כתב: פרץ גרין

ערך וביצע הגהות: משה לוי

החוק החדש - 30 הצעדים - צדיק באמונתו יחיה

לוח כ"א - צדיק באמונתו יחיה

צעד 1 - אמונת הגאולה הראשונה היא "האמונה הקדושה" שנתגלתה לישראל מהשם "אהיה" הראשון. האמונה שנתגלתה מהשם "אשר" היא "האמונה הנעלה" של הנביא אליהו, זכרו לברכה, "האמונה הנסתרת" של מרדכי הצדיק ו"האמונה הפנימית" שנלמדה מדבריו של ישוע. לאמונה של הגאולה השלמה מהשם "אהיה" האחרון נוכל לקרוא "האמונה הרחבה"[1] מפני שהיא כוללת בעצמה את כל סוגי האמונה האמיתית שקדמו לה, ועוד מתגלה בה "האמונה החדשה" של הסימנים השלמים של הברית החדשה השלמה של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים. אף הלוחות של הדג הגדול לוויתן נקראים "רחבים" מאותו הטעם.

צעד 2 - ב"אלף" של השם "אשר", השייכת למשרת אליהו הנביא, זכרו לברכה, קיים הסימן המכוסה של "תחיית המתים". ב"שין" של השם "אשר", בגאולת פורים, קיים הסימן המכוסה של "מלכות השמים". ב"ריש" של השם "אשר" במשרת "אילו של יצחק", שני הסימנים האלה, של התחייה ושל מלכות השמים, הם שהסתבכו בסבך ההיסטורי של בלבולים והסברי שקר במחנה הנצרות. שורש משרת ישוע הוא מהסימנים ההתחלתיים המשיחיים הכלולים ב"ריש" של השם "אשר", סימנים שישוע קיבל בבית הספר האיסיי.

צעד 3 - ה"אלף" של השם "אשר" שייכת למסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, והיא כוללת את כל נביאי ישראל עד הנביא האחרון מלאכי. עוד בזמן ההיסטורי של ה"אלף" הזו פוזרו עשרת השבטים, נחרב בית המקדש, וירד יהודה לגלותו הבבלית. במשך אותה הגלות בת 70 השנים התהוותה גזרת המן הרשע, והתקיימה גאולת פורים. ה"שין" של השם "אשר" שייכת ל"שושן", עיר הבירה של פרס בזמן ההוא ולמסורת של מרדכי הצדיק, שהיה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. ה"ריש" של השם "אשר" מתחילה היסטורית בבניין ובחנוכת הבית השני בזמן עזרא הסופר ונחמיה הנביא.

צעד 4 - ה"ריש" של השם "אשר", אפוא, משתייכת לבית המקדש בירושלים. לסימנים המשיחיים של ה"ריש" הייתה מטרה גלובלית לחזק את אור בית המקדש למען ישראל ולהוציא מהאור ההוא אור לגויים, כפי שצויין בנביאים. המלחמה הניסית של חנוכה בידי החשמונאים ואף הנס של חנוכה היו "סימנים" של ה"ריש" המשיחית של השם "אשר". לו עם ישראל התאחד אחרי חנוכת הבית בזמן החשמונאים, היה יכול בית המקדש להיעשות אור עולם גם לכל הגויים והעמים.

צעד 5 - ובמקרה כזה היה מתקיים אז ה"גשר" בין הסימנים המשיחיים של ה"ריש" ובין הסימנים השלמים של השם "אהיה" האחרון. ואמנם סדרי הגאולה ההיסטורית הם בדרך כלל בצורה זו: ה" ברוך הוא נותן אפשרות להגיע לטוב, אבל האנשים לא מעריכים את הטוב הניתן עד שמפסידים אותו ורק אחר כך מחפשים את מה שהפסידו, כאשר התשובה שהם עושים נותנת מקום לגאולה. לכן ניתן לומר שניתנה אפשרות שהגאולה השלמה הייתה מגיעה לעולם אף בתקופת מתן תורה, אם עם ישראל לא היה חוטא בחטא העגל.

צעד 6 - אם בית המקדש הראשון היה נעשה מקור לאור אמיתי לבני ישראל, האם לא היה מביא הוא גאולה גדולה גם לכל העולם? עם זאת בתכנית האלוהית של הגאולה באה הגאולה רק לאחר הגלות, והגלות באה לאחר חטאי בני ישראל. כך הוא בתכנית ההיסטורית מתחילתה. אם חוה לא הייתה חוטאת, האנושות לא הייתה יוצאת ל"גלות" בעולם. האנושות עוברת קשיים וסבל אבל מחזיקה מכל מקום בזיכרון הקולקטיבי של הגן, בשאיפה לחזור לחן הבורא.

צעד 7 - וכך בתכנית האלהים של הגאולה, ישראל הוא העם הנבחר שנבחר ליפול בחטאים הגורמים לגלותו עד שיתחרט וישוב וישאף לגאולתו. אינני מדבר כאן פילוסופיה בשום אופן. הפרי שאכלה חוה עיקר בסיסי הוא לשלמות האנושות, שהרי אמת היא שהאנושות איננה מעריכה את מה שניתן לה, ואמנם גם אמת היא שהאנושות איננה יכולה להעריך את מה שניתן לה עד שהיא מפסידה אותו ורואה את הקצה השלילי הרע ההפוך מן הטוב. גם חוה לא הייתה חוטאת, אם הבורא לא היה מביא את הנחש, המלאך הגדול היודע כיצד לזרוק את האנושות אל הקצה ההוא, שהפוך לטוב.

צעד 8 – אנו יכולים, אפוא, להבין את התכנית רק דרך פרי חוה. הרי הנחש לא היה נשאר אם לא היה לו חלק לקחת, ואם הוא לא היה גורם לכך שחוה תיפול, העולם לא היה מגיע אל חרטתו ואל גאולתו. כך הוא שהטירדה ההיסטורית של בחירת ישראל לא תובן, אלא אם כן יוכר שבני ישראל היו המטרות הישירות לרעל פי אלף מכל העמים ביחד, מפני שבני ישראל הם המצווים בחוקים הקדושים המקובלים מסיני.

צעד 9 - בטשטוש אחד של זנב הנחש הוא לוקח עמים רבים וגדולים תחתיו ומלמד אותם להרוג, לגנוב, לנאוף ולעבוד אלהים אחרים המצדיקים את פעולותיהם הרעות. ואמנם ישראל הצטרך להילחם נגד עורמת תרעלת הנחש עצמה בכדי שבסוף יהיה המחוכם בין כל העמים כדי להבחין בין הטוב והרע, בין הטהור והטמא, בין המוסרי והבלתי מוסרי ובין הצודק והבלתי צודק.

צעד 10 - בני ישראל יוצאי ירך יעקב בן יצחק בן אברהם הם אמות המידה באהבת ה" וחרון אף ה", בכדי שבסוף כל עם ישראל ישוב אל אהבת ה", כך שדרך ישראל יכיר העולם בדרכי ה". ישראל הוא הכלי המובחר, באהבה ובחרון אף, להביא את העולם אל הגאולה השלמה. ישראל הוא הנבחר לגאולה ולכן נבחר לגלות, ומפני שנבחר לגלות נבחר הוא גם ליפול על ידי הנחש ולתקן את עצמו אחרי מפלתו לטובת כל האנושות.

צעד 11 - כל מה שמתרחש מגיע בסופו של דבר כדי לעזור לנו להבין מה רצוי לפני ה" ולהבין יותר איך יורד המשפט מן השמים לפי מעשיהם של בני האדמה. לבסוף האנושות מתוודעת למה שנכון כמו גם למהות הטעות דרך הלימוד אודות בחירת ישראל, דברי ימי ישראל, תיקון ישראל וגאולת ישראל השלמה. משה רבנו, עליו השלום, ראה את הכול כאשר גילה לו ה" את השם "אהיה אשר אהיה". גלות וגאולה, גלות וגאולה, גלות ארוכה מאוד והגאולה השלמה הגדולה של כל דברי הימים.

צעד 12 - הגלות הארוכה והאחרונה בת 2000 השנים לפני הגעת הגאולה השלמה עמדה בין ה"ריש" של השם "אשר" ובין ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון. וידוע הוא במסורת שמשה רבנו בחר שלא לדבר על הגלות הבבלית שתבוא לפני גאולת פורים או על הגלות הארוכה בין העמים לפני שתבוא הגאולה השלמה. שמעו והישמרו, אפוא, עמים, מפני שאבי ישראל שבשמים, המעניש את בנו הנבחר בחמתו הוא הוא אבי ישראל שבשמים, אשר גם מרים את עמו הנבחר מעל לכל העמים כאשר הוא מגלה את אהבתו לאברהם, ליצחק וליעקב.

צעד 13 - הרי גלויות ישראל נגזרו וגאולות ישראל נגזרו, ועתה מתגלה גאולת ישראל השלמה, כשהבטחות ה" מתקיימות במשך הדור הרביעי הזה. כעת הגיעו הסימנים השלמים אחרי 2500 שנות ה"ריש" כדי להשלים את השם "אשר" המתקשר אל השם "אהיה" האחרון במסגרת הסימנים השלמים הגאוליים והמשיחיים. כה גדולה היא ההפתעה ההיסטורית, עד שהדג הגדול לוויתן זקוק ללוחות רחבים בכדי להביע את גילתו העצומה.

צעדים 14-30 - מכתב לרב רפאל פרץ:

שלום וברכה

אחרי ששמעתי את כבודו בטלפון, חשבתי לכתוב מספר מלים על המשיחות בכלל. בטח שבהתייחס ל"גאולה השנייה" קשה מאוד ההשגה עבור יהודי מלומד במסורת, כי קשורה עניינה בישוע, וקשה לרב על שכאילו השווינו בין מרדכי הצדיק וישוע.

באמת אינו כן, מרדכי הצדיק היה צדיק אמיתי קדוש מאד, ועוד מסבירים אצלנו בשם המורה חיים שמרדכי הצדיק היה ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. אנחנו לא משווים בשום פנים את דרגתו של מרדכי הצדיק ודרגתו של ישוע. שתי דרגות נפרדות לגמרי הן.

ישוע לא היה בדרגת הצדיקים הנסתרים האמיתיים אך הוא היה סמל לאמונת "צדיק באמונה יחיה", שהוא סוג אמונה שהכול צריכים להשיג אותו. מרדכי הצדיק הוא הגואל השני לישראל, ופורים הוא חג ליהודים ולא חג לעמים. למונח 'גאולה שנייה' ביחס לגאולת פורים אין פירוש אחר במסורת ישראל. דהיינו אם מחשיבים את הגאולה רק לישראל, אז הגאולה השנייה היא גאולת פורים ומסורת ישראל עומדת על זה.

אבל אם מתייחסים לגאולה לפי השגת הגאולה השלישית, כלומר לפי מונחי הגאולה השלמה האוניברסאלית הסופית שאינה רק לישראל, אז משתנה ההשקפה האמצעית ההיסטורית. הרי פורים לא נמצא בעולם אלא רק אצל היהודים, ורוב העולם אינו יודע דבר אודות מרדכי הצדיק. חג ליהודים הוא.

בשפת תכנית הגאולה השם "אשר", הקשור לגאולת פורים מצד ה"שין", לא מתייחס עוד לגאולה שנייה אוניברסאלית, ולפני ביאת הגואל האחרון אינו מתקשר אלא לשם "אהיה" הראשון ולגאולה הראשונה לישראל.

ישוע לא היה הגואל של הגאולה השנייה, אלא האיש השני של הגאולה בין משה רבנו ובין חיים.

הגאולה השנייה כוללת את כל הזמן הכללי של השם "אשר", הנמשך מזמן אליהו הנביא, זכרו לברכה, ועד לביאת הגואל האחרון.

ה"אלף" של השם "אשר" מתחילה מאליהו הנביא, הוא הנביא הנבחר לבשר את הגאולה ולהביא את הסימנים של השבת הלבבות אבות על בנים.

ה"שין" של השם "אשר" היא המסורת של "שושן" וגאולת פורים ביד מרדכי הצדיק.

ישוע היה המשיח של הסימנים המשיחיים של ה"ריש" של השם "אשר".

הגאולה השנייה ביחס לאומות העולם נחשבת לישועה הכללית החלקית שיצאה לאומות אשר קיבלו עליהן את הנצרות. הטעם העיקרי לכך הוא שרוב נשמות הצאן הנאבד מבית ישראל נמצאים בנצרות, ואין גאולה בלי איחוד שבטי ישראל, כמנובא ביחזקאל הנביא. לפיכך הגאולה השנייה ליהודים הייתה בידי מרדכי הצדיק, בעוד הגאולה השנייה הכללית האוניברסאלית יצאה להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל דווקא, כדי לנצור אותם בשמירת הזמנים עד הגאולה השלמה.

הישועה הכללית שיצאה בעקבות יצירת האסלאם הוקמה גם היא בזמן הגאולה השנייה אבל היא אינה נקראת גאולה שנייה מפני שלא היו בה סימנים משיחיים. מחמד לא היה יהודי ואין בו סימנים של הצלת הצאן הנאבד. עם זאת, יש באסלאם מסימני הגאולה הכללית בשל אמונתו באחדות הבורא וביום ה" הגדול והנורא.

הסיבוך הוא בנוגע לישוע, אחרי שהתוודע לסימנים ההתחלתיים של ה"ריש" של השם "אשר", אותם הוא קיבל בבית הספר האיסיי ושהיו סימנים אמיתיים ממסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, דרך מורה הצדק וכו'.

ישוע לא רק שהיה יהודי, אלא גורלו היה ליפול באותה המשיחות הטרגית ההיסטורית. ואמנם אין זה תלוי בדרגה, כי עניין המשיחות אינו תלוי בדרגה אלא בזכות או במזל ובכלל בסיבות שמימיות. מה שלא נודע עד עתה במסורת ישראל הוא ההבדל העצום והיסודי בין דרגת הגואל ודרגת מישרת המשיח. היעדר ידיעה זו גרם לכל הבלבולים ההיסטוריים בענייני המשיחות.

ומאיפה מתברר מה היא דרגת מישרת המשיח? מסימן החמור אוכל לחם. ביחס לגואל, המשיח חמור הוא, ולכן אם מדובר בדרגה עצמית, דרגת ישוע ביחס למרדכי הצדיק או אפילו ביחס לדרגה העצמית של מורה הצדק, שהיה גם הוא ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, כחמור היא.

לא הדרגה היא הנוגעת למשיחות, כי אם תפקידי המשרה הניתנת. תלוי מי מן השמים הוזמן, ותלויים התנאים (הזמן ההיסטורי, מצב בני ישראל באותה תקופה) בכדי לזכות לסימנים המשיחיים. גם אסתר המלכה לא הייתה קרובה לדרגתו העצמית של מרדכי הצדיק, ואמנם גאולת פורים הגיעה דרכה, ונס פורים סבב סביבה ויצא לפועל. תלוי בזמן, במזל, בבחירת השמים בסתר, בסיבות ההיסטוריות היוצרות את מצבו של עם ישראל בזמן ההוא וכו'. לא תלוי הדבר בדרגת אסתר עצמה כל כך אלא בהיותה המלכה שיכלה לעשות משהו באותה עת.

בנוסח המקורי להלכות מלכים של הרמב"ם (11, 3-4) (שהוסר בצנזורה אחר כך) ומובא בספרו של בן ציון בוקסר, חוקר היסטורי בדברי ימי ישראל ובדרכי אמונת ומסורת ישראל ("Il Giudaismo: profilo di una fede", עמוד 138), קורא הרמב"ם, עליו השלום, לישוע (וגם למחמד) "מקדים (PRECURSOR) למשיח", שדרכו רבים התוודעו לתורת הנביאים, ובלעדיו היו נשארים ללא ידע". - -

הרי זאת היא הכנה לתקופה המשיחית השלמה, שמישרתו של ישוע (ושל מחמד) גרמה לאותם המאורעות ההיסטוריים המכינים את העולם לקראת הגאולה השלמה והשלום העולמי, ודעת ה" מלאה כל הארץ (ראה בספר "אור חדש לרמב"ם", שם מובא הנוסח בשלמותו מכתב-יד תימני).

ואמנם ישוע היה יהודי, והגיעו הסימנים ההתחלתיים המשיחיים לידו, כמוסבר אצלנו בכל כתבי ספר המפליא. הנה לא יודעים מה הם הסימנים ההתחלתיים, עד שמגיעים הסימנים השלמים, ובסימנים השלמים ישנם סימני החמור השלם של הגאולה השלמה מתחת לסימני יעקב אבינו. מוסבר אצלנו (בחלום נפלא של ג'יוזפה) שבאותה התקופה החמור ה"משיחי" היה רק "עד החצי" ולכן לא מתגלה החמור המשיחי עד שמגיעים הסימנים השלמים של החמור אוכל לחם. הסימנים, למפרע, באים ללמד אותנו על אותה המשיחות שהייתה על ישוע, כאשר החמור לא היה יכול עוד לדבר מפני שהיה רק "חצי חמור".

הגואל הוא הגואל, המשיחות המתבשרת יוצאת מידי סימני חמורי הגואל האוכלים את לחם הגאולה, ודרגת החמור ביחס לגואל היא כדרגת חמור ביחס לבן אדם. גם דרגתו העצמית של ישוע ביחס לדרגתו העצמית של מרדכי הצדיק היא כדרגת חמור מפליא ביחס לבן אדם, ואמנם אין זה מפריע כלל ועיקר להתפלא ממשרתו המשיחית, כי סוג מיוחד הוא שניתן מה" ברוך הוא לטובת בני האדם. דרגת צדיקותו של ישוע היא דרגת "צדיק באמונתו יחיה", כאשר דווקא בשל דרגה זו הייתה בהמשך הצלה וישועה לבני העולם, כי לא שייכים בני עולם לדרגת הצדיקים האמיתיים הנסתרים. למעשה כל בני האדם יכולים להגיע ברצונם הטוב להיות "צדיקים החיים באמונתם" - היא דרגת האמונה של הגאולה השלמה, אך אין מדובר בדרגת אמונת וקדושת הצדיקים הנסתרים!

למרות דרגה זו של המשיחית החמורית, ישוע הוא הנקרא בהקשר של הגאולה השלמה: "האיש השני של הגאולה", כפי שקיבל בחלום מדהים ג'יוזפה מניגרסו, חלום מן השמים שהרעיד את כל עצם הזהות היהודית נפש על רוח על נשמה. בחלום זה ירד המלאך מיכאל בעצמו, שרו של ישראל בשליחותו מה", והכריז בשפה ברורה וללא ספקות: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים".

חז"ל אמרו כי לולא אמרה התורה את הדבר, אנחנו לא יכולנו לאומרו. כך שלולא ההכרזה הזאת מפי המלאך מיכאל, לא היינו מעזים לומר שישוע הוא האיש השני של הגאולה, שהרי היה נראה בעינינו, כפי שנראה לעיניך, הרב פרץ, כפגיעה במעמד מרדכי הצדיק. עם זאת, אחרי שקיבלנו את ההכרזה יכולנו להבין את נימוקיה, כי כוונת הגאולה היא גאולה אוניברסאלית כללית לאנושות, בעוד פורים חג הוא ליהודים. אוצר ה" ברוך הוא מתנה גדולה הוא לבני ישראל, סעודה מיוחדת לאוהביו, הבנות נסתרות המתגלות מארמונה של אסתר המלכה היהודייה.

הסימנים המשיחיים של אז היו על ישוע וכל סיבובי ההיסטוריה סבבו עליו אלפיים שנה. הוא שנשא את סימן החמור בהיות החמור חצוי, ובהיות ישראל חייב, בעוונות הרבים, כליה, חלילה וחס, כבזמן פורים. קורבנו המשיחי של ישוע נתקבל לפניו יתברך ונחשב לאיל שהוקרב במקום יצחק, כי בקורבן המשיחי ההוא ניצל כלל ישראל מהכליה ונגזרו במקומה חורבן הבית והגלות הארוכה. מי יוכל לומר לה" ברוך הוא איזה קורבן לקבל ואיזה לא לקבל?

ולא נוגע העניין לדרגתו העצמית של ישוע, כי אם לדרגתו הכללית הנבחרת, כי שם את חייו בכפיו למען קבלת ועשיית אותה המשרה ההיסטורית הנוראה ולא פתח את פיו. ואכן ישוע מפליא, דבריו מפליאים ופעולותיו מפליאות לא מצד דרגתו העצמית, כי אם מצד דרגת הסימנים המשיחיים המפליאים של אותה המשרה שהייתה עליו. החמור מפליא וכוכב המפליא מפליא. אני יודע זאת כחמור אוכל לחם הראשון הרואה איך כל סימן מהסימנים המשיחיים והגאוליים מפליא בפלא חדש ומוכן לשנות את העולם.

מזלי הטוב הוא שרק בזכות הגואל ועטרת ראשי, חיים, אני חמור שלם הבא להשלים את פירושי המשיחות השלמה. ואני מה? חמור ולא בן אדם! מנבא ולא נביא. מבשר ולא אליהו הנביא. רוקד על כוכבים, כשמורי מנהיגני בדרכי. מלקק אבנים מלמטה, כשמזלות חדשים מהדג הגדול לוויתן מאירים ויורדים מלמעלה. שואג כארי על החוק החדש וכשור הבר נגד כפירות, וכישוע אני פותח את דברי הימים החדשים. עם זאת, אני בעצמי כלום, רק חמור האוכל את הלחם המפליא הזה!

לא החמור הוא הנושא את ה"משיחות", כי אם סימן החמור אוכל לחם הוא הוא הנושא את ה"משיחות". שלא יחשוב אדם שהוא נפלא, רק מפני שחמורו מפליא! האם אוכל להתפאר על היות לי שלוש עיניים? הרי שתי עיניים לי, ברוך ה", ולחמור שלוש! האם אתפאר אני על מה שיש לו? והאם אני חמור לבדי? הנה זנבי כפול, ושבעה שלבים לזנבי, כשג'יוזפה נוער כל היום. בנוסף לא אחיה לעד על פני האדמה, ובלכתי החמור ימשיך בעולם, שהרי לא בן אדם הוא, כי אם חמור "משיחי" ממלכות השמים. הריני אוכל את הלחם, ומי שחפץ לזכות יאכל את הלחם איתי ויכיר את טעמו ואת אמיתותו, כי מן השמים הלחם הזה, מהכוכב הלחמי המפליא.

ולא צריכים אנו להתווכח עם ה" ברוך הוא בשל מה שאנו חושבים. כבר עשינו זאת במשך כל דברי הימים. נעשה ונשמע, ואם לא נעשה ונשמע אז נסבול ולא נשמע, אבל בסוף נשמע ונבין את הסבל אודות מה שקרה. נבין את גורלנו המשיחי החמורי, ונדע שעד הגאולה השלמה לא היינו כי אם חמור "עד החצי", ועתה בא הזמן בו החמור השלם מביא את בשורות הגאולה השלמה לבני ישראל ולעולם, על מנת להשלים את הישועה של הצאן הנאבד מבית ישראל ולחיות באחדות עם בני האסלאם הטובים האוהבים את בני ישראל. לפיכך נשמח בגורלנו להיות עם משיחי חמורי, כאשר ביחס לצדיקים אמיתיים כמשה, כאליהו הנביא, כמרדכי היהודי, כמורה הצדק וכגואל האחרון חיים, נלקק את עפר רגליהם, נשתדל להבין בלחם מבית לחם הלחמי ונברך, כל אחד ואחת, את ה": "ברוך ה" אלהינו שעשני לחמו".

באהבה חמורית, פרץ גרין

.....................................

לוח כ"ב - הצדיק החי באמונתו עובד אך ורק את ה"

צעד 1 - הסיבוך הגדול של דברי הימים הוא בין הנצרות ובין היהדות. כאשר ההיסטוריה מגיעה לביאת הגואל חיים ולשם "אהיה" האחרון, העולם בדרך כלל נמצא בתוך הבלבולים הנגרמים מכל דברי הימים שעברו, ואין אף אחד שיכול להסביר מה קרה בין ה"ריש" של השם "אשר" וה"אלף" של השם "אהיה" האחרון. מה מייצג הקונפליקט הגדול והארוך הזה בין היהדות והנצרות בנוגע לגאולה השלמה? מדוע הדבר קרה? לקונפליקט בין האסלאם ובין היהדות, כשש מאות שנה אחרי לידת הנצרות, יש תוכן יותר פשוט ושונה. האסלאם החשיב את עצמו כאילו הוא מייצג את הגאולה השלמה השלישית, ולכן כל בני עולם, לפי דעת המוסלמים, היו צריכים בהכרח לקבל את דתם.

צעד 2 - כאבים וקשיים רבים היו בכל משך הגלות הארוכה, ודרך הדת לא היה מקום לתרופה. היהודי אומר "אי אפשר לקרוא לבן אדם אלהים" והנוצרי אומר "היהודי רע הוא, אתם שהרגתם את אלהינו". היהודי עונה שאי אפשר להרוג אלהים, והנוצרי אומר "כן, הוא אבל שלח את בנו לקבל את ההריגה ולכפר על עוונות האנושות". מרים ומכאיבים ואף רווי טיפשות הם דברי הימים, אבל מכל מקום מובטח מה" אלהינו שהמרירות תיהפך לבסוף למתיקות, הכאבים לתענוגות והטיפשות לחכמה. עד שנבחר הגואל האחרון מאת ה" ברוך הוא, הסימנים של אברהם, יצחק ויעקב עוד לא נשלמו.

צעד 3 - סימני אברהם אבינו עברו בדברי הימים, וסימני יצחק אבינו עברו בדברי הימים. חלק גדול של סימני יעקב כבר עברו בדברי הימים, כאשר באה הגאולה השלמה המביאה בעיקר את סימני תפארת ישראל. ואמנם כאשר נבחר הגואל האחרון והתחיל השם "אהיה" האחרון לגלות את הגאולה השלמה, הקונפליקטים של דברי הימים עוד לא נפתרו. המחלוקת בין עשו ויעקב צריכה עוד להיפתר היסטורית, כמו סימן החיבוק והנשיקה בין שני האחים. מתוך הסימנים השלמים מגיעים סימני התיקונים, כשתיקון הנצרות גדול מאד הוא. למעשה הפיוס בין בני שתי הדתות לא יתרחש, עד שיובן פענוח הסיבוך שיצא בין היהדות והנצרות.

צעד 4 - אנו אומרים, לפי השפה החדשה הברורה, שבהתגלות הגאולה השלמה צריכים עוד "לתקן", כביכול, את ה"ריש" של השם "אשר", דהיינו: יש לתקן את כל הסיבוכים ההיסטוריים שיצאו, בהיות דברי הימים מתחת ל"ריש" של השם "אשר". לפני בוא הסימנים השלמים אי אפשר היה למצוא את מפתחות הפענוחים. הרי הסימנים היוצאים מה"ריש" של השם "אשר" הם סימנים "משיחיים" ו"גאוליים". בני ישראל לא היו יכולים במשך דורות הגלות למצוא "משיחות" או "גאולה" בנצרות ולכן הדלת הייתה סגורה! בבוא הגאולה השלמה הדלת נפתחה, כי כל הפתרונות לסיבוכים ההיסטוריים נמצאים בסימנים השלמים. החידושים המפליאים המבהירים והמבררים לא ניתנו לבני ישראל קודם לכן להבין בדברי ה"ריש" של השם "אשר".

צעד 5 - הגואל חיים מכריז בסימן הכוכבים, שהכוכב החמישי הנראה בחלום הוא כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה. ראשית כל אנו מבינים מכך שמשרת ישוע, הנקרא כריסטו של אומות העולם, נמשכה מכוח הכוכב הזה. מהמשך הלימוד בכוכבי הגאולה ניתן להבין שכוכב זה נקרא לראשונה "כוכב מלכיצדק" וגם "כוכב המלך המשוח בצדק" והוא כוכב הסימנים האוניברסאליים המשיחיים הקשורים בסימני "משיח בן יוסף". מדובר בעניין מפליא המכוסה ומרומז בפגישת אברהם אבינו ומלכיצדק בעמק שוה (בראשית, י"ד). זוהי הכפילות של הסימנים המשיחיים - הסימנים לעם אברהם המיוחד, ישראל, והסימנים האוניברסאליים של מלכיצדק שהם עבור כל העמים, כאשר ברכת מלכיצדק משלימה את ברכת אברהם לעמים, בכדי שאברהם יהיה אב להמון גויים.

צעד 6 - כפילות זו נראית גם ב"תאומים המשיחיים", פרץ וזרח, ואף על פי שגם זרח הוא בנו של יהודה, שמו מרמז שאורו יזרח כשמש עבור העולם. פרץ וזרח מאמתים ומצדיקים את חתונת יהודה ותמר. תמר הייתה יוצאת ירך ויורשת מלכיצדק ולכן היא ירשה את סגולת הסימנים האוניברסאליים של מלכיצדק, כהן לאל עליון. תמר הבינה את דבר הכפילות של הסימנים המשיחיים, סוג אחד לשבטים הנבחרים של יעקב אבינו וסוג אחד המוכן להביא את האמונה בה" אחד לעמים רבים.

צעד 7 - תמר הבינה שדווקא שני הסוגים האלה נועדו להתייחד בזרע יהודה בכדי להוליד "משיחיות שלמה וקיימת", וזכתה תמר בכך שאף שמה את נפשה בכפה במעשה יהודה למען הולדת משיחות שלמה לשבטי ישראל. לידת פרץ וזרח, אפוא, שיקפה את ההצלחה של האיחוד המשיחי בין יהודה ותמר, הצלחה שיצאה לפועל בהבטחות ה" לדוד ובבנין המקדש על ידי שלמה. ואומנם השלמות המשיחית המרומזת בלידת התאומים פרץ וזרח מנבאת גם על התיקון הסופי של העימות בין עשו ויעקב אחרי המאבק הארוך בן אלפיים השנים בין היהדות והנצרות.

צעד 8 - נדרשת הכפילות בסימנים המשיחיים, המחולקים לסימני יוסף ולסימני דוד - חלוקה שנולדה היסטורית עם פירוד מלכות עשרת השבטים ממלכות בית דוד והתפרקות האחדות, בעוונות, של כלל ישראל. אז נכנסו דברי הימים אל מתחת לשם "אשר", וניתנו כל המפתחות של הגאולה ביד אליהו הנביא, זכרו לברכה. "כל המפתחות" ככתוב: "כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 23-24). פסוק זה כולל את מפתחות הגאולה: "הנה אנכי שולח" היא השליחות המשיחית הנבואית; "לכם": לישראל למען העולם; "את אליה הנביא": הוא האחראי הנבחר היחידי על מפתחות הגאולה; "לפני בוא יום": היא השליחות הבאה בשם אליהו הנביא להכין את הלבבות, להזהיר נגד העוונות ולהביא את הנבואות של הדור הרביעי הסופי שבו "יום ה" הגדול והנורא"; "והשיב לב אבות על בנים": אלה מפתחות השבת הלבבות שהם עיקר מטרת כל הגאולה, כי הבנים יבינו ויקבלו את שליחות הנביא לפני האבות; "ולב בנים על אבותם": מהבנים יבינו האבות לבסוף, ובאיחוד עם הבנים גם הבנים יוכלו להעריך את שלמות האבות; "פן אבוא והכיתי את הארץ חרם": אם נדחתה השבת הלבבות ולא הצליחה השליחות, אחריב את המקדש, אטיל חרם על הארץ וייצא ישראל לגלותו הארוכה. עם זאת, לא תסתלק הנבואה עד שתתקיים באופן שלם - אז "הנה אנכי שולח", ותתקיים השבת הלבבות. הנה כל המפתחות של הגאולה, של השליחות, של הנבואות, של יום ה" הגדול והנורא ושל השבת הלבבות ומפתחות השלום נמסרו כולם לאליהו הנביא, זכרו לברכה, לכל הזמנים.

