כתב: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

 

בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים

(נקרא גם "ספר אסתר")

 

 

גנומן 1

   יוחנן המטביל, לפני שהחל את שליחותו במי הירדן, למד אצל האיסיים בקרבת סדום, ליד ים-המלח. הוא למד בבית הספר של הקהילה לפחות 8 שנים ושם כינויו "המטביל" מצביע על התפקיד שניתן לו: לוודא את תקינות הטבילות של התלמידים הן במחשבה והן במעשה. יוחנן היה איש קפדן וחמור-סבר שמעולם לא נראה צוחק או מקל ראש. הוא הרבה להתנבא ולהזהיר את שומעיו על ימי הדין הנוראים הבאים ומתקרבים.

 

גנומן 2

   לעיתים אנו מדברים על האור החדש של חנוכת החנוכות ולעיתים אנו מדברים על האור החדש של הבשורה החדשה שמקורה בכוכב כריסטו. באופן כללי, האור החדש של חנוכת החנוכות מתייחס לבשורה החדשה, הנפלאה והמאירה של בית התפילה החדש של הגאולה השלמה, ולכן מדובר למעשה בעניין עכשווי, חדש לגמרי שאינו קשור לעבר.

 

גנומן 3

   הבשורה החדשה היוצאת מכוכב הסימנים השלמים של הגאולה השלישית והשלמה מתייחסת, בעיקר, להסברים החדשים, הממשיים והנפלאים שפותרים את כל הבעיות ההיסטוריות הגדולות הקשורות לשליחותו המשיחית של ישוע.

   על-מנת להסביר את הבשורה החדשה הזאת, ספר משנת חיים כולל את ספר המפליא המכיל 4 ספרים: ספר אסתר, שלושת האוונגליונים הראשונים המתוקנים, תיקון יוחנן וישועת ישוע.[1]


גנומן 4

   הקשר בין הקבצים נמצא בין הסימנים ההתחלתיים שהטביעו חותם על הנצרות והסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה שהגיעו אלינו בזכות הגואל האחרון חיים.

   כדי להבין את הבשורה החדשה חיוני לדעת את קיומם של הסימנים ההתחלתיים. במילים אחרות, צריך להבין ולדעת שלסימנים השלמים יש היסטוריה שחובתנו לחקור אותה ככל האפשר.

 

גנומן 5

   המגילות החשובות שנתגלו בים המלח מהוות לא רק מסמך ארכיאולוגי בעל חשיבות אדירה אלא גם, ובעיקר, הן מקור חיוני להבנת המאורעות ההיסטורים שהשפיעו השפעה מכרעת על הולדת הנצרות. נכון לעכשיו החוקרים מנסים למצוא את הקשר האפשרי הקיים בין שליחותו של ישוע לבין המערך המשיחי של האיסיים.

 

גנומן 6

  חשיפת המגילות, חשיפה שהעניקה הכרה כללית הנוגעת לאיסיים, היא לכשעצמה סימן גאולי מובהק. אילולא נחשפו לא הייתה נקודה היסטורית ידועה בעולם הרחב כדי להתייחס לתיקון הנצרות הקשור לסימנים השלמים. 

 

גנומן 7

   מי שלומד בבית הספר החדש של השושנה ובבית הספר החדש של אסתר ירצה לדעת את הנקודות העיקריות לשם הבנת העניין בראיה הכוללת של הסימנים השלמים.

   הנקודות הללו שתואמות את העניינים שנדון בהם בספר זה, קשורות להבנת התוכנית ההיסטורית של הגאולה האלוהית. הנקודות הן:

1. מורה הצדק:

א. רמתו.

ב. מייסד בית הספר הנסתר של האיסיים.

ג. "גואל נסתר" של קהילת האיסיים.

2. בית הספר הנסתר של האיסיים:

א. השם הסודי של בית ספר זה: בית ספר אסתר.

ב. הרמה הכללית של בית הספר.

ג. הסודות הרבים שידעו חכמי בית הספר.

ד. המערך המשיחי של האיסיים.

ה. הניגוד איסיים-רבנים בעת ההיא ומשמעותו ההיסטורית.

   כעת, עלינו להבין את הקשר בין הנקודות הנ"ל. אשתדל לעשות זאת בקצרה, אך בעוצמה השווה לזו של רימון-יד...

 

גנומן 7א'

   ראשי הפרקים שצוינו בגנומן הקודם מהווים את תוכן המידע שהחוקרים מנסים לדלות, ללא הצלחה, במשך כארבעים שנה של מחקר מגילות ים המלח.

המידע שברשותנו, לעומת זאת, הגיע אלינו אך ורק דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה אשר באה בזכות הגואל חיים. מפתחות ההבנה נמצאים בתוך הסימנים השלמים.

 

גנומן 8

   ה"פיצוץ" הראשון: מה מונע מהחוקרים והמלומדים להגיע למסקנות נכונות וסופיות? האמת היא שלא ניתנה להם האפשרות להכיר את הסוד ההיסטורי שגילה לנו המורה חיים. העובדה שישוע היה בבית הספר האיסיי, למד בו כשלוש שנים וקיבל שם את סודות הקבלה המעשית, שלאחר מכן השתמש בהם כדי לבצע את הניסים במהלך שליחותו, לא אומתה במגילות ים המלח!

 

גנומן 9

   העובדה הזאת מהווה למעשה סוד היסטורי אמיתי אשר נמסר מדור לדור מפיו של ראש ל"ו הצדיקים אל אוזניו של יורשו.

   הסוד לא יכול היה להתגלות לפני הזמן. הוא נחשף רק בתוך ההקשר של הברית החדשה של הגאולה השלמה. אילו הדבר היה ידוע לכל, הוא היה גורם לזעזוע ולהרס מוקדם של הכנסייה עצמה.

 

גנומן 10

הדבר לא היה מאפשר ליהודים להכיר את האמת אשר קשורה לשליחותו של ישוע.

ה' רצה שלא נבין את העניין ונישאר בשגגה, כדי שבסופו של דבר הוא יוכל לתקן את כולנו בהבנה האמיתית ובידיעת תוכניותיו ומעשיו.

 

גנומן 11

   ה"פיצוץ" השני: יוחנן המטביל פקד את בית הספר של האיסיים לפחות 8 שנים, מהן לפחות שנה וחצי בקרבת ישוע. המורה חיים סיפר לנו שיוחנן היה אצל האיסיים מספר שנים לפני ישוע, והוא השפיע רבות עליו הן לפני, הן בעת שהייתם המשותפת והן לאחר מכן, כאשר יוחנן עזב את בית הספר.

 

גנומן 12

   חוקרים רבים טוענים ששליחותו של יוחנן, המדגישה את עניין הטבילה והחזרה בתשובה, התחילה בקהילת האיסיים. הם אינם יכולים להוכיח זאת, והעניין נשאר בגדר ספקולציה אקדמית.

   ניתן לומר שאילו הדבר היה מתגלה לפני זמנו, הוא היה משנה את סדרי ההיסטוריה, אך לא באופן הרצוי.

   הבשורה המרעישה חייבת לצאת מבית ספר אסתר, בהקשר של הברית החדשה של הגאולה השלמה.

   עניין יוחנן המטביל צריך להיות מוסבר יחד עם עניין ישוע ושני העניינים חייבים להישאר בתוך התוכנית ההיסטורית של הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל ושל בית עשו, תוך ידיעת הסימנים הגאוליים הראשונים שנתגלו בבית הספר האיסיי.

   רק הברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה מספקת את הכלים המאפשרים להבין את עומק העניין.

 

גנומן 13

   אנו מסבירים את החשיבות ההיסטורית של דברים אלו, כדי להבין מדוע אל שדי לא אפשר את התגלותם המוקדמת הן על-ידי ראשי ל"ו הצדיקים והן על-ידי מגילות ים-המלח.

   אם הדבר היה מתגלה לפני הזמן הוא היה גורם להרס האיזון ההיסטורי מבלי לבנותו באופן אחר, טוב יותר.

 

גנומן 14

   ה"פיצוץ" השלישי מזעזע את ההיסטוריה היהודית הקשורה לתקופה שקדמה לחורבן הבית השני. אנו מדברים על תקופה בת 200 שנה בערך. בתקופה זו היה קיים בית הספר הסודי של האיסיים אשר היה מנוהל על-ידי ההוראות, ראשית בעל-פה, ולאחר מכן, ברובן, בכתב של מורה הצדק, לפני מותו האכזרי בידי הכהן הגדול.

   הדבר הזה חשוב ומהווה עדות נוספת (חוץ מהאוונגליונים) של רמת השחיתות הגבוהה ושל שנאת החינם שאפיינו, לצערנו, את התנהגותם של בכירי האומה ושל כהני הדת בעתות ההן.

 

גנומן 15

   הזעזוע שעליו דיברנו אינו טמון בזאת, היות והדבר ידוע לרוב. ה"פיצוץ" בא מעניין אחר. היות ובית הספר של האיסיים היה נושא את הסימנים ההתחלתיים של הגאולה בזכות מורה הצדק, הרי שניתן להגיע למסקנה בעלת חשיבות היסטורית עצומה: בית הספר של האיסיים היה המקום היחיד בו היה ניתן למצוא ישועה.

   ניתן לומר שבעת ההיא ה' היה קרוב אליהם בשל קדושתם, הגינותם וטהרתם של האיסיים. כל יתר העם והנהגתו העלו את חרון אפו של ה' בגלל מעשיהם הרעים.

 

גנומן 16

   בעיני המאמין הנוצרי, הדבר נראה כהוכחה נוספת שמתאימה לתוכחות שבברית החדשה המופנות כנגד חכמי התורה. בעולם היהודי, לעומת זאת, העובדה שבעת הקיום של בית המקדש היה מוסד תורני נוסף שבו יראת ה' הייתה אהובה יותר מאשר בית השם עצמו כוהניו ומלומדיו מהווה רעידת אדמה ממש.

 

גנומן 17

   עם זאת, מפתחות הסימנים השלמים מאשרים את האמירה הזו, והתפשטות הנצרות בעולם מוכיחה אותה גם כן.

   בשורשי הנצרות הטמונים בבית הספר האיסיי, הסימנים ההתחלתיים של האור החדש של חנוכה, שיצאו לבסוף למען אומות העולם, היו, בדור ההוא, יותר מקובלים על-ידי ה' מאשר עבודת המשכן ולימוד התורה של הרבנים. הדבר נבע מהעדר טוב-לב, חסד ומעשים טובים, אשר הינם אהובים בפני המקום.

   עבודת המשכן ולימוד התורה לא הביאו אור חדש לגויים. הדבר בולט בפרט בדרשת ההר אשר נשא ישוע, דרשה שהייתה לאור גדול שהתפשט לארבע קצוות תבל.

 

גנומן 18

   ה"פיצוץ" הרביעי קשור לידיעת הסודות והסגולות של האיסיים שהעביר לנו המורה חיים. הידיעה שהאיסיים היו בעלי סודות הקבלה המעשית מקטינה את ערכם של הניסים שישוע ביצע ושמסופרים באוונגליון. הדבר גם "מפוצץ" את המיתולוגיה הכריסטולוגית שהשתרשה חזק בזכות הניסים והנפלאות של ישוע, הקשורים למעשה למסורת ישראל, ובמיוחד לזו של אליהו הנביא, זכרו לברכה.

 

גנומן 19

   הידיעה שמורה הצדק היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו וידע את סודות המסורת של אליהו הנביא, שהינו ראש בני העלייה בכל הדורות, מבהירה לנו את הדרך להבין כיצד הסודות הללו היו ירושה קדושה של החכמים היהודים בבית הספר האיסיי.

   אם הדברים האלה לא מזעזעים ונותנים אור חדש להבנה חדשה, הרי סימן הוא לתרדמה עמוקה.

 

גנומן 20

   ה"פיצוץ" החמישי מסכם את האחרים ומסביר מה שארע על שולחן מזהב משופץ ביהלומים. לפני התגלות הסימנים השלמים אף אחד לא ידע שהגואל האחרון היה ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים בעולם, ובאותה מידה, לא הייתה ידועה גם העובדה שמרדכי הצדיק, הגואל השני של העם היהודי, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

   דרך הסימנים השלמים, בא הזמן לחשוף שגם מורה הצדק אשר יסד את בית הספר האיסיי, היה ראש ל"ו הצדיקים בדורו.

 

גנומן 21

   כאן מתגלה דבר נוסף נפלא: מאז תקופת מרדכי הצדיק, הסודות האמיתיים הקשורים לגאולה שמורים אך ורק בידי ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור. ניתן כאן לומר שהסוד הגדול של אוצרות מלכות השמים, שחבוי בשם אהיה אשר אהיה, אשר נגלה למשה בסנה הבוער, נשמר בידי אדם אחד בכל דור ודור.

 

גנומן 22

   בגאולה הראשונה בידי משה רבנו, ירדו הסימנים של החלק הראשון של השם: "אהיה". בגאולה השנייה, בידי מרדכי הצדיק, ירדו הסימנים של החלק השני של השם: "אשר". בגאולה השלישית והשלמה, בידי הגואל האחרון, חיים, ירדו הסימנים השלמים של הגאולה של החלק השלישי של השם: "אהיה".

 

גנומן 23

   עם הגעת זמן החלק השלישי של השם, בא גם זמן השלמת השם הקדוש, אהיה אשר אהיה, שמתבטא עם הגאולה בעולם כולו.

   הניתוק ההיסטורי בין סדר העולם הישן לבין הסדר החדש במישורים המוסרי, הדתי והחברתי דורש תקופה ארוכה וקשה בת 65 שנים, אשר במהלכה מתרחש התיקון העולמי הכללי. תקופה זו נקראת "הדור הרביעי הנעתק", ובה מתרחשים שינויים ומהפכים שקשה לתארם. התקופה נקראת "נעתקת" כי הינה נפרדת ושונה מכל תקופות העבר והעתיד. בתקופה זו חלים ויחולו שינויים דרסטיים, כשבסופה כולם "מקטן ועד גדול" יכירו באחדות השם.

 

גנומן 24

   בשם אהיה אשר אהיה החלק השני מתקשר לגאולה השנייה, גאולת פורים, בידי מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, שנקראת גם-כן גאולה נסתרת, כאשר אפילו שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר. הדבר מוכיח עד כמה היו חבויים הניסים שה' עשה למען עמו ממעמקי גלותו. הדבר מובן גם בהבנת השם אהיה אשר אהיה. בלשון הקודש, השם "אהיה" הוא כינוי של המקום ולכן מהווה התגלות ברורה של ה' בגאולה הראשונה, שבמהלך כל תקופתה אירעו ניסים ונפלאות: מיציאת מצרים עד מעמד הר סיני.

 

גנומן 25

   לפיכך גם בגאולה השלישית והשלמה מתרחשים כל העת ניסים ונפלאות שנראים לעין, מהתגלות הסימנים השלמים עד קבלת הלוחות החדשים של החוק החדש ובניית בית הגאולה בן שבע הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע.[2]

   ישנם ויהיו ניסים גדולים במהלך הדור הרביעי הזה, אפילו יותר גדולים ומרשימים מאלה של יציאת מצרים.[3] הניסים יהיו באופנים שיפתיעו ויחדשו את הרוח ואת הלב כפי שמובטח בנביאים.

 

גנומן 26

   בגלל הסיבות הללו שני "אהיה" הינם זהים ומהווים התגלות ברורה המתבטאת בניסים גלויים לכל וגילוי תורת ה'.

   ב"אהיה" הראשון טמונה התגלות הגאולה הראשונה, בעוד שב"אהיה" השני טמונה השלמת הגאולות. השם "אשר" מהווה את הקשר הנסתר בין שתי הגאולות.

 

גנומן 27

   כעת, תלמידי בית ספר השושנה, הבינו שהשם "אשר" ייחד וקשר 2600 שנות היסטוריה ושימש כקשר הנסתר מעיני האנושות מאז גאולת פורים ועד הגאולה השלמה.

   השם "אשר" היה חבוי מאז הפורים הניסי בפרס, אבל כעת ניתן לגלות כי הוא הוא הקשר בין שתי הגאולות של השם "אהיה".

 

גנומן 28

   מובן מאליו כי בכל התקופה הארוכה הזאת לא היה ניתן לקשר בין הגאולה הראשונה והגאולה השלמה, עד לבחירת הגואל האחרון וביאת הסימנים השלמים. לפיכך לא היה ניתן לדעת ולהבין מה עומד מאחורי השם הנסתר "אשר". אולי היהודים יגידו שהקשר הנסתר היה חבוי במגילת אסתר, אבל---. הנוצרים יגידו שהכל התקיים בביאת כריסטו, אבל----. אבל הגידו לנו איפה היה השם "אשר" הנסתר המקשר את הגאולה הראשונה לגאולה השלמה של שם "אהיה אשר אהיה"?

 

גנומן 29

   החמור אוכל לחם מדבר את האמת ומגלה את הקשר הנסתר. השם "אשר" היה בידי אליהו הנביא, זכרו לברכה, נביא הגאולה, ככתוב: "כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם". (מלאכי, ג', 23-24).

   אליהו מסר את השם לתלמידו אלישע, אלישע מסר אותו לתלמידו הנבחר וכך הלאה בכל דור ודור, עד אשר נמסר למרדכי הצדיק, בעת גלות בבל.

   מה שסופר במגילת אסתר מהווה את השלמת השם "אשר" במחנה ישראל. מאז התאפשרו חזרת היהודים לארץ ישראל, הבניה המחודשת של בית המקדש, התמסדותה של חוקה חדשה וחזרת הדת בישראל.

 

גנומן 30

   השם "אשר" יכול להיחשב כניסיון היסטורי לקשר בין "אהיה" השני ובוא הגאולה השלמה.

   עם זאת, בחזרה לציון היה הכרחי שהאור הגאולי ייראה אצל בני ישראל ויהפוך לאור לגויים. אם אכן הדבר היה קורה, האור היה מתפשט בין אומות העולם, משיב את הצאן הנאבד של בית ישראל, ומחזיר את הגויים לאמונה הטהורה והאמיתית באל אחד, האל הקדוש שגואל את ישראל ואת העולם כולו.

 

גנומן 31

   אם כך היו פני הדברים, השם השלם אהיה אשר אהיה היה מתגלה בעולם על-ידי ניסים ונפלאות, חושף את החוק החדש האוניברסאלי עבור כולם, מרומם את האמונה לכל בעלי זכות על פני האדמה ומבשר את הגאולה השלישית השלמה. למרות זאת, השלמת השם "אשר" הקשור לפורים, לא הצליחה להפוך לקשר פעיל עם השם "אהיה" האחרון.

   אמונת העם לא השיגה את רוח האהבה ההכרחית ההופכת אותה ל"ממלכת כוהנים" עבור האנושות כולה, ובשל כך, העם נחלש בכל המובנים, לא הצליח להתגבר על הרע והפך לחברה מושחתת ובלתי מוסרית.

 

גנומן 32

   השם "אשר" נותר בפורים היהודי מבלי שתהיה לו היכולת והכוח לאחד את השם אהיה אשר אהיה כולו.

   האמת היא שהשם "אשר" נותר נחלה לראש הצדיקים הנסתרים בלבד בכל דור. 200 שנה לפני חורבן הבית השני, השם "אשר" נמצא אצל מורה הצדק.

 

גנומן 33

   מורה הצדק ראה בחכמתו הנבואית כי העם המסורתי של הבית השני הלך והתקרב לחורבן. הוא הבין שהגיע הזמן ליצור מקום מקלט ושמירה על-מנת שיסודות הגאולה, הטמונים בשם "אשר", ימצאו מקום קדוש, ובבוא עת ההתגלות בעולם, יתקשר השם לשם "אהיה" האחרון למען הגאולה השלמה.

   לשם כך, מורה הצדק יסד את בית הספר הסודי של אסתר כדי לשמר בו את הסימנים הגאוליים של השם "אשר".

 

גנומן 34

   היסודות הגאוליים של השם "אשר" כללו עוד שני היבטים שניתן להגדירם כ"האור הפנימי והגנוז של פורים" ו"האור הגלוי, העולמי והקדוש של חנוכה".

   לאחר מותו של מורה הצדק, סימני "אשר" המשיכו לגלות ניסים ונפלאות בתוך בית הספר האיסיי, לפי הזמן והזכות האישית, וברגע מסוים הגיעו גם סימני האור של חנוכה, אור שעתיד להתפשט כדי שכולם יראו אותו.

 

גנומן 35

   סימני האור ההוא התחילו לפעול, ויוחנן המטביל החל לראות את שליחותו במדבר על-מנת להפיץ את כוחו של האור. הוא יצא מבית הספר כנראה כ-100 שנים לאחר מות מורה הצדק.

   סימני האור ההוא נתגלו גם לישוע בבית הספר האיסיי, אותו ישוע נטש כדי להתחיל בשליחותו. ישוע עזב את בית הספר כ-3 שנים לאחר כניסתו אליו, וכשנה וחצי לאחר יציאת יוחנן ממנו.

   בצורה זו או אחרת "אור" חדש היה צריך לצאת לעולם. עם זאת, סימני השם "אשר" נותרו אצל מורה הצדק תחת מרותו גם לאחר פטירתו.

   סימני השם "אשר" שיוחנן (קודם) וישוע (לאחר מכן) הוציאו מבית הספר כבר לא היו בהסכמת השמים. בשל כך, הסימנים המשיחיים שישוע הפיץ לא יכלו להיות שמורים וחסינים יותר מהשפעת הכוחות המזויפים.

 

גנומן 36

   נניח כי היהודים בעת ההיא היו ראויים לקבל את סימני הגאולה והיו מצליחים להפיץ אותם ברמה אוניברסאלית, הרי שכוחות הרע והזיוף היו נכנעים ומבוטלים על-ידי המסורת האמיתית, אך לצערנו בני ישראל נמצאו במצב של חטאה גדולה, והאור האוניברסאלי, שהיה מיועד להאיר את אומות העולם, יצא בצורה עקלקלה, מזוהמת ובלתי מאוזנת. השם "אשר" שינה את צורתו, ושלוש אותיותיו יצרו את המילה "ראש", כך שהקורבן המשיחי הובן כראש הבריאה על-ידי ראשי הכנסייה הנוצרית.

 

גנומן 37

   השם האמיתי "אשר" נותר בבית הספר האיסיי, אבל לא נשאר בו זמן רב, אלא עבר רק לידי ראשי ל"ו הצדיקים בכל דור והגיע לבסוף לידי הצדיק השלם, המורה חיים. כאשר הוא נבחר על-ידי ה' כדי להיות הגואל האחרון והשופט המשוח במלכות השמים, החלו לרדת הסימנים השלמים של הגאולה השלישית האמיתית והשלמה.

 

גנומן 38

   מאז החלה ההורדה מהשמים, הסימנים מכילים את התיקונים הדרושים כדי לבער את העיוותים האליליים ואת טעויות העבר. לפיכך, הסימנים מתקנים את השם "אשר" שנהפך ל"ראש" על-ידי התיקון במחנה הנוצרי. הסימנים במחנה היהודי יביאו לרפורמה גדולה, וסימני חנוכת החנוכות של בית המקדש השלישי יפיצו אור ה' צבאות לעולם כולו.

 

גנומן 39

   בצורה זו ה"מסתורין" של חג הפורים הגדול של הגאולה השלמה בא לידי פתרון בזכות ל"ו הצדיקים, השופט המשוח במלכות השמים, עבד אל עליון העניו, המורה חיים.

   לו מישהו יתקשה בהבנת ההסברים האלה, אזי ידע הוא שהדבר נובע רק מהעדר ידיעה בענייני הגאולה השלמה, שמובאים בהרחבה בספר משנת חיים, ואין הקשיים מצד עצם הדברים עצמם.

 

   הקשיים בהבנה ייעלמו כאשר הקורא יעיין בכתבים, יתעמק בהם ברוח שפלה, ויבין שכל הבשורה החדשה קשורה לגאולה השלמה.

 

גנומן 40

   הקדמת ספר אסתר הינה מיוחדת היות והיא מאחדת את הסימנים הגאוליים החדשים של פורים (בבית ספר אסתר) עם הסימנים הגאוליים החדשים של חנוכת החנוכות (בבית ספר השושנה). האיחוד הזה מאפשר לאור חנוכת החנוכות לצאת מחוץ לעם ישראל ולהגיע גם לכל אומות העולם ולכל המאמינים שיזכו לראות את האור החדש של הגאולה השלישית השלמה בזכות המורה חיים. אמן.

 

גנומן 41

   לסיפור שלושת המלכים-המאגים האגדי (המובא באוונגליונים) יש שורש של אמת בסימני הגאולה. מהסימנים השלמים של הגאולה השלמה ניתן להבין יותר אודות הסימנים ההתחלתיים וכוכבי הגאולה.

   דרך הסימן "כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה" שבישר הגואל חיים (סימן שקיבל ג'ינו טמפיירי בחלומו) ניתן להבין שהכוכב ה"גאולי" היה כוכב הנצרות באלפיים שנות העבר. למדנו גם שאותו הכוכב לפני 4000 שנים נקרא כוכב מלכיצדק. דבר זה חשוב ביותר משום שהוא מראה לנו כי בגלל ריחוקו לפני 2000 שנה מכוכב אברהם, שהוא בעל מסלול בן 4000 שנה, נעתקה הנצרות מן המסורת האמיתית של האמונה.

 

גנומן 42

*** בשורה זו מאמתת לפחות את בסיס האמת של "כוכב כריסטו" שבאוונגליון של מתי הוא כוכב המלך המשוח. לא מעניין אותנו צורת הסיפור הניתן שם כי אם מהותו: היה זה כוכב גאולי שפעל במשרתו של ישוע ונקבע בשם כוכב כריסטו בנצרות, ושיש לו מובנים משיחיים מצד המונח כריסטו שפירושו ביוונית "משוח". נאמר שם שהמאגים היו מלכים שהביאו מתנות למלך הנולד מתחת לכוכב זה, ולכן נמשך פירושו ככוכבו של המלך המשוח של הצדק המשיחי המובטח.

 

גנומן 43

   חשוב להתייחס גם לכוכב מלכיצדק, כהן לאל עליון: בסיפור המובא בספר "בראשית" ישנם רמזים רבים לסימני הגאולה. הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מגלים את המשמעות הנסתרת של הקשר המשיחי והגאולי בין שני הכוכבים: כוכב מלכיצדק וכוכב אברהם.

   כוכב מלכיצדק מלווה את כוכב אברהם בתוך כך שהוא מקבל את המעשר. בזכות מעשר זה, יש לו הכוח לברך את הלחם ולקדש את היין עבור כל אומות העולם.

 

גנומן 44

   הקשר הזה חשוב ביותר על-מנת להבין את ההבדל הגדול הקיים בין הגואל והמשיח. לאחר מחזור בן 4000 שנה, שני הכוכבים מגיעים לאותו קו המשווה הגאולי לשם ביצוע הגאולה השלישית השלמה. לפני בואם של הסימנים השלמים היה קיים בלבול מוחלט, הן במחנה הנוצרי והן במחנה היהודי, ואיש לא ידע ששני המושגים, גואל ומשיח, מהווים שתי דרגות שונות לגמרי ושני מעמדים נפרדים.

   הקשר בין חכמי האיסיים (בתוך הסדר המשיחי שלהם) ומורה הצדק המנוח מתקרב יותר להבנת האמת באשר למעמדו של הגואל, שקם לתחייה במלכות השמים, ובאשר לשלושת התפקידים המשיחיים המוזכרים בכתבי קומראן.

 

גנומן 45

   על-פי האמור, ניתן להסיק שכמו שסימני הגאולה הראשוניים נמצאו בבית הספר האיסיי, כך גם נמצא בו סימן "כוכב המשוח". הוא כנראה היה מוכר ככוכב של המלך המשוח וככל הנראה היה נקרא: "ASTER CHRISTOU" (כוכב המשוח).

   בבית הספר שמע ישוע לראשונה על הכוכב הזה, ולפני שעזב את בית הספר השתכנע שהוא נמצא תחת השליחות המשיחית של אותו כוכב[4]. ישוע "הוציא את הכוכב מבית הספר" כאשר הוא יצא ממנו, ואכן זה הכוכב שנשא עימו את שליחותו ואת הנצרות לאחר מכן.

 

גנומן 46

   עדיין לא ברור כיצד סיפור המאגים נכנס לברית החדשה הנוצרית. אם צורת הסיפור אמיתית, כנראה שישוע שמע אותו מהוריו והעביר אותו לתלמידיו. אם כן, דבריו של ישוע עצמו הם המקור לכניסתו לאוונגליונים. איך שיהיה אופן כניסתו לא חשוב, כמו שחשוב עצם העובדה שעל פי השגחת האל כן נכנס וצריך להיות.

 

גנומן 47

   בדרך-כלל זו גישתנו כלפי האוונגליונים: האירועים המובאים בה לא קשורים לרוב לכתבינו, אולם יש בברית החדשה הנוצרית היבט השגחתי-אלוהי כללי, משום שה' ידע שהסימנים ההתחלתיים ההם יתוקנו בעתיד על-ידי הסימנים השלמים. המטרה העיקרית של הפצת האוונגליונים היא בתיקון שייעשה בבוא העת, באמצעות המפתחות שיסבירו את סימני הגאולה השלמה. זהו הבסיס למחקר שלנו בברית החדשה הנוצרית.

 

גנומן 48

   אותנו לא מעניין, למשל, האם ישוע נולד בבית לחם או בנצרת. מה שמעניין הוא הסימן של בית לחם כפי שמופיע באוונגליונים. מדוע? משום שהחמור שאוכל את הלחם בבית לחם לא בהכרח נולד שם.

 

גנומן 49

   אם הסימן של בית לחם בעת ההיא הגשים באמת את הסימן של בית לחם בעיר בית לחם כפי שסופר באוונגליונים, הרי הדבר בא לחזק את הסימן. לעומת זאת, אם ישוע נולד בנצרת והובא לבית לחם או אפילו סיפור מגוריו בבית לחם אינו אמיתי, נשארת העובדה שהסימן של בית לחם לא יכול היה להיעדר מן האוונגליונים. מדוע? משום שהחמור בסימנים האחרונים האוכל את לחמו בבית לחם היה צריך להוריד את הסימנים של החמור, משיח בן דוד, והיכן היה מוצא את לחמו אם לא בבית לחם?

 

גנומן 50

   כפי שהוסבר לפני כן, בסימנים ההתחלתיים של הגאולה היו טמונים ההיבט הנסתר של חג הפורים והיבט האור הגלוי של חנוכת החנוכות. הסימנים שישוע לקח מבית הספר האיסיי היוו בעיקר את הסימנים האוניברסאליים של חנוכה, ולכן הברית החדשה הנוצרית מייצגת התגלות של האור ההוא. חג פורים, לעומת זאת, כחג יהודי, מהווה אור נסתר של התורה שמתגלה למעטים, והוא אור הפועל לטובת גאולת היהודים האמיתית. ללא יסודות האור הפנימי הזה, אור החנוכה יכול להתקבל ברמה שטחית ביותר ואף להיות מסולף, במידה שהמסורת האמיתית אינה נוכחת כדי לבדוק את צורות וביטויי ההפצה של אותו אור.

 

גנומן 51

   באותה מידה ניתן להבין כיצד סיפורו של ישוע כפי שמובא באוונגליונים מלווה בדברים שטחיים ביותר, שאינם עומדים בפני כל ביקורת היסטורית. לרוב שטחיות זו "מכוסה" בידי הצהרותיו של ישוע. השטחיות שמלווה את סיפור הילדות והנעורים של ישוע הינה כה דלה, עד שהיא נראית מעליבה ומבזה. מצד שני, ישנו מידע שלפיו ישוע היה תלמיד חכם שהתעמק בלימוד תורה, היה מבקר בבתי הכנסת והשמיע את דבריו ואת דברי הנביאים.

 

גנומן 52

  אנו שומעים גם כן על השוני בגישתו של ישוע כשהיה מלמד, הוא לימד את שיעוריו כחיים במציאות הבוערת, ולא סתם על מנת להעניק השגות למען הלימוד עצמו. ישוע כנראה הביא בבהירות את המובנים הנבואיים למצוא מקום במציאות התקופה ההיא.  קיבלתי ישירות מפיו הקדוש של המורה, הצדיק חיים, את המידע שלפיו ישוע היה חד מאד בהבנת דברי הנביאים, דברים שהתעמק והרהר בהם כל הזמן. ישוע שלט גם בענייני ההלכה, כיוון שעל-מנת להיכנס לבית הספר האיסיי (כפי שהסביר לנו המורה) הייתה דרושה ידיעה עמוקה ורחבה בתורה, בנביאים ובהלכה.

 

גנומן 53

   חדותו וחכמתו של ישוע הועילו לכניסתו לבית ספרם של האיסיים. כנראה שהייתה גם כן השפעה כוכבית עליו, וכוכבו עזר לו בצעדיו הראשוניים כדי שיהיה מוכן לקבל את השליחות לה נועד. כמו כן, הסיפור על שלושת המאגים מצביע שהיה תכנון כוכבי לשליחותו. הוא נולד תחת הכוכב שהמאגים ראו, והכוכב הדריך אותו לאורך מסלולו המיועד.

 

גנומן 54

   כל ההיבטים של שליחות ישוע המוזכרים בברית החדשה, למרות דלות החומר, מהווים מקור מידע לגבי עניין החנוכה של הסימנים ההתחלתיים. בכל זאת, ללא הסיפור החבוי עד כה של סימני הפורים אשר נשמרו בתוך בית הספר האיסיי ולא יצאו לתוך המסגרת של הנצרות, היסודות האמיתיים של הנצרות לוקים בחסר, כמו שחסרה האמת לגבי האופן בו ישוע הגיע לסימני הגאולה ההתחלתיים.

   בסימני הפורים הייתה התעלות ומציאוּת שאילו התגלתה הייתה משבשת את האור האוניברסאלי שישוע רצה להפיץ.

 

גנומן 55

   לפיכך, הצד החבוי של התקופה בה ישוע שהה בבית הספר האיסיי וההתקשרות המכרעת עם יוחנן המטביל (שעזב את בית הספר שנה וחצי לפני ישוע) קשורים עם סימני הפורים.

   ישנם גם היבטים נסתרים של בית ספר אסתר המעניקים אור נוסף על-מנת להבין את התעלות הסימנים ההתחלתיים הנסתרים, ועקב-כך מאפשרים להבין טוב יותר את שליחות ישוע.

   ספר אסתר בא לגלות את הצד האפל של גאולת פורים ועקב-כך מגלה גם את ההיבטים הנסתרים של הנצרות אשר, מסיבות רבות, לא יכלו להפוך לחלק אינטגראלי של מסורת הנצרות בברית החדשה.

 

גנומנים 56-78

שיר על ישוע (ראו: טקסט זה באנגלית).

 

גנומן 79

   חוץ מן המונח "סימן" ועוד מספר מונחים השייכים לטרמינולוגיה משיחית, כגון "נביא משיחי", ניסיתי להסביר בגנומנים הקודמים את הכללים שהובנו משיעוריו של הצדיק הקדוש והשלם, חיים, אשר העביר לי אותם בשנות השבעים.

   בדרך כלל, כאשר המורה היה מדבר על ישוע, הוא היה אומר ישוע ולא ישו. כמו כן לא היה מרבה הוא במילים, והיה מרמז שבסיפור חייו של ישוע היו דברים ועניינים שלא היה יכול לגלות. ובכל זאת החלק שהתגלה לי היה עצום, כמו המשפט הזה: "הסוד שכולם היו רוצים לדעת הוא שישוע חי ולמד בבית הספר האיסיי במשך שלוש שנים שלמות".

 

גנומן 80

   כאשר המורה היה אומר את המילים הנ"ל (שיחותינו התנהלו בלשון הקודש) היה מדגיש את "שלוש שנים שלמות" כדי להבהיר שזו תקופה די ארוכה. כאשר ניסיתי להבין הכיצד שלוש שנים מהוות תקופה כה ארוכה, המורה היה מסביר לי: "הסוד שהיה בידי ישוע ואפשר לו לעשות ניסים היה אחד מן הסודות של הקבלה המעשית. הוא קיבל אותו רק לאחר שלוש שנות לימוד מפרכות בבית-הספר האיסיי, שהתאפיין במשמעת קשה ובטוהר מידות. לאחר שקיבל את הסוד, ישוע החליט לעזוב את בית הספר כמו שעשה יוחנן המטביל לפניו".

 

גנומן 81

   הצדיק היה ממשיך ומסביר: "דברי יוחנן, לפיהם המשיח עתיד לבוא אחריו, עשו רושם על ישוע הצעיר והשפיעו עליו מאחר שהשתכנע שהיו מכוונות אליו". "שלוש שנים ארוכות אצל האיסיים", היה אומר המורה, "מהוות דבר בעל חשיבות עצומה. העולם כולו מחפש אחרי מידע זה משום שהוא המפתח להבין את הסיפור האמיתי של אותה פרשה".

   "כדי להתקבל לבית הספר האיסיי, היה צריך לדעת את התורה שבכתב ואת המסורות שבעל-פה. ישוע, למרות גילו הצעיר, היה בקיא בחומר ובפרט בדברי הנביאים.

 

גנומן 82

   "ישוע", הסביר המורה, "רצה להתקבל בקרב האיסיים כי חפץ היה לקבל את הסודות של המסורת העתיקה והקבלה המעשית, שבאותם ימים היו ידועים ושמורים רק בידי האיסיים[5]. "היו להם סודות נוספים, אך אני מנוע מלדבר", היה מוסיף. "זהו סיפור מדהים. כולם היו בשגגה ואף אחד לא הבין מאומה, וגם אתה, פרץ, תצטרך להיות רגוע ולשמור את הסוד[6]. כאשר תבין את העניין, תראה שכולם בשגגה אך לא תוכל לומר כלום, כי אין רשות לדבר. זאת עבודת ה'. אנחנו איננו יכולים להתערב בפעולות ה' כל עוד לא הגיע הזמן והרשות לא ניתנה. אסור לדבר על כך. לכן פרץ, היזהר! היה זהיר כאשר יבוא תורך. אתה תדע את הסוד אך לא תוכל לגלותו לאף אדם, גם לא לתלמידך. אפילו הצדיקים האחרים לא יודעים את הסוד הזה, כי הוא ידוע רק לראש ל"ו הצדיקים. הדבר הכרחי לעולם, משום שסוד זה ניתן לאיש אחד, עד בוא העת שרק ה' יודע"[7].

 

גנומן 83

   "את זאת אוכל לומר לך", היה אומר המורה חיים, "ישוע ידע, כאשר עבר על שבועתו, שייגזר עליו עונש מוות בטרם-עת, כי כך כתוב באותה השבועה בשם האל, שהוא עצמו התחייב עליה. שלוש שנים היוו תקופה ארוכה של הכנה קפדנית לשם קבלת הסוד. יתר על-כן, ישוע הרהר ארוכות בדברי הנביאים והתעמק בתורתו של יוחנן המטביל. עליך להבין, פרץ, שישוע לפני מותו גילה ללא רשות מספר סודות של מלכות השמים.

 

גנומן 84

   "אם מישהו מגלה את סודות מלכות השמים או משתמש בסודות הקבלה המעשית, דינו מוות בטרם-עת, מכיוון שהסודות הללו מקורם הוא למעלה והחומרה השומרת עליהם אינה יודעת גבולות. רק המוות בטרם עת יכול לכפר על עבירתו של מי שהשתמש בתגא", היה מסביר הצדיק במלוא רצינותו.

   "למרות זאת, ישוע ידע את מעשיו ואת דבריו, אבל החכמים לא הבינו את כוונותיו. ישוע דיבר רק דברי חסד וענווה, בעוד שהרבנים של אותם ימים, בעוונותיהם הרבים, התנהגו ביהירות ולא זכו לשמוע דברי חכמה".

 

גנומן 85

   ובפרט, בנושא הזה, המורה מעולם לא אהב להרבות בדיבור. אם היה מוכרח לעשות כן, זה היה על-מנת להשלים את הבנתי. כמעט תמיד, כאשר הצדיק היה מתייחס לעזות מצח של גדולי התורה, נהג הוא לקטוע את דבריו ולומר: "מה נדבר ומה נצטדק[8]?! אם נירק, על מה נירק? על פנינו? עדיף לשתוק!", אך השיעור של הצדיק היה ברור: במקום ללמוד ולקבל את ענוותו של משה רבנו, מלומדי התורה העדיפו ללמוד ולקבל את שחצנותו של קורח, בעוונות הרבים.

 

גנומן 86

   עלי להבהיר שוב שלמרות השיעורים המאירים של המורה על האיסיים, על יוחנן המטביל ועל ישוע, לא הייתי מסוגל לדעת מה הוא סודם של סימני הגאולה הקיימים בבית הספר האיסיי. מעולם לא עלה בדעתי שהייתה יכולה להיות "שליחות משיחית" הקשורה לישוע. כיהודי מסורתי לא יכולתי לתפוס דבר שכזה. אפילו דברי המורה: "כולם היו בשגגה ואף אחד לא הבין דבר" הובנו על-ידי בצורה הפשוטה ביותר. בזאת אני רוצה לומר שהרבנים, מאז ומתמיד, לא הבינו כלל את מהותו של ישוע האמיתי ובאותה מידה גם הנוצרים לא הבינו מאומה כי הפכו אותו לאל.

 

גנומן 87

   בהתייחס לבית הספר האיסיי, הצדיק היה משבח את רמת הקדושה הגבוהה, מאשר את אמת הסודות השמורים בו, ורומז לי כי בתקופה ההיסטורית ההיא הישועה האמיתית הייתה רק במקום ההוא.

   שאלתי פעם את המורה מדוע בית-הספר האיסיי לא זכה בהמשך קיומו בהיסטוריה. הצדיק ענה: "כי הוא היה מחוץ לטבע וכאשר זמנו עובר, הטבע חוזר לקדמותו", ובחיוך היה מוסיף: "משל ללחם שישוע הכפיל באמצעות סוד מהקבלה המעשית: באותו רגע הסוד פעל וכולם אכלו ממנו, אך לאחר מכן הכל חזר לקדמותו".

 

גנומן 88

   כאשר אדם מרגיש עצב פנימי, בעיקר עקב שגיאותיו שהוא עצמו עשה, קורה לעיתים שהוא רואה עצמו מצטדק, כלומר הוא מדמיין כי הוא עומד לפני בית הדין, השופט את מעשיו, ובו מרחמים עליו ומזכים אותו מכל חטאיו. יראת השמים, לעומת זאת, מתחילה כאשר האדם רואה עצמו שפוט על-ידי הבורא עצמו או, כפי שנוהגים לומר, שפוט על-ידי בית הדין של מעלה. כאשר האדם מתרגל לראות את עצמו ואת מעשיו תחת עינו הפקוחה של בית הדין של מעלה, אזי יזהר הוא עד מאוד בדבריו, במחשבותיו ובמעשיו. האיש הזה ייקרא "צדיק באמונתו יחיה"[9].

 

גנומן 89

   היהודי, המצווה על-ידי מצוות התורה, חי בצורה נכונה בפני ה' ומתקדש במצוות התורה. הדבר מתייחס במיוחד לקדושה שהעם היהודי קיבל בירושה. למעשה, העניין של "צדיק באמונתו יחיה" חל על כולם, יהודים ולא יהודים, בין אם על מישהו שורה קדושה המיוחדת הזאת ובין אם לא.

   החוקים והמשפטים הקדושים של התורה מלמדים אותנו את דרכי הצדק ומסייעים לזהות ולהכיר את הצדק הרצוי שבית הדין של מעלה חפץ בו.

 

גנומן 90

   ספר אסתר מגלה את דרכי הצדק[10] בתוכנית האלוהית[11] של גאולת האנושות. הבנת תוכנית זו בהיסטוריה נותנת צורת התנהגות חדשה, לפיה האדם יוכל ללכת בדרכה ביראת השמים[12] ובתחושה שהוא נמצא תחת עינו הפקוחה של בית הדין של מעלה[13].  

 

גנומן 91

   ספר הכוכבים, בסימן הכוכבים (הסימן הגדול הראשון בגאולה השלמה) נכלל בספר הגאולה השלמה[14]. ספר אסתר[15], בסימן בית הגאולה השלמה הוא גם ספר כוכבי הגאולה השלמה.

ספר אסתר מקשר 661[16] כוכבים לשבעת הכוכבים של "המצקת הגדולה"[17]. שמות שבעת הכוכבים הם:

1.    כוכב אברהם.

2.    כוכב יצחק הוא כוכב הבניין הנשאר בזמן.

3.    כוכב יעקב הוא כוכב הגאולה.

4.    כוכב הדור הרביעי.

5.    כוכב אסתר.

6.    כוכב מרדכי.

7.    כוכב הגואל חיים.

 

   הכוכב הרביעי הנעתק מקושר עם הסימנים הנבואיים של הדור הרביעי.

   כוכב הגאולה משפיע על האיזון העליון של הגאולה השלמה.

   כוכב יצחק שהוא כוכב הבניין הנשאר בזמן קשור עם סימני הבנייה של בית הגאולה השלמה בן שבע הקומות, שעתיד להפוך לבית המקדש השלישי, זה שיקרא בית התפילה לכל העמים.

   כוכב אברהם קשור עם המסורת העתיקה של העם היהודי, באחדות ה' לרבות התורה בכתב והתורה שבעל פה.

   כוכב מרדכי קשור עם הסימנים של בית הדין העליון של הגאולה השלמה. הוא מקושר, בנוסף, עם סימני הגאולה הנסתרת של ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור.

   כוכב אסתר מקושר עם סימני מלכות השמים. באיזונו העליון הוא מקשר בין ארמון מלכות השמים לבין הארץ. באיזונו האמצעי הוא מקשר בין כוכבי הגאולה והעולם, ובאיזונו התחתון הוא מקשר בין הגאולה השלמה ובית הספר הנסתר של אסתר[18], שהוא בית-הספר של הגאולה השלמה[19].

   כוכב הגואל חיים משפיע על האיזון המושלם של כל היבטי הגאולה השלמה.[20]

 

גנומן 92

   הכוכב הרביעי הנעתק מותאם לסימן המקדים הכללי "בא הזמן".

   כוכב יעקב שהוא כוכב הגאולה מותאם לסימן האור החדש של חנוכת החנוכות.

   כוכב יצחק שהוא כוכב הבניין הנשאר בזמן מותאם לסימן הבניין החדש של הדור הרביעי.

   כוכב אברהם[21] מותאם לסימן הכוכבים.

   כוכב אסתר מותאם לסימן מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים.

   כוכב מרדכי מותאם לסימן הצדיק הנסתר, חיים, הקם לתחייה.

   כוכב הגואל חיים מותאם לסימן השופט המשוח של מלכות השמים[22].

 

גנומן 93

   שבעת הכוכבים משתווים גם-כן לשבעת המעגלים הנבואיים כדלקמן:

הכוכב הרביעי הנעתק - המעגל הנבואי השישי, מלחמות ה' צבאות.

כוכב הגאולה - המעגל הנבואי החמישי, גאולת ה' אל עולם.

כוכב הבניין הנשאר בזמן - המעגל הנבואי השלישי, ישועת העמים של אל עליון.

כוכב אברהם - המעגל הנבואי הראשון, אהבת אל שדי.

כוכב אסתר - המעגל הנבואי השני, יראת ה' אלהינו.

כוכב מרדכי - המעגל הנבואי הרביעי, אל חי וקיים.

כוכב הגואל חיים - המעגל הנבואי השביעי, גאולת אהיה אשר אהיה.

 

גנומן 94

   הופעתו השנייה של כוכב כריסטו מאמתת את הופעתו הראשונה.

סימני הגאולה השלמה מאמתים את התגלותם של הסימנים ההתחלתיים שהופיעו לפני כאלפיים שנה.

כעת, בידיעת הסימנים השלמים, ניתן להסביר את הסימנים המקוריים והבלתי שלמים של השליחות ההיא. מצורה בלתי מושלמת לא ניתן להבין את הצורה המושלמת. לעומת זאת מצורה מושלמת ניתן להבין את הבלתי מושלם.

עד הגעת הסימנים השלמים, העם היהודי לא יכול היה להתייחס אל ה"נצרות", מאחר שהיהדות דחתה אותה בצורה כה נחרצת, מאחר שסטתה מהאמונה הצרופה באל אחד.

   באמצעות הסימנים השלמים, מתבטלת כל צורת הנצרות התיאולוגית, והנוצרים לשעבר הנכנסים לבית התפילה של הגאולה השלמה עולים על מזבח מלכיצדק ונקראים בני מלכיצדק.

 

גנומן 95

   יוחנן המטביל נכח בבית הספר האיסיי במשך כשמונה שנים. לאחר שעזב את בית הספר ואת הקהילה, כנגד נדרו, החל את שליחותו בשם התשובה.

   חשוב לציין כי ישוע פגש את יוחנן בבית הספר, והשניים היו ביחד כשנה וחצי.

 

גנומן 96

   ישוע נשאר שלוש שנים בבית הספר האיסיי. לאחר שנה וחצי שיוחנן פרש, גם ישוע החליט לעבור על שבועתו ועזב את המקום כדי להתחיל בשליחותו המשיחית.

 

גנומן 97

   לאחר עזיבתו את קהילת האיסיים, יצא ישוע אל יוחנן על-מנת לבצע את הטבילה. יש להבין את מניעו. בין המילים שישוע שמע מפיו של יוחנן בבית הספר האיסיי נכלל המשפט הבא: "אינני המשיח, אך הנני אחד שפותח את הדרך למשיח שיבוא אחרי".

   המורה חיים הסביר לי שהמלים הללו השפיעו כל העת על מחשבותיו של ישוע. לאט לאט, אך באופן בטוח, השתכנע ישוע כי יוחנן קיבל את פתיחת השליחות המשיחית המרומזת בדברי נבואתו. ישוע פרש מקהילת האיסיים רק כאשר היה בטוח באמיתות שליחותו. לכן החליט הוא ללכת אחרי יוחנן, תוך הפרת שבועתו.

   בשל כך, ביקש מיוחנן להיטבל. בעיני ישוע הייתה הטבילה סימן לכך ששמע את קריאת יוחנן. ללא הטבילה, לא היה יכול ישוע להציג עצמו כמשיח ששמע את קריאת יוחנן. יוחנן הכיר היטב את ישוע משום שהיה גם מדריכו בתקופת שהייתם בבית הספר האיסיי. ישוע, מצידו, קווה לקבל סימן מן השמים שיאשר את אמיתות החלטתו. ואכן היה סימן: כאשר ישוע ניגש אל יוחנן על-מנת לבקש את הטבילה, ירדה רוח נחת גאולית על המקום, ויונה לבנה נחתה עליו[23] (מתי, ג', 16). אנו רואים כי יוחנן אכן ידע שישוע עקב אחריו ושניהם הבינו את הסימן.

   בשל כך יכולים לדמיין שיוחנן אמר לישוע "אולי אני הוא שצריך להטבל על ידך" או "אולי אני לא ראוי לקשור את שרוכי נעליך" דהיינו "אולי עלייך אני מבשר". ענה לו ישוע: "אם אני זה שצריך לבוא אחריך, ראוי שאני אקבל את הטבילה ממך. אם מאידך אני אטביל אותך הרי אני שם את עצמי לפניך ולא יכול להיות זה שבא אחריך. לפיכך נכון הוא שאקבל ממך את הטבילה ואמשיך לקיים את משימתי".

 

גנומן 98

   בשלוש שנות שהותו בקרב האיסיים למד ישוע את ההתנהגות המחמירה הדרושה לשם קבלת הסודות של הקבלה המעשית, ולאחר שנמסרו לו, נשאר הוא מספר חודשים נוסף בבית הספר, שלאחריהם החליט לעזוב את קהילת האיסיים. בזכות סודות אלו ריפא ישוע חולים, הוציא רוחות רעות, ביצע מעשים על-טבעיים (כמו ריבוי הדגים והלחמים) והחיה את לזר.

 

גנומן 99

   עבירתו של ישוע הייתה חמורה יותר מזו של יוחנן, משום שיוחנן לא השתמש בעת שליחותו בסודות הקבלה המעשית אפילו פעם אחת[24].

   ישוע התחייב בפני עדים כי לא ישתמש בתגא פן ימות בטרם עת. בסופו של דבר כאשר עבר על שבועתו, נענש הוא במוות בטרם עת (אם כי גם מסיבות אחרות[25]).

 

גנומן 100

   אין בכוונתנו להאשים מישהו. עלינו לדעת את הדברים הללו על-מנת להבין את המקורות האמיתיים של הנצרות. אלמלא יוחנן וישוע היו עוזבים את קהילת האיסיים ומפרים את שבועתם, הנצרות לא הייתה קמה. כמו-כן, אילו ישוע לא היה משתמש בסודות הקבלה המעשית כדי לחולל נסים ולרפא חולים, אף-אחד לא היה מקשיב לו, כך ששליחותו המשיחית לא הייתה מתקיימת.

   צריכים אנו להבין כי בדור ההוא, לדאבוננו, לא היו מספיק זכויות בישראל כדי לעורר, כביכול, את רצון ה' על-מנת שישלח אדם שיציל את האומה. היה דרוש שמישהו יפרש את רצון אבינו בשמים, ויציב את עצמו מעל הגדרות ומעבר למוות. רק כך היה אפשר לגלות את הרצון החבוי בתוכנית האלוהית של הגאולה ההיסטורית.

 

גנומן 101

   עלינו לדעת שישנם טעמים חשובים האוסרים להשתמש בסודות הקבלה המעשית. צריך גם להבין מדוע העונש הוא כה חמור לגבי מי שמפר את שבועתו.

   יהודי העוסק בתורה (לומד או מלמד) לא צריך לעשות דבר מה שיביא לו כבוד ברבים. אסור לחכם אמיתי לחפוץ בכבוד עצמי. אם הוא מבקש זאת, סימן שאינו חכם, ובמקרה שיהודי שקיבל סוד כלשהו מהקבלה המעשית המאפשר לו לבצע נפלאות ודברים טבעיים יעשה כן, כמעט וודאי שיקבל כבוד רב מן הקהל. לכן חכמינו ז"ל כתבו כי מי שנוהג כך כאילו גנב מלבושו של הקדוש ברוך הוא.

 

גנומן 102

   הטעם נמצא בכך שהכבוד המוענק לקדוש ברוך הוא על-ידי העם מתאפשר בזכות "הכבוד" שהשם, ישתבח שמו לעד, הראה לעמו, וכמו-כן דרך הניסים והנפלאות שהוא עושה עם כל בריאה. לפיכך, השוו החכמים את כבודו של המקום למלבוש שדרכו הוא יכול, כביבול, להציג עצמו למאמיניו. משתמע מכך כי מי שניחן ביראת שמים ייזהר מאוד שלא ללבוש את מלבושו של הקדוש ברוך הוא כדי לזכות בכבוד עצמי בפני כולם. זהו טעמו של המשפט: "וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף" (מסכת אבות, א', 13). בשל כך, סודות התורה נמסרים ממורה לתלמיד תוך שבועה חמורה ביותר.

 

גנומן 103

   לצערינו, ניתן לומר כי בנצרות המסורתית מלבושו של הקדוש ברוך הוא נגנב מבעליו היחיד, והונח על החמור המשיחי המסכן הראשון מבית לחם. בנוסף לכך, לחכמי התורה ולפרושים היה יסוד שלא להאמין בסימנים ובנסים שנעשו על-ידי בני-אנוש ולא להאמין באנשים עצמם שביצעו נסים.

   בכל מקרה, סודות הקבלה המעשית אינם צריכים להראות בפרהסיה, משום שאסור לגלות לקהל את מה שמחוץ לטבע. מבלי הכנה נאותה ומעמיקה בהבנת העניין, מוחו של אדם רגיל אינו מסוגל לתפוס את פשרו.

 

גנומן 114

   דבר זה עלול לגרום נזק למוח תוך התנתקות מן המציאות. תלמיד חייב הכנה ארוכה מפי מורו, על-מנת שלא יתבלבל כאשר יימסר לו הסוד. להבין את זה יותר, דמיינו את עצמכם קרובים לישוע ברגע שהרבה את הלחמים, אך אל תחשבו על כך יותר מדי, מפני שחיזיון כזה מנתק את המוח מהאיזון בו הוא רגיל.

 

גנומן 115

   האותות והמופתים שניתן לבצע בעזרת הקבלה המעשית, מטבע עצמתם, עלולים לבלבל ולהוציא את האדם משיווי משקלו השכלי. המחשבה תמוה מהפלא אבל אינה יכולה לקשר את אותו הפלא למציאות העולם. בסוף מתעלם ולא משביע. הגוף צריך ללחם הארץ והרוח צריכה ללחם ההבנה. נכון הוא מכל מקום שהלחם שהרבה ישוע דרך הקבלה המעשית היה לחם חומרי.

 

גנומן 116

   אלה שנכחו נגעו בו ואכלו אותו בתענוג, ויכולים לתאר שנשארו שבעים מאותו הלחם יוצא הדופן.

   האם אתם זוכרים את הילדים הנולדים מהאבנים בדברי יוחנן? נניח לרגע שכן נולדו מהאבנים. יכלה להיות להם צורה אנושית? נניח שכן.

 

גנומן 117

   האם אפשר לנגוע בהם? נניח שכן. האם יכלו להוליד? בוודאי שלא!

 

גנומן 118

   לא יהיו בהם השורשים בטבע להוליד, כי לא אנשים אנושיים הם, אלא נולדו מהאבנים שאין להם שורשים בהולדה אנושית.

   עתה העבירו מחשבה זו ללחם שהרבה ישוע. הלחם ההוא נברא ברגע דרך "שם נסתר". לא היו בו אלמנטים מיותרים שיצטרך הגוף לקבל את המועיל ולהוציא את הבלתי מועיל.

 

גנומן 119

   האם היו יכולים לחיות על אותו הלחם לבדו? ואיך היו מתפקדים אברי הגוף? אותו הלחם היה כן חומרי אבל בלי השורשים של הלחם הטבעי של העולם. כלומר, הוא כלחם הנולד מהאבנים.

 

גנומן 120

   לא היו לו שורשים בטבע מפני שנברא מהאותיות של אותו הסוד.

   נכון הוא שבני יעקב אבינו הזינו את עצמם זמן ממושך בתקופת הרעב בסוד הקבלה המעשית שקיבלו מאביהם, אבל צריכים לזכור שבני יעקב היו צדיקים מבורכים בברכת וקדושת יעקב. בתקופה ההיא הרעב הכה את הארץ ולא היה מה לאכול.

