כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

בית הדין של מרדכי הצדיק

בית דין נגד חב"ד - מלחמות השם

פרק 1

גנומן 8: אל קנא, התעורר בקנאתך נגד מסלפי אמונתך האמיתית. כעת הוא הרגע לעמוד נגדם ולהראות את עצמתך ואת ידך החזקה למען צדקך, הצדק החדש, אשר הבטחת להראות לנו. אל תנטוש את ג'יורדנו לוי, חזק אותו ותן לו אומץ. התעורר, אל קנא, נגד משיחות השקר של חב"ד, והראה את יד האמת לעבדיך הענווים. אם כעת הוא הזמן לשינוי המזל, התעורר ה' אלוהינו ברחמיך עלינו, והעלה אותנו אל קריאתך. התעורר והרם את ג'יורדנו לוי ממצבו הקשה, מאחר שהוא זכה לקבל את הסימן השלם של תחיית המורה חיים. אמן, כן יהי רצון.

גנומן 12: לאחר ששמעתי בשורות טובות מג'יורדנו, דבורה סיפרה לי על החלום שחלמה הבוקר. בחלומה פרץ אמר לה שהערב חשוב להדליק נרות רבים. דבורה הופתעה מכך, כי לא הגיע עוד ראש השנה, אך פרץ התעקש ואמר שהייתה חגיגה. - הבנו כעת שהנרות תואמים לנס שקרה לג'יורדנו. הייתה זו, כפי שאנו רואים, פגישה היסטורית. הקהילה היהודית האיטלקית אישרה והרשתה לקנות בשר כשר שלא נשחט על-ידי חב"ד או היה בהשגחתם. -

גנומן 13: דבורה חלמה על הלווייתו של וינצ'נזו. היה דין קשה על העולם. היא ראתה את מי שניצלו ואת מי שנהרגו. נאמר שבני אומות העולם, מאחר שאינם יודעים כי התשובה קשורה לראש השנה, צריכים לתת "כפרות" של כסף עבורם ועבור הוריהם וקרוביהם. - שאול חלם שהיה דין קשה על אומות העולם. פרץ אמר: "זה מספיק", דהיינו: "ביצעתי את חובת הצהרתי. היו אנשים רבים שהיו מבולבלים מאוד, אך הם לא הגיעו לפרץ חוץ משאול. פרץ הראה לו שהוא ניצל בנס. - הם התקשרו כעת, 3:50, וינ'צנזו נפטר.

גנומן 15: 20 במאי 1996: דניאל, מרים, ג'וזואה וברוך כאן בסרזאנה (Sarzana) איתנו. דניאל ראה סימנים חשובים בחלום. הייתי צריך להכות אותו 3 פעמים בעורף. כל מכה הייתה תיקון גדול. - בקצרה: הראשונה מסמלת חסימה של מספר תוכניות חלליות, המערבות שליחת טלסקופים לחלל. יש לחסום זאת בתקופה זו, מאחר שהתגליות שיתבצעו תגענה לפני זמנן. הסימן היה שהן לא תצלחנה בשלב היסטורי זה.

גנומן 16: השנייה הייתה למטרת ה"סימן" עבור דניאל באיזון המותאם למצבו. הוא לא היה מוכרח לעבוד למען הסימן, אך כאשר תיווצר ההזדמנות, הוא יוכל לדבר על הסימן בפני כל אדם.

גנומן 17: השלישית מסמלת שינוי "כוכבי" חשוב, שאנסה לתארו בפשטות: כוח המזלות החדשים של כוכבי הגאולה השלמה ביטלו למעשה את כוחות המזל ה"טבעי" של כל אדם. זו אחת הסיבות שבגללן כל מי שקשור לסימן היה במצוקות כספיות כל השנים הללו, מן ההתחלה ועד עכשיו. כעת בא הזמן לאיזון חדש בנושא זה, כך שמי שעבד עבור הסימן, גם אם באופן חלקי, יקבל גמול ממזלו הטבעי. אפשר לכתוב ספר שלם על מה שתיארתי כעת בשלושה משפטים.

גנומן 18: מרים הביאה לק כחול לציפורניים וציירה על אצבעות רגליי בכחול כדי להשלים את הסימנים. עם זאת הסימנים צריכים עוד להיות מושלמים, מאחר שביום ראשון בלילה דניאל חזר 3 פעמים עם פאולו ולא הצליח לתפוס את הרכבת. בסרזאנה הייתה שביתה פתאומית. במקום כלשהו הם פספסו את הרכבת בחמש דקות, ובאאולה (Aulla) ב-30 שניות. בכל פעם התחבקנו ואמרנו להתראות, וכעבור זמן קצר הם חזרו.

גנומן 19: בינתיים ניסיתי להבין מה היה חסר בסימנים שהיינו צריכים לבצע. נתתי לדניאל לקרוא טקסט, המבוסס על גנומן של שבועות. קראתי לפאולו ולדניאל את הצוואה והעדות האחרונות שלי. דבורה נזכרה לפתע שהיא חלמה שדניאל ואני אמרנו אחד לשני להתראות שלוש פעמים והתחבקנו בפעם השלישית. - - לאחר חצי שעה פאולו ודניאל חזרו שוב.

גנומן 20: אז התעוררתי והבנתי שעשיתי טעות, ובהתאם לנסיבות הייתה זו טעות גדולה. בלילה שעבר, כאשר דניאל דיבר על ניסיונו הנוכחי לשנות את עבודתו כבנאי לסוג אחר של עבודה, הצעתי שהוא ישאל את אביו, דומניקו מניגרסו, עליו השלום, מה הוא חושב. דניאל ירש את המקצוע הזה מאביו. דומניקו מניגרסו הוא בסימני הגאולה השלמה וקם לתחייה בסימן המורה חיים, שקם לתחייה. היה זה רעיון טוב לשאול אותו. דניאל חשב לעשות זאת כאן יחד איתי, אך אמרתי לו שהוא יכול לעשות זאת גם בביתו.

גנומן 21: כעת אני מבין שהייתה זו טעות קשה, ושדניאל נמנע מלחזור מסרזאנה דרך נס, על מנת להשלים את הסימן של הדלקת נר לאביו. הבנתי אז שעלי לבקש מחילה על חטאיי, והייתי זקוק לדומניקו מניגרסו, מאחר שהוא ירש את הסימן הזה, וכעת אני נמצא בסימן של "כל האשמה עלי" בסימן הפסיון של החמור השלישי, בסימן הפסיון שנפתר. מי יותר ממני, ברגע זה של הסימנים, צריך לבקש מחילה?

גנומן 22: כאשר אמרנו את סימני הגאולה השלמה, חשתי את להט ידיו של דומניקו מניגרסו על ראשי, המוחלות לי ולכל תלמידי הברית החדשה השלמה על חטאינו. אני חייב להתבונן כעת על מה שקרה, כי זה עדיין יותר מדי עבורי כעת. דניאל משח את ברית המילה שלי על מזבח השיש הלבן לפני שהדליק נר, ואז דניאל ומרים משחו את ראשי עם אותו שמן. מרים השלימה את הסימן בכך שצבעה את ציפורני ידיי בלק כחול. אני בבית הדין של מרדכי הצדיק.

גנומן 23: פאולו חלם (יום ראשון, 12 במאי 1996) שילדה בשם גלוריה הייתה צריכה למות, אך היא הייתה בבעיה כי לא ידעה כיצד לבצע זאת. חוץ מפאולו, דבורה ואני, בני משפחתה של גלוריה גם התחבטו בדילמה הזו. אז פרץ אמר לילדה כי עליה לשכב בארון מתים, והוא עשה סימן בידו, תוך שהעביר עליה את ידו, מכף רגל ועד ראש, מבלי שנגע בה. גלוריה מתה מיד, והשמחה נראתה על פניה.

גנומן 24: החלום הגיע שבוע לאחר שביצענו סימן שקיבל ג'יוזפה ובו נראה פרץ אשר נקבר חי בסימן התחייה. בסימן זה פרץ שכב חי בארון מתים, ואז הוא קם, וג'יוזפה העניק לו את סימן ה"מדליה" של התחייה הבינלאומית. החלום שראה פאולו הוא המשך ותוצאה של המחזור החדש של סימני תחיית המורה חיים.

גנומן 25: ברור שסימנים אלו הם נעלים ונסתרים, מאחר שהם סימנים של תחיית המתים. אני יודע רק שאני חייב להכין את עצמי וללכת בדרך המורה חיים. סימנים אלו מגיעים עם מטרות נעלות להפחית את ה"מהומה" (או הכאב או הצער או מאה תארים נוספים שמתאימים לעניין) סביב המוות, ובכך להקל על מי שמת כמו גם על הסובבים אותו. יש למעשה רצף של סימנים שהתחילו ברנצאניקו (Ranzanico), עם סימן המוות החדש של מי שנמצא תחת הסימנים השלמים, והאיסור על מלאך המוות לגעת בכל תלמידי המורה חיים. המוות שלהם נמסר למלאכים מיוחדים של הברית החדשה של הגאולה השלמה.

גנומן 26: 6 במאי 1996: טקסט זה אינו ספר, אלא מספר עמודים הכוללים עדות על העניין הזה, לפני שאני סוגר את ספרי ומקווה שאלך בדרך הגואל האחרון, המורה חיים, אל העבודה הבאה של הגאולה השלמה. הלוואי ואל שדי יחפוץ בהשתתפותי, מאחר שה', עם חסד אהבתו, הרשה לי לקחת חלק בגילוי ימי הדין האחרונים והגאולה השלמה הסופית של האנושות במהלך 13 השנים האחרונות, והרשה לי ללכת בדרך הצדיק חיים במשך 13 השנים שקדמו להן, כדי שאדע את האמת אודות ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור.

גנומן 27: אל תצטערו אם אלך, תלמידי המורה חיים, מאחר שאני חייב ללכת בדרך מורי, ואין זכות גדולה מכך. זה, אני מאמין, יהיה טוב לכולם. אני מקווה לזכות בפני אל שדי לקבל הוראות חדשות במהלך עבודתי למען הגאולה השלמה.

גנומן 28: אני רוצה להודות לכולכם, תלמידים וחברים של הברית החדשה של הגאולה השלמה, על האמונה הגדולה שהחזיקה את סימן החמור אוכל לחם, תוך שהתנסיתם בליקוקיו באמונה ובהנאה.

גנומן 29: זה גם מה שאני רוצה לומר לכם במסגרת דברי עדותי האחרונה. חיו באמונתכם ותיהנו מכל מעשיכם, תוך שאתם מברכים תמיד את אל שדי. למדו דרך ארץ כדי לכבד ככל שניתן את האנשים, ולמדו דרך ארץ מיוחדת לשם לימוד קדוש ומקומות קדושים.

גנומן 30: 17 במאי 1996, ראש חודש אייר (היום הראשון מתוך יומיים של ראש חודש)

הייתי רוצה שהתבוננותי הנבואית החמורית, הקדושה לסימן המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, תיקבר לידי, אם זה אפשרי.

הייתי רוצה גם שמטה המורה ייקבר איתי. אולי תהיה לי הזכות לסימן עם חזרת המטה לצדיק חיים. איני יודע, עם זאת, אם זה רצוי, ולכן אל תקברו אותו איתי, אלא אם יהיה סימן ברור לכך.

גנומן 31: כל מה שברשותי אני מעביר לפאולו ולדבורה.

גנומן 32: זכרו, בני הסימן. סימני החמור מגיעים בזכות הענווה שקדמה לנו, והם נשמרים ומתקדמים בזכות הענווה, אותה אנו רוכשים, ובמסגרתה אנו מנהלים את סימננו. ההתחלה, האמצע והסוף של כל פעולה חייבים להימשח בענווה זו. היזהרו ואל תרימו את כרבולותיכם, תוך שתחשיבו את עצמכם למשהו, אחרת אני אבוא ואכה אתכם על לחייכם, ואגרום לכם להיזכר כי אתם חמורים.

נעירות מזמור שיר לדוד

נעירה א': אבל אני נצטוויתי מהגואל האחרון להכין את החוק החדש ואת ספר משנת חיים, שממנו ייצא משפט לגויים. וחשבתי והלוואי שאני הוא העבד הזה הנבחר, אשר ה' רצתה נפשו בו, ואמרתי בליבי: "אנה לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו", מפני שאין זו הדרך להפיץ את דבריו, כי אם בדרך ספר שאפשר להפיץ אותו בכל העולם, והוא כמו שקיבלתי מהגואל חיים לשבת ולכתוב את כל הבשורות המקובלות. וכנראה פה הדבר הזה לוקח שנים רבות, משמעות נוספת ל"לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ" (ישעיהו, מ"ב, 4).

נעירה ב': גם אפס השתדלתי להימלט מפשע האני, כי לא אוכל להכחיש שום סימן שהוא עלי, שלא דבר שלי הוא, כי אם ממלכות השמים, ואורות הם הנופלים עלי כדי להסביר את ענייניהם בכתב כמה שאני יכול. ועברו כעת י"ג שנים, ואף שהכנתי הרבה פחות ממה שרציתי, מכל מקום כל הכללים של הגאולה השלמה מוכנים בכתב, ומוכרח אני לסגור על הכתבים את מה שיש, אף שחסרים בו חלקים רבים שקיוויתי להשלים.

נעירה ג': אמנם הזמן דוחק חבריי, וסומן כי עלי לעלות וללכת אחרי מורי ועלי להכין את צוואת הבית. ואם כן הוא אז לא נתקיים בי "לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו" (תורתו היא התורה והלימוד שקיבלתי מהמורה חיים, ונקראת תורה גם כן על שם הברית החדשה של הגאולה השלמה של ירמיהו הנביא). אמנם הארכתי עד הנון הפינאלית, ובעזרתו, ישתבח שמו לעד ולעולמי עולמים, מספיק להקים את המשנה החדשה הזאת, הוא כל ספר משנת חיים. ומקור כוח המשנה הוא מקבלת יהושע בן נון, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

גנומן 33: ממש בעלות השחר, מעט גשם וברד ירדו במשך 3 דקות. בשמים היו שני עננים ענקיים, כל אחד יצר ראש ונשיקה. כעת פאולו, מעט לפני שנסע עם דניאל לתחנת הרכבת, סיפר לי שחלם כי היה בבית הקברות של מילאנו. ראשית, הוא ביקר את הקבר של מר רמו לוי, עליו השלום, ולבסוף הוא ראה אותו, ובירך אותו בברכת חג שמח. אז היה הוא (פאולו) ליד הקבר של הצדיק חיים וראה כי מישהו הסיר משם את הכיתוב על המצבה. פאולו התרגז מאוד, ואדם אחד שהיה במקום הבטיח כי יחזיר את הכיתוב בחזרה. פאולו ראה אז את המורה חיים והחל לפחד, מאחר שראה שהצדיק החל ללכת. פאולו החל להימלט, אך המורה רדף אחריו. המורה רצה לגעת בפאולו, אך פאולו פחד. המורה חיים, עם זאת, נגע בו. אז נראה ספר עתיק וקדוש, כה קדוש שפאולו פחד לגעת בו, אך הצדיק חיים נתן לו אותו, ופאולו הביא אותו לפרץ.

גנומן 34: שוב ביצעתי טעות גדולה, בנוגע להזמנות של האישים הנעלים (אושפיזין) לברך את הסוכה החדשה של הגאולה השלישית השלמה. אני עדיין מנסה להבין כיצד נפלתי למלכודת כזו. לאחר יום כיפור, בשעה 2 לפנות בוקר לערך, הייתי שמח בחדרי והתחלתי לכתוב את המנהג החדש לסוכה החדשה של הגאולה השלמה. התחלתי לנסח את הזמנות האושפיזין, ומבלי לספור תחילה יצאו לי 9 קטגוריות, עד מרדכי ואסתר (כולל). הקטגוריות היו: 1. האבות ונשותיהם. 2. 12 השבטים. 3. יהודה ותמר. 4. אפרים ומנשה. 5. משה ואהרון. 6. עלי ושמואל. 7. דוד ושלמה. 8. אליהו ואלישע. 9. מרדכי ואסתר.

גנומן 35: כשראיתי שיש 9 קטגוריות, ומאחר שלא הזמנתי עדיין את הגואל האחרון, החלטתי שהעשירי יהיה המספר הנכון. כל שאר התשעה, עם זאת, היו יותר מאדם אחד. תהיתי גם האם יש להזמין את האיל שהוקרב כדי לחזק את הקשר בין הצאן הנאבד ואומות העולם לסוכה החדשה של הגאולה האוניברסאלית. בגלל שהמספר היה 10, בחנתי את היחסים בין בחירתי ב-9 הקטגוריות ובין 10 המידות. ההתאמה הייתה מושלמת, והסברתי אותה בתמציתיות בהערות שוליים. הרעיון של הזמנת האיל שהוקרב והגואל האחרון יחד נכנסה לראשי, ועל אף שהבנתי שקיימים קשיים עצומים באיחוד כזה, התבססתי על ההיגיון שייתכן וזה יתקשר לענוות המורה. עובדת נקודת הקשר האוניברסאלית, הקשר בעל היחסים החדשים בין הסימנים ההתחלתיים והסימנים השלמים בסוכה האוניברסאלית, יחד עם "שתיקת" המידה העשירית, הביאו אותי לחשוב כי כך צריך להיות.

גנומן 36: נכנסתי לבית הדין וביקשתי רשות או סימן הפוך, אם מדובר בשגיאה. בינתיים כתבתי את הדברים, הדפסתי אותם והצגתי אותן, את כל הטעויות. במקום זאת הייתי צריך לחכות תחילה לתשובה.

התשובה הגיעה בחלום קשה ב-9 בערב. גילת חיים הייתה חולה, חס ושלום, מעולפת, והתפללנו למענה. התעוררתי ובטעות סיפרתי את חלומי. דבורה נבהלה, ואני הגבתי בכעס נגד דבורה על כך שהיא אינה נזהרת בדבריה ובהתנהגותה כלפי פאולו, ושהיא טועה רבות, מאחר שהיא אינה משנה את דרכיה. דבורה בכתה.

אותו היום התמלא בסימנים שליליים. מכוניתו של שאול לא התניעה, ולבסוף היה עליו לשלם 100 אלף לירות כדי לתקנה. חיים שמשון קיבל הלם חשמלי, ועל אף ששום דבר לא קרה לו, תודה לאל, ההלם הפחיד אותו מאוד וגרם לו לדאגות. דבורה הקיאה והרגישה חלשה, וגילת חיים לא הרגישה טוב והייתה צריכה לבלוע אנטיביוטיקה. גם לפאולו היו בעיות בחוץ, הכספומט לא הוציא לו כסף.

גנומן 37: לאחר שניסיתי לסיים את תיקון דבורה, אשר התחלתי לפני שש שנים, החלטתי לחשוב על משמעות החלום. כעבור מספר דקות הבנתי כי הכול נבע מן האיזון השגוי שיצרתי באותו זימון, כשכתבי את שם הגואל חיים יחד עם שם האיל הנקרב.

אני כועס על עצמי, אך ראשית כל עלי להבין מהי הטעות שגרמה לי לאיזון השגוי. אנו כעת אחרי 12 שנים של טעויות שוליות בלתי נמנעות. הרגשתי עצמי בטוח מאוד באיזון החדש. היכן נפלתי?

גנומן 38: ה"הופעה" יחד סילפה את כל האיזון של הברית החדשה של הגאולה השלמה. היא הנמיכה אותו, חס ושלום, מה שגרם לביטולו, השם יצילנו. היה זה קשר לא רצוי אל עבר עצוב, במקום אל שמחה אמיתית וחדשה, שהובאה על-ידי הגואל השלישי והאחרון. שליחות העבר לא הייתה בשום אופן באותה רמה, איכות וקדושה של הגאולה השלמה. זוהי התפיסה שלא הצלחתי להבין. בשל כך נראתה בחלום גילת חיים, המייצגת את שמחת החיים של הסימן.

גנומן 39: לא אפול שוב במלכודת הזו. נבהלתי מכך שביצעתי טעות כזו. קרוב לוודאי שיש כתבים רבים של התיקון הנוצרי שנכתבו באיזון הקודם בשש השנים הראשונות, שעדיין לא תיקנתי. אסור לי להשאיר את הכתבים הללו מאחור. לעולם לא אשכח את הטעות הזו, ביום שאחרי כיפור התשנ"ו, כאשר הבניין האהוב החל ליפול, השם יצילנו, בשל מילה שלא נכתבה במקומה.

22 במאי 1996, ה' באייר התשנ"ו. הדלקתי נר לזכר אימי האהובה, הרחמנית, העדינה והנפלאה, אן גרין.

גנומן 40: רבים כאן באזור חוגגים את זכייתה של יובנטוס באליפות הכדורגל, אך אני שמח כי פתחתי רשמית את ספר משנת חיים 2[1]. ספר משנת חיים 1 נחתם, וספר משנת חיים 2 נפתח. קשה לי עדיין להבין היכן אני. אני חש צורך באהבתה של אימי, שתעודד אותי.

גנומן 41: אתמול מאוריציו פיחה התקשר עם מסר, שאותו הוא מסר לפאולו. הוא אמר שספר מלחמות השם היה לפניו על השולחן. "אמור לפרץ שהוא חייב לכתוב את הספר בשפה פשוטה יותר, כדי שכולם יוכלו להבינו. הוא קיבל את המסורת הגדולה מן המורה חיים, ואסור לו לשמור אותה לעצמו. כל אחד חייב להבין את הטעות הנוראית. זה חשוב לכל ישראל. אמור לפרץ שלא יירתע. הוא חייב להתחיל שוב מן ההתחלה, ולהסביר את כל מה שהוא יודע. הוא היחיד שיש לו המסורת מן המורה חיים, ולכן אף אחד אחר אינו יכול לעשות זאת".

///////////////////////////////

גנומן 42: אין ספק שסימן פרץ מגיע תמיד לתחילתו. מאוריציו, למען האמת, אינו יודע דבר על העבודה שנעשתה ב-13 השנים האחרונות, אך הוא יודע שהתחלה חדשה הגיעה. הרשו לי עבור הסגירה לבצע הערכה תמציתית בנוגע למה שהושלם בספר משנת חיים 1:

13 הלוחות, אור חדש לרמב"ם, עליו השלום, רק נפתח. חמשת לוחות הברית הוא אחד מן הטקסטים השלמים, אך החיווי הנ"ל של מאוריציו בא להצביע על כך שהחרם מדאורייתא זקוק להרחבה ולהסבר פשוט יותר.

