אחראי: פרץ גרין

תרגם מאנגלית: משה לוי

ספר החלומות של הגאולה השלישית השלמה

(29 בנובמבר 2016: דרך חדשה לסיווג הסימנים. חלום 111, לדוגמא (הוא החלום שנתן לי את הרעיון לבצע סיווג זה) יסד את הפסח החדש של הגאולה השלמה ולכן מספרו הוא 3):

*1 - סימני הכוכבים

*2 - סימני מלכות השמים

*3 - הסימנים המייסדים את המנהג החדש

*4 - החוק החדש

*5 - ענייני הדור הרביעי

*6 - ענייני התחייה

*7 - ענייני הרפורמה ביהדות

*8 - ענייני שליחות ישוע

*9 - ענייני האסלאם

*10 - עניינים אחרים: מסרים, אבנים, סימנים שבוצעו או שיש לבצע ועוד.

חלומות 1-100

1 – *10 (23 ביוני 1982, מילאנו): שמונה ימים לאחר פטירת הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, ראה פרץ גרין בחלום כי הוא עומד בחוץ בלילה, מתחת לשמים מלאי כוכבים. הוא עמד על מעין משטח זפת, באמצע מעגלים, שנראו על האדמה. במרחק של כ-30 מטרים עמד הצדיק חיים, והביט בפרץ בתשומת לב. אז הרים הצדיק את עיניו, והביט לעבר הכוכבים. פרץ עקב אחרי פעולת המורה והביט גם הוא מעלה אל הכוכבים. באותו רגע קול עצום יצא מפיו של פרץ, והכריז בעברית: "בא הזמן".

הקול החזק הוא של אליהו הנביא, זכרו לברכה, מאחר שסימן זה פותח את הגאולה השלישית השלמה, הזכות המנובאת של אליהו הנביא.

הסימן הכללי השלם הראשון של הגאולה השלמה

2 – *1 (אפריל 1983, מילאנו): בחלומו ראה ג'ינו טמפיירי את ספר הכוכבים בידי גיסו ג'יורדנו לוי. בספר הכוכבים ראה ג'ינו שמות של עמים רבים שעליהם לא שמע בעבר. לאחר מכן ראה בספר ארבעה כוכבים, שלושה בשורה ואחד מנותק מהם^[1], וכעבור זמן מה את המורה חיים. חזיון דפי הספר הפך מעתה לחזיון הכוכבים עצמם בשמים. ג'ינו, במידה מסוימת של חוסר סבלנות, שאל את המורה: "מתי יגיע הזמן?". הצדיק חיים ענה: "אל תדאג. כאשר נגיע לכוכב הרביעי אעשה סימן, והכול יתקדם במהירות עצומה". כאשר המורה אמר זאת הוא ביצע סימן מן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון. בנקודה זו, ראה ג'ינו במקום אחר בשמים כוכב מואר ענקי שהדהים אותו. הוא ראה שוב את המורה חיים, שהסביר לו: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות הענווה".

קשר כוכבי של 4000 שנים בין הכוכב הרביעי הנעתק של דור זה לבין הכוכב הראשון של אברהם אבינו. סימן המהירות של הדור הרביעי מבטיח את קיום עולם הגאולה שמגיע אחריו. כוכב כריסטו הוא עבור תיקון הנצרות והבנה נכונה של שליחות ישוע.

הסימן השלם הראשון של הגאולה השלמה: סימן הכוכבים

3 – *2 (ספטמבר 1983, מילאנו): בחלומו ראה רנאטו לוי את עצמו בארמון "מלכותי" מדהים. היו בו אלפי אוצרות וחפצים יקרי ערך, כמו גם קירות בצבעים נפלאים ודברים בלתי ניתנים לתיאור. אז ראה הוא גרם מדרגות שיש בצבע לבן[2]. המדרגות הבריקו באופן כה חזק, כך שצבעי הקשת השתקפו מהן. רנאטו נעמד בתחתית המדרגות, כאשר למעלה, על כסא מעוטר באבני חן, ישב המורה חיים. הגואל חיים חייך אל רנאטו וסימן לו באצבעו לעלות על המדרגות, ורנאטו החל לעלות לאט על מספר מדרגות. בכל צעד הוא ראה דברים נפלאים יותר ויותר. היו 4 גרמי מדרגות בצורה פירמידלית, כשבכל גרם מדרגות מספר רב של מדרגות, כולן הובילו להיכן שישב המורה חיים.

מדרגות השיש הלבן מסמלות את המידות והערכים הטובים של הלב האהובים במלכות השמים.

הסימן השלם השני של הגאולה השלמה: סימן השופט המשוח במלכות השמים

4 – *3 (אוקטובר 1983, מילאנו): בחלומו ראה רמו לוי מנורה ענקית או חנוכייה, אשר מילאה את החדר כולו. אור זוהר, שאדון רמו לא יכול היה להביט אליו ישירות, יצא מן ה"נרות". האור האיר היטב מחוץ לבית, אל העולם שבחוץ.

זהו אור בית התפילה בן 7 הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם.

הסימן השלם השלישי של הגאולה השלמה: סימן חנוכת החנוכות

5 – *4 (מרץ 1984, מילאנו): בחלומה ראתה גברת נלדה לוי חמור עם עגלה, ההולך ברחובות מילאנו. החמור עצר מחוץ למאפייה (חנות לחם), התנתק מעגלתו, נכנס לחנות והחל לאכול לחם. פרץ, ששהה בחנות פירות וירקות סמוכה, הביט בסצנה כולה[3].

החמור אוכל לחם "משיחי" של בית לחם, שנאפה בתנור כוכב המפליא. הלחם הופך לבשורות עבור העולם.

הסימן השלם הרביעי של הגאולה השלמה: סימן החמור אוכל לחם

6 – *5 (30 במרץ 1984, מילאנו): בחלומו, דוד לוי היה בישראל. היה בלבול גדול. מכל צד היו קרבות, קטטות ופאניקה, כאשר כל אחד רב בתקיפות מול האחר. ברגע אחד הכל נפסק והשתנה לגמרי. אז נראה בניין יפה וחדש, שממנו הוקרנו שלום והרמוניה. שדות ירוקים ופרחים נראו, כששלום ורוגע שררו בכל מקום.