 

גנומן 121

   היה אפוא טעם מוצק להשתמש בסוד. אסור היה אמנם לגלות את הדבר לאחרים או להודיע לאחרים שהסוד אצלם. מטעם זה יעקב אבינו הוכיח את בניו: "א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" (בראשית, מ"ב, 1-2). דהיינו: "למה אתם מראים את עצמכם בריאים ושבעים (למה תתראו) לפני אנשי הארץ, ואינכם מפחדים על קנאה ועין הרע. יותר טוב שתרדו למצרים לקנות חתים וכך יראו שאתם שווים להם (רש"י). - את עניין הקבלה המעשית שהיו משתמשים בה קיבלתי מהצדיק חיים. יעקב אבינו היה מפחד מעין הרע.

 

גנומן 122

   המן, מאידך, שאכלו ממנו בני ישראל לארבעים שנה במדבר, התחדש בכל יום על ידי ה' ברוך הוא, ונשלח לעולם דרך הכוכבים. כוח ההזנה שלו היה בשביל אותו היום ולא בשביל יום אחר. רק ביום הששי, שתי מנות של המן היו יורדות וביום השביעי לא היה יורד כלל, וברכה גדולה שרתה באוהלי הישראלים. בדרך זו הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, לימד את עם ישראל את השבת והראה להם איך להכין את אוכל השבת ביום השישי.

 

גנומן 123

   עד כמה הייתה קרבת ה' גדולה לעם ישראל ניתן לראות בכך שלא לארבעים ימים היה יורד המן כי אם לארבעים שנים!

   המן היה יורד מלמעלה מהכוכבים ודרך הכוכבים היה מתגשם על הארץ ונעשה כמו מהות אחת עם הטבע בכדי שיהיה לתועלת לבני ישראל בכל מובן. אפילו הטעם של המן, כמוסבר במסורת, היה בדיוק מה שרוצים לטעום בו, שקיבל את הטעם של כל אוכל שחפצים לאכול.

 

גנומן 124

   ניסי ה' שלמים בכל היבט ואין בהם צד שלילי. המן מדברו של ה' היה אוכל רוחני שנעשה טבעי.

   הלחם שהרבה ישוע בפתיחת אותה המשרה המשיחית היה בריאה חדשה ה"מונחת" על העולם הטבעי.

 

גנומן 125

   מהותו השלמה העצמית הייתה מחוץ לטבע, אבל העולם הטבעי היה צריך לאחוז בו כאשר הוא נברא עליו. שמו של ה' הוא למעלה מהטבע וכל כוחות הטבע "מפחדים" מפני סוד הקבלה המעשית.

   ישוע בכוח זה השתיק את הרוחות שעלולות היו להרוס את האניה. כי גם הרוחות צריכות לעצור לפני שם ה' הנאמר בסוד הקבלה המעשית. במסגרת הקבלה המעשית ישוע יכול היה לגרש רוחות רעות ושדים ולרפא בני אדם מכל מחלה.

   העובדה שישוע השתמש בסוד הקבלה המעשית לגבש את כל הרפואות הניסיות שבאוונגליונים, לא ממעיטה את כוח הסוד ההוא, אבל ממעטת ומאזנת את החשיבות המוגזמת שהושמה על הפלאים האלה בנצרות המסורתית. העובדה היא שישוע לא היה היחיד שידע את אותו הסוד ושהוא בעצמו קיבל אותו מרב, משנה באופן רדיקלי את כל ההשקפה המסורתית של הנצרות.

 

גנומן 126

   שוב אינו כוחו של ישוע שביצע את הפלאים ההם כי אם כוח הקבלה המעשית שעשה אותם. ומכל מקום כאשר כוח המשיח הראשון מתאזן דרך הסברי הסימנים השלמים, יכולים, באופן מודגש יותר, לראות את הערך הסימני המשיחי לכל פלא. 

 

גנומן 127

   בנצרות המסורתית פלאי ישוע לא נשפטים רק בגלל הנס עצמו, אלא בשביל המטרה המשיחית או הטעם המשיחי או הסימן המשיחי של אותו הפלא.

לתחיית לזרוס, לדוגמא, היה ערך של סימן משיחי המראה על הגעת סימן חשוב ממלכות השמים, סימן תחיית המתים שקשור אל הגאולה המובטחת לישראל ולאנושות. והיה צורך בפלא ההוא, כי תחייתו של ישוע בסוף היה סימן חסר ללא פעולתו להחיות את לזרוס לפני כן.

 

גנומן 128

   עכשיו יכולים להעריך אותו יותר בסגולת הסימן השלם של תחיית הצדיק חיים. סימנו של ישוע היה הסימן ההתחלתי. תחיית הצדיק חיים הוא הסימן השלם של תחיית המתים. סימן תחייתו של לזרוס היה בעיקר סימן לתחיית הרוח החדשה המעוררת את בני אדם ממוות רוחני. כמו כן בסימנים השלמים החמור מת וקם מן המתים פעמים רבות, עד שהוא צריך לומר "הייתי מת וקמתי מן המתים בזכות תחייתו של הצדיק חיים".

   גם ריבוי הלחמים הוא סימן שיש לו ערך משיחי: הלחם המשיחי שהעניק ישוע בשיחותיו יתרבה ויאכיל המוני בני אדם. כך אותו הפלא סימן משיחי היה, סימן שיש בו ערך חיוני משיחי.

 

גנומן 129

   אנחנו לא אומרים ערך סמלי, מפני שמונח זה הוא פסיבי ולא קשור לאיזשהו מעשה. לכל היותר הוא זכרון שיכולים לחדש כדי לעורר מעשה, אבל איננו הסמל שפועל בישירות על משהו או מישהו. מאידך כשמדברים על סימן משיחי, פירושו הוא מאוד פעיל. הלחם שהרבה ישוע באמת הרבה את הלחם הנוצרי בכל דברי ימי הנצרות.

 

גנומן 130

   לא היה סתם סימן בפירוש סמלי, כי אם סימן משיחי הקשור בהפצת הנצרות בעולם.

סימן משיחי פועל על דברי הימים מפני שקשור לזמן משיחי. דהיינו: הזמן שבו נעשה הסימן מקביל לזמן הופעת כוכבים משיחיים, כך שכשנעשה הסימן שולטת תקופה כוכבית-משיחית הממשיכה את המסרים במסלוליהם ההיסטוריים.

   במסר החדש של הגאולה השלמה אנו משתמשים במונח זמן כוכבי של הגאולה. במפתח של זמן משיחי כל מה שמתרחש מסביב לסימנים משיחיים (או חמוריים) כתוב בכוכבים ומובל היסטורית כעמודים סימניים משיחיים.[26] כל עמוד סימני נושא את המשקל שלו, עד שמפתח-זמני-משיחי הבא אחריו נכנס אל מצבו החדש.

 

גנומן 131

   בסימנים השלמים ביאתו השניה של כוכב כריסטו מייצגת את פתיחת מפתח הזמן החדש המשיחי לתיקון הנצרות, אחרי 2000 שנים של הסימנים ההתחלתיים שיצאו בנצרות.

   זה מסביר איך שהסימנים שנעשו על ידי ישוע במשרתו עד לסימן האחרון של תחייתו היו כתובים בכוכבי הגאולה של אותה התקופה והובלו דרך הנצרות במשך 2000 השנים האחרונות.

   כוכב מלכיצדק נעשה לכוכב כריסטו בתקופה ההיא, ונסביר על כך בהמשך.

 

גנומן 132

   על-מנת להבין את מיקומו המיוחד של כוכב כריסטו, יש ללמוד כמה רמזים הקשורים לגאולה והנמצאים בתורה הקדושה בסיפור המפגש בין אברהם ומלכיצדק. המים הנסתרים מגלים שכוכב אברהם וכוכב מלכיצדק נפגשו ב"עֵמֶק שָׁוֵה" (בראשית, י"ד, 17), עמק האיזון המושלם של הגאולה השלמה.

 

גנומן 133

   כאשר הגיעו הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, המורה חיים מגלה בסימן הכוכבים את המים הנסתרים של כוכב כריסטו. סימן הכוכבים נפתח כסימן ספר הכוכבים, שהוא ירושתו של אברהם אבינו. כאשר מופיע ספר הכוכבים, אנו מוצאים בו שמות רבים של אומות העולם. הדבר מוכיח כי ספר הכוכבים שייך לאברהם, אב המון גויים. במחצית הראשונה של סימן זה אנו מוצאים גם ארבעה כוכבים, שלושה באותו קו והרביעי נעתק מהם. ארבעת הכוכבים מייצגים ומסמנים את הדור הרביעי כמו גם את מסלול 4000 השנים של כוכב אברהם.

 

גנומן 134

   הסימן הראשון, אם כך, הוא סימנו של אברהם: הסימן שמקשר 4000 שנות היסטוריה מאז לידת אברהם אבינו. כסימן ראשון, בשם אברהם, הוא מקיים את אמונת אברהם, האמונה הצרופה והיחידה באל אחד, אל שדי. ארבעת הכוכבים מסמנים ארבעה דורות. בעוד הכוכב הרביעי מייצג את הדור הרביעי הנעתק, שלושת הכוכבים הראשונים מייצגים בבהירות את שלושת הדורות הקודמים. ארבעת הכוכבים מייצגים ארבע תקופות בתולדות האנושות אשר משלימות את המסלול הגאולי הגדול של כוכב אברהם.

 

גנומן 135

   לכן נאמר והובטח לאברהם בברית בין הבתרים: "וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה." (בראשית, ט"ו, 16). דבר זה אומר שהאמורי (אויבי ישראל) משלים את עוונו בזמן הדור הרביעי, ובו הוא נחרב. בעת ההיא בני ישראל חוזרים אל נחלתם ונהנים מיתרונות הגאולה. עוון הדור הרביעי קשור לדור הרביעי השנוא המרומז בדיבר השני, דור שה' שונא בשל העבודה הזרה הכלולה בו.

 

גנומן 136

   הכוכב הרביעי הנעתק מתקשר למחזור בן 4000 שנים של כוכב אברהם, כאשר כוכב זה "משיג" את הכוכבים האחרים, כלומר: האמונה הצרופה באל אחד משיגה את עמי העולם. בשל כך, הדור הרביעי מהווה את הדור של מלחמות השם נגד הדוקטרינות המזויפות והעבודות הזרות המתבצעות בזמן הנדון. "העתקת" הדור הרביעי מצביעה גם על הגזרה הנבואית בספר ישעיהו: כִּי-הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ, לִפְקֹד עֲו‍ֹן יֹשֵׁב-הָאָרֶץ עָלָיו (ישעיהו, כ"ו, 21). הכוכב הרביעי הנעתק "יוצא" ממיקומו ה"רגיל", מה שגורם לאסונות ולמאורעות קשים בעולם, השם יצילנו.[27]

 

גנומן 137

   ארבעת הכוכבים מאמתים את מחזור כוכב אברהם, מחזור שמוכר היטב גם מהמסורת שבעל-פה. חוזי הכוכבים של נמרוד ראו את הכוכב כאשר אברהם בא לעולם, באור כשדים. הכוכב הפלאי שנולד עם אברהם אבינו נראה בבהירות בשמים, כאשר נגע בארבע פינות השמים ובלע כוכב בכל אחד מארבע הפינות. זה היה אות ומופת שכוכב אברהם עתיד להתחזק. האסטרולוגים של נמרוד הבינו כי האיש אשר נולד תחת הכוכב ההוא עתיד לכבוש את העולם ואת ארבע ממלכות תבל.

 

גנומן 138

   אין ספק שאותם אסטרולוגים לא ידעו את ההקשר הגלובלי של ההתפתחות ההיסטורית של כוכב אברהם לאורך 4000 שנים.

   לסיכום: ספר הכוכבים הינו ספרו של אברהם, והוא ספר הגאולה השלמה של עמים רבים בתקופה בה מסתיים מחזור בן 4000 שנים. הגאולה שיצאה מכוכב אברהם מתלווה לסימן הדור הרביעי הנעתק. הדור הרביעי, המכיל תקופה בת 35 שנים ותקופה בת 30 שנים, מאפריל 1993 עד אפריל 2048, מהווה את התקופה הסוגרת את מחזור 4000 השנים.

 

גנומן 139

   התקופה הנ"ל נקראת גם התקופה הנבואית. לעיתים מתייחסים אליה כאל תקופת אחרית הימים או כימים האחרונים של הדין (המשפט העולמי). יש לציין כי אין אחידות דעים בין חכמי התלמוד והרבנים לגבי מושג "אחרית הימים" או "ימות המשיח". "יום ה' הגדול והנורא" עתיד לבוא בתקופת הדור הרביעי. על-פי הסימנים, ישנה אפשרות נוראה שרק שליש (ייתכן וחמישית) מן האנושות ישרוד באחרית הימים. שני שליש (או ארבע חמישיות) יושמדו.

   בעמוד אחר של ספר הכוכבים, כוכב כריסטו זוהר באור חזק. המורה חיים מסביר: "זהו כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה".

 

גנומן 140

   בשל כך, אם ברצונכם להבין את ספר המפליא עליכם לנהוג בענווה מרובה, לא רק בפני בורא העולם, אלא בעיקר בפני כל בריאה. עליכם להיות שפלי רוח גם במחשבותיכם. אל תתגאו במה שהשגתם בהבנתכם. שכנעו תמיד את עצמכם כי אינכם יודע כלום בהשוואה להבנה האמיתית.

 

גנומן 141

   הסירו מעליכם את הדעות הקדומות, התרחקו מדוקטרינות הזיוף, למדו את ספר המפליא ואת ספר אסתר אשר תחילתו בבית הספר האיסיי. התנהגו בצניעות הן בלבושכם, הן בדיבורכם, הן במבטכם והן במעשיכם.

 

גנומן 142

   זכרו שהמראה הינו אויב שצריכים להתפשר עמו בגלל התועלת שבו, אך אל תהפכו אותו לחבר, כי הוא תמיד מטעה אתכם במה שעיניכם רואות. כבדו את האוכל והימנעו מלאכול בעמידה. כבוד השולחן מתבטא בלבוש הצנוע ובצורת הדיבור הנעלה. זכרו ללעוס היטב את האוכל על-מנת ליהנות ממנו.

 

גנומן 143

   ברכו את האוכל לפני ואחרי הסעודה. כי חוץ מברכת הטבע, צריכים את ברכת הבורא ישתבח, ולכן זכרו את הקדוש ברוך הוא בפעולה חיונית זו. קבלו כל בריה בסבר פנים יפות ונעימות, בענווה, באדיבות, כאילו היא חברכם הטוב ביותר.

   אהבו כל בריה כי היא בריאת ה', ומשום שיש בה מידות נסתרות שה' אוהב.

   אל תסתכלו בקנקן, אלא הביטו ביופי הפנימי ובפנינים החבויים מתחת לשכבות החיצוניות, ועזרו לחבר לראות את הטוב הצפון במידות החיוביות של כל אחד.

 

גנומן 144

   שמרו מאד על לשונכם, משום שהדיבור הורס את מי שלא נזהר. שמרו מאד עליו יומם ולילה. הצעיר לומד לדבר. המבוגר לומד לשתוק. החכם יודע כיצד לדבר ומתי לשתוק.

 

גנומן 145

   קדשו את מחשבותיכם דרך הלימוד עם מורים ראויים ואל תתנו למחשבותיכם לעלות על תורתו של מוריכם, אחרת לא תהיו מסוגלים ללמוד ממנו.

   אם יש לכם ספקות לגבי מילה כלשהי מפי מורכם, האשימו את חוסר הבנתכם. אולי תמצאו את התשובה לבד ולא תצטרכו להציג את הספק למורכם, אך אם הספק נשאר, אל תגיד אותו לאף אחד אחר אלא לו לבדו. ואל תאמרו: "יש לי ספק לגבי מה שהמורה אמר", אלא "יש מילה של המורה שלא הצלחתי להבין".

 

גנומן 146

   אם אתם ברי מזל ללמוד אצל מורה אמיתי, לכו אחריו בראש כפוף ובענווה. הדבר יסייע לכם לקבל מעט מצניעותו ומענוותו.

 

גנומן 147

   הצדיק הנסתר, חיים, נטל על עצמו את הקורבן השלם והסופי. הוא נבחר על-ידי הקדוש ברוך הוא לשבת בכסא רם של מלכות השמים. המורה חיים מסמל את יעקב, הגואל הסופי של ישראל ושל האנושות כולה.

 

גנומן 148

   ישוע מנצרת נבחר[28] מאז לידתו לשאת את סימני כריסטו[29], הסימנים ההתחלתיים של הגאולה. הזמנים ההם היו חשובים, ונסתרות הדרכים של שליחותו הטרגית.

 

גנומן 149

   כוכב כריסטו דיבר מפיו של ישוע לאחר שקיבל את סימני בית הספר, ונטש את קהילת האיסיים על-מנת להתחיל בשליחותו. תמצאו את הכוכב הזה בכתבי הברית החדשה הנוצרית[30] כל פעם שישוע מדבר בגוף ראשון. 

 

גנומן 150

   הכוכב בא כדי לבשר על תקופה ממושכת של הכנה היסטורית נחוצה לישועת הצאן הנאבד של בית ישראל. לפיכך הבהיר ישוע: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24). הכוכב בא כדי לקבוע את השלב הראשון של תקופת אור עבור העולם, לשם-כך ישוע אמר: "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם" (יוחנן, ח', 12). הכוכב בא כדי לקבוע מחדש את הקשר בין ה', האב והבן, ישראל, ככתוב: "בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים, י"ד, 1).

 

גנומן 151

   הכוכב ההוא רמז שבעת בואו של הגואל, הוא עתיד לבוא רכוב על חמור שאוכל לחם. לכן ישוע היה צריך להגשים את הנבואה: "עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת" (זכריה, ט', 9), אבל איש לא ידע כיצד סימן זה עתיד לצאת לעולם. הי-הא!

 

גנומן 152

   הכוכב בא כדי להביא בשורות טובות של תקווה לשפלי הרוח, לבלתי-משכילים ולטובי הלב מכל אומה[31] שליבותיהם מלאי אמונה. בנוסף לכך, ישוע נאם את נאומו המפורסם ("אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים כִּי הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ" (מתי, ה', 5) וכו'), המדגיש את כוחה של האמונה. אור וחן מאירים את פני שפלי הרוח, ואלהי אברהם מברך אותם בחיי נצח.

 

גנומן 153

   התחרטו עכשיו, צאצאי אברהם, וגילו, וטהרו את לבכם בבשורה החדשה של הגאולה השלמה, באהבת ה' לגואל האחרון, חיים, שהיה אוהב ומחבק, ללא הבדל, את כל טובי הלב והיה אומר לכולם: "כולנו בשר אחד".

 

גנומן 154

   אל שדי עזר לנו לעבור את נהר הגאולה ולכן נגאלנו. לאחרים לא היה מספיק כוח לעבור אותו, אך הקשר עמנו היה מספיק כי ליבם היה טוב. אחרים לא יכלו לעשות זאת ונשארו או שבו לסטרא אחרא משום שלבם היה לא כנה ופתלתל.

   צאו מן המנהגים הישנים, מן הזיופים שנכפו עליכם מאז לידתכם, מן הטעויות שלימדו אתכם בבית אביכם והיכנסו לברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הצדיק הנסתר, המורה חיים.

 

גנומן 155

   כוכב סימני הגאולה, בהופעתו השנייה, מקשר 4000 שנות היסטוריה- מאברהם אבינו עד הגואל הסופי. כוכב אסתר, בזמנו, קשר את הגאולה הנסתרת לבית הספר האיסיי. כעת מקשר כוכב אסתר את הגאולה הנסתרת אל בית ספר אסתר. ההיסטוריה הנסתרת מתחילה עם כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק בעמק שווה, שהיה עמק האיזון הגאולי המושלם. אברהם הוא הגואל. מלכיצדק הוא שליחותו של החמור בסימן החמור כהן צדק המקדש את היין ומברך את הלחם על מזבחו של מלכיצדק. כוכב מלכיצדק ברך את כוכב אברהם בכך שקיבל את המעשר מברכתו של אברהם.

 

גנומן 156

   כוכב אברהם גדול פי עשר מזה של מלכיצדק ונסתר פי עשר ממנו. כוכב אברהם הוא מאה מונים יותר צנוע.

 

גנומן 157

   כוכב מלכיצדק הביט אל כוכב אברהם, ברך את אברהם ואמר לו: "ברוך אברם האב הגדול באמונה לאל עליון". לאחר מכן, כאשר הוריד כוכב מלכיצדק מבטו אל העולם וראה אלפי אויבים לעם הברית (מילה), אמר: "ברוך אל עליון הנותן מגן בידיך נגד כל אויבך". כוכב אברהם נתן את מעשר ברכתו לכוכב מלכיצדק ואמר: "ברך את הלחם וקדש את היין למען אומות העולם, ולמד אותם את האמונה האמיתית באל שדי".

 

גנומן 158

   נסתרות דרכי ה', אל עליון. ישיר צדיק לאל עליון. גילת חיים בכתה מרוב שמחה. ברוך אל שדי שעזר לנו לעבור את נהר הגאולה.

 

גנומן 159

   הו ממלכת שלמה הגדולה, אלף שנים במסלול כוכב אברהם וכוכב מלך שלם. היכן הייתה ענוותו של משה? היכן הייתה צניעותו של אברהם? אך למזלנו כוכבי הגאולה נצצו מעל ישראל. כוכב הבניין החדש זהר מעל כולם בתקופה ההיא. זה היה כוכבו של המלך המשוח. כוכב אברהם היה קשור לכוכב הבניין ונמשח למלך מתחת לכוכב המלך המשוח, ולכן יכול היה לבנות את בית המקדש הראשון בירושלים.

 

גנומן 160

   השפעת כוכבים אלה הייתה כה עצומה עד שהנהנה מהם שוכח שהוא בעל תשעה נקבים. לפיכך נפטר המלך שלמה בגיל 52 כשהוא זקן. הוא בזבז את הונו ומרצו, אותם קיבל מכוכבי הגאולה. במקום להשתמש בכוחותיו לטובת הכלל, בזבז אותם למטרות אישיות.

 

גנומן 161

   אלוהי ישראל הוא חנון ורחום. הקדוש ברוך הוא יודע מראש את כל השלבים המביאים לגאולה השלמה ולבניה המחודשת של בית מקדשו. לשלמה המלך היה המזל לחיות בדיוק בתקופה שבה כוכבי הגאולה נועדו להקים את בית המקדש בירושלים, העיר שנבחרה לקבל את הקדושה הראויה לכך, ומשום כך ירדה הקדושה שמלאה את בית המקדש הראשון.

 

גנומן 162

   הקדוש ברוך הוא זכר את אהבתו למשה, אשר נשמתו טרם זכתה לראות את בית המקדש של בני ישראל על הארץ המובטחת, ולכן צווה על כוכבי הגאולה להראות את תפארתם בישראל, מתחת למלכותו של שלמה המלך.

   בית המקדש נבנה בירושלים לנצח ולמרות תקופות הגולה והחורבן, נקבע מקומו בספר הכוכבים של הגאולה השלמה. לפיכך מצאה נשמתו של משה רבנו את מנוחתה, משום שמעמד הר סיני הושלם בתוך בני ישראל דרך בנייתו של בית המקדש הראשון.

 

גנומן 163

   אני מחזיק בחותם הגאולי עם שבעת האישורים המאפשרים לקבלו. אנו בשנה השביעית של הסימנים וחותם הגאולה הגיע יחד עם הלוח החדש של האיזון הכוכבי החדש. זו המהות של שבעת האישורים היוצאים משבעת הסימנים השלמים.

 

גנומנים 164-165

1. סימן בא הזמן - אישור להכריז על הזמן החדש.

2. סימן הכוכבים - אישור להסביר ולייסד את האיחוד המחודש בין המסורת היהודית והמסורת האוניברסאלית החדשה לבני מלכיצדק, דרך הברית החדשה של הגאולה השלמה.

3. סימן מלכות השמים - אישור לקבל את סימני הכהן המשוח.

4. סימן האור החדש של חנוכת החנוכות - אישור לכתוב ולהפיץ את הבשורה החדשה של הגאולה השלישית השלמה של בית התפילה החדש בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם.

5. סימן החמור אוכל לחם - אישור להנהיג ולכוון את סימני הגאולה השלמה.

6. סימן הדור הרביעי הנעתק וסימן הבניין החדש - אישור להכריז על הבשורות הנבואיות הקשורות לדור הרביעי, ועל בשורות בנייתו והקמתו של הבניין החדש האוניברסלי של השלום העולמי.

7. סימן תחייתו של הגואל האחרון, חיים - אישור ללמד את ספר החיים הכלול בספר משנת חיים.

אלה הם האישורים העיקריים, ואישורים יותר פרטניים נובעים מאלה או שנשלחים דרך סימנים.

 

גנומן 166

   הלילה, כדוגמא, הודות לאל שדי, קיבלתי, דרך הסוס הלבן, את מפתח הבנייה אשר היה חבוי (גנוז) בפירמידה של ח'ופו. המפתח נכנס עכשיו לתוך סימני כוכבי הגאולה. הוא בא לשם בניית בית המקדש השלישי בירושלים ובבאר שבע, שיעמוד לנצח. -

כוכב אסתר אמר: "נשמתי שמחה באיחוד המחודש של 13 השבטים".

 

גנומן 167

   ליבי שמח בברית המחודשת משום שכעת הצאן הנאבד של בית ישראל יוכל לחזור אל חיקו ואל שורשיו בבית הגאולה השלמה. אך כיצד ידע ישוע שתלמידיו אינם צריכים להטיף לגויים או לשומרונים אלא לצאן הנאבד של בית ישראל?

   ישוע לא יכול היה לשלוח את תלמידיו אל הגויים כי השליחות המשיחית נועדה, בהתחלה, רק לישראל. בשליחות ההיא, רק לאחר סירובו המוחלט של ישראל, כוכב כריסטו קיבל את האישור להפיץ את הבשורה לעמי העולם, והאישור ניתן לפאולוס מתרסוס. ישוע לא שלח את תלמידיו אל השומרונים כי הללו התנתקו ממסורת ישראל.

 

גנומן 168

   מאותה סיבה ישוע לא שלח את תלמידיו אל הצדוקים כי אלו סירבו לקבל את מסורת החכמים שבעל-פה. ישוע גם לא שלח את תלמידיו אל האיסיים כי אלה היו היחידים שבאותה התקופה לא נזקקו לישועה אישית. ישוע רצה לשלוח את תלמידיו אל הרבנים, אך ידע מניסיונו כי הם אינם מוכנים לשמוע את דבריו. לעומתם, הצאן הנאבד של עשרת השבטים היה כבר מפוזר במקומות רבים כ-700 שנה לפני תקופת ישוע, ולכן גם מחוץ למסורת מגובשת כלשהי.

 

גנומן 169

   עם זאת, מבלי שיידעו, לאנשי עשרת השבטים האבודים נותר אור מנשמותיהם שהתקדשו כאשר שמעו את עשרת הדברות בהר סיני. רבים מהם עדיין היו תמימים ושפלי רוח, בעלי אמונה חזקה, ביצעו מעשים טובים והטיבו עם האחרים. ישוע ידע שאלו היו הנשמות הנזקקות, המוכנות לקבל בשמחה את התקווה החדשה שנשלחה מאלהי ישראל. אחר כך הנצרות הייתה האמצעי ההיסטורי בתכנית האלוהית, שדרכה הוכנה שיבתם העתידית של עשרת שבטי ישראל.

 

גנומן 170

   ישוע ידע שמטרת שליחותו המשיחית הייתה לאחד את 13 שבטי ישראל. הוא הבין שלרבנים לא היו המידות והאמצעים הדרושים כדי לחפש ולהחזיר הביתה את השבטים האבודים, כאשר אפילו עם הארץ, החי בישראל, ננטש על-ידם בבורותו. עם זאת, ישוע ידע כי הצאן הנאבד לא יוזנח לעולם[32]. אלהי ישראל הבטיח להחזיר אותו אל חיק היהדות באחרית הימים. ישוע גם הבין שנחוץ היה אור חדש, דרך חדשה ובשורה חדשה על-מנת להושיע את אותם שבטים אבודים מעמקי ההיטמעות. בתכנית הגאולה האלהית, הנצרות הפכה לכלי ההיסטורי שאפשר לנשמות האבודות של בית ישראל להישמר עד שבבוא עת הגאולה השלמה הן תוכלנה להיגאל סופית. צריך להבין היטב כי הנשמות הללו נשארו קשורות לישראל, לתנ"ך ולמעמד הר סיני דרך הנצרות, על-אף שהקשר הזה היה מעבר לגדר.

 

גנומן 171

   העובדה כי הצאן הנאבד "נשמר" בדרך נס בתוך המחנה הנוצרי מייצגת את אחת המטרות ה"נסתרות" של הנצרות שמתגלה רק כעת דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

   צריך להדגיש שעובדה זו אינה נוגדת את המסורת האומרת שעשרת השבטים חיים מעבר לנהר סמבטיון.

   הצדיק השלם, חיים, הסביר לי עניינים רבים אודות היהודים ההם שעדיין חיים שם, כמו אבותינו - לפי התורה ולפי הטבע[33]. חשוב להבהיר כי היהודים החיים מעבר לנהר סמבטיון יודעים היטב שרוב קרוביהם נעשו נוצרים. במשך כל המאות הללו הם פיללו לישועת ה' כדי שאחיהם ישובו אל חיק היהדות.

   היהודים שגרים מעבר לנהר סמבטיון הינם "צדיקים" (הם לא נטמאו בעבודה זרה ובעבודת אלילים שקדמו לחורבן הבית הראשון) ובעלי כוחות נבואיים. הם עקבו אחרי תולדות עם ישראל במשך כל ההיסטוריה, נבחרו על-ידי ה', בין אנשי עשרת השבטים, והובאו לאזור מיוחד שהינו בלתי נגיש. ראש ל"ו הצדיקים, עם זאת, יודע את מיקומם, וגם הם משתתפים כעת בשמחת הבשורות ה"נסתרות" של הגאולה השלמה.

 

גנומן 172

   ליהודים אלה אין רשות להתגלות ליהודי העולם. הם צריכים לחכות לרשות שתבוא מלמעלה. הם חיים, כאמור, לפי התורה ולפי הטבע. בריאותם איתנה והם אינם יודעים מחלות. הם שמורים בשל קדושתם וחכמתם.

 

גנומן 173

   בעלי הזכות הללו קיבלו סודות רבים של הקבלה המעשית. הם תמיד מתפללים למען אחיהם היהודים. בכל דור, ראש ל"ו הצדיקים מכיר אותם והם מכירים אותו וקיים קשר ביניהם. לפחות אדם אחד בכל דור צריך לדעת את אמת הסוד הזה עד שיבוא הזמן לגלות זאת, ועם ישראל יתעורר וירגיש את האהבה בין יוסף ובנימין.

 

גנומן 174

   לפיכך ידעו הם שבאלפיים השנים האחרונות "שליחותו המשיחית" של ישוע הכילה מטרות אמיתיות לטובת בית ישראל, והיה זה הכרח חשוב אשר בלעדיו לא הייתה מגיעה הגאולה השלמה. במובן הזה, שליחותו של ישוע הייתה נכונה, והייתה חלק מתכנית אלוהית בהיסטוריה למען הישועה הסופית באחרית הימים.

 

גנומן 175

   בנקודה הנוכחית, ניתן להבין מדוע הייתה חייבת להיות הפרדה מוחלטת בין היהודים האלה ויתר העם. על-פי הידע שיש ליהודים, אין הם יכולים להבין את העניין עד ששארית הצאן תהיה מסוגלת לזהות את שליחות האיל שהוקרב עם כל מה שמשתמע מבחינת הגאולה השלמה. ובאמת, יהודי הגולה הארוכה, במאבק מתמשך עם עשו ועם לבן, לא יכלו להבין את שליחות ישוע, מאחר שהם לא הבינו כי הצאן הנאבד של בית ישראל, חלק בלתי נפרד מעם ישראל לשם איחוד 13 השבטים, נמצא בין הנוצרים.

   עד הגעת הסימנים השלמים, דבר זה לא היה ניתן להבנה. הדבר היה ידוע רק לאנשי הסגולה החיים מעבר לנהר סמבטיון ולראש ל"ו הצדיקים בכל דור. לפני-כן לא הייתה רשות לגלות זאת.

 

גנומן 176

   גם זהו חלק מהתכנית האלוהית בהיסטוריה. הצאן הנאבד במחנה הנוצרים זקוק היה לתפילות היהודים הללו במשך כל מאות השנים על-מנת להישמר מלהיטמא יותר מדי מדוגמות הדת החדשה. בבוא הזמן, העולם יבין את גאולות ה' הנסתרות הקודמות, שבלעדיהן לא הייתה יכולה להתרחש הגאולה השלמה. אחרי שהיהודים יכירו במשרתו המשיחית של ישוע, היהודים מעבר לנהר סמבטיון יקבלו רשות לעלות לישראל כדי לגלות את עצמם. בעת ההיא תהיה שמחה גדולה לכלל האנושות משום שהיא תוכל להבין את התכנית האלוהית של הגאולה השלמה.

 

גנומן 177

   גם ספר אסתר זה מתגלה לראשונה. בצורתו החבויה, אך במו זמנית גם הגלויה, הוא פותח את ישועתם של 13 השבטים. הוא מגלה כיצד לתארים הרבים שניתנו לישוע היה מקום במהלך גאולה אמיתית.

   אני יכול "לשחק" עם התארים כרצוני. הם כולם חלק מההתגלות הגאולית ולכל אחד יש האמת שלו, אך הסימנים ההתחלתיים פתחו את ההתגלות בעוד שהסימנים השלמים משלימים אותה. לכן ישוע היה החמור הראשון שנשא על שכמו את כל כובד התארים הללו. רק התואר של החמור האוכל לחם לא היה מוכר לו, כי סימן זה בא רק עם הסימנים השלמים. בזמנו של ישוע הוא אמנם רכב על אתונו במסגרת סימן החמור ההתחלתי, אך אף אחד לא ידע אז את צורתו הסופית השלמה של הסימן.

   ישוע היה המשיח הראשון של בית לחם, שאכל את הלחם הראשוני של מלכות השמים. ישוע היה המשיח הראשון שבישר את התקווה לגאולה השלמה עבור כלל האנושות. ישוע היה הפרץ הראשון של ההיסטוריה שפרץ את גדרות העולם על-ידי התגלותו המשיחית. ישוע היה הכהן המשיחי הראשון שאהב את עדרו ועדרו אהב אותו. ישוע היה המשיח הראשון שקם לתחייה: הקשר הראשון בין מלכות השמים והאדמה. ישוע היה הנביא המשיחי הראשון שאמר: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24).

 

גנומן 178

   כוכב אברהם, במונחים של מעגלו ההיסטורי בן 4000 השנים (הזמן הדרוש להביא את הגאולה השלמה לעולם), בעת התגלות ולידת הנצרות, היה בנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ בכלל ומעם ישראל בפרט. למעשה, מיקומו היה מיוחד במינו, היות והיה צפוּן לגמרי מאחורי כוכב מלכיצדק אשר, כפי שהוסבר, הפך בתקופה ההיא לכוכב כריסטו. כוכב אברהם נקרא גם כוכב הצניעות, וכמו-כן בשמים מקומו מוסתר וזוהרו לא נראה (על-אף שגדלו הינו פי עשר מכוכב מלכיצדק).

 

גנומן 179

   אברהם אבינו הוא אב המילה, הברית הנעשית בחלק הגוף שיש לכסותו מטעמי צניעות. לכן, לפני אלפיים שנה ברית כוכבית של הכוכב נחבאה בשלמותה מאחורי כוכב מלכיצדק.

   זו הסיבה החבויה שבגללה ישראל הייתה בנקודה הנמוכה ביותר ושהנצרות, כאשר קיבלה את הברית החדשה הנוצרית, ויתרה על ברית המילה.

   עבור נימולי התקופה ההיא, כוכב אברהם היה זקוק לרוחניות פנימית אדירה כדי לזכותם בהשפעות הגאוליות של הכוכב.

 

גנומן 180

   התקופה ההיא הייתה קשה ביותר ובחנה את כח העמידה של אנשי הסגולה. לאחר אלף שנים מזמן פגישתם של אברהם ומלכיצדק, המסומנת בתורה, וקירבת כוכביהם, בית המקדש שנבנה שוב לאחר גלות בבל עמד על תילו בירושלים.

   היה זה הזמן בו, במסגרת המעגלים הנבואיים של הגאולה, המעגל הנבואי הרביעי חזה את שליחותו המשיחית של קורבן האיל.

 

גנומן 181

   כמובן שספר אסתר לא בא ללמד אסטרולוגיה, אלא את מעגלי הכוכבים הגאוליים, אפילו בצורות הבסיסיות והפשוטות שקיבלנו, המסייעות רבות בהבנת התכנית האלוהית. כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק הינם מרכזיים בהבנת התנועות ההיסטוריות המובילות לגאולה השלמה.

   אנו יכולים להתבונן על 4000 שנים בתולדות האנושות על-פי הנקודות העיקריות המובאות בתורה הקדושה לפי מיקום הכוכבים:

1. השלמות המקורית של האיזון בין כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק.

2. מיקום כוכבי הגאולה בעת מלכותו של דוד ומלכותו של שלמה.

3. מיקום כוכב כריסטו בזמן היווסדה של הנצרות.

4. המיקום הסופי של האיזון המושלם בין שני הכוכבים הנ"ל בעת הגאולה השלמה.

   במשך מחציתו השנייה של המילניום השלישי של מסלול כוכב מלכיצדק, כוכב אברהם הביא את הישועה לבני ישמעאל, בנו של אברהם, במסגרת האסלאם.

 

גנומן 182

   במחנה היהודי, אורו הבוהק ביותר של כוכב אברהם ב-3000 שנות ההיסטוריה זהר לאיש אחד בלבד: ראש ל"ו הצדיקים בדורו, הנשר הגדול, הרמב"ם: משה בן-מימון.

   מעמד הר-סיני היה כיפור בעוד שההתגלות בזמן מרדכי הצדיק, ראש ל"ו הצדיקים, הייתה פורים.    

   ממעמקי גלות בבל, הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, גאל את עמו ישראל בדרכים נסתרות, דרך כוכב מרדכי וכוכבה הנסתר של אסתר. בעת ההיא מרדכי היה תחת כוכבו של אברהם בחיבורו עם כוכב מרדכי, ומלכת אסתר הייתה תחת כוכב מלכיצדק, בחיבורו עם כוכב אסתר.

 

גנומן 183

   ללא הגאולה הנסתרת ההיא, היה מחסור בסימנים הגאוליים של מפתח הפורים אשר פותח את תעלומת כוכבי מלכות השמים. מגילת אסתר יכולה להיקרא גם "מגילת הכוכבים" או "ספר התגלותו של כוכב אסתר", וידוע לכל שהשם המפורש אינו מופיע במגילת אסתר. ספר אסתר מגלה את הגאולה שה' הסתיר בכוכבי  הגאולה מתחת למלכות השמים.

 

גנומן 184

לפי המסורת, יש לנו מידע על כוכב אברהם, אולם רק עכשיו, לאחר 4000 שנים, ניתן לגלות את מסלולו יחד עם מסלול כוכב מלכיצדק. מנבואתו של בלעם בתורה, אנו יודעים על קיומו של כוכב שדרך מיעקב. הדבר מתייחס לכוכב המפליא של הגאולה השלמה (אחרי שהיה כוכבו של כריסטו ולפני זה כוכב מלכיצדק.

   יש להבין את כוכב שלמה לפי מיקומו המשיחי של שלמה (זהו גם כוכב מלכיצדק מלך שלם (ירושלים)). (המלך שלמֹה, מלך שהשלום שלו) בקשר עם כוכב יצחק בנה את בית המקדש הראשון בירושלים. (כוכב הבניין קשור גם ל"סוד" בניית הפירמידות[34]).

   על-פי גאולת פורים, אנו יודעים על כוכב מרדכי וכוכבה של אסתר. כוכב מרדכי מתקשר לבית הדין של הגאולה השלמה (הן למעלה, הן למטה), וכוכבה של אסתר מתקשר לגאולה המוסתרת של כוכבי הגאולה בקשרו למדרגות השיש הלבן של מלכות השמים. 

 

גנומן 185

   על-פי הישועה המשיחית לה זכו הגויים בזכות שליחותו של ישוע, אנו מתוודעים לתכני כוכב כריסטו, אשר הובן לפי הסימנים השלמים של ביאתו השנייה של כוכב כריסטו בסימן הכוכבים.

   על-פי התגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הגואל חיים, אנו מודעים לכוכב הרביעי הנעתק, ואנו מקבלים מסרים נבואיים למען הדור הרביעי לפי המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה.

   כוכבי הגאולה הללו מהווים שבע תקופות היסטוריות, תקופות הנדרשות לשם השלמת הסימנים השלמים:

1. תקופת אברהם - הבטחת הגאולה.

2. תקופת יציאת מצרים ומעמד הר סיני.

3. תקופת הבנייה של בית המקדש הראשון.

4. תקופת המסורת הנבואית של אליהו, זכרו לברכה.

5. תקופת הגאולה הכוכבית הנסתרת של פורים.

6. תקופת הישועה המשיחית לכל אומות העולם[35].

7. תקופת התגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלמה מהתחלתו של הדור הרביעי הארוך. זו התגלותו של "אהיה" השני של השם אהיה אשר אהיה, אשר מקשר כל גאולה וישועה שהיו בעבר, מחדשן ומשלימן בעת הגאולה השלמה.

 

גנומן 186

   חמור הסימנים צריך להסביר את כל תכני הגאולה השלמה:

   מסורתו של אברהם באמונה המונותיאיסטית באל שדי, מסורת התורה הקדושה של משה רבנו, מסורת בית המקדש בירושלים, מסורת הצדיקים הנסתרים, מסורת כוכבי הגאולה של פורים, המסורת המשיחית של שליחות ישוע, המסורת החדשה של סימני הגאולה הסופיים והשלמים בזכות הגואל חיים.

   ודאי יכולתם להיווכח שהמשקולות שאני נושא על גבי אינן קלות. המילים היחידות שעוזרות לי הינן: "הי-הא, הי-הא", אם הבנתם את כוונתי...

 

גנומן 187

   המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, היא עצמה המסורת הגאולית והמשיחית של הגאולה השלמה, לכן אליהו הנביא פותח את הגאולה השלמה כפי שנאמר בנבואה האחרונה של מלאכי. הסימנים השלמים של הגאולה השלמה לא יכלו לרדת אל העולם עד אשר הגואל האחרון נבחר וניתנה הרשות מפי אליהו הנביא. הסימן הכללי הראשון "בא הזמן" מכיל את מפתחות ההבנה האלה. הגואל הנבחר מביט לשמים, המסורת הנבואית של אליהו הנביא יורדת, ומפיו של פרץ קול נבואי אדיר מכריז: "בא הזמן"[36].

 

גנומן 188

   זהו זה. בא הזמן למימוש הנבואה: "כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם-- פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 23-24).

   נבואה זו מסבירה בפרוש שרק לאליהו הנביא יש רשות לפתוח את הגאולה, ושהתחלת שליחותו באה לאחד את הלבבות[37]. הגואל האחרון מביא את החוק החדש, חוקה המחודש של התורה למען דורות הגאולה. לפיכך התחלתה של אותה נבואה אומרת: "זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" (שם, 22).

   משה רבנו הוא ראש כל הנביאים: "וְדִבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים" (שמות, ל"ג, 11).

   על אף שההבדל בצורה הוא עצום, בנוגע למהות העניין, דברי משה ודברי הנביאים הם דברי אלוהים חיים. המסורת של הנביאים מייצגת את המשך המסורת הנבואית של התורה המסתיימת עם נבואת מלאכי. 

 

גנומן 189

   לפיכך חשוב להבין שהנבואה במלאכי טומנת בחובה שליחות וסימן. לפי הסימנים הם נקראים הסימן ההתחלתי של החמור האוכל לחם, והסימן השלם של החמור האוכל לחם. הסימן ההתחלתי מסביר את שליחותו של ישוע. הסימן השלם מסביר את סימן החמור האוכל לחם הנוכחי.

   הסימן ההתחלתי, המסביר את שליחות ישוע מסמל גם את: 1. סימני תיקון הנצרות. 2. הרחבת הסימן ל-35 שנות המחצית הראשונה של הדור הרביעי.

   הסימן השני מסמל את: 1. הרפורמה הגדולה ביהדות. 2. הרחבת הסימן ל-30 שנות המחצית השנייה של הדור הרביעי[38].

 

גנומן 190

   משמעות הנבואה אינה צריכה לבלבל. דברי ה' לא חוזרים ריקם. צריכים להבין את ה"פן". במשרת ישוע, בעוונות, התגלה ה"פן". השבת הלבבות לא הצליחה לעבור על הסבך שקרני האיל נאחזו בו.

   אין שום ספק בכלל שהתקיים ה"פן": חיסרון השבת הלבבות, המוות המוקדם של ישוע, המחלוקת עם היהדות, חורבן הבית, בעוונות הרבים, הגלות הארוכה.

   לפיכך אין ספק שהשבת הלבבות המנובאת לא התקיימה במשרת ישוע, וזה מאומת בהחלט בדברי ישוע: "לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם־חָרֶב" (מתי, י', 34).

   אמנם דבר ה' לא חוזר ריקם, ולכן המשימה המנובאת על ידי אליהו הנביא והשבת הלבבות שהוא מביא נדחו לעתיד. חוסר השבת הלבבות לא יבטל את השבת הלבבות של אליהו, זכרו לברכה!

 

גנומן 191

   בואו השני של כוכב כריסטו בסימן הכוכבים בא להבהיר את השליחות הבלתי גמורה ההיא במסגרת התכנית האלוהית של הגאולה השלמה. במובן הזה, נבואתו של מלאכי מושלמת מכל צד. שליחות ה"פן" (LEST) יצאה בסימן אליהו הנביא[39], אך ה"פן" ההיסטורי יצר בלבול שלא יכול היה למצוא פתרון עד לבוא סימני ההשלמה של אליהו הנביא.

 

גנומן 192

   עם סימן הגואל השלם אנו נכנסנו לדור הרביעי. מה היה הדור הרביעי של הסימנים ההתחלתיים? גם ישוע מתייחס אליו וגם בברית החדשה מדברים עליו.

הנושא לא יכול להיעדר במסגרת התגלות משיחית שקשורה לנבואות הגאולה.

   אין זה רחוק מהאמת לומר שימי הדין האחרונים של הסימנים ההתחלתיים הסתיימו בשנת 1945, עם סוף השואה וסופה של מלחמת העולם השנייה. ניתן להבין גם שהנצרות המסורתית "תמה" עם סוף מלחמת העולם השנייה. למעשה, הקמת מדינת ישראל, בשנת 1948, מסמלת את השלב הראשון של השם "ישראל" שניתן ליעקב לאחר מאבקו ונצחונו על מלאכו של עשו.

   שליחותו הקצרה של ישוע נשאה עמה את התקופה הארוכה של הדור הרביעי בן 2000 השנים. הסימן הנוכחי מלא תקוות ונושא עמו את התקופה הקצרה של הדור הרביעי בן 65 השנים, אם כי יום ה' הגדול של הדור הרביעי הזה אינו ידוע לעבר. הדור הרביעי הנוכחי הוא הדור הרביעי הנעתק מכל דורות העבר.  

 

גנומן 193

   מסע ההטפות של יוחנן המטביל מעיד על השתכנעותו שאחרית הימים הגיעה. הוא הגדיר את מטרתו כמבשר של מלכות השמים, בשורה שהייתה כרוכה בתשובה אישית ובחנינה לישועה מזעם אחרית הימים. הישועה הייתה יכולה להיות אישית בלבד, כי זעם אחרית הימים נגזר על העולם כולו.

   לפיכך, הבשורה של מלכות השמים הייתה מסומנת בכפילות ביחס לדור הרביעי: בבשורות הגדולות והנפלאות היו טמונים המאורעות הנוראים של אחרית הימים. זאת לא הייתה רק דעתו של יוחנן: למעשה זו הייתה הסיבה שלמענה נוסד בית הספר האיסיי. החכמים האיסיים השמורים, בנוגע לכל הסימנים הגאוליים שראו ובצעו במסגרת בית מדרשם, שאפו לישועה מזעם ימי הדין האחרונים, הבאים והקרובים, וכמו-כן היו משוכנעים, ובצדק, שהם היחידים שידעו את דרכי ההצלה.

 

גנומן 194

   הדור הרביעי הכפול מהווה תמיד התנגשות בין סוף עידן, שסיים את תקופתו והתחלת עידן חדש.

   ברור שמסלול כוכב אברהם, הנמשך 4000 שנים, לא יכול היה להיתפס על-ידי האיסיים. באמצעו של המסלול, לאחר 2000 שנים, הם יכלו לתפוס, לכל היותר, את מסלול ארבע הפינות של כוכב אברהם, במונחים של ארבע תקופות של כ-500 שנים, ויכלו להבין היטב שהכוכב התקשר לממלכות בבל, פרס, יוון ורומא, שהגיעה לשיא בתקופה בה הם חיו. הם לא יכלו לשער שעידנה של רומא יימשך עוד כאלפיים שנה.

   סימן הגואל השלם, המבצע סימן מהכוכב הרביעי הנעתק אל כוכב אברהם, מגיע רק עם הסימנים השלמים. לו היה מגיע בעת ההיא, האיסיים עצמם היו חייבים להכריז ולבשר את הגאולה לכלל ישראל, אך למורה הצדק לא היה רשות לעשות כן.

 

גנומן 195

   עם זאת, ניתן לדמיין את קיום סימן זה ללא סימנו של הגואל הסופי (או של מורה הצדק) כאחד מהסימנים שהתקבלו בבית הספר.

   ארבעת הכוכבים יכלו להיחשב במונחים של 500 שנים, כפי שהוסבר, משום שגם חמשת כוכבי הגאולה מהווים ערך גאולי של 500 שנים.

   אנו קיבלנו את הערך הזה בסימן בית התפילה של הגאולה השלמה. הצדיק אמר כי בעוד כ-400 עד 500 שנים מצוות התפילין לא תתקיים כפי שהיא נהוגה כיום בבית הכנסת המסורתי.

 

גנומן 196

   התקופה בין הולדת אברהם תחת כוכבו ליציאת מצרים הינה תקופה שנעה בין 400 ל-500 שנים. כך גם התקופה בין הכניסה לארץ המובטחת ועד לבניית בית המקדש הראשון, התקופה בין בנייתו של בית המקדש ועד לחורבנו והתקופה בין גלות בבל ועד לחורבן הבית השני - כולן תקופות שאורכן נע בין 400 ל-500 שנים.

   במשך 200 השנים האחרונות של התקופה האחרונה הנ"ל, אנו מוצאים את בית הספר האיסיי, המכין את הזמן המשיחי של אחרית הימים.

 

גנומן 197

   בסימן הכוכבים המשוער ההוא, לא היה יכול להיות מורה המבשר על כוכב מלכיצדק או על כוכב כריסטו. עם זאת, כוכב מלכיצדק היה בתוך הסימן. היבט הכוכב השפיע על יצירת משרת הכוהן המשוח במערכת המשיחית של בית הספר הסודי של האיסיים.

   השפעת הכוכב התגלתה בברית החדשה הנוצרית כדי שתוכר בזמן הסימנים השלמים.

   ועדיין, כיצד ידע יוחנן המטביל שלאחר בשורתו היה צריך להגיע מבשר הגאולה?

 

גנומן 198

   מדוע יוחנן המטביל היה כה בטוח כי אחריו לא יהיו יותר נביאים שיבשרו על בוא המשיח?

   אחד פתח ואחד צריך להגשים. הסימנים הראו שהזמן דוחק מאוד. גם יוחנן וגם ישוע קיבלו את הבשורה, שניהם הכריזו על הרס גדול ועל זמני מלכות השמים, ושניהם נענעו את סירות ההיסטוריה לאלפיים שנים נוספות.

 

גנומן 199

   לפיכך קיבל יוחנן את סימן הכוכב המשיחי של מלכיצדק בבית הספר האיסיי, ונהיה למבשר הסימן. הוא הכריז על הזעם האלוהי בעת הדור הרביעי ועל בואו של הכהן המשיחי שיטביל את נאמניו ברוח הקודש.

   אפשרי גם כי המונח "כריסטוס" ("משוח") התקבל והיה שגור בפיהם של תלמידי בית הספר האיסיי.

   במונחי הסימנים, שליחותו של כריסטו נבדלת מן המשיחות האוניברסאלית. לכן יש להתייחס לשני היבטי השליחות המשיחית כאל הסימן המשיחי הכפול של משיח בית יוסף ומשיח בית דוד.

 

גנומן 200

   אפשרות זו מתחזקת בעובדה כי בסימנים השלמים, המורה חיים מכריז על כוכב זה ככוכב כריסטו. הכרזה זו חותמת את מהלכו של הכוכב בשם הזה ופותחת מהלך חדש בשם כוכב הסימנים.

 

גנומן 201

   המונח "MAGISTER NOSTER" בא כחלק מהתיקון הגדול שחייב להתרחש בכנסייה הלטינית. משה רבנו נחשב כמורה האמיתי של האמונה האמיתית. גם המונח "כריסטו" המופיע בסימנים השלמים בא בסימן התיקון. מצד אחד, הוא מקשר את הנצרות למאורעות ההיסטוריים, ומצד שני, הוא מתקן את השגיאות שבנצרות. אם המונח היה "משיח" בלבד, הוא לא היה מספיק לקשור את התיקון אל המקורות. הנצרות אינה יכולה להתקיים ללא המונח "כריסטו". כל מונח אחר היה מוציא את הנצרות מחוץ לתיקון כלשהו, והסימנים היו מתקשרים ומתייחסים רק לישראל המסורתית, כך שהאוניברסאליות של המסר הייתה מתמעטת ואפילו מתבטלת.

   כשהתיקון נעשה, הכוכב רכש את שמו החדש למען הגאולה השלמה.

 

גנומן 202

   עבור האיסיים עצמם, המשיחות האוניברסאלית, שנועדה לכוכב מלכיצדק, הייתה קשורה למורה הצדק[40]. הם האמינו כי מורה הצדק לא היה מיועד ליהודים בלבד. כאשר יבוא הזמן ומורה הצדק יתגלה, הדבר יהיה למען העולם כולו. יכול להיות והם השתמשו במונח "כריסטוס", מאחר שהאיסיים החשיבו את מורה הצדק כמשיח האנושות, האמור לקום לתחייה ולהתגלות באחרית הימים.

   אין אנו יכולים להיות ערבים לדיוק המונחים שהשתמשו בהם האיסיים, אך ניתן לקבוע בוודאות כי הם האמינו באוניברסאליות של המונח כריסטוס ובמה שהוא מביע.

 

גנומן 203

   כוכב מלכיצדק היה סוד בבית הספר האיסיי, והאיסיים לא יכלו לדעת מי בדיוק נולד תחת השפעת הכוכב באותם הזמנים. הם קשרו זאת למורה הצדק שככל הנראה כבר הלך לעולמו וחיכו לשובו הגשמי. אנחנו טוענים כי ישוע נולד תחת השפעת כוכב מלכיצדק. את זאת ניתן להסיק לאחר עיון בסימנים[41] השלמים ולאחר ההתגלות הנסתרת של הסימנים ההתחלתיים בבית הספר האיסיי, ולאור הרמזים המובאים בברית החדשה אודות הכוכב הזה.

 

גנומן 204

   בית ספר אסתר היה שמו הסודי של בית הספר האיסיי, בו למדו את ה"לימודים הנסתרים" של סימני הגאולה. אנו קוראים להם: "הסימנים ההתחלתיים" (לאחר שקיבלנו את הסימנים השלמים). בעת ההיא הם נקראו "סימני הגאולה המשיחיים והגאוליים של אחרית הימים". זה היה בית הספר אליו התקבל ישוע החכם, החד והרציני, על-אף גילו הצעיר וחוסר התנסותו אצל האיסיים. בהיותו נער למד ישוע תורה מן הרבנים, שהתפלאו משכלו החד בכל הנוגע לענייני הגאולה המרומזים בתנ"ך. הוא התבונן הרבה על רמזי הפסוקים ההם והצטער מאוד על בלבולי עם ישראל.

 

גנומן 205

   לאחר מספר שנות התנסות בלתי מספקות, נקלע ישוע למשבר של: "מה לעשות ולאן ללכת?". הדבר נבע, בחלקו, מחוסר עקביותם של מוריו בתשובות שסיפקו לו אודות ענייני הגאולה, ובנוסף, מעוול שנעשה לו בשל המצוקה הכלכלית בה חיה משפחתו ולשון הרע שסבל ממנה לאחר לידתו[42]. כמו-כן היה ישוע מוטרד גם מן החברה בה חי. הוא ראה בה שחיתות רבה, חוסר כנות, אטימות-לב, יהירות ושקר. בן 25 היה כאשר החליט להיכנס למקלט הקדוש של האיסיים, רחוק מן הרע של אותם הימים. רק האיסיים יכלו להיענות לדרישותיו, ורק בית ספר אסתר ידע לספק מענה לשאלותיו הרבות.

   ישוע השתוקק לדעת אודות הכוחות הגנוזים של המסורת הנסתרת שנתונה הייתה בידי האיסיים. בשנתיים הראשונות לאחר קבלתו, לישוע לא היה עוד מושג בנוגע לשליחות המיוחדת שעתיד הוא למלא. לו היה לו מושג כזה, היה נמנע ממנו להתקבל, היות ותנאי בל-יעבור אצל האיסיים היה אורח חיים מוצנע, שאסר כל מגע חיצוני והפגנתי עם הסביבה.

 

גנומן 206

   כוכב כריסטו, אשר תחת השפעתו ישוע נולד, הדריכו בדרך שהובילה למודעות שליחותו האישית רק בשלבים האחרונים, כאשר השיג הוא את הכלים (הקבלה המעשית) שאפשרו לו להילחם את מאבקו. הכניסה לבית הספר האיסיי הייתה דרך חד-סטרית אל המבנה המשיחי של תורת האיסיים. כל זאת היה מבוסס על כתבים שמורים ונסתרים של מייסד בית הספר האיסיי בדמשק, שהעביר אותם לתלמידיו הנבחרים.

   בבית הספר האיסיי היו שלושה סוגי משיחים המשוחים בשמן מקודש לפי שלוש דרגות:

א. השמן המשיחי המיועד ל"משיח מלחמות ה' (קשור למשיח בן דוד).

ב. השמן המשיחי המיועד ל"כוהן משוח" (מצאצאי צדוק הכהן).

ג. השמן המשיחי המיועד ל"משיח המורה" (הקרוב בקבלת דברי המורה צדק).

 

גנומן 207

   ישוע, לפני קבלתו לקהילה, התחייב לעזוב את כל נכסיו הפרטיים ונשבע שלא לנטוש לעולם את קהילת האיסיים.

