כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

 

ספר הגזרות

 

גזרה 1: 26 בספטמבר 1996: ג'יוזפה התקשר. הוא חלם על ספר הגזרות, וראה שב-21 בינואר הייתה גזרה על וייטנאם. אני אחבר את דגם ספר הגזרות, ואמקם את כתביו בעלה 8.

גזרה 2: 26 בספטמבר 1996: דניאל חלם שנעשה סרט על המורה חיים, אשר הציג את ענוותו ואת פשטותו ביחס לכל אחד. בהמשך התלמידים נסעו ברכבת מודרנית גדולה, רחבה ויפה, והמורה חיים היה מנהל תחנת הרכבת. בנקודה מסוימת הוא הכריז: "הרכבת חייבת לצאת לדרך". הוא אמר את המילים הללו, אך כולם חשו שהמילים נאמרו מלמעלה.

גזרה 3: י"ב בתשרי: בעברית: בשורה נבואית נגד חב"ד.

גזרה 4: י"ג בתשרי: בעברית: בשורה נבואית נגד הפלסטינים וערבים השונאים את ישראל. -

גזרה 5: תשובה בנוגע לשאלה שנשאל החמור הראשון: האם הוא מאמין בישוע. - באיטלקית - DONKTALK.doc - חידוש הגזרה נגד עדי י', השמחים מהגעת יום ה'. -

גזרה 6: (יומן החמור) (סגירת השנה ה-12 – סימני כוכב השביט וכוכב צדק). אולי תרצו לשמוע את דעתי. בסדר. במשך 7 השנים הבאות יהיו 21 שינויים קיצוניים בעולם. אלו יהיו סימנים כפולים, אך בכיוון חיובי של צדק ותיקון תקף. הם כפולים מאחר והתעלות הצדק הורסת גם את מה שאינו צודק, ותיקון תקף משליך מטה מוסדות מיושנים ולא תקפים. הנבואה, המבוססת על סימן צדק (יופיטר), יכולה להישפט, עם זאת, רק לאחר 7 השנים. בכל מקרה האמת תבצבץ מבתי הדין על הארץ, והצדק האלוהי יתגלה מלמעלה.

גזרה 7: ג'יוזפה קיבל חלום בלילה, שאישר את הרחבת הברית החדשה השלמה. בחלומו (1 באוקטובר 1994), הוא ראה את קליפורניה ואת הנביא ירמיהו, ונאמר שהברית החדשה השלמה יורדת בקליפורניה. לאחר מכן קול אמר: "מקום זה ייקרא מדינת ישראל של קליפורניה". - -

גזרה 8: 3 באוקטובר 1994, כ"ח בתשרי התשנ"ה. - בחלום חשוב מאוד ראה ג'יוזפה את משה רבנו עומד על הר. מולו ניצבו בני ישראל שקראו בשמו. ביניהם היו גם יהודים אתיופים. מן ההר הכריז משה: "האל שולח כעת את השם השלישי ("אהיה" אחרי "אהיה אשר") שאתם, בני ישראל, לא יודעים עדיין. זהו שם הטהרה". משה (שהביט כעת נבואית בדורות העתידיים של העם) ראה את התנועה המרושעת של הלובביצ'ר, את התנועות החסידיות ואת הקבוצות החרדיות הקיצוניות, כשכל אותן קבוצות הולכות בדרך הקבלה של הזוהר. גזרת שמד נוראית נגזרה על בני ישראל. משה ראה גם את הילדים האתיופים והבין שלא כל העם נפל, אך אז הבחין הוא שגם ביניהם היו קורבנות והוא החל לכעוס. כדי להושיע את עם ישראל, משה חזר בזמן (כלומר מן החיזיון העתידי אל זמן ההווה), כדי להצילו מן השורשים הרעים, ולשמר את שורשי אמונת ישראל. - -

יש להבין מן החלום שמשה רבנו ביצע סימן חשוב בזמנו לשם ישועה גדולה בתקופת הגאולה השלמה. החלום המשיך: - משה חזר ממדבר סיני, בו כל עם ישראל חגג את חג הסוכות. היו במקום סוכות רבות עם פרגודים, ואור חזק האיר את המחנה. משה, באותו הזמן, היה מרוצה מתמימות דרך החיים ומתמימות הלבבות בעם, אך לא היה זמן לאבד בשל הגזרה.

משה עבר בקרבת הסוכות ברצינות רבה, ואמר למישהו: "אין זמן לאבד". הוא הלביש אז את אותו אדם בלבוש כפול, כשבתווך בגד לבן. משה עשה זאת ואמר: "זהו סימן נגד המוות". - -

ביקשתי מג'יוזפה לחגוג 7 ימים על קבלת החלום הנפלא והעמוק הזה.

גזרה 9: בספר "חמישה לוחות הברית", העוסק במלחמות הקודש, מוסבר שהטעות החמורה של קבלת השקר של ספר הזוהר וכל מה שיצא ממנו היא הסיבה העיקרית לקליפה הנוראה שנוצרה ביהדות ב-400 השנים האחרונות. בעיקר החסידים היו אלו שירשו את עגל הזהב הגועלי של אחרית הימים. התנועה הגרועה ביותר היא חב"ד, אך האשליה הגדולה שלה מתה. לכל היותר חסידיה יהפכו להיות מוכרי ספרים מספר שנים, אך אף אחד לא יקנה את הזבל המשיחי שלהם. חזית מכונת התעמולה שלהם נשברה לרסיסים, ברוך השם. ככל שינסו הם למכור את המכונה המשיחית המיושנת שלהם, יהיה זה כניסיון למכור מכונות כתיבה ישנות במשרדים מודרניים.

מסיבה זו הסימן שנשלח על-ידי רמו לוי לא דיבר ישירות נגד חב"ד, אלא מכוון נגד היהדות החסידית באופן כללי. עניין זה משמעותי מאוד. הקליפה הגרועה ביותר ברמתה המקסימאלית נשברה, ולכן הגיע הזמן להתרכז כעת ברמת הקליפה השנייה שיש לנתצה.

חלומו של ג'יוזפה, המתייחס לשינוי הגישה של היהודים הדתיים, מאמת את הבשורות שהקליפה העבה והקשה ביותר נשברה. ידי החונק הוסרו מן הצווארים. לכך תהיה תגובת שרשרת חיובית בכל העולם היהודי.

גזרה 10: לפיכך חשוב מאוד שבחלומו של ג'יוזפה הקליפה העיקרית נותצה, וכי היו בו יהודים מכל רמה דתית. זוהי הכרזה נפלאה שירדה מבית הדין העליון של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה, ומצביעה על אור חדש גדול המאיר על לב חדש של העם היהודי.

גזרה 11: משמים ודרך ממשלת רבין אור חדש של צדק גלובלי החל להאיר על מדינת ישראל ועל העם היהודי ככלל. זהו ההבדל בין "אני יהודי ואתה גוי" לבין "אני בן אדם ואתה בן אדם".

3500 שנות תורה יסדו לעד את האמת של הבדלת עם ישראל משאר אומות העולם. זמן הברית החדשה השלמה הוא זמן האיחוד, וקשה יותר ליהודים דתיים להשלים עם האיחוד.

גזרה 12: לפנות בוקר, בשעה 2:00 לערך, עמדתי על המסווה הנסתר במים העמוקים של הדור הרביעי, לאחר שראיתי ב-CNN את החייל (נחשון וקסמן) שנחטף על-ידי חמאס, אשר איים להרגו אלא אם תשחרר ישראל 200 אסירים. עמדתי על המסווה וירקתי ארס נגד אויבי ישראל והאנושות. ביקשתי שהצדק האלוהי יגלה עצמו נגד הלבבות המלאים בשנאה, ואשר אין בליבותיהם רחמים. רוב היהודים אינם כאלה, הם רחמניים ואינם רוצים לענות אף אחד.

גזרה 13: - לאחר מכן התפללתי למען פאולו, וביקשתי מאל שדי שיאפשר לפאולו להיכנס לסימן מזל יוסף, סימן שקיבלתי בחלום, ושבו הצדיק חיים אמר לי בבירור: "הכל בסדר, פרץ, לפאולו יש מזל יוסף". זהו הזמן, אם ימצא חן לפני אל שדי, שהסוס הלבן ייכנס לסימן, מתחת למזל הטוב, כדי שנצליח במאמצנו הנוכחי ללא קשיים. אמן כן יהי רצון.

