כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

ספר אסתר 1 - הקדמה ליהודים בעניין סיפורו האמיתי של ישוע

הקדמה

1 בנובמבר 2016: הלילה עברנו דירה לרחוב הנרי קנדל 12, קומה 26, דירה 148.

לפני השינה שאלתי את הגואל חיים שאלה הנוגעת לספר אסתר 1 (אסתר 13, לאחר השינוי). לקראת סוף הספר יש קטע ארוך המתייחס למערה הנסתרת שהייתה ידועה לאיסיים, ושבה הוסתרו לוחות עשרת הדיברות, וכן לקדושת המקום בו אברהם אבינו התפלל לה' והתקדש מכך שלא קיבל דבר ממלך סדום לאחר ניצחונו על חמשת המלכים. שאלתי הייתה: האם כל הפרטים בטקסט מדויקים (מאחר שבעניין זה התקבלו הם בחיזיון של ג'יוזפה) והאם נכון להכליל מידע מפליא זה בספר? מדובר בגילוי יוצא דופן שיכול אולי לעורר ספקות בקרב הקוראים.

אני מניח שכל האמור נכון, אחרת היה ניתן סימן נגדי בחלום שקיבלתי: ראיתי בו שעמדתי באמצע "סולם" חדרים, הניצבים האחד מעל השני. אז נאמר: "ספר אסתר זה הוא ספר אסתר האחרון".

הייתי צריך להבין תשובה זו. טקסט זה (כיום אסתר 13) היה הראשון בין ספרי אסתר. הוא הרחיב אודות שליחות ישוע, ובייחוד אודות בית ספר האיסיים, מורה הצדק, היחסים שבין ישוע ויוחנן המטביל, כשמטרה עיקרית בו הייתה להציג את הקשר שבין הסימנים ההתחלתיים, אשר נכנסו לנצרות לבין הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הצדיק חיים. הסימנים ההתחלתיים היו בבית הספר האיסיי. הם הוצאו על ידי ישוע, אשר השתמש בהם בשליחותו, ובהמשך הם הושחתו בנצרות.

משמעות מיוחדת ניתנת בו לעובדה שבית הספר האיסיי נקרא בסוד בית ספר אסתר, מה שמוביל להסברים שונים אודות ההיבטים הגאוליים של פורים ובעקבותיהם להסברים על כוכב אסתר במלכות אחשוורוש ועל בית הדין הכוכבי של מרדכי הצדיק. הסברים אלו מסייעים להבין את הפורים החדש של הגאולה השלמה. כפורים ההיסטורי, בו הכול התרחש באופן סודי בארמון אחשוורוש והתגלה רק לבסוף, גם הגילוי הנסתר והנפלא של ספר משנת חיים, עם יציאתו אל האור, מייצג גאולה ניסית וגדולה של אל שדי עבור העולם.

גילוי המערה הנסתרת של הלוחות מגיעה בחלק האחרון של הטקסט בין גנומנים 450 ל-550. ניתן לראותו כמתנה משמים אחרי ההסבר החדש והחשוב של העניינים הנ"ל. כשקראתי אותו שוב גיליתי עד כמה התיאור עוצמתי ושקלתי אם להשאירו בטקסט. אם שאר הגילויים בספר היו פצצות, זו הייתה פצצה אטומית. משה לוי, עם זאת, שוחח איתי היום טלפונית והזכיר לי כי לפני כשנתיים, כאשר עברנו על הטקסט, הגבתי באופן דומה והיה לי ספק זהה אם להשאיר את התיאור או להסירו. הוא הזכיר לי שראשית החלטתי להסירו, אך אז, בשל סימנים שהגיעו, שיניתי את דעתי והשארתיו.

כעת מה בנוגע לחלומי? "סולם" החדרים הם ספרי אסתר השונים. אני מונה אותם:

אסתר 2: מידות אסתר.

אסתר 3: המלחמה נגד הזוהר ונגד הדוקטרינות המיסטיות של האצילות

אסתר 4: מסתובב הגלגל של אחשוורוש (טקסט על כריסטו השקרי ממוקניה).

אסתר 5: ישועת ישוע וחנוכת החנוכות.

אסתר 6: עיקרי ענייני הגאולה השלמה.

אסתר 7: 13 השנים עם הצדיק חיים.

אסתר 8: ספר הלווייתנית.

אסתר 9: עניינים שונים בתיקוני הגאולה השלמה.

אסתר 10: מחולק לשני חלקים: תיקון סטרזה ועזיבת פרץ את חב"ד.

אסתר 11: מכתבים ותיקונים.

אסתר 12: ספר הכוכבים של אברהם אבינו.

אסתר 13: בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים (בעבר אסתר 1. לא היה לו שם עד כה, לפיכך זהו שמו החדש).

מדוע ספר אסתר 13 נקרא האחרון בספרי אסתר? כעת, עם שינוי שמו, ניתנה התשובה. כמו כן עניין המערה הסודית לא צריך להיות בספר אסתר הראשון אלא האחרון. לאחר מחשבה, נכון העניין גם ביחס לנושאים נוספים כישוע בבית הספר האיסיי, מורה הצדק, הסימנים ההתחלתיים, הסדר המשיחי ועוד. התרגלנו כל כך לדבר עליהם עד שלא הבחנו כי ליהודים יהיה קושי העצום להיכנס אליהם. אסתר 13 אינו טקסט למתחילים אלא למי שכבר נכנסו אל השאלות הבסיסיות של הגאולה השלמה. לא יהודים ולא נוצרים יודעים משהו אודות הנושאים הללו.

יש לפגוש תחילה את הגאולה השלמה, ללמוד את החוק החדש, את הבשורות החדשות וכו', אבל יותר מכל חובה להאמין בעובדה שה' בחר בצדיק חיים כגואל היושב בראש מלכות השמים. רק עם אמונה זו ניתן להיכנס אל הבנת נושאים נוספים כמו בשורות הדור הרביעי, הרפורמה ביהדות, תיקון הנצרות הגדול ועוד. מבלי אמונה זו לא ניתן להגיע לשום מקום.

זהו גם "ונהפוך הוא" בקביעת סדר לימוד ששת הסימנים השלמים:

בא הזמן לתחיית הצדיק חיים.

בא הזמן לדור הרביעי ולבניין החדש.

בא הזמן לנעירות החמור אוכל לחם.

בא הזמן לבשורה החדשה של כוכב המפליא ושל בית התפילה של הגאולה השלמה.

בא הזמן להתבונן בשיעורי הגואל חיים, השופט המשוח במלכות השמים, ולעבוד עבודה פנימית כדי לעלות על מדרגות השיש הלבן.

בא הזמן ללמוד את השיעורים החדשים של המורה חיים אודות ספר הכוכבים של אברהם אבינו ו-13 המזלות של הדג הגדול לוויתן.

//////////////////////////////////////////////

ערב שבת, פרשת נוח (5 בנובמבר 2016), הלילה הראשון בדירה החדשה. תודה לאל שדי, הייתה לי הזכות לראות את הצדיק חיים בחלום. ראשית אומר שגם חלום זה הוא "ונהפוך הוא" ואין לפרשו כפשוטו. חלום זה נועד להמשיך את החלום לעיל אודות ספר אסתר.

בחלומי, המורה חיים התחיל לדבר על ישוע שלא באופן חיובי ואמר: "מיהו ישוע? טוב, הוא לקח מספר דברים ועשה מספר דברים, אך איזו משמעות יש לו?". טון דיבורו היה כאילו אמר: "איזו חשיבות יש לייחס לו?". בחלום הבנתי שהיה עלי לענות והבחנתי שהצדיק חיים לא דיבר לעולם בדרך זו, לא בשנים שלפני הגאולה ולא בשנות הסימנים השלמים. בחיוך ובדרך ארץ רבה עניתי: "לא, מורה, אין זה כך. אני אסביר למורה על מה מדובר". אז התעוררתי.

זהו "ונהפוך הוא". הרי ממי אנו יודעים על היסטוריית ישוע האמיתית, ומי זה שליווה אותנו בכל השנים הללו בהסבריו אודות ישועת ישוע אם לא הגואל חיים? או מיהו זה שיודע באופן הטוב ביותר את משמעות המשפט "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים"?

לא לקח לי זמן רב כדי להבין שהגואל חיים הגיע בלבוש של יהודי רגיל, מסורתי פחות או יותר, אשר לא העניק חשיבות לסוגיית ישוע ובייחוד להיותה משמעותית לגאולה השלמה.

במחשבה נוספת סיכמתי: אם אסתר 1 הפך כעת לאסתר 13, מאחר שנושאיו היו חדשים מדי ולכן קשים להתמודדות עבור יהודי מסורתי, הרי שיש צורך בטקסט נוסף שיחליף את אסתר 13 ויסביר אודות חשיבות ישוע במסגרת הגאולה. לפיכך היה עלי להסביר בחלום ליהודים מסורתיים פחות או יותר את עניין חשיבות ישוע.

לפיכך הקדמה זו קשורה לטקסט אסתר 1, אותו יהיה עלי לכתוב, בעזרת השם, בעוד שהטקסט אסתר 1 המקורי הפך, כאמור, לאסתר 13.

//////////////////////////////////////////////

חשיבות ישוע עבור הגאולה השלמה, דיון בפרט עבור יהודים

שלום. נא הקשיבו ואל תסגרו את הטקסט. איננו חלק מתנועת היהודים למען ישוע או אחת מן הקבוצות הקרובות לה רעיונית. אנו קשורים לגאולה השלמה, בזכות הצדיק חיים, כפי שהוצהר והוסבר באלפי עמודים בכתבי ספר משנת חיים.

שבת (6 בנובמבר): חלמתי שני חלומות שהגיעו כדי לסייע לי להגדיר טקסט זה. בחלום אחד בחורה צעירה (בגיל אוניברסיטה) נקשה על דלת ביתנו, ואפשרנו לה להיכנס. היא רצתה שנרחיב את אופקינו בכך שנתעניין בפוליטיקה הישראלית, בנושאים חברתיים והיסטוריים ובתרבות בכלל. עוד שני צעירים נכחו איתי, האחד כבן 14 והשני כבן 22, אשר ענה לבחורה והציג ידע רחב. אמרתי לה: האם נתקלת באנשים עם ידע רחב ועם עומק מחשבתי כזה? הנער הצעיר אחז חזק בידי כסימן לחברות. -

שלושת הצעירים הללו הם האנשים שיכולים להבין את המסר אודות חשיבות ישוע.

