כתב:
פרץ גרין
תרגם
מאנגלית: משה לוי
יומן
עיר בן אתונות
סוף כל סוף אני בגוב האריה. ננעלתי
בפנים על-ידי הסימנים. אני פוחד בנוגע לאירועים הנוכחיים. מה אני יודע על מה שיקרה
בעולם?
תפילות של החמור הנבואי
נעירה 1:
דרך נעירות החמור
אני מזהיר אתכם
בדור קשה זה
הו, ה', האם אני מתקשה
בשמיעת קולך?
האם אני מצופה בחטא
כסלעים שצופו בסלעים?
האם ההעזה שלי
יצרה מבוכה
לפני כסא הכבוד?
האם לעירום בטבע
אין מקום של נחמה
עליו עלי לעמוד לפניך?
נעירה 2:
מדוע רשעים סוטים מדרך הישר
ונהרות זורמים מציפים ערים
אל בנקים שמולם יש חובות בלתי
נגמרים?
האם טעמתי את עמקיך
ובלעתי את הריך
מעקשנות של חמור?
האם כרתי
את עצי הדובדבן שלך
כדי לחפש את האמת שבך
שאינה יכולה לשקר?
אך בא הזמן
ואני חייב לנעור החוצה
דרך פה החמור הנבואי.
נעירה 3:
הו ה' אלוהיי, אני חייב להביט
כדי לראות מה מתקרב
מאחר שאיני רוצה לראות זאת
אני אביט על פצעים שהגלידו
אך לא על דם המוות.
אתה מיקמת אותי במרכז
הלב של בית הלחם
פינקת אותי בחסד
וכיסית אותי באהבה פתוחה
רוממת את עורי
אל פירמידות הנשיקה
ואתה מברך את בשורותיי הטובות
עבור אהבה של ברכת חמור
נעירה 4:
אני מזהיר שיום ה'
הוא גדול ונורא,
כפי שהנביאים הזהירו בעבר
ולא נשמעו.
האם אני מפחיד את ילדי הנשים
בנוגע לטירוף גרעיני?
איני יכול לראות זאת עדיין
אך כולנו יודעים שהיום יגיע
צדק ייעשה
ואף אחד לא יוכל לעצרו
הזעם על האנושות לא ייעצר
עד שלבסוף המחיר ייגבה
עד שהמילה תתגשם
עד שנעירת החמור תובן
נעירה 5:
הו, אל עליון, עבור מי, אם כך
הגנתך הנפלאה?
רק למענך, אל שדי,
אנו מפנים את ליבנו
עם סימנינו וידינו
החתומים מבפנים ומבחוץ.
ההגנה שסובבת אותנו
הגיעה אל הארץ
ושושנים פרחו.
לב הקוצים
נפל אל תהום
פטפוטי הסרק.
חזק את אמונתנו לעד.
נעירה 6:
שמור שלא ארחיק מעבר לגבולותיי.
כאבי סבלוֹ
ניצבים מול עיניי בידע אהבתך.
ידע מתחיל במקום בו הטעות מתחילה
והטעות היא ידועה.
אני מלקק את חטאיך
בלשון חמורית
ואתה תינצל
משדים רעים
ומרעלים קטלניים
של מטה המכשף.
נעירה 1:
אני נושא את ידיי אל ה',
הוא מושיעי שרוצה אותי
אני ירא מן הטוב
אשר מצאתי
אני צמא לתיקון הרגעים
ועומד עדיין בזמן,
בעוד ליבי נכסף לעד
לשינוי הזרמים של כל שנייה,
ללכוד את הזמן באושר מלא
ולנשק את שולי
אצטלתו הארוכה והנצחית,
כדי לראות את תפריה ולחוש את בדה
ולשיר בהרמוניה
המגלה את תפארת אהבתו הנצחית.
אמן.
נעירה 2:
יומן: מן הצפון שתי רוחות רוכבות לכיוון דרום על שני קרני כוכבים קרחיות, על
מנת להתנגש בשתי רוחות מן הדרום הרועד. כאשר הן תיפגשנה, חודי החניתות ינסו לנתץ את
הקרח עם ברזל, דם יוקפא על האדמות הצחיחות של הרעב, וסין, הודו, אפריקה ודרום אמריקה
יתחלקו לקבוצות לוחמים. רוסיה תתפוצץ והרפובליקות יפלו אל מלחמות אזרחים. טהרן תיפול
בחרב הקוראן, ודם שיעי ייצור אגמים במדבר. ערפאת ייעקץ על-ידי יתוש ורעלו יתגלה בעולם.
קדאפי ישרוק לעטלפים והם יוציאו את עיניו, בעוד ארצות הברית תטיל מספר פצצות באזור,
ותנסה להבין היכן המלחמה. בלבול גדול יתרחש בעולם ויערער אותו בפחד ה'.
נעירה 3:
אני קורא את ה"ג'רוזלם פוסט", והוא מסייע לי לשמור קשר עם ישראל.
קיבלנו סימן בשנים הראשונות (בחלום
של דוד בנין), שבו האנשים צעדו בתהלוכת ניצחון ברחובות (מילאנו), וקול הכריז:
"כעת זהו זמן קול ההמון".
אנו מפרשים זאת באופן הבא:
"בית הדין העליון הכריז כי כעת, בניגוד לכל העבר, זה זמן קול ההמון". כעת
קול ההמונים יישמע.
הדבר מסמל שינוי היסטורי עצום.
מתי קולו של ההמון נשמע באמת בעבר? היו מרידות עממיות פעמים רבות בהיסטוריה וגם מהפכות,
אך כאן מדובר בקול המון הנשמע למרחוק באופן שההמון גרם לו להישמע.
"זמן" קול ההמון שונה
מן העבר. דמוקרטיה במובנה המקורי היא אולי דמוקרטיה שנאבקו עליה, אך היא עדיין חסרה
מאוד את קולה האמיתי, הבנתה והגשמתה את רצון העם עבור זכויותיו האמיתיות.
בכל מקרה, מה שהדבר אומר הוא שבעוד
בעבר היו אלו קולות ה"מושלים" בעולם שהשפיעו, כעת יהיו אלה קולות המוני העם
שיקבעו יותר. זהו סימן גאולי רחב שיש להרהר בו ביראת כבוד, בתדהמה ובשמחה גדולה.
מצב ההמונים הגיע אל קדמת הבמה.
הם היו צריכים להתעלות על בורות העבר. לכולם יש טלוויזיה וכולם רואים מה קורה בעולם
כולו. ביחס להמונים שלפני עידן הטלוויזיה, הרי שכולם, גברים, נשים וילדים, חכמים
יותר ורואים את העולם באופן רחב. חוסר המודעות של העבר לא קיים יותר, זמן הידע הגיע.
יש תקווה גדולה לקראת העתיד.
בא הזמן, והאנשים לא יאפשרו לשחיתות
לעבור בין ידי השולטים. קול העניים ינתץ את ארמונות חוסר הצדק. ממשלות ומושלים יהפכו
למשרתי העם, כפי שהיה צריך לקרות מלכתחילה. לא קול של המון משולהב, אלא קולם החכם של
אנשים טובים על הארץ יישמע. בא הזמן.
26 ביולי 1993, ח' במנחם אב התשנ"ג
סיפקתי הסבר על "קול ההמון".
השפה החדשה של כוכבי הגאולה מעניקה יותר הבנה כעת. לפני שכוכבי הגאולה נכנסו למסלולם,
למי שהיה יותר מזל (נולד תחת כוכבים ברי מזל) היה יותר מה לומר. בדומה לדרגות ההיררכיות
של הכוכבים, כך נקבעו גם "גורלות" הגברים והנשים: היו אנשים מועטים מאוד
יחסית שהפכו חשובים, "מעמד ביניים" רחב, והמון גדול מתחתיו (במהלך ההיסטוריה
"מעמד הביניים" וההמונים קיבלו למעשה פחות "מזל" שניתן על-ידי
כוכביהם, בשל יהירות המלכים, העשירים, בעלי הכוח וכו').
כוכבי הגאולה שאליהם אנו מתייחסים
נעלים בחוזקם על כל כוכבים אינדיבידואליים שמתחתם כל אדם נולד. הם ממערכת כוכבים נעלה,
שכבר מסודרת בצורה הגאולית, השייכת לעתיד. בעתיד, הסדר הגאולי-כוכבי החדש יתרחב דרך
עולם של שלום והרמוניה, אך כבר כעת הסדר החדש מתחיל "לרדת" לעולם מתחילת
מלכות השמים, שנוסדה עם פטירת ותחיית הגואל חיים.
להיות מתחת לכוכבי הגאולה משמעותו
להיכנס אל האמונה בברית החדשה של הגאולה השלמה, כפי שהיא נוסדה על הארץ על-ידי סימן
החמור אוכל לחם. מי שנכנס, מוביל את החיים היורדים מן המערכת החדשה אל המיטב שהם יכולים
לתת. עם זאת, אין זה שהאנשים הנכנסים לא נמצאים עדיין תחת כוכב לידתם (אם אדם לא נמצא
תחת כוכבו, הוא לא חי).