גנומן 43: החוק החדש צריך עדיין להיות מחולק ללוחות: 310 הגנומנים על השבת ו-310 הגנומנים על שבועות וכו'. אל תסתמכו עדיין על הלוח הקיים, שחייב להתפתח. טעמי החיים עדיין לא נטעמו.

ספר התפילה של משולם מנחם מעט, מאחר שהוא כבר ספר שלם. גם גנומן 416 של ספר משולם הוא ספר קטן ונחמד. החוקים הנוגעים לכהונות השונות על המזבחות צריכים עדיין להיות מוגדרים.

גנומן 44: הספר "בין סימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים" חייב להיות מושלם מגנומן 359 ואילך, אך בסיס הטקסט נכתב. הספר "המידות המסוגלות של אסתר" הוא חלק של ספר משנת חיים 2.

הכתבים של האוונגליונים המתוקנים, תיקון יוחנן וישועת ישוע הם קטנים, אך מאוד מרוכזים. יש כמובן חלקים רבים של האוונגליונים שעדיין לא התייחסנו אליהם.

גנומן 45: ספר החלומות, ספר הזנב הכפול והחלומות בספרים הם עמוד השדרה של הגילוי החדש.

נעירות יומן החמור בעל שלוש העיניים הם אהובים ומשמחים. הפרקים המקוריים המתוכננים של ספר החמור אוכל לחם, עם זאת, לא המריאו עד היום. אני חייב להבין אם משהו ישתנה בנוגע לכך או לא.

ספר בשורת המלאך גבריאל יצא לדרך, אך הוא בקושי הגיע ליעדו. ייתכן ובספר משנת חיים 2 תהיה המשכיות לפרקים. אני מוטרד שלא הבנתי עדיין את המטרה המוצהרת של הספר המסביר את עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

לספר ממזבח הנביא, בשל החלומות הנבואיים, יש חשיבות עצומה.

גנומן 46: ספר המורה חיים אינו גדול, אך ערכו עצום.

ספר המלאך העומד בין ההדסים צריך להתרחב כפרשנות על ספר המורה. מצבו הנוכחי של הספר לא הגיע עדיין לתכנון המקורי, אך אולי מדובר רק בספר בעל תוכן כללי ולא דיון חי בקשר לצדיקים הנסתרים.

ספר פירוש באר שבע צריך עדיין להיכתב, וכך גם ספר הכוכבים על 14 ספריו.

ספר תיקון הברית נמצא בצורתו המתוקנת עבור בני עשו, בעיקר נוצרים.

///////////////////////////////

גנומן 47: נשאתי תפילה יחד עם שאול וביקשתי מאלוהי ישראל להרוס את חמאס וכל קבוצה פונדמנטליסטית אחרת. זאת מאחר שאנו כעת בסימן חנוכת החנוכות, וה' אלוהינו יראה בוודאי את ידו החזקה בעולם בתקופה זו. רק אתה, ה', יכול להילחם בהם ולהשמידם בדרך ניסית בפני עיני העולם, כך שלכל מי שיש אמונה יראה את ידך החזקה בפעולה.

גנומן 48: זהו סימן בפני בית הדין. בטלוויזיה היום הראו את ההפגנות הרבות מסביב לעולם בנוגע לניסויים הגרעיניים של צרפת. הראו גם צילומים מן הפיצוצים בעומק הים הפולינזי. כנראה ש-60% מהצרפתים מתנגדים לכך.

גנומן 49: זה היה היום, והיום הגיעו גם התרגומים שעשה סולי בנוגע למנהג ראש השנה בצרפתית. ומאחר שצרפת מייצגת את הפינה הרביעית של הסימנים, לאחר איטליה, ישראל וארצות הברית, כך גם המנהג של ראש השנה בצרפתית הוא בשפה הרביעית, והוא סוגר את הסימן. אתמול היו סימנים של "פצצת אטום" בשמים.

גנומן 50: לפיכך נכון לגנות את צרפת בפני בית הדין של מרדכי בשל ניסוייה הנוראים, אשר הינם נגד הטבע ונגד האנושות. כל העולם מביט ומתנגד, ותהיה זו התקדשות של שם ה' להעניש את צרפת בפני עיני העולם, בשל החטא נגד הטבע ונגד האנשים. המים יתמרדו נגד צרפת וישתחררו בעצמה נגדה. מדוע הדגים מתו או איבדו את שמיעתם או הורעלו, ומדוע אנשי האיים אינם נחשבים בני אדם?! הים נפגע בגלים ובקרניים רדיואקטיביות. -

פרק 2

בית הדין: 11 באוגוסט 1996: חלמתי חלומות המתייחסים לבית הדין של מרדכי הצדיק. הם הגיעו כדי להצביע על מה שאני צריך להתרכז בו בתקופת ארבעים הימים הבאים.

גנומן 1: כתבתי אותם ב-Newbray1, אך אני מאמין שכעת אני חייב לכתוב כל דבר בבית הדין. יש הבדלים קטנים ביניהם, חוץ מהעובדה שהם נקראים גנומנים ולא נעירות. בתקופה זו של סימני הלוחות החדשים, כפי שאבהיר מטה ביחס לשחרור המערכות הגאוליות של מרדכי ואסתר למען הלוחות החדשים, הכרחי שתהיה התאמה של כתבי בית הדין של מרדכי הצדיק והספר "המידות המסוגלות של אסתר".

גנומן 2: הסימן הגיע בפירמידות בהרי ברשיה. נכחו פאולו, דבורה, ג'יורדנו, סולי, ג'יורג'יו, אנה, מרקו פדריקו, רוג'רו, לאקי סטאר, שאול, רחל, דניאל, מרים, ג'יוזפה ושרון. אני נשארתי בסרזאנה. ספרון השושנה נקרא, והוא הכיל עדות של ג'יורדנו ומספר סימנים של הדור הרביעי. הסימן נקבע בחלומו של ג'יוזפה כסימן גדול עם סולי בעיקרו, וכקושר שבעה מעגלים נבואיים. סולי[2] חלם באותו בוקר שפרץ נישק את חזהו. היה זה סימן של השלמת תיקון אדם. התלמיד אמר את שמות 7 המעגלים הנבואיים בסדר עולה ויורד, ולכן 14 הוא בסימן היד החזקה. 7 המעגלים הנבואיים קושרים ברית בין 7 המעגלים הנבואיים לבין 7 מצוות בני נח, כפי שהתקבל על ידינו. כולנו שמחים מאוד, הי-הא! הי-הא!

2 ביולי 1996: אתמול בערב ובלילה, לאחר שיחת הטלפון של סולי, אווירת שבת נפלה עלינו. סולי, לאחר יום מייסר של ציפייה, חש הקלה בעקבות התוצאות הרפואיות של אביו לפני הניתוח, כאשר הם הגיעו והיו בסדר. בהמשך רחל התקשרה וביקשה ממני לשאת תפילה על ברנרדו ריבולדי, בן 87, קרוב שלה שנפטר. בדרך כלל, כאשר אני קורא תהילים למישהו, אני פותח תהילים באופן אקראי וקורא שלושה פרקי תהילים. הפרק השלישי במקרה זה היה מזמור שיר ליום השבת. מאוחר יותר באותו ערב, עייפות שבת נפלה על פאולו, על דבורה ועלי, ונרדמנו. כל מה שקורה לא מקרי הוא. הסימן הגדול שנעשה בפירמידות התקבל. היה חשוב שעדותו של ג'יורדנו נקראה, ובה הוא העיד גם שפרץ הוא תלמיד שקיבל את הסמכת המורה חיים להמשיך את המסורת וכו'. הוא גם יצא נגד מי שסירב להכיר בעובדה זו. פאולו הבהיר מאוחר יותר לכל הנוכחים שפרץ הוא תלמיד ייחודי של הצדיק, המקבל את כל המסורת מן המורה חיים. לאחר שניתנו כל מרכיבי השינוי בסימן הגדול בפירמידות, כברית שבעת המעגלים הנבואיים וקשרם אל שבע מצוות בני נח והשלמת תיקון אדם, נראה שהצהרתו של פאולו סיכמה מטרה חשובה של הסימן וחידשה את השמים והארץ.

גנומן 3: תוך שאני מתרגם את הסימן, אני חייב לומר: זהו סימן גדול, כפי שקיבל ג'יוזפה בחלום הסימן. הוא קושר את 7 המעגלים הנבואיים לתיקון אדם. הוא נקרא גדול כי יש לו משמעות כוכבית עצומה, ולכן גם היסטורית. המעגלים נקשרים גם לשבע המצוות של התקופה שלפני התורה, כדי לכלול במסגרתן את כל האנושות. תיקון אדם משמעותו תיקון האנושות. קבלת הסימן בפני מלכות השמים אומר שדרגת התלמידים הושלמה עם הסימן, שהכיל גם הרמוניה בין התלמידים ואמונתם במסגרת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, המכילים כבר את תיקון האנושות. תיקון האנושות הן מילים גדולות, אך אם נדמיין שכל האנושות תתאחד, כדי להגשים באמונה אמיתית סימן של הגאולה השלמה, הדבר יסמל את גאולת האנושות. מספר התלמידים המועט של בית ספר השושנה הגיע כבר לדרגה שבה אם כל העולם היה כמוהם, הגאולה הייתה מושלמת בעולם. זה מדהים, אך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה הם סימנים מופלאים.

גנומן 4: מסיבה זו היה חשוב שההכרה בסמכות הסימן תהיה חלק מן הסימן הגדול. הצהרתו של פאולו הייתה חשובה, מאחר שהיא מחזקת את סימן הסוס הלבן, תוך ניהול בית ספר השושנה, שבזמן זה היא סימן חשוב של התקופה השלישית של האור החדש. 12 השנים הראשונות הן בסימן הסימנים העליונים של הגאולה. 6 השנים של האור החדש ו-6 השנים של החמור הן במסגרת הסימנים התחתונים של הסימן. הסימן מובל על-ידי בית ספר השושנה, המנוהל על-ידי הסוס הלבן, בסמכות החמור אוכל לחם.

גנומן 5: 5 ביולי 1996: דוד סיפר לאיליאדה בטלפון שהוא חלם כי פרץ היה לבוש בטוניקה לבנה והיה לו זקן לבן. הוא דיבר אל התלמידים ואמר: "בעוד כ-20 שנים יורשה להתפלל במינרט (צריח מסגד)" - אלו הם ודאי בשורות טובות, שיש ללמדן, והן מתייחסות למערכת היחסים בין ערבים ליהודים. יכול להיות גם כי מדובר בבשורות הנוגעות לבית המקדש הסופי.

גנומן 6: 7 ביולי 1996: דניאל חלם לפני שבוע כי הוא היה עם המורה חיים, שברך את ידיו. דניאל רצה שגם פרץ יהיה נוכח. הצדיק אמר שפרץ היה עסוק עם עבודתו כעת. על השולחן היה ספר לבן.

לאה לוי ראתה את המורה חיים בחלום ביום שישי בלילה, 4 ביולי. הצדיק חיים הראה לה כסא אדום ואמר שרק לו יש רשות לשבת על הכסא. לאה ניסתה לשבת עליו, אך הכיסא גרם לה להחליק. מספר נערים ניסו להיכנס אל המוסך בו המורה ולאה שהו, וניסו לפגוע בלאה, אך הם לא יכלו לעשות דבר. הצדיק ברך את לאה.

גנומן 7: באותו זמן שלאה התקשרה אלי לספר לי את החלום, דבורה ישנה. היא התעוררה מיד עם שני חלומות. באחד היא ראתה שלאה נרפאה על-ידי המורה חיים משני דברים קשים.

בחלום השני, דבורה ראתה את פרץ יושב בבר אותו הוא לא אהב. היה זה בשבת (בחלום ובמציאות). דבורה, פאולו והילדים מצאו את פרץ בבר, ודבורה שאלה אותו מדוע הוא כה ממורמר. הוא ענה שאין זה משנה, ככל הנראה מדובר במקום ובאנשים, אבל הוא היה צריך להגיע לשם כדי לקנות יין אדום לחגיגה של המורה חיים. הוא אכן קנה בקבוק של יין אדום.

גנומן 8: אפילו שהייתה זו שבת, פעלנו כפי שהסימן הורה. היה זה סימן חשוב. אם יש בשורות עבור המורה חיים, הרי שאלו בשורות טובות. הזמן גם השתלב עם 3 ימי יובל בלוח השנה הכוכבי שלנו. מיכאל אסתר התקשרה. היא הייתה בדירה חדשה סוף-סוף. שאול ורחל היו כאן. היה תיקון חשוב לשאול. ביום ראשון בלילה הייתי בסימן הפסיון שפוענח. שאול עזר לי להשלים את הסימן ב-4:45 בבוקר. חלקים מאיטליה הוכו בסופות חזקות וברוחות, הצפות ובוץ. באברוצו אש גדולה שרפה שטחים גדולים של יער. אזורים אחדים שהוכו מסופות היו אינפרנו, סן רוקו וגרגאנו.

גנומן 9: ביום חמישי, 11 ביולי, אביו של סולי נותח. 11 ביולי מוזר. אף אחד לא אמר לי מילה. הם חיכו עד 17 ביולי שהוא ראש חודש מנחם אב. אוטאביו וסרנלה (Serenella), עם זאת, היו כאן וקיבלו בנועם את הבשורה החדשה. היו שתי רעידות אדמה קטנות ביום חמישי, אחת הגיעה באותו זמן שהדפסתי בפעם השנייה את ההקדמה החדשה של "מלחמות השם" באנגלית. ביום שישי בבוקר דבורה חלמה: בשל סכסוך פנימי בסין, המונים ברחו וביקשו מקלט באירופה. עם הזמן הם עלו על האירופים, גם במספרם וגם באינטליגנציה שלהם. - -

גנומן 10: סימן זה הוא חשוב מאוד כשלעצמו ומשמעותי לחידוש הסימנים. הוא מאשר את הסימן ה"דל" והבודד של שרה בשנים הראשונות, בו היא ראתה בן אדם אסיאתי (כנראה סיני) שהיה בעל אדמה ונתן פקודות לאיכרים אירופאים. המסלול החדש של הסימנים הגאוליים נכנס בעוז. יש לכך קשר, אני מאמין, לשמחה של הגואל האחרון, חיים. מאז סימן הפירמידות, היו סימנים חיוביים מאוד בנוגע לסימן. ב-11 ביולי עשיתי נדר, שפאולו ודבורה היו עדים לו, ליצוק על עצמי שני שמנים בכל יום עד לסוף כיפור, בעזרת השם. השמן האחד הוא שמן הכהונה האוניברסאלית של מלכיצדק, אותו אני אצוק על אצבעות רגליי, והשמן השני הוא שמן כהונת הכוהן המשוח. היום היה יום שישי, ולקראת ערב פאולו ואני שתינו קפה עם אוטביו וסרנלה. הייתה עלי עין יתרו. היה זה יום שבירת העין הרעה בעולם וההפרדה הקללות מן הברכות. יום נפלא!

גנומן 11: 18 ביולי 1996: הלוויה של קמל קמחג'י, אביו של סולי, אדם עניו, טוב ונדיב. פאולו, ג'יוזפה ושאול נכחו. זהו יום של שינוי בסימני יום התיקונים וסימני רחוב קרמר 33. בית הכנסת המסורתי יעבור קשיים גדולים, אם הוא לא יבצע שינויים רדיקלים. הרב החב"די חדד רצה לקרוא קדיש, אך סולי התעמת איתו, קילל את כל החב"דים יחד ולא הרשה לו לומר קדיש. כל הכבוד סולי, בראבו, בראבו, בראבו! עשית כבוד גדול לאביך וקידשת את שם ה' בציבור, ברגע חשוב מאוד, שבו אף אחד לא מוכן לפעול למען קידוש השם.

גנומן 12: יש התאמה לסימנים של התיקון הנוצרי עם כיסא הבמבוק האוריינטלי היפה שנתנו לי התלמידים ליום הולדתי (ראש חודש מנחם אב, השנה: 17 ביולי). הכיסא עלה 330 אלף לירות, כאשר אני נכנס לשנתי ה-52. באותו זמן יצאו לי פצעים בראשי ובירכי. מקרה פשוט של דרמטיטיס, שצריך לעבור תוך מספר ימים, בעזרת השם. בינתיים, אני בסימן תיקון כריסטוס רקס, וכתר הקוצים על ראשי. חוץ מאשר הבד הנבואי על חלציי, אני עירום, כפי שישוע היה על הצלב בייסוריו לפני 2000 שנים.

גנומן 13: היום גם אמרתי ליעל, לאחר חלומה בו נראה פאולו גוזז את שערו בצד הימני של הראש: "יש בשורות טובות עבור מרים, אמו של ישוע, עם שינוי שמך ממרים ליעל. המרירות של מרים חלפה, מרירות בת 2000 שנים ללא נחמה. רק התיקון הנוצרי מעניק תקווה ונחמה. שרון התקשרה וסיפרה חלום. היא הייתה בכנסייה ופרץ נכח. הכומר העניק דרשה בנוגע למדונה. אז פנה הוא לפרץ ושאל אם מה שאמר (הכומר) הוא נכון. פרץ ענה שלא והסביר שחוץ מן הזמרת, המדונה לא קיימת. מרים הייתה אמו של ישוע, אם ככל האמהות, ויוסף היה אביו. הכומר כתב והדפיס אז במחשב ובמדפסת את כל מה שחיוני על-מנת ליצור הפצה, וביקש מפרץ לכתוב הסברים. - -

גנומן 14: בנוגע אלי, אמרתי לילדים לא לגעת בי בגלל שהפצעים מדבקים. כאמור, ראשי מדמם בגלל הפצעים. עניין זה, בתרגום לדברי התיקון: "אל תגעו בי, מאחר שלא עליתי עדיין לאבי שבשמים".

גנומן 15: כאשר הפצעים הללו יתייבשו ולא ידממו יותר, אני חייב להיטהר ברחצה ולקוות שאוכל להסביר יותר על הסימנים שעלי. למעשה זהו תהליך שאורך מספר ימים, ושיאו משתלב עם תשעה באב ועם השלמת 7 הקומות של בית הגאולה השלמה.

גנומן 16: עם הפצעים על ראשי וזוג תחתונים לבנים, פרשתי את זרועותיי ואפשרתי לראשי ליפול. פאולו, דבורה והילדים חזרו הביתה. כאשר הסוס הלבן ראה אותי באותו מצב, הוא שאל: "מה קרה, פרץ? האם אינך חש בטוב?" דבורה אמרה: "אינך רואה שזהו סימן? האם שכחת שהוא בסימני הפסיון של כריסטו?". הסוס הלבן ענה: "חשבתי על כך, אך חשבתי גם שהוא לא חש בטוב בגלל הסימן שהוא עושה".

גנומן 17: "הבא לי מעט מים, בבקשה", אמרתי כמישהו שלא יכול לדבר בגלל הצמא. פאולו הלך להביא לי כוס מים, אך היה עליו לשאת את אשר בידיו, ולכן דבורה הביאה לי את המים ונתנה לי לשתות, כשהיא אוחזת את הכוס. אמרתי: "זהו סימן כריסטו היורד בסרזאנה די ליגוריה. הוא יורד בסימן החמור, היורד אל סימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן. הוא מגיע בסימן ה"שין" החדשה של פורים. ברוך ה', אבי, שעשני לחמו".

גנומן 18: ברכה זו מגיעה לשם תיקון כריסטו הבן, שעבר האלהה, ואין להשתמש בה במקום הברכה אותה קיבלנו: "ברוך ה' אלוהינו שעשני לחמו".

גנומן 19: 26 ביולי 1996: דניאל קיבל חלום חשוב מאוד ובו הוא שהה יחד עם בנימינו במלכות השמים. הם ישבו במכונית (מכוניתו הישנה של דניאל) וניסו להגיע לחגיגה. עם זאת, הם עוכבו ולא הגיעו ליעד. דניאל התעורר (בחלום) ומצא את עצמו במקום כלשהו בעולם, בו גם פרץ נכח. פרץ אמר שהוא מעוניין להגיע לחגיגה הגדולה, מאחר שהיא הייתה חשובה מאוד. דניאל סיפר לפרץ (בחלום) שהוא חלם שהיה עם בנימינו, וכי ההגעה לחגיגה נמנעה מהם. פרץ לא היה מוכן להתחשב בחלומו של דניאל ואמר שאולי החלום היה מלמטה. דניאל אמר: "לא, זה חלום אמיתי, זוהי חגיגת תחיית המורה חיים, ביום ט' באב".

גנומן 20: הכרזה: היום התשיעי של חודש אב בבית הגאולה השלמה נקרא חג תחיית הצדיק חיים. הדעה של אחדים מחכמינו, זיכרונם לברכה, שה"משיח" ייוולד בט' באב מתגשמת בדרך זו. הסימנים הראו כי במקביל למותו של קמל קמחג'י, עליו השלום, לחלומה של דבורה שהוא הובא למנוחות לפני הקבורה, ולסימן שקדם למוות ובו המורה חיים חגג, יש שמחה בסימני התחייה. עם חלומו של דניאל עניין זה מאושר.

גנומן 21: סולי חזר לישראל ביום חמישי, ה-1 לאוגוסט. ג'יוזפה חלם על מדפסת ענקית. פאולו היה שמח מאוד עם כל החוברות שהודפסו, אך הוא רצה מדפסת קטנה יותר, שתבצע את אותה עבודה. לבסוף הגיעה מדפסת קטנה יותר. - - ג'יוזפה חלם על 3 שהיו כמעט נונים. הוא השתדל לשכנע אותם לא להפוך לנונים. בנקודה מסוימת הם הוארו והשליכו את בגדי הנון שלהם. - -

גנומן 22: ג'יוזפה חלם על בנימינו, שהשתתף עם תלמידים בשיעורי בית ספר השושנה. ג'יוזפה פחד שהאחרים יראו את בנימינו, אך בנימינו אמר: "התלמידים תמיד רואים אותי". - - סימן גדול! מדהימה היא התקדמות הסימנים בסימן התחייה מאז מותו הטרגי של בנימינו. כולם הם סימנים של הארת עול המוות. אתמול בבוקר, 4 באוגוסט 1996, חלמתי שאנו, התלמידים, הלכנו לראות איש מת, ששכב בארון המתים שלו זה 7 ימים. בדרך כלשהי היה זה כאילו ימי השבעה כבר עברו. הארון היה פתוח, אך האדם החל פתאום לדבר, והראה שהוא חי. כולנו נדהמנו בשמחה בשל כך. האדם היה בן 35 או 40, ונעמד. הוא היה די גבוה, חסון, ולבוש בחליפה ובעניבה. הלכתי לכיוונו ונישקתי אותו בהתלהבות על לחיו הימנית. התלמידים היו קרובים, והודינו כולנו לה' על כך שהיינו עדים ישירים לתחיית אותו אדם.

