כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

מתוך: תיקון החמור פאולוס - חזרת החמור לאמריקה (פרקים 17-22, 28)

פרק 17

כאן אני מספר לכם את החלום השני מ-16.6.2009 בפרמו (Fermo), שקשה לי לזכרו במדויק. היה בו איש צעיר, שבנוגע לכתבה בעיתון, אמר לי שמדובר בסימן המתייחס לשנינו, שיש לנו משהו מן המשותף ושמעתה ואילך עלינו לעבוד יחדיו. החלטנו להחליף בינינו שם וטלפון. הוא אמר ששמו פול, ואישר שוב כי נעבוד ביחד. הוא היה יהודי שמקורו באחת מרפובליקות ברית המועצות לשעבר, דיבר איתי ביידיש, ואני עניתי לו באידיש הקלוקלת שלי. בחלום היו מספר סצנות עם אותו אדם, בחלק הראשון היה הוא עם זקן קצר יותר, ובחלק השני הוא נראה מבוגר יותר. היה נראה כי פאולו פיירו אמר שבחלק מן הבית שכנה רוח רעה. אותו אדם שפגשתי החל במרדף מכוניות איטי מאוד כשברכבו רק גלגל אחד בלבד, ונכנס אל הבית כדי להילחם בה. נערה שנכנסה אליו החלה להתייסר בשל נוכחותה במקום, ולכן אחזתי בה כדי להגן עליה וביצעתי מספר פעולות כנגד הרוח הרעה. מרדף המכוניות החל להיות פרטני יותר, והאדם שישב ליד ההגה היה מרוכז. שאלתי אותו דבר מה, אך זה הפריע לו. שאלה נוספת הוציאה אותו מהריכוז, והוא יצא מן הרכב וביקש מאדם אחר שיסביר לי כי שאלותיי מפריעות לו להתרכז. זה מה שאני זוכר מן החלום...

מיין יידיש איז מער הברייש ווי יידיש אבער אס מאכט נישט אויס. איך דארף ניט פרעגן שאלות, ווער, וואס, פארוואס אונד ווי אזיי[1]? בא עוד פול מצפון, אחד המדבר יידיש, והוא מעכשיו יחיה איתי ביחד ולעבוד איתי עבור הגאולה השלמה. אני לא צריך לשאול שאלות, כי אני לא צריך לבלבל אותו ולהפריע לו, מפני שהוא צריך להתרכז במה שהוא עושה. אני צריך רק להביט כשאני מחפש הבנה. נמשך זמן חדש עם כל הדברים החדשים אחרי הסימנים של אמריקה. התבוננות חדשה הגיעה כאשר סימן נולד בארצות הברית והגיע זמנו. לו קוראים פול ושמי גם כן פול, ומעכשיו אנחנו צריכים לעבוד ביחד. זה מספיק ואינני לשאול שאלות אודותיו. אני מודה לה' שיודע הכול תמיד, ועושה חסד תמיד בכל מעשיו.

מאחר שחזרתי לאי התבוננות הילדוּת שלי, היא הוכפלה עם פול ופאולוס. על התיקון של פאולוס להיות מושלם. כתבתי מספר כתבים על התיקון של פאולוס, אך דיברתי מעט על אגרותיו, מה גם שלא רציתי בכך. השלכתי תמיד את הדיון בהם, בעיקר ומאחר שרובם אינן אמיתיות, אלא זויפו. לפיכך מי ירצה לקבלן... דיברתי רבות על האיגרת המיועדת לרומאים ועל ההארה הרוחנית הנובעת מן הטענה כי האל מציב אותנו בחושך ובעיוורון רק על-מנת שיכפר עלינו לבסוף. היה זה חשוב להבין כי אף על פי שרוחו של פאולוס הציגה לו את האמת, הוא בעצמו התקשה להבין את התכלית הנבואית הסופית. עבורו, הנוצרים החדשים הוארו מאורו של כריסטו, היהודים היו עיוורים, אך ללא עיוורון זה, חסד האל לא היה מופץ לאומות העולם. לדעתו היה זה חלק מן התוכנית האלוהית להבאת הגאולה הסופית, שבה ייכנסו העמים בסופו של יום אל הברית הנוצרית. בזמן זה עם ישראל יואר ויכיר בכריסטו, וכך חסד האל ירד אל כל אומות העולם.

מה שמעניין הוא שהרוח שנחשפה בחזיון אמרה את האמת: האל תחם את כולנו במסגרת של אי-הבנה, על-מנת שלבסוף יאיר הוא על כולנו. ואכן השליחות של כריסטו נגעה באי הבנה זו, כשההבדל בין היהודים לנוצרים הוא במאפייני אי ההבנה.

יומן: 21.6.2009: ג'יוזפה חלם על כך שכששכב על המיטה, הגיע אליו אדם כלשהו ואמר לו: "אלו הן 12 רוחות שנכנסות בך", והוא חש כי הן נכנסות. סביב ארבע צדדי המיטה ניצב כעין קיר מגן, כך שלהבות האש שסביבו לא יכלו לגעת בו.

החלום הוא אישור לסימנים שנכנסו לשם השלישי והסופי, בסימן יעקב אבינו. ג'יוזפה ביצע את הסימן איתי. ראו זכריה, ב', 9: "וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ".

יומן: 23.6.2009: ראש חודש תמוז התשנ"ט, משקולות החמור 28, 3962. ג'יוזפה חלם שנשיא איראן אחמדינג'אד יפסיד בבחירות ושמישהו מתון יותר ייבחר. זוהי ההוכחה שהבחירות זויפו, כמו שגם איראנים רבים טוענים וכפי שהעולם כולו משוכנע. העולם הביט במפגינים האיראנים המוכים, הפצועים וההרוגים. היה זה רגע חשוב מאוד בהיסטוריה האיראנית, ואנו והעולם מקווים כי ההתקוממות תמשיך בעתיד. פעולות המתנגדים לא היו פשוטות, מאחר שלא היה בידיהם נשק. עשה שקול העם יישמע, כפי שהתקבל בשנים הראשונות של הסימנים, בחלומו של מר בנין, עליו השלום, אשר הדגיש כי יגיע הזמן ההיסטורי שבו קול העם יישמע. רוב העם האיראני מעוניין בהפלת הנשיא המכהן. הם מעוניינים בליברליזציה גדולה יותר, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בזכויות נשים ובדמוקרטיזציה. השלב הראשון הוא הפלת אחמדינג'אד ומשטרו.

נשיא ארצות הברית אובמה הינו זהיר מבחינה דיפלומטית, דווקא כאשר העולם כולו רוצה לשמוע על תמיכה במפגינים.

------------

בחזרה לאגרת פאולוס לרומאים. העבודות על רוחו של פאולוס באיגרת זו מספיקות כנראה על-מנת להשפיע על התיקונים החדשים ולשנות את כיוון הרוח אל ההקשר החדש של הגאולה השלמה (מטרתי כעת היא לפרש רק את האיגרת לרומאים, אלא אם כן אני אראה צורך לדבר על נקודות אחרות באיגרות הללו[2]). טרנספורמציית פאולוס היא חולנית לעיתים עבורי, מה שמקשה פסיכולוגית את השגתה. עם זאת, אני מבצע אותה ללא שאלות כי היא חייב להתבצע. רוחו של פאולוס אינה יכולה להישאר בעבר, גם אם אישית הייתי מעוניין כי כך יהיה.

איני יכול לשכוח כי מצבי דומה לזה שבו פאולוס נמצא. אני יהודי, כפאולוס. גם סימני, כשליחותו, מגיע על-מנת להפיץ את גילוי הגעתו של הגואל האחרון, חיים, ראשית למען היהודים, אך גם עבור אומות העולם כולן. אם הייתי חי בתקופתו של פאולוס והשינוי (המרת הדת) שלו היה קורה לי, הייתי נוהג קרוב לוודאי כמוהו. אם הרוח השלמה של הגאולה השלמה אומרת כעת אמת אודות הסימן האחרון של תחיית המתים, אזי פאולוס הכיר בזמנו בסימן התחייה של ישוע, שהיה הסימן ההתחלתי.

סלחו לי אם משפטי ההנמקה שלי במהלך הפרשנות משקפים את סיבובי הגלגלים של פאולוס, מאחר שמדובר בחלק מן התיקון. הסתחררותו בין המוות לחיים הייתה הסיבה היחידה להפרדת עניין אחד מאחר שלחשיבות ההבחנה בין הנצרות שנולדה לבין חוקי התורה המחייבים. היה צורך בכוח עצום כדי להפריד בין שתי הדתות ולקבוע כי החוק החדש של רוח כריסטו מנוגד לתורת היהודים.

שליחותו של פאולוס הייתה מרה מבחינה היסטורית ומבולבלת תיאולוגית. החזון של פאולוס היה חלק מן הייעוד שגם הוא הבין, אך הוא בו זמנית גם סנוור מזוהר רוח הנצרות החדשה ולא הבחין בבלבול התיאולוגי המבוצר שדבריו יצרו. מטרתנו כאן היא לפיכך לא לחזור על תיקון התיאולוגיה הנוצרית, שבו עסקנו בכתבים אחרים כבספר המפליא, אלא לשנות את כיוון הרוח החזקה אל ההקשר האמיתי של הגאולה השלמה.

אף על פי שאני ממאן להאזין לדברי הכפירה המשלבים בין האלוהות לבין כריסטו, אני מודע לכוחה של הרוח הנוצרית שפאולוס נישא על-ידה, ונשאר מוקסם מרצינותה הבלתי מנוצחת ומכובד המשקל של יושרה הבלתי ניתן להכנעה. גם סגנונו חדר אלי כשהמשכתי במילות הבהרה. הרוח הגיעה אלי לאחר שהסתכלתי בדבריו של פאולוס במטרה להפריד אותה מן ההגבלות הנוצריות ולהביאה להשלמת שמו האחרון של ה': "אהיה".

פאולוס שימש כסוס הלבן של כריסטו, בעוד אני החמור הראשון של הגואל האחרון, חיים. פאולוס היה השליח של כריסטו לעולם, בעוד אני הוא החמור בעל שלוש העיניים – עבור היהודים, הנוצרים, המוסלמים וכל השאר. פאולו שלנו הוא הסוס הלבן של הסימן, אך תפקידי הוא למלא את הסימנים השלמים בכתיבה. חלק מן הספר הזה, אשר נכתב במקור באנגלית, מיועד במיוחד לפרוטסטנטים. הפרוטסטנטים היו אלו אשר השתמשו בכתבי פאולוס יותר מאשר הקתולים, מאחר שהם "ניצלו את כתבי הקודש למטרתם" במהלך הארתם הרוחנית, עם הניתוק מן הכנסייה הקתולית מימיו של מרטין לותר ואילך.

הפרוטסטנטים דחו את אמיתות הכנסייה הקתולית, שנוסדה על-ידי פאולוס, וחזרו לדברי הברית החדשה. לפיכך היה זה חשוב ביותר לבחון וללמוד לעומק את כוונותיו האמיתיות של פאולוס לאור הרוח שעליה אנו מדברים ולקשרן לאמונה הפרוטסטנטית. עיקרי האמונה מעניינים אותנו פחות, מאחר שהתיאולוגיה השגויה של הנצרות משתנה בין הזרמים בה רק בדרכים עדינות של פרשנות, כשהבסיס המהותי נשאר זהה: השילוש הקדוש, הלוגוס, אלוהות כריסטו, המשמעות המילולית של "בן האל", לידת הבתולה וכו'. מבחינתנו אין, כאמור, שוני רב אם הפרשנות היא קתולית, פרוטסטנטית, אורתודוכסית או נאו-פרוטסטנטית. הן כולן נמצאות תחת ה"אור" של רוח פאולוס, אם כי בזוויות שונות.

מטרתנו בבחינת רוחו של פאולוס זהה לחיפוש הנבואות הגאוליות והמשיחיות, שלעיתים מתייחסות לאיזכורים בשליחות ישוע, לשם הסבר הגשמתן בגאולה השלמה. ברוח הנוצרית איזכורים אלו הוגשמו נבואית על-ידי כריסטו. ברוח החדשה של הגאולה השלמה, הנבואות הללו "מתגשמות", מאחר שהגואל הנבחר, חיים, הוא הגואל השלישי והאחרון לאחר ישוע ומשה. הוא חי עבור העולם כעת ובכל הזמנים על-מנת לשמש כיועץ המופלא הנבחר על-ידי ה', כאבי עד וכשר השלום.

כל מה שהתפרש בנצרות היה לשם קידומו היסטורית, עד לזמן הגאולה השלמה, הגעתו של הגואל האחרון וירידת הסימנים השלמים. באותו הזמן, הגעתו השנייה של כוכב כריסטו הוכרזה על-ידי הצדיק חיים. חמורו של הגואל חיים בצירוף כוכב כריסטו, הנקרא כעת כוכב המפליא, מפריד את שליחותו האמיתית של ישוע מן התיאולוגיה הנוצרית תוך חשיפת הסיפור האמיתי של ישוע, שלמעשה הינו סיפור מופלא יותר מן הסיפור בברית החדשה.

העובדה שחלק מן הנבואות (600 שנה לפני הולדת ישוע) התקשרו לשליחות כריסטו לפני כ-2000 שנה מהיום, וכיום הן מתגשמות עם הגעתו של הגואל האחרון חיים וסימן החמור אוכל לחם, היא חלק מדהים מן התוכנית האלוהית להבאת הגאולה השלמה לעולם. נוצרים יכולים היו לראות באותן נבואות את הרמיזות לישוע, אך במקביל הם לא היו מודעים לשגיאה הנוראית במיקום הדברים. האם הנבואות היו שגויות? חס ושלום. הנבואות היו אמיתיות, אך פרשנותן הייתה בלתי שלמה, כנצרות עצמה.

דברי ה' הם נבואיים ומכילים היבטים רבים בהיסטוריה היהודית והעולמית, המתגשמים בדרכים ובתקופות שונות. נוצרים היו יכולים לשייך לעצמם את שליחותו של ישוע, אך הם לא הבינו שהשליחות המשיחית האמיתית מוקמה במסגרת אלילית של תיאולוגיה נוצרית, ולא יכלו גם לתאר לעצמם ממרחק הזמן, כי אותן נבואות יקבלו פרשנות חדשה ואמיתית עם הגעת הגואל האחרון.

אני מסביר זאת לשם מטרתנו ההכרחית בהחלפת רוחו של פאולוס ברוח החדשה של הגאולה השלמה. מדוע להתעסק ברוחו של פאולוס ובכל הבלבול שיצרה? לא היה מדובר ברוח שגויה בלבד שפעלה כרוחות הבודהיזם או כאלו של דתות אסיאתיות אחרות, שלהן אין קשר ליהדות, להיסטוריה היהודית ולמשיחיות בה. מדובר היה ברוח אמיתית, רוח נוצרית אמיתית, אך היא הוגבלה על-ידי הדת הנוצרית, אשר במסגרתה סולפה היא על-ידי תיאולוגיה שקרית.

קפיצת 2600 השנים מנבואתו האחרונה של מלאכי ועד לגאולה השלמה, או הקפיצה בת 2000 השנים שבין ההתגלות הנוצרית ועד להגעת כוכב כריסטו, לא יכולות היו להיחזות בידי אף אדם. גם אם כל הנוצרים מכל הזמנים היו משלבים את מוחותיהם יחדיו, הם לא היו יכולים לחזות את מה שיגיע. היהודים, כמובן, לא האמינו ששליחותו של ישוע הייתה "משיחית", לא ידעו על הגעתו השנייה של כוכב כריסטו וגם לא היה להם מושג כיצד נבואתו של מלאכי תשחק תפקיד בשליחות הנבואית והמשיחית הנוגעת להכאת ארץ ישראל בחרם, כאשר הם יסרבו לפיוס הלבבות.

זוהי הנקודה שניסיתי פעמים רבות להסביר: הנבואה האחרונה בספר מלאכי: "פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג', 24), הייתה מכוונת לשליחותו של ישוע, ולפיכך חלקה הראשון של הנבואה: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא" (מלאכי ג', 23), אמור להתגשם לבסוף בהיסטוריה, כהבטחת אל שדי בנבואות המשיחיות והגאוליות עם הגעתו של הגואל הנבחר האחרון חיים.

גם נבואות גאוליות אחרות יכולות להתפרש ואף להתגשם באותה רמה שבה השליחות המשיחית של ישוע מייצגת את "פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם". עובדה זו הוסתרה בפני כולם עד שנחשפה בסימנים השלמים, ולכן העיוורון הגדול שאותו פאולוס ייחס ליהודים שווה בדיוק לעיוורון הנוצרי. אף אחד לא יכול היה להבין ש"פן אבוא" הגיע וש"הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" הועתק בזמן עד אשר הגואל האחרון נבחר ואז המפתחות האמיתיים של פיוס לבבות האבות ובניהם יימסרו מן הגואל האחרון חיים לסימן החמור אוכל לחם בסימנים השלמים. הי-הא! הי-הא! הי-הא!

נכון הוא שהנבואות האמיתיות הללו הוכפלו היסטורית בשלבי ההגשמה עם שליחותו של ישוע והסימן הסופי של הגאולה השלמה, ולכן נכון הוא שרוחו של פאולוס הייתה רוח נבואית. עם זאת, מדובר רק בהתייחס לשליחות המשיחית של "פן אבוא", ולא יותר, וזאת בשל הסתבכותה ברוח התיאולוגית השגויה של הנצרות. דהיינו: רוח זו תהיה בעלת כח עצום בזמן בו תשתחרר מטעויותיה. כח זה עמד מאחורי פאולוס בעת בה ביצע את פעולותיו – בעל-פה ובכתב, ולכן לא היה זה רק פאולוס אשר דיבר בכתביו (האותנטיים שבהם, בעיקר האיגרת אל הרומאים), אלא גם הרוח הנוצרית שהשפיעה עליו.

ברמת האמת של הנבואות ניתן לומר כי הרוח של פאולוס יכולה הייתה לגלות אמיתות החשובות לנוצרים, אך הן נחשבות פחות אמיתיות ביחס לשפה הברורה של הגאולה השלמה. לא אכנה אותן "שקרים", בשל כבוד לרוח עצמה, אך בהתייחס לדוקטרינה האלילית של "בן האל", מדובר בשקר טוטלי ובטעות נוראית, וכך גם בהתייחס לתיאולוגיה הנוצרית. גם ששת הסימנים המשיחיים היו סימנים אמיתיים, אך כשנכנסו הם למסגרת התיאולוגית של הנצרות, תוצאתם הסתכמה בשקרים. עם תיקון הנצרות, אנו גואלים אותם מאותן טעויות ומייסדים מחדש את אמיתותיהם על בסיס אמונה מונותיאיסטית טהורה ועל הסימנים השלמים.

הצהרת רוח פאולוס כי האל גרם לכולנו עיוורון, על-מנת שלבסוף חסדו יפעל לטובתנו, מכיל הבנה רוחנית חשובה ביותר. עם התגלות הסימנים השלמים מדובר כעת בהצהרה היסטורית. היהודים נושלו מהבנת כל דבר הקשור לרוח הנצרות החדשה, מאחר שהנוצרים סגדו למשיח המסכן והפכו את משיחיותו לאלוהות חדשה – האל הבן והאל האב.

עבור כל יהודי או מוסלמי זוהי סתירה מוחלטת לאמונה האמיתית של אברהם אבינו. גם השפה שניסתה להסביר את תוכן הנצרות הייתה מכשול לכל ניסיון להבין את הדיבר השני. הנצרות, במיוחד לאחר תקופת פאולוס, התאפיינה בבלבול גדול, כאשר אותו בלבול וחוסר רציונליות נקרא על-ידה "אמונה". לפיכך פאולוס היקר, לא קל לי לטהר אותך, מאחר שהרוח האמיתית ששרתה עלייך התהפכה באמצעות הטפותיך הנוגעות ל"בן האל".

עם זאת, אני מאחל לעצמי ולאנשי סימן החמור אוכל לחם שיהיה בנו הלהט, הכוח, החיוּת, כנות ההבחנה של כוחות שליליים שיש להשמידם, הרצון לשרת את ה' עד לנשימה האחרונה והיכולת לפעול למען הגאולה השלמה, כפי שהיו לפאולוס מתרסוס במאבקו המתמשך לייסוד הכנסייה הנוצרית.