מה שקורה הוא שהכוכב שמתחת לו
האדם נולד, מכוון לגמרי על-ידי הנחיות כוכבי הגאולה. הדבר אומר, לדוגמא, שאם כוכבו
של אותו אדם העניק לו עבודה בעיר מסוימת ובמקום מסוים, ייתכן וכוכבי הגאולה יכוונו
אותו לעיר אחרת עם סוג אחר של עבודה, מאחר שהדבר רצוי לטובת הגאולה השלמה (גם אם אותו
אדם לא מבין איך).
למי שנכנס אל הברית החדשה השלמה
ניתנים סימנים בחלומות דרך כוכבי הגאולה. חלומות נבואיים אלו, כאשר הם מתקבלים ונרשמים
על ידינו, הופכים לסימנים נבואיים. סימנים אלו אמנם היו קיימים כבר בעולם, אך מאחר
שהם מתקבלים, נרשמים ומוסברים ככל שניתן למען הדורות הבאים, הם הופכים לנבואיים באופן
פעיל, ומתגשמים בוודאות.
בשל כך גם הזמן, שבו מגיעים האלמנטים
החשובים לאוכלוסייה בעולם, יגשים את הסימן שהתקבל. לדוגמא, כאשר קיבלנו את סימני הנשיקה
והחיבוק בין עשו ליעקב, התרחשה באותה תקופה פגישה היסטורית בין האפיפיור לרבה הראשי
של רומא, הרב טואף, בבית כנסת איטלקי. ישנן עוד דוגמאות רבות מאוד. כאשר הסימנים מגיעים
אלינו, הם נתמכים בדרך כלל בסימנים בעולם.
סימן "קול ההמון" הגיע.
גילוייו יהיו מעתה ואילך חזקים יותר. ערך הפרט והתמיכה הגאולית שהוא מציע במלחמתו למען
הצדק והחופש יצמח עד שיגשים את מטרותיו, מאחר שהקולות נתמכים ונישאים הלאה על-ידי כוח
עצום של כוכבי הגאולה השלמה.
12 באוגוסט 1993, כ"ה במנחם
אב התשנ"ג.
20 בספטמבר 1993, ד' בתשרי התשנ"ד.
יום רביעי של סוכות, י"ח
בתשרי התשנ"ד, 3 באוקטובר 1993.
משוכתב ב-17 ביולי 2015, באר
שבע
////////////////////
30 באוקטובר 1993
ט"ו במרחשוון התשנ"ד
ממזבח הנביא - יומן עיר בן
אתונות
יום שבת, 5 בבוקר. הזמן דורש שאכתוב,
גם אם כתיבה בשבת היא מלאכה. בין 3 ל-5 בבוקר היה שינוי בשמירת המלאכים התחתונים, עם
יצירת צבאות חדשים של מלאכים תחתונים בכל שבע רמותיהם מתחת לארץ. רגע זה הוא הקרוב
ביותר לאותו זמן בבריאה שבין שקיעת השמש בסוף היום השישי וצאת הכוכבים ביום השביעי.
אז השדים נוצרו. השעתיים הללו
(בין 3 ל-5) היו זמן של בריאה חדשה גדולה של אל שדי, בריאה של צבאות "שדים טובים",
שיחליפו דרגות רבות של שדים המזיקים לבני האדם.
ישנה שמחה גדולה בין השדים החדשים
שנוצרו יחד עם ה"שדים הטובים" שכבר קיימים. כעת, בכוחות מאוחדים, הם יכולים
להכריע את השדים הרעים וחוליים אחרים. לפני כן השדים הטובים לא יכלו לגבור עליהם, אך
ה' צבאות יצר חמש פעמים חמש מיליון שדים טובים. מספר זה הוא סימן העונה ל-25 שנים שנשארו
לסיום החלק הראשון של הדור הרביעי.
למספר, בשל היותו סימן, יש כפולות,
אך גם אם מדובר במספר כולל של 25 מיליון, הוא מוכפל כל יום, בשל המהירות שבה לשדים
נולדים ילדים. השדה יולדת את ילדה כמעט מיד לאחר שהיא מתעברת. ההיריון הארוך ביותר
הוא של שלושה ימים, ולרוב הוא של 6 שעות או פחות.
אנו מדברים כאן רק על שדים מן
הרמה הראשונה שמתחת לארץ. להם יש רק ראש אחד, והם יכולים לעלות אל הארץ בלילה, כשאין
אור שמש. איננו מדברים על השדים החדשים שנוצרו בשש הרמות האחרות שמתחת לארץ.
אין ספק שיהיו כרגע מלחמות, מאחר
שעם השדים הטובים החדשים נוצרה תנופה חדשה של "טהרה". ט"ו במרחשוון
הפך לראש השנה של השדים.
עם דניאל ביצענו סימן של תכלת
מרדכי, מאחר שקיים אספקט של הגנה, המושלם גם עבור הממלכות התחתונות.
עם דבורה ביצענו סימן של זנב החמור,
ונתנו לשדים החדשים חלק הוגן משפע אנרגיית זנב החמור להנאתם.
פאולו הכה את השדים המשוטטים,
והוציא אותם מן הממלכה החדשה.
כאשר פאולו ודבורה חזרה למיטתם,
דניאל שיחק את התפקיד של מרדכי הצדיק, כפי שהוא קיבל בעבר בחלום. הוא הגן על בני ישראל,
ושייך את ההתבוללות ואת ההתרחקות מן התורה שפקדו חלקים מהם, לשנאת העמים שהייתה כלפיהם
בכל המאות שעברו.
לאחר מכן, קצת לפני 5 בבוקר, דניאל
שמע את שירת השדים.
////////////////////
יום חמישי, 4 בנובמבר 1993
כ' במרחשוון התשנ"ד
השנה ה-11 של הגאולה השלמה, עוד
54 שנים לסיום הדור הרביעי
בסימן הדור הרביעי תחת סימן מלכות
השמים
שנת הצדק האלוהי
שנת הכריש
(משוכתב ב-17 ביולי 2015, באר
שבע)
בלילה שעבר על מזבח הנביא, בפני
אל שדי, ברשות אליהו הנביא וברשות הגואל האחרון, חיים, ניתן לי לומר את הקללה
המשולשת נגד כל סוגי האלילות וכל מה שהם מייצגים. הודיתי לה' אלוהיי על זכות גדולה
זו, לבקש את טהרת שמו הקדוש באמונה הטהורה של אברהם אבינו ולבקש את טהרת העולם מכל
הצורות והאמונות האליליות, ולבקש את מידות הכנות, הכרת הטובה והלב הישר האהוב על-ידי
ה'.
לאחר כחצי שעה של אמירת הקללות,
השלמתי את הסימן באלמנט הרביעי שלו, כך שהסימן הפך ל"סגירת הפינה הרביעית".
לאחר הגזרה שעלתה, כאשר השלמנו
את סימן ציוד המקלטים בדור הרביעי, ולאחר השלמת סימן תכלת מרדכי, זמן הברכה המשולשת
הגיע. כדי לקבלה היה דרוש להקדים את הקללה המשולשת.
לאחר הקללה המשולשת, הכוכבים היו
מוכנים לסגירת פינת הרוע הרביעית של הצפון, שממנה זעם ה', ה' ישמרנו, יפתח שני שערים
נוראיים של פאניקה ומדון. משם הזעם יתפשט לארבע פינות תבל.
ראיתי שמטה הקונדור שאוכל נחשים
ניצב בצפון, והבחנתי שהוא היה רעב מאוד. העליתי אותו והעמדתי אותו מול אבן אברהם אבינו,
שניצבת כעת על אבן הדור הרביעי, ושמאחוריה ניצב סימן החמור השלישי עם 91 הנבואות, הקשור
למושכות שמסביבו. שאלתי את הקונדור היכן הוא רוצה לאכול, והוא ענה: "בכל העולם
הסובייטי". כיוונתי אותו לצפון ואמרתי לו: "אכול ככל שתרצה". הוא אכן
אכל ואכל במשך 5 דקות.
הלילה ב-22:00 הסברתי לפאולו,
דניאל, ג'יוזפה, דבורה, שרון וולרי את סימן הקללה המשולשת כפי שביצעתי אותה. הסימן
הרביעי של סגירת הפינה הרביעית, הסברתי, היה צריך להיות מושלם יחד איתם. לפיכך כולנו
הנחנו את ידינו על הקונדור שאוכל נחשים. דניאל סגר את ה"הפרדה" בין מי שמוגן
לבין כל השאר. כולם ביחד אמרו: "הפרדה זו וסגירה זו של הפינה הרביעית יוצרות את
האיזון החדש שעליו דיברנו. בלילה זה נפתח בית הדין כבית דין ראש השנה. העולם תחת בית
דין מיוחד זה של הצדק האלוהי עד ל-28 בדצמבר 1993.