בחלום השני ראיתי את הרב לאראס ממילאנו יושב בחצר, שהזכירה את ביתנו בשנות ה-60 וה-70 בניוארק, ניו ג'רזי. ישבתי בצידה השמאלי של החצר, ממנה היה ניתן לראות היטב את השמש. הצבעים שנשקפו ממנה היו נפלאים ונראו כמבט בקלידוסקופ. כאשר התמקדתי בה, היא העלתה אותי מעלה לגובה של כ-15 מטרים. לא רציתי שיראה אותי הרב לאראס וירדתי. זכרתי שהשמש דיברה איתי ואמרה, כי אני פטור מכל שבועה שנטלתי או שרציתי לחדש, מאחר שאיני צריך עוד לחדשה. אז פניתי לרב בשאלה האם הוא ראה את השמש הנפלאה. הוא השיב בשלילה. למעשה, מהיכן שישב הרב ראה הוא רק בניין גבוה מאוד, שניצב מעבר לגדר ואשר הסתיר לו את הנוף. הבנתי אז שלא הצעתי לו קפה ולכן הכנסתי אותו הביתה. בהמשך הבנתי שהוא עזב בלי לומר שלום. - -

החלום הזכיר לי את נס חנוכת החנוכות משנת 1983, כאשר הרב לאראס כלל לא טרח להביט אל השמש, והבהיר לי שהטקסט הזה אינו מיועד ליהודים דתיים, כי הם לא יוכלו לראות דבר, מאחר שהם סגורים בגבולותיהם הרעיוניים.

אסור לי לבזבז זמן או אנרגיה עבור מי שאינו יוכל להבין, אפילו אם יתרחשו ניסים מול עיניו. הם לא יראו ניסים, נקודה. מי שיוכלו להבין יהיו יהודים רחבי אופקים ופתוחים במחשבתם וכן צעירים, אשר ייקחו את הדברים אל ליבם כחברים יקרים וקרובים.

//////////////////////////////////////////////

לא פשוט להתקרב ליהודים שאינם מבינים שלישוע היה תפקיד היסטורי חשוב אלא שלתפקידו יש משמעות גם עבור העם היהודי. השתדלותנו והצלחתנו לנתק לגמרי את ישוע מן הנצרות, וזאת במסגרת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, בזכות הגואל הנבחר חיים, רחוקה עדיין להשגה אצל היהודי, אשר כל מחשבה שלו ביחס לכל היבט של ההיסטוריה הנוצרית גדושה בשנאה הקשורה לסבל היהודי בעקבות עלילות הדם הנוצריות, חוסר הסובלנות וטיפשות ההמונים שטופחה על ידי הכנסייה וכמריה. אלפיים שנים של דעות קדומות, צרות אופקים ואי צדק הטילו צל על אפשרות של פיוס בין הכנסייה לבין בית הכנסת. אין אנו מתכוונים כאן ליהודים דתיים אדוקים אלא גם ליהודים באופן כללי, שזהותם היהודית חיה בקרבם.

המציאות ההיסטורית הנ"ל פחות מרכזית בימינו, מאחר שהאסלאם הקיצוני סימן לו למטרה נוצרים ויהודים כאחד ומאחר שההתפתחות התרבותית אפשרה לרבים מבני העולם הנוצרי לקרוא מחדש את התנ"ך ולהעריך באופן עמוק יותר את בחירת ה' בעם היהודי. ישנן קהילות פרוטסטנטיות שאף מסייעות ליהודים להתיישב בישראל, כי הן מאמינות בהגעתו השנייה של כריסטו ומשוכנעות שהגעה זו לא תתרחש עד שה' יקיים את הבטחתו, לפיה עם ישראל ישוב לארצו. לפיכך הם תומכים ביהודים, שרוצים להתיישב בישראל, ורואים זאת כמעשה נכון בפני ה'. השקפה זו מייצגת קפיצה חיובית ביחס לעבר.

גם בנוגע לקתולים, נראה כי התרחשו מספר שינויים ביחסה של הכנסייה לעם היהודי, מאז שהאפיפיור קרול וויטילה (יוחנן פאולוס ה-2) נכנס לבית הכנסת של הרב טואף ברומא ב-1984. בכל מקרה רמות אלו של פיוס הן שטחיות יחסית ולא נוגעות בעיקר הבעיה, לפיה לכל התיאולוגיה הנוצרית אין אפשרות להתפייס עם האמונה המונותיאיסטית הטהורה של היהדות. בעוד שהפיוס של היהדות עם האסלאם יתרחש כאשר הקיצוניות האסלאמית תיהרס, וזאת הואיל והאמונה המונותיאיסטית קיימת בקוראן, הרי שגם אם כל הנוצרים יאהבו את היהודים, לא תוכל להתקיים "אחדות" ביניהם באמונה. השילוש אינו מונותיאיזם!

דיונינו כאן, עם זאת, אינו מתייחס להיסטוריה, וכאשר אנו מתייחסים לעתיד אין זה בנוגע ליחס שבין הנצרות או הכנסייה לבין היהדות. כפי שהוסבר, לא יכול להתקיים פיוס בין האלהה של בן אדם לבין האמונה היהודית. להאלהה מסוג זה אין מקום בעולם האמת. לא תהיה כנסייה בעתיד, לא האלהה, לא שילוש ולא כל דבר אחר שמתקשר לתיאולוגיה הנוצרית, נקודה.

קביעה זו מפשטת את החלק התיאולוגי של העניין, אך הבעיה של העולם שמלא בנוצרים וה"בעיה" של ישוע עצמו ושל שליחותו חייבת להיפתר. נוצרים, גם אם יחזרו לאמונה האמיתית באל חי אחד, לא יהפכו ליהודים, אך אהבתם כלפי היהודים תישאר. התיאולוגיה הנוצרית השקרית הושמה עליהם כבגד מלוכלך שיש להסירו, בעוד שהאהבה ליהודים היא במישור אחר. ישוע היה אדם חי, הוא לא היה "תיאולוגיה", אך קיומו הוא חלק בלתי נפרד של הקיום הנוצרי, ואין אפשרות להתעלם מכך.

כל הנאמר עד כה הוא הקדמה לנקודה המרכזית: חשיבות ישוע ליהודים ולהיסטוריה היהודית העתידית, במסגרת הגאולה השלמה. התפיסה הראשונית של הגאולה השלמה, שבלעדיה לא ניתן להתחיל, היא האוניברסאליות שלה. השלום המובטח על ידי אל שדי לא יכול להיות רק עבור ישראל. שלום לא יכול להיות מובטח לישראל אם קיימים קונפליקטים מלחמתיים בעולם. מלחמות מובילות למלחמות נוספות וישראל תהיה מעורבת בהן במוקדם או במאוחר. לפיכך השלום האוניברסאלי של הגאולה השלמה הוא לא חלקי אלא מייצג תפיסה מנטאלית חדשה, שהובטחה על ידי אל שדי.

אם אתם, כיהודים, מאמינים שהגאולה השלמה היא הבטחה אמיתית של אל שדי שתתגשם, זו נקודת ההתחלה האמיתית היחידה, כי אחרת אין סיכוי הגיוני לשלום אוניברסאלי. מסקנה: אם הבטחת ה' ברוך הוא היא לשלום אוניברסאלי, ודאי שהוא כבר סלל את הדרכים ויסד את האמצעים שבאמצעותם יושג שלום זה. עניין זה מתבצע מעל לראשינו ואינו תהליך לוגי. בנוסף על האנשים להבין כי הם לא יוכלו לומר בעתיד: אנו עשינו זאת, ברצוננו הטוב השלום הושג, בעבודתנו הגענו אליו, והוא הפך למציאות. זו תהיה יהירות טיפשית, אך למעשה אף אחד לא יחשוב כך בבוא העת, מאחר שכולם יידעו שאל שדי לבדו הוא האחראי לכך.

הגאולה השלמה בזכות הגואל הנבחר חיים מוסברת בספר משנת חיים בכתבים רבים, ברוך השם. בטקסט זה, עם זאת, אני מנסה להסביר ליהודים פתוחים רעיונית את עניין חשיבות ישוע, שליחותו והשפעתו על היסטוריית הגאולה השלמה, מבלי להרחיב בעניין הגאולה השלמה עצמה. כמובן שעבור מי שכבר לומד את כתבינו אין בעיה בנוגע לתפקידו של ישוע, מאחר שהוא עוקב בפשטות אחרי הסימנים השלמים. כבר בסימן השלם הראשון, סימן הכוכבים, הכריז הגואל חיים: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה", וכן בסימן מאוחר יותר נאמר בחלומו של ג'יוזפה מניגרסו, בשם המלאך מיכאל: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". מן הסימנים השלמים נובע גם החידוש הגאולי הגדול הן עבור היהודים והן עבור הנוצרים, ולפיו תפקידו הגאולי של ישוע מתקשר ישירות להתגשמות הנבואית של האיל שהועלה קורבן במקום יצחק. בספר משנת חיים (בייחוד בעלה 5) הוקדשו הסברים רבים לסוגיה זו.

הזמן, עם זאת, הוא עדיין זה שלפני ההבנה הכללית של ענייני הגאולה השלמה, ועבור היהודים עניין חשיבותו של ישוע עוד לא נבחן. הם עדיין לא יכולים להביט בישוע באופן נפרד מן הנצרות בשל כל ההשלכות השליליות של התיאולוגיה הנוצרית האלילית להחריד, שעדיין לא נותצה. גם היהודים שיכולים לחשוב על ישוע ועל שליחותו לפני ההשחתות של אבות הכנסייה את ענייניו, לא יכולים להביט מעבר לתפיסה הרואה בישוע מחדש גדול של אמונת האל ביושר, בכנות ובמסירות שמעל ומעבר למוות. העיוותים ההיסטוריים של הכנסייה מיוחסים בעיקר לפאולוס מתרסוס ובאופן כללי לאבות הכנסייה.

אותם יהודים שבקיאים יותר בהיסטוריה של ישוע (בניגוד למרבית החרדים והדתיים שלא מוכנים אפילו לדבר על עניינים הנוגעים אליו) לא מושפעים גם מעמדת המוסלמים ביחס לישוע, ולפיה ישוע היה נביא מיוחד אליו לא היו היהודים מוכנים להקשיב. בדומה לכך, טוענים המוסלמים, לא הקשיבו היהודים גם לשליח האל, מוחמד. האסלאם גם מכיר בלידתו של ישוע הבתולה, מה שמרחיק עוד יותר את הסיכוי של היהודים לקבל את דעת המוסלמים לגביו. מכל מקום מרבית היהודים לא נחשפו לתכני הקוראן, בדומה לאי היחשפותם לכתבי הברית החדשה הנוצרית. הרי ליהודים יש תורה, מה הם עוד צריכים?