אנו לא דנים בתיאולוגיה הנוצרית, מאחר שהנצרות לא התקיימה והתפשטה בעולם בשל העקרונות הדתיים שלה, אלא בשל מטרות חשובות אחרות שיש לה להשיג: הצאן הנאבד מבית ישראל זקוק למקלט על-מנת שלא יאבד את זהותו לעד. אומות העולם זקוקות להתקרב, במקביל, למקורות האמת, אשר יחדירו בהן רוח חדשה של רחמים כלפי הזולת, של צדקה לנזקקים ושל התעלות ואהבה, שתפרדנה אותן מן הערכים הבנאליים, הלא טהורים והוולגריים השולטים ברוב האוכלוסייה. שליחותו המשיחית של ישוע נועדה להשגת מטרות אלו, כשהתעלותו של המשיח נועדה לשמש תמרור לעיני האומות.

אם לא הייתה אמת ברוח, אז גם לא הייתה אמת בשליחות המשיחית של כריסטו. שליחותו של ישוע עבור עם ישראל, שהפכה לשליחות ישוע עבור אומות העולם, השתייכה לסימנים ההתחלתיים האמיתיים ולנביאים. פאולוס מתרסוס היה הסוס הלבן ובמובנים רבים "חמור הנצרות האוניברסאלי", אשר נמנע מיהירות, עשה עצמו לכלום ולא לקח אשראי על מה שביצע, אך גם התחייב להכריז על עמדתו ושליחותו. הוא דיבר על עצמו באופן אישי, שלא נמצא במקורות כתובים אחרים. הוא התכחש למקוריותו ולחדשנותו כשסיפר שרוחו של כריסטו שורה עליו, והיא זו המבצעת הכל.

חלקו ה"חמורי" של פאולוס הוא חיובי, אך מסקנותיו התיאולוגיות הן שגויות בשילוב המוחלט שבין רוחו של כריסטו לרוחו של האל.

מערכת הבעיות של פאולוס שונה כמובן לגמרי מזו של החמור האוכל לחם.

על פאולוס היה להבדיל ולהפריד את הנצרות מן היהדות. על החמור להעביר את מפתחות הפיוס, כך שהיהודים והנוצרים יחלקו את אותה אמונה מונותיאיסטית.

פאולוס יסד ואישר את אלוהות כריסטו.

התיקון של פאולוס חייב היה להשמיד לנצח את אלוהות כריסטו.

פאולוס היה צריך לייסד את הכנסייה החדשה של כריסטו.

סימן החמור מייסד את בית התפילה הכולל 7 קומות, 13 מזבחות התפילה ואת מחצלת האסלאם, עבור יהודים, מוסלמים, נוצרים לשעבר (בניו של מלכיצדק) וכל שאר בני האדם. זהו בית התפילה המנובא לכל אומות העולם, והוא שונה לחלוטין מכל בית תפילה אחר. בית זה ישמש כבית המקדש השלישי והאחרון.

פאולוס צריך להחזיר את חובת ברית המילה למען כל הנוצרים החדשים.

סימן החמור מקבל את ברית המילה החדשה גם עבור כל בני מזבח מלכיצדק, הקושרת אותם לברית אברהם, אך לא מחייבת אותם למלא את מצוות התורה אשר ניתנו ליהודים בלבד.

פאולוס היה צריך לפרסם את כריסטו בקרב עמי העולם.

על סימן החמור לפרסם את הגואל חיים בקרב העמים.

פאולוס היה צריך להסביר את המשמעויות של קורבן ישוע כשפירש אותו.

על פאולוס הנוכחי להסביר את הקורבן האחרון של הצדיק חיים, שהוא הקורבן המסכם את סבל ל"ו הצדיקים הנסתרים, והנקרא גם סיום הקורבן הארוך של יצחק אבינו. עם תחיית הצדיק חיים, הקורבן יהפוך לקורבן הגאולה השלמה.

פאולוס לא היה יכול לדבר על ספר כוכבי הגאולה.

על פאולוס הנוכחי להסביר את שיעורי הגואל חיים בספר הכוכבים.

עבור פאולוס מתרסוס, ישוע הנהיג את מלכות השמים, אך היא תמיד שימשה עבורו מילה נרדפת למלכות האל, כשישוע נחשב ל"בן האל". בלבול גדול!

אנו, חמורי הגאולה האוכלים לחם, חייבים להסביר את תפקיד הגואל האחרון חיים, השופט המשוח במלכות השמים. בהיכלו אשר במלכות השמים, גם הגואל חיים מתפלל, כמונו, לאל אחד המשותף לכולנו. אסור להתפלל לגואל חיים.

/////////////////////

פרק 18

אספר לכם כעת על מספר הבדלים:

פאולוס מתרסוס אינו יכול לדבר על התוכנית הגאולית של ה' בשם אהיה אשר אהיה, וגם לא על שלוש גאולות או על כל דבר שמשתייך לגאולה השלישית השלמה.

לסימן החמור ניתנים כל המפתחות לקריאה נכונה של הכתבים הנוגעים לשם אל שדי, גואל ישראל ואומות העולם.

פאולוס מתרסוס ביטל את חוק התורה והחליף אותו ב"חוק החדש של רוח כריסטו".

סימן החמור יסד את החוק החדש של הגאולה השלמה גם עבור היהודים של מזבח יהודה, גם עבור היהודים של מזבח אפרים וגם עבור אומות העולם של מזבח מלכיצדק. החוק החדש מייסד על מזבח יהודה את הרפורמה הגדולה ביהדות. עם זאת, מזבח זה לא בא להסיט הצידה או להחליף את ההלכה היהודית, מאחר שבית הכנסת היהודי ישמור על תפקידו ההיסטורי, אלא מדובר בחוק חדש ופולחן חדש עבור יהודים שרוצים לקבלו כתחליף להלכה.

פאולוס אינו יכול היה לומר דבר על המזלות החדשים של לוויתן.

עבור כך פול קיבל וממשיך לקבל את השיעורים החדשים של הדג הגדול לוויתן במסגרת הקבלה החדשה והאמיתית של לוויתן.

לכן לא יכול היה פאולוס לדבר על התגלות הנונים של הגאולה השלמה.

אך לנו, חברי הדג הגדול, יש נונים רבות לדבר עליהן: הנון של יהושע בן נון, הנון הסופית של הדג הגדול לוויתן והנון הפינאלית של שושן.

יומן: 25.6.2009: הזמר מייקל ג'קסון מת בגיל 50. סימן של נון מנוכרת שצריכה לפנות מקום לנון החדשה של הגאולה השלמה. (אין מדובר פה בביקורת על ג'קסון עצמו. לא עקבתי מעולם אחריו ואני לא מחסידי מוזיקת הפופ. אני גם מאמין בכנות כי הוא היה זכאי בנוגע לחשדות שהוטחו נגדו בנוגע להטרדה מינית של ילד).

ספר ההיסטוריה של פאולוס היה כ-2000 שנה קצר יותר משלנו. פאולוס חי בעת הגעתו הראשונה של כוכב כריסטו. אנו נמצאים בתקופת הגעתו השנייה של הכוכב, המגיע בזכות הענווה. גם פאולוס היה ענו, אך בשל מחויבותו להפריד בין היהדות לנצרות, צניעותו לא נשאה עמה שום רגש לדבר ה' כי משה היה עניו מכל אדם על פני האדמה. על-ידי הפרדת הנצרות מן התורה, אלפי עניינים בה הורדו אוטומטית כמעט לאבדון, אך ההיסטוריה התקדמה, והנצרות הפכה לאוניברסאלית.

ה' גרם לכולנו לחיות בשגגה, על-מנת לחון אותנו ולחוס עלינו לבסוף. הרחמים והחסד יגיעו בעת בה הענווה, שעליה מורה כוכבו של כריסטו, תאומץ על-ידי יהודים ונוצרים, אשר יכירו בשליחות המשיחית האמיתית ובטבעו האמיתי של ישוע. גם צליבתו של ישוע נפתרת לבסוף בזכות הענווה – זו אשר דרושה כדי להודות בשגיאות העבר ולעבור קדימה לרוח החדשה של הגאולה השלמה, בזכות משרת ה' הצנוע, הצדיק הנסתר חיים.

למען האמת, פאולוס הפיץ את האמונה באל בין העמים, כמו גם את דברי ישוע וגאולתו, אך העמים לא היו מסוגלים לקבל אל ללא צורה, ולכן הוא קיבץ את השניים יחדיו על-מנת להקל על תפיסתם (אני אומר זאת בבדיחות הדעת ובאירוניה, אך יש בדבריי שמץ של אמת). האיחוד של האל ושל ישוע נבדל רק בהפרדה בין האל-האב ו"בן האל". ספק אם הייתה לו נגיעה ישירה לכל העניין, אך דבר אחד בטוח בכל רמה: ההבהרה שלו את הדברים יצגה את הבלבול ההיסטורי והתיאולוגי הגדול ביותר שאדם אי פעם יצר. פאולוס עצמו היה יהודי ובקיא מאוד בהלכה היהודית, וזו עובדה שחיזקה רבים באומות העולם לחשוב כי המרת דתו של פאולוס וכל הצהרותיו בנוגע למסורת התורה ולנביאים הן אמת המושרשת עמוק.

עם זאת, השורשים היו בצורה אלילית אסורה של "איחוד". התיאולוגיה הנוצרית, לפיכך, היא דלה מאוד רוחנית. הנוצרים אינם מסוגלים לחשוב על אל שדי מבלי לקשר אותו לדמותו של ישוע. אף על פי כן, חשוב לציין כי האל האב מייצג את האל האמיתי של ישראל, המתקשר לנצרות דרך מסורת התורה. עניין זה חשוב מאוד, מאחר שמצב זה לא משקף דתות רבות אחרות בעולם, המנותקות לגמרי מן ההיסטוריה של אבות העם היהודי, ולכן גם מן הדיבר הראשון: "אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". החשיבות היא בכך שכאשר תגיע ההבהרה, ה"איחוד" השגוי יקרוס, בעוד האמונה באל חי אחד תהפוך לאמת חיה, בקונפורמיות מוחלטת לדיבר השני.

יש להבין לעומק אם כך את השינוי בין הנצרות לדתות אחרות (מלבד האסלאם כמובן, שהינו מונותיאיסטי לחלוטין ומכיר בהיסטוריה היהודית[3], בהנחה והקוראן נלמד כיאות), ולהעניק אשראי לקשר זה אל אלוהי היהודים גם לפאולוס ולכתביו.

נשאלת שוב השאלה: מה אנו מחפשים ברוחו של פאולוס? נסו לחבר את כלל המרכיבים ותגלו את ההסתמכות על הרוח היהודית במשך 2000 שנה. הייתה זו הסתמכות הן היסטורית והן רוחנית. הנוצרים הסתמכו על התורה, הנביאים ומסורת ישראל על-מנת לגנות את היהודים בכל תקופה, במקום לשים לב לתוכחותיו של פאולוס כי השורשים נושאים את הענפים ולא הענפים את השורשים. זהו שיעור אותנטי וחשוב שהנוצרים תמיד ניסו להתעלם ממנו או לבטלו באמצעות העמדת פנים להיות ישראל האמיתית, אך אני, כפאולוס, חייב ללמדכם משהו אודות הסתמכות זו, אך רק באמצעות מספר מילים עדינות עבור מי שמעוניין ללמוד.

עם ישראל חטא ברוחו, ופעולותיו התבצעו ללא רגש אמיתי. לא היה לב עבור פיוס הלבבות של אליהו הנביא, ולכן "פן אבוא והכיתי את הארץ חרם" היה קרוב למימוש. בתקופתו של ישוע התרחשה שינוי כוכבי: כוכב מלכיצדק התקרב לסיום מעגל 2000 שנותיו, חטאי ישראל היו חמורים ומתמשכים מדי והיה זה בלתי אפשרי שבית המקדש השני ישרוד. עם זאת, ניתנה הזדמנות לעם להשתנות כאשר בית המקדש עוד ניצב במקומו. אילו העם היה מכה על חטא, הגזרה הקשה הייתה מתבטלת, אך למעשה ה' כעס כל כך על עמו, שגם "הזדמנות" זו הייתה חסרת משמעות. ההזדמנות ניתנה בעיקר לשם הצדקת הנבואה האחרונה של מלאכי: בחירה בין פיוס לבין חרם.

מישהו היה אמור להציג זאת, וגם אם עם ישראל לא היה מתייחס לכך, אותה שליחות שנלכדה בשינוי הכוכבי של אותו הזמן הייתה "נחתמת" היסטורית. בדרך זו, כאשר זמן הגאולה הסופי יגיע, והצד החיובי בפסוק: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" יתגלה, יהיה זה אפשרי להביט אחורנית אל אותם אירועים ש"נחתמו" היסטורית בברית החדשה הנוצרית, ולהבין כיצד החלק השלילי של נבואת מלאכי התגשם דרך השליחות המשיחית של ישוע.

כוכב מלכיצדק הוא הכוכב המעניק לחוכמה הכוכבית שליחות אוניברסאלית משיחית. הנבואה במלאכי מצביעה על השליחות הנבואית של ישוע. הנבואה מפרק נ"ג בישעיהו מעידה על כך שישוע היה עבד ה' אשר נידון למוות ללא הצדקה, וקורבנו הוא כפרה וישועה לעמו ישראל, שלמרות זאת לא יכיר בעובדה זו עד ל"אחרית הימים". הנבואה אם כך ניבאה את שליחותו ההקרבתית של ישוע. על שליחות משיחית, נבואית והקרבתית זו להיות מושרשת בתורה, מאחר שכל הנבואות מושרשות בתורה. לאחר לימוד בסימניו של יצחק אבינו, אנו משוכנעים כי סימן ישוע בתורה הוא הגשמה של קורבן האיל במקומו של יצחק, כפי שהסברנו בהרחבה.

למרות כל הבלבול התיאולוגי בנצרות, שורשי השליחות של ישוע הם ודאיים, ויום אחד הם יובנו כהלכה. לפיכך הייתה רוח עליונה שתמכה בשליחות זו, וישוע, בקנאותו לאמת האלוהית ולדרכים האמיתיות האהובות על-ידי ה', אימץ אותה אליו. קנאותו זו של ישוע ענתה לזעמו של ה' כלפי היהודים באותה התקופה, לא דווקא כלפי העם עצמו, אלא בעיקר כלפי כוהני ורבני הדור.

עם זאת ניתנה הזדמנות לשינוי, ואנו משערים כי חלפו 70 שנה מאז תחיית ישוע ועד לחורבן הבית על-מנת שהעם היהודי יפנים את עיקרי השליחות המשיחית של ישוע הן בארץ ישראל והן מחוצה לה. פאולוס מתרסוס, פרושי קנאי שרדף אחרי הנוצרים הראשונים, פגש בישוע בדרכו מדמשק, והפך לנוצרי נלהב ונאמן, שנבחר על-ידו כדי לשמש כשליח לאומות העולם וכמייסד הכנסיות בקרבן. במהלך המהפך המוחלט שעבר פאולוס, נכנסה אליו רוחו של ישוע ולעולם לא עזבה אותו. בשל כך אתם יכולים להבין את ההפרדה הבלתי נגלית, עד אשר מסוגלים להבחין בין רוחו של ישוע שחדרה לפאולוס ובין רוחו של פאולוס שהושלכה לעבר הקשר תיאולוגי אלילי.

הנצרות לא החשיבה עצמה כענפים בעץ המרכזי, אלא כעץ חדש ומושלם - ישראל החדשה והאמיתית האהובה על-ידי האל, כשהיהודים מסומנים כאויבי ישוע ולכן גם כאויבי הנצרות. הנצרות הפכה למעשה לרודפת יהודים במהלך השנים, ואינה עץ מושלם כלל, גם לא כלפי עצמה.

היכן אם כך היו הרוח והקדושה? זוהי שאלה חשובה ביותר, מאחר שהתשובה אליה תסביר דברים רבים. האמת היא שהקדושה נשארה בתוך עם ישראל, והרוח הנוצרית נשארה כלואה בנצרות, אך אותה הסתמכות של הנוצרים על מסורת ישראל שצוינה קודם לכן הגיעה, מאחר שפאולוס קרא לרוחו "רוח הקודש", והיא שימשה כחלק מן השילוש ה"קדוש", חס ושלום.

הביטו בחלק מן השאלות. הרוח הגיעה על-מנת ליצור התלהבות, אור של שמחה, אושר מהרהור בעניינים רוחניים, בניגוד לדברים חומריים הגורמים להתעלות וכו'. קדושה אמיתית, לעומת זאת, מושגת רק על-ידי אמונה מונותיאיסטית טהורה במסורת התורה.

הרוח הנוצרית קודמה לפיכך בנצרות, אך לעולם לא הייתה רוח הקודש, אלא רוח לא קדושה בשל האלהת ישוע והשילוש. כל מה שמוזכר בנוגע אליה בכל זרם נוצרי שהוא – אורתודוכסי, קתולי, פרוטסטנטי או ניאו-פרוטסטנטי, הוא לא קדוש אלא רווי בטומאה אלילית. המושג קדושה שויך לדוקטרינה אלילית טמאה במהותה.

היהודים יצאו לגלות, עצובים בשל גורלם, אך עם הבנה וזיכרון כי בית המקדש נחרב בעוונות. הרבנים יצרו חוקים ושיעורים והציבו גבולות רבים על-מנת שהיהודים יוכלו לשמור על דתם בגלות. לפיכך נכתבו המשנה והתלמוד (התלמוד הירושלמי נחתם בשנת 300 לספירה והבבלי בשנת 400 לספירה) והועברו לברי המזל שלמדו עם אותם רבנים. המסורת ההלכתית המשיכה מאז דרך חכמים רבים וממשיכיהם בשלבים השונים בהיסטוריה. לאחר חורבן הבית, התחלפה הקרבת הקורבנות בו בתפילות ובטקסים בבתי הכנסת שנוסדו.

המסורת היהודית היא המסורת הקדושה היחידה שהכילה קדושה במהלך ההיסטוריה. זה נבע מירושת ישראל והקשר ליעקב אבינו. ליהודים שהלכו לאור המסורת הקדושה בענווה, בכנות ובדרך ארץ יש חלק גדול בעולם הבא. יהודים שהולכים לאור התורה הקדושה מופרדים בעולם הזה וגם בעולם הבא. הם נקראים בנים לאבינו שבשמים וחברי ה', בכך שהם מעבירים את הקדושה לבניהם ולתלמידיהם.

אני מאחל לכם, אחיי היקרים, שתהיו ערים להפרדה הזו שבין הקדושה האמיתית שנשארה במחנה היהודי לבין הרוח המשיחית בנצרות שלא נשארה בתחום האמונה המונותיאיסטית. הקדושה היהודית לא הזדקקה לרוח המשיחית. התורה הקדושה אינה קדושה בשל המשיחיות, אלא בשל נכונותה בכל זמן שהוא בהיסטוריה.

ההבטחות המשיחיות בתורה ובנביאים לא מייצגות שינויים בבסיס הקדושה של המסורת. לא מתקיים מצב של ביטול קדושת התורה בשל הגעת המשיח. ישנן כוונות נבואיות רבות בהתגלות המשיחית הסופית של הגאולה השלמה, אך הן מסייעות להפצת התורה בקרב היהודים ואומות העולם ולשינוי ליבותיהם של בני עמים רבים אל האמונה המונותיאיסטית של אברהם. היהודים שמקדשים את עצמם באור התורה מאמינים ומתפללים לביאת המשיח, אך אין זה פוגע בעבודת השם על-ידי קדושת התורה והמצוות. אחד מחכמי התלמוד אמר בברור כי המשיח לא יגיע על-מנת ללמד את ישראל תורה, אלא את אומות העולם, ככתוב: "עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית, מ"ט, 10).

ראו והבינו את המסקנות הנפלאות של רוח הגאולה השלמה שעליה הוסבר כאן. הרוח התיאולוגית של הנצרות תושמד, מאחר שהיא אינה טהורה, אלא אלילית ולא כוללת קדושה כלל. עם זאת, יש צד חיובי ברוח הנוצרית, המבוססת על השליחות המשיחית של ישוע, בנם של מרים ויוסף. את ההפרדה בין הצד החיובי לשלילי ברוחו של פאולוס יש לפתור, ולגאול את החלק החיובי, על-מנת שיוסר עיכוב ירידת הרוח החדשה של הגאולה השלמה אל הארץ. כאשר מנסים לגאול את מה שהוסתר עד כה, חשוב תחילה להבין היכן הוא הוסתר, אך פול, שותפי החדש פאולוס וגם הסוס החדש, פאולו פיירו, יודעים כעת שהרוח החדשה חבויה באיגרותיו של פאולוס מתרסוס.

