עד שאיננו יכולים לומר: "בלתי אפשרי שה' היה לוקח את יצחק בפועל". אם ה' היה אכן מחליט לקחת את יצחק, הוא היה עושה זאת, ומטרת הגאולה הייתה מתממשת. במקרה כזה זכותו של אברהם הייתה אף גדולה יותר, וכך גם זכותו של יצחק, שהסכים לשמש כעולה לפני ה'.

גנומן 173: לא פשוט להבין את התפיסה, ששיקפה את העובדה שה' העמיד את אברהם בניסיון העשירי שלו כדי לבחון עד כמה אמונתו "קשורה" להיסטוריה העתידית. אם, לשם הדיון, התורה הייתה מסבירה שה' העמיד את אברהם בניסיון, אברהם שחט את יצחק, ויצחק קם לתחייה לאחר מותו כדי להמשיך את ההיסטוריה הגאולית של ה', היינו מאמינים לכך. אנו כולנו מאמינים בסימן תחיית המתים.

גנומן 174: אם נניח, בהמשך לכך, שיצחק לא קם לתחייה פיזית אלא קם לתחייה במלכות השמים, ומשם התגלה לאנשים על הארץ, תוך שליחת בשורות נבואיות מדריכות לכל מי שהאמין בה' ובסימן החדש, היינו מאמינים גם לכך.

גנומן 175: אך אופציה זו לא הייתה אפשרית אז. העולם לא היה ראוי אז להתגלות מסוג זה, ואם אנשים מסוימים היו מקבלים זאת, הפער בינם לבין שאר העולם היה כה גדול, מה שהיה גורם להשמדתו של העולם ולא לגאולתו.

גנומן 176: לכן ה' ברוך הוא וברוך שמו לעד החליט כי יהיו 3 אבות ולא 2, וכי ההיסטוריה כולה תהיה מעורבת בתוכנית האלוהית להביא חלק גדול מן האנושות הרחבה לגאולה הגדולה והשלמה.

גנומן 177: אם אופציה זו לא הייתה אפשרית אז, מדוע להעלות אותה? סיבה אחת היא, כי התפיסה הזו מסייעת לנו לקשר את שורשי מלכות השמים ותחיית המתים הנסתרת לסימני יצחק אבינו. מלכות השמים האמיתית והשלמה אשר נוסדה עם פטירתו ותחייתו של הגואל האחרון חיים, היא ההתגשמות הסופית של מה שהיה נסתר באותה אפשרות.

גנומן 178: אפשרות זו טומנת בחובה כ-4000 שנות היסטוריה עד להגשמה הסופית ומוכיחה עד כמה ההיסטוריה העתידית יכולה להסתתר בנקודות קטנות. ואכן, כל 6 הנקודות על "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4) מסתירות בתוכן את ההיסטוריה העתידית במסגרת התוכנית האלוהית הדרושה להביא לעולם את הגשמת הפיוס של הסימנים הנסתרים של יצחק בזמן הגאולה השלמה. אם מישהו נדהם מכך שאנו מדברים על הגאולה השלמה ועל האופציה לפיה היו יכולים להיות רק 2 אבות, שיתבונן גם בשליחות המשיחית הנובעת מן ה"ריש" של השם "אשר", שהייתה רחוקה מהמציאות באותה עת, אך יכלה לייצג את פתיחת הגאולה השלמה.

גנומן 179: אין זו השערה ריקה, אלא היא "הוכחה" בנבואה האחרונה של מלאכי, המתארת את הפיוס שנכשל, שעירב את אליהו הנביא. גם אם הגשמת הנבואה תיקח 20, 200 או 2000 שנה, היא לא תשנה את עובדת היותה ירושת הנביא הנבחר אליהו, זכרו לברכה.

גנומן 180: ואכן, מן הנבואה ומהכישלון המנובא בה, אנו למדים כיצד השליחות המשיחית של ישוע הייתה חלק מן המסורת הנבואית של ישראל. כאשר נבין כי השליחות שנכשלה הייתה נבואית, נבין גם מדוע ה"שליחות" שנבעה ממנה הייתה גדושה בטעויות. לולא כך, השליחות הייתה מוכתרת כמוצלחת על-ידי "הנושא (מלשון משא) המשיחי" של סימני הפיוס הגדולים של אליהו הנביא.

גנומן 181: האפשרות להצלחה, שהייתה רחוקה מן המצב באותה עת, הייתה מושרשת באפשרות הוירטואלית שיצחק היה נלקח טרם זמנו, כשאפשרות זו הייתה מושרשת באפשרות שחוה לא הייתה אוכלת את הפרי האסור. כל שלושת המקרים טמנו בחובם את מניעת ההתפתחות האנושית. לולא חוה, האנושות לא הייתה טועמת את ידיעת הטוב והרע.

גנומן 182: לולא יצחק, לא היה נולד יעקב, ולולא השליחות המשיחית של ישוע נדחתה על-ידי עם ישראל, לאומות העולם היה סיכוי קטן להפסיק את עבודת האלילים הפגאנית שבה היו הן שקועות. כל שלושת המקרים היו, כאמור, אפשריים, אך בלתי אפשריים ביחס לתוכנית האלוהית של גאולת האנושות במהלך של שלושה שלבים. נורא עלילה על בני אדם.

גנומן 183: יצחק אבינו לא נלקח, אך בכל מקרה איננו מדברים על השערות פילוסופיות אלא על השערות נבואיות. האפשרויות לא התממשו בפועל אלא בדרגות אחרות. ספקולציות פילוסופיות הן מהאדם, כשספקולציות נבואיות הן מה'. הקורבן ה"וירטואלי" של יצחק נלקח, כביכול, על-ידי ה' אלוהינו וניתן למספר צדיקים נסתרים בכל דור, אשר סבלו מייסורים הקשורים ל"כאב" עקידת יצחק והיו מודעים לשמחת גאולת יצחק בדרגות עליונות. הדבר קושר את עמודי התווך השמימיים אל מוסדות הארץ, כדי שהעולם יקבל את החתונה הגאולית הגדולה בין מלכות השמים לבין הארץ.

גנומן 184: בשל כך, הסבל של ל"ו הצדיקים הנסתרים מתקשר אל סימני יצחק אבינו וכפי שהוצהר, הקורבן הסופי של הצדיק חיים מייצג את הקורבן האחרון של הסבל המתמשך של יצחק. איל ישועת יצחק נשחט למען הגאולה הנסתרת של ישראל והכנת אומות העולם לקראת הגאולה השלמה לכשתגיע.

גנומן 185: גם האיל המסכן נוצר כדי להילקח על-ידי הבורא במקומו של יצחק. חז"ל קיבלו את המידע שהאיל שאברהם שחט נכלל בין 10 (או 13) הדברים שנבראו בין השמשות של יום שישי של מעשה בריאת העולם, מעט לפני כניסת שבת.

גנומן 186: משנה נוספת גורסת כי שם המשיח נוצר לפני בריאת העולם (הכוונה היא לגואל האחרון חיים, השופט המשוח של מלכות השמים). אנו יכולים לשאול: מדוע האיל לא נוצר לפני כן?

גנומן 187: שם השופט המשוח במלכות השמים היה עמוד תווך במטרה הסופית של בריאת העולם. העולם עצמו לא היה נברא אם מטרה זו הייתה חסרה. האיל, מאידך גיסא, ואלמנטים נוספים המוזכרים באותה המשנה, מייצגים צורך לעולם.

גנומן 188: אם לא לצורך סדרי ההיסטוריה, האיל לא היה נוצר כלל. מעט לפני סיום יום הבריאה האחרון, אל-שדי הביט, כביכול, אל ההיסטוריה שתבוא, והבין כי ללא האיל, העולם לא יגיע למטרות הסופיות שלשמן הוא נוצר. לפיכך נוצר האיל אשר נשחט על-ידי אברהם במקומו של יצחק.

גנומן 189: הצדיקים הנסתרים קשורים לסימן עקידת יצחק, מאחר שהם מייצגים את השם האמיתי והנצחי "אשר", שלעולם לא נוטש את מקומו הנסתר ומוסבר רק כאשר הוא נקשר לשם "אהיה" האחרון. הסימנים המשיחיים ההתחלתיים, שניתנו על-ידי ה"ריש" של "אשר", הציעו את "תיקון" "אור המקדש" שנכשל, וקישרו וירטואלית את השם "אשר" לשם האחרון, "נפלו", בשל המצב ששרר באותה תקופה, אל "גורל" סימני האיל, ונהפכו לשליחות מלאכי שנכשלה.

גנומן 190: הכרחי להבדיל בין דרגת הצדיקים הנסתרים של סימני יצחק הנסתרים לבין דרגת הסימן הנבואי של קורבן האיל, כשדרגת האיל מושווית לדרגת יצחק. גנומן 191: הדבר דומה לאמירתנו כי ההבדל שבין ה"משיח" לבין ה"גואל" הוא כהבדל בין חמור לאדם. שליחות ישוע הייתה "משיחית" ונקשרה לאור בית המקדש, שהיה צריך להיעשות למקור גדול של אור לעולם. אתון ישוע תצטרך לחכות כ-2000 שנים עד שרוכבה ייראה על-ידי כולם כעמוד התווך המרכזי בנקודה השלישית שעל "וישקהו".

גנומן 192: הסימן הרביעי הנפלא של יצחק אבינו נסתר בתוך החמור: כעת, לאחר שהאיל נטל את הזכות לעלות קורבן במקום יצחק, הגיע תור חמורו של יצחק לקבל את הזכות לשאת את יצחק החי עליו.

גנומן 193: במשך 2000 שנים הוא חיכה, מזמן גן העדן, כדי לראות את האנושות מתוקנת ולשאת את האדם הנבחר. עם הגעת אברהם, החמור ראה את האנושות מתוקנת, ועם הולדת יצחק, ברכת אברהם לאנושות הושלמה. כאשר יצחק נבחר לעלות קורבן לה' למען הגאולה הגדולה של האנושות, החמור קיבל את הזכות הגדולה לשאת את יצחק עד לנקודה מסוימת לפני הר המוריה.

גנומן 194: אם יצחק אבינו היה מוקרב לעולה, הוא היה רוכב על החמור הנבחר ממלכות השמים, וה' היה פותח את פי החמור על-מנת שיספר את כל מה שראה וידע אודות האדם הנבחר ואודות הזכות הגדולה שניתנה לו כחמור לשאתו ממקום למקום על-מנת שלא יתעייף. התורה מיידעת אותנו שאברהם דיבר על החמור לפני שהביא את יצחק אל המזבח שעל הר המוריה.

גנומן 195: הדבר מרמז על העובדה שבדיוק באותה עת, כאשר השקפת אברהם הייתה רק להגשים את ציווי ה' ולעלות לעולה את יצחק, הוא דיבר על החמור.

גנומן 196: כשאברהם אמר לישמעאל ולנער השני: "שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית, כ"ב, 5), דבריו היו נבואיים, אך כוונתו הייתה כי יחזור לבד. החמור מאוזכר כצירוף למחשבה על ההגשמה המוחלטת של קורבן יצחק. עם זאת, כאשר אברהם חזר עם יצחק החי, לא דובר יותר על החמור. הכל נשאר בדרגה נסתרת, וההיסטוריה הגאולית המשיכה במסלולה.

גנומן 197: 2000 שנים לאחר מכן, בזמן שליחותו המשיחית של ישוע, לחמור נאמר כי סימני יצחק שוב הגיעו לעולם, ושהגיע זמן קורבן יצחק, הגעת בן האדם הנבחר וגילוי מלכות השמים. החמור קיבל שוב את הזכות לשאת את האדם הנבחר של סימני יצחק.

גנומן 198: אתונו של ישוע, לעומת זאת, לא הבינה או ידעה כי אלו אינם סימני יצחק עצמו אלא סימני קורבן האיל במקומו של יצחק. במסגרת המלכודת ההיסטורית שאליה נפלה השליחות, נפל גם החמור.

גנומן 199: האתון של ישוע לא קיבלה בשל כך רשות לומר מילה, מאחר שאם היא הייתה מספרת את מה שידעה ביחס למקור הגן ולניסיון הגדול עם יצחק, בבלבולה הייתה היא יכולה להטעות את כל הסימנים, תוך מחשבה כי אלו הם סימני יצחק עצמו, או שהייתה יכולה לגרום לביטול מוחלט של השליחות, כאשר ישוע, בתחייתו, לא היה מגיע לראות את הגואל רוכב עליה וגורם לאכזבה.

גנומן 200: לא היה רצוי שהחמור התמים הנבחר היה גורם לסילוף כזה, ולכן לא ניתנה לאתון הרשות לדבר. לאחר מכן, אבות הכנסייה הנוצרית עשו בדיוק את מה שאסור היה לאתון לעשות, והם פירשו את סימני יצחק כסימנים הנסתרים של הסבל הארוך של יצחק, כאילו הקורבן המשיחי של האיל היה הקורבן השלם של הגאולה השלמה. לכך אנו מתכוונים כשאנו אומרים שאבות הכנסייה טעו בפירוש הסימנים המשיחיים והגאוליים, בחושבם כי היו אלו הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

 

 

פרק 5

 

החפץ החזק לראות בעילוי דרגה בזולת

 

גנומן 201: מדוע היה חשוב כל כך שהחמור לא ישגה, בעוד שאנשים נפלו למלכודת ההיסטורית? זאת מאחר שגם האתון של ישוע הייתה החמור שליקק את גזע עץ החיים, ולכן שום חטא לא נדבק אליה. אפשרות החטא נשמרה רק לבני האדם.

גנומן 202: יותר חשובה היא העובדה שהחמור הזה נשמר במלכות השמים לקראת הזמן האמיתי של הגאולה השלמה, כאשר בן אדם וחוה הנבחר יתגלה לעולם, תוך שהוא רוכב על החמור הנפלא האוכל את לחם הגאולה השלמה, ושפיו נפתח משמים כדי לספר על הסימנים השלמים בזכות הגואל האחרון, חיים.

גנומן 203: סיפורו של החמור נמשך כ-6000 שנים, שבמהלכן הוא נשמר ונשאר בטהרתו, אותה קיבל מעץ החיים.

גנומן 204: מאחר שה' ידע שהחמור יישמר ושמר זאת בסוד עד אשר יוכל להגשים את הסימן לאחר 6000 שנים ארוכות של היסטוריה, בחסדו לחיה התמימה וברחמים בשל התקופות הארוכות שעליו יהיה לעבור, הוא הרשה לחמור, ורק לו, ללקק את גזע עץ החיים ולחוש בריח פירותיו.

גנומן 205: אני סבור כי דרך הסברים אלו אף אחד לא יתבלבל יותר בין קורבן הצדיקים הנסתרים והקורבן האחרון של ראש ל"ו הצדיקים האחרון ובין הקורבן המשיחי של האיל.

גנומן 206: הבלבול נובע מן העובדה ששניהם נובעים מסימני יצחק, שהינם נסתרים, ומשמעותם מתגלה רק בתקופת הגאולה השלמה. ישנן דרגות רבות בסימני יצחק הנסתרים, ולכן לפני גילוי השם המלא אהיה אשר אהיה של הגאולה השלמה, כל מה שנוגע לשם "אשר" רק יכול ליצור בלבול.

גנומן 207: זאת עד אשר החמור האמיתי ובר המזל, אשר ליקק את גזע עץ החיים לפני כ-6000 שנים, אותו חמור מבורך ממלכות השמים, שאת סימניו אנו עוטים ב-15 השנים האחרונות בכבוד ובפחד, נשלח מטה על-ידי הגואל חיים כדי להשלים את המטרה שלשמה נוצר הוא מלכתחילה בגן העדן – לנעור את בשורות הצדיק הנבחר חיים, אשר הגיע להדריך את האנושות ולגרום לה להתכבד בפרי הנצחי של עץ החיים, שניצב באמצע הגן.

גנומן 208: למעשה הבלבול גדל מאז שסימני הצדיקים הנסתרים וסימני השליחות המשיחית נקשרו לשם "אשר". חשוב היה ששניהם נקשרו לאותו השם, מאחר שלבסוף היה זה ראש הצדיקים הנסתרים שזכה להיות הגואל האחרון והשופט המשוח של מלכות השמים.

גנומן 209: באותו זמן הסימנים השלמים המשיחיים והגאוליים יורדים ומשלימים את הסימנים ההתחלתיים שיצאו בסימן האיל. שתי "מערכות" אלו של סימנים מגיעות יחד בגאולה השלמה כדי לגרום לעולם להבין את ההבדל העצום בדרגה שבין שני התפקידים – זה של הגואל האחרון ממלכות השמים וזה של סימן החמור האוכל את לחם בית-לחם. הגואל האחרון מגיע לעולם רכוב על חמור ועל עיר בן אתונות.

גנומן 210: הסבר זה מסייע לנו למקם את קורבן בנימינו שלנו באופן ברור יותר. הסברנו כי בנימינו נלקח כדי להציל את סימן החמור אוכל לחם, ושקורבנו מייצג את ההשלמה לקורבן הצדיק חיים.

גנומן 211: היה זה הסיכום השלם ל"תיקון" ה"ריש" של השם "אשר", ולכן לסימנים ההיסטוריים של יצחק ולקשירת השם "אשר" ל"אהיה" האחרון.

גנומן 212: קורבן הצדיק חיים השלים את היסטוריית הסבל הארוכה של הצדיקים הנסתרים, החל מתקופת אליהו הנביא, זכרו לברכה, דרך מרדכי הצדיק. קורבנו של הצדיק חיים משלים לפיכך את ה"אלף" ואת ה"שין" של "אשר", ומוסר את התיקון ההיסטורי הגדול של ה"ריש". התיקון נשלח אלינו כדי לייסדו בסימני החמור אוכל לחם. כפי שאנו מסבירים כאן, ה"ריש" המתוקנת של השם "אשר" מקבלת באופן נכון את ה"אלף" וה"שין" המשתייכות בעיקר לצדיקים הנסתרים, ומוסרת את הסימנים של השליחות ה"משיחית" לעולם.

גנומן 213: ישנן שתי דרגות נפרדות. קורבן הצדיק חיים היה סיכום לסימנים הנסתרים של יצחק, המתייחסים לדרגת הצדיקים הנסתרים. קורבן בנימינו היה השלמה של סימני קורבן האיל, שהוסתרו בסימנים המשיחיים של "ריש" השם "אשר", בדרגת צדיק באמונתו יחיה[12].

גנומן 214: שתי הדרגות הנפרדות הללו של הקורבן, זו של ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, חיים, וזו של אחד החמורים האוכלים לחם, בנימינו, נדרשו להביא את הגאולה השלמה לעולם, וגם לדרגות הנמוכות בו. לפיכך הם חלק מן התוכנית האלוהית ההיסטורית.

גנומן 215: אם שתי דרגות אלו לא היו נובעות מן השם "אשר", לא היה מתקיים מפגש בין זכות הצדיקים הנסתרים ובין זכות האנשים טובי הלב, גם אם הלא משכילים בעולם.

גנומן 216: שתי דרגות אלו לא יכולות היו להיפגש, כביכול, אלא במסגרת השם "אשר". ללא זכות האנשים בעולם, כל זכויות הצדיקים הנסתרים בכל הדורות יחד לא היו מסייעים לגאולה השלמה לרדת לעולם.

גנומן 217: לאחר הסימן הרביעי הנפלא של חמורו של יצחק, מגיע סימן יצחק המבורך, אשר אפשר לו לזרוע ולמצוא באותה שנה מאה שערים.

גנומן 218: עם זאת, אני מחפש את ששת סימני יצחק, שחשפו את מה שהיה מוסתר בשש הנקודות על "וישקהו". אני חייב למקם כאן את סימני בארות יצחק, אשר מתאימות, לדעתי, לסימן הדור הרביעי הכפול. אני מעדיף לא להתעמק כאן בבארות יצחק עד שנגיע, בעזרת השם, לבאר-שבע[13].

גנומן 219: אדם צריך לעקוב אחר הלב החדש של הברית החדשה השלמה, הואיל והוא באר המים החיים. המים החיים של החוק החדש חייבים להיכתב על הלב החדש.

גנומן 220: אינכם יכולים לקבל את המוח החדש השפל עד אשר תקבלו את הרוח החדשה של הלב החדש. בלעדיה, לא יהיה לכם כח ליישם את מה שתלמדו, וללא היישום, הלימוד הוא ריק וצבוע. מי הלב חודרים עמוק, ורק הם יכולים להשלים את זרם ההבנה ולהפכו לנהר יישומי.

גנומן 221: בשל כך, התעמקו בבארות לבכם והסירו את כל המכשולים עד שתמצאו מים. אל תפחדו מן המים העמוקים של הלב, מאחר שרק באלו הלב מתוודע לשמחה הפנימית הגדולה של באר יצחק ולמי החיים שבה.

גנומן 222: רק דרך חפירה עמוקה אל תוך הלב העצמי, ניתן להסיר את כל קרומי העבר ממנו, לשחררו ולמסור לו את שמחת הלוחות החדשים והרחבים של הדג הגדול לוויתן.

גנומן 223: כנסו אם כך אל תוך לבכם, חמורים שאפתנים בכל רחבי העולם, התקדמו עם אתיכם, אך גם עם כרזות המחאה והילחמו באויביכם המבוצרים.

גנומן 224: התמידו ואל תיכנעו בשל העייפות הגדולה מן החפירה למציאת מים. האויב יגיע בקרוב ויחסום את הבאר בחול. כאשר תמצאו את הטוב שבמים, גם האויב ירצה להשתמש במים לצרכיו.

גנומן 225: עליכם לחפור שוב ושוב, עד אשר תמצאו את המים שלא ישמשו את האויב, מאחר שהמים עצמם מייצגים את הרס האויבים. רק אז תוכלו לטעון שמצאתם את באר המים החיים של יצחק אבינו.

גנומן 226: חפשו אם כך את באר המים החיים של יצחק, וחתכו עמוק בסיבי לבכם ללא פחד. אל תחשבו, עם זאת, שתמצאו אותה מיד מאחר שהדבר דורש זמן, כמו גם מבחנים לשם הבנה.

גנומן 227: אל תהיו שטחיים, אלא פעלו לשיפור עצמי, על מנת להרגיש שאתם מתעלים וחשים בטוב המים. אל תחשבו עדיין כי מצאתם אותם. מה שאתם רואים הוא רק הצצה למה שאתם מחפשים. אם לא תצליחו להבין זאת, תתייאשו במהרה.

גנומן 228: המים החיים של באר יצחק כוללים את המידות האהובות של הלב החדש ואת המידות האהובות של אסתר, המלכה ההגונה ממלכות אחשוורוש.

גנומן 229: באר המים החיים של יצחק מכילים את המים העמוקים של הלב החדש של הברית החדשה השלמה. האם אתם חוששים למצוא את המים הנפלאים שבתוככם, הנמצאים מתחת לאדמה? הפחד היחיד שלכם צריך להיות מכך שלא תחפרו, לא תחפשו בהתמדה ולא תמצאו את המים החיים מבארו של יצחק.

גנומן 230: יומן: 26 ביולי 1998: הלילה אני חמור-דינוזאור ויש לי ביצת דינוזאור כדי להוכיח זאת. שאול הביא אותה אלי היום, מתנה מדהימה ממיכאל-אסתר. ביצת הדינוזאור היא מהרי גובי בסין, והמדענים טוענים כי גילה 85 מיליון שנה. האדמה המאובנת שסביב הביצה המאובנת פולטת רצועת אבק דקה. אני חש בשל כך חזק מאוד היום, ונכון לעכשיו קראתי לסימן - סימן העומק הכוכבי של זמן הדינוזאור.

גנומן 231: הביצה הגיעה בדיוק בזמן כדי להיקשר לסימן המים החיים העמוקים של באר יצחק. לקחנו אותה אל מעיין הר צ'צי'נה (Cecina), 1261 מטרים מעל פני הים, ובו נגעה בטנו של ג'יוזפה במזבח השיש הלבן של יצחק.

גנומן 232: האם אנו יכולים להתרחק מצחוק יצחק, הנובע מבאר המים החיים שלו? היום מיכאל-אסתר טסה לישראל כדי לבלות שבועיים בים המלח. שם ראינו בעבר את השמים ואת הארץ מתאחדים במסגרת הסדר החדש של כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק.

גנומן 233: שמעו נא, חברי החמור המעוניינים לנעור יחד עימו, עליכם לחפור אל תוך לבכם כחפירות למציאת דינוזאורים! אינכם יודעים עדיין למה אני מתכוון, אך היו סבלניים עד אשר תמצאו את מידות אסתר.

גנומן 234: לקקו את ביצת הדינוזאור איתי, ומה שנראה לכם קטן יהפוך לעצום כמו בפארק היורה. זו הבעיה של הקנאה והשנאה של האדם כלפי אחרים וכלפי עצמו. האדם מבחין בהן כשהן מתפרצות, ואחרי שהוא שוגה, הוא מתייחס אליהן בקלות ראש.

גנומן 235: המשטמה, השנאה והאגרסיביות הפנימית הן למעשה דינוזאורים גדולים, אך יש לחפש אחריהן בתוך הלב כפי שמחפשים נמלים קטנות. אלו הן דינוזאורים גדולים, שמוסתרים היטב ומורידים את דרגת האדם עד לטיפשות.

גנומן 236: מצאו אם כך את הדינוזאורים הללו ששיטו בכם וגרמו לכם לחשוב כי הם נמלים קטנות. הלב החדש יורד ממלכות השמים לארץ של לבכם, אך הוא לא ישכון בכם, עד אשר תמצאו את כל הדינוזאורים הגדולים ותוציאו אותם מלבכם.

גנומן 237: במים הרדודים של לבכם תראו נמלים קטנות, כשרק במים העמוקים תמצאו את הדינוזאורים – גם את אלו שאתם מחפשים וגם את אלו שלא.

גנומן 238: הדינוזאורים הם חיות גדולות מאוד וחכמות מספיק כדי לא להסתתר במים הרדודים. הם מתחפרים במים שמתחת לאדמה של לבכם, ותמצאו אותם רק אם תחפרו עמוק מספיק ותסירו את חומות ההפרדה בין המים הרדודים לעמוקים.

גנומן 239: אל תאמרו: "אני אשים לב, וכאשר אתחיל לשגות, אתפוס את הדינוזאור הרע בראשו, אחתוך את גרונו ואשמיד אותו". זה לא יעבוד, מאחר שהדינוזאור לא עוזב את המים העמוקים שבהם הוא מסתתר, אלא אם תיכנסו אתם בעצמכם לאוקיאנוס הפנימי כדי ללכוד אותו! גם אם אמרתם לעצמכם את המשפט הנ"ל אלפי פעמים, לא תתפסו אותו לעולם כאשר הוא יוצא החוצה בשל גודלו העצום ובשל חולשת אופי האדם, אשר הופכת את האדם לקטן יותר מנמלה.

גנומן 240: חפשו את המים החיים של באר יצחק, שחררו את מימיה העמוקים מן הדינוזאורים הפראיים שלכם ואל תפחדו למצוא אותם. אתם גם יכולים להשתמש בהם לטובתכם. כאשר תוציאו מספיק דינוזאורים מתוככם, תהפכו להיות סוג של דינוזאור בעצמכם. הפכו את שנאתכם לאהבה ואת הכעס שבכם לחיוך אוהב של ענווה. תכונת הכעס בתוככם תהפוך לאש חמלה כדי להגשים מעשים טובים.

גנומן 241: הודרכו על-ידי מחשבות מידות אסתר, ואפשרו לשכלה להיות לנשיקות לבכם! חפשו את דרכי החמלה כלפי שכניכם והפכו את הביקורת לבקשת חסד אלוהי כלפי האנושות השבירה!

גנומן 242: לעיתים קרובות הצדיק חיים הסביר לי את עומק האמת של שיעור ישוע: "וְאַל תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ" (לוקס, ו', 37). הפרמטרים שבהם אתם שופטים את האחרים הופכים ל"פרמטרים" של בית הדין של מעלה בשיפוט אתכם.

גנומן 243: עמוק בתוך לבכם קיים תא מואר, המחולק ל-13 חדרים גדולים. זהו התא הנסתר של ארמון אסתר הנסתר, שבו 13 תכונות חסד האל "מתורגמות" למידות הלב. זהו הלב הנאמן שבו שוכן "סוד" מלכות השמים, הואיל והלב הוא הארמון הנסתר של מידות מלכות השמים, היורדות עם עליית האדם אל מדרגות השיש הלבן של הערכים. לפיכך עלינו לחפש את מידות הלב, מאחר שבלעדיהן לא ניתן יהיה לראות את מדרגות השיש הלבן.

גנומן 244: אתם מתפלאים בוודאי מכך שלבכם מלא בלוחות רבים כל כך: 5 לוחות הברית, 30 לוחות 30 הצעדים, הלוחות הרחבים של הדג הגדול לוויתן, לוחות 10 המידות ועוד.

גנומן 245: הביטו כעת וראו שהמידה השלישית נקראת בשם הכללי: מידות הלב הנסתרות. אתם תתפלאו אף יותר כשתשמעו שארמון אסתר והתא הגדול המואר של 13 חדרי מידותיה מוסתרים כולם במידה השלישית של עשר מידות הלב, בין הברכה לתפילה.

גנומן 246: כולם יחד הם הלוחות החדשים של עץ החיים, שהובאו לעולם על-ידי הגואל חיים. עליכם לאהוב את החמור האוכל את לחם הלוחות הללו ועושה את המיטב כדי לנסח אותם ככתבים. מגילת מרדכי ומגילת אסתר מייצגות את ה"אופן" וה"יצירה הכוכבית" שדרכם נחשפים הלוחות. הם קשורים לצד הימני המתוקן של הלב ולצדו השמאלי המתוקן.

גנומן 247: בתוך עמוד התווך האמצעי ה"לא מוגדר" של הלב נמצאות יכולות מידות עבודת ה' האהובות. במידה השלישית של עמוד התווך האמצעי, הכולל את 10 המידות, נמצא הארמון הנסתר של אסתר עם 13 מדרגות השיש הלבנות של מידות אסתר. אל תתפלאו מן העובדה שללב יש מרחב גדול כל כך לכל היַמּים הללו. הלב הוא ענק ורחב כאוקיאנוס. גם דינוזאורים ענקיים יכולים להסתתר בו ולא להיראות. הלב הוא גם מקום עצום, בו רוח ה' מחפשת לשכון בין המידות. חפשו אותה, חלקו את המים לבארות של הבנה וכתבו את מילות ההבנה על לוחות הארץ שבלבכם.

גנומן 248: מה יש לכל זאת עם הקשר שבין המים החיים של באר יצחק לנקודה החמישית על "וישקהו" ולסימן השלם החמישי - הדור הרביעי והבניין החדש? אני מאמין כי השאלה היא היסטורית. ההסברים (ל"באר" יש שורש זהה למילה "לבאר", להסביר) של 10 המידות ו-13 המידות, בהקשר של הגאולה השלמה, מגיעים בדור הרביעי הזה. גם הקרב לחפש את המים הנסתרים של באר יצחק, כפי שהוסבר, הוא בנקודה המסובכת ביותר שלו בדור הרביעי.

גנומן 249: הלב החדש הוא חלק מגילוי הברית החדשה השלמה, שנחשפת רק לאחר הקורבן האחרון של הצדיק הנסתר הנבחר חיים. לאחר מכן יורדים ממלכות השמים, בה הגואל חיים "נמשח" על-ידי ה' אלוהינו כשופט המשוח במלכות השמים, ששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה והחלומות והחזיונות הנבואיים והגאוליים הנפלאים, כפי שניבא יואל. בחלומות הנבואיים והגאוליים מגיעים סימני לוחות החוק החדש וסימני המגילה החדשה של אסתר, המגלים את המידות הרצויות על-ידי בית הדין הגדול של מרדכי הצדיק, לשם עשיית משפט במלכות השמים.

גנומן 250: הברית החדשה השלמה נושאת עמה מסקנות נפלאות אל היסטוריית הגאולה כולה. הלב החדש המנובא לא התגלה לפיכך לפני הברית החדשה השלמה. כל הדברים שדיברנו עליהם, גם מידות הלב, כלולים בהקשר חדש לגמרי. זאת מאחר שהקשר האמיתי בין מלכות השמים ובין הלב אפשרי רק כעת בגילוי הסופי. זהו הזמן לחפש את המים החיים של באר יצחק במים העמוקים של מידות הלב.

 

פרק 6

 

המידה הפנימית לעורר את כוחות המוח לחפוץ בהבנה, בידע ובחכמה

 

גנומן 251: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה" (בראשית, כ"ו, 12).

 "מאה שערים" סוגר את מעגל ה-100 כפי שהוסבר, ביחס לסימן הכוכבי של הולדת יצחק. ב"מאה שערים" יש התאמה לעובדה שהסימן השלם השישי של תחיית המתים מתקשר בחזרה לסימן השלם הראשון של הכוכבים, כפי שאנו אומרים: "ברוך ה' הקושר את סימן תחיית המתים לסימן הכוכבים", ואכן הגילוי החדש של הגאולה השלמה כולו נמצא בסימן "מאה שערים" – מאה פעמים יותר מכל מה שמישהו יכול לדמיין. צרפו לכך את סימן תחיית הצדיק חיים, שהוא מאה פעמים מדהים יותר ממה שניתן לתאר.

גנומן 252: כשיצחק אבינו זרע באותה שנה, היבול היה גדול יותר פי 100 ממה שתוכנן. זהו נס לא טבעי. ברכת ה' הייתה עימו בזריעה וביבול. כפי שהצדיק חיים הסביר שוב ושוב: "זו ברכת ה' שקובעת את מה שיש לאדם ולא הכמות. אלף דולרים ללא ברכה פחותים מעשרה דולרים עם ברכה". במובנים רבים הצדיק חיים הסביר את התפיסה ואת אמיתותה כדי לא ליפול לשגיאות העולם.

גנומן 253: לזריעה יש היבט הלידה מחדש והתחייה. הזרע מתמוסס לתוך מסה נוזלית לפני שהוא מתחיל לצמוח. סימן תחיית המתים הוא: "הייתי מת וקמתי לתחייה". הגוף מתפוגג באדמה, אבל הרוח והנשמה קמות לתחייה בעולם גבוה בגוף חדש במסגרת העולם החדש בו הן נמצאות. שמחת האנושות גדולה פי אלף כאשר הגואל האחרון עצמו קם לתחייה במלכות השמים במסגרת הסימן השלם של תחיית המתים.

גנומן 254: הצגנו את 6 הסימנים הנסתרים של יצחק אבינו, ואת התאמתם לשש הנקודות על "וישקהו"[14] ולששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. בשל כך הם גם מתואמים עם סימן 33, 3 ו-3, 3 סימנים עליונים ו-3 סימנים תחתונים של הגאולה. בסימן 33 הם גם נקשרים לקורבן המשיחי של ישוע. שליחות ישוע הייתה בסימן הקונפליקט של יצחק ובסימן הקונפליקט בין עשו ליעקב. 6 הנקודות על "וישקהו" הם 6 סימנים הפותרים את הקונפליקט בין עשו ליעקב, וגילויים מגיע בזמן הפיוס של הגאולה השלמה, בעוד שבשליחות ישוע לא רק שהם לא נפתרו אלא הם גם נלכדו בסבך עימו ומימשו את הקונפליקט, כפי שישוע בעצמו הודה: "אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם חָרֶב" (מתי, י', 34).

גנומן 255: מישהו יכול לשאול: אם 6 הנקודות על "וישקהו" מעורבות ישירות עם הפיוס בין עשו ליעקב, האם ששת הסימנים שאותם מחפשים בין סימני יצחק אינם אלו של הקונפליקט? כפי שהוסבר, לסימני יצחק יש דרגות שונות. 6 הסימנים שהוזכרו הם סימנים נסתרים. אנו גם יכולים למצוא במקביל את 6 הסימנים של הקונפליקט: 1. ההיריון ונבואת רבקה. 2. הלידה של עשו ויעקב. 3. הבכורה שנמכרה ליעקב. 4. הקונפליקט שנגע לברכה והברכה ליעקב. 5. בריחת יעקב לארם בשל החשש מעשו. 6. סיפור חזרת יעקב לארץ כנען, ההכנות למפגש עם עשו, הנשיקה והחיבוק.