צעד 9 - אליהו הנביא, זכרו לברכה, לא מת אלא עלה למעלה שלם והוא גם יורד לעולם לשליחויותיו, לפי תפקידיו, כידוע. עניין עליון מאוד הוא זה ומפליא וטעמים נסתרים רבים בו, וצורך גדול הוא לגאולה. מפתחות הגאולה הם בידי אליהו הנביא לכל הזמנים וצריכים להיות קשורים לעולם, ולכן אף אם נסתרים הדברים, לא יכול היה אליהו הנביא למות כאחרים אלא צריך היה להישאר במצב של קשר עם העולם, ומכל מקום אליהו הנביא הוא בעיקר בעולם של מעלה, ונדרש לכך פתרון היסטורי נסתר בכדי שיתקיים דבר המפתחות בשלמות.

צעד 10 - בא פתרון זה לפועל בזמן ובידי מרדכי הצדיק, שהרי מאליהו הנביא ואלישע הנביא ועד למרדכי הצדיק התקיימו צדיקים נסתרים חוץ מנביאים, אבל לא היה מספרם קבוע. אליהו הנביא היה הראש הרוחני שלהם תמיד והנמשחים ממנו, אלישע בתחילה ובהמשך צדיק נסתר אחד בכל דור, היה ראש הצדיקים הנסתרים בעולם. כך היה מדור אלישע ואילך - אליהו, זכרו לברכה, היה הראש שלמעלה, כשבעולם שלמטה נבחר צדיק נסתר אחד לראש. רק בזמן מרדכי הצדיק, שהיה היורש של מסורת הצדיקים הנסתרים, נקבע מספר הצדיקים לל"ו בכל דור, לא פחות ולא יותר, כשאליהו הנביא הוא ראש הצדיקים הנסתרים תמיד ואיננו נכלל בספירה. בנוסף, כאמור, ישנו בכל דור תמיד אחד שהוא ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בעולם שלמטה. מרדכי הצדיק, אפוא, היה הראש הראשון של ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים בעולם, ולו מסורת ה"שין" של השם "אשר".

צעד 11 - בהפרדת המלכות לשתי מלכויות לא התקיים יותר כוח האחדות בעם, כוח שנדרש להתקיים בכדי שראשי העם יוכלו לזכות להחזיק בסימנים המשיחיים והגאוליים, לא בידי הכוהנים במקדש בירושלים ולא בידי החכמים בתקופות ההן. במצב ההוא, השם המוסתר "אשר" נכנס לדברי הימים בעבור הזמנים הבאים, ונכנס מצב הקדושה לעליונות מיוחדת הנמסרת אך ורק ליחידים, אנשי קודש נסתרים, כשאליהו הנביא, זכרו לברכה, הוא הראש לצדיקים הנסתרים הסובלים. לפיכך שני סוגים היו מזמנו של אליהו הנביא: הצדיקים הנסתרים והמשך מסורת הנביאים בדרגה מחודשת. בזמן גלות בבל ומדי, מרדכי היהודי הוא שקיבל את הירושה של הצדיקים הנסתרים, ורק אז נקבע כאמור מספרם לל"ו, כשמרדכי הצדיק היה הראש הראשון לל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. כך היה בכל דור ודור עד הגואל האחרון, חיים, הראש האחרון של ל"ו הצדיקים הנסתרים. קיבלנו שה"מערך" החדש של הצדיקים הנסתרים נקרא "נר הצדיקים הנסתרים החיים באמונתם", הכולל מאתיים וחמישים צדיקים נסתרים (שלא נקראים "סובלים").

צעד 12 - ה" הוא הרואה ויודע את כל צרכי הגאולה במשך כל דברי הימים בכדי להביא את עם ישראל ואת העולם אל תקופות הגאולה השלמה המובטחות, ולכן השם הנסתר "אשר" מהשם "אהיה אשר אהיה" עיקר קדושתו נסתרת מאד ולא מתגלית בעולם אלא ליחידי סגולת הקדושה העליונה הנסתרת. אותם יחידים הם אלו שהחזיקו בעמודי השמים והארץ במשך כ-28 מאות שנה מזמן אליהו הנביא או כ-26 מאות שנה ממרדכי הצדיק, ועוד בסבל גדול נוסף במשך אלפיים שנות הגלות הארוכה האחרונה. על זכותם היה עומד העולם בכל הדורות הללו עד הגואל האחרון, והם שסבלו למען האנושות וכיפרו בסבלותם על עוונותיה, עוונות שהיו הורסים את העולם, חלילה וחס, לולא היו מקבלים על עצמם הצדיקים הנסתרים את הגזרות לכפרתו.

צעד 13 - מיוחד הוא ראש הצדיקים הנסתרים בכל דור, ודרגתו עוד יותר נעלה מהשאר, ומיוחדים הם גם סימני הגאולה, שחוץ מכך שהם בידי ובאחריות אליהו הנביא, זכרו לברכה (שהוא, כמוסבר, ראש הצדיקים הנסתרים בכל הדורות, ואיננו נכלל בספירה), גם ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים בעולם מכיר אותם. כך היה בכל דור ודור שרק הנביא אליהו וראש הצדיקים הנסתרים היו מכירים בסימני הגאולה[2]. כוח הראש, שהוא צדיק הדור הנסתר בכל דור, היה יכול להביא את הגאולה אם הייתה הזכות הראויה והזמן הרצוי לכך. זאת בכוח אבל לא בפועל, כי קיום התכנית ממנו יתברך היא המכריעה, והכול יוצא לפי רצונו יתברך.

צעד 14 - יש להבין זאת, ואמנם צריכים להבין גם שעבודתם של הצדיקים הנסתרים אינה שייכת ישירות לעניני הגאולה, שהרי אין עבודתם ישירה עם בני העולם, כי מופרדים הם ונסתרים, ואף אחד אינו מכיר בהם. מתפללים הם עם אנשי בית הכנסת כמו כל אחד, אין זהותם ניכרת כלל וכלל, וכל עבודתם לה" בסתר היא. הם נמצאים בקדושה עליונה פעילה השורפת את מי שנכנס אליה ואינו ראוי לכך, כקדושת סיני אודותיה הזהיר משה את בני ישראל: "פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם, יְהוָה" (שמות, י"ט, 22). זאת מאחר שהתורה האמיתית הקדושה אש דת למו היא ושורפת את כל המנוגד לקדושתה.

צעד 15 - המשיחות הארצית רחוקה היא מן הצדיקים הנסתרים, שעבודתם היא עם הקדושה העליונה הנסתרת, ובמסגרתה הם סבלו בגופם את מה שעליהם לסבול, בכדי לבטל את הגזרות הקשות שעל העולם. הצדיקים הנסתרים הם בדרגה שונה לגמרי ממה שנודע בעולם, והגם שכולם יהודים מלידה ומהולים ויודעים את כל התורה והמסורת וכו', אין להשוות אותם לחכמי ישראל, כי עניין הצדיקים הנסתרים מופרד לעצמו, ועניין חכמי ישראל הוא למטרותיו (אמר לי בסתר הצדיק השלם חיים שגם בין חכמי התלמוד נמצאו מעט שהיו צדיקים נסתרים, אבל זהותם נשארה בהסתר ויש מקומות שהתלמוד "מרמז" על מעלתם אבל לא מרחיב בעניין).

צעד 16 - הנה עיקר אחיזת הסימנים של הגאולה ביד ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בעולם הוא בדרך העברה מדור לדור. חוץ מאליהו הנביא, זכרו לברכה, היה צריך להיות אחד בעולם, ראש הצדיקים, שמכיר בהם, כי בדרך זו הסימנים נמצאים בעולם, והיה צורך שיהיו בעולם עד הזמן הנבחר, בו ייבחר הגואל האחרון הרצוי לפניו יתברך. חשוב לציין כי כל עבודתם של הצדיקים הקדושים העליונים היא בנסתרות של מעלה, באופנים מופרדים לגמרי מן האופנים הנראים והנודעים בעולם הזה, כך שלא שייכת עבודתם בישירות לעניני הגאולה אלא בעקיפין. הנה גם השם "אשר" מצד עצם כוחותיו העליונים נשאר בשלמותו בקרב הצדיקים הנסתרים, היות שסימני אליהו הנביא וסימני מרדכי הצדיק וסימני האור האוניברסאלי של בית המקדש הרצוי נמצאים אצלם בכל דור ודור. זאת מצד האמת ומצד העליונות העצמית של הסימנים.

צעד 17 - הבנה זאת מודגשת פה, שלא ייחשב שכל עניין הסימנים ההתחלתיים שיצאו מה"ריש" של השם "אשר", ושנשתבש בשימושיהם ההיסטוריים בנצרות, גרם, חס וחלילה, לפגם בעצם האותיות של השם "אשר", כי שם קדוש הוא. לכן אנו מסבירים שהסימנים העצמיים של השם "אשר", כמו שהם למעלה, נשמרו שבשלמותם גם למטה בידי ראש הצדיקים האמיתיים הנסתרים בכל הדורות הללו. עם זאת, לא נוגע לשלמות ההיא כל מה שקרה מהסימנים המשיחיים והגאוליים ההתחלתיים שהיו במשרתו של ישוע ועצם שיבוש כל פירושיהם בנצרות. מחד גיסא, בלי קיום שלמות האותיות הקדושות של השם "אשר" בידי ראש הצדיקים הנסתרים, היה מתקיים, חס וחלילה, חסרון בשם עצמו. מאידך גיסא, לולא אותה השלמות הנסתרת לא היה כוח לסימנים ההתחלתיים לצאת בכלל לעולם. הנצרות, אשר סילפה את פירוש הסימנים ההתחלתיים, הייתה גם היא צריכה להתקיים, מאחר שמדובר בחלק מן התוכנית האלוהית.

צעד 18 – היה זה סיבוב היסטורי מנובא, ונדרשו סימני ה"ריש", מטעמי הנבואות, לצאת מעט, לסדר מישרה משיחית, לפתוח פרץ הפורץ את גדרי דברי הימים ולזרוח כשמש אור לגויים עד קצוות תבל. היה זה צורך לעולם, והסתובבו הסיבות להוציא את הסימנים ההתחלתיים למטה לעולם. מכוח הסימנים האמיתיים החליט לגלותם מורה הצדק בבית ספר האיסיי, שהיה ראש הצדיקים הנסתרים בדורו, ונלמדו אותם הסימנים בקרב מורי בית הספר. אותם סימנים היו בסתר איתם והשפיעו בסוף באופן ייחודי ואף מופרד על יוחנן המטביל ובהמשך על ישוע לשם קיום המשרה השייכת לאותם הסימנים.

צעד 19 - דברי ימי אליהו הנביא הם במסגרת ה"אלף", דברי ימי פורים בידי מרדכי הצדיק ואסתר המלכה הם במסגרת ה"שין" ודברי ימי ה"ריש" של השם "אשר" מתחילים מחנוכת בית המקדש השני בימי עזרא ונחמיה. לכן בעצם לא רק אור נסתר הוא המקובל בקרב יחידי סגולה, כי אם גם אור קדוש בקדושה השייכת לעולם דרך בית המקדש. באור הקדוש ההוא השייך למקדש נכלל גם סוג שני של אור, שניתן לכנותו אור לגויים. פחות קדוש הוא אור זה אבל בהיר מאוד הוא בשכל טוב, באהבת ויראת ה" ובאהבת המידות הטובות והדרך ארץ. זהו אור המלא בהתפלאות על הבורא יתברך ועל אור רחמנותו, כי רחמיו הם על כל המעשים.

צעד 20 - הסדר הראוי והרצוי לפניו יתברך היה שבני ישראל יתקדשו באור הקדוש של המקדש, ומקדושתם ומידותיהם הטובות ואהבתם לה" יתפשט האור לגויים להיות להם לישועה בהכרתם באלוהי ישראל ובלימוד דרכיו. תכלית ה"ריש" הייתה לישועה בישראל בכוח אור התורה והמקדש, ומישראל אמור היה אור הקדושה לצאת לעמים רבים לישועה. זאת הייתה ה"ריש" הרצויה והיא הייתה ה"ריש" המשלימה את השם "אשר", שתוכל להתחבר עם השם "אהיה" האחרון כדי להביא את הגאולה השלמה המשלימה את כל השם "אהיה אשר אהיה". הרי "זכרו תורת משה עבדי" מתקשר לשם "אהיה" הראשון, "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא" מתקשר לשם "אשר", ו"הוא ישיב לב אבות על בנים" וכו' מתקשר למפתחות השבת הלב והשלום של הגאולה השלמה השלישית במסגרת השם "אהיה" האחרון.

צעד 21 - לא נאריך בשליליות. עם ישראל לא הבין אז את גורלו המשיחי מפני שלא התקדש באור המקדש ולא היה ראוי בעצמו להביא את הישועה על עצמו, כל שכן על אחרים. מלחמת החשמונאים, מלחמה נסית ונפלאה, מעט מאד נגד רבים וחזקים מהם, הצליחה, מפני שכוונתה הייתה "משיחית". היא התנהלה בקנאת ה" אמיתית, בהתקדשות נכונה ובכוונות לשם שמים לשם ישועה, פעולות מוכרזות ברבים לשם ישועת הרבים. החשמונאים נמשחו בשמן קודש בפרהסיה, וכל דבריהם ומעשיהם היו רצויים מאד ברגע ההיסטורי ההוא, דהיינו פעולות "משיחיות" לשם ישועה ברבים ובחוץ.

צעד 22 - רצון השמים נמשך, אבל רצון העם לא עמד באריכות בנס המשיחי החיובי ההוא, ובמקום להתאחד ולכוון לרצון ה", נחלק העם לכתות ולמפלגות, כאשר השוחד שלט ורבים היו חטאי שנאת החינם, עוונות הבצע, פשעי הערווה וחטאי דם נקי ששפכו כוהנים ומלומדי תורה בשל אהבת כספים ושנאת הבריות. כל זאת כאשר אין מסייע לעניים, מתעסק ברפואת חולים או עוזר לאלמנות ויתומים. במקום זאת כרכו ראשי העם והמלומדים את עם הארץ כדג, לעגו לענווי רוח בשל העדר השכלתם ופעלו ללא רחמנות ואהבת הלב. אלו היו תוצאות החנוכה המשיחית, שלא הובנה כוונתה.

צעד 23 - אחרי חנוכה ומלכות קצרה בידי כוהנים וצדוקים, נכנס עם ישראל לתקופות גרועות של סתירות עד החורבן. דבריו של ישוע מתארים את מצב הסתירות הקשה בפתגמים קצרים כ"וַעֲשׂוֹּ מה שאומרים רַק הִשָׁמְרוּ מֵעֲשׂוֹת כְמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים" (מתי, כ"ג, 3). ספר שלם שמתומצת במשפט אחד! רחוק מאד היה אור בית המקדש מליבם של ישראל וכל שכן להיות אור לגויים הדורש דוגמה בהתנהגות הגונה, בדרך ארץ ובאהבת הבריות. מאחר שלא נעשתה החנוכה דוגמה לפעולה למען ה", המצב רק הורע ולא ניתן מקום להתגלות ה"ריש" המשיחי הישועתי, אלא נמצאה ה"ריש", כביכול, בגלות אף בהיות בית המקדש קיים ועומד. סתירה גדולה!

צעד 24 - הרי ה"ריש" היא האות המשיחית של השם "אשר". משיחות גדולה ומיוחדת היא שנדרשה בכדי להביא את האור לגויים, שליחות משיחית לעם ישראל להביא את האמת לגויים ולהודיע את התורה ואת הנביאים ואת הדרכים ללכת בהן. אם היה להם שליח משיחי להדריך אותם באמונת השליחות, ועם ישראל היה ראוי, אזי כל העם, עִם השליח ההוא, היה לעם משיחי לישועת העולם. עם זאת לא היה זה אפשרי בעת ההיא, כי לא התקיימו התנאים הנדרשים של "ריש" השם "אשר" להתחבר אל השם "אהיה" האחרון: עם ישראל לא היה זכאי, וחלקים גדולים של העולם לא היו מוכנים עוד לקבל את האור.

צעד 25 - צריכים להבין זאת היטב. בלי ה"משיחות" הגדולה והמיוחדת של ה"ריש" לא הייתה הכנה בעולם בכדי לקרב חלקים מהאנושות אל ההיסטוריה הקדושה של ישראל, ולא ניתן היה להגיע אל האוניברסאליות של השם "אהיה" האחרון. בכדי שתתאפשר המשיחות הנשלחת, המפיצה את האור האמיתי של המקדש אל עמים רבים, היה צורך בזכות מצד היהודים להתקדש בקדושת המקדש, בכל המידות הנדרשות, בקנאות לאחדות השם ועוד יותר לאהבת השם. ה"ריש" לא הייתה מושלמת בין לילה בכדי ליצור קשר עם השם "אהיה" האחרון, וזמן היה לישראל במשך כמה מאות שנים להבין את כוונות המקדש ולעשות למען ה".

צעד 26 - יש צורך להתבונן לעומק בעניין זה, כי ממנו מגיעים הטעמים האמיתיים והמוצדקים של קנאת השמים האמיתית, והכרח היסטורי נסתר הוא. מורה הצדק ראה בחכמתו שלמען קיום ה"ריש" בעולם יש צורך בבית ספר מיוחד, מופרד אף מהמקדש, בית ספר קדוש עם מורים קדושים. ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים היה מורה הצדק בדורו, יורש סימני הגאולה והמשיחות, ולא היה אז מקום בישראל, לא אצל הכוהנים, לא אצל החכמים ולא במקדש, לסימנים של ה"ריש" ולסימני המשיחות הקשורים עמה. החוקרים לא יודעים מהיכן היה למורה הצדק הכוח והידע להקים את הסדרים המשיחיים המדויקים המפורטים במגילות קומראן. התשובה לכך היא דרך הסימנים המשיחיים של ה"ריש" של השם "אשר", אשר היו אצל מורה הצדק, צדיק הדור בדורו.

צעד 27 - החלטה כבדה החליט מורה הצדק ללא בקשת רשות, מפני שידע שלא הייתה זכות בזמנים ההם לבקש דבר כזה מה" או מאליהו הנביא. ואמנם ידע מורה הצדק את אמיתות המצב הרע ואת הגזרות הקשות עד מאוד שהתאספו נגד עם ישראל בבית הדין של מעלה, ועל כן החליט לפעול הוא בעצמו תוך הסתמכות על הפסוק "עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה-- הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ" (תהילים, קי"ט, 126). עם ישראל נמצא אז בעצם הסתירה שלו, וכל השתדלות להתיר את הסתירה הייתה צריכה בהכרח להימצא במסגרת כוח הניגוד הקיצוני החיובי והקדוש. לפיכך דרכי בית הספר היו בגבורות, בנוקשות הדין והמשפט, בהקפדה יתירה על כל פרט מההלכה, בפרישות מחיי המשפחה, בהתקדשות בדרכי הצניעות, בדיוק בסדרי השעות ובשמירה על כל הגה היוצא מהפה.

צעד 28 - לקנאת ה" אמיתית, בסוג "עת לעשות הפרו תורתך", יש מקום גדול לפני ה" כאשר רגע הקנאה מתקבל על-ידי רוכב שחקים, כקנאת פינחס אשר בעטיה קיבל הוא ברית שלום וכקנאת הנביא אליהו בכרמל. גם פעולת מורה הצדק נתקבלה לפני השמים כמוכח מכך שהסימנים היוצאים מה"ריש" נתקבלו אצל המורים, סדרי המשיחות נשמרו באורח פלא, קדושה גדולה שרתה בתוך בית הספר וסודות אמיתיים רבים נמסרו ונשמרו אצלם. מכל מקום הצדיק הוא האחראי על פעולת קנאתו, ואם מתבצעת פעולה היסטורית של קנאה הגורמת שינוי בדברי הימים, הצדיק הוא האחראי לתוצאותיה ההיסטוריות. נורא עלילה על בני אדם, כי לא יחסר מאומה מתכנית האלהים בדברי הימים.

צעד 29 - נקודות שוות ישנן בין פעולת מורה הצדק לבין פעולת ישוע (כמאה שנה אחרי מות מורה הצדק). שניהם עשו את מה שעשו מקנאה אמיתית משום "עת לעשות לה" הפרו תורתך". בשני המקרים קנאתם נתקבלה לפני ה" ברוך הוא, אל קנא, ונדחף גורלם להיות לבדם בהחלטתם לפני ה". שניהם נסחפו אל התכנית האלוהית שאי אפשר היה לשערה, כי נורא עלילה על בני אדם, ולבסוף, דרך מישרתו של ישוע, קרנות שניהם, אחד בהעלמות סודית ואחד בהמשך היסטורי בעולם, הסתבכו בסבך ההיסטורי של דברי הימים בין היהדות והנצרות.

צעד 30 – מכל מקום ה"אלף" של מסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, ה"שין" של מסורת מרדכי, ואף ה"ריש" בהסתרה, נשארו כהווייתם, כמוסבר, אצל הצדיקים הנסתרים בכל הדורות ביד ראשם, כאשר סבל הצדיקים האמיתיים הנסתרים החזיק את הזכות לקיום העולם בכל הדורות שעברו. עם זאת, ה"ריש" שהגיעה להתגלות בעולם בבית הספר האיסיי דרך פעולת מורה הצדק, ואחר כך דרך מישרתו של ישוע, היא ה"ריש" שהסתבכו קרנותיה בסבך, וישוע הוא האיל שנלקח במקומו של יצחק והורם לנס גויים בתחייתו. כל דברי הימים הסתבכו מאי האיזון שנוצר מכך, ונשתבשו כל הסימנים המשיחיים ההתחלתיים שיצאו מה"ריש" של השם "אשר".

.....................................

לוח כ"ג - הצדיק החי באמונתו רועד כשאומר את שם ה"

צעד 1 - הסימנים המשיחיים והגאוליים של ה"ריש" שהיו בבית הספר האיסיי היו סימנים אמיתיים. הם היו סימנים היסטוריים של הגאולה, סימנים מאוצרות ה" אלהינו אשר בירידתם לעולם מקושרים עם כוכבי הגאולה, המובילים את פעולותיהם הלאה בדברי הימים לפי גזרת השמים. ידע ישוע מה הוא אומר כאשר הוכיח את אלו מתלמידיו שהלכו בשליחותו לרפא חולים ולגרש שדים ורוחות רעות. הם התפלאו על הצלחתם בשם ישוע. הבהיר להם ישוע: "אַךְ בָּזֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ אֲשֶׁר נִכְנָעִים תַּחְתֵּיכֶם הָרוּחוֹת כִּי אִם שִׂמְחוּ עַל אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיכֶם בַּשָּׁמָיִם" (לוקאס, י', 20)

צעד 2 - פלא גדול הוא שישוע ידע את זאת, ולא נמצא רב או חכם או כוהן שיכול להבינו, אבל לא פלא היה ביחס לישוע, מפני שכבר ידע שסימני מלכות השמים היורדים לעולם מוכרחים להיות כתובים בכוכבי הגאולה ומהם בכוכבי העולם, וכי כך הם הסימנים המשיחיים, שבכל פעולה משיחית של ישועה נכתב סימנם בכוכבי הגאולה. אנו, בזכות הגואל חיים, מעידים על כך כבר י"ז שנים, שכל המילים הכתובות או האמורות הינן למען הגאולה השלמה, וכל פעולה הנעשית בעדה מביאה בעקבותיה את המשך הסימן היורד מכוכבי הגאולה. זהו מחזור מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, מחזור המשלים בכל פעם צד חשוב כלשהו של הסימנים השלמים.

צעד 3 - לכן רק עתה אנו יכולים להעריך את חכמתו של ישוע, שאמר: "כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים" (דהיינו בכוכבים). הסימנים השלמים משלימים לסימנים ההתחלתיים, ואמנם מפני שהסימנים ההתחלתיים היו מכוסים מחד גיסא ובלתי מובנים משום השיבושים מאידך גיסא, הסימנים ההתחלתיים המושרשים ב"ריש" מתגלים עם פירושיהם רק עכשיו. אנו, למשל, קיבלנו מהגואל חיים את סימן הכוכבים, שממנו ניתן להבין דברים רבים בענייני כוכבי הגאולה, כמו גם דברים ביחס למצב הכוכבים לפני אלפיים שנה, זמן ה"קץ" של אז. כך הוא בנוגע לכל הסימנים השלמים.

צעד 4 - מקום ה"ריש" מיוחד הוא. כמו כל אות מהשם השלם היא כוללת את כל האותיות שקדמו לה, אך היא גם האות הכוללת בעצמה את כל הסימנים הנדרשים על מנת "לחצות את הגשר" ולהגיע אל השם הסופי של הגאולה השלמה. כמו כן היא מלאה בטעמיה על השינוי ההיסטורי הגדול והנורא בתקופת מישרתו של ישוע, שנעשה מוקד ביחס לכל יתר דברי הימים. השינוי ההוא הוביל את דברי הימים אל זמן התקיימות סימן עקידת יצחק והאיל שנלקח במקום יצחק, אחרי שהנבואה של מלאכי על השבת הלבבות לא יכלה להצליח. אז התממש סוף הפסוק ממלאכי: "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 24).

צעד 5 - אפשרות השבת הלבבות בין היהדות לנצרות במסגרת הסימנים ההתחלתיים הייתה קיימת עד חורבן בית שני, אך עם ישראל, אשר אליו הוכוונו כל הסימנים ההם לראשונה, לא קיבל אותם. לעומת זאת, באומות הנצרות דרך מישרתו של ישוע, כריסטו של העמים, התקיימו במסגרת הסימנים ההתחלתיים הסימנים האוניברסאליים המשיחיים והגאוליים של ה"ריש" של השם "אשר" אף על פי שנשתבשו ונהפכו לצורות של שקר ולדוקטרינות כוזבות, המייצרות כל מיני סוגים של עבודה זרה.

צעד 6 - גורל ה"ריש" היה שנדרשה היא לעבור, כביכול, עוד 2000 שנה עד ההגעה אל הגאולה השלמה ואל התגלות השם "אהיה" האחרון וה"קישור" אליו. רק מההתגלות הסופית אנו מתחילים להבין למפרע מה קרה עם ה"ריש" של השם "אשר" בכל הדורות שעברו. הנה הדברים הרבים ההם מתקבצים יחד בפתיחת הגאולה השלמה, וניתנים המפתחות לפתור אותם, לפענחם, להרחיב את דעת עם ישראל על כל דברי ימיו ולהבהיר לעמים את השפה הברורה המובטחת, שלא הגיעו אליה עד עתה. מפני שהדברים רבים הם ודורשים הסברים רבים כדי להוציא את האנושות מן החושך אל האור בכל ענייניהם, נקראים הלוחות של הדג הגדול לוויתן "לוחות רחבים" וגם "לוחות הצדיק החי באמונתו".

צעד 7 - ישנם פערים גדולים שצריכים למלא עד שמגיעים אל אמונת ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון. שם התואר "רחבים" הנאמר על הלוחות מתאר גם את סוג האמונה הגדולה והרחבה של הגאולה השלמה, כי מוכרחים להאמין במסגרת אמונת השם "אהיה" האחרון בכל דברי האמונה שעברו מראשית השם, היא אמונת שלמות השם השלם "אהיה אשר אהיה". צריכים להאמין בבחירת האבות, בגאולת ישראל ממצרים, בכל התורה הקדושה והמסורת הקדושה של ישראל ובסימני המשיחות בעם ישראל.

צעד 8 - צריכים להאמין במסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, במסורת הנביאים, במסורת הנסתרת של גאולת פורים ובכל הסימנים הנסתרים של יצחק אבינו של השם "אשר". הדבר נראה פשוט עד כאן ליהודי המסורתי אבל למעשה הוא אינו כל כך פשוט. פשוט הוא יחסית עד סימני המשיחות של בית דוד ובנין הבית הראשון, אבל כבר בהגיע אל השם "אשר" ולמסורת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ישנם דברים שהיהודי עדיין לא מכיר, והוא, לדוגמא, היחס בין אליהו הנביא, זכרו לברכה, ובין הצדיקים הנסתרים של כל דור, כי העניין בהתקיימותם ובתפקידיהם של ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור עיקרי הוא בהבנת כל דברי הימים, שהיו מתחת לשם "אשר".

צעד 9 - וכן הוא בפורים, שאמונת ישראל בגאולת מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, ואף באמונת המסורת של הקבלה המעשית ביד מרדכי נודעה בתלמוד ומקובלת היא. עם זאת לא ידוע שמרדכי הצדיק היה הראש הראשון של ל"ו הצדיקים הנסתרים. עובדה זו משנה את ההשקפה בנוגע לדרגתו ולקדושתו הנעלה של כותב מגילת אסתר. כמו כן לא ידוע שכוח הסימן הגדול של הכוכבים מגלה גם את מה שנסתר בכוכבי פורים ממעייני הישועה של כוכבי הגאולה, ושכוח הסימן השני הגדול, סימן מלכות השמים, מגלה גם את מה שמכוסה בתוך ארמון אחשוורוש, כאשר אסתר המלכה יושבת במלכותה לשם קישור מידות מלכות השמים למים העמוקים של לב האדם.

צעד 10 - בל נשכח שמסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, נזכרת בספר מלכים, ואמונה כללית ב"מישרתו" הגאולית של אליהו הנביא נכללת במסורת ישראל. גם האמונה במשרתו הגדולה של מרדכי הצדיק כבר מקובלת בכל תפוצות ישראל. הבעיות בהבנת דברי ימי ישראל מתחילות, כביכול, מה"ריש" ולא נגמרות עד ביאת הגואל האחרון והתגלות הסימנים השלמים. בית המקדש השני אמנם הוקם וידענו את נס חנוכה, אבל ממנו והלאה לא הבנו כלום בדברי ימינו, כי אחרי נס חנוכה לא זכה עם ישראל להמשך הנס.

צעד 11 - לפיכך צריכים להבין את הזמנים ההם מצד השלילה. התלמוד אמנם מגלה את ארירות עשרת הכוהנים הגדולים האחרונים, ובכלליות ידוע שנפלו בני ישראל לכתות ומפלגות וחילוקי דעות ושוחד ורציחות ביד סיקריקים וגאוותנות ושנאת חינם מכל צד ולב רע ומשקר בצביעות, כשכוהן נקנה בכסף, ואמונה נמכרה בשפיכות דמים. עם זאת לא ידוע שה" בקנאתו בחר משל, שלא יישכח לעולמי עולמים. ידוע, בעוונות, שנחרב המקדש בשל שנאת חינם ושעם ישראל יצא לגלותו הארוכה, אבל לא ידוע שבחר ה" משל והרים נס לגויים בכדי שנבין רק לבסוף שבמשך כל הגלות היינו בלי סימני ה"ריש" של השם "אשר".