עם ישראל, העם היהודי, עבר את הדין הקשה של השואה, כאשר עם הקמת מדינת ישראל נשאר עדיין בלבול ודין אישי. לבסוף, בית המקדש האחרון של השלום המנובא של הגאולה השלמה ייבנה בה. העולם בכללותו, עם זאת, חייב לעבור את דין יום ה' הגדול והנורא.

הסימן השלם החמישי של הגאולה השלמה: סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש

- - - 7 – *6 (אפריל 1984, מילאנו): בחלומו מצא עצמו ג'יורדנו לוי בגן יפה ונפלא עם פרחים מדהימים מכל הסוגים. אז ראה הוא את הצדיק חיים מתקרב אליו ביחד עם אשתו מזל. הצדדים בירכו האחד את השני לשלום בשמחה גדולה. גיסו של ג'יורדנו, ג'ינו טמפיירי, נכנס אז לגן, ונדהם לראות את המורה חי. הצדיק, שחש בדילמה של ג'ינו, אמר: "כן, ג'ינו, זה נכון. אכן מתתי, אך קמתי לתחייה". ג'ינו ההמום עוד יותר פנה לג'יורדנו וניסה להבין זאת. ג'יורדנו, שמח ומחייך, אמר: "זה נכון, ג'ינו, צדקת, אף אחד לא מסוגל לכך, רק המורה".

זהו הסימן המושלם של התחייה, הסימן הסופי והשלם של תחיית המתים.

הסימן השלם השישי של הגאולה השלמה: סימן תחיית הצדיק חיים

8 – *5 (יוני 1983, מילאנו): איליאדה לוי-טמפיירי ראתה בחלומה את הצדיק חיים שדיבר עם כל התלמידים. הוא הזהיר: "בשנה הזו עליכם להיות קרובים מאוד למורה". מסביב, מכל עבר, ראתה אילאדה מראות של קרבות, מלחמות, הרס ודם. היה חשוב שהתלמידים ימצאו מקלט. הם מצאו אותו במקום תפילה בו לא היו סמלים נוצריים או יהודיים[4].

ממזבח הנביא: סימן המקלט

9 – *10 (ספטמבר 1983, מילאנו): דוד בנין חלם כי הלך לכנסייה, כשהוא נושא בידיו שה לבן[5].

הצדיק נקרא בסימנים "שה האלוהים".

סימן קורבן הצדיק חיים

10 – *10 (הלילה שלפני יום כיפור, 17 בספטמבר 1983, מילאנו): סולי קמחג'י חלם שהוא פגש את דוד לוי (חברו מימי בית הספר, שאותו לא ראה 10 שנים).

אז, במציאות, ביום שלאחר מכן, בכיפור, סולי הלך לבית הכנסת ברחוב ג'יומלי (שאליו לא הלך הוא לעולם), ושם ראה את דוד לוי, וממנו שמע אודות הסימנים ובא להכיר את פרץ.

ספר הסימנים

11 – *2 *8 (ספטמבר 1983, מילאנו): אילאדה חלמה כי היא הביטה בשמים, וראתה אור כחול שהקרין יופי, ביטחון ושלום. לאחר מכן היא ראתה פסל של מריה הבתולה ושלג התחיל לרדת[6].

סימן הנוכחות האלוהית שסוכלה על-ידי עבודת אלילים

האוונגליונים המתוקנים

12 – *4 (ינואר 1984, מילאנו): דוד בנין חלם כי ראה דרקון ענק בגודל של בניין, ולאחר מכן 4 אריות גדולים וחזקים עם פרצופי אדם. אחד מן הפרצופים היה פרץ[7].

סימן החמור, אריה יהודה, של ניסוח החוק החדש (לעיתים מתייחס לצרף (האותיות של פרץ), איש הלוחות). הדרקון הוא סימן נגד האלילות. ראו את חלומו של ג'יוזפה (בהתייחס למתי הילד), שבו "הנשר הכוכבי" (המתייחס גם ל"משנה תורה" של הרמב"ם) יורד משבעת כוכבי האמהות והופך, עם התקרבותו לארץ, לדרקון אש שיוצר פאניקה גדולה בעולם

14 – *3 *10 (שבועות, יוני 1984, מילאנו): ג'יורדנו לוי חלם שהתלמידים ישבו ליד השולחן. פרץ דיבר על ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר במשך 40 שנים. בעוד הוא מדבר, נכח במקום ענן פלאי. ג'יורדנו התמלא ביראה.

בקדושה קיימים ענני קודש של ה' ברוך הוא. לדוגמא: באוהל מועד או מעל בני ישראל בעת הליכתם 40 שנה במדבר או בחנוכת בית המקדש הראשון. חלום זה שראה ג'יורדנו מגיע על מנת לבשר, שגם בקדושה החדשה של הגאולה השלמה ייראו ענני הקודש של אל שדי. אמן וכן יהי רצון. במהרה בימינו.

התחלת המנהג החדש עבור שבועות וסוכות

15 – *3 *10 (16 באוגוסט 1984, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא ישבה על כיסא נאה. פרץ, בטקסיות, לקח זוג מספריים, גזז מעגל על שיערה וסירק אותו כדי לכסות את הקטע הגזוז[8]. בחלומה אנה ידעה שבמוקדם או במאוחר יהיה זה תורו של ג'יורג'יו, בעלה, ולאחר מכן של בנם, מרקו פדריקו. אז אנה שמעה קול שהכריז: "לך, עליך לשרת את רומא", ומצאה עצמה על מרפסת, שהשקיפה על הנוף של רומא. היא ידעה כי מאחוריה ניצב הבית בו היא תגור.