פאולוס הגיע לאחר תלמידיו האחרים של ישוע והאחריות שהם לקחו על עצמם במשימתם, וכך גם השלב המסכם של התיקון בנצרות שהגיע רק כעת, לאחר שהסימנים בוצעו בארצות הברית, כאמור. לכן, אחיי היקרים, אני לא רוצה להישאר בור בנוגע לתעלומה הנסתרת, שמתגלה כעת על-ידי הרוח החדשה של הסימנים השלמים. יש חלק מן הרוח המשיחית בנצרות שהינו חיובי, אך נותק מן היהודים במשך 2000 שנים. הרוח המשיחית האמיתית של כריסטו חייבת לצאת מהקשרה השגוי בנצרות, ולהיכנס להקשר נכון בגאולה השלמה. הרוח מייצגת את השלמות של הגשמת האיכויות והמידות של הלב, שעד עתה היו חסרות. אנו, כיהודים, זקוקים לענווה אמיתית על-מנת להבין את המסר הגדול אודות הגעתו השנייה של כוכב כריסטו, אשר דרך ההסברים המופלאים שניתנו, נקרא כיום כוכב המפליא.

פאולוס כתב לקורינתים שכאשר בא דבר שלם הוא מסלק את הבלתי שלם שקדם לו. כל הנצרות עומדת בחוסר איזון, כשיש בה אלמנטים נכונים ואלמנטים שגויים. כעת, בזכות הגואל חיים, האיזון המושלם הנוגע לנצרות נחשף. כל הנצרות המסורתית תיהרס ואיתה התיאולוגיה המוטעית. השליחות המשיחית האמיתית של ישוע, שהחלה עם שהותו בקרב האיסיים במשך 3 שנים, הסימן האמיתי של תחיית המתים, והשינוי שהסברתי כאן, יישארו היסטורית בעבר ובעתיד, בשל המסר שקיבלנו כי ישוע הוא האיש השני של הגאולה, לאחר משה ולפני חיים.

קיבלנו בחלומות מסרים מן הגואל חיים שאל לתלמידי הגאולה השלמה להחסיר את סימני יצחק[4]. מדובר כאן בסימני ה"ריש" מהשם "אשר" וסימני שליחות ישוע.

אנו זקוקים לתיקון של פאולוס כדי לשחרר את הרוח, ולהופכה למסר חדש של הרוח החדשה של כוכב כריסטו בהגעתו השנייה. לכן בסימן הגדול והשלם הראשון - כוכבי הגאולה, הגעתו של כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה, מוכרזת על-ידי הגואל חיים בעצמו.

התכונן, פאולוס, מאחר שהחמור חזר לאמריקה, בשל נאומו היומרני וה''משיחי'' של הנשיא אובמה בקהיר, ואני חזרתי עם פאולוס כפול כדי להשמיד את ההקשר השקרי של רוחך, אך לשבח את אמת הלהט, הכנות וההתלהבות הרוחנית שלך שיחזרו לעם ישראל, ועל-ידי כך תתוקן לחלוטין. ה' כלא אותנו בשגגה, על-מנת להשתמש ברחמיו לבסוף בעת הגאולה השלמה של ישראל והגאולה האוניברסאלית האמיתית של העמים, גם הרחוקים ביותר, בזכות הגואל הנבחר חיים.

אגרותיך חסמו את העם היהודי מן הרוח המשיחית במשך 2000 שנים, אך אין זה מעניין אותנו, מאחר שהייתה זו הגזרה לגלות הקשה והארוכה, והיה זה בלתי אפשרי לתקן הכול לפני בחירתו של ה' בגואל חיים ולפני הגעתו השנייה של כוכב כריסטו. מה שמשמעותי מבחינתנו כעת, כחמורים, הוא שהרוח באיגרותיך חסמה אותנו במשך 26 שנים מלקבל את הרוח החדשה של הגאולה השלמה. זהו, מבחינתנו, כאב מייסר.

היינו כזומבים ביחס ליצורים החיים בפני הרוח החדשה, שהגיעה אלינו מן האמת של המיקום ההיסטורי החדש של הצדיק חיים, כשופט המשוח במלכות השמים. אנו עיוורים בפני מה שאנו יודעים ורואים. אני שמח היום כי ג'יוזפה, מאז החל לקרוא את איגרותיך, כפי שאמרתי לו, הגיע להבנת מהות הצגתו של תיקון פאולוס. אם התיאולוגיה של פאולוס גרועה, אהבתו את ישוע עצומה. היה זו כה לבבי וכנה עד שכל מילה חלחלה אל גופו ונתנה לו את כוח הרוח לטהר אחרים, לרפא אותם ולהעיר את הרוח בכל אדם אשר אימץ את האמונה בכנות מלאה.

המהות, כפי שג'יוזפה הבין אותה, היא לשאוב מאהבתו של פאולוס לישוע במסגרת הרוח הנוצרית ולשנותה למרקם נפשותינו, כלומר: לאהוב את הרוח, שהמורה הנבחר חיים מחכה שנאמץ. ומדוע היא אמורה להגיע דרך פאולוס? אתם בוודאי זועקים כשאתם קוראים את כתביו, כי הם יכולים לגרום כעס לכל מי שמאמין באחדות האלוהית. עם זאת, אתם לא מוצאים כל כך את האהבה הפרסונלית לישוע בכתבים הנוצריים כמו באיגרות של פאולוס.

פאולוס, עם זאת, היה זה שקשר עצמו אישית באופן מוחלט לרוחו של כריסטו מושיעו, והפיץ את האמונה הנוצרית בתשוקה עצומה ובלהט בלתי ניתן להכנעה. הייתה זו רוחו של פאולוס אשר החדירה את רוח כריסטו לנוצרים החדשים בזמנו ולנוצרים בדורות הבאים. היה זה פאולוס שלימד את הנוצרים כיצד לחוש את כריסטו על-ידי לחם החוק החדש של כריסטו ויין דמו ורוחו של כריסטו. פאולוס היה חמור אמיתי, על-אף שסבך קרני האיל לא השאיר כל אפשרות להתחמק מהבלבול התיאולוגי הצפוף של הנצרות.

לכן אני כל כך כועס על עצמי כחמור. מדוע עדיין לא הפקתי את האהבה הרוחנית של פאולוס, שה', ישתבח שמו לעד, רוצה שנחוש בליבנו כלפי המורה הנבחר של הגאולה השלמה, השופט המשוח במלכות השמים, הצדיק האהוב והגואל האחרון, חיים? אני החמור הנדיר ביותר מבין כל החמורים, בשל המזל שהיה לי לשמש כתלמידו הראשון של הצדיק חיים, וכזה אשר שבר את חומות היסטוריית העבר ובנה עולם חדש, המבוסס על ששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, אסור לי להסס להפיץ את הרוח החדשה של תחושת הלב הקבועה והאהבה הנלהבת עבור הנבחר האחד, אשר בשל הקרבתו הגאולית הסופית, אנו היורשים הראשונים שלו.

אני החמור הראשון האוכל לחם, שמטרתו היא הפצת הרוח החדשה של הלב האוהב החדש עבור הצדיק העניו חיים. לפיכך האם אני לא האשם הבלעדי עד כה באי הבנת התיקון הנכון של פאולוס מתרסוס?

פרק 19

אני אספר כאן כי אני, פול ככתוב בדרכון האמריקני שלי, הינו האשם ביותר מבין החמורים, מאחר שלא הבנתי עד כמה אתם, הפרוטסטנטים, נשאבתם וניזונתם מרוחו של פאולוס שבאגרותיו. הייתי עיוור למציאות זו, בשל כעסי על שקריו המבלבלים של פאולוס! הייתי צריך לעבור שוב בחצר האמריקנית שלי על-מנת להעריך מחדש את ערכי החברה הפרוטסטנטית, הבנויים על לבנים רבים כל כך מבנייתו הרוחנית של פאולוס. נאומו של הנשיא אובמה היה סוג של משיחיות פרוטסטנטית חדשה, אך הוא נשיא ארה"ב ולא מושיע העולם או שר שלום עולמי, בעולם בו עיקרון השנאה הוא עדיין מקור ל"אי צדק רוחני".

כשהשלכתי את חמורו של פאולוס אל תהום המים העמוקים ללא חזרה, עשיתי זאת לא רק מבוז אלא גם מפחד שבשל עדינות האהבה הנוצרית את ישוע, תיווצר דוקטרינה חדשה הקושרת את המאמינים וגורמת להם להאמין בפולחן עדין של "שיתוף", חס ושלום. האם הייתי חכם בשל פחדי או שמנעתי את הפצת האמת החדשה שהעולם מחכה לה? כאן עטי נתלה בדילמה הנוצרית של פאולוס, מאחר שאני יהודי כמוהו, ובתוך תוכי פחדתי שדמות השופט המשוח במלכות השמים תהפוך למוגזמת כמנטאליות הנוצרית של טבע האמונה שפאולוס לימד. לכן היה עלי לחזור לביתי ברחוב Wolcott Terrace מס' 70 שבניוארק, ניו ג'רזי, בסימן פתיחת השליחות של אליהו הנביא, זכרו לברכה, אשר עבר מעל לבית ילדותי. זאת על מנת שאעריך מחדש את ערך 70 אומות העולם, בקרב הטרמינולוגי החדש, ואאשר מחדש את אמת "וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" (שמות, י"ד, 31).

ההיסטוריה כולה חיכתה לגאולה השלמה, כל התורה האמיתית מחודשת בברית החדשה השלמה, וכל המסורת היהודית מובילה את המאמין לצפות ולקבל את המשוח הנבחר, ששמו נבחר על-ידי ה' טרם בריאת העולם. ייתכן ונחשוש לומר את האמת, כשהדברים לא יתקבלו כהלכה ויצרו נזק, אך אל לנו לפחד מן האמת, וזאת כשאל שדי רוצה כי היא תתגלה. האמת של פאולוס נלכדה אמנם בסבך, אך אנו איננו נמצאים בתקופת הסבך, אלא בתקופת השפה הברורה החדשה של הגאולה השלמה.

הגואל חיים בעצמו, ממלכות השמים, למרות עלייתו המקודשת לרמה שניצבת מעל לכל תפיסה אנושית, מתפלל בכל יום, ואולי אף בכל שעה, לבורא היקום הקדוש, ומבקש ממנו בקשות. המורה חיים מלמד אותנו ומזהיר אותנו כי אסור להתפלל אליו. השופט המשוח במלכות השמים הוא "בן האדם", שישוע ניבא אודותיו. "בן האדם" ולא "בן האל". מונח זה בא ללמדנו כי גם האחד, הגואל האחרון של הגאולה השלמה, לא קשור ישירות לאל שדי, מאחר שהוא אדם אשר נולד מאיחוד של הורים, הוא יצור אנושי, והוא כזה גם לאחר תחייתו שלאחר המוות ומינויו לשופט המשוח במלכות השמים.

אל לנו לחשוש לומר את האמת. עלינו רק להיות מאוד זהירים ולוודא שהשפה הברורה היא ברורה ולא מעורפלת. מותר לחשוב על הגואל חיים באותה דרך שבה חושבים על מורה תורה המקבל את שיעורי ה' האהובים, וכמו כן יש להאמין באל ובמשה עבדו – לא מדובר כאן ברשות, אלא אף ברצון ה' אלוהינו, למען התעלות הרוח שה' העניק לנו. מדובר בצורך היסטורי של הגאולה השלמה, לפיו האמונה בגואל חיים תהיה חזקה כאמונה במשה, עבד ה'.

באיגרת השנייה אל הקורינתים, פאולוס הסביר (בתנאי והאיגרת אמיתית), שהמסווה שהושם על משה נבע מחטאי העם, שלא הורשו לראותו, והוא לא הוסר ממנו יותר בשל כך (כשעמד בפני העם). הוא משליך זאת לתקופתו ומסכם בכך שהמעטה לא יוסר עד אשר העם היהודי יכיר בכריסטו, ושכריסטו הוא דמות האל. כל הדיון הנ"ל הינו דוחה אל מול השמים, כאשר אותה תיאולוגיה חדשה הגורסת שכריסטו הוא דמות האל הינה כיפרות מוחלטת.

בכל מקרה, רק לשם התיקון, אני אשתמש במונח המסווה להצגת פרשנות חדשה, ואעשה זאת במסגרת התיאולוגיה הטהורה של התורה. האור שבקע מפניו של משה היה חזק מדי עבור עם ישראל. בשל צניעותו הגדולה משה לא הבחין בכך, אך כאשר יהושע בן נון סיפר לו על פניו הזוהרות, הוא כיסה אותם במסווה קדוש. זוהי התורה שעל כולם לקרוא. המסווה לא היה מסווה פשוט, מאחר שמסווה פשוט לא היה מצליח לכסות אור חזק כל כך. מדובר היה ב"מסווה קדוש", שאין אנו יודעים את מרכיביו, אך הוא הסתיר את משה בשל קדושתו. עניין זה הוסבר לי על-ידי הצדיק חיים ישירות.

אם נדון ברוחו של פאולוס שלא יכלה לגלות את הטעויות התיאולוגיות שדבריו של פאולוס יצרו, נבחין כי סיבה אמיתית יותר למסווה הפכה בולטת. אם אור פניו של משה לא היה מכוסה, בני ישראל היו מבצעים את אותה טעות שאבות הכנסייה ביצעו בנוגע לכריסטו! הכלת אורו של משה הייתה רבה מדי עבור העם, ולולא הכיסוי, היא הייתה מביאה אותם ליצור דוקטרינה תיאולוגית שגוייה. משה רבנו הבין את הבעיה וכיסה את פניו.

כפי שכבר הסברנו, משה ניתץ את לוחות הברית הראשונים על-מנת שבני ישראל לא ישתמשו בהם לפולחן אלילי ויסגדו להם. בל נשכח כי אזהרותיו הרבות של משה בספר דברים שלא ליפול אל תוך מחשבות אליליות, נוגעות לכך שהם שמעו את קול ה' המדבר מן האש, אך לא ראו כל דמות. המחשבה כי ניתן לחזות בדמות ה' היא מוטעית, מאחר שלאל שדי אין צורה.

הדיבר השני, "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי", מזהיר מפני החטא אשר מקשר אנשים או כל דבר אחר עם ה' או רואה בהם את בבואתו. החשש אם כך היה שבני ישראל יראו את האור של משה ויחשבו כי הוא מואצל אלוהית או הוא בנו של האל. בשל צניעותו ואהבתו את העם היהודי, הוא כיסה את פניו במסווה כדי שהעם לא יסטה מן האמונה האמיתית.

מי אם כך מוגנים מפני הטעות? היהודים או הנוצרים? וכיצד יכולים הנוצרים להיות מוגנים מטעויות תיאולוגיות, כאשר פאולוס הפריד אותם מן הדת היהודית והסביר כי לישוע דמות אלוהית, חס ושלום! עבור פאולוס המסווה הוסר בשל אמונתו בכריסטו ובשל רצונו כי האנשים יתפסו אותו כבעל דמות אלוהית! אך האור והזוהר של כוכב כריסטו, עם הצדקותיו הנבואיות והמשיחיות שהתלכדו יחדיו באותה התקופה, היה חזק מדי עבור אבות הכנסייה, והבלבול שלהם הוביל לדוקטרינות שגויות ואליליות.

חשפתי אם כך את החטא האלילי, אך עלינו גם להבחין בצידוקים הנגדיים של טעויות התיאולוגיה הנוצרית, מאחר שמטרת השמדת כל הטעויות במסלול ההיסטוריה הגאולית היא חינוך דורות הגאולה השלמה, כדי שלא יהיה ניתן לחזור עליהם שוב. כפי שהסברנו, תיקון העדות החדשה הופך לספר ''עץ הדעת טוב ורע המתוקן'', הוא ספר המבדיל בין טוב ורע באוונגליונים למען הדורות הבאים. הנצרות היא נקודת המשען להיסטוריה הגאולית, והיא מציגה את האיזון הסופי של הגאולה השלמה, המבדיל בין הטוב והרע הנמצאים שניהם בנצרות.

לפי השקפה זו, ידע חדש יוצא לאור: לולא הטעות הנוצרית הנוגעת לכריסטו, הגעתו של הגואל חיים לא הייתה מתרחשת. לולא הטעות הזו, אנו והדורות שאחרינו היו ממשיכים לשגות באופן זהה, ובשל כך הגאולה השלמה לא הייתה יוצאת לפועל. ה' הצהיר בעבר כי הגואל האחרון ייבחר על מנת שהגאולה השלמה תתגלה ותשכון בעולם. כל הדברים אשר יכולים היו להיות מקור לטעות בדורות הבאים חייבים להיחשף במסלול ההיסטוריה הגאולית, וכך תיקונם יבטיח באופן ודאי שהאמת תשכון לאחר מכן.

יומן: 26.6.2009: דווח בטלוויזיה שארכיאולוגים מאמינים כי הם גילו את הקבר של פאולוס מתרסוס. גם אם מדובר באמת וגם אם זוהי בדיה, האין זה צירוף מקרים כוכבי נחמד?

חטא ההאלהה, החטא של "בן האל", חטא השילוש וחטא דמות האל נוצרו כולם כדי להימחק לבסוף מן המנטאליות האנושית, כדי שרמת האמת הנעלה של הגואל חיים בפני אל שדי לא תוסט אפילו באופן מינימאלי מן האמונה הטהורה באל אחד עבור כולם. במסגרת היותו אל אחד עבור כולנו, אין הבדל אם הגואל הנבחר חיים או האדם הפשוט בעולם מדברים. משה התפלל רק לה'. גם ישוע התפלל רק לה', כולל לאחר תחייתו. הצדיק העניו, חיים, השופט המשוח במלכות השמים הסופית, מתפלל לאל שדי בלבד ולא יקבל אף תפילות המיועדות אליו, מאחר ש"אֲנִי רִאשׁוֹן" (ישעיהו, מ"ד, 6), בגאולה הראשונה, ו"וַאֲנִי אַחֲרוֹן" (שם) בגאולה השלמה, "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם) בתיקון הגדול של הטעות התיאולוגית בנצרות. הבנת אותי, פאולוס?

קיימת התקדמות של הגאולה בהיסטוריה כגוף, רוח ונשמה. חוקי התורה הקדושה היו הגוף המקודש של ישראל. בני ישראל, עם זאת, חטאו, ולא זכו לקבל את הרוח. הרוח חדרה לנצרות, אך זויפה על-ידי דוקטרינות שגויות. לכן כאשר זמן הגאולה השלמה מגיע, את ההתגלות החדשה חייב להקדים תיקון הרוח. העם היהודי היה ללא רוח. לנוצרים הייתה רוח מזויפת ואלילית. לכן יחד עם נשמת הגאולה השלמה, תגיע הרוח החדשה, אשר יקדמו לה התיקון הגדול של הנצרות והרפורמה הגדולה ביהדות.

ה"אלף" של השם האחרון "אהיה" נכנסה לאמונה הגדולה והמתגברת, שכאשר היא נושאת את האמונה האמיתית של העבר מתקופת האבות ועד היום, היא חושפת את ששת הסימנים השלמים הגדולים בזכות הגואל חיים. האות "אלף" של השם ''אהיה'' הראשון מכילה את האמונה האמיתית במסורת הכוללת של ישראל. האות "הא" היא התורה (חמישה חומשים של משה). האות "יוד" היא המסורת שבעל פה לתורה. האות "הא" הסופית היא מלך המשיח של אותו הזמן ובניית המקדש הראשון בירושלים על-ידי המלך המשיח, שלמה בן דוד.

לאחר פירוד הממלכה, התדרדרות רמתה הרוחנית של ישראל הייתה מהירה מאוד ובלתי ניתנת לשינוי. לשם ישועת ישראל, כיוון חדש בנטיית העם היה הכרחי. הסדר החדש והנסתר סומן בתוך השם "אשר", ששימש לגשר בין השם הראשון "אהיה" לבין השם "אהיה" האחרון. מיקומו כמקשר בין שני השמות לא מרשה לו לחשוף את נושא הגאולה, ובמקום זאת הוא משמש כסדר עליון נסתר המעכב את הקדושה האמיתית של התורה מן השמים למעלה ועד לצדיק הנבחר שמחזיק את הקדושה בעולם. רק מספר קטן, אך חשוב ביותר, של סימנים ניתן במסורת, כדוגמת תמרורי ההיסטוריה המצומצמים הבאים: אליהו הנביא ותלמידו אלישע, עלייתו לשמים של אליהו הנביא, חוגי הנביאים (הקודמים לנביאים בכתבי הקודש) והגאולה (הכוכבית) הנסתרת של פורים במגילת אסתר, בידי מרדכי היהודי והמלכה אסתר.