גנומן 256: גם ששת הסימנים הללו כלולים ב-6 הנקודות, שייפתרו רק לבסוף בנקודה האחרונה. כדי להגיע לפיוס ההיסטורי היה צורך לחכות כ-4000 שנים, וכ-2000 שנים משליחות ישוע. הנקודה האחרונה מתוך 6 הנקודות הייתה חסרה ולא מושלמת. ששת הסימנים הנסתרים בנוסף לששת סימני הקונפליקט המכילים את הסימן האחרון של הפיוס מהווים יחד 12 סימנים, אך הסימן האחרון היה חסר (וכך היו רק 11 סימנים). זהו הסימן בכתבי הבשורה הנוצריים של כישלון שליחות ישוע בגלל הבוגד יהודה איש קריות.

גנומן 257: בשל אי השלמת סימן הפיוס, הסימנים הנסתרים יצאו במבנה של סימנים התחלתיים, נסתרים בבסיסם ולא מושלמים. הסימנים הכוכביים נפלו בידי המלכים המאגים. דובר על מלכות השמים, ובשורה משיחית חדשה ניתנה. ישוע רכב לירושלים על אתון, כאשר הוכרז על הדור הרביעי של אותה התקופה. הסימן ההתחלתי של תחיית המתים הושלם על-ידי ישוע בזכות קורבנו הנורא, כאשר חמשת הסימנים האחרים של הקונפליקט פעלו היסטורית בהמשך.

גנומן 258: עלינו להיות מודעים לעובדה, כי היבטי מידות אסתר בשיעורי ישוע היו המהות האמיתית והרוחנית בנצרות. כל התיאולוגיה הנוצרית שקרית לגמרי, אך החינוך לאהבה, לחמלה, לרחמים ולמסירות הם ערכים אהובים על-ידי ה' בכל הזמנים בעבור כולם. דאגתו הראשית של ישוע הייתה לעשות טוב לאחרים וללמד בשיעוריו, ככל שניתן בתקופתו המייאשת, את תפיסת האיש הצדיק החי באמונתו.

גנומן 259: לעוצמה הגדולה שבדרשה על ההר (מתי, ה') הייתה היכולת לגרום לעם להבין, כי האמונה האמיתית נמצאת בלב האדם, וכי אין צורך להיות איש דת או שררה כדי להחזיק במידות האהובות על ה'. ישוע לא רצה להחליש בשום אופן את כבלי המסורת ההלכתית אלא היה מגן אמיתי של העני, החולה, המנושל ושפל הרוח. הוא התנגד לעמדות הרבנים שהיו רחוקות מן התורה ולפעולותיהם השגויות שהוסתרו בכוונות מקודשות.

גנומן 260: ישוע היה נגד עמדות לא צנועות ונגד התנהגות הפרושים כלפי אנשי הארץ. כוונות ליבו בחייו הקצרים היו טובות וצודקות, והוא ראה את המחסור הגדול ברגישות אנושית ובדאגה, מה שמנוגד לחלוטין לשיעורי התורה. הוא מצא נחמה ושמחה בבית הספר האיסיי, בו התורה יושמה בהקשר של מבנה גאולי ומשיחי. זה קרה עד שקרניו נאחזו בסבך תפקידו להביא גאולה באופן גלוי.

גנומן 261: המבנה הפנימי של בית הספר יחד עם המבנה החיצוני של הקהילה האיסיית כוונו לסייע ולאהוב את העניים וחסרי המזל. אנשי בית הספר היו רגישים מאוד לסבל האחרים, וגם הם סבלו מיחס הפרושים וכוהני המקדש באותו שפל היסטורי. הסבל והמוות של מורה הצדק היה עמוד תווך של אמונה עבורם כי הצודקים נרדפים תמיד על-ידי הלא צודקים, הלא מבינים, המושחתים במחשבה ובפעולה והמצדיקים את מה שהם עושים בשם התורה.

גנומן 262: אותם אנשים טועים היו תלמידי תורה ומבצעי הלכה, אך לא היו להם מידות לב ראויות. הם היו ריקים מרגשות אמיתיים האחד כלפי השני, והיו מודאגים בעיקר מלקיחת מעשר מדויק מן העניים ומחסרי ההשכלה. בית המקדש עמד, אך שלט בו אי-צדק. הייתה תורה, אך לא היה לב. לא הייתה רוח אמיתית שליוותה את לימוד התורה או את יישומה.

במונחי ההתבוננות המשולשת, מידות הלב של העלייה השנייה לא ירדו לעולם באופן ראוי, ומשה רבנו לא קיבל רשות להוריד גילוי זה לעם.

גנומן 263: ללוחות העלייה הראשונה הייתה רוח מידות הלב. לוחות העלייה השלישית היו דומות ללוחות הראשונים במה שנכתב בהם, אך רוח מידות הלב לא שכנה שם. היא "הוסתרה" כמו העלייה השנייה עצמה, על-מנת שיהיה צורך לחפשה כדי להבינה. המידות כתובות בתורה, אך יש להתעמק בה ולעבוד את ה' בעקביות כדי לקבל את רוחן האמיתית.

גנומן 264: לא רק המילה הכתובה לבדה נחשבת אלא גם המסורת שבעל-פה, המלווה את המילים ואת אופן הוראתם, והמעניקה להם דגש וחשיבות.

יומן: 30 ביולי 1998: פאולו חלם שמוניקה לוינסקי היא רשעה שפלה ושקרנית מקצועית. - -

לפני כמה ימים אנה גספרוטי חלמה על שדות ריקים וצחיחים, שלפני כן היו מעובדים. היו בהם גלילים חלודים גדולים מאוד, ועל אחד מהם נכתב: "Avram". אנה הבינה כי משמעות המילה היא: "ללא מים". - -

זוהי גזרה של בצורת שמתקרבת. לא דובר על מקום ספציפי (אציין כי היה רעב בכנען, כאשר אברהם נקרא אברם).

גנומן 265: יומן: פאולו, נודע והילדים חזרו להר צ'צ'ינה (Cecina) כדי להשלים את סימן המזבח הלבן של צחוק יצחק. עם חזרתם, אשר כמעט יצא מן החלון. באותו רגע קיבלתי בתוך האוהל את סימן פחד יצחק. הם הביאו 2 אבנים, אחת הפכה לעלה בעץ החיים, והאחרת, לה היו נטיות של איל, נכנסה אל הגן שהקמתי על מזבח השושנה.

חלמתי הבוקר (30 ביולי) שפאולו, נודע, אני והילדים נקשרנו אל מערך אסתר. -

גנומן 266: אני מעריך שיש צורך במערך אסתר כדי להתחיל לחפש את שורשי המידות. זכרו כי אני אוהב אתכם, אני מרגיש אתכם ואני מודע לסבלכם. אני מעריץ את אופייכם החזק ואת כוחכם שנועד לשם הסתכלות פנימית אמיתית. אתם אחים שנואים ללא רגשות אמיתיות, אתם יהירים, כשמחשבותיכם ולשונכם הם צמח רעיל.

גנומן 267: אחשוורוש הוא המלך הניטראלי, מאחר שארבעת הכוכבים מאוזנים איתו. לכן הוא אחשוורוש, השולט מהודו ועד כוש על 127 מדינות. תכונות אלו במלך יכולות להפוך למידות טובות או לפגמים. עם התחזקות המן, התכונות נטו לכיוון השלילי, אך כשהמלכה אסתר חשפה בפניו את מה שהיה בליבה, התעוררו תכונות אחשוורוש, והוא נטה לכיוון הערכי-חיובי.

גנומן 268: המלכה אסתר הייתה יפה. כה יפה, מאחר שמידות ליבה ואיכויות אופייה היו יפות. היא הייתה יפה גם בשל צניעותה. במשך שנים רבות היא נשארה בבית מרדכי דודה ותמיד לבשה בגדים, שלא יגרמו לאף אחד להביט בה. יופייה נבע גם מן החלב ששתתה בילדותה. היא נשארה יתומה זמן קצר לאחר לידתה, ומרדכי אימץ אותה כבת. לפי חז"ל, נס התרחש כאשר חזהו של מרדכי גדל והיה לשדיים, והוא סיפק לאסתר את מזונה. גם זאת התווסף ליופייה הטבעי, מאחר שהיא ניזונה מחלב פלאי של צדיק אמיתי.

גנומן 269: אסתר הוסתרה במשך 40 שנים בביתו של מרדכי מעיני העולם הרחב, ובכל השנים הללו היא למדה תורה ומסורת איתו. אסתר הייתה ליבו של מרדכי, והוא אהב אותה מאוד. היא גם הייתה המזל הנסתר שלו, מאחר שגורלה היה מזל נסתר של העם היהודי כולו באותה התקופה. מרדכי הצדיק ידע זאת, ולכן שמר עליה ולימד אותה את מידות התורה. הואיל והיא יועדה לייצג את התעלות ישראל, היא ניתנה למרדכי, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים הראשון.

 אסתר לא למדה רק לאהוב יהודים אחרים אלא לאהוב ולהוקיר אנשים באשר הם. הצדיקים הנסתרים רואים את כל האנשים בשל מידותיהם, יהודים ולא יהודים. זאת מאחר שה' אלוהינו שופט כל אדם ביחס לפעולותיו ולאמונה שיש בליבו. הדין העליון לא מתייחס להיותך יהודי או לא, אך ליהודי יש אחריות רבה יותר ביחס למעשיו.

גנומן 270: כוכב אסתר, בדרכים נסתרות, "מתרגם" את תכונות ה"אחווה", ה"הרגשות", ה"עוצמה" וה"ניגוד" למידות.

 מאחר שאוויר, מים, אש ואדמה הם 4 היסודות שמהם כל חומר מורכב, כך גם אח, חש, שור ורוש הם 4 החומרים הבסיסיים המעורבים בעיצוב האופי הערכי. אנו מחפשים לפיכך את התפיסה הבסיסית של 4 התכונות. לאחר שהבנו, ברוך השם, את מהות 4 התכונות הבסיסיות, עלינו לבקש מן המלכה אסתר לסייע לנו לתרגם את התפיסה הבסיסית לשפה כללית.

גנומן 271: "אח" מקשר את האחווה לפעולות חיוביות של טוב לב, האחד כלפי השני. לפני שאסתר קשרה את "אח" לפעולות אחווה חיוביות, הוא היה ניטראלי ויכול היה להיכנס למסגרת של יחסי אהבה או שנאה. "אח" מייצג את קשר הדם, כבין אחים או אחיות, ולא את מערכת יחסי האהבה בין שני בני אדם, המגיעה מ"חש". "אח" הופך לפיכך לכוח הקשר בין כל האחים והאחיות, בני ובנות שת, בנם של אדם וחוה.

גנומן 272: "אח" חסר רגשות פתוחים, אך אם קיימות פעולות חיוביות, הדבר מאשר קשר אנושי עמוק שקיים בדם בין אחים או אחיות. "אח" קשור לאלמנט האוויר, הרוח, הדיבור. זאת מאחר שאהבה פתוחה ורגשית חסרה בו. בשל כך הפיצוי הוא במילות כבוד ודיבור נבחר, הכולל רוח אחווה. ראו כי לא רק שהצעת יעקב לעשו "חתמה" את הפיוס ביניהם, אלא גם אופן בחירת המילים של יעקב, ביחס לעצמו ולמשפחתו, שייצגה את ההצעה לעשו. על אף שנאתו של עשו בעבר, הצגת האחווה של יעקב הביאה את ה"אח" האמיתי בעשו לכדי רגשות של אהבה וחמלה.

גנומן 273: "חש" הוא רגש האהבה כרגש של אם לבנה. זוהי אהבה פעילה, קבועה ורגשית שליבו של אדם הוא עדות פתוחה לכך. אחווה יכולה להתבצע דרך אסטרטגיה, ולכן היא גם תוצאה של אינטליגנציה ולמידת דרכים כדי לבטא את האהבה ה"נסתרת" בדם הראשיתי של האדם. "חש" מביא את הלב אל קדמת הבמה בתחושת רגשות עמוקים.

גנומן 274: "חש" היא לא אהבה של תשוקה לוהטת, הקשורה לאש ה"שור", אלא אהבה שהינה כמים, כאהבת אב ואם אל ילדיהם. בדומה למים הזורמים וממלאים מאגרים, כך אהבת ההורים מעניקה באופן טבעי את צרכי צאצאיהם. "חש", עם זאת, אינו רק רגש, אלא גם פחד, כפחד דאגת ההורים כלפי ילדיהם. לפיכך בעוד "אח" הוא קישור, "חש" הוא גם הפרדה.

גנומן 275: "אח" ו"חש" מעניקים טוב חיצוני לאחרים. "שור" ו"רוש", מאידך גיסא, יכולים לפנות פנימה למען חיזוק המידות הפנימיות ולשמש אסטרטגיות לשמירת אותן מידות. אל תמעיטו בצורך באסטרטגיות חכמות כדי לשמור ולתחזק את המידות, מאחר שגם מסמר שנדפק לא בחכמה יתעקם, לא יחזיק מעמד ולא יבצע את תפקידו. אין לשכוח כי המלכה אסתר בעצמה הייתה האסטרטגית הטובה ביותר.

גנומן 276: ל"שור" יש עוצמה של שור, כח של אופי הדרוש לשמור על התנאים שבמסגרתם המידות מתגלות. הוא כולל את ההתרגשות הלוהטת שמוצתת באופן קבוע כדי להעביר את המידות מן הארמון הנסתר של הלב אל פעולות האדם. מאחר שזוהי התרגשות לוהטת ורווית תשוקה של עבודת ה' היא שומרת על טעמי המידות בחיים בתוך הלב. הכוחות השליליים היוצאים נגד הגשמת המידות הם רבים, ולכן יש צורך בצמח הרעיל ("רוש"), שמשמש ככוח-נגד, השומר על המידות הנכונות ויוצא נגד אהבה עצמית המסלפת את הערך האמיתי של המידות.

גנומן 277: ה"רוש" גורם לך להטיל דופי בעצמך, גם כאשר אתה הולך בדרך המידות הנכונות. לדוגמא, אם נתתם צדקה, אתם תוהים האם נתתם אותה באופן נכון, או האם בשל נדיבותכם אתם מחשיבים את עצמכם או חשים חשובים. ללא כוח הניגוד העצמי, אדם יכול ליפול לבורות עדינים של יהירות נסתרת, השורה לצד הפעולות הכוללות גמול גדול בפני ה'. לפיכך גם את המידות שמישהו מגלה בעצמו יש ללגום באיטיות ובזהירות, ולא לשכוח שצמחים רעילים ינסו לחדור לתוכו. יש לשים לב אליהם ולהימנע מהם.

גנומן 278: אלו הם 4 התכנים הבסיסיים המעצבים את הלב הערכי: אחווה, חמלה, כח האופי וכוח הניגוד העצמי. אחשוורוש הוא מלך תוכן המידות, אך הוא נזקק למלכה אסתר כדי להביא את אותן מידות אל תוצאותיהן החיוביות. אסתר היא ענווה. היא המלכה הנסתרת. צניעותה כובדה על-ידי כולם. אסתר המלכה הייתה אהובה על-ידי היהודים ולא רק על-ידם. בשל חכמתה היא הפכה לידועה ברחבי הממלכה, וניתן לה לשלוט על 127 מדינות עם אחשוורוש.

גנומן 279: אני מאמין שהגנומנים האחרונים אודות הכוכבים הערכיים של אחשוורוש ושל אסתר במלכותה מייצגים דינוזאור שזה עתה בקע מן הביצה. זהו אחד מן הדינוזאורים הגדולים שמגיעים כל 85 מיליון שנה בערך. אני סבור כי אנו יכולים להתחיל למקם את התכנים הערכיים של האחווה, הרגישות האנושית, כוח האופי וכוח הניגוד בלב החדש של הברית החדשה השלמה. עד כה לא ידענו שאנו מחפשים בליבנו את המלכה אסתר במלכות אחשוורוש ולא ידענו שלמלך המידות יש שם ארמון נסתר.

גנומן 280: לכו והקימו את מוסדות מלכות המידות ואת אחשוורוש בארבע פינות לבכם. בצד הימני העליון של לבכם מצויה האחווה. בצד ימין למטה מצויה החמלה. בצד השמאלי למעלה מצוי כוח האופי, ובצד שמאל למטה כוח הניגוד. כעת בתוך 4 הפינות, אתם יכולים לחפש את אסתר הנסתרת של לבכם, השולטת במלכות אחשוורוש.

גנומן 281: עליכם לחפש את החכמה הנסתרת של שתיקתה או את העצמה הנסתרת של אמונתה. עליכם לחפש את ענוותה ואת צניעות רצונותיה. אסתר סיכנה את חייה למען הצלת היהודים. היו מוכנים לנטוש את כל ההבל, דיבורי הסרק ובזבוז הזמן כדי להיכנס לארמון אסתר. עליכם לחפש את יופי עידונה של אסתר, את עדינות דיבורה ואת מנהגיה האלגנטיים, כמו גם את האסטרטגיה שלה לפני שחשפה את זהותה בפני המלך, כדי שתדעו כיצד לגרום לתפילות להתקבל בפניו.

גנומן 282: אסתר היא הכוכב הנסתר של המזל האישי הנסתר שלכם. היא מלמדת את המים העמוקים להיות אדיבים עם אישה. מאחר שהמידות הנסתרות של הלב מבושמות מאוד, עליכם להריח אותן בעדינות. אם תשתכרו מן הניחוח תשכחו את גבולותיכם ותגיעו במהרה לשגגה. צעדו באיטיות רבה על מדרגות השיש הלבן ובדקו את האיזון שלכם בכל צעד. זכרו שארבע הפינות צריכות להיווסד היטב לפני שחיפושכם אחר אסתר יצלח. זאת מאחר שהמים העמוקים של הלב הם זכות גדולה, אך השערים לא ייפתחו אליכם, אלא אם אהבתכם כלפי אחרים היא אמיתית, הרגש האנושי שבכם ער, אופייכם חזק, ואתם מסוגלים להתנגד לעצמכם.

גנומן 283: לנצרות המסורתית אין עשרה דיברות כתובים על אצבעות הרגליים והידיים, או עשר מידות כתובות בלב. הנוצרים הלכו אחרי תיאולוגית השקר של גזע העץ ואחרי האלהת כריסטו, והכול הושחת לכדי צורות מוטעות ופולחנים אליליים. עם זאת, ערך הנצרות עומד על מידות אסתר הנסתרות בלב. את בסיס המידות שאנו מסבירים ניתן לראות בדגשים שבשיעורי ישוע. עלינו לפשט אותם בדרך הבאה: האחווה האמיתית, רגשות האהבה והחמלה כלפי אחרים, כוח האופי והלשון המורעלת של הניגוד כלפי רשעי התקופה.

גנומן 284: בשיעורים הקודמים על ההתבוננות המשולשת דיברנו על 53 (גן) של הגאולה השלמה, על 3 פעמים 10 המהווים 30 צעדים, על 6 סימנים ועל הכפלת 10 המידות ושבעת המעגלים הנבואיים. כעת יש לחשב את הגן באופן הבא: 10 דיברות, 10 מידות, 10 מצוות צדיק באמונתו יחיה, 13 מידות אסתר, 5 כוכבי אסתר וחמשת כוכבי בית הדין העליון. (כשהם שבעה בהוספת כוכב אבימלך וכוכב פיכל בית הדין נקרא בית הדין הגדול).

גנומן 285: כוכב אבן האיזון מתקשר למסורת משה רבנו. כוכב אבן על אבן האיזון מתקשר למסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה. כוכב התהילה של כף המאזניים הימנית מתקשר למסורת הכהן הגדול אהרון. כוכב הניצחון של כף המאזנים השמאלית מתקשר למסורת יהושע בן נון. כוכב מרדכי הצדיק מתקשר לצדק העליון של בית הדין העליון ובית הדין הגדול. אנו ממקמים אם כך את אבן האיזון, את האבן מעל אבן האיזון, את התהילה ואת הניצחון על 4 פינות ליבנו, כשכוכב מרדכי ממוקם באמצע, מעט ימינה.

גנומן 286: קיים הבדל במבנה בית הדין. כוכבי אסתר מגיעים לחפש את המידות הנסתרות של הלב, בעוד כוכבי מרדכי מחפשים את המים העמוקים למען האמת והצדק. זוהי מגילת אסתר ומרדכי, הקשורה למידות הלב ואינטלקט הלב.

גנומן 287: ארבעת כוכבי המאזניים מייצגים את הצד הימני של הראש (עין ואוזן), את הצד השמאלי של הראש, את הצד האמצעי של הראש ואת הצד העליון של הראש. כוכב מרדכי הוא בית הדין השופט שבו נכללים האמת והצדק, הנובעים ממסורת משה, אהרון, יהושע בן נון ואליהו הנביא. אם תעמדו לפני ארבעת הכוכבים הללו ותמתחו את ידכם הימנית, אתם תאחזו בכוכב הגדול מאוד והכחול של מרדכי. זהו שופט הצדק המקשר בין דיני האמת בהתאם למציאות בני אדם בעולם.

גנומן 288: מערך מרדכי מוצב בבירור על בסיס האינטלקט. הדין דורש ידע עצום ומעמיק, והכל מבוסס על החוק וההנמקה. עם זאת, מגילת מרדכי ואסתר היא של הלב החדש, ולכן מתקיים קשר חזק של אמונה בין כוכב מרדכי לכוכב אסתר. על דין האמת של בית הדין הגדול להיות מאוזן ומושלם על-ידי מידות הלב. רגישות אנושית עמוקה נמדדת בדין.

גנומן 289: אם הדין היה מבוסס כביכול רק על בית הדין, הוא היה חמוּר מדי ומצדד במאמץ אינטלקטואלי על פני יישום המידות. זוהי כמובן היפותזה יותר ממציאות, מאחר שבית הדין הגדול לא דן באופן לא צודק. אנו יכולים, כדוגמא היסטורית, להביט ביהדות ובנצרות. הסברנו כי מערכי מרדכי ואסתר "הופרדו" במהלך 2000 השנים האחרונות על-ידי כוכב העורף ונלכדו בהעתק הנוצרי-פרעוני של כריסטו השגוי, עד אשר העניין נפתר, לצערנו, אך ברוך השם, בדרך קורבן בנימינו פריקו שלנו.

גנומן 290: במהלך ההיסטוריה הנוצרית שלטו מספר רעיונות פשטניים שהתייחסו לקשיחות יישום היהודים את החוק, לעומת שיעורי הנצרות, שהסירו מהמידות את חוקי התורה והמסורת היהודיים הפרטניים. ביקורת על היהודים והנוצרים ניתן למצוא באמרות הבאות: "אינטלקט ללא לב אמיתי" ו"לב ללא אינטלקט אמיתי של חוק ה' בתורה ובמסורת". למרות פשטות הדברים, היא מייצגת באופן מסוים את המציאות הכוכבית בין 2 מערכות הכוכבים לפני הגעת הסימנים השלמים.

גנומן 291: אפשרי לאהוב את ה' ולעבדו ללא ידע עצום של אמת וצדק. מספיק לדעת מספר עקרונות כלליים של האמונה האמיתית ולחיות על-פיהם. מתח של אלפי שנים: המלומדים מול הלא מלומדים, המוח מול הלב. רק כאשר הם עובדים יחד בהרמוניה, מתרחשת שלמות. עץ החיים הוא באמצע הגן, הלב. עץ הדעת טוב ורע הוא המוח. המוח החדש השפל של הברית החדשה השלמה הוא בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן. הלב החדש הוא בסימן עץ החיים.

גנומן 292: איננו נמצאים כאן כדי להפריד את המוח מן הלב או להפך, אלא לגרום להם לעבוד יחד בהרמוניה מושלמת. אם הלוחות החדשים נכתבים במוח, לא בטוח שהם נכתבים גם בלב. אם, מאידך גיסא, הם נכתבים בלב, ודאי שהם כבר נכתבו במוח. לפיכך בפסוק נאמר: "נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה" (ירמיהו, ל"א, 32).

גנומן 293: אין אנו צריכים להגדיר את יחסי הגומלין בין המוח ובין הלב. הם קשורים כה חזק וכה בעדינות באדם, כך שבלתי אפשרי לחפש את התחלת הקשר. שניהם זקוקים להבנה מושלמת, עד שההבנה האמיתית תורגש בלב. הצדיק חיים גאל אותי מן המחסום השקרי שבין המוח ללב שדוקטרינת חב"ד לימדה. הבנה אמיתית היא הלב, ומהותה חייבת לעבור בין המוח ללב אלפי פעמים לפני שתהפוך להבנה אמיתית. חסידי חב"ד לא קוראים לעצמם אנשים של טוּב לב, צדקה ומעשים טובים, אלא של חכמה, בינה ודעת.

גנומן 294: והם אכן ממעיטים בחשיבות הלב האמיתי ומסירים אותו מקרבם. החכמה השקרית שנלמדת על-ידם היא אנטיתזה מוחלטת למוח החדש השפל של הברית החדשה השלמה. השם חב"ד נשאר סמל של יהירותם הפנימית, השנואה על-ידי אלוהי ישראל, מאחר שה' אלוהינו אוהב חמורים פשוטים, הנוערים את בשורות הגאולה השלישית השלמה.

גנומן 295: המפתח הוא לא המוח או הלב אלא הענווה, והענווה היא המפתח האמיתי לשניהם. אם אתם ענווים[15] תוכלו להבין ולהיכנס לדרגות הבנה נסתרות במים העמוקים של לבכם. תנועת חב"ד, לעומת זאת, מנצלת את היהירות הנובעת ממלכודות שחצנות עדינות בקבלה השקרית, שבהן חסידיה נפלו. אין מים יותר רדודים מן המים של האורות השקריים.

גנומן 296: נפילת חב"ד הגיעה לפני סימן הפסיון של כריסטו, שנפתר עם הנפילה הגדולה של כוכב העורף. חב"ד מייצגת את המחסום שבין כוכבי בית הדין לבין כוכבי אסתר. תנועת חב"ד היא העורף שמונע בנוקשותו מן האמת והצדק של האינטלקט להגיע לשלמות במסגרת מידות הלב. לעומת זאת, המוח החדש השפל הוא בסימן הפיוס בין המוח והלב. הצדיק חיים מסייע לחמורים לנתץ את היהירות קשת-העורף של העבר ולייסד את האיחוד מחדש של מערך מרדכי ואסתר.

גנומן 297: הברית החדשה השלמה מפילה את החסמים שבין המוח והלב ומאחדת אותם בהרמוניה אמיתית. האיחוד החדש מסומל על-ידי איחוד מגילת מרדכי ואסתר, שנכתבו יחד בלב. זוהי מגילת הלב שעליו החוק החדש של הגאולה השלמה ומידות הלב נכתבים. חשוב אם כך לכונן את מפתח אסתר במלכות אחשוורוש.

גנומן 298: לא הכרחי לכתוב אבן האיזון, אבן על אבן האיזון, תהילה, ניצחון ומרדכי בחלקים שונים של הלב. מספיק לדעת את שמותיהם ולמקם אותם מנטלית בלבכם. עם זאת, יש לחבר אותם בין הלב לבין הראש כדי ליצור קו של אחידות בין המוח החדש השפל לבין הלב החדש.

יומן: הגנומנים האחרונים נכתבו כאשר ג'יורדנו ישן באוהל לאחר שהגיע מישראל. סימנים נסתרים היו מעורבים בכך. מיכאל-אסתר נמצאת כעת בים המלח, ורוח חדשה מוסתרת יורדת אל היהודים בישראל. רוח חדשה זו קשורה למה שאנו מדברים עליו כאן, דהיינו: לפיוס בין המוח לבין הלב.

גנומן 299: יש למצוא משהו מצדק בית הדין ב"חמישה לוחות הברית", בלוחות החוק החדש של 30 הצעדים, בלוחות החדשים הרחבים של הדג הגדול לוויתן ובאופן כללי בספר משנת חיים.

גנומן 300: אני עוקב אחר הגנומנים כפי שהם מגיעים, ללא יכולת לדעת מה מגיע לאחר מכן. אני מחפש אחר שערים המותאמים לאמצעי קבלת הרוח החדשה, היורדת ממלכות השמים כדי לעורר את מידות הלב. אחוות אסתר, רגש החמלה הלבבי, כוח האופי וכוח הניגוד זקוקים לשערים אלו כדי לחפש את המידות עצמן. הלוואי ונמצא אותם, בעזרת השם.

 

 

פרק 7

 

האמונה המתחדשת תמיד להשליט את הטוב על הרע

 

גנומן 301: יומן החמור בעל 3 העיניים: 5 באוגוסט 1998: סולי מוכן להקים אתר אינטרנט כדי להפיץ את ספר מלחמות השם. זה קרה כאשר החמור אוכל לחם ישב על ביצת הדינוזאור, שנשלחה על-ידי מיכאל-אסתר, ובקע ממנה דינוזאור קטן. גילת חיים ראתה בחלום לטאה ארסית קטנה. היא סגרה את פיה (של הלטאה) כדי שתהפוך לדינוזאור טוב.

גנומן 302: למעשה, הוא דינוזאור טוב לאחר שרכבה עליו גילת חיים.

גנומן 312: יומן: 10 באוגוסט 1998: נודע חלמה כי היא, פאולו ואני נסענו במכונית, כשבנקודה מסוימת הופיע תרנגול הודו שגובהו כשני מטרים. לאחר מכן היא ראתה נקבת דינוזאור גדולה שהעניקה לה ביצה, וממנה בקע דינוזאור קטן. - -

פאולו חלם באותו זמן שנח חנה נוגה הקטנה ילדה תינוק. היא נכנסה לנהר, ילדה שם וגרמה לחגיגה גדולה (נח חנה נוגה בת 7 חודשים כעת). - -

גנומן 313: נח חנה נוגה היא בסימן אהבת האור הגדול של הלב החדש. דרך ה"אהבה" המתגלה בלב הערכי החדש, ניתן להתפתח במהירות לא פרופורציונלית ביחס לכל התפתחות "טבעית", בדומה לדינוזאור קטן, המתפתח במהרה להיות דינוזאור גדול או תינוק בן 7 חודשים שיוֹלד. זהו זמן אור הדינוזאור הגדול בגילוי מידות הלב.

רשמתי את 13 מידות אסתר, בחירה אישית של 13 נקודות שייקראו במסגרת המידות. אני מציב אותן כעת במסגרת של אח-חש-שור-רוש, כשלכל 4 כוכבים משויכות 3 מידות. כוכב אסתר הוא המידה ה-13 של הצניעות.

גנומנים 314-316: כוכב אח - אחווה - רוח (לב ימין למעלה)

1) אהבה פנימית להגנת אחרים

2) האהבה לראות שאחרים יהיו שמחים

3) המידה לתקן ולבקש מחילה מפני התנהגות בלתי הגונה לזולת

כוכב חש - חמלה - מים (לב ימין למטה)

4) החמלה המתחדשת תמיד כלפי הזולת

5) החפץ החזק לראות בעילוי דרגה בזולת

6) המידה הפנימית לעורר את כוחות המוח לחפוץ בהבנה, בידע ובחכמה

כוכב שור - כח האופי - אש (לב שמאל למטה)

7) האמונה המתחדשת תמיד להשליט את הטוב על הרע

8) הכח הפנימי הנקנה להשיג את הכח החי של השגחת האל ברוך הוא

9) האהבה לדבר את האמת, להבחין באמת ולדקדק בדיבור, במחשבה ובמעשה בביקורת-עצמית אובייקטיבית וניטראלית

כוכב רוש - כח הניגוד - אדמה (לב שמאל למעלה)

10) הסבלנות הפנימית ללמוד את מהן תחבולות ההרמוניה הפנימית ולחפוץ בהרמוניה לכל

11) המידה להיות תמיד עסוק בתיקון עצמי

12) המידה להפוך את חולשת העוונות והטעויות הקודמות לכוח ולבושם של המעשים

כוכב אסתר - הצניעות - ברכת היופי הפנימי (אמצע הלב קצת לשמאל)

13) המידה להיות נקיים במחשבה הפנימית

//////////////////

 (לאחר שכתבתי את הנוסח הנ"ל, שרון חלמה על התיקון שלי, כפי שפירטתי לעיל, והנוגע למידה ה-13, שהינה מידה כללית הכרחית ביחס לכל המידות. כעת (אפריל 2000), כשאני משכתב את הטקסט, חלמתי הבוקר בחלום מתמשך ארוך כי על התלמידים אסור להישאר ללא סימני יצחק, הקושרים את שתי הגאולות).

גנומן 317: 13 מידות אסתר הן "מידות יישומיות", בעוד שעשר מידות העמוד האמצעי הן יכולות מופשטות של הלב – אמונה, ברכה, מידות הלב, תפילה, השראה, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם ושתיקה. הן מופשטות אך אמיתיות בלב האדם וזקוקות גם לידע אמיתי כדי להיות מכוונות למסלול הנכון. למרבית בני האנושות יש אמונה, אך לא לכולם יש הידע של האמונה המונותיאיסטית האמיתית. רבים רוצים ברכה, אך לא כולם יודעים כיצד להביא את הברכה האמיתית של ה' אליהם ואל חייהם. רבים מעוניינים בהתקדשות, אך עליהם ללמוד חוקים רבים שישפיעו על כך.

גנומן 318: עשר המידות מגיעות להגשים את החוק, ולכן הן קשורות למבנה הבסיסי של 10 הדיברות. אין להן תוכן אמיתי עד אשר הן מייצגות את הגשמת החוקים האמיתיים והצודקים של ה'. אם אדם שאתם אוהבים חי רחוק מכם ואינכם יכולים לסייע לו בשום אופן, אתם יכולים להתפלל עבורו. אם אותו אדם זקוק לעזרה כספית, ואתם מסרבים להעניק לו אותה, אין שום ערך בתפילה עבורו. סייעו לו תחילה, ואז התפללו למענו.

גנומן 319: בהתייחס לעשר המידות, המידה המופשטת ביותר היא השלישית, הקרויה "מידות הלב". אדם יודע מהי אמונה או מהו תיקון עצמי, כמו גם מהן התוצאות החיוביות של להיות מבורך ומהי ברכה. הוא יכול שלא להבין מהי המידה החמישית של ההשראה, אך הוא ילמד את חוקי הדרך ארץ, הקשורים לקבלת אותה השראה. אדם יכול לרצות להיות מקודש גם אם הוא עדיין אינו יודע את החוקים הקשורים, מאחר שמדובר ביכולת הלב המתעורר והמשתוקק לרעיון ההתקדשות.

גנומן 320: לכולם יש דעה כלשהי בנוגע להתחדשות הרוח. האדם יכול שלא להבין תחילה מה הקשר בין טעם למידות, אך יכולת הטעם הטבעית ידועה לכולם. כולם יודעים שאם דיבור הוא כסף, שתיקה היא זהב, והאחד שיודע מתי להציג את כספו וכיצד לשמור על זהבו הוא איש חכם. 10 המידות הן 10 קטגוריות גדולות, והמונחים המתארים אותן הם מופשטים וכלליים, אך המידות הנסתרות של הלב, כמונח, מסתירות את מה שהן מתייחסות אליו.

גנומן 321: מאחר שאנו מדברים על 10 מידות הלב, קרוב לוודאי שתשאלו מדוע רק אחת מהן מכונה "המידות הנסתרות של הלב"? האם ל-9 המידות האחרות אין מידות נסתרות משלהן? יש להן. לכל המידות יש דרגות פנימיות נעלות. ביחס לאמונה, לדוגמא, נאמר: "סוֹד יְהוָה, לִירֵאָיו" (תהילים, כ"ה, 14). זאת ועוד, כל המידות שנכללות בקרב הצדיקים הנסתרים קיימות בדרגות עליונות ונסתרות מאוד.

גנומן 322: 10 המידות הגיעו כדי לגרום לנו לשמוע אודות יכולותיהן. לכולן יש דרגות נסתרות. המידה השלישית מגיעה כדי לגרום לנו להבין שקיימות גם מידות נסתרות של הלב, ולכן המידה השלישית הופכת לשער אל המידות הנסתרות. דהיינו: אם אדם כלשהו מורשה להיכנס ומגלה את קיום המידות הנסתרות, הדבר פותח את הדרך למציאת הנסתרות של כל 10 המידות. לפיכך אין פלא שהשער למידות הנסתרות נמצא בדיבר השלישי, שלפי מבנה חמישה לוחות הברית[16] מייצג את המסורת של אליהו הנביא, זכרו לברכה – המסורת הנסתרת ביותר מכל המסורות.