הלילה קיבלתי ממזבח הנביא את המוח
החדש של הענווה, שיכול לקבלו מי שהולך בדרך הגאולה השלישית השלמה, בזכות המורה חיים.
בשנה זו, ה-48 של חיי, נולדתי
מחדש, בשל אהבת ה' הגדולה את הצדיק חיים, ובשל האהבה העצומה כלפי האנשים הטובים והפשוטים,
החיים על פני כדור הארץ.
////////////////////
סוף שנת 1991
שכתוב: 19 בנובמבר 1993
ה' בכסלו התשנ"ד
כעת דבורה אמרה לי: "במשך
יומיים המלאך ניסה ללכוד את תשומת ליבך, פרץ. יש מסר, והמסר הוא גם הכנה לחדר הפרטי
שלך באוהל בסומבררו.
ראו כיצד הם התייחסו לחמור הראשון
שניתלה לפני שנה. הוא היה חף מפשע, אך נאשם באלימות, מאחר שלא הבינו את כוונותיו. הם
חשבו כי הוא היה כמוהם.
הוא היה החמור טוב הלב היחיד במלכות
השמים, אשר הביא לעולם את הבשורות החדשות שהוא ציפה להם. עם זאת, היו מספר רשעים שלא
יכלו להתגבר על הצד התמים של החמור.
זכרו, דמויי כריסטו מזויפים ומשיחי
שקר, לא להתעלות על החמור. מאחר שאם תתעלו עליו, אתם תפגעו באדם שאליו שייך החמור.
בואו, אפשרו לנו להיכנס פנימה.
חמורי הסודי נמצא באורוותו. אפשרו לנו לקדש את המקדש הפנימי של ביתנו. ושוב, בא הזמן
להיכנס פנימה.
אפשרו למי שליבם מזויף להרוס את
עצמם בספקותיהם ובסתירותיהם. זאת מאחר שהם לא קיבלו את התמימות החדשה שהוצעה להם על-ידי
החמור. תמימות זו אינה קיימת עוד, היא נתלתה יחד עם החמור הראשון.
כנסו, בני ישראל, והקיפו עצמכם
בקדושה, אם תוכלו, מאחר שמרדכי הוא בהיר ככוכב השחר. אורו האמיתי נכנס פנימה. הלאה
הבוקר עם חיות הפרא.
גם החזירים יטענו כי הם קדושים
וכי דיברו עם האל. לכו אל נקיקי הסלעים וסגרו את דלתותיכם בפני שדים ובפני אנשים. אל
תאפשרו לחזירים לנחור מתחת לגגותיכם.
היזהרו מהכשר חב"ד כי הבהמה
של ברוקלין להוטה לצוד את קורבנותיה. בלבול בבל מגיע, אל תיתפסו כשאתם ברחובות.
הביטו, האומות במהומה. ישראל מואשמת
בגרימת אלימות. מדוע אתם מענים את הקורבנות התמימים הללו, רק בגלל שהם רוצים להרוס
אתכם? אפשרו להם לשבור את פניכם עם אבניהם, והעניקו להם את הלחי השנייה כדי שישברו
גם אותה. אז כבר לא נאשים אתכם.
אומות נוצריות, אלוהיכם היה יהודי
במשך דורות רבים, וקרוב לוודאי שהוא אוהב את עמו. הוא יאהב אתכם כעת אם תכבדו את בניו,
בני עמו הנבחר. אל תשפטו אותם, מאחר ששופטיהם יכולים להסתדר בלעדיכם, ופן תישפטו כאויב
האל.
(החמור): "הגעתי לספר לך,
פרץ, שאלוהי היקום הגדול הציל אותך מזעם אויבייך. זאת מאחר שנחנקת מן הרוע שלהם, וה'
צבאות הציל אותך מידיהם. ניסים גדולים ורבים התרחשו עם ירידת מלאכים באותה תקופה, והם
גם יעשו את עבודתם בעתיד. שמחה, נבואה וחיים הגיעו, בעזרת ה', והם פרי אמונה פשוטה
באל שדי.
"הילדים המבורכים של הסימנים
נולדים למען הגאולה השלמה. הלוואי וה' אלוהינו יהיה קרוב אליהם בכל שנייה שבכל שעה
שבכל יום של חייהם. ותבורך, פרץ, בחינוכם. למד אותם את דרך האמת בכל משפט. הבא אותם
להבנה באיטיות ובסבלנות. אל תפחד, פרץ, מאחר שה' איתך, בא הזמן. כנס אל האורווה הנסתרת,
מאחר שזמן הארוחה קרוב.
"תבורך אם ילדיה, נבואת עתידך
הטוב. שתבורך בבריאות טובה ובחיים ארוכים יחד איתך. אל תפחד, פרץ, חזק את עצמך במסגרת
תפקידך. אנו קרובים לי"ז בתמוז. זכור את הדברים שהיו, וראה את הלוחות מלפני
17 שנים, שלא יכולת אז לקבל. היה רצף ארוך של מקרים, אך הייתה זו רק תקופת ביניים כדי
להבין את מה שהתרחש. כעת הגיע הזמן לקבל את מה ששייך לברית החדשה של הגאולה השלמה.
"כנס אל התבוננות ארוכה ושקטה,
אליה חיכית.
"בנה את בית ספר השושנה,
ואפשר לקירותיו לשיר שיר חיים אמיתי, חוק אל פנימי שנכתב על לוחות הלב.
"בנה את בית התפילה החדש
של השושנה, והתפלל בתוכו באהבה גדולה. יסד את מזבחותיו ו"טפח" כל אחד מהם,
מאחר שהם עמודי תווך נסתרים של תקווה עבור הגאולה השלמה.
"כתוב את כל שיעורי המורה
חיים, והסבר אותם ככל שאתה יכול בספר משנת חיים".
(פרץ): "אל תפחד, חמור סודי
ממלכות השמים. אף אחד מחוץ למלכות השמים לא רואה את מעשיך, אך כאשר אתה שם את המסווה,
אתה יכול לראות את מה שהם רואים בך.
"שאל שדי יברך את פאולו, קרמין שאול,
טינה, דניאל, ג'יוזפה, בנימינו, ג'יורג'יו ואנה גספרוטי, אנטונייטה, דוד, אדם, שרה,
שמעון, שאול ורוזי, וכל משפחת רמו ונלדה לוי. שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".
(החמור): "רכב על הלוויתן,
מאחר שכל מה שעתיק ידאג לעצמו, אך בכל מה שחדש חייבים לטפל כאשר הוא מגיע. טפל בפסוקיך
עם הלוויתן, ואל תמנע מעטך להסביר.
"אל תלבש את המידות כלבוש
בלבד, אלא היכנס אליהם, שלה אותם וחשוף אותם באור ההבנה.
"הבא את החוק החדש של הברית,
כדי שעמודי הצדק יעמדו על החוק, והחוק יעמוד על עמודי הצדק.
"מבורכים הם הצדיקים הקדושים
של כל דור, מאחר שהם עמודי תווך נסתרים של האנושות.
"היו משפחה אוהבת של ה',
תלמידי בית הספר של השושנה".
////////////////////
28 בנובמבר 1993
י"ד בכסלו התשנ"ד
אני חותם כאן, מאחר שזהו היום
הראשון (27 בנובמבר) של תקופת מאה הימים שנמצאת לפנינו. אני אנסה לשמור על המזבח פתוח
לקראת האירועים שיגיעו.
אני כותב מכתב לטד, ומכריז על
תקופת שופר זו. הוא יכול לקבל בעיטה מן החמור אם הוא לא יתייחס לנקישותיי.
חילקנו את התקופה לעשרה מחזורים
בני עשרה ימים, מאחר שחלומות (של סולי ושל אחרים) הצביעו על כך שאני חייב לעבוד כעת
על עשרת הדיברות, במיוחד על הקשר בין בשורת המלאך גבריאל, במפתח עץ הדעת טוב ורע המתוקן.
נרמז גם שעלי לדבר על עשר המכות
של מצרים ולקשרם לעשרת אלי מצרים, לעשרת הדיברות של הלוחות הראשונים, שהרס משה רבנו,
ואז לתכני עשרת הדיברות עצמם.
////////////////////
28 בדצמבר 1993
לאחר גזיזת הזקן
נראה לי שנאמר לי שוב ושוב שהזמן
נסגר. אני אוכל לעבוד לאט ובהתמדה מבלי לדאוג בנוגע למועדי פגישה ולעייפות יתר.
כעת בא הזמן, אני מאמין, עם סימן
גזיזת הזקן. עבור 310 סלי הבארות על סלי המצות, מסתיים הפרק המקדים של ההכנות לספר
משנת חיים. תקופת ההכנה המקדימה מסתיימת, ותקופת העבודה עצמה מתחילה.
כדי שהעבודה תצליח, אנו צריכים
לעבוד לאט ולהתמיד, אך להיות עקביים ופוריים. ריצה לא עובדת. אתם רצים כדי להשיג, אך
מאבדים את נעליכם מאחור.