גזרה 14: מיכיהו, כאשר התעורר הבוקר, סיפר שחלם שהוא ודבורה היו בהרמוניה מושלמת ושהם לא רבים יותר. - -

וואו! איזה חלום ניסי! אנחנו מדברים על הבלתי אפשרי אבל זה עולה על הכול. מתי זה יקרה, ה'? עשה שזה יקרה בקרוב! זהו נס שאני רוצה לראות. בבקשה, ה', עשה שזה יגיע מהר!

גזרה 15: חובה להבין שיהדות התורה הרשמית של היום היא, למרבה הצער, לא התורה האמיתית בהיבטים רבים. הרפורמה הגדולה ביהדות של הברית החדשה השלמה לא מגיעה רק עבור יהודים לא מסורתיים. המלחמה הקשה שאנו נלחמים נגד הדוקטרינות השקריות, המקדמות תיאולוגיה שקרית לחלוטין, נוגעת בליבת מחשבות ודרכי ההווה ביהדות. המלחמות אינן שלנו, אלא אלו מלחמות השם. לא אנו ננצח את המלחמות הללו, אלא אלוהי האמת. משיחות חב"ד נפלה, והיא תיהרס, וגם היהדות החסידית תושלך ותחדל להתקיים. כל הסולם של הקבלה הלוריאנית ייחשף כתרמית, וייאסר בידי היהדות העתידית. כל כתבי הזוהר ייאספו ויישרפו מול הכותל המערבי. פני היהדות יעברו גילוח לאחר 400 שנים. אמן.

גזרה 16: לגואל נעשתה הברית החדשה השלמה מעל הברית הישנה[1], כדי להוכיח לכל היהודים הנימולים בברית אברהם, שיש להם רשות כעת, בזכות הגואל האחרון, חיים, לקבל על עצמם את הברית החדשה השלמה, לציית לחוק החדש של הגאולה השלמה ולהשתמש במנהג החדש אם הם רוצים בכך.

זה החותם החמישים ושמחה על ראשינו, כי עם הקורבן האחרון של הגואל האחרון, חיים, כל הקורבנות האחרים בוטלו[2], מאחר והם לא רצויים בבית המקדש השלישי, המיועד גם להיות בית התפילה לכל העמים. העולם נכנס לזמן חדש ולסדר שמימי, ומעתה ואילך קיים סדר כללי חדש המכונה: "הטוב יראה טוב, והרע יראה רע". זאת בזכות הקורבן האחרון והשלם של הצדיק הנסתר, הגואל האחרון, המורה חיים, עליו נובא: "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (מלאכי, ג', 1).

גזרה 17: (1994) כך גם ההארה המשיחית השקרית של האלהת שניאורסון נסגרת כעת עם מותו, וזה קורה מיד לאחר פרשת קורח. מיכאל אסתר (המייצג את הניצחון של פורים הנסתר), שנולד בי"ז בתמוז, הגיע מיד לאחר הבשורה. בנימינו הביא לי את מיתר D, לאחר שבמשך 3 חודשים, מסיבות שונות, לא יכולתי לנגן בגיטרה. הגנומנים שיצאו במדפסת של פאולו אמרו שהאור האמיתי החדש של קבלת השקר החדשה ייפול, ובמקומו יעלה האור החדש האמיתי של הקבלה האמיתית החדשה. מר רמו לוי, זיכרונו לברכה, שקיבל את סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, ועלה אל מלכות השמים, הביא לכולנו יחד לאכול שוקולד ודברי מתיקה, כדי לחגוג את הניצחון הגדול של פורים הארוך השנה: והמן נתלה על אותו העץ שעליו תכנן לתלות את מרדכי הצדיק.

גזרה 18: לא תבינו את הרמזים אם לא תדעו מה אתם מחפשים. מדוע קיימת השמחה של פורים? אין זה רצוננו, אלא הרצון האלוהי. החרדים הקיצוניים והחסידים לא ישלטו על העם היהודי, מאחר והם הפרידו את עצמם מן האחדות היהודית, ולא הסכימו להכיל את מי שלא נוהג כמוהם.

גזרה 19: גם יהדות נורמטיבית כזו של הרב שלמה ריסקין מאפרת הפכה לחסרת טעם לגמרי. אם הוא לא היה סימן, לא הייתי מייחס לו חשיבות, אך למרבה הצער הוא סימן, לא כל כך בשל העובדה שהגלים המשיחיים אותם קיבל בסביבת בית לחם מבולבלים לגמרי, אלא בגלל שהוא נקרא בכל שבוע בכל רחבי העולם דרך העיתון "ג'רוזלם פוסט". מה שהוא כתב בפרשת קורח על משה רבנו הוא טרגי, טרגי עבורו, אך טרגי אף יותר עבור היהדות אותה הוא מייצג.

דבריו של הרב ריסקין אודות משה כפוליטיקאי זול וחסר השפעה פוליטית או יחסי ציבור הולמים, חס ושלום, היו גועליים. כיצד תלמיד חכם, תלמיד נבחר של רב גדול, כרב סולוביצ'יק, כותב כאלו תוכחות גסות וכופרות נגד משה? זה נראה בלתי אפשרי, אך זה קרה. הרב ריסקין הוא מלומד בתורה. כיצד הוא מגלה את ריקנותו המוחלטת בפני כולם? לא עירום מוחלט, אלא ריקנות פנימית שקופה, ריק של דרך ארץ ויראת שמים אמיתית. ואולי זהו חיקוי תת הכרתי של מרד קורח באדם העניו ביותר בהיסטוריה?

הקשיבו לאחדים מדבריו:

"Listen to some of his ranting: His head and heart were so far in the clouds, that he could not empathize with the needs of the masses- - He lacked the power to communicate with people, the ability to sell his ideas and ideals- - He had not devised a series of 'fire-side chats' to reinforce the idealism of Sinai and remind the Israelites of the Divine mission- - He made every possible mistake when it came to inspiring his people to follow him- - Moses' tragedy lay in his failure to communicate his ideals to his people- - The leader of Israel did not prepare to educate his people carefully enough- -"

הכותרת של דרשתו זו גם היא מבחילה: " MOSHE RABBEINU: GREAT PROPHET, LOUSY POLITICIAN" (משה רבנו: נביא גדול, פוליטיקאי גרוע).

זהו סימן, למרבה הצער, שאותו רב ירק דברי כפירה ריקים, מספר ימים בלבד לאחר ש"משה" השקרי של חב"ד העניק נחת לעולם כשעזב אותו. היה זה סימן שלילי מאוד ברמות רבות של היהדות הדתית האשכנזית, המקשרת את עצמה לשיעורו של הרב ריסקין על פרשת השבוע. הייתה זו אינדיקציה מפחידה אודות עומק הבוץ שאליו נפלה היהדות. התורה האמיתית לא קיימת ביהדות המודרנית, ולא משנה עד כמה היא תהיה בקיאה בתלמוד. היה זה סימן מייסר על העומק אליו נפלה התורה באחרית הימים. אין לדברי ריסקין קיום אמיתי. זרמים זרים אחרים גרמו לשקיעת המהות האמיתית של התורה, ופירקו את דרך הארץ האמיתית, שבלעדיה לתורה אין קיום. האמריקניזציה הוולגרית בדיבור על משה רבנו מוכיחה את השטחיות והרדידות, שבמסגרתן התורה הפכה בנאלית על-ידי מיצגיה.

גזרה 20: בבקשה, אל שדי, הקשב לתפילתי. הצל את מי שיכולים להינצל בין הקורבנות של חב"ד. זה הזמן, ה', כאשר הנסיך האלילי שלהם נפל. זה הזמן לעורר אותם ולהצילם. אפשר להם לראות את השיגעון בתעלולי התקופה שלאחר מותו, ולהבין את המלכודות אליהן הם נפלו. אפשר להם לקצוץ את זקניהם ולהתבייש. אפשר להם לפחד, להתפשט, להשפיל ראש ולכסות את ראשם בידיהם. אפשר להם להבין ברגע של ערנות היכן הם היו, ולאיזה שקר הם צללו. קבל תפילה זו לפניך, ה' אלוהיי, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, כאשר אני עומד כאן לפניך, חצי ערום כסימן להיכן שהייתי. כפי שגאלת אותי בידי הצדיק חיים, גאל את כל מי שניתן לגאלו, והחזר אותו אל העדר. קבל את תפילתי, שתמצא חן לפניך, ושלח ישועה מטה אל הארץ. זאת מאחר ויש ביניהם אנשים טובים, קורבנות תמימים שנפלו למלכודת. שלח קריאת השכמה אל מוחם וברקים את ליבם, כדי שיתעוררו מן הסיוט אליו הם נכנסו. זו חובתי לבקש זאת ממך, מאחר וגם אני נגאלתי מגורל כזה. שלח רחמיך על הארץ, והצל את הנשמות היקרות לך, שלא היה להן סיכוי להבין. רומם את שמך הקדוש, ה' אלוהיי, ועורר את לבבות עמך ישראל, כדי שיראה את אורות השקר של חב"ד, והצל אותם למען גאולתך. אמן, כן יהי רצון.