המנהג החדש: הסמכת הכוהנת על מזבח העמים

זהו הסימן שיש לבצע, כאשר בית התפילה יכיל קהילה פעילה. אנה גספרוטי היא הכוהנת המשוחה על מזבח העמים. אנה ביצעה עבודה חשובה למען הגאולה השלמה, כקטלוג יותר מאלף חלומות של התלמידים בין השנים 1982-2013 וכן כתבים נוספים העוסקים בתיקון הנצרות ועוד.

17 – *3 (ספטמבר 1984, מילאנו): דוד בנין חלם כי הוא בסיציליה. הוא הביט באתרוגים יפים וברך: "שהחיינו": "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"[9].

המנהג החדש: חידוש ברכת "שהחיינו" של המנהג החדש

18 – *10 (18 באוקטובר 1984, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי ראתה שדה מלבני לא מעובד, השייך לאיכר זקן אשר איבד כל תקווה בחיים בשל בעיות משפחתיות. כעת אנה הביטה מלמעלה. היא לוותה על-ידי "מדריך" שהסביר את המצב, ולפתע ראתה שאותו השדה עובד. היו בו טרקטורים חדשים שנסעו על האדמה הלחה והפוריה. בשדה עדיין לא שתלו או זרעו, אך דשא יצמח בו בעתיד בספונטניות ופרחים יפים מאוד יפרחו. באמצע השדה נחרש תלם, ובו ימוקמו כוורות דבורים.

סימן הצערת הדור החדש

19 – *6 (20 באוקטובר 1984, מילאנו): שרה פודו[10] חלמה (ברקע החלום: פרץ שחט שה עבור משתה הברית המחודשת) כי הייתה על הר, וראתה ממנו עמק מוזר מאוד. בהמשך הייתה עם פרץ על אותו הר וחשה בנוכחות המורה חיים. בנקודה מסוימת, הם הביטו לעבר השמים וראו את הראש של השה השחוט. הוא היה כעת יפה מאוד ובעל עיניים יפות. לא היו לו שני קרניים קטנות כמקודם.

סימן שה ה' הקם לתחייה, הצדיק חיים

20 – *3 (17 באוקטובר 1984, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה (לאחר שלמדה על הברית החדשה השלמה, היא ביקשה מה' בתפילתה להאיר אותה כדי שתבצע את הבחירה הנכונה. כעבור זמן קצר היא נרדמה) כי שמעה קול, אשר אמר לה לחזור בה מן הבקשה: "אין צורך שתבחרי, מאחר שנבחרת".

סימן: בחירת הכהונה מלמעלה

21 – *3 (אוקטובר 1984, מילאנו): דוד בנין חלם כי היה בבית כנסת באסמרה, אריתריאה (מקום הולדתו). היו במקום 400 אנשים, כאשר לכל אחד מהם היה לולב בידו. מר בנין בדק את כשרות ארבעת המינים (כלומר: האם יש מלבד לולבים גם הדסים וערבות)[11]. כולם היו כשרים.

סימן: הסוכות החדש של הגאולה השלמה

23 – *3 (אוקטובר 1984, מילאנו): שרה פודו חלמה (באותו לילה בו דוד בנין חלם את סימן הלולבים, ראו חלום 21 לעיל) כי הייתה בסרדיניה (בה נולדה) והלכה ברחוב. לפתע מישהו הודיע לה כי סבה נפטר (במציאות הוא מת מספר שנים לפני כן). היא חזרה הביתה מיואשת, ובו נאמר לה כי הוא שוכב באחד החדרים. היא נכנסה אליו והופתעה לראות במקום את סבה עריסה ובה תינוק שזה עתה נולד. ליד התינוק היה לולב.

סימן: חיים חדשים בסוכות החדש של הגאולה השלמה

24 – *3 (6 בנובמבר 1984, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה על המון אנשים המתגודדים ליד מקור מים. הם השתתפו בטקס דתי חדש. בסיום הטקס הייתה טבילה במים. בהמשך אנה מצאה עצמה בבית מואר התלוי בין שמים לארץ. היא הביטה מדי פעם מן החלון וראתה ממנו את הטקס מתבצע, בו נכחו גם אמה ובנה. האנשים הצעירים טיהרו את עצמם בטבילה, בעוד המבוגרים היו פטורים מכך.

סימן: הטבילות החדשות בבית התפילה

25 – *3 (נובמבר 1984, מילאנו): דוד בנין חלם כי הוא היה במרכז מילאנו, נכנס לבית כנסת והתיישב. האווירה הייתה עצובה והוא לא חש בנוח. בשל כך עזב את בית הכנסת, ירד בגרם מדרגות ומצא "מקום תפילה" ללא סמלים נוצרים או יהודים. היו בו אנשים רבים, יהודים ולא יהודים, אשר התפללו בשמחה. האווירה הייתה של חג, כשלפני הקהל עמד "כהן" ללא סממנים יהודיים או נוצריים, וקרא את מגילת אסתר בעברית ובארמית[12].

סימן: בית התפילה האוניברסאלי מתחת לבית הכנסת

26 – *6 (מאי 1984, מילאנו): ג'ינו טמפיירי חלם כי ראה את המורה חיים הולך יחד עם ג'יורדנו. אף על פי שהם היו לבושים לגמרי, הם הלכו כשחזם טבול בתוך אגם וג'ינו ניצב לידם. הוא נדהם מכך שהם לא נרטבו.

סימן ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה

27 – *1 (1984, מילאנו): סטלה פורטי[13] חלמה כי היא הייתה באמפיתיאטרון ענק וצפוף. נכחו בו, אם כי בנפרד, המורה חיים ופרץ. הם הביטו על כל מה שקרה. היה במקום בלבול עצום, כשמישהו עלה אליה תוך שהוא מסנן קללות. היא סטרה לו, והוא נכנס לחדר שממנו השליך לעברה זפת לוהטת, אך לא הצליח לפגוע. היה במקום עוד חדר וסטלה הבינה כי מדובר בחדרים המסמלים טוב ורע[14].

תחילת הבשורה של עץ הדעת טוב ורע המתוקן

28 – *3 (1984, מילאנו): חלום: מונטה רוזה, מלטה ומונטיקיו. במונטיקיו נבנה בית יפה בן 7 קומות[15].