   לאחר שהתקבל[43], נשבע ישוע גם כי לא יפרסם ברבים את הידע שנמסר לו. לקראת תום השנה השלישית, צריך היה הוא לבצע את השבועה החמורה ביותר לפני שקיבל את סודות הקבלה המעשית.      

 

גנומן 208

   כאמור, בבית הספר האיסיי היו למעשה שלושה תחומים של מעמד משיחי:

א. הכהן המשיח, צאצא של משפחת צדוק הכהן כבר בזמנו של דוד המלך ונחשב עד ידם להיות הגזע היחידי הראוי לכהונה.

ב. מלך המשיח, משיח מלחמות ה' מבית דוד, המכין את "צבאו" למלחמת כוחות האור נגד כוחות החושך.

ג. המורה המשיחי, שהיה התלמיד הראשון והקרוב ביותר למורה הצדק. ברשותו הייתה האחריות לגבי החוקים, התורות וכד' של בית הספר.

 

גנומן 209

   הכהן המשוח היה מברך על הלחם ומקדש את היין, והיה עורך את המנהג החדש[44] (של התפילות וכד') שהיה נהוג בקרב האיסיים.

   למשיח בן דוד משבט יהודה[45] היה נתון תפקיד מדריך הלוחמים[46], המכין אותם למלחמות הגדולות העתידות לפרוץ בין בני האור לבין בני החושך.

   המורה המשיח היה אחראי על כל העניינים הקשורים ל"ברית החדשה" של האיסיים, עליהם נשבעו תלמידי בית הספר.

 

גנומן 210

   יוחנן המטביל  היה מורה מכובד אצל האיסיים.

ישוע, שלמד בתחילה מיוחנן, קיבל ממנו גם את יסודות התורה האיסיית ואת המשמעות הנבואית של בית הספר.

   תוכן התורה האיסיית יכול להסתכם בכמה משפטים:

מורה הצדק היה יורשו של אליהו הנביא.

מורה הצדק נהרג בירושלים בשל עוול מנהיגי אותם הימים, אולם הוא הכין (הן בכתב והן במסורת שבעל פה) את בית הספר הנסתר של המקלט ושל הישועה. 

גם לאחר מותו לא נטש מורה הצדק את תלמידיו, והמשיך לשלוח מהעולם הבא את הסימנים הנבואיים אשר בהם הוא "קם לתחייה", והדריך את חברי הקהילה. בית הספר האיסיי הכיל את המבנה המשיחי הדרוש להצלת העולם באחרית הימים.

 

גנומן 211

   כפי שקיבלנו ואנו עדיין מקבלים את החלומות הנבואיים של הדור הרביעי הזה האחרון, כך גם למורה הצדק, שהיה במסורת של אליהו הנביא, הייתה "רשות" לשלוח את החלומות הנבואיים לתלמידי בית ספרו, חלומות שהיו שייכים לתקופה ההיא ולדור הרביעי ההוא.

כמו שחלומות הדור הרביעי מכילים סימנים כפולים, חיובים ושליליים, כך נבואות הגאולה של אותם הימים מכילים סימנים כפולים. בערך כמאה שנה לפני תקופתו של ישוע, חזה מורה הצדק בחכמתו הנבואית כי אחרית הימים מתקרבת, מאחר שלא הייתה זכות בישראל לקבל את הישועה לפני פרוץ הזעם של הדור הרביעי.

בעת ההיא הרבנים והמלומדים היו יהירים ומושחתים, רודפי בצע וכבוד, כאשר העם היה מדוכא ושרת מעט מאוד את ה' בלב שלם והגון.

 

גנומן 212

   הצדיק הרהר ארוכות בגורל העם היהודי, אולם הוא לא מצא תקווה. הוא ראה כי לא היו מקומות (בתי-מדרש, בתי-כנסת וכד') הראויים לקבל את השורשים של העידן החדש המבשר את התקווה לקראת בואו של יום הדין הקשה והנורא.

   מורה הצדק לא היה רק בין ל"ו הצדיקים, אלא היה ראש ל"ו הצדיקים של דורו[47]. לכן, היה הוא היורש הישיר של המסורת הנבואית של אליהו הנביא, שהוא ראש בני העלייה, לפי הבטחת הקדוש ברוך הוא.

   פרטים אלו מסבירים מדוע מורה הצדק ידע את סודות מלכות השמים ואת סימני הגאולה. רק ראש ל"ו הצדיקים היה יכול לדעת זאת ולמסור לתלמידיו הנאמנים את רזי העניין.

 

גנומן 213

   בתקופה החשוכה ההיא בתולדות עם ישראל, הייתה המסורת נתונה בידי מלומדי תורה ואנשי סנהדרין יהירים שלא יכלו להביא שום ישועה לעם.

   השאלה שהעסיקה את מורה הצדק הייתה מציאת מקום ראוי שיוכל לקבל את חסד ה' באחרית הימים, כי למעשה לא היה קיים מקום כזה. עבור מורה הצדק הייתה זו "עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה-- הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ" (תהילים, קי"ט, 126).

   מורה הצדק, אשר שמו אינו ידוע לנו, נסע לדמשק ושם כתב פירושים והבהרות אודות ימי הגאולה העתידים לבוא. הוא כתב הסברים על דברי נביאים, על ענייני מלכות השמים ועל כוכבי הגאולה. כמו-כן ניסח הוא את יסודות מסדר האיסיים - מערכת קהילתית חמורה וסגפנית שהסדירה את חייהם של חברי הקהילה בתוך בית המקדש.

 

גנומן 214

   המורה בחר בקפידה את תלמידיו. הם היו צריכים להיות יראי שמים בתכלית, חכמים ושפלי-רוח. המורה יסד את בית ספרו ולימד את תלמידיו את מכתביו ומסר להם כמה סודות מן הקבלה המעשית. זה היה בית הספר הראשון שיסד מורה הצדק בדמשק לפני שהמקום הועבר קרוב לים המלח.

   מורה הצדק נדחה, הוכה, הונה, הוחרם, גורש מאנשי הרבנות והשלטון ביהודה ומצא מקלט בדמשק.

 

גנומן 215

   דבורה חלמה שנאמר לה שהגם שמורה הצדק היה צדיק אמיתי, אחד מל"ו הצדיקים הנסתרים, הצטרך לקבל עונש מפני שגילה בבית הספר סודות של מלכות השמים.

 

גנומן 216

   עד כה הוסבר כיצד נוסד בית הספר האיסיי וכיצד הוא הפך להיות מושבה של המסורת הסודית. כמו-כן הוסבר כי חברי הקהילה האיסיית הושבעו בברית משיחית וגאולית חדשה אשר הייתה מבוססת על שיעוריו ותורתו של מורה הצדק.

   יש לציין שמקור סודות הגאולה הללו היה טמון במסורת הנסתרת של אליהו הנביא, זכרו לברכה.

 

גנומן 217

   בבית הספר היה נהוג קידוש השמן המשיחי, והיו גם נהוגים בו כנות, התמדה, הקרבה והתקדשות. התלמידים היו מקדישים את חייהם לשליחות בה הם נמצאים. כאשר ישוע נכנס לבית הספר, קרוב לוודאי שהרגיש כי המקום נראה יותר כצבא של מלכות השמים מאשר כבית ספר.

   מורה הצדק מת או (כפי מגילות קומרן נראה ש) נרצח כמאה שנה לפני כניסתו של ישוע אל הקהילה.

 

גנומן 218

   כאמור, האירוע התרחש 75 שנים בערך לפני לידתו של ישוע ואנו סבורים כי לקח לו, למורה הצדק, כ-30 עד 50 שנים (תלוי באופן החישוב של תחילת שליחותו) להניח את יסודות בית הספר בקרבת ים המלח. בכל מקרה, סביר להניח כי בית הספר האיסיי היה קיים כ-30 עד 40 שנים לפני בואו של ישוע. המוסד היה כנראה קיים בדמשק עוד לפני-כן, אך הרעיון להעבירו לארץ ישראל התממש רק לאחר מות מורה הצדק, בזכות יוזמת תלמידיו.

   התלמידים המשיכו ללכת בתלם שסלל מורם והאמינו בסודות המשיחיים שנתגלו להם. לאחר מכן, האמינו הם גם בתחייתו של מורה הצדק במלכות השמים וחיכו לשובו הגשמי. למעשה, מורה הצדק קם לתחייה במלכות השמים, שנוסדה בשלב ההיסטורי של המסלולים הכוכביים. הוא עצמו גילה לתלמידיו את רזיה.

 

גנומן 219

   העובדה שהצדיק הנסתר גילה את רזי מלכות השמים (שלמען האמת אסור היה לגלותם) אף על פי שנימוקיו היו נעלים ומניעי החלטתו היו נכונים. בדקו את שכלכם ואמונתכם ודעו שהצדיק הנסתר, לאחר מותו, לא יכול היה להיות מנותק מבית הספר המתנהג על פי סודות מלכות השמים, שהוא עצמו יסד. הוא היה אחראי לסודות שגילה על הארץ והיו בשימוש בבית הספר האיסיי, סודות הקשורים לכוכבים. עמודי השמים רועדים ואף זזים ממקומם כשסודות אלה מתגלים בעולם.

 

גנומן 220

   הצדיקים הנסתרים מעולם לא מדברים על הסודות הללו, גם לא עם תלמידם. מורה הצדק הבין והחליט, מכמה טעמים, כי הגיע הזמן לגלות, בפעם הראשונה, מספר סודות לתלמידיו הנבחרים שדבקו ביראת השמים, באמונה צרופה, בהתמדה וביכולתם ללמד אחרים. הוא ידע כי תלמידים אלו חייבים להיות הגונים, מלומדים ובקיאים בחוקי התורה, במסורות שבעל-פה ובלימודי ענייני מלכות השמים, אנשים המסוגלים לחזק את שארית העם ולקבל את האור החדש העתיד לצאת מן התקופה הקשה הכוללת בלבול ואי-סדר על אדמת ארץ ישראל.

 

גנומן 221

   כל צדיק נסתר, גם לאחר פטירתו, אחראי לתלמידיו גם מעולם האמת. גם התלמיד חייב, מצידו, לעקוב אחרי מורו שבעולם האמת. מדובר על שרשרת שאינה יכולה להתנתק, וגם המוות הגשמי אינו מסוגל לנתקה.

   כאמור, התלמיד שומר ונוהג על-פי ההנחיות שניתנות לו ממורו הנסתר, גם כאשר אינו נמצא בעולם הזה.

 

גנומן 222

   הצדיק הנסתר הינו רגוע גם במותו, מכיוון שהוא יכול להנות בחלקו בעולם הבא. ואם התלמיד נמצא בבעיה והוא זקוק למורו, אך הצדיק יודע זאת ויכול לסייע לו.

   לגבי מורה הצדק, העניין היה שונה. לאחר פטירתו, הוא היה צריך לשמור על מעשיהם של תלמידיו בבית-ספרו, היות והיה אחראי על סודות מלכות השמים, שהוא עצמו גילה מתוקף סמכותו.

   דבר פרדוקסלי היה קיים בעונש זה, שהיווה גם חידוש כביר מאחר שהוא פתח תקופה היסטורית חדשה בה הייתה זכות "לשבת" במלכות השמים "החדשה" - מקום שמיימי נסתר, שבעתיד לבוא יקשר בין ההרמוניה הכוכבית לבין הארץ, כאשר תושבי הכדור יהיו זכאים ויוכלו לקבלה.

 

גנומן 223

   זו הייתה תחילתה (או קדם-תחילתה) של המלכות הנפלאה, שאותה תירש האנושות בעת הגאולה השלמה לאחר יום ה' הגדול והנורא של הדור הרביעי.

   זו הייתה תחילתו של שלב חשוב בתוכנית האלוהית שבהיסטוריה. אנשים רואים את ההתחלה, אך אינם מבינים את הסוף. ה', לעומתם, רואה את הסוף וקובע את ההתחלה.    

 

גנומן 224

   הקשר בין ההרמוניה שבכוכבים לבין האנשים ההגונים על פני האדמה מהווה את המטרה הסופית של הגאולה השלמה, כאשר "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ" (ישעיהו, י"א, 6). מסלולו של כוכב אברהם הינו בן 4000 שנה, והאנושות משלמת על שגיאותיה לפני שזוכה למלכות השמים המבורכת באחרית הימים. בני האדם צריכים תמיד לטעות לפני שיוכלו להבין את ערכו ומהותו של הנכון והצודק.

 

גנומן 225

   האנושות חייבת לחטוא וליפול על-מנת להבין את ערך התיקון.

   לאיש הקדוש ההוא, ראש ל"ו הצדיקים, הוצבה המטרה לנהל את שליחות הישועה הקשורה למלכות השמים באמצעות בית הספר שהוא עצמו יסד. כל זאת ארע לפני כ-2000 שנים - 2000 שנים לפני הרשות שניתנה לגלות זאת בזכות ראש ל"ו הצדיקים, חיים.

זהו היבט נסתר של התוכנית האלוהית להביא את הגאולה האוניברסאלית הגדולה לאנושות, לאחר הטעות שנעשתה אז - לקשור לראשונה את מלכות השמים אל הארץ, אך השגיאה הייתה הכרחית למען הישועה שעתידה לבוא באחרית הימים.

   לשם הבנה, ניתן להשוות בהיבט מסוים את השגיאה שעשה הצדיק עם שגיאתו של משה רבנו ביחס לערב-רב.

 

גנומן 226

   רבים מאלו שהיו עדים וראו את הניסים והנפלאות ביציאת מצרים היו זרים ולא מצאצאי יעקב, בנו של יצחק. ביניהם היו מצרים רבים ואנשים ששהו במצרים מכמה טעמים (מסחר, ביקור, עבודה וכד'). לאחר שראו את "היד החזקה" של ה' ושמעו את דברי הנבואה של משה, החל לחלחל בהם פחד ה' והם השתוקקו ללכת אחרי בני ישראל במסעם לארץ הקודש. הם התחננו בפני משה וביקשו להצטרף אל עמו.

 

גנומן 227

   משה רבנו, כאשר ראה את אמונתם ואת נכונותם לנטוש את דתם הקודמת על-מנת לבצע את רצון ה', שמח בליבו ואמר כי כל מי שמוכן ללכת בדרך תורת ה', יכול להצטרף אל בני ישראל.

   משה לא בקש את רשות ה' משום שהיה משוכנע כי הדבר תואם את רצון ה', אשר מצידו לא אמר דבר למשה בעניין זה.

   לאחר מכן, כאשר משה עלה על הר סיני במשך 40 יום ו-40 לילה על-מנת לקבל את התורה, הערב-רב איבד את סבלנותו, נטייתו הקודמת גברה והוא יזם את עשיית עגל הזהב.   

 

גנומן 228

   הערב-רב בלבל את העם ובני-ישראל נפלו בחטא הנורא של עגל הזהב. אז אמר ה' למשה: "לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות, ל"ב, 7). מדוע ה' כינה "עמך" את האנשים שמשה הוציא ממצרים? משום שמשה העלה את הערב-רב על דעתו, מבלי לבקש את רשות ה'.

 

גנומן 229

   הטעות של משה, שנעשתה ללא ספק בכוונה טובה וגרמה לחטא העגל, הייתה חלק מן התוכנית האלוהית ההיסטורית, היות והיא מהווה את הגורם שיציל ויושיע באחרית הימים את אומות העולם בזכות התיקון שעשה משה רבנו כנגד שורשי העבודה הזרה היוצאת לפועל בחטא העגל. תיקונו של משה רבנו מסייע כעת, בתקופת הדור הרביעי הסופי, להתגבר על ולהרוס את כל העבודות הזרות שבעולם.

   פעולתו של משה תשרוף כל צורה ותמונה הקשורות לפולחן זר עד שההרמוניה השמימית תוכל לרדת ולשרות על הארץ. עד אז, גם נציגי אומות העולם אשר ניקו את אמונתם מכל רעיון אלילי ומכל פולחן של עבודה זרה, יוכלו להשתתף ולדבוק באמונה הצרופה באל אחד.

 

גנומן 230

   אנו יכולים לשער, לשם הבנה בלבד, שאילו משה היה מבקש מה' רשות להעלות את הערב-רב, אזי הקדוש ברוך הוא לא היה מסכים לכך. כי יודע ה' את העתיד והיה רואה את העבודה הזרה שתצא מהם ואת השם הרע שישראל (ולא הערב-רב) ישא בדרכו ההיסטורית הארוכה, ולא היה נותן לצאצאי אברהם, יצחק ויעקב לעבור נסיון כזה. לכן הכרחי היה שמשה יעשה כמיטב הבנתו, מבלי לבקש רשות, מפני שלא היה מתאים שבורא כל האנושות יסרב לבקשה כזו. בסופו של דבר, בזכותו של משה, ה' זיכה גם את אומות העולם.

 

גנומן 231

   לא היה יאה, כביכול, שה' יענה בחיוב לפנייתו האפשרית של משה, וזאת בשל אהבתו לצאצאיו של יעקב, אך מנגד, גם לא היה יאה לו לענות בשלילה בשל אי-הצדק שבדבר. בסופו של דבר, היה הכרחי לעבור בדרך הזאת על-מנת לכלות את שורשי העבודה הזרה בין אומות העולם, בכך שיש בהן נציגים שהולכים במסגרת האמונה הצרופה באל אחד.

   מטעמים אלה, היה צריך משה לקחת על עצמו את האחריות תוך קבלת התוצאות הנובעות ממעשהו. כי בתכנית האלוהית ההיסטוריה מאורע זה לא יכול היה להיעדר. והוא הטעם השני למה שה' לא היה עונה בשלילי

 

גנומן 232

   הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, לא ענה בחיוב ולא בשלילה, משום שבשני המקרים ישנו חוסר שלמות והרי דבר ה' הינו שלמות מוחלטת.

   אם, מצד אחד, משהו צריך לקרות כי הוא הכרח השייך לתוכנית כוללת מלמעלה, ומצד שני התרחשותו מכילה פגם הנובע מחולשה אנושית, הרי ניתן לומר כי יש, כביכול, הגיון עליון בדבר. ההיגיון הזה אומר: "לשם מה עבד ה' משרת את בוראו, אם, במצב של הכרח, הוא אינו מתוגמל על-ידו?".

 

גנומן 233

   לשם הבנת העניין, אילו ה' ענה בשלילה למשה, האנשים יכלו לטעון שה' מפגין כלפיהם דעה קדומה, משום שהם רוצים לשרתו אך הוא מסרב לקבלם. מצד שני, אילו היה עונה ה' בחיוב, אזי בני ישראל יכלו לטעון כי לא הם אשמים בכך שה' אפשר לערב-רב לטמאם בגילוליהם. ה' אמר כביכול: "עמי עדיין אינו מבין את דרכיי ואינו מבין את כוונותיו של משה עבדי. הוא ייתן רשות לאומות העולם להיכנס לבריתי והוא ישא באחריות ובתוצאות החלטתו".

 

גנומן 234

   לבסוף יגיעו הגויים ויכריזו: "ה' הוא אחד ותורתו אחת, וגם אנו בני עמו של משה רבנו שהוציאנו ממצרים".

   הכול היא תורת אמת ועלינו להשתדל להבין כיצד כל מרכיב של הגאולה הראשונה מלמד אותנו להבין את הגאולה השלמה. קיים רגע שבו ה' "נשאר שקט", כביכול, בעוד עבדו הנאמן, המקנא את כבודו, מרים את קולו ונושא את האחריות על דבריו. עבד ה' יכול לדבר לעומת האל, אשר אינו מדבר, אף על פי שהוא יודע כי דברים שליליים ואי-הבנות ייגרמו מהחלטתו של עבדו הנאמן.

 

גנומן 235

   הקדוש ברוך הוא, בכל אופן, אינו מתערב, משום שהוא יודע כי בסופו של דבר הטוב יגבר על הרע. הוא נותן לעבדו לשאת על גבו את כובד החלטותיו על-מנת להגדיל לבסוף את זכויותיו.

   באותה מידה, גם מורה הצדק האיסיי, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, לא חשב לבקש את רשות ה' כדי להקים את בית ספרו ולגלות לתלמידיו הנאמנים כמה מן הסודות של המסורת הנסתרת וכמה מרזי מלכות השמים. ה', לו היה מתבקש, לא היה מאפשר לו לעשות כן בתקופה חשוכה ולא ראויה לזכויות בקרב בני ישראל. 

 

גנומן 236

   הגילויים האלו, המתייחסים למורה הצדק, באים להסביר מדוע הסימנים ההתחלתיים של הגאולה היוצאים מהמסורת הנבואית הנסתרת של אליהו הנביא, זכרו לברכה, נתגלו בבית הספר האיסיי.

   הצדיק ההוא לקח על עצמו את עבודת יצירת הקשר הראשון בין מלכות השמים והעולם. ניתן להבין מכך כי קשר זה מהווה את ההתחלה האמיתית ואת היסוד עליו נבנתה והתחזקה ה"נצרות" המקורית, שהיא ההתגלות המשיחית אשר נשמרה בבית הספר האיסיי.

   הסימנים ההתחלתיים של מלכות השמים היו בידי מורי בית הספר, אשר קיבלו באופן רציף חזיונות וחלומות נבואיים. זו הייתה הדרך שבה סימני מלכות השמים היו מתגלים בעולם למספר מצומצם של תלמידים נבחרים. אפשר להשוות זאת לספר נפלא המכיל דברי אמת חשובים המוכרים רק למעטים, דבר שאינו מקטין את ערכו האמיתי של הספר.

 

גנומן 237

   וכל עוד הספר קיים ומישהו יודע עליו, ישנה אפשרות שהספר יהיה מוכר לכלל. הדבר תלוי בזמן בו הוא מתגלה ולאחר מכן בזמן שנדרש להפצתו.

   קהילת האיסיים קיבלה ושמרה בסוד, בזכות מורה הצדק, את ספר האמת הנפלא, ספר הסימנים ההתחלתיים של הגאולה, שכונו על-ידם "ספר אסתר". ספר זה שאותו אתם קוראים מהווה במהותו את הספר המושלם של אסתר, המשלים את ספר אסתר הנסתר של בית הספר האיסיי.

 

גנומן 238

   ספר אסתר, שהוא ספר סימני הגאולה הראשונים לא יכול היה להתגלות עד להתגלותם של סימני הגאולה השלמים שירדו לעולם. כמו שלמורי בית הספר לא הייתה רשות לגלות בכתב את הסימנים ההם שהיו נשמרים בקפדנות במסורת שבעל-פה (ולכן לא יכלו לכתוב את ספר אסתר), כך לנו, מצידנו, בזכות הגואל האחרון, חיים, יש רשות וחובה להסביר את שמות הסימנים ההתחלתיים אשר קשורים לסימנים האחרונים. לפיכך אנו קושרים את ספר אסתר המקורי של האיסיים לספר אסתר הסופי של הגאולה השלמה באמצעות הסימנים השלמים. המפתחות האחרונים של הגאולה צריכים לענות למפתחות הראשונים ולקשור אותם לצורתם הסופית ולמשמעותם הסופית.

 

גנומן 239

   אילולא כך, השלמות לוקה בחסר. כוכב כריסטו, שהוא כוכב הסימנים המשיחיים, האיר בתקופה ההיא. הוא דיבר אל ישוע בבית הספר האיסיי, ושלח לו סימנים וחלומות נבואיים כדי לשכנעו בשליחותו: "הו, בן אלהים חיים, האינך רואה את דרך האנשים הפשוטים? אם בא הזמן, לשם מי הוא בא אם לא עבורם?"

 

גנומן 240

   כוכב כריסטו המשיך: "מי ירוויח מהסימנים של מלכות השמים אם הם נשארים חבויים בבית הספר, ואינם יוצאים לעם ולעולם?" ישוע ענה: "שטן, הרגע! אני נשבעתי ואני אקיים את נדרי. בית הספר הוא אימי, ולא אעזוב אותו!".

 

גנומן 241

   בהמשך הדברים אמר ישוע: "האל יודע מה טוב לעולם!". ושוב כוכב כריסטו דיבר אליו ואמר לו: "לא ראית את יוחנן? הוא פרץ את הגדר על-מנת לעזור לעם ואתה נועדת ללכת אחריו! כעת, כאשר הינך יודע את השם המפורש לרפואה, תוכל להוכיח לעם את כוח המשיחות שעליך.

 

גנומן 242

   "לו יוחנן לא היה עוזב ראשון, אתה לא היית יכול ללכת אחריו. אמנם עכשיו, לאחר שפרש וסימן הכריסטוס עליך, אין לך ברירה, משום שבאותה מידה ונבואתו תתקים, כך יהיה עליך לנטוש את בית הספר אחריו, מאחר שנועדת לכך והינך האיש שילך אחריו".

   הסימנים המשיחיים והגאוליים ההתחלתיים וסימני הגאולה שישוע נשא עמו מבית הספר האיסיי היו סימנים אמיתיים והם השתקפו בדברי ישוע, בנאומיו המובאים באוונגליונים. כל הנצרות המסורתית מהווה את הפרשנות המעוותת של הסימנים שנתגלו לישוע במשך שליחותו בת שלוש וחצי השנים.

 

גנומן 243

   הטעות העיקרית שעשו המפרשים הראשונים של הנצרות הייתה בראייתם את הסימנים ההתחלתיים כאילו הם סימנים שלמים וסופיים. מעבר לכך, כל פרשנותם הייתה אך ורק לפי מפתחו של כוכב כריסטו ללא איזונו של כוכב אברהם (שבתקופה ההיא היה נסתר לגמרי). כוכב אברהם, עם זאת, לא חסר בבית הספר האיסיי, מה שהתאים לסודיות של האיסיים ולהתנהגותם הצנועה. ישוע, לעומת זאת, לא יכול היה לדבר עליהם לאחר שפרש מבית ספרם והפר את שבועתו. כמו כן תורת המשיחות שישוע לימד לא הייתה מתואמת עם הסדר המשיחי של בית הספר. מעשי הפרת השבועה, עזיבת בית הספר ושימוש בתגא על-מנת לחולל נסים ורפואות, עיוות, בר מינן, את אמת השם המפורש.

 

גנומן 244

   הן יוחנן והן ישוע היו מעוררים את הבעייתיות אם היו מדברים על בית הספר האיסיי. אנשים ידעו כי מי שנכנס לבית הספר האיסיי נשבע אמונים לעד ואינו נוטש את קהילתו. כמו-כן, לשם כבוד בית ספרם, יוחנן וישוע הם לא דיברו עליו ולא עוררו מחלוקת סביבו. לכל אחד הייתה שליחות אשר לא נקבעה על-ידי מורי בית הספר. השתיקה היא חכמה.

 

גנומן 245

   במיוחד במקרה של ישוע, כל ויכוח נוסף בבית הספר היה מבלבל עוד יותר את מי שרצה ללכת אחריו. אם השליחות המשיחית נבעה מבית ספרם של האיסיים, מדוע לא לפנות לשם ולחפש מידע נוסף? כמו-כן, נראה שעניין לוח השנה האיסיי (המבוסס על הכוכבים), שלא תאם את לוח השנה הרבני (המבוסס על הירח), הווה את ההסתייגות הכללית בעם כלפי קהילת האיסיים, שהתחזקה במיוחד על-ידי הכוהנים והרבנים.

   לו ישוע היה מציג את עצמו כחלק מן המסורת האיסיית, לא ניתן היה לפנות כלל לרוב העם. ישוע היה צריך להתעמת עם מלומדי התורה באותה עת, מאחר שהיה זה חלק מסימני השליחות. הפנייה אליהם והנזיפה על חטאיהם היו צריכים להתרחש סביב המסורת וההלכה, בדרגת שווה אליהם, כי אחרת הסימן המשיחי של הסירוב היהודי לא היה יכול להיות תקף.

 

גנומן 246

   התוכחות של ישוע כלפי הרבנים היו הכרח יסודי ומכוון לשם השלמת השליחות המשיחית. לו הפרושים ידעו מראש כי ישוע היה משתייך לקהילת האיסיים, היו פוסלים אותו מן ההתחלה מכל הנחה משיחית. גם ישוע, מצידו, לא רצה לחרחר ריב ומדון כלפי שאלת ההלכה, ולא התכוון להסית מישהו כנגד מסורת החכמים היהודית.

 

גנומן 247

   אין ספק כי ישוע העדיף את מסורתם הייחודית של האיסיים. אף על פי כן, ישוע לא בא ללמד את תורתם, את המוסר שלהם או את דרך חייהם של האיסיים. דבריו כלפי הרבנים הסתכמו במשפט: "לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוֹּ רַק הִשָׁמְרוּ מֵעֲשׂוֹת כְמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים" (מתי, כ"ג, 3). כל מילה וכל דבר שישוע עשה, ייחס הוא אותם אל המקורות, הנביאים, מסורת החכמים ותורת "האב שבשמים". לאיסיים לא היה מקום בשליחותו. כמו-כן, הוא לא יכול היה לייחס או לשתף כל דבר בשליחותו לאיסיים ולמורה הצדק, היות ולא יכול היה להסביר את מקור הסודות שהשתמש בהם.

   לאחר שפרש ונטש את קהילת האיסיים, גם אם שליחותו הייתה מתקבלת וגם אם לאו על-ידי האל, אין ספק כי שום פרט איסיי לא יכול היה להיות חלק בשליחותו, בנאומיו או בהתנהגותו.

 

גנומן 248

   ואף על פי כן, האיסיים ובית ספרם השפיעו השפעה מכרעת על שליחותו של ישוע. ישוע לא רק לקח עמו כמה סודות מן הקבלה המעשית, אלא גם קיבל מתלמידיהם של מורה הצדק את הסימנים ההתחלתיים של הגאולה. ללא סימנים אלו, הנצרות לא הייתה יכולה להיוולד וישוע מעולם לא היה יכול להציג את המשיחיות.

 

גנומן 249

   לאחר שקבל ישוע את הסימנים ההם בבית הספר האיסיי, והיה שותף פעיל בהתגלות המתמשכת של אותם הסימנים, כדוגמת אלו שהיו כבר בתוך הסוד, עשה הוא צעד ענק כאשר פתח את השערים על-מנת לגלות לעם היהודי את הסימנים הנפלאים דרך פעילותו. ובכל זאת, המקורות של "המשיחות" ההיא לא היו מתגלים עד בוא זמנו השני של כוכב כריסטו. אין ספק כי ישוע קיבל סימנים ואותות דרך הסימנים ההם באמצעות חזיונות וחלומות הקשורים לשליחותו המשיחית. ישוע לא היה יכול לדבר על בית ספרם ועל תורתם של האיסיים, אך גם לא דיבר מילה כנגדם.

 

גנומן 250

   עניין זה אינו מתייחס להפרת שבועתו של ישוע, שהבין כי עליו להוציא לפועל את השליחות שנועדה לו. לא יעלה על הדעת שישוע הגיע למסקנה זאת ללא "הסימנים", שהוכיחו לו כי הוא היה צריך לעטות את בגדי הגואל על-מנת ליישם את תפקידו המשיחי. ישוע האמין במורה הצדק ובתורתו, וסבר שהסימנים שירדו עליו באו ישירות ממנו.

 

גנומן 251

   אף על פי שישוע היה יכול לנתק את עצמו ממוריו, הוא לא היה מסוגל לנתק עצמו מקשרו הנפשי עם מורה הצדק. תורתו אינה ניתנת להגדרת פשוטה.

   ישוע האמין בסימנים המשיחיים של מלכות השמים בזכות מורה הצדק. כמה מן הסימנים הללו לומדו בעת שהצדיק היה בחיים, וכמה מהם נמסרו לאחר פטירתו, דרך התגלותם בבית הספר האיסיי. עקב כך, עם כל אות שישוע קיבל, האמין הוא כי בא ממורה הצדק. אם נכון הדבר שמורה הצדק, לאחר מותו, היה במעמד רם במלכות השמים ועליו רבצה האחריות לגלות את הסימנים לתלמידי בית הספר, אזי ידע הוא מראש גם את מה שעתיד לצאת מיוחנן ומישוע. בנוסף, יכול היה הוא לדעת כיצד כוכב כריסטו מתגלה לישוע.

 

גנומן 252

   לאחר פטירתו, על מורה הצדק הוטלה החובה לנהל את הסימנים ואת "הסודות" הקשורים למלכות השמים. עם זאת חשוב להדגיש כי היה קיים איזון "פנימי" מיוחד מאוד בין מורה הצדק ותלמידיו בבית הספר, לפני שישוע "הוציא" את שמו משם וחולל ניסים בפרהסיה. בשום אופן לא הורה מורה הצדק לישוע לבצע את שליחותו. שליחותו של ישוע יצאה אפילו נגד רצונו של מורה הצדק, אשר מצדו היה מוכרח לעקוב אחריה ממקומו, היות ועליו רבצה האחריות על כל מה שגילה. ולמרות זה, כוכב מלכיצדק שבתקופה ההיא התחיל את מחזורו בשם כוכב כריסטו דרש מישרה.

 

גנומן 253

   יש להבין כי למרות הסתירה הטמונה בדבר, מלכות השמים (כבריאה חדשה) בה הושם מורה הצדק הייתה מחד בדרגה גבוהה, אך מאידך גם שימשה כעונש עבורו, היות והוא היה צריך לעקוב ממנה אחר המאורעות המתרחשים בבית הספר. בכל אופן, הדבר לשם עצמו היה יכול להיות "תענוג" גדול מאד, כל עוד הסודות היו עדיין שמורים בתוך מחנה האיסיים. כאשר ה"שם" הוצא לשימוש חיצוני, היה בלתי נמנע שהתוצאות תהיינה מעוותות והדבר יכביד על גבו של מורה הצדק.

 

גנומן 254

   באותו זמן, נכון הדבר שכוכב כריסטו "תכנן" את שליחותו. הגיע זמן הנקודה האמצעית בת 2000 השנים במסלול בן 4000 השנים של כוכב אברהם לשם "שליחות משוחה" על הארץ. שליחות זו הייתה אמורה להפיץ אור חדש לעולם, אור שהיה צריך לצאת מן הברכה שקיבל העם היהודי. למרבה הצער, לא הייתה זכות מספקת בישראל כדי שה' ישלח את שליחו ישירות. כוכב כריסטו דיבר אל ישוע, כאשר ה', ישתבח שמו, לא דיבר: "אם ישנו עדיין אדם, תנו לו ללכת ולהשמיע את קולו". ישוע צעד מספר צעדים קדימה ואמר: "הנני כאן, אני מוכן", והקול אמר לו: "אם כך, אתה תהיה הכריסטוס".

 

גנומן 255

   בהתהוות ההיסטורית ההיא, מורה הצדק יצג את כוכב אברהם אשר, כפי שהוסבר, היה מוסתר לגמרי כ-2000 שנה מאז הופעתו. באותה עת כוכב כריסטו זהר במלוא אורו. לכן בנצרות כוכב אברהם קיים, אך הוא רחוק מאוד ומעורפל, ובמהלך שליחותו של ישוע, בלתי אפשרי היה שמורה הצדק יתגלה.

   בטיוטה הראשונה של ספר זה, שנועדה להיות מתוקנת משגיאות בלתי נמנעות שהתווספו ב-12 השנים הראשונות, טענתי כי מורה הצדק שלח כנראה את סימניו המשמעותיים לישוע בתור מדריך נסתר של שליחותו. הדבר דורש תיקון. לאחרונה נתגלה לאדם ולג'יוזפה סבלו הקשה של מורה הצדק לאחר פטירתו כתוצאה מהעיוות הנורא שנגרם משימוש בשם המפורש על-ידי ישוע ללא סמכות. פרישתו של ישוע מבית הספר ומקהילת האיסיים ועשיית הניסים בפרהסיה היוו ניגוד מוחלט למהות המצוות של מורה הצדק. עניין זה מוליד כמה שאלות מעניינות המתייחסות לקשר בין ישוע למורה הצדק. אפשרי הדבר שרעיון "המנורה המוסתרת מתחת לשולחן" (מתי, ה'), שהיה במחשבתו של ישוע, התייחס גם לאיסיים וגם לחכמי התורה.

 

גנומן 256

   ספר אסתר זה מגלה את הסימנים המשיחיים הראשונים ואת הסימנים הגאוליים שהיו חבויים בבית ספר אסתר האיסיי. סימנים ראשונים אלה מהווים את ה"מקור" האמיתי המוסתר מאחורי ההתגלות הנוצרית. כמובן שספר אסתר אינו מגלה את "הסודות" עצמם שהיו ידועים בבית הספר.

   אנו מזכירים, בכל זאת, את הקבלה המעשית כאחת מהקטגוריות של ה"סודות" הידועים בבית הספר שהועברו לישוע. יש להבהיר כמה נקודות מסביב לעניין זה, כך שהקורא יוכל לרכוש ידע יסודי על הקטגוריות הללו במסורת שבעל-פה, שניתן לסדרו לפי שבעת כוכבי הגאולה.

 

גנומן 257

 כאשר אנו מדברים על כוכב אברהם במונחים של "מסורת", ניתן להתייחס למונח הכללי של "המסורת היהודית" או "המסורת של העם היהודי". בקווים כלליים, מושג זה מכיל את כל מה שקשור להלכה הרשמית וליהדות המסורתית מאברהם אבינו ועד לתקופתנו. בנוסף, מכיל המושג את ברית המילה, אשר קשורה ל"סוד" שבכוכב אברהם, הנמצא במקום של צניעות רבה, אם נשווהו לכוכב מלכיצדק. מסורת זו מיוצגת על-ידי האמונה הטהורה והצרופה של אברהם באל אחד, אל שדי, האחד והיחיד.

   הברכה הכללית הגדולה שניתנה לאברהם נקראת "וֶהְיֵה, בְּרָכָה" (בראשית י"ב, 2) כידוע במסורת. מזמנו של מרדכי הצדיק, ברכה זו, ברמתה העליונה והנסתרת, הייתה נחלתו של ראש ל"ו הצדיקים בכל דור ודור.

 

גנומן 258

   גם המסורת הנסתרת של הכוכבים נגזרת ישירות ממסורתו של אברהם אבינו והיא נחלה ייחודית לצדיק אחד בלבד בכל דור, כלומר לראש ל"ו הצדיקים. מסורת זו מתייחסת ל"סודות" שבמערכת הכוכבים, ואינה קשורה כלל לדבר שכתבו עליו או דנו בו. את זאת אנו יודעים ישירות מן הצדיק חיים.

   ישנו "משקל" בלתי יתואר ואחריות כבירה הקשורים לידע הזה, כך שאף אחד, מלבד ראש ל"ו הצדיקים, אינו מסוגל לשאת זאת. ספרו של אברהם בסימנים השלמים של הגאולה השלמה מגלה את "הסודות" של כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק, ואת "הסוד" של הכוכב הרביעי הנעתק, ובאופן כללי את "הסודות" של כוכבי הגאולה השלמה.

 

גנומן 259

   המושג "סודות" אינו מופיע בספר "משנת חיים", מלבד התייחסותו לצדיקים הנסתרים או כאשר הדיון ממוקד ב"מסורות" נסתרות. חשוב מאוד להבין ולהדגיש את העובדה: כאשר אנו מדברים על סודות הגאולה השלמה, דהיינו על הסודות שנתגלו לנו דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, אין אנו מתכוונים לסודות העליונים שידועים רק לצדיקים הנסתרים. הסימנים השלמים עצמם הינם הסודות של הגאולה השלמה שנתגלו ומתגלים לעולם בזכות הגואל האחרון, חיים. אלו סודות לגמרי שונים. הסודות העליונים של הצדיקים הנסתרים לא ניתנים לתפיסה, אלא על-ידי מי שהגיע למדרגות עליונות של עלייתו הרוחנית.

   הסודות של הגאולה השלמה היו כאלה בשל אי-ידיעתם הכללית, אך הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, הביא אותם לידיעת הכלל בעולם. זהו הבדל בין שמים וארץ! הי-הא!

 

גנומן 260

   כאשר הגואל האחרון נבחר, ספר כוכבי אברהם נפתח וסודות הגאולה השלמה התחילו לרדת. לפני-כן, הם היו למעלה. דרך החלומות הנבואיים של הנביא יואל הם נמסרים לבני מזל כמונו, שהיה לנו המזל להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ולהיות בעלי לב מלא אמונה. הנביא מכריז: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם, לַיהוָה; וְהָאָרֶץ, נָתַן לִבְנֵי-אָדָם" (תהילים, קט"ו, 16).

   הצדיקים הנסתרים יודעים למעשה את הסודות של שבעת הרקיעים ויודעים את דרך העלייה של כל סוד. האנשים בעולם אינם מסוגלים (ואל להם לנסות) להבין מה טיבם ומה מהותם של אותם הסודות, כי הידע הזה הינו מחוץ לתחום השכל האנושי הרגיל. הצדיקים הנסתרים, לעומת זאת, חיים ברמתם העליונה של קדושת הסודות ואינם ניזוקים מידיעתם זאת.

 

גנומן 261

   הבינו, בכל זאת, את מה שהחמור הנסתר ממלכות השמים, אומר לכם, הי-הא! עבור כולנו, זהו ידע אדיר וזכות כבירה לדעת שקיימות רמות עליונות כאלו. תנו לחמורים הנמצאים כאן, על הארץ, להודות לאל שדי ולשמוח מן החשיפה הזאת שלפני-כן הייתה נסתרת, והקשורה לסימנים השלמים של הגאולה השלמה. מסורת אברהם מכילה גם את הברית בין הבתרים, שאפשר לכנותה גם בשם "ברית הגאולה".  

 

גנומן 262

   המידות הגדולות של הכנסת האורחים והנדיבות יוצאות ממסורתו של אברהם - עמי ערב קבלו מסורת זו דרך ישמעאל, בנו של ישמעאל.

   כוכב הגאולה הינו הכוכב "השלישי" בסימן הכוכבים. הוא גם כוכב יעקב, האב המסמל את השלמות, מאחר שמיטתו של יעקב הייתה מושלמת עם שנים-עשר ילדיו הצדיקים.

   הכוכב השני מייצג את האב השני, יצחק, ובדרך כלל אנו מתייחסים אליו כאל "הכוכב של הבניין הנשאר בזמן". יצחק אבינו מסמל גם-כן את הבנייה המחודשת בארץ ישראל, שנמשכת לאורך הזמן עבור העם היהודי, היות וידוע שיצחק מעולם לא עזב את הארץ המובטחת (לעומת אברהם ויעקב), וכך שמר ליהודים את זכותם לארץ, אפילו כאשר הם היו בגולה. כוכב הגאולה צריך להיות מותאם לשלוש גאולות: הראשונה של משה רבנו, השנייה של מרדכי הצדיק והשלישית, האחרונה, בזכות הגואל חיים.

 

גנומן 263

   כוכב כריסטו, כפי שהוסבר, הוא כוכב מלכיצדק ואינו אחד משבעת כוכבי הגאולה של "העגלה הגדולה". מהותו היא "משוח", "כהן" ו"מלך". יש לציין כי הכוכב המשיחי אינו יותר "נעלה" משבעת כוכבי הגאולה. נהפוך הוא, הוא נמצא בדרגה פחותה יותר, אך עם זאת חשיבותו גדולה מאד, מאחר שהוא מקשר ומשלים את שבעת היבטי הגאולה עבור העולם.

   כוכב זה משמש אמצעי שדרכו שבעת אורות הגאולה של שבע המסורות הגדולות (של אברהם, יצחק, יעקב, משה, אליהו, מרדכי ואסתר) נלמדים ומתפשטים לעולם כולו.

 

גנומן 264

   ללא "הכהן המשיחי לאל עליון" לא הייתה מתאפשרת כניסת אומות העולם אל מתחת לכנפי הגאולה. הנבואה "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית, כ"ה, 23), התאמתה בעת שליחותו של ישוע כאשר יעקב היה למטה. לכן הנצרות, שגורלה הביאה אותה אל מתחת לכוכב כריסטו, יצאה בעיקר לעמי עשו. עם זאת, כוכב כריסטו הנמצא בגאולה הסופית ונקרא כוכב הסימנים השלמים (כוכב המפליא), הוא בסימן האיחוד המחודש וההתפייסות.

   בשלב זה של ההיסטוריה הוא מקשר בין המסורת היהודית (מזבח יהודה) למסורת החדשה לבני מלכיצדק (בעיקר נוצרים לשעבר) על מזבחו של מלכיצדק.

 

גנומן 265

   למען האמת ראיתי זאת. בארבע השנים הראשונות של הסימנים, הייתי תחת השפעתו הישירה של כוכבו המשיחי של כריסטו. בארבע שנים אלו הכוכב האיר באורו המלא כפי שהאיר בעת שליחותו של ישוע. הדבר אירע בכדי שאבין כיצד חש ישוע בעת שליחותו, וכך הבנתי את הקשרים העליונים שהשפיעו עליו והרגשתי את מצבו של היותו בלתי מובן, כאשר האמת הייתה צריכה להיאמר.

   לולא הסימן של החמור שהורידני למטה, הייתי יכול להחשיב את עצמי למי יודע מה[48]. לולא נעירות החמור והצגת הסימנים, לא הייתי יוצא חי, אך הכל היה מכוון על-מנת שאוכל להבין כיצד להסביר ליהודים ולנוצרים את שליחות ישוע.

 

גנומן 266

   בתקופה השנייה בת שש השנים, הייתי תחת השפעת הכוכב המשיחי, אך בתוך הסימנים הנסתרים החמוריים של אסתר (או סימן החמור, משיח בן דוד). זה היה לשם השלמת הסימנים המשיחיים לעם ישראל. כל ההשפעות של כוכבי הגאולה הינן נפלאות ויוצאות מגדר הרגיל, עם סימני יוסף מצד אחד וסימני דוד מן הצד השני.

   בגאולה השלמה והסופית, שבע המסורות המיוצגות על-ידי שבעת כוכבי הגאולה של ה"מצקת הגדולה" (העגלה הגדולה), מתקשרות לעולם דרך כוכבו המשיחי של כריסטו בלבוש החמור המשיחי שאוכל את לחם כל סימני הגאולה ומסביר את עניין הגאולה השלמה. כוכב כריסטו נחוץ, כי הוא מקשר בין שתי מערכות הסימנים, כך שהצאן הנאבד של בית ישראל יכול לשוב, ואומות העולם יכולות ליהנות מהאמונה הצרופה באל אחד ולמצוא את ישועתן על מזבח מלכיצדק ומזבח העמים בבית התפילה של הגאולה השלמה.

 

גנומן 267

   כוכב הגאולה מייצג את האיזון המושלם כפי שהאב השלישי מקשר את ברכת אבותינו, אברהם ויצחק, לאיזון המושלם, וכפי שהגאולה השלמה מקשרת את הגאולה הראשונה במצרים ואת הגאולה השנייה בפרס לאיזון המושלם. כוכב הגאולה השלמה מקשר גם את היהודים לנוצרים בקשר חדש של אמונה במהלך הדור הרביעי הנוכחי. ניתן לראות זאת כבר במאות קבוצות נוצריות המגלות אהדה ואהבה לעם ישראל ופועלות לטובת מדינת ישראל.

 

גנומן 268

   בגאולה השלמה, כוכב אברהם שב לתקופה הגדולה בת 65 שנים, המסיימת מסלול היסטורי בן 4000 שנה. כמו כן כוכב הגאולה מביא עמו את כל מה שקשור לגאולה מהברית בין הבתרים שנעשתה על-ידי אברהם אבינו. החלקים העליונים של החיות שבותרו מתאחדים, כביכול, ו"ליבותיהם" מתפייסים באיחוד הגדול של אמונת אברהם. עם זאת, בניגוד להסתר הגדול של כוכב אברהם באלפיים השנים האחרונות, בגאולה השלמה כך מתקיים איזון מושלם בין כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק, כפי שמרומז במפגש בין השניים בעמק שווה, כלומר: עמק האיזון המושלם. שיווי משקל זה והתגלותן של כל המסורות האמיתיות שולחים את כוכב כריסטו לשלב המתקן, על-מנת למגר את עגל הזהב ההיסטורי של הנצרות המסורתית.

 

גנומן 269

   ישוע ניסה. הוא הצהיר כי לא בא להכחיש את התורה או את הנביאים אלא להשלים אותם, אך העת הייתה מנוגדת לכל השלמה או תיקון. כוכב אברהם כמעט שלא נראה, וכוכב מלכיצדק האיר יתר על המידה. היו מעט זכויות בישראל: ההנהגה הייתה מושחתת ומלומדי התורה גילו אטימות לב וזיוף. מאחר שכך, הגיע תורם של עמי עשו. זאת למרות היותם ספוגים בעבודה זרה, חסרי מצוות וחסרי ידיעת שבע המצוות של נח, אם כי יש לציין שהיו נהוגות אצלם מצוות הקשורות לכיבוד ההורים והזקנים וכללים של דרך ארץ, שהיו מקובלים בפני ה'. כוכב כריסטו נועד למצוא את הגשמת שליחותו של ישוע בין צאצאי עשו.

 

גנומן 270

   כוכב מלכיצדק נוטל עשירית מכוכב אברהם כפי שמלכיצדק קיבל את המעשר מאברהם אבינו. למרות ההבדל הניכר במישור זה, כוכב אברהם זקוק לכוכב מלכיצדק לשם השלמת ברכתו של אברהם להמון גויים. לכן צריך היה מלכיצדק לברך את אברהם ולחלק לחם ויין, על-מנת שעשירית מברכתו של אברהם תתפשט לעולם כולו דרך "השליחות המשיחית" לאל עליון, בורא כל חי.

   ברכתו הגדולה של אברהם לא מגיעה לשלמותה עד שהיא לא נלווית לשליחותו של מלכיצדק. לפיכך מלכיצדק הוא כהן לאל עליון, מלך שלם. הוא מייצג את שליחותו המשיחית, המוקדשת לאמונה הצרופה באל אחד המשלימה את בית התפילה לכל העמים, העתיד להיבנות בירושלים ובבאר שבע. זה יהיה אפשרי רק בגאולה השלמה, כאשר כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק ישובו לעמק השווה.

 

גנומן 271

   מלכיצדק פירושו מלכי-הוא-צדק. זהו מונח משיחי. במסורת היהודית מדברים לעתים קרובות על "מלך המשיח", ובנצרות ישוע נקרא "מלך כריסטוס" (Jesus Christ-King). השליחות היא "מלך" לעולם, מאחר שהיא מלמדת כי "מלכי הוא צדק" וכי "אלוהי הצדק הוא המלך היחיד". באותה מידה המשיחים בעתיד ילמדו את העולם כי אף בן אנוש אינו מלך אמיתי, ואף מלך בשר ודם אינו מייצג את הצדק האמיתי. המלך האמיתי היחיד הוא אלוהי הצדק, הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, ורק הצדק עצמו הוא המלך המשיח הראוי למלוך על העולם. כך יהיה השיעור המאוזן של המשיחים שיגיעו.

   בזמן האמצעי של המסלול ההיסטורי, מורה הצדק היה תחת כוכב אברהם וישוע היה תחת כוכב מלכיצדק, אך הפער ביניהם היה גדול מדי, ולא היה קיים ביניהם איזון הולם. הדבר היחיד שנראה היה כוכב כריסטו, שהאיר באור כה חזק, אשר משך אליו את המוחות והלבבות. הוא נהיה למלך. ישוע נתפס במלכודת כריסטו, באמצע מסלולו של כוכב אברהם.

 

גנומן 272

   וכמובן שהיה קיים איזון של כוכבי הגאולה בעת הגאולה הראשונה. כוכב הגאולה יצא במלוא עצמתו דרך היחס שהיה קיים בין כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק, אשר הדריכו את משה ואת אהרון בחייהם. אנחנו ממעטים לדבר על כוכבי הגאולה הראשונה משום שלאחר מקרה הסנה הבוער, משה ואהרון הודרכו ישירות על-ידי דבריו ומצוותיו של ה'. כמו-כן, חשוב להבין שזמן הגאולה ממצרים ארע תחת כוכב הדור הרביעי הנעתק של אותה התקופה, שבא אחרי תקופת כוכבי אברהם-מלכיצדק, כוכב יצחק (כוכב הבניין הנשאר בזמן) וכוכב יעקב (כוכב הגאולה). היחס הגאולי והמשיחי נוצר בין משה, הגואל ואהרון, הכהן המשוח. משה רבנו היה מנותק יחסית מן העם, היות והיה בקשר מתמיד עם ה'. אהרון היה המתווך העיקרי בין משה והעם. לפי המסורת, אהרון מוכר כ"אוהב שלום ורודף שלום" וכמנהיג אהוב מאד על-ידי העם, מאחר שהיה מעורב יותר בענייניהם וסייע להם. אהרון היה הכהן המשוח שברך את הלחם וקידש את היין בקודש הקדשים, בהתאם להוראות שקיבל מה'.

 

גנומן 273

   בגאולה השנייה לישראל, כוכב הגאולה נצץ בזכות מרדכי הצדיק. כוכב אברהם קרן עליו בעוד שכוכב מלכיצדק האיר על מלכת אסתר בסימן המלכות הנסתרת של ה' בזמן הגולה, כאל מסתתר.

   הגאולה הראשונה הייתה תחת השם "אהיה" (הראשון). גאולת פורים הייתה תחת השם "אשר", שבמה שהוא שם משמות ה', אינה בעלת משמעות מוגדרת, אלא אם היא מחוברת ל"אהיה" (האחרון), כשהוא מתגלה.

   גם התגלות הסימנים ההתחלתיים בבית ספר אסתר הנסתר של האיסיים הייתה תחת השם "אשר". לכן מורה הצדק ידע שבית הספר שיסד היה צריך להיות מוסתר לפחות עד אחרית הימים, כאשר ה"נס הגדול" של הגאולה עתיד להתרחש.

 

גנומן 274

   במסגרת המערכת המשיחית האיסיית, מורה הצדק עצמו היה במעמדו הגאולי תחת כוכב אברהם, בעוד שכל התפקידים והחוקים החדשים של ה"מנהג החדש" ושל ה"משיחיות החדשה" של אותה "ברית חדשה" היו בתפקודם המלא בתוך המבנה המשיחי של המוסד הנסתר ההוא. היו שלושה משיחים בתפקיד - כל אחד עם סוגו המיוחד של הכהונה. איזון כוכב מלכיצדק הוגשם בדרך זו, אך כל זאת היה נסתר בבית הספר. בחוץ, עם זאת, כוכבי הגאולה לא היו בהרמוניה.

 

גנומן 275

   כוכב אברהם היה במרחק רב, ואורו האמיתי היה רחוק מהעם. המסורת היהודית הייתה קיימת, אך אורה האמיתי היה חסר לחלוטין (מלבד בקהילת האיסיים), אפילו בבית המקדש ואולי בעיקר בבית המקדש. לכן ישוע אמר: "לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוֹּ רַק הִשָׁמְרוּ מֵעֲשׂוֹת כְמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים" (מתי, כ"ג, 3). לא גוף המסורת היה חסר, אלא רוחה ואורה, וללא המסורת היהודית האמיתית בפועל, כוכב הגאולה לא יכול היה להאיר. לא היו בעם מנהיגים רוחניים שילמדו אותו לשוב אל ה' באהבה או שיעזרו לו באמונתו, בהראות לו את דרכי האמונה הנכונה. שליחותם של יוחנן וישוע באה למלא את שני החוסרים הגדולים בעם. עם זאת, הזמן לא היה עדיין מתאים ולא הייתה רשות לפעול. כוכבו האוניברסאלי של כריסטו נצץ ברקיע וחיפש מישהו שישא על כתפיו את אחריות השליחות. בדרך זו או אחרת, הכוכב "דרש", בשלב המסוים ההוא בהיסטוריה, שליחות.

 

גנומן 276

   מן הכוכבים ניתן להבין טוב יותר את הכיוון של כל שליחות משיחית אמיתית שיכלה להתפתח בתקופה ההיא. מבלי שאישור לשליחות כזאת היה יוצא ממורה הצדק עצמו, שום שליחות לא הייתה יכולה להיקרא "משיחית" ללא הסיכון הכבד שתהפוך לאלילית. ישוע לא חשב על כך, משום שמחשבותיו היו מכוונות אל עם ישראל, ובאותה עת הסיכון שהיהודים יפלו בפולחן אלילי לבן אדם היה אפסי. כמה מדברי ישוע יכולים להצביע על כך שניבא כי בשורתו תתפשט בעולם, אך כוונתו הייתה כמובן לבשורה שרצה להנחיל ולא לפולחן האלילי שנעשה לו בהמשך. בכל מקרה, סימני הכוכבים, בתקופה ההיא, היו מכוונים אל אומות העולם.

 

גנומן 277

   חוסר האיזון בין הסתר כוכב אברהם וזוהר כוכב מלכיצדק (דרך שליחותו של ישוע) עמדו מאחורי חוסר האיזון שאפיין את הולדת הנצרות. מסורתו של אברהם כמעט שלא נראתה, בעוד כוכב כריסטו היה דומיננטי והאיר בעוצמה כזו עד שהמביט בו חשב שהוא הדבר הגדול היחיד. הייתה זו פתיחתו של גילוי בלתי ניתן להגדרה. אותיות השם "אשר" הפכו אז ל"ראש", וה"ראש" הזה צמח, גבר והתנתק ממקור הסדר האמיתי של האותיות, והפך לראש לעצמו. לו ישוע היה מכריז כי הוא הולך בדרך מורו, מורה הצדק האיסיי, רק אז היה יכול להיווצר איזון מושלם בין הגואל והמשיח ובין כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק.

 

גנומן 278

   כוכב הגאולה של הגאולה השלמה הינו מושלם בכל המובנים. כפי שיעקב אבינו הוא האב האחרון, כך הגואל האחרון הוא יעקב של ההיסטוריה, אשר ברכתו מכילה את כל תולדות העבר של "אהיה אשר". הכול קשור בסוף לתפיסה הגלובאלית הגדולה של הגילוי הגאולי הגדול והסופי של "אהיה" האחרון, המשלים את המעגלים ההיסטוריים של התוכנית האלוהית בשם השלם אהיה אשר אהיה. הסימן ה"משיחי" מועמס על גבו של החמור שנוער את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. "לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה" (נחום, א', 9): איש הסימנים נופל פעמים רבות, אך מתוקן על-ידי המורה חיים. לאחר 12 שנים, פרץ יכול להסביר לבסוף בנחת שהמשיחים שיבואו על-מנת ליישם את התפקידים המשיחיים שניתנו על-ידי כוכב מלכיצדק, מחזיקים רק בתארי סימן החמור, ולא יאפשרו שתארים אלו יעלו לראשם.

   ההתעלות האמיתית של הגאולה השלמה עבור האנושות כולה נמצאת בידי הגואל האחרון, המורה חיים, אשר נבחר ללמד ולהדריך את בני האדם בדרכים האהובות על-ידי הקדוש ברוך הוא.