גזרה 21: בשבועות ישבתי על הרצפה ונשאתי תפילה. אליך אני פונה ישירות, ה' אלוהיי, ואליך אני מכוון את מילותיי. אליך ורק אליך אני מתחנן, על מנת שתתקן ותרפא את המוח. כי עצבים תפסו את מקום המחשבות והבלים את מקום ההבנה. מחסומים פסיכולוגיים החליפו את חירות הטבע, וחוסר מודעות מחק את שבילי הזיכרון. המוחות ירדו אל שגרה מעיקה, שאינה מבחינה בהנאות. כמעט כולם חולים, ה' אלוהיי, ותפקידי המבנה המנטאלי האנושי מתערערים בשל חוסר תנועה. רפא את מוחותינו, ה' אלוהינו, והחזר את גלגלי ההבנה. עשה זאת בבקשה, ה', כי רק אתה מסוגל לכך. אמן, כן יהי רצון.

גזרה 22: ה', ה', אלוהי הרחמים והחסד, בעל הסבלנות הגדולה, הנדיבות והאמת, המביא טוב לאלפים, הסולח על עוונות, שגיאות וחטאים, ומטהרם. בבקשה, החל לטהר אותנו מן הסתירות הללו, והראה את האמת שלך. זאת מאחר ואני בסימן מלכיצדק, כהן לאל עליון, הקדום כאבנים איתם אני מבצע את הסימן החשוב הזה. רחם על צאצאיי מאז ועד היום, הבט על נשמותיהם בחמלה אוהבת, ושחרר אותם מכלאם.

- שפר את מזל בני הצאן הנאבד של בית ישראל, והובל אותם אל הבניין החדש בשאגות אריה ובשמחת מציאת הלחם החדש. הרם מעלה את דמעותיה של רחל אמנו, ואפשר לסוס הלבן למצוא את מלכותו. אפשר למזל הסוס הלבן להמריא מעלה, והורד מטה את מלכותך על זנב החמור. שחרר את דניאל מן הכלא הבבלי, ואפשר לו ללמד את האמונה האמיתית לשפלי רוח. עדן את יוסף התינוק-הנביא בפרשנות חלומות. הרם את ארמונה של אסתר, ומיכאל ייכנס. אפשר לג'ינו לעלות מעלה על כנפי ספר הכוכבים, לאיליאדה לראות את הגעת שכינתך, ולרנאטו להתחיל לעלות על מדרגות השיש הלבן. זכור את רמו לוי, ושלח אור חדש לעולם. הייה בעל לנלדה, ושנעירותיה יישמעו. הכנס את דוד לאיזון חדש, ועורר את ליבו להבנה. רחם על אוספיה, על סעיד ועל מוסא אמין. הבא את קרמין שאול אל משימתו. הרם את מזלו של סולי קמחג'י למען עם ישראל, והענק חסד אוהב לג'יורג'יו, לאנה גספרוטי ולמרקו פדריקו. חזק את בנימינו, והילחם למען הצלחת אלברטו רודיך. אל תנטוש את שרה מרקוס, ושתהיה ראש בכל מקום אליו היא פונה.

גזרה 23: יום חמישי, 9 בנובמבר 1995: אתמול ג'יוזפה היה כאן. הוא חלם שפרץ אמר לו: "כעת הבית יכול לעבור מגרמניה לאיים הקנאריים". אני מאמין שאלו בשורות טובות הנוגעות להתרחבות העתידית של הבשורה החדשה. אלו הן בשורות טובות לתקופת חנוכת החנוכות, בה אנו נמצאים כעת.

גזרה 24: בלילה שלפני חלומו של ג'יוזפה, חלמה דבורה שהיינו כולנו בישראל, ומילאנו ארגזים בספרי ספר משנת חיים. האווירה הייתה שמחה ומוארת. - אלו הן בשורות טובות לבית ספר אסתר בישראל, המתכונן להפצת טקסטים עתידית.

סולי ראה הבוקר בחלום קצר כוכב מאיר, ונאמר לו: "זהו כוכב האור החדש של חנוכת החנוכות". - אלו הן בשורות נהדרות. הכוכב של תקופת 6 השנים בה אנו נמצאים הגיע. בא הזמן, ברוך ה', ואנו במסגרתו.

גזרה 25: שבת בראשית הגיעה עם ברכות ודמעות שמחה. היא הסתיימה עם כניסה אל גשר נוסף מגשרי הדור הרביעי. פאולו חלם (יום שישי בערב) שכל התלמידים היו ברוסיה על גשר גדול. מתחת לגשר המים היו גבוהים וסוערים, ואווירת כאוס הורגשה מסביב. - -

בשבת מ-3 עד 6 בערב היה ליקוי חמה חלקי. סגרנו את כל החלונות והתריסים בזמן הזה. באותן שעות, שאול נכח בהלוויה של חבר של אביו, ובה הוא אמר את סימני הגאולה השלמה. מאוחר יותר דניאל קיבל את הבשורה לפיה תקופה חדשה זו ממשיכה עד י' באדר (שלושה ימים לפני פורים). הבשורה המדויקת הייתה: "כעת החמור נכנס לשלב של אלפי חילופי לבוש, ותקופה זו נמשכת עד י' באדר". - אנו יכולים להניח שעניין זה תואם לתקופת הגשר אליה נכנסנו כעת.

גזרה 26: 21 באוקטובר 1996: ג'יוזפה חלם על בנימינו. הם היו שמחים לראות האחד את השני והתחבקו. "הו!", אמר ג'יוזפה, "אתה כעת בעולם האחר!". "כן", ענה בנימינו, "אני בעולם האחר". "איך שם?", שאל ג'יוזפה, ובנימינו ענה: "נפלא שם". ג'יוזפה המשיך לשאול: "אך מה קורה שם? מה אתה עושה שם?". "יש הרבה מה לעשות, ואני עסוק מאוד. אני הולך למקומות שונים ויש לי עבודה רבה לבצע", הסביר בנימינו. ג'יוזפה המשיך: "אך אתה בעולם האחר ואני בעולם הזה. כיצד אתה מדבר אלי?". בנימינו השיב: "כאשר אני מדבר אליך, דרך הנפש שלך דבריי מובנים". אז פרץ, פאולו ודבורה נכחו. איבר ברית המילה של פרץ נראה, והוא היה זקור וארוך עד הטבור. פרץ נישק את דבורה על מצחה ואמר: "     את הכבוד שלי". באותו חלום ג'יוזפה ראה אבן שחורה שנעה בשמים. נאמר: "זהו ספר הגזרות. כאשר אתה רואה סימן זה, הגזרה תחל לרדת". - -

גזרה 27: 13 בנובמבר 1996: ג'יוזפה חלם שפרץ, פאולו וג'יוזפה עמדו בחוץ במקום כלשהו. חייזר ירד אז מן השמים. הוא היה בגובה 2 מטרים, שעיר מאוד ודי מכוער. שכלו היה ברגליו. נראו אז תדהמה ופליאה מצד עיתונאים שניסו לשאוב מידע בנוגע אליו, ונאמר: "הדבר מייצג בשורות רעות מאוד". - -

גזרה 28: הדבר מייצג בשורות רעות עבור העולם. השכל ברגליים הוא סימן נבואי ש"ההשפעות המכוערות" של הכוכבים בהתייחס לגזרות העליונות השליליות קרובות לרדת לעולם, השם ישמרנו. אם השכל היה למעלה יותר, בלב או במוח, הדבר היה מלמד שההשפעות הן עדיין למעלה, ושיש עדיין זמן, ואפשרות לשנות את ה"הרגשה" או ה"מחשבה" מאחורי אותן גזרות דרך תשובה ומעשים טובים. עם זאת, ברגע שהגזרות הן כבר ברמת הרגליים, וכפות הרגליים נמצאות כבר על הארץ, אין חזרה ונראה שהן קרובות מאוד להתגשמות.

גזרה 29: הכרזתי גם על סימנו של ג'יוזפה אודות האיש השעיר מן החלל. פאולו-יוסף אמר שבלילה שעבר הוא חלם שראה חייל עם חיילים נוספים (ללא לאום). לפניהם על הארץ ניצבה ספינת מטען לא מאוישת, כשיעד החיילים היה לירות עליה. אחד מן החיילים שהיה קרוב לפאולו-יוסף נפל, ככל הנראה הותקף על-ידי אויב "בלתי נראה". - - פאולו אמר כי הוא עשה זה עתה עסקים בשני רחובות, רחוב נאבה (via nave = רחוב הספינה) ורחוב מוסקבה (via mosca).