זה נכון, אך התורה מספרת על לידת ישמעאל ועל התרחבותו להיות 12 אומות וגם על לידת עשו, המקושר לרומא ולכן גם לנצרות. ישמעאל היה בנו של אברהם ועשו היה נכדו של אברהם, ולכן האסלאם והנצרות "נחתמו" בתורה. אין זה נכון לגבי שום "גוף דתי היסטורי" אחר. בכל מקרה אנו לא מדברים בטקסט זה על מחמד ועל האסלאם וכן איננו מדברים על הנצרות, למרות השפעתה על החברה הנוצרית במהלך הדורות, וזאת מאחר שהיא לא תישאר בזמן בשל אמונתה השקרית. אמנם בבשורה החדשה של הגאולה השלמה מוסבר בהרחבה שהנצרות שימשה גם מקום מקלט לנשמות עשרת שבטי הצאן הנאבד מבית ישראל, ושעניין זה הוזכר מפורשות בדברי ישוע, אך מכל מקום למקלט זה יש רק תפקיד ביניים, כי בעתיד לא יהיה כבר צורך בו.

//////////////////////////////////////////////

הנצרות התיאולוגית אינה ראויה להתייחסות, בעוד שלגילוי הנוצרי יש מטרות, וכאשר הגאולה השלמה נחשפת, מטרות אלו מובנות. כאשר הן מובנות, גם החשיבות של ישוע נחזית במבט חדש. האיל שהוקרב במקום יצחק אבינו היה חשוב. המסורת אומרת שהאיל נוצר לפני שבת בראשית (אבות, ה', ו'). מדוע? מאחר שהוא חשוב. הוא היה חשוב גם עבור היסטורית העם היהודי ועבור הגעתו אל הגאולה השלמה. אם לא, האם השגחת ה' לא הייתה יכולה לשלוח איל לקורבן שקרניו יסתבכו בסבך, מבלי שייברא לפני שבת בראשית? איל זה, עם זאת, היה דרוש להיסטוריה הגאולית של עם ישראל, ואם לא היה הוא נוצר לפני השבת הראשונה, הוא היה חסר באותה היסטוריה.

היהודים יבינו בסוף שישוע היה למעשה ההתגשמות הנבואית של האיל שהוקרב. עניין זה לא ידוע לנוצרים כמו גם ליהודים. למרות שהנוצרים מכנים את ישוע שה האלוהים הממרק חטאים, הוא לא נקרא על ידם האיל שהוקרב במקום יצחק, כי אם הם היו טוענים זאת, יצחק היה נתפס כנעלה על האיל עצמו, שהינו הרי רק בעל חיים. לפיכך אין לשה האלוהים בנצרות את יצחק המושווה אליו.

יש, עם זאת, הבדל היסטורי בין עקידת יצחק ובין ה"מזבח" לענישת ישראל על חטאיו ב-200 השנים האחרונות של תקופת בית שני. יצחק היה צדיק בפני ה', ולא הייתה כוונה להעלותו קורבן עקב חטאים. להיפך, כשיצחק נקשר למזבח והתכונן לעלות קורבן, התקדש הוא מאוד. הצדיק חיים לימד שמאכלת אברהם רק נגעה בצווארו של יצחק ואפשרה למספר טיפות דם לצאת. עניין זה נדרש לשם השלמת ההתקדשות, כאילו יצחק הוקרב באמת.

בזמן ישוע, גזרת שמד קשה, השם יצילנו, נגזרה על בני העם היהודי. הם הושמו, כביכול, על "מזבח" מותם, כך שרק קורבן מצד אדם הראוי בעבודת ה' שלו יכול היה להמתיק את הגזרה ולהחליפה בגזרה קלה יותר, דהיינו: בחורבן בית המקדש ובגלות בין העמים. בשל כך הבטיח קורבן ישוע את הקלת הגזרה. עיקר הנבואה בספר ישעיהו, פרק נ"ג, מתייחס לנושא זה.

נבואי הוא עניין קרני האיל שנלכדו בסבך, הם הסיבוכים התיאולוגיים העצומים שאפיינו את הנצרות בכל שלב בהיסטוריה שלה.

אברהם אבינו הוציא את האיל מהסבך והעלה אותו לעולה. כן עתה, כאשר כוכב אברהם מתגלה בזמן הגאולה השלמה. תיקון הנצרות מוציא את ישוע מכל התיאולוגיה האלילית שהרכיבה עליו הנצרות.

אני מבין כי אין לכם, כיהודים, עדיין שום דבר להיאחז בו. גם אני, כיהודי, לא יכולתי להבין את העניין לולא מזלי הטוב וזכות הצדיק חיים, שהייתי תלמידו במשך 13 שנים כשחי במילאנו וכן 32 שנים לאחר מותו ותחייתו במלכות השמים כגואל האחרון של ישראל והאנושות כולה.

דברי הגאולה השלמה אינם ידועים לכם עדיין. מכל מקום אפשרי לקבל נקודות היסטוריות מן האוונגליונים. התיאולוגיה של הברית החדשה הנוצרית שגויה כולה. יש מספר אגדות פופולאריות שחדרו אליה והתפתחו במסגרתה, אך ניתן להיות בטוחים כי היא מכילה במקביל גם עובדות היסטוריות:

ישוע נשפט בידי בית הדין היהודי ונצלב בידי הרומאים.

ישוע היה בנם של יוסף ומרים. הטענה לפיה הוא נולד מבתולה היא שקר אגדתי ואבסורד תיאולוגי.

ישוע היה מאוד אינטליגנטי וחריף וכן התעמק הוא מאוד בתורה, בנביאים ובכל המסורת היהודית וחוקיה. עם זאת, לא כל המילים ששויכו אליו בטקסטים הנוצריים נאמרו מפיו, בייחוד באוונגליון הרביעי של יוחנן.

ישוע ריפא אנשים בכל מקום אליו הוא הגיע, רפואות אשר מודגשות לפרטיהן בכתבים. לכך יש לנו אסמכתא. המורה חיים הסביר לנו את אמיתות כוחה של הקבלה המעשית שישוע קיבל בבית הספר האיסיי ושהשתמש בה לריפוא אנשים.

מן הצדיק חיים קיבלנו את הסוד ההיסטורי אודות שהות ישוע בבית הספר האיסיי במשך 3 שנים. ספרנו "אסתר 13: בין הסימנים ההתחלתיים ולסימנים השלמים" גדוש בנושא בית הספר, מייסדו - מורה הצדק, יוחנן המטביל, הסדר המשיחי של בית הספר והסימנים ההתחלתיים. כל עניינים אלו הכרחיים להבנת הקבלה של ישוע, הדילמה הגדולה של ישוע ועזיבתו את בית הספר.

גם ללא הלימוד החדש, אפשרי לקבל את ההיסטוריה אודות תחייתו של ישוע אחרי מותו וקבורתו. בעזרת השם, אנו נסביר יותר על עובדה זו, מאחר שנושא תחיית ישוע הוא נקודת המשען של האמונה הנוצרית. בהקשר זה מעניינת מאוד תגובת תלמידי ישוע שהיו עדים לתחייתו: מתלמידים שהיו חלשים בהבנה הם הפכו לשליחים המפיצים את אמונתם אשר למשיחות ישוע.

כיהודי אני מבין היטב שכאשר אני אומר שהתחייה אכן קרתה, יותר מכך שהאמירה לא משכנעת, היא פשוט לא נכנסת למסגרת התהליך המחשבתי היהודי. תגובתכם לא חייבת להיות: "אנו לא מאמינים בכך" אלא מדובר בעיקר באי היכולת להטמיע את עניין התחייה באמונתכם. למעשה, השלכות העניין יהיו גדולות מדי עבור מחשבת היהודי. כלומר: אם אתם מאמינים שישוע ירד מלמעלה אחרי מותו והראה את גופו לתלמידיו בגוף חדש של התחייה, אמונה זו אינה עוצרת כאן. חייבות להיות לה השלכות. אם אתם מאמינים בתחייתו של ישוע מן המתים, תאמינו ללא ספק ב"שליחותו המשיחית", שליחות של ישועה. האם תהפכו אז לנוצרים באמונתכם? אתם הרי יהודים, לא נוצרים! לפיכך כל הנושא לא נכנס לליבכם ולשכלכם.

אני ממשיך לאתגר את שכלכם. מהו הנושא המרכזי של שיעורי ישוע? יש שיגידו מידות הלב, כנות באמונה וביטול כל צביעות, קרבה לאל שדי כבן לאביו ועוד. ישוע, עם זאת, מדבר על הבשורה החדשה שהוא מביא. נושאים אלו עתיקים כתורה ואפילו קודמים לה. לפיכך הם אינם יכולים להיקרא "חדשים". ישוע עצמו התייחס לבשורה החדשה אותה הוא הביא כְּזו אודות מלכות השמים, ומשליו התרכזו בעניין זה.

מדובר בנקודה חשובה ביותר. ישוע ניסה ללמד את היהודים שהקשיבו לו את הבשורה החדשה אודות מלכות השמים. ישנם שני סוגי לימוד: שלילי וחיובי. יוחנן המטביל הטיף על ירידת מלכות השמים לארץ ועל הדין האלוהי, שהכרחי כי יקדם לכך, ולכן טען כי מי שיחזור בתשובה יינצל. כל השאר, ששקועים בחטאיהם, ייענשו וייעקרו מן העולם. המטביל לא התייחס להיבטים החיוביים של מלכות השמים ולמעשה לא דיבר על מלכות השמים עצמה (חוץ מעניין ירידתה אל הארץ). המצב היה של עונש גורלי אשר ירד על העם היהודי ויוחנן נטל על עצמו את המשימה להציל את מי שניתן.