גנומן 23: דניאל חלם ב-7 באוגוסט 1996 שאחותו גרציאלה (גלוריה) מתה, והוא ראה אותה במלכות השמים. היא אמרה: "מתתי, אך קמתי לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים" - - - זהו, חבריי, סימן גדול מאוד, אך אנו רק חמורים הנוערים אל הירח. דבורה, עם זאת, היא נביאה אמיתית, ואני תמיד מקשיב לה. היא אמרה מיד: "זו הפעם הראשונה בחלום כלשהו, שמישהו חי משתמש בביטוי זה".

גנומן 24: נראה כי סימן זה מכיל את הסימן שהתקבל בחלומו של ג'יוזפה, שבו הייתי בארון מתים. מתתי, אך קמתי חי מהארון. אמרתי (לא בחלום, אלא בסימן שביצענו): "מתתי, אך קמתי לתחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים". כבחלום, ג'יוזפה העניק לי "מדליה", אשר יצגה את "סימן התחייה ברמה בינלאומית". - אני חושב שחלומו של דניאל מאשר את התרחבות סימן תחיית הגואל חיים, ברמה בינלאומית.

גנומן 25: אחותה חסרת המזל של גרציאלה (Graziella), מסיבה הידועה לה', הינה בסימן החסד ובסימן התפארת. היא הייתה נערה רגילה, אינטליגנטית ורגישה, עד שנפלה לידי הדיאנטיקנים השנואים של הדור הרביעי, הרוח המקררת אשר לוכדת בצבתותיה רבים, ומפשיטה אותם מכסף וממהות עצמית. בנקודה מסוימת מוחה של גרציאלה התנתק, והיא נכנסה אל עולם הדמיון, בו היא מקבלת את השלום הסופי, אשר ירד בקרוב על העולם. אז העולם יתבע לכבד אותה, כאשר הוא יכיר בה כמלכת האנושות.

גנומן 26: איני צוחק על תיאוריה הדמיוניים של גרציאלה על האופן בו ייראה העולם בעתיד. אני מקשיב לה בפחד, מאחר שאין זו היא שמדברת. היא אדם שנשבר על-ידי רשע של אחרים, ומצא מקלט בדמיונות חיוביים, כדי להימלט מהמציאות של העולם הקשה. ועדיין, חסד ה' עליה ותפארת ה' הרימה אותה אל סימן התחייה האמיתי בזכות הגואל האחרון, חיים. זוהי השלמה גדולה של סימן התחייה לכל האנושות. וגרציאלה, ברוך השם, חיה.

גנומן 27: הבוקר יהואל יהואל סיפר לי על חלומו הארוך, שבו שני ילדים ואימם ניצבו מול עץ קטן. הם מיקמו ארבעה זרעים מסביבו והשקו אותו. הוא צמח מהר והפך לנחש כחול (כשישן הוא היה ירוק), ארוך ורחב. על האופנוע שלו, הנחש הפך לשוטר הגון מאוד, אשר אסר אנשים רעים והשרה שלום על אנשים חפים מפשע. - -

גנומן 28: אני מאמין שזהו סימן חשוב מאוד, הראשון שהתקבל על-ידי יהואל יהואל. המשמעות היא בבירור של "המרת" היצר הרע, שבכוחותיו ישתמשו רק למטרות טובות. זהו סימן של עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

גנומן 29: 13 באוגוסט 1996. ג'יוזפה כאן. הרוח החדשה של הלב החדש ירדה אל ג'יוזפה בפעם הראשונה. כתבתי את עשר המידות בדיו על חזהו השמאלי. הוא חש הרמוניה נפלאה בין מוחו לליבו והרגיש חיוּת בליבו, בשל האהבה הגדולה לחוק החדש של ה'. ביצענו עם סכינו של המורה סימן להשלמת הברית החדשה השלמה עם הברית הזו של הרוח החדשה. הסימן בוצע בהתאמה לקבלת הלוחות החדשים של החוק החדש עבור העולם. הוא כולל סימן מלפני כשישה חודשים, כאשר ג'יוזפה קיבל עבורנו את הלב החדש של הנבואה. אז היה מדובר בחלק הבשרי המוצק של הלב החדש, בעוד בסימן הבוקר מדובר ברוח החדשה של הלב החדש.

גנומן 30: 15 באוגוסט 1996: לילה של חתונה כוכבית עם פאולו, כפי שהוא קיבל בחלום, שבו נאמר כי עם הסימן החדש של החתונה בין פרץ לפאולו, התלמידים יהיו כעת כפאולו, ופאולו יהיה כפרץ. לפני השקיעה, פאולו, אני, דבורה וארבעת הילדים יצאנו לגן כדי לבצע את סימן חתונתנו. מצאנו אז בגן חתונת טבע נפלאה בין שני עצים. זה היה נחמד, מאחר שחוץ מאשר להיות בסימן החתונה החדשה, אנו גם בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

גנומן 31: בלילה ביצענו פאולו (מיכיהו) ואני סימן של חתונה כוכבית מתחת לכוכבים. בבוקר שאחרי, הוא סיפר לי שראה את הצדיק חיים בחלום. בחלום הייתה פגישה בחברת AMC, בה פאולו עבד, והמורה חיים, לבוש בבגד כחול מסודר ויפה מאוד, ישב לבדו ליד שולחן. פאולו הבחין כי לעיתים רגליו של המורה נראו ולעיתים לא, ועל אף שישב בשולחן עם אנשים אחרים, כאוטביו, המשיך לחשוב אך ורק על הצדיק. גם אוטביו הלך בעקבות תשומת הלב של פאולו, וגם האחרים החלו לברר פרטים אודות המורה.

גנומן 32: - פאולו לא ידע תחילה באיזה תואר עליו לכנות את המורה בהסברו, אך המורה גרם לו להבין שעליו לכנותו "ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים". פאולו אמר לנוכחים בעברית: "המורה הוא ראש הצדיקים הנסתרים", ואז פנה הוא לצדיק ושאל אותו אם הוא זקוק למשהו. אוטביו הלך אחריו. המורה חיים ביקש מפאולו להביא לו סוג מיוחד של טבק, ופאולו הלך לחנות, בה המוכר הכין תערובת של טבק עם חומר כלשהו כשעווה שהמורה ביקש. לאחר מכן הוא חזר, אך לא מצא את המורה חיים. הפגישה בין האנשים במקום בוטלה, אך היו בו שני ארונות מתים המכילים גופות שהושארו על הארץ. פאולו תמה כיצד גופות מוטלות בלי השגחה, אך אנשי החברה בה עבד אמרו לו כי הקברנים יגיעו מחר בבוקר לדאוג לכך. - -

גנומן 33: היה זה סימן חשוב מאוד שאישר את הסימן בו פאולו הוא כפרץ והתלמידים כפאולו. כפי שפרץ היה נוהג, התמקדותו של פאולו הייתה בצדיק ולא בדברים אחרים מסביבו. קיים גם "קשר מנטאלי" בין הצדיק חיים ופאולו. למורה היה את פאולו ש"יכריז" בפני הנוכחים שהצדיק הוא ראש הצדיקים הנסתרים, מה שהצביע על כך שפאולו, כפרץ, הוא תלמיד של הצדיק. הצדיק שלח את פאולו בשליחות, ופאולו ציית. אוטביו הלך בדרכו של פאולו ביחס לפעולותיו כלפי הצדיק, וביחס לכבוד ולדרך ארץ שהובעו. גם אוטביו זכה בשל כך, מאחר שדרבן את פאולו לראות מה ניתן לעשות למען הצדיק. הדבר מוכיח שתלמידים מתחת להשפעת פאולו מתעלים בהשגת זכויות.

גנומן 34: שני ארונות המתים ייתכן והגיעו כשיעור מן הצדיק לפאולו להתרכז ב"רמת" החברות שניתן למצוא בחלק גדול של "משפחת" החברה בה עבד. אם אתה חי ופועל כדי לגרום לחברה להרוויח, האנשים בחברה יהיו "חברים" שלך, אך אם אתה מת, כלומר: לא משרת את החברה יותר, אתה יכול, מצידם, להירקב על האדמה. עם זאת, למקרה הצורך, יש להם שירותי קבורה שידאגו לך... זהו העולם הריקני של ממון.

גנומן 35: 16 באוגוסט 1996: דניאל (שנמצא כאן) חלם שהסביר את הדיבר השני לתלמידים, תוך שזכר להסביר אודות הפחד הנורא שנפל על האנשים במהלך ההתגלות במעמד הר סיני. - - גם חלום זה, כחלומות אחרים, מאשרר שהתלמידים התעלו, ושהם מבינים ויכולים להשתתף בבית ספר החמור כעת. זוהי ההוכחה שאני חמור אמיתי, כאשר ישנם תלמידים, היודעים כיצד לנעור, ויש כאלו שיודעים כיצד לנתץ את גדרות העבר, לפני בניית הבניין החדש. גם רחל חלמה שקול מלמעלה אמר: "זה לא שרק פרץ חושב על הכתבים. גם התלמידים חייבים ליטול אחריות לגביהם".

גנומן 36: בין חצות ל-1 בלילה, בין ימים רביעי וחמישי, חלמתי שאנו, התלמידים, היינו כולנו בני ערובה של מישהו שהאשים אותנו וכלא אותנו בבית. כאשר מישהו אמר מילה, הוא החל להתרגז ורצה לשרוף את הבית על כל יושביו. דיברתי איתו והפצרתי בו לשנות יחס, תוך מבט בעיניו לגילוי שביב של רחמים. הוא הביט בי, ואז יצא מן המקום לדקה. כאשר חזר, הוא אמר לנו: "החלטתי לשחרר את כולכם מחר". - - בשורות טובות מאוד עבור ראש חודש אלול, כאשר סולי סיים את 30 ימי האבל על מות אביו, קמל קמחג'י, עליו השלום.

גנומן 37: תקשרתי לסולי כדי לומר לו להתגלח, והסברתי לו כי זהו פורים, פסח ויום התיקונים יחד. הוא גם חלם בלילה שעבר שראה את פרץ ואותו בבית הכנסת במילאנו. במקום האווירה הייתה רגילה, כזו של תפילה לא רוחנית ושגרתית. ברגע מסוים פרץ נעמד ואמר "שמע ישראל" בהתלהבות. הנוכחים בבית הכנסת, שביניהם היו צעירים רבים, התלהבו מיד גם הם והחלו לומר "שמע ישראל" באהבה חדשה וברוח חדשה. בהמשך עזבו כולם את בית הכנסת והמשיכו לומר קריאת שמע ולשיר אותה גם בחוץ. פרץ סיים את שני החלקים הראשונים של הקריאה, וסולי השלים את החלק השלישי.

גנומן 38: דניאל הזכיר לי חלום שלו מלפני שבועיים, ובו היה בחור איתו בחדר. הצעיר הביט על דניאל בביישנות רבה, ואז הוא הלך הצידה כדי לאכול משהו, וברך את הברכה המסורתית על הלחם: "המוציא לחם מן הארץ". דניאל הבין אז כי הוא יהודי, ואמר את הברכה החדשה: "ברוך ה' אלוהינו, המברך את הלחם הגדל מן הארץ". דניאל הסתקרן ופתח בשיחה עם הצעיר, ששאל את דניאל אם הוא יהודי או נוצרי. דניאל ענה: "בתוכי אני מרגיש כי אני יהודי, אך מסיבות של תוכנית ה' אני נוצרי". - - החלום מחדש את הברכה החדשה של המנהג החדש על הלחם.

גנומן 39: ראיתי את הפסיון של כריסטו מפוענח בלילה שעבר, בסימן כריסטו שירד בסרזאנה (Sarzana) די ליגוריה, בסימן ה"שין" החדשה. ה"שין" החדשה של שושן הגיעה למיקומה האמיתי עם חתימת הספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים" הצלב שחסם את בית הדין העליון מזמן הפסיון של כריסטו ירד בסרזאנה, ומכות נפלו עלי. אז, עם חתימת ספר אסתר 1, הגיעה ה"שין" החדשה למיקומה הנכון. בינתיים, עמוד התווך המרכזי ירד באוהל, כפי שסימני הלוחות ירדו מבית הדין העליון ומאסתר במלכות אחשוורוש.

גנומן 40: כבר כ"ה באלול. כתבתי שתי תשובות לרב רפאל פרץ, אחת הנוגעת למסורת התימנית, והשנייה נוגעת לסוגיית הגואל במלכות השמים, תוך ציטוט הפסוק במלאכי ג', 1: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת".

גנומן 41: סולי שלח לנו 100 דולרים, אותם הוא קיבל היום. במעטפה הוא כלל עמוד ממגזין בעברית: "כפתור ופרח", שמשתייך לזרם החרדי-חסידי. מעל המאמר שסולי רצה שאקרא, הוא כתב: "הגענו לשיא הטיפשות. אם זה לא היה מול עיניי, לא הייתי מאמין. כל תוספת מיותרת". - - אני רוצה לפיכך להתייחס לתכנים הטראגיים של המאמר הזה באופן רשמי בטקסט זה של בית הדין של מרדכי הצדיק, גם אם כואב לי רק להביט במילים, ויותר מכך לתרגם אותם לאנגלית.

גנומן 42: עמוד 30 של "כפתור ופרח", מו"ל: שמעון ברמי, גלבוע 13/16, באר שבע, בשם הרבנית מרגלית, עליה השלום: המאמר נקרא: "סגולה ליראת שמים". הרב והחסיד הרב בן-ציון גרוסמן שליט"א, מספר: שמעתי מאחי, הרב יצחק דוד שליט"א, רבה של מגדל העמק, על מה שעשה כבוד האדמור מלילוב, הרב משה מרדכי, זצ"ל, בשנותיו האחרונות.

גנומן 43: יום אחד נערה צעירה, בעלת תשובה, הגיעה לרב מלילוב כדי לקבל עצה בנוגע לשידוכים שהוצעו לה. בין השאר, הנערה סיפרה שחזרתה בתשובה הגיעה דרך חסידות חב"ד, ולכן היא נעשתה חב"דית, אך הצעיר שהוצע לה בשידוך לא היה חב"די.

גנומן 44: היא אמרה לצעיר כי היא רוצה לגמול לחב"ד, מאחר שהם אלו שהכניסו אותה אל מתחת לכנפי השכינה והחזירו אותה ליהדות, - ובמיוחד אל הרבי הלובביצ'ר שליט"א. - לפיכך היא מתכוננת, אחרי חתונתה, לעטר את ביתה בתמונת הרבי. הצעיר, עם זאת, לא הסכים, ולכן היא הגיעה להתייעץ עם הרב.

גנומן 45: התשובה של הרב מלוליב הייתה פשוטה מאוד: כאשר מישהי מחפשת בעל מתאים, לפני הכול יש לבחון את יראת השם של הבחור. ברור שהעובדה שאותו צעיר שלא יכול לראות את תמונת הרבי שליט"א בביתו היא הוכחה לכך שאין לו יראת השם, ולכן אל לך להסכים להתחתן איתו. - אז הרבי מלוליב ברך אותה, הבטיח לה שהיא תמצא בקרוב בעל מתאים עם יראת השם, ואמר לה שאל לה לדאוג.

גנומן 46: לפני שהם נפרדו, הרב אמר לה: לכל יהודי צריכה להיות יראת שמים ויראה מן הקדוש ברוך הוא, אך מאחר שלאותו צעיר אין יראת השם, הוא היה רוצה להציע לו עצה כדי שתחדור אליו אותה יראה. עליו לקנות קלטת של הפרברנגן (התכנסות חב"דית לשמיעת דרשות הרבי), בה הוא יכול לשמוע את דבריו הקדושים של הרבי, ולשמוע כיצד הוא בעצמו שר ויוצר מוזיקה, מה שיגרום ליראת השם לחדור אליו (אל הצעיר). - - - -

גנומן 47: אני מבקש מאלוהי היקום שהכתבה שקראתי[3] תובא הלילה לפני בית הדין של מעלה והעניין יישפט. חייב להיות דין נגד תנועת חב"ד ונגד התנועות החסידיות, ועם ישראל חייב לנתק עצמו מן המפלצת המתועבת של חב"ד, אשר נוגסת במוחות אנשים תמימים, הנופלים למלכודת שלה. חייב לפרוץ קרב נגד הדוקטרינות המיסטיות של הזוהר והקבליסטים. אפשר להבנה לחזור אל העם, כזו שתספיק כדי להבין שזו כיפרות נגד התורה בכל יום.

גנומן 48: במה נאשם אותו צעיר? בכך שסרב להשתתף בפולחן הנתעב המנוגד לחוק משה רבנו? כיצד יכולה תמונה של הרב הלובביצ'ר להצביע על יראת שמים? מדוע הרב מלילוב הפסיק את השידוך, כאשר אותו צעיר היה תמים? זהו הרב מלילוב שיצא נגד התורה בדבריו, בעוד הצעיר פעל מטעמה, תוך שנאת פולחנים אליליים מכל סוג. אלו משחקים משחק הרב מלילוב בשם יראת ה'? ראשית הוא מפסיק את השידוך כי לבחור המסכן אין יראת ה', אך אם יקנה הוא קלטת ויקשיב לרבי מלובביץ', ששר ומשחק, יראת ה' תחזור אליו!!!

גנומן 49: האם יהודי לא יבכה כאשר יראה עד לאיזו רמה חכמת ישראל צללה?! עם ישראל הקים אלילים חדשים מדן ועד באר שבע! מי יכול להאשים את החילונים המתנתקים מן היהדות, אשר יכולה להכיל טינופת כזו! זהו שיא הטיפשות, אך לא מדובר בטיפשות סתם. זהו שיא הטיפשות, שהושג כאשר חכמת התורה יצאה מן הפרופורציות והמידות הנכונות שלה, עוותה וסולפה עד שהפכה לטיפשות אמיתית בצורתה הגרועה ביותר. כפי שהרבי מלובביץ' הסביר פעם לחסידיו בשיחה כתובה: אם ילמדו ילמדו למחוק בעלי חיים לא כשרים בספרי קומיקס אותם הם קוראים, הגאולה תתקרב.

גנומן 50: מה שיש למחוק קודם לכל הוא את כל תמונות הלובביצ'ר, בשל היותן אליליות וטמאות. במונח סטרא אחרא משתמשים המיסטיקנים של הזוהר פעמים רבות, אך הם אלו שנפלו, למרבה הצער, קורבנות ל"צד האחר" הטמא והאלילי של קדושת התורה.

פרק 3

גנומן 1[4]: נכנסתי לבית הדין וביקשתי צדק בנוגע למאמר המתורגם. יש, ברוך השם, אינדיקציות רבות שהכול התקבל כפי שביקשתי והתפללתי. - - אני חייב לבצע סימן עכשיו של בית ספר השושנה הצהובה.

אני פותח את ספר בית הדין של מרדכי הצדיק, כדי לנסות להישאר בקו אחד עם הספר "המידות המסוגלות של אסתר", מאחר שיש מטרות חשובות מאוד בלימוד הצדק החדש לעולם. בשל כך סימן מערך אסתר במלכותה נמצא לצד סימן בית הדין העליון של מרדכי הצדיק. מדובר בחמישה כוכבים בצד שמאל וחמישה כוכבים בצד ימין. אם אנו בקו אחד עם צדק בית הדין ועם מידות המלכות, בוודאי שעשר המידות של מלכות השמים נמצאות איתנו, עשרת הדיברות מאירים עלינו, ואנו יכולים, בעזרת אל שדי, לחיות כצדיק החי באמונתו.

גנומן 2: ראש השנה התשנ"ז עבר. דניאל הגיע בערב השני של החג והביא סימנים גדולים של השלמת תיקון בית ספר האיסיים. קדושת הרמה המקורית של הסימנים ההתחלתיים, של הקדושה המקורית ושל הקדושה הנסתרת בבית הספר לפני עזיבת יוחנן וישוע, חזרה לבסוף למצבה הראוי והמקורי. הייתה שמחה גדולה למעלה של הצדיקים הנסתרים.

גנומן 3: זאת מאחר שבכל 2000 השנים האחרונות, לאחר אותה עזיבה, הפעולה המקורית של ראש הצדיקים הנסתרים, מורה הצדק, לא הייתה יכולה להיות מתוקנת. כוחות גדולים יצאו, אך הם עוותו באופן קבוע, השם ישמרנו, בנצרות, ולא ניתן היה לבצע להם תיקון עד תיקון הנצרות עצמה. כמו כן, תיקון הנצרות לא יכול היה להיות מושלם ללא הבנת מקורות הנצרות בבית הספר האיסיי, והזהות האמיתית של רמת מורה הצדק.

גנומן 4: אך כעת, ברוך השם, פסיון כריסטו פוענח בחכמת הסימנים במסגרת פסיון החמור השלישי בסימני משיח בן יוסף, בכוח הסימן השלם של תחיית הצדיק חיים. מתתי, אך קמתי מן המתים בזכות המורה חיים. הפסיון המפוענח הוא סיום חשוב לתיקון הנצרות.

גנומן 5: הפסיון המפוענח בא בעקבות פורים שפוענח עם ה"שין" החדשה של "אשר", שפוענחה עבור האיזון החדש והמושלם בין לוחות הגאולה הראשונה והלוחות החדשים של הגאולה השלמה. הפורים המפוענח מפענח את הרפורמה החדשה ביהדות, מאחר שהכרחי שלרפורמה יהיה הידע של המיקום הנכון של בית ספר האיסיי, את המיקום האמיתי של מורה הצדק, ואת האמת הנוגעת לסימנים ההתחלתיים של הגאולה ולמקורות האמיתיים של הנצרות.