אמרתי כי עבורי חלום זה היה בהתאם לחלומו של ג'יוזפה. אויבים לא נראים גדולים ייצאו מן הים, הן מ"ים" הכוכבים והן מן הים שעל הארץ. ספינות של אויבים חשוכים, מכוערים ורעים ינחתו על הארץ. אלו הן בשורות קטסטרופליות עבור העולם. אולי הרוע ייצא ממוסקבה. בשורות רעות בדרך.

גזרה 30: החלום השלישי מייצג שינוי "שמימי" חשוב, שאנסה להסביר אותו בפשטות: כוח המזלות החדשים של כוכבי הגאולה השלמה ביטלו למעשה את כוחות המזל ה"טבעי" של כל אדם. זו אחת מן הסיבות שבגללן לכל מי שקשור לסימן היו קשיים כלכליים בכל השנים האחרונות. כעת הגיע הזמן לאיזון חדש, כך שמי שיעבוד עבור הסימן, גם אם באופן חלקי, יוכל להיות מתוגמל ממזלו הטבעי. אמרתי בשלושה משפטים את מה שאפשר לכתוב בספר שלם.

גזרה 31: יחד עם שאול נשאתי תפילה, וביקשתי מאלוהי ישראל להרוס את החמאס וקבוצות קיצוניות אחרות. זאת מאחר ואנו נמצאים כעת בסימן חנוכת החנוכות, וה' אלוהינו יפגין בוודאות את ידו החזקה בתקופה זו בעולם. צה"ל אינו יכול להילחם בטרוריסטים מתאבדים, אלא רק אתה, ה', יכול להילחם בהם ולהשמידם, בדרך ניסית בפני העולם, כך שכל בעלי האמונה יוכלו לראות את ידך החזקה בפעולה.

גזרה 32: ראוי לגנות את צרפת בפני בית דין מרדכי בשל ניסוייה הגרעיניים הנוראים, שהינם נגד הטבע ונגד האנושות. כל העולם מביט ומתנגד, ולכן יהיה זה קידוש שמו של ה' להעניש את צרפת בפני עיני העולם, בשל חטאה. שהמים יתמרדו נגד צרפת ולא ישמרו על רסן מולה. מדוע הדגים הושמדו או הורעלו ומדוע בני האיים אינם נחשבים בני אדם? המים גם הם נפגעים מגלים אטומיים וקרינה. -

גזרה 33: הסימן הגיע בפירמידות. נכחו פאולו, דבורה, ג'יורדנו, סולי, ג'יורג'יו, אנה, מרקו פדריקו, רוג'רו, לאקי סטאר, שאול, רחל, דניאל, מרים, ג'יוזפה ושרון. אני נשארתי בסרצאנה (Sarzana). קובץ השושנה, שהכיל עדות של ג'יורדנו ומספר סימנים של הדור הרביעי, נקרא. הסימן נראה בחלומו של ג'יוזפה כסימן עם סולי בחזית כקושר את 7 המעגלים הנבואיים. סולי חלם הבוקר שפרץ נישק את חזהו. היה זה סימן של השלמת תיקון אדם. התלמידים אמרו את שמות 7 המעגלים הנבואיים מהראשון ועד האחרון ולהפך, כך שיחד נקראו 14 מעגלים, בסימן היד (=14 בגימטריה) החזקה. 7 המעגלים הנבואיים קושרים את הברית של 7 המעגלים ל-7 מצוות בני נח, כפי שקיבלנו. כולם שמחו מאוד, הי-הא! הי-הא!

גזרה 34: 5 ביולי 1996: דוד סיפר לאיליאדה דרך הטלפון שהוא חלם שפרץ היה לבוש בטוניקה לבנה והיה לו זקן לבן. הוא דיבר לתלמידים ואמר: "תוך 20 שנים יתאפשר להתפלל במינרט (צריח מסגד)". - אלו הן בשורות טובות, שיש ללמדן, הנוגעות ליחסים שבין ערבים ויהודים.

גזרה 35: 7 ביולי 1996: דניאל חלם לפני שבוע שהוא היה עם המורה חיים, אשר ברך את ידיו. דניאל רצה שגם פרץ יהיה נוכח. הצדיק אמר שפרץ עסוק עם עבודתו כעת. על השולחן ניצב ספר לבן.

גזרה 36: ביום חמישי, 11 ביולי 1996, אביו של סולי נותח. 11 ביולי מוזר. אף אחד לא אמר לי מילה בעניין, אלא הם חיכו עד ה-17 ביולי, שהוא ראש חודש מנחם אב, כדי להודיע לי על כך. היו שתי רעידות אדמה קטנות ביום חמישי, אחת הגיעה בזמן שהקלדתי בפעם השנייה את ההקדמה החדשה לספר "מלחמות השם" באנגלית. ביום שישי בבוקר דבורה חלמה כי בגלל סכסוך פנימי בסין, המונים היו צריכים לברוח, וחיפשו מקלט באירופה. עם הזמן הם עלו על האירופים, גם במספרם וגם באינטליגנציה שלהם. - -

גזרה 37: סימן זה הוא חשוב מאוד כשלעצמו, ומשמעותי לחידוש הסימנים. הוא מאשר את הסימן ה"דל" והבודד של שרה בשנים הראשונות, בו היא ראתה אדם אסיאתי (כנראה סיני) שהיה בעל אדמה, ונתן פקודות לאיכרים אירופאים. המסלול החדש של הסימנים הגאוליים נכנס בעוז. יש לכך קשר, אני מאמין, לשמחה של הגואל האחרון, חיים. מאז סימן הפירמידות, היו סימנים חיוביים מאוד בנוגע לסימן. ב-11 ביולי עשיתי נדר, שפאולו ודבורה היו עדים לו, ליצוק על עצמי שני שמנים בכל יום עד לסוף כיפור, בעזרת השם. השמן האחד הוא שמן כהונת מלכיצדק, אותו אני אצוק על אצבעות רגליי והשמן השני הוא שמן כהונת הכוהן המשוח, על ראשי. היום היה יום שישי, ולקראת ערב פאולו ואני שתינו קפה עם אוטביו וסרנלה (Serenella). הייתה עלי עין יתרו. היה זה יום שבירת העין הרעה בעולם וההפרדה הקללות מן הברכות. יום נפלא!

גזרה 38: היום גם אמרתי ליעל, לאחר חלומה בו נראה פאולו גוזז את שערו בצד הימני של הראש: "יש בשורות טובות עבור מרים, אמו של ישוע, עם שינוי שמך ממרים ליעל. המרירות של מרים חלפה, מרירות בת 2000 שנים ללא נחמה. רק התיקון הנוצרי מעניק תקווה ונחמה. שרון התקשרה וסיפרה חלום. היא הייתה בכנסייה ופרץ נכח. הכומר העניק דרשה בנוגע למדונה. אז פנה הוא לפרץ, ושאל אם מה שאמר (הכומר) הוא נכון. פרץ ענה שלא, והסביר שחוץ מן הזמרת, המדונה לא קיימת. מרים הייתה אמו של ישוע, אם ככל האמהות, ויוסף היה אביו. הכומר כתב והדפיס אז במחשב ובמדפסת את כל מה שחיוני על-מנת ליצור הפצה, וביקש מפרץ לכתוב הסברים. - -

גזרה 39: בהמשך ג'יורדנו התקשר לומר שהוא קיבל את המכתב מן הקהילה היהודית, ולפיו אם הוא לא ישלם מיסים על הבשר שהביא מרומא עד ה-5 לספטמבר, הרבנות תסיר את תעודת הכשרות מן הקצביה שלו. היום מתחיל ללא ספק הדין למעלה נגד השקרים הן בעולם היהודי והן בנוצרי. כך גם בסימן רחוב קרמר, סימן תוכחה חזק מאוד לקהילה היהודית, יש סימן של 33. השניים מגיעים יחד בדין אחד.

גזרה 40: 26 ביולי 1996: דניאל קיבל חלום חשוב מאוד ובו הוא שהה יחד עם בנימינו במלכות השמים. הם ישבו במכונית (מכוניתו הישנה של דניאל) וניסו להגיע לחגיגה. עם זאת, הם עוכבו ולא הגיעו ליעד. דניאל התעורר (בחלום) ומצא את עצמו במקום כלשהו בעולם, בו גם פרץ נכח. פרץ אמר שהוא מעוניין להגיע לחגיגה הגדולה, מאחר והיא הייתה חשובה מאוד. דניאל סיפר לפרץ (בחלום) שהוא חלם שהיה עם בנימינו, וכי ההגעה לחגיגה נמנעה מהם. פרץ לא היה מוכן להתחשב בחלומו של דניאל, ואמר שאולי החלום היה מלמטה. דניאל אמר: "לא, זה חלום אמיתי, זוהי חגיגת תחיית המורה חיים, ביום ט' באב".