את ההיבטים החיוביים והמבורכים של מלכות השמים הוא הותיר למבורך האחד שיגיע אחריו. יוחנן היה המבשר שתפקידו העיקרי היה להוכיח את היהודים ולהחיות את רוחם דרך הטבילה המקודשת שיסד. הוא חזה כי השוני בדרגה ובמטרה בינו לבין הבא אחריו יהיה גדול. הוא עצמו לא היה ראוי אפילו לקשור את שרוכי הבא אחריו, הואיל והוא (יוחנן) היה רק בשליחות של טהרה דרך טבילה במים, בעוד שהבא אחריו, שיישא את "השליחות המשיחית", יטביל גברים ונשים ברוח הקודש. גם ישוע הכריז על דין ירידת מלכות השמים, אך בניגוד ליוחנן הוא הרחיב את הלימוד וציין כי מלכות השמים מחכה לאנשים הטובים וחדורי האמונה שיתנהגו כבנים אהובים בפני אביהם שבשמים.

אני מגיע לנקודה החשובה. גם אם אתם, יהודים מאמינים, קוראים את כתבי הבשורה הנוצריים, הבה נאמר להשכלה כללית ומנסים להבין על מה הכול מדבר, שני עניינים מרכזיים אלו, של מלכות השמים ושל תחיית המתים, יהיו עבורכם לא מובנים ובלתי ניתנים להשגה כחומה עבה שאינכם יכולים לחצות כדי לראות מה נמצא בצדו השני. למעשה אתם לא רואים מה נמצא שם כי אינכם יכולים להביט לשם. כיצד ניתן יהיה לגשר על הפער? נושאנו כאן הוא להבין את חשיבותו של ישוע, כשלמעשה לא ניתן להבינה עד שתאחזו בשתי הסוגיות הרוחניות ההכרחיות הללו. מהי מלכות השמים שגם יוחנן המטביל וגם ישוע מסרו את חייהם כדי לגלותה ומהי האמת אודות תחייתו של ישוע מן המתים, חשיבותה והשפעתה על אמונתנו?

שאלות יפות, נכון? הנצרות, אך חשוב יותר הנוצרים, פרחו על גבי שתי התפיסות הללו באלפיים השנים האחרונות, בעוד שאנו, היהודים, לא היינו יכולים אפילו לפתוח את הדלת לראות מה נמצא בחדר. אנשים טובים, אין זו שאלה של טעות. הדלת נסגרה ולא ניתן היה לפתוח אותה, אך למעשה, אין הטעות של היהודים גדולה מזו של הנצרות. אף על פי שתפיסת מלכות השמים והעובדה שישוע קם לתחייה נכונות, התיאולוגיה הנוצרית כללה אותן באותה מסגרת של האלהה כמו שאר העניינים והכשילה בשל כך מחשבה מעמיקה אודותן.

כעת הגיע הזמן לשמוח, כי הפתרונות של שני עניינים אלו והמפתחות לפתיחת הדלתות מגיעים רק עם הגאולה השלמה ובחירת ה' בגואל האחרון, חיים. ראשית, כפי שציינתי, ישוע מוצא אז לחלוטין מאותה תיאולוגיה נוצרית שקרית. ישוע היה אנושי ככל אדם אחר. כדי להסביר דברים בדרך הקצרה ביותר האפשרית, ישנם שישה סימנים חדשים ושלמים היורדים בחלומות גאוליים. הם נקראים סימנים שלמים, כי חוץ מהיותם תכנים חדשים הנוגעים לגאולה השלמה עצמה, הם "משלימים" את סימני הנצרות שנמצאו בכתבי הבשורה הנוצרית, עובדה המסייעת להבנת הנושא. בקצרה:

הסימן ההתחלתי של כוכב כריסטו מרומז בסיפור שלושת המאגים שעקבו אחר הכוכב. סימן זה הושלם בסימנים השלמים בסימן הכוכבים שבו הצדיק חיים מלמד אותנו את ספר הכוכבים של אברהם אבינו.

הסימן ההתחלתי של מלכות השמים מושלם ומוחלף לחלוטין על ידי הסימן השלם אודות הגואל חיים, השופט המשוח במלכות השמים.

הסימן ההתחלתי של הבשורה החדשה שדיבר עליה ישוע מתקשר בעיקר למלכות השמים באופן כללי, כמוסבר. הסימן השלם (סימן האור החדש של חנוכת החנוכות) מתקשר בעיקר לבית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם ולכן מכיל היבטים רבים מאוד של הבשורה החדשה השלמה.

הסימן ההתחלתי של האתון עליה רכב ישוע לירושלים לקראת ייסוריו הנוראיים וקורבנו משלים את הסימן הנבואי בספר זכריה (ט', 9): "עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת". זו הייתה הגשמה ראשונית של הנבואה. הסימן השלם של החמור אוכל לחם מגלה את המשימות החדשות של החמורים האוכלים את לחם הגאולה השלמה.

הסימן ההתחלתי של הדור הרביעי (בברית החדשה הנוצרית הדור לא נקרא בשמו אלא יש התייחסות אליו במסגרת ירידת מלכות השמים אל הארץ) מתקשר לאירועי ההענשה שנגזרו על העם היהודי, הכוללים חורבן, בעוונות, של בית המקדש השני וכן להצהרתו של ישוע כי "לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב" (מתי, י', 34). הסימן השלם הוא סימן כפול המכונה סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש. זהו סימן כפול שמוכפל, דהיינו: סימן כפול לעם ישראל וסימן כפול לעולם. עבור ישראל, מדובר בזמן של בלבול גדול שבסופו נבנה בניין שלום נפלא של שלום ושל הרמוניה לכל ישראל. עבור העולם, זהו זמן של דין, כאשר מרבית האנושות בו תושמד, אך יקרו בו גם דברים חיוביים (בניין חדש), בעיקר דרך התקדמות מדעית עצומה (שאנו עדים לה כבר ב-32 השנים האחרונות של הסימנים השלמים).

הסימן ההתחלתי המדהים של תחיית ישוע מן המתים מושלם לגמרי על ידי סימן תחיית הצדיק חיים, שהינו הסימן השלם של האמונה המסורתית בתחיית המתים.

ובכן נדון בעניין חשיבותו של ישוע בכך שהלך בעקבות "פתיחת" יוחנן המטביל את נושא מלכות השמים ובכך שקם לתחייה, אישור לכך שקורבנו התקבל על ידי אל שדי. בשל כך נקרא הוא "כריסטו של האומות הנוצריות".

האם היהודים המסורתיים המחכים למשיח בן דוד מחכים גם למשיח בן יוסף, שעליו נאמר כי יקדם למשיח בן דוד וייהרג במלחמותיו נגד העמים, ברצונו לשחרר ולגאול את השבטים האבודים של ישראל? נראה שהציפייה היא למשיח בן דוד בלבד. משהו חסר. ישוע נהרג באופן לא צודק בשל השליחות אותה נטל על עצמו. האם ישוע בן יוסף היה נתון במלחמה לגאולת הצאן הנאבד של בית ישראל? משפט אחד שנאמר מפיו הוא מדהים: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (שם, ט"ו, 24). המטרה האמיתית, לפי דבריו, של השליחות ה"משיחית" אותה נטל הינה גאולת עשרת השבטים האבודים של ישראל. משמעות הדבר היא כי סימן מלכות השמים וסימן תחייתו, אותה הוא חזה, הגיעו רק למען גאולת הצאן הנאבד של בית ישראל. זו הייתה "מלחמתו" ובעטיה הוא נהרג.

הוא לא ידע בדיוק היכן בני הצאן הנאבד היו, אך נודע בדרך כלל שהם נפוצו בין העמים. ישנה גם הצהרה נבואית שנאמרה מפיו לפיה כתבי בשורתו יופצו ברחבי העולם (שם, כ"ד, 14). למעשה, הנצרות היא זו שהפכה לבית מקלט לנשמות עשרת השבטים. מידע נסתר זה גילה הצדיק חיים לפני הגעת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. בהמשך אישרו חלומות שקיבלנו עובדה זו פעמים רבות.

ישנן סיבות רבות שבגללן המסורת היהודית הייתה צריכה לאחוז בציפייה למשיח בן דוד במהלך הדורות. בהקשר זה אציין את הברכה שקיבלתי בישראל בחלום בשנת 1990: "ברוך אתה ה" אלהינו מלך העולם אשר הבדיל את בני ישראל בקדושה ובהשגה של "מלך המשיח" מכל "קדושות" ו"השגות" "משיח" של אומות העולם".

במילים פשוטות: עם ישראל החזיק בתפיסת משיח אנושי השונה מזו של הנצרות, אשר קישרה את המונח "משיח" להאלהתו של "בן האל".

במקביל, נכון גם שמשיחות משיח בן דוד ביהדות נתונה בבלבול, ושהדעות ההיסטריות סביב העניין רבות, סותרות וחסרות בסיס איתן לעמוד עליו. ניתן לומר כי המשותף בין כולן היא הציפייה לפיה משיח בן דוד חייב להגיע.

בעניין זה גילה לנו הצדיק חיים: המשיח אינו הגואל והגואל אינו המשיח. הגואל נמצא למעשה בדרגה גבוהה יותר מזו של המשיח. מידע חשוב עד מאוד זה ניתן על ידו לפני שעבר את קורבנו הסופי, דהיינו את מותו ואת תחייתו כגואל האחרון. היה זה החיסרון בידע אשר יצר בלבול כה גדול בתפיסה היהודית אשר לעניין. הסימנים הגאוליים חיזקו עובדה זו בכל צעד דרך מאות חלומות שבהם הופיע הצדיק חיים, כבחלומו של ג'יורדנו שהסביר: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים" או כבחלומו של דניאל מניגרסו שבו הצדיק הסביר: "אני הגואל חיים ואתם כוכב הגואל".

סוגיית שליחות ישוע ואולי אף חשוב מכך סוגיית אישיותו והיותו אהוב על ידי אל שדי ניתנה כבר בסימן השלם של הכוכבים. לאחר שהמורה חיים הצביע על הכוכב הרביעי הנעתק ועל שלושת כוכבי הגאולה של אברהם, יצחק ויעקב, הוא הכריז על הכוכב המשיחי המרומז בפסוק "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר, כ"ד, 17): "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". הצהרה מדהימה זו פותחת את ההסברים אודות כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק, שהועלו בכתבי ספר משנת חיים בהרחבה. מכך ידענו מיד ששליחותו המשיחית של ישוע הייתה אמיתית ושכל מה שעשה נעשה בענווה לשם שמים.

"פיצוץ" גאולי גדול זה פתח את הדרך אל התיקון הגדול של השליחות המשיחית של ישוע, כריסטו של אומות העולם. ברור הוא שהגאולה השלמה עצמה אינה יכולה לקרות מבלי שתבואר שליחותו של ישוע. אני מודה לאל שדי על שהעניק לי את הזכות לעבוד על כתבי התיקון בנושא.