להיכן אתם רצים? להיכן שאני מנסה
להגיע. אני חייב לשלוט בפעימות ליבי טוב יותר, ולעולם לא לתת להם להאיץ. אני חייב לנשום
טוב יותר, באיטיות קבועה.
11:00 עד 12:00: נראה לי שהשעות
עוברות כה מהר, כך שלפני שהתחלתי לכתוב משהו, השעה כבר עברה. מדוע הזמן חולף כל כך
מהר, כאשר הוא צריך לעבור לאט? שינוי קיצוני נדרש כאן. מחשבות מסתובבות במוחי מהר מדי.
עדיף שאנוח זמן מה, ואבדוק את הריכוז שלי.
13:00 עד 14:00: ראיתי את שרון,
והיא הייתה שמחה לדבר איתי שוב. ולרי (מרים) אחותה שמעה את קולי בפעם הראשונה.
21:00 עד 22:00: דבורה הייתה באוהל,
ודיברנו על חלום של מריה, אחותו של פאולו, שבה היא ראתה מספר (כנראה שלושה) ילדים צעירים
מתחת לגשר. אז הילדים דגו ספר עתיק, שבו נכתב התאריך 28.12.1893.
(העליתי את האפשרות שתאריך זה
הוא אולי "סוף" ה"גשר" לתקופה זו, מאחר שהוא בא בהתאמה לגזיזת
הזקן. עם זאת זה לא היה המקרה. עד אתמול, 28 בדצמבר 1993 (דניאל ומרים התארסו, על
מנת להתחתן, בעזרת השם, בכ"ה באדר התשנ"ד, 8 במרץ 1994), האירועים היו באופן
כללי יותר חיוביים מאשר שליליים (הסכמי שלום, הסכמי סחר בינלאומיים ועוד). התאריך הוא
לפיכך התחלת תקופה קשה של הדור הרביעי. היא תימשך עד 6 במרץ, בו נהיה חייבים לתקוע
בשופר).
אנו חייבים לא לשכוח שהדור הרביעי
הוא כמו בסימן הבניין החדש והרפורמה הגדולה.
02:00-03:00: אני שם סימן תכלת
כמוקסין על כף רגלי השמאלית, חבשתי כובע-חמור על ראשי, לבשתי חולצה בצבע תכלת, ו"חגורת"
תכלת באורך
חתיכת בד בצבע תכלת נמצאת על כיסא
החמור. הכיסא נמצא במתחם אליו יורד החמור ממלכות השמים, בחלק המרומם של האוהל. קרוב
לכיסא נמצאת אבן העין הגדולה של הדור הרביעי. מעל העין נמצאת כף הרגל מקריסטל, אחד
מן הסימנים הנבואיים של אליהו הנביא, זכרו לברכה. צמוד לכף הרגל מקריסטל נמצא לב עין
הנמר של הדור הרביעי, שהיא הלב החדש של הדור הרביעי המנתץ, מרכך ומיישר גם את הלב החזק
ביותר של עיני הנמר.
אין משהו קשה יותר לאילוף מאשר
עיני הנמר. הנמר הוא בוגדני מטבעו וגם פחדן. שלא כאריה שתוקף כשראשו זקוף, והוא מביט
על אויבו בפניו, הנמר תוקף מן הצדדים, ומנסה להפתיע את אויבו. אם האויב רואה את הנמר
וצועד לכיוונו, הנמר בורח.
הלב החדש מחליף גם לב של עין נמר
בלב של אהבה, כנות וכוונות טובות.
לבשתי את הגלימה התימנית שלי,
והחזקתי במטה נון, כי עבור מה בא 49, אם לא כדי להביא אחריו נון?
הרמתי את נונִי אל ההרים, שמהם
מגיעה ההתבוננות המשולשת שלי.
ראה כעת, דג גדול, כל סימני החמור
בפנים, וכעת אני יכול להיכנס אל בטנך, סליחה, אל ליבך. הו, אני כיונה, מנסה תמיד לברוח
ממזבח הנביא.
אולי זו אסתר שאני חייב לחפשה.
הייתי מכוסה על-ידי יופייה ושכלה בכוכב הסתתרותה. כן, זו היא שאני חייב למצוא. אולי
הנון הגדולה שחתה אל ארמונה.
הו, הר של שלושים צעדים, מפל קטן
של מלכות השמים ורעמת סוס ההר, שלושתכם הגעתם לסייע לי בעליותיי כדי להוריד אתכם מטה.
כולכם הייתם נפלאים אלי, וכעת אפשרו לנו להתחיל לעבוד. על אף שנכון הוא שסימן פרץ מגיע
תמיד בהתחלה, נכון באותה מידה שאנו חייבים לעשות ולהשלים את עבודתנו, כדי שההתחלה תגיע.
ואם נכון שההתחלה תמיד מגיעה,
נכון גם שההתחלה היא תמיד בעבר. לפיכך אל לנו לחשוב יותר מדי על העבר או על העתיד,
אלא לחתור לעשות את מה שאנו חייבים לעשות בהווה, ולאפשר לדורות העתיד להיות שופטי העבר.
לבשתי את טוניקת מי הדג הגדול
הכחולה שלי מאחר שכפי שחשדתי, הנון הנלווית שחתה מטה אל ארמון אסתר, כדי לחפש את המידות
החדשות.
אמרתי: "אסתר המלכה, אני
משתוקק לראותך".
"הבט על כוכבי, ואמור לי
מה את רואה", אמרה לי אסתר החיננית.
הבטתי, ואז, שימו לב, כוכב אסתר
היה ארמונה הנסתר בשמים, עם עשר המידות (מלשון מדידה) של עשר המידות (ערכים) על עשר
המדרגות של השיש הלבן, כולם בכוכב אחד ולא בעשרה, כפי שהם בשושנה.
המגדלים שלי צנחו על המדרגות כדי
לראות את הפלא הזה במלכותה, ואז קול אמר לי: "היה חכם במלכות אסתר, והתנהג בעידון
כיאה להתנהגות כלפי מלכה. אל תספר מה שאתה רואה, עד שתתרגם זאת מתחת לרקיע. תרגם ככל
שניתן, כדי לא לאבד קשר עם שני הצדדים: מעל ומתחת לרקיע".
בבקשה ה', תקן את 48 שנותיי, אל
תאפשר שהן תהינה לשווא. התייחס למה שריק כאילו הוא מלא, באור התגשמות השנים הבאות.
אפשר לזמננו להיות מלא בעבודה ובאהבה אליך, ושהדקות בהן אנו ממלאים את רצונך תהינה
חשובות עבורנו. אמן.
בא הזמן עבורי ללמוד את עשר המידות
של עשר המדרגות של כוכב אסתר, כדי שאתרגם אותן לשפה ברורה, שהינה בהתהוות. זמן אסתר
הגיע. העולם עדיין לא יודע זאת. המכות יורדות לעולם בדור הרביעי בסבב אירועים כל כך
מהירים, עד שלא ניתן לספרם. אנו חייבים להסתתר בבית ספר אסתר כדי להינצל.
העולם יראה זאת, אך הוא עדיין
לא יבין, מאחר שאנו בעובי סימן הדור הרביעי בסימן מלכות השמים, בשנה ה-11 של הדור הרביעי.
בעולם אין עדיין שורשי הבנה.
////////////////////
23 בינואר 1994, י"א בשבט
התשנ"ד
עברנו כעת את אמצע העשור השישי[1]. לאחר
חלומה של דבורה[2] שהגזרות,
שבמקור נועדו ליפול על איטליה, הועתקו לשאר אירופה, הגיעו גשמים שהביאו לשיטפונות גדולים
בצפון-מרכז אירופה. נהרות הוצפו בבלגיה, הולנד, גרמניה וצפון צרפת.
בהמשך ביערות אוסטרליה פרצה השריפה
הגדולה ביותר שזכורה בהיסטוריית המדינה, בפרברי העיר סידני, תוך שהיא מתפשטת למאות
מיילים מבלי יכולת לעצרה. ברדאר הופיע "ענן" גדול, בשל עוצמת האש[3].
לאחר מכן הגיעה רעידת אדמה בקליפורניה,
אחת מן הגרועות בהיסטוריה, ואחריה עברה החזית הקרה החמורה של המאה בחלק גדול של ארצות
הברית, תוך שהיא הורגת מספר אנשים גדול יותר מאשר נספו ברעידת האדמה.
ומעל כל זאת היה סיפורו של ג'ון
בוביט, שבשל מנהגיו הפסולים איבד את גבריותו על-ידי אשתו האווקדורית, שחתכה את איבר
מינו. הרופאים, עם זאת, הצליחו באופן פלא לתקן את הנזק שנעשה[4].
לסימן זה, בשפה פשוטה, אין כותרת
טובה יותר מאשר "סוף העולם"[5].
מן ההתחלה הכרזנו שהדור הרביעי
הוא נשי, מאחר שבדור הזה הנשים עולות על הגברים.