גזרה 41: הכרזה: היום התשיעי של חודש אב בבית הגאולה השלמה נקרא חג תחיית הצדיק חיים. הדעה של אחדים מחכמינו, זיכרונם לברכה, שה"משיח" ייוולד בט' באב מתגשמת בדרך זו. הסימנים הראו כי במקביל למותו של קמל קמחג'י, עליו השלום, לחלומה של דבורה שהוא הובא למנוחות לפני הקבורה, ולסימן שקדם למוות ובו המורה חיים חגג, יש שמחה בסימני התחייה. עם חלומו של דניאל עניין זה מאושר.

גזרה 42: ג'יוזפה חלם על בנימינו, שהשתתף עם תלמידים בשיעורי בית ספר השושנה. ג'יוזפה פחד שהאחרים יראו את בנימינו, אך בנימינו אמר: "התלמידים תמיד רואים אותי". - - סימן גדול! מדהימה היא התקדמות הסימנים בסימן התחייה מאז מותו הטרגי של בנימינו. כולם הם סימנים של הארת עול המוות. אתמול בבוקר, 4 באוגוסט 1996, חלמתי שאנו, התלמידים, הלכנו לראות איש מת, ששכב בארון המתים שלו זה 7 ימים. בדרך כלשהי היה זה כאילו ימי השבעה כבר עברו. הארון היה פתוח, אך האדם החל פתאום לדבר, והראה שהוא חי. כולנו נדהמנו בשמחה בשל כך. האדם היה בן 35 או 40, ונעמד. הוא היה די גבוה, חסון, ולבוש בחליפה ובעניבה. הלכתי לכיוונו ונישקתי אותו בהתלהבות על לחיו הימנית. התלמידים היו קרובים, והודינו כולנו לה' על כך שהיינו עדים ישירים לתחיית אותו אדם.

גזרה 43: דניאל חלם ב-7 באוגוסט 1996 שאחותו גרציאלה (גלוריה) מתה, והוא ראה אותה במלכות השמים. היא אמרה: "מתתי, אך קמתי לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים" - - - זהו, חבריי, סימן גדול מאוד, אך אנו רק חמורים הנוערים אל הירח. דבורה, עם זאת, היא נביאה אמיתית, ואני תמיד מקשיב לה. היא אמרה מיד: "זו הפעם הראשונה בחלום כלשהו שמישהו חי משתמש בביטוי זה".

גזרה 44: נראה כי סימן זה מכיל את הסימן שהתקבל בחלומו של ג'יוזפה, שבו הייתי בארון מתים. מתתי, אך קמתי חי מהארון. אמרתי (לא בחלום, אלא בסימן שביצענו): "מתתי, אך קמתי לתחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים". כבחלום, ג'יוזפה העניק לי "מדליה", אשר יצגה את "סימן התחייה ברמה בינלאומית". - אני חושב שחלומו של דניאל מאשר את התרחבות סימן תחיית הגואל חיים, ברמה בינלאומית.

גזרה 45: הבוקר יהואל יהואל סיפר לי על חלומו הארוך, שבו שני ילדים ואימם ניצבו מול עץ קטן. הם מיקמו ארבעה זרעים מסביבו והשקו אותו. הוא צמח מהר, והפך לנחש כחול (כשישן הוא היה ירוק), ארוך ורחב. על האופנוע שלו, הנחש הפך לשוטר הגון מאוד, אשר אסר אנשים רעים והשרה שלום על אנשים חפים מפשע. - -

   אני מאמין שזהו סימן חשוב מאוד, הראשון שהתקבל על-ידי יהואל יהואל. המשמעות היא בבירור של "המרת" היצר הרע, שבכוחותיו ישתמשו רק למטרות טובות. זהו סימן של עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

גזרה 46: 13 באוגוסט 1996. ג'יוזפה כאן. הרוח החדשה של הלב החדש ירדה אל ג'יוזפה בפעם הראשונה. כתבתי את עשר המידות בדיו על חזהו השמאלי. הוא חש הרמוניה נפלאה בין מוחו לליבו, והרגיש חיוּת בליבו, בשל האהבה הגדולה לחוק החדש של ה'. ביצענו עם סכינו של המורה סימן להשלמת הברית החדשה השלמה עם הברית הזו של הרוח החדשה. הסימן בוצע בהתאמה לקבלת הלוחות החדשים של החוק החדש עבור העולם. הוא כולל סימן מלפני כשישה חודשים, כאשר ג'יוזפה קיבל עבורנו את הלב החדש של הנבואה. אז היה מדובר בחלק הבשרי המוצק של הלב החדש, בעוד בסימן הבוקר מדובר ברוח החדשה של הלב החדש.

גזרה 47: 15 באוגוסט 1996: לילה של חתונה כוכבית עם פאולו, כפי שהוא קיבל בחלום, שבו נאמר כי עם הסימן החדש של החתונה בין פרץ לפאולו, התלמידים יהיו כעת כפאולו, ופאולו יהיה כפרץ. לפני השקיעה, פאולו, אני, דבורה וארבעת הילדים יצאנו לגן כדי לבצע את סימן חתונתנו. מצאנו אז בגן חתונת טבע נפלאה בין שני עצים. זה היה נחמד, מאחר וחוץ מאשר להיות בסימן החתונה החדשה, אנו גם בסימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

גזרה 48: בלילה ביצענו פאולו ואני סימן של חתונה כוכבית מתחת לכוכבים. בבוקר שאחרי, הוא סיפר לי שראה את הצדיק חיים בחלום. בחלום הייתה פגישה בחברת AMC, בה פאולו עבד, והמורה חיים, לבוש בבגד כחול מסודר ויפה מאוד, ישב לבדו ליד שולחן. פאולו הבחין כי לעיתים רגליו של המורה נראו ולעיתים לא, ועל אף שישב בשולחן עם אנשים אחרים, כאוטביו, המשיך לחשוב אך ורק על הצדיק. גם אוטביו הלך בעקבות תשומת הלב של פאולו, וגם האחרים החלו לברר פרטים אודות המורה. - פאולו לא ידע תחילה באיזה תואר עליו לכנות את המורה בהסברו, אך המורה גרם לו להבין שעליו לכנותו "ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים". פאולו אמר לנוכחים בעברית: "המורה הוא ראש הצדיקים הנסתרים", ואז פנה הוא לצדיק ושאל אותו אם הוא זקוק למשהו. אוטביו הלך אחריו. המורה חיים ביקש מפאולו להביא לו סוג מיוחד של טבק, ופאולו הלך לחנות, בה המוכר הכין תערובת של טבק עם חומר כלשהו כשעווה שהמורה ביקש. לאחר מכן הוא חזר, אך לא מצא את המורה חיים. הפגישה בין האנשים במקום בוטלה, אך היו בו שני ארונות מתים המכילים גופות שהושארו על הארץ. פאולו תמה כיצד גופות מוטלות בלי השגחה, אך אנשי החברה בה עבד אמרו לו כי הקברנים יגיעו מחר בבוקר לדאוג לכך. - -

גזרה 49: היה זה סימן חשוב מאוד שאישר את הסימן בו פאולו הוא כפרץ והתלמידים כפאולו. כפי שפרץ היה נוהג, התמקדותו של פאולו הייתה בצדיק ולא בדברים אחרים מסביבו. קיים גם "קשר מנטאלי" בין הצדיק חיים ופאולו. למורה היה את פאולו ש"יכריז" בפני הנוכחים שהצדיק הוא ראש הצדיקים הנסתרים, מה שהצביע על כך שפאולו, כפרץ, הוא תלמיד של הצדיק. הצדיק שלח את פאולו בשליחות, ופאולו ציית. אוטביו הלך בדרכו של פאולו ביחס לפעולותיו כלפי הצדיק, וביחס לכבוד ולדרך ארץ שהובעו. גם אוטביו זכה בשל כך, מאחר ודרבן את פאולו לראות מה ניתן לעשות למען הצדיק. הדבר מוכיח שתלמידים מתחת להשפעת פאולו מתעלים בהשגת זכויות.