צעד 12 - מתרחבת הדעת אך ורק דרך הבנת מישרתו של ישוע העקוד על מזבח יצחק, ומוקד דברי הימים הוא, כי כך גזר ה', יתברך שמו לעד, בקנאתו לשמו הקדוש, שחולל על ידי עם ישראל, כוהנים, פרושים ומלומדי תורה בתקופות ההן. לא צריך חכמה גדולה או אמונה מיוחדת כדי להבין שלא לחינם ה" ברוך הוא החריב את בית המקדש הנקרא על שמו יתברך ולא לחינם העניש את עמו הנבחר, בני ישראל, בגלות קשה, מרה וארוכה עד מאוד! ואמנם לולא הרים נס לגויים, יתד בל ימוט, ליתר דברי הימים, לא היינו חוזרים אף פעם למוקד ההוא בדברי הימים כדי להבין את עוונותינו.

צעד 13 - הרחבת הדעת בדברי ימינו לא תתקיים מבלי שנבין טוב יותר את עוונותינו בעבר, כי עם קדוש אנחנו ועלינו להבין שנות דור ודור, גם דור תהפוכות במשמע. בלי ידיעת והבנת העוונות ההם, לא ניתן להגיע אל נקודות האמת המרשות להגיע אל ענוות הלב הנדרשת בכדי להרחיב את דעת היהודי המאמין. ואמנם התחלת ההבנה תבוא ממורה הצדק, היא ההבנה בטעמיו לייסד את בית הספר האיסיי, כשעניין מעלתו הגדולה והקדושה של מורה הצדק התקבל מן הצדיק הנסתר חיים.

צעד 14 - הצדיק חיים כינה את מורה הצדק "צדיק אמיתי", ובחלום של נודע נאמר: "מהצדיקים הנסתרים האמיתיים". מאותו הסימן ביחד עם יתר העניינים הכרוכים בו הבנו ללא ספק שמורה הצדק היה בזמנו ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. יש צורך בעובדה זו, מפני שהקשר בין ראש הצדיקים הנסתרים ואליהו הנביא, זכרו לברכה, הוא קשר מיוחד בכל דברי הימים הנסתרים והוא הקשר שנדרשים לו בכדי להיכנס אל ארבע הפינות היסודיות של הבנת מישרת ישוע.

צעד 15 – אלו הן 4 הפינות: 1) הסיבה שמורה הצדק יסד את בית הספר. 2) הקשר המיוחד בין אליהו הנביא, זכרו לברכה, ובין ראש הצדיקים הנסתרים הוא הגורם לכך שדברי הסימנים ההתחלתיים המשיחיים והגאוליים אשר מתחת ל"ריש" של השם "אשר" נכנסו לבית הספר האיסיי. 3) קבלתם של יוחנן המטביל וישוע בבית הספר האיסיי. 4) הוצאת אותם הסימנים ביד ישוע, אחרי פעולותיו של יוחנן, שהם השורשים לכל דבריו של ישוע במשרתו. לולא הקשר המיוחד בין אליהו הנביא ובין ראש הצדיקים הנסתרים, לא היה מתאפשר שיכנסו אותם הסימנים לבית הספר האיסיי.

צעד 16 - סימני הגאולה האמיתיים הם ברשות אליהו הנביא, זכרו לברכה, כנודע ממלאכי "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא" (שם, 23) וכו'. למעשה כל המפתחות לפתיחת הגאולה השלמה והמפתחות של השבת הלבבות והמפתחות הנבואיים הקשורים בבשורות הגאולה וגם בהכרזת הנבואות הקשות של הדור הרביעי נתונים ברשות אליהו הנביא. הסימנים עצמם הם ביד וברשות אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואכן המסורת של אליהו הנביא המיוחדת, שבה ישנה הידיעה על התקיימות הסימנים ההם ועל תוכנם, נמסרת בכל דור לצדיק אחד בעולם.

צעד 17 - אלישע קיבל מאליהו, וכך הלאה עד למרדכי הצדיק נמסרו המסורת הנסתרת ומסורת הסימנים. מזמן מרדכי נקבע מספר הצדיקים הנסתרים על ל"ו, ואמנם המסורת ההיא המיוחדת נודעה אך ורק לראש הצדיקים הנסתרים בכל דור, כאשר בינו לבין אליהו הנביא היה קיים קשר חי, כי אליהו לא מת אף פעם. מה שנאמר בנוגע למפתחות הגאולה השלמה דרוש הסבר, כי אם אלו הם הסימנים השלמים האמיתיים, כיצד אנו אומרים שיצאו הסימנים ההתחלתיים לפני אלפיים שנה? ומדוע הסימנים השלמים היו זקוקים לסימנים התחלתיים? התשובה לכך נמצאת לראשונה באותה הנבואה של מלאכי המתייחסת לשתי מישרות ולשני זמנים.

צעד 18 – בפסוק נכתב: "פן אבוא והכיתי את הארץ חרם". אם בא הנביא אליהו ולא קיבלו את המפתחות של השבת הלבבות, אז לא תתקיים המשרה ההיא אלא ההפך מברכתו: "והכיתי את הארץ חרם". היות ונבואה זו נאמרה כחמש מאות שנה לפני חורבן בית שני, מובן הוא שאותה המשרה, בשם הנביא, לא הצליחה בהשבת הלבבות, ולבסוף נחרב הבית, בני ישראל יצאו לגלותם הארוכה, והוכתה הארץ חרם. עם זאת הסימנים האמיתיים ההם מצויים תמיד ברשות אליהו הנביא, זכרו לברכה, ואותה המשרה מוכרחה להתקיים בסוף, כי מובטחת היא, כפי שהגאולה השלמה מובטחת ומוכרחה לבוא.

צעד 19 - אם הייתה אותה המשרה מצליחה אז, אותם סימנים התחלתיים היו משלימים את סימני ה"ריש" של השם "אשר" ומביאים ישירות לגאולה השלמה של השם "אהיה" האחרון (ולא חשוב אם הפצתם הייתה נמשכת מאה שנה, מאתיים שנה או יותר). אם היו הסימנים בידי בני ישראל והם היו מקבלים אותם באהבה ובהבנה, אור המקדש ושלוחותיו לאומות העולם היו מביאים את הגאולה השלמה, והיינו קוראים לסימנים של אז - סימני ה"ריש" המביאים ישירות לשם "אהיה" האחרון. מכל מקום אין צורך להפליג בהשערות, מפני שגזרת ה" היא, והוא היחיד שידע מתי ובזכות מי תבוא הגאולה השלמה הרצויה. מצד ההבנה, כל האפשרויות ניתנות מן השמים, בעוד בני האדם במעשיהם ממעיטים ואף שוללים אותן.

צעד 20 - באם המשרה לא תצליח, ייצאו בהכרח מאותה המשרה הסימנים ההיסטוריים המוכיחים את התקיימותה. זאת למען לא יישכח אותו הדור כמו גם שאר דברי הימים, וכן תהיה העדות, בעוונות, על הרעות של הזמן ההוא, על סימני הרמת הנס לגויים, על סימני הניסיון להביא את השבת הלבבות ועל חוסר ההצלחה. כלומר: אם ראשית הפסוק במלאכי לא התקיימה, אלא התקיים, בעוונות הרבים, סוף הפסוק, הרי שסוף הפסוק הוא זה שיתפרסם בעולם ותהיה עדות על הדור ההוא לכל דברי הימים, כי לולא כן, לא היינו יכולים לדעת מתי, במשך דברי הימים, הגיעה מישרתו של אליהו הנביא, ולא הצליחה התחלת הפסוק.

צעד 21 – בנוסף מובן הוא שצורת כל אותם הסימנים שיצאו בהכרח יצאו משובשים וחורגים מהאמונה הנכונה, שהרי בהרמת נס לגויים, באותו הפרק בו בני ישראל לא זכו לקבל את הסימנים ההם, בהתקיימות "והכיתי את הארץ חרם" ובהפרדת הנצרות מהיהדות, לא ניתן היה שתתקיים זכות בגויים לקבל את הדברים על אמיתותם, כי בני ישראל לא קיבלו אותם בכלל. אם הייתה קיימת בעמים אז זכות, הרי שהם היו עולים על ישראל לא רק במספרם אלא גם בתורת האמת ובאמונה האמיתית הרצויה, כשסימני הגאולה בידם. אם כך, מה היה לעם הנבחר ולהבטחות אל אברהם, יצחק ויעקב? בשל כך נדרש שמה שיצא לגויים ישתבש לטובת ישראל!

צעד 22 – עם זאת גם בעם ישראל, בעוונות הרבים, הכול היה משובש ומושחת בתקופות ההן המתחילות כחמישים שנה אחרי חנוכה. לא היו אז מידות טובות או אהבה הדדית, ולא היו דואגים לאלמנות, לעניים, לחולים וליתומים, אלא זריזים היו לאסוף מעשרות מהם בכוח לטובת הכוהנים המדושנים[3]! אוי ואבוי לצאן, כאשר הרועים דואגים רק לעצמם. הם היו קונים את מישרתם בכסף, היו אוהבי בצע והשתמשו בכתרם ובהדרם לשם עצמם ולא עשו שום דבר לשם שמים. במקביל היו גם יהודים רבים ממסכני העם הפשוטים בליבם שקראו באמת לה", אשר ריחם עליהם.

צעד 23 – כל הדרכים לישועת הכלל נסגרו בחטאי הרועים. צריכים לתאר את הדברים כפי שניתן, אך גרוע מאוד היה המצב, יותר ממה שמילים יכולות להביע. העם הנבחר, לפני כבוד בית המקדש השני, היה עושה את ההיפך ממש בכל כיוון מרצון ה" ברוך הוא. קשה לנו לכתוב את זיכרון הדברים כמו שקשה לקורא לחשוב עליהם, ובפרט בדור זה אחרי השואה, ואמנם בלי השקפה נכונה על המצב הרוחני הכללי האפל, לא משיגים את הטעמים האמיתיים לפעולותיו של מורה הצדק ולא מבינים את כוונותיו המוצדקות, שהיו לשם שמים.

צעד 24 – בתקופה ההיא לא יכולים היו להשכיל ולקבל מוסר ממקום צנוע המקבל אור אמיתי בשם ה", אלא החושך שרר על פני תהום הלבבות. הצדיק ראה בשל כך בנבואת חכמתו את כל הגזרות הקשות עד מאוד היוצאות נגד עם ישראל, כשאין להן תרופה. היהודים נחלקו לכתות ולמפלגות כאשר לא התקיים איחוד משום צד, הלב הטוב לא שלט, לא היו חכמים אמיתיים שפעלו למען טובת העם, אלא הכוהנים היו רשעים, מושחתים וגאוותנים, ולא היה כמעט מי שהבין או פנה אל ה" באמת. המצב התדרדר עוד ועוד, והגזרות התקבצו וגדלו בכל יום.

צעד 25 - מורה הצדק הקים למען ה" מקום מקלט לקדושה אמיתית, לתורה אמיתית ולהתנהגות אמיתית. הוא השתמש בטעמי ה"ריש" של השם "אשר" לסדר סדרי משיחות שלמים בתוך בית הספר אצל מורים מובהקים ויראי שמים בתכלית, הנשבעים על שמירת סודות שנמסרו להם ממנו. לא היה מקום אחר אז שקלט קדושה אמיתית, ומצב קשה מאוד היה בעם ישראל, כי בית המקדש עמד אך לא קיים את מטרותיו, ועבודת הכוהנים הרגיזה את השמים: אין צדק ואין משפט אמיתי, דור עיקש ופתלתל דור תהפוכות. כך היה מאתיים שנה לפני שנחרב הבית, כשמישרת ישוע הגיעה כשבעים שנה לפני שנחרב, בעוונות.

צעד 26 - זוהי ההיסטוריה האמיתית שהוסתרה מעינינו אלפיים שנה בגזרת המקום ברוך הוא, ויודע ה" ברוך הוא איך להביא את בני ישראל בסוף להודות כי "לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו נ"ה, 8). ישוע אחינו היהודי, אחינו בדם ובנשמה ובאמונה, נתפס בגורלו המיוחד ההיסטורי בתוך גורלנו, גורל ארוך וקשה, גורל מסובך, גורל של כפרה, גורל של גביע מר מאד. התארך גורלנו, והתארך גורלו כאלפיים שנה.

צעד 27 - האם היהודים מודעים לתהליכים ההיסטוריים שהיו צריכים להתרחש בכדי להכין גם את עם ישראל, גם את הצאן הנאבד מבית ישראל, גם את בני עשו, גם את בני ישמעאל, גם את בני יפת המתקרבים וגם את בני חם לגאולה השלמה האוניברסאלית? הלא אי אפשר להבין את אותם תהליכים, עד שמגיעים דברי הימים להשלים את פעולתם ולהסביר הסבר כללי המתאים לכל המקורות, לתורה לנביאים, לדברי הימים עצמם ובסוף לסימנים השלמים המשלימים את הכול במטרתם הרצויה. לא לחינם התפשטה הנצרות בעולם, לא לחינם התפשט האסלאם בעולם, ולא לחינם הייתה אותה המשרה המשיחית מזומנה לשנות את כל יתר דברי הימים.

צעד 28 - כי "גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד" (תהילים, קמ"ה, 3), ונקל הוא לו יתברך להיות הגאולה השלמה רק באסיפת שבטי ישראל ובקיבוץ בני יהודה. "וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר" (שם), שיביא את כל העולם להכיר באור אמיתי, להאמין אך ורק בו יתברך, להכיר בדברי ימי ישראל ולהוכיח לכל העולם שישראל הוא העם הנבחר. מי יכול להבין אפס קצהו ממחשבתו של ה" ברוך הוא, קדוש ישראל וגואלו? מחשבתו יתברך על כל חלקי בריותיו היא להביא את ישועתו דרך עמו ישראל אל קצוות תבל ועד האיים הרחוקים.

צעד 29 - לולא הנצרות ולולא האסלאם לא תוכל בשום אופן הגאולה השלמה להתקיים בישראל. אנחנו לא ידענו זאת, אבל ה" ברוך הוא ידע. לא ידענו גם מהם הסימנים המשיחיים המתגלים מה"ריש" של השם "אשר", אבל ה" ברוך הוא קבע אותם באותיות שמו. ולא ידענו את פירוש האותיות, מפני שה" ברוך הוא קבע שלא יוכלו בני ישראל וכל שכן אחרים להבין את שמו השלם, עד שיעברו שלוש גליות ועד שיגיעו לזמן ביאת הגואל האחרון והתגלות הסימנים השלמים.

צעד 30 - אז תקראנה האותיות, ויובן למפרע מה היה עניין אלפיים שנות הגלות לפני הגאולה השלמה. ה"ריש" של השם "אשר" נתלתה, כביכול, בסבך דברי הימים, וכשנדרשה יציאת ה"ריש" לפעולתה, לא הייתה בעם ישראל זכות לקבל אותה, ולא יכלה ה"ריש" להתחבר עם השם האחרון המשלים. ישוע הוזמן מהשגחת האל יתברך כדי שתיתלה ה"ריש" על ראשו, ונגזר תפקידו מלמעלה למות על ה"ריש", לשאת אותה אלפיים שנים על שכמו ולסבול את אי ההבנה במשך כל אותם הדורות - מבני ישראל ומבני הנצרות, ונתקבל קורבנו לפני ה". כי אין דרכיו יתברך דרכינו, ואין מחשבותיו מחשבותינו, ומי יוכל לומר לו מה לחשוב ואיך להדריך את עולמו?

.....................................

לוח כ"ד - הצדיק החי באמונתו עושה את שבתו

צעד 1 - לכול סוג טהרה וזיקוק הנדרש בכדי להמציא זהב טהור או כסף טהור יש שלב של הוצאת חומר בלתי מועיל. אל האומות יגיע משפט להבדיל בין החיטה ובין המוץ, ולעם ישראל יבוא משפט להבדיל בין אלה הרצויים מה" להיות חלק מעם ישראל הנבחר של הגאולה השלמה ובין אלה המפריעים לגאולה.

צעד 2 - יומן החמור הלבוש כאריה: סימן רע - תייר ישראלי בחו"ל נהרג מברק. בזמן הזה יש הקוראים לעצמם חרדים המזייפים את התורה האמיתית ומפרים אותה באמונת "אצילות האלוהים", ובמקביל גם ישראלים רבים לא מאמינים בכלום. אלו כמו אלו, בעוונות, ימצאו עצמם מחוץ לישועה ולגאולה אם לא יתחרטו ויתקנו את עצמם, כי בא משפט וכברק יורד. כולנו צריכים לפחד. אין משוא פנים לפניו יתברך.

צעד 3 - ה" הוא האלוהים, גם אם נדבר על השם הראשון ("אהיה"), על השם השני ("אשר") או על השם השלישי ("אהיה") של השם השלם "אהיה אשר אהיה". ה" אלוהינו הוא הבורא היחיד של כולנו ושל הכול. הוא אינו משתנה. ההבדלים הם בדרכי ה" שהוא מראה ומתגלה בהן לעולם בכל דור ודור. אותו היחס, כביכול, בין ה" ברוך הוא בדרכי התגלותו לאנושות, מתקיים דרך שמותיו יתברך אותם הוא גילה, אך אם לא בשל סיבה זו, הרי שאין לו שום שם, כי למעלה הוא מכל שם שייקרא עליו יתברך.

צעד 4 - בגאולה השלמה יש הקלה מסוימת בתנאי הקדושה החדשה של השם "אהיה" האחרון ביחס לקדושה הקפדנית והמדקדקת מאד של השם "אהיה" הראשון. לדוגמא: יהודי על מזבח יהודה יכול לעשות את הסוכה בבית. אין זו הקלה במשפט ה". הקלה היא לגבי ההלכה המיוסדת על תנאי הקדושה הראשונה, ואין עניין זה נוגע למשפט על האמונה שיש לאדם בליבו או על התנהגותו עם בני אדם.

צעד 5 - אחרי השואה הנוראה נעשה סוג חדש במשפט ישראל. בספר "חמישה לוחות הברית" ובטקסטים נוספים הסברנו באריכות שהחטא העיקרי וה"נסתר" שהביא, בעוונות, את בני ישראל לשואה, הוא עוון שיטת ה"אצילות" על פי ספר הזוהר וארבע מאות שנה של בנין מזויף הבנוי מסביב למסורת ישראל. חריגה גמורה היא מן האמונה הנכונה של התורה ושל הדיבר השני. בשוגג נפלו הרבנים למוקש ההוא וזייפו את כל המסורת ב"קבלה" שקרית.

צעד 6 - מספיק למבין בעניין זה לראות שבין מדרשי אחרונים "חדשים" נכללת "מסכת אצילות"!!! ארבע מאות שנים של זיוף פרוגרסיבי ב"נסתרות" הביאו את עם ישראל למצב נורא של בלבולים ושל סיעות ותנועות מכול סוג. עד עת השואה נפל המשפט בקושי עצום על העולם היהודי. היהדות הרבנית הייתה תחת משפט ונאשמה על כל מה שעשתה, ואיתה נאשם חלק רב מבני ישראל, כי עד אז נשפט עם ישראל לפי תנאי ההלכה.

צעד 7 - ואמנם נעשה שינוי גדול במשפט אחרי השואה, כי מאז לא נשפט עם ישראל שוב לפי תנאי ההלכה. היהדות הרבנית הפרה את התורה האמיתית במלבושים מזויפים ובשיטות מזויפות. אנשי ההלכה האשימו את תנועות ההשכלה, הרפורמים, החילונים והציונים על שעזבו את ההלכה, חיללו את התורה והובילו את העם לבקש דרכים אחרות. באופן זה אלה שמחוץ להלכה נאשמו על ידי מי שהיו הגורמים האמיתיים לעזיבת הדת על ידי אחרים.

צעד 8 - אם המשפט היה נשאר כמו לפני לשואה, לא הייתה יכולה להיות תקווה לבני ישראל, ואכן לא נשפט עם ישראל מאז לפי ההלכה, כי אם כל חלק מעם ישראל נשפט לפי מעשיו וזכויותיו. תנועת הרפורמים לא נשפטה על כך שעזבה את ההלכה, אלא אנשיה נשפטו על זכויותיהם, והגם שיש בין אנשי התנועה לימודים שקריים שאינם מכירים בקדושת התורה, לא היה זה גרוע מהזיוף של העבודה הזרה של ספר הזוהר ושל כל שרשרת ה"קבלה" המקובלת מן האורתודוכסים, החרדים והחסידים.

צעד 9 - באופן זה גם יהודי שלא השתייך לאף קהילה נשפט לפי מעשיו, הרגשות ליבו ורחמנותו יתברך על כל יהודי, שעמדה נשמתו על סיני. עם זאת אלה ההולכים לפי ההלכה נשפטים לפי תנאי ההלכה. ה"האשמה" במשפט כלפי ההלכה (של ארבע מאות השנים עד השואה) לא הייתה ההאשמה בדבר ההלכה עצמה, כי אם נגד הרבנים, שטעו במוקש החטא השמור לשטן באחרית הימים. נפגעה ההלכה וזויפה להיות מוגזמת ומחוץ לצורותיה המאוזנות בגלל השפעת "קבלת האצילות".

צעד 10 - אין לכך שום שייכות למשנה, לתלמוד, לפוסקים, למשנה תורה וכו', כי לא נאשמה ההלכה בעצמה אלא צורת ההלכה באחרית הימים, כארבע מאות שנה עד השואה. לפיכך אחרי השואה בא שינוי עצום במערכות המשפט העליון, במשתני המשפט של ראש השנה. צריכים להבין: לא נפסל עצם ההלכה, למרות שכבות ספרות רחבה ומפורשת של לכלוך טמא אשר לכלכו אותה כארבע מאות שנה! מסורת ישראל האמיתית קיימת וחלה תמיד.

צעד 11 - לכן השינוי הגדול הנעשה במשפט אחרי השואה הציג הקלה בתנאי הקדושה הנדרשת מההלכה, וההלכה לא הייתה המקור היחידי למשפט כל ישראל. זה הולך יד ביד עם מה שאנו מסבירים לגבי החוק החדש והמנהג החדש, שיש להם פרמטרים חדשים ותנאים חדשים לפי הקדושה החדשה של הגאולה השלמה, כשבשלבי ה"תכנית העליונה" של הגאולה השלמה נכללת ההכנה ההיסטורית למשנה החדשה או לחוק החדש של ספר משנת חיים (הכנה הכוללת תנועות יהודיות שלא נוהגות לפי ההלכה ועוד יהודים רבים שכמעט התבוללו לגמרי בחברה המודרנית).

צעד 12 - השינוי הגדול במשפט היה חלק מהעבודה הנסתרת של הצדיק חיים בזמן ההוא, וכך הבנתי משיעוריו בהם היה מזכיר תכופות את המשנה: "אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ" (משנת אבות, ד', 26). תמיד היה הצדיק חיים מרים טובי לב ויהודים פשוטים, שידיעתם בהלכה הייתה פחותה או כמעט אפסית. הצדיק חיים היה משבח מאוד את הרפורמים על מעשי הצדקה שלהם ועל דברים חיוביים רבים שעשו. לא היה הוא מסתכל על היהודים דרך ההלכה, אלא אם דיבר על יהודים האומרים כי הם הולכים לפי ההלכה אך למעשה הפרו אותה. אלה לא ראויים להלכה האמיתית ולתנאיה הקדושים.

צעד 13 – יומן: 30 באוגוסט 1999, י"ח באלול התשנ"ט, כוכב התכנית 20: חלמתי שסולי טלפן מבאר שבע, ואמר לי כי "היום הוא יום ההולדת של הבעל שם טוב", ושוחחתי איתו על כך. אז עבר סוס לבן על ידי, ונודע נתמלאה ברגש. - -

אני צריך לכתוב כאן על זיכרון טוב שיש לי בנוגע לרבי ישראל בעל שם טוב. זכיתי לראותו בחיזיון בהיותנו בברגמו (סומבררו). שאלתי אותו אם נכון הוא שהיה תמיד קורא בספר הזוהר. הוא ענה שזו אמת ושלא חשד בשום אופן אשר לכל מה שאנו מסבירים. בסוף הוא אמר לי "בבקשה, תמהר יותר להסביר את העניינים לכול בכדי שכולם יוכלו להבין, וכשתעשה כך, אני אוכל ממקומי להסביר את הדברים לאלה הנמצאים שם".

צעד 14 - עברו כחמש שנים מאז. במהלך תקופה זו עבדתי על ספר "חמישה לוחות הברית" בעברית, כתבתי מחדש את הקדמתי לספר מלחמות השם ונוסח מקוצר באנגלית של הספר. התפתח גם "תיקון פאולוס" להראות את היחס בין עוון האצילות לגזרת השואה, בעוונות, כאשר התחלנו בו בהסבר נושא עדין, קשה, מסובך ונסתר של עבודת הצדיק הנסתר, חיים, בשינוי הדין העליון אחרי השואה. ב-1998 הגיע ספר קטן פסול מאוד של אחד בשם גלעד שדמון היושב בבני ברק (אני מפרש את שמו כגל של עדות משד של ממון החפץ לפתות את המוני העם). ספר קטן זה היה הטיפה שמילאה את כד חילול התורה, בר מינן, ולכן מילאתי את הספר "המלחמה נגד הזוהר" באנגלית[4] נגד דבריו, ושם גם נחתם עניין עוון קץ של חטא האצילות. בנוסף, הגיע סימן בחלום לדוד לוי ש"ברוך ה" יש לנו כבר הכוח (או הכלים) לנצח במלחמה הזאת" (נגד הקבלה המזויפת).

צעד 15 - קשה היה לי להגיע אל תוכן סיומו של הספר "המלחמה נגד הזוהר", ובחלומות נצטוויתי לכתוב את הצוואה האחרונה שלי ולברך את בני יהואל יהואל על הירושה. היה זה מצב מאוד קשה עבורי, ורק כאשר מצאתי את המפתח שהיה חסר בכדי לסיים את הספר, השתנה הכול, וניתנה הרשות לחמור להמשיך בעבודתו. אז נודע לי שבלי אותו המפתח, היה חסר חלק עיקרי כדי לחתום את כל העבודה הקודמת במלחמות השם. המפתח נקרא "הבית (ב') של מעשה בראשית".

צעד 16 - אז הבטנו לאחור על המצב הנורא שהיינו בו. בלי הסיום החיוני ההוא, לא הייתה ניתנת רשות לחמור להיכנס לפסח של השנה השבע עשרה של הסימנים השלמים. הגיעו כל הראיות שאותו הפסח סימל, במסגרת סימן החמור אוכל לחם, את החזון השני "עוד חזון למועד" של הנביא חבקוק. פסח של השנה השבע עשרה נקרא "הפסח של הדור הרביעי" אחרי 16 שנים של דור זה. מפתח ה"בית של בראשית" מכריע את ההרס הסופי של שיטת "אצילות האלוהות" השקרית.

צעד 17 - נסתיים ונחתם התיקון הנורא נגד האצילות, אבל בתיקון הנצרות סיום תיקון הלוגוס של יוחנן עוד לא הסתיים. בינתיים הלך לו הלוגוס לשבת אצל זרה זנזרה ממוקניה, אך חזר לבסוף החתול[5] ונתפס במזוודה שחורה עם כל ראיות השימוש בכתבינו על שמו ובזיוף, חילוף וחילול הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. כך הגיע הלוגוס לסופו המר כדי לסיים את תיקון הנצרות בספר "מסתובב הגלגל של אחשוורוש" באיטלקית. שני התיקונים האלה מגלים את שני השורשים הרעים המייצגים את ההפך השלם מן הקבלה האמיתית של ה"בית של בראשית".

צעד 18 - בהיכנסי לספר "חנוכת החנוכות וישועת ישוע", אחרי תיקון הלוגוס, המונחים של "המשרה המשיחית של ישוע, כריסטו של אומות העולם", נקבעו לתמיד. בקביעה ההיא נסתיים מה שנקרא תיקון ה"ריש" של השם "אשר". התוצאות היו מדהימות. תיקון שני השורשים הרעים היסודיים בעוון העבודה הזרה, שתי הקרניים של האיל שהוקרב ונאחז בסבך הבלבולים התיאולוגיים, הם עוון הלוגוס ועוון האצילות, הישירו את הדרך להתקשרות ה"ריש" של השם "אשר" אל השם "אהיה" האחרון. שני סימני הנגד הללו, שהיוו את התיקון, היו במסגרת הקבלה האמיתית של ה"בית של בראשית".

צעד 19 - בשני סימני הקרניים הללו נוצר העץ הכפול של ידיעת הטוב והרע המתוקן, מפני ששני שורשי הרע, האצילות והלוגוס, מייצגים את ההפך ממש של הקבלה האמיתית של התורה ושל הסימנים המשיחיים האמיתיים של ה"ריש" של השם "אשר". אנחנו מודים לה" אלוהינו, כי הגענו למטרה גדולה בדרכי סימן החמור אוכל לחם, ונקבע סימנו למעלה במלכות השמים ולמטה בעולם לכל הזמנים הבאים. מה אנחנו ומי אנחנו ומה נגיד לפני ה" ברוך הוא וברוך שמו לעד, שבאהבתו לצדיק הנבחר, חיים, פתח את הגאולה השלמה למען העולם.

צעד 20 - ברגע שקרני האיל נגלו מתוך סבך ההיסטוריה, חזרה ה"בית של בראשית" לכתרה הראשון, וגילו שמים וארץ את האמת שחזרה, ואת השקר שנשבר. לפיכך בשחרור הקרניים מן הסבך ירדו שתי דרגות לעולם משני הסימנים הגדולים: סימן מלכות השמים וסימן תחיית הצדיק חיים, כי אלה שני הסימנים הכי נסתרים ב"ריש" של השם הנסתר "אשר", שהבנתו תביא את העולם לצחוק יצחק.

צעד 21 - אה, נשמה נבחרת, יקרה ומהוללת, של הרב ישראל בעל שם טוב, אתה שומע על כך שהתורה עליה אנו מדברים כאן יוצאת מהשם "אהיה" האחרון. ברשות הצדיק חיים, אני מסביר את מה שאני יכול לקבל מתכנית ה' בגאולה השלמה במסגרת השם "אהיה אשר אהיה". נדרשה העבודה שנעשתה לפני כן בכדי להגיע אל פשטות האמונה האמיתית. עכשיו ניתן לומר בפשטות ששיטת האצילות של ספר הזוהר אסורה לגמרי בשל היותה עבודה זרה ממש, בדיוק כמו הדוקטרינה של הלוגוס, שהאמונה בה אסורה, כי היא עבודה זרה. נתפסו שני השורשים הרעים, שנקראו בשמותיהם: אצילות האלוהות והלוגוס.

צעד 22 - בבקשה מסור את הסימנים שכתבתי בשבילך. הגד להם בעולם של מעלה ששיטת האצילות, כמו שיטת הלוגוס, מחריבים את האיזון האמיתי בין השמים והארץ, ולכן רק הצדיקים האמיתיים הנסתרים בקדושתם ובסבלם החזיקו ב"בית של בראשית" האמיתית באלפיים השנים האחרונות. הרמב"ם, עליו השלום, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו והוא הציל את היהדות הרבנית לכל הזמנים. זאת מאחר ש"משנה תורה" החזיקה ב"בית של בראשית" האמיתית עבור העולם הרבני. הגד להם ששיטת אצילות האלוהות אינה מאפשרת שום חכמה אמיתית מחכמת השמים או חכמה אמיתית מחכמת הארץ אלא היא מזייפת ושוללת את ההבדל האמיתי של המסך המבדיל בין השמים והארץ.