גנומן 323: פתרנו את הסוגיה הנ"ל, אך כיצד ניתן להסביר את העובדה ש-13 מידות אסתר, כפי שרשמנו אותן, לא מדברות על היבטים נסתרים או על תוצאות המידות עצמן, כדוגמת האכפתיות כלפי האחר, הדאגה לצרכים הפיזיים והרוחניים של האחר וכו'? ברור הוא ש-13 מידות אסתר לא מגיעות למען הצדיקים הנסתרים אלא למען אנשים מכל סוג. המידות מיועדות לכלל האנשים, ועליהם ללכת בדרכן ולעורר בעצמם את אוקיאנוסי הטוב על-מנת שישתמשו בהן לעבודת הבורא, ישתבח שמו לעד.

גנומן 324: המידות[17] מייצגות את עמוד התווך האמצעי שיורד מן הדרגות העליונות של הצדיקים הנסתרים אל הדרגות הארציות של העם הפשוט מאומות העולם. הצדיקים הנסתרים הם בדרגת המידות עצמן ומיישמים אותן בעולם בדרכים נסתרות. הם עמודי התווך של העולם, ועבודתם הסודית מאפשרת לאנשים לעורר בעצמם את מידות הלב. אם לא היו בעולם אנשים שמחזיקים באותן המידות ועושים טוב, גם פעולתם הנסתרת של הצדיקים הנסתרים לא הייתה מספיקה לשמור על העולם.

גנומן 325: "ענווה" כמונח אינו חלק מעשר המידות או מ-13 מידות אסתר. זאת מאחר שהענווה היא דרישה מוקדמת כללית לכל המידות. היא כתר כל המידות, ולכן לא כלולה בהן. היא ההתחלה והסוף של כל מידה. המטרה הסופית של כל המידות היא למסור לאדם את הענווה בפני ה'. הן למעשה דרכים האהובות על-ידי ה', מאחר שהן ההוכחה לענוותו של האדם.

גנומן 326: על האדם להנמיך את עצמו. אל לנו לחשוב את עצמנו נעלים על אחרים. למידה היא התלבטות הבחירה החופשית של האנושות. כאשר אדם יודע את מה שהאחר לא יודע, היודע מותקף על-ידי שביעות הרצון העצמית ונטיית הרוע. באופן בלתי מורגש, רכישת הידע מנפחת אותו מבפנים. אם האדם עניו, הוא יכול להיות זכאי לחכמה, ואם הוא יזכה לחכמה, הוא ינמיך את עצמו תמיד ולא ישאיר מקום לשחצנות.

גנומן 327: על האדם לברך את ה' ולהיות אסיר תודה על כל פיסת אינפורמציה שהוא מקבל ועל כל תפיסה שאליה הוא מגיע. ה' הוא זה שהעניק לנו את כל היכולות השכליות ואת המתנות השמימיות לקלוט משהו מן היקום שאותו הוא ברא. לנו אין כלום. הכל הוא מתנותיו אלינו, ולכן עלינו להעריך את נדיבותו כלפינו ולעמוד בענווה לפניו ולפני אחרים. איננו לומדים כדי לעמוד מול אחרים ולומר: "ראה איזה בור אתה. אינך מבין כלל".

גנומן 328: המסר המשמעותי הגדול מן התורה הוא: מי שהיה העניו ביותר אל מול ה' נבחר לדעת יותר מכולם, וככל שעבד ה' הנבחר ידע יותר, כך הפך הוא ליותר עניו, הן כלפי ה' והן כלפי הציבור כולו. קיבלתי זאת מן הצדיק חיים: הידע הנעלה והחשוב ביותר בתורה הוא ענוותו של משה. כל השאר מגיע כדי להסביר מה התקיים בתוקף ענוותו. המצווה "ואהבת לרעך כמוך" היא עדות לענווה.

גנומן 329: יומן: חיים שמשון חלם (11 באוגוסט 1998) שהתלבשתי כמלך עם כתר, גלימה אדומה ושרביט. באותו הזמן הגברת מזל, אשתו של המורה חיים, הייתה אורחת בביתנו, ונודע טיפלה בה.

אנו, ברוך השם, בסימן המזל הגדול היורד ממלכות השמים. הסימנים יורדים כדינוזאורים קטנים, שיגדלו מהר ויתבגרו (אתמול נודע קיבלה ברכה מהגברת מזל (דרך החלום) ובליל אמש לאה, בתו של ג'יורדנו, ראתה את הגברת מזל בחלום, והן שוחחו ביניהן).

גנומן 330: איני מלך, חס ושלום, אך הנני כאן בסימן המלך אח-חש-שור-רוש והמלכה אסתר. עלי להיות צנוע בלבוש ונקי בתוכי בכל דרך, מאחר שאסתר מחזיקה במפתחות לארבעת השערים של ארמון המלך אחשוורוש. לאחר שהסרתי מעצמי כל אי-צניעות, התחלתי לחפש את אחי "אח". נכנסתי לשער החלק הימני העליון של ליבי ושם מצאתי 3 מחנות: 1. אהבה פנימית להגנת אחרים. 2. האהבה לראות שאחרים יהיו שמחים ויחיו במגורים ראויים. 3. תכונת התיקון ובקשת הסליחה בשל התנהגות לא ראויה כלפי אדם כלשהו או בשל מעשים פוגעניים או אמירת דברים מעליבים.

גנומן 331: 13 המידות של אסתר: (1) אהבה פנימית להגנת אחרים: מדוע אני צריך להיות מודאג מהגנת האחרים? השומר אחי אנוכי? קין לא דאג להגנת הבל. ההיסטוריה החלה ברצח אח עוין מאוד. התשובה המפורסמת של קין: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי" (בראשית, ד', 9) הייתה שנואה בפני ה', ובה היה טמון התיקון. הבורא אוהב שכל אדם שומר על אחיו.

גנומן 332: יומן: ניתנה הרשות הרשמית לסולי להיות אחראי על מלחמות השם באתר האינטרנט. הוא חלם שנתתי לו מכתב, שבו נאמר כי היה במחנה ריכוז ושהמכתב היה לכבודו.

גנומן 333: הרמיזה היא לכך שבמלחמות השם הוכח מעל לכל ספק שהשואה נגרמה בשל חטא האצילות של ספר הזוהר וכל הקבלה השקרית אשר יצאה ממנו. סולי עוד לא נולד, אך כיהודי ובשל רגשותיו, הוא יכול לדבר על השואה.

גנומן 334: החלום מייצג את הרשות שניתנה לסולי להשתמש בכתבינו כדי לדבר על נושאים הנוגעים למלחמות השם וליידע את בני ישראל בנוגע לחטא הנורא הזה.

גנומן 335: "אח" מתייחס לפיכך לתיקון הרג הבל, ומאחר ש"אח" מתקשר גם לרומא, הוא מעורר את קונפליקט האחים עשו-יעקב כמו גם את פתרון הקונפליקט ואת האהבה בסוף התהליך. משמעות המידה היא: "כפי שאתה רוצה הגנה לעצמך מה', עליך גם לרצות הגנה אמיתית כלפי אחרים". זהו רצון רוחני, אך עליו "לרדת" ל"מעשים" של עזרה לזולת.

גנומן 336: יומן: במשך שנה וחצי עד כה תהיתי מדוע האנשים שעברו את רעידת האדמה באסיזי, איטליה, התרסקו כלכלית, נשארו ללא בתים בקור נורא ונתקלו בנוסף לכך במכשולים חברתיים בכל צעד. התשובה הגיעה דרך תכנית טלוויזיה, שבה התראיינו נזירות ממנזר סנטה קלרה באסיזי. הנזירות מוערכות מאוד באזור, ופולחנן הוא פולחן העוני והסבל של ישוע. הן מסתגפות באופן קיצוני ויוצאות נגד כל דבר שיכול לשפר את מצבן. תפילותיהן הורידו למעשה את גזרת העוני והסבל אל מי שתומך בהן ומכבד את פולחנן האלילי והטיפשי.

גנומן 337: (2) האהבה לראות שאחרים יהיו שמחים ולעזור לאנשים לחיות במגורים ראויים: יש אנשים שעמוק בתוך ליבם אוהבים לראות אנשים אחרים שמחים, והם מתעודדים משמחתם. אחרים מקנאים בליבם ומתרעמים על שמחת אחרים. מרבית האנשים ישמידו את מחצית העולם ברגע נתון, אם מחשבותיהם היו יכולות ליישם גזרות. למרבה המזל הדין העליון אינו מבוסס על נטיות אנושיות מטופשות. למחשבות מסוג זה אין קשר ללב הפנימי, ואם אדם חושב לעיתים מחשבות על הרס גדול, אלו אינן מחשבות אמיתיות אלא אדים היוצאים מתנור לחץ.

גנומן 338: אל תשפטו את עצמכם ביחס למחשבות ריקות שבאות והולכות או ביחס למחשבות שליליות הנוגעות לאנשים מסוימים או לאומות, אך בנוגע לעם היהודי היו זהירים, מאחר שמדובר בעם הנבחר! אני לא מדבר על שנאה שורשית, אלא על דעות קדומות מטופשות שהופכות לשנאה מושרשת. ביקורת אינטליגנטית אינה אסורה, וכך גם מחשבות של לראות את כולם מתים, שהינן עוד אחת ממחשבות טיפשיות רבות אשר עוברות בראש האדם מדי יום.

גנומן 339: עליכם תחילה לשפוט את עצמכם ביחס לתחושותיכם כלפי האנשים הקרובים אליכם וכלפי האנשים שאתם מכירים. האם אתם שמחים בשמחתם? האם אתם שמחים ממזלם הטוב? אתם יכולים לשפוט את עצמכם בנוגע לכך רק ביחס לאנשים שאתם מחשיבים חברים, אחים או אחיות. אם המידה נמצאת בכם, היא יכולה להתרחב גם לאחרים שאותם תפגשו ותכירו. אם המידה לא נמצאת בקרבכם, מערכות היחסים שלכם כלפי אנשים קרובים אליכם תמיד תפגענה.

גנומן 340: (3) המידה לתקן ולבקש מחילה מפני התנהגות בלתי הגונה לזולת: בהתייחס לכך יש צורך בכוח פנימי ובאופי שמסוגל לבקש סליחה מאנשים אחרים, ועובדה זו היא לעיתים מכשול גדול בקבלת תפילות עצמיות ועבודת ה'. ישוע היה נחוש מאוד בנוגע לעניין זה: "לֵךְ כַּפֵּר אֶת־פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת־קָרְבָּנֶךָ" (מתי, ה', 24). זאת מאחר שאם העלבת מישהו, תפילותיך לא יענו עד אשר תקבל את סליחת אותו אדם.

גנומן 341: אל תאפשרו לעצמכם לומר: "אבל אני צודק והוא טועה, מדוע אני צריך לבקש ממנו סליחה?". השאלה כאן אינה של נכון או לא נכון. ייתכן שאתם צודקים, אך בכל זאת אתם אלו שהעלבתם את אותו אדם בשל אופן התבטאותכם או בשל הערות שליליות שנאמרו ביחס לאותו אדם. להיותכם צודקים אין מקום במשפט, אם לשם "צדקתכם" העלבתם אותו. רבים מאוד הם האנשים שרוצים להתעלות ולא מצליחים, מאחר שהם אינם מבינים כי לא מספיק להיות צודקים.

גנומן 342: יש לפיכך 3 רוחות של אחווה: "הגנה", "שמחה" ו"תיקון עצמי" ביחס לזולת. אנו נכנסים למידות חמלת "חש": (4) החמלה המתחדשת תמיד כלפי הזולת: הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא, י"ט, 18) מדבר על אהבה ולא רק על חיבה. התורה מצווה על ישראל את העיקרון הזה. ישוע הקצין בהסבר המידה, ויסד אותה כעיקרון החתונה החדשה של המידות אותן הוא לימד. בשיעורי ישוע, האהבה והחמלה כלפי הזולת מסמלות את עומק האיחוד האנושי הזורם בלב ממקור כל האיחודים.

גנומן 343: שימו לב כי כל 13 המידות של אסתר הן טהורות והינן מרכיבים הכרחיים ל"שליחות" בקרב אלו שרוצים להיות רועים. לא מוזר הוא שישוע, ששאף ליישם את "השליחות החדשה", הגיע כדי ללמד את מידות הלב. ישוע גער ברועי ישראל באותה עת, והגיע ללמד את מידות הלב האמיתי, כדי להפוך אנשים לרועים אמיתיים. זוהי נקודת המשען לכל שיעוריו.

גנומן 344: ואכן, הסימנים ההתחלתיים כללו את מפתחות השליחות המשיחית של ישראל, שנדרשו להפצת אור המקדש והתורה גם אל אומות העולם הרחוקות, כפי שנובא כ-500 שנים לפני כן. מפתחות השליחות המשיחית היו אמורים למסור לישראל את ה"אמצעים" ליצור שליחות כזו ושהיו חסרים או לא התגלו במסורת ישראל עד אז. מפתחות אלו, שנבעו ממסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, "פתחו" את מקורות מידות הלב, הדרושים לעיצוב הרועה האמיתי ולהפיכת ישראל לעם של כוהנים ולממלכת כוהנים כלפי אומות העולם.

גנומן 345: לפיכך כשאנו מדברים על מידות אסתר, עלינו להביט היטב על שיעורי ישוע. ישנן 4 תכונות בסיסיות הנדרשות לאופי המידות הראוי: ענווה, שמחה, רצינות וצניעות. תכונות האופי הללו מתקשרות ל-4 הכוכבים של איזון בית הדין: ענווה: מסורת משה; שמחה: מסורת אהרון; רצינות: מסורת יהושע בן נון; צניעות: מסורת אליהו הנביא.

גנומן 346: לכך אנו קוראים 4 שערי הזהב, בעוד 4 שערי המידות הנסתרות הן 4 שערי הכסף. יחד הם יוצרים את 8 האורות של חנוכיית חנוכת החנוכות: ענווה, שמחה, רצינות, צניעות, אחווה, חמלה, כוח האופי וכוח הניגוד.

 הדינוזאור גדל: זהו הדינוזאור החדש, כך שכעת ישנם שני דינוזאורים שגדלים: אלו הם ארבעת שערי הכסף וארבעת שערי הזהב. אנו נחזור אליהם, בעזרת השם, אך הרשו לי להשלים תחילה את ההערות הקצרות ביחס ל-13 המידות של אסתר.

גנומן 347: לאחר החמלה כלפי הזולת מגיע (5) החפץ החזק לראות בעילוי דרגה בזולת: המידה קושרת את האהבה כלפי הזולת עם האהבה לראות אנשים מחונכים, מאחר שהידע הוא בסיס מבנה האנושות. גם איכות הידע והפצתו חשובות לקיומה של חברה מתוקנת. בנוסף, המבנה הפנימי של כל אדם נבנה על הידע האמיתי שהוא מחזיק, בעוד שמחסור במבנה פנימי נכון, הנמכתו או ביטולו, נובעים מפגמים חמורים כיהירות, פסימיות, קלות דעת, חוצפה, שנאה, חוסר רגישות, חולשת אופי, מחסור בכוח הניגוד ועוד.

גנומן 348: (6) המידה הפנימית לעורר את כוחות המוח לחפוץ בהבנה, בידע ובחכמה: כאן המידות פונות פנימה. ברצון לראות אחרים מתעלים על-ידי ידע והדרכה, זוכים להבין כיצד עוד ועוד ידע חשוב מיועד להרכב הנפש האמיתי, ועל-ידי כך מתחילה האהבה האמיתית של הידע הפנימי. תלמידי הברית החדשה השלמה מנסים ליישם את השיעורים החדשים של הגואל חיים, ולכן המידות הללו שעוברות בליבם בכיוונים חיוביים, תמצאנה בקרוב את עצמן מכוונות אל המוח החדש של הגאולה השלישית השלמה.

גנומן 349: (7): האמונה המתחדשת תמיד להשליט את הטוב על הרע: יש אנשים שבתוכם קיימות נטיות מידתיות בסיסיות כאחווה, חמלה וכו', אך הם לא מצליחים להגשים את המידות הללו, בשל חולשת האופי שלהם והמחסור בעקביות. כוח האופי משמעותו הכוח לקבוע דרך ולעמוד בה. לכל מידה יש ערך עצום, אך גם מכשולים וחסמים בדרך להגשמתה. לפי רצינות האדם תיקבע מידת הצלחתו.

גנומן 350: יומן: כ"ד במנחם אב התשנ"ח, 16 באוגוסט 1998: ג'יוזפה הגיע עם מי ורדים ששלחה קלמי. דיברתי איתו על 4 שערי הזהב ו-4 שערי הכסף. מאוחר יותר, ב-3:50, יצאתי החוצה והבטתי על כוכב הניצחון הקשור למסורת יהושע בן נון, ותוך התרכזות ב"רצינות", ראיתי כוכב נופל עובר בדיוק מעל הכוכב הנ"ל.

 

 

פרק 8

 

הכוח הפנימי הנקנה להשיג את הכוח החי של השגחת ה' ברוך הוא

 

גנומן 351: אופי חזק ללא אמונה אמיתית בטוב הרצוי על ידי ה' לטובתנו לא יספיק כדי להתגבר על הרוע. 3 מידות השור דורשים אמונה חזקה מאוד, מאחר שלעיתים קרובות מדובר בחרישה בחשכה לפני שהאור מפציע. זוהי אמונה של שחר חדש לפני שהוא נראה. לעיתים קרובות רק נחישות מוחלטת קובעת את התוצאה. האדם זקוק לנחישות נלהבת כדי להתקדם ולנצח. רק אמונה חזקה תשמור את אש הנחישות בחיים.

גנומן 352: הנחישות הנלהבת הזו, המאפיינת אופי חזק, דרושה כדי להילחם ב"רוע" הפנימי של האדם. איננו מדברים על חטאים אלא על חולשות פנימיות המונעות את הטיפוס על מדרגות המידות.

גנומן 353: הרוע הפנימי החזק ביותר באדם הוא המחשבה העצמית כי אותו אדם לא ראוי לעלייה הזו. מחשבה זו מחלישה ומפוררת כל אפשרות להצלחה. אדם קורע את עצמו לגזרים אם הוא מבין את ערך המידות אך מחליט כי הוא לא ראוי לקבלם.

גנומן 354: כוח האופי דרוש להתגבר על מחשבות שליליות אודות העצמי, מחשבות שמתגנבות מכול צד כדי "להשליך" את האדם אל "מחוץ למחנה". זו הכוונה בהשתלטות על הרוע.

גנומן 355: האדם חייב לראות עצמו כאדם טוב, טוב שרצוי בפני הבורא, ישתבח הוא וישתבח שמו לעד, ולא כאדם לא ראוי. האדם חייב להחשיב עצמו כחזק ולא כחלש. אם מישהו מחשיב עצמו כלא ראוי או כחלש, הוא יתרגל במהרה לכך וינמיך מאוד את קומתו.

גנומן 356: לפיכך חיוני לעבוד עבודה עצמית בנוגע למידות הללו, מאחר שהן מיוסדות ומוסברות כאן בהתאם להתבוננות המשולשת החדשה לגמרי של הגאולה השלמה, כדי להבין שהענווה האמיתית וכוח האופי האמיתי פועלים יחד, ולא נמצאים בניגוד.

גנומן 357: אין זה נגד הענווה לראות את עצמכם טובים או חזקים, אך בכל זאת על הענווה להיות קודמת. ענווה אמיתית היא זהב שיישאר בכל מקום. אין קשר לעובדה שכדי להילחם באויבים שצצים מבפנים, האדם חייב לראות עצמו כחייל טוב, צודק וחזק במלחמת הטוב על הרע.

גנומן 358: (8) הכוח הפנימי הנקנה להשיג את הכח החי של השגחת ה' ברוך הוא: לפי כוח האמונה האקטיבית של האדם, יקלוט הוא את סימני השגחת ה' מסביבו ואפילו בעצמו.

גנומן 359: זה לא מגיע בטבעיות. יש להשיג זאת דרך ניסיון, כשכל אדם ילמד כל דבר שקורה לו וינסה להבין איזו משמעות יש למאורעות הללו עבורו במסגרת עבודתו את ה' ובחיפושו אחר המידות ואחר המידות הנסתרות של אסתר. למעשה שום דבר שקורה הינו מקרי, מאחר שלכל מאורע יש מטרה או מטרות, על אף שאת מרבית הדברים לא ניתן להבין. דרך הסימנים השלמים, עם זאת, אנו מקבלים מפתחות לפרשנות הנדרשת לסייע לנו להבין את הגורמים העליונים שמשפיעים על כל אדם.

גנומן 360: יש דרגות רבות של מפתחות לסוגים רבים של פרשנויות מסביב לחיי האדם. הסימנים השלמים, עם זאת, מייצגים גילוי חדש לגמרי של תפיסת "סימני" ה' בין אם מדובר בסימנים נבואיים של הדור הרביעי הזה או בסימנים הנפלאים השלמים של הכוכבים, מלכות השמים, האור החדש, החמור אוכל לחם או תחיית הצדיק חיים. האדם הנכנס ללימוד הסימנים השלמים נכנס אל קיום חדש במסגרת בה מערכות חדשות של משמעויות מתגלות לו או לה.

גנומן 361: כאשר אדם מתחיל להיכנס ללימוד המידות ומחפש למצוא סגולות עמוקות בתוך עצמו, הוא ימצא התרחבות של הסימנים השלמים אל פנימיות מחשבותיו ורגשותיו. כאשר האדם בונה את המבנה החדש הזה אשר מתחיל לשכון בתוכו, הוא ימצא בהבנתו הטמעה של דרגות ה"סימנים", שניתנים על-ידי אל שדי אך נסתרים בבגדי אסתר והמדריכים אותו אף בפעולותיו האישיות. אין זה עניין פעוט, אלא אפשרות להשיג מאה שערים דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים.

גנומן 362: כבני יצחק, אנו חייבים להזין את ההתבוננות המשולשת בפשטות עיקשת, בין אם היא מביאה לנו את העלייה על המזבח החדש או בין אם אנו ניצלים בדם קורבן האיל. כבני יצחק, אנו חייבים ללכת לכיוון מזבחנו ללא פחד ולהיקרא בגאווה אל מטרה נעלה. אם אנו רצויים על מזבח ה', אנו רצויים כנראה גם להתהלך בעולם, אך אם איננו רצויים על מזבח ה', אנו חייבים לפחד שכיווננו בעולם הזה אינו רצוי.

גנומן 363: לפיכך אנו חייבים לפנות פנימה אל סימני יצחק, תמיד, באופן עקבי, לעד, ולחפש את מידות אסתר הנמצאות מתחת לפני השטח, אפילו עמוק במים העמוקים של הלב. זאת הואיל וסימני אברהם ייסדו את שיעור הקומה המלא של רמ"ח האיברים, וסימני יעקב ילמדו אותנו את חכמת קשיינו ואת שמחת תחיית ישראל, אך סימני יצחק יקשרו אותנו אל קומתו הפנימית של כל אדם על מנת להשלים את הענווה הפנימית המקבלת את צלם ה' האמיתי שבו נוצרנו.

גנומן 364: אברהם הוא אב המון גויים, וישראל נבחר כעם הנבחר, אך יצחק צוחק על מזבח שמחתו וקושר את לב האנושות לשמחת הגאולה השלמה. קורבן יצחק של הצדיק הנסתר חיים, בעיקר בשל חטאיהם האליליים של ישראל והאנושות המוסברים בחמשת לוחות הברית, מזין את קבלת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ב-35 השנים הראשונות של הדור הרביעי.

גנומן 365: קורבן בנימינו קשר את קורבן יצחק האחרון של הצדיק לזכות הדרושה כדי לשמור על סימן החמור אוכל לחם על הארץ. זאת מאחר שאנו בני יצחק וחייבים לתור אחר מידות ליבנו, הקושרות את מלכות השמים לארץ בהרמוניה מושלמת.

(היום השני של חול המועד פסח התש"ס).

גנומן 366: כאשר התלמיד מסובב את גלגל המידות מסביב לליבו ומצליח לא להיכנע לשליליות הפנימית ולמצוא את האזהרות ואת תצורות הצעדים שהוא לוקח, תוך שהוא מבין את ההליכות, הדרכים, הסימנים והאינדיקציות של השגחת ה' עליו, הוא יצליח לראות ולהבין טוב יותר את הגמול העצום בכל צעד על הדרך לשלמות וירצה להגיע אל דרגות הדיוק שמגיעות לאותה שלמות ומייצגות חלק בלתי נפרד ממנה.

גנומן 367: באופן זה הוא יגיע למידה הבאה: (9) האהבה לדבר את האמת, להבחין באמת ולדקדק בדיבור, במחשבה ובמעשה בביקורת-עצמית אובייקטיבית וניטראלית: שימו לב כיצד המידות, אפילו שהן עומדות על דרגות פנימיות נסתרות בלב, מחזירות את האדם אל החוק.

גנומן 368: המידות נמצאות, כמובן, בתורה והן אינן נפרדות מן התורה ומן המסורת. אפשרי לראות את שתי המסורות הגדולות, של משה רבנו ושל אליהו הנביא, בנבואה האחרונה של מלאכי כמייצגי שלמות התורה.

גנומן 369: מידה זו של אהבת הדיוק בדרגות פנימיות לא תוכל להישמר אלא אם היא מלווה בדיוק של הגשמת מצוות ה' בדרגות חיצוניות.

גנומן 370: אם, לדוגמא, אתם מחפשים את מידת אהבת הגנת הזולת, אתם תהיו חייבים למלא גם את חוק התורה להציב גדר על גג הבית כדי להגן על אנשים אחרים (דברים, כ"ב, 8), וכך לא תואשמו בפגיעה בהם. למידות אין קיום אמיתי אלא אם הן מגיעות יחד עם השאיפה לציית לחוק ה' בכל הדרכים.

גנומן 371: (10) הסבלנות הפנימית ללמוד מהן תחבולות ההרמוניה הפנימית ולחפוץ בהרמוניה לכל: התחלת ההרמוניה היא "דרך אחת" והשלמת ההרמוניה היא "דרך אחת". אתם מתחילים כאשר מצאתם את ההרמוניה בעצמכם כדי לבצע את ההחלטה ללכת ב"דרך" שבחרתם.

גנומן 372: שביב אור חיכה לכם על הדרך, ואתם עטפתם יחד את כל ההיבטים של חייכם, תוך כדי השלכת ההיבטים המנוגדים במסגרת החלטתכם ללכת באותה "דרך". למעשה הבאתם ריבוי של היבטים אל הדבקות ההרמונית בתוככם דרך אותה החלטה.

גנומן 373: אל לכם להמעיט בכוח האור שנכנס אל החלטתכם המקורית. אף על פי שהיה זה רק שביב אור, הוא הביא את כל הווייתכם אל "דרך" אחת ויצר מבט חדש לחלוטין של הרמוניה בתוככם. עליכם גם לדעת שביחס להרמוניה הפנימית שאתם חייבים לשאוף להשיגה, הבחירה הראשונית היא כ"רעיון" של בעלות על בית נפלא ביחס למצב בו אתם אכן בעלי הבית בפועל. הכול עדיין צריך להיעשות כדי שהרעיון יהפוך למציאות.

גנומן 374: המרחק עדיין גדול, והדרך גדושה במכשולים שיכולים להסיט אתכם ממנה, כי ה"דרך" גדושה גם בזכויות עצומות עבור נפש האדם בכל שלב, ולכן נדרשת זכות תמידית של האדם. כיצד נוצרת זכות האדם? על ידי כך שהוא מתגבר על המכשולים אשר מגיעים כדי לגרום לו לסטות מן ה"דרך".

גנומן 375: לפיכך אתם זקוקים לאסטרטגיות כדי להתגבר על הפערים שנוצרו בין החלטתכם הראשונית לבין היבטים אחרים של חייכם העומדים בניגוד גמור ל"דרך" שבחרתם, שוברים את ההרמוניה אליה הגעתם דרך החלטתכם הראשונית וגורמים לכם להיות בקונפליקט עם עצמכם.

גנומן 376: הקונפליקטים שונים, כמובן, בכל אדם, אך תוצאת המחסור בשלום הפנימי היא תמיד זהה. אינכם יכולים ללכת בשתי דרכים שונות באותו זמן בלי ליפול. המאבק, עם זאת, הוא נורמאלי, וככל שתחפשו יותר, כך תמצאו יותר פערים בתוככם.

גנומן 377: אל תחשבו שמאבקים ופערים כאלו הם סימנים לסטייה מן הדרך. אלו הם סימנים שאתם נלחמים ושאויבכם (באופן כללי: יצר הרע) שם לב לכוחכם. לפיכך הוא מתחזק כדי להשתמש ביותר כוח נגדכם ולעצור את עלייתכם.

גנומן 378: הוא הרי יודע שעלייתכם היא מפלתו, ולכן הוא מנסה לדחוף אתכם לבלבול כדי שתאבדו את ראיית ההארה ההרמונית, את אותו שביב אור שגרם לכם ללכת ב"דרך". בשל כך אתם חייבים לנקוט באסטרטגיות כדי להביט על פצעי קרבותיכם ולדעת שנפילה היא חלק מטיפוס, ואין לעצור על המסלול.

גנומן 379: בהתחלה תיפלו אלף פעמים לפני שתשיגו 10 סנטימטרים של האמת, אך בהמשך תיפלו 500 פעמים לפני שתשיגו את 10 הסנטימטרים הבאים של האמת, לאחר מכן תיפלו רק 10 פעמים כדי להשיג 40 סנטימטרים נוספים ורק פעם נוספת כדי להשיג עוד 50 סנטימטרים.

גנומן 380: בהמשך תוכלו להיכנס אל המידות הנסתרות של הלב וספירתכם תתחיל שוב, אך הפעם בדרגה נעלה ומעודנת יותר של גלגל המידות הגדול והאינסופי.

גנומן 381: סבלנות עצומה נדרשת לכל זאת, הן ביחס לעצמכם והן ביחס למכשולים מכל סוג שיכולים להגיע כדי לגרום לאדם לאבד את סבלנותו ולגרום לו לכעוס. אם תהפכו לכעוסים, תאבדו את איזונכם, תיפלו מן המקום היציב בו שהיתם אל חול טובעני של טעות ולא תהיו מוגנים מחיצי הנחש. אתם חייבים אסטרטגיות גדולות כדי לשמור על סבלנותכם. הפליגו דרך אלף סערות אך אל תנטשו את הספינה, כי דקה אחת של מידה אמיתית המאירה בלב חזקה יותר מאלף הוריקנים יחד.

גנומן 382: (11) המידה להיות תמיד עסוק בתיקון-עצמי: כפי שכתבנו על בוהן ידינו השמאלית: "הצדיק החי באמונתו עסוק תמיד בתיקון עצמי". נפילתכם היא למען התיקון, אך התיקון הוא כדי לא ליפול. הנפילה אינה נעימה ולעיתים קרובות גם מכאיבה פנימית. התיקון אינו קל, ופעמים רבות גם קשה, אך הוא הכרחי כדי להגיע למידה.

גנומן 383: זכרו את כל הקונפליקט עליו רמזנו, במסגרתו מלכתחילה האדם נולד לקיצוניות שבין התעלות לנמיכות.

גנומן 384: יומן: 17 באוגוסט 1998: רחל הגיעה. שאול עישן קליפה של ביצת דינוזאור. ביצעתי סימן לבקיעת הדינוזאור השלישי מקליפתו. פאולו חלם שהוא היה בסין. על ספינה עם 3 חברים, הוא ראה מראות מדהימים של איים עם בעלי חיים עצומים וסוגים מדהימים של דגים בים. לאחר מכן נכנס הוא אל ארמון מפליא ביופיו והחזיק שלושה כדורי שיש. כדור השיש השלישי היה בצבע ירוק יפיפה, בין טורקיז לירקן, והוא החליק מידיו והתגלגל. פאולו הלך אחריו והשיג אותו שוב לאחר שנכנס לחדר ירוק נפלא וגדול, שקשה לתארו. - -

גנומן 385: הכדור השלישי הוא הדינוזאור השלישי שנולד (ביצת הדינוזאור היא מהרי גובי שבסין). זוהי "קשירה" חשובה של מלכות השמים לארץ, המתקשרת לאוניברסאליות של הדג הגדול לוויתן.

גנומן 386: לאחר חמישה ימים, במוצאי שבת (22 באוגוסט), נכנסתי, ברוך השם, אל העמוד השלישי של הלוחות הרחבים החדשים של הדג הגדול לוויתן. הסימן של הדינוזאור השלישי היה צריך להתבצע כדי לאפשר את המעבר. באותו הזמן, נודע חלמה כי היא הסתכלה על טקסס ועל הגבול בין מקסיקו לארצות הברית.

גנומן 387: טקסס היא בסימן הדג הגדול לוויתן למען ההפצה של הבשורה החדשה בדרגה אוניברסאלית. באותו הזמן, יהואל יהואל חלם על זיקית ארסית שרצתה לנשוך אותו אך לא יכלה, בגלל שהוא היה צריך להישאר באוהל של אבא. שלא יהיה ספק - דינוזאור גדול בקע.

גנומן 388: האנושות מכילה גם את הנעלות וגם את הפחיתות, אך רק לבסוף מתקיימים הנישואין בין השמים לארץ. בזכות הסימנים השלמים של תחיית הצדיק חיים, הדרך האמצעית הגדולה נפתחת.

גנומן 389: עץ החיים מאמצע הגן חוזר להיסטוריה החדשה בעולם. סימני יצחק אבינו, האב האמצעי, מתגלים. אלו הם מפתחות הברית בין הבתרים בהקשר למפתחות ברית שלום של אליהו הנביא. העמוד האמצעי של ההתבוננות המשולשת מתגלה. מפתחות מידות הלב האהובות במלכות השמים נחשפים.

גנומן 390: "הדרך הסופית" האחת האהובה על ידי ה' עבור כל העולם מתגלה. זוהי "דרך סופית" הרצויה על ידי אל שדי למען כל הדורות הבאים. זוהי ה"דרך" האמיתית והייחודית של איחוד הנפש והגוף.

גנומן 391: זוהי ה"דרך" של הקשר החדש בין עולם הנשמות במלכות השמים החדשה לבין הארץ, קשר חדש שבעתיד, רק ה' יודע מתי, יביא את שני העולמות לקרבה חדשה ומוחלטת בתקופה הנפלאה של תחיית המתים הפיזית.

גנומן 392: כל זאת הפך אפשרי בהיסטוריה, בשל נפילת האנושות ותיקונה בשלבים בני אלפי השנים של המאבק הבלתי נמנע שלה להבחין בין הידע האמיתי לידע השגוי. לפיכך אל תתייאשו בנפילתכם. הרימו את עצמכם והמשיכו לטפס!

גנומן 393: תיקון הטעויות הוא חלק מן המטרה הגדולה של הבריאה. הבה נתקן את עצמנו בשמחה פנימית ונהיה כצדיק המתקן את עצמו תמיד. ספר משנת חיים מייצג גם הוא את עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

גנומן 394: זוהי השמחה בתיקון כזה המובילה למידה הבאה: (12) המידה להפוך את חולשת העוונות והטעויות הקודמות לכוח ולבושם של המעשים: המידה מייצגת דרגה נעלה מאוד בעבודת ה', העונה לדרגת התשובה שעליה חז"ל הסבירו: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות" (בבלי, יומא, פ"ו, ב').

גנומן 395: זאת מאחר שהכוח שמשתמשים בו לעשיית החטא הופך כעת לכוח כפול לעשיית הטוב ולעבודת ה'. זה נובע מן המידה העמוקה הנסתרת בלב, שיש לה הכוח לשנות ולהפוך את הפגמים למידות חיוביות.

גנומן 396: (13) המידה להיות נקיים במחשבה הפנימית: המידה מביאה אותנו אל הכוכב הנסתר של אסתר וקושרת את כל המידות לשער הזהב של הצניעות. לכן משלימה היא את איחוד לוחות מרדכי הצדיק ולוחות אסתר בליבנו.