גזרה 50: שני ארונות המתים ייתכן והגיעו כשיעור מן הצדיק לפאולו להתרכז ב"רמת" החברות שניתן למצוא בחלק גדול של "משפחת" החברה בה עבד. אם אתה חי ופועל כדי לגרום לחברה להרוויח, האנשים בחברה יהיו "חברים" שלך, אך אם אתה מת, כלומר: לא משרת את החברה יותר, אתה יכול, מצידם, להירקב על האדמה. עם זאת, למקרה הצורך, יש להם שירותי קבורה שידאגו לך... זהו העולם הריקני של ממון.

גזרה 51: בין חצות ל-1 בלילה, בין ימים רביעי וחמישי, חלמתי שאנו, התלמידים, היינו כולנו בני ערובה של מישהו שהאשים אותנו וכלא אותנו בבית. כאשר מישהו אמר מילה, הוא החל להתרגז ורצה לשרוף את הבית על כל יושביו. דיברתי איתו והפצרתי בו לשנות יחס, תוך מבט בעיניו לגילוי שביב של רחמים. הוא הביט בי, ואז יצא מן המקום לדקה. כאשר חזר, הוא אמר לנו: "החלטתי לשחרר את כולכם מחר". - - בשורות טובות מאוד עבור ראש חודש אלול, כאשר סולי סיים את 30 ימי האבל על מות אביו, קמל קמחג'י, עליו השלום.

גזרה 52: התקשרתי לסולי כדי לומר לו להתגלח, והסברתי לו כי זהו פורים, פסח ויום התיקונים יחד. הוא גם חלם בלילה שעבר שראה את פרץ ואותו בבית הכנסת במילאנו. במקום האווירה הייתה רגילה, כזו של תפילה לא רוחנית ושגרתית. ברגע מסוים פרץ נעמד ואמר "שמע ישראל" בהתלהבות. הנוכחים בבית הכנסת, שביניהם היו צעירים רבים, התלהבו מיד גם הם, והחלו לומר "שמע ישראל" באהבה חדשה וברוח חדשה. בהמשך עזבו כולם את בית הכנסת והמשיכו לומר קריאת שמע ולשיר אותה גם בחוץ. פרץ סיים את שני החלקים הראשונים של הקריאה, וסולי השלים את החלק השלישי.

גזרה 53: ראיתי את הפסיון של כריסטו מפוענח בלילה שעבר, בסימן כריסטו שירד בסרצאנה (Sarzana) די ליגוריה, בסימן ה"שין" החדשה. ה"שין" החדשה של שושן הגיעה למיקומה האמיתי עם חתימת הספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים". הצלב שחסם את בית הדין העליון מזמן הפסיון של כריסטו ירד בסרצאנה, ומכות נפלו עלי. אז, עם חתימת אותו הספר, הגיעה ה"שין" החדשה למיקומה הנכון. בינתיים, עמוד התווך המרכזי ירד באוהל, כפי שסימני הלוחות ירדו מבית הדין העליון ומאסתר במלכות אחשוורוש.

גזרה 54: ביקשתי מאלוהי היקום שהכתבה שקראתי[3] תובא הלילה לפני בית הדין של מעלה והעניין יישפט. חייב להיות דין נגד תנועת חב"ד ונגד התנועות החסידיות, ועם ישראל חייב לנתק עצמו מן המפלצת המתועבת של חב"ד, אשר נוגסת במוחות אנשים תמימים, הנופלים למלכודת שלה. חייב לפרוץ קרב נגד הדוקטרינות המיסטיות של הזוהר והקבליסטים. אפשר להבנה לחזור אל העם, כזו שתספיק כדי להבין שזו כיפרות נגד התורה בכל יום.

גזרה 55: במה נאשם אותו צעיר? בכך שסרב להשתתף בפולחן הנתעב המנוגד לחוק משה רבנו? כיצד יכולה תמונה של הרב הלובביצ'ר להצביע על יראת שמים? מדוע הרב מלילוב הפסיק את השידוך, כאשר אותו צעיר היה תמים? זהו הרב מלילוב שיצא נגד התורה בדבריו, בעוד הצעיר פעל מטעמה, תוך שנאת פולחנים אליליים מכל סוג. אלו משחקים משחק הרב מלילוב בשם יראת ה'? ראשית הוא מפסיק את השידוך כי לבחור המסכן אין יראת ה', אך אם יקנה הוא קלטת ויקשיב לרבי מלובביץ', ששר ומשחק, יראת ה' תחזור אליו!!!

גזרה 56: האם יהודי לא יבכה כאשר יראה עד לאיזו רמה חכמת ישראל צללה?! עם ישראל הקים אלילים חדשים מדן ועד באר שבע! מי יכול להאשים את החילונים המתנתקים מן היהדות, אשר יכולה להכיל טינופת כזו! זהו שיא הטיפשות, אך לא מדובר בטיפשות סתם. זהו שיא הטיפשות, שהושג כאשר חכמת התורה יצאה מן הפרופורציות והמידות הנכונות שלה, עוותה וסולפה עד שהפכה לטיפשות אמיתית בצורתה הגרועה ביותר. כפי שהרבי מלובביץ' הסביר פעם לחסידיו בשיחה כתובה: אם תלמידים ילמדו למחוק בעלי חיים לא כשרים בספרי קומיקס אותם הם קוראים, הגאולה תתקרב.

גזרה 57: מה שיש למחוק קודם לכל הוא את כל תמונות הלובביצ'ר, בשל היותן אליליות וטמאות. במונח סטרא אחרא משתמשים המיסטיקנים של הזוהר פעמים רבות, אך הם אלו שנפלו, למרבה הצער, קורבנות ל"צד האחר" הטמא והאלילי של קדושת התורה.

גזרה 58: ראש השנה התשנ"ז עבר. דניאל הגיע בערב השני של החג, והביא סימנים גדולים של השלמת תיקון בית ספר האיסיים. קדושת הרמה המקורית של הסימנים ההתחלתיים, של הקדושה המקורית ושל הקדושה הנסתרת בבית הספר לפני עזיבת יוחנן וישוע, חזרה לבסוף למצבה הראוי והמקורי. הייתה שמחה גדולה למעלה של הצדיקים הנסתרים, מאחר ובכל 2000 השנים האחרונות, לאחר אותה עזיבה, הפעולה המקורית של ראש הצדיקים הנסתרים, מורה הצדק, לא הייתה יכולה להיות מתוקנת. כוחות גדולים יצאו, אך הם עוותו באופן קבוע, השם ישמרנו, בנצרות, ולא ניתן היה לבצע להם תיקון עד תיקון הנצרות עצמה. כמו כן, תיקון הנצרות לא יכול היה להיות מושלם ללא הבנת מקורות הנצרות בבית הספר האיסיי, והזהות האמיתית של רמת מורה הצדק.

גזרה 59: אך כעת, ברוך השם, פסיון כריסטו פוענח בחכמת הסימנים במסגרת פסיון החמור השלישי בסימני משיח בן יוסף, בכוח הסימן השלם של תחיית הצדיק חיים. מתתי, אך קמתי מן המתים בזכות המורה חיים. הפסיון המפוענח הוא סיום חשוב לתיקון הנצרות.

גזרה 60: הפסיון המפוענח בא בעקבות פורים שפוענח עם ה"שין" החדשה של "אשר", שפוענחה עבור האיזון החדש והמושלם בין לוחות הגאולה הראשונה והלוחות החדשים של הגאולה השלמה. הפורים המפוענח מפענח את הרפורמה החדשה ביהדות, מאחר והכרחי שלרפורמה יהיה את הידע של המיקום הנכון של בית ספר האיסיי, את המיקום האמיתי של מורה הצדק, ואת האמת הנוגעת לסימנים ההתחלתיים של הגאולה ולמקורות האמיתיים של הנצרות.

גזרה 61: פורים המפוענח מייסד את ה"שין" החדשה, המוצאת את מיקומה האמצעי הנכון בין "אהיה א" ו"ר אהיה", ולכן יש לה הכוח להאיר את ה"שין" החדשה, ה"וו" החדשה, ה"שין" החדשה והנון הפינאלית של שושן עבור פורים החדש הגדול והנסתר של הגאולה השלמה. האיזון המושלם של ה"שין" החדשה היא לפיכך בדיוק בין גילוי חוק התורה וגילוי החוק החדש של הגאולה השלמה. זו הסיבה שהשם "אהיה" שווה בשני הצדדים של השם, מאחר ובשני המקרים מדובר בחוק ה' שמתגלה.

גזרה 62: עם סימן הנון הפינאלית הצדיק חיים הכריז שעליו לקחת מישהו למען התועלת שיפיק העולם מכך. תקופת אבל של 13 שבועות כבר הוכרזה. היה חשש בנוגע לליאת. לאחר סיום התקופה אמר לפרץ הצדיק שראש השנה התשנ"ז יהיה זמן עלייתו של פרץ.