אמונת ה"אלף" של השם "אשר" נכללה, למעשה, באמונת המסורת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, חוץ מאותם הסימנים שניתנו במסורת. ה"שין" של השם "אשר" הייתה המסורת הנסתרת שהתקבלה בידי מרדכי הצדיק, וכללה את הגאולה הכוכבית הנסתרת של פורים, שהינה גאולת ה' של ישראל דרך כוכבי הגאולה. ה"אלף" וה"שין" ביחד הן ה''אש'' הקדושה של הישועה הנסתרת הגדולה של ל"ו הצדיקים הנסתרים והסובלים בכל דור, ממרדכי היהודי ועד לצדיק חיים, שהיה ראש ל"ו הצדיקים האחרון. ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור ודור במלכות השמים הוא אליהו הנביא, והוא אינו נכלל בספירת ה-36.

השירות העצום שהצדיקים הנסתרים העניקו לה' וסבלם השקט סייעו לביטול גזרות קשות שמקורן בבית הדין של מעלה וניתנו בשל חטאי האנושות. הצדיקים פעלו במשך 26 מאות ושימשו כעמוד התווך הגדול של הישועה ברמות הנסתרות עבור ישראל והאנושות (הגזרות שבוטלו בשל הסכמת הצדיקים הנסתרים לסבול לא מתייחסות רק לחטאי ישראל אלא לחטאי העמים כולם). עובדות אלו הן חשובות ביותר בתוכנית ההיסטורית האלוהית של הגאולה, אך הן היו "חבויות" עד להגעת הגואל האחרון.

הידע הזה, גם אם נשאר חבוי וסודי ברמתו, מבהיר את נקודת המשען של הגאולה ב-26 המאות האחרונות. היהודים עדיין לא יודעים זאת. כשהנוצרים יקבלו את המידע הזה הם יצטרכו להעריך מחדש את דבר גאולתו המשיחית של ישוע, שניצב במיקום משיחי, אך לא היה אחד מן הצדיקים הנסתרים. לולא הקדושה האמיתית של שליחות הצדיקים הנסתרים, העולם לא היה שורד. השליחות של ישוע לא הייתה יכולה להחזיק את העולם, מאחר שהמשיח עצמו רחוק מאוד מן הרמה האמיתית של הצדיקים הנסתרים. גאולתו של ישוע היא מזן אחר, בעל חשיבות היסטורית, לשם הכנת אומות רבות לקבל את הגאולה השלמה לכשתגיע. מטרה זו ואף המטרה הראשית של הגאולה החלקית של הצאן הנאבד מבית ישראל, לא יוחדו להצלת העולם, ובמיוחד לא כאשר הנצרות כולה התמלאה בתיאולוגיה אלילית!

לאחר האש הנסתרת הגדולה של ה"אלף" וה"שין", מגיעה האות "ריש", שמטרתה שונה ביחס לשתי האותיות הראשונות. למען השם הנסתר, "אשר" הייתה צריכה להיות נקודת המשען של איחוד כל האותיות הקודמות של "אהיה", של ה"אלף", של ה"שין" של "אשר" ושל אותיות השם "אהיה" האחרון, למען הגאולה האוניברסאלית השלמה, הסופית והמושלמת. ה"ריש" הייתה צריכה להתמלא בשל כך באור גדול שיגיע עד קצוות העולם דרך שליחות משיחית מאוד מיוחדת. ברור כי על האור הגדול להיות משולב עם האמונה האמיתית שבכל האותיות הקודמות. אם עם ישראל היה זכאי לכך, השליחות המשיחית יכולה הייתה להגיע דרך היהדות המסורתית בבית המקדש.

חשוב להבין כי ה"ריש", אשר בשל תפקידיה המשיחיים קשורה לשם האחרון, כפי שהוסבר, אינה יכולה להישאר חבויה, אלא עליה להתעלות כתמרור כלפי אומות העולם. ה"ריש" נושאת בשל כך את האור החדש הגדול שיעלה ויתקבל בקרב האומות, ולכן גם יחשוף את המרכיבים הגדולים והנסתרים של ה"אלף" וה"שין". סימן תחיית המתים היה עלייתו לשמים של אליהו הנביא מבלי שמת. סימן מלכות השמים היה חבוי בגאולה הנסתרת של פורים תחת ה"שין". הסימנים הללו הסתתרו בבית הספר האיסיי, ובו קיבל אותם ישוע.

עם זאת, הדילמה הייתה גדולה. עם ישראל לא היה זכאי לכך שהמרכיבים הנסתרים של המסר החדש והגדול ייחשפו. מאידך, וזאת רק ה' יכול היה לחזות, שני עמודי התווך הגדולים של הגאולה השלמה, תחיית הצדיק הנבחר ומיקום השופט המשוח במלכות השמים, היו צריכים לקבל נקודת התחלה היסטורית, וזאת על-מנת שהבשורה בדבר הגעת הצדיק עבד ה' הקם לתחייה והמנהיג את מלכות השמים עבור גאולת האנושות, תופץ לעמים רבים. בתוך וכתוצאה מן הבעיה הזו התרחשה עזיבת בית הספר האיסיי, תחילה על-ידי יוחנן המטביל ולאחר מכן על-ידי ישוע, לשם פתיחת השיעורים החדשים הנוגעים למלכות השמים. שליחותו של ישוע נלכדה ברשת הנבואית והמשיחית, שדרכה יכול היה הוא לפתוח את סימן תחייתו לאחר שימות כחף מפשע. מדהימה הייתה ידיעתו של ישוע ואמונתו בסימנים המשיחיים ששרו עליו.

הדילמה צריכה להיפתר על-מנת שהגאולה השלמה תתגשם. אי אפשר היה לפתרה בעבר. עם ישראל לא היה זכאי לקבל את הסימנים או כל מידע של המסר הגדול והחדש בעניין זה. לא ניתנה רשות להוציא את הסימנים מבית הספר (ויותר מכך את כוח הקבלה המעשית), לדבר עליהם או לבצע אותם מחוצה לו. תוכנית ה', עם זאת, הצריכה התחלה היסטורית בהפצתם לעולם. לכודה בתוך הדילמה ההיסטורית הזו, ניצבה השליחות המשיחית הטרגית של ישוע. מאחר שלישראל היו חסרות זכויות, ישוע היה צריך לפעול בקנאות לאל: "עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה-- הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ" (תהילים קי"ט, 126).

האדם שפועל בקנאות לה' ולא ביקש ממנו רשות, אלא מבצע את פעולותיו באש ההתלהבות תוך התעלמות אפילו מן המוות במסגרת האמונה בהן, ה' יגמול לו – אם בחיוב או בשלילה, רק לאחר שביצע את פעולתו. אם יענה בשלילה – העונש יהיה גדול בשל הפעולה בלי רשות. אם יענה בחיוב – הגמול יהיה רחב, מאחר שהפעולה בוצעה בשל אהבת ה' ואהבת האמת, כמעשה פנחס בן אלעזר בן אהרון.

תחייתו של ישוע הייתה סימן מאל שדי שקנאת האל האמיתית שהביאה אותו להקרבה עצמית, התקבלה. זוהי האמת והיא אושרה במלואה בסימנים השלמים. נכונה העובדה כי עם ישראל כולו יצטרך לעבור פיוס עצמי בעתיד, בעוד הנוצרים יצטרכו להשלים עם העובדה שישוע קם לתחייה ולא האל, מאחר שה' לא יכול למות או לקום לתחייה! ה' הוא מעל לחיים שאנו מסוגלים לתפוס והוא המקור לחיים. מגוחך לחשוב כי ה' יצר מעצמו עבד אלוהי שיעבוד אותו, אך זוהי השפה המבולבלת בנצרות שהוענקה על-ידי פאולוס לאומות העולם.

איזה מקור אור חדש ייווצר כאשר יבינו הנוצרים לאחר כ-2000 שנה את בכיו של ישוע על הצלב ברגעי נבואתו האחרונים! הוא לא בכה בשל כאביו או בשל מותו הקרב על הצלב, מה שהיה מונע את קבלת הקורבן בשמים, כשלמעשה בנבואה נאמר בוודאות כי הוא יובל כשה תמים שלא פותח את פיו לטבח, אלא בשל ראיית החיזיון הנבואי הנורא שנראה לו ברגע האחרון בחייו, ואשר הגביר והשלים את סבלו. אותו חזיון הציג בפניו את העובדה הטרגית כי לאחר כל מה שעבר, הוא יוצב בהקשר שגוי של האלהה, ויחשב כבנו של האל, אביו שבשמים. טענתו לאל: "אלי, אלי, למה עזבתני?" נבעה מאותו החיזיון.

אף על פי כן, שליחותו המשיחית של ישוע התקבלה בפני אל שדי, הוא קם לתחייה וניתנה לו הזכות להנהיג ולפעול ממקום מושבו במלכות השמים מטעם הנוצרים, שלב רבים מהם היה מלא ברחמים כלפי אחרים ואשר ביצעו מעשים טובים. ניתנה לו האפשרות להתפלל למען אותן נפשות מסכנות שהיו טובות בתוכן, אך היה צורך להעלותן. מקום מושבו זה היה במלכות שמים מוקדמת ובעלת מגבלות ביחס למלכות השמים הסופית, ואין אפשרות להשוות ביניהן, מאחר שבראשונה נכללו גם דרגות הנמצאות מחוץ לאמונה האמיתית באל אחד. מספיק לומר כי ישוע, גם ממרום מעמדו, לא היה מסוגל לתקן את הנצרות.

לפיכך היהודים לא זכו לרוח, והנוצרים לא זכו לקדושה אמיתית. ה' כלא את כולנו בחושך, עד אשר ייראה אור האמת של הגאולה השלמה. ה"ריש" של השם "אשר" נמנעה מלהיקשר אל השם האחרון וסולפה בסתירה ביחס לכל שאר הכתבים הקודמים. בהקשר המוטעה האות "ריש" הפכה ל"ראש" מטעם עצמה בנצרות.

את כל זאת היה צריך להסביר כדי להבין שלפני בחירתו של הגואל חיים, לא שרתה רוח אמיתית בעולם, לא ביהדות ולא בנצרות. ה"ונהפוך הוא" הגדול של הגאולה השלמה הוא שינוי מדהים ממנטאליות העבר אל מוח חדש ושפל ואל רוח חדשה של הלב. לכן נסה להיות שמח, פאולוס, והרשה לנו להודות לאל שדי על היקום בו אנו חיים, ועל כך שיכולתי לטוס לארצות הברית ולהשלים את התיקונים הנוגעים לשם "אשר" והמסתיימים בכניסת העולם לכתבים האחרונים של שם ה', השם "אהיה" האחרון של השם המלא: אהיה אשר אהיה. היה שמח גם אתה, פאולוס של העבר, על כך שאנו ממשיכים, בעזרת השם, בתיקון איגרותיך, ובעזרת השם, נצליח להחזיר את רוחך המבולבלת הביתה אל הקשר הלב החדש של הגאולה השלמה. אמן.

פרק 20

אני אספר לכם כעת כי ה"אלף" של השם האחרון נקראת האמונה הגדולה. אמונה גדולה הכרחית על-מנת להשלים את "ונהפוך הוא" האישי מכל ההיסטוריה שחלפה.

אי אפשר להתכחש לעובדה שלפאולוס הייתה אמונה גדולה בכל הדוקטרינה הנוצרית (קראתי באנגלית, בנוסח המלך ג'יימס, את האיגרת לרומאים, לקורינתים 1 ו-2, לגלטיים ולאפסיים). הקריאה הייתה מאוסה, בעיקר בגלל שהטקסט היה כבד, מעיק ומעוקם, וכאשר הוא החל בלוגיקה המעוותת והמסובכת לשם בניית אותו חופש המשחרר את הנוצרי מכל כבלי החוק, זה החליא אותי. סבלתי מכך, אך הייתי חייב לקרוא את האיגרות לשם חובתי לתקן את הרוח השגויה וללכוד מחדש את להט הרוח, את האהבה ללא גבולות ואת הכוח הבלתי ניתן להכנעה, כמו גם את הלהט האדיר ואת כנות הלב על-מנת לחיות עם אותה רוח ששרתה עליו.

מי מלבד החמור-פול יכול לבצע את המעשה האמיץ של הבאת רוחו המתוקנת של פאולוס אל התחום האמיתי המושלם? זה די מפחיד, אך הי-הא, איני מפחד מאחר שאני בעל חיים אמיץ. אני אוכל ברעבתנות את הרוח הזו, ולאחר זמן מה אני מקיא הכל ומשאיר רק את ההכרחי. אני חמור אמיתי ולכן אין לי ממה לחשוש! הרי גם הורי קרו לי פול, הלא כן?

איגרותיו של פאולוס לקהילות הכנסיות המתפתחות השונות עוררו בי את הרצון לכתוב מכתב לחמורינו, בדומה לפאולוס אך באמצעות כפות רגלי חמורים, ולהסדיר את החלומות שלנו על-ידי הוראת קהילותינו. האזינו, אם אתם מכבדים את דבריי: שינוי אמיתי הכרחי' ועליכם לקחת אחריות רבה יותר.

כ-50 איש מכירים אותנו, 20 מהם נכללים בבית ספר השושנה, ועוד 12 נחשבים חמורים.

אני אוהב את כולם וכולם אוהבים אותי, ויחד אנו מחכים לרוח החדשה שתרד. אנו זקוקים לאש נלהבת שתקבל את הרוח. משפחתנו הייתה תמיד בקו האפס ועם חובות רבים, אך עם העזרה של חברינו ראינו את יד ה' מכינה עבורנו את הלחם היומיומי. היה לנו קשה מאוד להתקדם, ורק על-ידי חסדי ה' כלפינו הגענו לנקודה זו. העברנו 26 שנים במאבק מתמיד, בעיקר של פאולו, להשיג אמצעים על-מנת להתקדם ושל נודע לקדם את ענייניה. הם סבלו יום יום מבעיות רבות, אך בעזרת אמונתם באל ובגואל האחרון חיים, הם מסוגלים להתמודד עם הקשיים ולהמשיך.

אני מאשר כי אני אשם במחסור שלי, אך אני ממשיך ללכת ברוח שניתנה לי על-ידי הצדיק חיים ולעולם לא עוזב את מחויבויותיי. אני מנסה להיות "שמח" על-מנת להמשיך ולכתוב, מאחר שבעצב הרוח נשארת רחוק ושום דבר חיובי לא מתגשם. אני מתגבר על הכבדות של גופי, אף על פי שקשה יותר להחזיק את הרוח שבה אני חי. הרוח שעליה אני מדבר היא מתנה גדולה שהוענקה לי על-ידי הצדיק חיים – רוח של קדושה שהכרתי. זו לא רוח הגאולה, אלא רוח של קדושה שהוראותיה מתקבלות מן הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, מורי וחיי, הכתר שעל ראשי והמקור לשאיפותיי.

אך עדיין, ליבי בוכה מתוך תקווה לראות את ירידת הרוח החדשה. עד כה אני צריך לעורר את כולם בכל פעם בעזרת מילותיי והתלהבותי כדי להסביר את ניסי הגאולה השלמה. הרוח החדשה חסרה, עדיין, בקרב כולנו. אני חש לעיתים כגננת חסרת יכולת, אך זאת מאחר שכולנו עדיין ילדים קטנים שלא מסוגלים לתפוס את מציאות הניסים החדשה, שבשל מזלנו הגדול נפלה בחלקינו.

הזכות המהותית שהצדיק חיים רוצה לראות היא קבלת אחריות במסגרת סימן החמור אוכל לחם.

פאולוס דיבר מתי שרצה והשיג תוצאות. המאמינים החדשים שלו פחדו מדבריו, מאחר שכל טיעון הושלך על רוחו של כריסטו ששרתה עליו, כשהוא בעצמו התנער מכל אחריות.

גם אני חמור-פול נחמד, מנער מעצמי כל זכות לגאווה עצמית, כי למעשה כל דבריי בנושא הגאולה השלמה מיוחסים למורה הנבחר חיים. כולם מאמינים לי. אני לא מדבר אל ספקנים. כולם מסכימים איתי בכל מילה, אך על הרוח עדיין לרדת. אני מלא בתקווה, ובכל לילה אני מאמין שאולי הלילה היא תרד.

אנו פשוטים ותמימים. ה' אוהב אותנו כפי שאנו. כך קורה לחמורים כמונו. אנו חמורים קטנים של הצדיק חיים, אך ככאלו איננו מרגישים את תוכן תחייתו אף על פי שאנו מאמינים בה במאת האחוזים. אנו יודעים כי מלכות השמים נוסדה ותתקיים לנצח, אך אנו מתנהגים כילדים בני 5 לפני אבינו – כמה רחוקה ההבנה של ילד בגיל זה את התוכן שבדברי אביו.

סדר הגאולה השלמה הוא שונה לגמרי מגאולת מצרים, ממעמד הר סיני, מגאולת פורים או משליחותו המשיחית של ישוע והפצת הנצרות. גאולת מצרים הייתה להבה ניסית של אל שדי. מעמד הר סיני היה להבה ניסית של אלוהי ישראל. גאולת פורים הוסתרה בכוכבי הגאולה על-ידי אל מסתתר. שליחותו המשיחית של ישוע הייתה הארה גדולה של הרוח הנבואית והמשיחית של כוכב כריסטו.

אנו מספר קטן של חמורי-בר ארציים, צעירים ועניי רוח, הנושאים בנטל של בעיות חומריות רבות והמכוסים ביריעות היוצרות חושך ועיכובים נפשיים. כל זאת קורה בימים המשיחיים של הדור הרביעי. קשה מאוד לרוח החדשה לרדת אלינו. מי שחי בשנים הללו ראה על כמה מכשולים היינו צריכים להתגבר בעזרת רחמי ה'. עם זאת, אני עדיין מאמין שהרוח תרד אלינו הלילה או מחר.

הו אלוהינו, 26 שנה עברו, אני בוכה בתוך ליבי. כן פאולוס, רוח המורה חיים מנחמת אותי. שגיאות רבות נמנעו, אך התוכנית האלוהית, כפי שאתה יודע, מלאה בעיקרון ש"נוֹרָא עֲלִילָה, עַל-בְּנֵי אָדָם" (תהילים, ס"ו, 5). האם אין ה' מכיר את טיב נבחריו? האם אין הוא מודע לזמני עיצוב הגאולה השלמה שתוכננה על-ידו? השוני הוא בלהבה. בגאולת מצרים ובמעמד הר סיני להבת ה' האירה את כל מי שהיה זכאי לכך והאמין בניסי ה', כפי שהכריזו עליהם משה ואהרון. להבת ההתגלות הייתה אש ישירה וגדולה שכולם ראו, ועליה הוטל לבעור בהמשך ההיסטוריה. ועדיין, עם ישראל פגע בעולם כאשר לאחר 40 שנות לימוד תורה במדבר וראיית ניסים על-טבעיים, ליבו הונמך על-ידי השטן, ושאר ההיסטוריה שלו הייתה גדושה בחטאים וחרטות.

הלהבה הנוצרית התקשרה לדמות המשיחית של ישוע המסכן על הצלב ותחייתו מן המוות, ורוח להבה זו נלקחה על-ידי הנוצרים בכל תקופה שבה הופצה הדת בין העמים. דמות המשיח והתיאולוגיה הסובלנית של הנצרות כמו גם ה"חופש" מחוקי היהדות העבירו מסר, כי הלהבה נגישה לכולם, ונוצרים בעלי לב טוב הורשו לקבל את הרוח הזו.

שימו לב, לשטן יש צבאות גדולים, המעודדים גם את הנוצרים לחטוא, אך גם הוא בעצמו פועל באסטרטגיות עדינות כלפי העם היהודי על-מנת להשיג נצחונות אל מול מי שקודש ונקרא לציית לחוקים במעמד הר סיני. פאולוס ראה את היהודים כמי שנמצאים תחת חוק העבדות והמוות, מאחר שהאמין ברוח שבמסגרתה הוא פעל, ואשר הכריזה על שחרור מחוק העבדות דרך רוח החוק של כריסטו. עבור פאולוס זו הייתה האמת המוחלטת. הוא לא שיער שרוחו שלו תנוער בעצמה מכל קדושה אפשרית ותכוסה בלבוש אלילי. כפי שהיה לגמרי בטוח באמת של משיחיות ישוע ובתחייתו כדי לשמש כישוע של העמים, כך הוא היה משוכנע שרוחו היא אמיתית, ומקרינה אור אלוהי קדוש ומושלם. פאולוס לא יכול היה לחשוב או להאמין בצורה שונה. כל הפרה של האמונה הזו הייתה מפרה לחלוטין את האיזון הנוצרי החדש שהיה בהתהוות.