גנומן 397: 31 קטגוריות הנוגעות למידות מוזכרות: 4 שערי זהב, 10 המידות, 4 שערי כסף ו-13 המידות הנסתרות של אסתר, אך למידה ה-13 יש שער חמישי, וכוכב אסתר משלים 32 סימנים של מידות בסימן הלב החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 398: מדוע בספירה כוכב אסתר נספר אך כוכב מרדכי לא? זאת מאחר שכוכב אסתר קשור למידות הלב היוצרות את הלב החדש של הגאולה השלמה, בעוד שכוכב מרדכי קשור למוח השפל החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 399: כעת אני מגרד כדי למצוא 13 סגולות לב שיכולות להיקשר לשושנת יעקב. זאת מאחר שאינני יכול לנטוש את הטווח השלם של לב הצאן הנאבד של בית ישראל או את האומות בכללותן. אני מגיע אם כך לקומת התפילה החמישית כדי להביא את השלמת הירושה החדשה של הלב הטוב, המנובאת בספר ירמיה ובספרי נביאים נוספים.

גנומן 400: 1. לב אמיתי של אהבה ויראה לה" אלהינו, 2. לב דורש צדק, 3. לב פועל, 4. לב נדיב כלפי כל האנושות, 5. לב רחב וסובלני, 6. לב נאמן המתחשב בלב הזולת, 7. לב טוב, 8. לב נאמן שבו שורה מלכות השמים, 9. לב חיובי של חכמה, 10. לב של אור, 11. לב של תקווה, 12. לב של אמונה, 13. לב נקי כתינוקות עליו נאמר "וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה" (ירמיהו, ל"א, 32).

 

 

פרק 9

 

האהבה לדבר את האמת, להבחין באמת ולדקדק בדיבור, במחשבה ובמעשה בביקורת-עצמית אובייקטיבית וניטראלית

 

גנומן 401: הסגולות לעיל משלימות את 13 המידות של אסתר ל-26.

גנומן 402: יומן: היום בו נשיא ארצות הברית קלינטון מעיד להאשמות מוניקה לוינסקי. היו מידות של הודאה ושל חרטה.

גנומן 403: פאולו, נודע, שאול, רחל והילדים נסעו, מצאו וקנו את כדור השיש שפאולו ראה בחלומו, כדור שיש ירוק ויפה בקוטר של כ-13 סנטימטר. הוא עלה 45000 לירות (כ-13 דולרים). שימו לב ל-32 המידות שנספרו בנוסף ל-13 הסגולות של הלב הטוב. אלו הן המידות המשלימות את מבנה הלב העניו החדש.

גנומן 404: 19 באוגוסט 1998, כ"ז במנחם אב התשנ"ח: פאולו חלם שפרץ היה ערום והוא (פאולו), עם את חפירה גדולה בידיו, היה צריך לערום ערימות של גללי סוסים ולכסות את פרץ בהן. פאולו היה די נבוך מכך, אך פרץ אמר לו: "זהו סימן". אז פאולו ראה את אשר, שניצל בנס לאחר שנדרס על-ידי משאית ונחבל רק בכתפו. - -

גנומן 405: האם זו כעת הדרך שבה הסוס הלבן צריך להתייחס אלי לאחר כל השנים יחד? האם זוהי מידת הערכתו? אך הסוס הלבן, מה יכול היה הוא לעשות? זהו סימן.

גנומן 406: אין זה הסוס הלבן שפועל כך על דעתו, אז מדוע הובא החמור לסימן כזה?! האם זהו גמולי בעקבות דבריי על מידות הלב? מה עשיתי אם כך, אני סקרן לדעת. היכן אני חסר עדיין בנוגע ל"אשר"? ומדוע אתם עומדים שם, מביטים על עירומי וצוחקים כאשר הסוס הלבן מטיל את גללי הסוסים על החמור הקטן והמסכן שאוכל לחם? האם מבוכת החמור היא לחם לצחוק?

גנומן 407: איננו צריכים, כמובן, להביט על המשמעות הפשוטה של החלום. גללי סוסים משמעותם יכולה להיות רק "כסף". ממקום כלשהו, באופן כלשהו, יגיע כסף למען סימן החמור אוכל לחם. כסף הוא גללים. הוא מסריח ומלכלך אך הוא גם מדשן היטב.

גנומן 408: הסימן הוא אזהרה לזכור מהו הכסף כדי שלא נוכתם מלכלוכו, ושסרחונו לא ידבק בנו. כאשר מדובר בגללים, אתם לא תגעו בהם, אך ריח הכסף מרגיש כבושם נפלא בידי ממון.

גנומן 409: החלום הגיע מיד לאחר סיכום 45 הקטגוריות של המידות. הסיבה העיקרית בדור זה לפיה אנשים לא מצליחים לקבל את הרוח החדשה של מידות הלב הטוב המנובא של הגאולה השלמה היא כסף. לא כסף ככסף, אלא הדבקות בכסף. החטא הכללי הגדול של הדור הרביעי היא שאנשים תולים את אמונתם בכסף, חס ושלום, ולא באל שדי.

גנומן 410: חטאי התועבות המיניות הם נגד הטבע, חטאי האלילות הם נגד האמונה האמיתית בה', וה"מגדל הגנטי" המדעי של בבל הוא נגד העולם שנוצר בידי אל שדי. הכסף, לעומת זאת, מגיע לכל משק בית ולחיים של כל אדם בכל רמה.

גנומן 411: יש משתנים כלליים רבים בעולם המודרני אשר מרחיקים את האנשים מן האמונה האמיתית. כוח הרוע, עם זאת, הוא לעיתים קרובות עדין מאוד אך חזק ביותר, כדי להרחיק את לב האדם מן הערכים האמיתיים ולהפכו ללב הנשען על דולרים לתמיכה, שנובעת מן הרוח השקרית והבוגדנית, ממון, האל השקרי של הכסף. הוא שחור לגמרי ואין צחנה גדולה מזו שנוצרת כאשר הוא משחיר את מידות הלב וממקם את צחנתו המבאישה במים העמוקים של הלב, כך שהאדם אינו יכול להריחה.

גנומן 412: רק חלק מן האנשים, בגלל שיש להם זכויות אחרות, ולאחר שהושחרו בתוכם לחלוטין והצחינו מבפנים, מקבלים גזרה משמים לאבד כל דבר שהיה להם, כדי שיכירו בערך האמיתי של ממון, כמו גם בצחנתו ובריחו הבוגדני.

גנומן 413: אם, לבסוף, הם לומדים את השיעורים הקשים שניתנו להם, שיעורים אלו שווים יותר מכל מה שהם איבדו. שימו לב שישוע פתח נבואית את זמן הממון, וכפי שהסביר הצדיק חיים: 2000 שנים - חטאי הניאוף, 2000 שנים - חטאי העבודה הזרה ו-2000 שנים - חטאי הכסף.

גנומן 414: השיא הגדול של ממון הוא כעת בדור הרביעי, ומגדלו גבוה ללא השוואה ביחס לכוחו בדורות הקודמים. בדומה להבדלים הטכנולוגיים בין חללית מודרנית לבין מכונית פורד מדגם T, כך הוא ההבדל בין כוחו של ממון בדור הזה לכוחו בדורות הקודמים.

גנומן 415: זאת הואיל וגם העולם גדל מבחינת צרכיו הכספיים, והכסף נוגע בכל חיי האנשים ולא רק בחיי החוטאים בחטאי הכסף, באלו החיים עבור הכסף, באלו שחייהם "נמכרים" עבור כסף או באלו ששמים את הכסף כנעלה בחשיבותו על חשיבות מידות הלב.

גנומן 416: מרבית האנשים אינם כאלו או לפחות לא היו כאלה, אם היו שמים לב לא ליפול למלכודות עדינות של ממון ולנעול את עצמם בפני הרוח האמיתית תוך שהם "מתנכרים" לה' מבלי לדעת למה.

גנומן 417: אותם אנשים חייבים להביט בכל צעד של קיומם שיש לו קשר לכסף וחייבים לחשוב על רגשותיהם כדי לראות אם אמונתם נפגעה בדרך כלשהי ואם הם העניקו חלק מאהבתם לממון.

גנומן 418: השיעור של ישוע שמצוטט בכתבים הנוצריים ברור: אמונה אמיתית בה' מרחיקה את הממון, בעוד אמונה או הישענות על הממון מרחיקה את האדם מה'. אינכם יכולים ללכת בשתי הדרכים יחד.

גנומן 419: האמינו בה' והישענו עליו ולא על הכסף, כי הכול הוא שלו וכל הכסף בעולם שמקובץ יחד לא יכול לקנות אותו או להשפיע עליו לומר מילה אחת. ברכו את כל הכסף שאתם מרוויחים בכך שתעניקו מעשר לצדקה לפני שאתם משתמשים ב-90 אחוזים ממנו.

גנומן 420: נקו את לבבכם מן המחשבות על הכסף והפכו את הלב לארמון מידות הלב. אל תתפללו לה' עבור כסף אלא אם אתם במצוקה של ממש אך התפללו שמחשבות של כסף לא תפלושנה למוחכם ולליבכם.

גנומן 421: אל תראו כבוד לכסף, אך גם אל תזלזלו בכסף שהושג באופן ישר. היו ניטראליים למספריו וקרים למגעו ואל תביטו בו ותחייכו, לא בדור הרביעי הזה של האל השקרי ממון.

גנומן 422: תקנו את עצמכם והיו מתוקנים, מאחר שאין כמעט אדם הנקי מטעויות, הן במחשבה, בדיבור, בלב או במעשים בדור הרביעי הזה, בו האוויר הוא כה דחוס בממון, עד שאנשים אינם יכולים להבחין במה שהם נושמים.

גנומן 423: קדשו את חייכם, אפילו כאשר אתם עובדים, דרך שחרורם מן הצחנה של רצונם לכסף. הכסף הוא משאב חיוני ויש כוח לערכו, אך ממון משתמש בערך זה כדי להראות לכם מראות שקריים ולגרום לכם לעיוורון לערכים אמיתיים שנשארים בזמן בפני אל שדי בעולם הזה ובעולם הבא.

גנומן 424: עבור אנשים רבים אין זה קל. אתם חייבים להתמיד בזכירת תכני הגנומנים הללו ולרעננן את זיכרונכם בם תמיד. זאת מאחר שרבים הם הטעמים השקריים של ממון, אך הטעם של ערך אחד אמיתי יעורר את חיך הלב כדי לרצות רק טעמים אמיתיים.

גנומן 425: ואף על פי שאתם חייבים להשתמש בהבנתכם ובידעכם כדי להרוויח כסף, שמרו בקרבכם את דברי החכמה המובעים כאן והצילו את עצמכם ממלכודות הכסף של האל השקרי והבוגדני ממון.

גנומן 426: כעת, כאשר טבלנו במימי הטהרה והתנקינו מבפנים ומבחוץ, מה עדיין חסר עבור "אשר"?

גנומן 427: אין ספק שצחוק יצחק מתחיל, רק אחרי שיעקב אבינו השתחרר מן ה"לכלוך" שדבק בו מלבן במשך 20 שנים ומעשו בשל שנאתו וקנאתו של האחרון. בזמן "וישקהו" מתחיל צחוק יצחק. השם "אשר" לא יכול להיפתר היסטורית עד לזמן הבנתו, שמתחיל עם הגעת הגואל האחרון חיים.

גנומן 428: השם "אשר" אינו מושלם היסטורית עד לזמן גילוי השם השלם אהיה אשר אהיה. לפיכך צחוק יצחק, המייצג את סיכום והגשמת המטרות ההיסטוריות של השם "אשר", מגיע כאשר סימני יצחק מגיעים לנקודת הגילוי ההיסטורי של סימני יעקב, שהינם גם סימני תפארת ישראל.

גנומן 429: הקורבן הסופי של הצדיק חיים היה הסיכום הגדול לסימנים ההיסטוריים של יצחק אבינו ולגילוי ששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, המגלים את סימני תפארת ישראל.

גנומן 430: ששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, כמוסבר, הם בעצמם השלמות היסטוריות המרומזות בשש הנקודות מעל "וישקהו".

גנומן 431: דיברנו על 6 הסימנים הנסתרים בשש הנקודות הללו והזכרנו ששה סימנים של בלבול יצחק המרומזים בהן. הסימן של "וישקהו" הוא עצמו הנקודה ההיסטורית של הפיוס בין יעקב לעשו. אנו חייבים לפיכך לתור אחר 6 הנקודות של הפיוס.

גנומן 432: לאחר מכן, אנו חייבים לחפש את 6 הנקודות של תפארת ישראל, כי רק אז נוכל לדבר על סימני צחוק יצחק, כי עד שסימני תפארת ישראל מתגלים, צחוק יצחק לא מושלם.

גנומן 433: אני לא אחפש אותם כאן, אך סימני הפיוס קשורים בנשיקה ובחיבוק כמו גם באסטרטגיה של יעקב אבינו שקדמה להם בהתקרב עשו, בעוד שסימני תפארת ישראל קשורים לפסוקים המדברים על יעקב שהפך לישראל. אנו חייבים, ראשית כל, לנסות להבין משהו מצחוק יצחק. מהו צחוק יצחק?

גנומן 434: יומן החמור: בית הדין: ג'יוזפה חלם שהחזקתי מספר כתבים, לא שלנו, ובקול כועס ונגעל אמרתי: "זה לא משנה. אני החמור האוכל לחם ויש לי חותם". אז אמרתי בכעס לג'יוזפה: "מכרת את עצמך בעבור שתי קוביות שוקולד". ג'יוזפה התאפק תחילה אך אז אמר: "זה לא נכון".

גנומן 435: 18 בספטמבר 2015: אני משכתב את פרק 8 מן הארכיון, מאחר שמסיבות כלשהן פרקים 8 ו-9 היו חסרים בטקסט על המחשב, שהינו גם הטקסט שתורגם על ידי משה לוי לעברית. לפיכך חיפשתי בטקסטים כתובים ומצאתי את פרק 8. אני כותב כאן בין ראש השנה ליום כיפור.

גנומן 436: אני מוצא את עצמי בקושי מול חלומו של ג'יוזפה. בגנומנים שנותרו בפרק זה כתבתי, בעת כתיבת הטקסט לראשונה, כתב הגנה חזק הנוגע לנאמנות של ג'יוזפה לצדיק חיים, לחמור אוכל לחם ולכל היבטי הגאולה השלמה.

גנומן 437: הטלתי את האשמה אז על הרשע מזנזרה בשל כל נטיותיו הרעות, וכתבתי מילים נגדו ונגד ההולכים אחריו. החשבתי את הטקסטים שג'יוזפה החזיק כטקסטים שלהם, כפי שנאמר בחלום כי אלו אינם כתבים שלנו.

גנומן 438: 15 שנים עברו מאז. למרבה הצער, ב-2008, כשנה לאחר גירושיו של ג'יוזפה משרון ולאחר שקנה דירת שני חדרים קטנה בפארה ג'רה ד'אדה (Fara Gera d’Adda), ג'יוזפה סטה ממסלולו ובטיפשות הרגע ניתן בהחלט לומר כי "מכר את עצמו בעבור שתי קוביות שוקולד". השוקולד היה אישה, ראשית מישהי שאיתה לא קרה דבר, ובהמשך חברתו הנוכחית, יפה.

גנומן 439: במבט אל החלום אין ספק כי ההאשמה שהאשמתי הייתה ביחס לרגע הטעות של ג'יוזפה, שהיה למעשה מרד נגדי. הכול התחיל כאשר ראיתי באותה שנה בחלום את הצדיק חיים אומר שאם אמשיך להישאר בבית בו גרנו, אמות. לפיכך הייתי צריך לצאת ולעבור למקום אחר.

גנומן 440: דירתו של ג'יוזפה הייתה קרובה, ומאחר שהיינו בקשר כה קרוב בכל השנים שקדמו בסימני החמור, לא היה לי ספק שלפחות אוכל להתגורר אצלו לזמן מה. בתחילה הוא הסכים, אך בהמשך הוא התקשר לפאולו לומר שהוא איננו רוצה שאשאר בדירתו.

גנומן 441: הייתה זו דקירה בגב שלא הייתי יכול להבין. ג'יוזפה היה קשור אלי בסימני החמור מ-1987 עד 2008 ובכל השנים הללו הייתה בינינו הבנה מושלמת בכל ענייני הגאולה, הכוללים חלומות מדהימים, חזיונות וסימנים.

גנומן 442: לא יכולתי להאמין להחלטתו של ג'יוזפה, ובמיוחד בעקבות התייחסותי לחלום בו ראיתי את הצדיק חיים אומר, כי אמות אם לא אעזוב את הבית בו שהיתי. היה זה בלתי אפשרי עבורי לחשוב על כך שלג'יוזפה לא אכפת אם אמות ואולי הוא אף רוצה בכך.

גנומן 443: לעיתים קרובות התחרטתי על מה שעשיתי לאחר מכן. התקשרתי לג'יוזפה, תקפתי אותו מילולית, והוא אמר שאני יכול לבוא אליו כפי שרציתי. כך עשיתי, אך בהמשך הבחנתי כי ג'יוזפה מצטער לעיתים על טעותו ולעיתים שוב פונה נגדי. הוא היה מבולבל מאוד.

גנומן 444: בעייתו העיקרית הייתה המחסור באישה. בהמשך, כאשר פגש את יפה, שהייתה ממוצא אקוודורי (הם חיים יחד עד היום), היא הרחיקה אותו מענייני הגאולה. אלו, אני מניח, היו שתי קוביות השוקולד.

גנומן 445: ג'יוזפה, עם זאת, התחרט מאז ואף שכנע את יפה באמת הגאולה השלמה. דניאל, אחיו התאום של ג'יוזפה, קיבל חלום שבית הדין של מעלה התכנס, וג'יוזפה זוכה מטעויות העבר שלו. לאחר מכן ג'יוזפה ראה בעצמו את הצדיק חיים בחלום, בו שאל אותו הצדיק מה קרה לו. ג'יוזפה ענה כי בנקודה מסוימת הוא חש חנוק ואיבד איזון.

גנומן 446: אני כותב כאן מספר מילות הגנה שנכתבו על ידי בפרק 8 המקורי (גנומן 393 במקור): החלומות הנפלאים שג'יוזפה קיבל עבור העולם אהובים על ידי אל שדי, כמו גם היותו תלמיד של המורה חיים והיותו נאמן לסימני החמור אוכל לחם. הוא ראה ושמע את האבות בחלומות וגם כמה מנביאי ישראל. חזיונותיו הנבואיים כאשר הוא היה ער אומתו.

גנומן 447: יש שני מלאכים המלווים את ג'יוזפה בכל דרכיו. הוא מראה אהבה עצומה לכל היבט של הגאולה השלמה. הוא אוהב את האמת ומדבר את האמת. ג'יוזפה אינו יכול להיקנות או להימכר עבור כל השוקולדים שבעולם.

גנומן 448: (גנומן 399 במקור): לפיכך נכון שמן פגישתו הראשונה עם פרץ, ג'יוזפה נכנס אל סימן צחוק יצחק. הוא הגיע לראות את החמור ולבסוף פרץ בצחוק. לא בלי סיבה, כמובן. חבר של ג'יוזפה הגיע איתו.

גנומן 449: לאחר שהחמור אמר מספר מילים בנוגע לתיקוני הנצרות, הוא ביקש מדניאל, מג'יוזפה ומהחבר לחלוץ את נעליהם. הם עשו זאת וראו שגרביו הלבנות של החבר הושחרו מזיעה. באותו רגע פרץ ג'יוזפה בצחוק גדול שהדביק את כל הנוכחים.

גנומן 450: (גנומן 400 במקור): מי כעת כה חכם כדי לדעת את הסיבה לצחוקו של ג'יוזפה? אני רק חמור, והחכמה צריכה עדיין להגיע, אך אנסה. נשמתו ראתה חזיון נבואי, והוא ראה כי מכפות הרגליים של ההמונים עולה צחוק יצחק, המתגלה כאשר הצאן הנאבד של בית ישראל חוזר אל גבולות האמונה האמיתית והמסורת האמיתית דרך הברית החדשה השלמה. שמחתו של ג'יוזפה הייתה נבואית ושיקפה את השמחה העצומה שתגיע לעולם, כאשר בני רחל יתעוררו למציאות מקורם האמיתי.

 

 

פרק 10

 

הסבלנות הפנימית ללמוד מהן תחבולות ההרמוניה הפנימית ולחפוץ בהרמוניה לכל

 

גנומן 451: סימן הסבך של ישוע גרם לכך שסימן בלבול ברכת יצחק ייפתר רק בהמשך ההיסטוריה הארוכה של הסכסוך בין יעקב ועשו. שהות יעקב במשך 20 שנה מחוץ לארץ המובטחת מקבילה ל-20 המאות של גלות ישראל בין העמים. סימן זה של קונפליקט בין יעקב לעשו הפך למבנה הקונפליקט ההיסטורי בין הנצרות ליהדות. ברגע שהצד הכשלוני של נבואת מלאכי היה ודאי, סימן האיל הגיע למען ישועת ישראל. באותו זמן, סימן הקונפליקט הקים רשת הפרדה בין היהודים המסורתיים לבין ההולכים בדרך ישוע. כמו-כן היו גם סימנים משיחיים שיש להשלימם דרך הפרדה, כפי שביטא ישוע בדבריו: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24).

גנומן 452: הדבר מייצג את עיקרון הסימנים המשיחיים של יוסף. יוסף התרחק מאחיו, מבית יעקב. יעקב, עם זאת, לא היה שלם ללא יוסף. 12 בנים סימלו את ההשלמה, כש-11 בנים בלבד סימלו את נפילתו. לבסוף, פיוס שלם התקבל, ורוח יעקב אבינו חיה שוב. רק אז נכנסה היא למעשה לסימן תפארת ישראל. בהיסטוריה, ברכת יעקב אבינו לאפרים ולמנשה הקימה את שתי האומות הגדולות: בריטניה וארצות הברית.

גנומן 453: בשל הפרדת יוסף מאחיו קיימות שתי "מערכות" של סימנים משיחיים – סימני יהודה וסימני יוסף או סימני משיח בן דוד וסימני משיח בן יוסף. הקונפליקט של יוסף עם שבטי יעקב האחרים התבטאה בעת ההפרדה והמאבק בין ממלכת יהודה לבין ממלכת ישראל. מאוחר יותר, לפני הרס בית המקדש הראשון, עשרת שבטי ישראל נכבשו והוגלו. במשך הזמן, מרבית השבטים פוזרו באירופה והפכו לחלק מן האומות הנוצריות. הנצרות הפכה בשל כך אמצעי לשמירת נשמות הצאן הנאבד של בית ישראל.

גנומן 454: נבואה אלוהית, עם זאת, לא נעצרת בישועת הצאן הנאבד של בית ישראל. הישועה של ה' אלוהינו חייבת להגיע לכל האנשים. הנוצרים מקורם ברובם מעשו ויפת. סימן הקונפליקט בין יעקב ובין עשו מגיע לשם הצלת רבים מן האנשים הנכללים באומות הנוצריות, בעוד הקונפליקט בין יוסף ואחיו מטרתו להציל את הצאן הנאבד של בית ישראל. כדי להשלים זאת, הסימנים המשיחיים של משיח בן יוסף היו בידי ישוע, שיכול היה להצהיר: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל".

גנומן 455: לא מדובר בפרט קטן הנוגע להיסטוריית עם ישראל. ללא חזרת הבנים האבודים של בית ישראל, ללא פיוס אמיתי בין בני עשו ובני יעקב, המבוסס על האמונה המונותיאיסטית וללא איחוד בין סימני יוסף לסימני דוד, לא תיתכן גאולה וסימן משיחי על הארץ.

יומן הדג הקטן נתיול: כעת, בשכתוב בתוכנת וורד 6, אנו ביום רביעי, 30 בדצמבר 1998, י"א בטבת התשנ"ח. זהו היום הראשון של חודש הבושם השמימי (ובנימין 1), ובו הסוס הלבן סיים את הבדיקה מחדש של הלוח הכוכבי החדש של לוויתן. נדרשו לו חודשיים, והוא הגיע הלילה בדיוק בזמן, בעת הגעת הבושם השמימי. מעתה ואילך יש לנו 3 תאריכים למקם בכתבינו. אלו בשורות מבושמות מן השמים, אף על פי שאנו רחוקים מלהבין את חשיבותן ביחס לדורות הבאים.

גנומן 456: לפיכך אנו, בני ישראל, חייבים להעריך ברצינות רבה את הבשורה הנבואית החדשה והאמיתית שקיבל ג'יוזפה בחלום שבו המלאך מיכאל, שרו של ישראל, הצהיר באופן חד משמעי: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". ללא ההבנה של הסימנים המשיחיים שהביא ישוע, לא תתאפשר גאולה עבור ישראל או אומות העולם. הביטו בכמות העצומה של הסימנים הנסתרים הגאוליים, שהתרחשו לפני הגעת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים.

גנומן 457: ההשלמה ההיסטורית של כל הסימנים הללו לא מגיעה עד להתגלות הסופית של אהיה אשר אהיה. ההתגלות החדשה המתינה מן ההתחלה כדי להגיע בזמן ההשלמה, ולכן לסימני הקונפליקט יש הפתרונות והתשובות לכל השאלות בסימנים השלמים. הפתרונות והתשובות שנשלחו אלינו על-ידי הגואל חיים, מייצגים את ההתחלה ההיסטורית הגדולה של צחוק יצחק. הגואל האחרון, חיים, הוא בסימן תפארת ישראל, תואר השמור לגואל השלישי, כפי ששם ישראל שמור ליעקב אבינו. צחוק יצחק של השם "אשר" לא מגיע עד להגעת סימן תפארת ישראל במסגרת הגילוי החדש של השם האחרון, "אהיה".

גנומן 458: בוא כעת, חמור, כנס ונער איתי. מלאך של הדג הגדול לוויתן ירד כדי להעלות אותי, אך איני מבין עדיין במה נלכדתי. רק שמעתי את זאת: "ספר הדג הגדול לוויתן".

 "מדוע אתה מופתע, רצף הקטן? האם אינך נמצא בסימן הלוחות החדשים הרחבים של הדג הגדול לוויתן? האם אתה פוחד לשחות במימיו? האם אינך זוכר כי הצדיק חיים לא העניק לך לעולם רשות לפחד? ספר לי עכשיו, מה עוד שמעת?".

 "הדבר מבוסס על 13 החודשים החדשים של לוח השנה הכוכבי של לוויתן ביחס לשמות שהתקבלו, שמעתי זאת".

גנומן 459: "אה, אני מתחיל להבין. מלכות הג'ירף עברה, ועדיין לא אכלת את העלים מצמרת העץ. אל תחשוש. נכנסנו לכוכב התוכנית, כשספר הדג הגדול לוויתן לא תוכנן עדיין, אך עם זאת הוא חלק מן התוכנית המורכבת. המלאך הגיע לסייע לך בתוכניותיך. לאחר 4 שערי זהב, 10 מידות, 4 שערי כסף, 13 מידות אסתר, השער החמישי של כוכב אסתר ו-13 תכונות לב השושנה, הענווה (בסימן 45) של הלב מוכנה בזכות קבלת המוח החדש השפל.

גנומן 460: השם האחרון "אהיה" מסמל את השם הקדוש של אל שדי, ואת האותיות הקדושות החושפות לעולם את הגילוי החדש של הגאולה השלישית השלמה בידי הגואל האחרון. גילוי הגאולה השלמה הוא מסורת חדשה, הכוללת את מסורת השם הראשון "אהיה" ואת מסורת השם "אשר". מדובר כמו כן במסורת חדשה לגמרי, המעניקה חוק חדש, מנהג חדש, בית תפילה חדש, שפה חדשה (המכילה למעשה 6 שפות שנובעות מששת הסימנים: של הכוכבים, של מלכות השמים, של הבשורה החדשה, של החמור אוכל לחם, של הדור הרביעי והבניין החדש ושל תחיית הגואל חיים) ושיעורים חדשים.

גנומן 461: המונח "מסורת חדשה" משמעותו קבלה חדשה, שהופכת למסורת חדשה. היא לא מבטלת את המסורת היהודית אך היא מופרדת בשל תוכנה. ההלכה נשארת למי שהולך בדרכה, אך גם החוק החדש הוא בר תוקף כהלכה לפני ה' אלוהינו.

יומן החמור: 28 באוגוסט 1999: ג'יוזפה חלם שפרץ אמר לו: "מעתה, כאשר הרשע בעולם יגבר, השליחות[18] תגדל ותתרחב".

 נודע חלמה על שני אחים, שלא היו להם מקומות מגורים מסודרים, אלא הם עבדו במקומות מסוימים, נשארו בהם ונסעו משם. אח אחד התקדם יותר ממשנהו, מצא מקום עבודה ולינה והשני הגיע אחריו. לאחר מכן האח השני עזב כדי לחפש מקום, תוך שהוא משאיר סכום כסף מסוים לאחיו (בחלום ייתכן והיו אלו 2 מטבעות זהב), כשלעצמו הוא לוקח רק מספר מטבעות כסף ובגדים מרופטים. - -

גנומן 462: החלומות של ג'יוזפה ונודע מראים כי הגיע זמנו של המסלול החדש של מערך אסתר. חלומה של נודע הוא "סימן" ברור ל"אחווה" וייתכן שגם ל"חסד", המתייחסים לכוכב הראשון או לכוכבים הראשון והשני של מערך אסתר במלכות אחשוורוש. מטבעות הזהב והכסף מרמזים ל-4 שערי הזהב ול-4 שערי הכסף. חלומה של נודע הוא חלום ערכי טהור. הדינוזאורים גדלים.

גנומן 463: חלומה של נודע אודות שני האחים הוא חיובי מאוד ומצביע על כך שמידות הלב נפתחו במסלול חדש למען העולם, ברוך השם. הגנומנים הללו על מידות אסתר התברכו בדינוזאורים, העומדים בין מלכות השמים ומלכות השמים הקטנה בלב כל אדם.

גנומן 464: כל סימן של בשורות טובות הנוגעות לגאולה השלמה הוא חיובי מאוד ומייצג בשורות טובות עבור המוני אנשים שיקטפו את פרותיהן. לא ניתן להכחיש את העובדה כי על כל סימן חיובי קיים סימן שלילי מנוגד (אנו קוראים לו לעיתים "הצד האחר של המטבע"), מאחר שבדור הרביעי הסימן כפול. באותו הזמן שבו נודע קיבלה את סימן פתיחת מסלול מערך אסתר, ג'יוזפה קיבל את בשורות הצד השני של המטבע. המסלול החדש של המידות שיורדות ללב הזכאים מגיע באופן מנוגד גם לאלו ששונאים את המידות, נמנעים מהן והולכים בדרך הרוע והטומאה. בשל כך, גם הרוע יתפתח ויתחזק בעולם.

גנומן 465: מערכת היחסים בין התחזקות הרוע בעולם ובין התעצמות הגאולה השלמה היא מעט מוזרה. מדוע יש להשוות בין שתיהן? סימן החמור אוכל לחם נכלל במסגרת "שירות האנושות". הוא מוענק לעולם כדי לסייע לכל האנשים להכיר את בשורות הגאולה השלמה ולהעניק לכולם אפשרות להשתתף ולהשיג זכויות בפני ה' אלוהינו. התחזקות הרוע בעולם מחזקת את הצורך להרחיב גם את הגאולה השלמה. בשל הרוע, "יאבדו" אנשים רבים את האמונה אם לא יקבלו את בשורות הדור הרביעי הכפול שאליו העולם נכנס.

גנומן 466: יש צורך גדול יותר גם בהרחבת השמירה החדשה של הגאולה השלמה, הואיל והרשעים מרחיבים את הסכנות הפיזיות בעולם.

 לפני יומיים חלם ג'יוזפה על שר ערבי שהצהיר, כי הייתה גזרה נגד האסלאם, מן הצפון לדרום וממזרח למערב, אך לא נגד כל המוסלמים אלא נגד הקיצוניים המטיפים לשנאה, למלחמה ולטרור, ושונאים את המוסלמים שאינם נוהגים כמוהם (ראו: החוק החדש – מסר לערבים, והבשורה הנבואית שנודע קיבלה). - גם החמור הזה מותאם באופן מושלם למסלול החדש של כוכבי אסתר. חטאם הוא נגד האחווה האמיתית והאהבה האמיתית לכולם.

גנומן 467: באותו חלום של ג'יוזפה, השר הערבי שמע תפילת יהודי מעוררת השראה ואמר: "עלינו להתפלל יחד לאללה, ורק כך הוא ישמע אותנו". זו הסיבה לפיה מידת האחווה אהובה על-ידי ה' אלוהינו. גזרות השמד כלפי הקיצונים נשלחו מטה מבית הדין של מעלה, מאחר שאין דרך לשנותם, והם מעכבים את השלום מלהגיע לכולם – תהליך שלום נבואי ואמיתי של בשורות הגאולה השלמה הטובות. הקיצונים הם גם הסיבה לשנאה הגדולה מצד אנשים רבים נגד כל הערבים והמוסלמים, וזהו גם אלמנט שלילי שיש חובה לבטלו.

גנומן 468: יומן החמור: 31 באוגוסט 1998: נודע שכבה על מיטתי באוהל. הודיתי לאל שדי וביקשתי רשות מן הגואל חיים לקרוא לחמור אוכל לחם. הוא ירד. אחזתי בסכין לאחר שהצבתי את כף רגלי על ביצת הדינוזאור שגילה 85 מיליון שנה. לקחתי את הכדור הירוק של הדינוזאור השלישי, שעמד כעת על מזבח ישראל הגדול וגלגלתי אותו מסביב לזנב החמור. החמור, עם סכין, ניקב את ראש הזנב, שלף את המוח הישן, פינה מקום למוח חדש ויצר מחצית מן הדרך אל הלב.

גנומן 469: יומן: החמור יצר 4 חורים בלב הזנב והסיר את כל צורות היוהרה, העצבות, קלות הדעת והדרכים השטחיות. הוא השלים את הדרך החדשה מן הראש ללב ומהלב למוח וקרא לשלושת הדינוזאורים הקטנים לשירות. אחד עמד על ראשה, אחד על ליבה ואחד על צווארה. הם עמדו ביציבות, הרימו את ראשם אל מלכות השמים והחלו לדבר. הדינוזאור הראשון אמר: "לב הנביא". השני אמר: "לב השושנה" והשלישי אמר: "לב הדג הגדול לוויתן".

גנומן 470: הדינוזאור הראשון החליף מקום. הוא נעמד על ליבה ואמר: "ענווה, שמחת הלב, רצינות וצניעות פנימית". הדינוזאור השלישי נעמד על ראשה ואמר: "אחווה, חמלה, כוח האופי וכוח הניגוד". הדינוזאור האמצעי החל לצרוח, לבכות ולצעוק לעבר מלכות השמים. באותו זמן צלחת כסף ענקית בעלת יכולת לגדול ולהתכווץ התמקמה בפי הדינוזאור, שבלע אותה. הצלחת עלתה וירדה בגרונו הארוך.

גנומן 471: עם תזוזת הצלחת, המעבר החדש בזנב החמור נוסד בין המוח והלב. הדינוזאור הראשון אמר: "המוח החדש השפל ירד". הדינוזאור השלישי אמר: "הלב החדש ירד". הדינוזאור האמצעי רצה לומר משהו, אך צלחת הכסף הגדולה מנעה זאת ממנו. באותו רגע נודע אמרה: "אני עייפה ורוצה לישון", וכשהדינוזאור האמצעי שמע זאת, הוא החל לצחוק והצלחת יצאה מגרונו.

גנומן 472: הוא צחק חזק כל כך וזמן רב כל כך עד אשר החמור לא ידע כיצד לסגור את הסימן. כשראיתי זאת, הבטתי מעלה ואמרתי: "בבקשה סגור את הסימן, אל שדי". האות "שין" ירדה על ידי הימנית, מיקמתי אותה על מצח זנב החמור והשלמתי את הסימן. זה קרה ב-8 בבוקר, ומשך הסימן היה 5 דקות. נודע עברה אל חדרה כדי לישון, ולאחר מכן הודיעה כי היא מרגישה טוב יותר וחלמה חלום בעל 3 סצנות: בראשונה, היא החזיקה חימר בידה הימנית. בשנייה, היא שמעה את המילים: "שברת את ליבי" משיר ברדיו, ובשלישית היא הייתה בבית הספר של הילדים והחזיקה בספר תנ"ך מאויר שנכתב על-ידם. היא הסבירה לאחת האמהות, שהסתקרנה ביחס לספר אותו החזיקה בידה הימנית, כי התנ"ך הזה שונה מאחרים, מאחר שהאיורים בו מסייעים לילדים להבין את התכנים, ללא מילים רבות מדי.