גזרה 63: ביום שלאחר מכן, כעשרה ימים לפני פסח, בנימינו נהרג בתאונה טראגית. כולם חשו כי הוא נלקח כקורבן למען הסימן. מובן הוא שעם סיום הסימן של הנון הפינאלית במספרה של לאקי סטאר לא היו מספיק זכויות להמשיך בסימן. גם לאחר מותו של בנימינו נאמר לפרץ להכין את עצמו ללכת בדרך הצדיק חיים, והכנתי בעקבות כך צוואה.

גזרה 64: סימן הנון הפינאלית הסתיים עם סימן "כה וכה", והיה זה סימן שבנימינו מת למען שני ה"כה", כפי שרמז לכך שם משפחתו "פריקו" (per i co: עבור ה"כה" באיטלקית). על אף שלא הייתה עדיין זכות מספקת להמשך הסימן, הסימנים השליליים החלו להשתנות לחיוב במספר כיוונים. אחד היה מסלול חדש לגמרי של סימני התחייה. אחר היה ייצוב סימן הסוס הלבן בכיוון בית ספר השושנה במילאנו. סימן הפירמידות היה נקודת מפנה של אותם סימנים. כל קובץ עד כה היה ציון דרך בייסוד האיזון החדש של התקופה השלישית.

גזרה 65: המסלול החדש של סימני התחייה החלו גם לפני הלווייתו של בנימינו, אך הסימן ההתחלתי העיקרי ניתן לג'יורדנו באותו יום של ההלוויה עצמה.

חלומו של פאולו היה שבנימינו רצה את סימני התחייה.

חלומה של דבורה היה שבנימינו רצה מוזיקה ולא עצבות.

חלומו של ג'יורדנו, בבוקר ההלוויה: אישה יפה ראתה את תחייתו של בנימינו מארון הקבורה. הכרזת האישה הייתה של הפתעה ושמחה אודות התחייה: "זה ממש מדהים!".

פאולו חלם (יום ראשון, 12 במאי 1996) שבחורה בשם גלוריה הייתה צריכה למות, אך היא הייתה בבעיה, מאחר ולא ידעה איך לבצע את המעבר. חוץ מאשר פאולו, דבורה ואני, היו גם קרובי משפחה של גלוריה וכולם היו מודעים לבעיה. אז פרץ אמר לבחורה לשכב בארון המתים, ועם ידו הוא ביצע סימן, תוך שהוא מעביר עליה את ידו, מראש ועד כף רגל, מבלי לגעת בה ממש. גלוריה מתה מיד, וחיוך נראה על פניה.

חלום זה הגיע שבוע לאחר שביצענו את הסימן שקיבל ג'יוזפה אודות פרץ שנקבר חי בסימן תחיית המתים, ובו פרץ שכב חי בארון מתים. פרץ קם, וג'יוזפה העניק לו את סימן ה"מדליה" של תחיית המתים הבינלאומית.

פאולו חלם אודות מותו של בנימינו, שהיה ללא כאב.

   פאולו חלם שנכח בבית העלמין של מילאנו. ראשית הוא ביקר את קברו של רמו לוי, עליו השלום, ובהמשך הוא ראה את רמו עצמו ובירך אותו ב"חג שמח". לאחר מכן הוא היה ליד קברו של הצדיק חיים. מישהו הסיר את מה שנכתב על מצבת המורה, ופאולו התרגז מאוד. אדם כלשהו שנכח במקום הבטיח להחזיר את הכיתוב חזרה. פאולו, שראה אז לפתע את המורה חיים מתהלך, החל לפחד. המורה רצה לגעת בפאולו, אך פאולו חשש. המורה חיים, למרות זאת, נגע בו. אז נראה ספר עתיק וקדוש מאוד, כה קדוש עד שפאולו פחד לגעת בו, אך הצדיק חיים נתן לו אותו, והוא הביאו לביתו של פרץ.

דבורה חלמה שהיה עלינו לקנות בקבוק של יין אדום, מאחר ולמורה חיים הייתה חגיגה.

גזרה 66: אז הגיעו הסימנים של קמל קמחג'י. הניתוח שלו היה למעשה ביום ההולדת שלי, 11 ביולי. מותו נקבע ביום ההולדת העברי שלי, ראש חודש מנחם אב. עבור סולי, הכאב על מות אביו היה תיקון חשוב כשלעצמו, אך מותו של מר קמחג'י נכנס לסימן התיקון הגדול של האדם והתיקון הגדול ביהדות. משמעותי הדבר שסולי מחה, יצא נגד ובז לכל החב"דים בהלוויה, בכך שלא אפשר לחב"די לקרוא תהילים. היה זה קידוש השם חשוב.

גזרה 67: דבורה חלמה שקמל קמחג'י כבר הובא למנוחות לפני כל הבלבול (של ההלוויה, ואולי לפני ההלוויה, ואולי אף לפני מותו שלו עצמו). לאחר השבעה הגיע ט' באב, ודניאל קיבל שתשעה בחודש מנחם אב הוא יום חג של תחיית המורה חיים. מותו של קמל קמחג'י הפך בהחלט להיות חלק מסימני התחייה בזכות תחייתו של הצדיק חיים.

גזרה 68: - 17 בספטמבר 1996: דיברתי עם ג'יוזפה. היו לו שני חלומות לספר, ושניהם הכילו בשורות טובות מאוד. אני מביא אותם כאן מאחר וייתכן והם חלק מאותם מהלכים שאנו נמצאים בהם. אחד היה שג'יוזפה ביצע סימן על חוט השדרה של מישהו. כאשר הוא עשה זאת נשמע קול חזק של פיצוח, ונאמר ש-12 שורשי רוע נשברו. - -

גזרה 69: תודה לה' אלוהינו, מאחר וסימן זה פותח את הדרכים ללוחות החדשים של החוק החדש. בראש השנה, בפעם הראשונה, ענדתי את סימן 12 האבנים של התיבה החדשה הקדושה.

גזרה 70: בחלומו השני של ג'יוזפה, אנו, התלמידים, היינו כולנו יחד. עלינו על ספינת חלל ושייטנו לכוכב לכת אחר. הכוכב, להפתעתנו, היה בדיוק כמו כדור הארץ, וכל מה שהיה על כדור הארץ, נמצא גם שם. ג'יוזפה שאל בסקרנות מישהו על הכוכב מדוע הכפילות קיימת, והוא ענה: "היום כאן ה-33 במרץ, אך בארץ רק ה-26 במרץ". סימן זה מצביע בוודאות על הקבלה למעלה של קורבן בנימינו, שמת ב-27 במרץ. מותו אפשר את תיקון פסיון כריסטו המפוענח.

גזרה 71: כדור הארץ החדש, אה! כדור ארץ חדש. עולם חדש, אה! עולם חדש. ארץ חדשה לחיות בה, עולם חדש במלכות השמים. זהו העולם החדש עבור נשמות הברית החדשה של הגאולה השלמה. זהו עולם חדש שנוצר על בסיס הסימנים השלמים הגאוליים והמשיחיים של הגאולה השלמה, בזכות תחיית הצדיק חיים. לפיכך ההבדל היחיד הוא שכאן ה-26 במרץ, במציאות האכזרית שלו, אך שם ה-33 במרץ, בסימני הגילוי המשיחי החדש של כוכב כריסטו, שבא בזכות הענווה.

גזרה 72: בבוא דניאל בלילה השני של ראש השנה, קיבל הוא את החיזיון כיצד לחבר את חוט השדרה של הדג הגדול לוויתן אל חוט השדרה של החמור. אני לכוד כעת בהשפעת הלוויתן, כדי להיתקל בכוכבי שחייתו המהנה. כמה נעים שמשקולות החמור משתנים למלכות הג'ירף. עם זאת, ביום שלאחר מכן דבורה ראתה שור לבן. דניאל אמר: "המורה חיים שמח איתך, והוא מעריץ את גמישותך. כאשר אעזוב את האוהל הוא ימסור לך לוחות חדשים לבנים רבים".

גזרה 73: וכך חוט השדרה של הדג הגדול העמיד אותי על דיוקי. אז הגיע השור הלבן בביקור גלקטי, ומילא את כל גופי בכוח. עמדתי בעמוד התווך המרכזי. חמשת הכוכבים של בית הדין העליון ירדו על זרועי הימנית. חמשת הלוחות של אסתר במלכות אחשוורוש ירדו על זרועי השמאלית. ה"שין" החדשה של אהיה אשר אהיה ושל שושן היו על מצחי. הצדיק חיים פקד שהלוחות הלבנים החדשים ירדו אלי. הם היו כמו שני יהלומים מאירים, שנצמדו אלי מכף רגל עד ראש, אחד לכל מחצית מגופי.