פאולוס לא שיער לעצמו שהאיזון היה רק מתווך או שבזמן הגאולה השלמה הוא לא יהיה מושלם ביחס לאיזון האמיתי והתמידי. שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים. עובדה זו מייצגת לבדה את האיזון החדש אשר מתיר ומבטל את האיזונים הלא מושלמים של העבר.

אני שואל את עצמי האם יש צורך באיזון מעוות המעורר את רוח הלב? נראה שכן, אני עונה. האיזון המושלם של מעמד הר סיני לא הביא בסופו של דבר ליהודים את הרוח האמיתית, אשר הייתה מובילה אותם לזכויות ופריבילגיות בלבד. האיזון המעוות של הנצרות, מאידך, עורר בקרב הנוצרים את הרוח הנוצרית במהלך ההיסטוריה ועד היום. רוחו של פאולוס עבדה. מדוע הרוח האמיתית של הגאולה השלמה כל כך איטית בגילויה העצמי?

"אל תפחד!" מזכירה לי רוחו של הגואל חיים ששוכנת בי. "משה לא סיפר לעם ישראל בסיני על גלויות אחרות וגאולות אחרות, אך מן השם אהיה אשר אהיה משה ידע שלפי התוכנית ההיסטורית של הגאולה קיימות 3 גלויות ו-3 גאולות, ורק לאחר הגלות והגאולה האחרונות, הכול יושלם כלפי ישראל והעולם, ולא תהיה גלות נוספת.

זהו ההבדל: פאולוס לא ידע לאן הנצרות שלו תוביל, אך אנו החמורים, בזכות הגואל חיים, יודעים להיכן הברית החדשה השלמה מתקדמת. נבחרנו להיות החמורים הראשונים ולהשתתף בבניית ההיסטוריה, ביחס לגאולת ישראל ולגאולה האוניברסאלית של אומות העולם.

בנצרות הייתה זו רוחו של פאולוס ששמרה על המשכיות במהלך ההיסטוריה. גם ה"ריש" של "אשר" העניקה לה חיים. אנו, לעומת זאת, נמצאים במסגרת השם "אהיה" האחרון. מאחר שלא תהיה שום גלות לאחר הדור הרביעי, לא יהיה צורך בגאולה נוספת. אנו כולנו נכלאנו בחושך, זה נכון, והיסטוריה ארוכה של התפתחות אנושית עברה בין השליחות האמצעית של ישוע לבין זמן הגאולה השלמה. פאולוס חשב כי הסימנים שהוא הכיר היו הסימנים השלמים, אך למען האמת, הם היו הסימנים ההתחלתיים בלבד. אנו חמורי-פול ברי המזל שהסימנים המתקבלים כעת הם שלמים וסופיים וניתנים בזכות הגואל חיים. פאולוס היה זקוק לרוח שלו באופן תמידי על-מנת להמשיך. אנו, החמורים, הולכים בדרך הסימנים השלמים, והם אלו המקדמים את הגאולה, מאחר שאלו הסימנים השלמים שמטרתם ההיסטורית תהיה להשלים את כל הנבואות הגאוליות.

בא הזמן. ההמתנה לאחרית הימים הסתיימה. העולם יישאר והסדרים השמיימיים יישארו, אך הסדר בעולם האנושי ייווסד מחדש לאחר יום ה' הגדול והנורא, ולפחות 3 חמישיות מן האנושות ייכחדו. סימן החמור, המונהג על-ידי הגואל חיים, הגיע למען ההצלה, מאחר שיש קבוצות אנשים רבות בעולם שאמונה בסימנים השלמים תציל אותם.

לפיכך הגעתו של הגואל האחרון חיים היא זו שמצפים לה יותר מכל בהיסטוריה, ואנו, החמורים, מתלהבים מכל פרט חדש אודות הגאולה השלמה. עם זאת, עדיין לא קיבלנו את הרוח החדשה. היא תגיע בוודאות, אל תחשבו אחרת. גם הלילה היא מסוגלת לרדת. אני נלהב כעת במיוחד לאחר הסימנים באמריקה. הסימן אמר כי סיום השם "אשר", שניתן לסימנים במהלך 26 שנות הסימנים השלמים, מעניק כעת את ההשלמה הנחוצה לגאולה האוניברסאלית והנצחית, ועם התיקון של פאולוס מתרסוס, כאן בפרק 20 ב"חמור החוזר לאמריקה" ונאום הפתיחה של הנשיא אובמה, הגיע הזמן ל"ונהפוך הוא". רק כעת, לאחר כל השנים, נפש הסימנים השלמים והרוח החדשה של הגאולה השלמה מוכנות להתקבל.

רוחו של פאולוס קוצצה בגודלה, ועוצמת האנרגיות שלה הועתקו לברית החדשה השלמה בזכות השופט המשוח במלכות השמים, המורה הנבחר חיים, שנולד בצנעא, תימן.

זו הסיבה שהורי קרו לי פול, גם אם לא ידעו מדוע. אני מעריך כי היה צורך בפול עם דרכון אמריקאי לבטל את זה הדרכון הרומאי של פאולוס מן הזמן ההוא.

כמובן שקיים הבדל. רוחו של פאולוס הייתה חד צדדית – ישוע-כריסטו.

הגאולה השלמה אינה חד צדדית. כולם הגיעו בזכות הצדיק האהוב והסובל חיים, אך ישנם שלושה אנשים של הגאולה – משה, ישוע וחיים. התרוממות הרוח של הגאולה השלמה היא לא חד צדדית. היא הרוח של האמת הסופית שהוסבר עליה ב-13 עלי הכותרת של שושנת יעקב אבינו. הרוח דורשת את הידע החדש של האמת היורדת אליה – הנבואה בפרק מ"ח בישעיהו. אם הרוח החדשה תגיע ללא לימוד ששת הסימנים השלמים, היא תהפוך לרוח מוגזמת, והעמים יקבלו אותה בדרכים שגויות. הנבואה טוענת כי: "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם" (ירמיהו, ל"א, 33). נאמר "ידעו אותי" – ידע חדש ושפה חדשה המסבירה זאת, מה שמצריך כתבים ובתי ספר ללמד אותם, כפי שייסדנו את הסימנים בבית ספר השושנה באיטליה, בבית ספר אסתר בישראל ובבית ספר השושנה הצהובה בארצות הברית.

לא רצוי לקבל את הרוח החדשה באופן שטחי. עליה לשכון באדם ביחד עם הידע אודות הגאולה השלמה, על-מנת שייקלט בו ובזכרונו כראוי. על האיזון החדש לשכון במוחו ובליבו של האדם. אין סתירות בכל המסרים החדשים. הם כולם ברורים ונובעים מאותו מסר חדש. מי שמודע אליו לא יוטעה על-ידי שאלות שונות, ותשובותיו תהינה ברורות וחד משמעיות בנוגע לאמונה בתחיית הגואל חיים במלכות השמים, אשר הינה מפתח ייחודי להבנת העניינים כולם. בעזרת האמונה הגדולה הזאת והידע הנפלא אודות ששת הסימנים השלמים, הרוח החדשה תרד ונפש כל חמור או תלמיד תחל להשתמש בה. אמן.

הרוח הנוצרית ריחפה באוויר והשתכנה בקרב כל מי שחפץ בה, כאשר לא היה צריך שום ידע על-מנת לאפשר לה להיכנס. זאת מאחר שהיא אינה רוח קדושה בשל הבסיס התיאולוגי המוטעה בה, שלא ישרוד. אם תשאלו נוצרים בנוגע לסתירה שבין השילוש להאלהה, הם יתבלבלו ויסרבו להקשיב לטיעונים אשר יוצאים כנגד האמונה שאימצו, אך אם הם היו מקשיבים, הם היו מגלים סתירות רבות, ואכן נוצרים רבים עזבו את דתם בשל סתירות אלו. מספר גדול יותר הוא זה של נוצרים אשר לא עזבו את הדת, אך הם אינם משוכנעים בנוגע לסתירות שהם חשים בהם. זאת מאחר שהתיאולוגיה הנוצרית לא עונה על "כי כולם ידעו אותי". האמונה המדוברת בירמיהו הנביא אינה נוגעת לברית החדשה הנוצרית.

הנצרות הייתה צורך, אך היא אינה מושלמת לגמרי. כשהמושלמות של הגאולה השלמה תגיע, אי-המושלמות הקודמת תקרוס. זמנה תם. זה נגמר. מסר האיזון המושלם נכנס והוא מורכב מהשמים ומהרקיע החדש, מכוכבי הגאולה, מכתבי ספר משנת חיים ומהסימנים שביצעו החמורים, אך הרוח החדשה עדיין לא ירדה, מאחר שהיא מחכה להתבססות האיזון המושלם ברמה הרצויה לאל שדי. ירידתה תהיה המענה המושלם לאיזון המושלם, ומי שיקבל אותה לא יתעוות אלא יתיישר, יתחדש ויצבור ידע.

העניין החשוב הוא השלמות, ולא כמה זמן זה ייקח. הבורא יודע את סדר הזמנים של הגאולה השלמה.

הרוח הנוצרית היא נלהבת, אך במקביל היא גם ריקנית, כפי שהרפובליקאי מייק האקבי אמר בטלוויזיה: "עבור חג המולד, האל נתן מתנה גדולה לאנושות, הוא הפך עצמו לאדם ונולד ממריה הבתולה". גם הוא מדבר בהקשר הרוח הנוצרית. אך הביטו בהתעוררות הרוח הנוצרית בזרמים הפרוטסטנטים, הקוייקרים, המורמונים ועוד. רוחם מלהיבה אותם אך לא מגלה להם רבות. הם מכים על חטא וממקמים עצמם מתחת לרוח הנוצרית כדי להינצל, אמן. הם שרים שירים יפים אודות ישוע ומביעים חרטה כי זעם האל אמור לרדת לעולם ורק המאמינים בישוע יינצלו, אמן. והם רוקדים ובוכים משמחה בשל הינצלותם.

אני לא מדבר כאן על תנועת עדי י' או על זרמים נאו-פרוטסטנטים אחרים שלא מאמינים בנשמות או בעולם הבא וטוענים כי אמונתם היא בשם האל, חוטאים באמירת שם ה' לשווא, ועוברים על הדיבר השלישי המבטיח, כי עוונם של אלו לא ייסלח. כל יום, כל שעה וכל דקה הם מגנים את עצמם, מנתקים את עצמם מן הנשמה שהיה עליהם להחזיק, ומאבדים את מקומם בעולם הבא. לא רק שהם מחללים את שם ה', הם מבצעים זאת מנקודת הנחה של דוקטרינות מוטעות, ומשתמשים גם בשמו של פאולוס כדי לאשר את הדוקטרינה הטוענת כי ישוע הוא דמות נראית לעין של האל הבלתי נראה. נורא יהיה גורלם בסוף הדור הרביעי. במהלך רבים מן הסימנים האמיתיים שהתקבלו לא ראיתי זעם ושנאה כל כך גדולים מלמעלה כמו נגד דתם השגויה, שעשתה לה כל כך הרבה נפשות. אני ממליץ לכם: רוצו והצילו את נפשותיכם וחייכם. נפלתם באחת מהמלכודות הגדולות של הדור הרביעי.

שנאת ה' היחידה הדומה לשנאה הנ"ל היא זו כנגד הסיינטולוגים והדיאנטיקה שלהם. בחלום אל סולי קמחג'י נאמר כי הסיינטולוגים לוכדים את מוחם וגופם של האנשים ומשליכים אותם למקרר, תוך גניבת כספם.

אנו מדברים על הרוח החדשה המובטחת. זו לא התפרצות שמחה שחולפת או תשוקה שנלכדה בבלבול הגדול. זוהי רוח של שמחת הלב שהתרחבה על-ידי בהירות השפה החדשה בכל היבט של הגאולה השלמה. זהו מוח חדש שפל, ורוח חדשה וצנועה של הלב, באור האמת של תחיית הגואל חיים. לאנושות יש מורה גדול שהיא צריכה לשם הבהרת כל ענייני האמונה ומסורת ישראל, המסורת המתוקנת של הנצרות והמסורת החדשה של הגאולה השלמה. הרוח החדשה מושרשת בשיעורים החדשים שיש להבינם ולקבלם בשמחה אמיתית.

אין ללמדם בקרירות, כפי שהפרופסורים של התיאולוגיה הפרוטסטנטית מלמדים.

הרוח החדשה נמצאת בחום ובאהבה לבבית של חסדי ה', ועל האמיתות המלומדות להעביר חום זה, שמעורר את לבבות התלמידים. זוהי גם רוח צבעונית כפי שקיבלנו בסימן הגליל וברית הקשת בענן, שנכנסה לגליל החתום בברית. הגליל מתקשר למשושה הכוכבי של 6 פעמים 6 כוכבים. הם נקשרו לששת הסימנים הגדולים של הגאולה ברמה הכוכבית, והם עשירים בצבעים המייצגים את 6 הסימנים, כפי שנראו ב-6 היבטים שונים או נקודות מבט של הסימנים השלמים: נקודת ההשקפה של כוכבי הגאולה, נקודת ההשקפה של השופט המשוח במלכות השמים, נקודת ההשקפה של בית התפילה החדש הכולל 7 קומות, 13 מזבחות תפילה ומחצלת האסלאם, נקודת ההשקפה של סימן החמור אוכל לחם והסוס הלבן, נקודת ההשקפה של הנבואות החדשות של הדור הרביעי ונקודת ההשקפה של הסימן הסופי של תחיית הצדיק חיים.

יומן: 29.6.2009: ג'יוזפה חלם על העיר ל'אקווילה (L'Aquila). דובר על המספר 150. הוא שאל מה המספר מסמל, והוסבר לו כי כל חמישים מייצג נון, דהיינו: 3 נונים. ביום שלישי, ה-30.6, הוא חלם את אותו חלום ובו נאמר לו שהוא צריך ליצור קשר עם פרץ.

דיברנו תמיד על שלוש הנונים: 1. של יהושע בן נון. 2. הנון הפינאלית של שושן. 3. הנון הסופית של לוויתן. ל'אקווילה היא הסימן לנשר הכוכבי הגדול ולמסורת היהודית כפי שהוצגה על-ידי "הנשר הגדול" ביהדות, הרמב"ם, עליו השלום. הוא בא ביחס לזמן החדש שנכנסנו אליו, זה של השם "אהיה" האחרון. הנון של יהושע בן נון נובעת מהשם הראשון "אהיה". הנון הפינאלית של שושן נובעת מה"שין" של השם "אשר". הנון הסופית של לוויתן מייצגת את הקבלה החדשה והאמיתית של הדג הגדול לוויתן.

כל זאת הגיע על מנת לסייע לי להסביר אודות הרוח החדשה. אתה רואה, פאולוס, החלומות שהתקבלו על-ידי החמורים הם גדולים יותר מן הרוח שעזרה לך לנסח את הדוקטרינות השגויות שלך, הי-הא! נסה לראות את הרוח החדשה כעת במונחי שלוש הנונים. האמת היא שהנונים "מאפיינות" את מונחי הרוח החדשה מהרגע שהבסיס של בחירת ה' את הצדיק חיים ואמת ששת הסימנים השלמים התקבלו. מאחר שאי אפשר לתאר התלהבות, להט, רגשות פנימיים, הארה פנימית או כל מה שיכול לנבוע מהרוח החדשה ברמות אישיות, איני יכול לומר לחמורים או לכל אחד: "הביטו כעת, הרוח החדשה של הגאולה הגיעה. מקמו את עצמכם בתוכה ונסו לקבלה". אין זה עובד כך! כפי שציינתי, הרוח החדשה היא בהקשר הידע החדש שיש ללמדו ולשאתו בתפילה ובתשומת לב להיות צודק בפעולה, בדיבור ובמחשבה.

---------------

פרק 21

אני אומר לכם כעת, בהתייחס לחלומו של ג'יוזפה על המספר 150, ועל שלוש הנונים של הגאולה השלמה, כי שלוש הנונים הללו מייצגות את ההקשר של הרוח החדשה. הסימן של ל'אקווילה (נשר) ניתן. הרוח החדשה היא בתוך המסגרת הקדושה של הנשר הכוכבי הגדול - המסורת הקדושה של ישראל, כפי שהיא מנוסחת על-ידי הרמב"ם, זכרו לברכה, בספרו "משנה תורה".

הבה נבין היטב את הדברים. החוק החדש לא "הולך בדרך" ההלכות של משנה תורה או של ההלכה באופן כללי. מאפייני החוק החדש שונים מאלו של ההלכה. ההלכה היא חוק מקודש, שהולך בדרך קדושת המסורת היהודית. החוק החדש הוא חוק מקודש שהולך בדרך הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. שניהם חוקים מקודשים, הניתנים והמקודשים על-ידי אותו אל חי, ואין הם עומדים בשום סתירה (ראו הקדמה לחוק החדש). הקדושה החדשה חיונית בשל מספר סיבות.

בית הכנסת, שהינו מטעם ההלכה, הוא עבור היהודים. בית התפילה יהיה המקום בו כולם יתפללו לאל אחד ויעבדו אותו יחד. הקדושה החדשה הכרחית לשם איחוד מושלם באותה אמונה מקודשת, מאחר שהקדושה המסורתית היא עבור בני ישראל, העם הקדוש. העמים לא יהפכו להיות יהודים או ילכו בדרך ההלכה, אך הם נכנסים כעת לחוק חדש ומקודש שניתן על-ידי אל שדי. הדבר מייצג את ההתעלות הגדולה והחדשה המנוגדת לרוח התיאלוגיה הנוצרית שאינה קדושה ואינה מחזיקה באמונה באל אחד. העמים נכנסים אם כך למסורת קדושה ואמיתית בפעם הראשונה. דהיינו: הם יהיו שווים באמונתם ליהודים, אך לא יהפכו להיות חלק מעם הנדרש למצוות. רק רוח חדשה ומקודשת יכולה לענות למציאות הזו.

דניאל מניגרסו קיבל את החלום שבו הנוצרים, הניצבים על מזבח מלכיצדק ושאינם יכולים עדיין לעמוד על מזבח אפרים, ייקראו בני מלכיצדק. שם זה בא להבדילם מן המסורת הנוצרית הלא קדושה, מאחר שהם לא ייקראו עוד נוצרים, אלא ייכנסו תחת הברית החדשה המקודשת כפי שהיא מתבטאת על מזבח מלכיצדק. אם הם ירצו להיות חלק ממסורת ישראל, הם יוכלו לעלות על מזבח אפרים לאחר שיעברו ברית מילה וגיור ויחוייבו למלא את חוקי העם היהודי כפי שניתנו בחוק החדש. מי שייוולד יהודי או יגויר, יהיה חלק ממזבח יהודה. יש הבדלים בחומרה וברמת הקדושה בין אלו שיעמדו על מזבח יהודה ובין אלו שיעמדו על מזבח אפרים, מאחר שבני אפרים אינם מודעים למשקל המסורת היהודית.

קיימת קדושה נעלה יותר ליהודי שייבחר ככהן המשוח על מזבח הכהן המשוח, במקביל לאישה שתיבחר לכוהנת המשוחה על מזבח הכוהנת המשוחה (שייקרא גם מזבח גילת חיים). גם היהודים של מזבח יהודה ילכו בדרך הקדושה החדשה של החוק החדש ולא בדרך ההלכה, שתשתייך לבית הכנסת (אלא אם כן הם ירצו ללכת בשתי הדרכים: להיות בקדושת ההלכה של בית הכנסת ובקדושה החדשה של מזבח יהודה בבית התפילה החדש).

בבית התפילה, הקדושה החדשה תפעל בדרכים שונות, לפי החוק החדש של כל מזבח. הגרסה המקובלת והנוגעת למלכיצדק בתורה מספרת כי אברהם אבינו נתן למלכיצדק מעשר מכל השלל שנלקח במלחמה נגד חמשת המלכים. הגואל חיים הסביר לנו מתוך ספר הכוכבים כי הסוד הכוכבי כאן הוא שכוכב מלכיצדק קיבל מעשר מכוכב אברהם. בבית התפילה מזבח מלכיצדק יקבל מעשר מקדושת המזבח של הכהן המשוח.