וכיצד נשים לא תעלנה, אם הגברים
כל כך לא חכמים? הביטו על בוביט, שמרוב והיה שיכור ממין, לא הבחין במה שחסר לו.
מאקוודור מגיע שיווי המשקל החדש
של הדור הרביעי, וכאשר גברת בוביט תחזור למולדתה, סביר שרעידת אדמה תרעיד את שדיה,
או שהר געש יתפרץ ברחם המדינה. חשוב שאציין שאין לי שום דבר אישי נגד גברת בוביט המסכנה
והמנוצלת, שזוכתה בצדק, או נגד מדינתה.
אך מסיבות שאיננו יכולים להבין,
היא הכניסה את עצמה לסימן רע. על אף שנשים יכולות לשמוח בצדק על ניצחונן, אוי לאנושות,
שגבריותה נתפסה באיברו של בוביט.
חמורי נוער: "מן החמור של
הרוכב הנעלה לאתונו של בלעם, מאריה יהודה למתיקות תמר, מתכלת מרדכי למלכותיות אסתר,
מקול ממזבח הנביא לשדיים מהם אני נותן לכם לשתות, מהעבד משולם למשולמת, השפחה הענווה".
האם אני צריך להתבייש שיש לי
12 שדיים בגבולות שביל החלב שלנו? האם עלי להתנזר מגבר בשל גבריותו, אם רק אמצא אחד
בדור המסורס הזה? השמים התייסרו בשל התשוקה המטונפת של סדיסט חסר בושה, וכף המאזניים
האקוודורית מצאה את הרגע המתאים כדי לחשב את חישוביה, יחד עם הדור הרביעי. כף המאזניים
השמאלית כבר יצאה ממידותיה, אך בכף המאזניים הימנית אין אף אחד. לפיכך הגזרה ירדה,
והכף השמאלית גרמה למחט להתהפך. הגבר הפך לסריס טיפש, ונשבע לשקר בשל הטעות של עורך
דינו. שיווי המשקל החדש של הדור הרביעי התקיים, ולווה במים גבוהים, שרפות עצומות, רעידות
אדמה וקור סיבירי נורא.
כל זאת נועד להבהיר שהאדם מרד
נגד הטבע, אך כעת האלמנטים קיבלו את ההזדמנות להתמרד נגד האדם[6].
בינתיים מדינת הוותיקן וישראל
יצרו שיווי משקל חדש, חיובי מאוד, עם תקוות חדשות של שלום[7], ובין
ישראל והערבים נוצר שיווי משקל חדש גם כן עבור השלום.
הכנסייה יכולה בוודאי להתכחש או
לסרב להכיר בכך, אך היא הגשימה את הנבואה ההיסטורית של שרו של עשו, אשר גילה ליעקב
ששמו לא ייקרא עוד יעקב אלא ישראל, כדי שיוכל לקבל את הברכה מה' בבואו לבית אל.
ברוסיה המאזניים נטו לשמאל ב-5
מעלות, כפי שהצהרנו שיקרה. בכך כל שיווי המשקל שהנשיא הרוסי ילצין יסד חוזר 5 צעדים
אחורנית. חמשת הצעדים הללו הורסים את שיווי המשקל הקודם שילצין יצר עם המערב. יש להביט
ברוסיה כדי ללקט את הסימנים לפני ה-6 במרץ.
23 ביוני 1992
כ"ב בסיוון התשנ"ב
סומבררו
סיימתי את המכתב לרב רפאל פרץ.
סימנים וחלומות. הזמן חדש. 4 שעונים
חדשים ניתנו לנו: אחד לי, אחד לפאולו ושניים לדבורה.
קיבלתי מסר: "אל תחשוב יותר
על העבר, אלא רק על העתיד". -
משמעות המסר לדעתי: התיקונים במהותם
מושלמים. כמו במקרה סימני התיקון הנוצריים, שהושלמו לאחר 4 שנים, כעת תיקון ישראל מגיע
להשלמה בשנה הרביעית[8].
העניין תואם לסימן שנראה על-ידי
ג'יוזפה, ובו סגרתי את הזרם (של העבר).
בישראל סולי קמחג'י חלם שהגואל
הסביר: "לאדם הראשון ניתנה האפשרות לכנות בשמות את כל הדברים. באחרית הימים, אנו
יודעים שהאדם הראשון ידע מה יהיה באחרית הימים (ולא קודם לכן).
אני מרגיש צורך להעניק שמות חדשים
לדברים.
בנימינו חלם שה' כועס על העולם[9].
רק היהודים יודעים שהם יהודים,
אך כל יהודי יודע זאת בדרך אחרת.
הליכוד הפסיד בבחירות, והאנשים
אמרו: "הספיק לנו מהם". הניצחון של מפלגת העבודה, עם זאת, נובע גם מן האמת
העצובה שרוב היהודים רוצים להתנתק מן הבריתות והקואליציות של הליכוד עם ה"דתיים".
אנשים לא רוצים קשר עם התורה שהם רואים בקרב מרבית היהודים הדתיים בארץ.
בישראל קיבלנו חלומות וסימנים
שממשלת שמיר הייתה מושחתת. באחד החלומות הענקתי מדליית כבוד של דיפלומטיה לשמעון פרס.
זהו ניצחון חשוב מאוד עבור ישראל
שהליכוד נפל והעבודה ניצחה. יש ישועה נסתרת בבחירות הללו, אך אני עדיין סבור שלמרות
הכול, מתקרבת שנה של בלבול גדול. הישועה, עם זאת, תגיע בסוף השנה החמישית, בפסח
1994, בפתרון מפתיע של שלום עם השכנים הערביים.
השנה ההיא, עם זאת, תהיה כה ארוכה
ומרה, שאף אחד לא יאמין שהשלום מגיע.
כעת הדתיים לא יושתקו, והם יאמרו
קודם כל: "אין לנו שום דבר משותף עם ממשלה זו, ואנו, בעלי התורה, חייבים לקחת
דברים בידיים". זה קרוב. החרדים הולכים לעשות צרות, ולגרום צער לישראל בעיני אומות
העולם, מאחר שהם חשים כי הזמן הוא של "עכשיו או לעולם לא", מאחר שהעבודה
ניצחה[10]. הם
ישבשו את הסדר, ואף ילחמו כדי לשמור על הפרדה, אך הם גם מפורדים בינם לבין עצמם. התורה
לא נצמדת אליהם, גם אם הם טוענים כי הם נצמדים אליה.
הישראלים לא יכולים לסבול קיצוניות,
והם יודעים שכל קיצוניות היא רעה מטבעה. הם מתביישים וסולדים מן המנהיגים הדתיים, במיוחד
מן החרדים. הבגד הגלותי השחור נופל. הוא שייך לעבר והוא תוצאת הגלות, לא התורה. השְׁחוֹר
הגדול, עם זאת, שייך ל-400 השנים האחרונות. ואכן, בזמנינו, יש יותר תורה אמיתית בין
החילונים מאשר בין הדתיים[11].
////////////////////
מסר למוסלמים
מיוסטון, טקסס[12]
מוסלמים, אל תעלבו אם לא דיברנו
עליכם לעיתים קרובות כל כך. עם זאת, אנו תמיד מזכירים שאתם בני ישמעאל, בן אברהם אבינו.
אמונת אברהם האמיתית היא ירושתנו המשותפת. אתם בני אברהם מהגר, אם ישמעאל. אנו בני
אברהם משרה, אם יצחק.
היסטורית, חזרתם אל האמונה המונותיאיסטית
באללה, דרך שליחות מחמד, השליח לערבים ולבסוף לכל המוסלמים.
כאן, ב-אסם אללה א-רחמן וא-רחים
(בשם אללה הרחמן והרחום), אני אנסה להסדיר מספר תפיסות, כדי לחזק את מושגי השלום האמיתי
בין כולנו.
בחור פלסטיני בשם מרואן, העובד
יחד עם פלסטינים אחרים בחנות מזון קטנה ביוסטון, אמר לי שאללה ישליך את היהודים מחוץ
לפלסטינה, וייתן אותה לפלסטינים. כך הובטח בקוראן, מאחר שכאשר עומר כבש את ירושלים,
הוא קיבל הבטחה נבואית שירושלים תילקח מן היהודים ותינתן לערבים.
ניסיתי לטעון בפניו שבתורה שלנו
ישנם קטעים רבים המציינים בפירוש כי ארץ אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, מובטחת לעם היהודי.
מרואן התעקש ואמר שהקוראן הוא דבר האל, וכל השאר מפוקפק.
ניסיתי לשכנע אותו ששלילת אמיתות
התורה משמעותה שלילת בסיס הקוראן עצמו. על איזה גילוי מחמד מדבר כאשר הוא מדבר על משה,
אהרון ו"בני הספר", או כאשר הוא מדבר על הנביאים שהיו מזמן בעולם? אך מרואן
לא רצה להתבלבל מדבריי, וסיכם: "כיצד היא התורה הקדושה אם לכל אחד יש דעה
שונה, והוא מפרש אותה אחרת?".