גנומן 473: הסצנה הראשונה: ה"חימר" בידה הימנית של נודע הוא סימן נפלא. זהו הכוח החדש של המבנה החדש של הלב החדש, אשר ירד מן "היד הימנית", האהבה והחסד של ה' אלוהינו.

 הסצנה השנייה: "שברת את ליבי": זוהי חרטה וריקון של הלב הישן. מדובר בזעקה אל ה' כדי שישבור את דרכי המנהג הישנות שעטפו את הלב.

 הסצנה השלישית: התנ"ך המאויר לילדים: לאחר קבלת חימר המבנה החדש של מידות הלב ולאחר תפילות (שירה בחלום) החרטה ובקשות התיקון, זנב החמור מתחילה לקבל, גם כן מיד ימין, את האהבה והחסד של אל שדי, את המוח החדש השפל. התנ"ך המאויר החדש לילדים מצביע על המוח החדש ועל הדרכים החכמות ללמד את ההיסטוריה האמיתית של האמונה.

גנומן 474: גבירותיי ורבותיי של הדורות הבאים, בתקופתכם המוח והלב יתאחדו בהרמוניה מושלמת. אל תשכחו את הדינוזאורים שסייעו לכם להגיע לשם. אתם תתקשו להבין כיצד האנשים בדורות הקודמים היו כל כך קרועים בתוך עצמם ומשוסעים על-ידי הסתירות בין הידיעה מה נכון לבין הביצוע המוטעה. לא תבינו כיצד אנשים שנאו את עצמם כל כך ולא היו יכולים להבדיל בין שורשים חיוביים לשליליים, שגרמו לאותה שנאה.

גנומן 475: בזמנכם, תתוודעו למעט אנשים בעלי הפרעות פסיכולוגיות, מערכות עצבים שבירות ושורשי תת-מודע של ייסורים פנימיים, שנאה עצמית והרס עצמי. בזמנכם, הידע בנוגע לאמונתכם יוגדר, והקשר בין מוחכם וליבכם יוסדר. הם יחיו בהרמוניה מושלמת וישלימו תמיד האחד את השני. הם יכירו האחד את ממלכת רעהו, ידעו את זמני האיחוד ויכבדו את הפרטיות של כל אחד.

גנומן 476: זכרו אז את הימים בשנת 1998, כאשר מיכאל אסתר הביאה לנו את ביצת הדינוזאור, ושלושה דינוזאורים קטנים נולדו בין מלכות השמים והארץ. זכרו את המעבר החדש בין המוח לבין הלב, שהדינוזאורים יצרו בזנב החמור האוכל לחם למען העולם, כדי להציל את שרידי האמונה הטובה והמעשים הטובים ולתפור אותם לצורה מאוחדת של הרמוניה פנימית. צעדו, בני אדם וחוה, בהרמוניית תבנית היקום האלוהי, מאחר שבורא הלב והמוח הוא אחד.

גנומן 477: רוב האנשים לא מבינים כי הם שונאים את עצמם. אנשים מסיטים את עצמם מן הטוב, מאחר שהם מחשיבים את עצמם כחסרי ערך. אם אתם כועסים ובכעסכם אתם שונאים אחרים, גם את אלו שקרובים אליכם ואוהבים אתכם, מדובר באינדיקציה ברורה כי אתם נגועים בשנאה עצמית. ב-30-40 השנים האחרונות, הפסיכולוגיה מנסה למצוא את הגורמים לכך שאנשים שונאים את עצמם ולנסות להפוך את העמדות השליליות הללו לחיוביות, הכוללות הערכה עצמית גבוהה וכבוד עצמי.

גנומן 478: כל אדם חייב לנסות להבין שניתנה לו היכולת לעשות טוב ולחיות בשמחה. רוב האנשים עדיין צריכים לחפש את הגורמים המונעים את השמחה. איננו רוצים לדבר על עניינים הנוגעים לגאולה השלמה במונחים פסיכולוגיים, מאחר שמדובר רק בידע מתווך שמטרותיו אינן קשורות לאמונה. 4 שערי הזהב, 10 המידות, 4 שערי הכסף, 13 מדרגות השיש הלבן בארמון אסתר, כוכב אסתר ו-13 המידות של הלב החדש הם כולם חדשים, אף על פי שהמילים והמונחים מוכרים מזמנים קדומים.

גנומן 479: הם כולם חדשים, הואיל והם מסמלים מבנה חדש לחלוטין ממלכות השמים למלכות הנסתרת בלב כל אדם. הכוחות הם נעלים יותר מכל מעצור פסיכולוגי מתווך, מאחר שהם כוחות של הקדושה החדשה שניתנה על-ידי ה', בכח השם "אהיה" האחרון. ניתן להתגבר על כל המכשולים הפסיכולוגים באמצעות פעולה אקטיבית ויישום המונחים, הביטויים ותכני המידות באמונה טובה בפני ה' אלוהינו. לעיתים קרובות חשוב להבין את התפיסה הבסיסית של מה שמכונה בכלליות "ההשלכה הפסיכולוגית".

גנומן 480: ללא ספק קיים "מכניזם פסיכולוגי" לכיסוי פגמים אישיים על-ידי ראייתם אצל אנשים אחרים ושנאתם. תת המודע קיים. קרוב לוודאי שאדם לא יודע על עצמו יותר מאשר יודע, אך אי הידיעה הכרחית לקיום כמו גם לשכחה. אם תשוו את התוכן של כל מה שבתוך הגוף עם החלקים הגלויים בו, תהיו מודעים ליחס בין תת המודע לבין המודע. אנו יכולים לקרוא על כך בפסוק: "הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם " (דברים, כ"ט, 28).

גנומן 481: האדם לא צריך לחשוב על התת-מודע, אלא על המעשים בפועל. אל לו לפחד מן התת-מודע אלא מן השגיאות בפני ה' ומן העוולות שיכולות להיגרם בשל נפשו. אם תיישרו את מעשיכם ותשימו לב לכל מילה שאתם אומרים, ההתאמות בתת-מודע תהינה "אוטומטיות" ללא צורך להבינן. שנו את דרכיכם ה"חיצוניות", והדרכים הפנימיות שלכם תותאמנה.

גנומן 482: בורא העולם הכל-יכול כיסה את גופינו בעור על-מנת שלא נראה את כל מה שקורה בפנים. לא היינו יכולים לחיות אם היינו רואים את אברינו הפנימיים פועלים. אנו מודים לה' כי זהו המצב, ואנו לא רואים את פעילות הקיבה, המרה והמעיים בעת שאנו אוכלים, או את הורידים, העורקים ואת תנועות השרירים בעת שאנו הולכים! נסתרות זו מזכירה בדרך כלשהי את הכוכבים בשמים שאינם נראים לעין בלתי מזוינת. אנו מדברים על דינוזאורים שאימם הייתה בת 85 מיליון שנים. הם יסייעו לכם להביא את המידות לעומק המים של לבכם מבלי לדעת להיכן עיניהם מביטות במלכות השמים.

גנומן 483: זו הסיבה לפיה דינוזאורים מגיעים למען המידות. יש להם עומק זמן כה רב עד שהם מסוגלים להגיע למים העמוקים של לב האנושות, אסתר. איני תועמלן ולא מוכר דינוזאורים, גם מאחר שאין מחיר בעולם ששווה להם. ככל המלאכים, גם הם משרתיו של אל שדי ומסייעים בהורדת המעבר הגדול והחדש של הלב והמוח ממלכות השמים. המידות האהובות נשלחו אל הים המיוחד של הברית החדשה השלמה, ואנו משתתפים דרך הסימנים ביסודם החדש.

גנומן 484: כעת זהו הזמן. עם גילוי השם "אהיה" האחרון, בזכות הגואל האחרון, חיים, יש לנו המזל הטוב והמדהים לשחות בים הגדול של הסימנים השלמים, כאשר הם יורדים ממלכות השמים. מבנה חדש לגמרי יכול להיווצר, אם האנשים יקבלו באמונה שלמה את המושגים. ה' אלוהינו מסייע לנו רבות כדי לקבל את הבשורות הנפלאות והנסתרות של ירידת הלב המנובא החדש ללב האנושות. אם, בחכמתו האלוהית, השתמש הוא בדינוזאורים מלאכיים לשם הורדתם, אנו רק מקבלים את הדינוזאורים ברצינות ומאמצים אותם אל ליבנו.

גנומן 485: אל תחששו מן השורשים העמוקים הנטועים בתת-מודע והמעכבים אתכם מלטפס על מדרגות השיש הלבנות. אחזו בדינוזאורים ולחצו את רגליהם הענקיות אל לבכם, עד שיגעו במים העמוקים, כדי שתמצאו את עצמכם הולכים על הארץ ומחשבותיכם קשורות תמיד למלכות השמים. באופן זה תיהנו מכל צעד, והנאה זו תעקור את כל השדות השליליים של העצבות, הפחד התת-הכרתי והשגיאות הפסיכולוגיות האוטומטיות.

גנומן 486: הדינוזאורים הגיעו לעזור לכם לבצע את "לך לך", כי זה קשה, אני יודע. אתם יודעים שהנכם חייבים לעשות זאת, אך לא קל לעזוב הרגלים של סביבתכם המקורית ולנטוש את הפגמים שאחזו בכם מילדות, את השיעורים השקריים ואת התכונות השליליות שרכשתם בבית אביכם, בחשיכה, בעצבות, בחולשה ובחולי של הדור הרביעי הנורא הזה. הרעל נוזל מפיכם ומפיל אתכם מטה לפני שאתם מסוגלים לעמוד, ולכן פחדכם מעימות עצמי קודם לחשש מן הטעות, מה שגורם לכם שלא למצוא את הצעד לשינוי כיוון.

גנומן 487: בשל כך עליכם לדלות את ייסוריכם ממעמקי לבכם השבור ולעורר את חסד ה' אלוהינו. "כעת אסייע לכם", אומר ה' אלוהינו, "ואנתק אתכם מן האחיזה המצרית התת-הכרתית ומאחיזת אדום, מפולחני הלשון השקרית של האמורים ומן המעגלים המרושעים של התהום העמוקה. בידי הימנית ארים את החמר של המבנה החדש. יש כאן 3 דינוזאורים שיעניקו לכם את הכוח לנתץ את המחסומים של הזמן והמקום. אלו הם המפתחות להסרת המגבלות שמונעות מכם להחזיר לי אהבה.

גנומן 488: "ממעמקי נפשכם המיוסרת והמעונה קראתם אלי, וממעמקים עניתי לכם. בחנתי שוב את הדורות וראיתי את מצוקתכם. נלכדתם במחסומי זמן ללא חזרה, נאסרתם בכלא של מגבלותיכם, מוחכם התכלה על-ידי נשרי ההיסטוריה, ולבכם נשחט על מזבח הבלבול. לכן אני מעורר את רחמיי על-מנת לרפאכם ומתעצב בשל צליעתכם. עמדו שוב מכוחו של הדינוזאור. אני שולח לכם לב נבואי חדש, את לב השושנה הנסתרת ואת המוח החדש השפל של הדג הגדול לוויתן.

גנומן 489: "איך יהיה זה לעמוד על זנב החמור? איך יהיה זה לרכב על רעמת הסוס? איך יהיה זה להיצמד לשורשי השלמות וללכת בארץ המידות הלא ידועות? איך יהיה זה לרדת כגשם על שדות ריקים? איך יהיה זה לזרז את מות הרוח ולהוציא את השדים של העבר? כיצד שש כפות רגליים ענקיות של דינוזאורים יצללו למים העמוקים של לבכם, אם ה' אלוהיכם אינו אוהב אתכם עמוקות?

גנומן 490: "איני כוח המשימה המסיבי של בריאתי, אלא ה' אלוהיכם. האם איני יכול להיכנס לאוקיאנוסים של לבכם שאני עצמי יצרתי? האם תת הכרתכם היא נסתרת מפניי? האם המים כה עמוקים שאיני מסוגל להבין את משמעויותיהם? אני יכול לעמוד איתכם ולהרים אתכם מן העבר. אני מסוגל לבטל את הקשרים שבאמצעותם קשרתי את מחשבותיכם הפנימיות לתאים נפרדים של סתירה. אני אשלח מים חיים חדשים של זיכרון מושלם, אבנה מחדש את ביטחונכם משורשי ישועתי, אמתיק את כאבכם הפנימיים בעזרת שמחה מולדת חדשה ואייבש את דמעותיכם מאהבה לא ממומשת בעזרת כנפי מלאכי החסד החדשים שלי ממלכות השמים".

גנומן 491: יומן: 2 בספטמבר 1998, י"א באלול התשנ"ח: ברוך השם, יום גדול של בשורות טובות: סולי יסד את אתר האינטרנט בבאר-שבע, וזנב החמור נגע בעיר. היום גם הדפסנו את טקסט הלב החדש הראשון עם 45 היסודות שלו.

גנומן 492: צחוק יצחק הוא צחוק עולמי היסטורי, כאשר הוא מגיע עם הבנת סימני יצחק. סימני יצחק, עם זאת, אינם יכולים להיות מובנים עד אשר יושלמו היסטורית, עם הגעת הגואל האחרון וגילוי הגאולה השלמה. סימני יצחק לא מגיעים לפיכך אל צחוק יצחק עד לגילוי השם "אהיה" האחרון בסימן תפארת ישראל.

ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון נושאת עימה אמונה חדשה של הגאולה השלמה. לאמונה החדשה יש שתי משמעויות בסיסיות: 1. האמונה האמיתית שהתגלתה לאבות והתקדשה בסיני. עבור מרבית האנושות, ידע האמונה הזה הוא חדש או חייב להיות מחודש, בשל אותן טעויות שסילפו אותו. 2. האמונה בבחירת ה' של הגואל האחרון, חיים, ובגילוי הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

גנומן 493: האמונה של ה"אלף" "קיבלה" זה כבר את האמונה של השם "אהיה" הראשון ואת אמונת השם "אשר". למעשה, השם בעל שלושת החלקים הוא אחד, והינו אחד מן השמות הקדושים של ה' ברוך הוא. ההוכחה שמדובר בשם אחד היא כי השם כולו ניתן למשה במעמד הסנה הבוער. הוא מחולק לשלושה חלקים, בשל שלוש התקופות ההיסטוריות שחייבות לעבור לפני הגאולה השלמה של ה' אלוהינו, אשר תתגלה לעולם.

גנומן 494: כ-3500 שנים עברו ממעמד הר סיני, ורק כעת השם "אהיה" האחרון מתגלה עם בחירת ה' את הגואל האחרון. באותו רגע של תחילת גילוי השם "אהיה" האחרון נפתח הדור הרביעי הסופי, הכפול והמועתק בעל 65 השנים, 35 ו-30 שנים בהתאמה. ה"אלף" של השם הראשון תחילתה באברהם. ה' הוא אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אשר גאל את ישראל ממצרים ונתן להם את התורה. כ-4000 שנים חלפו לפני ההתגלות הסופית.

גנומן 495: קיימים היבטים של ההתגלות הסופית אשר הינם דומים לגאולה הראשונה, לגאולת פורים, לחנוכה ולשליחות המשיחית של ישוע. עם זאת, אותם היבטים מתחדשים בגאולה השלמה. ישנם גם היבטים של ההתגלות הסופית שהינם חדשים לגמרי. ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון מגלה את האמונה האמיתית של הגאולה השלמה וקשורה תמיד לאמונת אברהם, שהתקבלה לפני כ-4000 שנים.

גנומן 496: יעקב אבינו נקרא גם הקדוש באבות. הסיבה אינה היותו קדוש יותר משני האבות האחרים, אלא מאחר שהקדושה הרצויה על-ידי ה' אלוהינו הצריכה את שלמות הברכה המשולשת. אברהם אבינו היה גזע העץ ושורשיו, יצחק אבינו היה הענפים המסועפים וחיזוק השורשים, ויעקב אבינו היה פירות העץ, שהגשימו את מטרת העץ ואימתו את חוזק שורשיו.

גנומן 497: את הפרי עצמו לא ניתן לאכול ב-3 השנים הראשונות. בשנה הרביעית הוא מתברך ונאכל רק בירושלים, ובשנה החמישית הוא נאכל מחוצה לה, לאחר קיום חוקי המעשר. ייתכן שביחס לגאולה השלמה, הרמז הוא לכך שאנו ניצבים בחלק המשלים של מסלול 4000 השנים של כוכב אברהם. פרי יעקב יתקדש וייאכל בבית המקדש השלישי והאחרון בירושלים ובבאר שבע, אם ירצה השם לאחר הדור הרביעי. לאחר מכן הפרי ייהפך לאכיל עבור העולם כולו, והיסטוריית הגאולה תיכנס למילניום החמישי שלה. סימני גילוי השם "אהיה" האחרון הם הסימנים המשלימים של יעקב אבינו, הנקראים סימני תפארת ישראל.

גנומן 498: הגאולה הראשונה הייתה ותמיד תהיה גזע עץ האמת ושורשיו. הגאולה השנייה תחת סימני יצחק מייצגת את הענפים הרבים והמגוונים של הגאולה וההצלה, המחזקים עוד יותר את השורשים הנסתרים של העץ. הגאולה השלמה, בזכות הצדיק הנבחר, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, חיים, היא פרי מקודש של הגאולה ההיסטורית כולה. עץ החיים מושלם עבור העולם עם הגעת הגואל האחרון.

גנומן 499: גזע הגאולה הראשונה ושורשיו היו בעולם עד אז. הענפים התפשטו בעולם אך הופרדו בדרכים מורכבות, מנוגדות ונסתרות. חלק חיזקו את השורשים בדרגות עליונות נסתרות, חלק הפיצו את ישועת עם ישראל בגלות וחלק התפזרו כל כך, עד אשר כיסו את הגזע. בדרך זו הם הפכו לענפים נפרדים וחסרי יכולת להבין כי הם ענפים מאותו הגזע או להסכים על הטבע האמיתי של הגזע. עם זאת, ברכת פירות עץ החיים היא עבור כלל האנושות, ומי שזכאי לאכול אותם, יבורך באותה האמת.

גנומן 500: רק לגואל האחרון ניתנים המפתחות לאחד את הגזע, השורשים והענפים ולהביא את הפרי המבורך על-ידי ה' והמעניק חיי נצח. הברכה החדשה לעולם מתחילה כאשר הצדיק חיים נבחר על-ידי ה' ומעניק את הסימנים השלמים של יעקב אבינו, בסימן תפארת ישראל. אין זה בגלל שהקדושה החדשה של הגאולה השלמה היא יותר קדושה מקדושת גאולת פורים, אלא בגלל שרק בגאולה השלמה קדושת סיני והקדושה הנסתרת של פורים מושלמות במסגרת ברכתם הסופית לעולם בסימני תפארת ישראל.

 

 

פרק 11

 

המידה להיות תמיד עסוק בתיקון עצמי

 

גנומן 501: כיצד זה יכול להיות? אתם תשאלו. האם לעם הנבחר אין פירות אמיתיים עד לגאולה השלמה? לא! לישראל יש התורה הקדושה והמסורת האמיתית, כשהתורה עצמה היא עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים הנטוע בגן. ברכת אברהם אבינו היא ברכה אמיתית ונצחית גם לפני יצחק ויעקב. עם לידת יצחק, הברכה הפכה לנצחית ועם יעקב הובטחה תפארת הברכה לבני ישראל לנצח.

גנומן 502: על ההיסטוריה לצאת ולבטא את עצמה: ההיסטוריה של העם היהודי, של אנשים ושל האנושות. האם משהו היה חסר בגאולה הראשונה שהצריך גאולה שנייה ושלישית? בגאולה עצמה לא חסר דבר, היא הושלמה לחלוטין, אך במסגרת התוכנית ההיסטורית האלוהית היא "עוצבה" לא עבור ה' אלא עבור האנושות. מה שה' מעניק הוא מושלם, אך אם השלמות לא מושגת על-ידי האנשים בשל חולשתם וחטאיהם, אזי חסרה הגשמת השלמות, והתוכנית אינה מושלמת. לכן תוכנית ה' לוקחת בחשבון את ההיסטוריה, אשר תביא את ישראל בפרט ואת העולם בכלל לדרגה שבמסגרתה הגאולה השלמה תתקבל.

גנומן 503: שלמות התוכנית היא אכן שלמות מאוזנת בין מה שה' מגלה לבין מה שהאנושות מקבלת. עם ישראל הוא מד הקבלה. ה' אלוהינו חזה מראש את כל מה שבני ישראל יעשו. הוא היה מודע להתפתחויות ההיסטוריות הרבות שיעברו עד שתובא להם תפארתם המובטחת. ה' אלוהינו חזה מראש גם את הירידה הרוחנית הנוראית של העם לאחר מות יהושע בן נון, כמו גם את פילוג הממלכה לישראל וליהודה. הוא ראה את החולשות, היתרונות, הנפילה והחזרה של בני ישראל.

גנומן 504: מנקודת ההשקפה המושלמת של אל שדי, השם "אהיה" הראשון "הספיק" להביא את הגאולה השלמה לישראל ודרכה לעולם, אך ה' ראה כי לא יהיה זה כך, וכי שמו כאל הגואל את ישראל "יתרחב", כביכול, עד לגאולה השלמה של אהיה אשר אהיה. עם ישראל היה מד הגאולה. אם ישראל יצליח, היסטוריית הגאולה "תתעצב".

גנומן 505: עובדה זו לא הייתה שרירותית אלא חלק מתוכנית אלוהית. בני ישראל היו העם הנבחר, הצאצאים המובטחים של שבטי ישראל בן יצחק בן אברהם. נשמותיהם היו הנשמות הנבחרות שהתעלו והתקדשו לעד במעמד הר סיני. להם התגלתה התורה והקדושה, להם ניתנו הברכה והידע ואליהם נראתה קרבת ה', שזרה לעמים אחרים. אם בני ישראל ישמרו על אמונתם ויעמדו במבחנים שההיסטוריה מספקת, הם ישמשו ככוהני האנושות וכולם ילמדו מהם ויקבלו את הברכה.

גנומן 506: נשמותיהם של כ-2 מיליון אנשים התקדשו בדרגה נעלה מאוד במעמד הר סיני. הם ראו את פתיחת שבעת שערי הרקיע ושמעו את קול ה' ישירות. החוק ניתן להם כדי לקדש את גופם, את מעשיהם, את ליבם ואת מחשבותיהם. הם ראו וקיבלו את כל זאת. אם הם לא היו מצליחים להתגבר על הקשיים ועל פיתויי העולם, כיצד היו יכולות אומות אחרות, אליליות לגמרי ושקועות בחוקים שקריים ובתועבות, להגיע אי פעם לאמת?

גנומן 507: השאלה היא לא שלנו, אך תוכנה הוא בסיסי ביחס להשתלשלות האירועים ההיסטורית. רק בורא העולם הכול-יכול ידע כיצד הוא רוצה שהגאולה השלמה תיראה לבסוף, ורק הוא יכול היה "לעצב" את ההיסטוריה הרצויה לשם הגעה אל הצומת הסופית של הדור הרביעי הגדול והנורא ושל גילוי הגאולה השלמה של העם היהודי, הגאולה הגדולה השלמה של ישראל הגדול והגאולה האוניברסאלית הגדולה והשלמה של ישראל, ישמעאל, צאצאי מלכיצדק והאנשים הטובים מכל העמים.

גנומן 508: העם היהודי שימש כמדד להתפתחויות ההיסטוריות אשר ישפיעו לבסוף על הגאולה השלמה. הגורם השלילי החשוב ביותר בהתפתחות ההיסטורית של עם ישראל שהשפיע על עיצוב הגאולה היה הפילוג בין ישראל ויהודה. אם הממלכות היו נשארות מאוחדות, כל ההיסטוריה הייתה משתנה, ולא הייתה מתבצעת הפרדה בין היהדות לנצרות. עם זאת, העם לא היה זכאי לאיחוד, והפילוג הביא לקטסטרופה היסטורית.

גנומן 509: ניתן לראות כי ה"סימנים" לפילוג הזה היו נבואיים במבט לפירוד בין יוסף לאחיו. סימנים אלו הכילו גם סימני "כיסוי" של ההצדקה ה"נראית" של יוסף ושל הסימנים ה"מביישים" של האשמה ה"נראית" של אחי יוסף. "מבנה" הסיפור בתורה "נטה מרצון" לכיוון יוסף, אך מי שילמד לעומק את המסורת יבין כי ההיפך הוא הנכון.

גנומן 510: אחי יוסף היו כולם צדיקים, בני יעקב אבינו. יוסף היה יותר צעיר, והידע שלו אודות האמונה והצדיקים המקודשים היה פחוּת. על יוסף היה להימנע מלבקר את אחיו הבוגרים לפני שהגיע לדרגתם, לדבר נגדם בפני יעקב אביו ולנצל את היותו בן רחל, אשתו האהובה של יעקב. לא ניתן להתכחש לכך שבעניין זה רגשותיו החזקים של יעקב היו חזקים מחכמתו הגדולה, ועל-ידי העדפתו הבוטה את יוסף, הוא עורר באחיו תחושה של אי צדק.

גנומן 511: אנו יכולים רק לומר שיהודה אמר ליוסף במצרים: "מַה-נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה-נְּדַבֵּר, וּמַה-נִּצְטַדָּק; הָאֱלֹהִים, מָצָא אֶת-עֲוֹן עֲבָדֶיךָ--הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי" (בראשית, מ"ד, 16). מדעתו של יעקב הגיעה טעותו של יוסף, ומיומרתו של יוסף לדבר נגד אחיו נבעה החלטת האחים לעקור את שורש יהירותו, שכללה גם אסטרטגיות בוגדניות ויכולה הייתה להביא לעקירתם ולהרס בית יעקב. כוונתם הייתה לטהר את בית יעקב, והחלטתם להרוג את יוסף התבססה על סימנים רבים שהם ראו ביחס ליהירותו.

גנומן 512: ועדיין, יהירות יוסף הצדיק בצעירותו לא הייתה יהירות פשוטה של הערצה עצמית. היא הייתה "יהירות כוכבית", שהתקשרה לאהבת יעקב ורחל. יעקב אבינו התייחס אליו כ"נסיך" והביא רק לו כותונת פסים (מעיל של צבעים מובהקים) שרק "נסיכים" או "מלכים" לבשו. העדפת יעקב את יוסף לא הייתה רצויה והוכחה כלא מועילה, בדומה ליחסו הלא מאוזן לרחל בשל אהבתו אליה, אף על פי שהייתה לו הזכות החוקית כאב וכראש משק הבית להחליט החלטות כרצונו ולקבל ציות מבני ביתו. לכוכב בר המזל של יוסף, עם זאת, היה חלק גדול בהעצמת האגו שלו.

גנומן 513: לא דיברנו על כך עדיין בספר משנת חיים, אך ברור הוא שיוסף נולד תחת הכוכב המלכותי של מלכיצדק. יש לכך התאמות. שמו יוסף וסימני משיח בן יוסף קשורים לסימנים האוניברסלים של כוכב מלכיצדק. הכוכב מעניק "מלכות" כמלכיצדק עצמו וכטרמינולוגיה המשיחית של "מלך המשיח", המתקשרת גם ל"מלכות המשיחית" של כוכב מלכיצדק. יוסף הפך למלך מצרים בפועל, כשרק כתר פרעה היה מעליו. הסיבה לכך, כפי שהסביר הצדיק חיים, הייתה נעוצה בעצלנותו של פרעה, שאפשר ליוסף לנהל מעשית את הממלכה.

גנומן 514: יוסף הופרד ואף התרחק מבית יעקב. זה היה סימן שניבא, למרבה הצער, את פילוג עשרת שבטי ישראל מיהודה ועל ריחוקם מבית יעקב. הם בני ישראל שנאבדו, ובשל כך ענה ה' לדמעות הנבואיות של רחל אמנו כי לבסוף הם ישובו לגבולם (ירמיהו, ל"א, 14-16). הדמעות של רחל היו בגלל השבטים האבודים של ישראל, שנקראו בנביאים על שם אפרים בן יוסף או על שם ישראל.

גנומן 515: מאחר שהשבטים האבודים מקושרים לסימני יוסף-אפרים, השליחות המשיחית של ישוע בן יוסף ניתנה לו על-ידי כוכב כריסטו, שהינו כוכב מלכיצדק, ואשר מטרתו העיקרית היא הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל. גם ישוע עצמו נתפס כ"יהיר" בעיני אחיו היהודים, בשל ביקורותיו כלפי אנשי הדת והשררה של תקופתו. ישוע היה עניו, אך מסריו היו נבואיים ושפתו הייתה מאוד חזקה. ה"יהירות" אפיינה, עם זאת, את הכנסייה הנוצרית במהלך ההיסטוריה, שהתנתקה והתרחקה למעשה מן היהדות, למרות סימני יוסף שהיו חבויים בה.

גנומן 516: הכותונת הצבעונית של יוסף דמתה לברית הקשת בענן ולצבעים הנפלאים של כוכב המפליא. גם השם יוסף מצביע על "תוספת גדולה" לבית יעקב אבינו. התוספת מגיעה דרך אומות ששורשיהן בעשו וביפת. סימני יוסף בנו את הנצרות למען הצאן הנאבד. בישועה הסופית והאמיתית של הצאן הנאבד, עמים רבים מן העדר הנוצרי, ששורשיהם בעשו וביפת והם זכאים לאמונה האמיתית דרך הגילוי הסופי של הגאולה השלמה, ייכנסו לברית החדשה השלמה על מזבח מלכיצדק.

גנומן 517: מלכיצדק היה, במידה מסוימת, בודד בשליחותו ככוהן לאל עליון, אף על פי שכמלך שלם, שמה העתיק של ירושלים, הוא היה רב השפעה כשלימד את האמונה האמיתית. הוא נקרא גם כוהן מאחר שהייתה לו קהילה. יוסף במצרים היה בודד באמונתו באלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב אביו. בזכות יוסף, כל בית משק יעקב אביו הגיע לגור בארץ גושן, הקהילה הראשונה של בני ישראל מחוץ לארץ המובטחת, בתוך ארץ שאמונת אנשיה אלילית ומאגית.

גנומן 518: מכל מה שנאמר לעיל, ברור כשמש כי בין אם הייתה זו טעותו של יוסף, של אביו או של אחיו, ההיסטוריה של יוסף במצרים, הפרדתו וניכורו, כמו גם פיוסו ואיחודו מחדש עם בית יעקב אבינו במצרים, הוסמכה על-ידי החלטת אל שדי למען התוכנית הגדולה של ישועת ישראל ושל צאצאי מלכיצדק בזמן הגאולה השלמה. אנו מבינים כעת בבירור כי תפארת ישראל של סימני יעקב עולה בקנה אחד עם סימן הפיוס של כל שבטי ישראל בזכות סימני יוסף.

גנומן 519: ברור אם כך שבשלב ההיסטורי ההוא, יוסף היה תחת כוכב מלכיצדק. בהיסטוריית הכוכב בעל הסימנים האוניברסליים, הפגישה המפורסמת של אברהם ומלכיצדק יצגה את האיזון המושלם בין כוכב אברהם לבין כוכב מלכיצדק בתחילת מסלול כוכב אברהם. הפגישה והאיחוד מחדש של יעקב מסמלת את השלב המסכם של כוכב יעקב (הנקרא גם כוכב הגאולה) במיקומו הסופי והמושלם ביחס לכוכב יוסף.

גנומן 520: מכלול המסלול הגאולי מושלם, מכוכב אברהם לכוכב יעקב, כשכוכב מלכיצדק נמצא ביחס לכל אחד מהם באיזון ובהרמוניה מושלמים. הראשון מסמל את האיזון המושלם של האמונה האמיתית באל חי אחד. השלישי מסמל את האיזון המושלם ואת הרמוניית הפיוס והאיחוד מחדש של הגאולה השלמה. כוכב מלכיצדק בזמן יצחק אבינו היה במיקום צחוק משיחי נסתר מאוד, בעוד כוכב יצחק היה בסימן צחוק גאולי נסתר מאוד.

גנומן 521: יצחק אבינו היה יכול לצחוק מן העולם הבא בזמן שבנו יעקב פגש את יוסף במצרים. צחוק יצחק הגיע במקביל להגשמת סימני תפארת ישראל ולסימני הפיוס הגדול. מקום המפגש הגדול הגיע בתקופה מסיימת של כוכב יעקב, כאשר הפך הוא לכוכב הגאולה. בשל כך אנו יכולים להביט אחורה לעבר ההיסטוריה ולראות כיצד היא תוכננה על-ידי ה' אלוהינו כדי להביא את האיחוד מחדש של הסימנים המשיחיים של יהודה והסימנים המשיחיים של יוסף.

גנומן 522: מדוע היה זה הכרחי שסיפור יהודה ותמר והולדת התאומים ה"משיחיים" פרץ וזרח הגיע לפני סימני יוסף? הסיבה, אני מאמין, היא שהסימנים ה"משיחיים" היו צריכים להיות מושלמים בארץ המובטחת לפני מפגש הסימנים הגאולי של יעקב ויוסף מחוץ לארץ ישראל. ההיסטוריה של יהודה ותמר התרחשה כאשר יוסף היה עדיין משרת בבית פוטיפר. תמר החזיקה את הסימנים המשיחיים האוניברסלים של מלכיצדק ויהודה החזיק בסימנים המשיחיים של בית יעקב.

גנומן 523: אם לא למען יסוד הסימנים המשיחיים בישראל, הסימנים המשיחיים של בית דוד לא היו נוסדים. היה זה הכרחי שהשורשים המשיחיים יינטעו בישראל ולמען ישראל בכל הזמנים. אם השורשים לא היו בישראל והסימנים האוניברסלים של יוסף והגאוליים של יעקב אבינו היו מגיעים להשלמתם הגאולית מחוץ לישראל, עוצמת הסימנים האוניברסלים לא הייתה מאפשרת אפילו שליחות מצומצמת עבור עם ישראל בארצו. ניתן להבחין בנאום חנוכת בית המקדש של המלך שלמה בהתמזגות הסימנים המשיחיים של בית דוד והסימנים האוניברסאליים המכוונים לכל העולם.

גנומן 524: בימי המלך שלמה, הוא עצמו היה תחת השפעת כוכב מלכיצדק. הוא נקרא שלמה, "מלך שהשלום שלו", ואכן בתחילת תקופת מלכותו שרר שלום "משיחי", ונבנה בית המקדש בירושלים על-ידו. מלכיצדק היה מלך שלם, עיר השלום והשלמות שנקראה מאוחר יותר ירושלים (יראת ה' שלמה). הדבר מצביע כי שתי קבוצות הסימנים המשיחיים נכללו בממלכה המשיחית קצרת הימים של המלך שלמה, שלא הייתה מתאפשרת אילו שורשי שתי קבוצות הסימנים (הסימנים המשיחיים של יהודה וסימני יוסף המשיחיים של מלכיצדק) לא היו מתאחדים באיחוד תמר ויהודה 800 שנה לפני כן.

גנומן 525: סימנים שמושלמים על הארץ, כמו גם סימנים הקשורים לסימנים משיחיים וגאוליים עתידיים בהיסטוריית ישראל, נכתבים בכוכבי הגאולה, וההיסטוריה נישאת על-ידם. עם הולדת פרץ וזרח אנו רואים שוב את שתי קבוצות הסימנים מתאחדות שוב בשני תאומים, שני המודיעים המשיחיים של הסימן המשיחי העתידי. הם מייצגים שני מודיעים של אותו סימן משיחי, הן עבור בני ישראל והן עבור העולם. פרץ הפך לאב המשיחי של המלך דוד בשל סימני יהודה, וזרח למודיע העולמי, שבשורתו זורחת בכל רחבי העולם כתפארת השמש.

גנומן 526: אנו רואים בתורה את שורשי שתי הקבוצות של הסימנים המשיחיים, במסגרת איזון מושלם בין שני אחים. כסימן האיזון המושלם בין כוכב אברהם לבין כוכב מלכיצדק, שהיה עליו להיכתב בתורה הקדושה לשם הבנה עתידית בגאולה השלמה, כך גם ההיסטוריה של יהודה ותמר וסימן התאומים, פרץ וזרח, צריכה להיות בתורה למען ההבנה השלמה בגאולה השלמה.