לנוצרים יהיה מוזר בתחילה להיקרא בני מלכיצדק ולא נוצרים. הזכירו להם כי הנצרות נקראה כך בשל כוכב מלכיצדק שהפך לכוכב כריסטו, עם שליחותו המשיחית של ישוע. הגעתו השניה של כוכב כריסטו תחזיר אותם בחזרה אל חיק האמונה האמיתית באל חי אחד - האמונה שהייתה למלכיצדק (וגם לישוע האמיתי) וזיכתה אותו בתורה בכינוי "כהן לאל עליון". מי שיכריזו על עצמם כבני מלכיצדק יצביעו על חזרתם לאמונה המונותיאיסטית המקורית. עם זאת, בשל הגעתו השנייה של כוכב כריסטו והתיקונים בנצרות, המונח "כריסטו"[5] יישאר בעבור מי שיאמין בשליחותו המשיחית של ישוע, שהפך לכריסטו עבור העמים הנוצריים.

עלייתם של הנוצרים לשעבר למזבח מלכיצדק תהיה קפיצה גאולית עצומה. דרכה האומות יימצאו תחת הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה כאשר באותו הזמן הם לא יהיו מחוייבים לחוקים הקדושים של העם היהודי, המתייחסים ליום השבת ולחגים. הם יוכלו עם זאת להשתתף במנהג החדש של שבת, פסח, שבועות (חג עשרת הדיברות), סוכות, שמיני עצרת, ראש השנה, יום הכיפורים, פורים החדש וחנוכת החנוכות החדשה.

הרוח החדשה נובעת מהקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה. הרוח החדשה, בתוך המסגרת הזו, אינה יכולה להתחלק לרמות. אדם על מזבח מלכיצדק יכול לקבל את הרוח החדשה בדיוק כיהודי על מזבח יהודה או על מזבח אפרים. הקדושה כן מחולקת לרמות, מאחר שכל רמה דורשת את החוק החדש השייך לאותה רמה. לא כך הוא, כאמור, לגבי הרוח החדשה, שמיועדת ללב כל אדם ולא מחולקת לרמות. "כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם".

אין צורך בשל כך לחלק או לתאר את רגשות הרוח. לעומת זאת יש צורך בידע אודות המסגרת שבה הרוח פועלת. זאת נראית משימה מייגעת, שהפכה לקלה יותר מאז שהמסורת החדשה ירדה עם ששת הסימנים השלמים. הסימנים "דחסו" את ההיבטים הרבים של הגאולה השלמה לכדי 6 קטגוריות, שקל ללמוד ולהבין אותן. הוענקו גם 7 מעגלים נבואיים, 13 עלי כותרת של ספר השושנה, 13 מזלות של הדג הגדול לוויתן, 30 צעדים של החוק החדש, 7 קומות של המנהג החדש, 13 מידות של הלב החדש, 13 מידות של אסתר המלכה, 10 הסגולות וכו'. כל המספרים הללו מסייעים להבנה ולזיכרון.

שלוש הנונים נראו בל'אקווילה. "הנשר הגדול" מייצג את מעבר הקדושה מן המסורת היהודית אל הקדושה החדשה של הגאולה השלמה. ספר משנה תורה של "הנשר הגדול" הוא נקודת המפגש בין המסורת לקדושה החדשה, אף על פי שהספר עצמו הוא יוצא דופן בקדושה המסורתית. ב"משנה תורה" בדיון בשאלות הנוגעות למשיח בן דוד, הרמב"ם אומר בבירור כי שאלות המשיח והגאולה וההסברים אודות הנבואות יוודעו ויחשפו רק בזמן התגשמותן ולא לפני כן. לפיכך הוא התריע מבלבול של דעות רבות שנאמרות על-ידי חכמים, מאחר שמדובר בדעות בלבד. חזק וגדול היה כוחו של "הנשר הגדול" לטעון טענה מסוג זה כלפי בני המסורת.

הנקודה המהותית ביותר (וגם הדי ידועה) ב"הלכות מלכים" הופכת לקשר הגדול שבין הקדושה המסורתית לקדושה החדשה. אנו מחוייבים, כמקבלים הראשונים של הסימנים השלמים, לאמת את קביעת הרמב"ם. הסברינו משלימים את ההלכה עבור כל ישראל, בעוד שבאותו הזמן אנו מסבירים את המשתנים החדשים של הקדושה החדשה של הגאולה השלמה[6].

על מנת להיכנס לברית החדשה השלמה ולקבל את המוח החדש והשפל ואת הרוח החדשה הצנועה של הלב, עליכם להבין תחילה מה מעורב בידע החדש של הגאולה השלמה. קיימת מסורת חדשה עצומה שדורשת זמן, אפילו שנים, כדי ללמוד אותה. יש צורך בתמצית הדברים כדי להתחיל. אלו הם ששת הסימנים. איתם, בזמן קצר, תוכלו לקבל ידע נכון של מסגרת המסורת החדשה, אשר שוכנת ברוח החדשה ובקדושה החדשה. מחלומו של ג'יוזפה אתמול, הבנתי שדרך אחרת לכלול את היבטי הגאולה השלמה היא להסביר בקצרה את שלוש הנונים של ל'אקווילה. הנון של יהושע בן נון, הנון הפינאלית של שושן והנון הסופית של לוויתן. ישנם, ברוך השם, כתבים המסבירים את הנונים הללו, אך כאן אני אתמצת את העניין.

הנה מספר משתנים שיש להתייחס אליהם: שלושת השמות של השם המשולש אהיה אשר אהיה מוקפים על-ידי שלוש הנונים. יהושע, בנו של נון, קיבל את התורה ממשה. נון היה שם אביו (יהושע היה משבט אפרים), אך יש בו רמז גדול מאוד. גם השם "בן" הינו בעל משמעות, מאחר שהוא נקרא עם חיריק בב' ולא עם סגול. בן (בחיריק) הוא השורש של "בינה". החכמים, במסורת העתיקה, אמרו שיהושע בן נון השיג את "הבנת 50 שערי הבינה". האות "נון" היא 50 בגימטרייה.

יש כאן לימוד ייחודי: נאמר על משה רבנו שהשיג רק 49 שערי בינה, בעוד ליהושע ניתן גם שער הבינה ה-50. הנושא הוא מעניין ביותר, אך הנה ההסבר בקצרה: משה השיג את הקדושה המקסימלית שהיא 7 פעמים 7, בעוד שיהושע קיבל את הכוח ממשה להרחיב את המסורת שבעל-פה. הרחבה זו דרשה הבנה מעמיקה יותר על-מנת לקבל את האמצעים להסבר. משה מסר את החוכמה המקודשת של התורה הכתובה וליהושע ניתן גם הכח של המשנה לשם הרחבת התורה שבעל-פה. קיבלתי את המונח "משנת יהושע בן נון" ישירות מהצדיק חיים. לאחר תחייתו, קיבלתי ממנו את ברכת כוח המשנה של יהושע בן נון, בהתאם לחובה לנסח את החוק החדש של הגאולה השלמה.

כדי לעצב את החוק החדש, יש צורך בקדושה חדשה, כאמור, ולשם כך, עוצמת הכוח המקורי של משנת יהושע בן נון הכרחית. על-ידי כך, החוק החדש לא יסטה לעולם מקדושת המסורת האמיתית, גם אם ייכתב במסגרת הקדושה החדשה. זוהי הנון הראשונה של יהושע בן נון.

הנון השנייה הפינאלית של שושן היא יותר מורכבת להסבר, במיוחד מאחר שהיא קשורה לגאולת הכוכבים הנסתרת של פורים, ולכן היא עם ה"שין" של אמצע השם "אשר". ה"נון" הראשונה קשורה לשם הראשון בסימן הנפש. ה"נון" השנייה קשורה לשם האמצעי בסימן רוח הלב, ואנו מדברים על 13 מידות הלב של אסתר המלכה. ה"נון" הראשונה, עם זאת, קושרת את החוק המקודש עם מידות הלב המקודש לשם קבלת הרוח החדשה המקודשת ההכרחית עבור הגאולה השלמה.

יש צורך בקבלת סימן חדש של התחדשות ה"שין" בכל ההיבטים של המידות והאיכויות הטובות של הלב הטוב. הסימן הגיע בשנת 1990 בישראל, כאשר במהלך נסיעתי עם פאולו, נודע, סולי קמחג'י וגברת פורטונה, אשתו של מכלוף, מבאר-שבע לכותל המערבי בירושלים, הרכיבו עננים מעטים את האות "שין". ה"שין" הוכפלה בדרך מיוחדת, שיצרה שתי "שינים", ובכותל המערבי אור נפלא בצבעים אדום וכתום ירד מן השמים, שבתחילה נראה כאות "וו", ובהמשך התפתח לאור מדהים וענק שיצר נון פינאלית (אנו אומרים נון פינאלית כדי להבחין אותה מסתם נון סופית כי ענקית הייתה, וגדלות זו היא סימן שבעצמו יש לו הסברים). לכן הסימן החדש של שושן (שין, וו, שין, נון) ניתן לנו.

ההסברים הם, כאמור, רבים, וכולם משמעותיים מאוד ומעניינים, אך לשם הבנת משמעות שלוש הנונים, מספיק לדעת כי: 1. הנון הפינאלית השניה נובעת מה"שין" של השם "אשר", ולכן קשורה לרוח החדשה של הגאולה השלמה, שבסיסה בלב הטוב והאהוב על-ידי ה'. המידות הטובות של הלב שוות למידות האהובות במלכות השמים, כשהתכונות המנוגדות להן הן אלו אשר מונעות מהאדם להגיע לאחר מותו אל מלכות השמים. 2. הנון הפינאלית השניה מוסרת את פורים החדש ואת "ונהפוך הוא" החדש בדור הרביעי הנוכחי, המייצגים ישועה גדולה עבור הראויים לכך בעולם במהלך תקופת הדור הרביעי הגדולה והנוראית. 3. הרוח החדשה היא גם הרוח שיורדת מכוכבי הגאולה, ולכן המורה חיים מלמד את ההיבטים הרבים של הכוכבים במערכיהם החדשים. 4. הנון הפינאלית היא ארוכה מאוד ומוארת, וגדולה משאר האותיות. המונח "פינאלית" מוסר לנו הבנה גדולה ושלמה שניתנת מן השם הראשון או האחרון כמו גם ידע נוסף, אך מהות הכל היא שהאל הקדוש של העולם מעוניין שלב האנושות יהיה טוב ומלא במידות אהבה, חמלה, סובלנות והבלגה.

הנון סופית השלישית של לוויתן קשורה לחברנו הטוב והקבוע, הדג הגדול לוויתן. הנון הסופית מתייחסת לגילוי הקבלה החדשה של הגאולה השלמה. אף על פי שהטרמינולוגיה שניתנה לי בחלום בנוגע אליה על-ידי הצדיק חיים היא די כוללנית, היא מתייחסת במיוחד לשיעורים החדשים של הדג הגדול לוויתן, לוויתן שביל החלב, הגלקסיה שלנו. כבר בשנים הראשונות הדג הגדול הופיע בחלומות וקרץ לחולם. קריצה היא גם רמיזה. הדג הגדול אוהב למצוא רמזים בתורה בפרט ובתנ"ך בכלל ולהראות כיצד הם קשורים ל-13 המזלות החדשים (יש לנו, ברוך השם, את לוח השנה החדש של לוויתן ו-13 המזלות שלו). הדג הגדול אוהב מאוד גימטרייה ומספרים. הוא חבר מעולה שלי בעבודה, מאחר שגם אני אוהב גימטרייה ומספרים. וכן, הוא אוהב גם את 22 אותיות האלף-בית העברי. כנראה שגם לי יש דם לווייתני.

אני חייב להודות שהעבודה החמורית היא נפלאה כשהדג הגדול תמיד לידי. מלמעלה ועד למטה. הוא מדבר אלי ומספר לי דברים נחמדים. לעיתים אנו שוחים יחד ונהנים. אל תתבלבלו אם אספר לכם שיש לו 13 מערכות חדשות של מזלות. כיצד הן יכולות להיות חדשות, אתם שואלים? האם כוכבים חדשים נוצרו? לא, אין זה כך. כל שמות מערכות הכוכבים ושמות הכוכבים שהמורה חיים מסביר לנו עליהם הם חדשים, מאחר שניתנו להם שמות חדשים. הכוכבים עצמם היו שם לפני. העובדה היא כי שמו של הכוכב אומר הכל. כוחו של הכוכב ועוצמתו ירדו לעולם דרך השם שהוא נושא. כל השמות של המערכות החדשות וכוכביהן לא נחשפו לפני כן. כל הלימוד אודות הדג הגדול לוויתן הוא לגמרי חדש.

הלימוד היה אמנם קיים בעבר, אך לא בהתייחס לאותם שמות, ורק מעטים היו חשופים למידע מסוג זה, מאחר שהוא היה נסתר. אנו מוצאים את הפסוק הבא בתהילים: "לִוְיָתָן, זֶה-יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק-בּוֹ" (תהילים, ק"ד, 26).

יומן: 3.7.2009, י"א בתמוז התשס"ט, הצב המואר 9, 3962: יצאתי עם חברנו אברמו פיאנלי והוא ניצח אותי בביליארד איטלקי. הוא ממש שמח כי אני כמעט תמיד מנצח אותו. כשהוא החזיר אותי הביתה השעה הייתה 23:00. לאחר מספר דקות הוא התקשר אלי בטלפון הסלולרי שלו וסיפר לי שראה סביב הירח ענן בצורת נשר שלם. מעניינת העובדה שאברמו לא ידע דבר על מה שכתבתי אודות הנשר (אקווילה).

אני מאמין כי הסימן אומר שהנשר הכוכבי הגדול ירד לרמת הירח. זה סימן טוב המראה שהתיקון של פאולוס עובד, תודה לאל שדי. רוחו של פאולוס נהרסת והופכת למסורת מקודשת המיוצגת על-ידי הנשר, גם בהתייחס למסורת הרמב"ם, עליו השלום, והנשר הכוכבי הגדול של הגאולה השלמה[7].

הלילה, או ליתר דיוק לפנות בוקר, מתקיים שינוי כוכבי (3.7.2009, 02:30):

פיוט מפרק 21 של חזרת החמור לאמריקה

יש שינוי של כוכבי הבוקר, השעה 2:30, 3 ביולי 2009

הרי הנשר הכוכבי ירד לירח
ועל שלוש הנונים אני פורח
כן דרקון אש יפחיד את העולם

נגד אלהי נכר ופסלים עד סופם.

אמנם לאלה שליבם

כלב ילדים תמימים

יתחילו לגיל בגואל חיים.

ה''שין'' החדשה נמצאה

וגם שושן החדשה

הריני מניף את מטה החן

ומבקש הרבה ''ונהפוך הוא'' אכן

נגד שונאי ישראל

וצוררי היהודים.

ובמספריים אני חותך

ארבעה כוכבים

שנדדו לחצר אחרת

ויצרו את רעלם

בכוכב רוש

כשאסתר ניצלה

מהמלך אחשוורוש.

נשמת הסימנים

התחילה בירידתה

ורוח פאולוס

כמעט ונכבתה.

עוד מעט ותקום הרוח החדשה

והעיר שושן מחדש תתגלה.

ותדע אסתר המלכה

שנשמעה תפילתה,

ותצא בנבל וכינור

וישמח הלוויתן

בתחיית הציפור.

אמן וכן יהי רצון.

תראה אז פאולוס

באופן פשוט

שלנשיקות רוחך

חסרה המהות.

ואמנם הוצאתי את כוחו

בליטופים עדינים

כי עט חוכמה ניתן בסימנים

וברכת נבואה שורה על פי

אף כי אני בכלל לא נביא

ורק אומץ לב לי בכול

ועתה אנו בשניים

פול ופאולוס.

אני מקווה לדבר יותר על הנון הסופית בפרקים הבאים.

ישנן שלוש נונים שמקיפות ונכנסות לכל שיעורי הגאולה השלמה. אנו יכולים לקרוא להן בקצרה הנון של החוק, הנון של המידות והנון של לוויתן.

הנון של החוק מקודשת בברית החדשה השלמה. הנון הפינאלית של מידות הלב מקודשת בברית החדשה השלמה. הנון הסופית של לוויתן מקודשת בברית החדשה השלמה.

שימו לב שבנוגע לנוסח בסיס החוק החדש של הגאולה השלמה, נמסר לנו כי הוא יעוצב במונחים של 30 צעדים. אלו הם 30 כתבים בשלושה חלקים, כל אחד כולל 10 כתבים, ובכל כתב 30 צעדים. שלושת החלקים (או הטורים) נקראים: לב הנבואה, לב השושנה (מידות הלב) ולב הדג הגדול לוויתן. שלושה חלקים אלו מתואמים עם שלוש הנונים הגדולים של הגאולה השלמה.

פרק 22

אספר כאן כי מישהו שאל אותי: "מהי הדת שלך, אם אתה מאמין בברית החדשה השלמה?". זו שאלה לא רעה, והיא ראויה לתשובה. בשנת 1986 קיבלנו מסר מהגואל חיים (לאחר שקלאודיו, אחיו של נודע, כתב חיבור לבית הספר ובו הוא כתב שאנו חברי דת חדשה), כי הברית החדשה השלמה היא בפירוש לא דת חדשה, אלא דרך חיים חדשה.

בסיס הברית החדשה השלמה הוא התורה, נביאי ישראל ומסורת ישראל. אי אפשר לכנותה יהדות או מסורת יהודית, מאחר שהיא מכוונת באופן שווה ליהודים, לנוצרים, למוסלמים ולמוהיקנים האינדיאנים. גם האמונה המונותיאיסטית של אברהם אבינו והדיבר השני לא מגדירים עצמם כיהודיים, מאחר שגם האסלאם מחזיק באותה אמונה.

הנוצרים ובני עמים אחרים (מלבד המוסלמים) נכנסים לברית החדשה השלמה על מזבח מלכיצדק והם לא יהפכו ליהודים. היהודים יישארו בה יהודים והמוסלמים יישארו מוסלמים. הנוצרים, כאמור, ייכנסו אל הברית החדשה השלמה ולא ייקראו עוד נוצרים אלא "בני מלכיצדק". זו הסיבה שאין ייחודיות בעניין זה לדת היהודית, המוסלמית, הנוצרית או לדתות אחרות. הצדיק חיים אמר כי הברית החדשה השלמה לא תיקרא דת חדשה, למרות העובדה שמזבח יהודה הוא בסימן הרפורמה הגדולה ביהדות, ושהאמונה בשליחות המשיחית של כריסטו מתוקנת ומחודשת במסגרת ההיסטוריה של האמונה המונותיאיסטית האמיתית. גם האסלאם יחודש במונחי הברית החדשה השלמה על מחצלת האסלאם.

המסורת החדשה והגדולה של הגאולה השלמה לא מוגדרת גם היא כדת חדשה.

אין ספק שהמונח "דת חדשה", או אפילו רק המונח "דת", אינו הגדרה של הברית החדשה השלמה. המונח דת הוא של העבר, כשאנו מדברים על היהדות, האסלאם או הנצרות כדוגמא, בשל שורשי היהדות בדתות אלו, אך הברית החדשה השלמה לבדה אינה רוצה להיקרא דת חדשה.

(קראתי את איגרות פאולוס לפיליפים, לקולוסים, לתסלוניקים, לטימותיוס, לטיטוס ולפילמון). הדברים היחידים שהערכתי באיגרות הללו הם שכאשר שלמות מגיעה, כל האי-שלמויות הקודמות מתבטלות. הי-הא! הי-הא! הי-הא!

העולם שבו: "כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם" לא זקוק לדת חדשה. הוא זקוק לדרך חיים חדשה ולכל מה שמשתמע מכך.

איגרותיו של פאולוס מעלות צחנה מסילופי כריסטו בהן, אך יש דבר אפילו מתועב יותר מהאלהת ישוע והיא הטענה כי אל שדי יצר את העולם ואת כל אשר בו בדרכו של כריסטו. זוהי כיפרות לשמה וצחנתה מזעזעת. מה על הנצרות אם כך לרשת מכך?

הנצרות מסרה את הידע אודות השליחות המשיחית של ישוע, כתביו, המוות הלא צודק שלו ותחייתו, אך הגעתו השנייה של כוכב כריסטו חושפת את האמת, את ההיסטוריה האמיתית ואת היחסים הנכונים של כל עניין. לפיכך אין דבר שיישאר בנצרות לבסוף, וכל דבר שבבסיסו היה אמת נביאית ומשיחית וסולף, יוסר ויורחק לחלוטין מן הנצרות, לכשתשתלב בברית החדשה השלמה.