גנומן 6: בנצרות השם "אשר" סולף ל"רוש". זה מנע כל דיאלוג אפשרי בין המסורת היהודית לנצרות. אם היהודים דיברו על "אשר", הנוצרים ענו ב"רוש". עבור היהודים, לגילוי המשיחי יש מטרה לקשר את הגאולה הראשונה לגאולה השלמה. עבור הנוצרים, הגילוי המשיחי היה הראש לכל דבר. עם תיקון הנצרות, ה"רוש" שנוצר באופן שגוי, מתפורר באור אהיה אשר אהיה. לפני כן, עם זאת, לא היה עדיין גילוי של "אהיה" האחרון, ולכן בלתי אפשרי היה לתקן את "אשר" לפני גילוי הסימנים השלמים.

גנומן 7: הלוחות החדשים של החוק החדש זקוקים לתקופה השלישית בת 6 השנים, מאחר שבמסגרת הסימנים, 6 השנים הראשונות החיו את "אהיה" הראשון באור היחסים החדשים של הגאולה השלמה. התקופה השנייה בת 6 השנים החיתה את התפקיד הנסתר של בית הספר האיסיי וחידשה אותו באור הגאולה השלמה. התקופה השנייה הייתה לכן בסימן "אשר" בקבלת הסימנים של הרפורמה החדשה ביהדות.

גנומן 8: השנים ה-12 וה-13 היו בסימן חתימת הסימנים והסבריהם בכתבים שונים של ספר משנת חיים, ולכן הכתבים נחתמו בעבודת התיקון והרפורמה. עם החתימה הזו וסימן הנון הפינאלית, השמות "אהיה אשר" יכולים כעת להתחיל להגיע אל איזון חדש של הגאולה השלמה דרך השלמת השם "אהיה" האחרון. אם האיזון החדש הזה לא מגיע בראש השנה של השנה ה-14, יכול להיווצר, השם יצילנו, עיכוב גדול בהכנות של הגאולה השלמה.

גנומן 9: פורים המפוענח מייסד את ה"שין" החדשה, המוצאת את מיקומה האמצעי הנכון בין "אהיה א" ו"ר אהיה", ולכן יש לה הכוח להאיר את ה"שין" החדשה, ה"וו" החדשה, ה"שין" החדשה והנון הפינאלית של שושן עבור פורים החדש הגדול והנסתר של הגאולה השלמה. האיזון המושלם של ה"שין" החדשה היא לפיכך בדיוק בין גילוי חוק התורה וגילוי החוק החדש של הגאולה השלמה. זו הסיבה שהשם "אהיה" שווה בשני הצדדים של השם, מאחר שבשני המקרים מדובר בחוק ה' שמתגלה.

גנומן 10: עם סימן הנון הפינאלית הצדיק חיים הכריז שעליו לקחת מישהו למען התועלת שיפיק העולם מכך. תקופת אבל של 13 שבועות כבר הוכרזה. היה חשש בנוגע לליאת. לאחר סיום התקופה אמר לפרץ הצדיק שראש השנה התשנ"ז יהיה זמן עלייתו של פרץ. כעשרה ימים לפני פסח בנימינו נהרג בתאונה טראגית. כולם חשו כי הוא נלקח כקורבן למען הסימן. מובן הוא שעם סיום הסימן של הנון הפינאלית של חותם פורים במספרה של לאקי סטאר לא היו מספיק זכויות להמשיך בסימן. גם לאחר מותו של בנימינו נאמר לפרץ להכין את עצמו ללכת בדרך הצדיק חיים, והכנתי בעקבות כך צוואה.

גנומן 11: סימן הנון הפינאלית הסתיים עם סימן "כה וכה", והיה זה סימן שבנימינו מת למען שני ה"כה", כפי שרמז לכך שם משפחתו "פריקו" (per i co: עבור ה"כה" באיטלקית). על אף שלא הייתה עדיין זכות מספקת להמשך הסימן, הסימנים השליליים החלו להשתנות לחיוב במספר כיוונים. אחד היה מסלול חדש לגמרי של סימני התחייה. אחר היה ייצוב סימן הסוס הלבן בכיוון בית ספר השושנה במילאנו. סימן הפירמידות היה נקודת מפנה של אותם סימנים. כל קובץ עד כה היה ציון דרך בייסוד האיזון החדש של התקופה השלישית.

גנומן 12: המסלול החדש של סימני התחייה החלו גם לפני הלווייתו של בנימינו, אך הסימן ההתחלתי העיקרי ניתן לג'יורדנו באותו יום של ההלוויה עצמה.

1. חלומו של פאולו היה שבנימינו רצה את סימני התחייה.

2. חלומה של דבורה היה שבנימינו רצה מוזיקה ולא עצבות.

3. חלומו של ג'יורדנו, בבוקר ההלוויה: אישה יפה ראתה את תחייתו של בנימינו מארון הקבורה. הכרזת האישה הייתה של הפתעה ושמחה אודות התחייה: "זה ממש מדהים!".

4. פאולו חלם (יום ראשון, 12 במרץ 1996) שבחורה בשם גלוריה הייתה צריכה למות, אך היא הייתה בבעיה, מאחר שלא ידעה איך לבצע את המעבר. חוץ מאשר פאולו, דבורה ואני, היו גם קרובי משפחה של גלוריה וכולם היו מודעים לבעיה. אז פרץ אמר לבחורה לשכב בארון המתים, ועם ידו הוא ביצע סימן, תוך שהוא מעביר עליה את ידו, מראש ועד כף רגל, מבלי לגעת בה ממש. גלוריה מתה מיד, וחיוך נראה על פניה.

5. חלום זה הגיע שבוע לאחר שביצענו את הסימן שקיבל ג'יוזפה אודות פרץ שנקבר חי בסימן תחיית המתים, ובו פרץ שכב חי בארון מתים. פרץ קם, וג'יוזפה העניק לו את סימן ה"מדליה" של תחיית המתים הבינלאומית.

6. פאולו חלם אודות מותו של בנימינו, שהיה ללא כאב.

7. פאולו חלם שנכח בבית העלמין של מילאנו. ראשית הוא ביקר את קברו של רמו לוי, עליו השלום, ובהמשך הוא ראה את רמו עצמו ובירך אותו ב"חג שמח". לאחר מכן הוא היה ליד קברו של הצדיק חיים. מישהו הסיר את מה שנכתב על מצבת המורה, ופאולו התרגז מאוד. אדם שנכח במקום הבטיח להחזיר את הכיתוב חזרה. פאולו, שראה אז לפתע את המורה חיים מתהלך, החל לפחד. המורה רצה לגעת בפאולו, אך פאולו חשש. המורה חיים, למרות זאת, נגע בו. אז נראה ספר עתיק וקדוש מאוד, כה קדוש עד שפאולו פחד לגעת בו, אך הצדיק חיים נתן לו אותו, והוא הביאו לביתו של פרץ.

8. דבורה חלמה שהיה עלינו לקנות בקבוק של יין אדום, מאחר שלמורה חיים הייתה חגיגה.

9. 26 ביולי 1996: דניאל קיבל חלום חשוב מאוד ובו הוא שהה יחד עם בנימינו במלכות השמים. הם ישבו במכונית (מכוניתו הישנה של דניאל) וניסו להגיע לחגיגה. עם זאת, הם עוכבו ולא הגיעו ליעד. דניאל התעורר (בחלום) ומצא את עצמו במקום כלשהו בעולם, בו גם פרץ נכח. פרץ אמר שהוא מעוניין להגיע לחגיגה הגדולה, מאחר שהיא הייתה חשובה מאוד. דניאל סיפר לפרץ (בחלום) שהוא חלם שהיה עם בנימינו, וכי ההגעה לחגיגה נמנעה מהם. פרץ לא היה מוכן להתחשב בחלומו של דניאל, ואמר שאולי החלום היה מלמטה. דניאל אמר: "לא, זה חלום אמיתי, זוהי חגיגת תחיית המורה חיים, ביום ט' באב".

10. ג'יוזפה חלם על בנימינו, שהשתתף עם תלמידים בשיעורי בית ספר השושנה. ג'יוזפה פחד שהאחרים יראו את בנימינו, אך בנימינו אמר: "התלמידים תמיד רואים אותי".

11. 4 באוגוסט 1996: חלמתי שאנו, התלמידים, הלכנו לראות איש מת, ששכב בארון המתים שלו זה 7 ימים. בדרך כלשהי היה זה כאילו ימי השבעה כבר עברו. הארון היה פתוח, אך האדם החל פתאום לדבר, והראה שהוא חי. כולנו נדהמנו בשמחה בשל כך. האדם היה בן 35 או 40, ונעמד. הוא היה די גבוה, חסון, ולבוש בחליפה ובעניבה. הלכתי לכיוונו ונישקתי אותו בהתלהבות על לחיו הימנית. התלמידים היו קרובים, והודינו כולנו לה' על כך שהיינו עדים ישירים לתחיית אותו אדם.

12. דניאל חלם ב-7 באוגוסט 1996 שאחותו גרציאלה (גלוריה) מתה, והוא ראה אותה במלכות השמים. היא אמרה: "מתתי, אך קמתי לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים".

גנומן 13: כפי שצוין, סימן הפירמידות היה נקודת מפנה, מאחר שנאמר בחלומו של ג'יוזפה כי זהו סימן גדול. סולי היה בחזית. זהו כיוון חיובי נוסף של סימן תיקון האדם, מאחר שבין הסימנים הקשורים לסימן הפסיון, היו גם אלו של תיקון האדם ועץ הדעת טוב ורע המתוקן. כל הסימנים הללו קשורים לסימן השישי של התחייה. תיקון האדם קשור לסולי, הקשור לסימן יום התיקונים. סולי גם קשור לסימן בית ספר אסתר.

גנומן 14: אז הגיעו הסימנים של קמל קמחג'י. הניתוח שלו היה למעשה ביום ההולדת שלי, 11 ביולי. מותו נקבע ביום ההולדת העברי שלי, ראש חודש מנחם אב. עבור סולי, הכאב על מות אביו היה תיקון חשוב כשלעצמו, אך מותו של מר קמחג'י נכנס לסימן התיקון הגדול של האדם והתיקון הגדול ביהדות. משמעותי הדבר שסולי מחה, יצא נגד ובז לכל החב"דים בהלוויה, בכך שלא אפשר לחב"די לקרוא תהילים. היה זה קידוש השם חשוב.

גנומן 15: דבורה חלמה שקמל קמחג'י כבר הובא למנוחות לפני כל הבלבול (של ההלוויה, ואולי לפני ההלוויה, ואולי אף לפני מותו שלו עצמו). לאחר השבעה הגיע ט' באב, ודניאל קיבל שתשעה בחודש מנחם אב הוא יום חג של תחיית המורה חיים. מותו של קמל קמחג'י הפך בהחלט להיות חלק מסימני התחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים.

גנומן 17: - 17 בספטמבר 1996: דיברתי עם ג'יוזפה. היו לו שני חלומות לספר, ושניהם הכילו בשורות טובות מאוד. אני מביא אותם כאן מאחר שייתכן והם חלק מאותם מהלכים שאנו נמצאים בהם. אחד היה שג'יוזפה ביצע סימן על חוט השדרה של מישהו. כאשר הוא עשה זאת נשמע קול חזק של פיצוח, ונאמר ש-12 שורשי רוע נשברו. - - תודה לה' אלוהינו, מאחר שסימן זה פותח את הדרכים ללוחות החדשים של החוק החדש. בראש השנה, בפעם הראשונה, ענדתי את סימן 12 האבנים של התיבה החדשה הקדושה.

גנומן 18: בחלומו השני של ג'יוזפה, אנו, התלמידים, היינו כולנו יחד. עלינו על ספינת חלל ושייטנו לכוכב לכת אחר. הכוכב, להפתעתנו, היה בדיוק כמו כדור הארץ, וכל מה שהיה על כדור הארץ, נמצא גם שם. ג'יוזפה שאל בסקרנות מישהו על הכוכב מדוע הכפילות קיימת, והוא ענה: "היום כאן ה-33 במרץ, אך בארץ רק ה-26 במרץ" - -. סימן זה מצביע בוודאות על הקבלה למעלה של קורבן בנימינו, שמת ב-27 במרץ. מותו אפשר את תיקון פסיון כריסטו המפוענח.

גנומן 19: כדור הארץ החדש, אה! כדור ארץ חדש. עולם חדש, אה! עולם חדש. ארץ חדשה לחיות בה, עולם חדש במלכות השמים שדומה כמראה לעולמנו. זהו העולם החדש עבור נשמות הברית החדשה של הגאולה השלמה. זהו עולם חדש שנוצר על בסיס הסימנים השלמים הגאוליים והמשיחיים של הגאולה השלמה, בזכות תחיית הצדיק חיים. לפיכך ההבדל היחיד הוא שכאן ה-26 במרץ, במציאות האכזרית שלו, אך שם ה-33 במרץ, בסימני הגילוי המשיחי החדש של כוכב כריסטו, שבא בזכות הענווה.

גנומן 20: בבוא דניאל בלילה השני של ראש השנה, קיבל הוא את החיזיון כיצד לחבר את חוט השדרה של הדג הגדול לוויתן אל חוט השדרה של החמור. אני לכוד כעת בהשפעת הלוויתן, כדי להיתקל בכוכבי שחייתו המהנה. כמה נעים שמשקולות החמור משתנים למלכות הג'ירף. עם זאת, ביום שלאחר מכן דבורה ראתה שור לבן. דניאל אמר: "המורה חיים שמח איתך, והוא מעריץ את גמישותך. כאשר אעזוב את האוהל הוא ימסור לך לוחות חדשים לבנים רבים".

גנומן 21: וכך חוט השדרה של הדג הגדול העמיד אותי על דיוקי. אז הגיע השור הלבן בביקור גלקטי, ומילא את כל גופי בכוח. עמדתי בעמוד התווך המרכזי. חמשת הכוכבים של בית הדין העליון ירדו על זרועי הימנית. חמשת הלוחות של אסתר במלכות אחשוורוש ירדו על זרועי השמאלית. ה"שין" החדשה של אהיה אשר אהיה ושל שושן היו על מצחי. הצדיק חיים פקד שהלוחות הלבנים החדשים ירדו אלי. הם היו כמו שני יהלומים מאירים, שנצמדו אלי מכף רגל עד ראש, אחד לכל מחצית מגופי.

גנומן 22: רק איבר ברית המילה שלי לא היה עדיין רגוע, מאחר שלא ידע לאיזה לוח הוא שייך. הוא מצא עצמו בסופו של דבר באמצע. אז השור הלבן הפגין את נוכחותו וחיזק את חלקיי האמצעיים, כדי שיוכלו לתמוך בגילוי שלי. זה סיפק לקומתו של חמורי את ההתעלות הדרושה. החמור שמח כאשר הצדיק הנסתר חוגג למעלה.

גנומן 23: ראשי החל לעלות אל חדרי האוצרות הגאוליים במלכות השמים. היה קשה לי מאוד לשמור את ראשי שם, גם בגלל שאין זה קל לשמור מחשבות על החלקים האמצעיים ולשמור את הראש במלכות השמים באותו הזמן, גם כאשר החלקים האמצעיים מוקפים ביראת ה' אלוהינו.

גנומן 24: הגואל האחרון ראה את בעייתי וקרא לי להישאר רגוע ולהסתייע בחבריי. אז ראיתי את, בנימינו, מר רמו לוי, מר דומניקו מניגרסו, מר קמל קמחג'י ווינצ'נזו ואנטונייטה. כל אחד קרא לי בדרכו להתעלות, כדי שראשי ייכנס אל החדר לראות את הדלתות החדשות. בהפתעה מהנה הבנתי שבית הספר החדש של נשמות הברית החדשה נפתח ופועל. עם מותו של מר קמל קמחג'י, ששת הסימנים הושלמו למעלה מסימן הכוכבים לסימן המורה חיים שקם לתחייה, בסדר הנ"ל.

גנומן 25: זה גם הראה שהסימנים של בית ספר אסתר וסימני בית ספר השושנה הושלמו ברמה בה הם היו חייבים להיות כעת. החמור האמיתי נוטל כעת את סימן פרץ, איש הלוחות, והתפקיד מגובש, ברוך השם, לשם המשך ספר משנת חיים שהינו כעת, בעזרת השם, בשלב הלוח הגדול שלו.

גנומן 26: אם ירצה השם ואקבל רשות להמשיך אחרי יום התיקונים, כל הסימנים הרבים הללו, שהגיעו לשם גיבוש הלוחות החדשים, יישארו. הם נדרשים לשם כל ספרי ספר משנת חיים שחייבים להיכתב, בעזרת השם. נראה שפרץ, איש הסימנים בסימן החמור אוכל לחם, מת, אך קם לתחייה בסימן החמור החדש בסימן פרץ, איש הלוחות.

גנומן 27: ההבדל בין שני הסימנים הללו הוא גדול מאוד. זאת מאחר שבמשך 12 או 13 שנים היה זה פרץ שהיה בסימן החמור אוכל לחם, אך מאותו רגע שהסימן התקבל והתבצע על-ידי סולי (סימן אותו קיבל בחלום, להלביש את פרץ בחולצת עבודה אדומה, והוא סימן שיתקיים החמור השלם), והכריז שפרץ כעת הוא חמור אמיתי, היה זה החמור שנטל על עצמו את סימן פרץ.

גנומן 28: אם פרץ לא היה מת קודם לכן, החמור לא היה יכול לבצע את המעבר הזה. לא ניתן להפריע לפרץ כשהוא עוד שם, אך אם הוא מת, החמור יכול ליצור לעצמו בית חדש. אז החמור, דרך תחיית המורה, מעורר את רוחו של פרץ ומביא אותו בחזרה לחיים, ופרץ מוצא את עצמו שוב בעניינים החמוריים. הוא יכול גם לא לומר דבר, כי בענווה הוא יכול להודות שרק דרך מידת החמור, הוא ניצל. אז החמור אומר: "הו, פרץ, מה בנוגע לכל הלוחות הללו שעוד לא כתבת במשך 13 וחצי השנים האחרונות? אתה, בן-אדם, נמצא כעת בסימן שלי, ואני מיקמתי אותך תחת הקסם החמורי שלי והפכתי אותך לפרץ, איש הלוחות. זהו ה"ונהפוך הוא"[5] של אורוות פורים הפנימית של החמור".

גנומן 29: יום התיקונים נסגר. אני מאמין שבחלומי, לפני מות בנימינו, הצדיק חיים אמר שזמן עלייתי היה בראש השנה, עם אינדיקציה: מראש השנה ועד יום התיקונים הוא זמן התחלת העלייה. יש גם סימן בחלומו של פאולו מלפני מספר שנים, שכעת מגיע לחזית. הסימן דיבר על כיפור, פורים, של הנשים. יש עדיין בעיה בנוגע לחלק של "של הנשים" בסימן, שאותה יש לפתור.

גנומן 34: אני רוצה לאזכר כאן שמאחר שהתקופה הראשונה בת 6 השנים התקשרה לעולם הנוצרי, והשנייה לעולם היהודי, אני מאמין שלקשר לעולם המוסלמי חייב להיות מקום חשוב בתקופה השלישית הזו. בשל כך חלם דוד לוי שפרץ עם זקן לבן ארוך אמר לתלמידים: "בעוד כ-20 שנים יורשה לכולם להתפלל במינרט". משפט זה הוא אמצעי לקשר. אלו הן בשורות טובות בנוגע להכנות לבניית בית התפילה של הגאולה השלמה.

גנומן 35: ביום השני של ראש השנה הפכתי את דניאל, רחל, פרנצ'סקה, דבורה ופאולו לחמורים אמיתיים. הם היו שמחים מאוד על כך. יום שלישי: נלדה, איליאדה, דוד, פינוצ'יה ושרה כאן.

גנומן 37: אני חייב לציין שבלילה לאחר מותו של בנימינו, נכנסנו יחד איתי לתיבה. לפני כשבוע חלם פאולו שסירה עגנה, כולנו ירדנו לאדמה והייתה חגיגה. חיוני לסימן תיבת נח כאן הם 7 מצוות בני נח, כפי שקיבלנו אותם, ברוך השם. הלוחות שהתקבלו חיזקו את הסימן של הלוחות החדשים של החוק החדש, כפי שהם חיזקו את 7 הקומות של בית הגאולה השלמה.

גנומן 43: היום, יום שלישי, שחטתי 4 תרנגולות לכפרות. מ-2:30 בצהריים עד 7 בערב הייתי במלחמה נגד רוחות פסיכולוגיות שהרסו אנשים רבים. בטוניקה ירוקה ולבישת סימנים של 12 אבנים של הכוהן המשוח, ביקשתי מה' צבאות לשרוף את כל הרוחות הפסיכולוגיות ולטהר את הארץ.

גנומן 44: ביום ראשון בלילה התחיל יום הכיפורים. כיפור-פורים-של הנשים. המן בנפילה גדולה. ג'יוזפה התקשר עם חלום. הוא ראה ספר לבן עם הכותרת: "הנביא האחרון". הוא פתח אותו והיו שם חלומות התלמידים. - - חלום זה מותאם לספרון שהוכן על הפרק השלישי של ספר מלאכי.

גנומן 45: אך יותר מכך זהו סימן שהנבואות החדשות של הגאולה השלמה "נקשרו" לחלוטין לנבואות האחרונות של מלאכי, ושההמשך של הנבואות הגאוליות מובטח. הפער ההיסטורי הגדול בין מלאכי ל"בא הזמן" נפרץ. ראו כמה נפלאים הם מעגלי הסימנים. יכולנו לומר זאת, ואמרנו זאת, לפני 14 שנים, עם סימן "בא הזמן". לאחר 14 שנים, עם זאת, יש לנו 14 שנים של עדויות סימנים כדי להוכיח זאת ולהראות זאת לכל עבר. בנוגע לסימנים, ברגע זה של ההיסטוריה אנו העשירים ביותר בעולם.