ללא ההסברים הנפלאים בעניינו של ישוע, הידע אודות אירועי עבר של התהליך ההיסטורי הגאולי שעל האנושות להבינם, לא היה מתגלה. ישוע היה מעורב לגמרי בתהליך זה, אם כי נכון שהוא לא היה צדיק נסתר כמרדכי הצדיק או כגואל האחרון חיים. בתקופתו של ישוע דרושה הייתה "שליחות משיחית" מאוד ייחודית והיסטורית, אשר נטלה על עצמה את חטאי ישראל ומסרה את חייו של ישוע כקורבן למען עמו. הוא לא היה צדיק נסתר אלא צדיק החי באמונתו (כמונח המופיע בספר חבקוק, ב', 4), אשר השלים את המשנה לפיה "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" (אבות, ב', ה'), וחשוב מכך, הוא היה אהוב על ידי אל שדי בשל ענוותו, וקורבנו התקבל בפני ה'. מי אנו, כיהודים, שלא נאהב את אחינו בדם ובאמונה, ישוע מנצרת?

זהו מעשה ה'. יכולתנו להעריך את הצדק ואת האהבה בשליחותו של ישוע, קורבנו ותחייתו, היא שלב גאולי משמעותי בדרך להתגשמות פיוס הלבבות בין אבות לבניהם ובין בנים לאבותיהם, אשר הובטח אליהו הנביא, זכרו לברכה, דהיינו: בין היהדות לנצרות.

כדי להגשים את ייעודו הגאולי, הוצא ישוע מן ההקשר היהודי על מנת להרים את רוח אומות העולם, שהאמינו קודם לכן בדתות פגאניות לא מוסריות. זה היה החסד שניתן מאת ה' כלפי העמים, מאחר שכל בני האנושות הם בריותיו והוא אוהב לראות את הטוב שבכל אדם. לא הייתה לבני אומות העולם אפשרות אחרת לנתץ את העול הפגאני ולמצוא את המוסריות והצדק בדברי ה'. הנצרות, לפחות באופן חלקי, הביאה אותם אל האמונה בתנ"ך ואפשרה להם להכיר את האבות, את משה ואת גאולת ישראל ממצרים וכן את ההתגלות במעמד הר סיני.

קורבנו של ישוע, עם זאת, היה לצערו קורבן היסטורי שלאחריו נפגעה יהדותו האמיתית בידי תיאולוגיה שקרית שיצרה את האלהתו. ישוע ראה זאת באופן נבואי ברגעיו האחרונים על הצלב ועל כן אמר: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (מתי, כ"ז, 46). שה האלוהים המשיחי המסכן הפך להיות אלוהות עבורם, בן אל. האומות לא יכלו לקבלו אחרת, דהיינו: בשלב מעבר אחד מפגאניות לאמונה אמיתית. הם היו זקוקים להתעלות אז במידות אחדות כדי שבסוף הדרך הם גם יגיעו אל האמונה המונותיאיסטית הטהורה. זה היה הקורבן הכואב והנורא לדורות שנדרש ישוע לעבור, כדי שה' יעניק את חסדו על אנשי העולם וישיב לבסוף את הצאן הנאבד של בית ישראל לגבולותיו.

עלינו להכיר, עם זאת, בכל העובדות שלא ידענו אותן ולא יכולנו להבינן קודם לכן. ישוע היה חשוב ושליחותו הייתה חשובה. הוא אחינו בדם ובאמונה, ודרך תיקוני הגאולה השלמה, הוא חוזר אל מקורותיו האמיתיים במחנה ישראל. יחד עם הנשמות האבודות של בית ישראל, הוא חוזר עם התוצאות המנחמות של דמעות רחל, כאשר רואה היא את בניה ובנותיה חוזרים לגבולותיהם כבנים הנבחרים של ה' ושמחים עם יעקב בהבנה שעוד יוסף חי. חזרת הצאן הנאבד עונה על המטרה הנסתרת של משיח בן יוסף.

ישוע ניבא דרך הסימנים ההתחלתיים, גם אם ברמז יותר מאשר בבהירות, שהוא יקום לתחייה וישב בראש מלכות השמים. לולא הסימן השלם של תחיית הצדיק חיים וישיבתו בראש מלכות השמים, לא היינו יכולים לקבל את האמונה אודות תחיית ישוע או להתייחס לכך שבסיס נסתר של הגאולה נקרא מלכות השמים. לאחר הגעת סימני כוכב כריסטו שבא בזכות הענווה, ההיסטוריה הנסתרת של ישוע בבית הספר האיסיי, סיכוי הישועה לצאן הנאבד של בית ישראל והאמת אודות קבלת ה' את קורבנו של ישוע, היינו יכולים להתחיל ולשאול שאלות המתייחסות לקשר שבין שליחות ישוע לבין מלכות השמים.

עם יצירת מלכות השמים השלמה מובן רק כעת, בזכות הקורבן הסופי של הצדיק חיים, מה אנו מנסים להבין אודות קדם מלכות השמים הלא שלמה, אליה נקשר תפקידו הגאולי של ישוע. לא ניתן היה להתכחש לכך שבדומה לצורך של הסימנים השלמים בשלב היסטורי בו הסימנים ההתחלתיים נחשפים, גם מלכות השמים השלמה מגלה את השלב הלא שלם של קדם מלכות השמים. אין זה נושא פשוט להתבוננות, אך עם מבט לסימנים ההתחלתיים, צורה מסוימת של מלכות השמים הייתה צריכה להתקיים. הרי ישוע לא מת על הצלב וזהו זה. הוא כן הראה עצמו לתלמידיו בתחייתו ועל כן קיבל "תפקיד" למעלה, תפקיד פעיל של ישועה משיחית עבור נשמות האומות שהפכו נוצריות והיו להן זכויות של טוב לב כלפי אחרים, עזרה לזולת, צדקה ואמונה שישוע הוא מושיעם המשיחי.

קשה לאמוד עד כמה מעורבותו המשיחית סייעה לאנשים בעולם. ככל הנראה שהיא התקיימה בדרגה מסוימת, אך חשוב מכך הוא ישועת בעלי הנשמות הזכאיות בעולם הבא. עניין זה היה קיים בוודאות בשל קיום קדם מלכות השמים, במסגרתה ישוע יכול היה למלא מטרות חיוביות דרך נשמות זכאיות אלו, שמעשיהן בעולם היו ראויים בפני אל שדי. איננו מדברים על תפילות כנסייתיות או על הפולחן הנוצרי אלא בעיקר על פעולות של צדקה וחסד כלפי אחרים, אשר זיכו את מבצעיהם בגמול בעולם הבא[1].

עם זאת, קדם מלכות השמים לא הייתה שלמה. לא יכולה להיות שלמות ללא אמונה מונותיאיסטית אמיתית. שיעוריו של ישוע בעניין זה לא התקבלו כראוי אלא סולפו על ידי אבות הכנסייה. היו אנשים שליבם היה נקי וכוונותיהם ומעשיהם טובים, אך הם היו נוצרים שהאמינו בדת שאמונתה שקרית ואשר אינה יכולה לגאול אף אחד. בשל כך יכלו אותן נשמות להיגאל ולקבל מקום בקדם מלכות השמים. אל שדי מרחם על כל בריותיו.

יש היבט חשוב של הסוגיה, שיש לפרשו כהלכה עם הבנת ההיסטוריה האמיתית של ישוע: לישוע לא היה הכוח לתקן את הטעויות התיאולוגיות בנצרות, כאשר המשפט "אלי, אלי, למה עזבתני" ליווה אותו במשך 2000 שנות "מסעו" שלמעלה. לא היו לו האוטונומיה, הכוח או הרשות להתערב. זוהי נקודה מהותית שאין להמעיט בערכה לשם הבנה. לישוע היה תפקיד נעלה בקדם מלכות השמים, אך כוחו היה מוגבל והוא לא החזיק, כגואל חיים, במפתח לסימני התיקון המבטיחים צדק ואמת בכל נושא. אני בעצמי, מאחר שהנני גם חמור מפוזר ולא חד במיוחד כדי לתקן טעויות, קיבלתי כמאות חלומות שנועדו לתקן את עצמי או את מילותיי בטקסטים. סימני התיקון ערבים לאמת הגאולה השלמה.

לדרך זו מתייחס המונח "פֶּלֶא יוֹעֵץ" (ישעיהו, ט', 5). הגואל חיים יתפרסם כפלא יועץ בשל כוח סימני התיקון. ללא כוח זה, אין ייעוץ פלאי ובעקבות כך אין גאולה שלמה. הבטחת "שָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ" (שם, 6) מגיעה דרך הגואל, שנמצא מעל המוות, רואה את כל מה שמתרחש בעניין הגאולה ומתקן את הטעויות שנעשות הן מתום לב והן מיהירות, משאר מידות שליליות וממעשים שגויים. רק בדרך זו היושרה האמיתית של עם ישראל הגאולי, כסא דוד, נשמרת לכל הזמנים. עניין זה לא יכול היה להיות מושלם בידי ישוע.

בשל כך לא היו הסימנים ההתחלתיים שלמים והחזיקו מעמד רק זמן קצר.

חשיבות הסימנים ההתחלתיים הייתה בהנחלת הלך רוח בקרב מאמינים רבים בעולם, וזאת עבור התקופה בה יתגלו הסימנים השלמים. הלך רוח זה לא היה דבר פעוט, אלא מהותי ביותר. מי חזה אותו? ה' ברוך הוא. כאשר הסימנים השלמים בזכות הגואל האחרון הנבחר יתוודעו, רעיון התחייה והאמונה במלכות השמים יהיו מוכרים כבר בעולם. זו עובדה מדהימה. עבור נוצרים - זהו מעבר היסטורי. עבור יהודים - זוהי התעוררות מדהימה הנושאת את העם היהודי לגבהים חדשים בתחומי המסורת האמיתית. העובדה מרחיבה את ההשקפה ההיסטורית לדרגה אוניברסאלית, שלא הייתה מתאפשרת בלעדיה.

מן העולם של מעלה הגיע הסימן הגאולי: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". אין ספק שכל מה שאנו מדברים עליו בטקסט זה, דהיינו: על חשיבות ישוע כמבשר משיחי ועל אהבתו לה' ולעם היהודי, לא יכול להתקבל על ידי היהודים עד שהם יאמינו בבחירת ה' בצדיק חיים מצנעא, תימן, ובהיותו חי במלכות השמים השלמה ועובד למען יסוד הגאולה השלמה לכל הזמנים.