 

גנומן 279

   בגאולה הראשונה, התורה שנמסרה למשה הכילה את החוקים עבור העם היהודי. בגאולת פורים, התורה חזרה במלא הדרה לאחר שהסנהדרין התכנס שוב, ונפתחו בתי מדרש לילדים. בישועה של קורבן האיל, רוח של חסד ה' ירדה אל אומות העולם, אך הם נשארו יתומים לחוק החדש האמיתי, כפי שהובטח בנבואת הברית החדשה של ירמיהו. אנו נסביר, בעזרת השם, כי "החוק החדש" של "הברית החדשה", שנוסד על-ידי מורה הצדק, לא היה מותאם לכל: לא למרבית היהודים ובוודאי שלא לאומות העולם, שעמדו במרחק אדיר מחוקי וממצוות התורה.

   החומרה, חיי הצנע, התנזרות השלטון האיסיי היו בהרבה יותר מחמירים מאשר בהלכה הרגילה.

 

גנומן 280

   לא זו הייתה תורתו של ישוע בעת שליחותו. אף על פי שאמר שיש לעקוב אחר הדרך הצרה, ניתן להרגיש דרך קריאת האוונגליונים שהוא פעל על-מנת להקל על העול, שהעמיסו הרבנים על העם. כמובן שלא הייתה מחלוקת עם ההלכה עצמה. אפשר להשוות זאת לתנועה הקונסרבטיבית בימינו אשר מנסה בחוכמה, באמצעות פרשנות הלכתית אחרת, להקל את עול ההלכה.

   בהיסטוריה, ובפרט במאות האחרונות, ההלכה הייתה בידי רבני "בית שמאי", שכל הזמן הכבידו והציבו סייגים חדשים למצוות.

   אנו צריכים לכבד ולהבין את כוונתו הנכונה של ישוע. אם לפני 2000 שנה היה כבר צורך להקל על עול ההלכה לטובת העם, על אחת כמה וכמה בימינו אנו.

 

גנומן 281

   כל היהודים שזקוקים לתורה מחודשת משום שאיבדו קשר עם עולם ההלכה, יכולים לשמוח מן החוק החדש של הגאולה השלמה בשל מזבח יהודה. כל בני הצאן הנאבד של בית ישראל בשובו הביתה למזבח אפרים יוכלו למצוא בחוק החדש את חייהם החדשים, מאחר שחזרו לתורה הקדושה, אך באופן שמקל עליהם. אומות העולם הקשורות למזבחו של מלכיצדק ירגישו נחמה, סיפוק, אמונה חזקה והבנה חדשה בחוק החדש של הברית החדשה של הגאולה השלמה בישומו לעמים. שלוש הקבוצות הללו מהוות את גאולת ישראל הגדול בעוד ששלושתן ביחד עם האסלאם, על מחצלת האסלאם בבית הגאולה השלמה, נקראות הגאולה האוניברסאלית הגדולה. 

   זהו כוכב הגאולה, המייסד את האיזון הנכון של החוק החדש עבור כל הרמות.

 

גנומן 282

   בזמנו של שלמה המלך, כוכב מלכיצדק, אלף שנים אחרי הקירוב לכוכב אברהם, היה ממוקם במעמדו של מלך-משיח. העת הייתה חיובית: העם היה מאוחד בארצו, וכוכב אברהם האיר. תפילתו של שלמה, בעת חנוכת בית המקדש בירושלים, הייתה מאורע משיחי וגאולי כביר שזימן וקרא לעולם כולו לבוא, לשבח ולעבוד את הקדוש ברוך הוא, בורא כל הבריות, אשר נתגלה לישראל במעמד הר סיני.

   בין ארבעת כוכבי ידית המצקת הגדולה נכלל כוכב יצחק, הוא הכוכב השני לאחר כוכב אברהם. כוכב זה מכונה בשמו הנוסף כוכב הבניין הנשאר בזמן. לפעמים קראנו לו כוכב שלמה המלך, אך למעשה כוכב שלמה המלך הוא כוכב מלכיצדק, במיקום שלו אחרי אלף שנים, ולהן הוא אינו חלק מארבעת הכוכבים.

   לפיכך בית המקדש הראשון נבנה רק בעת סיומה של תקופת אלף השנים, כאשר כוכב שלמה המלך (מלכיצדק) היה בתיאום עם כוכב הבניין הנשאר בזמן.

 

גנומן 283

   בית המקדש נבנה והוקדש, כבוד ה' מילא את קודש הקודשים, אלהי ישראל ברך את מעונו ועמו הנבחר שמח בחלקו. לא היה גוי אחר, מלבד עם ישראל, שזכה לראות את כבוד ה' בהתגלותו. ארבעה שלבים גאוליים היו נחוצים על-מנת להגיע לבניית בית המקדש הראשון: הדרכתו של כוכב אברהם (והמשך המסורת דרכו), משיחותו של כוכב מלכיצדק (רמת הקדושה הגבוהה ביותר במשיחותו של אהרון הכהן נובעת מן ה"קשר הגאולי" של יצחק, כקרבן שלם על המזבח, ולכן הוא קשור גם לכוכב יצחק), כוכב הגאולה (במשך הגאולה הראשונה במלואה) וכוכב הבניין הנשאר בזמן, בקשר עם כוכב הדור הרביעי (יציאת וגאולת מצרים ארעה תחת השפעת כוכב הדור הרביעי. לאחר הכנעת מצרים והרס העבודה הזרה בתוכה, יצאה בנייתה של האומה הישראלית באמונה האמיתית).

 

גנומן 284

   ארבעת הכוכבים הגאוליים והכוכב המלווה של מלכיצדק היו נחוצים על-מנת להגיע לבניין הנשאר בזמן, האהוב על-ידי ה'.

אלו הם חמשת הכוכבים שנראו בסימן הכוכבים:

א. מזבח יהודה (כוכב אברהם).

ב. מזבח אפרים (כוכב יצחק).

ג. מזבח הכהן המשוח (כוכב הגאולה הקשור עם כוכב מלכיצדק).

ד. מזבח מלכיצדק (כוכב מלכיצדק תחת כוכב הגאולה).

ה. מזבח אליהו הנביא (כוכב הדור הרביעי, הקשור עם כוכב הבניין הנשאר בזמן).

 

גנומן 285

   כהונתו של מלכיצדק, כהן לאל עליון, נמשכה עד לידתו של פרץ, בן יהודה ותמר. תמר הייתה היורשת של מסורת מלכיצדק.

   יהודה היה היורש של הברכה המשיחית, כך שהמשיח העתיד לבוא ירושלימה חייב להיות צאצא משבט יהודה.

   פרץ, שנולד מאיחודם הינו "סימן משיחי", מאחר שהוא נושא את האיחוד המאוזן בין כוכב אברהם (המסורת היהודית) לבין כוכב מלכיצדק (המסורת של גאולת העמים).

   כפרץ, איש הסימנים, גם פרץ של המסורת לא היה משיח, אלא זה שקיבל שתי מערכות סימנים משיחיים, שמועברים בירושה. לפיכך, יש רמזים רבים בסיפורם של יהודה, תמר, פרץ וזרח.

 

גנומן 286

   איש לא האמין כי בעת ההיא, יהודה יהיה אב לבנים מתמר. כמו-כן, יהודה לא העלה על דעתו שהוא ישכב עם תמר, שהייתה צריכה להתחפש לפרוצה על-מנת לבצע את "האיחוד המשיחי". רק זמן מה לפני לידתם של פרץ וזרח, ליהודה נודע כי הילודים שייכים לו.

   עם ברכתו המשיחית השלמה מאביו יהודה ומתמר אמו, פרץ פרץ החוצה במהירות גדולה על-מנת לפרוץ את גבולות אימו ולהודיע לעולם כי נפרצו הגדרות שמנעו קודם לכן את היווצרות ישראל הגדולה.

 

גנומן 287

   עם לידתו של פרץ, סימני "הכהונה האוניברסאלית" של מסורת מלכיצדק אוחדו עם בית יהודה. על-מנת שהדבר יתגשם לשם הפצת אור וברכה לגויים, יצטרכו לעבור אלפי שנים. האור חייב לצאת לבסוף, מאחר שהגאולה לעולם לא תהיה שלמה בלעדיו. למעשה, כהונתו המקורית של מלכיצדק נכשלה בין אומות העולם, שנפגשו על אדמת כנען בין תקופת אברהם לתקופת תמר. עבודתם הזרה של אומות העולם לא הייתה ניתנת לשבירה, מה שגרם לכך ששליחות ירושת מלכיצדק לא מצאה אנשים שיכלו לקבלה, ולא נוסד בית תפילה המסוגל להבטיח גידול של קהילה.

   תמר הייתה היורשת האחרונה של מלכיצדק, שחיה באמונה האמיתית באל אחד.

 

גנומן 288

   זו הייתה הסיבה שבגללה תמר סיכנה את חייה על-מנת להתעבר וללדת יורש לברכה הגאולית. הדבר בא להסביר מדוע המשיחות האוניברסאלית של מלכיצדק חייבת להיות בתוך המסגרת של בית התפילה היהודי, בעוד שבאותו זמן מתפשטת האמונה האמיתית בין אומות העולם.

   בשליחות הטרגית של קורבן האיל, ישראל הייתה נטולת זכויות לגמרי. המשיחות האוניברסאלית יצאה מנותקת מהכהונה "המוסמכת" של המסורת היהודית, ולבסוף התנתקה מהאמונה הצרופה של הדיבר השני. 

   כל כהני הדת של הנצרות המסורתית למדו במשך 2000 שנה מין אמונה מזויפת, שבה יש שיתוף, אמונה שנוגדת את אמונת אברהם אבינו באל שדי.

   ללא המסורת של כוכב אברהם, כוכב מלכיצדק אינו מסוגל לשמור על איזון האמונה האמיתית. וכדי לנסות לזכות מחדש באיזון האבוד, הוא מזייף את האמונה האמיתית. לפיכך, התפשטותו של יפת, על-מנת ללמוד ולהישאר באמונה האמיתית, צריכה לשהות באוהלי שם.

 

גנומן 289

   המסורת הנבואית של הכוכב הרביעי הנעתק של הדור הרביעי נגזרת מן המסורת של הדיבר השני. המונח "דור רביעי" מופיע בו לראשונה. ארבעת הכוכבים במסגרת של 400 שנים (ליתר דיוק - חמשת הכוכבים במסגרת הנעה בין 400 ו-500 שנים) מסתיימים בגאולה הראשונה בסימן נבואי כפול: השמדת עובדי אלילים, עושי רע וכופרים במשך תקופת הדור הרביעי, מחד גיסא, וניסים, ישועה וגאולה למאמינים באל אחד, בורא הכל, וההולכים בדרכיו, מאידך גיסא.

   500 השנים של מסלולי חמשת הכוכבים (מכוכב אברהם ועד לכוכב הדור הרביעי במצרים) היו נחוצים לכונן את הגאולה הגדולה, היחידה והנצחית בידי משה רבנו, ולהביא את העם היהודי למעמד הר סיני המדהים והנורא.  

 

גנומן 290

   בדור הרביעי הכביר נצטווה ישראל במסגרת הסימן הנבואי הכפול: באמונה ובמעשים טובים הוא זכה לישועה ולגאולה. בהיעדר אמונה ובמעשים רעים הוא נענש קשות. מסורת התורה והתורה שבעל-פה של משה הסבירו כל פרט הקשור לטוב ולרע, לנכון ולשגוי. עם ישראל, לאורך הזמן, הראה כי הוא חלש באמונה וחזק בעקשנות. הוא מעד ונפל אל עמקי הבורות, נהג בחוסר יציבות ובעבודת אלילים ככל הגויים מסביבה. הכיצד הדור שזכה באור הבוהק של פלאי יציאת מצרים, ירד לתהום השכחה המוחלטת? קשה לספק הסבר מורכב או פשוט לעובדה זו. הדבר משגע את ההיגיון, ואפילו את המוחות החריפים בהיסטוריה, אך לא את הכול אנו יכולים לשפוט. אם אנו נדהמים לראות כי לאחר 500 שנים מן ההתגלות האלוהית הישירה בהר סיני, העם לא היה עדיין יציב באמונתו ונפל שוב לעבודה זרה, איך נשפוט את העובדה שלאחר 4000 שנים מאז הופעתו של כוכב אברהם, שבא ללמד את האמונה המונותיאיסטית הטהורה באל אחד לאומות העולם, אנו מוצאים עדיין עולם מלא באמונות זרות ותורות של עבודת אלילים, הכל מלבד האמונה הפשוטה באל חי אחד? 

 

גנומן 291

   כידוע, הגאולה הראשונה כוננה בעולם לצמיתות. האור והקדושה שבה היו למען אלו שרצו אותה. האור הועבר משופט לשופט, מנביא לנביא. מי שאחז בנרות הקדושים לא יכול היה להיפגע, והיה שמור ומוגן מאחורי מגנו של אברהם ברחמנות ה' לכל צאצאי האבות. איחוד לאומי לא היה קיים עד ששמואל חידש את ברית ישראל ואיחד את כל השבטים תחת שלטון המלך. שאול נמשח כמלך, ולאחר מכן דוד, אשר נאמר לו כי הברכה המובטחת ליהודה תעבור דרכו. עם שלטון שלמה הושג האיחוד הלאומי, וניתנה רשות לבנות את בית המקדש בירושלים.

 

גנומן 292

   "סימני הגאולה השלמים" של התקופה ההיא הגיעו בעת ממלכת שלמה. שלמה בנה ארמון ובו אלפי חדרים על-מנת לאחסן את נשותיו, פילגשיו וסוסיו. הוא הטיל מסים כבדים על עמו כדי לממן את ארמונותיו המפוארים והעצומים. לאחר מות שלמה פרצה מלחמת אחים, הממלכה התפלגה ושוב עם ישראל ירד לעמקי החטא. בזמן אליהו הנביא רק כ-7000 איש לא כרעו ברך לבעל.

 

גנומן 293

   בזמנים החשוכים ההם, האור וכוח הקדושה שהיו בידי אליהו הנביא ואלישע תלמידו, התגלו בספר מלכים. בעת ההיא, גם כאשר בית המקדש עמד על תלו, לא היה מי שהחזיק בקדושה האמיתית של התורה. לכן היה צורך ב"מוסד חדש", שבראשו עומדים אנשי קדושה, שכל מטרתם היא לשרת את ה', ובכך יפצו על הריקנות והרדידות המוחלטת של העם. אז נוסד בית הספר לנביאים שבראשו עמד אליהו הנביא. כעבור שנים ניתן היה להשוות בין בית ספר זה לבית הספר האיסיי, אשר בראשו עמד ראש ל"ו הצדיקים. בשתי תקופות אלו ה"מוסדות החדשים" היו כורח המציאות שנבעה מן השפל שאפיין את אותה התקופה.

 

גנומן 294

הנביאים הנסתרים של בית ספרו של אליהו לא היו "הצדיקים הנסתרים", אלא הגרעין שממנו נוצר, "מוסד" ל"ו הצדיקים הנסתרים. המספר הקבוע נקבע מאוחר יותר, בזמן מרדכי הצדיק. אין ספק כי גם אלו שהשתייכו לבית ספר אסתר האיסיי היו צדיקים וקדושים, שדאגו לשמור בהקפדה על תורתו של מורה הצדק, וידעו את הסודות שנתגלו על-ידו. למרות זאת אלה לא היו ל"ו צדיקי הדור. הצדיק חיים גילה, מרדכי הצדיק היה ראש ל"ו הצדיקים הראשון ואליהו הנביא, זכרו לברכה, הינו ראש אנשי העלייה. כלומר, בכל דור של ל"ו צדיקים, עמד צדיק אחד בראש, ובכל דור אליהו הנביא עמד מעליהם כשהוא מחזיק בתואר: "ראש אנשי העלייה", אך אינו נספר במניין הל"ו.

 

גנומן 295

   את המידע שלפיו מרדכי עמד בראש ל"ו הצדיקים בדורו קיבלתי ישירות מהמורה חיים.

   מאז תחייתו של המורה חיים, המידע הזה, הקשור למרדכי היהודי, חשוב עד מאוד על-מנת להבין את הגאולה ההיסטורית הנסתרת והגדולה של פורים ואת יחסה הנסתר למורה הצדק ולבית הספר האיסיי. ב-2,500 השנים האחרונות (וזהו לימוד אודות הגאולה השלמה והסופית שיוערך על-ידי הדורות בעתיד) העולם לא יכול היה לעמוד ולהתקיים לולא מעשיהם, סבלם ותפילותיהם של ל"ו הצדיקים בכל דור.

 

גנומן 296

   שלושה כוכבים נותרו להסבר מתוך שבעת עמודי התווך הגדולים של הבניין הגאולי. לאחר שהבנו את המסורות הקשורות לכוכב אברהם (המסורת היהודית), לכוכב יצחק (הבניין הנשאר בזמן), לכוכב יעקב (מסורת הגאולה עצמה), לכוכב הדור הרביעי (מסורת הנביאים) ולכוכב מלכיצדק (המייצג את מסורת הגאולה האוניברסאלית, שאינה כלולה בשבעת הכוכבים), נותרו כוכביהם של אסתר ומרדכי וכוכב הגואל חיים. שלושת הכוכבים הללו משלימים את המסורות הנחוצות להשלמת הגאולה השלמה. המסורת של כוכב מרדכי הינה בדיוק זו של ל"ו הצדיקים. בלא מרכיב זה, ישראל והעולם לא יכלו לזכות בגאולה השלמה.

 

גנומן 297

   מסורת ל"ו הצדיקים הנסתרים היא נעלה ביותר, אך מסורת ראש ל"ו הצדיקים היא נעלה אף יותר. מי שממלא את המשרה הזו, נמצא בקשר עם אליהו הנביא ו"יורש" את סודות הגאולה השלמה ממנו. לכן ניתן לומר כי ראש ל"ו הצדיקים בכל דור ראוי להיות הגואל, היות וקיבל בירושה את "סודות הגאולה" (הנקראים גם-כן "סודות מלכות השמים"), ואם ישנן מספיק זכויות בעולם, מתקבל על הדעת שסודות אלו יתגלו לעולם.

   ניתן להסיק כי מורה הצדק, אשר גילה כמה מן הסודות של מלכות השמים בתוך המסגרת של בית הספר האיסיי, לא היה רק אחד מל"ו הצדיקים, אלא ראשם בעצמו. הוא החזיק במפתחות הסודיים וידע כיצד לכונן את המערך המורכב של בית הספר.

 

גנומן 298

   מסורת ל"ו הצדיקים הנסתרים אינה מסורת "סודות הגאולה". סודות מלכות השמים מהווים חלק נפרד, המוכר רק על-ידי ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, והם אינם מהווים את המסורת הנסתרת של הצדיקים, שהיא קטגוריה שונה לגמרי, קשורה להתעלות רוחנית ואינה ידועה לעולם. רק המבט החטוף בספר מלכים בהתייחס לאליהו ולאלישע רמז על דרגתם הנעלה. מסורת זו הינה בעל-פה בלבד, ואינה יכולה להיכתב. היא נמצאת מחוץ לטבע העולם, ואינה ניתנת לתיאורים מילוליים כפי שנהוג. לפיכך, אסור לנסות לכתוב על עניין זה, כי כל תאור יהיה רחוק מן האמת. זהו שיעור חשוב מאוד שקיבלתי ישירות מפי הצדיק חיים.

 

גנומן 299

   המסורת הנסתרת של ל"ו הצדיקים הועברה בעל-פה ובדרכים נסתרות ממורה לתלמיד, שהוכן לפני כן לקבלה. אף אחד אינו יכול לקבל מסורת זו על-פי רצונו. התלמיד נבחר בהקפדה על-ידי מורו שיודע את טיבו בדרכיו הנסתרות. ל"ו הצדיקים הינם כולם יהודים שנימולו. כל אחד מהם מקבל את המסורת ממורהו, והולך בדרכי מורהו. הבכיר ביותר הוא ראש ל"ו הצדיקים. הוא מקבל את "המסורת הנסתרת של הגאולה" ישירות מאליהו הנביא, זכרו לברכה.

 

גנומן 300

   על-מנת להבין את עניין הגאולה השלמה, צריכים להכיר בקיום ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור, שבלעדיהם אין גאולה. מאז לידתו של אברהם אבינו העולם התקיים בזכות אמונתו הטהורה. מאז קרבנו של יצחק, העולם התקיים בזכות קידוש השם ההוא. מאז נצחונו של יעקב על מלאכו של עשו, העולם התקיים בזכות ישראל אבינו. מאז מעמד הר סיני, שבו ה' התגלה, ונתן את התורה לבני ישראל בידי משה רבנו, העולם התקיים בזכות התורה הקדושה.

 

גנומן 301

   מאז בית המקדש הראשון בירושלים, כאשר כבוד ה' נראה ומלא אותו, העולם התקיים בזכות בית ה'. למרבה הצער, הזכות ההיא הוכתמה לאחר חלוקת הממלכה. ישראל החלה לזנות אחרי אלוהים אחרים, ויהודה חטא ביהירותו. שניהם ביצעו מעשים, שהוזכרו בתוכחות של נביאי ישראל. ביהודה, בה עמד בית המקדש, שלטו הצביעות וחוסר הכנות, ונעדרו רחמים לאלמנה, ליתום ולעני. אילולא זכותם של אליהו הנביא ובית ספרו במשך התקופה החשוכה ההיא, העולם היה לבטח נחרב ועמו גם בית המקדש בירושלים.

 

גנומן 302

   הזכות ההיא התקיימה במשך כמה מאות (גם לאחר "עלייתו" של אליהו הנביא), עד לזמנו של מרדכי הצדיק וביסוסו של "מוסד" ל"ו הצדיקים, והיות ואליהו הנביא לא מת מוות פיזי, אזי זכותו עומדת לעד.

   עד לזמנו של מרדכי הצדיק הדרגה העליונה והזכות העצומה של אליהו הנביא הייתה נחוצה לקיום העולם, ורק כאשר מספר הצדיקים הנסתרים (ל"ו) נקבע, והם עצמם יכלו להיכנס לברית הקדושה והנסתרת, אז היו מספיק זכויות כדי לשמור על העולם.

 

גנומן 303       

   הצדיקים הנסתרים יודעים את האמת, והם חיים בקדושת האמת הזאת. העולם לא היה יכול להתקיים ללא נוכחותם של "בני העלייה", שיודעים את דרכי העלייה ואת האמת, ונושאים את המשא ואת האיסורים של אותה זכות עליונה. הקדוש ברוך הוא אוהב אותם בזכות רמתם הקדושה מתמלא רחמים, כאשר הם מקבלים על עצמם את כובד החטאים של האנושות, על-מנת למנוע את מימוש הגזרות על העולם. בזכותם העולם יכול להתקדם ולהגיע לבסוף אל הגאולה השלמה.

 

גנומן 304

   כדאי להבהיר את ההבדל שבין זכות האיל שהועלה קורבן לבין זכות הצדיקים הנסתרים. נקדים ונאמר כי לא ניתן להשוות בין השניים. הפרמטרים של הראשון אינם קשורים כלל לפרמטרים של השני. השליחות שנכשלה ובה נפל ישוע הייתה הכרח בתוכנית האלוהית ההיסטורית על-מנת לקשור, באחרית הימים, את הצאן של בית ישראל ואת האנשים הטובים מאומות העולם הנוצריות אל הגאולה השלמה. 

   זו לא הייתה דרגתו של ישוע שעשתה את שליחותו גדולה, אלא מעמדה ההיסטורי של אותה שליחות שרומם את שמו בין אומות העולם. ישוע לא היה במעמדם של הצדיקים הנסתרים, אך רמתה העליונה של "המסורת הנסתרת", שאותה קיבל בעת שהותו אצל האיסיים, מצאה את ביטויה בקבלה המעשית, שהיא לכשעצמה סוג נפרד של סודיות שלא קשור לבני העלייה (אף על פי שגם הם מחזיקים בסודות הקבלה המעשית, בהתאם למה שקבלו ממוריהם).

 

גנומן 305

   עמוד השליחות המשיחית של קורבן ישוע לא החזיק את העולם. הוא היה עמוד שגויים רבים נתלו בו על-מנת שבאחרית הימים יוכלו לזכות בישועה. העולם נשאר להתקיים לא בזכות האיל שהוקרב, אלא בזכות כך שיצחק נשאר בעולם. כמו כן לא הייתה זו דרגתו של האיל שגרמה לכך שקורבנו נחשב למשמעותי עבור הדורות הבאים, אלא רק הסיטואציה הייחודית שיצרה את הצורך בקורבן זה.

 

גנומן 306

   מעמדו של ישוע ביחס למעמדו של מורה הצדק דמה להבדל הקיים בין יצחק אבינו והאיל. דהיינו: אין מה להשוות ביניהם. רק בחסד ה' ובחמלתו על העולם שברא ועל בני אדם שברך, ה' החליף את קרבנו של יצחק באיל שהוקרב במקומו. לפיכך, יצחק (העם היהודי) יצטרך להבין שהאיל שהועלה קורבן (ישוע) היה נחוץ כאמצעי להשלמת התפקיד של ישראל.

 

גנומן 307

   זו הסיבה שבגללה "האיל המוכן לקורבן" היה אחד מן הדברים החשובים שה' ברא לפני שבת בראשית, וצריך היה להתקיים כהכנה לגאולה הסופית. גם מטהו של משה היה בין הדברים שנוצרו אז. שמו של הגואל האחרון, עם זאת, נוצר לפני בריאת העולם, וכך גם כסא הכבוד. שם הגואל שהתגלה עבור כל הדורות הבאים הוא "חיים". לאחר שנתגלה, כולם מסכימים שאין שם המתאים ביותר לגאולה האחרונה מאשר שמו של הגואל הקם לתחייה, חיים.

 

גנומן 308

   אולי ניתן לדבר בעקיפין על יחסם של הצדיקים הנסתרים כמובילי הגאולה הנסתרת של האנושות. מה שוודאי הוא כי הגאולה לא הייתה יכולה להגיע בלעדיהם.

   נוסף לכך, מרדכי הצדיק והמורה חיים היו ראשי ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורם ושניהם משבט בנימין. כמו-כן, הניסיון להביא את הגאולה לישראל ולעולם באמצעות בית ספר אסתר האיסיי הייתה עבודתו של מורה הצדק, שהיה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

 

גנומן 309

   זמנו של מרדכי היהודי לא היה עדיין תחת סימן גלוי בהתהוות הקשר בין מלכות השמים והעולם וגם לא תחת סימן תחיית המתים. זאת הייתה התפתחות מהתגלותם של סימני הגאולה ההתחלתיים בבית הספר האיסיי, שעתיד היה להיות מושלם רק בעת הגאולה השלמה. מורה הצדק תכנן וכונן מקור בעולם על-מנת שתצא ממנו הגאולה הגדולה בצורת נס פורים רחב ועולמי. בו בזמן, הוא הכין את תלמידיו למלחמות השם הבלתי נמנעות בצורת נס חנוכה חדש, גדול והיסטורי. תלמידיו, גם לאחר פטירתו, היו משוכנעים בהחלט שאסור היה לגלות דבר מן הפורים הנסתר או להתחיל להוציא את אור החנוכה ללא קבלת אישור מלמעלה, כי סבורים היו שהמשך השליחות צריכה להיות מודרכת מלמעלה.

 

גנומן 310

   המשיחות של ישוע נבעה מאמונתו כי הוא האחראי לפתיחת חנוכת הגאולה החדשה. אמונתו בכך באה לאחר שראה את עזיבתו של יוחנן את בית הספר, קיבל את סודות הקבלה המעשית וקיבל "אותות" ו"הוראות" מכוכב כריסטו. גם מסיבות אלו ישוע לא הזכיר את בית הספר האיסיי, כדי שלא יאשימו אותו שהוציא את אותם מבית הספר והפר את שבועתו. כמו-כן, הוא לא יכול היה לגלות את הפורים הנסתר, ולא הייתה לו רשות להשתמש בסימנים המשיחיים והגאוליים ההתחלתיים לפתיחת החנוכה החדשה. משל "המנורה מתחת לשולחן" של ישוע (מתי, ה') שאמורה להאיר לכולם, ייתכן והייתה התגוננות המצדיקה את עזיבתו ואת ביצוע שליחותו.

 

גנומן 311

   מורה הצדק היה במעמד כוכב מרדכי הצדיק ובית הספר שיסד היה בסימן הכוכב הנסתר של אסתר. לפיכך פורים אמיתי גדול והיסטורי יכול היה לצאת מבית הספר האיסיי, ובנוסף, סימני הגאולה ההתחלתיים בבית הספר, שהיו משולבים בסדרים משיחיים מורכבים כסדר כוהנים, חיילים וצבאות המוכנים למלחמות השם, יכלו להקנות כנראה חנוכה גדולה וחדשה לגויים ולעולם כולו, אך הדבר היה נחוץ אישור.

 

גנומן 312

   לאחר שהשליחות יצאה החוצה, לא ניתן יותר אישור לכך בבית הספר. הזכות הגדולה של בית הספר פחתה והאמינות שבעוצמת השבועה (של מסירת הסודות) נחלשה. ובכל זאת, בשל עוצמת הסימנים ההתחלתיים, הפכה שליחותו של ישוע למקור אור חדש של חנוכה, רב עצמה אך מעוות, לאומות העולם. עוות זה ימשך עד בוא התיקון הגדול עם הגעתו השנייה של כוכב כריסטו, הוכרז על ידי הצדיק הנבחר, השופט המשוח במלכות השמים, המורה חיים.

 

גנומן 313

   ה"שליחות המשיחית" לא באה על-מנת לגלות את ה"סודות העליונים הנסתרים", אלא ללמד אמת פשוטה להמונים לשם הצלתם. שליחות כזו צריכה להיות גלויה, אחרת מה הטעם בה? השליחות חייבת ליצור קהל שמוכן ללכת בדרך המסר שהיא מביאה. היא צריכה לנסות להקנות אור חדש בעל הד אוניברסאלי, בשל האמת שבה. אין לכך שום קשר עם "הסודות העליונים" של הצדיקים הנסתרים. הרמה של מה שגנוז גבוהה מזו המיועדת להתגלות להמונים ולהיות מובנת על-ידם. עניין זה נכון גם לגבי החוקים והמשפטים שניתנו לבני ישראל בהשוואה לרמת רזי התורה. אדרבא דווקא בגלל הפשטות שהתבטאה בחכמה בדברי ישוע, שנאהב על-ידי אומות העולם. על ה"משיח" להיות באותה רמה של "הצדיק החי באמונתו", וצריך ללמד דרכי ענווה וחכמה.

 

גנומן 314

   בסוף מגילת אסתר נכתב: "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ" (אסתר, י', 3). התרגום מוסיף כי מרדכי היה שליח גדול לגויים ושמו היה מוכר מקצה העולם ועד סופו. כל מלכי העולם פחדו ממנו כאשר שמו הוזכר. מרדכי דמה לכוכב נוגה, הנוצץ מבין הכוכבים, ולכוכב הבוקר, סיריוס.

 

גנומן 315

   בשיר הפורים נאמר: "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי. תשועתם הייתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור. ברוך מרדכי היהודי. להודיע שכל קוויך לא יבושו, ולא ייכלמו לנצח כל החוסים בך. ארור המן אשר ביקש לאבדי, ברוך מרדכי היהודי".

 

גנומן 316

   כמובן שלמילים אלו "תשועתם הייתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור" היו כוונות לגאולה לטווח הארוך. דובר יותר על תקווה לעתיד, שמצאה את מימושה בגאולת פורים. חג הפורים מוכר, מכמה סיבות, כגאולה הנסתרת שבה יד ה' לא נתגלתה כפי שארע ביציאת מצרים. עדות לכך היא העובדה ששם ה' לא מופיע במגילת אסתר. כפי שעבודת ה' הייתה חבויה בטבע, כך שמו היה נסתר במגילה ולא הוזכר בגלוי. עניין הנסתרות מיוצג גם בעובדה שהישועה הנפלאה וגאולת היהודים מעמקי הגלות ב-127 מדינות תחת שלטון אחשוורוש, אינה מוכרת בקרב אומות העולם.

 

גנומן 317

   נתבונן בשלושת המרכיבים העיקריים של גאולת הפורים שנדרשו למימושה:

1. התערבותו של מרדכי היהודי (בכמה רמות, כולל היותו ראש הסנהדרין, שכונן מחדש על-מנת ליצור בתי ספר ללימוד התורה).

2. מחזור הכוכבים שהיה צריך להוציא לפועל את הגזרה הנבואית שמסיימת שבעים שנות גלות. מגילת אסתר יכולה גם להיחשב כ"גילוי הכוכב" (קראו "אסטר" במקום "אסתר"), ומכאן ניתן לומר כי סיפור פורים מרוכז מסביב לעלייתו של כוכב אסתר, בזכות מרדכי הצדיק, ועלייתו ונפילתו של כוכב המן צאצא עמלק, אויב של העם היהודי בדמו.

3. התערבותה של אסתר המלכה וזכות העם היהודי בשלושת הימים הנוראים של התענית (ככתוב במגילה שהיהודים עשו תשובה וחזרו לתורה ולחוקיה).

 

גנומן 318

   "שושנת יעקב" מסמלת את 13 שבטי ישראל. אומרים כי לשושנה יש 13 עלי כותרת. במסר החדש של הגאולה השלמה השושנה מתארת את הסוד ההיסטורי של איחודם מחדש של השבטים.

   מדוע בשיר הפורים מרומזת ישועתם של השבטים?

   חג הפורים היה הישועה היהודית של היהודים הגולים משבט יהודה (וגם של כמה משבט בנימין ולוי) ולא של כל שבטי ישראל. עשרת השבטים האחרים גלו והתפזרו בין אומות העולם[49] שנים רבות לפני חורבן הבית הראשון. 

 

גנומן 319

   "מרדכי היהודי דומה לנוגה שזורח בזוהרו בין הכוכבים", "ושמו (של מרדכי) מעורר יראת כבוד בכל קצוות תבל", "כל העולם רוכש כבוד עצום למעמדו ולחכמתו". ללא ספק, הביטויים המובאים כאן הינם "גאוליים". מדברים על מרדכי כעל הגואל, הגואל הנבחר בגאולת פורים שאורו יזרח על העולם כולו, אף על פי שהוא קודם כל גואל ישראל ורק אחר כך אור החכמה לגויים. לא מדובר עליו כמשיח, והיותו בן שבט בנימין היא גם סיבה לכך, אך כפי שמשה היה הגואל בזמנו, כך גם מרדכי היה הגואל הנבחר בזמנו.

   לפיכך עלינו להעריך את המידע החשוב ביותר שנמסר על-ידי הצדיק חיים, לפיו מרדכי היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. בדומה למרדכי, גם הגואל האחרון, חיים, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים וצאצא של שבט בנימין. בשל כך הוא גם נפרד מהמשיחות המיוחסת לבית דוד. המורה חיים, מן העיר צנעא, תימן, הוא הוא גואל האנושות, גואל ישראל הגדול (הכוללת את היהודים, את הצאן הנאבד של בית ישראל ואת האנשים הראויים וההגונים בין עמי הנצרות). חיים הוא הגואל האחרון המובטח. הוא אינו המשיח.

   בסימנים השלמים של הגאולה השלמה, הגואל חיים אומר: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". הדבר מתייחס לשלושה אנשים שנבחרו על-ידי האל כגואלים על-מנת לקדם את הגאולה ההיסטורית הגדולה והם: משה רבנו, מרדכי היהודי והמורה חיים[50].

 

גנומן 320

   למעשה, חג הפורים מוכר כגאולה השנייה של העם היהודי (הראשונה הייתה גאולת מצרים). לכן, לפי המסורת, צריכים לכתוב את מגילת אסתר באותו דיוק והקפדה הראויים לכתיבת ספר התורה. גאולת פורים החזירה את העם היהודי לתורה ולמצוות. חז"ל אמרו שהנס ארע גם בזכות לימודי התורה לילדי ישראל בבתי הספר שיסד מרדכי על-פי אישורה הממלכתי של אסתר. בזכות גאולת פורים ניתנה לאחר זמן מה ליהודים רשות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש השני.

 

גנומן 321

   הזכרנו שסימני הגאולה הראשוניים נתגלו בבית ספר אסתר האיסיי על-ידי מורה הצדק. כמו-כן, ציינו כי אותם הסימנים היו נשמרים בסוד על-ידי ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור.

   למעשה, חמשת הסימנים השלמים (סימן הכוכבים, סימן מלכות השמים, סימן האור החדש, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי והבניין החדש) היו גנוזים בגאולת פורים שסופר עליה במגילת אסתר. אפילו הסימן השישי (סימן התחייה) יכול להימצא בגאולה ההיסטורית ההיא, שהצילה את העם היהודי מגזרות מוות וחורבן והביאה אותו לחיים, לניצחון ולאמונה.

 

גנומן 322

   מגילת אסתר סובבת סביב "מעשה הכוכבים" כשהיא עצמה "גילוי הכוכבים" ולכן סימן הכוכבים. עיקר פעולת "מעשה הכוכבים" מתרחש בתוך ארמון המלך, רמז לסימן מלכות השמים הגנוז בו. פורים הביא לבניה המחודשת ולחנוכת הבית השני, מאחר שהוא הסתיר בתוכו את האור החדש של חנוכה (חנוכת בית המקדש). סימן הדור הרביעי גם כן נכח, היות ופורים מתרחש לאחר חורבן הבית, בעידן ענישה וגולה. גאולת הפורים, אם כך, הובילה לבניית בית המקדש השני ולתקופה חדשה.

   ומה לגבי החמור? מה מיקומו בארמון?

 

גנומן 323

   "זה ברור!", תוכלו לענות, "אין ארמון ממלכתי ללא אורוות המלך!". זה נכון, אך היכן אורוות המלך נזכרות במגילת אסתר?

   החמור לבש בגדי סוס, במחזה של פורים, לא בגלל מרדכי אלא בגלל כבוד המלך, שהיה מופחת אם היה רוכב על חמור.

   אולי זאת הסיבה שהנבואה ציינה שהגואל לא יבוא רכוב רק על חמור אלא גם על עיר בן אתונות. בכל זאת, עַיר כתוב כמו עִיר. והיכן מרדכי רכב על סוס המלך אחשורוש אם לא בעיר שושן? הרי זוכרים אתם שעל מרדכי נאמר כי "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (שם) ו"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (שם, ו', 9).

 

גנומן 324

   חז"ל הסבירו כי לפעמים בסמליות המגילה, אחשוורוש המלך מרמז על הקדוש ברוך הוא. זאת הסיבה שבגללה הם הבינו את המעמד הגאולי של מרדכי, מאחר שבמונחי הגאולה, הגואל הוא "משנה למלך". היות והוא נבחר על-ידי ה', הוא הקרוב ביותר אליו ועומד בין ה' והגויים. מרדכי ידע בחכמתו שמזלו של כוכב אסתר יביא לבסוף מזל לכל עם ישראל. בשל כך, הוא היה כל הזמן קרוב אליה, הוא גידל אותה, חינך אותה והסתירה מעיני האחרים. הוא גם לימד אותה תחבולות רבות על-מנת שלא תגלה את מוצאה ואת דתה כאשר תיבחר למלכה. מרדכי ידע. בא הזמן.

 

גנומן 325

   לפני שנתייחס לסימנים ההתחלתיים בבית הספר האיסיי, הבה נסיים את הדיון במסורות הנחוצות לגאולה הסופית כפי שהוא משתקף בשבעת כוכבי הגאולה של העגלה הגדולה. בסימן האחרון של הכוכבים, אנו רואים ארבעה מכוכבי הגאולה הללו יחד עם כוכבו הנפלא של מלכיצדק המלווה הפונקציונלי-האוניברסאלי-המשיחי-הכוהני. אין אנו רואים לא את כוכב מרדכי הצדיק ולא את כוכבה של אסתר המלכה ולא את הכוכב השביעי שהוא כוכב הגואל חיים, אך מהסימן הראשון, אנו יודעים שמספר הכוכבים במצקת הגדולה הוא שבע. פורים הינו הסימן השני, כלומר סימן מלכות השמים. כוכב אסתר חבוי בתוך הארמון. כוכב מרדכי נסתר במיקום של כסא בית הדין, מושב זה מייצג את המעמד של "משנה למלך" כפי שהיה מרומז במגילת אסתר לגבי מרדכי.

 

גנומן 326

   רק לאחר התגלות הסימנים השלמים, ניתן לקבוע באופן ברור: מאז מרדכי הצדיק הכסא ההוא נוסד עבור מלכות השמים כפי שנקבע שרק ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים מוכן לשבת עליו כאשר ייבחר להיות הגואל בבוא העת.

   הדבר מותאם בדיוק עם העובדה שהוסברה על ידינו כי רק ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים היה יורש סימני הגאולה והמשיחות בכל דור ודור. כוכב מרדכי מייצג את המסורת הזאת.

   יש מי שיבין את חשיבות ההתגלות בספר אסתר, לפיה מורה הצדק היה ראש הצדיקים הנסתרים בדורו. זה מסביר את מקור הכניסה של אותם סימנים בבית הספר שהוא עצמו יסד, לאחר שהחליט לגלותם.

 

גנומן 327

   כוכב אסתר עצמו מייצג את המסורת הנסתרת של "כתב הנסתר" במגילת אסתר. כתב זה נקרא גם "כתב שושן", וטומן את "סודות" מלכות השמים בזנבו הבלתי נראה ובסיפור המאורעות המרתק והברור שמובא במגילת אסתר.

   אחד מן ההיבטים החשובים של כוכב זה הוא הרשות הניתנת לחמור (שאוכל לחם של מלכות השמים) להסביר את ענייני מלכות השמים, וכך לאפשר גם לילדים הקטנים להשתתף באכילת הלחם הטעים והמלכותי של מעלה. הוא נוער "הי-הא!" והילדים יחד עמו. החמור יודע כי "הי-הא!" פירושו "היא (מלכת אסתר) נמצאת כאן", וכמו-כן הוא אוהב מאוד את כתב שושן! לולא העונש שספג בגלל תשוקתו לכתוב מילה חדשה עבור כל אות שבתורה הקדושה, הוא היה כבר חוזר פעמיים עם ספריו הנפלאים בפרסותיו.

 

גנומן 328

   כוכב אסתר שולט גם-כן על בית ספר אסתר. כוכב מרדכי שולט על בית ספר שושנת יעקב וכוכב הגואל חיים שולט על בית ספר שושנת יעקב הצהובה[51]. כוכב הגואל חיים שולט על המסורת החדשה השלמה שנולדה עם הסמנים השלמים. שלושת הכוכבים הללו שבמצקת הגדולה מייצגים "מסורות" ו"עניינים מהותיים" של הגאולה, המותאמים גם למערכות הכוכבים המותאמות אליהם (כפי שקבלנו אותם. אין לבלבל ביניהם לבין השמות והמבנים של מערכות כוכבים "ידועות"), שהם חלק מהמסרים של סימן הכוכבים, אותם למדנו מפי הגואל האחרון, שהוא גם המורה של כוכבי הגאולה השלמה.   

   

גנומן 329

   כעת אנו צריכים לנסות ולהבין מהם האופנים או הצורות שבהם נמצאו סימני הגאולה ההתחלתיים בבית הספר האיסיי. ניתן לומר בוודאות כי הסימנים היו שם. כמו-כן ידוע ששליחותו של ישוע התבססה עליהם. כיצד נדע את צורות הסימנים הללו? למיטב ידיעתי אין מידע ברור אודותם בתיעוד הקומראני שהתגלה, אך אף על פי שדיונינו אינם מבוססים על המסמכים ההיסטוריים המאירים ההם[52], ניתן למצוא בהם לדעתי רמזים מעניינים לאותם סימנים. העניין הוא שהסימנים היו חלק מסודות בית המקדש הפנימי של בית הספר, והם לא נכתבו מאחר שנאסר לכתוב אותם. ואמנם, בשליחותו של ישוע נתגלו הסימנים והם הופצו ברבים, כשהברית החדשה מכילה מפתחות המאפשרים לזהותם.

 

גנומן 330

   מהברית החדשה הנוצרית לא ניתן לדעת דבר על סימן הכוכבים, מלבד סיפור המאגים אשר הלכו אחרי כוכב כריסטו (כוכב המלך המשוח). אין כוכבים אחרים הנזכרים בברית החדשה. העובדה שהנצרות מוכנה להתייחס רק לכוכב כריסטו ומתעלמת לגמרי מסימני כוכבים אחרים, היא משמעותית מאוד. איך שיהיה אותו הכוכב נמצא באוונגליונים וזה עוזר לנו רבות כשמתגלה הביאה השנייה של כוכב כריסטו בסימן השלם של ספר הכוכבים.

 

גנומן 331

   - בבית הספר עצמו צריכים להניח שידעו כמה עניינים מסימן הכוכבים, לפי מחזורי הכוכבים בתקופות ההן. הפרספקטיבה של הדור הרביעי של אז, לדוגמא, העניקה ערכים שונים לפי אותה תקופה היסטורית. ההנחה שלנו מבוססת, היות וקבלנו את ששת הסימנים השלמים, ולכן ברור שבבית הספר האיסי היו הסימנים ההתחלתיים שהיה בהם לפחות הקרן של הסימנים השלמים, שאם לא כן, אין הצדקה לקרוא אותם סימנים התחלתיים.

 

גנומן 332

   סימן הכוכבים ניתן לחשבונות על הדור הרביעי. באה לעזור לנו העובדה ששלושת הכוכבים בשורה והכוכב הנעתק של המצקת הגדולה מייצגים בלי ספק 4000 שנים מזמן אברהם אבינו. שם הסימן עצמו הוא גם סימן ספר הכוכבים של אברהם אבינו, והסימן כולל את כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה המתיחס למשרת ישוע ומאמת ומקשר את הסיפור באוונגליונים לכוכב המשיחי ההוא. אם לא כן, הגואל חיים לא היה משתמש במונח כריסטו כשלכוכב זה ישנם שמות אחרים.

 

גנומן 333

   לפיכך נעשה קל יותר לראות שבתקופת 2000 השנים של כוכב מלכיצדק, ארבעת הכוכבים ציונו 500 שנים כל אחד. עוד אסמכתא לכך היא שבברית בין הבתרים ניתן המפתח של 400 שנים לתקופת הגלות ואחריה הגאולה. מלידת יצחק אבינו עד ליציאת מצרים הייתה תקופה של 400 שנים, ואברהם אבינו היה בן 100 שנה כשנולד יצחק. לכן עברו 500 שנים מכוכב אברהם עד לגאולה ממצרים. לכן עתה יש לנו האפשרות לחשב את ארבעת הכוכבים ב-3 שלבים, במונחי 100 שנה, במונחי 500 שנה ובמונחי 1000 שנה.

 

גנומן 334

      בסימן ה"חוזה" לבית התפילה של הגאולה השלמה, המורה חיים אמר לפרץ: "בעוד 400 שנים מהיום, בין 400 ל-500 שנים, לא ישתמשו יותר בתפילין בבית הכנסת המסורתי". מזאת ניתן להסיק ש"המידה הגאולית" של סימן הכוכבים נעה בין 400 ל-500 שנים, וחישובים אחרים יכולים לעמוד ביציבות על בסיס זה. כמו-כן, אנו יכולים להניח שסימן הכוכבים היה ידוע כסוד בתוך קבוצה מצומצמת של תלמידים בבית הספר האיסיי, לפחות בצורה שבה יכלו לדבר על ארבעת כוכבי הגאולה הללו ועל הכוכב החמישי: "הכוכב המשיחי של הכהן המשוח". הם ידעו כי הם נמצאים ב"סוף" התקופה הארוכה של הדור הרביעי. בשל כך, יוחנן המטביל יכול היה להיות בטוח כי הגיע הזמן בו "מלכות השמים יורדת לארץ". הוא הסיק זאת מן הסימן ההתחלתי של הכוכבים ביחד עם סימנים נבואיים אחרים על אודות הדור הרביעי של התקופה ההיא הידועה בבית הספר אסתר הנסתר.

   מורכב, כמובן, הוא כוכב כריסטו. מספיק לראות את הבלבול הרב שהוא הביא ב-2000 השנים האחרונות. אל מי הוא התכוון בסדר המשיחי של בית הספר? האם אל מורה הצדק או רק לסדרים המשיחיים של נבחרי בית הספר? זהו נושא מורכב, מאחר שאם כוכב מלכיצדק היה "תחת שלטון" מורה הצדק גם לאחר מותו, כיצד התקשרו אליו התפקידים בבית הספר? קיצור הדרך להבנת העניין הוא להביט אל אותה שאלה דרך עיני הסימנים השלמים, המצילים אותנו מספקולציה מעיקה. אך גם כאן העניין מורכב. האם כוכב מלכיצדק שנכלל בסימן הכוכבים מתייחס לסימן החמור אוכל לחם או לפרץ, "איש הסימנים" שחייב לקבל, "לחוקק" ולהסביר את הסימנים או למשולם, עבד ה' העיוור והחרש או ל"משיחים" העתידיים של התקופות הגאוליות? כוכב מפליא הוא כוכב כריסטו, אף על פי שנראה כי הוא אוהב בלבול.

 

גנומן 335

   למען האמת, כוכב כריסטו הוא ה"מקשר" הגדול של כל ענייני הגאולה. הוא במידת ה"וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל" (אברהם למלכיצדק) (בראשית, י"ד, 20), כלומר, כוכב אברהם נותן לכוכב מלכיצדק את החלק העשירי מכל סימני הגאולה. זהו הכוכב שמקשר בין הסימנים העליונים של הגאולה לסימנים המשיחיים בעולם, והוא עצמו משתקף בכל הסימנים של כוכבי הגאולה. הוא קשור אליהם ודולה מכוכביהם של אברהם, יצחק, כוכב הגאולה והכוכב הנעתק של הדור הרביעי את סימני הגאולה: סימן הכוכבים, סימן מלכות השמים, סימן האור החדש, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי וסימן תחיית המתים.

 

גנומן 336

   הסבר זה חיוני כדי להבין מהי "שליחות משיחית". מצד עצמה היא כלום אלא רק גורם שמקבל ומוסר, אך עבור האדם שעומד מתחתיה היא מהווה "מלכודת" כבירה מאחר שההשתקפות מכל כוכבי הגאולה עם השפעותיהם העצומות גורמת לאדם הנושא אותה לחשוב כי הוא נמצא במרכז העולם. אפילו האבנים אומרות לו איזה משימה מרכזית עולמית יש לו. אם מישהו אינו מורשה, לא מודרך ישירות על-ידי מורה המכיר ויודע את כל הסיכונים והמלכודות שבדבר, ואינו מודע להשפעות העליונות שעלולות ליפול עליו, אזי הוא עלול להינזק קשות.

 

גנומן 337

   גם ישוע, כל עוד היה עדיין בבית הספר האיסיי, חיכה ל"בואו" של מורה הצדק והאמין, כמו שאר התלמידים, שהצדיק עתיד לשוב לעולם. שינויים גדולים חלו באישיותו של ישוע לאחר פרישתו של יוחנן, אך גם כאן ניתן להבין את עוצמת והשפעת המעשה עליו. אם למורה הצדק היו מחכים על-מנת שיחזור ויתגלה, מדוע משימתו של יוחנן הכריחה אותו לצאת מבית הספר? הרי אם מורה הצדק יגלה את עצמו, גם אם למטרה "אוניברסאלית", האם לא יבוא הוא תחילה אל בית הספר, אל תלמידיו הנאמנים, נושאי סודותיו?

 

גנומן 338

 

   עבור ישוע, השאלות הללו היו בהחלט מהותיות. ישוע ידע שיוחנן ניבא שהוא עצמו (יוחנן) אמור להקדים את "המשיח" או, אם המילה "משיח" לא הוזכרה, לפחות אמור היה להקדים אחד "יותר גדול ממנו שעתיד לבוא אחריו", ואף על פי שיוחנן לא הצהיר זאת לפני כן, בוודאי הוא דיבר על כך כגורם שהשפיע על החלטתו לפרוש מקהילת האיסיים.

   אם לפחות היה רוכש כבוד לאחרים, יוחנן היה צריך להסביר להם: "הנה, זו היא הסיבה שבגללה אני עוזב. אני נקראתי לסלול דרך במדבר ולהכריז: "שובו אל ה' כי מלכות השמים עומדת לרדת". יוחנן האמין בשליחותו אשר באה מלמעלה. הוא לא פחד לומר מדוע פרש, ואם היו נוזפים בו בשל הפרת שבועתו, הוא היה עונה כי לקח על עצמו את אחריות שבועתו. בשום אופן יוחנן לא פחד לומר מה שהאמין בו.

 

גנומן 339

   ישוע כמובן הופתע, נדהם, נשבר ו"התעורר" מפרישתו של יוחנן. הוא נקשר אליו מאוד והיה נתון תחת השפעתו. קשה לשער כי ישוע חשב על מעשהו של יוחנן כמעשה מוטעה, אך קרוב לוודאי שהתעמק בדבר על-מנת להבין את כל הטעמים שהביאו את יוחנן להחלטה כה מורכבת ואמיצה.

   אם יוחנן היה חייב לצאת אל העם והאמין כי מורה הצדק הוא זה שעתיד לבוא אחריו, באיזו דרך למי והיכן היה המורה עתיד להתגלות? או שמצב הזכויות בישראל היה כל כך מועט כי הגיעה ה"עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה-- הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ" (תהילים, קי"ט, 126)? ואם לא הייתה זכות מספקת למורה להתגלות, למי נבואת יוחנן התייחסה?

 

גנומן 340

   במחשבות הרבות שישוע הרהר, קרוב לודאי שחשב כי בצורה זו או אחרת, הוא היה זה שנקרא ללכת אחרי הדרך שיוחנן התחיל בה. בנקודה מסוימת נראה לו כי השליחות המנובאת על-ידי יוחנן היא השליחות המשיחית עלי אדמות. לבסוף, ישוע השתכנע שהוא זה שנבחר לשליחות.

   אין לשכוח שכל עוד ישוע לא אחז ברזי הקבלה המעשית, הוא לא היה יכול לצאת מבית הספר האיסיי, אך כאשר השתכנע שהגיעה "עת לעשות", הוא לא הסתפק יותר בנאומים ובמילים. כדי להיות אמין ומשכנע בין קהל שומעיו הוא היה צריך להשתמש במופתים, בריפוי חולים ובניסים.

 

גנומן 341

   הצדיק חיים, אמנם, אמר לי שרק בסוף שלוש שנים של אדיקות קפדנית למשטר החמור של בית הספר, ישוע קיבל את סוד הקבלה המעשית תחת שבועה חמורה. אם יוחנן עזב את בית הספר לאחר מחצית הזמן מן התקופה בת שלוש שנים (כפי שאנו משערים) נותרה אז שנה וחצי לפני הקבלה של ישוע.

 

גנומן 342

   בכל מקרה, כל עוד ישוע לא קיבל את הסודות, לא יכול היה הוא להרגיש את כוחותיהם בידיו. הכוח שינה את השקפתו והעצים את רצונו לשמח את האנשים בשם אבינו שבשמים, והוא הסיק שהכל תוכנן מלמעלה, מין הכנה השגחתית למה שהוא היה עתיד לעשות.

   כמו-כן היה בוודאי שלב של הערכה מחודשת של הסדר המשיחי של בית הספר. השליחות שהוא היה עתיד לבצע לא הייתה הרחבה של הסדר המשיחי האיסיי, אלא הרחבת "הנתק" שיזם יוחנן. הפרשנות המחודשת של ה"סימנים" מסביב אישיותו יצגה את אותו נתק (הנושא יוסבר בהמשך).

 

גנומן 343

   בסימני הכוכבים נכלל גם סימנו של כריסטו שבא בזכות הענווה. אף על פי שישנם צדדים רבים המתייחסים לענווה זאת, הדבר מרמז גם על ענווה הדרושה על-מנת לשאת את השליחות כדי לא ליפול בטעות מצד כוכב כריסטו.

   על-מנת לתמוך בשליחות המשיחית של הכוכב על הארץ, הסימן המאזן של החמור האוכל לחם הוא צורך מוחלט. החמור הינו חיה. אין לו היומרה להחשיב עצמו לבן אדם. יש לו ארבע רגליים ולכן הוא לא מאבד את האיזון בקלות כמו בן אדם ההולך על שתיים. החמור אינו טועה לחשוב שהשקים שהוא נושא עמו הם שלו, והוא פשוט נושא אותם לאן שצריך.

 

גנומן 344

   וזהו הסימן שחסר בברית החדשה. אולם בזמן ההוא נבואת זכריה עוד לא קמה לשחר שלה, ולכן ישוע הצטרך לעשות את הסימן ההתחלתי, הוא קרא לאתון והיא הובילה אותו לירושלים. כך הוא קיים את הנבואה ובלבל את העולם. האם היה הוא הגואל הרוכב על החמור? לא, האתון אז לא יכולה לדבר באותה התקופה הראשונה של החמוֹרוּת. לא הייתה לה ברירה, כי היא הייתה קשורה לשתיקת הסימנים ההתחלתיים.

 

גנומן 345

   בבית הספר אף אחד מאלה שהיו ב"מעמדים משיחיים" לא נפל במלכודת של כוכב כריסטו הבלתי מאוזן. אף אחד מהם לא חש את השליחות באופן ההוא, משום שהם היו תחת הדרכתו של מורה הצדק, היו ממושמעים לחכמי הקהילה והיו תחת השבועה שלא לגלות את סודות בית הספר.

   ישוע האמין ש"הכוכב המשיחי" נמצא עליו. הוא ראה את חייו כמיועדים למשימה המשיחית. קרוב לוודאי כי ידע גם על סיפור שלושת המאגים, שעקבו אחרי כוכב המלך בעת לידתו. ייתכן ולא העניק חשיבות לזה מקודם, אבל בהיותו בבית הספר ולמידתו על כוכבי הגאולה, אותו המאורע התאים למחשבתו על השגחת ה' שמוליכה אותו למשרה משיחית.

 

גנומן 346

   ההשפעה העצומה של כוכב כריסטו פועלת כאשר סימן החמור השלם, המהווה משקל נגד, איננו. בשל כך האדם ממקם עצמו במרכז התבל. כמו-כן, אם הוא מלמד כבן אדם, ללא החמור, המאזן אותו מול קהלים, אז כל שיעוריו ותורתו, אפילו אם נועדו להלל ולשבח את ה', פועלים להלל ולשבח את אישיותו. האור החזק של כוכב כריסטו גורם לכך שיראה את העולם בהשתקפותו ויחשב בטעות כי ראה את כל מה שיש לראות. החמור הוא זה שיכול לשאת את סימני כריסטו ולא כריסטו עצמו.