גנומן 46: 4 התרנגולות ו-15 הביצים עלו 19 אלף לירות. 91 הוא המספר של הנבואה, כפי שקיבלנו בברית החדשה השלמה. 6 החודשים הקרובים הם נבואיים בסימן היד החזקה, מאחר ש"יד" היא 14 (בגימטרייה) בשנה ה-14. 6 החודשים הראשונים, בהם היו סימנים מדהימים ונפלאים בנוגע לתחייה, הביאו את יום התיקונים עם סימני הפסיון המפוענח, הפורים המפוענח והאתון המפוענחת עבור תיקון אדם ועץ הדעת טוב ורע המתוקן.

גנומן 47: גם סימן תיבת נוח פוענח עם קבלת 7 המצוות המקוריות, שהיו בתיבת נח בצורת שני לוחות. גם המערך הכללי של 7 הקומות של בית הגאולה השלמה בוטא בכתיבה. ב-6 החודשים הללו בית ספר השושנה במילאנו, שנוהל על-ידי הסוס הלבן, נפתח, והתלמידים מתרגשים מאוד. בנימינו פריקו קם לתחייה במלכות השמים, ומר קמל קמחג'י קם לתחייה במלכות השמים. הסימן קם לתחייה.

גנומן 48: גם פרץ, איש הסימנים בסימן החמור אוכל לחם, מת וקם לתחייה בסימן החמור האמיתי, בן בני עליה, בסימן פרץ, איש הלוחות. אל תידהמו מן התואר הזה. החמור המעורר עבר את פסיון כריסטו במשך 6 חודשים, וראש השנה התשנ"ז נקבע על-ידי המורה חיים כזמן העלייה. הקשר הוא שהתואר החדש הוא הגרסה המתוקנת של פסיון כריסטו. סימן המוות וקורבן כריסטו במקום להיות מתוקן, היה יכול להתהפך, אילו החמור לא היה נשאר לקבל את הלוחות החדשים של החוק החדש. אך פרץ מת ב-26 במרץ 1996, כאשר בארץ המובטחת החדשה היה זה ה-33 במרץ בסימן הפסיון של כריסטו. הזמן היה במימד אחר, אך במהות הייתה התאמה במסגרת סימני החמור, משיח בן יוסף.

גנומן 49: החמור, עם זאת, היה צריך "להתמנות" לחמור אמיתי, והמוות של פרץ השלים את סימנו, בו איש הסימנים היה צריך לקום לתחייה עם התואר החדש. המוות של בנימינו היה גם המוות של פרץ, איש הסימנים, שהיה אחראי לכל התלמידים. בנימינו היה צריך לקום לתחייה למעלה. פרץ היה צריך לקום לתחייה, דרך ההסמכה החדשה הנוגעת ללוחות החדשים של החוק החדש. כאשר התחייה נפתרה במונחי הלוחות, מר קמל קמחג'י השלים את הקורבן, כאשר נותח ב-11 ביולי ומת בראש חודש מנחם אב (השנה ב-17 ביולי), שני ימי ההולדת של פרץ, הלועזי והעברי בהתאמה[6].

גנומן 50: החמור זקוק כעת לאתון בישראל כדי לשמור אותנו בסימן פרץ, איש הלוחות. זאת כדי שהוא יהיה חמור ארוך מישראל ועד לאיטליה ולארצות הברית, ויוכל להחזיק את פרץ כדי שיקבל את החוק החדש וינסח את הלוחות החדשים, בעזרת אל שדי.

פרק 4

גנומן 1: הפסיון של כריסטו הוא הרחבה היסטורית של קורבן האיל, וקורבן האיל הוא הרחבה של הפרי האסור שחוה הייתה חייבת לאכול, העיקרון הנסתר של אל נורא עלילה על בני אדם. ועדיין כל התופעות שנוצרו בידי הבורא, גם אם היו להן תוצאות היסטוריות "נוראיות" שנבעו מהן בשל טיפשות האדם, יש מאחוריהן מטרות נסתרות, שמתחילות להתגלות כאשר האנושות נכנסת אל הגאולה השלמה.

גנומן 2: התופעה של אל נורא עלילה, למען ההבנה במונחים אנושיים, היא "מלכודת לחטא, שעל אף שלכאורה ניתן למנעו, למעשה הוא בלתי נמנע". חוה הייתה ברמה של הימנעות מאכילת הפרי, והייתה לה בחירה חופשית לאכול אותו או לא, אך היא למעשה הייתה חייבת לאכול אותו, כאשר הנחש החל לדבר. מישהו היה צריך לאכול את הפרי, אחרת לא היה מתבצע הגירוש מן הגן, והעולם לא היה יוצא לדרכו. נורא עלילה!

גנומן 3: ישוע היה חייב לבצע חטאים כדי להשלים את שליחותו, ואם הוא לא היה מבצע אותם, השליחות שלו לא הייתה מתקיימת. עם זאת השליחות האוניברסאלית של הנצרות הייתה חייבת להתקיים, מאחר שזוהי השליחות שתציל לבסוף את הצאן הנאבד של בית ישראל. נורא עלילה. וכן, הבה נודה בכך, זה מה שקרה לסימן של פרץ, איש הסימנים, בסימן החמור אוכל לחם. גם איש הסימנים נלכד בסבך.

גנומן 4: האם ייתכן וסימן פרץ, איש הסימנים, דרש פעולה ציבורית אקטיבית לביצוע סימנים ולהכרזת הגאולה השלמה? איני יודע. והאם לסימן ההכרזה, הסימן שהתקשר ישירות עם סימן "בא הזמן", ולכן גם התקשר להכרזה המנובאת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, היו רק 14 שנים לשם הכרזתו? איני יודע.

גנומן 5: ייתכן והיה זה רק בגלל חוסר בזכות מצידנו, אשר גרם לגזרה. ודאי הוא שכאשר הזכויות גדלו עם ייסוד בית ספר השושנה, וסימנים חשובים רבים שנעשו, היו סימנים חיוביים ובשורות טובות. ב-28 במרץ נאמר לפרץ שהוא מת. באותו הלילה בנימינו הגיע בחיזיון ולקח את פרץ להר אררט כדי לקבל את סימן הלוחות המקוריים של תיבת נח.

גנומן 6: ב-29 למרץ פרץ בכה כל היום עבור בנימינו. סימנים כפולים הגיעו כל הדרך מאז ועד עכשיו.

גנומן 7: אחרי הכל, פרץ, איש הסימנים בסימן החמור אוכל לחם, מת, ובמקומו הגיע החמור האמיתי בסימן פרץ, איש הלוחות. 6 חודשים שלמים של סימנים כבדים היו דרושים כדי לבצע את השינוי. משהו קרה בוודאות! אני גם שמעתי לפני כשלושה שבועות שעברתי את כל המבחנים שהושמו לפניי. לאחר מכן שהשינוי החל להתבהר, וההתבהרות ארכה כשבועיים.

גנומן 8: איני יכול לומר דבר על הגזרה עצמה. איני יודע. השנה מסתיימת בפסח, לא בראש השנה. אני מדבר רק על סימנים. אני מקווה שלמען ספר משנת חיים הגזרה עצמה תעבור "ונהפוך הוא" בגאולה הנסתרת של אל מסתתר, אך למען האמת אין זה תלוי בי. אם הבורא ירצה, כך יהיה. איני יודע מה עדיף עבור הגאולה. יש כל כך הרבה אפשרויות לא ידועות. נכון גם, עם זאת, שיום התיקונים הזה הוא היום החדש המנובא (מלפני כ-7 שנים) של כיפור-פורים-של הנשים. משהו גדול בדרך.

גנומן 9: דבורה חלמה בלילה שעבר על משמעות "של הנשים" בסימן. יהיה דין מיוחד לכל הנשים בכיפור הנוכחי, ואז תתרחש הפרדה גדולה בין הנשים שיינצלו לבין אלו שלא יוכלו להינצל. ומאחר שהדור הרביעי הזה הוא בסימן הנשים מסיבות שונות, הסימן "של הנשים" מאפיין את השינויים המדהימים והנוראים שמגיעים לעולם בתקופה הבאה. אנו מביטים כעת במונחים של היוותרות 6 חודשים לסיום השנה ה-14 בסימן היד החזקה.

גנומן 10: בכל מקרה, מכל מה שנאמר חובה להבין שאנו נמצאים במסגרת הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה. המורה חיים מלמד אותנו חיים, על אף שהוא גם מלמד אותנו תחייה. הגזרות עם תוצאות שליליות, כאמור, הפכו לגזרות עם תוצאות חיוביות. השוני הגדול הוא שהגזרות השליליות של העבר לא יכלו להימנע מתוצאות שליליות, בעוד הגזרות במסגרת הגאולה השלמה קשורות לאמת שמתגלה בברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה.

גנומן 11: זה מודגם על-ידי הברכה החדשה של המנהג החדש "ברוך ה' צבאות שסגר אותנו בברית האמת". חוה הייתה חייבת לאכול מן הפרי, והיו תוצאות שליליות רבות לפעולה זו, כולל המוות עצמו. ישוע היה חייב לבצע את שליחותו, וגם לה היו תוצאות שליליות, כולל מוות ותיאולוגיה שקרית, שהנצרות התבססה עליה. עם זאת מי שאוכל את פרי עץ הדעת טוב ורע המתוקן של הברית החדשה השלמה יוצא עם ידע חדש.

גנומן 12: רק במקרה שבו רשעים שעושים רע, ולמעשה שונאים את ידע האמת, מתחילים לאכול מן העץ ומתמרדים, או מנסים לעשות לעצמם שם, כזרה מזנזרה די מוקניה, אותה ברית חדשה שלמה מפילה אותם אל מלכודת הסטרא אחרא של הסימנים השלמים ומונעת מהם להיכנס אל האמת. עם זאת, אלו הם חריגים שלא יעברו את הדור הרביעי. בכלליות מי שנמצא במסגרת הסימנים באמונה טובה נסגר באמת הברית החדשה של הגאולה השלמה. זוהי מתנת חסד גדולה של ה' לאנושות, המובילה אותו לבסוף אל "כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (ירמיהו, ל"א, 33).

גנומן 13: זו הייתה אחת מן המשמעויות הנסתרות בהצהרת המורה שהוא יצטרך לקחת מישהו למען האנושות. יהיה קורבן "אחרון" שבמקום שיהיו לו תוצאות שליליות, מחוץ לכאב המשפחה והחברים, הוא יהיה כולו טוב ויביא תוצאות חיוביות ומשמחות. בנימינו נבחר ונלקח. אז הגיע המסלול המפליא של סימן תחיית המורה חיים, במפתח הארת נטל המוות.

גנומן 14: בינתיים פרץ עבר דרך סימן שינוי הצורה של מות פרץ, איש הסימנים, ותחיית פרץ, איש הלוחות. החמור גם הוא עבר שינוי צורה, הפך מסימן ביד פרץ לחמור אמיתי של הסימנים, ונטל לידיו את סימן פרץ, איש הלוחות. ייתכן ושינוי הצורה של החמור אף גדול יותר מתחייתו של פרץ. איני יודע.

גנומן 15: זהו הלילה שלפני כיפור. האוויר מאוד דחוס. דבורה אמרה שייתכן והסיבה היא גזרות שירדו לאחר כיפור. "יש יותר מדי רוע", היא הסבירה, "יותר מדי גנבים, יותר מדי אנשים שחושבים רק על כסף יום ולילה, יותר מדי סוטי מין, יותר מדי אלילות, במיוחד בכנסייה הקתולית, יותר מדי אי צדק, יותר מדי רשעים קרי לב, וזהו כיפור-פורים-של הנשים של הדור הרביעי. לא מפתיע שהאוויר כה דחוס".

גנומן 16: בינתיים רוסיה מחכה לתוצאות ניתוח הלב השלישי של הנשיא ילצין, ואומרים כי הוא לא ישרוד אותו. הממשלה כבר מתכוננת לבחירות חדשות. יש כאוס עצום ברוסיה, ויגיעו עוד דברים בהמשך. ארצות הברית בוחנת מה עליה לעשות עם נשיא עיראק, סדאם חוסיין. זוהי נקודה רגישה, אך אף אחד לא יודע מה יקרה. באיטליה מפלגת הליגה הצפונית הכריזה על ממשלה עצמאית, ויש סוג של מלחמת אזרחים לא מזוינת בדרך. בגרמניה, גלוחי ראש ואנטישמיים מתרבים, אך ממשלת גרמניה מתעניינת רק בכלכלה. זוהי המדינה השנואה של עמלק. גם צרפת הפכה שנואה בשל יהירותו של נשיאה שיראק. יש עדיין גזרות רבות מהתחלת הגילוי החדש הזה, והן מחכות עד כה לכיפור-פורים-של הנשים כדי לרדת.

גנומן 17: יש כל כך הרבה מבנים שנואים בעולם, מושחתים עד היוד, אך הצדק החדש של הדור הרביעי מגיע ביד חזקה, בדרכים שלא נראו עד כה. יש יותר מדי אנשים שליבותיהם עשויים מכסף ולא מעור. החלטותיהם עוסקות רק מכסף, וכל מה שבתוכם מתייחס רק לכסף. כל העולם מתדרדר בשל אנשים אלו, וערכים אמיתיים מונמכים בעולם בגללם. עם זאת הדור הרביעי מגיע כדי להעניש את ממון, כדי שמי שיכול להינצל, מאחר שהוא מאמין באל שדי ולא בכסף, יינצל מאחיזת ממון.

גנומן 18: שימו לב שדין אמת יעמוד בפרץ, בעוד דין שקרי ייהרס. קרבות גדולים על שאלות של צדק מגיעים. אי צדק גדול יתגלה וייענש. עשירים רבים בתפקידי כוח יראו כיצד שחיתותם מתגלה, הציבור יבוז להם ויאשים אותם, וכל כספם יאבד את משמעותו. חפשו צדק אמיתי, מאחר שהצדק הוא עמוד התווך עליו החברה עומדת. מהות הדור הרביעי היא כולה צדק, הצדק האהוב על-ידי ה', בשל הגמול הנצחי שהוא מעניק לאנושות.

גנומן 19: איני מאמין שכל מי שמכונים פמיניסטים אשמים בשל כך. גם המניעים וההבדלים בעמדות בין הקבוצות השונות של הפמיניסטים הם כה גדולים, כך שאין טעם לדבר בקלישאות. עם זאת, זהו כיפור-פורים-של הנשים, ודברים אחדים חייבים להפוך לעדויות למען הידע המתוקן. לא תהיה, כמובן, חזרה מוחלטת אל המערכות של העבר, בהן היחסים בין גברים לנשים היו טבעיים לגמרי, אם כי ייתכן ובעתיד יהיו חזרות בדרכים שונות, כאשר היבטים רבים של החברה ינוהלו על-ידי הרוח החדשה של הפשטות באהבתה את אל שדי, והחברה תשוב ותקבל את התגמולים הציבוריים של הטבע שנוצר על-ידי ה', אך זה לא יקרה במהלך הדור הרביעי, אלא במהלך התקופות הגאוליות העתידיות.

גנומן 20: דבר אחד לא יכול להשתנות. בתוכנית הבריאה של ה' גבר הוא גבר ואישה היא אישה. בדומה לצורת גופם, כך גם תפקידיהם בחיים הם שונים. על אף שהאמת הבסיסית הזו התרחקה מאוד מן התפיסה המודרנית, עד שהיא נשמעת שערורייתית באוזני התרבות המערבית, זהו חוק טבע שנוצר על-ידי בורא הכל. נכון שיש בעניין זה גמישות, אך הגמישות הפכה לניתוק מוחלט מן הטבע. לבסוף תהיה חזרה לתפיסה המקורית, לאחר שאותה גמישות תעבור את גבול האלסטיות שלה.

גנומן 21: נדגיש כמובן שתנועות קידום ושחרור האישה נשאו בחובן גם ניתוץ עוולות רבות נגד נשים שרווחו בעבר. כוח הצדק אפשר את הקרבות לתיקון אותן עוולות, אך אותו קידום שיבש גם את היחסים הטבעיים בין גברים לנשים, שבעבר נשמרו בשל ההבדלים בתפקידים בין הבעל לאשתו, והועברו מדור לדור. קידום האישה גרם לנשים להפוך לפחות נשיות מן העבר, פחות מושכות ופחות נעימות. נשים איבדו את נשיותם עם השגת קידומן.

גנומן 22: עניין זה גרם גם להתגברות ההומוסקסואליות בדור האחרון. גברים רבים עם נטיות טבעיות איבדו עניין בנשים בשל התנהגותן הגברית, בשל האחריות הגברית אותה הן נטלו, ולבסוף בשל נטילתן את כל הקלישאות הגבריות שעוד היו נחלתם הבלעדית של גברים בעבר. גברים רבים צריכים אישה רכה בקולה ובהתנהגותה, ביישנית וצנועה בכל דרכיה. אם האישה אינה כזו, אותם גברים מתחילים להיגרר אל פנטזיות לא טבעיות, ובהמשך פונים לממש את הפנטזיות הללו. לעיתים הם מוצאים גברים יותר ענווים בהתנהגותם, פחות יומרניים ושתלטניים, מה שגורם להם להיות יותר מושכים ומהנים. יש הומוסקסואלים רבים שהפכו כאלו בשל דחייתם מן הנשים המשוחררות.

גנומן 23: רבים מאותן נשים משוחררות התנתקו לא רק מן הדת אלא מכל אמונה. הן הפכו לפרגמטיסטיות פילוסופיות, המכירות רק טוב גשמי. הן נלחמו בדת למען עצמן, מאחר שעבורן מדובר רק בגורם הממשיך את המיתוסים של אדם וחוה, גורם שלא מקדם את מעמד האישה, לפי דעתן. גם מתנגדי ההפלות רק הוסיפו שמן למדורה עם עמדותיהם הדתיות התומכות בחיים, אך באופן צר אופקים ביחס להיבטים הרבים שקיימים בסוגיה זו.

גנומן 24: העמדות הקיצוניות של מתנגדי ההפלות גרמו לאנשים רבים בארצות הברית להתרחק מן הדת ולא להתקרב אליה. בכל מקרה הם מנסים להצית גפרור בפסגת הר עם רוחות חזקות. יש יותר מדי הריונות לא רצויים, לא בקרב ההורים המיועדים ולא בשמים. התועלת החברתית מאותן הפלות בתקופה היסטורית זו גדולה יותר מכל ההיבטים התומכים בהמשך ההיריון, ומאחר שזה המצב, הבחירה החופשית של האישה הופכת למהותית, מאחר שהיא מהווה את ההחלטה השיפוטית היחידה בסיטואציה זו, בה התינוק עדיין לא נולד.

גנומן 25: איני זוכר סימן כלשהו שמוכיח זאת, לכן אני מביע כאן את דעתי האישית. אני זוכר, עם זאת, את הצדיק חיים אומר שהמצווה הכללית לאנושות של "פרו ורבו" אינה תקפה כבר, במובן שאין צורך בה יותר. האנושות מילאה מצווה זו, מאחר שכבר פרתה ורבתה למיליונים רבים של אנשים. מצווה זו הגיעה בהתחלה, כאשר היה צורך לאכלס את העולם.

גנומן 26: אם הפמיניסטים רק מתרחקים מן ה"דת", יש להם אמונה בליבם, והם מאמינים בבורא היקום, זהו דבר אחד, אך לרבים מהם, עם זאת, אין אור בפניהם, כקומוניסטים חסרי אמונה, שפניהם הינם גשמיות כאדמה. הם רק מדברים על זכויות נשים כל היום, אך הופכים את הבריאה לגמרי במבטם חסר ההבחנה. הם דרוויניסטים ואינם רוצים שיתנהגו אליהם כקופים. רובם חיים בארצות הברית, אך יש מהם בכל העולם כעת. היזהרו, זהו כיפור-פורים-של הנשים, שעדיין רוצות להיות ראויות להצלה.

גנומן 27: פמיניסטים או לא, לא נשארו כמעט בתולות בעולם. החברה בעולם ניתצה את דרך יחסי המין התקינה של האנושות. בנות, לכו וחפשו ילד יפה, התמזמזו איתו מעט, ואז התפשטו וקיימו איתו יחסים. ככל שתשכבו יותר, כך ייטב. בדרך זו תעשירו את חוויות חייכן. ליגת התרנגולות התקדמה מן התרנגולת, אך המחלות הגיעו ומגיעות, עד שהקיר המטריאלי של האישה יישבר בידי בעלה. בקרוב תיפול יראת ה' על העולם, והנשמות הנבחרות שיינצלו ירגישו את הצורך לשמור על עצמן.

גנומן 28: ה' אלוהינו הוא נצחי, וגדולים חסדו וסבלנותו, אך סבלנות ה' אינה נצחית בציפייה לתשובת האנושות, כי אם כך היה, הרוע לא היה נהרס, והגאולה לא הייתה מגיעה לעולם. זהו סיפורו של הדור הרביעי. עד דור זה סבלנות ה' שלטה על חטאי האדם, כדי שהעולם יגיע לזמן הגאולה. בדור הרביעי, עם זאת, החטאים עלו על גדותיהם, ולא נשאר מקום עוד. לפיכך מגיע הדין, וה' יורד כדי לראות את העיר ואת המגדל ולשפוט אותם. ברגע שמתקיים המשפט ומוטלת האשמה, כל חבית החטאים גולשת על מבצעיהם.

גנומן 29: ועם כל חבית של גזרות שנשלחת, אנשים מפחדים ומנסים להבין את העולם בו הם נמצאים, אך זה יותר מדי עבור מוח אנושי. אם ליבותיהם מכילים את הענווה הבסיסית של ידיעת הקטנוּת של האדם ביחס לבריאת האל הגדולה, הם יפחדו מלחטוא וירצו למצוא חן בעיני ה'. בדרך זו יראת ה' הכרחית לכך שהגאולה השלמה תשכון יותר ויותר בעולם.

גנומן 30: העשירים באמונה יהפכו לעשירים יותר באמונה, ועניי האמונה יהפכו לעניים יותר באמונה, אלא אם ליבם מכיל ענווה שעליה ניתן יהיה לבנות את יראת ה'. החשש מלחטוא הכרחי לאמונה בגאולה השלמה, ובכך אין הבדל בין הגאולה הראשונה לגאולה השלמה. אנו חייבים לפחד מלעשות משהו שהוא שנוא בעיני ה'. עם זאת, נשים רבות, רבות מאוד נלכדו בטורבינה הפמיניסטית ונהפכו שנואות בשל דרכיהן, דבריהן והתנהגותן. כל אלו לא תשרודנה לפני סיום הדור הרביעי. היזהרו מאחר שאנו נכנסים לסימן הנקרא כיפור-פורים-של הנשים.