באופן כללי, למוסלמים אין ידע
על הטקסט התנ"כי. זה הופך את הניסיון לדון בנושא על בסיס משותף לבלתי אפשרי. קיימת
הפרדה שאין לגשר עליה, מאחר שאין זו רק שאלה של ידיעת הטקסט של התורה, אלא בעיקר קבלתה.
מה נעשה אז עם האיחוד הגאולי?
מדובר במציאות היסטורית שלא מעכבת
בשום אופן את הגאולה השלמה, מאחר שהיא עצמה חלק מן התוכנית האלוהית בהיסטוריה של גאולת
האנושות. לפיכך זוהי הפרדה שחייבת להיות מובנת.
התנ"ך מספר לנו אודות היסטוריית
ההפרדה, ואנו חייבים להבין את ערכה הנבואי בהקשר של הגאולה השלמה. כל הנקודות העיקריות
ידועות היטב. הגר עזבה את בית אברהם פעמים: בפעם הראשונה היא ברחה מעונש שרה, ובפעם
השנייה היה זה בגלל התעקשותה הנבואית של שרה[13].
ישמעאל, בשתי הפעמים, בפעם הראשונה עוד בהיותו ברחם אימו, קיבל ברכה גדולה ממלאך ה',
ולכן נקשר להבטחת ה' להיות אומה גדולה מאוד.
לישמעאל יש המסורת אותה קיבל מבית
אברהם. הוא לא יועד, עם זאת, לקבל את הברכה הייחודית, שלבסוף תקשור את בני ישראל להתגלות
בסיני ולמצוות התורה.
למחשבה שישמעאל קיבל את הברכה
הייחודית מיצחק ויעקב אין שום היגיון. לא היו אלו בני ישמעאל שנכחו בהתגלות סיני אלא
בני יעקב, ויעקב הוא שקיבל את הברכה מיצחק, שקיבל אותה מאברהם.
ישנן שתי ברכות נפרדות ושתי שושלות
נפרדות. אין אפשרות לאחוז בשתיהן.
קיים בלבול היסטורי, אך אין
להתעלם ממנו. אין עם שירצה לשמש כינור שני לאחר, ולגאווה הפסיכולוגית הזו יש גילויים
בנצרות כמו באסלאם. אף דת לא רוצה להיות מתחת לבני ישראל, כי אם תיחשב מתחת
לישראל, היא תאבד את קצב גדילתה ורבים ממאמיניה.
עם זאת, קיים הבדל גדול בין
הנצרות לאסלאם, בכך שהנצרות מאמינה שישראל הוא העם הנבחר, לא היוונים, הרומאים ולא
העמים באופן כללי[14].
הנצרות מכירה גם מבחינה דוקטרינרית בבחירה הבסיסית בעם ישראל, אך דורשת שישראל
יהיה זה האמיתי שנועד להתקיים. כאשר עם ישראל יופיע בצורתו האמיתית, הנוצרים יכירו
בבחירתו.
אין דמיון להשקפה זו באסלאם, אף
על פי שהקוראן מכיר בבחירה המקורית בישראל. הערבים חייבים להרגיש כי הם ראשונים.
אין בעיה. הערבים הם ראשונים בפני ה' בברכה שקיבלו מישמעאל אבן אבראהים, אך
היהודים הם ראשונים בפני ה' בברכתם מיעקב, בן יצחק בן אברהם.
הנוצרים, לעומת זאת, או ליתר
דיוק: אומות הנצרות, הן בעיקרון צאצאי עשו. הברכה היחידה לעשו הייתה: "הִנֵּה
מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל"
(בראשית, כ"ז, 39)[15],
וכידוע האומות שיצאו מעשו מעורבבות עם צאצאי יפת, שהאמת הרוחנית שלו לא יצאה ממנו,
אלא מאוהלי שם. לפיכך דרוש שאומות עשו הנוצריות ישכנו באוהלי מסורת יעקב, כדי
להיות בגבולות אל חי אחד.
לא כן אומות ערב, מאחר שהם
מצאצאי שם, ומאחר שהם קיבלו את ברכת ה' דרך ישמעאל. ההפרדה הגדולה לא גורעת מירושתם
הרוחנית במסגרת האמונה האמיתית של אברהם.
בשל כך הברית החדשה של הגאולה
השלמה לא מגיעה לתקן את האסלאם אלא את הנצרות.
ההתפתחות ההיסטורית של האסלאם
ביחס ליהדות מותאמת בדיוק ליחסים בין ישמעאל ויצחק, בעוד ההתפתחות ההיסטורית של
הנצרות תואמת לדפוסים הנבואיים של היחסים בין עשו ליעקב. אין קונפליקט אמיתי ביחס
לברכה בהקשר של ישמעאל. הוא קיבל ברכה גדולה מה'. בין עשו ליעקב, לעומת זאת, קיים
קונפליקט בנוגע לברכה, ורק לאחר מאבק ארוך של יעקב בארץ זרה, הוא חוזר לארץ אבותיו
ומתפייס עם אחיו. רק לבסוף הם מתנשקים, מתחבקים ומתפייסים במסגרת הכוח הנעלה המקשר
אותם.
כך גם, היסטורית, הברית החדשה
של הגאולה השלמה מפייסת, לבסוף, את לבבות הנוצרים והיהודים דרך שלמות המסורת
המשיחית.
באסלאם, עם זאת, אין מסורת
משיחית שדורשת פתרון. לאסלאם אין יומרות לברכה משיחית. הוא עומד על רגליו שלו.
לנצרות המסורתית עצמה, לעומתו, אין רגליים לעמוד עליהם בפני אמת הדיבר השני. אין
משיח שיכול לבטל את הדיבר השני, ולפיכך מגיע התיקון הגדול.
בקצרה, האסלאם הוא מחוץ
למסורת המשיחית, אך בשל אמונתו וקשר היוחסין שלו לישמעאל, הוא הגורם השלישי הגדול
בגאולה השלישית השלמה לאנושות.
שמעתי מערבים שהם מחכים
ל"חכם הגדול"[16],
אשר יגיע לעולם להסביר את אמת כל סוגיה בנוגע לאמונה האמיתית לפני יום ה' הגדול
והנורא.
כפי שייוודע, תפקידי הוא
להכריז על הגעתו של המורה חיים מצנעא, תימן, הגואל האחרון. המורה חיים היה משבט
בנימין, בן יעקב.
המורה הגדול אהב את עמי ערב,
את שפתם ואת תרבותם מאוד. הוא אהב את מאכליהם, את המוזיקה שלהם ואת הנאותיהם. הוא
החדיר בי אהבה זו, ולכן כאשר הפכתי לחמור, זכיתי בעין השלישית של האסלאם. העין
השנייה היא עבור הנוצרים והעין הראשונה עבור היהודים.
מדוע המוסלמים הם שלישים? כי היסטורית
דתם הייתה השלישית מבין שלוש הדתות, המבוססות על ההתגלות בסיני. המורה חיים הגיע
לשם איחוד היהודים, הנוצרים והמוסלמים. כאשר בני שלוש הדתות ייקשרו באמונה האמיתית
באללה, ולכולם תהינה שלוש עיניים לשם הבנה הדדית ואהבת אחים, הגאולה השלמה תשכון
בעולם, והשלום ישלוט בו.
לפיכך, מוסלמים, גם אם אנו
מזכירים אתכם פחות בספר משנת חיים, זכרו בשמחה שהמורה הנבחר, שלו כל האנושות
חיכתה, נולד במדינה ערבית, נשא עימו את השפה הערבית, מלבד את העברית, והיה קרוב
מאוד לתרבות הערבית. בהקשר זה אתם יכולים להיות גאים, מאחר שה' בחר שמקום הולדתו
של החכם הגדול לא יהיה במדינה נוצרית, ואפילו לא בארץ ישראל, אלא במדינה ערבית, בה
האסלאם הוא דרך חיים.
////////////////////
20.3.1994, ח' בניסן
התשנ"ד
מבוסס על טקסט מלפני שנה וחצי
נכתב בסומבררו
האלמנט הנבואי של הטקסט שאנו
דנים בו כאן הוא שלילי מאוד בנקודות רבות, במיוחד בהקשר לישראל ולערבים. רבות מן
ההצהרות השליליות התבססו על סימנים שהתקבלו לפני השינוי השלטוני שהעלה את ממשלת
יצחק רבין (ושמעון פרס) לשלטון במקומה של ממשלת יצחק שמיר. הם היו גם לפני כל
ניסיון להסכם שלום, כהסכם אוסלו.
לפיכך אנסה להמתיק את הטקסט
המקורי במקומות שאפשר עם פרשנות נלווית:
מלחמת גוג ומגוג ידועה כאחד
מן האירועים העיקריים שיפתחו את הדרך לבניין בית המקדש השלישי. היראה מישראל יחד
עם ההכרה הבינלאומית באהבת ה' ובהגנת עמו הנבחר, כמו גם הצורך בשלום לשם בניית
המקדש, יגיעו לאחר שיתרחש אותו מאורע חי ועצום.