 

גנומן 347

   לו ישוע היה מכריז, כביכול, על מורה הצדק כגואל באותם הימים, אז אתונו הייתה פותחת את פיה ומסבירה את עניין הגאולה, הי-הא, אבל היה בלתי אפשרי שישוע יבשר על מורה הצדק מבלי לדבר לפני כן על האיסיים ועל תורתם. הבה לא נשכח כי ישוע היה האיל שקרניו נאחזו בסבך.

 

גנומן 348

   זאת הייתה מלכודת הסבך שבתוכה נלכד ישוע: ה"משיח" ללא גואל לבשר עליו וללא חמור שידבר בזכות שליחותו וישמש משקל נגד, אשר יחליש את התרוממות הרוח של כוכב כריסטו. מאחר שכך היה, כל הכבוד נפל עליו. כמובן שלבני יעקב לא היה חלק בכך, בעוד שבני עשו שמחו שמצאו "בן אל" חדש.

 

גנומן 349

   לולא הסימן השלם של החמור אוכל לחם, לא היינו יכולים לתפוס את צורתו ואת מהותו של סימן החמור מלפני אלפיים שנה. בשל כך, שני סימנים גדולים של החמור ניתנו בשנתיים הראשונות של הסימן החדש. הסימן הראשון נושא את סימני משיח בן יוסף ומכסה את שש השנים הראשונות של התיקון במחנה הנוצרי. הסימן השני נושא את סימני משיח בן דוד מכסה את התקופה השנייה בת שש השנים של התיקון במחנה היהודי.

 

גנומן 350

   הסימן הראשון של החמור, המכיל את סימניו השלמים של החמור, משיח בן יוסף, מהווה גם כן "מפתח" להבנת הטבע של סימן החמור בשליחות הראשונה הטרגית ההיא. לשם כך, אני מביא כאן שני סימנים חשובים: א. מרץ 84', מילאנו: בחלומה, הגברת נלדה לוי, זיכרונה לברכה, ראתה חמור רתום לעגלתו שמתהלך ברחובות העיר מילאנו. החמור הגיע לחנות לחם, נעתק מעגלתו, נכנס לחנות ואכל לחם. פרץ, שהיה בקרבת מקום, ראה את כל המחזה. ב. מרץ 85', מילאנו: שרה מרקוס (פודו) חלמה כי היא נמצאת בסרדיניה, בדרכה לקנות לחם. בחנות הראשונה הציעו לה מעדנים ודברים טובים, אך לא לחם. היא קנתה לחם ולחמניות בחנות אחרת והמשיכה ללכת איתם תחת זרועה. כאשר רצתה לחזור הביתה בקיצור דרך, השוטרים במקום אמרו לה ללכת סביב הבניין. לחמנייה אחת נפלה מזרועה והתגלגלה ארצה. לאחר שהסתובבה, ראתה מהכיוון השני אדם מבוגר מתקרב אליה על עגלה הרתומה לחמור. הלחמנייה שהתגלגלה נעצרה בדיוק מתחת לראש החמור, אשר בתחילה נבהל ורצה לברוח, אך מיד התאושש ואכל אותה.

   הסימן הראשון כולו נפלא ועל טבעי, בעוד הסימן השני נפלא גם הוא, אך הינו טבעי יותר מן החלום הראשון.

 

גנומן 351

   בסימן הראשון אין רוכב בעוד שבסימן השני נמצא איש מבוגר המוביל את העגלה הרתומה לחמור. החמור בסימן השני, המבשר על הגואל, נשאר בטבעו ה"חמורי", בעוד שהחמור בסימן הראשון יכול למעשה לבשר רק על עצמו "בשם" "המשיחות הנפלאה" הנמצאת עליו. כמו-כן, על-פי רמת הסימנים, סימן החמור של שש השנים הראשונות היה מדהים מדי עבור רוב האנשים. זה היה יותר מדי עבורם והם עזבו. כמו בשליחותו של ישוע, סימני שש השנים הראשונות גרמו לחמור להיות מורשע על-ידי "דייני" הסימנים, אף על פי שהיה חף מפשע.

   בסימנים השלמים, כאשר התקופה הראשונה הסתיימה עם "תלייתו" של החמור הראשון, הסימנים כבר נכנסו לתקופה השנייה בת שש השנים כדי להוציא לפועל את סימני החמור, משיח בן דוד.

 

גנומן 352

   הנבואה אומרת: "וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ" (ישעיהו, מ"ב, 2), אך שש השנים הראשונות תחת סימן הכוכבים היוו סימן של הכרזה בפומבי ודיבור בחוץ ככל שניתן. באותה מידה, שליחותו של ישוע התבטאה בדיבור (ובפעולה) בפני קהל, מההתחלה עד לסופה המר.

   התקופה השנייה נמצאת תחת סימן מלכות השמים, ובה אין מילים מדוברות. החמור הנסתר שאוכל לחם יורד על-מנת לייסד את בית הספר הנסתר של אסתר למען גאולת ישראל.

 

גנומן 353

   כאשר אנו טוענים כי בשליחותו של ישוע חסר סימנו של החמור, ניתן להבין זאת טוב יותר אם נשער את האיזון שהיו דברי החמור יוצרים. הם היו מבטלים כל הארה שיוצרת את הגדלת האובייקט וסגידה לו כמו גם את הפירוש המוטעה כלפיו. אין בברית החדשה הנוצרית שום עדות למילים כאלו. ישוע מעולם לא אמר: "אל תראו בי אובייקט לסגידה, כי אני אדם בשר ודם כמו כולכם. כל הכבוד צריך להינתן רק לה' ולא לחמור כמוני". כתבי הברית החדשה הנוצרית היו יכולים להיות מאוזנים יותר אם לאחר משפט המרומם את ישוע, היה מגיע משפט חמורי בסמיכות לו.

 

גנומן 354

   לפיכך, בשליחות ההיא ישוע היה באמת החמור הראשון של סימני המשיחות, אך הוא לא יכול היה להכריז (ולהבין) את עובדת היותו חמור ולא יכול היה להכריז על האיש הזקן המוביל את עגלת הבשורות הטובות ואת החמור אוכל לחם. עדיין כל מי שראו אותו ואכלו את הלחם שקיבלו ממנו נדהמו כמו שהיה רואה חמור המתהלך ברחוב, נכנס לחנות של לחם, עומד על רגליו ואוכל את הלחם.

   לו ישוע היה אומר לשופטים שהוא החמור שאכל את לחם הגאולה, האירוע היה נפתר והם היו נותנים לו להשתחרר, אולם הוא לא החזיק בידיו את הסימנים, אלא היה עטוף כולו בסימני המשיחות ההקרבתיים. ישוע לא היה חמור מצחק. הוא היה צריך להיות מוכן למות למען המשיחות שנוצרה עבורו.

 

גנומן 355

   נעירה טובה של ישוע הייתה מבטלת את הטעות הנוצרית עבור כל ההיסטוריה, אך כיצד היה יכול להיות הוא החמור אם הוא היה צריך לרכוב על חמור? ואם הוא היה יודע והיה עושה את עצמו כחמור מי היה האיש שהיה אז ראוי לרכוב עליו? לישוע לא נותרה שום ברירה, אלא לקחת על עצמו את השליחות ולהיות קורבן-כריסטו. אם להיות קורבן-כריסטו היה למעשה רק הקרבה של חייו, אז הדבר יכול היה להיחשב כ"קל" ביחס לאופן שמותו נתפס למעשה. להיות כריסטו תחת כוכב כריסטו בשליחות ההתחלתית ההיא משמעותו הייתה גרימת סילוף ועיוות, אשר הביאו להאלהה הנוראית של כריסטו, היהודי המסכן בהיסטוריה.

 

גנומן 356

   ישנם מספר משפטים בברית החדשה הנוצרית שיכולים להתפרש כמיוחסים לגואל האחרון שיבוא בעתיד. הנצרות, בשל אי יכולתה לראות דברים מעבר לכריסטו, יצרה מן המשפטים הללו תיאוריות אסכטולוגיות, הקשורות לבואו השני של ישוע. לפיהן, ישוע עצמו בישר על חזרתו בעתיד. האמת היא שישוע עצמו היה מבולבל לגבי זהותו של הגואל הסופי. הבלבול, יחד עם הארה חזקה של כוכב כריסטו, המשפיעה על השכל, דרך השפעתם המשתקפת של כוכבי הגאולה, גרמו ליצירת מבנה פנימי מסביב לאישיותו, עד שנראה לו לעתים שהוא עצמו נבחר להיות הגואל. את העובדה שישוע טעה במחשבה זו קיבלתי ישירות מן הצדיק חיים.

 

גנומן 357

   רק בסימן השני של החמור, החמור נשאר קשור לעגלתו והוא יודע שההובלה נמצאת בידי איש זקן. קרוב לוודאי שמורה הצדק ממקומו ממעל ידע את כל מה שעתיד להתרחש לישוע בשליחותו.

   ישוע ניתק עצמו מעגלת הבשורות הטובות שהביא מורה הצדק, כך שלבסוף לא היה יותר קשר ביניהם. הסימנים ההתחלתיים שיצאו מבית הספר ללא אישור מהווים את המעבר בין הקדושה לבין הסטרא אחרא, שהשתלטה על העניין על אף כוונותיו הטהורות של ישוע. מספיק לראות את הטומאה העצומה שבתוך הדוקטרינות האליליות הנוצריות המכחישה את איחוד האל וסותרת את הדיבר השני, והפולחן הפגאני של הנצרות הקתולית לדמויות של ישוע ושל מרים אמו מראה עד כמה מחזיקי הדת החדשה התרחקו מקדושת האמונה הטהורה של אברהם אבינו.

 

גנומן 358

   לאחר שהסימנים פורסמו ללא רשות, והשתמשו בהם על-מנת להדהים את הציבור בניסי ישוע, שמינה את עצמו כמשיח כוכב כריסטו, היה זה בלתי נמנע שייווצרו בלבול גדול, חריגות וסטיות קשות בהבנת העניין. לאחר שישוע החל את שליחותו, הוא היה שקוע כולו בה ולא היה יכול יותר לחזור אחורנית. הוא יצא כבר מזמן מן האיזון האמיתי של הסימנים, והיות והאמין כי הוא נבחר לשליחות, הוא החל לבצע ניסים, מעשי ריפוי והוצאת שדים ורוחות רעות, בנוסף לדרשותיו שהתבססו בעיקר על הסימנים האוניברסאליים של כוכב כריסטו, על ענייני מלכות השמים ועל מטרות שונות של השליחות המשיחית כפי שהבין אותן.

 

גנומן 359

   למען האמת, אף אחד לא שלח את ישוע. לא ה', לא מורה הצדק, לא מורי בית הספר האיסיי, לא הנביא אליהו וגם לא יוחנן המטביל. ובכל זאת, כפי שנעסוק, בעזרת השם, בספר ישועת ישוע, ישוע לא שגה למעשה כאשר נטל על עצמו את שליחותו הנבחרת, כי הוא האמין ברוחו שרוח ה' נחה עליו, והוא הבן המודרך על-ידי אביו שבשמים. זאת הייתה הדוקטרינה החדשה שישוע לימד, אשר יצגה גישה חדשה לגמרי, לפיה יש לתת לאנשים "רוח חדשה" של ישועה.

   שליחותו של ישוע נועדה ללמד מחדש את בני ישראל שה' מתייחס אליהם כאל בניו וכל אחד, בעבודתו האלוהית, חייב להשתדל להיות "בן" של הקדוש ברוך הוא.

 

גנומן 360

   אף על פי שאנו יכולים לדבר על טעותו של ישוע, אין אנו צריכים לחשוב שהוא לא נהג לשם שמים. המלכודת ההיא, שלאחר מכן הפכה להיות מכשול אלילי עבור עמי עשו, הייתה הכרחית במסגרת התכנית האלוהית בהיסטוריה, על-מנת לקשור את אומות העולם לישראל לשם הגאולה העתידה לבוא. השקר שייכנס אל הברית החדשה הנוצרית יצריך את תיקון האנושות לבסוף עם הגעתו הסופית של הכוכב המשיחי של כריסטו. ישוע המסכן לא ידע על צורות הנצרות שינבעו משליחותו.

 

גנומן 361

   ישוע לא נבחר בגלל כישרונו לגנוב את הסימנים מן האיסיים או בגלל מקוריותו החדה המסוגלת להתאים את האותות לשליחותו שאותה צפה וגם לא בשל רצונו להדהים את הקהל באמצעות הקבלה המעשית או מטעמי פרסום עצמי, אלא נבחר בזכות כנותו האמיתית ושנאתו המוצדקת לרע ששלט בזמנו. זעמו של ישוע ביחס למעשים הרעים תאם את "זעמו" של אלוהי ישראל כלפי עמו שכשל לחלוטין בשליחותו.

 

גנומן 362

   למעשה, קנאת ה' עשתה את הכל, ולא ישוע, יוחנן המטביל, מורה הצדק, האיסיים או כוכב כריסטו. שחיתות העם העירה את זעם ה'. ישוע היה כלי שדרכו נאמר לישראל כי הוא נוהג כבן סורר.

   ישנו סיפור על אדם שבחייו חטא רבות והיה גנב, שקרן ורודף שמלות. הוא ניצב, לאחר מותו, בבית הדין של מעלה, כאשר גם עדיו הוזמנו למשפט. מיד הופיעו אלפי יצורים מפלצתיים שהוא עצמו ברא בחטאיו ואלה נעמדו והיו נכונים לנקום בו לאחר השמעת פסק הדין.

 

גנומן 363

   פתח אחד השופטים ושאל: "אני רואה כאן שמלבד כל החטאים שבצעת בצורה עקבית, כפרת בעיקר ושללת את הצדק האלוהי, כאשר נשאלת האם אתה יודע שכיפרות כזאת הינה גרועה יותר מכל החטאים שבצעת. מה יש לך לומר להגנתך?".

   הנאשם, רועד כולו בגופו ובנשמתו, ענה: "למען האמת, אני תמיד האמנתי בלבי שה' קיים וצדקתו מושלמת, אך למרות זאת העדפתי לבצע את כל החטאים האפשריים, על-מנת לספק את תאוותי. לפיכך התחלתי, עוד בהיותי נער, לטעון כי אינני מאמין בה' ואין כלל צדק בבריאה, כדי לא להכפיש את השם עם חטאיי הרבים".

 

גנומן 364

   אז יצא קול רועם מבית הדין והרעיד את כל המקום הקדוש. היה זה קולו של השופט העליון, הקדוש ברוך הוא, שנשמע: "כשם שדאגת לכסות את שמי ולא להכפישו בחייך, הנני מכסה את שמך מכל דבר לא ראוי והנני סולח לך על כל עוונותיך. ולאלה שהזקת בחייך, הנני מאפשר לך לעזור להם ממקומך, על-מנת שבדרך זו תוכל לשלוט על תיקונך".

   אין זה משל שבא להשוות את ישוע לאותו חוטא, אף על פי שכאשר אנו דנים בצד האפל של ה"חטא" שבוצע, אנו מתייחסים לגניבת הסימנים שישוע ביצע ולשתי השבועות שהפר. (הראשונה הייתה עזיבת בית הספר ללא רשות והשנייה הייתה השימוש בסודות הקבלה המעשית על דעת עצמו).

 

גנומן 365

   משל זה בא להבהיר כי על אף המעשים הבלתי הולמים שנעשו על-ידי ישוע שהיה משוכנע שעליו לבצעם, אביו שבשמים סלח לו על כך.

   למרות כל מה שקרה ונגזר ממעשיו בהיסטוריה, ישוע היה אהוב על אבינו שבשמים, וזאת משום שישוע פעל בעיקר להגן על שמו של ה' מידי הזוהמה הגדולה, חוסר הכנות והיהירות שאפיינו את הנהגת ישראל באותם הימים. כוכבו המשיחי של כריסטו, שהדריך את ישוע בשליחותו לא יכול היה לצאת מן היעד האומלל, אך ההכרחי ההוא.

 

גנומן 366

   בזמנו, כאשר ישוע החליט דבר מה, אף אחד לא היה יכול למנוע ממנו להגיע למטרה שהציב לעצמו. ישוע ידע היטב שקללת המוות בטרם עת נקשרת למי שמפר את השבועה ומשתמש בתגא ללא רשות. ישוע היה מודע לכך שהשליחות שלקח על עצמו יכלה להסתיים בהקרבתו. הוא חשב כי התגברות על פחד המוות לשם קיום שליחותו הייתה עושה אותו "בן אלמוות" בזכות שליחותו. אף אחד לא יכול להכחיש את נכונותו של ישוע למות בעד שליחותו. הוא ידע את רעות זמנו וידע גם כי דבריו הנאמרים בתוך עמו היו אמיתיים ויצאו מהרוח ששכנה עליו.

 

גנומן 367

   אף אדם אינו מסוגל להטיל בספק את רצינותו ואת כנותו של ישוע. הסימן ההתחלתי של תחיית המתים שהתקיים בו מעיד ומוכיח שהקרבתו המשיחית התקבלה בפני ה' אלהינו. כל האוונגליונים מסכימים שישוע היה מודע, באופן נבואי, למותו בטרם עת ולתחייתו. מותו הטרגי של ישוע הצעיר הייתה כפרה[53] על כל מה שעשה על-מנת להשלים את שליחותו, והוא התקבל כקרבן של ענווה, אהבת השם וקנאה לקיים את רצון ה'. זה היה קרבן של ניצחון רצון ה' בהיסטוריה.

ישוע היה השה המשיחי שהוקרב מאחר שדיבר אמת.

 

גנומן 368

   כיצד ידע ישוע כי הוא נמצא תחת סימן תחיית המתים? משום שבבית הספר האיסיי סימן תחיית מורה הצדק כבר התקבל. האמונה העצומה של תלמידי בית הספר (אמונה שממנה ניתן להתרשם במגילות קומראן) נבעה מאמונתם בסימן תחיית מורה הצדק. אנו בוחנים את הסימן באור הסימנים השלמים של תחיית המורה חיים. כאשר אנו אומרים כי סימן התחייה מתחיל עם ישוע בסימנים הגלויים של התחייה הנזכרת בברית החדשה הנוצרית, הדבר מתייחס לסימן הגלוי של התחייה, כפי שהתגלה דרך כוכבו המשיחי של כריסטו.

 

גנומן 369

   בעבר, סימן התחייה היה מנת חלקם של הסימנים הנסתרים של מלכות השמים, והיה שמור בקנאה רבה בתוך בית ספר אסתר. גם מורה הצדק סבל רבות בגלל הרדיפות של כוהני בית המקדש, כפי שסופר במגילות קומראן. הנראה מכתבי קומראן שמורה הצדק נרצח על-ידי אנשי הממסד הדתי. בכל אופן, מותו של מורה הצדק פתח את סימן התחייה בין כתלי בית הספר, והסימן עצמו שימש כ"עמוד אמונה" שהחזיק את בית הספר במבנהו המקודש לאורך שנים רבות.

 

גנומן 370

   מפליאה העובדה שלמרות הפער הקיים בין הסימנים שהיו בבית הספר ובין הסימנים אחרי שהוצאו בחוץ, סימן תחיית המתים אומת. הדבר קרה משום ששליחותו השלמה של ישוע ומותו הטרגי התקבלו בפני ה', והשלב ההיסטורי של ה"משיחות" שיצא לעולם, קיבל את אישורו מלמעלה על-מנת שיימשך.

 

גנומן 371

   ניתן לשאול כיצד הסימנים ההתחלתיים המקודשים שחוללו לאחר מכן דרך הנצרות, יכלו להיות "מקובלים" מלמעלה? כבר עם יציאת הסימנים מבית הספר הם נפרדו מקדושתם האמיתית ונכנסו ל"סטרא אחרא" האלילית של הסימנים. התשובה היא כי סימני הגאולה של יוסף היו צריכים לצאת למען הגויים היוצאים מחלצי עשו, והגויים ההם היו רחוקים מאד מכל קדושה. לפיכך, היכרותם וקבלתם של הסימנים היוו התעלות כבירה עבור אומות שהיו עובדות עבודה זרה ממש.

 

גנומן 372

   העניין הוא שהקדוש ברוך הוא הינו חנון ורחום. האם הוא לא ירד לגלות בבל על-מנת לגאול את עמו השוהה בעבדות שבעים שנה? האם הוא לא ירד לגלות הארוכה בת 2000 השנים של בני ישראל כדי לשמור עליהם? באותה מידה, הקדוש ברוך הוא ירד אל בני עשו, ששורשיהם היו פרודים מקדושתו וברכתו של יעקב, כדי לשתף אותם בגאולה הסופית: להציל את השורשים האבודים של בית יהודה ואת הצאן הנאבד של בית ישראל, ולהביא ישועה לטובים מבני אומות העולם.

   כל שגיאות הפרשנות חייבות להיתקן בסופו של דבר, ומי שזכאי יוכל לחזור מחדש למסורת האמיתית של האמונה דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

 

גנומן 373

   הקושי הגדול היה טמון בכך שהסימנים האמיתיים ההתחלתיים עברו ל"סטרא אחרא" של עולם עשו, אשר נטר טינה לאחיו יעקב. זו הסיבה (כפי שהוסבר בהרחבה בספר משנת חיים) ששש הנקודות על המילה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית, ל"ג, 4) הן רמז לששת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. הסימנים ירדו לעולם למען האיחוד המחודש בין המסורת היהודית למסורת של סימני הגאולה האוניברסאליים, שיצאו לטובת צאצאי עשו. שש הנקודות הופכות לשישה מכנים משותפים, הקושרים את שתי המסורות באיחודן בבית התפילה של הגאולה השלמה.

 

גנומן 374

   במהותה, ההתפייסות בין יעקב ועשו התבססה על הסימנים האמיתיים מן התורה. הקדוש ברוך הוא, בחכמתו האינסופית, ראה שהמחלוקת בין שני בני יצחק הייתה הכרחית על-מנת להשלים את יעקב ולהציל את ראש עשו באחרית הימים. ה"סטרא אחרא" של הסימנים שנלקח על-ידי עשו, נשאר בכל זאת במשפחה. הנשיקות והחיבוק היו בין בני עשו לבני יעקב ולא בין בני יעקב לבני בודהה או קונפוציוס. רבות המשפחות היוצאות מיפת, אך לעשו עצמו היו שורשים בשם (בן נוח) דרך יצחק, בן אברהם.

 

גנומן 375

   הדתות המשתייכות בעיקר לְחם (בן נוח) נפרדות מהנצרות ומהיהדות. הן אינן מקבלות את התנ"ך ואינן מכירות בהיסטוריה האלוהית של ישראל. יהודים ונוצרים קוראים באותו חומש ומאמינים באותם נביאים. הם מאמינים בבחירתם של שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, בגאולת ישראל מעבדות מצרים בידי משה, בהתגלותו של ה' בהר סיני ובעשרת הדיברות. כמו-כן מאמינים יהודים ונוצרים באותם הסימנים המבשרים את הגאולה, אף על פי שהם התבלבלו מהם, באותה מידה, באלפיים השנים האחרונות.

   תודה לאל כי הגיעה ההתחלה הגדולה החדשה עבור האנושות כולה.

 

גנומן 376

   מזה אלפיים שנה היהודים והנוצרים קוראים את התנ"ך בזוג עיניים שונות זו מזו. היהודים קוראים אותו במסגרת הסימנים האמיתיים, והאחרים קוראים את ה"סטרא אחרא" של אותם סימנים. היהודים קוראים במסורת האמיתית המכילה את הסימנים האמיתיים, אך אינם מודעים לסימנים. הנוצרים נותנים פרשנות מוטעית למסורת האמיתית ומפרשים את התנ"ך במפתחות של ה"סטרא אחרא" של הסימנים המשיחיים ההתחלתיים. כל צד מכריז כי הוא "ישראל האמיתי", היורש האמיתי של ברית יצחק אבינו, שומר האמת.

   הנצרות, בפרשנותה את הנבואות המתייחסות לחטאי עם ישראל ולייסוריו, מודה כי ההתייחסות היא ליהודים, אך כאשר היא מפרשת את ההבטחות הנפלאות המתייחסות לעם ישראל, היא טוענת שהכוונה אליה.

 

גנומן 377

   היהודים מצפים להגשמת ההבטחות שהובטחו להם כעם נבחר, אך הם מודים שכל החטאים המוזכרים בתנ"ך שייכים להם. לא בקלות הם מוכנים למסור את עוונותיהם לאחרים. למענם עמלו קשה...

   הנוצרים, לעומת זאת, מוכנים למכור את חטאיהם תמורת נזיד עדשים ואינם רוצים לשמוע עליהם יותר. למעשה, הנצרות "השתמשה" בישוע כדי שייטול על עצמו את כל החטאים שהם אינם רוצים לשאת. הי-הא!

 

גנומן 378

   בשל כך, השה היהודי המסכן והמשיחי היה צריך להיתפס במלכודת של סימני כוכב כריסטו, כפי שנתגלו באופן לא מאושר ובלתי מקודש, המובן רק אם נתייחס אליו כ"סטרא אחרא" של הסימנים ההתחלתיים האמיתיים. ישוע היה צריך ליפול בצד ה"סטרא אחרא" וללכת בעקבות יוחנן המורד. הגאולה הסופית של צאצאי עשו ושובו של הצאן הנאבד של בית ישראל לא יכלו להתגשם דרך השליחות המשיחית הראשונה ההיסטורית, לולא היה מעבר ל"סטרא אחרא" של הסימנים ההתחלתיים האמיתיים. לו ההתגלות בעת ההיא הייתה נשמרת בקדושה האמיתית של התורה, היא לא הייתה מגשימה את אותם צרכים, אם בכלל הייתה חשיפה של אותם סימנים מחוץ לבית הספר.

 

גנומן 379

   העובדה שעם ישראל לא זכה לקבל את הסימנים ההתחלתיים (בהיותם שמורים בקדושה כפי שהיו בבית ספרם של האיסיים, ולא בגרסתם המעוותת כפי שנתגלו בשליחותו של ישוע) אינה גורעת כלל מהבטחתו של הקדוש ברוך הוא כלפי צאצאי יעקב וכלפי משה והנביאים. דבר לא נלקח מכל הבטחות הגאולה שהובטחו לעם היהודי. "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" (בראשית, כ"ז, 40). למעשה, דרך הנצרות פרקו הגויים את עול התורה, שאמור היה להיות עליהם, לולא הסימנים ההתחלתיים עברו ל"סטרא אחרא" עם שליחותו של ישוע.

 

גנומן 380

   ישוע חשב כי הוא נבחר על-מנת לגלות שיעור משיחי חדש המשלים את תורת משה והנביאים. למעשה, ישוע האמין שהוא נכנס לרזי התעלות הלוחות הראשונים של התורה במסגרת האמונה העליונה של הדיבר הראשון, ירושת משה רבנו. אין אנו מוצאים דבר בנאומיו המדגיש את סכנת העבודה הזרה המתמדת המוזכרת בדיבר השני. שילוב של מאורעות גרם לישוע להאמין כי הוא זכה לקבל שנית את הלוחות על-מנת להביא אותם לאנושות כולה.

 

גנומן 381

   ישוע האמין שהוא נושא את שליחות תחיית המתים, אשר מהווה את השליחות האוניברסאלית הנעלה ביותר, שליחות שמטרתה להחזיר לעולם את האמונה השלמה שהייתה לבני ישראל בעת קבלת התורה בהר סיני מפי הגבורה, לפני החטא הנורא של עגל הזהב. זו הסיבה שבגללה פנה ישוע אל עמו וגער בו בלשון "קְטַנֵּי אֱמוּנָה" (מתי, ח', 26). האמונה הרחבה מתבטאת בדיבר הראשון של הלוחות הראשונים. האמונה הקטנה הינה זו של הדיבר השני של הלוחות השניים. כוונתו של ישוע הייתה שהתורה המשיחית החדשה של האמונה אינה בהכרח "אמונה חדשה", אלא חזרה לאמונה הנעלה באבינו שבשמים, אשר אינו מסרב לקבל את מי ששואף לחזור אליו בלב שלם.

 

גנומן 382

   ישוע האמין כי הוא קיבל את הכהונה המשיחית החדשה, "ביגוד קוסמי חדש" של "משיחות מלכיצדק הנצחית", אשר הביאה "התקדשות רוחנית חדשה" של יין ו"ברכה רוחנית חדשה" של לחם. אמונתו הייתה לקט של "היבטים" מתארים ותפקידים של המבנה המשיחי של בית הספר, כולל מספר תארים ותפקידים שהיו שייכים למורה הצדק. קל לנו יותר לדבר בכלליות על עניין זה מאשר לדון בפרטים, היות והמבנה המשיחי של בית הספר האיסיי היה מורכב. היה בו משיח אחד משושלת דוד, משיח-כהן משושלת צדוק ומורה משיחי שהיה הקרוב ביותר למורה הצדק. התפקידים הללו היו כפופים לשיעורים, לכתבים ולמסרים של מורה הצדק.

 

גנומן 383

   לא היה מקום רב לאינדיבידואליזם ספקולטיבי ב"ארמון" מלכות השמים עלי אדמות. אפילו אלו שהחזיקו במשרות הגבוהות ביותר בבית הספר החשיבו את עצמם למשרתים נאמנים של אלוהי התורה וכתלמידים נאמנים של מורה הצדק.

   קיים פער של שמים וארץ בין המחשיב את עצמו כמשרת-משיחי-ממונה לבין המחשיב עצמו כ"משיח המואר" של כל הזמנים. עבור אחד, המונחים היו כתלבושת שאולות, בעוד עבור אחר, אותם מונחים "התבשרו" באדם.

 

גנומן 384

   אנו יכולים להכריז בקול רם וברור לאחר שעברנו 12 שנים של תארי סימן משיחיים: הסימנים השלמים מצהירים בבירור לאחר אלפיים שנה של טעויות היסטוריות בנצרות כי העובדה שקיבלתם סימן של רוח המחוקק הגדול לא הפכה אתכם למשה, העובדה שקיבלתם סימן מאליהו הנביא לא הפכה אתכם לאליהו, העובדה שקיבלתם סימן מהכהונה החדשה הגאולית של מלכיצדק לא הפכה אתכם להיות מלכיצדק המשיחי של כל הזמנים, והעובדה שקיבלתם הארה מכוכב כריסטו לא הפכה אתכם לכריסטו המואר של כל ההיסטוריה.

 

גנומן 385

   כאן טמונה מלכודת התואר שמטעה את בעליו והופכת אותו למטרה במקום להיות לאמצעי חיצוני המסייע להשיג את מטרת הגאולה. כריסטו בסימן כוכב כריסטו הופך אישית לכריסטו, שמטרתו להגשים את כריסטו, על-מנת שהכול יתגשם בו. בהנחה זו טמון           שילוש וקשר אלילי מלכתחילה.

   כדי לא ליפול במלכודת עליכם להחליף את המשיחות הנ"ל של כריסטו בחמור, ולנעור חזק כאשר אתם מכשכשים בזנבכם. רק עורו העבה של החמור מחזיר את כריסטו חזרה לארץ, לפני שהוא חוזר לאורוותו במלכות השמים.

 

גנומן 386

   לפני כאלפיים שנה, כוכב כריסטו הגיע בתוך סימן הזעם, אך הופעתו השנייה של הכוכב מגיעה בסימן התיקון. בבית הספר האיסיי, המורים והמחזיקים במשרות המשיחיות היו כחמורים נסתרים בארמון מלכות השמים הנסתר על הארץ. הם נשאו את סימניהם ביראת ה' מבלי לשנות את גישתם כלפי עצמם, ומבלי לנסות לרומם את עצמם בחשיבות בעיני הציבור. הם היו מוכנים, עם זאת, לבצע כל שליחות משיחית שהיו מצווים עליה, כל עוד היא הייתה בסמכות מורי בית הספר. הם נשאו את התואר ולא התואר נשא אותם.

 

גנומן 387

   ישוע היה צריך ליפול, מאחר שאביו שבשמים ידע על כוונתו לעזור להציל את עם ישראל מכישלונו הנורא. נפילתו הקשה, שהגיעה עד לעמקי ה"סטרא אחרא", כשלון שליחותו וקרבנו הטרגי של חייו הצעירים, התקבלו, בכל זאת, כזכויות בפני השופט העליון. שליחותו המשיחית לא יכלה להניב פרי העשוי מחומר אמיתי, וכך גם הדת שהתפתחה ממנו. בשל כך זעק ישוע, לפני שנלקחה נשמתו: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (מתי, כ"ז, 46). הוא נקשר משיחית לנפילת ישראל, שייעזב לגורלו המנובא בגלות בין אומות העולם.

 

גנומן 388

   צריך להבין כי לאחר ש"אשר" הפך ל"ראש" במשך כל תקופת הגלות הארוכה, הוא חייב שוב לחזור למימדיו המקוריים של "אשר". בשל כך במשך כל אותה תקופה, לפני התגלות השם "אהיה" האחרון, ניתן לקרוא "אהיה ראש" (בפרט שהקריאה "אהיה אשר" אינה בעלת משמעות) וכאשר ה"אהיה" השני מתגלה, ניתן לקרוא בבירור אהיה אשר אהיה, בו ה"אשר" בא לקשור בין הגאולה הראשונה לגאולה השלמה. כך הנוצרים, לאחר שחשבו כי הנצרות עומדת בראש האנושות, יתוודעו לידע האמיתי של שליחות ישוע, ויוכלו לשחק תפקיד חשוב ומבורך בקשר בין אמת הגאולה הראשונה לבין הישועה האוניבסראלית הגדולה של הגאולה השלמה.

 

גנומן 389

   הדבר מרמז על טעותו היסודית של ישוע, וכתוצאה מכך של הנצרות כולה. בהתאם למה שנאמר, אפשר להסיק שישוע, על-מנת לקיים את שליחתו, היה צריך להחשיב את עצמו כמישהו שהוא לא היה באמת, או במילים אחרות: הוא האמין שהוא משהו שלמעשה לא היה קיים. הוא ראה בעצמו "ראש" ולא "אשר".

 

גנומן 390

   במובן אחד, ישוע חשב כי הוא משה רבנו ולא יהושע בן-נון. במובן אחר, הוא חשב כי הוא הגואל או הגואל והמשיח יחדיו. במובן נוסף, הוא החשיב עצמו כמשיח ולא כחמור השליחות המשיחית. עם זאת, "אשר" אינו "ראש", ויהושע בן-נון לא היה באותה דרגה של משה רבנו. המשיח לא נמצא באותה הדרגה של הגואל, כפי שמלכיצדק לא היה באותה רמה של אברהם. גם החמור אינו נמצא בדרגתם של הסימנים השלמים שהוא נושא, ופרץ, איש הסימנים, לא נמצא בדרגתם של הסימנים שאותם הוא מסביר. החמור שתה מעט מים נסתרים מכוכב אסתר על הר הכרמל, הקשורים לירושלים, בית לחם, שכם ויטבתה. ואם הוא חמור טוב, הוא יגלה לנו משהו מהם בדרך מסלול סימנו. הי-הא!

 

גנומן 391

   יראת השם האמיתית (ירושלים), לחמו האמיתי של מעונו (בית לחם) וכתפו התומכת האמיתית (שכם) אינם יכולים להירכש על-ידי בן אדם אלא דרך המורה שלו, המלמד את תלמידיו כיצד למצוא את נחלי המים הטובים (יטבתה היה מקום של נחלי מים), אשר זורמים ללא הפסק ומזכירים למחשבה האנושית להתעמק ביראת השם האמיתית, לטעום שוב כמה טעים וטוב הלחם האמיתי ולדעת שהכתף האמיתית, תורת ה', היא היחידה שעליה ניתן להישען ולסמוך בכל עניין.

 

גנומן 392

   כעת כוכב אסתר שאל: מדוע ירושלים בזה לבית לחם ולשכם, בית לחם שונאת את ירושלים ושכם, שכם דוחה את ירושלים ובית לחם ועקב-כך נמנע מזרמי יטבתה להשקות את שלושתן? האם יראת ה' האמיתית יכולה לבוז ללחם מעונה ולכתפיה התומכות של המסורת האמיתית? האם יכול הלחם האמיתי להכחיש את יראת ה' או לדחות את שכם העצה האמיתית והחכמה האמיתית? והאם ייתכן שהמסורת האמיתית תפסול את יראת ה' האמיתית ואת הלחם האמיתי של מעונו, כך שאף אחד לא יהיה מעוניין בזרמים המבורכים של יטבתה?

 

גנומן 393

   זו הסיבה שבגללה גורשתי מיהודה והסתתרתי בשושן, בממלכת פרס. יתומה וחבויה ניזונתי מחלבו הקדוש של מרדכי דודי. ליתר דיוק, שתיתי מחכמתו הטהורה של כוכב מרדכי אשר למעני, על-מנת להניק אותי, שתה לרוויה מאין ספור כוכבי גלקסיית "שביל החלב". לאחר שאבי ירושלים דחה אותי במותו ואימי בית לחם נטשה אותי יתומה, לא היה לי שכם להישען עליו ולא היה לי מורה דרך שיראה לי את הזרמים הטובים של יטבתה.

 

גנומן 394

   אנוכי, שושן יעקב, בת שלוש עשרה עלי כותרת, הסתתרתי בגלות. מי יכול היה להגן על עלי הכותרת העדינות שלי מן הקוצים וחיות השדה? רק מרדכי הצדיק ידע להציל אותי ולספק לי את כל הדרוש לי, ולכן הייתי חבויה בגלות בין אומות העולם.

   האל הגדול שמע וענה לקול תפילותיי ומסר אותי בידי מרדכי, ששמר עלי ובחר את הרגע המתאים להכניסני לארמון המלך על-מנת לקיים את תכליתי. אנוכי כוכב המלכה אסתר ואני זקוקה לארמוני.

 

גנומן 395

   סיפור דרכי חבוי במגילת אסתר שלי, אך סיפורי הנסתר התגלה בבית הספר האיסיי הנסתר כ-500 שנים לאחר מכן.

   אם כוכב מלכיצדק האוניברסאלי זוהר, עדיין הנני המלכה היפה בארמון הפנימי. אינני נותנת לאחרים להביט ולהתפעל מן היופי מאחר שיופיי שמור למלך בלבד. הנני פחד ישראל הפנימי, לכן אני חוששת אם איני מרגישה את קרבתו.

 

גנומן 396

   אהבתי היא צורך עליון, וליבי אינו יכול להתקיים ללא סימני אהבתו עלי. נשמתי זקוקה ליראת השם האמיתית, ללחמו האמיתי של מעונו ולשכמו התומך של מרדכי. הלילה מכסה אותי מעיני האנושות ואני נכנסת לחדרי הפנימי על-מנת להרהר בערכים האמיתיים הנצורים בנשמתי. חזור שוב, עמק, לאיזונך המושלם משום שאני מסתתרת בארמון, שרויה בין צדקו של מלכי וצניעותם של אבותיי. אני המלכה שכולה מכוסה ומצועפת בפני ה', כי אתה צור ישועתי.

 

גנומן 397

   אל תתקרב אלי, אל תנעץ מבט בי וביופי מלבושי, מאחר שיופיי הפנימי נרחץ בצער ייסורי מורי. גופי המבושם והמשובץ באבנים טובות נאבק בליקוי חמה בעונתה. אני הגשתי לבעלי את ארוחת הערב ונשקתי את ידו לפני ששכב לישון וכעת אני צועקת לאל, ה', על-מנת שיעלה את נשמתי לארמון הנסתר של אסתר.

 

גנומן 398

   ראיתי את אסתר המורה, אישה חביבה, לבושה יפה, בת 50 בערך, עומדת מול הכיתה ומחכה שתלמידיה ייכנסו לכיתה. רציתי לגשת אליה ולדבר עמה, אך היא, בתנועת ידה, ביקשה שאשאר במקומי. אז היא אמרה לי במבוכה נבונה: "אתה לא צריך להראות שיש לך זכות יתר על פני התלמידים האחרים. זהו גם עניין של צניעות". התיישבתי במקומי בשקט והתפעלתי מרוממותה שנבעה מאופייה היפה טבעית. אז התעוררתי ותיקנתי כמה גנומנים שכתבתי לפני-כן. -

 

גנומן 399

   סימנו של פרץ פורץ את הגדרות ולאחר מכן מתקן אותן במידתן הנכונה. היכן שהגדרות צריכות ליפול, הצניעות נאבדת במידת מה. החמור הראשון התפשט פעמים רבות על-מנת לרחוץ את רגליהם של התלמידים החדשים, ובכלל, מה יודע חמור אודות הצניעות? החמור השני נכנס לבית הספר של אסתר כדי להסתתר מאחורי נעירותיו המקודשות, אך לאיל-שה-פרץ-חמור של הסימנים ההתחלתיים לא נשאר זמן לתקן את הגדרות ובמקום להיכנס לבית ספר אסתר הוא יצא ממנו.

 

גנומן 400

   החמור השני נכנס לבית ספר אסתר, מאחר שאנו גם ממשיכי בית הספר האיסיי, בו הסימנים ההתחלתיים נשמרו בסוד ובו מתחיל ספר אסתר זה.

   לפני מספר שבועות (יוני 1991) דבורה קיבלה בחלום את הסימן הסופי של הברית בין הבתרים של אברהם אבינו עבור הברית החדשה של הגאולה השלמה. בחלומה ראתה דבורה שלכבוד הקורבן הובאו פר אחד, עגל אחד, אריה אחד ושני יונים. פרץ ופאולו היו צריכים לבתר את הפר, את העגל ואת האריה, אך שני היונים נועדו לקורבן עולה.

 

גנומן 401

   סימן זה בא בזכות הברית השלמה, ששורשיה בברית עצמה הנזכרת בתורה, וגם יכול לרמוז לכמה מאורעות שהתרחשו לאחר מכן בהיסטוריה, כפי שרש"י מפרש את הפסוק "וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם" (בראשית, ט"ו, 11): "וישב" לשון נשיבה והפרחה, רמז שיבוא דוד בן ישי לכלותם ואין מניחים אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח. -

 

גנומן 402

   אם נניח שניסיונו של דוד בן ישי לכלות את העמים מתייחס ל"תקופה המשיחית" של התפשטות הנצרות דרך פאולוס, נראה שהרמז הינו בעל משמעות מסוימת. "המשיחות הנוצרית" של פאולוס רצתה "לכבוש" את אומות העולם כדי ליצור את ישראל הגדולה.

   הסימנים השלמים, עם זאת, מאפשרים לנו לבחון מחדש את העבר בפרספקטיבה עכשווית של הדור הרביעי.

 

גנומן 403

   ישנם סימנים שלמים שאינם יכולים להיות מקבילים לסימנים ההתחלתיים. לדוגמא: לסימן "אמור להם שאני הצדיק שמתבשר שלוש פעמים" אין מקבילה לפני אלפיים שנים. זאת מאחר שמדובר בסימן שלם של הזמן החדש, בסמכות הצדיק הנבחר, חיים. לאף סימן התחלתי לא הייתה סמכות כזאת. כמו-כן, סימן המורה המחבק את אנשי אומות העולם וההכרזה באהבה רבה: "אנו כולנו בשר אחד", יכול לבוא רק בתקופה שבה העולם כולו (גם העולם היהודי) נמצא במצב (או לפחות נמצא בדרך למצב זה) שיכול להעריך את האמירה האצילית הזו.

 

גנומן 404

   כבר הוסבר שהגואל השני של ישראל הוא הצדיק מרדכי בעוד ברמה הגאולית האוניברסאלית ישוע היה האיש השני של הגאולה. עם זאת, ישוע לא היה בדרגת הצדיקים הנסתרים, אלא "הצדיק שחי באמונתו" באותה התקופה והשליחות. אמנם בהתחשב בקשר בין מורה הצדק ותלמידיו הנבחרים בקהילת האיסיים, יש להתחיל לחפש שם את ה"סוד" המאוזן הגאולי של הקשר הקיים בין הגואל והמשיח (או המשיחים).

 

גנומן 405

    זהו הטעם שבגללו ספר אסתר מתחיל בבית הספר האיסיי, היות והקשר הנסתר בין הגואל לחמור המשיחי (דהיינו המורה צדק בעולם השני והמשיחיים בבית הספר) הוא הוא הקשר המוביל את ישראל ואת העולם לגאולה הסופית והשלמה. מסורת חג הפורים הנסתר המרומזת במגילת אסתר הסתיימה בבית ספר אסתר, ממנו שליחות כוכב כריסטו נבעה, אם כי בצורה לא מוגמרת ומשובשת. כוכב כריסטו הביא אז את הנצרות למסעה ההיסטורי בן אלפיים השנים, ומסלולו הבסיסי לא השתנה עד שובו במסגרת השליחות הסופית של הכהונה האוניברסאלית של מלכיצדק, כהן לאל עליון, גורם מהותי באוניברסאליות בית התפילה של הגאולה השלמה.

 

גנומן 406

   שמו של ישוע הינו קבוע בהיסטוריה, מאחר שהוא ביטא את רצון אבינו בשמים ברגע ההיסטורי המשיחי ההוא של הייאוש הכללי. ישוע נבחר על-מנת להבהיר לאומות העולם כיצד להיות איש צדיק החי באמונתו. במובן הזה, הוא היה הצדיק המתבשר לגויים בהגעתו הראשונה של כוכב כריסטו. פורים הגיע לאיסיים, אך אורה של חנוכה שהאיר לאומות העולם דרך שליחות ישוע לא הגיע לרמה של אור אמיתי.

 

גנומן 407

   בגאולה השלמה האור החדש של חנוכת החנוכות, היוצא מאומות העולם, גובר בניצחון גדול וניסי על כל האורות הכוזבים, בעוד שהפורים הנסתר של הגאולה השלמה מציל את עם ישראל על-ידי הכוכב הנסתר של אסתר וכוכב מרדכי.

   סוד הקשר בין הגואל במלכות השמים ובין המשרות המשיחיות על הארץ היה המפתח המקשר החיוני לכל הסימנים ההתחלתיים. הקשר בין מורה הצדק ותלמידיו הנאמנים בבית הספר היה חלק מן הברית הנסתרת של סימני הגאולה בעת ההיא.

 

גנומן 408

   אלה היו הסימנים ההתחלתיים. הנוקשות הקשורה לקבלתם הייתה שונה לגמרי בהשוואה לקבלת הסימנים השלמים. הנוקשות בבית הספר האיסיי הייתה צורך בשל הרע ששלט, למרבה הצער, בישראל.

   הסימנים השלמים יורדים באהבה עצומה מאהיה אשר אהיה, כאשר הגואל הסופי נבחר, והעולם כולו נכנס למיקום כוכבי חדש במסגרת הגאולה השלמה המנובאת. כל היסטוריית העבר מתחדשת באור החדש.

   נכון הדבר שבשנים הראשונות מעטים מאוד זוכים לקבלו, אך למעשה ישנם רבים בעולם שכבר מוכנים ונוטים לקבל את אמת ההתגלות החדשה. הנצרות שיחקה תפקיד לא קטן בהכנה היסטורית זו.

 

גנומן 409

   הקשר הסודי בין מורה הצדק ותלמידיו רמז גם על נקודת מוצא נסתרת של הפורים הארוך של גלות ישראל העתיד לבוא. זה היה קשר נסתר מעיני העם והעולם כולו. אסתר עצמה הייתה התלמידה הסודית של מרדכי הצדיק. חז"ל מעידים על מיומנותה של אסתר בשימוש הקבלה המעשית, אותה קיבלה ממרדכי. אסתר, כפי שסופר במגילה, הייתה מסתתרת בארמון המלך ולא גילתה את זהותה האמיתית ואת זהות העם אליו היא שייכת עד לרגע המפורסם שבזכותו ניצל עם ישראל מגזרת השמד.

   סיפור הגאולה השלמה ההיא מובא במגילת אסתר, אך מקור סוד הקשר הגאולי והמשיחי הייחודי בין כוכב מרדכי וכוכב אסתר, המייצג את שלמות הגאולה השלמה, היה בבית הספר הנסתר של אסתר בקרב קהילת האיסיים.

 

גנומן 410

   ספר אסתר זה של הסימנים השלמים מגלה את מהות הפורים הנסתר, שלא התגלה עד גילוי הגאולה השלמה, עם ההשלמה ההיסטורית של שבעת כוכבי הגאולה של המצקת הגדולה. כוכביהם של מרדכי ואסתר היו כלים של הגאולה השנייה לישראל.

   בנייתו המחודשת של בית המקדש הייתה חנוכתה של הגאולה השנייה, אז החלה ההיסטוריה הארוכה של בית המקדש השני. התקופות הראשונות היו נעלות, אך הסכסוכים הפוליטיים, ההשפעות ההלניסטיות, הפילוג בעם, שחיתותם של אנשי הכהונה והממשל הרסו את המטרות האמיתיות של בית המקדש.

 

גנומן 411

   בית המקדש היה אמור לשמש אור לעולם, אך באותם הימים לא היה ניתן להאיר אפילו את ישראל. ישנה משמעות היסטורית עצומה למשלו של ישוע, לפיו המנורה לא הוצבה מעל השולחן על-מנת שכולם יוכלו ליהנות מאורה (מתי, ה'). בית המקדש נחרב מאחר שלא מילא את תכליתו, שהיא הפצת אור לעולם, ובשל כך העם נענש בחורבן ובגלות.

   כוכביהם של מרדכי ואסתר היו צריכים שוב להסתתר ולמצוא מקום מקלט ומפלט עד לגאולת ישראל העתידית.

   לדאבוננו, כהני הדת היו מושחתים ומלומדי התורה לא היוו מקור למחסה, לנחמה או להשראה עבור רוב העם.

 

גנומן 412

   צדיק נסתר אחד חזה אז ופעל, כאשר הקים את בית הספר המשיחי הנסתר של אסתר במסגרת קהילת האיסיים, ובו נתגלו הסימנים ההתחלתיים והפותחים של הגאולה. הסימנים הנסתרים של פורים נשארו בתוך בית הספר, והיוו את מקור השמירה הנסתרת של פורים לאורך תקופת הגלות הארוכה. סימני האור החדש של חנוכה נלקחו על-ידי ישוע ונוצלו על-ידו בשליחותו, שבה ניסה להביא את הישועה המשיחית.

 

גנומן 413

   סימני פורים נושאים את הסימנים המשיחיים של דוד בן ישי, בעוד שסימני חנוכה נושאים את סימני יוסף. לפיכך, ישוע הבין במהלך שליחותו שעליו להציל את הצאן הנאבד של בית ישראל וידע גם-כן ששליחותו אינה שליחות שלום. האור החדש ההוא, מעוות ככל שהיה, נועד לצאת לאומות העולם. סימני פורים לאחר חורבן בית המקדש ופירוקה של קהילת האיסיים נשארו בידי הצדיקים הנסתרים. 

 

גנומן 414

   הסימנים החדשים השלמים של הגאולה השלמה מגלים את אסתר הנסתרת של בית הספר האיסיי, ומתקנים את האור המשיחי המעוות של סימני החנוכה שיצאו משליחות ישוע.

   כל הסימנים האמיתיים הם שלמים ונשמרו בכל דור על-ידי ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. כאשר הגואל האחרון נבחר והתיישב על כסאו במלכות השמים, הסימנים השלמים החלו לרדת, והגאולה השלמה הוכרזה בעולם. שבעת כוכבי הגאולה של העגלה הגדולה של הבשורות הטובות נכנסים לעמדה חדשה בדור הרביעי הנעתק המנובא. בא הזמן.

 

גנומן 415

   שבעת כוכבי העגלה הגדולה (המצקת הגדולה) מכילים את כוכב מרדכי וכוכב אסתר. כוכב מלכיצדק שהפך לכוכב כריסטו הינו כוכב נפרד ואינו נכלל בין שבעת הכוכבים הגאוליים של העגלה הגדולה. הוא כוכב זוהר שמשנה את צבעיו ומהווה את הכוכב הגאולי השמיני החשוב מאוד לברית האוניברסאלית של מזבח מלכיצדק. השוני בין שבעת כוכבי העגלה הגדולה וכוכב מלכיצדק הסמוך הינו בכך שהשבעה הינם כוכבים גאוליים לגמרי בעוד כוכב מלכיצדק האוניברסאלי הוא משיחי. גם מסיבה זו שליחות כוכב כריסטו יצאה לאומות העולם.

 

גנומן 416

   יותר מאשר את הפרטים עצמם, אנו חייבים להבין את המיקום היחסי של הסימנים ההתחלתיים. פרוש הדבר הוא שלששת הסימנים השלמים הגדולים של הגאולה השלמה היו מקבילים להם הששה סימנים ההתחלתיים, בבית הספר האיסיי. לפני פטירתו של הצדיק חיים, הייתי עד לסבל הסופי של עבד ה' המתייסר, המורה חיים, שהיה ראש ל"ו הצדיקים בדורו. ראיתי אז את חשכת היסורים ואת הסבל הנורא של מי שעשוי להביא אור גדול של ישועה לעולם כולו. ראה הצדיק חיים וסיפר לי על חומרת גזרת המן שנגזרה הפעם לא על היהודים ולא על האיטלקים אלא על העולם בכללותו.

 

גנומן 417

   ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים היה אז לבד בעמידתו, והגזרה הנוראה ירדה רק עליו. ראיתי את מורי מופל ארצה ומוכרע על-ידי רוע האנושות והייתי עד לייסורים הנובעים מאכזריות האנושות ומועברים לליבו הרחום והענו של אהוב ה'. ראיתי אז גם כיצד הדפים האפלים של ההיסטוריה המקודשת מצמצמים את ייסוריהם דרך הסבל הקדוש הסופי של הגואל העניו והנאמן של ה', אשר מביא את הגאולה במסגרת האמונה האמיתית באל חי אחד. הייתי עד לאהבת ה' הבלתי מוגבלת שלא חסכה שום כאב, סבל, צער או ייסורים מהצדיק האהוב.

 

גנומן 418

   אפילו הנסיעה למקום הקבורה הייתה מלווה בטלטולים, מאחר שהדרך הישנה נהרסה והדרך החדשה טרם נסללה, כך שרכב הלוויה טולטל לכל עבר, כאשר הנהג ניסה לשמור על צמיגי רכבו מבורות הכביש. אפילו ברגעים האחרונים, שבהם נכחה הגופה הקדושה עדיין מעל הארץ, רצה ה' צבאות להלום בעבדו הנבחר בייסורים של טוב-לב אין סופי השמור ליעקב של ההיסטוריה.

   וכמו מרדכי הצדיק, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, שנהיה משנה למלך ושמו זרח בכבוד והאיר ככוכב השחר בין אומות העולם, כך גם המורה חיים הועלה אל הכסא החדש של בית הדין הגאולי ונתמנה לשופט המשוח של מלכות השמים. בא הזמן.

 

גנומן 419

   ומאז, הסימנים השלמים של הגאולה השלמה יכולים לרדת. המורה חי וקם לתחייה במלכות השמים החדשה. עמדתי באמצע שבעת המעגלים הנבואיים על האדמה מתחת לכוכבי השמים. הצדיק עשה לי סימן ואני צעקתי "בא הזמן". הכרזתי לתלמידים: "הזמן הנבואי הגיע. התקופה המיוחדת שנראתה על-ידי נביאי ישראל נפתחה. כל הנבואות המתייחסות לגאולה השלמה, הנבואות המשיחיות, ונבואות הדור הרביעי מתחילות להתגשם בזכות הקרבן הסופי של הצדיק חיים. איני נביא וגם לא בן של נביא אך הדברים שאני מציין כאן הם דברי נבואה, מאחר שהם בסמכות הצדיק חיים, שהעניק לי את הרשות להכריז, בשם הבשורה הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, המכריז על פתיחת הגאולה השלמה, שהדור הנבואי המפורסם הגיע. בא הזמן".

 

גנומן 420

   הצדיק גער בי: "יש לך המפתח בכיסך ואדון העולם מחכה". עלי הוטל לגלות בכתב את ההתרחשויות. המגילה החדשה של הפורים האחרון הנסתר התחילה להתקדם, וגם את פרצופו של המן הנסתר, שחנק והרשיע את היהודים, היינו חייבים לחשוף. היינו צריכים לגלות את הטעמים הנסתרים של צדה האפל של הגלות, שהגיע לשיאו בשואה. כאשר ניתן לי הסימן, הכרזתי לקהילה היהודית כי האמונה האמיתית של ישראל הושחתה וזוהמה על-ידי הדוקטרינות הפסולות של ספר הזוהר, שהגיעו לשיאן בתנועת חב"ד, תנועה של משיחות שקר ושל כפרות רעיונית.

 

גנומן 421

   היהדות הרשמית לא הייתה מודעת לכך ולא היה לה הכוח לעמוד לדין בפני בית הדין של מעלה. הייתה זאת יהדות יתומה, הדומה מאד במהותה לזו של הנצרות הקדומה בתקופתה הקודרת. העבודה הזרה של ספר הזוהר והעבודה הזרה של תיאולוגית הלוגוס הנוצרית של יוחנן עמדו לפניי כצדדים הפוכים של אותו מטבע.

 

גנומן 422

-

 

גנומן 423

   גם הדור הרביעי ההוא היה זמן מנובא של נבואות כפולות של חורבן וגאולה. לצערנו, כף המאזניים של החורבן גברה על זו של הגאולה: בית המקדש נחרב והעם יצא לגלות. האור הנסתר של גאולת פורים מעולם לא יצא לעולם, אך קרן אור שטחית ומעוותת, פרודה אך מבוססת על אורה המקורי של הגאולה, חדרה אל שורשי שכבות הזמן על-מנת להעניק כוח לבני אומות העולם שהיו צמאים למילה של חסד מאל עליון.

 

גנומן 424

   איש אחד עמד באומץ מול כולם, לנוכח הנישואים הבלתי אפשריים, וקרבנו בשל אהבתו את ישראל התקבל בפני אל שדי, אלוהי היקום. אילו של יצחק קיים את נבואתו. יצחק אבינו נטל על עצמו את כובד משקל הגלות, בעוד האיל אשר קרניו נאחזו בסבך נטל על עצמו את הישועה ההיסטורית של הצאן הנאבד של בית ישראל. מנורה הועלתה אל אומות העולם, שבתוכן הצאן הנאבד משוטט.

 

גנומן 425

   שם הצאן נשמר עד שיושלמו סימני הגאולה ובית אפרים יוכל לחזור לגבולותיו. "זהו כוכב כריסטו", הסביר הגואל חיים, "שבא בזכות הענווה". הכוכב המשיחי של הגאולה האוניברסאלית חזר על-מנת להשלים את מסלולו המשיחי במסגרת הגאולה השלמה. כל הסימנים הנוצריים של הנצרות המסורתית יוכלו מעתה להיות מתוקנים ומושלמים בברית החדשה האוניברסאלית של הגאולה השלמה על מזבח מלכיצדק.

 

גנומן 426

   כמו-כן, ניתן יהיה להוציא את קרני האיל מן הסבך של התיאולוגיה המסורתית. בא הזמן. כריסטו עצמו ייגאל מגורלו האכזרי של האיל. ישוע היה איש ענו שחי בסביבה של יהירות דתית וקיבל את מותו באהבה, מאחר שהאמין שקרבנו יושיע את העם הפשוט וקשה היום. הוא נגע ללב אותם האנשים שהיו צריכים לשמוע דברי נחמה ואהבה.