אנו מציגים טקסט זה לעם היהודי לשם התבוננות. אם מדובר ביהודי אינטליגנטי ורחב אופקים המקבל את מתווה החשיבה החדש הזה, קריאה זו תהווה עבורו זרז לקריאה וללימוד של עלי ספר השושנה (ספר משנת חיים). איננו נוצרים בשום אופן! אנו תלמידי המורה חיים המדריכים את העולם בעניין הגאולה השלמה.

המסורת היהודית לא משנה את מעמדה, אך הגאולה השלמה מרחיבה את גבולותיה באלף דרכים. כך, לדוגמא, אנו לומדים מחדש במסגרת ההתבוננות המשולשת את סימני שלושת האבות, השם המשולש אהיה אשר אהיה ומשמעותו ההיסטורית, העלייה המשולשת של משה רבנו על הר סיני, הכוללת את העלייה האמצעית, ושלוש הגאולות. עבור הגאולה השלמה, דרך הסימן השלם הראשון, סימן הכוכבים, מתגלה ספר הכוכבים של אברהם. מספר זה מלמד אותנו המורה הנבחר חיים. זהו גילוי חדש לגמרי של 127 כוכבים גאוליים, המכילים בתוכם גם את 13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן.

חשיבות גדולה יש גם לחוק החדש של הגאולה השלמה. חוק חדש זה לא מחליף את חוקי התורה או ההלכה, אך יהודים רבים יוכלו לאמצו בשל ריחוקם מן ההלכה. יש לנו סימן לפיו בבית התפילה החדש, יהודי יוכל לקיים את מצוות בית הכנסת המסורתי. מלבד המנהג החדש והכהונה החדשה בבית התפילה של הגאולה השלמה (שזקוקה גם היא לחוקים חדשים עבור 13 המזבחות) הנכללים בו, משלים החוק החדש גם את הזכות ה"משיחית" מנבואת פרק מ"ב בספר ישעיהו ומנבואות אחרות אודות "מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא" (ישעיהו, מ"ב, 1): למוסלמים יש הקוראן והשריעה, אך לנוצרים לא היה עד כה ספר המכיל חוקים אמיתיים.

בשל כך החוק החדש הוא צורך חיוני של הגאולה השלמה ואף על פי שקשה עבורנו לחזות זאת כעת, הישות החדשה הזו של חוקי ה' גורמת לשמחה עצומה בשמים בפני אל שדי. הפסוק הנ"ל מספר ישעיה ממחיש את אהבתו הגדולה של ה' לעבדו ה"משיחי" שהוציא משפט לגויים: "הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא" (שם). אנו מודים לאל שדי על היותנו חלק מגילוי ומניסוח החוק החדש ברשות ובהדרכת הגואל הנבחר חיים. בכך אנו, החמורים שעליהם רוכב הגואל חיים ושאוכלים את לחם הסימנים השלמים, נכללים בנבואות משולם של פרק מ"ב הנ"ל. אמן וכן יהי רצון.

11 בנובמבר 2016, י' במרחשוון תשע"ז, עמק מרקורי 3, 3969, באר שבע.

הבוקר, 15 בנובמבר 2016, לא הסתיימו החלומות בנושא. ראיתי אישה שהראתה כלפיי אנטגוניזם, דיברה בכעס ובמילים מאשימות (איני יודע על מה), כאשר גם אני עניתי לה בזעם. היו מספר אנשים מסביב (אני זוכר שראיתי ביניהם את ג'וני פודו, אחיה של שרה מרקוס). האישה, כך נראה, עבדה במטבח. בכל מקרה, החלטתי בהמשך החלום לפנות למטבח ולבקש סליחה, מאחר שחשתי אשם. כשהתקרבתי למטבח, יצאה ממנו האישה במטרה דומה לשלי: להודות באשמתה ולבקש את סליחתי. התחבקנו ושמחנו יחד מפיוס זה.

לאחר כשעה חלמתי חלום נוסף. חלמתי כי חזיר נשחט (לא ראיתי את השחיטה), ודם רב יצא ממנו. הייתי ערום ממותניי ומטה. אחזתי בדם ובהתלהבות רבה והנאה מרחתי אותו, בעזרת ידי הימנית, על חלקיי התחתונים שוב ושוב (החזיר היה מונח מעל לכתפי השמאלית), מה שגרם לי לחוש הגנה וטהרה. התעוררתי שמח בתחושה של "דם חזיר טהור" עליי.

אין זה חלום שמגיע בכל יום!

חלום אחד של קונפליקט ופיוס וחלום אחד של דם חזירי נמרח על ברית המילה בשמחה! לאחר מכן הבנתי שמדובר היה בסימן חיובי מאוד המייצג סיכום חשוב לסימן החול היורד מן הנקב השמיני של חלילו האדום של עשו.

הנקב השמיני מרמז על אזור "ברית המילה", ותיקון החליל האדום מרמז גם הוא על האיבר הזכרי. בני עשו זקוקים לתיקון זה, מאחר שהם אינם יכולים לעלות על מזבח מלכיצדק לפני שיתנקו מטעויות ומחטאים רבים הנוגעים למין. "השרשרת של החליל האדום" (טקסט שנכתב באיטלקית ונכלל בעלה 13) מדבר על תיקון זה עבור בני עשו (דהיינו: של אומות הנצרות).

עשו הוא "חזיר". לפני הוריו, יצחק ורבקה, הוא "הפריס פרסה" (על ידי נתינת כבוד ודרך ארץ), אך מחוץ לבית הוא כמעט ולא "העלה גרה" (מאחר שנאף, רדף כבוד וכסף וכו'). אומות הנצרות מלאות במיליוני אנשים שפעולותיהם הן "חזיריות" (וולגריות וחוטאות) ולכן חייבים הם להשתנות. זוהי המטרה העיקרית של השליחות המשיחית של החמור הראשון שאכל את לחם בית לחם, ואשר לא יכול היה להגיע לשלמות עד לסימנים השלמים, הוא ישוע.

לפיכך סימן דם החזיר המטוהר מבהיר שחלילו האדום של עשו תוקן. סימן זה הוא סימן-חכמה אשר נוסד, דרך ספר משנת חיים בזכות הגואל חיים, ומוכן להתפשט לעולם דרך אתרנו (Beit-Sefer-Esther.com)

למעשה הרגשתי שאני צריך להבין טוב יותר את החלום בו המורה התייחס לחשיבותו של ישוע תוך הצבת "סימן שאלה".

דיברתי, ברשות הצדיק חיים, רק אמת אודות ישוע. פיוס גדול נלמד כהלכה. ישוע חזר למחנהו. למרבה הצער, במונחי ההאלהה השקרית, התייחסו אל ישוע כאל "חזיר" בידי וברגלי עובדי האלילים, כאל בובה אלוהית. כאשר התנתק מהם, בזכות הצדיק הנבחר, הגואל חיים, השליחות המשיחית של ישוע נגאלה לכל הזמנים.

אין זו פשרה. ישוע היה ההתגשמות ההיסטורית של האיל שהוקרב במקום יצחק. לשליחות המשיחית של ישוע היו כל המטרות אותן הסברנו. הוא היה משיח בן יוסף שמלחמתו העיקרית הייתה למען הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל. הכול נכון. ישוע קם לתחייה ועלה לתפקידו בקדם מלכות השמים שכלל ישועה חלקית. ישוע הוא כריסטו של העמים, אשר דרך שיעוריו רומם עמים רבים. אין להכחיש כל זאת.

המורה חיים הכריז: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". כמו כן עוצמתית היא האמירה שנשלחה בחלום לג'יוזפה, בשם המלאך מיכאל: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים".

ישוע, כאמור, לא היה צדיק נסתר. הוא לא נחשף לסודות נעלים. הוא לא יכול היה לעלות לעולמות הצדיקים הנסתרים. עלייתו לקדם מלכות השמים היא מקטגוריה אחרת, לא של צדיק נסתר.

ישוע הוסר מכל צורה של נצרות דרך התיקון, וכאשר הוא נגאל מכל העולם האלילי השקרי, חזרתנו להעריכו ולאהבו מהווה זרז לפיוס הלבבות בין אבות לבנים ובין בנים לאבותיהם, כחלק משליחותו הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה. הפיוס בחלומי עם אותה אישה היה גם הוא סימן לכך.

באותו חלום שבו נראה הצדיק חיים, דיבר הוא על ישוע באופן פשוט וקר. אף על פי שהצדיק חיים הגיע בלבוש יהודי מסורתי, והבנתי כי עלי להסביר ליהודים אודות חשיבותו של ישוע (ואכן עשיתי זאת, ברוך השם), אני עדיין לא מסופק. הצדיק חיים הוא המדבר. אם רק הייתי צריך לכתוב את הטקסט הזה, הייתי יכול לקבל מידע זה בצורות רבות אחרות השונות מהגעתו באותו "לבוש". משהו עדיין חסר בהסבריי.

הכול נמצא במקומו, אך עדיין יש למצוא את המקום. אחרי כל השנים הללו בהם הסברתי אודות ישוע ואודות התארים הרבים שנשא, יש אפשרות גדולה לפגם באיזון הנכון של השקפתם. לפיכך הצדיק חיים עצמו חייב לעמוד על התיקון: אל תבוא לטעות בשיפוט ישוע. מרדכי היהודי היה צדיק נסתר ואמיתי, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. היותו הגואל השני של ישראל הוא לא תואר שנשא, אלא עצם מהותו האמיתית. לא נאריך בדיון על הדרגות האמיתיות של משה או של אליהו הנביא או של הרמב"ם או של הצדיק חיים. לדבר על חשיבות דרגותיהם האמיתיות ועל חשיבות התעלותם האמיתית או לדבר על חשיבות שאר הצדיקים הנסתרים האמיתיים של כל דור, שזהותם אינה ידועה, אינה מתבטאת בתארים.

חשיבות דרגתו של ישוע, עם זאת, הייתה בהשתלבותו בתארים המשיחיים, אשר נדרשו לנשיאת שליחותו ההיסטורית אל הנצרות, שהייתה, כאמור, הכרח היסטורי, ובהמשך, עם בוא הגאולה השלמה, אל הסימן הגדול של הפיוס. סימן החמור האוכל לחם משיחי (של 12 השנים הראשונות של הסימנים) ואשר מתלבש בסימנים שונים מגיע כדי ללמד אותנו את הבשורה. המשיח או המשיחים שיהיו הם נושאי סימנים, ולא צדיקים נסתרים אמיתיים. המשיח אינו בדרגת הגואל. דרגת הגואל היא נעלה הרבה יותר על זו של המשיח.