סימן: מונטה רוזה, מלטה, מונטיקיו

29 – *6 (1984, מילאנו): סטלה פורטי חלמה על לידת תינוק. היא ראתה שהתינוק גדל במהירות להיות בן 6 או 7 חודשים, ואז הרימה אותו כדי להראותו לעולם ואמרה: "חיים, חיים נולדו"[16].

סימן: ישעיהו ט' 5-6: "ה כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. ו לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת"

חזרה על סימן התחייה בשנה השנייה של הסימנים

34 – *10 (21 בפברואר 1985, מילאנו): שרה פודו חלמה על אציל סיני חשוב, ואיש מערבי עני בבגדים קרועים. הסיני שתל דגן עם קלשון קטן[17].

ממזבח הנביא: שינויים היסטוריים מגיעים

35 – *10 (פברואר 1985, ג'נזאנו): וינצ'נזו גריפו חלם כי פרץ היה גבוה מאוד. וינצ'נזו אמר לו: "כמה גבוה אתה". פרץ ענה: "כן, אני רוכש את חכמת המורה חיים".

בשורה: כיצד לרכוש חכמה מן הגואל חיים

36 – *10 (פברואר 1985, מילאנו): סולי חלם (בתחילת החודש של מזל דגים), כי כאשר שהה הוא בין רחוב סרדיניה לרחוב מלאקיה (מלאכי), ראה הוא דג יוצא ממקור של מי תהום, ולקח אותו[18].

סימן: הדג הגדול לוויתן מתחיל להתגלות

37 – *3 (פברואר 1985, מילאנו): דוד בנין חלם כי היה בחוץ והלך לאורך הרחוב. הוא ראה קהל גדול בתהלוכת חתונה חגיגית, ושמע קול נשי יורד מלמעלה ומכריז: "אני רוצה חתונה יהודית מאחר שאני פרוטסטנטית, איני נוצרייה". בקהל ראה הוא 4 יהודים מכוסי ראש, מלווים את החתן ל"כנסייה" בה יוכלו הם לחגוג. אדון בנין היה המום מכל זאת[19].

סימן: הנישואים החדשים של הנוצרים לשעבר במסגרת האמונה היהודית
תיקון הנצרות

38 – *3 (פברואר 1985, מילאנו): ג'ינו טמפיירי חלם כי הוא היה במסדרון כלשהו, שחיבר מספר חדרים. הוא ראה את המורה חיים באחד מהם. ג'ינו היה מעט חסר סבלנות, והמורה הורה לו להירגע ואמר: "הייה רגוע, זה קרוב". אז, בחדר אחר, ג'ינו ראה קהל אנשים, שפרץ הנהיג בתפילה. האווירה הייתה של חג שמח. ג'ינו ראה, קרוב לידיו, כדור לבן ומאיר ככוכב. הוא נצץ בהתמדה, וג'ינו נדהם. הוא הביט אל החדר בו הייתה התפילה, ואז לעבר המורה חיים, ותוך שהוא מצביע על פרץ, אמר ג'ינו: "זהו אכן הוא, המשיח". מגרם מדרגות שהוביל לחדר שלמעלה נשמעה מוזיקה יפה ומלודית. ג'ינו עלה במדרגות, ראה למעלה את דוד לוי, המשיך לשמוע את המוזיקה הנפלאה והתעורר[20].

סימן בית התפילה החדש

39 – *1 (29 בפברואר 1985, מילאנו): סולי חלם כי הוא ראה את המורה חיים שאמר לו: "הבט על הכוכבים הלילה. אתה תראה את כוכב הגאולה". סולי הביט וראה כוכב יפיפה, זוהר, פועם בצבעים רבים, עם נטייה לכתום[21].

ספר הכוכבים: כוכב הגאולה

40 – *10 (1 במרץ 1985, מילאנו): סולי חלם כי ראה דג קטן בתוך מיכל, נשכח במגירה, במים אפורים ועכורים, כמעט מת. הוא הוציא אותו החוצה ומיקם אותו במיכל גדול יותר, ביחד עם דגים אדומים נוספים, לפחות שלושה, והדג חזר לחיות כרגיל[22].

סימן: הצורך בדג אדום

41 – *3 (1 במרץ 1985, מילאנו): סולי חלם שהוא ופרץ היו צריכים למדוד חלקת אדמה. סולי השתמש במוט מדידה, והיה נדהם ושמח לראות כי כל המדידות מתאימות לאלו שפרץ הצביע עליהם.

סימן: היחסים הנכונים של הבשורה החדשה

42 – *2 (2 במרץ 1985, מילאנו): ג'יורדנו לוי חלם על המורה חיים. הצדיק עמד, והיה לבוש בבגדים נפלאים מקושטים בכל סוגי האבנים היקרות.

סימן מלכות השמים בשנה השנייה[23]

43 – *3 (5 במרץ 1985, מילאנו): סולי חלם שהוא היה בבית של פרץ, וכל התלמידים נכחו בו. פרץ דקלם תפילה. הייתה בו חנוכייה, כשכל שמונת הנרות דלקו בה[24].

סימן החנוכה החדשה הנקראת חנוכת החנוכות

44 – *4 (5 במרץ 1985, מילאנו): שרה פודו חלמה כי שהתה בסרדיניה, ונכנסה לחנות לחם כדי לקנות לחם, אך אף על פי שהיו בה מאפים טובים, לחם לא נמכר בה. את הלחם היא קנתה בחנות אחרת, והלכה איתו מתחת לזרועה. כשרצתה לעשות הפסקה בצעידה, אמרו לה שומרים שעליה ללכת מסביב לבניין. חלק מן הלחם נשמט מידיה והתגלגל הלאה. מצד אחר (לאחר שביצעה פנייה) הגיע איש זקן על עגלה רתומה לחמור. הלחם המשיך להתגלגל וגם עלה בדרך, באופן לא טבעי, עד שנעצר מתחת לראשו של החמור. בתחילה הוא התלבט ומחה, ייתכן מפחד, אך לבסוף התרצה ואכל אותה[25].