 

גנומן 427

   הגואל האחרון, חיים, אמר: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים (בהיסטוריה)". זהו אות חשוב לעם היהודי, היודע שהגואל האחרון בא אחרי משה רבנו ומרדכי הצדיק. בהתייחס לעולם הנוצרי הגואל האחרון בא אחרי משה רבנו ואחרי ישוע, כריסטו של האומות הנוצריות. הגואל האחרון, חיים, אמר בעת שחיבק באהבה את האנשים הפשוטים מכל העולם: "אנו כולנו בשר אחד":   זהו סימן אוניברסאלי עיקרי לכולם, המצביע על השלום האמיתי העתידי שיגיע לעולם לאחר הדור הרביעי.

 

גנומן 428

   בעת שהגואל האחרון, חיים, הצביע על ספר כוכבי אברהם אבינו ועל הכוכב הנעתק מארבעת כוכבי ידית המצקת הגדולה, הוא אמר: "כאשר נגיע לכוכב הרביעי, אני אעשה סימן והכול יתקדם במהירות גדולה". מחלק אחר של השמים כוכב זוהר הבהיק אז באור חזק, והמורה הסביר: "זהו כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה". מן הסימן הזה אנו למדים שכוכב כריסטו אינו חלק משבעת כוכבי הגאולה של המצקת הגדולה, אלא נפרד מהם.

 

גנומן 429

   כוכב זה הוביל את השליחות הנוצרית לאורך אלפיים שנה. הוא נכנס לכתבים הנוצריים דרך סיפור המאגים. מורה הצדק, ממקומו העליון, לא היה יכול להתגלות לתלמידיו עם הוראות הקשורות לגאולה. לחלומותיהם ולחזיונותיהם של החכמים בבית הספר הייתה צורה התחלתית, אשר לא הייתה יכולה לחשוף את הצורות הסופיות. מורה הצדק לא יכול היה לשלוח סימנים "שלמים" כ"הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". הכרזה זו היא חד פעמית בהיסטוריה.

 

גנומן 430

   תבניתו המשיחית של בית הספר האיסיי נתקבל ברובו על-ידי מורה הצדק. בהתחלה על-ידי קבלה שבעל-פה ולאחר מכן מכתביו שנשארו. עם זאת, כפי שאנו קיבלנו את הסימנים השלמים של נבואת יואל, היו בוודאי גם חלומות וחזיונות בקרב תלמידי בית הספר. מאוחר יותר, אנחנו מוצאים התפרצויות של כוח נבואי חדש בנצרות המוקדמת. רק לצורך ההבנה, אנו יכולים להניח שהחלומות והחזיונות בבית הספר היו ברמה של פורים נסתר, בעוד החלומות והחזיונות של הנצרות המוקדמת היו ברמה של סימני אור החנוכה לכל הגויים.

 

גנומן 431

   ראו למשל כיצד החלום והסימן ביפו נתן רשות לנוצרים הראשונים לאכול מאכלים שהינם אסורים על-פי ההלכה היהודית. גם היהודים שהתנצרו היו צריכים לאכול מאכלים טמאים על-מנת לקיים את הסימן. דרך הזהב האמצעית לא תוכל להתקיים עד אשר החוק החדש של הגאולה השלישית השלמה יבחין בבירור בין מזבחות אפרים ויהודה לבין מזבחו של מלכיצדק, דהיינו: את ההבדלים בין המצווים ללא מצווים בתורה. מורה הצדק לא יכול היה לעשות סימן בין הכוכב הראשון לרביעי מאחר שסימן זה שייך לגואל האחרון בגאולה השלמה.

 

גנומן 432

   ובכל זאת היו סימנים ברורים שהצביעו על כך שעת הדור הרביעי (של אותה התקופה) הגיע. אפילו יוחנן המטביל לא יכול היה להכריז על ירידתה של מלכות השמים ללא היסוד הנבואי של חלומות וחזיונות בבית הספר האיסיי. זה היה הדור הרביעי שהקדים את הגלות הממושכת של בני ישראל בין אומות העולם, אך לא יכול היה להיות אז שום סימן לפיו מורה הצדק ביצע סימן כוכבי, ולא יכולים היו להיות סימנים שהצביעו על-כך שהגואל יושב על כסאו במלכות השמים. חכמי בית הספר לא היו מסוגלים להבחין בין כוכב הגואל וכוכב מלכיצדק ולא זכו לקבל שום מידע סודי אודות שבעת כוכבי העגלה הגדולה.

 

גנומן 433

   היו סימנים התחלתיים של "הקמת" מלכות שמים "חדשה". הם יכלו להניח שמורה הצדק ניהל את מלכות השמים החדשה, אך לא היו יכולים להיות קיימים אז פרטים "סופיים" בנוגע לכך. אם סימן סופי כזה היה מגיע, לאיסיים הייתה ניתנת החובה לכתוב את המידע ולהפיצו ברבים, אך זוהי היפותזה בלבד. שום סימן לא ירד אליהם בתקופה בה חיו, אלא רמזים נבואיים הקשורים לתקופה שתגיע. רוב הסימנים היו שליליים וקשורים לחורבן, לזעם ולצורך המוחלט לשוב אל ה'.

 

גנומן 434

   ה"מלכות החדשה" ההיא הייתה למעשה קדם-מלכות, שהוקמה במערך הכוכבי החדש של אותה תקופה, על-מנת לשמור על איזון הכרחי בין הדורות העתידים לבוא. סימני המלכות ההיא במשמעותם השמימית הועברו לאחר מכן לנצרות, והעניקו לנוצרים סימנים של המלך כריסטו במלכות השמים. ביחס לנצרות עצמה הייתה לקדם-מלכות מטרה היסטורית ברורה, מאחר שהיא העניקה מטרת חיים לאותם אנשים שנהגו ביושר על-פי ערכיהם הנוצריים. הם ציפו לזכות בעולם הבא כפרס על התנהגותם הטובה בעולם הזה.

 

גנומן 435

   זהו כוחו של סימן תחיית המתים. עבור חכמי בית הספר, מורה הצדק קם לתחייה ב"מלכות החדשה" והם חיכו לשובו. הציפייה לשובו הייתה ככל הנראה מוגדרת ומודגשת יותר מאשר תחייתו, אך בכל מקרה, מורה הצדק די חי עבורם. גם לפי המסורת, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם" (בבלי, חולין, ז', ב'), על אחת כמה וכמה עבור מורה הצדק שהקים את מלכות השמים החדשה עלי אדמות בבית ספר האיסי.

 

גנומן 436

   סימן תחיית המתים היה אחד מן הסימנים שישוע "לקח" ו"השתמש" בשליחותו. לפיכך, הסימן היה ללא ספק בבית הספר, אך לאחר שהועבר לשליחותו של ישוע, כל הסימנים ירדו עליו והוא היה צריך ליטול על עצמו את האחריות לכל מעשיו. תחייתו של ישוע הייתה חלק משליחותו המשיחית, שהוא היה צריך למלא. לשום סימן אחר לא היה הכוח לקשור את שליחותו של ישוע לגויים למשך אלפיים שנה. הקרבתו של ישוע וסימן תחייתו שכנעו את קהל המאמינים יותר מאשר כל ספרי הברית החדשה הנוצרית.

 

גנומן 437

   למעשה, ניצחונה של הנצרות בעולם התרחשה באישורו של ישוע לאחר מותו כדי להוכיח את אמיתות הסימן של תחיית המתים. ברור גם שעם ה"מלכודת" של הסטרא אחרא עם הופעתו הראשונה של כוכב כריסטו, התלווה גם עיוות של התפיסה במבוך התיאולוגיה הנוצרית.

   ישנם היסטוריונים הטוענים כי עניין התחייה היה קיים כבר בין עמי המזרח התיכון, שסגדו לתמוז, האל שבמחזוריותו היה מת בחורף ומתעורר לחיים באביב, אך אנו טוענים כי מקור ומהות הבלבול נבע בעיקר מכוכב כריסטו עצמו.

 

גנומן 438

   כמו-כן, כוכב כריסטו, דרך ישוע, היה צריך למסור את בשורתו המשיחית החדשה בצורה הטובה ביותר, בנסיבות הקיימות. עדיין לא הייתה דרך, בתקופה ההיא, לגלות את הסימן ובו בזמן לרסן אותו במימדים שהשכל האנושי יכול לשלוט בהם מבלי להיכשל בעבודה זרה. הסימנים היו צריכים לצאת וכך גם הפרשנויות המסלפות מסביבם, ובכל זאת, הסימנים ההתחלתיים הללו לא יכלו להיות חסרים בעולם, מאחר שהם היו חיוניים והכרחיים להכנה ההיסטורית אל הסימנים השלמים.

 

גנומן 439

   כאשר אלילות הבן (ישוע) נאחזה בסבך, הסימן הפך להיות אל בצורת הבן שנהרג, נקבר וקם לתחייה. יש לציין כי בקרב חכמי האיסיים, מושג תחיית המתים מעולם לא לבש מעטה אלילי. הם האמינו כי תחיית מורה הצדק עתידה לקרות, וכאשר יבוא הזמן לכך, הוא עצמו יתגלה בעולם. התפיסה בבית הספר האיסיי הייתה קרובה יותר לזו של הסימנים השלמים בהשוואה לפרשנות הסימנים של ישוע על-ידי אבות הכנסייה הנוצרית.

 

גנומן 440

   הסימנים ההתחלתיים של בית הספר האיסיי היו לגמרי בתוך תחומה של האמונה המונותיאיסטית. בנוסף, האיסיים האמינו בהיווצרותה של מלכות שמים חדשה, שבראשה עומד מורה הצדק, המנהל את המסדרים המשיחיים של בית הספר. לפיכך, המושג של גואל ורוממות מעמדו (בהשוואה לפונקציות המשיחיות השונות בבית הספר) היו קרובות בהרבה לאמת מאשר כל דבר מקביל אחר בנצרות. תחייתו של ישוע התרחשה באמת: ישוע לא היה רק נפש מתה שחזרה על-מנת ללגלג על בני אדם, אלא הוא נלקח על-ידי ה' אלהינו כקרבן חי והובא ל"מלכות השמים החדשה" כדי שיוכל, בהתאם לתנאי העולם ההוא, לסייע לנוצרים הראויים להישמר לנפשותיהם, וכך המשיך את שליחותו.

 

גנומן 441

   וכיצד נכנס החמור לעניין זה? אנו יודעים כי הוא נכח בעת שאברהם אבינו הביא את בנו יצחק להר המוריה ועקד אותו על המזבח. על האדם להשכים קום על-מנת להבין את אוכפו של חמור אברהם, אך כדי להבין את חמורו של אברהם, על האדם לא לישון כלל. אפילו יעקב אבינו לא היה מביא את יששכר לעולם אם לא היה רואה הוא את החמור בפעולה. עם זאת, רק לאתונו הנאמנה של בלעם היה מה לומר בעניין.

 

גנומן 442

   אלו הם סימני הגאולה האמיתיים והשלמים של הגאולה השלישית השלמה. הם יציבים וקבועים במקומם, בצורתם היסודית כמו הכוכבים בשמים, ובמסגרתם האוניברסאלית הם חורטים את "משתני הגאולה" התלויים בזכות. בין הגואל האחרון והעולם חייב לעמוד החמור השלם של הגאולה השלמה, כך שהדברים שיורדים מן השמים ינחתו על אדמה מוצקה, מבלי שיגרמו לשחצנות, להתרוממות רוח שקרית ולעמדות קיצוניות.

   העולם אינו נעזר במעמדות ודירוגים בין אנשים, אך נעירותיו של החמור המוסמך קושרים את מלכות השמים לארץ.

 

גנומן 443

   האמת של הסימנים השלמים מגלה את אמת הסימנים ההתחלתיים. אפילו החמור היה שם, אך הוא לא יכול היה להביע את דעתו בנידון, אחרת היה מסביר לישוע את מעמדו האמיתי. רק כעת ערכו ההיסטורי העצום של בית הספר הנסתר של אסתר יכול להיות מובן במלואו. רק כעת אנו מתחילים להבין את הדילמה של אותה תקופה, כאשר הופעתו של כוכב כריסטו נראתה לחכמי הקהילה האיסיית וחדרה לליבו של ישוע. אין ספק שקיים בלבול היסטורי נורא לפני שהחמור יוכל להסביר את הקשר האמיתי בין "הגואל במלכות השמים" ו"הסימנים המשיחיים" על הארץ.

 

גנומן 444

   החריגה ההיסטורית ההכרחית ההיא מקבילה לאות "ריש" של "אשר" שהופכת ל"ראש". כאשר לאורך תקופת הגלות עד זמן הגאולה השלמה, האותיות של "ראש" חוזרות לסדרם המקורי (אשר) והשם "אשר" חוזר לתיפקודו הנכון כמקשר בין ה"אהיה" הראשון וה"אהיה" האחרון. באשר לישראל, הגלות הארוכה חייבת להקדים את הגאולה השלמה וכמו-כן, הסטייה האלילית במחנה הנוצרי חייבת לצאת לאור לפני תיקונו הגדול.

 

גנומן 445

   כשראשי מלא פצעים מדממים ועל גופי מכנסיים לבנים, מתחתי את זרועותיי ונתתי לראשי להישמט. פאולו, דבורה והילדים חזרו הביתה. כאשר הסוס הלבן ראה אותי במצב הזה, הוא שאל: "מה קרה פרץ?, אינך מרגיש טוב?". דבורה אמרה: "אינך רואה כי הוא עושה סימן?, שכחת כי הוא נמצא בתוך סימני ייסורי כריסטו?". אז הסוס הלבן ענה: "חשבתי על כך, אך חשבתי גם כי אולי חש ברע בשל עוצמת הסימן".

 

גנומן 446

   "תנו לי מעט מים" לחשתי, בדומה לאיש שאינו יכול לדבר מרוב צימאון. פאולו ניגש להביא לי כוס מים, אך היות והיה צריך להרים את בנו אשר, דבורה הביאה לי כוס מים והחזיקה אותה צמוד לפי כדי שאשתה. אמרתי אז: "זה הסימן של כריסטו, שירד לסרצאנה שבליגוריה. הסימן ירד בסימן החמור שירד בסימן עץ הדעת של הטוב והרע המתוקן, וכמו-כן הוא בא בסימן ה"שין" החדשה של פורים. "יבורך האל, אבי, שעשני לחמו"[54].

 

גנומן 447

   כל מי שחפץ להרגיש את קרבת אהבת האל כאהבת ההורה אל בנו או אל בתו, יכול לומר "אבי שבשמים" כפי שאנו אומרים "אבינו שבשמים", היות ואהבתו של אל שדי לכל בריאותיו הינה גדולה אינסוף יותר מאהבת ההורים, אך הקרבה הטבעית של ההורים אל ילדיהם מובנת ומורגשת בלב. לכן כתוב: "בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים, י"ד, 1) וגם: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות, ד', 22).

 

גנומן 448

   באוונגליון של יוחנן ישוע מתייחס לשני הביטויים הללו בעת שהוא עונה בנזיפה לפרושים שהאשימוהו בחילול השם. האם ייתכן שהנוצרים, במשך אלפיים שנה, לא יכלו להבין באופן ברור את תשובתו של ישוע, השוללת בכל תוקף טענה כי הוא בנו של האל במובן תיאולוגי?! מאז שנכתב הדבר בספר יוחנן, הוא טואטא מתחת לשטיח התיאולוגיה שלו. כאשר הדלת נסגרה, היא נסגרה. הנצרות נפלה במלכודת שגררה אותה למסלול ארוך של שגיאות דוקטרינליות אותו היא נדרשה לעבור. כל זאת התרחש כדי שבבוא הזמן יתוקנו כל השגיאות, וששום טעות כזו לא תיעשה בנוגע לגואל האחרון, חיים, שנבחר על-ידי הקדוש ברוך הוא להיות השופט המשוח במלכות השמים, שלאחר קורבנו בעולם נלקח מיד את היכלו שבמלכות השמים.

 

גנומן 449

   ללא התיקון בנצרות, היהודים לא יכולים להבין את הסימן השלם הקשור לתחייתו של המורה חיים. הטעות בנצרות חייבת לצאת לאור, כך שכל ההאלהה (DEIFICATION) תיהרס לבסוף. התגלותו של המורה חיים לא יכולה להימצא בעולם שבו שולטת עבודת אלילים, אחרת אותם עיוותים ושגיאות יכולות להיעשות שוב כלפי הצדיק, חס ושלום, ומכיוון שהצדיק חיים הוא כה אהוב על ה', לו אותה טעות הייתה מתרחשת, חס וחלילה, העולם היה נחרב!

 

גנומן 450

   העולם, עם זאת, לא ייחרב, היות והבטחות הגאולה מכילות את המפתחות של מלחמות השם הקדושות נגד העבודה הזרה וכל הדוקטרינות והתנועות האליליות. המלחמות הקדושות תשמדנה את כל עבודות האלילים בעולם כפי שמלחמות השם במצרים השמידו את עשרת האלילים המצריים בפרט ואת כל עבודת האלילים במצרים בכלל.

   באותה מידה, בבוא העת, תיעלם הנצרות המסורתית, מאחר שכל מה שיש לו שורשי אמת בנצרות ייעקר מן הנצרות המסורתית ויושלם במסגרת הסימנים השלמים.

   לא יקרה עוד שמישהו יכנה או יתייחס לאיש בשר ודם כאל, כי כולם ידעו שה', בורא כל היקום וגואל ישראל, הוא אחד ושמו אחד, וכולם יבינו שהקדוש ברוך הוא גדול מכל בריאה שהוא ברא בעולם הזה וביקום כולו.

 

גנומן 451

   האמת הטמונה בסימנים השלמים של התחייה, של השופט המשוח במלכות השמים ושל המורה המלמד אותנו את ספר כוכבי אברהם אבינו, נושאת עמה תפיסות חדשות לגמרי, תפיסות שהן בדרגה שלא דובר עליה ביהדות הנורמטיבית. לא ניתן להתכחש לנבואות המציינות כי בזמן הגאולה השלמה יגיעו דברים חדשים לגמרי ושלא היו ידועים קודם לכן. גם את הברית החדשה המנובאת שמגיעה אי אפשר להכחיש.

 

גנומן 452

   היהדות כולה תתקדם לתפיסות שלפני-כן לא הייתה רגילה לחשוב עליהן. פלאי הגאולה השלמה אף יותר גדולים מאלה של הגאולה הראשונה, אך הם אינם אותם פלאים. הם חדשים ומדהימים. אחד מן הפלאים הגדולים הוא הגואל האחרון, שלאחר תחייתו יושב כשופט המשוח במלכות השמים. האם יש משהו יותר מדהים מעובדה זו? אך בנוסף יש פלא בן 2000 שנים שבלי להבינו אף התבוננות אינה שלמה.

 

גנומן 453

   ללא "התכנון ההיסטורי" של כוכב כריסטו, אמת השופט המשוח של מלכות השמים לא יכולה הייתה להיות מובנת באיזונו הנכון, ואם הייתה מוכרזת, באופן היפותטי, ללא הנצרות ותיקון הנצרות הנלווה לה, היא הייתה מבלבלת את אומות העולם שהיו נופלות שוב לאותן טעויות הקשורות לאמונה הטהורה, והיו חוזרים על טעות ההאלהה.

   האלהת כריסטו אינה יכולה להימשך לנצח כי היא שקרית, אך תיקון של כל העיוותים האליליים הנוגעים לאיל המסכן שהוקרב ייוותרו. באותה מידה, הדוקטרינות השקריות של הזוהר היו צריכות להתקיים, ולהיתפס בסבך הפרצופים הנאצלים לפני בואו של התיקון הגדול של החרם מדאורייתא, המגלה לתמיד את השקר של הדוקטרינות הללו.

 

גנומן 454

   לו הדוקטרינה הנתעבת של עשר הספירות הנאצלות בזוהר לא הייתה מתפרסמת, עניין הדיונים התיאולוגים מסביב לרמות מעל הבריאה מעולם לא היה מובהר לעולם. הפרסום היה נחוץ כדי שניתן יהיה לתקן את הטעות וכדי שלא תשוב עוד. כאשר החרם מדאורייתא יובן באמת, הרבנים יקבלו אותו כקבלה אמיתית ויהפכו אותו להלכה. לא יהיה יותר בלבול.

 

גנומן 455

   הגעתו השנייה של כוכב כריסטו באה ראשית כדי לתקן את הגעתו הראשונה. זה היה חלק מן התוכנית האלוהית בהיסטוריה. הגעתו החוזרת של כוכב כריסטו, במסגרת הסימנים השלמים בסימן התיקון הגדול, מוכיחה כי השליחות ההיסטורית הראשונה שהובאה על-ידי הכוכב ההוא הייתה צריכה להתקיים ונשאה עמה יסודות אמיתיים המכינים את כלל האנושות לגאולה הסופית, אך בו בזמן, כללה גם שגיאות חמורות ודוקטרינות אליליות מעוותות. הכול קרה על-מנת שהתיקון ייעשה, וכך הגילוי הנפלא והמדהים של השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים, לא יתקבל בבלבול בעתיד.

 

גנומן 456

   יש להדגיש כאן כי התיקון מדאורייתא בעניין הדוקטרינות של הקבלה המזויפת מסייע לישראל להבין את מושג הצדיק הקם לתחייה ואת מושג השופט המשוח של מלכות השמים. הסיוע בא מאסתר הנסתרת בארמונה, אשר בזכותה כוכב מרדכי יאיר למען עם ישראל והאנושות כולה. הגואל האחרון אינו המשיח אלא ראש ל"ו הצדיקים, מעמד שהיה למרדכי הצדיק ולמייסדו של בית הספר אסתר. כוכב מרדכי מרומם את רמת הגאולה השלמה, תוך חשיפת האמת הקשורה לקיום המסורת הנסתרת של ל"ו הצדיקים הנסתרים.

 

גנומן 457

   בית הספר הנסתר של אסתר חייב לגלות לישראל את כוכבי הגאולה. ממקומו הנסתר הקודם בקרב האיסיים, הוא חוזר על-מנת להשלים את עצמו בסימנים של הפורים החדש של הסימנים השלמים. מאחר שכוכב אברהם משלים את מסלולו בן 4000 השנים, כוכב שלמה משלים את מסלולו בן 3000 השנים, כוכביהם של אסתר ומרדכי משלימים את מסלולם בני 2500 השנים, כוכב כריסטו משלים את מסלולו בן אלפיים השנים והכוכב הרביעי הנעתק נמצא במיקום הדור הרביעי הידוע, על הגואל האחרון למתוח קו מהדור הרביעי הנעתק אל כוכב אברהם.

   הצדיק מסביר כי כוכבו המשיחי של כריסטו חוזר שנית למקום בו היה לפני 4000 שנים, באיזונו המושלם ביחס לכוכב אברהם, והוא בא על-מנת להשלים את הסימנים השלמים על-ידי כהונתו האוניברסאלית של מלכיצדק.

 

גנומן 458

   אז נראה אורו של כוכב אסתר המגלה את מיקומו, כפי שהיה לפני 2000 שנים בבית הספר האיסיי, בזכות מורה הצדק. כעת הוא מגלה את המסורת הגדולה של מרדכי, כאשר כוכב הגואל האחרון חיים, הזוהר באור חזק, וכוכב הגאולה מבשר את בואו של יעקב ההיסטורי. מבלי הכוכבים של אסתר, מרדכי ושל הגואל, הגאולה לא הייתה יכולה להתגלות. גילויו של כוכב אסתר בא רק לאחר שהיא נעשתה מלכה בארמון המלך, בו יכלה לדבר עם המלך למען עמה ולזכות להיכרות ולמוניטין בכל הממלכה.

 

גנומן 459

   לכן אנו יושבים וכותבים את הגנומנים, כדי שכוכבה של אסתר המלכה האהובה יזרח בצבעיו הנפלאים, אם כי הם נראים רק בתוך הארמון. רק אסתר יכולה לגלות ולרומם את כוכב מרדכי בעיני האנושות, כאשר ללא כוכב זה לא היה ניתן להבין את כוכב הגואל חיים. כאשר מרדכי פתח בפרס בית דין עליון ובתי מדרשים, דרך התערבותה של אסתר, ניתן היה לגלות את עניין המסורת של ל"ו הצדיקים הנסתרים, להבין ולקבל את כוכב הגואל חיים. וללא הבנת המעמד הרם של הגואל האחרון, כוכב הגאולה לא יכול היה להאיר כי ללא הגואל אין גאולה.

 

גנומן 460

   לפיכך, הגואל חיים עושה סימן מן הכוכב הרביעי הנעתק לכוכב אברהם ומקשר את שבעת כוכבי הגאולה למטרותיהם עבור הגאולה השלמה. ברי מזל מי שראו את הסימנים השלמים הראשונים שירדו ממלכות השמים ונשארו נאמנים לסימני הגאולה השלמה. מי ייתן שהם ימלאו את ימיהם באורו של ה' אלהינו, על-מנת שיוכלו לזכות את האחרים בזכות שזכו בה. אמן. רק בית הספר הנסתר של אסתר יגלה את נסיה הגדולים הנסתרים של הגאולה הסופית השלמה לכלל ישראל.

 

גנומן 461

   יומן: יום ד', יולי 1991 (מנחם אב, תשנ"א), סומבררו: קיימנו סימן שדבורה קיבלה. התלמידים בנו מזבח בחצר האחורית והדליקו מדורה. בחלק הראשון של הסימן, פאולו ואני היינו צריכים לבתר ארבע חיות: פר אחד, עגל אחד, כבש וארי. עם הסכין של המורה בידי, ביתרתי אותם לאחר שקראתי להם למטה ממלכות השמים. לאחר מכן, לקחנו שתי יונים (אמיתיות וחיות), ושחטתי אותן עם סכין קטנה יותר כקורבן לה', כסימן של סיום המסלול של הברית בין הבתרים. נכחו פאולו, דניאל, בנימינו, דבורה, גילת חיים, יואל, חיים שמשון ואני.

 

גנומן 462

   הפרים מסמלים את המדינות החזקות. העגלים מסמלים את המדינות הזקוקות לעזרה (הן עדיין לא הפכו לפרות עם חלב משלהן), על-מנת לצמוח ולהיות עצמאיות. הכבשים מסמלים את המדינות הקטנות הזקוקות לרועה צאן טוב כדי לשרוד. האריות מסמלים את המדינות שבהן ישנם עוד מנהגים פראיים כדוגמת אכילת אריות ונחשים. שתי היונים הוקרבו למען ישראל, יהודה ובנימין מחד, ושבט לוי ועשרת השבטים מאידך. הם הוקרבו ביחד כאות לאיחוד מושלם.

 

גנומן 463

   ביתור החיות מתקיים בסימן ההפרדה הסופית בין הטובים והרעים בתוך העמים. התקופה השנייה הזו בת 6 השנים, תואמת, כאמור, את המחצית השנייה של הדור הרביעי בה תיווצר ההפרדה הנוראה של ימי הדין האחרונים. ימי הג'ונגל מגיעים במחצית השנייה של הדור הרביעי, בה חיות בר ישוטטו ברחובות עם הלשון בחוץ. המלחמה הגדולה והארוכה בין כוחות הטוב לכוחות הרע תפרוץ רק כאשר כל האורות יכבו והאנושות כולה תהיה שרויה באפלה ובבלבול. אז כולם ידעו את הסימן הנורא. כל הגנות השקר ייהרסו ורק הצדיק באמונתו יחיה.

 

גנומן 464

   הכינו נרות ומקורות אור לקראת התקופה בה האורות ייכבו. הכינו לעצמכם מקלט, אם הדבר אפשרי ואל תקשיבו למלגלגים עליכם. אין על מה להתלוצץ כי בבוא הזמן הנורא של כבוי האורות כל אחד ייאחז בבהלה. לכן, כוחות הטוב ייעשו כמיטב יכולתם כדי להציל את האנושות ויאבקו קשות נגד כוחות הרוע והרשע בזמן המחצית הראשונה של הדור הרביעי, כשהם אכן משיגים ניצחונות נאים, אך כאשר השנה ה-36 תצא והשנה ה-37 תיכנס (השנה השנייה של המחצית השנייה של תקופת הדור הרביעי), אז תהיו מוכנים לזמן שייעלם לפתע האור מסביב לעולם והאנושות תישאר בחשכה.

 

גנומן 465

   בזמן ההוא יתקיים הסימן שבו הרע ילך ויגבר, כך שאין מי שיוכל לעצור בעדו, מלבד מלחמות אל שדי בימים אחרונים של דין הדור הרביעי ועד ליום הגדול והנורא של ה' בחלק האחרון של המחצית השנייה של תקופת הדור הרביעי. ראו שהפרים, העגלים, הכבשים והאריות יהיו כבר מבותרים, והחצי השני הטוב ייאלץ להתחבא מן החצי הרע, פן ייתפס במלכודות הציידים, לאחר שהאורות יכבו ולא יזרום יותר זרם חשמלי בכבלי האנושות. אשרי האיש שלא יזכה לראות את המחצית השנייה של תקופת הדור הרביעי, אך מי שיעבור אותה ויצא ללא פגע בזכות האמונה בה', יוכל להשתייך למשפחתו היקרה של ה', מאחר שנשמר ונגאל בגאולה השלמה.

 

גנומן 466

   כעת ראיתי בין הכוכבים יהלום מושלם בעל ארבעה כוכבים בדיוק. במרכזו ישנה נקודה נסתרת, שלפעמים מתגלה, אם מביטים בה היטב. זהו כוכבה של אסתר במלכותה שבקושי נראית בשל עומקה וצניעותה, והוא שולט בארבעה פינות מלכותה. כוכב זה מדהים ביופיו עם צבעיו הנפלאים, אדום וכחול, הזוהרים כאשר הכוכב מציץ אל מלכותה. לכן אסתר הנאמנה והאמיצה שולטת בביתה בחכמתה השקטה ויודעת מתי לשתוק, מתי להראות את פניה, מה ללבוש ומתי לדבר.

 

גנומן 467

   מכאן הלוחות של "אשר" יורדים למען זמן הגאולה השלמה. אלה הלוחות שמשה ניסה להביא לעמו בעלייתו השנייה אל ההר. מקור הדרשה של ישוע על ההר נמצא בלוח זה בעל עשר המידות. עבור הסימנים ההתחלתיים, הלוחות היו כפתיחה אפשרית של אותן מידות. מגילת אסתר מייצגת את לוחות "אשר" בסימנים הנסתרים. מהותם הינן המידות הנסתרות של אסתר המלכה ושל מרדכי היהודי, הצדיק הנסתר. עשר המידות הללו הן גם עשר המידות של מדרגות השיש הלבן שקיבלנו בסימנים השלמים ושנלמדות בברית החדשה של הגאולה השלמה. המידות הן: 1. אמונה. 2. ברכה. 3. סגולות הלב. 4. תפילה. 5. השראה. 6. תיקון. 7. התקדשות. 8. התחדשות. 9. טעם. 10. שתיקה.[55]

 

גנומן 468

   במלכות השמים, אלו הן עשר הרמות הגדולות של קדושה פנימית, כל אחת באורה. לפני כאלפיים שנה, בזכותו של מורה הצדק, נתגלו הסודות הראשונים על מלכות השמים ועל הלוחות משיש לבן, שמחת הלוויתן, בבית ספרם של האיסיים.

   כעת אנו מודים לקדוש ברוך הוא, אשר רחמיו הטובים פרוסים עלינו לעולם, על הזכות הגדולה של המורה חיים, שנבחר על-ידי אלוהי אברהם, יצחק ויעקב להיות הגואל האחרון של ישראל, של ישראל הגדולה, לשם הגאולה האוניברסאלית הכוללת ליהודים, למוסלמים, לנוצרים ולכל הבנים והבנות של אדם וחוה, כפי שהמורה הנבחר הכריז: "אנו כולנו בשר אחד".

 

גנומן 469

   לעת עתה, אנו גם נמצאים בבית הספר הנסתר של אסתר שבו מדרגות השיש הלבן הנסתרות יורדות לשם לימוד, כך שיום אחד כולם יוכלו ללמוד את הסיפורים האמיתיים של הדג הגדול לוויתן. יום אחד כל מי שיהיה ראוי בעיני ה' יוכל לאכול את בשרו הטעים להפליא של לוויתן וליהנות מן הדג השמימי הגדול שבגלקסיה שלנו. הו, כמה אני אוהב את הים בו הוא שוחה, אף על פי שהוא כה רחוק מראשי! אך נהגו בשקט ובחכמה עד שאמונתכם תרד לאצבעות רגליכם, כדי שלבכם יהיה חכם מספיק לרשת את בינת המח.

 

גנומן 470

   אם האמונה שלכם היא חכמה וחכמתכם היא אמונה, אתם יכול להיכנס בשקט אל תוך חדרי המידות הנסתרות של ארמונות מלכות השמים. זאת משנה נסתרת של מלכות השמים. הביטו בנצרות ותוכלו לראות את צללי המידות של מדרגות השיש הלבן בארמון אסתר במלכות השמים נסתרים שם. כדי לשרת את מטרותיה, הנצרות טענה שישוע-כריסטו הביא לעולם אמונה חדשה, ברכה חדשה, גילוי חדש של מידות נסתרות בכל אדם, תפילה חדשה, השגחה עליונה חדשה, תיקון טעויות שהיו בעבר ביהדות, קדושה חדשה, התחדשות הרוח, טעם חדש של הרוח ולבסוף חכמה חדשה, לכאורה, שנתגלתה בלוגוס של יוחנן.

 

גנומן 471

   למעשה, הסיבה העיקרית שבגללה הנוצרים פסחו על העיוותים התיאולוגים והתעלמו מן הבלבול הדוקטרינלי העצום היא ההתעלות שהרגישו בתקווה לעולם חדש וטוב יותר הנוהג על-פי תורת ישוע, תורה שהתקבלה על-ידי הנצרות כולה, ולמרות התיאולוגיות המעוררות גיחוך, מיליוני נוצרים, בכל דור, ספגו והעבירו לילדיהם אין ספור מעלות ומידות טובות. המידות הללו שנלקחו מארמונה הנסתר של אסתר האיסיית והוצאו החוצה עברו אל ה"סטרא אחרא" (המתאפיינת בפירושים שקריים של האמונה) והם היוו את מנת חלקה של הנצרות המסורתית. דמיינו אם כך את מידות הארמון הנסתר של אסתר במלכות השמים הסופית של הגאולה השלמה בזכות השופט המשוח הנבחר, הצדיק חיים, שקם לתחייה בסימן השלם של תחיית המתים, כאשר כולן הן במסגרת האמונה המונותיאיסטית הטהורה באל שדי, אמונת האבות ואמונת סיני.

 

גנומן 472

   מלכות אסתר בכוכבים היא הממלכה של אח, חש, שור, רוש (רומא, יוון, פרס, בבל). כאשר בית דינו העליון של מרדכי נמצא לימיני, מערך הכוכבים של אסתר הוא לשמאלי. מחמשת הכוכבים של בית הדין לימיני וחמשת הכוכבים של אסתר לשמאלי, קיבלתי את הלוחות החדשים של הגאולה השלמה. בין שתי קבוצות הכוכבים הללו, ממש מעל ראשי, ראיתי את המשולש המושלם של בר-מודה, הפה של לוויתן.

 

גנומן 473

   בכך ראשו של לוויתן מגיע למשולשו של בר-מודה בעוד שזנבו הכפול מגיע לים הכספי ולים השחור. וכעת, בשנת ארבע-עשרה מאז פטירת הצדיק (התאריך היום 31.7.1996) המורה חיים העלה את המעגל הרביעי הנבואי שהקיף את מותניי ושם אותו על ראשי ובתוך פי, כי מחסי ומצודתי אתה, אל חי.

   לפני חמש שנים, באותו לילה, קבלתי מן הצדיק חיים את הברכה של המתיקות והבגרות. אז קראתי: "דבש טהור וענב מתוק גלשו מגביעי" כי מורי, בחשאי, הקיף מסביב למותניי את המעגל הרביעי הנבואי.

 

גנומן 474

   שמו של המלך אחשורוש, בסדרו ההפוך, מרמז על ארבע הממלכות המפורסמות המוזכרות בספר דניאל: בבל, פרס, יוון ורומא. מבין הארבע, רוש, צמח רעיל, פרס, היא הגרועה ביותר. אחריה מבחינת רשעות היא בבל, שכשור, כאשר ניתנת לו הזדמנות, הוא דורס כל מה שניצב בדרכו. יוון, חש, היא כולה רגש ומלאה בהצטדקויות פילוסופיות בעקבות הרגשות. רומא, אח, היא הגרועה פחות מבין הארבע. זוהי הממלכה הרביעית המתרחבת אל 2000 שנות הקונפליקט בין היהדות לנצרות.

 

גנומן 475

   ממלכת השור הייתה בבל, וממלכת הצמח הרעיל הייתה פרס, כשאחשוורוש הכיל בתוכו את ארבעת ההיבטים של שמו, כבעל ומלך רגשן, כסמל של האימפריה הבבלית המוכנה לדרוס את כל מה שאינה מבינה, אך גם נוטה לכבד מוסדות שאותן היא מבינה ושמהן היא מפחדת. את הצמח הרעיל של האימפריה הפרסית ניתן לנטרל ולהוציא את הרעל ממנו.

   חש, הקשור לתחושות ולרגשות, מתייחס ליוון בשל הרגשות העמוקים שלה לפילוסופיה, לאומנות ולפולחן הגוף. רומא היא אחינו הבכור עשו אשר לעתים קרובות אינו מחבב אותנו, אך עם מנחה נדיבה גם האפיפיור יזיל דמעה ויחבק את אחיו כמחווה של שלום ושל פיוס.

 

גנומן 476

   ישועת פורים הגיעה לפחות חמש מאות שנה לפני הזמן בו הגאולה המובטחת יכלה להתחיל, היות והממלכה המנובאת הרביעית הייתה רומא, שנבנתה זמן רב מאוחר יותר. זאת אחת הסיבות שבגללה חכמי תימן, שמלבד היותם חדורי יראת שמים ומלומדים גדולים בתורה, ירשו סודות רבים אודות הכוכבים, סירבו לשוב לירושלים ולהיענות לקריאתו של עזרא. חכמי תימן ידעו שגאולת פורים לא תוכל להבטיח שבית המקדש יאריך ימים, היות ופורים היה רק הכנה לגאולה רחבה יותר שתזדקק למשך זמן ארוך יותר, אשר יוכל לפתור סוגיות רבות הקשורות לגאולה. לפיכך הם ענו לעזרא: "לא ראינו את חורבן הבית הראשון ואין אנו חפצים לראות את חורבן הבית השני. אנו נשוב, בעזרת השם, לארץ הקודש, כאשר יגיע זמנו של הבית השלישי והאחרון שלעולם לא ייחרב".

 

גנומן 477

   ראשיתו של ספר אסתר הנסתר של האיסיים, המכיל את הסימנים ההתחלתיים של הגאולה שציינו את הופעתו הראשונה של כוכב אסתר בממלכתו הנסתרת, היה בתקופה בה כבר התקיימה ממלכתה הרביעית של רומא. ספר אסתר ההוא, הלא ידוע ואולי הלא כתוב, גילה משמעויות נסתרות במגילת אסתר, בפרט על כוכב אסתר, כוכב מרדכי וממלכת אחשוורוש. ספר אסתר הנוכחי מגלה על-ידי הסימנים השלמים של הגאולה השלמה את ספר הסימנים ההתחלתי, ספר אסתר ההוא, שאולי נמסר בעל-פה בקרב האיסיים. אך מה הקשר בין אסתר והגאולה השלמה?

 

גנומן 478

   בתקופה זו בית הספר הנסתר של אסתר מכין את הדור אשר יזכה לקבל את פני הגאולה השלמה. כוכב מרדכי מדריך אותנו לשמור על בית הדין החדש של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה. כאשר בית הספר הוקם בקהילת האיסיים, מורה הצדק היה תחת השפעתו של כוכב מרדכי, ובית הספר הסודי היה תחת שלטונו של בית הדין העליון בכל חומרתו. אז נתגלה ספר אסתר הנסתר שהכיל את הסימנים ההתחלתיים האמיתיים של הגאולה ואת הסימנים של השליחויות המשיחיות.

   כעת, בעת הגאולה השלישית השלמה, המורה חיים מדריך אותנו בבית הספר הסודי של אסתר, ובזכותו אנו לומדים להיכנס לקדושה החדשה של בית הדין העליון.

 

גנומן 479

   הגאולה השלמה לא באה לעולם עד אשר מתגלה כוכב מרדכי הצדיק, מאחר שהגילוי של המסורת הנעלה של ל"ו הצדיקים בכל דור, ואף יותר מכך, את מסורת ראש ל"ו הצדיקים העומד בראשם, מהווה את ההשלמה בהבנת הסוגיה הזאת שהינה הכרחית בגאולה השלמה, היות והינה קשורה לבחירתו של הגואל האחרון. זוהי ההבנה שמציבה בפרופורציות הנכונות את כל ההיבטים האחרים הקשורים לגאולה, היות ומרדכי הצדיק זכה לייסד את "מוסד" ל"ו הצדיקים הנסתרים במספרו המתוקן.

 

גנומן 480

   התגלותו של כוכב מרדכי עדיין אינה יכולה להתגלות לעולם, אלא דרך כוכב אסתר מארמונו הנסתר. המלכה שולטת על כל ממלכתה בעוד שהיא מכינה בסוד את בית ספר אסתר הנסתר, ממנו יתגלה הפורים הגדול בבוא העת, כאשר רק אז, כוכב הגאולה, שכעת זורח בתוך תחומו של בית הספר, יאיר לעולם כולו. ההארה תגרום להתעוררות גדולה ולהגשמת תוכניתו המדהימה של האל שתביא את כל הגורמים החיובים של התקופה הגאולית הרחבה בת 4000 השנים לסיומה הנפלא. כל הסיכומים מגיעים לשיאם בדור הרביעי הארוך, הגדול, הנורא והנעתק, כך שפירותיו יוכלו להיאכל בעוד אלף או אלפי שנים על-ידי הילדים המבורכים בשלום של ה' על הארץ.  

 

גנומן 481

   כוכב אסתר חושף את כוכב מרדכי, המביא עימו את כוכב הגאולה בתקופת הדור הרביעי הנעתק. האיזון החדש שנוצר מאחד מחבר, ראשית כל, את כוכב אברהם למקומו הנכון בתקופה בת 65 השנים של הדור הרביעי (מה שניתן לראות בסימן הראשון, כאשר הגואל חיים ביצע סימן בין הכוכב הרביעי לכוכב הראשון, שהינו כוכב אברהם). זה מביא את הזמן למצב של קבלת כוכב יצחק, שהינו כוכב הבניין הנשאר בזמן. מדובר באלמנט חיוני לגאולה השלמה והסופית ולבניית בית התפילה בן שבע הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם, שייבנה בירושלים ובבאר שבע ויעמוד לעד.

 

גנומן 482

   עד כה האלמנטים הגאוליים אינם מושלמים לגמרי עבור ישראל ואינם ריקים לגמרי עבור אומות העולם. עבור ישראל המסורת שלמה חוץ מאשר הסוגיה המורכבת של השליחות המשיחית. באשר לאומות העולם, ללא השליחות המשיחית לא הייתה להם גישה למסורת אברהם, למסורת בית המקדש בירושלים, למסורת פורים או למסורת הצדיקים הנסתרים. עבורם, הכול תלוי עבורם בהתגלותו של הכוכב האוניברסאלי והמשיחי של מלכיצדק.

 

גנומן 483

   למרות כל מה שיש להם, בני ישראל, ללא התגלותו של הכוכב המשיחי, אינם יכולים לזכות בגאולה השלמה. הדבר קשור, קודם כל, להבנה האמיתית של השליחות המשיחית שעד כה גרמה לבלבול רב. ללא סימן הגעתו השנייה של כוכב כריסטו, אין דרך למוטט את הגדרות בנות אלפיים השנים, שעד כה היו נחוצות על-מנת להשיג את המטרות הנעלות וארוכות הטווח של הגאולה השלמה. הגדרות הללו, עם זאת, נועדו ליפול כאשר היסודות השקריים יתגלו ברבים.

 

גנומן 484

   כוכב כריסטו, בהתגלותו השנייה, הופך את כולם לחמורים: ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים גם יחד. חמור זה מבטל את יהירותם האינטלקטואלית של המלומדים היהודים, הנוצרים והמוסלמים על-ידי נעירות האמת הפשוטות והברורות שלו. הוא היה אהוב על-ידי מעטים ונלעג על-ידי רבים, עד אשר נאמר לו מלמעלה: "קום ולך לבאר-שבע, והסתר את עצמך בבית ספר אסתר, שאתה ותלמידיך חייבים לייסד בסודיות". בישראל, על הר הכרמל, החמור הנסתר ראה חזיונות וקיבל את ברכתם של מרדכי, אליהו הנביא, המלאך גבריאל והמלכה אסתר החביבה, הצנועה והחכמה.

 

גנומן 485

   החמור אינו עושה דבר ללא הגואל, המורה חיים, וכל ידיעותיו אודות הדברים הנעלים נמסרים לו בצורה זו או אחרת על-ידי מורו. בזכות החזיונות והמסרים הוא נשאר חמור נסתר שאינו מוטרד מחכמתם הסוערת והנרגשת של לומדי תורה, אותם הוא רומס בעדינות תחת פרסותיו ומסיר את החמץ המנופח שלהם בצחוק חמורי. אך אסתר היא יפה, צנועה וחכמה, וכאשר היא תתגלה בישראל, בני יהודה לא יוכלו לעמוד בפני הגאולה שהיא תביא ביחד עם מרדכי הצדיק, משבט בנימין. בני יהודה שלא יוכלו לעמוד בפני קסמה, יושלכו אל תוך המערבולת של כוכב אסתר הנסתר, אשר יגלה את בית הספר האיסיי הנסתר של אסתר.

 

גנומן 486

   אסתר, בצורה מתוחכמת, מגלה את המקורות האמיתיים של הגילוי הנוצרי ובתבונה מחזירה לפרופורציות הנכונות את שליחותו הטרגית אך המנצחת לבסוף של ישוע בן יוסף ומרים, וכאשר מידת הענווה מושגת והדעות הקדומות מתבטלות, אור חדש וזוהר יוצא מכוכב הלחם המשיחי. אז תגבר ההבנה של שבעת כוכבי הגאולה, ושבעת המעגלים הנבואיים יגלו את עצמם לחמורים מכל רמה מבין תלמידי הברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה בזכות הצדיק חיים.

 

גנומן 487

   שבעת מעגלי הנבואה מייצגים שבע רמות שונות של התגלות נבואית בתוכנית האלוהית של הגאולה השלמה. כאשר חיפשתי רמזים אודות החמור בסיפורם של אברהם, אבימלך ופיכל, שר צבאו, מצאתי שני אישים בכוכבים. בלילה שעבר, ב-15 באוגוסט 1991, הכוכבים היו בוהקים, וכאשר התבוננתי בכוכב בעל שבעים הצבעים, פיכל הוציא את ראשו הכחול וקרץ לי. הוא החל לדבר בשפת פלשתים צחה ואני הבנתי אותו באנגלית: "מה אתה חושב, עם כל שבעים אורות אלו המסתובבים סביבו במהירות, הוא הולך לדבר בעצמו? הוא האיש הגדול שלי, ואני הוא פיו הנאמן, ולכן כל שר חייב להקשיב לדבריי".

 

גנומן 488

   ישנו משהו בנוגע לכוכבים המאחד את זמני העבר עם ההווה. לפיכך נודע לי מחברי הפלשתי החדש שכוכבו הגדול של מפקדו נושא את שמו של אבימלך. לפי חישובי, הכוכב נושא ארבע שמות: כוכב שבעים הצבעים (או הכוכב של שבעים אומות העולם), כוכב המן, כוכב המן (הרשע) וכוכב אבימלך. הייתי צריך להבין את הקשר בין ארבעת השמות בשילוב החדש, אך פיכל קרץ לי ודרש שאקשיב לו.

 

גנומן 489

   הוא אמר: "שמע, חמור קטן של שבעת המעגלים הנבואיים, האם לחינם הכוכב השולט עלי נושא שמות כה רבים? הצדיק ובית דינו הם חמישה, ויחד עם שבעים אומות העולם ואיתי אנו מהווים את שבעת המעגלים הנבואיים שאתה מחפש כבר שלוש שנים. לפיכך אני הוא המעגל המשיחי הרביעי שלך. בית הדין הגדול מייצג את שני הלוחות של האיש הצדיק החי באמונתו, והשלמתו למספר עשר נובעת משלוש המסורות של אברהם, יצחק ויעקב, שלושת ראשי הלוחות.

   כאשר בית הדין העליון של חמשת הכוכבים נמצא בהתאמה לחמשת הכוכבים של אסתר במלכותה, הרי ישנם שני לוחות של חמש כעשרת הדיברות, וכאשר אסתר נמצאת בארמון מלכותה, הלוח הינו לוח ארוך בעל עשר מדרגות שיש לבנות".

 

גנומן 490

   ואז, ברחבי השמים, כוכבו הנסתר של אסתר הופיע מארמונו של המלך אחשוורוש והביט ישירות אל עיני כוכב פיכל. באותו רגע, מטאור בנפילתו צייר קו מושלם בין כוכב אחשוורוש וכוכב אסתר ולאחר מכן נעלם. אז הרגשתי את האיחוד העמוק של הפורים החדש של הגאולה השלמה, העטוף כעת לגמרי על-ידי שבעת המעגלים הנבואיים התואמים לשבעת ימי השבוע.

 

גנומן 491

   כוכב מרדכי תואם את המעגל הנבואי השביעי (אהיה אשר אהיה), אך הוא שייך ליום השישי בשל בריאת האדם בשלמות צלם ה'.

   כוכב אבימלך (הקרוי גם כוכב שבעים אומות העולם, כוכב שבעים הצבעים או כוכב המן) תואם את המעגל הנבואי הראשון (אל שדי) ומתייחס ליום הראשון של הבריאה.

   כוכב אבן האיזון של המאזניים תואם את המעגל הנבואי השני ומתייחס לקבלת משה רבנו וליום השבת.

   כוכב אבן על אבן האיזון של המאזניים, הקשור למסורת אליהו הנביא, תואם את המעגל הנבואי השישי (ה' צבאות) של מלחמות השם, ושייך ליום החמישי של הבריאה בשל בריאת המלאכים והתנינים הגדולים, ולכן הלוויתן.

 

גנומן 492

   כוכב הנון, בצד כוכב אבן האיזון לשמאלנו קשור לקבלת יהושע בן נון ותואם את המעגל הנבואי החמישי (ה' אל עולם), ממנו יוצאת הגאולה לעולם, היות והיא קשורה לתיקון שיתבצע על-פי אמונתו האמיתית והטהורה של הדיבר השני. הכוכב מותאם ליום השני של הבריאה בו הייתה ההבדלה בין מים למים. מעניין לציין כי שליחותו של יהושע מתייחסת למעגל הנבואי החמישי, מאחר שאנו רגילים לקשר את משנת יהושע וקבלת יהושע למלחמות השם. משנת הדיבר השני, כפי שאנו מתייחסים אליה, באה גם כן על-מנת לעקור מן השורש את עבודת האלילים מאומות העולם ולהביא להם את הגאולה באמצעות הברית החדשה של הגאולה השלמה.

   כוכב התהילה, לימיננו, בשורה אחת עם כוכב אבן האיזון, במסורת אהרן הכהן, תואם למעגל הנבואי השלישי (אל עליון) ומקביל ליום הרביעי שצריך להגנת התפילות יותר משאר הימים.

   כוכב פיכל ניצב בצד שמאל ונמצא במעגל הנבואי הרביעי ומקביל ליום שלישי, פעמיים כי טוב כי בו הוגדרו המים למקומם וצמחו כל עץ וצמח, יחד עם החמור האוכל את הלחם של בית לחם. פיכל מהווה את פי ששת הכוכבים הגדולים, היות והוא הדובר של הגאולה השלמה. כוכב פיכל הוא גם כירח המקבל את אורו מן השמש, ובקושי נראה בשעות היום.

 

גנומן 493

   המעגלים הנבואיים מביאים עמם את כל רמות הנבואה החבויות בתורה לזמן ההווה ולדור הנוכחי, והנה הפלא ופלא, אורוותי המקודשת מתחת לסומבררו הגדול הפכה לאוהל המפגש של כוכבי הגאולה. אבינו שבשמים, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, מלווה אותי בכל צעד, על אף דרכי החמוריות והבנתי הארצית. לפיכך אל תתפלאו כאשר אספר לכם כי שרה אימנו, אשת אברהם, ירדה מעולמה ובאה לבקר אותי אתמול בלילה. אני הרגשתי את זיו יופייה הנודע, אך לא ניתן לתארו מאחר שהיא הייתה מכוסה ברעלה עבה (היא אינה חושפת את פניה אלא לאברהם בלבד). אני ירדתי על ארבע, נשקתי את רגליה והרגשתי את קרבת הלב הנבואי, ירושת שרה אימנו. לאחר מכן קמתי, התחננתי בפניה שתשמור על יהואל יהואל ותגן עליו כפי שהגנה על יצחק בנה היחיד. שרה אימנו שמעה והרגיעה את ליבי הלחמי.

 

גנומן 494

   הכל היה מוכן לראש השנה תשנ"ב (5752, 1991)[56]. אנו חפצים להבין את הקשר בין סימן הישועה של החוק החדש וישועת ישראל, דרך בית הספר הנסתר של אסתר, אשר ממנו מתגלה לישראל הפורים הניסי הגדול והחדש של הדור הרביעי בגאולה השלמה.

   פורים עצמו, בזמנו, היווה את ישועת בני יהודה דרך ישועת התורה, כידוע במסורת היהודית. התורה עצמה הייתה צריכה להינצל בעת ההיא בשל כוחות ההתבוללות שנבעו מן הסובלנות הפרסית, ובשל העדר החינוך התורני בדור הצעיר. היהודים נפוצו ברחבי האימפריה הפרסית והתרחקו מן התורה.

 

גנומן 495

   רק גאולה ניסית מה' יכלה להושיע את עם ישראל מהגזרה של בית הדין של מעלה. מרדכי הצדיק שמע על צו השמד המוחלט, השם יצילנו, שנגזר על היהודים. עם ישראל קבע למעשה את חורבנו, היות והתורה כבר לא נתקיימה בתוכו. הגזרה טרם נחתמה (לא נכתבה עוד בדיו אדום), לכן הייתה עוד שנה שעדיין אפשר היה להסירה. לפיכך הקים מרדכי, ברשות המלכה אסתר, את הסנהדרין, וייסד בתי מדרש ללימוד תורה לדור הצעיר.

 

גנומן 496

   אנו הגענו לאותו מצב בצורתו המודרנית. למרבה הצער, היהדות כיום, בשל טעות נוראית שהתחילה לפני 400 שנים, חסרה תורה אמיתית, חס ושלום, היות וכל הרבנים ומלומדי התורה אינם יודעים כיצד להבחין בין הקבלה האמיתית לקבלה השקרית. האמונה הפשוטה והטהורה בלי עוותי הקבלה המסולפת נמצאת תחת משפט. היא נמצאה בין יהודי העולם כולו, אך לא בין החרדים, לומדי הזוהר החסידים והחב"דים השנואים, שהשקר והאלילות שלהם הוכרזו בפני ה' על-ידי הגואל עצמו[57]. באופן כללי היהודים מאמינים שהזוהר הוא ספר קדוש, אף על פי שרובם כלל לא קראו אותו. הדבר גורם לביטול התורה, חס ושלום, והטעות הנוראית חייבת להיות מתוקנת.

 

גנומן 497

   האמונה התמימה והפשוטה נמצאת בין יהודים שאינם מלומדים בתורה, ובלב יהודים פשוטים שלא נטמאו בבלבול האלילי של הזוהר. בין אם בהעדר התורה בזמנו של מרדכי הצדיק והמלכה אסתר ובין אם בתקופה של שחיתות מוחלטת, כמו בתקופת האיסיים, זמן תחילת גילוי הגאולה השלמה מוצא את ישראל ללא התורה, כאשר גזרות קשות מוכנות לרדת על העם. כן היה (ערב ראש השנה תשמ"ג, 5743, 1982) כאשר ידענו ש"הקץ" הגיע בזכות הצדיק חיים וקרבנו הסופי.

 

גנומן 498

   ניתן גם זמן עד הקץ הסופי של ראש השנה תשנ"ב (5752, 1991) כדי להקים על הארץ בית דין הגאולה של מרדכי, ולהציל את העם מחומרת הגזרות הללו. ראשית, בשל התיקון הנוצרי, שש שנים בניסיון להקים את הסימן החדש בסימן הכוכבים, בהתאמה לסימן האור החדש של חנוכת החנוכות, ולהכריז על הגאולה השלמה גם בחוץ. אף על פי שבשנים הללו הוכרז חוק חדש, איזון חדש שהובא על-ידי כוכב כריסטו היה צריך להתמקד בתנאי כגאולי המוקדם להתיר, אחת ולתמיד, את הקשר ההיסטורי של שליחותו החידתית של ישוע. לפיכך, אף על פי שהחוק החדש נחזה, היה צריך לבסס תחילה את כללי החזון הגלובלי החדש ואת ההשקפה האוניברסאלית של הגאולה העולמית הגדולה.

 

גנומן 499

   לא היה ניתן בשלב האיזון החדש לעסוק, יותר מאשר בכלליות, בחוק החדש של הברית החדשה השלמה, שחייב לספק את הצרכים של הלא יהודים, של היהודים שחוזרים ליהדותם על מזבח אפרים ושל כל היהודים החפצים לבצע ולקיים את כל מצוות התורה דרך החוק החדש של הברית החדשה של מזבח יהודה.

   רק לאחר שהברית הכללית, הנקראת "הברית הכלל עולמית על מזבחו של מלכיצדק", התבססה היטב, הוסרה המעטפת החיצונית[58] של סימני התיקון הנוצרי, וחשפה את המבנה הפנימי של בית התפילה של הגאולה השלמה. סימני כוכבי הגאולה מופיעים לעיתים בצורות המוזרות ביותר ודרך האנשים המוזרים ביותר, והסוס הלבן יתפרסם בשל תמימותו הנעלה, כאשר הוא מספר את סיפוריו המדהימים מיד כשהם מתרחשים.