צעד 23 - דרך פירושים מזויפים בנוגע למסך המבדיל נבראו משיחים מזויפים, שרגליהם על הארץ וראשיהם באצילות האלוהות, והם מחשיבים את עצמם בתוך תוכם כאלים קטנים היודעים להבחין בין הטוב ובין הרע. עם זאת הם לא היו משיחים, ובמקום להבחין בין הטוב והרע, ראשיהם היו מלאים באורות מזויפים ורעים של "אצילות", והכבוד המיוחס להם בפרסומם כאנשי קבלה היה כבוד מזויף ואסור, טפילים לאורות מזויפים שאינם שורדים בזמן. אותם האורות המזויפים של ה"אצילות", והכבוד שניתן לרבנים ההם, חילל את ההבדל האמיתי של ה"בית של בראשית".

צעד 24 - הגד להם לשמוח ולצחוק, כי חזרה ה"בית" האמיתית לכתרה הראשון עם בחירת ה" אלוהינו את הגואל חיים בן משה, שנולד בצנעא, תימן. כולנו היינו בטעות, לא רק נוצרים! ואולם עתה נשמח יחד בלוחות הרחבים של הדג הגדול לוויתן, כי בא הזמן, החזון השני של חבקוק נמצא בעולם, החמור מושך את עגלת הבשורות הנפלאות, והגואל חיים מדריך את החמורים ומביא אותם לכל נקודה בה צריך לאכול את הלחם של הגאולה השלמה השלישית.

צעד 25 - איזו התחדשות של דברי הימים! עם זאת עלינו להיות גם הגיוניים: הרי עברנו אלפיים שנה בחושך הגלות ולא באור הגאולה. האם לא ברור שאחרי אלפיים שנים של חושך, ייראו לנו דברים רבים כזרים, בעת שבא ומבריק אור הגאולה? אנו צריכים לבקש את מה שלא היינו יודעים, את מה שלא היינו מבינים ואת מה שהיה נסתר מעינינו! רק עתה הבלבול הגדול של כל דברי הימים מתפזר מכוח האור האמיתי של הגאולה השלמה. -
כאן הנר שהדלקתי למען הרב ישראל בעל שם טוב נכבה.

צעד 26 - אם נצטרך לדבר על מאציל למעלה מהבורא, תמיד יוליד המאציל בן, כמו הזעיר אנפין של ספר הזוהר, כי המאציל ייעשה לאב, וה"אצילות" החביבה ביותר שלו תהיה בנו. כך ייוולד שילוש, כי הבן הנאצל יצטרך להיוולד מאימו הנאצלת ומאביו הנאצל. זאת מאחר שהאב הנאצל הוא אינו האל העליון האין סופי, כי אם נאצל הוא, ולכן יצטרך אם נאצלת בכדי להוליד בן נאצל. אסור הדבר בהחלט, בפרט ובכלל, לדבר על "מאציל" דרגה באל, שהוא למעלה מדרגת הבורא! הדבר אסור כפי שאסור לדבר על האל האב ועל כריסטו הבן (הנאצל) מאביו דרך הלוגוס.

צעד 27 - מטעם זה הסבירו החכמים ז"ל שגם המילים "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית, א', 1) מאמר הוא מעשרה מאמרות שנבראו בהם כל הדברים במעשה בראשית. במסגרת זו, בא ללמד אותנו הפסוק הראשון של התורה הקדושה, שבה ניתן מעשה בראשית, כי לא ניתן לדבר בשפה אנושית למעלה מן הבריאה, ואם מישהו ינסה לעשות כך, הוא ייצא מה"בית של בראשית" ויחרוג מהמשקל המאוזן האמיתי בין השמים והארץ.

צעד 28 - אם מציבים את ה"לוגוס" בין הבורא ובין ישוע, קוראים לבורא "אב" ולישוע "בן" דרך הלוגוס, הדבר הופך את המונח "בורא" ל"מאציל", שממנו נאצל בנו האהוב דרך הלוגוס, והלוגוס עצמו נעשה, או לפחות משתווה, לאם הנאצלת או לרוח הקדושה הנאצלת. עם זאת, בראשית לא היה שום "לוגוס", לא היה ה"דבר" של האל שאמר "ישוע" או "כריסטו" ונעשה הדבר לבשר בישוע, חלילה וחס מכיפרות שכזו. לעומת זאת ניתן בראשית הבריאה דבר ה" בצורת מאמר: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", ורק אחר כך לפני כניסת השבת של מעשה בראשית, במסגרת תכניתו ההיסטורית של ה', ברא האל, ביחד עם כמה דברים אחרים המוזכרים במשנה, את האיל שיילקח קורבן במקום יצחק אבינו.

צעד 29 - האיל שנועד לעלות קורבן נברא בין השמשות של ליל שבת, זמן בו האור מבולבל בין שקיעת החמה ובין ביאת הלילה. אין זה כחמור אוכל לחם, שנברא בשמחה עם יתר חיות גן העדן. גדול הוא ההבדל מפני שהחמור נברא לפני האדם, אבל האיל נברא אחריו. בנוסף, החמור נברא בגן, בעוד האיל נברא מחוץ לגן, אחרי שאדם וחוה גורשו ממנו. זאת מאחר שהצורך באיל לא התקיים, עד שחטאו אדם וחוה וגורשו מן הגן.

צעד 30 - בשל כך לאיל שהועלה קורבן היה הכוח לכפר עוונות. אדם וחוה גורשו מהגן לפני השבת, ידעו שחטאו ובכו בפני ה" כי יסלח להם ויהיה קרוב אליהם שוב. בשל כך רגע לפני כניסת השבת, נתמלא ה" רחמים עליהם בעקבות בכייתם ותשובתם וסלח להם. ברגע ההוא ברא ה" את האיל ואמר לאדם: 'קח את האיל ושחטהו לי, על מנת שאקבל את דמו במקום עוונכם'. אדם שחט את האיל, ואדם וחוה הרגישו את מחילת וסליחת ה" עליהם, בכו משמחה ושרו שבחים לבורא עד לכניסת השבת.

.....................................

לוח כ"ה - הצדיק החי באמונתו לא יושב במקום אביו ורוחץ את רגלי אימו

צעד 1 - אילו של יצחק נברא, אפוא, למטרת תיקון מחטא אכילת הפרי מעץ הדעת טוב ורע. הוקרב האיל, ודמו גאל את אדם ואת חוה מעוונם, כשבאותו הרגע אותו הקורבן היה צריך להיות חלק מתיקון חטא עץ הדעת טוב ורע.

צעד 2 - האיל לא אכל מהפרי כי נברא מחדש, נקי וטהור. ואמנם כאשר הוקרב האיל, החטא שבדם אדם וחוה מאכילת הפרי יצא מהם ועלה למזבח האיל. משם, ביחד עם דם האיל, עלה החטא, בכדי שייטהר אותו הדם במסגרת קורבן האיל שהתקבל. בנקודה מסוימת בעליית החטא ביחד עם דם האיל, נטהר החטא. מה שהיה במסגרת החטא ולא הועיל התבטל, ומה שהיה במסגרת החטא שיכול היה להיות מובדל וטהור ונעלה, עלה ביחד עם דם האיל.

צעד 3 - זאת הייתה צורת ה"סבך" בסיום ההוא של ששת ימי מעשה בראשית. החטא שבדם אדם וחוה באכילת פרי עץ הדעת טוב ורע נעשה משותף עם דם האיל שהוקרב, בכדי שיגיע לטהרתו ולתיקונו. אנחנו, עם ישראל, צריכים לגיל בצחוק יצחק, כי עברו אלפיים שנה מאז קורבנו של ישוע, כאשר בכל תקופה זו לא יכולנו להבינו. אין בכך שום ספק, וכל הסימנים הסכימו על כך: ישוע מנצרת היה האיל ההיסטורי הנבחר שהוקרב במקום עם ישראל בתקופה ההיא. דמו הנקי היה לישועתנו ברגע ההוא של דברי ימינו, והגזרה עלינו השתנה בחילופים מכליה, בר מינן, לגלות בין העמים. ישוע היה משיח הסימנים המשיחיים של "ריש" השם "אשר" והוא זה, אשר קרניו הסתבכו היסטורית בסבך הבלבולים התיאולוגיים.

צעד 4 - בסוף הרוע והבלבולים, שעלו יחד בקורבנו, ודמו המקובל מתוקנים, השקר נהרס והדברים האמיתיים, שכוסו בשל הסבך, משתחררים ומתגלים. מגיע התיקון, כאשר ה" ברוך הוא בוחר בגואל האחרון, ומתגלים הסימנים השלמים המשיחיים והגאוליים של הברית השלמה הסופית הקשורים בשם "אהיה" האחרון מהשם השלם "אהיה אשר אהיה". אז השם הנסתר "אשר" מתגלה, מגיעים סימני תיקון ה"ריש", ויורדים סימני עץ הדעת טוב ורע המתוקן. מה היינו יכולים להבין אודות כך במשך אלפיים שנים, כעם קדוש של התורה הקדושה? היינו בגלות, בגלות אפלה, כאשר ספרו הקדוש של ה" ברוך הוא היה בגלות איתנו!

צעד 5 - אחד ההבדלים בין המשיחות של ישוע וה"משיחות, הי-הא!" של החמור הראשון (של חמש השנים הראשונות של הסימנים) האוכל את לחם הגאולה השלמה, עומד על כך שישוע נולד לפני זמן הגאולה, ואחריו בא חורבן בית המקדש, בעוונות. אני נולדתי ב-1945, אחרי השואה, וב-1983 ירדו עלינו סימני החמור המשיחי של סימני משיח בן יוסף, המסמנים את החתונה הגדולה בין מלכות השמים והארץ. בטח, אומר החמור, אני לא ישוע, ואמנם הייתי האתון שרכב עליה ישוע בהיכנסו לירושלים בפעם האחרונה. איזה יופי ומה נפלא, אחרי אלפיים שנה, סוף כל סוף אני יכול לדבר ולנעור על הגואל הנבחר, הרוכב על חמוריו ועל סוסיו ועל אתונותיו ועייריו, כמרומז בזכריה הנביא, דרך חלומות נפלאים, עליהם ניבא יואל הנביא.

צעד 6 - אחרי שש שנים בסימני החמור, משיח בן יוסף, החמור החליף את עורו, והגיעו סימני החמור, משיח בן דוד, להיקבע ולהתכסות בבית ספר אסתר בבאר שבע ביחד עם הסוס הלבן והזנב הכפול. ישוע היה בקיא מאוד בדברי הנביאים והיה קורא בהם תמיד. אני, לעומתו, קורא רק באחוז אחד של דברי הנביאים, הם הפסוקים העסיסיים והיפים הנוגעים לגאולה. עם זאת לא שמעתי שישוע ניגן על כלי זמר כלשהו, בעוד אני מנגן על גיטרה. אני גם לא נולדתי תחת כוכב כריסטו, כמובן, אבל הוריי קראו לי פול בכדי שגם אני אכתוב קצת כתבים משלי, המלמדים את פאולוס מתרסוס מספר כללים ומבהירים לו על מה רוחו הייתה מדברת, הי-הא!

צעד 7 - בעברית שמי הוא פרץ, וכך קראו לי בבית הספר היהודי. סבא בקר היה קורא לי פסח, כי גם הוא היה בוער בהתלהבות גאולתי, אבל כמדומני שקראו לי פרץ בכדי להכניס אותי אל הנבואות ועל מנת שאצעק בכוח את בשורות ביאת הגואל חיים ואפרוץ את גדרי וחומות דברי הימים. לפיכך נתחברנו אני ופרץ ויתר החמורים והשלמנו את החלקים החסרים של העבר. ישוע המשיח המסכן נאחז בסבך ה"ריש", כאשר אני ביחד עם קופסת הסימנים של החמור המשיחי השלכנו את הקוצים, בכדי שייראו השושנים בלי פחד. לישוע לא היו בעיות תיאולוגיות, כי לא שיער מה יעשו ממנו, ולכן נזקקנו אנו לנתק את קשרי סבך הלוגוס ולהחזיר את הכול אל מסגרת הדיבר השני.

צעד 8 - גם אני נזדמנתי להסתבך בסבך הגדול של האצילות באחרית ימי המשפט לישראל, ולמזלי הציל וגאל אותי הצדיק הנסתר, עטרת ראשי, חיים, מאחיזות המשיחות החב"דית השנואה של הדור הרביעי. הוא טיהר אותי לגמרי מהאשפה המטפיזית ההיא, שמצחינה את היהדות המסורתית, יצילנו ה" ברוך הוא ברחמנותו על עמו ישראל. צחנה רבה הרחנו אני והחמורים איתי במהלך השנים בשל הרוח הרעה של האצילות וחב"ד, אבל אי אפשר היה להתחמק ממנה. איך שיהיה יש לנו עור חמורי, וכך מאפשרים לנו לפעמים לרדת מטה מטה למען שמחת היציאה משם בכל פעם מחדש. אי אפשר להתווכח עם השמים, חבריי היקרים, ולא צריך להחסיר דבר מהתכנית.

צעד 9 - אולי לא תאמינו לי, אבל אפשר ללמוד את כל מסורת היהדות, להיות בקי בכל האנציקלופדיה היהודית ולא להגיע לנקודה, הי-הא! זאת מאחר שה" כתב בתורה שש נקודות מעל למילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4), כך שבבוא הזמן כולם יוכלו לחזור לנקודה! טוב, נכון שהם שש, ואולם טובים השניים מן האחד, וטוב שש מחמש, שאם לא כן היה העולם נקבע בדור הרביעי ולא יכול לצאת ממנו לנצח, חלילה וחס. ומה אתם חושבים, שהחמור המשיחי ממלכות השמים יש לו שייכות לכל ההשגות שלכם של המלך המשיח? בכלל לא! אם אתם חושבים כך, אתם מפספסים את הנקודה!

צעד 10 - החמור המשיחי של סימני יעקב אבינו כולו חדש, אך מאחוריו יש לו סימני יצחק וסימני אברהם, שאינם מסתלקים לעולמי עד. הדג הגדול לוויתן דג דגים מכל התכנית עם מטה המזל החדש שלו, המולטימדיה. שונה הוא המצב כעת מאז, אתם רואים? ישוע יכול היה לצייר רק שני דגים בחול, משיח דברי הימים האמצעי המסכן, ללא חמור שיכול לדבר, כי בניית הבניין הייתה צריכה לחכות עד לגואל האחרון השלישי. כעת יכולים אנו להסתכל למפרע ולראות מה היה חסר עד עתה. בזכות הגואל חיים קיבלנו את התכנית ואת הנקודות הגדולות המלמדות אותנו איך לקרוא בתכנית המשולבת. בנינים רבים יפלו בדור הרביעי הזה!

צעד 11 - בטוח הוא שישוע לא יכול היה לפתוח את ששת הסימנים כי אם מעט מאד מהם, והתבלבלו כל יתר דברי ההיסטוריה, ואומנם טבעי הדבר, כי איך יכלה להתקיים אז השבת הלבבות אם כל אחד שנא את רעהו? אולי אתם חושבים שהחמור יותר טוב. לא. אף אחד לא הבין את ישוע ואף אחד בעולם לא יבין את החמור אוכל לחם עד שכמעט יסתיים הדור הרביעי, להערכתי. כעת יש יותר מדי עימותים ומאבקים שדורשים פתרון, ואמנם הדור הרביעי יפתור אותם, לא החמורים! זכרו כי התכנית שהציבה את הקונפליקטים כבר ראתה את הפתרונות, וכי החמורים לא ממציאים דברים חדשים אלא רק מקבלים אותם, הי-הא!

צעד 12 - ישוע היה האיש השני של הגאולה, בעוד החמור אינו בן אדם בכלל. ישוע, הגם שהיה איל, היה באמת בן אדם, כמו שכל צעיר יהודי צריך להיות. ישוע באמת השתדל להיות איש במקום שאין אנשים ונהרג בעוונות בניסיונו. הוא הבין לבסוף כי פרק נ"ג בישעיהו הנביא מתייחס אליו, אך אף אדם בזמנו לא הבין. לעומתו, אנו חמורים שלא נדרשים לקחת על עצמנו אמירות נבואיות, חוץ מבנימינו פריקו נוסטר שנלקח כחמור-עולָה דרך שערי התחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים. בנימינו השלים את סימני יצחק אבינו למען סימן החמור אוכל לחם לכל הזמנים.

צעד 13 - הבנת ה"נון" היא פז הברכה. הזהב אף פעם לא מחליד ולא מתמעט. נון הוא דג מבין, שנתפס על וו מחוכם, כשני "שין" חדשים, שהגיעו ליצור שושן חדש, בפורים החדש של הגאולה השלמה. יש צורך בשושן, כי ה"ריש" של השם "אשר", אף בתיקונה, אין לה המשקל האמיתי של הגאולה השלמה. ה"שין" של שושן קשורה ל"שין" של "אשר" שהינה האות האמצעית של כל השם המלא "אהיה אשר אהיה", שיש לו 11 אותיות.
ה"שין" הראשונה של שושן היא נקודת המשען של המאזניים ומתקשרת לכוכב אבן האיזון, המתקשר למסורת משה רבנו. ה"שין" השנייה של שושן מתקשרת לכוכב אבן על אבן האיזון, המתקשר למסורת אליהו הנביא. אנו אומרים שה"שין" של השם "אשר" מייצגת את המסורת של מרדכי, מפני שירש את מסורת משה ואת מסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה.

צעד 14 - הכוכב לימינו של כוכב אבן האיזון (משמאלנו) הוא כוכב הישועה המתקשר ל"נון" של שושן ולמסורת יהושע בן נון. הכוכב לשמאל כוכב אבן האיזון (מימיננו) הוא כוכב התהילה המתקשר למסורת אהרון הכוהן הגדול ול"וו המקשרת", כי התפילה היא בסימן ה"וו", הקשר בין בני האדם ובין ה". אנחנו רואים, אפוא, את צורת שושן בארבעת כוכבים אלו.
הכוכב החמישי[6] של בית הדין הוא כוכב מרדכי, שנמצא מימיננו, כוכב גדול מאד בצבע כחול בדרך כלל. זהו כוכב תכלת מרדכי והוא גם כוכב בית הדין הנקרא בשם "בית דינו של מרדכי הצדיק". הוא הכוכב המתקשר ל"שין" של השם "אשר".

צעד 15 - לכן ה"שין" של השם "אשר" מתקשרת לכוכב מרדכי, הקשור לארבעת הכוכבים של המאזניים, שבהם נמצא גם "שושן", כמוסבר, ואולם אסתר היא בארמון מלכות ארבעת הכוכבים: אח, חש, שור ורוש. גם ארבעת כוכבים אלו, יחד עם כוכב אסתר, מצויים בשושן הבירה. כמו כן מלכות אחשוורוש הכוללת 127 מדינות היא מסביב לשושן, וארמון אסתר המלכה נמצא ממש בשושן. שושן כוללת את ההתגלות של השם "אל מסתתר" בזמני הגלות ומחוץ לארץ ישראל. אחרי המשרה הלא מוצלחת של ישוע שניתנה מה"ריש" של השם "אשר", עם ישראל יצא לגלות ונדרש לחזור, כביכול, ולסמוך על ה"שין" של השם "אשר", הכוללת את הפורים של שושן.

צעד 16 - אם נתרגם זאת למונחים היסטוריים, עם ישראל, אחרי פורים, למד תורה ומשפטי תורה, קיים מצוות והקים בתי ספר לילדים ולצעירים, בנה בתי כנסת וקבע מקומות תפילה, ונעשו התפילות האמצעי לשרת את ה" במקום הקורבנות, עד שנבנה הבית השני. הדברים האלה מושרשים במערך בית הדין של מרדכי הצדיק. באותו הזמן המשיך עם ישראל לפתח את ההתנהגויות הנכונות וההגונות ואת המידות הטובות של הלב, את הענווה ואת הצניעות, בדרך ארץ, ביראת השמים ובאהבת ה". העם התמלא אומץ לב והתחזק באמונת שמירתו של ה", בחכמה נגד התחבולות של היצר הרע ובאהבה כלפי אחרים תוך ביצוע מעשים טובים של צדקה ועזרה, ביקור חולים וטיפול ביתומים ובאלמנות. כנגד עולם מלא בשנאה, היהודים התחילו להסתכל פנימה בשאיפתם לעזרת ה" ולקרבת ה".

צעד 17 - המידות הטובות או סגולות הלב הללו יוצאות מהמערך של אסתר המלכה במלכות אחשוורוש. שני המערכים של אסתר ומרדכי הם ביחד כמוח ולב והם כשני לוחות של חמש וחמש, ואכן פורים הוא יום נפלא ומפליא. עם ישראל בקריאתו את מגילת אסתר ביום ההוא ובעשות את מצוות פורים קורא על עצמו את כוכבי מערך מרדכי היהודי ומערך אסתר במלכות אחשוורוש ומחדש על עצמו את עשרת הדיברות ואת כל התורה והמסורת. כן מפורש פה הפירוש הנסתר של מגילת אסתר, היא התגלות כוכבי הגאולה (אסתר כמו ASTER, כוכב ביוונית) של הגאולה הנסתרת.

צעד 18 - ישראל בכל שנה חוזר ל"שין" של השם "אשר" דרך פורים, כי בזה נשמרו התורה והמסורת, אך בינתיים ה"ריש" של השם "אשר" נעצרה מלהתקדם, מפני שהמשרה המשיחית של ישוע לא צלחה, סימני השבת הלבבות לא נתקבלו, והרצינות והמילים של ישוע לא הובנו. ה"ריש" המשותפת עם אותו האדם שלקח על עצמו את המשרה ההיא, ללא "אישור" מראשי היהודים והכוהנים, לא יכולה הייתה לצעוד לקראת הגאולה השלמה, כי בלי ההסכם של עם ישראל, האמונה שיצאה לאומות התעקמה.

צעד 19 - יכולים להבין זאת באופן ברור כאשר ידוע שלסימנים של ה"ריש", שיצאו ליצור את הנצרות אחר כך, היה בסיס אמיתי. אם גם האמונה של הנצרות הייתה נשארת בטהרתה ובאמיתותה באמונת אחדות ה", כמו גם בעיקרי חוקי התורה והמסורת, היא הייתה מחליפה את עם ישראל, חס ושלום, וזה היה בלתי אפשרי מצד הבטחות ה" לעמו ישראל. - -

יומן החמור הלבוש כאריה: אני מפסיק כאן לרגע. מכאן ואילך כתבתי את שאר הלוח ואת יתר הלוחות עד סוף לוח 30 בכתב יד בסלנטו, סנטה-מאריה די לאוקה (LEUCA), בדרום איטליה, ובאותו הלילה שסיימתי את הלוחות, פאולו ונודע הביאו לי שני אבנים (סימנים) שקנו בשוק על הים. אבן אחת, עליה אדבר פה, הייתה אבן גדולה כיד שלמה, חתוכה באומנות, מלוטשת, נראית בפנים כמוח ונפלאה. כולה בצורת "ט" בדיוק. ידוע שבעשרת הדיברות הראשונים הנזכרים בספר שמות בפרשת "יתרו" חסרה האות "טית", בעוד בלוחות המובאים בספר דברים בפרשת "ואתחנן" ישנה ה"ט" בדיבר החמישי: "וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ" (דברים, ה', 15). לפיכך הלוחות השלמים הם עם האות "טית", המסמנת את האמת בשלמותה, כי הגם שהלוחות הראשונים, בעלייה הראשונה של משה, ניתנו בישירות מפי הגבורה, שתיים מפי הגבורה ושמונה מפי משה, ואין רגע כמעמד הר סיני בכל דברי הימים בכל פלאו ובכל קדושתו, בסוף העם לא הלך לפיהם, כי טעה ועשה את העגל, ומשה רבנו, עליו השלום, שיבר את הלוחות. בשל כך אין הלוחות שלמים. לא מדובר על שלמותם וקדושתם העליונה והמופלאה של הלוחות עצמם, כי כתובים הם באצבע אלוהים, אלא על כך שהעם לא עמד בקבלתם. התורה אינה עבור ה" ברוך הוא כי אם עבור ישראל, כאשר הלוחות של ספר דברים הם שנתקבלו על הר סיני ביד משה רבנו, עליו השלום, והצליחו להתקבל בעם ישראל לאחר ירידת משה מן ההר ביום שנעשה יום הכיפורים לדורות, ולכן הם הלוחות השלמים. האות "טית" היא סימן לכך בביטוי "ייטב לך". ה' אמר, כביכול: בלוחות הראשונים לא כתבתי שכר זה בדיבר החמישי והסתפקתי בשכר אריכות ימים על מנת שבתמימות תעידו בעצמכם על הטוב והברכה הבאים מכיבוד אב ואם. אתם לא עמדתם בתמימותכם וגם את הטוב לא קבלתם, אבל בשל תפילות משה וסליחתי ומחילתי הוספתי ללוחות, בעלייה השנייה, את הבטחת הטוב, שהוא טוב הגוף, טוב הרוח וטוב הנשמה, ובהבטחה זו הושלמו הלוחות לטובתכם.

הגיעה, אפוא, האבן של ה"טית" בדיוק כאשר סיימתי בעברית את 30 הצעדים של 30 הלוחות, סימן לשלמות הלוחות של החוק החדש. בסימנים בחלומה של נודע, לפני כמה חודשים, ראתה מקום על הים ממנו פונים ליוון משמאל ולאפריקה ישירות. לפיכך כשבנס הגיעה ההזדמנות, מצאו פאולו ונודע, דרך האינטרנט, מקום על הים ב"עקב" של איטליה, הוא אזור סלנטו בעיר לאוקה (פירושו "אור"). בלילה השלישי להיותנו שם יצאנו לטייל וראינו מעין "רכבת" קטנה בצורתה, שביצעה סיבוב קטן בעיר בעיקר עבור הילדים. עלינו כולנו והובלנו לאותה הנקודה שראתה נודע בחלום. נהג הקטר המדריך הוריד את כולם והראה לנו את המקום שנקרא על ידי הנוסעים מיוון ומאפריקה "פיניבוס טרה" (FINIBUS TERRAE), דהיינו: סוף הארץ.

כך אחזנו בעקב עשו בלידתנו זו החדשה. לידה זו בסימנים השלמים היא הסימן של "לידת" השם "אהיה" האחרון בעולם, כי שם זה מביא את סימני יעקב אבינו לעולם (אותם הסימנים כאשר יוכרו ויובנו בעולם ייעשו לסימני תפארת ישראל). המדריך הסביר שדווקא מהנקודה ההיא רואים את השמש זורחת מן הים ושוקעת בים - סימן כוכבי הוא להמון גויים שאברהם אבינו אב להם ונכללו בהם העמים מעשו (איטליה), מיפת (יון) ומחם (אפריקה).

נשלמו 30 הלוחות בעברית עבור עם ישראל, כי הגם כתיבת הלוחות באנגלית הסתיימה זה מכבר, לא נשלמו הלוחות עד שנכתבו בעברית לעם ישראל. כמו כן ג'יוזפה ראה חלום קשה על הדור הרביעי, שלא היה בו חוק, אלא כל אחד עשה את הרע נגד השני בלי מעצורים, ונראו בו כל מיני דברים בלת נסבלים. בסוף אותו החלום היו גם ענקים גדולים מאד ורעים שללא רחמנות לכדו בני אדם והרגו אותם. - - החלום בא בזמן השלמת הלוחות, המייצגים את הצלת העולם דרך החוק החדש של הגאולה השלמה.

כשחזרנו לאינזאגו ג'יוזפה מסר לי אבן מהרי אררט שנתנה לו מכרה. כשישבתי ודיברתי עם ג'יוזפה, דיברה איתי אישה אחת מתוך האבן והסבירה. "אררט" מלשון ארור, כי ארורים היו כל אנשי דור המבול, כאשר תיבת נוח הייתה כמו רטייה, השומרת על נוח וביתו וכל אשר איתו. הארירות שררה, בר מינן, בכל העולם, כאשר אמר ה" לנוח ולמשפחתו להיכנס לתיבה, וכניסתם לתיבה היא התחלת ירידת הגזרה לעולם. בכניסה לתיבה הכניס איתו נוח שתי אבנים כלוחות קטנים יחסית, שכתובים עליהן שבע מצוות בני נוח. דבר נסתר זה נודע לי בלילה בו מת באופן טרגי חברנו הנאמן בנימינו פריקו נוסטר. ראיתי אז את בנימינו שאמר לי לבוא איתו, והוא הוביל אותי אל הר אררט שנמצאת בו תיבת נח. הוא הראה לי את שני לוחות האבן שהיו עם נח בתיבה והסביר לי שעליהם כתובות שבע מצוות בני נח. אחרי כחודש וחצי קיבלתי את הנוסח של האבנים בעברית קלאסית, אבל נאמר לי שהשפה הכתובה על הלוחות היא השפה השמית העתיקה המקורית, מתקופות השפה האחת והדברים האחדים. עכשיו, המשיך קול האישה, הבאת הלוחות השלמים לאינזאגו על-ידיכם, היא כהכנסת הלוחות בידי נח לתיבה. אבן אררט הגיעה כי כל העולם נמצא במצב של ארירות בשל רוע הרשעים, כספים ארורים, דעות ארורות וכפירות ארורה, עד שאפילו הטובים, ורבים הם, נפלו למוקשים וטבעו בזרמי הארירות, ואין הצלה כי אם בתיבת הישועה של הברית השלמה של הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים. באה אבן אררט השלמה להשלמה בלוחות, כי שבע מצוות בני נח הן היסוד של החוק החדש למזבח מלכיצדק, וכפי שהמצוות נכתבו בשפה האחת של אז, כן אבן אררט מוסיפה את כוח האחדות לשפה הברורה של הגאולה השלמה. באחדות זו החוק החדש יכול להיות מתורגם לכל שפה מבלי להפסיד הבנה.

בהשלמת החוק החדש שממנו מגיעה הישועה לעולם ובהשלמת תיקון השם "אשר" וכניסת התקופות של השם "אהיה" האחרון, הגיע הזמן של סימני הצדק החדש. סימנים על הצדק החדש אמנם נתקבלו כבר מהתחלת הגאולה השלמה, שנכנסה לעולם בדור הרביעי הזה, אך ראינו גם כי מדובר בתהליך ארוך המתפתח יחד עם השלמת הסימנים, ולכן כשהסימנים מגיעים לדרגות של השלמה, גם הצדק החדש היוצא מבית הדין של למעלה, בית הדין של מרדכי הצדיק, מגיע לדרגה שלמה יותר, כאשר כל הסימנים הנזכרים כאן הם נקודת משען חדשה ממש ביחס לכל השנים שעברו. בזמן הזה של ההשלמות גם הרע והארירות מגיעים לפסגת ההר, ולולא הדרגה של ההשלמה לא היה העולם יכול לשרוד. לישועת העולם נכנס למעלה הצדק החדש, ויסודו הוא הנקרא "כי צדיק באמונתו יחיה". לפיכך בראש השנה הזאת, תשס"ה, ייכנס הצדק החדש של "צדיק באמונתו יחיה" בזכות הגואל חיים.