השלמת סימן החמור אוכל לחם

45 – *3 *10 (6 במרץ 1985, מילאנו): סולי חלם כי הוא היה ברכב עם שני יהודים מבית ספרו בעבר. הם היו כעת מעורבים ב"עבודה מלוכלכת" וניסו להכריח את סולי להצטרף אל תוכניתם. סולי נהג ברכב והם היו מאחור. לצד סולי ישב בחור שלפי המזימה היה אמור להיות הקורבן ולהיהרג. לפתע מצא סולי את עצמו במעלית שבבית הוריו. הבחור שהיה עם סולי אמר לו: "תודה לאל שניצלנו. עכשיו לך ואל תעשה עוד בעיות". בחוץ צעק סולי על שני היהודים מבית ספרו. "לפחות אני מתחרט על חטאיי, ואתם שהייתם תלמידי המורה חיים צריכים להתבייש בעצמכם[26]". אז בקע קול חזק שנבע מהבית של ההורים. היה זה קולו של המורה חיים שנשמע ברציפות. הוא הכריז על הגאולה: "יש בשורות טובות עבור העולם, בשורות של שלום וברכה. ימים חדשים מגיעים". במהלך היום, הקהל עבר בלי לשים לב לקול. בערב הרחוב הואר, והמון רב התקבץ, והקדיש תשומת לב רבה לדברי הגאולה החדשה שהמורה חיים הסביר אודותיה. כמו-כן הייתה אווירה של שלום וברכה במקום.

סימן התיקון והגאולה

46 – *3 *10 (6 במרץ 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא הייתה בחושך, ואכלה תפוח טעים, שאת חלקו נתנה לבעלה ג'יורג'יו. כשאכלה את התפוח, הרגישה כי היא מתעוררת, עיניה נפקחו, ואכן היא התעוררה במציאות[27].

סימן הידע המתוקן

47 – *3 (6 במרץ 1985, מילאנו): אנה (שרון) אלברטוני חלמה כי הייתה בישראל בפורים, וחיפשה בית כנסת. לאורך הרחוב ראתה היא "בניין חדש" שממנו יצאו קולות תפילה ושירה שמחה. היא הבינה כי מדובר בבית התפילה החדש עבור כל העמים. הקהילה כללה יהודים ולא יהודים. שרון מצאה עצמה בקונפליקט. היא נמשכה לבית התפילה החדש, אך גם היו לה מחשבות נוסטלגיות בנוגע לבית הכנסת המסורתי. מישהו מן הקהילה קלט את בלבולה, דיבר איתה ואמר: "אם את רוצה, את יכולה להישאר כאן. גם כאן אפשרי עבורך למלא את כל חובותייך. שרון חשבה על כך מעט ולבסוף החליטה להישאר.

סימן: בבית התפילה החדש, יהודי יכול לקיים את כל המצוות

48 – *3 (6 במרץ 1985, מילאנו): שרה פודו חלמה כי אנשים התכנסו כדי לחגוג את הנישואין החדשים בין בית הכנסת המחודש והכנסייה האוניברסאלית המחודשת[28]. המורה חיים נכח וכך גם כל התלמידים. פרץ תקע בשופר, אך הקולות לא היו צלולים. כשהמורה תקע בשופר הוא ביצע שתי תקיעות ארוכות ועוצמתיות.

סימן: הפיוס המובע בראש השנה החדש

49 – *10 (21 במרץ 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה בבית גדול עם "אחים ואחיות" רבים. בגן היו צמחים אקזוטיים[29].

סימן: גן האחווה של הגאולה השלמה

50 – *4 (28 במרץ 1985, מילאנו): פרץ חלם כי ראה את הצדיק חיים מלווה בשני אנשים ויורד במהירות מהַר, כשהוא במצב רוח רציני מאוד. הוא הורה בקשיחות לפרץ, שעלה, לרדת מההר. פרץ נעלם לרגע, ואז חזר, וניסה להרגיע את המורה, שפניו היו עצובות. הצדיק חיים אמר: "אחותנו הקטנה נפצעה"[30].

סימן: התורה "נפצעה" על-ידי הדוקטרינה השקרית של האצילות

51 – *1 (28 במרץ 1985, מילאנו): סולי חלם כי לווה את פרץ וחברנו שמעון (רוברטו) לופאנו לפארק. היה קיץ והשמש זרחה. בפארק היו כמרים, בישופים וקרדינלים. פרץ ושמעון היו מחוץ לפארק, בעוד סולי השקיף ממכוניתו. הם חיפשו מישהו והיה במקום בלבול רב. הם התקדמו בהחלטיות לעבר ספסל, לחצו ידיים עם האפיפיור, מסרו מכתב ועזבו. לאחר מכן האפיפיור נעמד וגרם לכך שכל הכמרים, בישופים וקרדינלים עשו כמוהו. האפיפיור הביט אל הכוכבים (גם אם היה זה באור יום), החל להשתחוות בתפילה, ואיתו כל השאר. האווירה הייתה של תדהמה. סולי הביט על כל זאת, והבין כי הם השתחוו בסימן כבוד לכוכב כריסטו[31].

סימן: כוכב כריסטו התקבל בכבוד על-ידי נוצרים

52 – *3 (מאי 1985, מילאנו): סולי חלם כי הוא הולך עם אביו, אשר הזמין אותו להיכנס אל בית כנסת. בתוכה הוא הבחין כי האווירה הייתה רצינית ורווית דאגה. הוא שאל חלק מן האנשים שראשיהם היו מכוסים בטליתות: "מהו המועד?". הם ענו: "יום התיקונים".

סימן: שם יום הכיפורים החדש

53 – *5 (אביב 1985, מילאנו): סולי חלם על מחנה צבאי שקיבץ אנשים מכל מיני לאומים, ואשר היו חולים מאוד ובמצב קשה מאוד. כמו-כן היו גלויות בצבעים רבים המייצגות אומות רבות. מישהו ציין בפני סולי שגם עם ישראל היה ביניהן, אך, ברוך השם, ביחס לשאר מצבו הוא טוב הרבה יותר.