 

גנומן 500

   לפיכך הסיפור של כריסטו השקרי, זרה מזנזרה (מסופר בהרחבה בספר אסתר 4), שחווה הסוס הלבן, יאיר את הדורות הבאים בנוגע להיסטוריית השנים הראשונות, בהן החמור האוכל את לחם הגילוי החדש עשה את צעדיו הראשונים. האכזבה והסבל שבהם התייסר הסוס הלבן מכילים עניינים סודיים ונסתרים, המקשרים בין שלושה עשר כוכבי הגאולה לבין שלושה עשר שבטי ישראל. אנשי הסכיזמה שמתגוררים באזור בזיליקטה עדיין מלאים בגאווה עצמית כמו בימי הביניים ולא יכלו להיפטר מתכונותיהם הרעות האלו. אנו נשלחנו אל לב אותה ארץ ציה בדרום איטליה, מקום בו השפעת הכנסיה הקתולית כבר נעשתה לדם ועור, מוח ולב.

 

גנומן 501

   עד כדי כך נפלו שורשי הצאן הנאבד, בלי כל אפשרות להכיר שוב שנשמותיהם, לפני 3500 שנה, נכחו במעמד הר סיני ושמעו את עשרת הדיברות מפי ה'. וכן היו בארץ ישראל לפני לפני שגורשו ונגלו להתבולל בין אומות העולם. אחר כך בהיווצרות הנצרות נכנסו לידיים שכבר לכמה דורות היו עם ילדי האבנים של יוחנן, ילדים חדשים לאל בצורת הלוגוס של יוחנן ההופך כל כותרת לבשר, כמו הכריסטו הבוגד הרשע גונב הסימנים, המשוגע שירד מהצלב בזנזרה די מוקניה. אישה מדרום איטליה נדרשה להצטרף לשורשי הסוס הלבן שיש לו גם שורש בעשרת השבטים (מיששכר אבל גם משבט יהודה, ולכן בכל השבטים בכדי לקבל את סימני כוכבי הגאולה המביאים ישועה גדולה בסוג הפורים החדש של הגאולה השלמה).

 

גנומן 502

   היא באה, חצי מרגלת בעד הכריסטו המורד של זנזרה, ואחרי 5 חודשים של מסרים חבוים ופעולות מכוסות שמהן לא ידענו כלום וגם לא חשדנו, הגיע הכריסטו שלה להחזיר אותה לזנזרה אחרי שהיא כבר גנבה שליש מהגנומן של הטקסט הזה. סבל הסוס הלבן על כל השקר ואי הנאמנות, שהוכרח להעיד על הנשמות האפלות ההן, שלא יכלו להעריך ערכים אמיתיים משום סוג. החמור, כדי לא להפסיד את הגנומן שדבקו בה (כי קראנו לה בשם אסתר), עשה סימן בעת יציאתה מהעיר לנתק את 661 ההשפעות הכוכביות ממנה למען ספר אסתר זה, בכדי להשלים את שני השלישים שנשארו לכתוב. ומכל מקום הוצלו הגנומנים, אבל נחסמו עבודותינו, וקיבלנו פקודה לעזוב את איטליה ולשבת בארץ ישראל בבאר שבע.

 

גנומן 503

   גם בישראל נחסמנו בדרכים רבות מלעבוד, אך בסופו של דבר יסדנו את סימני בית ספר אסתר (ראו הקדמה לחוק החדש אודות הסימנים הרבים שהתקבלו בבאר שבע), יהואל יהואל נולד, הסימנים של מעגלי הנבואה הושלמו עבור ישראל ולי ניתנה האפשרות להתבונן בבעיית הרפורמה בחוק. בחלום, הצדיק חיים הרשה לי להקים את בית ספר אסתר שבו ילמדו את החוק החדש. זה מסביר את הקשר הישיר בין בית ספר אסתר לבין קבלת החוק החדש, מאחר שצריך שיהיה תחילה בית-ספר שיוקדש לחוק החדש לפני שמקבלים אותו. לאחר לידתו של יהואל יהואל, הודיע לי הצדיק חיים שעלינו לעבור לטקסס, ארצות הברית.

 

גנומן 504

   בארצות הברית קבענו את הסימנים של בית ספר השושנה הצהובה (ילו רוז). לאחר 4 חודשים קשים, נאצלנו לחזור לאיטליה, ושוב ניצבנו בפני קשיים ומכשולים רבים. המצב השתפר לאחר ששלחתי מכתב רשמי לזרה די זנזרה ממוקניה וחבריו, ובו הבעתי את התנתקותנו המוחלטת מכל מעשיהם ודבריהם. לאחר מכן יכולתי להתחיל לכתוב את ההקדמה לחוק החדש ובערך חודש לפני בואנו לסומבררו (סוברה (Sovere), ברגאמו), התחלתי שוב לעסוק בגנומנים של ספר אסתר זה. אז התחלנו להבין עד כמה היה המכתב הרשמי ההוא חשוב, היות והמכשולים הרבים שהפריעו לצעדינו (אם כי ניצלנו בכל צעד על-ידי אל שדי) נבעו מכך שלא ניתקתי באותה תקופה את הקשרים איתם באופן רשמי. לאחר מכן שמעתי על מכתב שכתב זרה מזנזרה, בהם הוא האשים את החמור והכריז על עצמו ככריסטו החדש.

 

גנומן 505

   אמרתי לפאולו שהייתי סקרן מאד, אף על פי שאינני כזה מטבעי, לדעת מה בדיוק היה כתוב באותו מכתב. זרה די זנזרה ממוקניה, בהתלהבותו הרבה שבאה לאחר שחשב שגילה את זהותו האמיתית, היה משוכנע שיש לו הוכחות כי החמור נפגם וסטה מדרכו הנכונה. הוא טען כי עקשנותו של החמור גרמה לסירובו להכתיר את כריסטו מזנזרה ולהכריז עליו בפני העולם ככריסטו החדש שחזר משליחותו הראשונה, אשר תוקנה וחודשה על-ידי הבשורה החדשה של הגאולה הסופית. לדעתו הייתה זו טעותו של פרץ שלא רצה להבין ולהודות שזרה מזנזרה הוא זרח, אחיו המשיחי העתיד לזרוח לעולם, כך שכל אחד יוכל לקשור את רוחו לרוח הנצח שלו ועל-ידי-כך להיות קשור לאבינו שבשמים.

 

גנומן 506

   האם לא הייתה סיבה מספקת על-מנת לגרש את החמור מאורוותו של זרה מזנזרה? כל גונב סימנים אמיתיים חייב לדעת כי אין הוא יכול לשלוח מכתבים כה חשובים לחמור האוכל לחם.

   ובכל זאת, אני חייב להודות שלא הייתי מקבל את רצועות החמור ללא הצהרתו. אין ספק שהמכתב של הגנב מזנזרה ייכנס להיסטוריה בספר אסתר 4 כעדות לפסולת היוצאת מלחם גנוב.

 

גנומן 507

   אפילו קבלת מכתבו של זרה מזנזרה, קצת לפני לידתו של חיים שמשון, הייתה מתוזמנת בצורה נבואית. כאשר הילד יצא לעולם, בסביבות 2:30, לשמים היה צבע של שני[59]. רק המערך החדש הנפלא של כוכב מרדכי הצדיק ובית דינו הגדול, לאחר הופעת כוכב אסתר בארמונה הנסתר ויחד עם היווצרות סימן בית הדין באוהל הנסתר של החמור במסגרת בית הספר הנסתר של אסתר, הצילו את עם ישראל מאותן גזרות קשות. באופן סודי ופלאי, הושלם בהצלחה שלב חשוב של הגאולה הגדולה והנסתרת של פורים, תחת הסומבררו הגדול מתחת ענני ההרים המסתירים אותנו עכשיו מעיני העולם כולו.

 

גנומן 508

   וכאן באוהל, ירמיה הנביא ירד מן העולם האחר, לאחר שזעקתי זעקות ייאוש: "משה, משה, אין תורה, אין כבר תורה אמיתית, הם הפרו את המסורת האמיתית של האמונה שלימדת אותם ופנו לפרצופים נאצלים ולספירות נאצלות!", ראיתי אז בחזיון את ירמיה הנביא יורד אל תוך אוהלי, וכאשר רציתי לקום, שמעתי קול שאמר לי: "הישאר במקומך, מאחר שעלייך לקבל את ההתגלות כחמור". הנביא ירמיה שהוא "הנביא כמשה" היה לבוש במלבוש לבן עבה כנהוג אצל עמי ערב.

 

גנומן 509

   הבחנתי בזקנו, בשפתיו הקדושות ובעיניו המבהיקות וחשתי בענוות הבעתו. התבקשתי להסביר מדוע אין תורה והתחלתי לדבר בקול שבור מבכי על חטא הפרצופים.

 

גנומן 510

   רק מילים מעטות על "אבא ד'אצילות" הספיקו לגרום לו מיידית לתדהמה. הנביא ירמיה הרים מבטו במהירות, עשה תנועה בידו ול"ה הצדיקים הנסתרים, שזוכים כעת להיות השופטים החיים של בית הדין החדש של מרדכי הצדיק, ירדו לאוהלי. הרגשתי בנוכחותם. הנביא שאל אותם אם הם מסכימים למה שנאמר, והצדיקים הושיטו ידיהם אל השמים, הורידו את ראשם בעצב ואמרו: "כן הוא, בעוונות, כן הוא".

 

גנומן 511

   לאחר מכן ראיתי תיבת עץ קטנה, במידה 3*8 אינץ' (7.5*20 ס"מ), שהנביא ירמיה החזיק בשתי ידיו, צמוד לחזהו. לתיבה היו שתי דלתות כמו בארון הקודש ובתוכה הייתה מגילה, בה כתוב בעברית החוק החדש. האיש הענו מכולם לקח אז את הארון עם המגילה, נתן לי אותם ואמר: "בלע אותו. מעכשיו הוא בתוכך ואתה תכתוב אותו בספר משנת חיים למען כולם".

 

גנומן 512

   ה"קץ" בא והחוק החדש, בעזרת השם, יכול להיכתב עכשיו[60]. הסימן של חמישים ימי העלייה על ההר היה הצלחה גדולה, ברוך השם, והחמור התכונן לעבודה העתידית. גם פאולו שזכה במזלו של יוסף התברך בתקופה זו על-ידי יוסף הצדיק. דבורה קיבלה מתנות יקרות מן השמים, כך שהיא מוכנה עכשיו לקבל את החלומות הקשורים לזנבו של החמור. לפני סוכות תשנ"ב (1991), דבורה, פאולו ואנוכי ראינו את השושנה בת 13 הסימנים, שהינה גם הסימן המושלם של האיחוד מחדש של 13 שבטי ישראל. - -

 

גנומן 513

   כדי שהפורים הנסתר יתגלה, אסתר צריכה להיות בארמונה באמצע מלכות ארבעת הכוכבים של אחשוורוש. מערך 5 הכוכבים של אסתר מכיל את ה"סוד" של "אל מסתתר", האל המסתיר את עצמו בתהליך הטבעי של ההיסטוריה ומתגלה רק בסוף על-ידי הניצחון הניסי של ישראל, שהשם יתברך, ישתבח שמו לעד, הסתתר מאחורי מסווי הטבע על-מנת לבצע את רצונו ולהציל את עמו הנבחר. עם זאת הוא לא מציל אותם ללא זכויות מצידם. הזכויות הקשורות לגאולה הניסית של פורים הגיעו רק דרך הקמת בתי מדרש ללימוד תורה עבור ילדי ישראל.

 

גנומן 514

   פאולו העניק לי את טוהר לבו על-מנת לעזור לי להיכנס אל ההפרדה[61]. אמש הוא העביר לי את ברכת נוכחותו של משה רבנו. מן השמים שמעתי שנאמר: "ברוכות הידיים שהעבירו את הברכה הזאת למורהו". זהו המזל של הנמצא תחת השפעתו של כוכב יוסף הצדיק.

 

גנומן 515

   ג'יוזפה-הילד-הנביא קרא למטה את נשמות הילדים ממלכות השמים על-מנת שיתנו לי את החיזוק והעידוד שאני זקוק לו, והן אמרו: "אל תירא, פרץ, וחשוב עלינו כי כל מילותיך משמחות את נשמתנו. אל תפחד מחומרתן של הדרגות האלה כיוון ואתה תקבל אותן כדבש". "אל תירא, פרץ", אמר חמורי השומר, "כי אני רואה שני מלאכים בצבע חום-ערמוני היורדים על-מנת להפריד אותך באש מיתר העולם שמחוץ לאוהל.

 

גנומן 516

   "מלאך אחד מעלה להבת אש מסביב לשולחן הכתיבה שלך והמלאך השני מקים קור-אש מסביבך. כאשר אתה נוגע באבן השתיקה, המלאך ירד. אסור יהיה לך אז לדבר או לנטוש את האוהל, וכאשר תרצה להשתחרר, עליך לגעת באבן הדיבור המאפשרת לך לדבר או לצאת מהאוהל. בכך תוכל להזמין לך את השקט והריכוז ולהיות בהרמוניה מושלמת עם עבודתך על ספרי טעמי החיים משיעורי הצדיק חיים ועל מגילת הגאולה השלישית השלמה".

 

גנומן 517

   שתיתי את הקפה המר שג'יוזפה, החמור המתוק, הוציא מליבו דרך שדו השמאלי, וכאשר שתיתי אותו המרירות הפכה לחמורה - התנאי המוקדם להפרדה הפנימית. באותו זמן, החמור המתוק נרפא מהמרירות שצבר בתוכו במשך שנים רבות, כך שהיום הוא חמור מתוק יותר. הוא הפסיק גם לבצע מעשי קונדס לגילת חיים וליהואל יהואל, וחיים שמשון ניצל מהקפריזות שלו (של ג'יוזפה).

 

גנומן 518

   דניאל, אחיו הגדול, המקנא במקצת במתנות הנפלאות שהאח הקטן (ג'יוזפה) מעניק לפרץ, מיהר לאוהל ואמר: "אני בטוח שאני חייב לתת לך משהו, אך אינני יודע מה הוא...". "אל תדאג, אריה גדול של הדיבר השני, אני יודע מה הדבר", עניתי לו. "נקראת אטלס, כי נשאת על כתפיך את משקל כוכב הצפון עד שחיית הקרמלין[62] יכול היה לחזור שוב לאיזון. הדבר אירע באמצעות העמוד שירד באמצע האהל.

 

גנומן 519

   "עכשיו מקלים עליך מן המשקל הכבד הזה כי אתה מעביר אותו לכתפיי. אני זקוק לו על-מנת להמשיך בעבודתי. אני אעמוד כאן ליד העמוד התומך של האוהל ואתה, הצב את עמוד השדרה שלך כנגד עמוד השדרה שלי, והנח את המשא עלי". אז, כוכב פרעה הקשיח את צווארי והגדיל פי ארבעה את כוחו של עמוד השדרה שלי, בעוד שדניאל נהיה קליל כנער בן 13, שייוולד מאתיים שנה מעתה באור הגאולה השלמה.

 

גנומן 520

   בנימינו שמר בשתיקה על הסוד שלנו וממנו קבלתי את השקט הסודי של מלכות השמים. - - אז רעייתי לאה (שכולם מכירים כדבורה (בהמשך שונה שמה לנודע), אך רק לגביי היא לאה) נכנסה לאוהל והתיישבה על הכרית המזרחית ליד רגליי. היא הניחה את ראשה על ברכיי ונשקה אותן בחיבה גדולה וביראת כבוד ואמרה: "פרץ, שכחתי את המשפט שלימדת אותי לומר כאשר אני מנשקת את ברכיך". "אין דבר" עניתי, "את צריכה לומר: "ברוכות הברכיים המשתחוות רק לאל אחד". לאה נשקה את ברכיי ואמרה את המשפט. עניתי לה: "ותבורך נשמת אשתי לאה, אם גילת חיים הגאולית, אמו של יואל המנובא, יהואל יהואל, אמה של עצמת השמש הגאולית הלוהטת, המביאה חיים לעולם דרך הבשורה הגדולה החדשה של הגאולה השלמה. ברוכה היא האישה המברכת את חייה מתוך ברכת בעלה ומבורכת היא על-ידי בעלה בברכת החיים".

 

גנומן 521

   הו שאול, שאול, שתי נשיקות אני נותן לך, כי בזכות אהבתך לאל, רוממת את ישראל, ושתי נשיקות אני מקבל ממך, כי בזת להתנהגות הגסה של הדור הזה וסלדת משונאי ישראל. שמחה גדולה הבאת לי עם כל צליל של החליל האדום של עשו. אתה הבדלת את הטוב שיש בין אומות העולם ואתה זרקת את זרע עמלק. ועכשיו, קדימה, סוס אדום, בני היקר, נשקני וסע לאחר שסגרת את דלת האוהל, כי אפשרת לי להיכנס אל תוך ההפרדה המשולשת של ההתבוננות המשולשת של הנביא, של השושנה ולב הלוויתן[63].

 

גנומן 522

 

   אז כל החול שהיה מסביב לאוהלי הועף על-ידי רוח סערה שהרימה אותו מעלה-מעלה והביאה אותו עד לחולות מדבר סיני, אל מעל אחד ההרים שבו נמצאה נוכחותו של משה, המחוקק האהוב על-ידי ה', הנאמן בכל ביתו. המסע הנפלא שבוצע במהירות מדהימה התאפשר בזכות הסימנים של הגאולה השלמה.

   פאולו, אשר בזכותו התקבלו סימני מצרים, ח'ופו, סיני, הבנייה והבניין הנשאר בזמן, ידע מה לעשות. בלילה שלפני כן הוא ושאול שמו את חול השמירה, שנלקח מהר רוסו אל מארה (Rosso al Mare) שנמצא ב- Cinque Terre מסביב לאוהל, מבחוץ, ושניהם בדיבורם הניחו את האוהל באותו מקום שפאולו הרגיש בו את נוכחותו של משה רבנו, עליו השלום, שלוש שנים לפני-כן.

 

גנומן 523

   פאולו ושאול שיתפו פעולה כדי להביא את ההתגלות החדשה ולקשור אותה אל שורשיה בסיני. אני מרחיב את המסך המשולש של אוהלי ועוטה את המסווה שלי המראה לי כיצד אני נראה ממלכות השמים, כך שאני יכול להתחיל כל חיבור במפתח ובאות המתאימים. אני מסיר ממני את כל התפיסות הקדומות כאשר אוהלי ואני נלקחים על-ידי המלאכים למדבר סיני, קרוב להר משה.

 

גנומן 524

   הנה אני יושב, מביט אל פרגודי המדברי, שנוקה בידי הכוכבים והחול, ומתבונן בבצק של לחמי המדברי. אני מסתכל על המעגל הנבואי הרביעי, וכאשר אני מציץ על אהבתם של פאולו ודבורה אני רגוע בנוגע לשלום הילדים. כאן, באוהלי המדברי, אני נהנה מהשמן הנבואי שעלי. אני רוקד ושואג כאריה, וכך אני מחייה את כוחותיי בחול המדברי הקדוש. 

 

גנומן 525

   אני מוציא את לשוני ומלקק את כל גופי, את החול, את השמן ואת הזיעה, כך שההתבוננות המשולשת תגיע כדי לשאוב אותי אל ענני הכבוד החדשים של הברית החדשה השלמה. נשאבתי על-ידי ענן צבעוני מדהים, וכאשר ראיתי את ים המלח מהרי סדום אני שרתי את שיר המערה הנסתרת. איך המערות שמרו על הסודות בתוך שקט המדבר... איך המערה היא קדושה בענן הצבעוני... אני נמצא בתוך המערה הנסתרת ומסך החיזיון עולה[64].

 

גנומן 526

   מה עשו הרומאים במערה הסודית ביותר של בית הספר האיסיי? הם ציוו לסגרה כי פחדו מהאש הגדולה ששרפה את החיילים שמצאו אותה וניסו להיכנס לתוכה. החיילים האחרים שעמדו בפתח סנוורו על-ידי אור חזק. ראש הלגיון הרומאי אמר לאנשי הכוח המיוחד ששמר על המקום: "סגרו את המקום וכסו אותו כך שאף אחד לא יוכל לזהותו. אם נעשה כך, ידינו תהינה נקיות ולא ניפגע מזעמו של אלהי ישראל ומרזי הדת היהודית".

 

גנומן 527

   מישהו, בכל זאת, ראה וידע על התקרית במקום מבלי להיות בקשר עם הלגיונרים. אדם זה ידע על פגישות המתקיימות בסתר במקום. הוא ראה מספר יהודים אדוקים מקהילת האיסיים שנכנסים למקום כדי לעבוד את אלהי ישראל דרך פולחנם הנעלה והנסתר. אלו היו שנים של עוינות רומאית כנגד היהודים לפני המרד הגדול וההתאבדות במצדה בשנת 73.

   המערה הסודית נמצאת בין מצדה וים המלח, במרחק 500 מ' מקו המים. המקום היה ידוע רק ליחידי סגולה בבית הספר האיסיי.

 

גנומן 528

   הסוד הכמוס והגדול של המערה, אשר נקראה על-ידי האיסיים "מערת הברית", היה שמור בטבע על-ידי שלושה גורמים: עמקה, מיקומה הטבעי הנחבא וריחה הבלתי נסבל, שנבע, כנראה, מהגופרית וממרבץ הנפט הנמצא מתחת למערה, אך כאמור, בתוך המערה שכנו שני לוחות הברית שנמסרו למשה רבנו בהר סיני. הם היו במקום בערך מאה חמישים שנה.

 

גנומן 529

   הסוד הגדול היה ידוע למורה הצדק, ראש הצדיקים הנסתרים באותה העת. הוא החליט לגלותו לתלמידיו הנאמנים אשר נשבעו בברית החדשה והגאולית שהוקמה בבית הספר. הדבר מוכיח שמלבד הצדיקים הנסתרים, רק תלמידי הברית החדשה של האיסיים ידעו שחסד ה' היה איתם. בצדק קבוצה קטנה של חברים שנכנסו בסוד העניין נשאה את משקל הזכות הגדולה שהפכה אותם ליורשים. לפיכך ניתן להבין מדוע תחזקו את הפחד אשר מנע מהם ליפול ולאבד את הזכות הזו.

 

גנומן 530

   הסוד ההוא היה האור שהאיר את לבם ושכלם ונתן להם את האושר הפנימי העצום, שאפשר להם לנהל אורח חיים קשה ומחמיר שאליו נשבעו. תלמידיו של מורה הצדק שירתו את הקדוש ברוך הוא בלב שקט ומלא באהבה שהתעצמה כל הזמן באמונה במה שראו עיניהם. הם קראו למקום "מערת הברית", כי היא הייתה קשורה לברית המשיחית החדשה של האיסיים בהיבטיה הסודיים.

   כל התורה הסודית, בפרט התורה שבעל-פה, שלא היה רשות לגלותה בכתב, נלמדה ונמסרה במערה הנסתרת, ורק ליחידים שנשבעו התאפשרה הכניסה לתוכה.

 

גנומן 531

   שלושה סולמות נדרשו לרדת את הקדושה הפנימית של המערה. מלבד הריח הנורא של האשלג והגופרית, לפחות עד לקדושה הפנימית עצמה, משימת הירידה הייתה קשה ומסוכנת. אף אחד לא הורשה לעשות זאת לבדו. התלמידים שהתקבלו באופן מלא לבית הספר האיסיי, ושהיו במערה לשם שבועותיהם, ראו את הסוד הגדול ששכן וזרח בתוכם עד לנשימתם האחרונה, לוחות הדיברות הקדושים[65].

 

גנומן 532

   בעת כתיבת ספר זה, קבלנו שלושה גלויים נבואיים שסייעו להתמקד בשלושה היבטים חשובים מאוד: ראשית, רמת הקדושה של מורה הצדק ושל בית הספר שהקים. שנית, הבנת אי ההתאמה בין הסימנים ההתחלתיים, המקודשים והאמיתיים שהיו בבית הספר לבין הסימנים ההתחלתיים ש"נגנבו" מבית הספר ושימשו לשליחות פומבית. שלישית, ה"סוד" הייחודי של הלוחות. הגילוי הראשון התגלה בחלומה של דבורה אודות מעשהו ועונשו של מורה הצדק. הגילוי השני יצא מן הסכיזמה של זרה זנזרה ממוקניה. הגילוי השלישי התקבל בחזיונו של ג'יוזפה הילד-הנביא.

 

גנומן 533

   כאשר יקרב זמן בניית בית המקדש השלישי, בית הגאולה השלמה בעל שבע הקומות בירושלים ובבאר שבע, המערה והלוחות יתגלו והעולם כולו יוכה בתדהמה מן התגלית. אז תהיה נכונות ובשלות להבין את האמיתות המגוונות של ספר אסתר, המגלה כעת מה מסתתר במערה. עניין המערה אינו מוזכר בשום טקסט, וגילויו העתידי יאמת את כל תכני ספר זה.

 

גנומן 534

   כמו-כן, ייתכן כי אחד ממסמכי מגילות ים-המלח שעדיין לא התגלה, יחשוף את קיום המערה החשובה והסודית. איני יודע כיצד הוא יתגלה, אלא אם זה יקרה דרך ספר אסתר עצמו. בכל מקרה, הדבר יתרחש כאשר עם ישראל והעולם יהיו מוכנים וראויים לבניית בית הגאולה.

 

גנומן 535

   מן החיזיון הנבואי הזה של יוסף, הילד-הנביא (שנראה באוהל בסומבררו, ב-15.2.91), נראה שמורה הצדק דיבר על-כך שמחבוא הלוחות אירע בסביבות שנת 73. לפי השיטה הלא-היסטורית[66] בה אני נוהג (אומדן גס), הלוחות היו במערה לא פחות ממאה וחמישים שנה, וייתכן והוצאו והוסתרו במועד מוקדם יותר, אולי בזמן חג החנוכה.

   בכל זאת, יהיה אשר יהיה ההקשר ההיסטורי שבו העניין יתגלה, הוא לא ישנה את הערך הגאולי המהותי של ידיעת הסוד הגדול של האיסיים.

 

גנומן 536

   אם יובן שהאיסיים היו קבוצה נעלה שהחזיקה בסודות רבים של הקבלה המעשית, ובית ספרה נבנה על תכנים משיחיים, אזי תשתנה כל התפיסה ביחס לשליחותו הראשונה של ישוע, בן יוסף ומרים. לפי הנחת היסוד שלנו, התפקיד שהאיסיים שיחקו בגאולה עולה לגבהים משמעותיים. זה יאמת את ההבנה שאם הייתה יכולה לצאת אמת מן הדור החשוך הזה, הרי שהיא יכלה לצאת רק מידי האיסיים הנעלים.

 

גנומן 537

   ואם כך הם הדברים, הרי שאף מקור אחר לא יכול היה ליצור את הלהט הנבואי של יוחנן המטביל או את התפיסות המשיחיות והגאוליות של ישוע. ניתן להסביר את שליחותו הקצרה של ישוע בתוך מסגרת היסטורית זו. נוצרים יוכלו להבין כי ישוע לא נשלח מענן בשמים כאשר הוא בן 29, אלא יצא מ"ענן" ארצי, סגור וסודי, שמקום מושבו היה בקרבת ים המלח. באותה מידה, היהודים יתפלאו בהחלט כאשר יוכלו להעריך את המצוקה הנוראה בה היה שרוי החמור הראשון הכללי של השליחות המשיחית והגאולית. זה יאפשר להם להיכנס אל תוך התבוננות ארוכה ושקטה, התבוננות משולשת - התבוננות הנביא, התבוננות השושנה והתבוננות לב הלוויתן.

 

גנומן 538

   בזמן העתידי הנ"ל, ליבו של עם ישראל יהיה ענו ושפל בפני ה' ובפני האנושות כולה. הוא יאמר: "נפלא הוא הקדוש ברוך הוא ונסתרות דרכיו. אנא ה', רמוס אותנו תחת אהבתך ורומם את רוחנו בעזרת ידך החזקה כדי שנעמוד לפניך באמת. השפל את יהירותנו וחדש את רגשותינו בדרכי חסדך. אתה לא נטשתנו מעולם, אך נתת לנו לחשוב כי איבדנו את דרכנו. גדולה היא ישועתך מאחורי הגדר, כאשר ניתצת לגמרי את כל המחסומים.

 

גנומן 539

   "אתה הרחבת את אופקנו, הסרת את עיוורוננו ואור סבלנותך אפף אותנו. אנא, סלח לנו כי חטאנו, תקן את ליקויינו ותן לנו לחיות באורך הנצחי. תן לנו להתהלך בדרכיך לעד ועשה שעמל ידינו יהיה לחמך. נער אותנו מן היסוד על-מנת שנרגיש את טיפשות שגיאותינו ומלא אותנו באהבת ישועתך.

 

גנומן 540

   "תן לנו להתכופף בבית בחירתך, כדי שנשמותינו תשמרנה בנצחך. תן לנו לשלב את ידינו עם נסיכי השלום הפועלים למען שמך "שלום". אז ישירו אומות העולם שיר חדש לעם ישראל וליהודי התפוצות- "מהוללים הם בני יעקב, חכם הוא זרע אברהם וקדוש הוא רוח יצחק. גדול ה' שבחר בעמו ישראל, הרועה הנצחי של צאנו הנבחר.

 

גנומן 541

   "מחשבותיך, ה', עמוקות עד אין חקר. עמוקים הם שורשי אהבתך שאינה ניתנת לשינוי. נסתרים הם צעדי גאולתך המובטחת, ונכונים הם כל דרכי תורתך. ברוך העם שדבק באנשים שיודעים את שמך ומכירים ביראת ה' שמאירה בלב ישראל. ברוך הוא אור ישראל אשר מאיר את לב יפת וקורן אל כל אוהלי שם. ברוך הוא הצדיק הנבחר שהתערב בעדנו, ניצח בניצחון יעקב וניפץ את עול הבלבול שרבץ עלינו.

 

גנומן 542

   "אז נזמר כולנו שירי הלל לאדון העולם הקדוש, בורא הכל. טיפשית האמונה שחכמת האנושות כולה משתווה לקרן האחת של הבנתך, ה' אלהינו. מי אנחנו שנוכל להבין את אור חכמתך? עניו הוא בוראנו, מאחר שבחסדו הרים את עבדיו ואפשר שקולו יישמע עד קצוות תבל. אנא, ה', הענק לנו את ידע השגחתך, והדרך אותנו בנתיב תוכניתך האלוהית.

 

גנומן 543

"אנא ה', טהרנו באור התמימות שלנו כפי שהלבנת את העוול שלנו. בזכות חסדך ורחמיך, תן בריאות ואריכות ימים לילדנו ויהי רצון שהם יוכלו לרשת את אושר ברכתך. תן לנו מח טהור חדש, כך שנוכל לדעת שוב את קולך שבתוכנו. עורר מחדש את רוחנו, ותן לנו לעלות שוב על מדרגות השיש הלבן בארמון מלכות השמים".

 

גנומן 544

   בואו וקשרו מספר אותיות ומילים כדי שתוכלו לסיים את קריאת גנומני אסתר בחיוך של זהב בתוך לבכם. כעת אתם יכולים לדעת היכן אתם נמצאים והיכן הייתם. התענגו איתי על קשירת מילות האמונה בשמחת ספר אסתר.

   "אלף" היא אסתר במלכות אמונתה, בארמון המלכות הנסתרת של ההשגחה, בטירת מידותיה הנסתרות.

 

גנומן 545

   אסתר בארמונה ומרדכי בבית דינו, בסתר, קושרים את עם ישראל לגאולתו עד אשר ישראל מוכן להתגלותה של אסתר, כאשר מלכות אחשוורוש נכנעה לקסמה של אסתר, חוששת מעצמתה, מתפלאת מכנותה ואוהבת את צניעותה.

   "אלף" היא תורת האמונה בדרכים הנסתרות של ה' בגאולת ישראל ואומות העולם, מלבד עמלק.

   אסתר קושרת את צניעות שרה ואת דמעות רחל אל הגאולה השלמה, כך שהצניעות תחזור לעולם, ודמעותיה של רחל תהפוכנה לדמעות השמחה הגדולה על שובו של הצאן הנאבד של בית ישראל.

 

גנומן 546

   אסתר מגלה את רוממותו של מרדכי הצדיק, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים.

   "בית" היא בית הלחם וברכת הגאולה, כלומר בית הלחם האוניברסאלי של הגאולה השלמה והסופית. המן העמלקי מעכב את המן להתגלות לעולם כולו, עד אשר צאצאיו השנואים ימחקו מן העולם. רק אז לימודיו ותורתו של בית ספר אסתר יתגלו באופן רחב.

 

גנומן 547

   ברוכים אלה אשר ליבם הינו אחד עם אלהי ישראל שנמצא בין העניים והחולים, היתומים והאלמנות בכל העולם.

   גדול הוא סימנו של כוכב אברהם במסלולו הארוך בן 4000 השנים לשם הכרזת המצוות מאל חי אחד.

   גדול הוא בורא הכל, הגואל הקדוש של ישראל, הקושר את סימן תחיית המורה הנבחר, חיים, אל סימן כוכבי הגאולה השלמה. גם ושתי עשתה משתה לנשים, אך המשתה הפך למרד והמרד הביא להדחתה מכס המלוכה.

 

גנומן 548

   הגאווה גורמת לנפילתה של האנושות ולהשמדתה כפי שקורה עם נפילתו והשמדתו של כל אחד כאשר הוא נופל בין ציפורניה.

   שער האושר נמצא במעון מלא בתפילה, בברכה ובידיעת ה'. עושרו של שלמה המלך היה עוני רוחני לכל ישראל, אך עוניו של ישוע הפך לעושר רוחני לאומות העולם. כוכב הבניין קושר את ארבע פינות השמים לירושלים.

 

גנומן 549

   ממצרים הגיע הכוכב לסיני. מסיני הגיע לישראל, משם לנב ומנב לירושלים. כל מי שחפץ לזכות ביתרונות של "כוכב הבניין הנשאר בזמן" חייב להאמין בגאולת ישראל ממצרים ובהתגלותו של ה' בהר סיני. דרך הענווה היא הדרך היחידה להיגאל והיא משמשת כסגולה הנשארת בזמן. לכוכב המן[67] יש שבעים צבעים ושבעים טעמים, וסבור אני שיש לו גם שבעים שמות.

 

גנומן 550

   כאשר כוכב המן (כוכב אבימלך) וכוכב פיכל (הדובר לאומות העולם) משתלבים עם חמשת כוכבי בית דין העליון של מרדכי, אז שבעה כוכבים אלה שהוא בית הדין הגדול של מרדכי שופטים בכל ענייני הגאולה השלמה.

  קרוב לשנת 330 לפני הספירה, כאשר אלכסנדר מוקדון כבש את העולם, בית המקדש והעם היושב בציון היו קרובים ליפול, לולא ארע הנס: סופר כי הכהן הגדול פגש את אלכסנדר ויועציו ושכנע אותם שלא יפגעו בישראל. הוא התחייב לקרוא לכל זכר הנולד באותה שנה בשם המלך הדגול, כך ששמו יהיה לתפארת.

 

גנומן 551

   אור לוחות הר סיני בסוד החי של בית ספר אסתר עונה על טעם טענתו של הכוהן הגדול, מאחר שמערת האור הייתה ידועה לפני בוא אלכסנדר, ומרדכי הצדיק הכיר את סגולתה, שמקורה באזור ים המלח. אברהם אבינו פגש את מלכיצדק לאחר שסדום ובעלי בריתה שוחררו על-ידי אברהם ואנשיו, ובעקבות כך התפלל הוא במערה שבאזור ופנה לאל עליון: "לקיחת מתנות ממלך סדום גרועה עבורי מקבורה". אברהם הרים את ידיו אל השמים ונשבע כי לא ייקח מחוט עד שרוך נעל ממלך סדום, שהיה ידוע כרשע וכחמדן.

 

גנומן 552

   המערה התקדשה בזכות תפילות של אברהם והתמלאה באור שעיני האנשים לא יכלו כלל לראותו. אף אחד לא ידע מה הוא אותו אור גנוז שירד במקום ודמה לחלום נבואי היורד בחסד האל, כמו גם לסנה הבוער שבער אך לא אוכּל, והיה כמעין אור הולך ומתגבר. האור במערה לא נראה לעין, עד אשר הובא לשם ראש בני עלייה, אליהו הנביא, שנישא בעקבות רוחו למקום.

 

גנומן 553

   האפשרות לדעת את סוד אור המערה ולגלותו ניתנה לאלה שבעלייתם יכולים לראות את הדרך הרחוקה מאחוריהם, להימצא בארצות רחוקות שבהן הם צריכים לפעול או להימצא במקומות בעלי קדושה עליונה המוכרים רק למעטים.

   מאליהו הנביא ישירות אל תלמידו הראשון, אלישע, נגלה סוד המערה, סגולת מעשהו של אברהם, ומאלישע עבר הסוד אל ראשי ל"ו הצדיקים הנסתרים, כל אחד בדורו. בכל דור, לפחות אחד ראה או ידע על קיום המערה הקדושה.

 

גנומן 554

   וכך גם מרדכי, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, ידע את סוד המערה שבה אברהם התפלל. בימיו של מרדכי, המספר 36 (ל"ו) נקבע כמספרם של הצדיקים הנסתרים בכל דור. אלו הם המעטים שידעו את אמת האמון האלוהי הנצחי.

 

גנומן 555

   מרדכי היהודי היה הגואל של דורו, סוד הפורים בלב הנסתר של ההיסטוריה, אורו של כוכב השחר המוביל את העולם ליומו, זוהר מלכות הצדק המאיר את דרכנו. מישהו טען כי מרדכי חי 400 שנה בבריאות טובה, אך בלבל סימן גאולי עם עושר רוחני. מרדכי שמר על קבלתו הנסתרת של אליהו הנביא וכמו-כן החזיק במסורת הסודית של השושנה. הוא שחה במימיו העליונים של לוויתן וכיהן גם בתפקיד ראש הסנהדרין הגדול.

 

גנומן 556

   יש מי שאומר שמרדכי לא התיר לאסתר להתאחד עם אחשוורוש המלך, אפילו בליל הכלולות. הוא שלח במקומה שדה בדמות אישה וכך שמר על כבודה של אסתר ועל חסדו של המלך כלפי המלכה העברייה. אין ספק שמרדכי יכול היה לעשות זאת, היות והיה בקי בכל סודות הקבלה המעשית. מרדכי ידע לצוות על שדים ולשלחם לכל מקום, אך יש להיות יותר מעשיים בנוגע ל"כסא" של אסתר.

 

גנומן 557

   ההשגחה העליונה שהקיפה את כסא מלכותה פתרה את אסתר מכל נימה בלתי מוסרית. לבסוף בנה כורש אפשר את השיבה הגדולה לציון.

   אסתר אהובה על כולם בכל עת ובכל צעד. אסתר המלכה נקברה בשומרון במקום נסתר, כדי שאף אדם לא יוכל לומר עליה דברים חסרי-חן שלא מדעת.

 

גנומן 558

   מרדכי בחר להיקבר במערה סודית, ובשל אהבתו העצומה לאור אברהם, הוא נקבר במערה הסודית המדוברת. הסוד הזה נודע לחכם אחד מתימן, ראש ל"ו הצדיקים, בערך כ-400 שנה לפני חורבן בית המקדש השני. כדי להציל את כבוד לוחות הברית שלא נמצאו, היות וה' הסתירם מתחת לבית המקדש בירושלים, צווה ה' את החכם הצדיק לצרף אליו עשרה אנשים ולהגיע לארץ הקודש.

 

גנומן 559

   בחשאי הם יצאו לדרך ובחשאי מצאו את הלוחות והעבירו אותם בעגלתם הצנועה אל המערה הסודית שבה נקבר מרדכי בחול. חמישה מהם חזרו לתימן וחמישה נשארו בארץ. כך העניין הועבר מראש ל"ו הצדיקים אל יורשו, עד שמורה הצדק נאלץ לברוח מארץ הקודש. הוא הגיע לדמשק ומשם קבע את הכללים בנוגע לסוד, מסורת שבעל פה להגינות מוסרית וצעדים מידתיים.

 

גנומן 560

   זאת כדי לשמור שהנחש יישאר למטה ויישרף בקדושה, להגדיל את קדושת החיים בכל נשימה עבור המעטים, שלא מקרב הצדיקים הנסתרים, הרוצים לחיות למען ה', החפצים להקדיש את חייהם לנשמת העליה הקדושה, ולטהר את הלבבות בעולם דרך בתשובה נעלה, להפוך את הרע למטה משיחי, למקם כל מחשבה מתחת לבית הדין של מעלה, ולהיות צנועים בדיבור, בלבוש ובחיי האישות. זאת מאחר שאלוהי אברהם אוהב את הצניעות וסולד מפריצות ומגסות רוח. הוא גם מתעב כישופים וכוחות של מטה, כי הכישוף הוא מסך שחור ענק המחשיך את העולם.

 

גנומן 561

   לה' בלבד יש לפנות תמיד ואותו בלבד יש לעבוד. רק בו יש לבטוח ולהודות על כל המתנות שמעניק הוא לנו בחיים ביד רחבה ובאהבה גדולה. רק אותו אנו צריכים לשרת בכנות ובנאמנות מתמדת.

   בבית הספר שיסד מורה הצדק, הפה והלשון היו צריכים להיות תחת שליטה מתמדת. יראת השם נשפטת בכל מילה על-ידי בית הדין. לקטוע מישהו באמצע דיבורו הייתה נחשבת לעבירה חמורה, ועונש היה מוטל על מי שהרים את קולו.

 

גנומן 562

   ( - לאחר האיחוד המחודש בין החמור של שש השנים הראשונות לחמור הנסתר של התקופה השנייה - ).

   הקפידו על דרך ארץ עם כל אדם שאתם פוגש. זכרו את המשתה שנעשה לכבוד יתרו במדבר, כאשר משה בעצמו שירת כמלצר את האורח, כדי ללמדנו להיות עבדי ה', ענווים לפני כל בריה כצלם ה' לפיו היא נבראה.

   המוסר הגבוה לדרך ארץ נלמד בבית הספר, ורגישות מיוחדת לכל תנועה הייתה מודגשת. היזהרו שלא לפגוע במקום או בזולת. זכרו לכבד את היתום, האלמנה, העני והחולה.

 

גנומן 563

   גם אם אתם מכבדים מאוד את חברכם, ולא משנה עד כמה גדולה הקרבה ביניכם, היזהרו לא להיכנס אל תחומו הפרטי. כבדו את דעות הזולת גם כאשר הן נוגדות את דעותיכם. אהבו את רעכם כמוכם וכבדו את ההבדלים שביניכם. דעו כיצד לקבל לימוד ממורה בעל אמונה אמיתית, הקשיבו לדבריו, כדי שתוכלו לקבל את נפש שיעוריו לאחר מספר שנים. עם זאת, האזנה ללא הקשבה תוך מחשבה על עניינים אחרים אינה נשארה באוזניים.

 

גנומן 564

   לגבי מורה אמיתי, היו משרתים לדעתו, כך שתוכלו לנעול את סנדליו, ללכת מאחוריו כאשר הוא מתבונן לאורך הדרך, או לשבת לידו כאשר הוא נח במהלך היום. למרבה הצער, מעטים הם המבינים כיום את קדושת העניין.

 

גנומן 565

   השקט שימש כחותמת הרשמית של התלמיד האיסיי, מאחר שכל מילה הייתה נשטפת בהתבוננות עם מצפון. התלמיד למד לבוז כל כבוד, ולחיות חיי פרישות וטהרה. הוא למד גם לתעב את הצביעות, לבצע טבילה יומית, לראות את הצביעות כאויבת דרך החיים האיסיית, להתרחק מכל בעלות על רכוש ואף מכל אישה, כדי לא ליפול קורבן לשחיתות של אותה עת, ולא ליפול במלכודות המתוקות של הכסף.

 

גנומן 566

   מאמץ רב היה דרוש על-מנת לגבור על חוסר יראת השמים ששלט בישראל. בדור השפל ההוא, נדחתה החכמה לצד ושנאת החינם נבחרה כדרך חיים, כאשר כל אחד חשב רק על צרכיו האישיים. עם זאת, מה הוא הלקח שעלינו להפיק ממצב כה חמור? האם עלינו לבחור בדמשק ולאמץ את שיטות בית הספר? כבר עברנו את הגנומן המתייחס ללוחות הברית ובית דינו של מרדכי נמצא כאן עכשיו לקבוע את החוק.

 

גנומן 567

   כיצד אנו יכולים להבחין בין חוּמרה להכרח? האם אנו רוצים ליצור מנזר מודרני? האם עלי להענישכם אם אתם קוטעים את דבריי? האם יש לי רשות לאסור עליכם לבלות בעיר? האם מותר לי לערוף את ראשכם רק כי ברשותי גיליוטינה או עלי להרטיב את רגליכם בדמעותיי על-מנת לטהרכם? או שמא עלי פשוט לשתוק, להימנע מדברי הבל ולהתפלל לה' עשרים שעות ביום?

 

גנומן 568

   ובכן, לא. בית הספר החדש של אסתר רחוק מלהיות קפדן או מחמיר. לאחר אלפיים שנה, מטרותינו וכוונותינו הן די רחוקות מכת האיסיים, כך שאנו מחפשים תוצאות לגמרי שונות. הסימנים חזרו וסודם שב כעת על-מנת להישאר. אין אנו מביטים אחורה למה שכבר ארע. כבר נתקבלו פניני החכמה שגרמו לברית ולסודות המקורות הקדושים לשגשג.

 

גנומן 569

   מבטנו מופנה ל-500 השנים הבאות. אנו המבנה הגאולי הרואה את הדור הרביעי נקרע באמצע בין עושי הטוב לעושי הרע. הישועה תבוא לכל אלה המאמינים בה' ואוהבים את עמו. בין 400 ל-500 שנים, בבית הכנסת המסורתי (אם הגואל לא היה אומר זאת, אף אחד לא יכול היה לדעת) לא יהיה צורך בקיום מצוות התפילין של יד ושל ראש לא תתקיים יותר, מאחר שעם ישראל יהיה כבר בקדושה.

 

גנומן 570

   בני ישראל יהיו אז קדושים בזכות עצמם, מבושמים כשושנים וטהורים לגמרי מראשם ועד כפות רגליהם. אור השכינה יעניק להם אמת נבואית זמן רב לאחר הקמתה המחודשת של סוכת דוד הנופלת. נגיעתם בלבד תעלה על קדושת התפילין. כל טומאה תוסר מעיניהם. כל מחשבותיהם תהיינה לשם אהבת שדי. כל תפילתם תהיה קדושה, כל שיר יוקדש לה' אלוהינו.

 

גנומן 571

   אם מישהו שואל הלא זו הלכה למשה מסיני, זכרו כי הגואל הכריז אותה ולא אני, אולם המצוות לא מפסיקות ואין חידושים בתורה. עם ישראל יהיה קשור לה' כטוטפות בפני אומות העולם. מסיבה זו מצוות התפילין נמסרה כתורה שבעל פה למשה בסיני, ומסיבה זו הגואל עצמו חייב להכריז עליו ולא אני. אין בחוק התורה פרוט על מצוות התפילין, היות ורק תפיסת המצווה תישאר לזמן שה' חזה אותו מראש.

 

גנומן 572

   בית ספר אסתר מקבל את הברכה של אור העתיד גם כעת, כאשר הקדושה החדשה מתחילה את מאבקה. בית ספר אסתר חייב לסלול את דרכו דרך הדור הרביעי. מן ההתחלה אותה קדושה העתידית בונה את יסודותיה. בית ספר אסתר הינו המפתח לגאולה הסופית של ישראל, מאחר שהוא מקשר את קדושת העתיד עם הגאולה הראשונה, מקשר את הגאולה הראשונה לעתיד של שמחה, ומקשר את פורים תוך חידוש החדווה.

 

גנומן 573

   "לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד" (ירמיהו, ל"א, 32-33).

   עץ החיים חודר לתורה כולה להיאכל מכל, אך רק באחרית הימים הפרי האסור יורד מן העץ. התורה באה להקנות את ידיעת הטוב והרע, לתקן את דרכו של כל אחד וללמדו מה יאה לעשות.

 

גנומן 574

   האם הלב הענו, עליו נכתב החוק החדש, מדיף עדיין את ריח הנחש ורעלו, שזיהמו את האנושות כולה? היכן האור המגשר על הפער של הדור הזה והמקשר את הנתק עם הפיוס? אותו אור המקשר את ידיעת הטוב והרע לעץ החיים, את זמן הגאולה שבא לחסל כל סכסוך, המפגיש את העבר והעתיד בעמק השלום והכורך את השמים לארץ לנישואים מחודשים.

 

גנומן 575

   הכיצד יוכל עם ישראל לחדש את אמונתו או הכיצד יוכלו הנוצרים לשנות את הדוקטרינות שלהם, אם תחילת הסוף לא מגיעה כדי להרוס את הדעות הפסולות והשקריות? הכיצד יוכל האור הנבואי החדש להראות את קיומו האמיתי אם לא בשבירת המכשולים העמידים ביותר? ה' בידו החזקה ובזרועו הנטויה בחר להכות במצרים, שהייתה התגלמות העבודה הזרה והיהירות, שהתבטאה בפרצופו החצוף והאלילי של פרעה.

 

גנומן 576

   המאורע הפלאי והנורא של יציאת מצרים שכנע את בני-ישראל לפחד מה'. רב העם לא ידע לקרוא, ורק שמע את דברי משה הנאמרים על פי הגבורה. ה' לבדו מוטט את כל מחסומי העבר, בעוד שבסוד אסתר החמור הסביר את הדברים הנסתרים. כוכבי הדור הרביעי זוהרים כעת בגובה רב, כשהשנה העשירית נעלמת ומגלה את השמים. הפושעים יובאו למשפט והרודנים יפלו, הילדים ידברו כנשיאים וארצות הברית כליצן.

 

גנומן 577

   כעת החמור הנסתר שותק, כך שהעולם יכול להשמיע את קולו. עליתי בשקט על מקטרגי, כדי שאחדים יוכלו לצעוק. מימי המפרץ הפרסי יהפכו לדם כמי היאור והשיעים הקיצוניים ישכבו זה לצד זה. צבאות ערב יחצו את המדבר וימותו במכת הצפרדעים, והבקר בארצות הברית יותקף על-ידי חזירי בר. הגוש הסובייטי לשעבר יתרסק לרסיסים ומדינות אירופה תוצפנה על-ידי גלי הגירה מאפריקה ואסיה. ארצות הברית תאמר לרוסיה: "לא ניתן לכם יותר חיטה", אך אירופה תסייע לרוסיה מטעמים פוליטיים. יפן תעשה לעצמה "חרקירי" וארצות הברית תמוטט אותה כלכלית. הנחש הגרמני, לעומת-זאת, שוב ירים את ראשו, והוא יהיה הציר העיקרי שמסביבו תיסוב כל אירופה.

 

גנומן 578

   "הפסק עכשיו עם כל הנבואות המפחידות!" אמרה לפתע בת-קול. "היכן הוא האור העתידי המשתקף על כסא המלכות של אסתר?" הר סיני ירד אלינו ועימו מסר לאומות העולם, לאחר אלפיים שנות יחסים בין עשו ליעקב. היכן היא הדלת שנפתחה לספקטרום העתידי? האין היא נפתחה לגן הגואל שקם לתחייה?

 

גנומן 579

   לכן גן עץ החיים יורד מלמעלה. חיים, שמו של הגואל, הוא השם שצץ במחשבת הבורא, והוא זה שהיה קשור לעץ החיים טרם התהלכות אדם וחווה בגן העדן. המחשבה העליונה בחרה בשופט המשוח, המורה חיים, להיות הגואל הסופי. בלילה הסמיך מכסה את הנשמה מאויביה, ובהשתוללות לניתוץ האזיקים הקדושים של זמני החולין, עץ החיים ניטע בגן הנפלא כדי להחיות את החיים העל-טבעיים כאשר קץ הזמן יגיע.

 

גנומן 580

   משה הוריד את המים הגבוהים של השם "אהיה" הראשון, כדי שכולם יזכו לראות ולשמוע את קדושת מעמד הר סיני.

   מרדכי ידע את הסבל המר של עול הצדיק. הוא נשא את השם "אשר", הקשור ל"אהיה" הראשון. כך התורה חזרה בפורים דרך "אשר" הנסתר. אסתר המלכה הצליחה להבריח את המלאכים הבוכים שאמרו: "היכן התורה? מה אסתר המלכה יכולה לעשות? האם הצלחתו של השם תלויה בגחמותיו של אחשוורוש?"

 

גנומן 581

   השם שקשר את הגאולה הראשונה למקומה, "אשר", הוא המקשר בין השם "אהיה" הראשון לשם "אהיה" האחרון, המגלה לעולם את הגאולה השלמה. צורת השם זהה, אך קיים פער של 3500 שנה ביניהם. מאות ארוכות של רשע עברו על העולם, והאל "נקשר" להיסטוריה כדי להצילה מעצמה באור השלישי של הזמן הסופי של הגאולה השלמה, ביציאה מן הכאוס האוניברסאלי המצרי, בשם ההתגלות החדשה, השם "אהיה" האחרון, החוק החדש והברית החדשה של אהיה אשר אהיה.

 

גנומן 582

   המורה חיים הביא את השם "אהיה" האחרון, שהוא שמו של האיחוד המחודש הסופי וההיסטורי ואורו של עץ החיים, שממנו לא ניתן לאכול עד כתיבת הברית הסופית בשם חיי הנצח.

   הגואל חיים חי למען העולם, אך כעת הוא מסתתר. שורשי האור הגאולי כבר נוצרו. ליבו האוהב של הצדיק חיבק כבר את אנשי העולם כולו, והראייה היא אמירתו "כולנו בשר אחד". הצדיק חיים, כמו משה רבנו, היה האיש העניו ביותר עלי אדמות. הוא היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים, והוא מביא את עץ החיים, ומלמד אותו לאנושות כולה. הוא גם מביא את דבר האל ללבבות בני אדם וחוה הטובים.

 

גנומן 583

   אהבה כה גלויה תכתב על לוחות הלב, והלב ידבר דרכה לכולם. לכן הגואל האחרון, חיים, אמר: "הגידו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". הוא הוא השופט שנבחר על-ידי אהיה אשר אהיה.

 

גנומן 584

   בשם הגואל, אני אומר לכם: "היו שפלי רוח ואהבו את הענווה. כבדו כל אחד ואת בחירתו האישית של כל אחד. השלמתה של האנושות מתקיימת כי כולנו שונים ולכל אחד יש דבר החסר לשני. חפשו את המעלות הנסתרות בלב חברכם, שבחו אותן ומצאו את המגרעות רק בתוככם על-מנת לתקנן. רק אז תוכלו לקבל את האור של כוכבה הסודי של אסתר, ותוכלו ללכת אחרי המורה בגן החיים. - -

סומבררו, יום שלישי, 1:23, 18.6.1992, י"ז בסיוון תשנ"ב.

 

גנומן 585

   "אני ה"אלף", אני ה"וו" ואני ה"תו"". יש לי אמונה שלמה בסימנים השלמים החדשים של הגאולה השלמה, בזכות הגואל האחרון חיים, מראשיתה ועד סופה. אני ה"אלף" ואני ה"סמך", אני ה"תו" ואני ה"ריש". אני מכריז כי בא הזמן של כוכבי הגאולה. אני ה"פה", ה"ריש" וה"צדי", הפה המלמד את הראש והלב כיצד להיות אדם החי באמונתו. אני ה"חית" וה"מם", ה"וו" וה"ריש". חטאיי, מעידותיי הרבות, תיקוניי והחיפושים הנפשיים שלי מוכיחים את אמת הברכה: "ברוך אל שדי שסגר אותנו בברית האמת".

 

גנומנים 586-654

 

שר אני שיר חדש

הנולד מקבלתו של חיים

המורה חיים

אשר יצא מתימן

ועמו רבבות מלאכי הקודש

 

התחדשות הזמן

חידשה את הקבלה האמיתית

ששורפת את הקבלה המזויפת

שיצאה מלוציפר המלאך

אב כל אורות הכזב

 

כי עשר הספירות בידם

הן כעגל הזהב ממש

בתקופת אהרון הכהן

האם הם לא ידעו שהאחד

אינו יכול להחזיק ביוד?

כי ליוד אין מקום שבו

ניתן לאחוז

ואם תוסיף משהו לצורתה

אתה מעוות והורס את מהותה

וכך בראת אלוהים אחרים

שאין להם קיום כלל.

 

האות א'

כאשר האות אלף מתעוררת

אלף דורות מתחברות יחדיו

כדי להתעלות באמונת הגאולה

גאולת אהיה אשר אהיה

 

האות א' עומדת בתחילתו של

השם אהיה אשר אהיה

על-מנת להשלים את שלושת גילויי האמונה הגדולים:

אמונת האבות

אמונת הבנים

ואמונתו של האיש הצדיק החי באמונתו.

הגאולה השלישית מכילה רמות רבות -

מהרמה הגבוהה ביותר של הצדיק החי באמונתו

עד לרמה של האיש הפשוט החי באמונתו הטובה.

 

האות אלף מלמדת את דרכי האמונה של שלוש הגאולות,

דרך החומרה והקדושה של התורה היהודית

דרך חסד הענווה

דרך רחמנות האל הנגלית בתיקון הגדול של האנושות

בידי מורה האמונה הנבחר

אשר מלמד את תפארת האמונה

של אהיה אשר אהיה.

 

האות ב'

האות אלף חפצה לבית

לקבלת ברכת האמונה

ברכתו של אברהם אבינו

וברכתו של משה רבנו

הברכה מבפנים ומבחוץ.

 

ברכתו של אברהם טמונה בצניעות.

ברכתו של מלכיצדק הינה עבור שבעים אומות העולם

ונותנת לחם ויין לעולם.

ברכתו של יצחק היא חוט הירושה בכל דור.

יעקב מקבל את הברכה בכל הזמנים

כי ברכת האל היא נחלת ישראל.

ברכתו של משה טמונה בענווה ובקדושה.

ברכתו של אהרון היא בכהונת בית המקדש.

ברכתו של פנחס היא בקנאתו לה'.

ברכתו של אליהו היא בעלייה.

ברכתו של הצדיק חיים היא בעץ החיים.

 

האות ג'

כאשר האות גימל מרחפת בגבהים

היא שוברת את כל מיני הגאוות.

לאחר הברכה

שישנה באמונה

גאוות יעקב מתפארת

בתפארת ישראל.

היזהרו מהגימל שתמיד בא לאחר הברכה,

כי השטן נוהג בערמה

גם אל הנוהגים בטוב לב

על-מנת להביא את רגלי השור

למעמקי הטוב

הנהוגים ברע.

זה הטוב הטיפשי הנוהג

להזין את רגלי החוטאים.

זהו הלב הטמא המראה את

האהבה כלפי האחרים, אך למעשה

זו אהבה עצמית

נטולת רגשות כלפי הזולת.

אהבה זו מרמה את החכם

ועוד יותר את הטיפש,

אך מי שהינו בעל לב חכם,

ירבה דעת בדרכי הענווה

ויקים גדרות מסביב

למקדש הלב

כך שמדורת הטוב תבער

בתוכו לעד.