גנומן 31: מיכאל אסתר חלמה על שני דגים קטנים באקווריום גדול. הם היו מחוברים בזנבותיהם, אך לפני זמן רב מאוד הדג הגדול יותר מבין השניים אכל את הדג הקטן. בהמשך הדג הקטן יצא מן הדג הגדול, ומאז הם מחוברים בזנבותיהם. נאמר שכל עוד הדגים מחוברים, עם ישראל יודע את דרכו. יהודי מזרחי צעיר החליף חיוך של הבנה עם מיכאל אסתר. - - איזה חלום יפה ביום שלפני כיפור-פורים-של הנשים.

גנומן 32: אין ספק שהחלום מתייחס ליהודה ולישראל בסימן האיחוד הגדול. ברוך השם, אלו הן בשורות טובות מאוד עבור ישראל ועבור בני ישראל בכל מקום. - כיפור-פורים-של הנשים הגיע. ג'יוזפה, שאול ורחל היו כאן. לאחר שסיימנו את הסעודה המפסקת ואמרנו: "הצום נכנס", פאולו הבחין בקרן אור פתאומית שיצאה מבין ענני הגשם הכהים. הוא אמר: "אני רואה אור שמש וקשת", ויצא אל המרפסת לאמת זאת. כולנו הלכנו בעקבותיו ואכן ראינו קשת יפה וגדולה.

גנומן 33: כולנו אמרנו: "תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד". אני אמרתי: "זהו סימן נפלא מה' שיש ישועה גדולה בזכות הברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה בזכות הגואל האחרון, המורה חיים. מי אנחנו הזוכים לראות סימן ישירות מה', כאשר למעשה אין לנו זכות, אלא רק מזל גדול בזכות אהבת ה' את הצדיק חיים.

גנומן 34: כבר כשאכלנו את הסעודה המפסקת שררו רוגע ושלווה. סימן הקשת (סימן שהתקבל מתחילת הסימן, שהצביע שהברית המקורית של הקשת נראתה והתקבלה על-ידי נח ומשפחתו על הר אררט נכנסה כעת אל הברית החדשה של הגאולה השלמה) רוממה את רוחנו לתחושה חגיגית מאוד של טבע יום התיקונים. היה זה יום כיפור חדש, יום התיקונים החדש של הגאולה השלמה, מלבד יום הכיפורים הייחודי השנה של כיפור-פורים-של הנשים.

גנומן 35: מאחר שתפילת הנעילה שלנו אינה ארוכה כל כך, ויש למלא את הזמן, חזרתי על חלקים של המוסף ועל תפילת הלב החדש ותפילת "צלם" וספר התיקונים, עם החזרה בכל פעם על "אל נורא עלילה בשעת הנעילה". החזרה עוררה את כולם, אפילו את הילדים, לתפילת לב פנימית. ייתכן ואיני חזן חמורי רע כל כך...

גנומן 36: ג'יוזפה חלם שלושה חלומות: הראשון היה סימן של הכוכבים. המצקת הגדולה, 4 הכוכבים, אור שעבר קדימה ואחורה מן הכוכב הרביעי לכוכבים הראשונים. בחלום השני הצדיק חיים ישב יחד עם 35 הצדיקים הנסתרים. הם דיברו על גזרות ועל יום ה' הגדול והנורא. הם הכריזו שעל אף שהם לא נטלו על עצמם את גזרות 14 השנים הקודמות, עובדה זו לא הובנה עד עתה. "אך כעת", הם אמרו, "ילד נולד לנו, ילד חדש שלא דומה לשאר, ולו אנו מוסרים עכשיו את מגילות הצדק". לידת הילד החדש הובנה. כעת הם לא יכלו יותר לגעת בגזרות הדור הרביעי. בחלום השלישי היה דג שרצה בעקביות לדבר ורצה לדבר עם פרץ.

גנומן 37: כאשר הסברתי לג'יוזפה שבימים אלו התואר "חמור אמיתי, בן בני עלייה" הגיע, הוא אמר: "זהו. כעת החמור הוא ילד חדש שנולד, והוא אינו דומה לאחרים". מאוחר יותר, לאחר חצות, ביצעתי סימן של חמור חדש נולד. ג'יוזפה קיבל ומסר לי את מגילות הצדק. כעת הדור הרביעי התחיל ממש. לאחר מכן אכלתי את הדג הגדול שרצה לדבר. אכלתי את בשרו הטעים בכל צד של שיניי בתיאבון רב. אמרתי: "כעת הדג רוצה לדבר, אך אני חייב לשתוק רוב הזמן. לכן הוא יכריח אותי לכתוב את דבריו ונאומיו".

גנומן 38: אמרתי לג'יוזפה: "הרשה לי להסביר לך נס של הסימנים השלמים. הלילה כשאכלתי ליד השולחן, אתה שמעת את התיקון שעשיתי לשאול. היה זה תיקון מסכם, אך נשאר עדיין תיקון מסיים נוסף שצריך לעשות לרחל. העניין היה מאוד עדין, ולומר זאת ליד השולחן בישירות היה גורם לה להרגיש שלא בנוח. לפיכך לא אמרתי דבר. אז הלכתי לסיים את הסימן של הלק הכחול, שנתנה לי יעל, בו השתמשתי בסימן 120 הימים המסתיימים בכיפור.

גנומן 39: "שמתי לק על ציפורניה של דבורה ועל ברכיה, ואז על ברכיו של פאולו, על ציפורנו של ג'יוזפה ועל כף רגלו של שאול. שאלתי את רחל היכן היא רוצה את הסימן. היא אמרה שהיא רוצה אותו על הגב התחתון שלה. ציירתי. יצא לי עץ מן הלק הכחול. אמרתי לשאול: "לך והשג את הלק החום מספר 120, שרחל הביאה לפני כיפור" (היא לא ידעה או חשבה על עובדה זו, אך היה זה סימן יפה של השלמת תקופת 120 הימים). כאשר ציירתי את גזע העץ על גבה של רחל, הייתי יכול לגרום לה לתיקון, כפי ששמעת.

גנומן 40: "הבט על הנס. לא תכננתי זאת. הסימנים הביאו זאת פנימה, אך הבט על עדינות הסימנים. עם גבה אלי, הייתי יכול למסור לה תיקון מבלי להביכה או לגרום לה להרגיש לא בנוח. רק בדרך זו היא יכלה לקבל אותו באופן ראוי. זוהי דרך ארץ אמיתית, היורדת עם הסימנים, עידון קיצוני ורגישות בדיבור עם אחרים. זוהי דרך ארץ כדרך ארץ של התורה, המבדילה בדיבור עם גברים ועם נשים: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות, י"ט, 3): תגיד - לגברים, תאמר - לנשים.

גנומן 41: "זהו נס גדול של הסימנים השלמים. הוא טוב וחייב להיות מוגדר. אם לא בשל שיעורי הדרך ארץ שהתקבלו מן הצדיק חיים, לא הייתי יכול להבין זאת. הבט גם על העובדה שעבור סימן החוק החדש, שהייתי צריך לקרוא לך לכיפור, קראתי את החוק הנוגע לצנעה ולהבדל בטבע שבין גבר לאישה. וגם עץ הלק הפך להיות דג גדול ויפה, כמו הסימנים הגדולים של הבוקר, שהסתיימו באכילתי את הדג הגדול, שרצה לדבר".

גנומן 42: דוד התקשר משדה התעופה, לפני שטס חזרה לחולון, והתייחס לכך שגם משפחתו, שהתכנסה בביתה של נלדה, עברה כיפור נהדר, ושהייתה רוח חדשה. הם קראו את התפילות החדשות, לפחות חלק, וג'יורדנו קרא את הספרון הראשון המכיל את עדותו.

גנומן 43: 26 בספטמבר 1996: ג'יוזפה התקשר וסיפר שחלם על ספר הגזרות. הוא ראה שב-21 בינואר הייתה גזרה על וייטנאם. אני אכתוב כעת את מבנה ספר הגזרות ואמקם אותו בכתבי לוח 8.

גנומן 44: יעל חלמה על 10 דגים באקווריום, שהזדקקו להחלפת מים. היא העבירה את הדג אל הכיור, כדי להחליף מים, אך אחד מן הדגים ניסה לברוח, וכמעט הצליח לברוח לביוב. יעל פעלה מהר כדי להצילו ותפסה אותו ברגע האחרון. היא העבירה בחזרה את כל הדגים לאקווריום, שבו היו כבר מים נקיים. - -

גנומן 45: הלק הכחול של יעל היה על אצבעות ידיי ורגליי במשך 120 ימים של עליית ההתבוננות המשולשת, משבועות ועד כיפור. עם סיום התקופה, ברוך השם, הכל השתנה כאשר החמור האמיתי נטל את סימן פרץ, איש הלוחות.

גנומן 46: הדג העשירי עונה למידה העשירית של השתיקה, המייצגת את מידת החכמה. ליעל יש שתי המידות הללו, ולכן היא זכאית לסייע להוריד את "הדיבר העשירי", המשלים את לוחות החוק החדש. כעת, לאחר שהלוחות ירדו, מתקיימת המשימה המלאה של מילואם בחוק החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 47: 25 בספטמבר 1996: דבורה חלמה שהיא פגשה את דוד לוי בבית מרקחת. דוד היה לבוש כולו בלבן והיה חייכני. דבורה שיבחה אותו על הספר שנכתב (מלחמות השם), והוא ענה: "את יודעת, כאשר אתה צעיר, אתה עושה טעויות שאולי כעת לא היית עושה. היום לא הייתי כותב את שמי על הספר, כאילו כתבתי אותו, מאחר שאם לא הייתי כותב את שמי, הזכות שלי הייתה גדולה יותר. דבורה ניסתה לחפש משקאות לילד אשר יוסף צורישדי, אך הרוקחת המליצה לה על קרם ואמרה לה לקרוא את תופעות הלוואי. דבורה קראה את ההוראות, אך לא היו שם תופעות לוואי, והיא הופתעה מכך. היא אמרה זאת לרוקחת וחזרה לדבר עם דוד. היא שאלה את דוד כיצד הרפואה מתמודדת עם חום וכאבים, על מנת לגרום להם לעבור. מאותו רגע דוד כבר לא היה במקום כדי לענות, אך המורה חיים והצדיק אבוחצירא כן. הם אמרו לדבורה שהם יסבירו לה כיצד להעביר את הכאב, אך לא שם, מאחר שהיה במקום חבר גרמני של דוד שהאזין. דבורה מצאה בהמשך את דוד בכנסייה, ושם בוידוי הוא התחיל לדבר. החבר הגרמני הביט בוידוי, אך לא ראה אף אחד. אז הוא הביט מאחורי האוהל, שם שהתה דבורה, שהייתה לבושה באדום, אך מאחר שחשב שהיא נזירה, הוא הלך משם. הצדיק אבוחצירא אמר אז לדבורה: "הכל טמון בהכרת המילים הנכונות כדי להעביר את הכאב, כאב פיזי או רוחני. זה תמיד כוח רע, ועם המילים הנכונות, הוא נעלם. - -

גנומן 48: בחלום של ג'יוזפה הצדיק חיים אמר לו: "לך לבקר את אחותי בטיבט". - -

גנומן 49: 6 באוקטובר 1996: ג'יוזפה הגיע ברכבת לאחר שבת של שמיני עצרת עם מחשב פנטיום 150 לתוכנת "windows" בעברית ועם וורד 6, בדיוק בזמן לשמחת תורה. זהו, ברוך השם, סימן חיובי מאוד. זהו סימן משמים שיש עבודה רבה לפנינו.

גנומן 50: נראה לי שחג שמחת תורה של ישראל המסורתית הופך לחג התורה הגדולה או לחג התורה המתרחבת בעולם.

פרק 5

גנומן 1: סולי קיבל 3 כתבים (נגד חב"ד, נגד שונאי ישראל ו-6 סימנים שנכתבו בפשטות עבור ילדים) ביום שאחרי שמיני עצרת, שמחת תורה מחוץ לישראל.

גנומן 2: יומיים לפני שבת בראשית, סולי היה בביתו החדש של דוד לוי, ויחד הם קראו 2 הכרזות נבואיות שנכתבו בשפת כה, לאחר שקיבלתי רשות מיוחדת מאוד לכך. כאשר הם סיימו את הכתיבה, הייתה רעידת אדמה בישראל שהורגשה בכל המזרח התיכון.

גנומן 3: שבת בראשית הגיעה עם ברכות ובכי שמחה. היא הסתיימה עם הכניסה לעוד גשר של הדור הרביעי. פאולו חלם (בשישי בלילה) שכל התלמידים היו ברוסיה על גשר רחב. מתחת לגשר המים היו גבוהים וסוערים, וכאוס נורא הורגש מסביב. - -

גנומן 4: מ-3 עד 6 בשבת היה ליקוי חמה חלקי. סגרנו את כל החלונות והתריסים למשך 3 שעות. באותן 3 שעות, שאול היה בהלוויה של אב של חבר, ובה הוא אמר את סימני הגאולה השלמה. מאוחר יותר דניאל קיבל את הבשורה שהתקופה החדשה הנוכחית ממשיכה עד י' באדר (3 ימים לפני פורים). הבשורה המדויקת הייתה "כעת החמור נכנס לשלב של אלפי שינויי לבוש, ותקופה זו נמשכת עד י' באדר. - אנו יכולים להניח שבשורה זו מותאמת לתקופת הגשר שנכנסה.

גנומן 5: במוצאי שבת הגיע דניאל. איתו יעל שלחה מטה חדש עם ידית של דג גדול, שעלה 25000 לירות. אמרתי: "כה אמר החמור האמיתי: מטה זה נשאר איתי. יעל חייבת לקנות מטה נוסף שזהה למטה זה, והיא חייבת לשלם בדיוק 25000 לירות כדי להשלים את סימן הנון (50) של הדג הגדול. זאת מאחר שהלוויתן ירד לארמון אסתר, כדי לשחות על מדרגות השיש הלבן, והוא מחפש את הנונים שלו בדרכים רבות". - כאשר הסברתי את הסימנים ליעל, היא שמחה מאוד.

גנומן 6: לאחר מכן דניאל אמר לי באוהל: "יש משהו שאני חייב לספר לך, על אף שלא קל עבורי לומר לך זאת. במשך מספר ימים, אני חש את עצמי כתיקן. לגמרי, כל מהותי". הבטתי על דניאל וראיתי שאכן הוא תיקן גדול, המורכב ממיליון תיקנים שזוחלים על כל גופו. דניאל המסכן לא היה קיים.

גנומן 7: בנימוס וללא רצון להעליבו, אמרתי לדניאל: "בוודאי שאין משהו יותר מגעיל מתיקן, במיוחד כאשר אלפים מהם זוחלים האחד על השני. משהו מגעיל יותר מזה קשה לדמיין. אני מצטער על ההפרעה הזו, דניאל, אבל כל התיקנים נצמדו אליך, השתלטו עליך והרגו אותך. זה כואב לי שאתה לא קיים יותר. היית חבר כל כך טוב, וכעת אתה נגוע באופן גועלי בדוקטרינות השקר של הזוהר, בדוקטרינות שקר של בודהיזם, בדוקטרינות שקר של העדים המקוללים, ובדוקטרינות נוספות שחדרו".

גנומן 8: דניאל אמר: "איני קיים יותר. ניסיתי להיכנס אל חדרו של אבי, בחלום, ובכל פעם שניסיתי, הגיע כוח ודחף אותי משם. ניסיתי להיכנס לחדר מכל צד אפשרי ובכל אסטרטגיה, אך בכל פעם נדחיתי. גם אבי, עליו השלום, אמר לי בחריפות בכל פעם: "אינך יכול להיכנס לכאן". עניתי לו: "מה שאני אומר הוא שאתה מת, ולכן מחפש את מקומך בעולם הבא, אך למרבה הצער זמנך לא הגיע. אתה גם בר מזל, מאחר שנשאר לי חצי בקבוק של מים אנטי-תיקניים. מים אלו היו בהכנה לפני ראש השנה, וכך עברנו את כל החגים עד שבת בראשית. הם יהרסו לגמרי את כל התיקנים, שיושמדו".

גנומן 9: "לכך אני קורא בשורות טובות, ברוך השם. כיצד המים האנטי-תיקניים נכנסים אל הסימנים?", דניאל שאל. "הם התחילו כמי טהרה", עניתי, "הכנתי אותם לטהרתי, במיוחד לעשרת ימי תשובה. הם מלאים במלחים ריחניים ובמקלות קמפור נגד עש. מעט מהם שמתי בצנצנת, שהפכו בסוכות למי שמחה, והילדים הפכו למאושרים מהם. החלק שנותר נועד לטהרה. אתמול חשבתי שאולי אין צורך במים האלו יותר, ורציתי להשליכם, אבל אז החלטתי לשמור אותם עוד קצת, כי ייתכן ויהיה צורך בהם. כעת זה ברור, בעקבות כל התיקנים האליליים המגעילים שבך".

גנומן 10: "במקרה שלך", המשכתי, "זהו גם סימן של תחייה, מאחר שברור שאתה מת. כעת אתה חייב להתפשט לגמרי, ואני אשפוך מים על ראשך ועל גופך כדי להרוס את כל התיקנים. אנו בסימני "אחרי תחיית פרץ", ולכן אנו מניחים שאולי תקום לתחייה ממים אלו. בגלל שמוות קודם לתחייה, אתה חייב לעבור את המוות מטיהור זה, בתקווה שתקום לתחייה. אם במקרה לא תקום לתחייה, היכן תרצה להיקבר?".

גנומן 11: דניאל חשב לרגע ואמר: "לא חשבתי על כך בעבר. הייתי רוצה להיקבר ליד בנימינו". "בחירה טובה מאוד", אמרתי, "הבה נמשיך". דניאל התפשט וביצענו את הסימן. לאחר שהרטבתי את ראשו במים, שטפתי את כל התיקנים מגבו, מחלקיו האמצעיים ומרגליו. כאשר הסימן הסתיים, הדבר האחרון שדניאל נגע בו ברגלו השמאלית היה עטיפת פלסטיק רכה של הג'רוזלם פוסט ששכבה על הרצפה. החלטתי לקבור אותה, כדי להשלים את סימן הטהרה של הדוקטרינות השקריות במחנה היהודי.

גנומן 12: דניאל התלבש כדי לא להתקרר. יצאנו למרפסת. דניאל שפך אלכוהול על הפלסטיק, ונתנו לו להישרף. זה לקח זמן, אך השריפה הייתה מתחת לכוכבים, ומשהו נוצר ממנה. דניאל נכנס פנימה כי היה לו קר, בעוד אני נשארתי והמתנתי. לבסוף לקחתי את מה שנותר מן הפלסטיק והבאתי אותו פנימה. הצורה שנוצרה הייתה של אדם יושב על כסא שניצב על שור לבן. בינתיים דניאל הולבן בטהרתו המפליאה.

גנומן 13: "זה מזל טוב", אמרתי, "יעל הביאה סימן משלים של הדג הגדול, וממך הגיעה השלמת סימן אילוף שור הבר. כאשר שתי המסורות הללו יורדות בסימני השלמה של השור הלבן, המשמעות היא שאני יכול כעת להתקדם עם הלוחות הלבנים של החוק החדש, ברוך השם. נפלאות הן דרכי ה' אלוהינו הנסתרות, עם כל מי שהולך בסימני הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה.

גנומן 14: לאחר מכן הגיע הזמן לפתור חלום שדניאל חלם מספר ימים לפני כן. בחלום ההוא קרמין שאול, קצת לפני השחר, הביא לדניאל פיסת נייר, עליה נכתבו ששת סימני הגאולה השלמה. דניאל, שקרא את מה שהיה כתוב, אמר: "אך משהו כאן שגוי. במקום 6 סימנים, יש 7 סימנים". אז פרץ נכח, ודניאל הראה לו מה כתוב. פרץ לא היה מרוצה ואמר: "יש 7 סימנים כאן, והסימן הנוסף מסלף את כל השאר, חס ושלום. חובה לתקן זאת". פרץ ביצע סימן של הסרת הסימן הנוסף וחילץ את כולו, תוך שהוא משאיר את 6 הסימנים במקומם וקובר את הסימן השקרי שחולץ. דניאל זכר שהסימן הנוסף היה קשור ל"מלכיצדק, הכוהן המשוח" ונכנס בין סימן הכוכבים לסימן השופט המשוח במלכות השמים. - -

גנומן 15: לנו, הקשורים לסימנים, לא היה ספק שהסימן השקרי הנוסף היה זה של זרה מזנזרה די מוקניה, שמינה את עצמו למלכיצדק המשוח מג'נצאנו די לוקניה. בדיוק בתקופה זו קרמין שאול פנה לעורך דין, שהיה גם חברו, כדי לבטל או לחדש את הטקסט של התקנון הרשמי של "בית התפילה עבור כל העמים" המקורי, בשמו דאז. היה צורך לשנות אז את הטרמינולוגיה הישנה, אך חשוב מכך, החמור התלונן שנים שהתקנון הוא מכשול גדול למזל הסימן, מאחר שכוחות הרוע מצידו של זרה מזנזרה די מוקניה מוצצים דם ממנו כדי להוסיפו להנאות ה"סטרא אחרא".

גנומן 16: היה צריך לשנות או לחדש את התקנון זה מספר שנים, אך מסיבה כזו או אחרת, גם עניין זה התעכב. בכל מקרה, רק בתקופה האחרונה תיקון פסיון כריסטו הושלם, ולבסוף הגיעה הנפילה המותאמת של צלב חמשת הכוכבים של פרעה-כריסטו, אשר חסם את ההתקשרות בין חמשת לוחות הברית של המבנה הכוכבי של בית הדין של מרדכי הצדיק ובין חמשת הלוחות של המבנה הכוכבי של אסתר המלכה במלכות אחשוורוש. רק כעת דניאל קיבל בחלום זה את החיפוש הארוך אחר פיתרון לתיקון הסימן המסלף של זרה מזנזרה די מוקניה.