ממזבח הנביא[32]

56 – *10 (5 במאי 1985, מילאנו): סולי חלם כי הראה מכתב (שנחתם על-ידי פרץ וסולי ונשלח נגד דברים אליליים, והודפס במאמר כאן באיטליה, בהוצאת ספרי הלובביצ'ר) לקבוצת אנשים לא יהודים. הם קראו אותו והסכימו כי "זו בושה, הם הולכים נגד החוק של משה רבנו (Magister Noster בלטינית)".

סימן: גם העמים יבינו ויקבלו את חוק משה רבנו[33]

57 – *3 (5 במאי 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא וסולי ישבו בבית קפה במקום כלשהו. האנשים שתו את משקאותיהם ברוגע. אנה וסולי לא היו החלטיים האם לגלות את ההכרזות הרשמיות של הסימנים החדשים של הגאולה או לא. לאחר מבט הדדי של הבנה, הם החלו לומר בקול: "שמעו, אנשים, קיבלנו בשורה נפלאה" וכו'. בהמשך, אנה הביטה באלבום תמונות, וראתה תמונה שבה נראה רכס הרים שבמרכזו צוק שחור וגבוה. מישהו הסביר לה כי למעשה ההרים הללו לא קיימים יותר, מאחר שה' העביר אותם בזכות הפעולה שאנה וסולי ביצעו[34].

סימן: הבשורה החדשה עוקרת הרים

58 – *5 (20 במאי 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא הייתה בכיכר לא ידועה. היה חשוך. מלמעלה, הירח, מוקף בעננים, היה מלא. באופן בלתי צפוי התרחש לפתע ליקוי ירח מלא. מרקו פדריקו, בנה של אנה, הסב את תשומת לבה לכך שהירח מכוסה כולו. בנקודה זו, מחשכת הירח, ניתן היה לקלוט תנועות מעגליות של עקבות אור. פרץ הזהיר אותם, דרך חברים, לא להביט בירח מאחר שזה מסוכן, וביקש מהם להעביר את דבריו. אנה ותלמידים אחרים הזהירו אנשים כי 15 בני אדם נהרגו לאחר שהביטו בירח והוכו על-ידי קרינה קטלנית. התלמידים הסתתרו בבית גדול עם חלונות קטנים ורעפים אדומים. ביום, השמש הייתה חיוורת וחשוכה. בלילה הירח היה קורן מדי. שם הם חיו ועמדו על המשמר, תוך שהם מבוצרים. כדי לבשל הם הבעירו עץ שיכלו למצוא. בלילה הם נזהרו מאוד שלא להיחשף לקרני הירח. היו סצנות אפוקליפטיות מסביב, אך תלמידי הגואל חיים היו מוגנים ושמורים.

סימן: השמש והירח המסוכנים של הדור הרביעי

60 – *3 (מאי 1985, מילפיני רודאנו, Millepini Rodano): שמעון לופאנו חלם שפרץ ביצע עליו את ברית המילה החדשה עם כלי שלא הכאיב ואפשר ריפוי מהיר ללא בעיות.

סימן נבואי הנוגע לברית המילה

61 – *3 (יוני 1985, מילאנו): שמעון חלם כי הוא היה בבית של פרץ יחד עם תלמידים נוספים וחברים ישראלים. בנקודה מסוימת, פרץ אמר כי שמעון מוכן לברית המילה. הוא השתמש בכלי כהה כדי לבצע אותה, ושמעון נדהם שלא חש כאב, וכי הפצע נרפא מיד.

ברית המילה החדשה על מזבח מלכיצדק

64 – *10 (יולי 1985, סרדיניה): שרה פודו חלמה כי פרץ היה בתוך מערה ליד שולחן, שעליו היה מספר גדול של אבני לפיס לזולי (אבני חן תכולות). למעלה, בשמיים, היא ראתה קשת בענן. שובל של טיסת מטוס השלים את החלק התחתון של הקשת, ויצר מעגל שלם[35].

סימן: השלמת ברית הקשת בענן

65 – *6 (ליל שישי, 17 באוגוסט 1985, שוויץ): אנה פסלאקווה חלמה כי היא וסולי הלכו לאורך דרך, שעצים רבים בצידה. היה לילה, והכוכבים נצצו בבהירות. לפתע אור לבן הופיע ויצר צורה של איש, אשר הלך לפניהם במרחק של כ-5-6 מטרים. אז שמעו הם קול מקסים מן הצדיק שאמר: "אתם רואים שאני קיים". הצדיק חיים שאל אז את אנה אם היא אוהבת את סולי, והיא ענתה שכן. המורה אמר: "זה משמח אותי, מאחר שלסולי יש משימה חשובה בקרבנו". (ביום ראשון אחר הצהריים היא חלמה) שהמורה הלך לפניהם במרחק גדול יותר מאשר בחלום הראשון. אנה שאלה: "מדוע המורה לא מסתובב כדי להביט בנו?". המורה ענה: "את רואה אותי תמיד, וכעת עקבי אחריי ולא תצטרכי לעצור שוב"[36] -

סימן: האיזון החדש בהליכה אחר המורה חיים

67 – *10 (7 בספטמבר 1985, בת ים, ישראל): דוד לוי חלם כי ראה שדה גדול. חתול שחור ברח מבין זרועותיו, ואז ראה הוא שהשדה יפה וירוק. הוא ראה את ספר אסתר ואת ספר הדורות (ספר הישר). ספרים אלו תורגמו לכל השפות בעולם, והיו אלפי עותקים בכל מקום. מסביב הייתה שמחה גדולה ופליאה.

סימן: חשיבות ספר הישר והפצתו עבור הפורים החדש של הגאולה השלמה

70 – *5 (ספטמבר 1985, מילאנו): סטלה פורטי חלמה כי היא ראתה את כל התלמידים עם המורה חיים. המורה הסביר כי השנה כל פסקי הדין יהיו שונים, ומעתה ואילך תהיה שפיטה בדרך אחרת. הגברת מזל (אשתו של הצדיק חיים) הייתה לבושה בבגדים שונים לגמרי מן הרגיל כדי להציג את הסימן[37].