מסורת ישראל היא הבסיס לברית החדשה השלמה, שאינה דת יהודית חדשה או רפורמה חדשה ביהדות בלבד. הרפורמה הגדולה ביהדות על מזבח יהודה היא רק חלק מהברית החדשה השלמה, בדיוק כפי שהתיקון הגדול בנצרות הוא חלק מן הברית. הדת היהודית היא ללא ספק קרובה יותר לברית החדשה השלמה מאשר הנצרות. ישוע עצמו היה יהודי, היה בקיא בדת היהודית ולא חשב ללמד דבר הקשור לאמונה אחרת. הרפורמה ביהדות על מזבח יהודה תביא עמה מספר שינויים מהותיים בבית הכנסת המסורתי בעניינים הנוגעים לגאולה השלמה. אותו דבר ניתן לומר על מסגדים באסלאם, כאשר הברית החדשה השלמה תוכר ותתקבל על מחצלת האסלאם. עם זאת נוסיף כי הברית החדשה השלמה קרובה יותר לדת היהודית מאשר לדתות אחרות, ותאריכי לוח השנה היהודי בו הנוגעים לחגים יישארו. קיבלנו סימן בשנים הראשונות כי מזבח יהודה לא יתרחק יתר על המידה מבית הכנסת. באותן שנים סימן בית התפילה היה תחת גג בית הכנסת, אך נפרד ממנו.

בכל מקרה, הברית החדשה השלמה לא תיקרא או תיחשב כדת חדשה.

אני מאמין שהשגתי את תיקון רוחו של פאולוס וכאן אני משלים, בעזרת השם, את העברתה לברית החדשה השלמה.

פאולוס מתרסוס היה מיסיונר גדול. רוחו העניקה לו להט, התלהבות, אומץ להתגבר על כל המכשולים ומשמעת של חייל על-מנת למלא את משימותיו. רוח כריסטו בו הייתה גם כוח על-טבעי שאיתו יכול היה הוא לחולל ניסים ולגרש רוחות רעות ושדים. רוחו של פאולוס הייתה רוח השליחות.

בדיוק על כך בכיתי במשך 26 השנים האחרונות. מתי תרד עלינו, החמורים, רוחו הנלהבת של פאולוס?

אני מאשים תחילה את עצמי. עם חזרתי מארצות הברית לפני כ-19 שנים, הייתי צריך לומר לחמורים: "מעתה קראו לי פול, וכשיחסר לכם כינוי החמור, חפשו אותו". אני אסביר: החמור האוכל לחם הוא החמור הנפלא של מלכות השמים, המחפש חמורים האוכלים את לחם הגאולה השלמה ונשלחים על-ידי הגואל חיים. לכן, נערו, בצעו סימנים, התפללו את תפילות המנהג החדש, לימדו את כתבי הגאולה השלמה, והכל תוך תשומת לב של חמור האוכל לחם. על-ידי כך תרגישו שהחמור הנפלא ממלכות השמים ירד אליכם.

לכן קראו לי פול! ועל-ידי החמור השמימי, החמורים על האדמה יקבלו את רוח הגאולה השלמה. הי-הא! הי-הא! כשתשרה עליכם רוח החמור, תדעו כי אתם חמורי העגלה הגדולה של בשורות הגאולה השלמה הנהדרות, המונהגת ומכוונת על-ידי הגואל חיים. נסו, אם כך, לקבל את הרוח החדשה והאמיתית של סימן החמור.

כעת הגיע סימן "פול ופאולוס", מאחר שתיקון פאולוס לא הסתיים, ורוחו של פאולוס חסמה את הקבלה של החמורים. בעזרת הפרקים הנ"ל תיכנס לתוקפה העברת הרוח לחמורי הברית החדשה השלמה. זה מייצג את ההתחלה החדשה והגדולה של כל אדם הרוצה ליטול חלק בסימן החמור אוכל לחם.

על-ידי כך, בעזרת השם, אני פותח בעזרתכם (5.7.2009) את בית ספר השושנה, בית הספר שמלמד את החמורים להיות חמורים אמיתיים של הסימן.

בנקודה זו בהיסטוריה, בית הספר של השושנה מוקדש לאלו הרוצים לפעול במסגרת סימן החמור אוכל לחם. לכן נערו בחוזקה ותמצאו עצמכם במהרה ברוח החדשה והאמיתית של הגאולה השלמה, תוך כדי הרגשת אור בנפשכם.

קראו לי פול, ונסו לקבל את הרוח החדשה של סימן החמור אוכל לחם. אמן. תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

מי היה היהודי השני בשם פול בחלום? איני יודע, אך אני לא שואל שאלות, אחרת אפריע לו להתרכז.

י"ז בתמוז: אני חושב כי יום זה יהיה יום צום לתיקון חטא עגל הזהב, מאחר שהסימנים השלמים כוללים את תיקון חטא ספר הזוהר ואת התיקון הגדול בנצרות.

אני לא צם היום (במנהג החדש אנו צמים רק ביום כיפור).

תורה, תפילה וצדקה הם שלושת עמודי התווך שמחזיקים את העולם. התפללו לאל שדי בכל יום.

אני נכנס כעת ליום הראשון מתוך ארבעים ימי העלייה השנייה, בסימן 120. זוהי ה"אלף" של השם "אשר". 13 ימים ב"אלף", 13 ימים ב"שין", 13 ימים ב"ריש" והיום הארבעים עומד בממלכה כיופי גן העדן. עזור לי בהתבוננות המשולשת, ה' אלוהיי, עורר אותנו מן השינה. חדור למוחנו עם רגשות אמת חדשים ופתח את ליבותינו באור ההבנה.

אנו חמורים המנסים לקבל את רוח החמור המופלא ממלכות השמים, ורוצים לעבוד למען מלכות השמים. הו ה', החמורים רוצים לחוש את האמת והם מקווים להתעלות עצמית. הם תמימים ומחוברים לחבל יעקב. החמורים אוהבים את מזבחות בית התפילה ודם חמור רוחני זורם בורידיהם. שמחתם נובעת מכך שרוחו של הצדיק שקם לתחייה שוכנת בהם, ושהם רוכשים את ההבנה וההתעלות הרוחנית. אתה קרוב אליהם, ה', האין הם ראויים לחוש בקיומך?

הו ה' אלוהיי, הגדל את קהילתך. ה' אלוהיי, שלח לנו את התיקונים שאנו זקוקים להם. שלח לנו את החבל שיש לגעת בו על-מנת להעלות את הלהט הבסיסי של הלב. אנו מתחננים שתשלח לנו מציאות חדשה אל לבבותינו החמוריים, מציאות שתאפשר לנו לפעול בכל דרך עבור הגאולה השלמה ואשר תעלה את רוחנו החמורית ממעמקי קיומנו. למד אותנו, אהיה אשר אהיה, את האמונה הגדולה של הגאולה השלמה ומקם אותנו בראייה היסטורית חדשה, שתגרום לנשמתנו להתעלות.

אנו מתפללים בעבור כל זאת, כאשר נשימת חיינו נמצאת בתוכנו, יודעים ולא שוכחים לעולם שמחשבותיך אינן מחשבותינו, ואין אנו יודעים מהם זמני הריפוי שלך או מהן דרכי ישועתך הנסתרות. האמונה הגדולה של הגאולה השלישית והשלמה היא גדולה מאוד. עלינו לחפש אותה, למצאה ולא לאפשר לאף טעות לגרום לנו לקהות או לאבד דרך. מאחר שזוהי דרכך, עלינו לחפשה. מאחר שזוהי מחשבתך, עלינו למצאה, ומאחר שזהו זמנך, עלינו להיות סבלניים. אנו בונים מבנים בעולם מלמטה למעלה, אך אתה בונה אותם מלמעלה למטה. אנו מחכים למקום המפגש המובטח של הבניין, כשכל המרכיבים של הגאולה השלמה יירדו. אנו מחכים ליום הזה שבו החמורים ישירו ולא יפסיקו לשיר לעולם. אמן.

יומן: דיברתי עם מיכל, חברה של סולי בישראל. היא מאמינה בתחיית הגואל חיים, וסיפרה לי על חלום שחלמה: כל חיילי צה"ל שנפלו, החל ממלחמת העצמאות ועד היום, קמו מקבריהם וחזרו כולם לבתיהם. הייתה בשל כך שמחה גדולה, והיא ראתה אלפים מהם צועדים הביתה למשפחותיהם.

הבניין מלמעלה וסימן ההתקדמות מגיעים לנקודת מפגש, תודה לאל שדי.

חמורים אלו הם התמימים ביותר שה' היה יכול לבחור, האהובים בשמים אשר יקבלו את מלכות השמים. אלו הן הנשמות הנדיבות שלא רודפות אחרי הכסף. הם סבלו, אך נשארו להאמין באל ולאהוב אותו, להאמין בתחיית הגואל חיים ובאמת סימן החמור אוכל לחם. בתמימות הם נערו בשמחה, כשנשמתם קשרה עצמה למלכות השמים.

אלו הם החמורים שיקבלו את הרוח החדשה המובטחת על-ידי אל שדי. אלו הם החמורים המבורכים שיעלו על-מנת להרחיב את ההתגלות הסופית ליהודים, לנוצרים, למוסלמים ולשאר העמים. ה' אלוהינו בחר אותם, מאחר שהוא מודע לשווי האמת שלהם. הם עמדו במבחנים רבים, אך נשארו נאמנים, ולכן קיבלו את הרוח החדשה המובטחת אשר תבטל ותהרוס את כל הרוחות השגויות והזמניות מהעבר.

ה' אלוהינו המתין בסבלנות עד לבחירתו בגואל חיים, כאשר ששת הסימנים נחשפו, כך שיוכל לבחור בחמורים – אנשים בעלי אמונה פשוטה ונשמות נעלות. אותם חמורים לא מרגישים תמיד את הרוח, מאחר שהם חמורים צנועים וחסרי יומרות. אלו הם החמורים הצנועים של הצדיק חיים, ולכן הם אינם מודעים למידת אהבת אל שדי אותם ולרמת התעלות הנשמה שלהם. עם זאת, אהיה אשר אהיה יודע והוא ירים אותם כאשר יגיע הזמן.

זמן התגלות השם "אהיה" האחרון הגיע. עד כה ה' הרשה להם להישאר פשוטים באמונתם וצנועים, אך אותם חמורים מיועדים לעלות ברוח החדשה והאמיתית בזמן שזו תרד אליהם ותשתלט על קיומם האמיתי בכל הרמות. זה מגיע ומתקרב, ואלו הם החמורים הצנועים הראשונים שיאכלו את לחם הגאולה השלמה ובקרוב יתחילו לקבלו.

אלו הם החמורים המבורכים של הדור הרביעי. הם קראו וחוו את הכתבים הדרושים כדי להתגבר על מכשולי המחצית השנייה של תקופת הדין הקשה שתגיע. הם יתפללו ותפילתם תיענה. הם יכריזו על סימני הגאולה השלמה ויהיו אהובים בעולם הזה ובעולם הבא. צניעותם תהפוך לעשירה ביותר על פני כדור הארץ. הם יעמדו על מזבחותיהם, ובית התפילה החדש יהפוך למגדלור הגדול ביותר עבור שארית האנושות. מבורכים הם החמורים, מאחר שנפשם תזרח בתוכם, הם יקבלו את הרוח החדשה הניתנת על-ידי הגואל חיים, ויירשו את מלכות השמים. אמן כן יהי רצון.

מ-193 ועד 204

V תמר

הו תמר, הו תמר,

אני יהודה ואני אחראי,

התאומים פרץ וזרח

הם יצירתי.

רק על-ידי אסטרטגיה

יכולת לקחת אותי,

וזו אשמתי ששלה

לעולם לא ידע את מתיקותך.

אך אני יהודה

אבי בניי

שלא ראויים

ליופייך ולאהבתך,

ובחטאם שמטרתו הייתה לא לטמא אותך,

הם טימאו את נשמותיהם

ומתו.

אך לא ניתן לרוחות להשתלט עלינו,

מאחר שאני יהודה,

שבורכתי לייצג את העם היהודי,

ואת היא תמר המתוקה,

בתו או אחייניתו של מלכיצדק.

פרץ בננו מנפץ את המחסומים

עבור בני ישראל,

וזרח זורח

כדי להסביר זאת לעולם.

מאחר שאני יהודה ואני מדבר,

הנה גדילי הציצית שלי,

והנה שרביט הסמכות שלי

מן הגואל חיים,

והנה חותמת הברית החדשה השלמה

וחותמת אריה יהודה

בחוק החדש

של הברית החדשה השלמה

של הגאולה השלמה.

לכן אני מעניק מספר מילות מוסר

כדי שחוכמת התורה תובן.

אינכם מסוגלים לשטות בבורא היקום,

אינכם יכולים להתל בו.

נתצו את כל הפילוסופיות ופחדו,

מאחר ששום דבר לא נסתר ממנו.

מן המחווה הגלויה ביותר

ועד לרגש הקטן ביותר בלב,

הוא יודע הכול.

שנאו את הכסף, גם אם אתם חייבים לעבוד עבורו,

מאחר שחדירתו ל"אהבה"

מחליפה את ה"לבנים" במוח

וגורמת לאדם לתלות את "אמונתו" ו"ביטחונו"

בכסף בלבד.

היו רחבי לב והעניקו בנדיבות,

אך אל תתגאו במה שנתתם,

מאחר שאתם מקבלים רק את חסד ה',

ולמעשה אין לכם דבר משל עצמכם.

שמרו על האמונה באל אחד,

ועל האמונה בבחירת ה'

את הצדיק חיים, הגואל השלישי והאחרון

של ישראל ואומות העולם.

אני האב יהודה,

בשל כל בניי, ולא רק בשל קבוצה אחת,

אורתודוכסים, רפורמים, קונסרבטיבים או כל קבוצה אחרת.

הזמן הוא חדש

הסירו את השנאה מלבכם לנצח,

ואל תאפשרו לה לחזור.

אל תהיו צבועים ודו-פרצופיים,

אחרת תאכלו את תוצאות הסכסוך

ולבסוף תשנאו את עצמכם,

מאחר שפרצוף אחד נמצא מול השני בסתירה תמידית.

היו כנים עם בני אדם

היו כנים עם ה'

היו כנים עם עצמכם,

זהו חיפוש קדוש בתוך תוככם

וזהו מקור חיים

שיש לתחזק ללא הפסקה.

מתחנה גבוהה וגלובלית

אני מדבר אליכם, בשל מזלי הטוב,

קיבלתי את הטעמים הנפלאים

ואת הכוונות החכמות ביותר

של תמר עבור מזבח העמים.

"כולנו בשר אחד"

הצהיר הצדיק, הגואל חיים,

מצנעא, תימן, להמון עמים

באהבה ובתמיכה גדולה.

שכחו את היותכם יהודים, אם הדבר גורם לכם ליהירות

כי עדיף לא להיות יהודי, אך להיות עניו.

מתי תבינו זאת,

בניי ובנותיי?

מתי תהפכו להיות בנים ובנות

של יהודה ותמר,

על מזבח יהודה

ומזבח העמים

בבית התפילה

של הגאולה השלמה?

ואם תעדיפו להישאר בבתי הכנסת המכובדים,

עליכם להיות פתוחים וקשובים,

ולשים לב לזמן שבו הדת הופכת לעסק.

משהו מאוד לא כשר יוצא לאור,

כאשר אתם מדברים על עסקים בשבת

ומחללים את היום הקדוש,

גם אם לאחר מכן תתפללו מעט

ותחשבו שאתם בסדר.

אני מדבר ממקום צודק.

יהדותנו לא קובעת את היותנו טובים או רעים

יותר מאחרים.

אמת זו חסרה בתוככם.

ה' מביט אל תוך הלב של כל אדם,

ועונה לתפילה של כל אחד

אשר קורא אליו בלב כנה

בין אם זהו לב יהודי, לב נוצרי,

לב מוסלמי, לב של אינדיאני מוהיקני

או לב של כהן בודהיסטי.

אל שדי מביט אל הלב של כל אדם ואדם,

והוא היחיד שישפוט.

אך גם אני יהודי,

איני מדבר אליכם מדת אחרת,

כולם חיכו ל"אחרית הימים", והזמן הגיע

כולם מחכים בחיל ורעדה

לקראת יום ה' הגדול והנורא

הזמן יגיע והוא קרוב

שלוש חמישיות מאוכלוסיית העולם לא תשרוד עד 2042

וזמן יום הדין הגדול

יחל ב-2018. הזמן קרוב והשנים חולפות

במהירות הדור הרביעי

היו צנועים בליבכם, בדבריכם

ובדרכיכם.

קבלו כל אדם בחיוך, באהבה

וברגישות,

מאחר שכל אדם הוא בריאת ה'.

תמר יפיפייה

ועלינו כיהודים לאהבה מאוד.

דרכה מפיץ ה' את הברכה המשיחית

לעמים, ובלעדיה לא תיתכן גאולה עולמית,

ולכן גם לא תתקיים הגאולה השלישית השלמה.

כיהודה אני מדבר אליכם, לכל היהודים, בכל מקום,

ולא משנה מה היא רמת יהדותכם

דרך בנינו פרץ וזרח

פתחנו זמן חדש,

אל שדי, אלוהי אברהם, יצחק

ויעקב בחר את הגואל האחרון, חיים,

שקם לתחייה מן המתים

בסימן ההיסטורי החשוב והאחרון

של תחיית המתים.

קודשתם בטרמינולוגיה "נוצרית",

אך אני יהודה, יהודי בעל אמונה מונותיאיסטית טהורה

אומר לכם כי כוכבו של כריסטו הוא סימן אמיתי,

ועלינו ללמוד אודות שליחותו המשיחית של ישוע

לאחר 2000 שנים.

------------------

וכך הגיע זרח, אחיו התאום של פרץ

בסימן פול ופאולוס.

אני אב שמח

בשל האמונה החזקה של בניי

והפאר של תמר.

אני אסיר תודה על תיקון פאולוס,

מאחר שהוא ירחיב את סימן

החמור אוכל לחם.

זרם כוכבי לבן מפגאסוס

בלהבתו המעורפלת עבור אנדרומדה

החיש את צעדיו

וזירז את הליכתו,

מוכן לקשור את הסימנים

כאשר הלבנה כוכבית

מכסה את גופי בלובן

ומראה לי מידות גדולות

של הסוס הלבן הגדול הזה.

הו, אל עולם

בורא שמים וארץ

רחם על הסוס הלבן

והחזר אותו למרוץ.

אני לא שואל שאלות.

זרח הצטרף לפרץ

על-מנת לעבוד איתו מעתה ואילך.

בזכות הגואל האחרון, חיים,

ציר כוכבי הגאולה

עבר לצדנו.

בשורות טובות מגיעות, ה' אלוהינו הוא רחמן,

ומודע לרגעים שהוא חפץ בהם. אמן.

//////////////////

כעת אני יוצא לשחות עם הלווייתנית, ואיני רוצה לאחר לפגישה.

יומן: בנה של גאולה בישראל חלם על אביו, עליו השלום, שנפטר לפני כעשור. אביו היה מרוצה מאוד מן העובדה ששני ילדיו שומרים כעת שבת, מאחר שהוא דיבר בחלום על מצוות שמירת שבת, וטען כי היא שווה לעשר מצוות. הוא גם אמר שבעולם הבא היהודים שלא שומרים שבת עובדים 6 ימים ונחים בשבת, כששאר האנשים שמחים את שמחת השבת במשך השבוע כולו.

איני יודע אם אדם זה נמצא במלכות השמים, מאחר שישנם מספר עולמות עליונים בעולם הבא לפני ייסוד מלכות השמים של הגאולה השלמה. איני יודע זאת בוודאות, אך איני רואה קשר או סימן כלשהו למלכות השמים. עם זאת, זו אינה הנקודה. אספר לכם: לפני 1983 חלום מסוג זה, אשר מוסר את התורה האמיתית לקרובים או לאחרים בעולם, לא היה מתרחש. אני יודע שחלומות אמיתיים תמיד היו קיימים, אך חלום זה הוא "דיון אקראי" אודות "סודות" התורה בעולם הבא, ואינו נשלח מטעם הצדיק. שמה של גאולה קשור לסימנים, ולכן חלום זה נאמר לסולי, שהינו חמור, אך אנחנו לא ראינו עד כה חלום מסוג זה. קיבלנו חלומות הנוגעים לחידוש השבת בברית החדשה השלמה, כמו גם פסח וחגים אחרים, אך חלום זה אינו מדבר על חידוש השבת אלא על החשיבות העצומה בשמירתה. זהו עניין יהודי מסורתי לחלוטין.