גזרה 74: גם פרץ, איש הסימנים בסימן החמור אוכל לחם, מת וקם לתחייה בסימן החמור האמיתי, בן בני העלייה, בסימן פרץ, איש הלוחות. אל תתפלאו מתואר זה. החמור המרומם אחרים עבר דרך פסיון כריסטו בששת החודשים הללו, וראש השנה התשנ"ז נקבע על-ידי המורה חיים כזמן עלייתו של פרץ לשמים. הקשר הוא שהתואר החדש הוא הגרסה המתוקנת של פסיון כריסטו. סימן המוות והתחייה של כריסטו, במקום להיות מתוקן, היה מתהפך אם החמור לא היה נשאר כדי לקבל את הלוחות החדשים של החוק החדש. פרץ מת, עם זאת, ב-26 במרץ 1996, כאשר בארץ המובטחת החדשה היה התאריך 33 במרץ, בסימן פסיון כריסטו. הזמן היה במימד אחר, אך במהותו היה הוא בהתאמה לסימני החמור, משיח בן יוסף.

גזרה 75: באותו לילה ראתה דבורה בחלום שאיבר ברית המילה של אשר יוסף צורישדי היה ארוך וזקור עד לתקרה. - - שני הסימנים הללו של איבר ברית המילה הארוך והזקור מסמלים את הצלחת סגירת הפינה הרביעית של התקופה, סיבה שבגללה הגזרות מתחילות כעת ליפול. סימן בנימינו הוא סימן מדהים של קירוב שני העולמות של מלכות השמים, העולם החדש של מלכות השמים בעולם הזה והעולם החדש של מלכות השמים עבור המתים.

גזרה 76: 6 בנובמבר 1996: דבורה חלמה שהיא שבה אל הזמן בו סבתה הייתה ילדה קטנה. אז הילדה הפכה לדבורה, כשהיא הייתה קטנה, ובהמשך היא מצאה את עצמה מחוץ לביתה. לדבורה היו שני אחים ששחטו 4 כבשים לקראת פסח, והזו דם על משקופי הדלתות. שני האחים החלו להתווכח, ודבורה הבינה שהם קין והבל. קול משמים אמר: "בזמן זה קין לא יצליח, והבל יזכה". - -

זה סימן גדול וחשוב מאוד, מאחר שבזמן זה השינוי מתבצע בדרגה גבוהה מאוד ומתרחש מעבר לצדק החדש של הגאולה השלמה.

גזרה 77: 11 בנובמבר 1996: לפני שבועיים ג'יוזפה ראה בחלום ארבעה מלאכים. לפני שלושה ימים חלמה דבורה שאותם ארבעה מלאכים שראה ג'יוזפה נקשרים לנבואה אודות ארבעת הסוסים של זכריה (ארבעת החרשים, זכריה ב')[4].

גזרה 78: בישראל ישוע הוא עדיין "על צלב הפסיון שלו", גם אם באיטליה היינו עדים לפענוח הפסיון.

גזרה 79: 3 בדצמבר 1996: חלמתי שהיו אלו שלושה ימים לפני פסח, והבאתי כוס מלאה בסוכר או בסודה לצדיק חיים. סיפרתי לו שהשלכתי וניפצתי כוס ראשונה ריקה, ושאלתי האם הייתי צריך למלא אותה. הצדיק חיים אמר שהייתי צריך למלא אותה רק עד חציה במים. אז מצאתי את עצמי שבוי בידי מספר אנשים, ונאמר לי שעלי להיתלות. הובאתי למקום בו נראה סוג חדש של "תליה", בו המנגנון יורד וחותך את הצוואר מבפנים. כעסתי מאוד על חוסר הצדק שנעשה לי וזעקתי: "אני חף מפשע, חף מפשע לגמרי! לא הרגתי אף אחד, לא גנבתי שום דבר ולא ביצעתי רע למישהו! זו הרשעות והלב הרע של החב"דים שהרגו אותי! הם ביצעו את הריגתי, אך הם ישלמו על מותי, ולבסוף הם יושמדו". הייתי עצוב שהצדק לא נעשה לי, ולא הקשיבו לי, אלא רק לקחו אותי. העציב אותי שהייתי לבד, ואפילו במותי לא היה אף אחד איתי. עם זאת הודיתי לאל שדי, והכנתי את עצמי לעלייתי. הייתי במצב של יגון, וחיכיתי למותי. - - התעוררתי, ומאחר והחלום היה כה אמיתי, הודיתי לה' שאני עדיין בחיים. -

גזרה 80: ג'ינו חלם (שבוע לפני החלום בגזרה 101) כי הוא הסביר לאישה, שבעלה מת, חידת ידע: "יש יותר משניים, אך פחות מארבע. כאשר מגיעים ל-4, עם זאת, 4 הוא יותר מ-3, אבל פחות מ-5, וכאשר מגיעים ל-5, 5 הוא יותר מ-4, אך פחות מ-6". - - וכך המשיך הוא למנות עד למספרים גבוהים מאוד, ועד שהרגיש כבר סחרחר מן הספירה. - אז התעורר, כשהוא סופר בדרך זו.

גזרה 81: 11 בדצמבר 1996: שרון חלמה שהייתה עם פרץ, פאולו ודבורה. פרץ ישב על כורסא, ונראה שחור. למעשה שרון הופתעה מן העובדה שפרץ מת, אך באותו הזמן הוא חי, התנועע, ולא נדף ממנו ריח רע. אשר הובא פנימה, ופרץ נגע עם ידו הימנית בלחיו השמאלית של התינוק. שרון לעיתים חששה, מאחר ופרץ מת, אך אשר שמח. אז יהואל יהואל הטיל את מימיו על כל אחד בשמחה. - -

גזרה 82: חלום זה מגיע (בתקווה) בשלב סופי של תיקון פאולוס, בנקודה בה השם "אשר" מושלם, ו"מצטרף" בהצלחה לשם "אהיה" האחרון כדי להשלים את השם "אהיה אשר אהיה" (כך גם פאולוס שלנו, הסוס הלבן, אביו של אשר, ורעמתו הלבנה, צריכים להיות מתוקנים בתיקונים קשים מאוד, כדי להיות מסוגלים לקבל את הרוח החדשה הקשורה לשם "אהיה" האחרון. פרץ מת בחלום והושחר, מאחר ופאולוס מתרסוס עצמו נכנס אל פול החמורי מניוארק, ניו ג'רזי, כדי לקום בתחייה בסימנים החדשים של הגאולה השלמה. יש לציין כי לאחר תיקונים רבים הנוגעים לשגיאות ההיסטוריות של הנצרות במיוחד, היה זה פאולוס שהשלים את הפרדת ה"ריש" משאר השם "אשר", ולפיכך ברור שפאולוס משתתף בסימן תיקון "אשר".

   ייתכן והתרגשותו של יהואל יהואל בהטלת מימיו מגיעה להפיג את הכבדות הגדולה של תיקון פאולוס שהייתה עלינו.

גזרה 83: דניאל חלם שאנו, התלמידים, ביצענו סימן כאן, בסרצאנה, המסמל את סגירת הפינה הרביעית של מלכות השמים. - - אנו מנסים להתארגן לקראת הסימן.

גזרה 84: ג'יוזפה חלם שארבעה גביעים ירדו מן השמים. - נאמר שעם סימן זה הגזרות יחלו לרדת על הארץ. - -

המשך הטקסט - בגנומנים בכתב יד.



[1] ראו חלום של דוד לוי.

[2] אבל בסימנים לאחר מכן התקבל שיהיה מקום נפרד בבית המקדש השלישי, וניתן יהיה להעלות בו קורבנות. כמו כן יהיה וועד של מומחים שיחליטו מי ומי יכול להביא קורבן, ובחלום ההוא חכמי הוועד ההוא גרשו את ההלניסטים, מאחר והכוונה של המקריבים צריכה להיות טהורה ולשם שמים, כיהודים לומדי תורה שנים רבות השואפים לקורבנות. - אולם כל זה חלק מיוחד ומופרד באותו בניין בן 7 קומות וכו', ולא נוגע לכל סדרי המנהג החדש. -

[3] כתבה על רב מלילוב שאמר לנערה לא להתחתן עם בחור כלשהו, מאחר והוא סרב לתלות את תמונת הרבי הלובביצ'ר בביתם.

[4] ראו בתלמוד: מאן נינהו? משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק (סוכה, נ"ב).