עוד סימן הנוגע לעניין הוא חלומו של סילבנו (אברמו) לפני חצי שנה שבו היו האלמנטים של "ברית דם" ו"הברית בין הבתרים", ונאמרו בו על בימה השם המשולש וסימן הפילים של דור המגדל (האנשים שהפכו לפילים בעונש המגדל), אשר חדקם קוצר, הם נשמרו בים המלח וזוכרים את השפה המקורית מאז. - ראו שהשלמת 30 הלוחות קשורה ב"ברית הדם" ובקיום תנאי חוקי התורה אחרי מעשה העגל, בהתחדשות תנאי ברית התורה. אצלנו נתחדשו תנאי החוק החדש בקדושה החדשה, והזמן הוא שלא נמצאת בו תורה אמיתית, כי לא נשמרו תנאי הקדושה הראשונה של ברית התורה. הסימן בהקשר זה נעשה ב-12 במרץ 2004 באינזאגו, והסברתי שכאן נשלם השם "אשר" בסימן "פיניבוס טרה", נכנס זמן השם "אהיה" האחרון, והגיעה אבן אררט לשם אחדות ההבנה של השפה הברורה המנובאת. אותה שפה נשתמרה בזכרון הקולקטיבי של הפילים. זו הייתה השפה המקורית מן הביטוי "שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים" (בראשית, י"א, 1), אשר אפיינה את האנושות לפני בניין המגדל. שורשי אותה שפה הם אלו שנשתמרו אצל הפילים, ולכן בחלומו של אברמו הופיעו הם עם חדק קצר, המסמל את שורשי המילים.

סיום סימני יצחק אבינו בשם "אשר" מראה על שלמות עבודת ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים בכל הדורות שעברו תחת השם "אשר" מזמנו של אליהו הנביא ועד לאחרון שבהם, הצדיק הנבחר חיים. לפיכך הסתיים מערך ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים, ונוצר מערך חדש - "נר" צדיקים הנסתרים השמחים החיים באמונתם. מדובר במערך של מאתיים וחמישים (נר בגימטרייה) צדיקים נסתרים החיים באמונתם הקשורים לברית החדשה של הגאולה השלמה בזכות הגואל השלישי האחרון, חיים, מצנעא, תימן.

...........................................................

אני ממשיך כאן להעתיק למחשב את כתב היד של לאוקה אותו התחלתי באמצע צעד 19 של לוח כ"ה. - -

החריגה התיאולוגית הנוצרית שהחשיבה את ישוע לאלוה לא רק שפסלה אותה מהיעשות לגאולה שלמה, אלא גם הפסידה את כל הראות האמיתית של המסורת היהודית. ה"ריש" נעשתה ל"ראש" לעצמה. כך היה הגורל הנורא של המשיח היהודי המסכן, שברגע הנבואי ההוא של צליבתו, והוא גווע על הצלב, קיבל חזיון מקוצר על מה שיעשו ממנו האומות בקבלתן את מסורת אבות הכנסייה, ובכה במרירות עצומה: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (מתי, כ"ז, 46).

צעד 20 - ואמנם ה"שין" של השם "אשר" לא מפסידה את משקלה המאוזן ולא נעשית "ראש" לעצמה. היא מושרשת במסורת מרדכי הצדיק מהמסורת הנסתרת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ויש לה כוח המסורת של ל"ו הצדיקים הנסתרים שבכל דור ממרדכי, שהוא הראש הראשון לל"ו הצדיקים הנסתרים. חג הפורים גם שמור בצורתו הנסתרת במגילת אסתר, שבה שם ה" לא מוזכר. פורים הוא הגאולה הנסתרת של אל מסתתר, האלוהים המסתיר את עצמו, כביכול, במאורעות הזמנים דרך כוכבי הגאולה, בניסים אין מספר במסגרת המאורעות הטבעיים.

צעד 21 - ראו, אפוא, איזה מצב מיוחד קשה ונורא התהווה בין ה"שין" וה"ריש" בהפרדת ה"ריש" מעמודי המסורת. אם לא היו סימנים אמיתיים משיחיים וגאוליים, אז הנצרות הייתה סתם תנועה משיחית מזויפת ללא שום שייכות לעם ישראל, כפי שהעולם מלא בדתות מזויפות. ואם הנצרות הייתה סתם תנועה משיחית מזויפת, לא היה ניתן לייחס את הדברים הקשורים למשרת ישוע ל"ריש" של השם "אשר". עם זאת ישוע כן קיבל את ידע סימני הגאולה בבית ספר האיסיים, כאשר מורה הצדק, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, יסד אותו, לימד ומסר לתלמידי חכמים נבחרים את סימני הגאולה לפי צורותיהם בזמן ההוא, כמאה שנה לפני הגעת ישוע לבית הספר.

צעד 22 - סימני הגאולה היו חלק מהירושה הנסתרת של אליהו הנביא, זכרו לברכה. אנו יודעים מספר מלאכי כי "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 23-24). - סימני הגאולה נקראים גם סימני השבת הלבבות. סימנים אלו, המושרשים בסימן הנשיקה וההתחבקות בין עשו ויעקב ובשש הנקודות מעל למילה "וישקהו", ניתנו מה" ברוך הוא לאליהו הנביא בירושה. באותה השבת הלבבות בין יעקב ועשו נפלה עליהם ברגע ההוא הרמוניה נפלאה ממלכות השמים. יעקב אבינו כאילו קם אז מן המתים, כי בעבר רצה עשו להרגו ועתה נכמרו רחמיו ואהבו.

צעד 23 - שני הסימנים הללו בפרט, של מלכות השמים ושל התחייה, נעשו הירושה של הנביא הנבחר, המחזיק ב"קשר" בין מלכות השמים ובין העולם. לכן אליהו לא מת אלא עלה שלם למלכות השמים, ואלישע תלמידו קיבל את אדרתו. ידוע גם במסורת שיורד אליהו הנביא להיות נוכח בכל ברית מילה וגם למטרות אחרות שהוא מקיים בסתר. בדרגות עליון נסתרות ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים של כל דור היה מצוי בקשר מיוחד איתו, כשרק ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים ידע ושמר את הידע הסודי של סימני הגאולה ואת סודות מלכות השמים ותחיית המתים.

צעד 24 - מורה הצדק, מהטעמים שהסברנו בספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים", החליט לגלות אותם לחכמים נבחרים בבית הספר שיסד, בכפיפות לשבועה חמורה לשמור על הסתרתם. לפיכך הסימנים שישוע הוציא מבית הספר, הגם שעשה זאת ללא רשות ונגד שבועתו, היו באמת מהירושה של אליהו הנביא, זכרו לברכה. זוהי ההיסטוריה האמיתית והנסתרת המפענחת את הקשר בין הנבואה האחרונה במלאכי ובין המשרה שישוע קיבל על עצמו. העובדה ששליחות הנביא אליהו לפתוח ולבשר את הגאולה לא נעשתה ישירות על-ידו, כי אם ביד אדם אחר, שליח, ברורה מ"משנה תורה" של הרמב"ם, וגם בגאולה השלמה קולו של אליהו הנביא, זכרו לברכה, הושם בפיו של פרץ, שהכריז "בא הזמן".

צעד 25 - אדרבא, "הנשר הגדול" מעדיף את סברת הגעת השליח מאת סברת הגעת הנביא עצמו. אמנם הוא מוסיף בחכמה: "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח, יבוא אליהו" (משנה תורה, הלכות מלכים, י"ב, ד'), אך את זאת הוא כותב לאחר שציין כי יקום נביא לישר את ליבם ולשים שלום בעולם, דהיינו: כי יגיע שליח במקום הנביא העוסק במטרות הגאולה. מכל מקום הוכרח הרמב"ם, עליו השלום, להביא את סברת ה"יש אומרים" כדי שלא תחסר אפשרות זו, אבל בפועל, כמו סברות רבות של חז"ל בנושא המשיחות והגאולה, אין סברה זו עונה על המציאות. אם לא חטא ישראל בעגל הזהב, אם המלך שלמה לא היה עושה דברים בלתי הגונים והכעיס את עשרת השבטים וגרם למרידתם, אם עם ישראל היה עובד את ה" ברוך הוא בתקופות בית ראשון, אם העם היה שומע בקול הנביאים, אם העם דרך נס חנוכה היה עובד את ה" ומשמש כאור לגויים, אם העם היה מתנהג בצדק ובנאמנות והיה מאוחד במאות האחרונות של בית שני, ונוספת לכך רשימה ארוכה של "אם", אז גם אפשר לטעון כי אם ראשי העם והכוהנים בזמנו של ישוע היו אמיתיים וטובים ונקיים, אז היו מבינים על מה הוא מדבר.

צעד 26 - אבל כל זאת לא קרה. תארו לעצמכם אם הנביא הקדוש אליהו היה בא אז בעצמו לבשר לישראל את סימני הגאולה ולהוכיח אותם על חטאיהם ופשעיהם! במקרה כזה התנהגות העם הייתה גורמת לחרון אף ה" להשמיד את כולו, חס ושלום, ואת כל העולם ביחד איתו. בזמנים ההם, כמאתיים שנה לפני משרת ישוע, קנאת ה" אכן גזרה על השמדת עם ישראל, ולפיכך יסד מורה הצדק את בית ספר האיסיים כמאה שנה, לפחות, לפני ישוע, מטעם החימה והקנאה שהוא ראה בגזרות של מעלה על העם. מורה הצדק השליך את חייו למען הצלת העם וברשות עצמו גילה דברים סודיים על מלכות השמים, שאף פעם לא התגלו לפני כן ושבאמת לא הייתה רשות לגלותם. הוא נטל על עצמו את האחריות להקים מקום מקלט של תורה אמיתית ומסורת אמיתית בקדושה האמיתית של חוקי האלוהים.

צעד 27 - בידיעתנו אודות אמת משרתו של ישוע שניתנה מה"ריש" של השם "אשר" אנו יודעים שנעשתה ה"ריש" ראש לעצמה, ושהדבר עיקם את כל דברי הימים אחריו ובלבל את המוחות בכל הדורות. ה"ריש" המעוקמת לא יכלה להיעלם או להימס אל תוך דברי הימים בלי תוצאות, כי מושרשת היא באות הקדושה "ריש" של שם ה", הוא השם "אשר" מהשם השלם "אהיה אשר אהיה". היא אינה נגרמת מדברי הימים אלא גורמת לדברי הימים, ולא שהחסירה מן האנושות את הבחירה החופשית, כי שם השם הוא בורא האנושות שניתנה לה בחירה חופשית, אך רואה היא מראש כל תקופה בימי דברי ישראל ויודעת מראש מה יבחר ישראל בבחירתו החופשית. לפיכך היא גורמת להיסטוריה לפי הזכויות או החטאים.

צעד 28 - אמנם שמו של ה' יתברך בא תמיד לתת לאנושות את המיטב שיכולה היא לקבל. אפילו ברגע של כעס נגד ישראל, השם פועל להישרדות עמו ומחכה לתשובת ישראל, להתעלותו הפנימית הבאה בעקבות התבוננות ולתיקוני טעויות. זאת מאחר שה" יתברך נשבע, כביכול, בשמו הקדוש לאבות ולעם ישראל, שקיבל את עשרת הדיברות בסיני. לפיכך כל מה שקורה לישראל נכלל במסגרת התכנית הגאולית של השם "אהיה אשר אהיה" עד הגאולה השלמה הגדולה והאוניברסאלית לישראל ולאומות העולם.

צעד 29 - וכן אם אחד מאחינו האהובים הוגרל לבחור כי הוא עצמו יועלה קורבן באהבתו לעם ישראל, ובעשותו כן נפל למוקש הנורא המשיחי של קורבן האיל במקום יצחק, אנו צריכים לאהוב אותו על מה שעשה, בשל נאמנות כוונותיו הטובות והאמת של דבריו הנבואיים. אנו צריכים להעריך את רוחב חמלתו, כי כאשר חשבנו רק על עצמנו ולא על רעינו, מחשבת ישוע הייתה בדרגה אחרת של התבוננות. כאשר שאל יהודי ישר ומלומד את ישוע: מאין לך מחשבה יותר עמוקה מרבני זמנינו, אחרי שחכמי ישראל הזינו אותנו בחכמה אמיתית וירדו אל רוח הקדושה של כל אות בתורה? מאין קריאתך המוארת המרימה אותך למעלה מההרים הגבוהים האלה? ישוע הסתכל באהבה על היהודי וענה: הרים של חכמה הם לירושת ישראל, ואולם אני לא באתי כי אם להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל. אם אחד מהם יגיד את הביטוי הזה אז אני שווה לו וגם פחות ממנו, אבל אם אף אחד אינו יכול להגיד זאת על עצמו. תפקידי עוד לא הצליח ואני צריך לרדוף אחריו מלפני ה" אלוהיי, כי זוהי המנה אותה הוא נתן לי.

צעד 30 - בהיפרד ה"ריש", סימן התחייה המושרש ב"אלף" של השם "אשר" וסימן מלכות השמים המושרש ב"שין" של השם "אשר" קשורים היו ל"ריש", אך מכיוון שה"ריש" הופרדה מהאותיות הקודמות, שני הסימנים ההם, מלכות השמים והתחייה, נפרדו מעם ישראל. לכן התלבשתי כחמור במלבושי עשו, המלאים שערות ומבושמים בשדות הטבע, בכדי שיצחק אבינו, בסימני "אשר", יברך אותי בתיקון הגדול ההיסטורי של ה"ריש" לשם השלמת השם השלם "אהיה אשר אהיה". בחכמת התחבולה של רבקה אמנו, אנחנו, חמוריו של סימני יעקב אבינו, לקחנו בחזרה מעשו את הסימנים ההתחלתיים של מלכות השמים ושל התחייה, וזאת במסגרת הסימנים השלמים ההיסטוריים של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל הנבחר, הצדיק השלם חיים.

.....................................

לוח כ"ו - הצדיק החי באמונתו מתקן את עצמו תמיד

לאוקה פיניבוס טרה

צעד 1 - השם "אשר" הוא השם הנסתר בין הגאולה הראשונה ובין הגאולה השלמה. דרכי ה" בגאולה, בתקופות שהן מתחת לשם "אשר", נסתרות. הן לא נראות לעיניים ולא מובנות לשכל האנושי, אבל משהו מבושמו ישרה עליכם מכוח האמונה. אין לי ראיות ארכיאולוגיות או מסמכים המהווים ראיה לכך שבכל דור ממרדכי הצדיק עד לתקופת הצדיק חיים היו שלושים ושש צדיקים נסתרים, לא פחות ולא יותר, החיים ברחבי העולם. איני מבקש או מחכה להסכמות ממישהו. קיבלתי את הידע הזה ישירות מהצדיק חיים, ועתה אני מלמד את הדברים בספר משנת חיים. כך יוכלו התלמידים הבאים לדעת משהו על דרגתו הנעלה, על ענוותו הגדולה, על סבלו הנורא ועל אהבתו העצומה של הצדיק לכל בריאותיו של ה" ברוך הוא.

צעד 2 - סוג האמונה בזה הוא כאמונה הנדרשת להאמין שלא מת הנביא אליהו, זכרו לברכה, כי אם עלה השמימה בשלמותו. אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו שום ספק בניסי ה" הנפלאים למעלה מן הטבע. אנו השריד של אלה העדים לניסיו ולגילויו. הלב שלנו פשוט באמונה הזאת ובגלל אותה הפשטות, אנו יכולים לקבלו. כל ניסיון לנתח אותה במונחים טבעיים רק יזייף את האמת הפשוטה והעובדתית. כמו כן הדרגה הגבוהה של האמונה הפשוטה מרשה לקבל את אמת ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים של כל דור ודור. השם הנסתר "אשר" כולל את המסורת הנסתרת של אליהו הנביא ואת המסורת הנסתרת של מרדכי הצדיק, הראש הראשון לל"ו הצדיקים הנסתרים. העולם עמד בזכותם בכל הדורות שעברו, אבל כל זה היה נעלם לגמרי מעיני העולם.

צעד 3 - ה"אלף" וה"שין" נותנים "אש", היא האש של התורה הקדושה, ככתוב: "אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים, ל"ג, 2). האש היא שירדה מן השמים לאכול את קורבנו של אליהו הנביא על הר הכרמל והיא האש הקדושה העליונה שמתהלכים בה הצדיקים הנסתרים. עם זאת, אש זו לא יכולה לרדת לדרגת העולם, מפני שהיא מקפידה מדי ומדקדקת עם הצדיקים כחוט השערה. למעשה רק צדיקים נבחרים יכולים לסבול ולשאת את משקלו הכבד ויכולים ללכת בקדושה העליונה ההיא, ולכן השם "אשר", כביבול, לא יכול היה להישאר "אש" אלא היה זקוק ל"ריש" להשלים את משקלו למען העולם. צריכים דרגה אחרת של אור, אור שהכול יכולים לקבלו, לא אש אוכלת.

צעד 4 - האור שהיה צריך להביא אליהו הנביא, זכרו לברכה, היה "אור חדש", הפועל בתפקיד השבת הלבבות. אותו האור כבר נוצר מאת ה" ברוך הוא, שהסתיר אותו בשש הנקודות שמעל למילה "וישקהו", היא הסימן הגדול בתורה של השבת הלבבות בין עשו לבין יעקב. האור הוא המבשר את כוכבי הגאולה, ככתוב: "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר, כ"ד, 17), והוא האור המגלה את החתונה החדשה בין מלכות השמים לארץ, ככתוב: "בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד--וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה, י"ד, 9). הוא אור של ידע, של הבנה ואמונה שיכול היה להתפשט דרך בית המקדש בירושלים, ככתוב: "ב וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם; ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" (ישעיהו, ב', 2-3).

צעד 5 - הוא אור המגיע ונוגע ללב ההמונים ויוצר משרה משיחית למטרה ההיא, אור נבואי המכריז על ביאת יום ה" הגדול והנורא ומזהיר אודות האמונה הפנימית הנחוצה בכדי להיוושע מה" ביום הנורא ההוא, ככתוב: "כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם" (מלאכי, ג', 23-24), אך גם מבשר על הבניין החדש שייבנה אחרי יום זה.

צעד 6 - וכן מבשר הוא את הסימן הגאולי של התחייה, ככתוב: "יְחַיֵּנוּ, מִיֹּמָיִם; בַּיּוֹם, הַשְּׁלִישִׁי, יְקִמֵנוּ, וְנִחְיֶה לְפָנָיו" (הושע, ו', 2). אם היו חכמי ישראל והכוהנים בזמן ההוא שומעים למבשר הנבואי, היו מקבלים אותו ומלמדים את מסריו לעם, היו המסרים מופצים להמון גויים. זאת הייתה מטרת ה"ריש": להיות אור לישראל ולעמים. זו הייתה ההכנה ההיסטורית הנדרשת להביא את העולם לגאולתו השלמה, הגאולה האוניברסאלית באמונת אברהם, אב המון גויים, ביחד עם הגאולה המיוחדת המובטחת לישראל. לשש הנקודות הללו, כאשר הן מקובלות ולומדים ומיישמים אותן, יש הכוח להביא את השבת הלבבות הגדולה ואת השלום האמיתי המובטח מה" לדורות הגאולה השלמה.

צעד 7 - ב"ריש" היו הסימנים בכדי להקים גשר ולעבור עליו בין השם "אשר" והשם "אהיה" האחרון. היו צריכים מפתחות מלמעלה להכין את האור ההוא עבור ההמונים. גורלו של ישוע היהודי הביא אותו לבית הספר האיסיי, בו נשמרו המפתחות בסתר. אותם מפתחות היו הסימנים ההתחלתיים, שבאמצעותם היה אפשר לפתוח את הגאולה. ישוע לא הלך אל האיסיים בכוונה ההיא ולמעשה התכוון להישאר שם תמיד, אבל נתפס במאבק ההפכים כאשר יוחנן המטביל עזב את בית הספר ללמד את מסרו בחוץ, למי שחפץ לשוב בתשובה. אז השתנתה התפיסה בלב ישוע מ"איך להינצל" ל"איך להציל". ההצלה הייתה בבית הספר, אבל העם בחוץ היה זקוק להצלה. זוהי התחלת קריאתו של ישוע.

צעד 8 - עניין גדול מאוד הוא. למעלה מראשנו. ישוע היה האיש השני של הגאולה בין משה רבנו ובין הגואל חיים. ממשרתו ככריסטו של אומות העולם הסתבכו כל דברי הימים ונתבלבלו. אנחנו לא יכולים להבין את מחשבות ה", כי הוא יתברך רואה את הסוף ויוצר את ההתחלה, והוא ישתבח יודע בכל צעד בדברי הימים מה שצריך בכדי להגיע אל הבניין השלם בחפצו לטוב האמיתי למען האנושות. וכן הוא ידע את מה שעם ישראל יידרש אליו בזמן הגאולה השלמה: לחדש את הבנתו ולהסיר באופן ניסי את הבלבולים דרך השפה הברורה המנובאת לזמן הגאולה השלמה, שפה שבין היתר מסבירה את ה"קשר" שחיבר את דברי הימים כאלפיים שנה. ורוקד החמור למנגינות חדשות של הלוחות הרחבים של הדג הגדול לוויתן.

צעד 9 - מדוע נבחר ישוע? בחר אותו ה", מפני שבתקופה המרה ההיא נוכל לומר בפשטות מופשטת שישוע מנצרת היה היחיד שהתנהג כצדיק החי באמונתו. כה גדולה ורצינית הייתה קנאתו לחיות כצדיק החי באמונתו עד שהיה מוכן, בענווה גדולה ובשפלות הרוח, למות או להיהרג עבור האמונה ההיא שהוא חי בה. וכן קיבלנו בתכנית הסימנים השלמים, שהגואל חיים עצמו מסביר, את המידע אודות כוכבו ההיסטורי של כריסטו ואת ההכרזה שטעם המידה בבחירת ישוע למשרה שניתנה מכוכב כריסטו היא בשל סגולת הענווה ושפלות הרוח שהחזיק בהם.

צעד 10 - בכל הדורות שעברו, ישוע נאהב על ידי ההמונים, מיליוני נוצרים בכל תקופה, בגלל ענוותו, כאשר השיעורים באמונה, שלמדו ממנו נוצרים טובים בכל תקופה, היו של ענווה, צדקה, אהבת הזולת, אהבת צדק ולב טוב באמונה פשוטה בה". אנו לא מדברים כאן על נוצרים רעים שונאי ישראל אלא על חלק גדול של נוצרים בין ההמונים בכל דור, שהיו אנשים פשוטים בשאיפות טובות ולמדו מדברי ישוע. אותה המשרה שקיבל ישוע הייתה המשרה המשיחית המיוחדת של העמוד האמצעי. העמוד האמצעי הוא הנוגע בעיקר למידות ולסגולות הלב.

צעד 11 - ראו שישנן שלוש דרגות במידות המסוגלות: (1) עשר הסגולות (2) י"ג סגולות הלב של אסתר (3) י"ג המידות של הלב הטוב. עשר הסגולות קשורות ל"אלף" של השם "אשר", י"ג הסגולות של אסתר קשורות ל"שין" של השם "אשר" וי"ג המידות של הלב הטוב קשורות ל"ריש" של השם "אשר". הלימוד העיקרי של כל האוונגליונים הוא הלב הטוב, לב של אהבה ולב של חמלה ורחמים: "הִנֵּה זֹאת מִצְוָתִי אֲשֶׁר תֶּהֱהָבוּן אִישׁ אֶת אָחִיו כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיכֶם" (יוחנן, ט"ו, 12). ישוע לימד אפילו שיכולים להיות קורבן לה" לטובת אחרים בשל אהבתו לה" ואהבתו לאחרים. ישוע לא הביא שום שיטה אחרת של אמונה ולא הביא דרך אחרת של פירושי התורה והמסורת. הוא לימד דברים על סגולות הלב. המסר של ישוע נמשך מהמידות הטובות הנדרשות בכדי להיות בן מלכות השמים.

צעד 12 - סגולות הלב הטוב הן אוניברסאליות. אם התורה הקדושה היא ירושת עם ישראל, הסגולות של הלב הטוב הן ירושת כל האנושות. העובדה שאי אפשר שתהיה תורה אמיתית בלי המידות הטובות של הלב הטוב היא מהשיעורים הכי חשובים שעם ישראל צריך ללמוד. הזכות של קבלת התורה אינה רק בקיום מצוות התורה הקדושה, אלא גם בכך שיש לאדם לב טוב, נאמן, צודק ועניו עם אחרים ועם ה". אז ורק אז יכולה התורה הקדושה להתקבל באמת. סיפור עתיק הוא כעם ישראל. אין להחליף את המידות האמיתיות של הלב הרצוי בכדי לקבל את זכות התורה האמיתית.

צעד 13 - ואמנם חטא הלב הרע בא לפסגתו ההיסטורית, בעוונות, בזמן ישוע. היו אז רבנים ולומדי תורה רבים, בית המקדש עמד ומשמרות הכוהנים והלויים תפקדו, אך המידות הטובות שבלב היו חסרות לגמרי, דהיינו אצל אלה שהיו צריכים להוות דוגמא לעם. כל האוונגליונים מדברים על כך: הלב הלא טוב של הרבנים והכוהנים של התקופה ההיא לעומת הוראת הלב הטוב והפשוט לבני אדם היכולים לקבל את הטוב. כיהודים אנו רגילים לחשוב על שנאת החינם של הגויים באלפיים השנים האחרונות, ואולם בזמן הגאולה השלמה נכנס זמן של התבוננות עמוקה גם ביחס לעצמנו.

צעד 14 - כי בשובנו אל ה" באור הסימנים השלמים, אנו לא מבקשים הצטדקות והתנצלות על הטיפשות ועל הרע מאחורי שנאת הגויים, כי אם מבקשים להבין את הטעויות הנוראיות שלנו ואת העוונות אשר גרמו לכך שה" בכעסו הרס את בית מקדשו וכמו כן גירש ופיזר את עמו הנבחר בגלויות בין אומות העולם. אנחנו העם הכי קטן בין העמים, אבל גם הכי כבד והכי איטי. אדרבא כל כך איטיים אנחנו שלקח לנו 4000 שנה ללמוד שיעורים מסוימים, 3500 שנה ללמוד שיעורים אחרים ו-2000 שנה ללמוד עוד סוג של שיעורים. כצב גדול וכבד, האם אנו אשמים בהיותנו כל כך איטיים? ללא ספק אנו הכי עקשנים בין העמים, ואמנם כאשר נלמד את השיעורים האלה, הם יהיו איתנו לנצח נצחים.

צעד 15 - אני לא מגזים. לא אני גרמתי לכך שיעברו אלפיים שנה בין ה"ריש" של השם "אשר" ובין ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון! ולמרות כל השנאה שהעדנו עליה והסבל שסבלנו כעם בגלל אותה השנאה במשך הגלות הארוכה, ה" ברוך הוא הגדול, הגיבור והנורא, קדוש ישראל וגואלו, הסתיר את פניו מאיתנו ולא נתן לנו לראות אפילו בסקירה קצרה עד כמה היינו שנואים מלפניו, כאשר הפגנו רק שנאה אחד כלפי השני. כל כך חמוּר היה החטא שלנו לפניו, עד שהוא בעצמו יתברך הכריז על אי ההבנה שלנו וסגר עלינו את דלתות ההבנה. במקביל, נוצרים פשוטים עם לב טוב בכל העולם ידעו שה" אוהב את מי שליבו טוב ועושה טוב לאחרים.

צעד 16 – עם זאת, ה" ברוך הוא ידע במסגרת תכניתו, שכאשר יגיע ישראל לבשלות וישתדל להבין את דברי ימיו, כל הידע הנדרש לכך יתגלה אך ורק בדרך הגאולה השלמה. רק הסימנים השלמים משלימים את כל סימני דברי ימי ישראל. ישראל עצמו "נתפס" בהכרח להבין את עצמו. הסימנים המשיחיים האוניברסאליים של יוסף יובנו. המשרה האמיתית של ישוע תובן. חטא עם ישראל בזמן ישוע יובן. גם החטא הנסתר מאחורי כעסו של ה" בשואה חשוב שיובן. בסוף צריך עם ישראל להיות העם הנבחר שיבין את עצמו יותר מכל העמים. נתחרט, נבין ונאמין בלימוד הגדול הניתן מהגואל חיים: "כולנו בשר אחד".

צעד 17 - הרי חלק שלם של התכנית הוא שלא נוכל להבין את "כולנו בשר אחד" בלי הבנת משרתו המשיחית של ישוע. אל תחשבו ש"כולנו בשר אחד" לימוד פשוט הוא. העמקות שלו תימצא במחקרים בדורות הבאים. דרך הסימנים השלמים ישראל יידע שהסימנים האוניברסאליים של יוסף היו "בחוץ" בין אומות הנצרות כאלפיים שנים והיו חסרים לגמרי במחנה ישראל. ההתבוננות המשולשת של הגאולה השלמה תאפשר להתבונן על העמוד האמצעי ולהבין בלי פחד או דעות קדומות את הגאולה הגדולה הנסתרת שבאה דרך האיל המשיחי, שהוקרב לפני אלפיים שנה. הפתעות גדולות מחכות לעם ישראל.

צעד 18 - רק בבוא הגואל השלישי ובהתגלות הסימנים השלמים של יעקב אבינו במסגרת העמוד השלישי "נברא" האיזון הדרוש בכדי להתבונן בעמוד האמצעי, ובשביל היהודי, להתבונן בו בלי פחד או דעות קדומות. הנצרות ראתה את המשיח כאלוה וניסתה לעשות מן העמוד האמצעי עמוד שלישי, ואדרבא, עמוד יחידי. גם האסלאם חשב את עצמו כעמוד השלישי אחרי היהדות והנצרות. לפיכך עם גילוי העמוד השלישי בשם לב הדג הגדול לוויתן נוצר איזון חדש היסטורי לעולם. הצדיק האהוב חיים נבחר לגואל האחרון של דברי הימים, והשמים והארץ נכנסים לשלבים היסטוריים חדשים.

צעד 19 - הנצרות אינה מעניינת אותנו. כל בנין הנצרות נופל בדור הרביעי, מפני שכולו, מראשו ועד רגליו, כרוך בבנין של עבודה זרה תיאולוגית. מעניינת אותנו העובדה שהמשרה המשיחית של ישוע קשורה הייתה לעמוד האמצעי. הבעיה שלנו היא להבין מדוע הלוחות הרחבים של העמוד השלישי, שהוא לב הלוויתן, יכולים להתגלות רק אחרי תיקון ה"ריש" של השם "אשר". ה"ריש" שלא התקשרה לשם האחרון ושנעשתה "ראש" לעצמה הולידה את הנצרות ונתנה לה את הסימנים ההתחלתיים המשיחיים והגאוליים. אותה "ריש" הייתה צריכה תיקון למען הגאולה השלמה.