סימנים: המשפט החדש במהלך הדור הרביעי

(סימן של שנת התשמ"ו – מספטמבר 1985 ועד ספטמבר 1986).

71 – *5 (28 בספטמבר 1985, מילאנו): סטלה פורטי חלמה כי היא שימשה כסוכנת סמויה של ישראל, כאשר מרגלת חכמה מאוד חקרה אותה נמרצות, וניסתה להפיל אותה במלכודת. סטלה החליטה לברוח כדי לחזור לביתה. כשנכנסה לבית, היא ראתה שיפוד שמשתמשים בו לרוב לצליית חזירים, ועליו תרנגול-הודו שחוט שמן כעגל, שממנו זלג דם רב. מתחת היה אחוז בוו קצבים גמל סובל. סטלה ריחמה עליו וביקשה מג'יורדנו לשחררו. הוא ענה כי הדבר הכרחי, וכי המורה חיים בעצמו דרש זאת, מאחר שהייתה זו שחיטה למען הצלה.

חוק חדש: הסברים אחדים ליהודים מתוך חוקים יהודיים מקובלים במהלך הדור הרביעי לשם הצלה

72 – *4 (5 באוקטובר 1985, מילאנו): סולי חלם כי הוא היה באזור הררי בשוויץ עם פרץ, מספר תלמידים ומצטרפים חדשים. האחרונים היו נוצרים ממשפחות עשירות. כעת היו הם צריכים לרדת מן ההר, ולכל אחד מהם היה פגם. פרץ היה אחראי ל"תיקון" של כל אחד, ונתן לו עצה לפי צרכיו. כשהם ירדו, כל תלמיד היה צריך לעצור בנקודה מסוימת כדי לומר ברכה ייחודית.

סימנים של תיקונים אישיים, עצות וברכות דרך הברית החדשה השלמה

75 – *5 (30 באוקטובר 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי קנתה חלק של עוף. ברגע שהתחילה לבשל אותו, מישהו אמר לה כי אין זה אפשרי להשתמש בו, מאחר שהוא חלק ממשלוח עופות אוסטרי שזוהם, ועליו להיזרק, גם אם מראה העוף לא השתנה. אז ראתה היא את הביצים שהובאו עם העוף. הן היו שחורות והיה עליה לזרוק אותן.

סימני האוכל המזוהם במהלך הדור הרביעי

78 – *4 (27 באוקטובר 1985, מילאנו): אנה פסלאקווה חלמה כי הייתה ברחוב מתחת לביתו של פרץ, וקהל גדול התאסף בו. היא שמעה אנשים אומרים: "המשוח מגיע, המשיח מגיע". זמן קצר לאחר מכן, אנשים אמרו: "הוא הגיע, הוא בא". באותו רגע פרץ יצא למרפסת, כשהוא לבוש בטוניקה ירוקה[38].

סימני החמור ה"משיחיים" של 6 השנים הראשונות - (חזרה עבור השנה השלישית)

79 – *6 (2 בנובמבר 1985, מילאנו): ג'יורדנו חלם כי תלמידי המורה חיים עמדו בחוץ במקום כלשהו, הקרוב לשער גדול. מן הצד השני של השער הגבוה מאוד והמוקף ב"ענן מדהים" ניצב הצדיק חיים. ג'יורדנו, למרות מוטות השער, נאחז מהר ברגלי המורה. הצדיק הכריז: "אמרו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים"[39].

סימן גן האמת ההיסטורי: הצדיק חיים מתבשר שלוש פעמים

80 – *3 (9 בנובמבר 1985, מילאנו): שרה פודו חלמה כי היא הביטה בתנ"ך ומצאה פסוק, שממנו הבינה כי הוא מותאם לחלום של ג'יורדנו, שבו הגואל חיים הכריז: "אמרו להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים". שרה העניקה את התנ"ך לפרץ כדי שיקרא את הפסוק בעברית. המילים היו "אמרו להם כי אני ה' וגאלתי אתכם שלוש פעמים".

אישור סימן שלוש הגאולות

85 – *4 (8 בדצמבר 1985, גנואה): ג'יורג'יו גואידו חלם כי הבין מה הייתה הרוח האמיתית של פרץ[40]. פרץ ישב על כסא, עליו שרתה רוח נעלה. בגלל ההתרגשות הגדולה כולם נדהמו, ובמיוחד ג'יורג'יו, שחש עצמו מתעלף. כל גופו רעד וידו הגיעה למצב, שבו היא יכלה לכתוב באופן אוטומטי. ג'יורג'יו לא יכול היה לפענח את הכתב שיצא ממנו, אף על פי שהיה קווי. הכתב הובן על-ידי פרץ, אך ג'יורג'יו, שדמיין כי הכתב טומן בחובו את ההסבר לרוח, פחד וביקש מפרץ לא לחשוף לו את משמעות הכתב.

סימן הרוח האמיתית, הרוח הנעלה של הבשורה החדשה

86 – *10 (11 בדצמבר 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה על אבנים נפלאות של בית התפילה, שכללו אוצרות ממלכות השמים.

סימן: אבנים נפלאות עם מידות נסתרות ממלכות השמים

87 – *3 (20 בדצמבר 1985, מילאנו): ג'יורדנו חלם כי הוא ופרץ ישבו יחד עם הרב לאראס. הם קראו את פרשת "תולדות". לאחר שלאראס תרגם מילה כלשהי כ"אדם", מחה פרץ על כך, וטען כי המילה צריכה להיות מתורגמת או מפורשת כ"ישוע התינוק"[41]. הרב לאראס כעס מאוד בשל פרשנות זו, קם מן השולחן בזעם ודרש כי ג'יורדנו יעזוב את המקום, אך ג'יורדנו נשאר שם עם פרץ.