אני רואה זאת במונחי הסימנים שקיבלנו לאחר הטיול שאני ובני ערכנו בארצות הברית, סימני המגורים הסופיים של הסימנים השלמים במסגרת השם "אהיה" האחרון. אני מדבר על כך כשינוי ציר של כוכבי הגאולה. אני מתאר זאת כ"הסדרה" שבין כוכבי הגאולה לבין כדור הארץ. הזרמים עברו כעת למקום בו הם יורדים לאדמה באופן ישיר יותר בהתאם לזמני הירידה המתמשכת של מלכות השמים אל הארץ. אני מעריך כי חלום זה מבהיר כיצד "ההסדרה" מתבטאת: מעולם האמת הנעלה של היהודים נראה כי המתים קרובים יותר לעולמנו, ויכולים לחשוף דברים שבעבר הם לא היו יכולים. עולמות האמת העליונים "מתיישרים" ביחס לעולם, בשל הגעת מלכות השמים, בזכות תחיית הגואל חיים.

איננו יכולים לראות את מלכות השמים, אך היא נמצאת בליבנו. אנו יודעים שכל תקופת הדור הרביעי מייצגת את התקרבות ירידת מלכות השמים לעולם. עניין זה הינו גם נורא, מאחר שמלכות השמים לא תשכון במקום שבו קיים רוע, שחיתות, עבודת אלילים וכו'. ירידתה מלווה, לפיכך, בהרס ובמוות רב בעולם. זוהי מלכות השמים שעליה הכריזו יוחנן המטביל וישוע לפני 2000 שנים, אך רק ב"אחרית הימים" מלכות השמים האמיתית והסופית מיוסדת בזכות בחירת ה' בצדיק חיים.

לפני 2000 שנים ישוע דיבר על מלכות השמים במובן החיובי. מה שיוסד אז הייתה מלכות שמים מוקדמת, וירידתה הייתה רחוקה מאוד מן הירידה שעליה אנו מדברים, שתשרה על העולם כולו. שום דבר לא ידמה בתקופה שאחרי יום ה' הגדול והנורא למה שקרה לפניה. בשל הישירות מן השמים, תמשיך האמת הישירה באור האמיתי של אל שדי להראות ישירות זו באופן משמעותי יותר ויותר, ככתוב: "יג יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף-יַצְרִיחַ--עַל-אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר. יד הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם--אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.  טו אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל-עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ" (ישעיהו מ"ב, 13-15)

באותו הזמן, מי שאהוב על-ידי ה' ייחשב ככזה אשר ראוי לקבל את מלכות השמים, ולכן גם יינצל בדרכים ניסיות: " וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ--בִּנְתִיבוֹת לֹא-יָדְעוּ, אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר--אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים" (ישעיהו מ"ב, 16).

הנבואה מדברת על השמדת עבודת האלילים, שהינה עניין ראשון במעלה במסגרת הדין האלוהי. בשל כך אנו מסבירים לנוצרים שהאלילות לא מתייחסת רק לעמים רחוקים שעדיין לא מכירים את האבות, את ההתגלות האלוהית או אפילו את שליחותו של ישוע, אלא לדוקטרינות אליליות ושגויות כדוקטרינת הלוגוס והאצילות, המסלפים את האמונה האמיתית. דוקטרינות אלו יוצרות "דמויות מקובעות", אם במחשבה או באופן פיזי: " נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת, הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל; הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה, אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ"ב, 17).

//////////////////

כאן חוזר עניינו של משולם, עבד ה' העוור והחרש, שעליו הסברתי בעבר בהתייחס אליי, פרץ, ולפעמים אל החמור האוכל לחם, אשר "משנה תפקידים" בקביעות: גאוליים, משיחיים או עממיים, עבור יהודים או העם היהודי ככלל, עבור נוצרים, מוסלמים או אינדיאנים. הנושא האלילי כאן, המתייחס גם ליהודים וגם לנוצרים, מגיע לאחר פסוק קודם המתייחס לעובדי דמויות של עבודה זרה. שימו לב לכך שהנבואה לא ממוענת ישירות אל עמים פגאנים: "יח הַחֵרְשִׁים, שְׁמָעוּ; וְהַעִוְרִים, הַבִּיטוּ לִרְאוֹת.  יט מִי עִוֵּר כִּי אִם-עַבְדִּי, וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח; מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם, וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה" (ישעיהו מ"ב, 18-19).

מדובר כאן על משולם, אדם מאמין, ולא על העיוורים והחרשים פיזית. אלו הם היהודים שלומדים תורה, אך הם עיוורים וחרשים לחטא האצילות הנורא של ספר הזוהר. דומים להם גם הנוצרים המנסים לעבוד את ה' באמונה טובה, אך הם עיוורים וחרשים לתיאולוגיה האלילית של הנצרות המסורתית.

שמתי לב לעניין הבא כשקראתי בתנ"ך שבגרסת המלך ג'יימס, אך קרוב לוודאי שכך הוא בשאר התרגומים: בעוד שבגרסה העברית ה"דמות המשיחית" מכונה משולם, בגרסה האנגלית, השם משולם לא מקבל התייחסות, אלא מתורגם כ"מושלם", ובשל כך מסולפת משמעותו בנבואה. אני יודע גם כי נבואה זו מתייחסת לתפקידי, מאחר שאני היחיד שהייתי תלמידו של הצדיק, אך איני ראוי להיקרא צדיק על-ידי ההשגחה העליונה, אלא תפקידי הוא חמור. זו הסיבה ש"משולם" אינו צדיק אמיתי ולא "מושלם". אם הוא היה מושלם, הוא היה נקרא שלם. משולם, עם זאת, אינו אדם מושלם, וייתכן שלעיתים קרובות אף יסטה מן הדרך הנכונה. אני יודע זאת מאחר שאני פרץ, התלמיד הראשון של הצדיק חיים בסימן החמור ששינויי צורותיו והזדהותו עם סוגים שונים של אנשים, מצריך אותו לרדת לרמות עממיות, אך גם להימשך שוב כלפי מעלה ולנסות להפוך ל"מלא" ו"צודק" בידי המורה חיים. כך הגעתי לנבואות משולם. הי-הא! הי-הא!

פרק 28

אני אספר לכם כעת עוד על נבואת משולם.

עלינו לפעול, אני והחמורים, לשם הבאת האמת לעולם, מאחר שאנו חמורים נדירים במובנים רבים. אנו מייצגים את הניגוד שבין המטרה הנעלה לבין הרמה הנמוכה שבה אנו אמורים להיות כחמורים.

"ראית (רָאוֹת) רַבּוֹת, וְלֹא תִשְׁמֹר; פָּקוֹחַ אָזְנַיִם, וְלֹא יִשְׁמָע" (שם, 20).

הייתי יכול לדבר רבות על כך, אך לא אעשה זאת. בכל מקרה, המהות היא כזאת: אף אחד חוץ מאיתנו, כחמורי הסימנים, לא ראה ניסים ונפלאות, חלומות ועדויות, כמו גם כתבים ומסרים בשנים שלפני כן! אף אחד! ועדיין, אנו חמורים חסרים, בעלי פגמים רבים וחסרי רוח המאפשרת לנו להעריך באמת את מה שקיבלנו ואת מה שאנו מקבלים. עם זאת, הגואל חיים ממלא אותנו שוב ושוב, וממעמדנו החרש-עוור כמשולם, אנו נעמדים על-מנת להיות משולם, עבד ה'.

הדבר הופך להיות, סלחו לי על המילה, "משיחי" – מאחר שאנו מפיצים מסרים אודות הגאולה השלמה, שתביא לעולם ישועה אמיתית למי שיקבלו אותה, אך איננו צדיקים. אנו אנשים רגילים כשאר האנשים בעולם, אך אנו נבדלים מהשאר בהיותנו חמורים.

ה"משיחיות" אם כך, מתעכבת ביחס ליהודים ולנוצרים, אשר רוצים לעבוד את ה', אך הם חיים בשגגה. הם עיוורים אף על פי שיש להם עיניים לראות. הם חרשים אף על פי שיש להם אוזניים לשמוע.

אם נחזור לעניין משולם, נראה כי הוא אינו מושלם, ולעיתים גם אינו רואה או שומע. השאלה אם כך היא: כיצד משולם הופך לאחראי על החוק החדש של הגאולה השלמה, כשמדובר באחריות עצומה, המבוססת על התורה, המסורת, המסורת החדשה, ועל החוק החדש, שמיועד להיות מופץ בעולם, כמו גם בין היהודים על מזבח יהודה או על מזבח אפרים?

אותו עבד ה' בפסוק הראשון הוא עבד ה' הנקרא משולם. הסברנו גם כי אין מדובר בצדיק האמיתי שנבחר להיות הגואל, אלא בעבד ה' שחייב לפעול בקביעות:

"הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא" (שם, 1). גם בפסוק 21, לא דרגתו של משולם חשובה, אלא רק השליחות המביאה חוקים צודקים לאומות העולם, ככתוב בפסוק 1: "משפט לגויים יוציא".

"יְהוָה חָפֵץ, לְמַעַן צִדְקוֹ; יַגְדִּיל תּוֹרָה, וְיַאְדִּיר" (שם, 21). החשיבות היא כה גדולה עבור אל שדי, ולכן הוא תומך בעבדו ומעניק לו מספר שנים כדי לנסח ולהפיץ את דבריו: "לֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשָּׂא; וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ." (שם, 2).

הדחיפה הנבואית להתגלות "משיחית" בתורה בקרב העמים, לאחר שואת העם היהודי, היא קשה לקבלה עבור ישראל, מאחר שמי שהיה אחראי על ההרג, היה "גוי נבל" שהשתמש ב"נוצריותו" כדי לנסות ולטהר את העולם מיהודים, יימח שמו וזכרו!!! יש כאן צורך לחפש את הגורם במונחי אמונתנו ובהליכה בדרך, או בהקשר זה אי ההליכה בדרך התורה כדי לנסות להבין את השואה, כאשר האויבים, יימח שמם, הם פיונים שנואים ביותר שביצעו את הגזרה הנוראית והקשה ביותר בהיסטוריה היהודית.

אלו הן האמונה האמיתית והמסורת האמיתית שמובילות את ישראל אל גאולתה. אם לב האמונה הוא, חס ושלום, שגוי, סיבת הקיום של העם, השם ישמור, מתבטלת. נבואת משה בפרשת "האזינו" טוענת באופן ברור כי "גוי נבל" נשלח כנגד ישראל, מאחר שהם: "יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם" (דברים, ל"ב, 17). חלק בלתי נפרד מסימן החמור היא הטענה כי חטא האצילות האלילי הנורא היה גורם נסתר לשואה.

"וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב" (ישעיהו, מ"ב, 22)

לצערנו, כל זאת נכתב בהתייחס לדוקטרינה האלילית ולגזרה שנבעה מכך (המורה חיים גילה לי שבאותה התקופה לא ניתנה לו או לצדיקים הנסתרים האחרים רשות להתערב). הנבואה לוקחת בחשבון את היות הסברים אלו קשים לקבלה עבור העם היהודי. האמת היא שמי שחושב על מה שקרה, במיוחד אלו שקרוביהם נספו, לא מסוגל לחבר את מושג "נסתרות" החטא אל עצמת זעם ה'. עם זאת, על האמת להיחשף בפני העם היהודי, מאחר שמדובר בהגנה היסטורית כלפי העתיד לבוא.

"כג מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. כד מִי-נָתַן למשוסה (לִמְשִׁסָּה) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה: זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא-אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ. כה וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר-בּוֹ וְלֹא-יָשִׂים עַל-לֵב." (שם, 23-25).

גם כאשר היה נתון בלהבות, העם לא יכול היה לקלוט את שקרה. למעשה, גם היום אין העם מבין עדיין כי דוקטרינת האצילות היא שגויה, מסלפת את התורה והורסת את אמונת העם היהודי.

אתם יכולים לשער כי איני מהתל בכם. מאחר שהתחייבתי להעביר זאת לכם על-ידי הצדיק חיים, אני חמור-משולם ביחס לנבואה זו.

להסביר את החטא שמאחורי השואה הוא הכרח. לא ניתן להיגאל ללא תיקון, ולכן גם תיקון התיאולוגיה האלילית בנצרות הוא הכרחי. המטרה העיקרית של שליחות משולם היא להביא את החוקים הצודקים של ה' באמונה מונותיאיסטית אמיתית אל הגויים, וראשית כל אל הנוצרים.

העם היהודי, עדיין הקטן בעולם, איבד 6 מיליון איש בשואה. איזו רוח יש לעם שאיבד מחצית מאנשיו, הן גופנית והן נפשית? עם ישראל קם לתחיה, רוחו לא מתה ונבואות שהבטיחו גאולה לאחר האסון הגדול התקיימו. אותן נבואות שמרו על רוח ישראל בחיים והעניקו לה תקווה. לכן מיד לאחר רמיזות השואה, מגיע פרק מ"ג בישעיהו ומעניק ציפייה גאולית ועוצמות חדשות. התנאים הפוליטיים התנהלו במסלולם, אך למעשה עם ישראל עבר את השואה, שהינו הפרק האחרון של תקופת "אחרית הימים", שעליה לא פרט יעקב אבינו: "א וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. ב הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (בראשית מ"ט, 1). ואמנם יעקב לא גילה לבניו דבר על אחרית הימים, אלא רק ברך אותם. אומרים החכמים, זיכרונם לברכה, שיעקב רצה לגלות, אבל ברגע ההוא נסתלקה ממנו רוח הקודש. הסברנו הוא שבהסתכלות יעקב אבינו ברוח הקודש על אחרית הימים הוכרח להסתכל קודם על ההיסטוריה הקודמת לה, ואז ראה את השואה בנבואתו. ברגע ההוא נסתלקה רוח הקודש ממנו מאחר שלא היה ראוי שיגלה זאת, מה שהפך את הרגע לרגע של ברכה ולא להפך.

"וְעַתָּה כֹּה-אָמַר יְהוָה, בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב, וְיֹצֶרְךָ, יִשְׂרָאֵל: אַל-תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ, קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי-אָתָּה" (ישעיהו, מ"ג, 1).

ב-1948 קמה מדינת ישראל, ושמה, "ישראל", הגשים את הנבואה: "קראתי בשמך, לי אתה". גם חזרת עם ישראל מן הגלויות תוך הסרת מכשולים עצומים ורבים בדרכי נס מנובאת:

"ב כִּי-תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ-אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ:  כִּי-תֵלֵךְ בְּמוֹ-אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר-בָּךְ. ג כִּי, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ; נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ.  ד מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ; וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ, וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ" (שם, 2-4).

ייתכן ומדובר כאן על אלפי החיילים הישראלים שנהרגו ב-60 השנים האחרונות או על הנספים בשואה שמתו באמונתם, כשהם אומרים לפני מותם "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".

"ה אַל-תִּירָא, כִּי אִתְּךָ-אָנִי:  מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.  ו אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי, וּלְתֵימָן אַל-תִּכְלָאִי; הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק, וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (שם, 5-6).

כפי שקרה מלכתחילה לעם ישראל, ולאחר מכן ללא יהודים שאוהבים את ישראל ואת אמונתה באל אחד.

"כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי, וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו:  יְצַרְתִּיו, אַף-עֲשִׂיתִיו" (שם, 7).

גם לא יהודי שאוהב את ישראל ומאמין באלוהי ישראל, נחשב על-ידי ה' כבן ישראל (בְשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יְכַנֶּה (שם, מ"ד, 5)), מאחר שעל-ידי ההכרה הוא לא שונה מכל אדם אחר שנולד ונברא על-ידי אל שדי, בורא האנושות.

עם זאת, במקביל להיפתחות כלפי העמים, נתקלת הנבואה באלילות שנמצאת בהם, ואשר גורמת לעיוורונם ולחירשותם, ונובעת כדוגמא מן התיאולוגיה הנוצרית:

"הוֹצִיא עַם-עִוֵּר, וְעֵינַיִם יֵשׁ; וְחֵרְשִׁים, וְאָזְנַיִם לָמוֹ" (שם, מ"ג, 8).

הנבואה מצביעה על הסיבה לפיה העבד משולם מכונה עיוור וחרש, כאשר נאמר כבר כי הוא זה אשר יביא את חוקי הצדק לעמים. חוקים אלו, שהינם חלק מן האמונה המונותיאיסטית, חייבים להיות מופצים בין אומות העולם, מאחר שגם אם הרוב עיוור וחרש ומילים לא יעזרו לו, ישנם מיליוני עיוורים שמצד יכולתם הפנימית יוכלו לראות (עיניים יש) כמו גם חרשים שמצד יכולתם הפנימית יוכלו לשמוע (אזנים למו), והם אלו שיוכלו להינצל. כאשר חוקי הצדק של החוק החדש יגיעו אליהם, הם יחפצו להגיע (לישראל, אני משער) ביחד עם העם היהודי, ולדון באמת ששמעו:

"כָּל-הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו, וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים--מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת, וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ" (שם, 9)

תהיה זו התקבצות גדולה אך פייסנית. אותם אנשים שיגיעו לישראל יתוודעו למסר החדש והגדול של הגאולה השלישית והשלמה בזכות הגואל הנבחר חיים. הם יבואו לשמוע את העדות האמיתית הגדולה, אם יהיו אלה נוצרים או בעלי דתות ומסורות אחרות. אם ירצו הם להשתכנע או להציג את תרבותם ואמונתם, אפשרו להם להגיע, להסביר ולהציג את עדות אמונתם על-מנת להצדיקה. גם אם הם כבר מאמינים במסר, ורק מעוניינים לחזק את האמונה ולהבין, הם יקשיבו ובעצמם יבינו את האמת. הם ישתכנעו כעבד משולם אשר הפיץ את המסר החדש. שמענו על ההתרחבות המשיחית, כפי שנוזל השמן מתרחב. באופן שבו הם כונו בנבואה עיוורים וחרשים, כדוגמה לאותם אנשים בעולם שהינם עיוורים וחרשים, כך כעת יהפכו הם לעדי הגילוי החדש, כחמורי-משולם של הסימן:

"י אַתֶּם עֵדַי נְאֻם-יְהוָה, וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי:  לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ, כִּי-אֲנִי הוּא--לְפָנַי לֹא-נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.  יא אָנֹכִי אָנֹכִי, יְהוָה; וְאֵין מִבַּלְעָדַי, מוֹשִׁיעַ.  יב אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי, וְהִשְׁמַעְתִּי--וְאֵין בָּכֶם, זָר; וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם-יְהוָה, וַאֲנִי-אֵל".

---

[1] היידיש שלי היא עברית יותר מיידיש אבל זה לא מפריע. לא הייתי צריך לשאול שאלות, מי, מה, למה ואיך?

[2] לאחר מכן, בפרקים 22-26, דיברתי באריכות על האיגרת אל היהודים, גם אם העניין אינו קשור ישירות לפאולוס, וזאת בעניין כהונת מלכיצדק.

[3] אבל האימאמים ומלמדיהם לא מסבירים את האמת, והופכים את דברי הימים כדי לטעון, למשל, שאברהם הוא המוסלמי הראשון, עד שהמוסלמי הפשוט אינו מבין דבר מדברי ימי ישראל.

[4] סימני יצחק הם הם סימני שם ''אשר'', סימני אליהו הנביא וסימני מרדכי ומגילת אסתר, וה''ריש'' הוא סימן אור המקדש היוצא לעולם, ואמנם קרה מה שקרה.

[5] ראו את החלום של אנה גספרוטי, שבו רציתי לחתוך את "לשון" השם "כריסטו" מילדה כלשהי, בשל כל השגיאות שהשם נשא עמו במהלך ההיסטוריה. אנה לא איפשרה לי לבצע זאת, וריפאה את לשון הילדה בעזרת תרסיס בלתי מזיק. החלום הבהיר כי השם "כריסטו" לא יוכל להיעלם מן הנוצרים, כולל מנוצרים לשעבר, מאחר שהוא חלק בלתי נפרד מהם. לאחר שיתבצעו התיקונים, הנוגעים לשגיאות הנוגעות לכריסטו בהיסטוריה, ואשר גם הצדיק חיים אישר בהכרזתו: "זהו כוכבו של כריסטו הבא בזכות הענווה", יהיה אפשר להשתמש בשם המטוהר "כריסטו" בהתייחס לשליחותו של ישוע.

[6] ראו את כתבי בעברית: "אור חדש לרמב"ם".

[7] סימן הנשר הכוכבי הגדול נראה על-ידי נודע ועל-ידי בבאר-שבע בשנת 2000. הוא ריחף מעל ביתנו ברחוב יריחו 36. אנו ראינו אותו ממש, לא בחלום. לאחר מכן ראה אותו ג'יוזפה בחלום בשנת 2007.