עם זאת, ישראל בזמן המלחמה
תהיה כבר מדינה חזקה הנמצאת בשלום עם כל שכניה הערביים ועם מרבית המערב ומדינות
נוספות רבות.
שלום זה עם השכנים קודם
לאירוע אחר, שבו ישראל תתקוף (מסיבות שתתגלינה בהמשך) תתקוף צבאית ותשמיד את עמלק
בקרבת הונגריה. ייתכן וסיבת התקיפה תהיה קשורה לאותה סביבה, אך ייתכן גם ומדובר על
כך ששם יתרחשו הקרבות הסופיים לאחר קרבות קודמים במקומות נוספים.
זרע הרשע של עמלק הוא בבסיסו
גרמני, אך אין זו שאלה של דרכונים, אלא יותר של "זרע שונא שבז לישראל
וליהודים, ומעוניין בהשמדתם". האנטישמיות והניאו-נאציות בתקופה זו היא מגזע
ומזרע עמלק שייהרס. גם באותם ערבים ומוסלמים ששונאים את ישראל ומתפללים להשמדתה
זורם דם אדומי-עמלקי מעורב. רבים מן הפלסטינים משתייכים לקטגוריה זו[17],
ביחד עם המוסלמים השיעים וקבוצות קיצוניות נוספות, שלא ינוחו עד שיראו ישראלים
נרצחים.
אותן קבוצות תושמדנה במלחמה
שתגיע בין המערב לעיראק, ובהמשך במלחמה בין המערב לאיראן, מאחר ששתי מדינות אלו
מוכרזות כאויבות ישראל, ויש להשמידן לפני שהשלום האמיתי יגיע לאזור. גם מדינות ערב
אחרות תקבלנה מכות קשות בהתאם לשנאתם ולמעשיהם הרעים נגד ישראל.
המלחמות בין המערב לעיראק
ולאיראן ייתכן ותגענה בקרוב, אך לא קיבלנו עדיין שום סימנים מיוחדים לכך בחלומות.
ההשערות בנוגע לפריצתן התקבלו דרך סימנים כ"אם כל המלחמות" ובשל השנאה
הידועה של אותן מדינות. העובדה שעיראק ואיראן תקבלנה מכות היא בלתי נמנעת, אך אין
זה כל כך בטוח שהמערב יהיה זה שינחית אותן.
הזמן הוא קרוב מאוד. הסימנים
מצביעים על האפשרות שבסוף השנה החמישית של התקופה השנייה בת שש השנים (אנו כעת
חודש בתוך השנה הרביעית) פתרון נפלא של שלום יתרחש. הדבר יגיע מיד לאחר הבלבול
הנורא של השנה הרביעית, ואף של השנה החמישית הארוכה של התקופה השנייה.
סימן זה של שלום אכן הגיע
(הסכם אוסלו), על אף שליישומו ולהגדרותיו יש דרך קשה ומאתגרת. כעת, עם השנה השישית
שמגיעה, יש ניסים רבים בדרך. ברור גם שלא יתקיים שלום אמיתי ללא שלום כולל עם
המדינות שסובבות את ישראל: לפחות מצרים, ירדן וסוריה.
שלום כולל עם ישראל יסייע
למדינות שהגיעו להסכמי שלום, ובהמשך גם יבדיל אותן מהמדינות שלא הגיעו להסכמים.
עם ישראל, אם רק היית נקי ולא
היה צריך להקריב קורבנות, אך כעת אני בסכנה מאחר שלא דיברתי. ירד ספק על מאמציי,
אם שבועת הסימן הנבואי שלי לא הוכחה דרך אמיתות נבואיות עבור ישראל, ואז ייתכן
ואחשב כנביא שקר המטיף שלום, שלום ואין שלום. אם אמרתי שעם ישראל כבר עבר את
פורענות הדור הרביעי בשואה, העניין נכון אך יכול להיות מטעה. לא התכוונתי להותיר
את הרושם שהכול יהיה טוב עם היהודים וישראל, מאחר שרושם זה לא נכון. יש עדיין הרבה
מאוד קשיים להתגבר עליהם, ופגמים רבים לתקן[18].
אני אשם בכך שלא רציתי לומר מילים קשות לעמו של ה'. עצוב, ישראל, עצבות, אינכם
יודעים היכן כפות רגליכם עומדות. צריך לתקן עדיין את כל הליכותיכם[19].
מלחמה מגיעה. בקרוב הרדיו
יעורר אותנו למציאות היום. מסוריה, עיראק, איראן ולוב מגיע הג'יהאד. התלהבות גדולה
בין הערבים האדוֹמים, מאחר שכעת הם אומרים שישראל לא תתקיים. הפעולה הגדולה של
הקריירה ההיסטורית שלהם מגיעה. זה עכשיו או אף פעם. עבורם זהו ניצחון או הסוף. הם
הופכים את אללה לפגר, חס ושלום, בכך שהם פונים אליו נגד עמו הנבחר, גם אם אין זה
חלק מברכת ישמעאל. אך אלוהי ישראל מקשיב לתפילות העם היהודי ושומר עליו למען שמו.
אף כי התורה עצמה בישראל
מחולקת לאלפי חלקים בין הדתיים, במיוחד החרדים, אף אחד מהם לא יכול לאחד את
החלקים, עד אשר יהרסו חב"ד וסינדרום הזוהר. נראה כאילו התורה הפכה אותם
לקיצוניים, אך למעשה מדובר ב"תורה" שלהם, מ-400 השנים האחרונות, שגרמה
להם לחיות בשקר אל מול התורה האמיתית. דיברנו בהרחבה על כך, על טעותם, חטאם,
זיופם, על עגל הזהב שלהם ועל הנפילה הגדולה של אורות הזוהר השקריים. גם חוליים
רבים אחרים בתוך העם חייבים להיטהר.
האם הגאולה יכולה להגיע כעת
לישראל עם כל מה שקורה? גם הנעירה החזקה ביותר של חמור לא תישמע ביניכם. לפיכך
אינני יכול לדבר עם אנשים מחוץ ל"משפחתי". איני יכול להיקשר לרבנים,
לדתיים, לחילונים או לאלפי קבוצות אחרות שמרכיבות את העם היהודי, מאחר שאני עבד
ה', משולם, חרש, אילם ועיוור כמוכם, עם הארץ. איני יכול לשמוע אתכם עדיין, איני
יכול לדבר אליכם עכשיו, איני יכול לראותכם עדיין, עם הארץ.
עם זאת, כל מי שיש לו קשר
מועט או שאין לו קשר לתורה, מאחר שהם מנותקים מן המסורת, אך בלבבם תקוות מכוונות
לה', יקבלו מחילה על אי לימודם את התורה ועל אי ידיעתם את המצוות, והם יטוהרו מן
הטומאות שאליהן הם נפלו, כשהחמורים ינערו על הדשא.
התורה תחזור לישראל והחוק
ישוב גם הוא. "מתי?", תשאלו, "כיצד זה ייתכן?", "איזה נס
יתרחש?". אך אכן יתרחש נס עצום, והוא יגרום לישראלים ללמוד הליכות ראויות
וכבוד נאות. הדבר יקרה כאשר חוק משה יחזור. גם כעת יש ענווים רבים, שאינם יודעים
יהירות. הם חשים בתוך עצמם שלווה נעלה, אשר ניתנה על-ידי אלוהי ישראל לבנים
האהובים של אברהם, יצחק ויעקב, השומרים על ברית המילה שלהם.
אל תכתתו עדיין את חרבותיכם
לאתים, מאחר שיש צורך עדיין להילחם בקרבות, והאויבים קרובים. אל תבנו על השלום, כל
עוד הטילים והחניתות מוכנים לפעולה. מי יגיע קודם? המערב נגד הערבים או הערבים נגד
ישראל? זה תלוי בזכות הרגע ורמת הגזרה שתגיע.
האם חייבת לפרוץ מלחמה בין
הערבים לישראל? הרי נראה שתהליך השלום שהתחיל יכול לפתור את הבעיה, אך גם עיראק
וגם איראן הן אויבות מסוכנות לישראל, ולא נראה שהן תאפשרנה לכך שתהליכי שלום
יקפיאו את שנאתן.
גם נוצרים טובים הם סימנים של
הגאולה השלמה, וכך גם הגאולה הנוכחית של יוצאי ברית המועצות לשעבר.
אך אל תחשבו שהשערים יישארו
פתוחים. יגיע זמן והם ייסגרו שוב, כאשר רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר יחלו
להילחם. חשכה וטרגדיה בברית המועצות לשעבר. דם ואכזריות ברפובליקות. בלבול ועוני.
כאשר רוסיה וארצות הברית ינתקו את קשריהם, הדבר יקרה.
יהודים, צאו מן הגוש הסובייטי
אם אתם יכולים. עשו זאת כעת, כאשר יש זמן, מאחר שאחר כך תחל תקופה נוספת של מסך
ברזל, ואף אחד לא יוכל לצאת[20].