צעד 20 - חשוב, אפוא, להבין שהעמוד האמצעי של הגאולה השלמה הגדולה הוא בעיקר העמוד הגדול של המידות וסגולות הלב. ה"ריש" ש"חרגה" בגלל הנצרות חסמה לעולם את הדרך לקבל באופן נכון את מידות הלב האהובות לה". המונחים ידועים: ענווה, לב טוב, נדיבות, נאמנות, אהבה, אהבת הצדק, דרך ארץ וכו', אבל הן לא נעשו עוד המידות של האנושות. עם זאת, חלק גדול של האנושות התקדם בהן, וכבר בזמן הגילוי החדש יש מיליוני בני אדם המאמינים בסגולות הלב המלוות במעשים טובים. יש, בעוונות, גם את הצד השני של המטבע: אגואיסטים מכל סוג, שונאים מכל סוג, שקרנים, גנבים, רוצחים, אנשים בעלי לב רע ועוד.

צעד 21 - סגולות הלב הן בלב. ה" ברוך הוא לבדו רואה אותן. דרך האמונה בטובת המידות המסוגלות לפני ה" ולפני אחרים רוח האדם מתקשרת לבורא. רבים הם המזויפים שלשונם מתוקה אך ליבם מר בשנאה טיפשית ובקנאה מוסתרת. רבים הם גם המפתים אחרים בדבריהם כדי להשיג את מה שהם רוצים. עם זאת אי אפשר לפתות את ה", השם את לב האדם לניסיון ובוחן כליות ולב. כשם "אשר", שהוא שם נסתר של ה", כך הן סגולות הלב האהובות לה" שהן נסתרות בלב, וממנו יוצאת האמת של כל אחד ואחת. ה"ריש" של השם "אשר", קיבלה רשות, כביכול, בחמת ה", להתעקם בגלל העקימות והזיוף של המידות הטובות בלב, האהובות לה".

צעד 22 - האיל המשיחי המסכן המשיך ללמד את מידות הלב הטובות. הוא השתדל להסביר שאם חסרות המידות הטובות, כל הפעולות שעושים כמצוות אנשים מלומדה הן לא מקובלות, ואדרבא זוהי צביעות לפני ה". עדיף אם לא היו עושים את המעשים ההם, ובאופן זה לא היו נחשבים צבועים אלא יוצאים יותר כנים ויותר נאמנים לפני ה". הלימוד של ישוע היה להיות בעל לב טוב ונאמן לפני ה". כל זה, כמובן, לא היה חדש. נביאי ישראל מלאים בהשגות כאלה, וכן הוא הלימוד העיקרי של יוחנן המטביל, כי כך היה הלימוד העיקרי של האיסיים. בקבלו את המשרה המשיחית, גם ישוע שם למטרה להוכיח את העם בשל המצב המזויף הבלתי נסבל אליו הוא הגיע.

צעד 23 - זאת מה שהיה צריך לבצע במסגרת ה"ריש" של השם "אשר" בכדי שתתקשר האות לגאולה השלמה. דרך סגולות הלב והמידות הטובות של הלב הטוב מתקבלות המפתחות של אליהו הנביא בהשבת הלבבות, אבות על בנים ובנים עם אבותם. הבינו: לא מדובר על ידע עליון שיכולים להשיג רק יחידי סגולה, ובוודאי שאין בו שום דוקטרינה של אמונה אחרת. כמו כן לא מדובר בנושא כה קשה ומסובך שההמונים לא יכולים ללמדו ולהבינו. סגולות הלב הטוב מאפשרות את הגאולה השלמה של האנושות, כי הגאולה השלמה באה כאשר לאנושות יש לב טוב כלפי הזולת. עם זאת, מפני שיש עוד רעות רבות השולטות בעולם ויש רבים שליבם רע, נדרשת טהרה גדולה, בעוונות, אשר מגיעה ביום ה" הגדול והנורא דרך משפטי השמים אל העולם. רק אחר כך יכולה שכינת ה" לשרות בו, בלבבות כולם.

צעד 24 - ה"ריש" של השם "אשר" באה להרשות לסגולות הלב לרדת לעולם. המידות הטובות לא מוגבלות ליהודים, לנוצרים או למוסלמים בלבד, כי אם שייכות הן לכל בני האדם. בהיפוך המידות הטובות לפני אלפיים שנה, שגרם לכך שה"ריש" נעשתה ל"ראש", נולדה דת חדשה, הנצרות, וכאשר ההפרדה בין הנצרות ובין היהדות הושלמה דרך פאולוס השליח מתרסוס, נחתכו הנוצרים מהמסורת האמיתית, ומאידך גיסא, עם ישראל נחתך ממפתחות הסימנים האוניברסאליים והשבת הלבבות.

צעד 25 - הנקודה היא שמהעמוד האמצעי משהו מהמידות הטובות ירד והתממש בנצרות. כלום בנצרות לא היה שלם, כי הכול הושלך לתיאולוגיה שקרית, אך המידות הטובות מצד עצמן הן טובות ואהובות לה".

צעד 26 - מכל מקום גם האנשים שהיו טובים, עדינים, אוהבי צדק, נדיבים וטובים עם אחרים, להם השכר על כך מאת ה". זהו חוק זהב המוכר במסורת. אין ה" ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, וזו האמת גם כלפי אנשים רעים מאד שעשו דברים נוראים נגד אחרים. ראו דוגמה מהסימנים השלמים: אני כותב את הלוחות הללו כאן, בבאר שבע, בחודש אייר תשס"ג, מאי 2003, קרב הדג 3956, הוא ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה. מדובר ב- 21,540 איש שנשמתם היקרה תקום לפני ה" ברוך הוא לבקש ברכה על מדינת ישראל.

צעד 27 - אנו גם בזמן מלחמת ארצות הברית נגד עירק, נפילת שלטון סדאם חוסיין, דיקטטור רשע, מרושע, מגלומן ושונא ישראל. לפני כ-11 שנה, זמן קצר אחרי אי ההצלחה של מבצע "סופה במדבר", ניתנה לנודע בחלום הסיבה שנשאר סדאם עוד בעולם למרות רשעותו הגמורה. הטעם הוא שסדאם עשה כמה מעשים טובים לחלק מעמו, ובשל הטוב ההוא ניתן לו עוד זמן לחיות בעולם. על אחת כמה וכמה גורל אנשים העושים טוב עם אחרים ישתפר, אפילו שעושים הם עבודה זרה.

צעד 28 - צריכים להבין גם שה" ברוך הוא אינו מאשים באופן פרטי את אלה שבין העמים העושים עבודה זרה. טעם אחד הוא שהם רק מחקים את מי שלימד אותם. טעם אחר הוא שה" תכנן את סדר העולם בדרך זו שאחרי התגלות התורה בסיני, רק עם ישראל מצווה בחוקי התורה הקדושים. יהודי העושה עבודה זרה בדוקטרינות של שקר חוטא חטא גדול לפני ה". הלא יהודי ההולך בדרכי אבותיו ועובד עבודה זרה לא נחשב לחוטא לפני ה", כי אם שוגג ולא בשל שגיאה שלו כי אם של אחרים.

צעד 29 - הנוצרים לא נחשבים בשל כך לחוטאים, כי אם לשוגגים. גדולים רחמיו יתברך על כל בריותיו. ה" אינו חפץ להאשים את בריותיו, כי אם להרים אותם באמת, בצדק ובאהבה. הנוצרים מאמינים באל עליון בורא כל היקום, מאמינים באבות אברהם, יצחק ויעקב, מאמינים בגאולת ישראל ממצרים, כמו גם בניסים, באותות ובמופתים שנעשו עמו על הים ומאמינים בתנ"ך ובחשיבות דברי ימי ישראל. הם טועים כמובן בשל אמונת השיתוף שלהם, שישראל מצווה נגדה.

צעד 30 - הנצרות אכן זייפה את כל משיחות ישוע היהודי המסכן, כריסטו של אומות העולם, אך מפני שישוע הוא האיש השני של הגאולה, גם הנצרות הייתה חלק מהגאולה הנסתרת מהשם "אשר". לא רק שהנצרות הייתה למקום מקלט לצאן הנאבד מבית ישראל, אלא היו בה גם הסימנים ההתחלתיים של גאולת האנושות האוניברסאלית, ויותר מהכול, שיעורי ישוע הביאו להתחזקות מידות הלב בכל דור. הגאולה השלמה לא הייתה יכולה להתרחש ללא התפשטות הנצרות בין ארבע פינות העולם.

.....................................

לוח כ"ז - הצדיק החי באמונתו צנוע הוא גם עם אשתו, כל שכן עם אחרים

צעד 1 - הפלא הוא שלא אליהו הנביא, זכרו לברכה, לא מרדכי הצדיק ולא אחד מהצדיקים הנסתרים נקרא האיש השני של הגאולה. מרדכי הצדיק הוא הגואל השני לישראל אבל לא האיש השני של הגאולה. רק ישוע, כריסטו של אומות העולם, כך נקבע על פי הסימנים השלמים, הוא האיש השני של הגאולה. עם זאת היהודים לא יודעים כי ישוע היה האיל ההיסטורי, כמו גם שנשמות הצאן הנאבד מבית ישראל, ואפילו נשמות מצאצאי עשו, יפת וחם, ניצלו דרך המשרה הנוצרית.

צעד 2 - כל אלה ישועתם חלקית, כמובן, עד ביאת הגואל חיים, אבל זכותו הגדולה של ישוע במשרתו אפשרה את הגאולה השלמה. יגילו יהודים בסוף להבין את עברם, אז יחזור הצאן הנאבד מבית ישראל, ובני מלכיצדק ייכנסו לבית התפילה על מזבח מלכיצדק. כל זאת יגרום לשמחה גדולה לפני השמים. ובל נשכח גם כי לולא הקשר הגדול השלישי של האסלאם לא יכולה הגאולה השלמה לבוא.

צעד 3 - ואמנם ישוע הוא ההפתעה הגדולה המתגלית לאחר בחירתו של הגואל חיים כשופט המשוח במלכות השמים. הפתעת ההיסטוריה הגדולה היא שישוע היה האיל ההיסטורי במקום עַם יצחק, ואחרי הריגתו נעשה כריסטו של אומות העולם. לפיכך כל הנוצרים וכל היהודים טעו בנוגע לישוע. הקוראן אמנם התייחס לישוע נכון יותר מאשר היהודים והנוצרים, אבל האסלאם אינו כרוך בבעיה המשיחית. ליבנו יתהפך בגלל האמת אודות משרתו המשיחית של ישוע, ונתפלא על הסימנים המשיחיים והגאוליים שהוא קיבל בבית ספר האיסיים.

צעד 4 - כי עתה אני אוהב את אחי היהודי ישוע ומעריך את כל מה שעשה בתקופה הרעה ההיא. עשרה הם האנשים שהאוהב אותם מרבה את זכויותיו ומגדיל את הגאולה: אברהם, יצחק, יעקב, משה רבנו, אהרון הכוהן הגדול, יהושע בן נון, אליהו הנביא, מרדכי הצדיק, ישוע והגואל האחרון השלישי חיים.

צעד 5 - הוכרח ישוע לדבר בלשון "אני" מצד הסימנים הנבואיים שהיו עליו, כי לבדו היה ולא יכול לדבר בלשון "אנחנו". הוא לא הובן, כי רק הוא עצמו הבין למעשה את דבריו, כגון: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24), ו"אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" (שם, י', 34) וכו'. גם תלמידי ישוע לא הבינו אותו, ולכן לא היה לו עם מי להיות "אנחנו". הוא היה לבדו במעשהו עם ה", ורק ה" הוא שהבין אותו וראה את הכוונות האמיתיות שבליבו.

צעד 6 - בתקופה הרעה ההיא לא היה "אתה" אמיתי, כי האנשים לא היו פונים לה" בישירות ובאמת, הגם שפיהם אמר את המילים. בא ישוע ללמד שאפילו תפילה קצרה מהלב נחשבת יותר מאלף תפילות בלי כוונה נכונה. ללא ה"אתה" האמיתי גם ה"אני" שלהם לא היה אמיתי. הרי "אנכי ה" אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" הוא כולו בלשון יחיד: תהיה ה"אתה" בשבילי (בשביל ה'), ואני (ה') אהיה ה"אתה" בשבילך, ואז תמצא בעצמך את ה"אני" האמיתי בך.

צעד 7 - בתקופה ההיא, שהייתה הכי נמוכה מכל התקופות, רק ישוע השתדל להיות איש במקום שאין בו אנשים. ישוע דיבר עם ה" בנאמנות ובאמיתות הלב, ולכן זכה ל"אני" הנבואי מאת ה", כי אהובה מאוד היא מידת האמת לפני בעל האמת. יש בכך עמקות היסטורית שילמדו ממנה דורות הגאולה השלמה.

צעד 8 - ה"אני" הנבואי בישוע לא היה רק נבואי כי אם נבואי-משיחי, ולכן משרתו היא ירושה לעולם. המשרה מושרשת ב"ריש" של השם "אשר", המקשרת את הגאולה הראשונה לגאולה השלמה, ולכן הוא האיש השני של הגאולה. יש להדגיש כי שורש ה"אני" הנבואי בישוע לא הגיע ממנו, אלא היה זה כוח ה"ריש" שהדריך אותו ודיבר בו. כמו כן ישוע לימד לדבר בישירות אל ה", וה" ענה.

צעד 9 - עמוק הוא הנושא, והוא בולבל לגמרי כאשר ה"ריש" נעשתה "ראש" לעצמה: יצאו אבות הכנסייה מגדרו הנבואית של ישוע, הכניסו אותו לגדר אלוהית, ותוך כדי כך שיבשו את הכול והרימו את ישוע מעל למשה ולכולם. אמנם קרבת ה" לישוע הייתה מסוג מיוחד, אבל לא הייתה היא בדרגה עליונה ונסתרת כדרגת משה עבד ה" הנאמן או כדרגת הצדיקים הנסתרים, היודעים את הסודות של מעלה. ישוע היה בדרגת צדיק החי באמונתו, ואיתו הייתה ישועה משיחית. ישוע נאהב על ידי ההמונים בכל הדורות אחריו, כי באה הישועה המשיחית לגעת בלב האנושות, לגלות את סגולות הלב ולהוציאן אל הפועל.

צעד 10 - אין דבר חסר בתורה הקדושה, ואולם למען עם ישראל שלמות התורה נזקקה לשלוש גלויות ולשלוש גאולות. גם ראש הנביאים, משה רבנו, עליו השלום, ראה שעם ישראל יצטרך נביא כמוהו לשם השלמה, וזהו ירמיה הנביא שקיבל את הברית החדשה. גם גאולת פורים לא הייתה שלמה כי לא נגעה בהצלת הצאן הנאבד מבית ישראל, הם עשרת השבטים שגורשו מהארץ לפני חורבן בית ראשון.

צעד 11 - ואולי יותר חשוב הוא שחסרה הייתה התחדשות המידות הטובות שצריכים תמיד לחדש אותן, ללמוד אותן, לחזק אותן, ליישם אותן וללמד אותן לאחרים. כמוסבר אצלנו הגאולה השנייה היוצאת מהשם "אשר" יכלה להיות מושלמת דרך הישועה המשיחית הגדולה מבית המקדש בירושלים. ישועה כזו הייתה מצילה את כל ישראל ואת בית המקדש, שהיה נעשה אור לגויים, ובסוף הייתה מגנה על ומחזירה את הצאן הנאבד מבית ישראל. כמו כן היא הייתה יכולה להוביל לגאולה השלמה ללא אלפיים שנות גלות. אם בני ישראל היו עושים את רצון ה" אחרי פורים, שיבת ציון, בניית בית המקדש השני וחנוכה, הייתה מתרחשת גאולה שלישית לישראל וגאולה שנייה לעמים דרך משרתו של ישוע.

צעד 12 - אך כל זה לא קרה בבית שני, מפני שחסרו המידות הטובות האהובות לה" והאהובות לבני אדם. הרוח הייתה חסרה, כי נדחתה היא בשל החטאים, וכאשר הרוח אינה פועלת, לא יכולה הנשמה לחוש בקשר הישיר עם ה". הניצחון הניסי של חנוכה היה יכול והיה צריך לעורר את הרוח בישראל, אבל זה לא קרה. ה"הזדמנות האחרונה" של ההיסטוריה מתחת ל"ריש" של השם "אשר", כשעם ישראל עוד היה בארץ, הייתה המשרה המשיחית של ישוע. הוא בא בענווה ובמידת האמת והנאמנות להביא את התיקונים למידות הלב אך נהרג ללא צדק על הצלב ההיסטורי, ונגזר מה' שמשהו מסגולות הלב יתפשט בין אומות העולם.

צעד 13 - בכוח השם "אהיה" האחרון של הגאולה השלמה, בזכות הגואל חיים, ניתן כעת להתחיל להתבונן על דברי ימי הגאולה במסגרת ההתבוננות המשולשת ולגלות עמקות חדשה בסגולות הלב המושרשות בשם "אשר". זאת מאחר שבתכנית הגאולה אהיה אשר אהיה הסתיר, כביכול, את אוצרות סגולות הלב בשם "אשר", על מנת שיתגלו רק בסוף בגאולה השלמה האוניברסאלית. כה עמוקות סגולות הלב, כה חזקות ואהובות לה" ברוך הוא, כה מועילות לכל אדם ולאנושות, עד שהיה צורך בזכות גדולה בכדי לקבלן. גם ישוע עצמו לימד בחכמה: "וְאַל תַּשְׁלִיכוּ פְנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים" (שם, ז', 6). הפנינים הן המידות הטובות המסוגלות האהובות לה". עדינות הן ומדויקות, כך שחזירים הרוחצים בבוץ לא יעריכו אותן.

צעד 14 - נסקור עתה, במסגרת ההתבוננות המשולשת, את עניין העלייה השנייה של משה רבנו על הר סיני, היא העלייה האמצעית הנסתרת בתורה (על אף שהיא מוזכרת אצל רש"י בפרשת "ואתחנן"). הרי העמוד האמצעי מכוון למידות הלב, וכן העלייה השנייה מקושרת לסגולות הלב, כפי שקיבלנו במשנה החדשה של הגאולה השלמה. חשוב לזכור שאין דבר שחסר בתורה הקדושה, אותה קיבל משה בעלייה הראשונה, אבל קבלתה לא הושלמה בשל חטא העגל, ולכן אותה התורה נתקבלה בשלמותה רק בעלייה האחרונה. העלייה הראשונה עם זאת כללה את הכול: הנפש החדשה, הרוח המתחדשת תמיד והנשמה העליונה, שנתקדשה במעמד הר סיני.

צעד 15 - הנפש החדשה היא של הגוף. הנפש שוכנת בדם, כידוע. חז"ל הסבירו שתרי"ג מצוות התורה קשורות בתרי"ג אברי הגוף רמ"ח ושס"ה, וכך דרך קיום תרי"ג מצוות, הגוף של בני ישראל התקדש, התחדש ונעשה למקבל תקין של הרוח, שמצידה נעשתה למקבלת תקינה של הנשמה בזמנים מיועדים ובעת רצון. לפיכך המטרה העיקרית הראשונית של תורת סיני הייתה לייצר את הגוף החדש המקודש בבני ישראל, מה שמאפשר להיות ראויים לקבל את השאר לפי הזכויות בעבודת ה".

צעד 16 - הגוף המקודש היה כמו מקדש לפני ה", שבו שוכנים לב חדש ורוח חדשה, כאשר אור הנשמה יורד אל הגוף ושוכן בו. בסוף העלייה הראשונה טעה ישראל בחטא העגל ועל כן לא היה ראוי הוא לקבל את הגוף המקודש החדש, את המקדש המקודש של כל יחיד בבני ישראל. זהו הבסיס להבין את הקונפליקט, כביכול, בין ה" ובין משה בעלייה השנייה. משה חפץ שה" ידגיש בציוויו לישראל את המידות הטובות יותר מאשר יקפיד על פקודות ומצוות מעשיות, וזאת בכדי שיגיעו בני העם לתורת ה" בקרבם, ועל ליבם יכתבנה. ה", עם זאת, הבהיר למשה שאם הוא יוריד את המידות אל בני העם, והם ייכשלו בקיומן, לא תהיה אז שום תקווה לתיקון. דהיינו: האפשרות ההיפותטית הוצגה על ידי משה, אך הוא סורב, מפני שהמציאות באותו זמן לא הרשתה שתתגבש.

צעד 17 - אולי הייתה דרך אחרת לשבור את חומות מנטאליות העבדות שעוד נשארו בבני ישראל? אולי התקיימה דרך לגלות את סגולות הלב, ומפני שהלב כללי הוא לכל אדם, תתקיים כל ההתקדשות ממקור הטוב? בעלייה השנייה ההיא משה רבנו נכנס ל"עמוד האמצעי" של המידות הטובות, שבמסגרתו ניתן לו לראות את י"ג מידות הרחמים, ואולם לא הייתה אז דרך לפתור את העניין.

צעד 18 - משה, ראש כל הנביאים, הורשה לראות את כל הדורות של תכנית האל הגאולית, ועל כן בנסותו לגלות את המידות של העמוד האמצעי, ראה בנבואתו את הנצרות ההיסטורית הקשורה בשם "אשר" שתתפשט בעולם. באופן זה הוא ראה מה שקורה כאשר המידות המסוגלות של העמוד האמצעי מתגלות, כאשר לא מתקיים הגוף המקודש להכילן. המידות המסוגלות יכלו להתקיים רק במסגרת החוקים האמיתיים של ה", מפני שחוקי התורה הם אלו שיוצרים את הגוף המקודש להעניק מסגרת אמיתית למידות עצמן.

הערה: כל המונחים כ"העמוד האמצעי", "העלייה השנייה" וכו' הם של השפה הברורה של הגאולה השלמה המבארת את עמודי ההתבוננות המשולשת, ולא שמשה רבנו היה הוגה לפי המונחים הללו.

צעד 19 - למשה רבנו ניתנה האפשרות לראות את השורשים ואת התוצאות של הנצרות ההיסטורית בכדי שיבין את סוד המידות המסוגלות בגלות. גילוי המידות ללא אמת הדיבר השני מכניס את הכול לגלות, ומפנה את כוונות המידות הטובות לאלוהים אחרים. באופן זה נעשה טוב, אבל לא לשם ה" האחד והיחיד, בורא שמים וארץ. השורש לכך היה חטא ישראל בעגל, במסגרתו כיוונו בני העם את כוונותיהם אל העגל, כך שמידותיהם הטובות התחלפו בהבל וריק. משה ראה אם כך שיתקיים בעתיד גם עגל זהב נוצרי שיתפשט לעמים רבים.

צעד 20 - משה גם ראה שבני ישראל יהיו בגלות בין העמים הנוצריים, כשחלקים ישמרו על זהותם וחלקים יתבוללו בעמים וישכחו את זהותם האמיתית, בשל חוזקו העצום של עגל הזהב ההיסטורי ההוא בתוך העמים ההם. בנוסף, ניתן למשה לראות את עגל הזהב הגרוע ביותר, זה של אחרית הימים לישראל, הוא חטא האצילות של ספר הזוהר ושל כל הקבלה השקרית, ומוכח אצלנו שמנובא העניין בפרשת "האזינו". למשה, ראש כל הנביאים, התאפשר לפיכך לראות, מספר ימים לאחר חטא העגל, את שני "עגלי הזהב" ההיסטוריים העתידיים הנ"ל (בחלום של ג'יוזפה מניגרסו נראה משה רבנו המבצע תיקונים במדבר בשל החטא הגדול של הקבלה המזויפת של אחרית הימים, הוא עוון האצילות של ספר הזוהר. הסימנים נעשו לשם הצלה ממוות).

צעד 21 - בכדי שישראל יהיה לעם קדוש, צריך הוא, כאמור, גוף מקודש על פי חוקי, משפטי ומצוות התורה הקדושה במסגרת האמונה הטהורה, ולכן לא ניתנה רשות למשה לגלות את מה שאנו קוראים "הלוחות הרחבים של המידות", אם כי ישנם בתורה פסוקים המושרשים בקבלת העמוד האמצעי, כי"ג מידות הרחמים שנגלו אצל משה וכתובים בתורה (לדוגמא: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, י"ח, 13)). תפילות משה בבקשתו את מחילת ה" על ישראל אחרי חטא העגל היו במסגרת העלייה השנייה (ראו שמות ל"ד, 14: "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה, לְאֵל אַחֵר" - ה"ריש" של "אחר" גדולה היא - רמז לאותו אל אחר שיצא מה"ריש" של השם "אשר").

צעד 22 - יש לומר שהעלייה השנייה התחילה כבר לפני שמשה ירד מההר, ככתוב: "וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר" (שמות, ל"ב, 1), וכן החוקים והברית של פרק ל"ד בספר שמות מושרשים בעלייה השנייה. הרמז הוא במילה "בשש" (ב-שש) שמכוונת לסוף העלייה הראשונה. מה הם ה"שש"? רמז לשם "אשר" במספר קטן שש ("אלף"=1, "שין"=300=3, ר=200=2). בסוף התקופה הראשונה בת 40 הימים, הזמן, כביכול, התחיל לגלוש אל זמן העלייה השנייה של השם "אשר" שבמסגרתו נכללים ששת הסימנים הגדולים של השבת הלבבות והגאולה.

צעד 23 - מובן הוא שמשה לא ידע שיזדקק לעלייה שנייה. כאשר הכין את עצמו לרדת מן ההר, התחיל לקבל חזיונות מששת הסימנים הגדולים הגאוליים המכוסים בסימני יצחק בשם "אשר", ובהתפעלות מן הפלא של אותו הגילוי, התעכב כמה שעות. בעוונות, השטן השתמש בזמן ההוא לבלבל את מוחות הערב-רב. היה זה, אפוא, בין סוף העלייה הראשונה ובין התחלת זמן העלייה השנייה שבו קרה הבלבול הגדול של דברי הימים, ונוצר העגל. לפיכך נזקק משה בעלייה השנייה להתפלל רבות בתפילות שוברות לב, המלאות ברגש עמוק של תשובה, למען העם ואהבת ה", ונולד הצורך לגלות את סגולות הלב.

צעד 24 - ששת הסימנים הגדולים של הגאולה קשורים לסגולות הלב של העמוד האמצעי מתחת לשם "אשר" (ולכן הם לא יכולים לרדת לעולם עד שישנם רבים בעולם שיש להם מידות טובות אהובות לה". אז נדרשת הזכות של אותו הצדיק הנבחר להשלים את הזכות בעולם, ויורדים הסימנים. עברו לפיכך כ-3500 שנים מזמן משה עד שבא הזמן, בזכות הגואל הנבחר חיים).

צעד 25 - אותה ההתבוננות השמחה של משה רבנו על ששת הסימנים הגדולים של הגאולה ופלאי מלכות השמים שתבוא ושל התחייה, התהפך, בעוונות, לצורך תיקון העגל.

צעד 26 - בסקירת הדורות ובהתבוננות על השם "אהיה אשר אהיה" (שמשה כבר קיבל במעמד הסנה הבוער) ובראות את שני עגלי הזהב שיצאו בהיסטוריה, כמוסבר, השתדל משה לתקן את הטעויות שיצאו מה"ריש" של השם "אשר". אנו יכולים לומר שמשה ראה את השינוי הנורא ההיסטורי שיצא מה"ריש" של השם "אשר", ורמז הוא ב"ריש" הגדולה של "אל אחר" - "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה, לְאֵל אַחֵר: כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמוֹ" (דברים, ל"ד, 14) לכך שנשתבשה ה"ריש" בפרשנות משרתו של ישוע.

צעד 27 - ייתכן שבעלייה השנייה לא היה משה על ההר כל הזמן, אלא היה עולה להר ומדבר עם ה" ברוך הוא ולפעמים היה באוהל מועד שהיה מחוץ למחנה[7]. במהלך התקופה נתן הוא מסרים לאהרון וליהושע בן נון למען העם. לקראת סוף העלייה השנייה אמר ה" למשה "פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" (שמות, ל"ד, 1) וכו', וכך משה היה כבר מוכן עם הלוחות של העלייה השלישית, והבין שהעלייה השלישית תהיה דומה לעלייה הראשונה.

צעד 28 - משה רבנו לא הורשה לגלות את "לוחות" קבלת העמוד האמצעי של סגולות הלב, מאחר שהיה צורך, כאמור, שגופו המקודש של ישראל יתקיים בקיום יציב והיסטורי לפני שיוכל הוא לקבל את הקבלה השלמה של סגולות הלב. כל דברי הימים נמשכו בסתר תחת סימני השם "אשר", מפני ששם זה מקשר את השם "אהיה" הראשון לשם "אהיה" האחרון. בשל כך השם "אשר" הוא המקשר את כל ההיסטוריה, ועל כן לא ניתן היה להבין את תכנית הגאולה עד גילוי השם "אהיה" האחרון. עובדה זו היא מהפלאים העצומים של הגאולה השלמה. בסוף כל ההיסטוריה חוזרת ליציבות התקדשות הגוף דרך החוק החדש והגילוי החדש של התכנית ההיסטורית של השם "אשר".

צעד 29 - דברי ימי ישראל מזמן אליהו הנביא, זכרו לברכה, מובנים. אז התחילה היסטוריה נסתרת של עם ישראל, כדי שלבסוף כל האנושות תדע את האמת על ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים של כל דור. אליהו הנביא חוזר עבור הגאולה השלמה. הנבואות בנוגע לגאולה השלמה, לגואל האחרון ולברית החדשה השלמה חוזרות לשם הבנתם באמצעות בחירת ה" בגואל חיים מצנעא, תימן, וירידת הסימנים השלמים. ניתן היה אמנם ללמוד את הנבואות המשיחיות והגאוליות וליצור סברות כלליות, אבל כל המסגרת של הגאולה השלמה היא חדשה לגמרי. הסימנים השלמים לא היו בעולם לפני כן.

צעד 30 - ה"שין" של השם "אשר" התגלתה בגאולת פורים ונסתרת היא במגילת אסתר, ככתוב: "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אסתר, א', 1) - המלך אחשוורוש היה "אח" ל"שין" כמו שהיה "רוש" (רעל) ל"שין", לפי זכותם של בני ישראל. מרדכי הצדיק קיבל את מסורת ה"שין", ויחד עם אסתר המלכה הרים את הזכות של עם ישראל. באופן זה גרמו השניים לכך שאחשוורוש יהיה "אח" ל"שין". במשך 26 מאות שנה נסתתרה ה"שין" במגילת אסתר, אך בגילוי הסימנים השלמים גם ה"שין" של השם "אשר" מתחדשת. כך חוזר הפורים להיכתב בכוכבי הגאולה ומגלה אותם.

.....................................

לוח כ"ח - הצדיק החי באמונתו אינו גונב אפילו רגע אחד מחברו

צעד 1 - כל הנצרות ומוסדותיה יתפוררו וייפלו, בעוד היהדות ודת האסלאם יישארו (האסלאם השיעי ייהרס לגמרי). בכך הוצאנו את ישוע, ברוך ה", מכל סוג של נצרות מסורתית. ישוע אינו שוב באותו מקום כי אם נולד מחדש בביאת הגואל חיים דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

צעד 2 - יומן: הגיע סימן. ראינו סרט על ישוע לפני שבועיים, בסוף אפריל 2003 בבאר שבע, סרט איטלקי ששונה מכל הסרטים הקודמים על נושא זה. ההבדל היה בכך שהסרט הראה על קשר בין ישוע ובית הספר האיסיי וגם על יוחנן המטביל. כמובן אין לסרט שום שייכות להסברנו האמיתי ברשות הגואל חיים, אבל הוא מייצג קפיצה גדולה קדימה לגבי העבר. לא רק שהסרט סיפק הצצה ליחוסו של ישוע לאיסיים, אלא גם סיפר כמה מאורעות במעשה ישוע המנותקים מרוח הלוגוס ומאלוהותו של כריסטו. כנראה הספרים הרבים על מגילות קומראן והמחקרים לגילוי מקורות הנצרות יצרו אדמה חדשה במחשבה למיליוני נוצרים.