גנומן 17: היה צורך להרוס את הסימן ולהסירו מרשימת הסימנים האמיתיים, כאשר מיקומו של הסימן השקרי ותכניו היו ברורים. העובדה הייתה שהתקנון היה באוהל במשך יותר משבוע. פאולו שמר עליו כל השנים הללו, וכעת עם ההחלטה לעבור, ועם פגישתו של קרמין שאול עם עורך הדין, שאלתי את מיכיהו (פאולו) לאפשר לי לראות אותו כדי להחליט אילו שינויים יש לבצע, אם אנו מחליטים לחדשו, ולהבין מהו המקום שממנו מוצץ הדם מג'נצאנו נצמד לחוק. קרמין שאול טען כי חוקית אין קשר כלשהו בתקנון לאנשים של ג'נצאנו, מאחר שאף אחד מהם לא היה מחותמיו.

גנומן 18: חותמי התקנון היו פרץ (פול) גרין, אנה גספרוטי, סולי קמחג'י, פאולו פיירו, קרמין שאול פיירו וג'יוזפה מניגרסו. גם מי שנכללו בוועדה הרשמית, שנוסדה באופן ציבורי, לא היו מג'נצאנו או קשורים אליהם. לנזכרים לעיל התווספו גם מריה גרקה (Greca), שרה פודו, ג'יורג'יו גואידו, דוד לוי, אוספיה פיירו ודבורה (ברברה) פולנגי. כאמור, לא קראתי עדיין את התקנון ולא זכרתי בדיוק את כל הפרטים שנקראו בפני הנוטריון הציבורי לפני 8 שנים, ב-12 בינואר 1989. עם זאת, כן זכרתי את הסעיף הקטן על אחריותו של קרמין בנוגע לכהונה בדרום, אשר הוסף לאחד מן המסמכים, אולי כהערת שוליים.

גנומן 19: לאחר שסיימתי את סימן הטהרה של המוני התיקנים, וקיבלתי סימן של אילוף השור הלבן, אמרתי לדניאל: "כדי לפתור את הסימן, אני חייב לקרוא את התקנון ולכתוב את השינויים הדרושים. כאשר אסיים, אהיה מוכן לתיקון. כעת כבר 2 בלילה ואני צריך מספר שעות כדי להשלים את הסימן. בינתיים, לך לישון, ואעיר אותך ב-6, כדי להשלים את התיקון לפני השחר, כפי שנאמר בחלומך". עבדתי על התקנון, קראתי אותו בעמידה על מזבח יהודה הלבן מ-3 עד 6 בבוקר. בסעיף האחרון, מספר 21, הוספה הערה (adde באיטלקית, דהיינו: הוספה), ובה מצאתי את אשמת העבריין אותה חיפשנו, ועליה הצביע בדיוק חלומו של דניאל.

גנומן 20: סעיף 2 דיבר על קריטריונים ייחודיים של הבשורה החדשה שנלמדה בבית התפילה, עם מספר 1. הערת השוליים הזו נכתבה לאחר סעיף 21, שציין את שמות 6 הסימנים השלמים. 6 הסימנים נכתבו ברשימה, וממש מעליהם, ללא שורת הפרדה, הייתה הערה שנייה ואחרונה: הערה 2. כאן נכתב באיטלקית: העמותה יושבת בססטו סאן ג'יובני, רחוב קומו 29, וניתן להקים מושבים נוספים במקומות נוספים בתחומי הרפובליקה האיטלקית. המושב השני יהיה בג'נצאנו די לוקניה (פוטנצה) תחת ניהולו של הכוהן זרה מזנזרה די מוקניה. - - ברור מספיק!!!

גנומנים 21: ברור גם כיצד הנחש סלל את דרכו לתקנון, תוך שהשתמש בהערה שמוקמה אחרי 6 הסימנים והעניק חיים, חס ושלום, לכהונתו, המסייעת לזרה מזנזרה די מוקניה למצוץ את השקפותיו הבוגדניות. עבדתי לפיכך על תיקון התקנון. התיקונים בטרמינולוגיה והשינויים שבוצעו היו שניים: האחד, היכן שנכתב "בית התפילה לכל העמים" שונה הנוסח ל"בית התפילה של הגאולה השלישית השלמה", או "בית התפילה של הגאולה השלמה", או בקיצור: "בית התפילה".

גנומן 22: התיקון השני בטרמינולוגיה היה תיקון המונחים "מזבח בית הכנסת האוניברסאלי" ו"הכנסייה האוניברסאלית" שהיו עדיין בתיקון. מונחים אלו היו מיושנים, ושלושת המזבחות המאוחדים: מזבח יהודה, מזבח אפרים ומזבח מלכיצדק, החליפו אותם. לאחר שינויים אלו נותרה שאלת שם העמותה. השם, לאחר שינוי המונח בנוגע ל"בית התפילה" לעיל, הפך ל"בית התפילה של הגאולה השלישית השלמה".

גנומן 23: השאלה, במקרה של חידוש הטקסט, היא זו: לאחר יסוד התקנון בינואר 1989, עם הכניסה למעגל הסימנים השני עבור הרפורמה הגדולה ביהדות, נקבע שה"מוסד" של בית התפילה ימוקם מאותו רגע ואילך במסגרת בית ספר השושנה. למעשה משמעות הדבר הייתה שגישתנו להתקרב לאנשים לא הייתה במתכונת של גיור, אלא של לימוד התלמידים בבית הספר. שינוי זה תאם גם את סימני הפורים הנסתר של 6 השנים השניות וסימן החמור הנסתר בישראל. במהלך השנים הללו, גם באיטליה היה אפשרי רק לייסד בית ספר ולהישאר נסתר במסגרת בית הספר, ולא משנה עד כמה הייתה המסגרת שבירה ורעועה.

גנומן 24: הבה נאמר שכאן, בתקופה השלישית בת 3 השנים, בה סימני תיקון הנצרות (ולכן הייתה זו "שליחות" במובן הנוצרי) חזרו להשלמה תחת סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, יסדנו שוב וחיזקנו שוב את בית ספר השושנה, שנשאר לפיכך הכלי הבסיסי להפצת הברית החדשה השלמה. אף על פי כן, כוכבי הגאולה הם דרכים פתוחות לקשרים עם אנשים, כפי שראו דניאל, ג'יוזפה, קרמין שאול ופאולו.

גנומן 25: השאלה היא כזו: בשל העובדה שבית התפילה הוא כעת במסגרת בית ספר השושנה, האם עדיין נכון לקרוא למוסד שלנו באקט הציבורי הזה במונחי בית התפילה, או האם יש לשנותו ולהתאימו למונחי בית ספר השושנה? עם תיקון התקנון, בחרתי לשמור על השם "בית התפילה של הגאולה השלמה" ולא לבחור בשם "בית ספר השושנה". אני אסביר את נימוקי, אך ייתכן ובעקבות חלום של דבורה מן הלילה שעבר, עדיף לתת לתלמידים להצביע ולהחליט.

גנומן 26: הנימוק שלי: בית ספר השושנה הוא כלי חשוב ללמידה ולהפצה. בית התפילה, עם זאת, הוא אלמנט אחד עיקרי של הגאולה השלמה, הקושר אליו את כל ההיבטים של הגאולה השלמה. העובדה שבית התפילה נמצא בהקשר של בית הספר הוא צורך חיוני לפי שעה, ואינו לכשעצמו אלמנט הכרחי של הגאולה השלמה. אם נניח למשל שתהיה זכות מספקת בחוץ, בעולם, להכריז ולהביא אנשים אל הברית החדשה השלמה, יהיה רצוי שסוג כזה של סימן יוגשם בחוץ. למרבה הצער, על אף שיש אנשים ראויים רבים מאוד בעולם, אשר ישמחו לדעת את הבשורות הנפלאות, יש גם אנשים רבים בעלי כוונות מרושעות שיכשילו את הדרך.

גנומן 27: בית התפילה בתוך בית הספר הוא אסטרטגיה חיונית לפחות במהלך השלב הזה של הדור הרביעי, כדי להכין את המורים של הבשורה החדשה. אני חושב, עם זאת, שראוי יותר להישאר בהקשר של המבנה הסופי, ולכן יש לשמור על הזכות של בית התפילה של הגאולה השלמה.

גנומן 28: זאת מאחר שכאשר בית התפילה יהפוך להיות בית המקדש הסופי של הגאולה השלישית השלמה בן 7 הקומות, 13 המזבחות ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע, בתי הספר השונים של הגאולה, מאידך, ייכללו במסגרת בית התפילה ולא להפך.

גנומן 29: אף על פי כן, ניתן לטעון שאולי אין זה הכרחי להתייחס למבנה הסופי, ואולי משכנע יותר לייסד את בית ספר השושנה, מאחר שבתקופה זו בית הספר הוא זה שעליו הגאולה רוכבת. שני הנימוקים תקפים, ולפיכך הצבעה חייבת להתבצע בין התלמידים כדי לבחון מה הם מעדיפים.

גנומן 30: ואז הגיע התיקון של הערה 2. בין הכתבים שלנו יש גם כתבים שמגנים בבירור את כל מה שעשה זרה מזנזרה די מוקניה: גניבתו את הסימנים והשימוש בהם לעצמו, שינוי שמות הסימנים והתאמתם לצרכיו בשפל של מרידתו, יהירותו הפנימית והמגלומניה שלו, הרוח האלילית שחדרה אליו ואל מי שהלכו אחריו וכו'. הסברים על מה שקרה ועל כל המסקנות מכך ניתן למצוא במיוחד בספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים" ובתיקון יוחנן.

גנומן 31: לאחר שהזהרותינו באותה תקופה בטלפון ובמכתבים נתקלו באוזניים אטומות, החלטנו להחרים את זרה מזנזרה די מוקניה מן הכתבים, לבטל את "מקווה הגיור ליהדות", שעליו נטלתי אחריות, לבטל את כל תארי הכהונה, ולשלול ממנו את כל עניין כריסטו, או כל סימן אחר שניתן לו על ידינו, אם למען התיקון הנוצרי ואם למטרות אחרות, ולנתק אותו ואת כל מי שהיה איתו מכל גישה אל הברית החדשה השלמה. כל זאת, כמובן, היה לאחר שהתקנון נכתב.

גנומן 27: למען תיקון התקנות, הסברתי שזרה מזנזרה די מוקניה סילף את הסימנים לגמרי. הלכתי אחרי חלומו של דניאל בהסבר שלששת הסימנים השלמים הוסיף זרה מזנזרה די מוקניה את הסימן שלו והחדיר אותו בין סימן הכוכבים לסימן מלכות השמים, בצורה של הכוהן המשוח, זרה מזנזרה די מוקניה. ל

גנומן 33: אחר ביטול הערה 2 השעון הראה 6 בבוקר, והערתי את דניאל כדי להשלים את הסימן. כתבתי את "שבעת הסימנים" כפי שהוצעו על-ידי זרה מזנזרה די מוקניה, ואז, עם סכין, חתכתי את הסימן העודף, השארתי את ששת הסימנים האמיתיים, ושרפתי את פיסת הנייר, שעליה נכתב "סימן הכוהן המשוח, זרה מזנזרה די מוקניה". השלמנו את הסימן מעט לפני עלות השחר.

גנומן 34: 14 באוקטובר 1996: דבורה חלמה הבוקר שראתה מספר עובדים על בניין בן 3 קומות, וחשבה שהיא ראתה את בנימינו. מחשבה זו גרמה לה לבכות, אך הייתה לה גם הרגשה כאילו היא הייתה בעולם המתים. לבסוף היא הבינה שלמעשה היה זה בנימינו. הוא התקרב אליה וברך אותה לשלום. דבורה ענתה בברכת שלום משלה, ובהפתעה שאלה: "בנימינו, מה אתה עושה כאן?". בנימינו ענה: "למה את מתכוונת: מה אתה עושה כאן"? דבורה ענתה: "אבל לא מתת?". בנימינו אמר: "לא, אני לא מת. דניאל הוא זה שמת". דבורה החלה אז לבכות בגלל דניאל. לאחר מכן גם פרץ ותלמידים נוספים היו יחד עם בנימינו מסביב לשולחן עגול. כל תלמיד היה צריך לכתוב "כן" או "לא" על פתק הצבעה סודי בנוגע לשאלה כלשהי. לאחר מכן פתקי ההצבעה נספרו, אך לא הייתה תוצאה מוגדרת. - -

גנומן 35: אציין כי דבורה לא ידעה שום דבר על סימן התיקנים שנעשה על דניאל. חלומה של דבורה מכיל ללא ספק בשורה חשובה על הסימן השלם של תחיית המורה חיים. עם זאת יש לפרש את החלום, והמעגל החדש הגדול של סימן התחייה הוא עדות לכך שיש לזכור את ששת החודשים האחרונים. ראשית כל, כיצד ייתכן שבנימינו שנמצא בעולם האמת אומר שהוא לא מת אלא דניאל??

גנומן 36: האם אתם זוכרים כעת שדניאל לפני זמן לא רב חלם שאחותו גרציאלה מתה והייתה בעולם הבא? גרציאלה אמרה אז: "מתתי, אך קמתי לתחייה בזכות תחיית המורה חיים". - - הפלא המדהים של אותו חלום הוא שגרציאלה חיה, ברוך השם. אמרנו אז: "זהו סימן של השלמה לסימני התחייה. הגיעה רמה היסטורית חשובה של קישור "העולם הזה" ל"עולם הבא". העובדה שגרציאלה דיברה על מותה ותחייתה ב"עולם הבא", כאשר במציאות היא הייתה ב"עולם הזה" מייצגת סיום מדהים לסימן הפותח שראה ג'יורדנו בבוקר שלפני הלווייתו של בנימינו.

גנומן 37: באותו סימן בנימינו קם מארון המתים וקם לתחייה. האישה היפיפייה, שהכריזה על השנה (או לפחות 6 החודשים, מן הסימן שלפני פסח ועד לראש השנה התשנ"ז, אך כאן עברנו את שבת בראשית התשנ"ז והסימנים ממשיכים) קראה כאשר ראתה את תחייתו של בנימינו: "זה באמת מדהים!". אותה אישה יפה אינה אישה אלא מלאך מבשר חשוב. גם המלאכים העליונים נדהמים ומופתעים מסימני התחייה של הגואל חיים! ואם אנו פחות מופתעים, זה מאחר שהבנתנו בנוגע למה שקרה היא הבנה חמורית, לא של מלאכים.

גנומן 38: אך גבירותיי ורבותיי, צעירים ומבוגרים כאחד, בין אם אנו מבינים או לא, גם המתים וגם החיים קמים לתחייה בזכות סימן תחיית המורה. גם פרץ, איש הסימנים, מת, ובמקומו קם לתחייה צרף, איש הלוחות. וברוך השם, עד כה אני עדיין כאן, ואהיה כאן כל עוד ה' יחפוץ. ניתוחו הלא מוצלח של מר קמל קמחגי היה ב-11 ביולי, יום הולדתי האזרחי, ומותו נקבע ב-17 ביולי, שהיה ראש חודש מנחם אב, יום הולדתי העברי, וזה שאני חוגג.

גנומן 39: פרץ, איש הסימנים, מת עם מותו של בנימינו, ובנימינו קם לתחייה בעולם הבא. עם מותו של קמל קמחג'י, צרף, איש הלוחות, קם לתחייה בעולם הזה, בעוד מר קמחג'י קם לתחייה בעולם הבא, כדי להכריז על יום התיקונים הגדול. בינתיים פרץ חלם שכל התלמידים היו עדים לתחייתו של גבר כלשהו בגיל העמידה. פרץ נישק אותו על לחיו הימנית, וכל התלמידים נדהמו ממה שראו, ושמחו מאוד מן הזכות שניתנה להם להיות עדים למאורע נפלא כל כך. - - הו, ילדים קטנים, צעירים ומבוגרים, היכן אנחנו???

גנומן 40: בינתיים גם ג'יוזפה ראה את שפרץ היה בחיים, אך מת בארון מתים. הוא קם, עם זאת, והוענקה לו מדליה של תחייה ברמה בינלאומית. - - דרגת הסימן של תחיית המורה חיים ירדה ללא ספק למידה חדשה ונרחבת יותר, כך ש"יישומה" הוא בינלאומי. זה אומר שלמעשה כל אחד בעולם, אם דרך זכות של אמונה או פעולות אהובות, יכול לזכות לקום לתחייה בזכות הסימן השלם של תחיית המורה חיים. אנו רק חמורים קטנים בהבנתנו, אך הסימנים אמיתיים, וההבנה שנכללת בהם היא עצומה.

גנומן 41: גם בנימינו הראה שמחה ורצה לשמוע מוזיקה, בעוד למיכיהו נראה כיצד בנימינו מת ללא כאב כלל. פאולו התעורר בחלום מת, ואז ידע מה קרה. אך יותר מדהימה הייתה העובדה שבנימינו לא הופיע בחלומו של פאולו. הוא נתן לפאולו לעבור דרך תחושות של מת מתעורר, כדי להבין כיצד הוא (בנימינו) חש!!! מאוחר יותר, בלילה לאחר הלווייתו של קמל קמחג'י, דבורה חלמה על ההכרזה שמר קמחג'י, איש ענו ואהוב בפני ה', נלקח למעלה למנוחתו לפני כל אי הוודאות (זאת מאחר שלפני הלוויה, ברגע מותו או אפילו לפני כן, היו סימנים שלאחר הניתוח, הוא לא יהיה קיים יותר). מדוע דבורה קיבלה את הבשורה הזו? איזו חשיבות הייתה לה בתהליך סימן התחייה?

גנומן 42: העלייה טומנת בחובה את הפחתת כאבי המוות. הסימן השלם של התחייה מייצג ניצחון על המוות. כבר לפני 6 שנים התקבל על-ידי ג'יוזפה ובוצע על-ידינו סימן הניצחון על מלאך המוות. מאז ואילך כבר נגזר שמי שהולך באמונת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון חיים, מלאך המוות לא יגע בו. יש מלאכים חדשים של הגאולה השלמה המגיעים לקחת את הנשמות המבורכות של הגאולה השלמה. הסימן הנוגע למר קמל קמחג'י היה חותם להבטחה להפחית את ייסורי המוות. מלאכי תחייה חדשים הגיעו ולקחו אותו מעלה לפני כל אי הוודאות. ביחס לכל מצב, מלאכי חיים חדשים רואים ופועלים להפחית כל כאב במעבר מן העולם האחד לאחר.

גנומן 43: עניין זה נראה גם בחלום של מיכיהו, ובו ילדה מתה בשם גלוריה לא הצליחה למות, עובדה שגרמה ייסורים לה ולבני משפחתה. פרץ הגיע וביצע עליה סימן של תחייה, כאשר היא שוכבת בארון מתים. גלוריה מתה מיד בשלום, עם חיוך מואר של ברכה על פניה. הייתה זו גם הקלה גדולה למשפחתה, מאחר שהם ראו כי נחה על משכבה בשלום, כפי שרצתה. - - היה זה סימן של הפחתת הכאב והצער של המוות, כפי שהיה בעולם עד כה. סימן תחייתה של גרציאלה מתקשר לחלום זה, מאחר שאנו יודעים שגרציאלה היא בסימן תפארת ה'.

גנומן 44: בחלום הראשון גלוריה עברה לעולם הבא. בחלום השני (של דניאל) גרציאלה (גלוריה) הכריזה על תחייתה בעולם הבא, בעוד שבמציאות היא חיה בעולמנו. כעת בנימינו שבעולם הבא אומר שאין זה הוא אלא דניאל שמת, בעוד שבמציאות בנימינו הוא זה שמת ולא דניאל. בנקודה זו אנו לא ממש בטוחים באיזה עולם אנו נמצאים, מאחר שהם הסתבכו יחד במעבר החדש שבין שני העולמות!

גנומן 45: בידי הצדיק האהוב חיים, תפארת ה', ישתבח שמו לעד, נוצר מעבר חדש לגמרי בין העולם הזה לעולם הבא, מעבר חדש שבו חסד ה' מועלה על-ידי הנשמות היקרות השמחות במסגרת ישועתו. לפיכך הם מעלים את תפארת ה' בשיר חדש, המושר יחד עם כרובי מלכותו, מאחר שהאחד שעליו נובא: "וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח" (ישעיהו, נ"ג, 10) נבחר לכל הזמנים. הללויה.

גנומן 46: מי שזכאי יחיה כאן ושם, אך התיקנים יתבטלו במותם, הן מן העולם הזה והן מן העולם הבא. מסיבה זו הסימן לא מסתיים עם מותה של גרציאלה ותחייתה, אלא עם מותו ה"תִּיקָני" של דניאל. הוא עבר את המוות ללא פחד, מאחר שהוא כבר כוסה על-ידי סימן התחייה. דניאל ה"תיקני" מן הסימן מת והתבטל, אך דניאל האמיתי האוהב ללמד את האמונה האמיתית באל חי אחד, כפי שהתגלה בדיבר השני, נמצא כאן בעולמנו, ברוך השם, וקם לתחייה מחדש לשם הסימן שלו.

גנומן 47: דבורה חלמה הבוקר (15 באוקטובר 1996, ב' בחשוון התשנ"ז), שהילדים שרו. - - אמרתי לה שאלו הם כרובים, לא ילדים. יש שמחה גדולה בשל המעגל המדהים הזה של תחיית המורה חיים. המלאכים שרים שיר חדש על התחייה. אולי זהו צירוף מקרים, הי-הא!, אך רק הבוקר אמרתי למיכיהו: "עננים אלו שבחוץ נראים לי כעננים של קריעת ים סוף, והרוח היא כרוח המזרחית שנשבה כל הלילה לפני שהים התבקע". שעתיים מאוחר יותר פאולו, אני, דבורה, חיים שמשון ואשר יוסף צורישדי עברנו את הים. הלכתי אל המים וראיתי אבן גדולה עם כיסוי טבעי סביבה, אשר העניק תחושה כאילו מדובר בכתב יתדות. אמרתי למיכיהו למקם את מטה החמור שלי במים, ובידיי, ראשית בידי הימנית ואז בשמאלית, עברתי על הכתב כדי לתרגמו לקוד חמורי. לא ידעתי עדיין דבר על תכניו, אך דבורה אמרה שברדיו שרו שיר חדש שהיא לא שמעה בעבר על שושנה ללא חוחים. נראה כי אנו בסימן שירת ים סוף.