////////////////////
4 בנובמבר 1992
הבחירות בארצות הברית: קלינטון
44% - בוש 39% - פרוט 18%
יש תחושה כללית של רעננות בכל
התחומים. יש גם תחושת אחריות חדשה בקרב צעירים רבים, רצינות חדשה הנוגעת לעולם
באופן כללי, ולבעיות חברתיות בפרט. "עניין" הממשל, השימוש בו, הכניסה
אליו, הרצון ליצור חברה טובה יותר דרכו, ההבנה כי לא קיימת דרך אמצעית שלמה בין
התורות הכלכליות הנוכחיות, והרצון לאזן את ההכנסות החיוביות מבלי להרוג את דחף
הקריירה והתמריצים האישיים, הופכים לאופנה בארצות הברית ובחלקים גדולים של העולם
החופשי.
אמריקאים, בכלליות, לא יודעים
כיצד להתמודד עם האגו העצום שלהם. הם בנו את עצמם לגובה דרך כוח האגו העצמי.
לכן הם אינם יודעים דבר אודות
ענווה תמידית, שחייבת להתקיים ולהיות מורגשת, ושיש לחיות על פיה ולטפח אותה, כדי
לפרק את האגו המתעצם כל הזמן בתוך הערצה עצמית חסרת גבולות.
רֶשַׁע מכיוון צפון ירד, כאשר
רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר יסתבכו. איראן ועיראק תוכּנה. הזמן קרוב. בני
ישמעאל שנאו את בני יצחק שלא בצדק. הגרמנים הרימו כבר את ראש הרֶשַׁע שלהם כדי
להזכיר לעולם שצאצאי עמלק עדיין לא הושמדו, ושאין לשכוח זאת, עד אשר הם יימחקו מעל
פני האדמה.
האומות הערביות המקיפות את
ישראל חייבות להתחיל בתהליך היטהרות, ולהפריד בין בני ישמעאל, בן אברהם, ובין
הבנים השקריים של ישמעאל, שאמונתם מבוססת על שנאה לישראל. הפיצולים בכל האומות
הערביות יהפכו למלחמות אזרחים שתחלנה בקרוב. - - -
[1] של
תקופת מאה הימים שמסתיימת ב-6 במרץ.
[2] ראו
את המכתב השני לטד.
[3] האירוע
עונה לחיזיון שראה ג'יוזפה ב-1991, ובו נראה ענן ענק מעל אוסטרליה. מדובר בגזרת אזהרה
נגד הניסויים הגנטיים ה"לא אנושיים", שבוצעו ב"מחתרת" במדינה זו.
[4] הניתוח,
שנמשך 9 וחצי שעות, נחשב להצלחה ניסית. ואכן, היה "חסד אלוהי" בסימן
"סוף העולם" הזה. האישה ניצלה ממאסר ונשארה חופשייה, והגבר שלא ישכח את אשר
הוא איבד, יזכור את מה שהחזירו לו. גם הסימנים הנלווים: האש, השיטפונות, רעידת האדמה
והקור הנורא, הרגו מספר מצומצם מאוד של אנשים. אני מאמין שהדבר בא להזכיר שאנו עדיין
בחלק הראשון של הדור הרביעי, שבו חסד ה', למרות הכול, נמצא בעולם, בניגוד לחלק השני,
בו ההגנה של ה' תוסר מן העולם.
[5] סוף
העולם הוא גם ביטוי נרדף לדור הרביעי, והוא סימן כפול שמשמעותו: "סוף העולם כפי
שהוא כעת, והתחלה של העולם שיגיע". 65 שנות הדור הרביעי מייצגות גשר בין שני העולמות.
אך יש סיבה מדוע הסימן הזה במיוחד מייצג את סוף העולם. עם הסימן, העולם, כביכול, מתהפך
ב-180 מעלות, ביחס להתחלת הבריאה של אדם וחוה. אם אישה הייתה כורתת את איבר מינו של
הגבר בעבר, היא לא הייתה מגיעה בכלל לבית המשפט, ולא משנה אם היא הייתה צודקת או לא.
כעת מדובר בעולם אחר, כשכל מה שהיה שווה בעבר התהפך לחלוטין ולהפך. עם זאת, מצב הדברים
הלא טבעי הזה לא יימשך מעבר לדור הרביעי. לאחר מכן האנושות תלמד מחדש את ערכי ההליכה
בדרך הטבע על-ידי ה', והיא גם תדע איך ליישם אותם בעולם החדש ובהקשרים המודרניים שיתקיימו
אז. בבלבול הגדול של הדור הרביעי, מאידך, לא מובן יותר מה טבעי ומה לא טבעי. זיכויו
של מר בוביט הוא סמל שיווי המשקל החדש, שמביא את סוף העולם. כעת, כאשר הגיע ההפך הגמור
מן הטבע המקורי, האלמנטים יתמרדו נגד האנושות, עד שהיא תלמד מחדש, לאחר הדור הרביעי,
לכבד את הטבע. כל זאת מסביר מדוע הדור הרביעי נקרא נשי.
[6] זו
הנקודה המרכזית כאן, מאחר שאלו הם סימנים של הדור הרביעי, לא רק סימנים חד פעמיים.
מעתה הנשים תתחזקנה, והגברים ייחלשו. מעתה גם האלמנטים: אש, מים, רוח ואדמה, יקבלו
"רשות" להעניש את מי שפועל נגד הטבע.
[7] הכותרת
של מאמר ב"ג'רוזלם פוסט", שכתב חיים הרצוג (הנשיא לשעבר) היא: "An historic victory for the
Jews"
(ניצחון היסטורי ליהודים). הוא הסביר בו שאין זה אירוע נפוץ, וכי הוא מייצג ניצחון
עבור העם היהודי, לאחר מאות של שנאה מצד הכנסייה הקתולית. הוא אמר למעשה את הדברים
שאנו אמרנו, בהבדל שלו אין סימנים סופיים של הגאולה כדי לאשר את ערכו הנבואי של המאורע.
אנו, מאידך, קיבלנו את המשמעויות הנבואיות של האירועים הללו, דהיינו: הביקור ההיסטורי
של האפיפיור בבית הכנסת ברומא ב-1985, והסכם זה בין הוותיקן למדינת ישראל. המאורע הראשון
מסמל את הנשיקה והחיבוק בין יעקב ועשו. הסימן הנוכחי מסמל את ניצחון המאבק של יעקב
עם מלאך ה', שידוע גם כשרו של עשו. היה זה המלאך ש"הוכרח" לגלות ליעקב שכאשר
הוא יגיע לבית אל, הוא יבורך על-ידי ה', ושמו לא ייקרא עוד יעקב, אלא ישראל, מאחר
שהוא נאבק עם מלאך ה' וניצח. בדומה לכך, גם הכנסייה הקתולית "אולצה פוליטית"
להודות בקיום החוקי של מדינת ישראל.
[8] הדבר
מתייחס לרמת השלמות שהושגה על-ידי הסימנים והכתבים, אך השלמות ההיסטורית מתרחשת רק
בסוף הדור הרביעי.
[9] ג'יוזפה
קיבל חיזיון, שהסיבה לכעס זה היא שאנשים לא מבצעים פעולות בעלות ערך בפני השמים.
[10] כל
מה שנאמר התרחש לאחר הסכמי השלום.
[11] טקסט
זה הוא חשוב, מאחר שהוא נכתב שנה וחצי לפני חתימת הסכם השלום במדשאת הבית הלבן. כעת
הדתיים זועמים ומנסים להפיל את הממשלה. הם גם מתפללים לכך כל הזמן, אך הקדוש ברוך הוא
לא נענה לתפילותיהם.
[12] יולי/אוגוסט
1990.
[13] "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר
וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית,
כ"א, 12)
[14] אגרת
פאולוס אל הרומים היא ברורה.
[15] הפרשנות
היא בעיקר ביחס לאיטליה (דרום איטליה, הכולל את רומא) וליוון.
[16] העניין
התאמת אחר כך בחלום שקיבל ג'יוזפה, בו סעיד מאמת בפיו את האמונה הזו.
[17] יש
להמתיק הצהרה זו שנוגעת לפלסטינים. ישנם פלסטינים רבים שרוצים לחיות בשלום, ורבים
אשר הובלו לטעות על-ידי מנהיגיהם. אנשים אלו חיים באמונה אמיתית, וכאשר יוסרו
השקרים, הם לא ישנאו ישראלים או יהודים. בנוגע לקבוצות אחרות, עם זאת, רובן
תושמדנה כזרע עמלק, מאחר שהן מעכבות את הגאולה.
[18] כאן
מתחיל עידון הטקסט עצמו, משפט זה לא היה במקור. אני ממשיך להקל על הנטל כאשר אני
יכול, גם מן המקור.
[19] טקסט
רב הוסר.
[20] יהיה
ניתן להמתיק זאת אם קלינטון לא ייפול, והרפורמה ברוסיה וברפובליקות הסובייטיות
לשעבר תתקדם.