צעד 3 - הרבה כבר התקדמו בשאיפתם ובחקירתם לאמת, היא האמת שימצאו או לפחות בניהם ובנותיהם ימצאו. חומות הנצרות המסורתית תישברנה, והנוצרים לשעבר יבואו כדי להיכנס אל הברית השלמה על מזבח מלכיצדק. רבים מבני הצאן הנאבד של בית ישראל, שנשמותיהם התקדשו בסיני, יחזרו ליהדות דרך מזבח אפרים.

צעד 4 - כפי שישוע עצמו חזר הביתה, כך יגיעו מיליונים בעתיד אל בית התפילה של הגאולה השלמה. לבית תפילה זה שום תיאולוגיה מזויפת לא תוכל להיכנס, כי המשקולות תוקנו ויובן שישוע הוא האיש השני של הגאולה בין משה ובין חיים. באופן זה יוכלו סוף סוף סגולות הלב של העמוד האמצעי לרדת ולשכון בלבבות האנושות, וקושי הלב יתהפך להיות כוח אהבה. העמוד השלישי של הגאולה השלמה מגלה את העמוד האמצעי, שנחסם בכל הדורות שעברו, כאשר ישוע עצמו הבין בשלב מסוים שהוא לא בא להביא את השלום כי אם את המלחמה והמחלוקת וידע גם שבבוא היום, הגאולה האמיתית הסופית תביא את השלום לישראל ולכל העולם עם גילוי בן האדם הנבחר.

צעד 5 - יומן: 6 במאי 2003, יום העצמאות ה-55 של מדינת ישראל: האווירה טובה. אתמול בשיחות על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הרגשתי דברים חדשים, משהו כשפה חדשה רוחנית המקשרת את האמונה לישראלים הרחוקים מההלכה היהודית. השתמשו בדברי הנביאים בכוח חדש, חי ונוכחי. כשקמתי הבוקר הרגשתי את הרעיון הזה של שפה חדשה, ובערב משה ברדי היה פה וסיפר שמחלום שחלם הוא זוכר רק שנאמר לו: "דתיות וחילוניות צריכות להיות ביחד כדבר אחד". - איזה יופי.

צעד 6 - ראייה היא שלמחשבתי יש יסוד אמיתי של הזמן החדש, כשייכנס פסח זה של השנה העשרים ואחת של הסימנים השלמים. יש רצון חדש שנולד בקרב הצעירים והצעירות למצוא את עצמם, לאהוב את הצדק, לחפש את האמת ולתת פירוש לחייהם.

נחזור ללוחות: לא קל עבורי להסביר את מה שאני משתדל להסביר פה בלוחות הרחבים של הדג הגדול לוויתן. זאת מפני שההסבר מתברר בתהליך ההסברים. בינתיים כל חלק מהלוחות הוא לימוד לעצמו אך גם חלק מהכול. העיקר הוא להסביר את העניינים החיוניים של "ריש" השם "אשר", ומפני שמשרת ישוע קשורה ל"ריש", חלק גדול מהבנתנו מגיע דרך ההתבוננות על פירושי אותה המשרה.

צעד 7 - בלי משרת ישוע לא היינו יודעים כלום על ששת הסימנים ההתחלתיים של הגאולה, הגם שרק עתה דרך ידע ששת הסימנים הגדולים השלמים אנו מתוודעים לסימנים ההתחלתיים ההם ובמסגרתם מתוודעים ל: (1) סימן כוכב כריסטו (2) סימן מלכות השמים (3) סימן מסר חדש, אור חדש ורוח חדשה (4) סימן משרתו המשיחית של ישוע (5) סימן הדור הרביעי של הזמן ההוא (6) סימן תחיית ישוע. כל אלה מושלמים בששת הסימנים השלמים בזכות הגואל חיים. מהסימנים ההתחלתיים אנו מבינים יותר מתוכן ה"ריש" של השם "אשר", כי ב"ריש" נכללו הסימנים ההם, ודרך ששת הסימנים גאולת ישראל נעשית לגאולה אוניברסאלית. ששת הסימנים עצמם הם האמצעים של אותה הפצה מפליאה שתבוא.

צעד 8 - אם ישראל אז היה זכאי, ששת הסימנים של ה"ריש" היו, כביכול, באים יחד עם האור הפנימי של בית המקדש בירושלים ומשם היה נעשה הוא לאור גדול לגויים. הייתה יכולה להיות משרה משיחית של משיח אחד או של יותר מאחד. בבית הספר האיסיי, למשל, היו שלושה סוגים נפרדים למשרה המשיחית: הכוהן המשיח, משיח מלחמות ה" ומשיח ראשי מלמד, שהיה מדריך רוחני. יש לזכור שאם ישראל היה זכאי והולך ברוח האמיתית של בית המקדש, אז לא היה צריך להיות מוקם בית הספר האיסיי, כי מורה הצדק לא היה צריך להקימו. כבר בזמן מורה הצדק, ראשי העם בישראל והכוהנים במקדש היו רחוקים מאד מהאור האמיתי של בית ה". בחכמתו הגדולה והקדושה, ראה מורה הצדק שאי אפשר היה לשנות את הכיוון, ושעם ישראל היה נתון בתהליך הדרדרות הדרגתי, ועל כן הוא ראה את הצורך לייסד את בית הספר.

צעד 9 - התמסדות בית הספר והקהילה, הסתרת הדברים, הקפדת בית הספר וגם המשרות של יוחנן וישוע שיצאו משם, כולם באו להתקיים בגלל חטאי ישראל, לא בגלל זכויותיהם. כך ה"ריש" של השם "אשר", המייצגת את אור המקדש, נעתקה ונפרדה, כביכול, מבית המקדש לבית הספר האיסיי. זהו הלימוד האמיתי של הצדיק חיים, ולפיו יוחנן וישוע היו חלק מבית הספר האיסיי - יוחנן שהה בו יותר משמונה שנים וישוע כשלוש שנים. לו עם ישראל היה זכאי, וה"ריש" הייתה מופצת מבית המקדש, לא היו מגיעים כל הבלבולים, אך מפני שה"ריש" נפרדה מהמקדש ועברה אל האיסיים, בלתי אפשרי היה שמשרה כלשהי שתצא מהם תתקבל על ידי ראשי העם והכוהנים. ואכן, לא יוחנן ולא ישוע הזכירו את שהותם בבית הספר ההוא לאחר שיצאו ממנו.

צעד 10 - עובדה זו גרמה להפרדה מישראל ולבלבולים גדולים. המשרה המשיחית של ה"ריש" מתייחסת בישירות למשרת אליהו הנביא, זכרו לברכה, כמוכח בסוף ספר מלאכי, היא משרת השבת הלבבות וכן המשרה הנבואית להזהיר אודות יום ה" הגדול והנורא. לו עם ישראל היה זכאי, משרתו של הנביא אליהו הייתה מגיעה דרך בית המקדש, אם כי קרוב לוודאי שלא על ידי הנביא עצמו, אלא על ידי שליח או שלוחים הפועלים בשמו. לאלה היו נתונות המשרות המשיחיות של ישוע להפצת המסרים של השבת הלבבות וההאזהרות הנבואיות.

צעד 11 - מכיוון שלא זכה עם ישראל, מפתחות השבת הלבבות של ה"ריש" הושמו על ידי מורה הצדק, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, בבית הספר, והשליחות המנובאת הקשורה לאליהו הנביא הוסתרה בו בשבועות חמורות מאד. בדרך זו סימני הגאולה נשמרו בסתר, וההקפדה על שמירת השבועות יצגה שמירה שלא תתגלנה בחוץ. חשוב לדעת שמורה הצדק גילה את אותם הסודות של מלכות השמים ושל סימני התחייה תחת אחריותו במסגרת "עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה-- הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ" (תהילים, קי"ט, 126).

צעד 12 – נקודה זו חשובה, מפני שכל משרה משיחית שהייתה יוצאת מבית הספר הייתה למעשה מתבצעת ללא רשות, ומי שעשה כך שם את חייו בכפיו במסגרת אותה הקנאה של מורה הצדק בזמנו, על יסוד "עת לעשות לה" הפרו תורתך". מעשה של קנאת ה" המתבצע ללא רשות, ללא רשות נידון על-ידי ה" יתברך עצמו. במקרה פנחס, שפט אותו ה" לאחר מעשה זמרי, וניתנה לו ברית שלום. לעומת זאת במקרה שני בני אהרון, נדב ואביהוא, שהקטירו קטורת ללא רשות במסגרת אהבתם את קדושת ה", ירדה אש ששרפה אותם עד עפר.

צעד 13 - פעולתו של מורה הצדק, מכיוון שהיה צדיק נסתר אמיתי, יצרה סוג חדש של עונש מוות למעשה שנעשה בלי רשות, ובאותו העונש הקורבן מתקבל לפני ה" בשל הכוונות הצודקות של מעשהו. כך היה עם מורה הצדק בדרגה נסתרת, וכך היה בעניין ישוע בקבלתו על עצמו את המשימה המשיחית ההיא. כצדיק נסתר גילוי סודות מלכות השמים אסור בהחלט ועונשו מוות בידי השמים. מורה הצדק היה היחיד בין הצדיקים הנסתרים של דברי הימים שעשה מעשה כזה, ונהרג, כנראה, על פי ציווי הכוהן הגדול של אז (כך עולה ממגילות קומראן). קיבלנו במסגרת הסימנים בחלומה של נודע, כי למרות העובדה שמורה הצדק היה צדיק נסתר אמיתי, הוא נענש בשל הסודות שגילה ללא רשות.

צעד 14 - ואמנם אותו הסוף הטרגי נעשה לקורבן הדרוש בכדי להמשיך את קיום קהילת האיסיים ובית ספרה. אדרבא, מורה הצדק נעשה לכוח הרוחני החי שלהם. המורים והתלמידים של בית הספר האמינו בקורבן ובתחייה הרוחנית של מורה הצדק, כאשר אותה התחייה במסגרת הסימנים המוכרים בבית הספר הייתה חלק אינטגראלי של אמונתם. מורה הצדק חי עבורם. הסוג השלישי המשיחי המוזכר הוא המשיח הראשי המורה ומלמד, כשאותו מדריך רוחני קיבל את משרתו מפני שנחשב לקרוב ביותר למורה הצדק ובדרגה המתאימה לקבל ממנו מסרים. האמונה במשרתו העליונה החדשה הייתה ה"סוד" הגדול של בית ספר האיסיים.

צעד 15 - בעצם אותו הקורבן נעשה להתחלה הנסתרת של קשר מלכות השמים לעולם של אז (עניין מלכות השמים התקיים החל מעלייתו של אליהו השמיימה, ולאחר מותו של מורה הצדק החל העניין להתגלות. מתקופת אליהו ועד לתקופת מורה הצדק הקשר היה ניתן רק לצדיקים הנסתרים). מורה הצדק היה במשרה נסתרת חדשה אחרי מותו ותחייתו ויצג סוג חדש לגמרי של קירוב בין העולם של מעלה ובין העולם הזה. חז"ל הסבירו ש"גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן" (בבלי, חולין, ז', ב'), וגם הצדיק חיים הסביר לי שאחרי מיתתם, יכולים הצדיקים בעולם השני לעשות יותר למען העולם ממה שיכולים היו לעשות בעולם הזה.

צעד 16 - אבל אין עובדה זו חלק מ"סוד" גילוי מלכות השמים. מלכות השמים הנסתרת, עד שמגיעה לגילויה בעולם, היא באמת הסוד הגדול של הגאולה. אנו מדברים על השם "אשר" ואומרים שהוא השם הנסתר של השם השלם "אהיה אשר אהיה", וכן שפורים המושרש באות "שין" של השם "אשר" הוא הגאולה הנסתרת של ה" ברוך הוא, אל מסתתר. השורש של גילוי התקיימות מלכות בשמים נמצא ב"אלף" של השם "אשר", שהיא המסורת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, ובה האמונה של עליית הנביא לשמים, דהיינו למלכות השמים.

צעד 17 - לא כתוב שם "מלכות השמים", ואמנם העובדה עצמה מדברת. האדם היחיד שלא מת ועלה השמימה בשלמותו הוא הנביא אליהו, זכרו לברכה, והוא הנביא היחיד שנשלח מאת ה" לבשר על הגאולה השלמה ולהזהיר על יום ה" הגדול והנורא. כן נודע במסורת שאליהו הנביא יורד לעולם תכופות, לדוגמא, כדי להיות נוכח בכל ברית מילה ולענות אמן על ברכת המילה. אין מישהו אחר, אפוא, הקשור ביחס ישיר בין העולם העליון ובין העולם הזה כמו אליהו הנביא, זכרו לברכה.

צעד 18 - הסברנו של"ריש" של השם "אשר" יש מטרה לגלות אור חדש, בכדי שייעשה ישראל מקור אור לעמים, ושלאור האוניברסאלי הזה ישנם המפתחות של מלכות השמים החדשה ושל הסימן החדש של התחייה, הם שני הסימנים הנסתרים המושרשים ב"אלף" וב"שין" של השם "אשר". כך במונחי תכנית ה" בגאולה, השם "אשר" מכסה ומסתיר בו את גילוי מלכות השמים. למשרה המשיחית הניתנת מה"ריש" הייתה מטרה להפיץ את הידע החדש של מלכות השמים לעמים רבים. אם עם ישראל היה זכאי אז, אותו האור היה נקשר לבית המקדש בירושלים ויוצא ממנו לכל העמים.

צעד 19 - כמוסבר, הסימנים הנסתרים של הגאולה שהיו בבית ספר האיסיים, היות והם אינם מיועדים רק למען ישראל ותכליתם להתפשט לכל העולם בזמן הגאולה השלמה לישועה, היו במצב של סתירה: בין הסודיות של בית הספר לבין תכליתם הסופית. מאוחר יותר יכריז ישוע כי המטרה הראשונית של משרתו לא הייתה החזקת המנורה מתחת לשולחן, כי אם הרמתה בכדי שכולם יראו אותה וייהנו מאורה (מתי, ה'). אמרה זו הייתה רובה דו קני, שקנהו האחד מופנה ליהודים במטרה לומר שאור בית המקדש מוסתר מתחת לשולחן בלי לתת מטובו לאחרים, ושקנהו השני מרמז על סיבת עזיבת ישוע את בית הספר האיסיי ועל נטילתו את המישרה על מנת להפיץ את האור ליהודי הארץ.

צעד 20 - קרה כל מה שקרה ובדרך אחת או אחרת יצאו סימני מלכות השמים וסימן התחייה, קודם כל לחבורה קטנה של יהודים ואחר כך להמון גויים דרך הנצרות. לולא הפצת אותם שני הסימנים לעמים רבים, לא היה העולם מוכן לקבל את הסימנים השלמים של מלכות השמים ואת הסימן השלם הסופי של תחיית הצדיק הנבחר חיים עם הגעתם בתקופת הגאולה השלמה!

צעד 21 - ואולם מהו היחס בין מלכות השמים שצריכה להתגלות מהשם "אשר" ובין סגולות הלב? סגולת הלב הטוב והלב האוהב צדק וכן כל מידות הלב הטובות והאהובות לה" הן הכלי היחיד האמיתי לגילוי מלכות השמים!

בא ישוע להסביר טעות בת כאלף שנים, זו הרואה את מתן הקורבן ללא לב של ענווה, של שפלות הרוח ושל רצון טוב, ואשר מתעלמת מהמטרה האמיתית של הקורבן עצמו. אמנם נביאי ישראל כבר הסבירו זאת באופן מלא ואמיתי, אבל, בעוונות, אף פעם לא שמע עם ישראל לנביאיו. קודם כל, הסביר ישוע, פייס את אחיך שהעלבת ואחר כך הבא את קורבנך למקדש לשם מנחה וכפרה לפני ה", כפי שישוע עצמו למד בבית הספר האיסיי. גם נביאי ישראל, שלא לימדו את ענייני מלכות השמים, היו מלמדים כנות, נאמנות ורצון טוב לפני ה", ומפני שכוחות העבודה הזרה היו כה חזקים בזמניהם, הם נדרשו להזהיר נגד המעשה המכעיס של הבאת קורבן ה" למקדש, בעוד מחוץ למקדש היו מוקרבים קורבנות לאלים אחרים.

צעד 22 - גם נביאי ישראל חילקו את תרי"ג המצוות לעיקרים. בשל פרטים רבים בחוקי התורה שבכתב ובתורה שבעל פה שנמסרו לחז"ל ועל ידם, המון יהודים לא מלומדים התבלבלו כל כך עד שלא הבינו וביקשו לדעת מה ה" ברוך הוא רוצה מהם. הודיעו להם הנביאים שה" ברוך הוא דורש לב טוב ונדיב שאוהב צדק, הולך בצניעות עם ה" אלוהיו ודואג ליתומים, לאלמנות, לזקנים, לחולים ולעניים - אלה העיקרים, אבל אין זה שולל את הצורך לקיים את המצוות כולן. הנביא חבקוק הקים את כל המצוות במשפט אחד: "וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק, ב', 4), המתבסס על הכתוב: "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות, כ', 2). כלומר: מי שיש לו אמונה אמיתית בדיבר הראשון יהיה צדיק החי באמונתו וכן יוכל לקיים את המצוות לפי ידיעתו ולפי דרגתו.

צעד 23 - בזמנו של ישוע היו שחיתות, לב מזויף, אי נאמנות, שנאת חינם אחד כלפי השני ובין סיעות, עד שאי אפשר היה לדבר עם יהודי מלומד בתורה. מלומדי תורה רבים היו צבועים, והשתמשו בידע התורה לכסות על עוונותיהם. ברגע מסוים יצא יוחנן המטביל מדלתות בית הספר כדי להרביץ במדבר תשובה, להטביל את המתחרטים ולהזכיר לעם ישראל שאי אפשר לפתות את ה". יוחנן פתח את סימן מלכות השמים בפומבי, על אף שהדבר היה אסור בהחלט. עם זאת, הוא גם בלבל את כל דברי הימים אחריו כאשר פלט אמרה מזויפת על ילדים שנולדו מהאבנים, שיכולים להיקרא גם הם יוצאי ירך אברהם (לוקאס, ג', 8), והצליח לגרום שימחאו לו כפיים ויאמרו "איזה לימוד עמוק הוא".

צעד 24 - לא קל לאהוב את יוחנן המטביל בהתייחס לאופיו או לדבריו, אבל אי אפשר שלא להודות שהוא עשה מה שאף אחד לא עשה לפניו ושאף אחד לא יצטרך לעשות אחריו. יוחנן הוא שפתח את סימן מלכות השמים בחוץ, לא ישוע. ישוע הלך בדרך הסימן שכבר נפתח בפומבי. פעמים רבות לימד אותי הצדיק חיים, שלישוע לא היה הכוח לעזוב את בית הספר ולעשות את משימתו לולא יוחנן הקדימו לעזוב את בית הספר, לבצע משימה של תשובה ולבשר על מלכות השמים הבאה. בדומה ליוחנן, גם לישוע היה אסור לעזוב את בית הספר ולבשר על מלכות השמים בחוץ, כמו גם להשתמש בקבלה מעשית שקיבל בסתר בבית הספר ולעשות דרכה אותות וניסים בפומבי.

צעד 25 - יומן: בכל מקרה, נודע סולחת ליוחנן המטביל. שאלתי אותה (9 במאי 2003) מה היא חושבת על המשפט הראשון של צעד 24 לעיל, והיא ענתה לי שהיא אוהבת את יוחנן המטביל מאוד. אמרתי לה: "לא ידעתי זאת, ודבר חדש הוא לי. אבל האם את זוכרת, אולי לפני 13 שנים, שבקרבת נחל קטן על הר מורטרונה ראית את יוחנן המטביל? איך שהשתנית, אמרת נבואות קשות ורצית להישאר שם ולא לחזור שוב לאיתנך?". "כן", ענתה הזנב והרעמה: "אני זוכרת זאת היטב, אבל אהבתי זאת. יש לי רגש ליוחנן המטביל". - - (צעדים 24 ו-25 פה מייצגים ודאי את תיקון יוחנן המטביל. כי אם נודע ביהודה סולחת ליוחנן המטביל, מה יגידו החכמים כאשר יידעו שנודע מושרשת בנשמת מרים הנביאה, אחות אהרון ומשה?).

צעד 26 - השמחה היא בביאת הסימנים השלמים של דברי הימים, באהבת ה" לצדיק העניו חיים. הכול מתברר כאשר יסודות הגילוי האחרון של הסימנים השלמים מוכרים, וגם ילדים וילדות יכולים להבינם. עמקות הדברים תגיע אחר כך כאשר האנשים יתמידו, יחזרו ויתבוננו בכל ענייני הגאולה השלמה, כי עמוקים הם הסימנים השלמים המפענחים את דברי הימים שעברו. צריכים ללכת בזהירות, בכבוד ובצניעות ביחס ללוחות האלה, המגלים דברים חשובים על השם "אשר", כי זהו שם נסתר של ה", המקשר את הגאולה הראשונה אל הגאולה השלמה.

צעד 27 - ה" אלוהינו ברוך הוא הרשה, כביכול, ל"ריש" של שמו הקדוש "אשר" "להתעקם" ואפילו לשמש כעבודה זרה בידי העמים, כדי לקיים את הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב, ובאהבתו לכל בני האדם להביא את הגאולה השלמה לאנושות בדורות השלום שיבואו. זמנו של השם "אשר" התארך מגלות בבל שאורכה 70 שנה ועד לסיום 2000 שנות הגלות הארוכה בהסתר פנים נורא, כאשר ה" הסתיר את פניו, כביכול, ולא הראה את עצמו, כביכול, בפתיחות. הרי היהודים היו בלי מקדש ובלי ארץ ישראל, מפוזרים בין אומות העולם, ובין האומות הנוצריות המערביות היו הם שנואים, דחוקים, נזופים, גורשו ממדינה למדינה, וקראו להם שטן. רדופים, הרוגים ובוכים מצער קראו הם לה": "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, חטאנו, מרדנו, דיברנו לשון הרע" וכו'.

צעד 28 - בהסתרת פניו יתברך מעמו ישראל באופן כללי, הרשה הוא את התפשטות הנצרות, למרות כל צורות השקר שנוצרו מסביב ל"ריש" של השם "אשר". הכול היה בהסתר פנים, ליהודים, לנוצרים ולכל העולם. אף אחד, לא הנביאים ולא חז"ל, לא יכלו לדעת שבביאת הגאולה השלמה, העבודה הראשונה החיונית היא התיקון ההיסטורי של "ריש" השם "אשר" של השם השלם "אהיה אשר אהיה". ניתנו עד כה עשרים שנה לתיקון ה"ריש" (משנת 1983), כאשר השנה העשרים ואחת של הסימנים השלמים צריכה להיות ההתחלה האמיתית של מהירות הדור הרביעי.

צעד 29 - זמנו של השם "אשר" היה הזמן הנסתר של ל"ו הצדיקים הנסתרים הסובלים, ממרדכי הצדיק ועד הראש האחרון של ל"ו הצדיקים הנסתרים, הוא הצדיק הנסתר חיים. הנביא אליהו, זכרו לברכה, שימש כראשם בכל דור ודור (אם כי לא נכלל במספרם), בעוד שאחד בכל דור שימש כראש יתר הל"ה. רק בפני הצדיקים הנסתרים אין הסתר פנים, כי ה" לא מסתיר את פניו מהם, מאחר שהם חיים באור קדושת ה", ונשמותיהם גבוהות וכלליות. כל ל"ו הצדיקים בכל דור סבלו לכפרת חטאי האנושות. גדול סודם, עצום כוחם וקשה סבלם. הקורבן האחרון של הצדיק חיים היה החותם על הסבל תחת סימני יצחק של השם "אשר".

צעד 30 - רק כאשר מלאך ה" עצר את ידו של אברהם מלשחוט את יצחק, היה אפשר ליטול את האיל, אשר קרניו הסתבכו בסבך, ולהעלותו על המזבח במקום יצחק. ואמנם הסבל שיצחק אבינו לא סבל בעת עקידתו ניתן כשי גדול מה" לל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור. קורבנו הקדוש של הצדיק העניו חיים היה, כאמור, החותם לסבל הקדוש של ל"ו הצדיקים הנסתרים, סבל ששורשו בעקידת יצחק. הוא היה החותם לסימנים ההיסטוריים של השם "אשר" ולכניסת דברי הימים לשם "אהיה" האחרון למען הגאולה הגדולה השלמה האוניברסאלית עבור האנושות.

.....................................

לוח כ"ט - הצדיק החי באמונתו לא נשבע ולא נודר נדר, ואם הדבר הכרחי, שבועתו היא רק בשם ה"

צעד 1 - מתי נעשית מגילת אסתר מגילת הכוכבים? בגאולה השלמה, כאשר הגואל חיים מגלה את סימן הכוכבים וספר הכוכבים של אברהם אבינו. ישנן מערכות חדשות: (1) העגלה הגדולה של בשורות הגאולה השלמה, (2) בית דינו של מרדכי הצדיק, (3) אסתר המלכה במלכות אחשוורוש, (4) שושנת יעקב (בשלושה עמודים של ה"שין" של השם "אשר" המרומזים על ידי: בית הדין מצד ימין (שלנו), אסתר במלכות אחשוורוש מצד שמאל (שלנו) והמידות הטובות משושנת יעקב לפנינו), (5) פיו של הלוויתן, (6) י"ג המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן.

צעד 2 - ה"שין" שנמצאת בדיוק באמצע י"א אותיות "אהיה אשר אהיה" ומייצגת את הדרך האמצעית החדשה של הגאולה השלמה היא איזון שלם בין גילוי השם "אהיה" הראשון וגילוי השם "אהיה" האחרון. העמוד האמצעי של ה"שין" הוא גם ה"וו" של "השושן החדשה" של הגאולה השלמה. ה"שין" החדשה מקשרת את ההתבוננות המשולשת של השם השלם מהנקודה האמצעית. ה"וו" היא עמוד המידות הטובות, שראשו מושרש במלכות השמים או על מדרגות השיש הלבן של ארמון מלכות השמים. ה"וו" היא העמוד השני של "שין" השם "אשר" וכן האות השנייה ב"שושן".

צעד 3 - ה"וו" היא שש במספר גימטרי קטן כמו המספר הקטן של "אשר". יכולים לכתוב "וו" בשלושה אופנים. "וו"=12, "ואו"=13, "ויו"=22. (כאשר היא 22, ה"וו" החדשה מביאה את כ"ב האותיות לחמורים במזלם הטוב, הי-הא!). ה"אלף" של מסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, וה"שין" של מרדכי הצדיק הן "אש". טעם אחד הוא שהמסורת שלהן היא של קדושת התורה האמיתית מסיני הנקראת "אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים, ל"ג, 3). כמו כן היא האש הנסתרת של דרגות עליונות. בכוח ה"אלף" של אליהו הנביא וה"שין" של מסורת מרדכי ניתנה רשות לשוב לציון, לבנות את בית המקדש השני ולהקריב בו קורבנות.

צעד 4 - היא הייתה התחלת ה"ריש" ההיסטורית של השם "אשר". ל"ריש" היה כוח להיעשות ראש, ודרך אור המקדש בירושלים, עם ישראל היה יכול להיות אור לגויים. ה"ריש" הייתה צריכה להיות מכינת הדרך לשם "אהיה" האחרון, מכיוון שהגאולה השלמה אינה רק לבני ישראל כי אם לעולם. ה"ריש" הייתה צריכה להרים את ראשה באור גדול לעמים, להרים אותם באמונה ולהודיע את מעשה ה" עד קצווי תבל.

צעד 5 - אור ה"ריש", אפוא, לא היה האור הנסתר של ה"שין", שהוא האור של ישועת ה" הנסתרת במאורעות העולם (באור ה"שין" הובטח לבני ישראל שה" ברוך הוא לא יעזוב אותם אפילו בגלות הכי קשה). דרך ה"ריש" היה צריך לצאת אור נראה, מועד בעדים, מורגש ומוכר לכל אלה שהשתתפו באמונה האמיתית בה" ובמקדשו, הוא אור שיכולים להפיץ אותו, כאמור, להמון עמים לטובת הכול.

צעד 6 - לכן ה"ריש" כללה, כביכול, את כל האותיות שקדמו לה, מה"אלף" של השם "אהיה" הראשון ועד לאות האחרונה של השם "אשר". הוכרח להיות כך, שאם לא כן לאור הדרוש לצאת מה"ריש" לא היו השלמוּת ואמת המסורת (כפי שקרה בנצרות, בה ה"ריש" הופרדה מהאותיות הקודמות ונעשתה "ראש" לעצמה). ה"ריש" לא באה להכחיש את התורה, את הנביאים או את המסורת, כי אם להשלים את האור, כדי שאור ישראל יהיה מקור לישועה ולגאולה לעולם.

צעד 7 - אור ה"ריש", אפוא, הצטרך להיות סוג אחר ביחס ל"אלף" ול"שין" של השם "אשר" המוסתרות, כי האור המתפשט לעולם אי אפשר שידרוש הקפדה ודייקנות במצוות כמו לעם ישראל, שהוא תפארת ירושתו ליוצאי ירך אברהם, יצחק ויעקב וההתגלות הישירה בהר סיני (הוא אור של קדושה מן השם "אהיה" הראשון).

צעד 8 - צריכים להבין זאת טוב, כי זהו חלק מהפרדוקס ההיסטורי שבו נתפסה ה"ריש". ה"ריש" נדרשה להיעשות ל"ראש", ראש אור ישראל לעמים, מאחר שכללה בעצמה את כל המסורת, אבל עבור העולם ה"ריש" הייתה צריכה לספק אור שלא כולל את הקפדנות של קדושת ישראל. ה"ריש" נתפסה לפיכך בתסבוכת הגדולה של דברי הימים.

צעד 9 - מזמן בניית בניין בית המקדש השני, ל"ריש" של השם "אשר" היה למעשה הכול. לא היו בה רק כל המסורת של העבר, כי אם אור חדש "מוכן" מה" ברוך הוא והנתון במסגרת התורה והנביאים. לא מוצאים בדרך ישירה סימנים משיחיים מתחת ל"אלף" או מתחת ל"שין", כי אם סימנים גאוליים. מה"ריש" סימני המשרה המשיחית הצטרכו להתפשט לעולם. משרת ה"ריש" הייתה צריכה להיות גדולה, חדשה, ולכלול לא רק את הסימנים המשיחיים של בית דוד, כי אם גם את הסימנים המשיחיים האוניברסאליים של יוסף, חידוש עצום שלא נתגלה קודם לכן.