גם עם תארים משיחיים הקשורים אליו ואף עם תפקידו האמיתי בקדם מלכות השמים, לא יכולנו למקם את ישוע בתפקידו האמצעי בין משה לבין הצדיק הנבחר, לולא ההכרזה של הגואל חיים עצמו: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה". אנו בעצמנו לא היינו לעולם יכולים לקבוע את עניין ענוותו. בנוסף, לולא קביעתו של אל שדי: "שלושה הם אנשי הגאולה", לא היה לנו הכוח להניח הנחה כזו.

ההבדל בדרגה הוא כה עצום עד שלא ניתן ממש להסבירו. כדי להתמודד עם הגדרת העניין נאמר בפשטות כי ישוע לא היה צדיק נסתר אמיתי אלא צדיק החי באמונתו.

ישוע לא נשלח ישירות על ידי אל שדי או על ידי אליהו הנביא, מורה הצדק או יוחנן המטביל. כפי שנאמר בחלומי, הצדיק חיים אמר: "הוא לקח מספר דברים ועשה מספר דברים אך איזו משמעות יש לו?". ישוע "לקח" את מה שלקח מבית ספר האיסיי ללא רשות. הוא גם קיבל שם את סודות הקבלה המעשית, שאיתה הוא "עשה" דברים רבים, אך הוא עצמו לא היה המהות של מה שקיבל. הוא היה החמור שאכל את לחם הסימנים ההתחלתיים והגאוליים שקיבלו האיסיים.

אנו מצדיקים זאת כהכרח חיובי, אחרת לא יכול היה הוא למלא את שליחותו, אותה נטל. הצד השלילי שנבע משליחותו בוטאה, כאמור, במשפט: "אלי, אלי, למה עזבתני?", כאשר ראה בחיזיון את ההאלהה, שתתבצע ביחס אליו על ידי מאמיניו, דרך האורות השקריים של אבות הכנסייה במשך 2000 שנים. 2000 שנים!!

עם זאת כוונותיו של ישוע היו טובות ונעלות, כאשר הוא נטל על גבו שליחות היסטורית מדהימה, שליחות שבעתיד תביא לפיוס בעולם. מאל שדי נקבע כל זאת, ולא מישוע עצמו. חשיבות ישוע היא התפקיד שה' העניק לו למען האנושות, ולא למען דרגתו של ישוע עצמו.

לבסוף, לאחר 33 שנים בלבד של הסימנים השלמים, הי-הא!, אנו יכולים להבין את הסימן הראשון של החמור אוכל לחם. הגענו בוודאות לגג מבנה הסימנים של כריסטו. אמרנו זאת כמה פעמים אך רק כעת, עם תיקון חשוב זה של הגואל חיים, אנו יכולים להבין את משמעותו. ישוע היה החמור הראשון האוכל לחם!

כמובן שהוא היה מדהים, כחמור הראשון שראתה נלדה ואשר התהלך ברחובות מילאנו עם עגלתו מאחוריו, התנתק מעגלתו, נכנס לחנות לחם ונעמד על שתיים מרגליו, כאילו היה אדם, ואכל לחם מפרסותיו. פרץ עמד בחוץ והביט על המתרחש. דעו כי עברו 12 שנים עד שנלדה סיפרה לנו עובדה זאת, וכי עברו 33 שנים עד אמירתי כיום, בפעם הראשונה, לפיה החמור נעמד על שתי רגליו, כאדם. הבה נאמר כעת: חשיבותו האמיתית של ישוע הייתה בכך שהוא היה החמור ההיסטורי הראשון שאכל את הלחם המשיחי של בית לחם, מתנור בית הלחם של הכוכב המשיחי המפליא.

הסימן המשלים של החמור אוכל לחם (אותו קיבלה בחלום שרה מרקוס) השלים את תארי החמור הרבים, כחמור משיח בן דוד (של שש השנים השניות של הסימנים, בין 1999 ל-2005), החמור בעל שלוש העיניים, חמור משולם, החמור המריח את הניחוח ומלקק את קליפת עץ החיים בגן עדן ועוד סימנים רבים נוספים. תארים אלו לא גורמים לחמור להיות חשוב אלא הם מראים את הסימנים המגוונים שהיה עליו לעבוד במסגרתם. גם פרץ אינו כי אם בעל מזל גדול, כי למד עם הצדיק חיים במשך 13 שנים לפני הסימנים השלמים. ההבדל בין ישוע-החמור ופרץ-החמור הוא שהחמור השלם לקח את מה שניתן לו ועשה את מה שהורשה לעשות בידי הצדיק והגואל הנבחר, חיים.

לפיכך אני כה שמח על דם החזיר שנמרח על חלק גופי התחתון. אני כעת חמור טהור ומוגן בדם חזיר, אשר חזר להיות כשר.

זו היא חשיבותו של ישוע. דרך שליחות החמור, אף על פי שלא הושלמה, מיליוני "חזירים" בעולם הפכו כשרים, הסיבה שבגינה שורש המילה חזיר הוא ח.ז.ר, כלומר: חוזרים הם להעלות גרה ולהיות כשרים. הי-הא! הי-הא!

מטרתו העיקרית של החמור להוכיח שמשיח בן דוד, זה שהיהודים המסורתיים מחכים לו, הוא רק חמור נושא סימנים!

אם מטרתו הנמשכת והכבדה של ישוע כחמור, משיח בן יוסף, הייתה להפוך חזירים לכשרים, ממטרות החמור השלם היא לתקן את ברית החול היורד מן הנקב השמיני בחלילו האדום של עשו. דם החזירים, שהפכו כשרים לפחות באופן חלקי דרך שליחות החמור הראשון שאכל לחם, משמש כעת להשלמת התיקון בכך שדרך דם זה ניתן יהיה להכניס נוצרים אל הברית החדשה השלמה.

הנקב השמיני של החליל האדום מרמז על תיקון האיבר הגברי, מאחר שבעיקר דרכו לא מבדיל החזיר הוולגרי בין טוב לבין רע. לפיכך דם החזיר ממוקם בהנאה רבה על איזור ברית המילה בטהרה חדשה ובהגנה חדשה לבני עשו, בזכות הגואל הנבחר חיים. אמן וכן יהי רצון.

אנו יכולים כעת להבין טוב יותר את הברכה שקיבלתי בחלום בבאר שבע ב-1990: "ברוך אתה ה" אלהינו מלך העולם אשר הבדיל את בני ישראל בקדושה ובהשגה של "מלך המשיח" מכל "קדושות" ו"השגות" "משיח" של אומות העולם".

עם התפיסה ה"ארצית" של ישראל, ההיבט החמורי של משיח בן דוד יובן באופן נכון בגאולה השלמה. לנוצרים, עם זאת, קשה הרבה יותר לבטל את האלהתם העיוורת ולראות את ישוע כחמור הראשון האוכל לחם.

לפיכך אל תפנו לכיוון הנגדי בשל חלומי. הצדיק חיים אוהב את ישוע. כגואל של הגאולה השלמה, עם זאת, הוא חייב לוודא שכולם יצליחו להבדיל בין הסימנים ההתחלתיים שישוע פעל במסגרתם ובין דרגתו של ישוע כצדיק החי באמונתו. ישוע היה האיל שהוקרב במקום יצחק. הוא לא היה יצחק. הוא היה החמור ההיסטורי והנפלא שאכל את לחם הגאולה בזמנו.

ישוע היה צריך לשאת את הנטל של סימנו. לא היה לו גואל שהדריך אותו, והאתון עליה הוא רכב לירושלים לא יכלה לפתוח את פיה. חמור ללא הדרכה של גואל וללא חמור שיכול לדבר, נועד לזעוק לבסוף: "אלי אלי, למה שבקתני?". הוא אמנם לא ננטש לגמרי על ידי האל, מאחר שהיה עניו ואהוב, אך הוא "נעזב" אל האומות האליליות. חמור ראשון זה היה צריך להימסר ל"חזירים" לשם טיהורם. היה זה גורל נורא של חמור ללא הדרכה, חמור נושא סימנים שלא היה לצידו חמור שיסביר לו את מעמדו. עם זאת, זה היה הצורך הגאולי בזמנו: הצורך היה בישועה חלקית אך הכרחית לעם ישראל, בישועה חלקית אך הכרחית לצאן הנאבד של בית ישראל ובישועה חלקית לאומות רבות. היה אז צורך בחמור נפלא שאכל לחם, ולישוע ניתנה השליחות לשמש כחמור הראשון.

כמה בר מזל הוא החמור של הגאולה השלמה. הוא מודרך בידי הגואל, שיכול להסביר לכולם שהוא (החמור) רק חמור נושא סימנים גאוליים. באופן זה הוא גם ננזף על כל טעות חמורית שהוא מבצע: "המפתח נמצא בכיסך והקדוש ברוך הוא מחכה לך!", "מדוע עדיין לא כתבת את ההקדמה לספר מלחמות השם?!", "אתה חשבת את עצמך למשיח!" (תוך שהוא דוחף אותי בנוקשות בחלום) ועוד. די קשה להיות חמור טוב! הי-הא!

לפיכך מוסבר התיקון מן הגואל חיים המעניק את האיזון הנכון בהקשר לישוע.

היזהרו לא להמעיט במה שהוסבר בנוגע לישוע. שליחותו הייתה חשובה מאוד היסטורית. הגואל חיים נתן את הסימן הזה על מנת לשמור על האיזון הנכון אך לא לפנות אל הקיצוניות השנייה. ישוע הוא כריסטו של האומות הנוצריות. הוא היה עניו ואהוב על ידי אל שדי והוא האיש השני משלושת אנשי הגאולה (משה, ישוע וחיים).

//////////////////////////////////////////////

בשבת (19 בנובמבר 2016) חלמתי על ההתקדשות החדשה של ארון הקודש החדש של הגאולה השלמה ועל מזבח מלכיצדק. החלום מחזק את העובדה שסימן טהרת דם החזיר הגיע כדי להצביע על עניין טהרת צאצאי עשו שיעלו על מזבח מלכיצדק. לאחר חלום זה, ראיתי מספר סצנות בחלום, שבהן נראו מזבח יהודה ומזבח אפרים. מזבח השופט המשוח נכלל בהתקדשות ארון הקודש החדש. ברוך השם, יש התעלות בבית התפילה של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח של מלכות השמים, הגואל הנבחר חיים.