 

האות ד'

זאת הדלות שבאה לאחר גאוות הגימל

עד שהחוטא חוזר אל ה' עם כל הלב.

זאת גם הדלת עם ארבע הפינות

שנפתחת מהצד הפנימי של הבית,

שבתוכו מקבלים את אמונת האלף

ואת ברכת הבית, המשאירה בחוץ את גאוות הגימל.

 

האות דלת משלימה את ארבע הפינות

של בית האמונה,

המלא בברכת האמונה,

ברכת בית המקדש

בפאר הגימל.

וכאשר קיימת שפלות רוח

שערי התפילה נפתחים.

 

האות ה'

האות הא מברכת את ילדי הבית

הבית הינו מאושר

כי הבנים והבנות

מלאים ביראת השם,

"אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה: הַלְלוּ-יָהּ." (תהילים, קי"ג, 9)

האות הא מהווה את האור

המביא להבנה החדשה

הבנתם של שערי החשיבה

ונוכחות האל בסגולת המחשבה.

 

אך היא סולדת מכל אויביה

ומכלה כל דבר רע

היא קושרת כל מילה לשורשה

בהא הידיעה

ומעלה את שערי הבינה

אל רגשי האמונה

ומכינה בלב האדם את סגולת הנבואה

ואת רגש הקדושה

 

האות ו'

האות וו היא קו שכורך כל ברכה למקומה הנאות.

היא מהווה את ששת ימי הבריאה

וקושרת את מעשה הבריאה

ליום השישי, שהוכתר כיום בריאת האדם.

 

לפיכך היא האות המופיעה בשם המפורש.

היא מתקנת כל עיוות

באהבתה לטוב

בשנאתה לרע

ובאישון עינה שוכנת הדרך ארץ.

היא אוהבת את האמת ואת הצדק

המבוססים על האמונה.

 

וביום השישי האדם הושלם

ובתוכה הוא נברא

ובתוכה הוא חטא

ובתוכה הוא גורש

ובתוכה הוא תוקן והושלם

כדי לקבל את יום השבת.

 

לכן האות וו משלימה את אמונת האות אלף

רואה את ברכת האות בית

מקבלת את סגולת האות גימל

מעלה את שערי התפילה

ומקרבת את השכינה

בשמחת הגאולה של היום השישי.

 

האות ז'

האות זין הוא כלי הזין של אלה

ההולכים בדרכי החכמה

היא מהווה את הניצחון של השכל

על הגוף ושל הקדושה על חילול הקודש.

היא רוממות יום השבת

על יתר ימי הבריאה.

היא מסמלת את מלחמות השם

כנגד מבני הזיוף.

 

היא סגולתם של שירי שבת

"טוב להודות לה'

ולזמר לשמך עליון".

ברוך הגבר אשר יבטח בה'

והיה ה' מבטחו.

הוא ירגיש את טעמם של מאכלי השבת

ונשמתו תתענג.

זאת סגולת ישראל.

המתקדש בשם עמו

וזהו ניצחון האל

אשר נלחם כדי לתקן את עמו

בסגולתו.

 

האות ח'

האות חית הינה הטיהור מן החטא

בעת חנוכת בית המקדש

היא באה כדי להפיץ אור חדש

בין ההמונים,

בסגולת חנוכת החנוכות.

 

היא התחדשות הזמן לאחר השבת

ביום שמיני עצרת.

היא הברית החדשה

לאחר קורבן הימים.

היא חידושה של ברית המילה

של אברהם אבינו,

היא התחדשותם של השמים

ושל הארץ

בסימנים השלמים.

 

היא האיחוד המחודש של הבתרים

בברית בין הבתרים

בעת הגאולה השלמה

לאחר אחרית הימים.

והקדוש ברוך הוא רחום ומלא רחמים

עוצר את זעמו

ומרסן את כעסו

כך שהעולם יוכל להמשיך להתקיים.

הוא חנון וארך אפים

סולח לפשעינו

ולא מכלה אותנו

כי לעולם חסדו.

 

האות ט'

האות טית משלמת את המגן

ומאמתת את האמונה.

היא טעמה של האמונה

וטעמה הנעים של הברכה.

היא מתעמקת בטעמה של הסגולה

והבנת הטעם בבית התפילה.

 

היא טעמה של הנשמה

כאשר נוכחת השכינה.

היא טעמו של תיקון האדם

בכל מידותיו.

היא נועם הטעם

בקדושת השבת.

היא התחדשותו של

טעם חנוכת החנוכות

והיא יסוד הטעמים

של הברית החדשה השלמה.

 

האמונה, הברכה והסגולה

נמצאות במגן אברהם.

התפילה, שמחת השכינה

ותיקון המידות

הם בפחד יצחק.

קדושת האור החדש

בהבנת מצוות ה'

הינה נחלתו של יעקב

בהשלמת הברכה.

 

האות י'

היוד היא האות העשירית

שמתבלת את כל המצוות

במעשי חכמה.

היא האמונה המושרשת

בחכמת הלב.

אין לה צורה אלא נקודה אחת,

אך לא קיים הטוב ללא השפעתה.

כל תקווה שבלב תלויה ביציבותה.

היא מלמדת בשקט את חכמת השתיקה

על-מנת לעלות לארמון תענוגה.

 

היוד כורכת את העתיד להווה

כך שמעשי ההווה

מקבלים את גמולם בעתיד.

היוד היא נקודת הקישור בין

העולם הזה והעולם הבא,

לכן השם המפורש מתחיל ביוד

כי יראת השם היא ראשית החכמה

והחכמה זקוקה לשתיקה.

 

האות כ'

האות כף היא הכתר

של היוד הכפולה

מאחר שקיימות עשר מידות.

עשר מהאמונה אל השתיקה

ועשר מהשתיקה אל האמונה,

המוכתרות בברכת השם המפורש.

 

הכף היא האור העליון

המכתיר גברים ונשים

שהתקדשו בענווה.

כתר רצון האל מתבטא

במעשים, בדברים ובמחשבות

המקודשות של בני אדם וחוה.

 

לכן מי שמתחזק באמונה

מקבל את הברכה,

מתענג בסגולה,

מתפלל בבית הגאולה,

משמח את עצמו בכל מידותיו,

מתחדש בברית הגאולה השלמה,

טועם מעץ החיים

ומתחכם בשתיקה כל עוד

הוא חי באמונתו.

בדרך זו הוא מקיים את רצון האל,

הגומל לו בכתר על ראשו.

 

האות ל'

האות למד לומדת ומלמדת

את דרך הלמידה.

היא מכה במח

כדי להשיג הבנה.

המורה חיים נהג לומר:

"עדיף להבין היטב פסוק אחד בלבד מהתורה

מאשר לקרוא את כל הספר

ולא להבינו כהלכה".

 

לאות למד שלושה קווים:

קו עליון נוטה שמאלה, קו תחתון נוטה ימינה

וקו מאוזן באמצע.

כאשר אתה לומד,

עלייך לשמור מרחק מהשמאל,

להתקרב לימין, אך

להגיע לדרך האמצעית,

שינון מושלם.

 

ישנן שלושים דרכי למידה:

עשר דרך העיניים

עשר דרך האוזניים

ועשר דרך הלשון,

כשהדרך ארץ היא כנגד כולן,

מאחר שאם הינך מתעמק בלימוד הדרך ארץ

תמצא את כולן

מבלי למנותן

מאחר שהדרך ארץ קדמה לתורה

והיא מהווה את הלמידה הראשונה והיסודית.

 

"חנכו את ילדכם על-פי דרכו,

וגם כאשר הוא יתבגר

הוא לא יסטה מן הדרך שלמד",

וכמה שמתחילים מוקדם יותר

התועלת תהיה גדולה יותר.

אם מתחילים מאוחר

ההפסד יהיה גדול יותר.

אל תעמידו את שכלכם

מעל הדרך ארץ,

אחרת תפסידו את לבבך,

תהיה קרחים

ולבסוף, לא תלמדו דבר.

 

האות מ'

האות מם היא המים של השכל

שממלאים את בית הגאולה

כאשר ארבע הפינות של הדלת

מוצפות בעשר המידות שהינן

שלמות בכל פינה של האמונה.

 

הפינה הראשונה הינה האמונה הפשוטה של הלב

כפי שנאמר "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, י"ח, 13)

אמונה זו עולה עד לגבהים הרמים ביותר

בקרב הצדיקים האמיתיים

ויורדת עד לעמקי הלב של האנשים התמימים,

יהודים ולא יהודים.

 

הפינה השנייה היא האמונה בכוחו של אל שדי

אשר עושה ניסים ונפלאות בכל עת, כאמור:

"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות, כ', 2),

וככתוב: "וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק, ב', 4).

 

הפינה השלישית הינה האמונה בסימנים השלמים

של הגאולה השלמה,

האמונה בחידוש הזמן

בזמן החדש

של הכוכבים,

של השופט המשוח במלכות השמים,

של האור החדש של חנוכת החנוכות,

של החמור האוכל לחם,

של הדור הרביעי, של הבניין החדש

ושל תחיית המורה חיים.

 

   הפינה הרביעית מהווה את האמונה הצרופה באל אחד בלבד, כפי שהיא מתבטאת בדיבר השני: "ב לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי" (שמות, כ', 2-5).

 

האות נ'

האות נון באה על-מנת להעניק את ההבנה

בקבלתו של יהושע בן נון,

קבלת החוקים נגד העבודה הזרה

הנובעים מחמישים מילות הדיבר השני.

הנון השנייה של בן נון

מייצגת את קבלתה של התורה שבעל-פה

החבויה בלשון הקודש

ומרומזת בחמישים מילות סיפור מגדל בבל,

ככתוב: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים" (בראשית, י"א, 1).

 

האות וו בין שני הנונים של נון

כורכת את המבנה השגוי של מגדל בבל

לחורבן הדור הרביעי.

לכן הנון לפעמים מתהפכת (הנון ההפוכה) ונסגרת מסביב

כדי להצביע על הנון הסופית

של הדור הרביעי

שמתהפך כדי לסגור את העולם מסביב

בדור הרביעי ובגאולה השלמה.

 

מן הקבלה הנסתרת של אותיות מגדל בבל

יוצא כתרה של אסתר.

מן המסורת של האמונה הטהורה המובאת בדיבר השני

יוצאים בני אברהם.

בזכות הגואל האחרון, חיים,

אנחנו היורשים של משנתו המקורית של יהושע בן נון

הבאים להסביר את שגיאות העבודה הזרה,

לקבל את החוק החדש

ולראות את חמישים השערים בכל ליבו

של ספר משנת חיים.

 

הנון הכפולה של יהושע בן נון

הופכת לנון סופית ארוכה

בדור הרביעי

ובאה להסביר את המסורת האמיתית מן העבר

ולהבהיר את המסורת האמיתית החדשה של הגאולה השלמה.

 

מכך נוצרה ה"שפה הברורה"

אשר ניבאו עליה בבוא עת הגאולה השלמה.

כי הנון בוחנת, מבחינה,

מבדילה, מטהרת,

מפרידה, בוחרת את החיטה

ומסלקת את המוץ.

 

האות נון היא מזבחו של הנביא

בבית הגאולה השלמה.

מיהושע בן נון עד לבית הראשון,

לאליהו הנביא,

למרדכי הצדיק,

לנון הנסתרת של פורים,

ולמימי הלוויתן

המכלים את הנון הגדולה של הים העליון

עד שהיא יורדת ארצה

לאחר אלפי שנים

כדי לשמח בהתגלות החדשה

ולרשום את שמה

בספר משנת חיים.

 

האות נון מייצגת גם את שלוש העליות של משה.

בראשונה ובשלישית משה שהה

כל פעם ארבעים יום וארבעים לילה

והביא עמו את עשרת הדברות.

הוו האמצעית מסמלת את העלייה השנייה, הנסתרת

אל עשר המידות

של הלוח הגדול

היורד מארמונה של אסתר.

 

האות ס'

האות סמך נושאת את כל סימני הגאולה.

אלו שישים סדרים:

עשר פעמים לכל ששת הסימנים

בהתאם לעשר מידות האל.

כאשר החמור מקבל את הסכמתו להיות

החמור האמיתי,

אז, בעזרת ה',

הוא מתחיל להשמיע את

נעירות הגאולה

של החמור אוכל לחם.

 

האות ע'

לאחר שישים הסדרים

כלומר חמש פעמים שנים עשר שבטי יעקב, על-פי

ברכתו של ה' כדי להרבות אותם,

באות שבעים אומות העולם של עשו,

כפי שמרומז בפסוק: "וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים" (שמות, ט"ו, 27).

כך, בסימן הכוכבים, בספר אברהם,

שמות המון גויים וצאצאיהם

והכוכב האוניברסאלי של מלכיצדק עבור

שבעים אומות העולם של עשו.

 

וישנו רמז גם באות העין הגדולה של "שמע ישראל"

המכילה את שמיעתן של שבעים אומות העולם

את אמונת איחוד הבורא.

האות עין הגדולה מקדימה את ישראל

אף על פי שהשמיעה מכוונת ישירות לישראל,

אך ישראל לא בא לידי ביטוי

כל עוד שבעים אומות העולם

לא מעידות על אמונת עם ישראל

ומכריזות: "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד".

 

האות פ'

האות פא מהווה את הפה של התורה שבעל-פה

המתחדשת עבור הגאולה השלמה.

זהו פירושה של התורה שבעל-פה.

כלומר, לתורה יש פה היכול לתת מענה

לכל שאלה בהתאם לכל תקופה ולכל זמן.

 

האות צ'

צדיק ה' בכל דרכיו

לכן "אקרא בשם ה'"

ו"הללויה".

ה' מושלם בכל מעשיו

וכל דבריו אמת.

הוא השם הנאמן,

צדיק ה' וישר,

כי ה' הוא נחלת עמו

ויעקב הוא חבל נחלתו.

ראה, אנוכי ה' אלהיך ואין אלהים אחרים מבלעדי.

אנוכי ממית ומחייה.

אני פצעתי אך ארפא, ואין מי שיוכל להינצל מידי.

 

צדיק באמונתו יחיה.

הצדיק ירא רק מה'.

הצדיק רועד כאשר מבטא את שם ה'.

הצדיק מקדש את השבת.

הצדיק אינו יושב במקומו של אביו

ורוחץ את רגלי אמו.

הצדיק מתקן עצמו כל הזמן.

הצדיק אינו גונב אפילו דקה מזמן הזולת.

הצדיק נוהג בצניעות אפילו עם רעייתו.

הצדיק אינו נשבע, אלא אם כן הוא חייב,

ואם הוא חייב, הוא נשבע בפני ה'.

הצדיק אינו רוצה אפילו את רכושו העצמי

ועל אחת כמה וכמה את מה ששייך לאחרים.

 

האות ק'

האות קוף שווה מאה

והיא השלמות,

כאשר כל אחת מעשר המידות

משלימה את עצמה באותן עשר מידות.

האמונה משלימה עצמה דרך הברכה,

הברכה משלימה עצמה דרך הסגולות הנסתרות,

הסגולות הנסתרות משלימות עצמן דרך התפילה,

התפילה משלימה עצמה דרך השכינה,

השכינה מתקרבת לעולם דרך תיקון האדם,

התיקון משלים עצמו דרך הקדושה,

הקדושה משלימה עצמה דרך ההתחדשות,

ההתחדשות משלימה עצמה דרך הטעם,

הטעם משלים עצמו דרך החכמה.

 

החכמה משלימה עצמה דרך הרצון,

הרצון משלים עצמו דרך הלימודים האחרים,

הלימוד משלים עצמו דרך המוח החדש העניו,

המוח החדש הענו משלים עצמו דרך חמישים שערי הבינה

בסימנים השלמים של הגאולה השלמה,

הסימנים משלימים עצמם דרך שבעים אומות העולם

וישראל הגדול משלים עצמו דרך התורה החדשה שבעל-פה של הברית החדשה

והברית החדשה משלימה עצמה דרך הצדיק החי באמונתו.

"וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה" (בראשית, כ"ו, 12).

 

האות ר'

האות ריש היא ראש עם כתר

ושבעה כלים: שתי עיניים, שתי אוזניים

שני נחיריים ופה אחד.

הלשון מחוזקת בשתי מערכות,

השיניים והשפתיים,

והיות והחיים והמוות תלויים בלשון,

נאמר שהחכם "עינו בראשו".

 

משה רבנו הוא ראש כל הנביאים.

אליהו הנביא הוא ראש בני עלייה.

מרדכי הצדיק היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

מייסד בית הספר הנסתר האיסיי של אסתר, הנקרא מורה הצדק,

היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

הרמב"ם, "הנשר הגדול", היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.

הצדיק השלם, חיים, היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו,

ולאחר מותו האל החיה אותו כגואל הנבחר האחרון,

השופט המשוח של מלכות השמים,

מורה האנושות בגאולה השלישית והשלמה.

 

ראשית האמונה היא נחלת הלב.

ראשית הברכה היא נחלת האבות והאמהות.

ראשית הסגולה היא הרגשת הלב.

ראשית התפילה היא ניקיון הגוף.

ראשית השכינה היא טהרת הפה.

ראשית התיקון היא מודעות עצמית.

ראשית הקדושה היא בבחירה.

ראשית ההתחדשות היא הכרת הזולת.

ראשית הטעם היא בשורש הנשמה.

ראשית החכמה היא ברוגע וביכולת להאזין,

כך שלאיש החכם יש עין בראשו

והוא יכול להביט בשכלו ולהישאר רגוע.

 

האות ש'

ולאחר שהאדם נהיה ראש לכוחותיו,

אז הוא יכול לעמוד לפני אל שדי,

ולקבל חזיונות מאל שדי.

הוא יכול למצוא את שלומו,

ביראת שמו הנורא של ה',

ויכול לחפש שלמות בכל מעשיו.

 

האות ת'

"אני האלף ואני התו"

אומרת חכמת האותיות

למי שמחזיק בה.

זהו פרוש המילה "את",

אשר מכילה את המילים, האותיות והאותות.

 

האות תו מהווה גם את הסימן של ארבע מאות השנים

של המחזור הגורלי, ככתוב:

"יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם,

וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה" (בראשית, ט"ו, 13)

האות תו משלימה את כ"ב האותיות בסימן

"אריה כ"ב האותיות הינו האם שמקבלת את

הלוחות החדשים של הגאולה השלישית השלמה".

 

השין החדשה

   ראינו את השין החדשה בשמים כאשר נסענו מבאר שבע לירושלים. האות לוותה אותנו בנסיעתנו. הייתי יחד עם פאולו, דבורה, סולי והילדים במכוניתנו שיצאה מבאר שבע כדי להגיע לעיר העתיקה בירושלים, בה עשינו כמה סימנים, כפי שקיבלה דבורה בחלומותיה.

 

גנומן 655

   ארבעת החודשים ששהינו בישראל (מדצמבר 1990 עד מרץ 1991) היוו את הפורים הנסתר עבור כל היהודים, כפי שקיבלנו בסימנים הנפלאים של הרפורמה החדשה ביהדות שכללה את סימן הקמת בית המקדש השלישי והסופי בן שבע הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם בירושלים ובבאר שבע.

   הסימן הזה, הקשור לסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה, הגיע בזכות הגואל האחרון, חיים.

   הסימן הגיע בשנה האחרונה של התקופה השנייה בת שש השנים, שהייתה תחת הסימן הנסתר של מלכות השמים ובסימני הפורים הנסתר לכל ישראל. ה"שין" החדשה, ה"וו" החדשה וה"נון פינאלית" החדשה של שושן הגיעו אז.

 

גנומן 656

   ה"וו" החדשה, שהפכה ל"נון פינאלית" החדשה (שהינה שונה באורך ובעובי מהנון סופית הרגילה) הופיעה ונראתה לנו בשמים, כאשר נכנסנו לרחבה של הכותל המערבי. ענן מואר נפלא אפשר לקרן אור לחצות את שמים ובזה הושלם סימן האותיות החדשות של שושן פורים. שלוש האותיות הללו מייצגות את התחדשות פורים הגדול של הגאולה השלמה.

 

גנומן 657

   בתחילה ה"שין" החדשה של שושן משלימה את ה"שין" של "אשר" לטובת התיקון ההיסטורי של שם זה. לאחר מכן, ה"וו" החדשה של שושן מתקנת את הראש השקרי שנוצר מהשם "אשר", וה"שין" החדשה השנייה של שושן מקשרת את השם "אשר" לשם "אהיה" האחרון. לבסוף, ה"נון פינאלית" קושרת יחד בשלמותו את השם אהיה אשר אהיה כולו.

 

גנומן 658

   השם "אשר", בהתחדשותו למען הגאולה השלמה, מרמז לפורים הנסתר הטמון ב"אלף" (אסתר), ב"שין" (שושן) וב"ריש" (מרדכי, ראש בית הדין). כך גם בכוכבי הגאולה של העגלה הגדולה מופיעים כוכב אסתר, כוכב הגואל חיים וכוכב מרדכי.

   אלה שלושת הכוכבים המחדשים את השם "אשר" למען הגאולה השלמה. השלמתם, כמובן, דורשת שירחיבו את עצמם לשלוש מערכות כוכבים גאוליות חדשות: חמשת כוכבי אסתר בארמונה, 13 כוכבי השושנה וחמשת (ולפעמים שבעת) כוכבי בית הדין הגדול של מרדכי הצדיק.

 

גנומן 659

   העובדה שכוכב הגואל חיים קשור ל"שין" של השם "אשר" ולשושנה, נגזרת מכמה גורמים. ה"שין" שווה למספר קטן 3 בגימטרייה ומרמזת על שלוש גאולות המגיעות לשיאן עם הגואל השלישי והאחרון בהיסטוריה. למעשה, שלוש האותיות של השם "אשר" מרמזות על ה"אלף" של אברהם, האב הראשון (1 בגימטריה), על ה"ריש" של יצחק, האב השני (ר=200 וגם 2 כמספר קטן) ועל ה"שין" של יעקב, האב השלישי והאחרון.

   הגואל האחרון, חיים, לשם הגשמתם הנבואית של סימני האבות, הינו גם יעקב של ההיסטוריה, כלומר: הברכה השלמה של יעקב מושלמת נבואית בגאולה השלמה. הברכה השלמה של יעקב קשורה ל"תעלומה" המסורתית של שושנת יעקב.

   בזכות הגואל האחרון, חיים, קיבלנו (במסגרת ספר הכוכבים של אברהם בסימן השלם של הכוכבים) את גילוי מערכת הכוכבים הגאולית של 13 כוכבי השושנה, "תעלומת" שושנת יעקב.

 

גנומן 660

   כפי שיעקב אבינו מייצג את הדרך האמצעית השלמה, בין החסד של אברהם לגבורה של יצחק, כך הגאולה השלמה מייצגת את הדרך האמצעית השלמה בין מעמד הר סיני הגלוי והגילוי הנסתר של פורים. במובן חשוב זה האב השלישי מייצג את הדרך האמצעית והגואל האחרון, חיים, מייצג ומלמד את הדרך האמצעית. כך גם ה"שין" של "אשר" נמצאת באמצעו של השם "אהיה אשר אהיה", ולכן כוכב הגואל חיים מתייחס ל"שין" המרכזית הזו.

 

גנומן 661

   חמש האותיות המקדימות לאות "שין" וחמש האותיות הבאות אחרי ה"שין" תואמות לשני לוחות הברית, חמש בכל לוח.

   בגאולה הראשונה, האות "שין" מתייחסת למשה רבנו עצמו, הנמצא בתווך, בין ה' ועם ישראל.

   בגאולה השנייה, הלוחות היו מוסתרות ב"שין" של שושן.

   בגאולה השלישית והשלמה, הלוחות תואמות לחמשת הכוכבים של בית דינו של מרדכי הצדיק ולחמשת כוכביה של אסתר בארמונה, ממנו יורדים הלוחות החדשים של החוק החדש של הגאולה השלמה, בזכות הגואל השלישי והאחרון, חיים.

   שושנת יעקב קושרת את הלוחות החדשים לדרך האמצעית השלמה עבור כל עם ישראל וכל האנושות באמצעות 13 מערכות הכוכבים של השושנה הגדולה של הגאולה השלמה.

 

ל' מנחם אב התשנ"ו, 15.8.1996, סרצאנה (Sarzana), ליגוריה, איטליה.

פרץ גרין.


[1] נוסף עליהם מתי הילד, פול ופאולוס, תיקון פאולוס

[2] מדובר על התגלות הסימנים לחמורים בעיקר בחלומות, אך כל הסימנים האלה יתגשמו אחר כך בניסים ונפלאות לעיני כולם.

[3] בעיקר הן ישועות נפלאות ליחידים שינוצלו מרעות הדור הרביעי. -

[4] נודע קיבלה בחלום סימן שבאמת ישוע נולד מתחת לכוכב הזה. -

[5] הסודות הופצו על ידי מורה הצדק שהיה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו, אך המורים והחכמים של בית הספר לא היו צדיקים נסתרים.

[6] הכוונה הייתה לסוד היותו של ישוע האיש השני של הגאולה, כמוסבר בהרחבה בכתבי ספר המפליא ובטקסטים נוספים בספר משנת חיים.

[7] אני מציג עניין זה על-מנת שהקורא יהיה מסוגל להבין את ההבדל העצום בין ה"לפני" ל"אחרי". אין להתפלא שהצדיק עצמו לא ידע שהוא הוא הינו הגואל האחרון, משום שהבחירה הזאת באה רק לאחר הקורבן השלם הסופי. לאחר מותו ותחייתו של הגואל, הכל השתנה. אני לא זכיתי להיות אחד מל"ו הצדיקים הנסתרים, לכן הגואל האחרון הפך אותי לחמור ונתן לי רשות לנעור.

[8] בראשית, מ"ד, 16.

[9] גודר פרץ: זמן עצוב הוא עבורי. הצדיק חיים שוב נזף בי בשל חוסר דרך ארץ אמיתי. אני אשם, אני יודע, ועדיין אני מחפש אלף תירוצים בתוכי. אני מחפש כעת נחמה באור הנר שהדלקתי לזכרה של מזל, אשתו של הצדיק. היא עצמה הייתה מורה גדולה של דרך ארץ. היום הוא ה' בניסן, במסגרת שלושים ימות האבל על מותה. אולי, בזכותה, אנצל מבית הדין בחלום שמאשים אותי בכל חסרונותיי, ובתקווה אעמוד בפני בית הדין העליון ואבין מהן טעויותיי. זאת מאחר שכאשר אני מצדיק את עצמי, איני יכול למצוא את טעויותיי האמיתיות לשם תיקונן. הכאב הלא רצוי של ראיית עצמי אשם שוב גורם לי לברוח מן המציאות הזו.

   קשה מאוד כאשר אתה עובד עם אחרים, אתה גם אחראי עליהם ועל חינוכם הרוחני, אך בה בעת אתה גם חסר בכל דבר. אם לא למען סימן החמור, לא יכולתי להמשיך. זה היה יותר מדי עבורי. אשמת חולשותיי הייתה סוגרת עלי, והייתי נהרס בגללן. איני יכול להיות לא מתוקן, לפחות למענם. זאת מאחר שאיני יכול ללמד אותם לעמוד תמיד במחשבה בפני בית הדין של מעלה, כי זה בלתי אפשרי עבורם. זהו עניין כבד מדי עבורם. רק בגלל שאני חמור של הגואל האחרון, חיים, הצלחתי להביא את בית הדין העליון החדש של מרדכי הצדיק אל בית ספר אסתר, כך שלבסוף אחרים יוכלו לנהלו.

   אך כעת אני מנסה לחיות באמונה שאני בעצמי הייתי כלי בהבאת הסימנים השלמים של הגאולה. אני חייב לגלות היכן שגיאותיי טמונות, מאחר שהצדיק חיים לא היה מביע אי שביעות רצון אם הייתי מתנהג היטב. אני סבור כי אני אשם באלף דרכים, אך איני יכול אפילו להסבירן. זה יהיה יותר מדי.

   בחלום, עם זאת, לא היה אף אחד אחר. רק הצדיק ואני. שוב עקרתי אבן של איסור מסוים. המקטורן החליק מכתפיי. המורה סילק אותי מביתו, ורק לאחר שבכיתי והתחננתי שלא יצמצם את אהבתו אליי, הוא אפשר לי להיכנס שוב וסלח לי. - -

   לאחר מכן, במציאות, בכיתי וביקשתי מהצדיק חיים סליחה על כך שהרסתי את המקטורן שהיה שייך לו. ברגע של כעס טיפשי במהלך פורים שעבר, סברתי שאף אחד לא צריך ללבוש אותו והרסתי אותו. טעות נוראית. למורה היו כוונות נוספות בנוגע למקטורן הזה. כעת בכיתי כי הבנתי מה עשיתי. בכיתי ולא הרפיתי. הפצרתי בפני הצדיק חיים להכפיל את הרוח עליי, כפול ממה שהייתי מקבל מהבגד עצמו. הצדיק חיים הסכים, וכך היה.

[10] לפני הגעת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, צדק זה לא יכול היה להתגלות. הוא נאטם בידי ה"קשר" הנוצרי. רק כאשר הקשר של שליחות ישוע נפרם, ומטרותיו מתגלות ליהודים ולנוצרים כאחד, אפשרי להבין את הצדק האלוהי בקונפליקט המנובא בין עשו ליעקב... או את הצדק האלוהי בקשר של יצחק וישועתו דרך קורבן האיל.

[11] הביטו, לדוגמא, בסיפור של אברהם ומלכיצדק: איזון חשוב מאוד של התוכנית האלוהית המתגשמת בגאולה השלמה נכלל כאן. כך גם, בכל הרמיזות המשיחיות והגאוליות בתורה, התוכנית האלוהית שהייתה עד כה נסתרת, מתגלה ומאומתת על-ידי הדפוסים המשיחיים והגאוליים, אשר מעניקים הסימנים השלמים.

[12] כאשר מובן לדוגמא כיצד היחסים של מלכיצדק ואברהם מתגשמים בגאולה השלמה בקשר בין הגואל לבין החמור אוכל לחם או בין השופט המשוח במלכות השמים לבין כהונת מלכיצדק בבית התפילה של הגאולה השלמה, המילים הנבואיות של התורה הופכים למציאות נבואית בגאולה השלמה. זה מביא את יראת ה' אל הארץ ואל לב האדם, וקושר את מילות מעניק התורה לדבריו במסגרת הסימנים השלמים (כאשר התרת ה"קשר" הנוצרי מדהים גם את היהודים וגם את הנוצרים, ומעורר את אהבת ה' לכל האנושות). הדרך החדשה נובעת בבסיסה מן ההתגשמויות הנבואיות של הסימנים השלמים.

[13] הכוונה היא ליראת ה'. התגשמות הנבואות דרך הסימנים השלמים מעניקה לבסוף את הדרך למובן נעלה של "ממשות", ולרצון לחיות את החיים בחוויה מודעת של צדק מבית הדין של מעלה.

[14] כל ספרי הגאולה נכללים תחת השם הכללי "ספר משנת חיים" או "ספר השושנה".

[15] השם "אסתר" נושא שתי משמעויות בסיסיות: "נסתר" ו"כוכב". לפיכך ספר אסתר מגלה את ה"היסטוריה" הנסתרת הקודמת של כוכבי הגאולה.

[16] הגימטריה של "אסתר". זוהי השערה חוץ טקסטואלית: 661 כוכבים המתקשרים בקשר כוכבי ל-661 הגנומנים של ספר אסתר.

[17] היא מערכת "העגלה הגדולה". בסימנים השלמים מדובר ב"עגלה הגדולה של הבשורות הטובות של הגאולה השלמה, אותה נושא החמור אוכל לחם לעולם.

[18] נוסד על ידינו בבאר שבע, ישראל, ב-1990.

[19] ההנחה היא כי ישנם 661 "אלמנטים" של הגאולה השלמה, הנכללים בשבע קטגוריות רחבות של 7 הכוכבים שצוינו. לא נעשה עם זאת ניסיון למנות ולהגדיר את אותם אלמנטים.

[20] אחרי זה דניאל מניגרסו ראה בחלום את המורה חיים שאמר "אני הגואל ואתם כוכב הגואל", וסימן חשוב מאד הוא להבנתנו ולטובתנו.

[21] הפותח את "ספר הכוכבים". ספר הכוכבים הוא ירושת אברהם אבינו, ובהיותו פתוח הוא מגלה את שמות כל המדינות בעולם. אברהם הוא אב המון גויים.

[22] אלו הן ההתאמות העיקריות. יש לזכור, עם זאת, שכל סימן מכיל גם סימנים נוספים באותה דרך. הכול תלוי איזה אלמנט גאולי מודגש.

[23] הכתבים הנוצריים המספרים על פתיחת השמים ועל קול שיצא ואמר: "זֶה בְּנִי" וכו' (מתי, ג', 17) הם הגזמות לא מבוססות. אם יוחנן היה שומע קול כזה, כיצד היה אפשרי מבחינתו לא ללכת אחרי ישוע או לפחות להכיר בו. ראו תיקון הברית החדשה.

[24] גם יוחנן מת בחטאו, מאחר שכוח מילותיו גם נבעו מן הסודות שהוא קיבל.

[25] בהקשר רחב יותר של השליחות כולה, ישוע לא יכול היה להשלים את המשימה ההיסטורית מבלי הפרת שבועתו, מבלי השימוש בסוד וללא הקורבן הטרגי ותחייתו. נורא עלילה על בני אדם.

[26] פליאה תמידית בין חוקרי הנצרות היא השאלה איך ידיעות מועטות יחסית באוונגליונים שחסרות הרחבה והסבר העניינים נעשו כל כך עוצמתיים בהיסטוריה. הסיבה היא שהכל תלוי במפתח של זמן-כוכבי-משיחי, כמו שמוסבר כאן. -

[27] ראו את עדותנו על סימן הכוכבים בשמים בקלבריה בשנת 1989, ובו היה סימן לסימן הנעשה על ידי הגואל חיים מהכוכב הרביעי עד הכוכב הראשון.

[28] אפילו שישוע קיבל את הסימנים מאוחר יותר, לידתו, התפתחותו, אופיו וכו' היו תחת ההשגחה האלוהית, והובילו אותו אל שליחותו.

[29] ניתן לומר סימני כריסטו, אף על פי שסימני המשיחות האוניברסאלית הקשורים למונח "כריסטו" הגיעו לאחר מכן, לאחר הסירוב היהודי המוחלט ושליחות פאולוס כשליח לאומות העולם.

[30] מדברי ישוע ניתן להבין את המטרות המשיחיות, כ"לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24), "אַל תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם לְמַלּאת" (שם, ה', 17), "אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם חָרֶב" (שם, י', 34) ועוד. עניין השפעת כוכבו מפתח הוא בתיקון הנצרות המבטל את האלהתו, כי כוכב אינו בן אדם. -

[31] "גַּם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה רַבָּה כָּזֹאת" (מתי, ח', 10), "וַתִקָּרֵא בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת בְּכָל הָאָרֶץ לְעֵדוּת לְכָל־הַגּוֹיִם" (שם, כ"ד, 14).

[32] בכי רחל על בניה ושיבת הבנים: ירמיהו, ל"א.

[33] הוסבר במקומות שונים בספר משנת חיים אודות התעלות הגרעין ה"נסתר" של עשרת השבטים האבודים.

[34] קשור לזכות של בני ישראל בעבדותם בבניית הפירמידות.

[35] אם אנו מדברים על המחנה היהודי, אנו יכולים להזכיר כאן את תקופת חנוכה. ואכן, הסימן השלישי הוא האור החדש של חנוכת החנוכות. חנוכת בית המקדש הראשון, עם זאת, יכול לכסות את ההיבט הזה, בעוד שישועת העמים עומדת בפני עצמה והכרחית לשלמות.

[36] יש כמובן, בלבול מה במסורת היהודית בנוגע לאופן בו הנביא מגיע וחושף את הגאולה. אף אחד לא יכול היה לדעת מתי תגיע לפני הגעתה. פרץ אינו נביא, אך הוא תלמיד של הצדיק חיים, ובמזל הוא נעשה לחמור הראשון של הסימן. לפיכך הוא הפך אחראי למסורת הנבואית של אליהו. לאחר מכן הסימנים הנבואיים של יום ה' הגדול והנורא יורדים בחלומות לכל התלמידים.

[37] השליחות המשיחית של הסימנים ההתחלתיים סיימו את החלק השני וחסר המזל של הנבואה: "פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 24). לפיכך כאשר הסימנים השלמים מגיעים, רק החלק החיובי של הנבואה נשאר. באופן דומה, הודות לשליחות ישוע, נבואות רבות ושליליות כבר עבר זמנן, ונשארו הנבואות החיוביות. מסיבה זו ההכרזה: "אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם חָרֶב" (מתי, י, 34). ישוע ידע במהלך שליחותו באיזה חלק של הנבואה הוא מעורב.

[38] החלוקה לשתי תקופות הדור הרביעי שוערה מן העובדה ששני הסימנים יחד מייצגים את סימן החמור אוכל לחם של הדור הרביעי. שני הסימנים מייצגים גם את "שני המשיחים", משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שעד היום היו מקור לבלבול גדול ואף למבוכה במקורות היהדות. כעת זה ברור. שליחות ישוע של הסימנים ההתחלתיים לא הגיעה לסימן השלם של משיח בן דוד. הוא נחתך לפני שהסימנים ההתחלתיים יכלו להגיע לשלמות. לפיכך שליחותו של ישוע יכולה להיות מוגדרת במונחי משיח בן יוסף. סימן החמור אוכל לחם הוא עצמו סימן שלם ומכיל את שני השלבים. - - ראו את תליית החמור הראשון לאחר הרשעתו וכו', ואת "תחייתו" של החמור השני בבית ספר אסתר בבאר שבע. - - הניסיון של הברית החדשה הנוצרית לשייך את ישוע לשושלת משיח בן דוד, עם זאת, אינה בלתי מוצדקת לחלוטין. שליחות זו לא הייתה נופלת לגורלו של ישוע, אם הוא לא היה משבט יהודה ומבית דוד. זאת מאחר שבכוח, גם אם לא בפועל, הסימנים ההתחלתיים הללו היו יכולים להתקדם אל שלמותם. הן הסימנים ההתחלתיים והן הסימנים השלמים מכילים, שליחות וסימן. - בחלום, בבת ים, ב-1985 הגואל חיים הסביר לי שלישוע היה גם שורש בשבט דן.

[39] ישוע "קיבל" את הסימנים ההתחלתיים בבית הספר, אך לא הייתה לו אישור לבצע את השליחות. הוא "נטל על עצמו" את הרשות לפעול. לפיכך הוא לא יכול היה לומר שהוא הוסמך על-ידי אליהו הנביא או על-ידי מורה עליון כמורה צדק של האיסיים. עם זאת, מערכת היחסים המאוד לא ברורה בין ישוע, המשיח, אליהו הנביא ומשה הם לא מוגדרים היטב בברית החדשה הנוצרית, אך מכל מקום היה זה צורך משיחי לבצע את הקשר הזה. זה הביא לאלפיים שנות של השערות פילוסופיות ותיאולוגיות מבלי אפשרות לקשור את מערכת היחסים באופן הנכון. ישוע עצמו לא יכול היה להסביר בבירור את קשרו לאליהו. אפילו האתון שהרכיבה את ישוע הבינה טוב ממנו את המצב, אך הזמן לא אפשר לה לפתוח את פיה ולדבר.

[40] יילמד אחר כך: מורה הצדק היה המייסד המקורי של בית הספר האיסיי (ככל הנראה בדמשק), אך גם לאחר מותו הוא השגיח על תלמידיו. לימודנו במסגרת הסימנים שהתקבלו גילה שהמורה היה ראש ל"ו צדיקים הנסתרים באותה התקופה, אשר ידע בחכמתו אודות הזמנים הקשים שיגיעו, ולכן יסד מקום מקלט מוגן.

[41] מאומת בסימנים השלמים בחלום של נודע בו ראתה פלאים על אופן לידתו של ישוע מתחת לכוכב ההוא .

[42] ההשמצות הרכילותיות לא חסכו על אף אחד באותם ימים. בנוגע לישוע ההשמצות היו אודות נישואי הוריו המאוחרים, בעיקר מצד התלמידים הקנאים משכלו החריף בענייני התורה. - ישוע היה חד בכל עניין תורתי, לא רק בענייני הגאולה.

[43] המהירות בה ישוע התקבל אל בית הספר היא יוצאת דופן. לרוב ניתנה שנה אחת של ניסיון בה ויתרו המצטרפים על חפציהם האישיים לפני שיתקבלו. לא היה זה המקרה של ישוע, אך אולי עובדה זו הייתה משנית בשל עוניו של ישוע. בכל מקרה לא היה לו על מה לוותר. הקבלה לבית ספר אסתר הייתה קשה יותר, ונראה שגם כאן הוא התקבל מיד. הסיבה היא כנראה עומקו וחריפותו של ישוע, אותן הפגין מן ההתחלה. הצדיק חיים הסביר לי שעבור ישוע כדי להיכנס לבית הספר הוא היה צריך להיות מומחה בכל התורה, בתלמוד ובהלכה. חריגה יותר הייתה המהירות שבה הוא הגיע לביטחון המלא של האליטה העליונה של בית ספר אסתר, והוא הורשה להישבע את שבועת הקבלה המעשית. - - יש לקחת בחשבון שלפחות במסגרת הבחירות ההתחלתיות וההוראות, דרכו של ישוע התאפשרה עקב אחריותו של בן דודו, יוחנן המטביל. נראה שיוחנן לקח אותו תחת כנפיו, סייע למעמדו מיד בבית ספר אסתר, וכמדריכו הרוחני הוא העביר לו את נבואות אחרית הימים.

[44] היו תפילות חדשות שעל פי רוב הוספו לתפילות המסורתיות של ישראל, וגם תפילות חדשות לאירועים האיסיים.

[45] תפקיד שמתחת לכוכב בית לחם או כוכב הלחם המשיחי, שהכיל את סימני בית יוסף ובית אפרים, כפי שהוכח בסימנים השלמים.

[46] המובן פה אינו רוחני, אלא דובר בצבא לוחמים של ממש. עם זאת, נראה שמספר הלוחמים לא הגיע ליותר ממאה ואולי אף פחות. בכל מקרה החיילים הללו היו "מייצגים" של החיילים העתידיים שלבסוף יצטרפו לאותם לוחמים במלחמות אחרית הימים שתפרוצנה. אלו היו אבות טיפוס של לוחמים משיחיים שידעו להביס את האויב בכוח אור ה' מאחוריהם. הם היו לוחמים מקודשים בשמן הניצחון המשיחי של הגאולה הגדולה העתידית.

[47] יש שלושה מקורות עיקריים המוכיחים זאת: האחד, החלום של דבורה (גנומן 215), ממנו ניתן להסיק שמי שמגלה את סודות מלכות השמים ברור שהוא ראש ל"ו הצדיקים ולא אחד מה-35. השני, ניתוח הדרגה הגבוהה עד מאוד של השיעורים אשר נלמדו בבית הספר. השלישי, הבנת המעמד הרם שהיה לו בקרב תלמידי בית הספר.

[48] ראו סימן בחלומי אחרי 12 השנים הראשונות בו הצדיק חיים נישק אותי על השפתים ואחר כך דחף אותי בנזיפה ואמר "חשבת את עצמך למשיח" וכו'.

[49] רבים מבני עשרת השבטים פוזרו בין 127 המדינות הללו, אך אין לכך אזכור שלהם במגילת אסתר. -

[50] אבל שלושה הם אנשי הגאולה האוניברסלית: משה, ישוע, וחיים. -

[51] לאחר שכתבתי את המילים הללו, נרדמתי. הבוקר ראיתי את הצדיק חיים בחלום. הוא הביט בי מספר פעמים בהסכמה ואז בהפתעה מהנה. בכיתי בחלום משמחה לראות את הצדיק ומן הרצון להיות מסוגל לראות את הצדיק ולדבר איתו.

[52] החשיבות של מגילות ים המלח היא בעיקר בשל: 1. המידע אודות מורה הצדק ואודות ההאשמות והסבל שנשא. 2. המערכת המשיחית המדהימה שהוא יסד בבית הספר. 3. מערכת היחסים הגאולית של תלמידי מורה הצדק לאחר מותו. הסברנו במקום אחר שגילוי מגילות קומראן הוא ההקדמה ההיסטורית להבנה הסופית ולקבלה של ספר משנת אסתר זה במסגרת ספר המפליא של ספר משנת חיים.

[53] אבל אין זה מצדיק בשום פנים את הדין המעוות שהוציא עליו הסנהדרין של אז. -

[54] הברכה הזאת באה למען תיקונו של הבן שנהיה כאל באמונה הנוצרית, ולא ניתן להשתמש בה במקום הברכה שקיבלנו: "ברוך ה' אלוהינו שעשני לחמו".

[55] אלו ה10 מידות כלי הסגולות של העמוד האמצעי של 30 צעדים של החוק החדש. וממערך אסתר במלכות אחשורוש ישנן 13 מידות הסגולות של אסתר, שהן בעיקר המידות לאהבת הזולת. וממערך השושנה ישנן 13 מידות של הלב הטוב. אחה ה36 מידות טובות נכללות במנהג החדש של שחרית. הגנומן הזה 467 לכן לא ניתן לבירור כל כך, המשך הלאה.

[56] כל סימני אסתר במלכותה ומרדכי הצדיק ובית הדין הגדול שלו הגיעו, והאוהל היה מוכן מתחת לסומבררו הגדול. שור הבר ציווה על תיקון המקווה הגיור של דבורה ופאולו. מישראל דוד לוי, סולי קמחג'י ועדינה, אשתו התימנייה, ששוהים באיטליה מספר שבועות, הגיעו לסומבררו והיו עדים לתיקון. לאחר טבילתם של דבורה ופאולו באגם אנדינה (Endine), ברגאמו, עדינה ראתה סימן כתוב בשפה הררית בצד השני של האגם. "הביטו", היא אמרה, "יש מספר שנכתב על ההר, 195". היה זה מסר: לאחר 9 שנים של גילוי הסימנים השלמים, עם ייסוד בית הדין של מרדכי הצדיק, סימן "הקץ", בגימטריה 195, הגיע. סימן התיקון של המקווה, שהובא על-ידי שור הבר והתבצע, היה גם סימן של הוכחה כי בית הדין החדש של הגאולה השלמה, צורך אבסולוטי לחוק החדש, בזכות הגואל האחרון, חיים, פעל.

   בנימינו חלם שלפרץ ולדבורה נולד ילד רביעי, ילדה בשם קרלה. באותו לילה, לאחר המקווה של דבורה ופאולו, קיבלתי סימן שדבורה הצילה את קרלה (ילדה שכמעט טבעה באמבטיה), ושהייתה שמחה גדולה והודיה לה' על ההצלה הנפלאה.

   הכבש ששחטתי לראש השנה שקל 65 קילו בדיוק, ולאחר מכן משקל הבשר הנקי היה 35 קילו. אחרי ששחטתי פעמים רבות בהזדמנויות שונות, הייתה זו הפעם הראשונה שהייתה זו כבשה נקבה. איזה סימן של הדור הרביעי! קרלה, החוק החדש של הברית החדשה ניצל. הסימן החשוב של "הקץ" הגיע בראש השנה התשנ"ב.

   כעת הדברים מתבהרים. לאחר סימני מלכות אסתר ובית הדין של מרדכי הצדיק, הגיעה הצלת החוק החדש. ללא החוק החדש, הברית החדשה השלמה היא ללא בסיס, והשם ישמרנו, הכול יכול ליפול. אך עם הישועה הנסתרת של החוק החדש, העם היהודי ניצל שוב, בזכות הגואל האחרון, חיים, ובמידת בית הספר הגאולי של אסתר, שכעת הוא נסתר מתחת לסומבררו הגדול, בסימן פורים הגדול של הדור הרביעי הסופי.

[57] כאשר אש ירדה מן השמים ושרפה 4000 ספרים מלאי דוקטרינות פסולות וחולניות ותמונה גדולה של הנימרוד המשוח על-ידם בבית הכנסת החב"די במילאנו, ברחוב צ'ליני.

[58] המעטפת החיצונית הייתה "הכנסייה האוניברסאלית החדשה" של בית התפילה, שקיבלנו בתחילת התגלות הסימנים. - (באותו הלילה - - - דבורה חלמה שהיה עליה להיפטר ממשקל-מוות אותו היא נשאה. יחד עם אינדיקציות נוספות הבנו בבירור שמשקל המוות היה מבנה אוניברסאלי גדול של הכנסייה האוניברסאלית. לאחר שביצענו סימן של השלכת אבן של דג מאובן אל נהר אדה (Adda) (היה זה סימן של הכנסייה האוניברסאלית בבית התפילה לכל העמים, כפי שהוא נקרא אז), בית הכנסת האוניברסאלי הפך למזבח יהודה, ובמקום הכנסייה האוניברסאלית שהושלכה, קם מזבח אפרים. אז גם הפכנו לבית ספר ולא נקראנו יותר "שליחות". הייתה זו הקלה גדולה לאחר 6 שנים שבהן ניסינו לשכנע באופן אקטיבי אודות הבשורה החדשה. מאז הקהילה של ג'נצאנו מרדה וקרמינה דלה דונה (זרה זנזרה ממוקניה) הפך לחשוב שבמקום תואר שניתן לו ונועד לתיקון, הוא ממש כריסטו החדש שירד מן הצלב בג'נצאנו די לוקניה. עם זאת, אפשרתי לו להתנהל כרצונו, מאחר שלא היו לי הוכחות מוחשיות לסתירה. רק לאחר מכן קיבלתי בישראל חלום מדהים שהוכיח לי כי מדובר ברוח טמאה ואלילית שנכנסה בהם, אך לא יכולתי לעשות דבר בנידון גם אז.

[59] זרה זנזרה ממוקניה, בין התארים ששייך לעצמו, אמר כי הוא זרח, אחיו של פרץ, שגורלו הוא "לזרוח" לעולם (ברור שהכול נגנב מכתביי אותם פרסמתי לראשונה בספר "החמור אוכל לחם" באיטלקית). בינתיים, עם זאת, ההשגחה האלוהית העניקה לי שלושה ילדים, בסימני שלושת הסימנים: סימן איטליה, סימן ישראל וסימן אמריקה. לפי הסימנים הללו, חיים שמשון, בעזרת השם, הוא בסימן זרח. המשמעות הנבואית האמיתית של זריחתו של זרח מתייחסת להפצה הגדולה של הבשורה החדשה ברמה הבינלאומית. הפצה זו היא באחריות בית ספר השושנה הצהובה בארצות הברית. בקצרה, מכתבו של זרה מזנזרה הכיל את סימני זרח השקרי, והוא הגיע ביום לידתו של חיים שמשון, שהינו בסימן זרח. כל מילה במכתבו של זרה מזנזרה הייתה ההפך הגמור של האמת. מדובר היה בסימנים אמיתיים שהשתנו וסולפו כדי להתאים לתוכניתו של זרה מזנזרה להגשים את מלכות כריסטו השקרית שלו.

[60] בשכתוב הטקסט הזה אנו בשנה ה-14 של הסימנים השלמים. בחמש השנים האחרונות לא נעשתה התקדמות רבה בנוגע לחוק החדש. לוחות החוק החדש לא נאחזו על-ידי בכוח מספיק על-מנת שאוכל לכתוב אותם. הסימנים חזרו במחזוריות ובכל פעם הם חזרו והוסיפו כוח ליישום הסימנים בכתיבה. אני כמובן אשם וחלש בשל הצורך בכל כך הרבה מעגלים לביצוע הסימן. השנה, עם זאת, היא שונה לגמרי, זו "שנת התחייה המפליאה בסימן הפסיון המפוענח" כמו גם "שנת היד החזקה", ומאחר שקיבלנו סימנים רבים ואמיתיים אודות התחייה והפסיון המפוענח בחלק הראשון של השנה, סימני היד החזקה יגיעו בוודאי בחלק השני של השנה, מראש השנה התשנ"ז לפסח 1997. לאחרונה הסימנים השתנו עליי בדרכים רבות. השינוי הגדול הוא שבמקום פרץ, איש הסימנים האוכל לחם, אני כעת בסימן החמור האמיתי הלובש את חולצת העבודה האדומה בסימני פרץ, איש הלוחות. אלו כוללים גם את לוחות אסתר, המייצגים את לוחות יד שמאל בעוד בית הדין של מרדכי מייצג את לוחות יד ימין.  היה גם סימן חשוב, ב-5 באוגוסט 1996, בו מיכאל אסתר הביאה לסרצנה לוחות הכתובות בכתב יתדות בנות 5000 שנים. היא נכנסה לסימן המלכה אסתר וישבה על הכיסא המלכותי כשהלוחות בידיה. הייתה זו גם תקופה שבה הלוחות של 7 מצוות נח התגלו לי. זהו בוודאות זמן הלוחות.

[61] הצורך להיות מנותק מן העולם החיצוני על מנת להתעסק בכתבים הקדושים של ספר משנת חיים. בעקבות ההפרדה החיצונית תגיע גם הפרדה פנימית, שגורמת לריכוז פנימי מלא.

[62] מיכאל גורבצ'וב, נשיא ברית המועצות לשעבר.

[63] למעשה, ההתבוננות המשולשת היא ה"דרך" להתבוננות על היבטים ונושאים רבים של הגאולה השלמה, אשר מובאים בספר משנת חיים במונחי הנביאים, המידות והכוכבים.

[64] 16 בדצמבר 1991, סומבררו: בחיזיון, ג'יוזפה ראה מערה הקרובה לים המלח בישראל. הוא ראה את הנקודה המדויקת בה הוא היה - הייתה זו מערה נסתרת מאוד של בית הספר האיסיי.

   מספר רומאים אטמו באותה התקופה את המערה מאחר שמספר חיילים נכנסו אז אליה ומשהו קרה מול עיניהם. הם פגשו באור מסנוור שהפחיד אותם מאוד. לפיכך באמצעות עבדים הם אטמו את המערה וטשטשו את כל העקבות המובילות אליה. עם זאת עד ראייה ראה את המקרה מבלי שהחיילים ידעו זאת. אותו אדם ראה את מי שנפגשו במערה, אנשים עם קנאת ה' גדולה, ואת סימן הברית שהם ביצעו. רומא באותה התקופה פעלה באלימות נגד יהודים דתיים, מאחר שידעה שהם לא ישפילו את ראשם בפני הקיסר, בדומה לאנשים שהובאו בשלשלאות לרומא תחת שלטון טיטוס.

   זמן קצר לפני הגעת החיילים למערה, רוח גדולה הגיעה וכיסתה את המקום לגמרי. באותה מערה היו שלושה גרמי מדרגות שהתלמידים היו צריכים להיזהר מאוד כאשר הם עולים או יורדים בהם. הברית שהם ביצעו הייתה של נאמנות, והם השתמשו במערכת של חתימת שמם שהייתה יותר חזקה משבועת פה. היה במקום קרב חשוב במהלך תקופת כיבוש רומא את ישראל.

   במערה שמרו על סודות חשובים. הריח הרע במקום היה בשל הגופרית והנפט שנמצאו בו, וזו הייתה אחת הסיבות שהמקום נסגר.

   המערה לא נבחרה לחינם. בשל הריח הלא נעים אף אחד לא היה יכול להתקרב למקום. כדי להתקרב ולהיכנס אליו היה צריך לשים עשבים מתחת לאף וללבוש בגד המכסה את העיניים.

   לוחות הברית שקיבל משה בהר סיני הוסתרו שם, והם הפיצו אור גדול. רק אנשים צדיקים יכלו להיכנס.

   המערה התגלתה בלילה בשל האור הזוהר, כאור ללא סוף הממשיך לבעור. מייסד בית הספר האיסיי לא ראה את הלוחות, אך הוא יכול היה "ללכוד" את אורן. הוא נדהם מן הדרך בה הן האירו, בצבעים מדהימים. אם מישהו היה מביט עליהן זמן רב מדי, הוא יכול היה להתעוור. לפיכך באמצעות חול הוא החזיר את האור. ביום, מאידך, מי שהתקרב למערה ראה השתקפות חזקה מאוד שהפחידה, מאחר שהיה זה אור חזק מאור שמש. לא היה הוא שכולו טבעי. רק אנשים צדיקים ונאמנים יכלו להיכנס, מאחר שעבורם היה מדובר במקום תפילה, התעלות וטהרה. דבר מסקרן קרה שם: יום אחד הגיעה למקום אישה שהגיעה מרחוק והלכה ימים רבים בשמש הייתה עייפה מאוד וצמאה. היא ראתה אז שני אנשים עם טוניקות לבנות. האישה שאלה אותם בנוגע למים ומעט מזון כדי שתוכל להמשיך במסעה הארוך. האנשים שאלו אותה בתגובה: "מהיכן הגעת?". היא ענתה: "לא חשוב מהיכן הגעתי, אלא מה שחשוב הוא שעלי להגיע אל יעדי!". האנשים התעקשו: "מה גרם לך לבצע מסע כה ארוך?". האישה ענתה: "עלי להגיע אל בעלי שיצא למלחמה. נתתי לו את ליבי, ועלי לקיים את הבטחתי. הבטחתי להתפלל לה' בכל יום כדי להגן עליו עד שיגיע הביתה". "אם כך מדוע את מחפשת אחריו?", הם שאלו. היא ענתה: "מאחר שבדרך זו אני יכולה לקיים את הבטחתי". באותה מידה בה הוא סיכן את חייו למען אנשים, אני מסכנת את חיי למענו. בדרך זו אני מתפללת לה' שבעלי יחזור הביתה ויגן עלי נגד כל סיכון, כך שאוכל להתפלל בכל יום עד שהמלחמה תסתיים".

[65] איני יודע כמה זמן הלוחות היו במערה.

[66] בכל ספר משנת חיים הקפדתי לא לפלוש לתחומים של אחרים. לפיכך אני משאיר את עבודת התיעוד ההיסטורי המדויק להיסטוריונים, את פרשנות הטקסטים המדויקת לחוקרים ואת ענייני ההלכה לרבנים. אלו הם שלושה פילים גדולים שחמור כמוני שמח לא לשאת על הגב. ספר משנת חיים מרוצה מאוד שדפיו לא מלאים בעשר דעות מלומדים שונות בנוגע לכל סוגיה, כאלו שאין בהן כל החלטיות נבואיות. דעה נבואית לא מלומדת אחת שווה יותר מעשר דעות מלומדים, שמשאירות אותך עם אותו בלבול, ואף עם יותר דעות להתבלבל בהן. חשוב לי לפיכך להישאר בגבולות ההיסטוריים הכלליים של האירועים. - - -.

[67] מדובר בכוכב אבימלך. -