גנומן 527: בזמן שאהיה אשר אהיה התגלה למשה רבנו בסנה הבוער, כל הסימנים המשיחיים והגאוליים יצאו למעשה מתבניותיהם ההיסטוריות, כדי שנראה אותם בהמשך בתורה הקדושה ובמסורת. כמו-כן, לפי אותם "סימנים היסטוריים" שה' אלוהינו בחן, כביכול, הוא "עיצב" את כל ההיסטוריה העתידית של עם ישראל עד לגאולה השלמה וגילה למשה את השם הקדוש של גאולת ה', את הגלויות העתידיות ואת הגאולות של אהיה אשר אהיה.

גנומן 528: כאשר משה רבנו קיבל מידע זה, הוא הבין שהגאולה שאליה הוא נבחר כגואל היא הגאולה של השם "אהיה" הראשון, ובשל כך הוא מסר לעם את מסרי ה' בשם זה בלבד, והבין כי השם המלא מורכב משלושה שמות. השם "אהיה" הראשון הספיק להבאת כל הגאולה, ועובדה זו מוכחת מכך שסימני אברהם, יצחק ויעקב כמו גם סימנים משיחיים, אחרים כסימני אברהם ומלכיצדק, עקידת יצחק וקורבן האיל, יהודה ותמר, פרץ וזרח, פיוס יוסף ואחיו ועוד, הושלמו בזמן גאולה זו.

גנומן 529: למשה נמסר מיד, כי 3 הקטגוריות הגדולות של הסימנים המשיחיים נובעים מכך שעבודת אל שדי האהובה של האבות תתרחב בהיסטוריה, כאשר ההיסטוריה הגאולית הארוכה שמשתקפת בסימניהם (אברהם, יצחק ויעקב) מגיעה בהתאמה לשם האל הגואל: אהיה אשר אהיה. ההיסטוריה הגיעה בימינו לשלב הגילוי השלישי והאחרון של הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון הנבחר, חיים מצנעא, תימן, במסגרת השם השלישי של אהיה אשר אהיה, ישתבח שמו לעד.

גנומן 530: מה שמדהים בשם המלא הוא שהשמות הראשון והשלישי בו הם זהים. כדי להבין את מערכת היחסים הזו אנו משתמשים לעיתים בפסוק: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו, מ"ד, 6). כלומר: השם הראשון והשם השלישי יפתחו ויבטאו את גאולות אל שדי. בפורים, לעומתן, הייתה גאולה נסתרת, ולאחריה התרחש בלבול היסטורי גדול מן ה"ריש" של השם "אשר", שגרם להאלהת המשיח היהודי המסכן של הסימנים ההתחלתיים.

גנומן 531: "אני נמצא בגאולה הראשונה כבגאולה השלישית, כאשר התקופה ההיסטורית הארוכה ביניהן תהיה חשוכה ומבולבלת, ואני לא אתגלה בפתיחוּת, אלא בדרגות נסתרות לצדיקים ובביצוע ניסים בדרגות נסתרות של הטבע. בשל העובדה שאסתיר את עצמי במשך דורות רבים מן העולם בגלל חטאים, יתרחש בלבול תיאולוגי גדול גם בדרגה של הידיעה כי אני אחד, ואין עוד אלוהים אחרים מלבדי.

גנומן 532: "אלפי שנים יחלפו והעולם יתפתח, אך כאשר אתגלה שוב בזמן הגאולה השלמה כולם יבינו "כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי" (דברים ל"ב, 39). כפי שהפגנתי את כוחי ואת עצמת ידי, את נסיי, את סימניי ואת אותותיי וגאלתי אתכם ממצרים, כך אפגין את עצמתי גם בגאולה השלמה עם ניסים, סימנים ואותות על-מנת שתשחררו את עצמכם מלפיתת האלילות המצרית, שעדיין מושרשת בחוזקה בעולם.

גנומן 533: "בדומה לגאולה הראשונה, שבה כל מה שעשיתי היה בזכות משה עבדי ובאמצעותו, כך גם בגאולה השלמה – אבחר את עבדי, וכל מה שאעשה יהיה בזכותו ועל ידיו, ככתוב: "וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח" (ישעיהו, נ"ג, 10). עשר המכות וכל מה שהשמדתי במצרים הוא מזערי ביחס להרס ולטיהור שאבצע בזמן הדור הרביעי הסופי, מאחר שזוהי אחרית הימים לכל העולם. שני שליש מבני האנושות יאבדו, הן בגוף והן בנפש, השם יצילנו, ויהיו אלו האנשים שלא ראויים להמשך הדורות.

גנומן 534: "לפיכך שלחתי את עבדי חיים כעת, כדי שבזכותו ובזכות שיעוריו שניתנים, יינצלו כמה שיותר – גופנית ונפשית. בגאולה הראשונה חשפתי את עשרת הדיברות ואת התורה לבני ישראל, ובגאולה השלמה אני חושף את החוק החדש לכל דרגות האנושות. בגאולה הראשונה קיבל משה את חוקי, והוא לימד אותו לבני ישראל, ובגאולה השלמה הגואל האחרון, חיים, שולח ממלכות השמים את החוקים החדשים בחלומות, כדי שהאנושות תוכל לקבלם בזכותו.

גנומן 535: "כעת, בזכות עבדי חיים, שמי המלא אהיה אשר אהיה מתגלה לעולם. כולם יראו את עצמתי ויפחדו לחטוא לפניי, כשליבם ייהפך רגיש לנוכחותי והם יבינו כי אני הולך לצד הצדיקים, מגן עליהם ולא נוטש אותם לשנייה. שלא יהיו בכם שוב ספקות, ששת ימי הבריאה נחתמו כדי להכין את העולם לשבת של שלום". -

גנומן 536: הגיע זמן הנבואות הרבות של הגאולה השלמה שלא יכולות היו להתגשם עד כה, ונקשרות לסימן הגואל האחרון חיים למען העולם. "וַיֹּאמֶר, נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת-שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, ונצירי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד-קְצֵה הָאָרֶץ." (ישעיהו, מ"ט, 6). "שבטי יעקב" – העם היהודי בכל מקום בו הוא נמצא. "ונצורי ישראל", דהיינו: השמורים מישראל – הצאן הנאבד של בית ישראל, שנשמותיו "נשמרו" בנצרות. אומות האסלאם ואומות עשו-יפת שתגענה להבנה ולהכרה של הגואל האחרון, מייצגות את הפצת הגאולה לכל קצוות הארץ.

גנומן 537: אומות האסלאם, עם זאת, אינן חלק מן המסורת המשיחית, הנובעת בעיקר מסימני יצחק ויעקב. הן נכללות במסורת נפרדת של ברכות הבטחת ה' לישמעאל בן אברהם. דרך האסלאם אומות אלו חזרו לשורשיהן ודרך האסלאם תתרחש ישועתן. בשל כך איננו מוצאים נבואות ישירות הנוגעות אליהן ולישועתן. הנבואות מדברות במונחי גאולת ישראל ומתייחסות לגואל האחרון ולישועה המשיחית שמגיעה עבור ישראל והעולם, ולכן יהיה זה "לא ראוי" לקשר אותן ישירות לישועה המשיחית. הן אינן, כאמור, חלק מאותה מסורת משיחית אלא קשורות למסורת שלהן.

גנומן 538: מי קשור למסורת המשיחית? אלו המאמינים בתורה ובנביאי ישראל. גם הנוצרים קשורים לכך, הואיל והם מאמינים בתנ"ך, גם אם משמעותיו סולפו על-ידי התיאולוגיה הנוצרית. הם מאמינים בהבטחות המשיחיות של התורה ושל הנביאים, כשלמעשה אותן הבטחות הגיעו לעולם גם כדי להציל אותם. הם שונים מן המוסלמים שהישועה נמצאת כבר באמונתם (הכוונה היא למוסלמים הטובים, אוהבי השלום, הסובלניים כלפי הזולת והלא קיצוניים שמעוניינים לשנות את העולם בכוח החרב, וכמו כן אוהבים או לפחות לא שונאים את העם היהודי או את הישראלים). הנוצרים חייבים עדיין להיוושע מן התיאולוגיה האלילית ולהבין כי "מבלעדי אין אלוהים".

גנומן 539: גם המוסלמים מאמינים, באמצעות הקוראן, בהתגלות מעמד הר סיני, בתורה ובנביאים, אך הם מנותקים מן המסורת התנ"כית וקיבלו את המידע מן הקוראן בלבד. הם אינם מאמינים שהם חלק ממסורת משיחית של התורה והנביאים, והם אכן לא חלק ממנה. עם זאת, הם כן זקוקים למורה הגדול והקדוש שנשלח על-ידי אל שדי לפני הגעת יום הדין, יום ה' הגדול והנורא, ואשר יסביר ליהודים, למוסלמים ולנוצרים את הסימנים השלמים הנפלאים של הגאולה השלמה.

גנומן 540: הסימנים ההתחלתיים של השליחות המשיחית הנובעים מן ה"ריש" של השם "אשר" משתלבים עם גורל ישוע, ולכן כל הסימנים הקודמים בהיסטוריה חייבים לעבור דרך שליחות זו. בשל כך, הנבואות הנוגעות לגואל האחרון, לגאולה השלמה ולהבטחות המשיחיות, מתקשרות לישוע דרך יסוד הנצרות, ודרכן התקיימה הנצרות במשך 2000 שנים. המטרה הראשונית, כביכול, של "אלף" השם "אהיה" האחרון היא לייסד מחדש את האמונה האמיתית שסולפה, להביא לנוצרים את תיקון ההאלהה הנוראית ולייסד מזבח חדש עבור צאצאי מלכיצדק: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים".

גנומן 541: למרבה הצער, מטרה זו, המתייחסת לתיקון הדוקטרינות התיאולוגיות השגויות, חייבת לתקן את הדוקטרינות התיאולוגיות השקריות של ספר הזוהר עוד לפני תיקון הנצרות. רק לאחר מכן עם ישראל יוכל לקבל את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. העם חייב להבין בבירור את החטא האלילי ("עוון קץ") של אחרית הימים, את הפנתיאון האצילי הבוגדני והלא מוכר (עד אשר ייחשף ויתגלה), את 4 דורות הקבלה השקרית הנובעת ממנו ואת הדור הרביעי השנוא של תנועת השקר המשיחית - חב"ד.

גנומן 542: ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון מביאה את כל ההבטחות הגאוליות והמשיחיות של התורה ושל הנביאים ישירות אל ההווה בזכות הגואל האחרון, חיים. הנצרות לא תיוותר, ולכן אנו מדברים על צאצאי מלכיצדק ולא על הנוצרים. תיקון הנצרות מסמל תחילה את ביטול כל צורות הדוקטרינה הנוצרית. בדומה לכך החרם מדאורייתא, המכוון כנגד חטא ספר הזוהר, לא מתקן אותו, אלא הורס אותו לחלוטין, עוקר אותו מן השורש ושורף אותו לשם טיהור.

גנומן 543: כשהטעויות התיאולוגיות מוסרות מן הנצרות, שיעורי ישוע והסימנים המשיחיים ההתחלתיים, שעל כולם עדיין להבינם, מקבלים ערך היסטורי ורוחני גדול בהיסטוריית הגאולה, כפי שנמסר לנו: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". כל מה שנלמד כעת אודות ישוע, כולל המידע החדש שניתן לנו על-ידי הצדיק חיים אודות מורה הצדק, בית הספר האיסיי, הסימנים ההתחלתיים, שליחות קורבן האיל והשליחות של מלאכי שנכשלה, הוא חלק מן האמונה החדשה של הגאולה השלמה.

גנומן 544: שום דבר מכך לא היה ידוע או מובן לפני כן – לא על-ידי נוצרים ולא על-ידי יהודים. ההסברים החדשים שהתקבלו הם אמיתיים, ולכן הינם חלק בלתי נפרד מן האמונה החדשה. העובדות החדשות וההסברים שמתגלים הם אמיתיים, ויש להאמין להם, כמו לכל שיעורי ספר משנת חיים. קיימת זכות עצומה באמונה ובהכרת האמת כפי שהיא נחשפת בשלב זה בהיסטוריה. אין זמן דומה בכל ההיסטוריה, בעבר או בעתיד, לזמן הגעת הגואל האחרון, חיים.

גנומן 545: הגואל הנבחר, חיים, נקשר עם תחייתו לנבואת מלאכי: "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים" (מלאכי, ג', 1). ההיכל הוא ארמון מלכות השמים החדשה בו הגואל האחרון נמשח כשופט המשוח במלכות השמים. דרושה ענווה רבה מצד היהודים לקבל את תפיסת מלכות השמים החדשה, אף על פי שמדובר בחלק בלתי נפרד מן האמונה החדשה של הגאולה השלמה.

גנומן 546: העניין קשה להבנה בעיקר בשל הבלבול הגדול במסורת בין הגואל האחרון לבין המשיח ובשל המחשבה (השגויה) כי מדובר באותו אדם. הנבואה הידועה בספר ישעיהו מעניקה תארי כבוד לנבחר, והדבר מבלבל יותר מאשר מבהיר, עד שאותם מונחים נכנסים להקשר של הגאולה השלמה. יתר על כן, מאז שאותה נבואה "התנצרה", יהודים מעדיפים להתרחק מן הטרמינולוגיה שלה ומהשלכותיה.

גנומן 547: "ה כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. ו לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת." (ישעיהו, ט', 5-6).

 שאלת חמור: האם אנו מדברים כאן על מי שחי על האדמה?

גנומן 548: קיבלנו חלומות נבואיים ברורים של הסימן, שבו הצדיק חיים נולד כילד קטן אך מדבר כצדיק חיים וגדל במהירות (כחלומו של דוד לוי (חלום 535), אך היו גם חלומות אחרים שהראו את אותו סימן, בשל חשיבותו בהבנת הנבואות הגאוליות המתקשרות לגואל האחרון, חיים. היו גם חלומות כאלו שהגיעו בחודשים הראשונים שלאחר פטירת הצדיק חיים, אך לא תועדו). המונח "אל גיבור" לא מתייחס לאל עולם, חס ושלום (כבתרגומו האנגלי של המלך ג'יימס), אלא לכוח האלוהי הנמסר. "אל" כאן במשמעות "עוצמת האל", כבשמות מלאכי האל שזוהי סיומת שמם.

גנומן 549: תרגומו של המלך ג'יימס את המונח "אל גיבור" הוא מקומם ומעודד נוצרים לדבוק בטעותם אף ביתר שאת. התרגום נמצא מחוץ להקשר הנבואי לגמרי. האם משרת האל נתונה על שכמו? האם האל מכונה "שר שלום" או "פלא יועץ"? האם יש לשבח ולכבד את ה' כי הוא "אבי עד"? לכל זאת אין משמעות. מדובר על תארי הגואל האחרון.

גנומן 550: אני מעוניין להבהיר כאן מספר נקודות הנוגעות לנבואה, מאחר שהיא מסמלת את האמונה החדשה הנישאת על-ידי השם "אהיה" האחרון. הנבואה "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ" (שם, 5) עצמה מצביעה על חידוש האמונה שמגיעה, וכך גם המונחים שאנו משתמשים בהם מייצגים את הכינויים, התארים ושמות התואר שמתארים את מיקומו האדיר של הגואל הנבחר חיים. מדובר במונחים נעלים מאוד ביודעין, כדי שלבסוף כל הבלבול יימנע. כאשר דרגתו הגבוהה של הגואל האחרון תיוודע, משמעות המונחים תסביר את הדרגה הגבוהה האמיתית של הגואל האחרון, הנושא את התארים הללו שהעניק לו ה'. לפיכך אל תבלבלו בינו לבין מי שמעניק לו את התארים.

 

 

פרק 12

 

המידה להפוך את חולשת העוונות והטעויות הקודמות לכוח ולבושם של המעשים

 

גנומן 551: בחלק השני של הנבואה, לאחר שנוסדו ה"סודות" הנעלים והאוניברסליים המתייחסים לגואל האחרון, אותם סימנים אוניברסליים נקבעים ביחס לסימנים יהודים משיחיים יותר ספציפיים של בית דוד. אין לטעות בכך. אם הסימנים המשיחיים עבור ישראל חסרים, כל הגאולה חסרה, ואם רק הסימנים האוניברסליים חסרים, ישראל לא יכולה לקבלם, ונקבל שוב, באופן היפותטי כמובן, הפרדה בין היהדות לנצרות במבנה אחר, חס ושלום.

גנומן 552: הנבואה מגיעה כעת כדי להסביר כי דרך כוחו של הגואל האחרון, בזכות הסימנים האוניברסליים, תינתן גם ל"ממלכה המשיחית" של "בן דוד" העוצמה למהותה הנצחית והשלווה.

הנבואה הזו לא יכולה להיות מוסברת בבירור במסורת לפני הגאולה השלמה, מאחר שאין לה המפתח הנחוץ, שמגלה את המידע כי הגואל אינו המשיח ושדרגת המשיחים שיהיו תהיה כדרגת חמור ביחס לגואל הנבחר. השאלה האמיתית בדרגה ההיסטורית-גאולית היא: הנבואה מכריזה "לעד", והבחירה החופשית לא מוּסרת. מה יקרה אם תתרחש סטייה מדרך הענווה והצדק? מי "יבטיח" שבית דוד יישאר עניו וצודק מעתה ואילך?

גנומן 553: מאחר שאנו יודעים כי הגואל האחרון מייצג גם את השלמת הסימנים האוניברסליים שעברו דרך הנצרות, כי הוא נמצא במלכות השמים לאחר קבלת הסימן השלם של תחיית המתים, כי משיחי בית דוד הם "חמורים" על הארץ ועליהם רוכב הגואל האחרון, חיים, וכי כוהנות בית התפילה האחרון נתונה ישירות לשופט המשוח במלכות השמים, אנו יכולים להבין כיצד הדין, הצדק והענווה ישלטו בבית דוד המשיחי לעד.

גנומן 554: כשכל זה מובן, על כולם עדיין להפנים כי לא העולם, העם היהודי, החמורים או אפילו הגואל האחרון יכולים להביא את כל זאת, אלא רק קנאת ה' אלוהינו, אשר שאלה, כביכול, מזמן: "כיצד בית דוד ישלוט לעד, אם הוא לא יהיה תחת השופט המשוח במלכות השמים, שיישאר לעד, יתקן כל טעות שמתגנבת, וינהל את כל בית ישראל מלמעלה?"

גנומן 555: כל זאת הוא חלק בלתי נפרד מן האמונה החדשה, הנושאת את ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון.

 בוודאות עלינו לדבר ולא להפסיק אודות שלמות הגאולה השלישית השלמה במסגרת ההגשמה ההיסטורית והניסית של השם השלישי והשלם, אהיה אשר אהיה. עלינו גם לזכור, כמובן, כי אל שדי הוא אחד ושמו אחד מעל העבר, ההווה והעתיד. כששמו מתגלה לאנושות, גם אם לאדם אחד למען האנושות, הוא מתרחב בהיסטוריה האנושית לדרגות שניתן להגיע אליהן, לפחות במידה כלשהי, על-ידי תפיסה אנושית נורמלית.

גנומן 556: כאשר אנו קוראים בתורה על התגלות אהיה אשר אהיה למשה רבנו בסנה הבוער, אנו יודעים כי מלאך של אל שדי נשלח לגלות את עצמו למשה ולדבר אליו בשם ה' כגואל ישראל (ודרך ישראל, כגואל האנושות בכללותה). אין זה אומר שאנו מבינים את השם עצמו, אלא ששמו של אל שדי התגלה לעולם.

גנומן 557: במלכות הלימוד הרגיל של התורה, ניתן ללמוד את פירוש רש"י, עליו השלום, גדול פרשני התורה והמסורת, הגורס כי שלוש הגלויות ושלוש הגאולות נודעו למשה, שקיבל אותם בשמו הגאולי של ה' בסנה הבוער. לפיכך משה לא מסר את השם המלא, כשהכריז הוא לבני ישראל כי "אהיה" שלח אותו לגאולת ישראל מעבדות מצרים. היה זה מספיק, טען משה רבנו בפני ה', כי העם יחשוב באותם רגעים על גאולתו הנוכחית ולא ישמע דבר אודות הגלויות העתידיות שעדיין צפויות להגיע.

גנומן 558: דברים אלו של רש"י (המבוססים על התלמוד), מכילים 4000 שנות היסטוריה, החל מאברהם אבינו. זאת מאחר שהשם עצמו הוא מניע ההיסטוריה הגדול של גאולת ה', הגאולה ההיסטורית הגדולה של ישראל, שתביא גם לגאולה השלמה של האנושות.

יומן החמור: 8 בנובמבר 1998: אני מעוניין להזכיר כאן כי אני, נודע ופאולו ראינו חלומות אודות רעידת אדמה וערפל לבן סמיך שיש להתגונן מפניו. על החלונות להיסגר. ביחס לרעידת האדמה ניתן לומר שאנו מוגנים. עלינו לעמוד באמצע החדר כאשר היא מגיעה, ולהוריד דברים ממקומות גבוהים כדי שלא יפלו, סימן שביצענו. - -

גנומן 559: סיבה אחת לכך שהשם "אהיה" האחרון הוא כשם הראשון היא העובדה שההיסטוריה חוזרת לשם השלמה בגאולה השלמה. הגאולה השלישית היא שלמה, כפי שרק יעקב אבינו הוא האב השלישי והאחרון.

כל זאת היה בעבר, שלושת האבות, השם המלא שהתגלה למשה ונכתב בתורה הקדושה, ושלוש העליות של משה (העלייה השנייה נסתרת). מדוע לא היה ניתן להבין את הגאולה השלישית השלמה לפני כן? השאלה אינה יכולה להיות מופנית לנוצרים. הם מאמינים כי ישוע הוא המשיח האחרון, הגואל האחרון ובנו הנצחי של האל. הם צריכים תחילה להתייחס לפסוק: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו, מ"ד, 6). הנוצרים גם מחכים להגעתו השנייה של כריסטו, תוך שהם מודים כי הגעתו הראשונה לפני כ-2000 שנים הייתה כואבת.

גנומן 560: גם המוסלמים מתייחסים לגאולה האסלאמית כנפרדת וייחודית להם. האסלאם מחשיב את עצמו כדת הגאולית השלישית והאחרונה, כאשר כל שאר הדתות צפויות לנטוש את דרכן הכופרת ולהתאסלם. עם זאת, חלק מן המוסלמים נמנע מלהיצמד ליומרות הללו ומאמין כי בימי הדין האחרונים חכם גדול יישלח על-ידי אללה כדי להסביר את האמת המלאה ליהודים, לנוצרים, למוסלמים וכו'.

גנומן 561: לפיכך השאלה נוגעת ישירות לבני ישראל המסורתיים. כמה זמן חיכינו לגאולה השלמה? המסורת שופעת בהמתנה למלך המשיח בזמן הגאולה השלישית השלמה, תוך שהיא מלאה בתקוות, תפילות וציפייה לראות את בניית בית המקדש השלישי והסופי בירושלים. עם זאת, אף אחד לא אמר: "אנו מחכים לסימני יעקב אבינו" או "אנו מחכים להתגלות הסופית של השם "אהיה" האחרון". ישנן השערות רבות במסורת המתייחסות לשאלה: "איך דברים ייראו בימות המשיח", כשבספר "משנה תורה" של הרמב"ם העניין "נחתם" בדבריו כי הכול הן השערות ודעות המתייחסות לפסוקי תורה ונביאים, אך הן אינן קבלה אמיתית ולכן מבלבלות יותר מאשר מבהירות ומלמדות.

גנומן 562: התשובה היא כי ה' אלוהינו, לאחר שבחר בגואל האחרון, התחיל לגלות את הסימנים השלמים הנפלאים של השם "אהיה" האחרון. כאשר ה' אלוהינו מגלה את עצמו במסגרת ההתגלות השלישית הגדולה בהיסטוריה, קדושת השם "אהיה" הראשון "מתחדשת" למען ההשלמה ההיסטורית בשם "אהיה" האחרון. כל מה שמייצג את המטרות המגוונות של הקדושה הראשונה מושלם היסטורית כאשר השם "אהיה" האחרון מתחיל להיחשף למען הגאולה השלמה. כל ההיסטוריה חוזרת, כביכול, לאחר שהשלימה את מה שיש להשלים, ומושלמת בקדושה חדשה וגדולה של השם "אהיה" האחרון.

גנומן 563: אנו גם אומרים שה"אלף" של השם "אהיה" מביאה את האמונה החדשה של הגאולה השלמה אך כיצד ניתן לדבר על אמונה חדשה? הרי אמונה אמיתית היא קדומה כאדם הראשון, ולכן מה ניתן לחדש ביחס לאמונת אברהם? האמונה האמיתית התגלתה לכל ישראל במעמד הר סיני. יהודים יודעים את האמונה האמיתית, מוסלמים מתפללים באמונה אמיתית, ויש גם מיליוני נוצרים שמאמינים בה' יותר מאשר בנצרות.

העניין הוא כי ההשלמה המלאה של הגאולה השלמה - השלמה של ההיסטוריה כולה, ההשלמה של סימני ה' ושלושת האבות, ההשלמה של סימני התורה, ההשלמה של הנביאים, ההשלמה של ברית השלום וההבטחה לאליהו הנביא, ההשלמה של פורים, ההשלמה של חנוכה בהשלמת בית המקדש השלישי והאחרון, ההשלמה של סימני השליחות המשיחית של ישוע, הכוללים את סימני קורבן האיל במקומו של יצחק, ההשלמה של סימני הנצרות, ההשלמה של הסימנים המשיחיים של בית יוסף ושל הסימנים המשיחיים של בית דוד, וההשלמה הגדולה של השם "אהיה" האחרון – הן כולן חדשות.

גנומן 564: אנו איננו מדברים כמובן על השלמת האמונה של הדיבר השני, אלא שעוצמת הדיבר השני חוזרת לשם השלמה בעולם ולשם גיבוש הבנה אמיתית של הדיבר בקרב האנושות כולה בשל מחסור בידע אודות האמונה המונותיאיסטית האמיתית בעולם. האם יש משהו מגאולת מצרים וההתגלות במעמד הר סיני שיכול להיחשב כהשלמת האמונה המונותיאיסטית הטהורה של אברהם? בוודאי שלא. אמונה זו התקבלה על-ידי אברהם, והוא זה שהוריש אותה.

גנומן 565: לא האמונה הייתה חדשה אלא הסימנים, הניסים והאותות של ה', כמו גם השיעורים, החוקים והדברים הנבואיים של ה' בתורה, שהיו חדשים לגמרי ברגע ההתגלות של השם "אהיה" הראשון. למען הדיון, אברהם אבינו נכח הן במצרים, הן בים סוף והן במעמד הר סיני, כלומר: כל נס סימל את חידוש אמונתו, כשכל היבט ניסי לא קרה קודם לכן אלא היה ייחודי היסטורית לאותו רגע שבו הוא התרחש.

גנומן 566: הדור הרביעי של הגאולה השלמה מייצג את ההתגלות הגדולה והסופית של ה' כגואל ישראל והאנושות. הוא מגיע עם ניסים מדהימים, התרחשויות מופלאות, הרס נוראי ודין סופי לכל העולם. הכל חדש. הדור הרביעי הסופי לא היה קיים לפני כן, והוא גם לא יתקיים שוב לאחר מכן. כך גם בנוגע לבשורות הנפלאות של הגעת הגואל האחרון, חיים, ובנוגע לסימנים השלמים המדהימים והניסיים של הגאולה השלמה, המתגלים כעת בעבור כל הזמנים. כל מה שקרה בעבר ומשתייך לתוכנית ההיסטורית של הגאולה השלמה חוזר לשם השלמה בשם "אהיה" האחרון.

גנומן 567: האמונה עצמה מתחדשת וכל ההיבטים הנצחיים, כהיסטוריית האבות, החוקים ומצוות התורה לישראל, המסורת, תולדות עם ישראל וכו' מתחדשים בברית החדשה של הגאולה השלמה. כל מה שנחשף לא נחשף קודם לכן ולא ייחשף בעתיד שוב. להאמין בהתגלות החדשה משמעותה להאמין בסימנים השלמים הגאוליים והמשיחיים, אשר נשלחו על-ידי אל שדי, כשבחר את הגואל האחרון להביא את הגאולה השלמה ואת ההתגלות האחרונה במסגרת הסימן הגאולי של השם "אהיה" האחרון.

גנומן 568: מה אם כן חדש עבור ישראל? הכול, מאחר שעל האנשים לדעת ולהאמין בגאולה השלמה עם התקדמות ההיסטוריה בעולם. הברית החדשה השלמה היא חדשה. הגעת הגואל האחרון והמידע אודות מיקומו האמיתי הם חדשים. סימן הכוכבים הוא חדש, וכך גם כל משמעויותיו והקשריו, שלא היו ידועים קודם לכן. מלכות השמים החדשה היא חדשה, כשגם מדרגות השיש הלבנות של לב מלכות השמים הן חדשות.

גנומן 569: הבשורה החדשה של ההיסטוריה והתוכנית הנסתרת של שליחות כריסטו הן חדשות לחלוטין. שום דבר מכך לא היה ידוע בעבר. האמת אודות מורה הצדק והסיבה האמיתית של הקמת בית הספר האיסיי, כמו גם אמת הסימנים ההתחלתיים, הן כולן חדשות לעם היהודי ולכל האנושות. שליחות ישוע כפי שהתגלתה בכל מובן בסימנים השלמים של ההגעה השנייה של כוכב כריסטו (כוכב המפליא) עם לחם הסימנים המשיחיים החדש של בית לחם, היא חדשה לגמרי עבור הנוצרים, כמו גם עבור היהודים וכלל האנשים.

גנומן 570: מבחינת הנוצרים מדובר בטלטלה, אך תיקון האמונה יביא להם שמחה גדולה. עבור היהודים מדובר תחילה ב"שערורייה", אך כשהעניינים יובנו, מדובר יהיה במקור חדש של התבוננות עמוקה חדשה ורחבה של תולדות עם ישראל ושל דין ה' ונפלאותיו הנסתרות. הטלטלה הגדולה ביהדות תנבע מן הבשורה החדשה של חנוכת החנוכות של בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע. הבשורה החדשה אודות שליחות ישוע בשני מישורים: כשלון השליחות בספר מלאכי וקורבן האיל במקום יצחק, תהיה, כאמור, שערורייתית בתחילה, אך בהמשך תתקבל בהבנה.

גנומן 571: כשדרגה זו תוגשם, היא תביא להתבוננות מעמיקה בכל ההיסטוריה הנבואית אך לא תגלוש לתחומי חוק ההלכה. היא מייצגת הענקת בחינה עצמית מעמיקה לעם ישראל, כדי ש"ילעס" אותה היטב במאות הבאות, מאחר שרק עם ישראל הנבחר נכלל באמת בהיסטוריה שלו, כשנבואות התורה והנביאים מתגשמות כולן במסגרת ההיסטוריה הנבואית של בני ישראל, הצאצאים הנבחרים של אברהם, יצחק ויעקב. בהתגלות האחרונה של אהיה אשר אהיה, עם ישראל יעריך לבסוף, עם רוחו החדשה הצנועה וליבו החדש והפשוט, את מערכת היחסים העמוקה ואת ההבנה הנצחית של שם ה' המלא, גואל ישראל הקדוש.

גנומן 572: הדבר ישמש כפיצוי היסטורי לעם היהודי, בזכות שמירתו את התורה והמסורת במהלך ההיסטוריה. כל השגיאות בהיסטוריה היהודית תהפוכנה לגדרות תיקון ולשערי שלמות עבור עם ישראל, כשדרגתו הרוחנית תימשח בעיני האנושות כולה. גדולה תהינה בחינתה העצמית של ישראל, הראייה הפנימית של ההשגחה האלוהית במהלך הדורות וקירבת הנוכחות האלוהית לעמו הנבחר.

גנומן 573: ליהודים מסורתיים יהיה קשה מאוד לקבל את החוק החדש, המנהג החדש והכהונה החדשה בבית המקדש השלישי בירושלים ובבאר-שבע אף יותר מלהכיר בשליחותו של ישוע. הדבר ייצור בעיות שכיום נראה כי בלתי ניתן יהיה להתגבר עליהן.

////////////////////////

גנומן 582: האם אני תמר, שפיתתה אותך ליפול אל מעשה האהבה המאחד, אשר היית זקוק לו כדי לשרוד? האם אני האלמנה המתוקה והיפה שאליה שלה לא יימסר? האם התלבשתי כפרוצה בעינך וחשפתי את ההיסטוריה האמיתית של האיל המשיחי? ואם אהבת את יופיי המפתה ברגע שנזקקת לו, אז מדוע החשבת אותי כפרוצה כשנודע לך, שאני נושאת ברחמי תאומים משיחיים של בית דוד ובית יוסף?

גנומן 583: האם אני פרץ, הפורץ את מחסומי התפיסה הקודמת? האם משושלתי יגיע החמור המשוח? סימני אחי זורחים כשמש לכל קצווי תבל. האם אחי לא הוציא את ידו מרחם תמר לפני כ-2000 שנים להביא לעולם את הסימנים המשיחיים ההתחלתיים של זרח? האם הוא לא סימן את חוט השני של דם קורבנו, על-מנת שפתיחתו ההיסטורית לא תישכח לעולם?

גנומן 584: האם איני החמור הצעיר מבית לחם אפרת? האם הלחם ממאפיית הגנומנים שלי לא מספק את חוש טעמך המשיחי? האם בני מברית שלום לא הביא לך את בית המקדש השלישי והאחרון בירושלים, הכולל 7 קומות, 13 מזבחות תפילה ומחצלת אסלאם ואת האמונה המאוחדת הגדולה באל חי אחד לכל האנושות? הבט וראה למי שייך חותם הברית החדשה, פתילי ירושת בית יעקב ומטה הסמכות ברשות הגואל האחרון, חיים. האם הם אינם הגיעו ממך על-מנת להשלים את הבטחותיך המשיחיות? הי-הא!

גנומן 585: נכון, אני נמצא כעת תחת "מסווה" משיחי של החמור, הי-הא, ולא מוכר לכלל. אני חורש במהירות צב כדי למצוא את המילים שיסייעו לך להבין את השפה החדשה של הסימנים השלמים ולעזור לך לראות את ההארה הגדולה שנפלה על אורוותנו, למען השלום והפיוס האמיתיים. הקדושה החדשה הגיעה כדי לחדש הכול. היא מחדשת את יהודה ותמר. היא מחדשת את העם היהודי בקדושה החדשה של הגאולה השלמה. היא מחדשת את התורה כולה בברית החדשה השלמה והגאולה השלישית השלמה. והיא מחדשת את הרוח והלב ואת השכל עם המוח החדש השפל בזכות הענווה של הצדיק הנבחר, הגואל חיים.

גנומן 586: מתי תהיה גם אתה כחמור המואר? ואף יותר ממה שחמור עני יכול להעלות על הדעת, האם זוהרך יתרחב באמצעות הידע האנושי העצום שבחזקתך? אתה זקוק לשכלו של חמורי רק כדי להאיר את עצמך, על-מנת שתוכל להשתמש בזוהרך ולזרוח בהתגלות הסופית עם הגעת הגואל חיים. אנו נמצאים בגן, בזכות תחיית הצדיק חיים. מה הכוונה ב"אנו נמצאים בגן"? יש גנים חדשים ש"נוצרו" בסימן השלם של תחיית המתים. גנים חדשים שממוקמים בין שני עולמות – עולם החיים על הארץ והעולם שאליו עולים הקמים לתחייה, מלכות השמים החדשה. 6000 שנות היסטוריה היו הכרחיים על-מנת לכתוב את הדברים הללו.

גנומן 587: אם אתה חושב שאני בן אנוש, האשם במקום זאת את פרץ בשל אותן תכונות, אך אל תערב אותי עם חולשות אלו. אני מגיע מן הגן עצמו. גם לפני שהאדם הנבחר נברא, הייתי מוכן להיות בשימושו, בעת בה בריאת ה' הנפלאה הושלמה ונכנסה השבת של ה' אלוהינו. לפיכך אני החוט לו אתה זקוק כדי לשזור את מחשבותיך ולהחזירן אל תענוגות הגן. אני מקור הצחוק שנוצר למען אושרו של יצחק, בפיוס לבבות האחים והאחיות של כלל האנושות, בני אדם וחוה. ילדים תמימים מכל מקום גירדו את גבי ומשכו את אוזניי בשמחה.