//////////////////////////////////////////////

יום שני, 21 בנובמבר 2016, כ' במרחשוון תשע"ז.

//////////////////////////////////////////////

הוספה

27 בנובמבר 2016: ראיתי בחלום את הצדיק חיים, לאחר שחיפשתי אותו, במרחק מסוים ממני, במסעדה. הוא שאל אותי מה אני עושה במקום, ועניתי לו כי חשבתי עליו. בהמשך הוא עזב ולא נראה יותר. דיברתי עם בחורה שהייתה ליד הקופה, ומאחר שהבנתי שהיא הייתה מזכירתו בדרך כלשהי, שאלתי אותה מדוע המורה עזב. היא ענתה כי כאשר הוא עושה זאת, הוא מגיע לדוגמא לפאדובה, ועזיבתו מתבצעת כי הוא אינו מעוניין שיראו אותו.

מדובר במסר, ככל הנראה בהקשר לספר זה, ולפיו כדי להשלים את האיזון בכתיבה, יש לכתוב אזהרה מפורשת וחד משמעית שאין להתייחס לגואל חיים כ"קדוש", חס ושלום, בדומה ל"קדוש" של העיר פאדובה. לאחר שהגענו לאיזון ביחס לישוע והבהרנו את הפער הגדול בינו לבין הצדיק הנבחר, הכרחי גם לחזור ולהדגיש את היחס הנכון כלפי הצדיק חיים עצמו. הואיל והוא הגואל הנבחר, הוא חייב להתגלות למען העולם, אך אם הדבר היה תלוי בו, הוא היה נשאר צדיק נסתר כבעבר. זאת בשל ההתעלות בלהיות צדיק נסתר ובקשר אמיץ עם ה' אלוהיו תמיד.

זוהי האמת, אך החלום הגיע כדי להסביר סיבה נוספת שבעטיה אין הגואל חיים חפץ להיראות. הסיבה היא למנוע מאנשים לטעות בכך שיתייחסו אליו בדרך דומה ליחס הקתולים ל"קדושים" שלהם. יחס מסוג זה הוא סיוט, כביכול, למורה הנבחר חיים.

לפיכך יש להזהיר את כולם. כבדו את הגואל חיים והאמינו בעובדה שאל שדי בחר אותו כגואל השלישי והאחרון של ישראל ושל האנושות. אל תעשו לו פולחן מכל סוג. אל תשתמשו בדמותו, אם תהיה תמונה שלו שתתפרסם בציבור, כאובייקט פולחני, כהנחת התמונה מתחת לכר לפני השינה או משהו דומה לכך. אין להשתחוות אליו. אין להשתמש בשמו כסגולה למזל טוב. הוא אינו מלך והוא שונא כל מלוכה. היו זהירים מאוד על מנת לשמור על איזון נכון בעניינו.

בגאולה השלמה אין זה הגואל חיים שמביא את הגאולה. כפי שהוא לא הביא את הדור הרביעי, הוא לא מביא את הגאולה השלמה. הוא עבדו הנבחר של ה' כגואל האחרון של ישראל ושל אומות העולם עבור הגאולה השלמה.

נציין, כי הגואל חיים מוזכר פעמים רבות בספר משנת חיים לשם נתינת זכות למי שקורא, לומד ואומר משפטים מתוך הטקסטים באמונה טובה.

לאף אחד אין משהו משל עצמו: לא לשמים ולא לארץ, לא לנשמות ולא למלאכים, לא לעבדי ה' הנבחרים, לא לצדיקים, לא ללומדי התורה יום ולילה ולא לשאר האנשים בעולם. ה' הוא אחד והוא הבורא היחיד של היקום ושל כל מה שמכיל היקום. תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

//////////////////////////////////////////////

יש, עם זאת, מסר גדול וחשוב הקשור לכל היבט של הגאולה השלמה עצמה. עדיין קשה מאוד עבורנו להבין, אך אם אנו מאמינים במה שהחמור אומר, הדבר יסייע להתעלותנו ואף להתקדשותנו בדם אתונו של בלעם. היזהרו מכפות רגליי החמוריות הנבואיות. יחס חדש יגיע, אשר לא היה בעבר ולא היה יכול להיות בעבר. אז יבינו האנשים: העולם היה עדיין טמא. יום ה' הגדול והנורא לא הגיע עדיין. היו בעולם גנבים וחמדנים. היו בו סוטים וחולי מין. היו עדיין לא מאמינים רבים, ורוב האנושות הייתה קלת דעת וחסרת מחשבות רציניות. מי שהחשיבו עצמם לרציניים הלכו אחרי משיחים מזויפים או דוקטרינות שקריות, כאשר אמונתם יצרה בהם יהירות, השנואה בשמים יותר מכל החטאים שצוינו.

נחזור לימינו. החלק הקשה של הדור הרביעי מגיע, ואף אחד לא יכול לעצרו. כלול בו יום ה', כי מעשה ה' הוא. שום דבר ואף אחד לא יוכלו לשנות זאת. אם יותר מחמישית מבני האנושות ייוותרו לאחריו, תהיה זו ברכה גדולה. הוא יגיע ויביא לטיהור גדול ולבנייה מחדש בעקבותיו, כשהעולם החדש שייווצר יהיה עניו בפני ה' ויביא לירידת שמחה שמימית, ולצחוק תינוקות שיפרוץ יחד עם רצונם לחלב אם. אותם ילדים יפנו לאמם ויבקשו: "אמא, למדי אותנו את שיעורי המורה חיים".

אנשי השלטון והדת יקשיבו ויאזרו אומץ לדבר. איכרים יעצרו מלחלוב את פרותיהם, יביטו בשמים הכחולים ויאמרו לצאנם: "הביטו, זה קרה, השמים יורדים אל הארץ. הבה נאמר זאת לאנשי הספר שלא היה להם זמן להביט בשמים". חלומות יהפכו לחלומות גאוליים, ואנשים צעירים יטבלו באגם מלח. מזון בריא יהיה נפוץ לכולם, ומחלות עור ייעלמו. כל לב יהיה ארי השולט על גופו, וכל אישה תהפוך קנאית לגופה, כדי שלא תהיה קורבן למבטים בוחנים ולהערות מיניות של גברים. כולם אז ישירו: "ה' אלוהינו החל להראות לנו את העולם שהוא אוהב".

ישרור אז יחס חדש. "עד כה לא הבנו את כל העניין", יאמרו לומדי התורה. "חשבנו שאנו יודעים אך לא ידענו. חשבנו ששמענו הכול לפני כן אך לא שמענו ולא הבנו. הנבואה צדקה, ואנו כולנו טעינו". אין זה הרב חסדא או הרב הונא שאותם אתם מכחישים, לא הלל ולא שמאי, כולם נשארים במקומם, רק זכרו שאותם רבנים לא ידעו ולא שמעו על הדברים החדשים, מאחר שהם עדיין לא הגיעו בתקופתם. הם נוצרו כעת, לא אתמול ולא שלשום. אנו חייבים להאמין בה', שאמר לנו את הנבואה הזו.

אנו כמובן מכים על חזנו ואומרים: "אבא, איפה היית? מדוע לא סיפרת לנו שהעולם ישתנה ושאל שדי הביא לנו את המורה חיים עבור כל האנושות? מדוע לא הסברת לנו שילד יולד לנו, בן ניתן לנו, וששליחות הגואל במלכות השמים הגיעה? האם לא ידעת שמלכות השמים יורדת לארץ ושמתקיים יחס חדש עם המורה חיים, שאותו בחר למעננו אל שדי? הוא מלמד אותנו, ואנו הופכים לתלמידיו. הוא פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום והוא קרוב אלינו ביחס חדש לגמרי בין מורה לבין תלמידיו, כאשר מלכות השמים ממשיכה לקשור עצמה לעולם. אמן.

//////////////////////////////////////////////

אנו חייבים לנסות להבין. כל הדברים החדשים של הגאולה השלמה מגיעים בשל היחס החדש שבין האנשים בעולם לבין המורה נבחר חיים: הסימנים השלמים של הגאולה, תחיית הצדיק חיים, גילוי מלכות השמים, שיעורי הגואל חיים בנוגע לספר הכוכבים של אברהם אבינו, החלומות הנבואיים והגאוליים, החוק החדש והמנהג החדש, כל השיעורים החדשים הנוגעים לדג הגדול לוויתן וכל השאר. הכול הוא למען היחס החדש שבין האנשים בעולם ובין המורה חיים.

קודם כל מלמד אותנו הגואל חיים לעבוד אך ורק את אל שדי, לא אף אחד אחר. ה' ברוך הוא הוא אל חי אחד, בורא שמים וארץ. הוא גדול לאין שיעור מכל מה שמוח אנושי יכול לתפוס, ולפיכך הוא מצווה בתורה: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, י"ח, 13). ה' אלוהינו ידע שכדי שבני העולם, וראשית כל בני ישראל, יידעו את רצונו וילכו בדרכיו, יש צורך במורה נבחר. ה' בחר במשה רבנו, גילה את עשרת הדיברות ונתן את התורה, הן בכתב והן בעל פה. לאחר מכן הוא גם שלח נביאים לסייע לאנשים להבין את רצונו, אבל העם לא הקשיב. עבור עמי העולם ניתן ישוע כמורה, אך הם סילפו את האמונה האמיתית בבלבולם. גם אם ישוע אמר שהוא לא הגיע להכחיש את התורה או את הנביאים, הנצרות עשתה זאת.

הנקודה היא שכל האנושות צריכה מורה אמיתי, שנבחר על ידי אל שדי, בעולם טהור ובמסגרת חדשה ונקייה כדי ששיעוריו יתקבלו, יובנו וימולאו. כל הגאולה השלמה מגיעה על מנת להגשים מטרה זו. אמן וכן יהי רצון.

[1] היהודים, שנשמותיהם עמדו על הר סיני, והם מצווים במצוות התורה ובשכר למצוותיהם יש להם חלק גדול בעולם הבא. היהודים, המצווים בקדושה, מקומם בעולם הבא מקודש ומובדל מיתר העמים.

אשר למוסלמים, ראו את חלומה של רבקה טרינידד (חלום 126), שבו נראה גן בעולם הבא המשויך למוסלמים. למעשה, כל האנשים שעושים טוב, מסייעים לאחרים וכו' מתוגמלים בעולם הבא. אל שדי אוהב את כל האנשים שהינם ענווים, רחמניים ועושי טוב.