גנומן 48: הייתה רעידת אדמה לפני דקה, מעט אחרי שכתבתי את המילים האחרונות. כל הבית רעד במשך כחמש שניות. כעת דווח על כך בטלוויזיה. במילאנו הרעידה נמשכה דקה, בבולוניה היו 2 רעידות אדמה. הרעידה הורגשה בכל צפון איטליה, אך לעת עתה לא דווח על הרס, אלא רק על פחד ועל אנשים שברחו מבתיהם ויצאו אל הרחובות כפי שלא נכון לעשות.

גנומן 49: דבורה זכרה שבאותו הזמן בו חלמה כי בנימינו אמר לה שהוא בחיים, אך דניאל המסכן מת, בחלום אחר שלה היא ראתה שמיכיהו ביצע עבודה של בנאי, או היה על פיגום של בניין, שדי רעד. אישה מרשעת עברה כדי לגרום לבניין ליפול, ובסופו של דבר הצליחה. פאולו נפל ומת, אך אז קם לתחייה. הוא הפך לנער צעיר עם רוח חדשה, ודבורה שמחה מכך מאוד. - -

גנומן 50: הסימן מגיע לומר קודם כל: "אל תחשבו שתלמידים אחרים מתו ורק פאולו נשאר בחיים. לא! גם הסוס הלבן מת יחד איתנו. אני תמיד אומר שמיכיהו הוא נון גדולה, והביטו כעת כיצד הוא סיים את חייו בדיוק בגנומן החמישים של בית הדין של מרדכי הצדיק, שהפעם עבר לספרונים של השושנה כדי לשמור את התלמידים בתהליך ההתקדמות של הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה בזכות המורה חיים.

פרק 6

גנומן 1: 18 באוקטובר 1996: דניאל חלם שהוא הקים תחנה מרכזית של אוטובוסים והכול התנהל כראוי. פתאום נפלה עליו חליפה סגולה מן השמים, ודניאל זיהה כי היא הייתה הטוניקה של מלכיצדק. עם זאת היא הייתה מלאה באובייקטים אליליים. דניאל הסיר את כל האובייקטים הללו ובעט בהם ככדורגל הרחק משם. בטלוויזיה הראו משחק טלוויזיה, ודניאל הבקיע שער בנס. - -

גנומן 2: אלו הן בשורות טובות לסימן של דניאל בלימוד הדיבר השני. האובייקטים האליליים שהוסרו ממלכיצדק היו הקונוטציות הנוצריות, וזה הצביע על השלמת התיקון עבור הברית האוניברסאלית החדשה של הגאולה השלמה.

גנומן 3: 21 באוקטובר 1996: ג'יוזפה חלם על בנימינו. הם היו שמחים לראות האחד את השני והתחבקו. "הו!", אמר ג'יוזפה, "אתה כעת בעולם האחר!". "כן", ענה בנימינו, "אני בעולם האחר". "איך שם?", שאל ג'יוזפה, ובנימינו ענה: "נפלא שם". ג'יוזפה המשיך לשאול: "אך מה קורה שם? מה אתה עושה שם?". "יש הרבה מה לעשות, ואני עסוק מאוד. אני הולך למקומות שונים ויש לי עבודה רבה לבצע", הסביר בנימינו. ג'יוזפה המשיך: "אך אתה בעולם האחר ואני בעולם הזה. כיצד אתה מדבר אלי?". בנימינו השיב: "כאשר אני מדבר אליך, דרך הנפש שלך דבריי מובנים". אז פרץ, פאולו ודבורה נכחו. איבר ברית המילה של פרץ נראה, והוא היה זקור וארוך עד הטבור. פרץ נישק את דבורה על מצחה ואמר: "את הכבוד שלי". באותו חלום ג'יוזפה ראה אבן שחורה שנעה בשמים. נאמר: "זהו ספר הגזרות. כאשר אתה רואה סימן זה, הגזרה תחל לרדת".

גנומן 4: באותו לילה ראתה דבורה בחלום שאיבר ברית המילה של אשר יוסף צורישדי היה ארוך וזקור עד לתקרה. - - שני הסימנים הללו של איבר ברית המילה הארוך והזקור מסמלים את הצלחת סגירת הפינה הרביעית של התקופה, סיבה שבגללה הגזרות מתחילות כעת ליפול. סימן בנימינו הוא סימן מדהים של קירוב שני העולמות של מלכות השמים, העולם החדש של מלכות השמים בעולם הזה והעולם החדש של מלכות השמים עבור המתים.

גנומן 5: 6 בנובמבר 1996: דבורה חלמה שהיא שבה אל הזמן בו סבתה הייתה ילדה קטנה. אז הילדה הפכה לדבורה, כשהיא הייתה קטנה, ובהמשך היא מצאה את עצמה מחוץ לביתה. לדבורה היו שני אחים ששחטו 4 כבשים לקראת פסח, והזו דם על משקופי הדלתות. שני האחים החלו להתווכח, ודבורה הבינה שהם קין והבל. קול משמים אמר: "בזמן זה קין לא יצליח, והבל יזכה". - -

גנומן 6: זה סימן גדול וחשוב מאוד, מאחר שבזמן זה השינוי מתבצע ברמה גבוהה מאוד, בה השופט עובר לצדק החדש של הגאולה השלמה.

גנומן 7: פינוצ'יה חלמה שמשפחת לוי ביחד עם מר רמו לוי, עליו השלום, היו בביתה של נלדה, עליה השלום, ואכלו בשמחה. היה שם אדם, בגיל העמידה, שלא היה מוכר להם. הייתה גם תמונה על הקיר של אדם לא מוכר. בנקודה מסוימת מר לוי הצביע על התמונה ואמר: "זהו המשיח". פינוצ'יה אז הבינה שהתמונה הייתה של אדם שישב איתם ליד השולחן, ובפליאה גדולה שאלה: "אך זה הוא", בהתייחסה אל אותו אדם. מר רמו הסכים ואמר: "כן. האם את מבינה?". פינוצ'יה ענתה: "כן". מר רמו אמר: "יפה". - -

גנומן 8: 11 בנובמבר 1996: לפני שבועיים ג'יוזפה ראה בחלום ארבעה מלאכים. לפני שלושה ימים חלמה דבורה שאותם ארבעה מלאכים שראה ג'יוזפה נקשרים לנבואה אודות ארבעת הסוסים של זכריה (זכריה א', אולי מדובר בארבעת החרשים, זכריה ב')[7].

גנומן 11: 13 בנובמבר 1996: ג'יוזפה חלם שפרץ, פאולו וג'יוזפה עמדו בחוץ במקום כלשהו. חייזר ירד אז מן השמים. הוא היה בגובה 2 מטרים, שעיר מאוד ודי מכוער. שכלו היה ברגליו. נראו אז תדהמה ופליאה מצד עיתונאים שניסו לשאוב מידע בנוגע אליו, ונאמר: "הדבר מייצג בשורות רעות מאוד". - -

גנומן 12: הדבר מייצג בשורות רעות עבור העולם. השכל ברגליים הוא סימן נבואי ש"ההשפעות המכוערות" של הכוכבים בהתייחס לגזרות העליונות השליליות קרובות לרדת לעולם, השם ישמרנו. אם השכל היה למעלה יותר, בלב או במוח, הדבר היה מלמד שההשפעות הן עדיין למעלה, ושיש עדיין זמן, ואפשרות לשנות את ה"הרגשה" או ה"מחשבה" מאחורי אותן גזרות דרך תשובה ומעשים טובים. עם זאת, ברגע שהגזרות הן כבר ברמת הרגליים, וכפות הרגליים נמצאות כבר על הארץ, אין חזרה ונראה שהן קרובות מאוד להתגשמות.

גנומן 13: 14 בנובמבר 1996: פאולו בוארולו (Boarolo), בן 24, חברו של הסוס האדום במשך שנים היה פה עם שאול. בדרך זו הוא, פאולו-יוסף (פאולו בוארולו), נכנס מתחת לסימנים השלמים של הגאולה השלמה. יחד עם הסוס הלבן שלנו ועם מזלו של יוסף היינו שלושה פאולים. אני דיברתי על פאולוס מתרסוס, ואז פאולו הסביר את הסימן שלנו למלטה, בסימן תיקון פאולוס. מאוחר יותר בנוכחותם, באוהל, ביצעתי שתי משיחות, זו של הכהונה האוניברסאלית של מלכיצדק וזו של הכהונה של הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח ברשות השופט המשוח במלכות השמים, הגואל האחרון, חיים. שאול כקונדור-נחש אכל והסיר את כל הסימנים הנוצריים, שייתכן והיו עליו. אז בירכתי כוס מים ואמרתי את סימני הגאולה בעברית. מילאתי שוב את הכוס במים ומזגתי אותם לכוס ריקה. אמרתי את סימני הגאולה באיטלקית וחזרתי על כל סימן, ובסוף שתיתי את המים. קראנו לו (לפאולו בוארולו) פאולו-יוסף משבט יוסף.

גנומן 14: הכרזתי גם על סימנו של ג'יוזפה אודות האיש השעיר מן החלל. פאולו-יוסף אמר שבלילה שעבר הוא חלם שראה חייל עם חיילים נוספים (ללא לאום). לפניהם על הארץ ניצבה ספינת מטען לא מאוישת, כשיעד החיילים היה לירות עליה. אחד מן החיילים שהיה קרוב לפאולו-יוסף נפל, ככל הנראה הותקף על-ידי אויב "בלתי נראה". - - פאולו אמר כי הוא עשה זה עתה עסקים בשני רחובות, רחוב נאבה (via nave = רחוב הספינה) ורחוב מוסקבה (via mosca).

גנומן 15: אמרתי כי עבורי חלום זה היה בהתאם לחלומו של ג'יוזפה. אויבים לא נראים גדולים ייצאו מן הים, הן מ"ים" הכוכבים והן מן הים שעל הארץ. ספינות של אויבים חשוכים, מכוערים ורעים ינחתו על הארץ. אלו הן בשורות קטסטרופליות עבור העולם. אולי הרוע ייצא ממוסקבה. בשורות רעות בדרך.

גנומן 16: אמרתי לפאולו-יוסף ששמעתי את שמו מדבריו של שאול במשך 6 שנים, אך זו הפעם הראשונה שאנו מתראים. דרך חדשה של אמונה הגיעה לעולם. לא אמונה חדשה, מאחר שהאמונה האמיתית היא עתיקה כאדם וחוה, ואנו למדנו את האמונה המונותיאיסטית מאברהם אבינו ומהתגלות ה' במעמד הר סיני, אלא דרך חדשה לקבל וללכת במסגרת האמונה, לחיות באמונה ולהיות מודרך בידי האמונה. דרך חדשה זו מכונה דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הגואל האחרון, חיים.

גנומן 17: 20 בנובמבר 1996: גילת חיים התעוררה בערך ב-4 לפנות בוקר ואמרה שהיא חלמה שחיים שמשון (בן 5 בעת החלום) נתן לאשר יוסף צורישדי (בן 9 חודשים בעת החלום) לאכול. אז כל שבעת בני המשפחה יצאו לנסוע במכונית. כאשר היא חנתה היכן שהוא, גילת חיים ראתה שכאשר אביה יצאה מן הרכב, מלאך לבן כולו ירד מן השמים. - -

גנומן 18: אתמול, 19 בנובמבר 1996: דבורה חלמה שאין זה הזמן לשנות בית, בשל הנטל הכספי שמהלך כזה יגרום. לעומת זאת זהו הרגע לשנות את מיקום הדברים בבית, ולנצל טוב יותר את החלל.

אני מזכיר את החלום הזה כאן מאחר שחשבתי ששינוי בית יכול להיות פתרון לבעיות רבות.

גנומן 19: 3 בדצמבר 1996: חלמתי שהיו אלו שלושה ימים לפני פסח והבאתי כוס מלאה בסוכר או בסודה לצדיק חיים. סיפרתי לו שהשלכתי וניפצתי כוס ראשונה ריקה, ושאלתי האם הייתי צריך למלא אותה. הצדיק חיים אמר שהייתי צריך למלא אותה רק עד חציה במים. אז מצאתי את עצמי שבוי בידי מספר אנשים, ונאמר לי שעלי להיתלות. הובאתי למקום בו נראה סוג חדש של "תליה", בו המנגנון יורד וחותך את הצוואר מבפנים. כעסתי מאוד על חוסר הצדק שנעשה לי וזעקתי: "אני חף מפשע, חף מפשע לגמרי! לא הרגתי אף אחד, לא גנבתי שום דבר ולא ביצעתי רע למישהו! זו הרשעות והלב הרע של החב"דים שהרגו אותי! הם ביצעו את הריגתי, אך הם ישלמו על מותי, ולבסוף הם יושמדו". הייתי עצוב שהצדק לא נעשה לי, ולא הקשיבו לי, אלא רק לקחו אותי. העציב אותי שהייתי לבד, ואפילו במותי לא היה אף אחד איתי. עם זאת הודיתי לאל שדי והכנתי את עצמי לעלייתי. הייתי במצב של יגון וחיכיתי למותי. - - התעוררתי, ומאחר שהחלום היה כה אמיתי, הודיתי לה' שאני עדיין בחיים. -

גנומן 20: אין כמעט ספק שהחלום-סיוט הזה מתייחס לסימני תיקון פאולוס מתרסוס. אני זוכר שהצדיק חיים הסביר לי מספר פעמים על מותו הנורא של פאולוס: הוא היה לבד, חולה במיטתו ולא יכול היה לקום. אז פרצה אש וכילתה כל דבר, ראשית את כל מה שהיה מסביבו, ואז אותו. אם נחפש את הרעות בעם היהודי בתקופתנו, ונקביל אותן לרעות של מנהיגי העם היהודי בתקופת ישוע, מילה אחת מסכמת את מכלול הרוע: חב"ד. הלוואי והם ייהרסו מעל פני היהדות לעד, כך ששאר בני ישראל יוכלו לקבל את הגאולה.

גנומן 21: ג'ינו חלם (שבוע לפני החלום בגזרה 101) כי הוא הסביר לאישה, שבעלה מת, חידת ידע: "יש יותר משניים, אך פחות מארבע. כאשר מגיעים ל-4, עם זאת, 4 הוא יותר מ-3, אבל פחות מ-5, וכאשר מגיעים ל-5, 5 הוא יותר מ-4, אך פחות מ-6". - - וכך המשיך הוא למנות עד למספרים גבוהים מאוד, ועד שהרגיש כבר סחרחר מן הספירה. - אז התעורר, כשהוא סופר בדרך זו.

חלום זה מתייחס לספר הדעת.

גנומן 22: 11 בדצמבר 1996: שרון חלמה שהייתה עם פרץ, פאולו ודבורה. פרץ ישב על כורסא ונראה שחור. למעשה שרון הופתעה מן העובדה שפרץ מת, אך באותו הזמן הוא חי, התנועע, ולא נדף ממנו ריח רע. אשר הובא פנימה, ופרץ נגע עם ידו הימנית בלחיו השמאלית של התינוק. שרון לעיתים חששה, מאחר שפרץ מת, אך אשר שמח. אז יהואל יהואל הטיל את מימיו על כל אחד בשמחה. - -

גנומן 23: חלום זה מגיע (בתקווה) בשלב סופי של תיקון פאולוס, בנקודה בה השם "אשר" מושלם ו"מצטרף" בהצלחה לשם "אהיה" האחרון כדי להשלים את השם "אהיה אשר אהיה" (כך גם פאולוס שלנו, הסוס הלבן, אביו של אשר, ורעמתו הלבנה, צריכים להיות מתוקנים בתיקונים קשים מאוד, כדי להיות מסוגלים לקבל את הרוח החדשה הקשורה לשם "אהיה" האחרון. פרץ מת בחלום והושחר, מאחר שפאולוס מתרסוס עצמו נכנס אל פול החמורי מניוארק, ניו ג'רזי, כדי לקום בתחייה בסימנים החדשים של הגאולה השלמה. יש לציין כי לאחר תיקונים רבים הנוגעים לשגיאות ההיסטוריות של הנצרות במיוחד, היה זה פאולוס שהשלים את הפרדת ה"ריש" משאר השם "אשר", ולפיכך ברור שפאולוס משתתף בסימן תיקון "אשר".

ייתכן והתרגשותו של יהואל יהואל בהטלת מימיו מגיעה להפיג את הכבדות הגדולה של תיקון פאולוס שהייתה עלינו.

גנומן 24: דניאל חלם שאנו, התלמידים, ביצענו סימן כאן, בסרזאנה, המסמל את סגירת הפינה הרביעית של מלכות השמים. - - אנו מנסים להתארגן לקראת הסימן.

גנומן 25: ג'יוזפה חלם שארבעה גביעים ירדו מן השמים. - נאמר שעם סימן זה הגזרות יחלו לרדת על הארץ. - -

חג המולד והשנה החדשה 1997 עברו עם סופות שלג ועם שלג מימי וקרח, הצפות וקורבנות בכל אירופה, קנדה, ארצות הברית ואפילו קהיר. בפרו 74 בני ערובה הוחזקו בשגרירות היפנית. בישראל אין עדיין הסכם על חברון. אור ירוק מוזר נראה ברומא.

לסולי נשלח קובץ מכווץ של מלחמות השם באנגלית, 65 עמודים, כתבי בית הדין של מרדכי הצדיק וחמישה כתבים של תיקון פאולוס.

גנומן 26: סימן בוצע על הסוס הלבן כדי לנתץ את קירות הרגלי המוח. חלמתי על מימי הבוגד מצ'רנוסקו, התרנגול עם המוח האטום ביותר בכל הזמנים. אנו, התלמידים, היינו בבית רחב כלשהו, השייך לבית ספר השושנה. מימי ניסה להתאבד ואנחנו הסכמנו. הוא בלע משהו שגרם לו למות בתאו. פאולו חתך אותו לחתיכות רבות מאוד. לאחר מכן התקיימה חגיגת ניצחון עם אוכל טעים על שולחנות רחבים וארוכים.

גנומן 27: אני מאמין שחלום זה מהווה ראשית כל את תיקון פאולו שלנו, ברוך השם. קרומים ישנים, שנגרמו על-ידי פאולוס, השתלבו במחשבות הקתולים במהלך הדורות. עם ביצוע הסימן, החמור הראשון ירד והצטרף לכוח החמור האמיתי.

קיבלתי מספר אינדיקציות לכך שאני חייב לסגור את ספר משנת חיים 2 ולפתוח את ספר חיים 3. אלא אם יהיו אינדיקציות נגדיות, אני אמשיך כך. אני עובד כעת על תיקון 33. ראיתי מספר 3 יפה בעננים. תיקון השם "אשר" הושלם, והוא קשור כראוי לשם "אהיה" האחרון. לפיכך מהות כל תיקון הנצרות והרפורמה ביהדות הושלמה למעשה. רק תיקון אדם נשאר, והוא יושלם במסגרת תיקון 33, אני סבור. איני יכול לדבר על כך כעת, עד אשר סולי יספר לי את מה שהוא חייב לספר. אנו בתקופה שש השנים השלישית, אך השנים ה-12, 13 ו-14 גדושות בזמנים מהירים כדי לאושש את עבודת תקופת שש השנים השנייה. ספר משנת חיים צריך לבוא בהתאמה לתקופה השנייה, גם אם איחרנו להגיע אליה. אולי עם הכניסה לשנה ה-13, נוכל להשלים את ספר משנת חיים 2, אך לא הגענו אלא להתחלתו[8].

גנומן 28: עבודה זו של בית הדין חייבת להימשך בכתב יד, מאחר שזהו המשך למגילת אסתר. מאוחר יותר, תהיה זו נקודת פתיחה להעביר את הטקסט שבכתב יד למחשב.

---

[1] עניין חלוקת ספר משנת חיים לחלקים בוטל כעבור זמן מה.

[2] נקרא בעבר אדם.

[3] כתבה על רב מלילוב שאמר לנערה לא להתחתן עם בחור כלשהו, מאחר שהוא סרב לתלות את תמונת הרבי הלובביצ'ר בביתם.

[4] יום חמישי, 25 במאי 1995, כ"ה באייר התשנ"ה, בית הדין: היום אדם התקשר מבאר שבע. הוא היה אדום מזעם בגלל שהחב"דים תלו כרזה ענקית בבאר שבע של המלך המת שלהם, שניאורסון, מתחתיה נכתב: "אין לנו אלא לעבוד את המלך". מעבר לכפרות של הכרזה עצמה, אדם השתומם מן האדישות, חוסר ההבנה והטיפשות של האנשים. הוא אמר לרב אחד שעבר: "שלט מגעיל הוא זה", והרב ענה: "אתה מגעיל, לא השלט". - אמרתי זאת מילולית בבית הדין של מרדכי הצדיק: "ברשות ה' צבאות, וברשות השופט המשוח במלכות השמים, אני חוזר על ומחזק את החרם מדאורייתא נגד כל החב"דים. מוחרמים מוחרמים מוחרמים בפני השמים והארץ. כל קשר איתם אסור. שחיטת הבשר שלהם אסורה. התפילין שנכתבו על-ידם פסולים. כל פעולותיהם שנואות בפני ה' ובפני בני אדם. ה' אלוהינו, האם זו דתך? האם זו תורתך? חס ושלום. זוהי המגפה שעוצרת את גאולתך. האם אין מישהו בישראל שיש לו מה לומר? עורר את מוחותיהם ואפשר להם לעמוד מול הרוע הערמומי. כל זה יצא בגלל הדוקטרינות האליליות של הזוהר. הלוואי וכל מה שיצא ממנו יישרף ויוסר מן האנשים ומן העולם לעד. אמן. -

[5] במגילת אסתר הכוונה היא לשינוי הגדול משמד יהודי להרס האויבים. -

[6] גם הבת של פרץ, רחל, ילדה בישראל בראש חודש מנחם אב, וקראה לבנה נתנאל נצח. זהו סימן נוסף שבראש חודש מנחם אב ה' העניק לנו ניצחון גדול בזכות סימן תחיית המורה חיים.

[7] ראו בתלמוד: מאן נינהו? משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק (סוכה, נ"ב).

[8] לאחר שנכתבו מספר כתבים לספר משנת חיים 2, היו אינדיקציות לסגור אותו ולפתוח את ספר משנת חיים 3 כדי להיות מותאם לתקופות 6 השנים, אך כאמור חלוקות אלו של ספר משנת חיים בוטלו בהמשך.