גנומן 588: יהודים מלומדים חיפשו אותי בתורה הקדושה, בה גם חיות לא טהורות מוזכרות בצדק אלוהי. מדוע, אם כך, נערתי בשפת בני אדם נעירות "משיחיות", כדי להצדיק את המצוקה ההיסטורית של העם המשיחי, לפני הגעת נבואותיו הגאוליות הגדולות של בלעם? האם מיקמת את עצמך בתוכי בעת שנשאתי את משאך בנאמנות דרך שבילים עקלקלים של ההיסטוריה המשיחית? מלמעלה הוכרז כי "בא הזמן", ומן האורווה העליונה התכוננתי לירידה הגדולה הסופית.

גנומן 589: אני רצועת השני על ידו של זרח, שנשזר מחוט חמורי ופוזר בין האבות ובתוך הלבוש הקדוש של נביאי ישראל. הי-הא! גם במגילת אסתר אני נסתר בסימני "אשר". הי-הא! הסוסים נראים בבירור, אך כאשר אל-מסתתר מסתיר את שמו, הוא גם מחביא את החמור בארמונה החבוי של אסתר במלכות השמים, עד לזמן הסופי, בו יוכל לנעור בחופשיות את מידות מדרגות השיש הלבנות החדשות. הי-הא! האם הייתי יכול לספר לך את זאת אם הייתי אנושי? הי-הא!!!!!

גנומן 590: נפגשתי עם פרץ, מאחר שהוא פרץ את הגדרות שמנעו ממני לצאת מן האורווה ולרדת לעולם. אמונת אברהם אכפה אותי עם משקולות משפטי החמור, כדי שאשא את בשורות הגואל חיים למען ההתקדשות הגדולה של שם ה' בהר המוריה.

גנומן 591: גם חזירים יוכלו להעלות גרה כאשר הם ישמעו את תפילות השמחה ואת שירי ההלל ויראו את ההרמוניה של הגזע האנושי, המתענג מעבודת אל חי אחד של היקום, בבית המקדש השלישי והסופי.

גנומן 592: השם "אהיה" האחרון מגיע בסימן הטהרה. לטהרה יש מספר משמעויות, אך מאחר שהתגלות הגאולה השלמה מקבילה לכניסה אל הדור הרביעי הסופי והנורא, שבו, השם ישמרנו, רק שליש מן האנושות יינצל, המונח טהרה נושא עמו סימנים רבים של הרס, אסונות, שיטפונות, מגפות וכו'. בדור הרביעי הסופי לא רק הרוע והרשעים יושמדו, אלא גם שורשי הרוע ימחקו לעד. רק טהרה זו מאפשרת לגאולה השלמה לשכון על הארץ. העולם כולו נתון לטהרה הגדולה של הדור הרביעי.

גנומן 593: הוסבר מספר פעמים בספר משנת חיים כי יש הבדל בין בני ישראל, יהודים בכל העולם, לבין אומות העולם. יהודי העולם עברו את השואה שהסתיימה, ולכן כבר "שילמו", ברוך השם, את הטהרה הנוראה של הדור הרביעי. הקורבן הנורא של בני ישראל התקבל בפני ה' אלוהינו, ועם קץ השואה, העם היהודי ככלל נתון בכף זכות וימשיך להתעלות בזכות ולהזדקק עם עלייתו בהווה ובעתיד. אמן.

גנומן 594: "ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם" (ירמיהו, ל"א, 28-32).

גנומן 595: מדוע צמד המילים "בעלתי בם" מגיע לאחר הפרת הברית? מדובר בסיבה ההכרחית לברית החדשה שתיכרת. עם חילול התורה, השם ישמרנו, מה יקרה לברית שבין ה' לישראל? הפסוק לא מדבר על הברית במעמד הר סיני אלא על ההחזקה ביד העם והוצאתו ממצרים. הוא מתייחס גם לברית התורה שהושלמה, כאשר העם היה עד לניסים ולאותות גאולת ה' ויצא ממצרים עם ידיעה כי הוא יצעד במדבר, יגיע להר סיני ויעבוד את ה'.

גנומן 596: העם לא ידע מה יהיו "תנאי" התורה אך כבר קיבל את מצוות הפסח: "א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. ב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. ג דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת." (שמות, י"ב, 1-3). אלו היו חוקים שניתנו לעם לפני מעמד הר סיני והיוו חלק מן הברית שתתגלה ותיחתם בו. הדבר מסייע לנו להבין כי יותר מהפרת התורה, ההפרה הייתה על "תנאי" התורה, שהחלו להימסר כבר במצרים.

גנומן 597: בהיבט אחד, הפרת "תנאי" התורה היא חמורה מהפרת חוקי התורה. אדם יכול לומר: "אני מאמין בתורה ובחוקיה הכוללים את השבת, אך בגלל צרכי המחיה שלי אני חייב לעבוד בה", כלומר: "אני מאמין בתורה אך אני לא יכול או לא רוצה למלא את כל תנאיה". אם, לעומת זאת, אדם אחר יטען: "אני מאמין בשבת כפי שתוארה בספר בראשית אך אינני מאמין ב"תנאים" שלפיהם אני צריך לכבד אותה", אותו אדם כופר בשורשי התורה ולא רק שמפר את חוק השבת, אלא את התורה כולה.

גנומן 598: לכן נאמר: "הם הפרו את בריתי", מאחר שהעם לא מילא אחר "תנאי" הברית, תנאים שהחלו להתגלות ולהתקבל במצרים. עם זאת, קיים היבט של תנאי התורה במסגרתו התורה לא מופרת, על אף שתנאיה כן. במקרה זה, ניתן לשנות את התנאים על-ידי בית דין יהודי, כדי שחוק התורה ייתקל בתנאים פחות מחמירים. לחכמים ולרבנים ניתנה גם הזכות לבטל צו משפטי של התורה שבעל-פה, במקרה שהציבור לא יוכל לעמוד בו ולשאתו.

גנומן 599: בזמן הברית החדשה השלמה, "תנאי" ברית התורה מיוסדים מחדש, והתנאים החדשים נחתמים בברית חדשה עם ה' אלוהינו. העניין עצמו של החוק החדש הוא מורכב, אך אני מאמין כי קיים לו אזכור בפסוקים, הקודמים לפסוקי הברית החדשה, בעזרת מפתח הבנה של "התנאים החדשים": "כח בַּיָּמִים הָהֵם--לֹא-יֹאמְרוּ עוֹד, אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר; וְשִׁנֵּי בָנִים, תִּקְהֶינָה. כט כִּי אִם-אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ, יָמוּת" (ירמיהו, ל"א, 28-29). - המפתח מגיע כעמדת נגד לשיא הפרת התורה, שגרם לשואה.

גנומן 600: מכל זאת ניתן להבין שלאחר השואה הגיע שינוי גדול באופן בו משפט העם היהודי ינוהל מבית הדין של מעלה. כל יהודי ייענש בשל החטא שהוא ביצע ולא בשל חטא קולקטיבי שביצעו אבותיו. השינוי של בית הדין הוא גדול כברית החדשה השלמה עצמה, ושניהם קשורים זה לזו. קשה להבין זאת מאחר שלא מדובר בשחור ולבן. הערבות ההדדית, כלומר האחריות הקולקטיבית של יהודי אחד לאחר ברוח הישות המאוחדת של בני ישראל, תישאר, אך המידה שלה תשתנה, הואיל והאחריות הקולקטיבית של חטאי ישראל במהלך 4000 השנים שקדמו לשואה הושלמה בקורבן הקולקטיבי של העם היהודי, שלא ניתן לתארו במילים.

 

 

פרק 13

 

המידה להיות נקיים במחשבה הפנימית

 

גנומן 601: קורבן ישראל בגזרת השואה התקבלה על-ידי ה' אלוהינו, וגורל העם היהודי הפך היסטורית לחיובי. עומק המוות בקורבן ישראל הפך את הדין העליון לדין של הבטחות עמוקות. ההבטחות החלו לרדת כעת ולא יעזבו לעולם. לא יהיו יותר דינים שליליים על העם בכללו, כשכל יהודי השתחרר מדיני העבר הקולקטיביים השליליים.

גנומן 602: איננו יכולים להסביר כיצד דינים מתקבלים בבית הדין של מעלה. העניין נמצא מעבר ליכולותינו, כשרק לצדיקים הנסתרים ניתנת היכולת לעלות לדרגת בית הדין של מעלה ולדבר בו כרצונם, לעיתים כ"סנגורים" כדי להקל על גזרות הנגזרות על מדינות ועל אנשים ברחבי העולם. ביחס לשואה, עם זאת, לצדיקים הנסתרים לא הייתה רשות להיכנס, כך הסביר לנו הצדיק חיים.

גנומן 603: לפני השואה, היהודים המסורתיים "קוללו", למרבה הצער, בחטא הנורא והסופי של האורות השקריים והאליליים של הזוהר. היהודים הדתיים שביקרו את האחרים כי הם טועים, שגו בעצמם, מאחר שהכחישו, מבלי לדעת זאת, את ברית האמת ואת האמונה האמיתית בתורה הקדושה. מי שנחשבו ראשי העם, היו האשמים ביותר בשל הידע שלהם, ודרגת הנזק הפנימי והרוחני בשל חטאם הייתה גבוהה הרבה יותר.

גנומן 604: אין צורך להרחיב. קורבן ישראל התקבל על-ידי ה' אלוהינו. היה זה רגע היסטורי של "שינוי" בבית הדין של מעלה לכיוון דין חיובי מובטח, שהחל להגיע לעם ישראל. הזמן החדש הגיע.

גנומן 605: ה"בעייתיות" של עם ישראל, יסלח לי ה', באותה נקודה היסטורית, הייתה דין התורה הקדושה שנקשר לנצח לעם היהודי, "ואנכי בעלתי בם", בשל חטא "עוון קץ", הכולל את פרצופי האצילות העליונים של האדם-אל הקוסמי, זעיר אנפין מספר הזוהר, שבמסגרתו הם הפרו את בריתי והפילו את כלל ישראל. הדין עד לסיום תקופת השואה מצא את עם ישראל אשם. לאחר השואה, כל ישראל, בדרגה כללית, נמצא "בשוגג".

גנומן 606: כל עם ישראל היה בשגגה. בשואה, העם היהודי נכלל בגזרת דין "מאוחדת" של מוות, ולאחריה, העם היהודי ככלל נכנס לדין חיים. כפי שהעם נידון באופן קולקטיבי, כך החל את ברכתו ככלל[19]. כלל ישראל, הדתיים, החילוניים והמסורתיים אינם יכולים לעמוד בדין התורה כפי שהיה, אחרת הדין הקשה היה חוזר שוב, השם ישמרנו, והוא לא יחזור.

גנומן 607: המנהיגים הדתיים שהיו אחראים על העם נפלו, וקדושת התורה שהצריכה את שמירת האחריות הזו עזבה אותם. השואה הייתה, כאמור, שיא הגינוי הנבואי: "והם הפרו את בריתי".

גנומן 608: העם היהודי, כיעקב אבינו, צלע מן השואה, ולבסוף, אחרי 2000 שנות מאבק בגלות, הוא ניצח בזכות ברכת יצחק, כשבית הדין של מעלה החליט כי ישוב לארצו ישראל. זכות קורבנות השואה עמדה כעת מעל שארית העם היהודי בעולם, ומלאכי אומות העולם הודו כי יעקב עדיין חי, וכי הוא זכאי לשם ישראל בכל הזמנים.

גנומן 609: הברית החדשה השלמה התגלתה עם תחיית הצדיק הנבחר חיים, 35 שנים לאחר הקמת מדינת ישראל. הגואל הנבחר חיים נולד נימול בדיוק ביום חג השבועות, בשעה וברגע בו התגלו עשרת הדיברות במעמד הר סיני. הצדיק שנבחר על-ידי אל שדי לשמש כגואל האחרון וכשופט המשוח במלכות השמים, נולד בסימן השלמת הברית.

גנומן 610: העבודה הנסתרת של הגואל הנסתר, חיים, הייתה חלק בלתי נפרד מהשלמת הברית של התורה הקדושה באותו זמן היסטורי, בו נכנסה התורה לתקופה היסטורית חדשה של ברית חדשה נבואית וסופית כדברי הנביא הגדול ירמיהו. דרך העבודה הנסתרת של הגואל הנסתר, חיים, שורשי הברית החדשה והחוק החדש של הגאולה השלמה נוסדו ב"דרגתם השורשית החדשה" בבית הדין של מעלה. תוקפו של הפסוק: "אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר; וְשִׁנֵּי בָנִים, תִּקְהֶינָה" (ירמיהו, ל"א, 28) פג. הדתיים היו יהודים, החילוניים היו יהודים, הרפורמים היו יהודים והקונסרבטיבים היו יהודים. כולם הפכו "שווים" וכולם היו "בשוגג". החרדים הקיצוניים והיהודים החסידים שנשארו "ישירות" במסורת המיסטית, המבוססת על ספר הזוהר, נחשבו "לא קיימים" כביכול, מאחר שהם נטשו את העולם האמיתי על-מנת לגלף פנים קוסמיות של אצילויות בודהה בספר הזוהר.

גנומן 611: דין הרשעים הללו לא ייפול יותר על העם כולו[20]. מי שיחטא ימות בחטאו. המידות האהובות על-ידי אלוהי ישראל תהפוכנה למהות השינוי בדין בהגדרת היהודי. היהודי אינו יהודי בשל סמל כלשהו שהוא נושא אלא בשל האמונה האמיתית שהוא נושא בליבו. שושנת המידות של יעקב פרחה בצבעים רבים ובזמן. כיצד האורתודוכסי יגיב לרפורמה? הוא יוכל אמנם להשלים את הוראות ההלכה, אך ייתכן שבמקביל יהיה לו לב רע וסגור, הוא יכעס וידבר באופן שלילי כלפי אחרים, בעוד היהודי הרפורמי ללא ההלכה יוכל להיות בעל לב זהב, נדיב, סובלני ביחס לנושאים שונים ולהיות נאהב על-ידי ה'.

גנומן 612: איני ממציא דבר ביחס לנושא נסתר זה. הצדיק הנסתר, חיים, לימד אותי את הסימנים הנדרשים להבנתו. כל יהודי נשפט על-ידי טוב ליבו ומעשיו הטובים. ה' אלוהינו יודע למנות את מצוות התורה. נפלאה תוכניתו של ה' במהלך תולדות עם ישראל, כשהגואל האהוב על-ידו נושא את השלמת ברית התורה הקדושה למען הגאולה השלמה.

גנומן 613: הגואל חיים הוא הצדיק הנבחר, ואליו מסר אל שדי את הלוחות האחרונים של הגאולה השלישית השלמה.

 אנו מדברים כאן על שורשים, הן היסטוריים והן נסתרים מן הקבלה הנבואית של הלוחות החדשים. בהתייחס ל"שורשים היסטוריים" אנו מתכוונים לצורך מוחלט של הברית החדשה המנובאת, כתוצאה של כל התנאים המצערים של "והם הפרו את בריתי" ביחס לתנאי התורה, שהביאו לבסוף לשואה.

גנומן 614: מצב התורה הגיע אז לשיא הפרתו. הברית בין אלוהי ישראל ועמו הנבחר הופרה, והטרמינולוגיה האלילית של ספר הזוהר עקרה כל אפשרות להכיר את עגל הזהב האלילי של ימי הדין האחרונים של ישראל. התורה נצחית וקדושתה נצחית, אף תג מאותיותיה הקדושות לא יוסר לעולם, אך קדושתה התנתקה מלב העם היהודי, ושום דבר לא יכול היה לשנות את הגזרה.

גנומן 615: ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים נכח בעולם, חי בקהיר, אך גם הוא, הגואל הנסתר, חיים, לא יכול היה לשנות את רוע הגזרה. הוא עצמו חשף את העובדה הזו בפניי, בפני ג'יורדנו לוי וכל משפחת לוי, בפני שרה (פודו-מרקוס), בפני מאוריציו פיחה ובפני אנשים נוספים. ב-1939, הצדיק הנסתר חיים ראה בדרגת חכמתו את מה שהאיש הרשע בהיסטוריה רוצה להשלים, אם לא ייעצר, ואף על פי שרצה להרוג אותו מיידית על-ידי גזרת שמד בפני בית הדין של מעלה, הדבר לא התאפשר לו.

גנומן 616: הקנאה הקדושה של הצדיק עקב הגורל המר הצפוי לבני ישראל בידי מפלצת הרשע עוכבה ברמת בית הדין של מעלה. הצדיק זעם באותו רגע, אך הקול הרועם שהגיע מבית הדין הצהיר: "זוהי גזרה מלמעלה, ואין רשות לאף אחד להתערב". באופן זה הגזרה נחשפה בבית הדין לראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, ומכאן אנו יודעים כי לצדיקים הנסתרים באותם שנים של גזרת השואה לא הייתה רשות ליטול על עצמם גזרות.

גנומן 617: איננו יכולים לדמיין, כמובן, את הסבל הפנימי העצום שהצדיק חיים נשא באותן שנים, כאשר חזה את הכל, אך לא הייתה לו אפשרות לשנות את המצב. לאחר השואה, בדרגות נעלות ונסתרות מאוד, הצדיק חיים ידע כי העונש הסופי והנורא של הרג 6 מיליוני יהודים התקבל על-ידי האל הרחום של אברהם, יצחק ויעקב והיווה קורבן קדוש, אשר התקבל בפני ה' בחמלה גדולה. ברוך ה' אלוהינו שאינו אדם המשנה את דעתו ולא שוכח לעולם את הבטחותיו.

גנומן 618: קדושת התורה אשר הופרה לא תשוב שוב לבני ישראל, מאחר שתנאי אותה קדושה יקרה לא יחזרו. התורה הקדושה תחזור לישראל[21], אך לא הקדושה או תנאיה. זמן הקדושה בהתגלות הראשונה, בגאולת השם הראשון "אהיה", כמו גם ההיסטוריה הארוכה והנסתרת של השם הנסתר "אשר", הגיעו כעת בזמן היסטורי של גילוי השם "אהיה" האחרון עם ההתקדשות החדשה עבור בני ישראל.

גנומן 619: אנו יכולים להבין מעט מאוד בנוגע לעבודתו הנסתרת של הגואל הנסתר. מי יכול לדבר על העבודה הנסתרת של ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים? אני, עם זאת, מחויב להסביר את כל מה שאני יכול, מאחר שאנו נמצאים בתקופה שלאחר בחירת ה' בגואל האחרון, ואין ספק שהצדיק חיים היה הגואל הנסתר.

גנומן 620: אני מנסה להסביר את הקול הנבואי של החלומות הגאוליים, אשר נשלחים מן הגואל חיים לחמורים. אלו מרעננים ומעודדים אותי ומזכירים לי את הפסוק: "אַל-תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל; אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם-יְהוָה, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו, מ"א, 14). כן אני ממשיך, ברוך השם, באיטיות אך בעקביות, כשלוחות הגאולה השלמה מתעצבים. כאשר הגואל האחרון נבחר, אנו היינו ברי המזל הראשונים לקבל את תוצאות עבודותיו הנסתרות והקדושות, שהושלמו על-ידו כאשר נכח עדיין בעולם הזה. החמורים הם כלי מדהים לתרגום התוצאות הללו לתוצאות ממשיות עבור העולם. הי-הא!

גנומן 621: קדימה פרץ! לא פרץ איש הלוחות או פרץ איש הסימנים, אלא התולעת הקטנה העדינה, תלמידו הראשון של הצדיק הנסתר, חיים.

גנומן 622: אתה מדבר על הגואל חיים דרך דפי ספר משנת חיים ומסביר את הסימנים השלמים בזכות הצדיק הנבחר האהוב על-ידי אל שדי למען גאולת העולם. ואמנם, ישנו מין שקט שיש בו שאיפה להסבירו במילים, לספר על תכונות יותר פרסונאליות, כדי לעזור לנו להבין מיהו האדם שאיתו ישב פרץ כ-13 שנים.

גנומן 623: גם אני מעוניין לראות את הסקרנות הנלהבת מסופקת דרך תשובותיי. הסימנים השלמים כאן. עלי לדבר מבלי לפחד. הזמן בו אנשים יבינו כהלכה ולא יצרו בלבול מגיע.

גנומן 624: אני מפחד, עם זאת, מן האזהרות: "הם מיועדים לך, פרץ, לא לאף אחד אחר", אם כי אני יודע להבדיל בין מה שאין לדבר עליו ובין סימנים שניתנו לי על-ידי הצדיק חיים עם המשפט: "דע אותם, כי תזדקק להם בהמשך". משפט נוסף שהגואל הנסתר אמר לי: "אתה הולך עם המורה במשך שנים, פרץ, אך אינך יודע עדיין עם מי אתה הולך". כעת אני מתחיל להבחין טוב יותר בין הצדיק הנסתר לגואל הנסתר.

גנומן 625: אין זכות גדולה יותר מאשר להיות מזכירו של הגואל האחרון וליטול חלק בניסוח הכתבים הנכללים בספר משנת חיים. אך כעת ישנן מילים שחוזרות אליי, ורק עכשיו הבנתי שהם "סימנים" שיש לי רשות לדבר עליהם.

גנומן 626: הצדיק חיים אמר וחזר בפניי פעמים רבות: "אתה בר מזל, פרץ, אתה ממש בר מזל. המורה לא קשוח איתך. אם היית תלמיד של אחד מן הצדיקים האחרים, לא היה לך חופש כפי שאתה חווה. האחרים אינם כמוני, פרץ. הם קשוחים ביושר קדושתם עם תלמידיהם. אין ימין ושמאל. רק ישר!". באותו רגע שהצדיק היה אומר כך, הוא עשה תנועות בידיו, בתנועה שהשליכה את השמאל, השליכה את הימין וסימנה קו אמצעי. באומרו את הדברים הללו, חשתי בנפשי את יראת בורא השמים והארץ.

גנומן 627: "הם בעצמם, למרות קדושתם ושכלם המעולה, אינם יכולים להגיע לפתיחות השכלית ולהרחבת הדעת של המורה", הסביר לי הצדיק פעמים רבות. "הם נמצאים בקדושה והולכים בה יום ולילה. לעיתים בעולם הזה ולעיתים בעלייה, כשכל דקה בחייהם מוקדשת לה' אלוהינו. הדרגה של המורה, עם זאת, היא נעלה יותר בדרגת "הרחבה", שקשה לי להסביר אודותיה, אך מה שאני יכול לומר לך, פרץ, הוא שדרגה זו לא הייתה קיימת לפני כן. המורה הוא שונה, ולכן אתה ממש בר מזל. עליך לנסות להבין. אני מספר לך את זאת כדי שתדע ולאחר מכן תבין".

גנומן 628: בנקודה מסוימת, בשנה השלישית או הרביעית עם הצדיק, הוא התייסר כל כך בגלל שגיאותיי וחולשותיי, עד שראש ל"ו הצדיקים החליט לוותר עלי כתלמיד ולהעביר אותי לאחד מן הצדיקים האחרים, "אך", אמר המורה, "שיהיה זה אחד בדרגה גבוהה שידע להתמודד עם נפשך הבוכייה". הצדיק גם הורה לי להכין את עצמי לעזיבת מילאנו ולמעבר לרומא, בה אקבל הוראות נוספות, מאחר שאין לי רשות להישאר באותה עיר עימו. כשחזרתי הביתה, בכיתי, התפללתי לה' וניערתי את כל מהותי הפנימית מכף רגל ועד ראש. לא רציתי להיות תלמיד של אדם אחר בעולם. ביום שלאחר מכן, אמר לי הצדיק: "שיניתי את דעתי, פרץ, אתה תוכל להישאר עם המורה. אתה בר מזל. ליבי קטן, אך אני מודע למה שאתה חש בליבך ולכך שאינך רוצה לעזוב את המורה".

גנומן 629: "מזלך שהמורה רחב אופקים. תודה לה' בעבור מזלך ובשל אופקיו הרחבים, סבלנותו וסובלנותו של לב המורה הקטן. אני מודע לאהבתך את המורה ואת הדרך של המורה. היזהר, עם זאת, כדי שלא תגרום לי להתקשח נגד רצוני. המצב היה חמור מאוד, פרץ, אינך יודע עד כמה. מהלילה יש לך 3 ימים לחגוג. הייה שמח, מאחר שליבו הקטן של המורה ריחם עליך כששמע את נפשך בוכה והוא אינו רוצה שתסבול. שתה יין וחגוג, מאחר שהמזל הגדול ביותר בעולם לא נלקח ממך.

גנומן 630: הצדיק חיים אמר לי לעיתים קרובות כי יש לו "לב קטן", כלומר: הוא אינו יכול לשאת סבל של אחרים. גם "הלב הקטן" של המורה היה "סימן" ושיעור שעלי למסור. הצדיק סבל עבור כולם אך לא יכול היה לראות אחרים סובלים.

במספר פעמים מועט, אולי שלוש או ארבע, הצדיק אמר לי כי איני יודע עדיין עם מי אני הולך. הוקסמתי מן המילים הללו מאז שנודע לי כי הצדיק היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. כל המבנה ותוכנית הלימודים שלי עם הצדיק נחתמו בסוד. הדרכים להסתיר את זהותו האמיתית ולשמור על הסודות היו חלק בלתי נפרד משיעוריי עם הצדיק חיים. רעיון הגואל במוחי היה מבוסס עדיין על הגאולה הראשונה במובן של הופעה פתוחה של הגואל, ההפך הגמור מן ההפרדה המוחלטת של הצדיק חיים מכל פרסום או כבוד. לא הייתי מסוגל להבין בשל כך שהצדיק חיים הוא הגואל האחרון.

גנומן 631: היה זה בבירור סימן שעלי לדעת, באותו אופן שבו הוא יידע אותי כי נולד נימול לגמרי באותו רגע של מעמד הר סיני, בשעת השחר של ו' בסיוון, מה שהיה סימן חשוב גם כן. לפיכך, כאשר הגאולה תוכרז בעולם, יהיה בידי הסימן שאותו לא הבנתי בעצמי כשליוויתי את הגואל האחרון, אשר נבחר על-ידי אל שדי להיות גואל האנושות, וכשלמדתי איתו.

כך גם הצדיק חיים לימד אותי סימנים כסימן הזה, במסגרת ראייתו הרחבה בשיפוטו את העולם שמסביבו – ראייה שתגדל ל"פרשנות רחבה" גם ביחס להלכה ולתורה עצמה. הוא שיבח מאוד, לדוגמא, את הלב הטוב של אלעזר בן ערך, אשר עלה על דרגות החכמים האחרים, ובהתייחס ל"מסכת אבות" הצדיק חיים לימד אותי כי דברי החכמה העמוקים והאמיתיים ביותר שמסבירים את כל המצוות היו אלו של בן זומא: "מִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה" (מסכת אבות, משנה ד', ב'). "התעמק בדברים אלו, פרץ", היה הצדיק אומר לי פעמים רבות, "מאחר שאין קץ לעומקם, והכול נכלל בהם".

גנומן 632: פעמים רבות הצדיק חזר על המשפט הבא: "אין הבדל בין יהודים לבין לא יהודים, מלבד העובדה שבני ישראל מחויבים לחוקי התורה". שיעור זה של הצדיק חיים אינו סתם דבר חכמה אלא נקודת פתיחה לכל דברי החכמה הנוגעים ליחסים שבין אנשים, ואת תפיסת הצדק כי אין מועדפים בפני אל שדי: "קָטֹן וְגָדוֹל, שָׁם הוּא; וְעֶבֶד, חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו" (איוב, ג', 19). שוב ושוב הצדיק חיים חזר על הסיפור של הרב שמת בשל זעם השמים עליו, מאחר שנזף קשות ביהודי עני פשוט ובור. אותו יהודי עני, לאחר ששמע את דרשת הרב כי ה' ברוך הוא אוהב את הלב, הלך בשמחה גדולה לשם מילוי רצון האל לאטליז כשר וקנה לב של פרה, עטף אותו ומבלי שראו אותו (בשל ביישנותו), הניח אותו בתוך ארון הקודש של בית הכנסת.

גנומן 633: עבור המורה, סיפור זה סימל את מהות מצוות התורה להכרת אלוהי ישראל, בורא העולם הרחום, הבוחן את ליבו של כל אדם ותר אחר המידות הנסתרות והכוונות הטובות של הלב הפשוט, התמימוּת. הצדיק חיים גם חזר וסיפר את סיפור האלמנה הענייה, אשר בתקופת המלך שלמה ריחמה על אלמנה זקנה וענייה אחרת שסבלה מקור, ולכן חיפשה עבורה במאמצים גדולים צמר, מחט וחוט מיוחד כדי לסרוג לה סוודר חם. המלך שלמה, שהיה במצב רוח מרומם לאחר בניית בית המקדש לכבוד אלוהי ישראל ולאחר שאיחד את הממלכה כולה והרחיבה, הסתקרן לדעת מי יחלוק איתו את מקום הכבוד בעולם הבא. בחלום הוא ראה את אותה אלמנה אשר ניצבה בגן תענוגות גבוה ממנו בשל המעשה שעשתה.

גנומן 634: לא היה זה "סיפור" עבור הצדיק חיים. הייתה זו תורה טהורה, חוק חסד ה' כלפי מי שמפגינים אהבה, מרחמים על אחרים ונדיבים לעזור. כל ה"מצוות הגדולות" של המלך שלמה לא השתוו למעשה אהבה כלפי אלמנה ענייה ופשוטה. בית המקדש לא נבנה "למען ה'". ה' צבאות לא זקוק למקדש כי "מְלֹא כָל-הָאָרֶץ, כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו, ו', 3), ו"כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (שם, ס"ו, 1), אלא האנשים, שהמקדש נבנה למענם, כדי שיעבדו כולם את אל חי, וכדי שאהבתו ורחמיו יורחבו אליהם. ה' אלוהינו אינו זקוק גם למצוות התורה. העם היהודי זקוק להן לטובתו האישית ולטובת נפשות אנשיו. שיעור זה היה חשוב לצדיק חיים לשם תיקון עמדות מוטעות של יהודים דתיים רבים שנפלו אליהן.

גנומן 635: לא היה זה ישוע שלימד אותי את התורה, אתם מבינים. היה זה הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, שדרגתו בידיעת האמת הייתה הנעלה ביותר בעולם. ה' אוהב את כוונות היהודי העני והבור ומקבל כקורבן בבית הכנסת את לב הפרה אשר הונח בארון הקודש. המעשה של אמונת הלב הפשוט עולה בחשיבותו על כל המצוות המתבצעות לאורך חיי רב דתי וקפדן. הסוודר ששימש לכיסוי אלמנה ענייה היה קדוש ונעלה יותר בפני אלוהי ישראל הקדוש מקורבנות האשם, החטאת, העולה והשלמים של המלך שלמה גם יחד. עבור הצדיק חיים לא היה זה פרט באמונת התורה, אלא התורה האמיתית, כשכל השאר משני לו. זהו הלב האוהב אשר קובע. לכל המצוות אין צורך במקדש שבו הן יבהקו.

גנומן 636: כל שיעוריו הרבים של הצדיק שנגעו למידות הלב, היו למעשה "סימנים" של הגואל הנסתר, כשחזרתו העקבית עליהם גרמה להם לחדור לדמי, כדי שיהיה לי הכוח האמיתי לכתוב אותם בהמשך. למדתי את התוכן המהותי של הלוחות החדשים של החוק החדש של הגאולה השלמה, מבלי להבין כי הם היו לוחות חדשים ומבלי לדעת את המטרות הגאוליות שהם משרתים. הייתה זו תורה הכרחית, תורה מן האור האמיתי של ענוות משה, שהיה זכאי לראות את 13 תכונות החסד של תפארת אל שדי. "רבים היו האנשים במהלך ההיסטוריה", אמר לעיתים הצדיק חיים, "אשר 'קינאו' במשה רבנו, אך רק מעטים הבינו באמת את ענוותו והלכו בדרך השיעורים האמיתיים של צניעותו, שחלחלו לתורה כולה".

גנומן 637: חייו של הצדיק הנבחר הנסתר והסובל חיים החלו בסימן השלמת הברית והגיעו לסימן קורבנו האחרון ולסימן השלם של תחייתו. הצדיק נבחר להחזיק בנשמה הנעלה והמיוחדת, שנבחרה על-ידי אל שדי, על-מנת שישמש כגואל השלישי והאחרון בהיסטוריה. הוא נולד בצנעא, תימן, ומטרת התפקיד שנשא הייתה להשלים את העבודות הנסתרות והעצומות בדרגות הסוד, אשר היוו הכנה לגילוי הגואל האחרון לאחר השלמת סימן תחייתו מן המתים.

גנומן 638: הסימן האחרון של הקורבן הנורא ועלייתו למלכות השמים כשופט המשוח בה, בסימן השלם של תחיית המתים, השלים לחלוטין את המעגל הגאולי הנסתר של חייו המקודשים, החל מלידתו ועד לתחייתו. גם לעובדה שהצדיק הנסתר חיים נולד בתימן יש משמעות עצומה, מאחר שמדובר בסימן גאולי: הגואל האחרון חיים מסר לעולם את הקבלה האמיתית (שנקראת גם הקבלה האמיתית החדשה של הדג הגדול לוויתן), וכפי שהסברנו בעבר, מסורת תימן הייתה הנעלה ביותר בישראל, בשל קשרה לשלשלת הקבלה האמיתית מהר סיני ולמסורת הנביא הקדוש ירמיהו לפני הרס בית המקדש הראשון.

גנומן 639: כפי שהתגלה במגילת אסתר של הגאולה השלמה, הצדיק הנסתר חיים, בסימן השלמת הברית, נועד לקבל ולהביא את הלוחות החדשים של הגאולה השלמה. הלוחות הללו נכללים בקדושה החדשה, שנמסרה על-ידי ה' במסגרת גילוי השם "אהיה" האחרון. האדם הנבחר להשלים את "המעבר ההיסטורי" מן הקדושה של מסורת ישראל האמיתית ועד למסורת החדשה האמיתית של הגאולה השלמה, צריך היה להיות אדם שנאהב כל-כך על-ידי אל שדי, עד אשר ניתנה לו "הדרגה הנעלה ביותר, שבמסגרתה יודעים את הדרגות כולן". בחלום הגאולי הנפלא של ג'יורדנו לוי (חלום 79), בו ראה הוא את הצדיק חיים מופרד על-ידי גדר עצומה אך נראה אל כל התלמידים, אמר הצדיק: "הגידו להם כי אני הצדיק המתבשר שלוש פעמים בהיסטוריה". עם הגשמת מטרה זו, הידע האמיתי של המסורת התימנית האמיתית, הן הגלויה והן הנסתרת (זאת בנפרד מן המסורת הסודית של ל"ו הצדיקים הנסתרים, הקשורה לפרטים נבחרים, ביחס למקום הולדתם), חייב להיות חלק בלתי נפרד מירושת הגואל האחרון, חיים[22].

גנומן 640: הצדיק לא התייחס לעולם להיותו הגואל. גם הגואל הנסתר הוא לא הגואל האחרון עד אשר הוא משלים את עבודתו המקודשת בעולם. האמירה הכי קרובה לכך הייתה: "אתה עדיין אינך יודע עם מי אתה הולך", אך הבנתי אותה רק לאחר תחייתו. עם זאת, הצדיק חיים מסר שיעורים חשובים ביחס לגאולה השלמה. הוא אישר, לדוגמא, את המציאות העתידית של תחיית המתים. הוא גם לימד אותנו כי קיימת עצם קטנה בעורף בצידו האחורי של הראש, שכאשר יגיע הזמן, ואם יהיה אותו אדם בין הזכאים לכך, היא תהיה מקור הגוף החדש שייווצר בעת תחיית המתים. גם כאשר כל העצמות תירקבנה, עצם זו תישאר שלמה.

גנומן 641: בכל פעם שהצדיק חיים הזכיר את תחיית המתים, הוא אמר: "רק ה' ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, יודע מתי הדבר יקרה". הוא שיבח את "הנשר הגדול", הרמב"ם, עליו השלום, בשל התמציתיות שבה התייחס לעניין. היה זה בניגוד לאחרים שהעלו דעות והשערות. הרבנים בתקופתו של הרמב"ם, הצדיק מפוסטאט, זעמו עליו מאחר שהזכיר את עניין "תחיית המתים" רק כסימן שהתקבל במסורת מבלי להרחיב אודותיו, לעומת הרחבה בנוגע לכל עניין ביהדות.