צעד 10 - ה"ריש" הייתה, אפוא, שלמה, והציגה בכוח את השער הגדול השלם הפותח את דלתות הגאולה השלמה של השם "אהיה" האחרון, כי כללה היא את הכול: תורה, נביאים ומסורת, ובה פוענחו הנבואות של הברית החדשה של ירמיהו באור חדש המביא חוק חדש לעמים, חוק קפדני פחות בהרבה אופנים מהחוקים שמצווים בהם בני ישראל בתורה. הייתה בה גם התקדשות חדשה ואפילו כהונה חדשה ומשרות משיחיות הקשורות ל"ריש". צריכים להתבונן על העניינים האלה, מפני שהשלמות הגדולה של ה"ריש" מסבירה מדוע חלה אי הצלחה היסטורית, שהביאה לכל הצרות של הגלות הארוכה והסתר הפנים במשך אלפיים שנה.

צעד 11 - בלי להבין את שלמות ה"ריש" לא יכולים להבין את יכולתה של ה"ריש" להתקשר אל השם "אהיה" האחרון ולהביא אל הגאולה השלמה עצמה. אם משרת ישראל להיות אור לגויים הייתה צולחת באותה עת, הסימנים ההתחלתיים יכלו להביא אז את הסימנים השלמים תוך זמן קצר, אך לא כך היה ולכן טעו אבות הכנסייה בהסבר משרת כריסטו, לפיה כאילו הסימנים של אותה המשרה היו הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ולא הסימנים ההתחלתיים המשיחיים והגאוליים.

צעד 12 - אנו יכולים להבין עתה מדוע ההארה של ה"ריש" הייתה כה עצומה ומדוע משרתו של ישוע המושרשת ב"ריש" העניקה הארה כה גדולה, שהחזיקה את הנצרות אלפיים שנה. שורשיה ב"ריש" נעשו לנקודת משען של דברי הימים עד לזמן הגאולה השלמה. הכול מאת ה" אלוהינו. אחרי שרואים את ה"אם..." כהיפותטיים, אנו מבינים שמה שהתרחש היה צריך לקרות למען שלמות תכנית ה" בהיסטוריה. בדומה לכך, איפה היינו עכשיו אם חוה אמנו לא הייתה נוגסת מהפרי הטעים ההוא?

צעד 13 - הרי השלמות של ה"ריש" הייתה בכך שכל סימני ההיסטוריה הראשונים הגאוליים, סימני התורה, סימני הנביאים, סימני פורים, סימני התחייה וסימני מלכות השמים באו כולם יחד לייצר אור חדש ורוח חדשה.

צעד 14 - אותה הנבואה המפורסמת בסוף ספר מלאכי מקבילה ל"ריש" של השם "אשר" כמו שאנו מסבירים אותה. היא הייתה הנבואה האחרונה, כפי שה"ריש" היא האות האחרונה של השם "אשר". כמו שה"ריש" כוללת את כל מה שקדם לה היא כוללת גם את הנבואה הזאת ולכן מתחילה ב"זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי, ג', 22), כדי להכליל את כל התורה והמסורת. כאות האחרונה של השם "אשר" מכוונת היא להיות "נקודת הקשר" בין הגאולה הראשונה והגאולה האחרונה. בשורת הנביא על השבת הלבבות לפני יום ה" הגדול והנורא צריכה להתיישב בגאולה השלמה, כי לולא כן לא הייתה הבטחת ה" מתקיימת, דבר שאינו אפשרי, כמובן.

צעד 15 - ניתן לשאול כיצד אפשרי שה"ריש", שהינה אות קדושה משמו הקדוש הכוללת את תכנית ה" בגאולה, יכלה, כביכול, להיות "מזויפת" בתיאולוגיה שקרית? שאלה עוד יותר מעניינת היא: מה היא הראייה לפיה ה"ריש", אחרי שיבושה במשך אלפיים שנה, חוזרת לתיקונה עד שניתן להכריז על "ביאתה השנייה"? מנבואת מלאכי ניתן ללמוד על המשרה שלא צלחה ועל העונש שקיבל עם ישראל בשל כך, ומכיוון שנבואה זו מעניקה את הבטחת ה" למשרה המוצלחת של אליהו הנביא, היגיון טהור ונבואי הוא שהמשרה הלא מוצלחת תשתייך לתקופה היסטורית קודמת.

צעד 16 - אם לא כן, כל ההיסטוריה של הגאולה תישאר לא מפוענחת. כמובן שמהנבואה (או מכל נבואה אחרת, כפי שידוע לי) לא היה ברור שיצטרכו לעבור אלפיים שנה בין המשרה הלא מוצלחת למשרה הסופית המוצלחת. זוהי גזרת ה" ששמר הוא לעצמו, כביכול. אף בן אנוש לא היה יכול לתאר שבין ה"ריש" של השם "אשר" וה"אלף" של השם "אהיה" האחרון יהיה מחסום של אלפיים שנה.

צעד 17 - לפיכך ה"אלף" היא מסורת אליהו הנביא, ה"שין" היא מסורת מרדכי הצדיק, הראש הראשון לל"ו הצדיקים הנסתרים, וה"ריש" העניקה את הסימנים המובטחים של השבת הלבבות, ירושת אליהו הנביא, זכרו לברכה. עם זאת רק לבסוף, כדי להבין את ההיסטוריה הנסתרת שאפשרה את קבלת הסימנים ההתחלתיים על ידי ישוע, ניתן לדעת, בזכות הגואל חיים, על משרתו וגדולתו של מורה הצדק, מייסדו של בית ספר האיסיים. כאשר המשרה ההיא לא צלחה, ה"ריש" נכנסה לגלות ארוכה בין העמים עד ביאת הגאולה השלמה, הסימנים השלמים והתיקון הגדול של "ריש" השם "אשר".

צעד 18 - גם ב"הלכות מלכים" שב"משנה תורה" לרמב"ם, עליו השלום, ידוע שלא אליהו הנביא בעצמו מתגלה בבשורות השבת הלבבות ובאזהרות הנבואיות אודות יום הגדול והנורא של ה". האפשרות שהנביא יבוא בעצמו ובגופו להכריז על הגאולה השלמה היא אפשרית, אבל בפועל במציאות היא אינה אפשרית (אפשרי היה הדבר אם עם ישראל היה תמיד שלם ולא חוטא).

צעד 19 - מי יכול היה לקבל את אליהו הנביא בימינו? הישראלים? המוסד הרבני האורתודוכסי האמריקאי? התנועה הרפורמית? החסידים? נטורי קרתא? המוסלמים? הנוצרים? יהודים עבור ישוע?, מי?! בוודאי היו פוגשים אותו העיתונאים ובשל השאלות המעליבות שלהם היה העולם נהרס בחמת ה", חלילה וחס! בדומה לכך בלתי אפשרי הוא שהגואל חיים היה בא בעצמו לבשר על הגאולה. אש קדושתו הייתה שורפת את העולם, אם לא היו מתנהגים אליו כראוי. הצדיקים הנסתרים מסתירים את זהותם האמיתית, כשהאור האמיתי מכוסה במסווה, ולכן הם יכולים להתהלך בין אנשי העולם.

צעד 20 - אם אחד מהצדיקים הנסתרים היה מגלה את זהותו האמיתית ומראה את כוחו מכוחות הקדושה, הכול היו מפחדים ממנו. רבים היו בורחים ממנו, ואחרים היו מראים לו כבוד גדול כל כך עד שהיה הדבר שנוא לפני ה". בנוסף מי שלא היה פוחד ממנו ומדבר אליו שלא בדרך ארץ, היה נענש מיידית. ואכן, אף אחד מן הצדיקים הנסתרים לא גילה את זהותו, כי אסור להם לעשות זאת. הם שונאים כבוד (שמעבר לדרך ארץ הרגילה הנהוגה בין כל בני האנושות), אלא ענווים מאוד הם לפני ה". הכבוד הוא הרי מלבוש ה" בלבד, ומי שנוטל כבוד לעצמו כאילו גונב את מלבושו של ה" ברוך הוא, בר מינן.

צעד 21 – לפיכך כיצד היה בא אליהו הנביא בעצמו או ביחד עם הגואל חיים? העולם לא יכול לעמוד בכך, אין לו הכוח. הוא עוד מבולבל במיליוני דעות וסברות, ודרך ארץ אמיתית כמעט ואינה מתקיימת בו. ומה ייעשה עם הבלתי מאמינים? ה" ברוך לא ישלח בשל כך את נביאו האהוב אליהו או את הצדיק הנבחר חיים לבשר בעצמם את הדברים, על אף ששניהם מסוגלים לכך (הרי אליהו הנביא לא מת והצדיק חיים, שקם בתחיית המתים ומנהל את מלכות השמים, יכול בכוחו לרדת לעולם כרצונו).

צעד 22 - אי אפשר שלא להודות על כך שהעובדות הנסתרות המתגלות על מורה הצדק, על היסודות והדרגה הנעלה של בית הספר האיסיי, על הפרדוקס של יוחנן המטביל ועל המשרה המשיחית של ישוע, אינן כאלו שיכולים לבלוע בבת אחת. לא דבר קל הוא להעריך את הקשר בין סימני השבת הלבבות המובאים מהנביא אליהו לבין הסימנים המשיחיים של ישוע. התבוננות עמוקה היא שצריכים לקבלה ולהתמודד עימה לאט לאט לפי המסרים הניתנים מהגואל חיים. השגחת ה" ברוך הוא לא עזבה את העולם, ואכן כחמישים שנה חוקרים חוקרי דברי הימים את מגילות קומראן, בכדי שעניין האיסיים יתגלה בעולם בהכנה לגאולה השלמה.

צעד 23 - רבים מדברינו על הגאולה השלמה נתפסים רק באמונה. אני למזלי הטוב קיבלתי את היסודות מהצדיק הנסתר, עטרת ראשי, וכאשר הוא נעשה לגואל האחרון הנבחר חובה עלי להסביר את מה שאני יודע אודות ענייני הגאולה. גבוהה ורחבה היא האמונה של הגאולה השלמה, הנכללת ב"אלף" של השם "אהיה" האחרון.

גבוהה היא מפני שכוללת את האמונה בצדיקים הנסתרים ובשופט המשוח במלכות השמים, ששימש כראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, הצדיק חיים. מדובר באמונה חדשה נעלה ביותר, הגם שמשהו אודות קיום ל"ו הצדיקים הנסתרים נודע במסורת.

צעד 24 – ומדוע רחבה? מפני שאמונת ה"אלף" של השם "אהיה" האחרון כוללת את כל האותיות של השם שקדמו לה: ה"ריש" המתוקנת של השם "אשר" והסימנים היוספיים האוניברסאליים במשרתו של ישוע הנכללים באותה ה"ריש", גאולת פורים ("שין" השם "אשר"), משרת הנביא אליהו ("אלף" השם "אשר"), הסימנים המשיחיים של דוד ובית המקדש הראשון (ה"הא" השנייה של השם "אהיה" הראשון), המסורת בעל פה של ישראל (ה"יוד" של השם "אהיה" הראשון), התורה שבכתב מסיני (ה"הא" הראשונה של השם "אהיה" הראשון) והגאולה הראשונה ממצרים כמוגם האמונה באבות אברהם, יצחק ויעקב (ה"אלף" של השם "אהיה" הראשון).

צעד 25 - ה"הא" הראשונה של השם "אהיה" האחרון היא המסורת החדשה הכתובה בספר משנת חיים, הכוללת את החוק החדש ומרמזת על הסימנים השלמים של חמש מסורות: של משה, של אהרון, של יהושע בן נון, של אליהו הנביא ושל מרדכי הצדיק. ה"יוד" של השם "אהיה" האחרון מתייחסת למנהג החדש ולבית התפילה החדש בן שבע הקומות, שלושה עשר מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. היא כוללת את החכמה שמלמד אותנו הגואל חיים דרך הסימנים השלמים והסבריהם בספר משנת חיים, כמו גם את "המסורת שבעל פה" של חלומות הגאולה השלמה והחלומות על הדור הרביעי הסופי הזה, את הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן, את ההסברים אודות תכנית ה" הגאולית, את המסורת החדשה של ספר הכוכבים (ספר כוכבי הגאולה של אברהם אבינו) ואת כל הלימוד של ספר המפליא, שבו נכללות ההשוואות וההקבלות של הסימנים ההתחלתיים עם הסימנים השלמים בזכות הגואל חיים.

צעד 26 - ה"הא" האחרונה של השם "אהיה" האחרון מעניקה את סימני החמור המשיחיים ממלכות השמים אשר יורדים לעולם עם ביאת הגואל חיים. הגואל הוא ה"רוכב" על החמורים שבארץ, דהיינו: מדריך את כל מי שמקבל את סימני החמור. ומדוע סימני החמור (וכן הסוס הלבן) נקראים "משיחיים"? סיפור ארוך הוא המוסבר בספרי ספר משנת חיים, אך אגיד לכם דבר יפה: החמור המשיחי בא ללמד את עולם היהדות (וגם את יתר העולם) להפסיק כל חיפוש אחר המשיח! השופט המשוח במלכות השמים (ולא המשיח!) כבר נבחר: הוא הצדיק חיים בן משה מצנעא, תימן, שבמותו נכנס לארמון מלכות השמים. הוא הגואל הנבחר של הגאולה השלמה והוא מי שאתם מבקשים באמת.

צעד 27 - הוא הגואל המגיע יחד עם אליהו הנביא, זכרו לברכה, כי בבחירת ה" את הגואל חיים יורדים סימני השבת הלבבות של אליהו הנביא והנבואות המשלימות את הדור הרביעי למספר אנשים מצומצם אשר נבחרו על-ידי הצדיק חיים, חמורים שבמזלם נמצאים במקום הנכון ובזמן הנכון. כאשר הולכים הם על ארבע ופותחים את פיהם לנעור, חמור מלכות השמים עונה להם בלימודים חדשים של הגאולה השלמה. נכון, חמורים פשוטים הם עם מוחות פשוטים אבל הם נוערים הי-הא!, הי-הא! ופתאום מוצאים את עצמם בתוך נקודה של ההתבוננות המשולשת.

צעד 28 - אנו החמורים עדים לקבלה הניסית של ארבע האותיות של "שושן" ("שין", "וו", "שין", "נון פינאלית") בארץ ישראל ב-1990. נסענו אז סולי קמחג'י, פאולו, נודע ואני, מבאר שבע לירושלים ביום די בהיר, כשמעט עננים קטנים נבחרים "כתבו" עבורנו את ה"שושן" החדש. ה"שין" הגדולה החדשה התחילה משמי באר שבע ובנס ממש נמשכה בצורתה עד לכותל המערבי בירושלים, שם ענן חדש צייר "וו" נפלאה ומבריקה בשמש מאחוריה, שהתארכה והתרחבה כדי ליצור נון פינאלית גדולה באור גדול, שהאיר את חצר הכותל המערבי. היה זה סימן חדש נפלא של הפורים החדש של הגאולה השלמה.

צעד 29 - "שושן" היא העמוד האמצעי הנסתר והגדול שיורד מה"שין" של השם "אשר" והעמוד הגדול של כוכבי הגאולה. שושן היא גם מלכות השמים היורדת לעולם דרך כוכבי הגאולה. היסטורית, לולא גאולת פורים לא היו מתקיימות שיבת ציון ובניית המקדש השני, ולכן ה"שין" של השם "אשר" מקדימה ל"ריש", המאפשרת לאור המקדש לצאת אל העמים. לפיכך גילוי מלכות השמים מקדים לאור המקדש, כפי שבסימנים השלמים סימן מלכות השמים הקדים לסימן חנוכת החנוכות.

צעד 30 – לכן בגאולה השלמה על סימני שושן החדשה להיות קבועים קודם בעולם. דהיינו: בתחילה מתגלה, כי מלכות השמים החדשה יורדת לעולם דרך כוכבי הגאולה, הם השורשים שנדרשים להקמה, ורק אחר כך מתגלה האור החדש של חנוכת החנוכות. שושן מחדשת את כ"ב האותיות לצדיק החי באמונתו ונלחם, דרך עבודתו לה", נגד המן הרשע, החפץ להרעיל את סגולות אסתר. אז ה" אלוהינו, פועל, כביכול, באסטרטגיה כוכבית: אסתר מוצאת חן בעיני אחשוורוש, מרדכי היהודי מורם, והמן נתלה על העץ בגובה חמישים אמה, שהכין למרדכי הצדיק.

.....................................

לוח ל' - הצדיק החי באמונתו לא חפץ אפילו בחפצים שלו, כל שכן במה ששייך לאחרים

צעד 1 – הצדיק החי באמונתו חי באמונתו.

צעד 2 – אמונתו היא חייו, ואין דבר אחר שמציג את אמיתות חייו אלא האמונה.

צעד 3 – הגם שהוא חי בעולם וכמו כל אחד זקוק לדברי העולם כדי לחיות, כל אותם דברים הם תפלים אצלו אלא אם כן הם מסייעים לאמונתו בפועל. כך ביחס לעבודה, לאכילה, לחיי המין, למוזיקה וכו' - הכל יכול להוסיף חיים לדרכי אמונתו, ולכן הוא צדיק החי באמונתו.

צעד 4 – הצדיק החי באמונתו אינו עובד אלא את ה', בורא שמים וארץ היחיד.

צעד 5 – לפיכך אמונתו של הצדיק החי באמונתו היא אך ורק לאל היחיד שהוא אחד לפני בריאת העולם והוא אחד אחרי קיום העולם והוא אחד בכל מה שברא. אין אלוהים מלבדו.

צעד 6 – הצדיק החי באמונתו מאמין בשמות שנקרא בהם ה' בתורה כאל שדי, ה' אלוהים, אל עליון, אל חי, ה' אל עולם, ה' צבאות, אהיה אשר אהיה, ובשמות המסורת כמו הקדוש ברוך הוא, ה' אלוהינו, ועוד כינוים כמו "המקום" וכו'.

צעד 7 – מותר למוסלמי להאמין באללה לפי אמונת הקוראן, כי אללה הוא אלוהי אברהם מקבלת ישמעאל בן אברהם. לכן המוסלמי המאמין באללה אחד לפי אמונת אברהם אבינו וחי באמונה ההיא יהיה צדיק החי באמונתו לפי הקוראן, בתנאי שמכיר הוא בקשרי האהבה והאחווה עם עם ישראל בן יצחק בן אברהם.

צעד 8 – הצדיק החי באמונתו רועד כשהוא מזכיר שם משמות ה" ברוך הוא, משפיל את עיניו, מרכין מעט את ראשו ומתרכז במחשבתו אל מול מושא שיחתו, והכל לפי התפילה או לפי הקריאה בספרי קודש או בשיחה, ואין הרעידה כי אם בהרגשת יראת שמים ובכניעת עצם המחשבה והלב (אין מדובר ברעידה פיזית ממש).

צעד 9 – כל שכן נזהר מאוד הצדיק החי באמונתו מלהזכיר את שם ה' בקלות ראש, ואפילו כשהוא אומר "ברוך השם" וכדומה לזה, משתדל הוא שלא להביע את המילים כמצוות אנשים מלומדה, אלא מכוון את מחשבתו לה" ישתבח.

צעד 10 – הצדיק החי באמונתו, אם הוא מבני ישראל, מקדש את שבתו. לפיכך יימנע ממלאכה ויתענג מן האוכל ומכל מה שהוא נהנה ממנו בשבת. בגלל ההגבלות המרובות שהטילו חכמי ישראל בנוגע לאיסורי המלאכה בשבת, לא מפורש כאן איזה מלאכות מדאורייתא או מדרבנן או ממסורת חכמי ישראל בכל דור אסור שיעשה, אלא יקדש את שבתו לפי הידע שלו ולפי הרגשותיו. מפני שהוא צדיק החי באמונתו, הוא יצטדק בבחירותיו לפני ה'.

צעד 11 – הצדיק החי באמונתו שאינו יהודי מקיים את הציווי הזה בכך שהוא מכיר את אמיתות ציווי השבת לישראל. כך הוא אינו נמנע מקיום עשרת הדיברות, שהרי גם הלא יהודי חפץ להיות צדיק במעשיו ובמחשבותיו לפני נותן התורה לישראל.

צעד 12 – אין יום השישי למוסלמים דומה לשבת, כי אין לו איסורי מלאכה, אלא העיקר בו הוא תפילה. עבודת המוסלמים לאללה היא לפי דרכם בשריעה, והשכר מכך הוא לפי הדברים המיוחדים הנעשים על ידם ביום שישי, אבל לא נובעת ממנה קדושת השבת. לכן גם המוסלמי החפץ לקיים את עשרת הדיברות צריך להכיר בכך שקדושת השבת כציווי לבני ישראל היא מיוחדת להם, ואין יום אחר שמחליף את השבת. מכל מקום מפני שהמוסלמים הינם יראי שמים ועושים דברים טובים ביום השישי שקידשו לעצמם, יש להם שכר לפני ה' לפי הפעולות הטובות ההן.

צעד 13 – הצדיק החי באמונתו אינו יושב במקום אביו, ורוחץ את רגלי אימו. זאת מאחר שהמקום שאביו יושב בו באופן קבוע קדוש הוא אצלו, וכן מרוב אהבה וכבוד לאימו רחיצת רגליה נחשבת אצלו למצווה מובחרת, ומרגיש הוא את אהבת ה' עליו, כשאימו מאפשרת לו לקיים רחיצה כזו.

צעד 14 – בציווי החמישי הזה, וכן בציווי השמיני, לפיו הצדיק החי באמונתו אינו גונב אפילו דקה אחת מחברו, ישנה שלמות בדרך ארץ. הדרך ארץ וההרגשה הנעלה המחייה אותה נוגעת בעצם חיוּת האמונה. לא מדובר במעשה בלבד אלא גם בתחושה העליונה הנובעת מן ההתנהגות והמסמלת הכנעה שלמה אל מול האב והאם.

צעד 15 – הפעולה מסייעת להרגשה הנעלה הזאת, כשההרגשה היא העיקר. חיוני עניין זה להבנת היחודיות של מעלת הצדיק החי באמונתו. פעולת רחיצת רגליה של האם (למי שזוכה שאימו תאפשר לו לבצע מצווה זו) מקיימת את מצוות כיבוד אב ואם של עשרת הדיברות ומשרה את רוח השכינה מצד עשר המידות המסגולות. פעולת רחיצת רגלי אימו של הצדיק החי באמונתו היא למעשה תמצית הלב המקודש בהרגשת אהבת ה', כשאהבה זו היא נשמת המצווה.

צעד 16 – עשרת הדיברות הם בעצם המעשה הרצוי מאת ה' שהוא הגוף, הנפש של המצוות; עשר המידות המסגולות מוסיפות הבנה בטעמי המצוות והן נועדו להתעלות הרוח; עשרת ציווי הצדיק החי באמונתו נוגעים בתחושות הלב הקשורות לנשמת המצוות. לכן רחיצת רגלי האם מעוררת ונובעת מנשמת הצדיק החי באמונתו.

צעד 17 – דרגת ענייני הצדיק החי באמונתו הינה חכמת המצוות, כי החכמה באה בקיצור דברים, המכילים את עניין אותה החכמה, ככתוב: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה" (תהילים, קי"א, 10), וכן הוא עניין דברי נבואתו של חבקוק (ב', 4): "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה": אמרו חז"ל ששלוש מילים אלו מרמזות על הדיבר הראשון וכוללות בתוכן את כל מצוות התורה. זהו אור של חכמה נשמתית המעניקה חיים אמיתיים לכל המצוות.

צעד 18 – לכן הצדיק החי באמונתו מתקן את עצמו תמיד, מפני שהוא חכם אמיתי, והוא חכם אמיתי מפני שהוא עניו. בענוותו רואה הוא את חסרונותיו בכל פינה, וכי כל חיסרון דורש תיקון, ועל כן עבודתו העצמית התמידית היא לשם תיקון. ראו כמה דברים גדולים כלולים בנשמת חכמה זאת אודות התיקון.

צעד 19 – בשני לוחות הברית, לכל לוח חמישה דיברות, כך שהדיבר הראשון כולל את חמשת הדיברות הראשונים, והדיבר השישי כולל את חמשת הדיברות האחרונים. לפיכך "אנכי ה' אלוהיך" כולל את "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", "לא תשא את שם ה' לשוא", "שמור את יום השבת" ו"כבד את אביך ואת אימך" ו"לא תרצח" כולל את "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר" ו"לא תחמוד". הלוח האמצעי (עשר המידות המסוגלות) מבואר אצלנו כלוח אחד ארוך ולא כשני לוחות ולעומתו, בלוחות הרחבים של הדג הגדול המתאימים לעשרת הציווים של הצדיק החי באמונתו, ישנה החלוקה. והחפץ לעשות ממנו לימוד יחכם.

צעד 20 – אמרנו שלשם תיקון עצמי צריך הצדיק החי באמונתו להיות חכם ועניו ולהכיר בחסרונותיו. כן הוא שכדי להגיע אל הצניעות עם אשתו צריך הוא להיות חכם; כדי להגיע להרגשה נעלה, דקה ועדינה של אי גניבת רגע מחברו צריך הוא להיות עניו; כדי להיזהר מכל סוג של שבועה צריך הוא להכיר את עצמו ואת פעולת לשונו; וכדי להימנע מלחמוד את דברי הזולת צריך הוא להבין בתכונות בני האדם.

צעד 21 – הצדיק החי באמונתו צנוע גם עם אשתו, כל שכן עם אחרים - זו נשמת הרגשת הצניעות. אם קיימת דרגת צניעות זו, יהיה הוא צנוע גם בשאר הדברים.

צעד 22 – הצדיק החי באמונתו לא גונב אפילו דקה אחת מחברו - זו נשמת הרגשת ערך הזולת. אם יחוש בערך הזמן של הזולת, יחוש הוא בכל יתר ענייני הזולת.

צעד 23 – הצדיק החי באמונתו אינו נשבע, ואם הוכרח להישבע הוא נשבע אך ורק בשם ה'. זו הרגשת ערך משא הלשון וזהירות נגד שבועות ונדרים. מאי רצונו להישבע ילמד להיזהר בלשונו בכל מילותיו, כי רוב עוונות בני האדם תלויים בלשון. גם ישוע הזהיר בחריפות נגד שבועות שווא: "34 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִּשָׁבְעוּ כָּל־שְׁבוּעָה לֹא בַשָׁמַיִם כִּי־כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה: 35 וְלֹא בָאָרֶץ כִּי־הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי־הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב: 36 אַף בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ אַל־תִּשָׁבֵעַ כִּי־לֹא תוּכַל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחֹרָה" (מתי, ה', 34-36)

צעד 24 – בעשרת הדיברות נאמר שאסור לתת עדות שקר, ובמידות המסוגלות עניינו הוא שאם האדם ישמור על לשונו משבועות ונדרים ובכלל מביטוים בלתי נכונים ובלתי רצויים, הוא ימצא טעם בחיים, ככתוב: "יג מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תהילים, ל"ד, 13-14). איסורי הלשון מגיעים מאחר שרוב העוונות יוצאים לעולם מן הפה.

צעד 25 – הצדיק החי באמונתו לא חפץ אפילו בחפצים שלו, כל שכן במה ששייך לאחרים: זו נשמת הרגשת העדר הערך של דברי העולם הזה ביחס לערכים האמיתיים הנשארים בעולם השני, שהרי ערך הדבר קשור גם באריכות זמנו. לפיכך מופנות עיניו של הצדיק החי באמונתו לזמן הארוך שאחרי העולם הזה, ומפחד הוא לתת ערך רב מדי אפילו לחפצים שיש לו, על מנת שלא להיות קשור מדי לדברי העולם הזה.

צעד 26 – בעשרת הדיברות נאמר לא תחמוד את כל מה שיש לזולת, ובעשר המידות נקשר עניינו למידת השתיקה, והשתיקה חכמה. הצדיק החי באמונתו לא חומד אפילו את הדברים של עצמו, כל שכן של הזולת.

צעד 27 – אך מה רע בלאהוב את החפצים שלנו? הרי לא גנובים הם ולא משומשים במידה מוגזמת, אלא אדרבא עוזרים לנו לשמוח בחלקנו ולהנות מסגולות העולם הזה, כי דבר רצוי הוא מלפניו יתברך.

צעד 28 – אין ספק שיש עומק בעניין זה, ומה אנוש כי תפקדנו ותעטרהו מעט מאלהים, וצריכים גם לשמוח וליהנות ככל שאפשר במה שיש לנו וממה שנזדמן לנו, ובוודאי מהשגחת ה" ברוך הוא.

צעד 29 – עם זאת, לא נאמר שלא יהנה האדם מן הדברים אלא שלא יחמוד בהם. דהיינו: שישתמש בהם לטובתו ולשימושו וישמח מכך אבל שלא תגיע לליבו החמדה והאהבה המופרזת, כי אם במידה ממוצעת או אף פחות מכך.

צעד 30 – לסיכום, כל מידות הצדיק החי באמונתו הינן עמוקות אשר דורשות התבוננות בנשמת העניינים, וכדי לבצע זאת צריך האדם להיות צדיק החי באמונתו, לעבוד אך ורק את ה", לרעוד בביטוי שם ה", לשמור את השבת, לא לשבת במקום אביו ולרחוץ את רגלי אימו, לתקן את עצמו תמיד, להיות צנוע אפילו עם אשתו, לא לגנוב אפילו דקה מחברו, לא להישבע ולא לחפוץ בדברי אחרים ובדברי עצמו. וכל זאת בעזרת ה", אמן וכן יהי רצון.

---

[1] פה מפורט לפי הלוחות הרחבים, אבל בדרך כלל בספר משנת חיים אנו משתמשים במונחים לפי שלושת השמות: "האמונה הקדושה ביחס לגאולה הראשונה", "האמונה הנסתרת ביחס לשם "אשר"" ו"האמונה הגדולה ביחס לגאולה השלמה".

[2] - במדרשים רבים באים המשיח ואליהו הנביא ביחד בגילוי הגאולה השלמה, אבל באמת לא מדובר על המשיח כי אם על הגואל, והסברנו מברר את היחס המיוחד בין הגואל הנבחר ואליהו הנביא, זכרו לברכה.

[3] - כך היה הצדיק חיים קורא לכוהנים של התקופות ההן.

[4] תורגם על-ידי משה לוי ב-2014.

[5] פרץ חלם בשנה התשיעית של הסימנים לערך שראה חתול, אשר הוביל אותו למקום שנראה כמו שדה תעופה, ושם נתפס הרשע ממוקניה. הייתה לו אז מזוודה שחורה, וכשנתפס נפתח תוכנה, ובה נראו כל כתבינו. זה הקביל לתקופה בה ראינו את אתר האינטרנט שלו, אליו העלה את כתבינו לאחר שגנב אותם.

[6] כשמונים את חמשת הכוכבים של בית הדין העליון כוכב מרדכי הוא החמישי, אבל כשמונים את שבעת כוכבי בית הדין הגדול כוכב אבימלך הוא החמישי, כוכב מרדכי הוא השישי וכוכב פיכל הוא השביעי. -

[7] השערתי היא זו, על אף שמהמקרא מתפרש שגם בפעם השנייה שהה משה ארבעים יום וארבעים לילה על ההר, אוכל לא אכל ומים לא שתה, אבל נראה לי שהיה צורך בימים ההם האמצעיים לראות את אהרון ויהושע ולהודיע להם דברים בשביל העם, ויסלח לי ה' אם אני טועה בכך.