גנומן 642: הזעם הפך לבוז והביא לספקות, חס ושלום, באמונת הרמב"ם בתחיית המתים. עם זאת, החכם הגדול, עם חכמתו השקטה, השיב כי אין לדעת דבר אודות הזמן והאופן שבהם יתרחש האירוע העתידי הנ"ל. באמצעות דברים מעטים אלו הוא השקיט את הרוחות של אותם רבנים מעליבים, אשר ניסו למצוא דברים שלא היו קיימים. הצדיק חיים סיפר סיפור זה בכל פעם באיטיות רבה, עם הפסקות, על-מנת לאפשר לכך שחלק מאורו יחלחל אל תוך הבנתי ויפקח את עיניי לחכמת השקט, וכדי להדגיש את דרגתו האמיתית של הרמב"ם, אשר ידע על מה הוא מדבר. הצדיק חיים גילה לנו את הפרטים הללו, אשר ישפיעו בעתיד, כך אני מאמין, על העולם ההלכתי. הרמב"ם עצמו היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

גנומן 643: זוהי עובדה גאולית היסטורית, אשר לא הייתה מאומתת ללא הגילוי של ראש ל"ו הצדיקים האחרון. לא מקרי הוא שכבר בשנים הראשונות של הסימנים, או בתחילת השנה השנייה, שרה (פודו-מרקוס) קיבלה את סימן "אור חדש לרמב"ם", אשר, בעזרת השם, יהיה הטקסט הפותח של ספר משנת חיים. בעולם היהודי לספר "משנה תורה" יש מקום מאוד מרכזי וסמכותי, אך הערך הסמכותי והגאולי של כל מילה שיצאה מן הצדיק הנסתר והנעלה, משה בן מימון, ייבחן בעתיד באור חדש.

גנומן 644: חשוב להבין כי מרדכי היהודי ממגילת אסתר היה מרדכי הצדיק הנסתר, הראשון בין ראשי ל"ו הצדיקים הנסתרים. לימוד השם "אשר", שנחשף במגילת אסתר החדשה, לא היה אפשרי ללא הקישור ההיסטורי הגאולי. הצדיק חיים לימד אותי את העובדות העצומות והנסתרות הללו, מאחר שהן היו "סימנים" גאוליים שהיה עלי לדעת. מרדכי הצדיק היה הראשון לייסד את מבנה ל"ו הצדיקים (במספר זה, לא פחות ולא יותר), בעוד שהחל מתקופת אליהו הנביא, זכרו לברכה, ועד לתקופת מרדכי מספר הצדיקים לא היה קבוע. הצדיק חיים גם גילה לי ישירות כי אליהו הנביא שימש כראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, אך לא נכלל בספירת ה-36. עניין זה התבהר מסימני "אשר", שאומתו בסימנים השלמים.

גנומן 645: הצדיק חיים לא חשף לפני כן כי מורה הצדק, מייסד בית הספר האיסיי, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. סימן זה נשלח בחלום חשוב מאוד לנודע, ושימש כקישור משמעותי להבנת הסיפור הנסתר של הסימנים ההתחלתיים. עם זאת, המורה חיים דיבר על מורה הצדק בהרחבה ושיבח את חכמתו, את ראיית הנולד שלו ואת ה"סודות" שהחזיק. היותו ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים נרמז למעשה כבר אז. בחלומה של נודע לא נאמר כי הצדיק שיסד את בית הספר היה הראש, אלא "אחד מן הצדיקים הנסתרים", אך דרך הצהרה זאת, ועם התקדמות כתיבת הספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים", ניתן היה להסיק בבירור כי הסימנים ההתחלתיים, שאליהו הנביא נשא ישירות, לא היו נמסרים אלא לראש הצדיקים בכבודו ובעצמו.

גנומן 646: לאחר שהובהר עניין מורה הצדק, שבית הספר האיסיי נמצא באחריותו, נראה כי הטעות הגדולה שיצאה לאחר מכן בנצרות שימשה חותמת על גורלו עד לזמן תיקונו דרך הסימנים השלמים של הגאולה. הסיפור הוא מדהים ועמוק ביותר, שיש להתקרב אליו כשמשקולות עופרת מונחות על הלשון, אך דרכו הסיבה לפיה הצדיק חיים לא חשף את פרטיו מתבהרת. אם הייתי יודע את הפרטים אז, הסיפור היה מוציא אותי מאיזון בשל הידיעה כי מאחורי סיפור ישוע עמד ראש ל"ו הצדיקים, אשר למרות הצדק המוחלט במעשיו, הביא הוא לתוצאות היסטוריות שגרמו ל"ענישה".

גנומן 647: לא הייתי מסוגל לשאת "סוד" היסטורי כזה מבלי להתבלבל ולשאול שאלות שעליהן הצדיק חיים לא היה יכול להשיב באותה עת. עם זאת, הסיבה העיקרית לפיה הצדיק לא גילה אותו מעולם הייתה בשל הכבוד שרחש למורה הצדק, שכיהן גם הוא כראש ל"ו הצדיקים בדורו. המפתח שהכיל את העובדה הזו ואשר הגיע משמים בחלומה של נודע, שמר על כבוד מורה הצדק הצדיק ולא חשף את שמו או מסר כי הוא היה בוודאות ראש ל"ו הצדיקים. בנוגע לשאלה עצמה, עליה להתגלות במסגרת גילוי מגילת אסתר החדשה. משמים מגיעה העדות, מאחר שמשמים "הוחלט" כי בשל כבוד לצדיק האמיתי, לא יתגלה שמו לעולם, כשבמקביל תוארו כמורה הצדק – האופן בו כינו אותו המורים והתלמידים בבית הספר האיסיי, יישאר לעד.

גנומן 648: הגואל הנסתר חיים גרם לי ללמוד ביסודיות, להתבונן ולהבין את נושא הקדושה האמיתית, את ה"סודות" האמיתיים של הקבלה המעשית שנשמרה בבית הספר האיסיי ואת שיעור הקומה של מוריו ותלמידיו. הצדיק חיים הסביר לי על חיי בית הספר, שהובלו באור המסורת הסודית של הקבלה המעשית וסודות טבע רבים, ואפשר לי לראות חלק מן הכוונות הקדושות מאוד של אנשי בית הספר למען ישועת ישראל והעולם, על אף שהודה כי לקיצוניות המחמירה של בית הספר לא הייתה המשכיות היסטורית. הקיצונים לא מצליחים בסופו של דבר. כל פרט שהצדיק הסביר אודות מורה הצדק, החיים בבית הספר ומוריו, יוחנן המטביל לפני ישוע ואחריו וכו', היה סימן גאולי חשוב מאוד, שבלעדיו התוכנית ההיסטורית האמיתית של גאולת ה' לא הייתה יכולה להתגלות או להיות מובנת.

גנומן 649: בכל הדיונים בנוגע לעולם, הצדיק הבחין בין מה שטבעי ובין מה שאינו טבעי ולכן מנוגד לטבע. השיעורים אודות הטבע, טוב הטבע, רפואות הטבע והטעויות שעושה האנושות בעקביות נגד הטבע שנוצר ונאהב על-ידי ה', היו קבועים וחלחלו לשיעורים אחרים בהיבט אחד או יותר. הסיבה לנבואות הקשות אודות מה שיקרה בעולם, מלבד בשל חטאים הנוגעים לכסף, היא מאחר שהאנושות פוגעת בטבע, פועלת נגדו, מעוותת אותו ולא מבינה מהו הטבע האמיתי. בעתיד תגיע התקופה, ולא בעוד זמן רב, שבה הטבע יתמרד נגד האנושות, מה שיביא להרס, לאסונות ולפורענויות שייסרו אותה, כפי שמנובא בנבואות הדור הרביעי.

גנומן 650: לאחר התקופה הנוראית של מרד הטבע כנגד מי שעיוות אותו, העולם יחזור להבין ולפעול בטבעיות. הדבר יסמל את המטרה הגדולה המובטחת לכל בגאולה השלמה. האנושות תחזור לטבע שה' יצר ותקצור את הברכות שהבורא הבטיח. הצדיק חיים היה קשור מאוד לידע הנעלה אודות מקורות הטבע ואודות הטבע האמיתי בעולם, והסביר את התורה כולה בהקשר זה. הידע של המורה חיים היה עצום, רחב ועמוק.

גנומן 651: בהתייחס למלחמה הנבואית של גוג ומגוג, המורה ציין כי היא מתייחסת לסין. בנבואות החדשות של הדור הרביעי ובסימנים לא מצאתי עדיין אישור לכך, אך בכל מקרה, הסימן הנבואי של גוג ומגוג שמסתיים בנס אלוהי גדול מאוד, ככתוב בנבואת יחזקאל (ל"ח, 14-23), הוא עצמו סימן אשר נועד לסייע לישראל ולעולם להבין כי זמן הגאולה השלמה השתכן בעולם. אין מדובר לפיכך בסימן שזקוק לאישור או להכרזה בסימנים השלמים, מאחר שאין הוא "אזהרה" אלא סימן נבואי מאת ה', ככתוב בנבואה, השונה מנבואות אחרות המתייחסות לדור הרביעי ונועד להזהיר ולסייע להבין מה צפוי להגיע וכיצד יש להיערך אליו.

הצדיק טען פעמים רבות כי ישראל תמחה לבסוף את עמלק במתקפה נגד גרמניה (או נגד שונאי יהודים מן הגזע הגרמני), כשזעם השואה יכוון נגד אויבי ה' והאנושות האמיתיים. פעמים רבות חזר הצדיק חיים על כך בעוצמות שונות.

לבסוף גם ישרור שלום בין ישראל ובין האומות הערביות, וזאת יקרה כאשר כל הקיצוניות תיעלם, והבורות תתפוגג על-ידי המידע הרווח לפיו הערבים הם בני דודינו האמיתיים, צאצאי אברהם אבינו, ולפיו כולנו הולכים בדרך אל חי אחד, אלוהי היקום, האוהב את הרצון הטוב ואת אחדות הלב בין האנשים.

גנומן 652: בהתייחס למונחי הגאולה, לא הייתי מצליח להבין דבר אודות מידות הגילוי המשיחי אילו הצדיק לא היה מחדיר בי את הידע ההכרחי אודות מה שהמסורת לא קיבלה. הגואל אינו המשיח, כשדרגת המשיח נמצאת הרבה מתחת לדרגת הגואל. למען האמת, הצדיק חיים שנא את המונח "משיח", מאחר שיצר רק בלבול רב בעולם.

 בהזדמנויות שונות הצדיק הסביר, כי דוד המלך, לאחר שהכה על חטא ביחס לשגיאותיו, בייחוד בנוגע לסיפור בת-שבע, נהג לנגן על עוּד, סוג של גיטרה בעלת 8 מיתרים, והחל מחצות הליל, כאשר רוח הקודש ירדה עליו, הוא חיבר תוך כדי נגינה מזמורים רבים, שחלקם קובצו בספר תהילים.

גנומן 653: הצדיק חיים הסביר כי העובדה שהמלך דוד קיבל את רוח הקודש לא גרמה לו לחוש נעלה יותר. לא מעט אנשים יכולים לקבל את רוח הקודש אם ילכו בדרך נכונה כלפי ה' וכלפי הזולת. "כאשר דוד המלך רצה לדעת משהו על רצון ה' או דבריו", חייך אלי הצדיק חיים בצחוק פנימי של חכמה, "הוא קרא תמיד לנתן הנביא!". עניין נוסף שהסביר הצדיק: "אנשים נוטים לקבץ מספר מושגים יחד, אך למעשה ישנן דרגות רבות של רוח הקודש, וכל אחת שונה מרעותה".

גנומן 654: הצדיק חיים חיבב מאוד את המלך שאול בשל ענוותו, פשטות ליבו ואהבתו הפנימית הטבעית של החברה והחברות, אך במקביל ריחם על גורלו המר, ולא אהב את נוקשות זעמו של שמואל. דעתו של הצדיק הייתה, כי היו סולחים לשאול, אם שמואל היה מבחין בפשטות ליבו ובתמימותו ומתחשב גם בחוסר ניסיונו בניהול ענייני המדינה.

ביחס למלך שלמה, הצדיק חיים אישר את אמיתות העובדה שבמשך 3 שנים שלט בממלכה אשמדאי, מלך השדים, בעוד ששלמה קיבץ נדבות ברחובות כדי להשיג מזון, ושכולם צחקו עליו ובזו לו, כשניסה לשכנעם כי הוא המלך. בעניין זה, הצדיק הרחיב בנושא היהירות המרושעת של המלכים אשר השחיתו את העם היהודי ופגעו באנושות כולה[23]. הצדיק והגואל הנסתר, חיים, לא האמין במלכים וכמו כן בז להם ולמונרכיות.

גנומן 655: נולדתי ביולי 1945. אמי אן, נשמתה היקרה עדן, לא נקראה תמר, אך היא הייתה יפה חיצונית ופנימית, אופקיה היו רחבים והיא החשיבה את כל בני האדם כאחיה וכאחיותיה, אף על פי שהייתה יהודיה בכל רמ"ח איבריה.

גנומן 656: בין אחי הגדול מרטי וביני הפרידו 8 שנים, 8 שנות ייסורים בשל בת שהפילה אימי לאחר 4 שנים. היא סברה בתחילה כי לא תצליח להוליד ילדים נוספים, אך שמרה תמיד על האמונה.

גנומן 657: נולדתי לבסוף, ברוך השם. אבי האהוב, מוריס גרין, עליו השלום, היה יהודי משבט יהודה. בדיעבד נראה כי לידתי עוכבה עד לסיום מלחמת העולם השנייה ולרגע בו פצצות האטום היו מוכנות להטלה. שימשתי כבשורות משמחות לאימי ולאבי, בעוד העולם "חגג" באופן מעורר חמלה את סיום המלחמה. אימי בכתה משמחה כשנולדתי ואמרה לי פעמים רבות: "השמש זרחה ובהקה כשנולדת, ואור גדול בקע מכל עבר. לא האמנתי למראה עיני כאשר ראיתי אותך ולכן בכיתי משמחה ומאושר".

גנומן 658: אתם יכולים להבחין בתמימות המדהימה של אימי. היא נשאה אותי במשך 9 חודשים, ועדיין לא האמינה לכך שנולדתי. ייתכן שהדבר נורמלי בקרב אימהות, אך אימי היקרה והמתוקה זכרה זאת וחזרה על כך כל חייה, תוך שעיניה נדלקות ויוצאות מחוריהן בשל שמחת הרגע. בדרך כלל היא לא סיפרה את הסיפור כשאחי "זרח" נכח, על-מנת שלא ליצור קנאה. הוא נולד 16 חודשים אחריי ונקרא תיאודור, מתנת האל. עם זאת, לפני ההכרזות היה צורך לתקן פרטים רבים בהיסטוריה וליישב את ההדורים היכן שניתן, ולכן לפני שנקראתי בשמי העברי פרץ, כולם קראו לי פול, על-מנת להזכיר לי כי לא אצליח להכריז על הגאולה עד אשר אתקן את הטעויות המשיחיות והתיאולוגיות של הנצרות הפאולינית. הי-הא!

גנומן 659: כדי לתקן את הנצרות הפאולינית בפני ה' אלוהינו, הייתי צריך לראות, לדעת ולעבור דברים רבים מאוד, כמו גם ליפול למלכודות רבות וחשוב מכל, להיות בר מזל ולהפוך לתלמידו של הצדיק האמיתי, שעבודתו הנסתרת כגואל הנסתר הייתה להביא לעולם את הלוחות הנפלאים ואת הקדושה החדשה של הגאולה השלישית השלמה. האם חמור יכול להיות יותר בר מזל מכך?

גנומן 660: גם אני, מתוך רחם אימי, סומנתי בסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים, כשכל מה שנודע לי וכל מה שעברתי, תוך הפיכתי לתלמיד הצדיק חיים, היו "סימנים" מרים, לא משביעי רצון ושליליים, שהיה צורך בביטולם ובתיקונם על-ידי הצדיק חיים. במשך 7 שנים, הצדיק לימד אותי את התורה האמיתית של ה' ומשה רבנו, תורת הטוב והאהבה, החמלה, הצדקה, הענווה והרוח הצנועה, האמיתיות והדרך ארץ, או בקיצור: תורת הלב הטוב, המלא בשמחת האמונה בה' ובענווה כלפי הזולת.

גנומן 661: לאחר 6 שנים, הורשיתי להיכנס לחדר המקודש שהצדיק חיים הכין לי בדירה שהייתי גר בה אז. שם, במשך שני לילות בשבוע, ביקשתי רשות להיכנס ולעבור התבוננות מקודשת. שום דבר לא היה באותו חדר מלבד שולחן קטן (שנמצא עדיין איתי באוהל), שטיחון אדום יפיפה שעליו עמדתי במהלך ההתבוננויות והתפילות שלי (הוא עדיין איתי, אך נחתך לשניים), כסא לישיבה ליד השולחן ומאפרת זכוכית סגולה ועבה מאוד (המורה חיים הרשה לי לעשן בחדר כשישבתי ליד השולחן). בפורים 1985 (התשמ"ה), כשהיה עלי לעזוב את החדר בגלל שעברתי דירה, השלכתי במסגרת אחד מסימני העזיבה והביטול את המאפרה על הרדיאטור, כדי לנפץ אותה לרסיסים. השלכתי אותה 3 פעמים בחוזקה אך היא סירבה להישבר. במקום זאת הרדיאטור נשבר ומים יצאו מכל צדדיו, כדי לסייע לנו לשחות במים העמוקים של פורים. מאחר שראיתי כי המאפרה ממאנת להישבר, החלטתי לשמור אותה, והיא ניצבת גם היום על שולחן הכתיבה שלי.



[1] בדרך כלל, כל מה שנוגע לחוק החדש של הגאולה השלמה נקרא בשם ''לוחות''.

[2] המסר התבסס על חלום, אך הוא לא היה מאוזן, והיה עלי לחכות לאימות או לחלום יותר מאוזן. במקום זאת מיהרתי. שגיאה נוספת הייתה שהייתי צריך לגלות יותר פרטים מן הבשורות שקיבל ג'יוזפה, שמסיבות מסוימות אסור לכתבן. זו הסיבה לכך שגנומנים אחדים בפרק הראשון היו חסרים.

[3] כל סוג יחסים היה משני ביחס לקבלת משה. בגאולה השלמה, עם זאת, כוכבי הגאולה, שעליהם לימד אותנו הגואל חיים, הם חלק בלתי נפרד מן הגילוי החדש, מאחר שהם מוסיפים הבנה להיסטוריית הגאולה כולה. כוכבי הגאולה הינם גם כלים להבנת הגאולה השלמה בעולם, וכלים לקבלת חלומות אמיתיים, כפי שהתקבל: "בגאולה הראשונה, משה קיבל חוקים עבור ישראל. בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוקים". כוכבי הגאולה הם הסוד הכוכבי המתווך של האפשרות ההיסטורית החדשה הזו. הדבר נכון בייחוד בדור הרביעי רוח האנושות נמצאת בחושך כבד.

[4] אמונה, ברכה, מידות הלב, תפילה, דרך ארץ, תיקון, קידוש, חידוש, טעם, חכמה (שקט) – אלו, לפי הסדר, מייצגים את המטרות ההכרחיות ה"מתומצתות" מעשרת הדיברות.

[5] אין סימנים המאשרים זאת, וייתכן שהדבר יגיע מאוחר יותר. ביחס לפלישת החוצנים, יש סימנים רבים לכך, אך ללא ציון זמן. כמו כן אין לנו סימנים ביחס לפיצוץ האטומי בסין.

[6] אני מניח כי הכתבים הנוגעים למידות, כמו גם לצווי בית הדין, הם חלק הארי ממגילת הגאולה השלמה, ואני חושב שהכתבים, יומני החמורים וחלומותיהם הם חלק מאותה מגילה. המגילה עד כה מסמלת את העדות החיה מתקוות פורים שבה אנו מעורבים – התקווה ל"ונהפוך הוא" גדול למען הגאולה השלמה.

[7] מישהו במסגרת ה"ריש" של הסימנים האמצעיים של "אשר". במבט אל השם המשולש, אפשרות זו לא הייתה יכולה להיות חסרה, ה"ריש" חייבת להוביל אל ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון. אפשרות זו הייתה אמיתית, אך המצב הנמוך של עם ישראל מנע זאת.

[8] עץ החיים מתקשר לדרך האמצעית השלמה, ושורשי גילוי עץ החיים לעולם נמצאים בשם "אשר". מאחר שהשם "אשר" יכול למעשה להוביל לגאולה השלמה, המגלה את עץ החיים לאנושות, שורשיו חייבים להיכלל בשם "אשר", ובמיוחד בשליחות המשיחית של ה"ריש", כאשר היא מתקשרת נכונה ל"שין" ול"אלף" של "אשר". בגן, עץ החיים יכול היה להיאכל על ידי אדם וחוה לפני חטאם, כאשר הם היו עדיין במצב של פשטות טהורה. הדרך האמצעית היא לפיכך הדרך שיכולה להתקבל על ידי עמים רבים.

[9] אמירה זו סותרת את העובדה שהגלויות היו בשל חטאי ישראל, אך היא נאמרת במסגרת מפתח "נורא עלילה על בני אדם". גאולה דורשת גלות, גלות דורשת חטא, וכל בני ישראל ערבים זה לזה. תמיד היו יהודים טובים שחיו באמונתם, אך כאשר משקל החוטאים עובר אותם, על העם ליפול, טובים ורעים יחד. אם לא בשל העובדה שחלק מהעם חי כצדיק באמונתו, לא הייתה גאולה. איוב, לפיכך, מסמל יהודים טובים שלא חטאו אך הועמדו למבחן בגלל אחרים.

[10] יש עוד החמור, כאשר משה הרכיב את אשתו ציפורה ובנו על החמור (שמות, ד', 20). לא פירשתי עדיין את החמור הזה. התחלתי זאת ב-2014 לאחר שמשה לוי הפנה אותי לציטוט זה, אך אז קיבלתי חלום, לא ברור כל כך, ולפיו נראה היה לי שחמורו של משה צריך לחכות שלוש שנים עד לפירוש. ייתכן שפירושו או סימנו יהיה חשוב לכניסה אל החלק השני של הדור הרביעי.

[11] חזרת יצחק מתייחסת כאן לקורבן הצדיק חיים, אשר סיים את הקורבן ההיסטורי הארוך של יצחק אבינו. לפיכך הגואל חיים פותח את כל ההסברים של השם "אשר", המכיל את סימני יצחק. בחזרת סימני יצחק, הגואל חיים רוכב על החמור האוכל לחם. -

[12] כל ההיבטים הללו הושלמו בשליחות המשיחית של ישוע, כאשר קרני האיל נאחזו בסבך התיאולוגיה הנוצרית, ולכן גם סילפו את המידות של ההסבר, ביחס לאליהו הנביא, ביחס ל"בן האדם", כלומר להגעת הגואל האחרון, וביחס למעמד המשיח. הם יצאו מן האמת ועוותו. בגאולה השלמה הצדיק חיים היה בעצמו ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, ולכן הוא מגלה את האמת הנוגעת אליהם עם הסברים אמיתיים, המסכמים את ה"אלף" וה"שין" ההיסטוריות. באותו זמן הגואל האחרון שולח את התיקון לכל העיוותים שיצאו מן ה"ריש" בנצרות. בדרך זו השם "אשר" כולו מיוסד כראוי, על מנת שייקשר ל"אהיה" האחרון של הגאולה השלמה. תיקון ה"ריש" דורש "משרה" על האדמה, מאחר שה"משרה" האמיתית שהייתה על כתפי ישעיהו היא זו של הגואל חיים, המנהל את הגאולה השלמה ממלכות השמים. יש צורך, אם כך, ב"משרה" או בבית ספר בעולם. זהו סימן החמור אוכל לחם. סימני החמור והסוס הלבן לא נקראים "שליחות" ולא "משיחיים" אלא סימני הגאולה השלמה, והמידע מתקבל דרך בית הספר של הגאולה השלמה. עלינו לשאת, להסביר ולייסד את "הסימנים המשיחיים", הנובעים מן ה"ריש" של "אשר". המונח "שליחות משיחית" מגיע רק למען חידוש התפיסות ההיסטוריות של המשיחיות. בכל מקרה, הצלת הסימנים של החמור הגיעה דרך קורבן בנימינו שלנו, מאחר שבשל סיבות רבות, לא היינו ראויים להמשיך ללא הזכות של קורבנו הטרגי. בנימינו פריקו יצג את האמונה האהובה בפני אל-שדי – אמונת הצדיק החי באמונתו. הוא היה במובן זה שיא השיעורים של ישוע, שתוקנו עם הגעת הגואל האחרון. בנימינו, שנולד קתולי, היה מן הצאן הנאבד של בית ישראל, ולכן הגשים את דברי ישוע: "וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24). מיליונים אחרים שנולדו נוצרים יוכלו להיכנס בהמשך אל הברית החדשה השלמה דרך סימני החמור ובזכות קורבנו.

[13] ראו: "פירוש באר-שבע".

[14] אני תמיד מציין 6 נקודות, אך אחרים רואים 5. אם כך, סימן הדור הרביעי והבניין החדש לא נחשב, מאחר שזהו הכרח הקודם לגאולה, ולא הגאולה עצמה.

[15] הצניעות מתייחסת למי שלא חושף את עצמו, ויש בה היבט חיצוני והיבט פנימי. הענווה מתייחסת למי שמשפיל את עצמו ולא מחשיב את עצמו לדבר. שבחו של משה רבנו הוא שהיה עניו מכל בני האדם על פני האדמה, כי אף על פי שנבחר משה מכל בני האדם וידע טוב את תפקידו הנעלה, לא החשיב הוא את עצמו לדבר.

[16] הדיבר הראשון: מסורת משה. הדיבר השני: מסורת יהושע בן נון. הדיבר השלישי: מסורת אליהו הנביא. הדיבר הרביעי: מסורת אהרון הכהן. הדיבר החמישי: הכבוד והדרך ארץ שנלמדים במסגרת מסורת חמישה לוחות הברית, המתייחסים גם למסורת החדשה של הדג הגדול לוויתן.

[17] אנו מדברים על 36 מידות – 10 של הטור האמצעי, 13 מידות אסתר ו-13 האיכויות הערכיות של הלב הטוב.

[18] הדבר לא קרה למעשה. אני כותב זאת ביולי 2011, והמצב הוא הפוך: נשארנו מאוד מצומצמים ומאוד מוגבלים! זו הסיבה שאיננו משתמשים יותר במילה "שליחות" ומוחקים אותה מכל הכתבים שלנו – לא "שליחות החמור אוכל לחם" אלא "סימן החמור אוכל לחם". המונח איננו יכול לתאר שליחות, מאחר שאיננו שליחות, אלא בית ספר וסימנים פשוטים של הגאולה השלמה. איננו יודעים כיצד דברים יתפתחו בשנים הקרובות, מאחר שלמרות בית הספר וסימני החמור, אין הבטחה כי נגדל ונתרחב מבחינה מספרית. אנו מבינים מחלום נוסף של ג'יוזפה כי לא נהפוך לתנועה המונית בדור הרביעי וכי מספר החמורים לא יעלה על 500 (אנשים העוסקים בפועל בענייני הגאולה השלמה ובהפצתה בעולם). לחלום יש משנה תוקף. כמו-כן קיים משתנה נוסף שיש להעריך: הרוע בעולם יגדל, אך יהיה זה משמעותי בעיקר בחלק השני של הדור הרביעי, וזאת מאחר ש-35 השנים הראשונות הן עדיין בשלב החסד בזכות קורבן הצדיק חיים. בשלב זה ישנן זכויות חיוביות בעולם, בשל ארגוני צדקה רבים, אנשים שליבותיהם חיוביים ומלאים באמונה. ייתכן שאנו, כבית ספר וכסימן, נשארים כעת קטנים, אך כאשר תתחיל התקופה המכרעת של הדור הרביעי בשנים 2017-2018, ובה כוחות הרשע יתגברו וכוחות הטוב ייחלשו בוודאות, סימן החמור יגדל ויתרחב, גם אם נישאר רק כ-500 חמורים. נכון הוא שכתבים רבים שלנו יופצו בציבור, בעזרת השם, והתקווה היא כי הדבר יקרה בשש השנים הקרובות. עניין זה קיבלנו בחלומות, ודוגמא לכך הוא החלום שלי, בו הצדיק חיים שמח מאוד, מאחר שספר אחד שלנו לפחות (מתוך הספרים המתפרסמים באתר ההוצאה העצמית "lulu") הגיע לקליפורניה, והמורה הסביר בשמחה כי נאמר עליהם שם: "הם מיועדים לא רק כיין לשתייה, אלא גם ללגימה ולטעימה". אני נשאר עם סימני שאלה. רק ה' אלוהינו יודע מה יקרה.

[19] בקרב הרבנים בתקופה המודרנית, רק הרב יצחק קוק, עליו השלום, היה בעל תפיסה עמוקה בעניין זה של ה"שינוי" שהתרחש. ואמנם גם הוא, כיתר הרבנים, לא הכיר בעוון האצילות של ספר הזוהר ויתר הקבלה המזויפת.

[20] העיקרון הגדול "כל ישראל ערבים זה לזה" לא יתבטל, אך מאחר שקורבן השואה התקבל, לא יתקיימו עוד עונשים קולקטיביים. במקביל לכך, הזכויות העממיות כן יצטברו ויביאו לברכה כוללת. אמנם מדובר כאן במילים בלבד, אך הן נאמרות על-מנת להבהיר עניין גדול של שינוי הדין שלאחר השואה.

[21] יש להיזהר בקריאת הדברים, מבלי להתבלבל. הקדושה חוזרת, אך רק לאחר ש"יושבה" במסגרת הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. אף על פי שהחוק החדש והמנהג החדש לא מחליפים את ההלכה או את טקסי בית הכנסת, שיתקיימו לעד, מצב ההלכה ישתנה, לאחר טיהור מכבלי הקבלה השקרית של 400 השנים האחרונות. בבית הכנסת לא יתפללו עוד להגעת המשיח, כאשר יידעו, כי הגואל הנבחר נמשח על-ידי ה' במלכות השמים. הקדושה הראשונה הופרה, הוכתמה ונזקקה לטיהור דרך הברית החדשה השלמה, ולכן כאשר היא חוזרת, ישנם תנאים חדשים רבים, שאותם על ההלכה ועל בית הכנסת ליישב. יש להבין כי קל יותר לקבל שבית המקדש השלישי בירושלים ובבאר שבע יתבסס על הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. כל חוקי התורה והמסורת הנוגעים בקורבנות ובעבודת הכוהנים המפורטת לא יחזרו [יוקצה מקום לקורבנות בעלי חיים, שיופרד מן המנהג החדש, וזה יקרה רק בשל אותם יהודים שבזכות ירושת תורתם ירצו להשתתף בהקרבת הקורבנות. הסימן שהתקבל על-ידי ג'יוזפה הגיע רק לאחר השלמת 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. איננו יודעים זאת עדיין בוודאות, אך הדבר נכתב למעלה. מה שתחזור היא לא הקדושה הראשונה, אלא שארית ממנה במסגרת ההקשר של הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. טקס הקרבת הקורבנות לא יהיה יותר בר-תוקף, אלא אם יתבצע בהקשר הנכון].

[22] אני חש כעת שלא הבהרתי אף פעם את הצהרת הצדיק. הסברתי בעבר כי יש לה משמעות כפולה. עבור ישראל אנשי הגאולה הם: משה, מרדכי וחיים, בעוד ביחס לאומות העולם מדובר במשה, ישוע וחיים. הזכרתי גם את הקושי במונח האיטלקי "incarnare". בעברית התרגום הוא: "מתבשר", אך באיטלקית הוא מתייחס גם לסימני ניגוד או תיקון רבים לטעות התיאולוגית הנוגעת להתגלמות האל בכריסטו, חס ושלום. אני מבחין כעת בפירוש שלישי, המתייחס לאליהו הנביא, לישוע ולחיים. הסיבה היא כי המונח " incarnare" מערב במיוחד את סימן תחיית המתים. בספר מלכים, אליהו הנביא, זכרו לברכה, "התבשר", כאשר הקים לתחייה נער. כמו כן אליהו הנביא לא מת, כשגם עלייתו אוזכרה ספר מלכים. בהמשך לכך נאמר בספר מלאכי, כי נביא הגאולה השלמה הוא אליהו. גם מרדכי הצדיק "הופיע" לפתע מחשכת הגלות, שנמסר עליה במגילת אסתר, אך שם סימן תחיית המתים מן התלייה שתכנן המן מייצג
"ונהפוך הוא" שלם. פורים גם מסמל את תחיית האנשים מגזרת שמד והישארותם בחיים. בסימן נאמר עם זאת "מתבשר בהיסטוריה", בעוד שפורים הנסתר הוא חג ליהודים ולא לאומות העולם. ישוע, לעומת זאת, התפרסם בעולם בזכות הסימנים ההתחלתיים של תחיית המתים. לכן 3 האנשים הצדיקים המוכרזים בסימן "ההתבשרות החדשה" של תחיית המתים הם אליהו הנביא, ישוע והגואל האחרון, חיים. השלושה מייצגים 3 "סוגים" של צדיקים המשלימים את תחיית המתים עבור העולם. ישוע לא היה בדרגה של אליהו הנביא או הגואל האחרון, כפי שהוסבר בספר משנת חיים, זה מאחר שהעולם זקוק לדרגת "צדיק באמונתו יחיה", על-מנת שכל דרגות האנושות תוכלנה להשתתף באמונה ובמעשים הטובים במסגרת תחיית המתים ומלכות השמים. בהקשר זה אציין גם את הסימן שקיבל ג'יוזפה בחלום: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים", וזאת, שוב, אף על פי שבמונחי הדרגות האמיתיות, ישוע לא התקרב לדרגתו של משה או של הגואל האחרון, ואף על פי שמרדכי הצדיק, ששימש כראש ל"ו הצדיקים, לא נמנה בספירה. אמונתו הגדולה והמקריבה של ישוע למען שם ה' היא זו שפתחה את הסימנים ההתחלתיים של גאולת העולם. הגאולה אינה מיועדת לצדיקים הנעלים עצמם, אלא לעולם, כשגם חמורו של הגואל לא יכול היה לסייע בהבאת בשורות הגאולה לעולם עד שזנב החמור נגע בארץ.

לסיכום, נחזור שוב על הפירושים: הפירוש הראשון: משה, מרדכי וחיים, מתייחס ל-3 הגואלים של גאולת ישראל. הפירוש השני: משה, ישוע וחיים, מתייחס ל-3 אנשי הגאולה לעולם. הפירוש השלישי: כעת הובהר לאחר 15 שנים של משא החמור, ברוך השם, כי הצדיק ש"התבשר" ו"הוכרז" בסימן תחיית המתים הוא אליהו הנביא, בנוסף לישוע ולחיים (אני עובר שוב על הטקסט "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים", באינזאגו, באפריל 2006). ביחס לאליהו הנביא, זכרו לברכה, הושפעתי מהמחשבה שהצדיק המתבשר 3 פעמים היה מצוי בקשר "ישיר" עם סימן תחיית המתים של הצדיק חיים. עם זאת אין זה נכון, מאחר שהצדיק לא "קם לתחייה 3 פעמים", אלא התבשר. סימן תחיית המתים הוא רק אחד מתוך 6 סימנים שלמים, וההתבשרות נמצאת מעבר לכל סימן ייחודי. בהמשך הבהרתי את המשמעות, ואני מאמין שבאופן נכון. המונח "התבשרות" מתייחס לרצון ה', אשר התבשר בקרב 3 אנשים נבחרים למען הבאת הגאולה השלמה לעולם. על-ידי 3 האנשים הללו רצון ה' הפך (או ביחס לגואל חיים יהפוך) להצהרה כלפי העולם. אני מותיר את מה שנכתב בעבר, על-מנת שתבינו את הקושי בהסבר הסימן.

[23] שני הגורמים שהורידו מטה את האנושות היו מלכים וכוהנים לא הגונים.