ספר ישועת ישוע

88 – *10 (21 בדצמבר 1985, מילאנו): סולי חלם כי הוא היה לפני הצדיק חיים, שחקר ובחן אותו. האווירה הייתה רצינית מאוד, כבתקופת בחינות באוניברסיטה. סולי היה נבוך וראשו מורכן, ראה עצמו כתלמיד של המורה והסביר את כל מה שנעשה על-ידי התלמידים. הצדיק חיים אמר לו: "אתה חשוב לנו, מאחר שאתה קושר את "התוכנית המורכבת"[42].

סימן: סולי קמחג'י קושר את הפרויקט המורכב

89 – *3 (23 בדצמבר 1985, מילאנו): דוד בנין חלם כי נכח בבית נוצרי. הייתה בו חנוכייה על השולחן, ובעל הבית הדליק את כל 8 הנרות (בתחילה הוא לא הצליח ואז, בשל עצבנותו, סינן מספר קללות, וננזף על-ידי אשתו).

סימן הרחבת חנוכת החנוכות

90 – *6 (23 בדצמבר 1985, מילאנו): ג'ינו טמפיירי חלם כי עמד בשורה מאחורי ג'יורדנו, רנאטו ודוד (לוי). הם נכנסו לכנסייה (ייתכן והייתה בה הלוויה). בחדר אחר נראה מגן דוד וחלק של שיש כזיכרון למתים. ג'ינו ראה את הצדיק חיים מתמתח על הרצפה, ומיד אחר כך נעמד הוא וחייך. ג'ינו היה מופתע מאוד ושאל את ג'יורדנו הכיצד המורה חיים נמצא שם. ג'יורדנו ענה כי על המורה חיים "להכריז" על עצמו. ג'ינו שמח מאוד ובכה מאושר. הוא אמר: "אני שמח מאוד שהמורה חזר אלינו". המורה אמר לג'ינו: "אתה אוהב את החֶברָה הישנה".

סימן של הצדיק חיים הקם לתחייה[43]

91 – *5 (25 בדצמבר 1985, סרדיניה): שרה פודו חלמה כי הלכה בדרך ביום סגריר. לפתע מצאה את עצמה לפני מזבח קטן עם פסלי המדונה (הבתולה מריה) וקדושים נוספים. רוח חזקה ופתאומית העיפה את כל הפסלים ואת המזבח.

סימן הזעם השמימי נגד האלילות בדור הרביעי

92 – *5 (27 בדצמבר 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי עברה עם משפחתה ברחוב כלשהו, וראתה שער. דרך חור בשער ראתה היא גן ובית. בשביל קטן ניצב פרץ, זקן יותר, עם זקן ושיער אפור, לבוש בטוניקה ירוקה, עייף וחלש. כולם קידמו את פניו בשמחה, והוא ענה להם באותו אופן. אז החלה השיחה להפוך רצינית ופרץ הסביר מדוע הבית והקרקע לא יכולים לשגשג. באותו בית, לפני שנים, הייתה מרפאת נזירות. לרוע המזל, כפי שהעידו תמונות סודיות מאותה תקופה, מעשים לא מוסריים התרחשו שם, ובשל כך יש צורך לטהר את המקום כדי שישגשג.

החוק החדש: טיהור המקומות

93 – *5 (28 בדצמבר 1985, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היה עליה ללוות כיתה בטיול. לאחר שעברה גשר תלוי העשוי מחימר משוריין, בגובה מסחרר, היא נוכחה לדעת כי שכחה את תיקה הקטן, הכולל מסמכים וארנק. לאחר שביקשה ממי שהיה איתה לחכות לה, היא הבינה שאינה יכולה לחצות יותר את הגשר שהיה כעת במצב של בנייה ואינו שלם בחלקו האמצעי. מתחת לגשר היה מדבר לוהט ומסוכן. מאחר שראתה כי היא אינה יכולה לחזור והיא רעבה, אנה עצרה בטרטורייה (מסעדה איטלקית קטנה), שנוהלה על-ידי נזירות, כדי להצטייד באוכל ובדברים אחרים. אנה הסבירה שם כי אין לה כסף ומסמכים ושאלה מה היא יכולה לעשות. נזירה נתנה לה חבילה ואמרה לה כי כל מה שתזדקק לו, תוכל היא לשים בבגד (שנמצא בחבילה) ולהתפלל לאל, וכי כל מה שתחפוץ בו יינתן לה[44]. בחבילה הייתה טוניקה ירוקה של פרץ, טוניקה לבנה של אנה וז'קט רקום כחול.

סימן: ההגנה הנחוצה כדי "לעבור את הגשרים" של הדור הרביעי

95 – *5 (7 בדצמבר 1985, מילאנו): פרץ חלם כי הוא רחוק כ-300 מטרים מדרום מילאנו. חברה איטלקית יצרה פצצה שנועדה להגיע לסוריה, אך הנשק התגלה ופעל כעת נגד יוצריו. באותו זמן ענן שחור נורא איים על כולם. הוא היה רעיל וכולם סגרו בשל כך את החלונות. מישהו אמר כי הרוסים ארגנו את הרכבות. פרץ לא יכול היה לחזור ובלבול גדול שרר.

סימן נבואי על הענן הרעיל של צ'רנוביל

97 – *3 (16 בינואר 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה ליד השולחן עם עוד אנשים רבים, כולל התלמידים. פרץ אמר: "אנו יכולים להפיץ את כתבינו בתנאי כי אנו בטוחים כי מי שמקבל אותם יש לו כבוד הולם כלפיהם". בנקודה אחרת של השיחה הסביר פרץ כי "לבסוף המשמעות המלאה של הכהונה החילונית[45] תובן".

סימן: הצורך בכבוד לשם הפצת הכתבים

סימן הכהונה החילונית

98 – *3 *6 *10 (24 בינואר 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה ליד השולחן עם עוד אנשים רבים, בני משפחה ותלמידים של פרץ. נכחו שם גם, כאורחי כבוד, שלושה אנשים צעירים בני 30 לערך, נאים וחסונים. שניים היו בלונדינים ואחד עם שיער ערמוני. הם המשיכו לדבר על "ההגנה" שיוכלו הם לספק לקבוצה. פרץ הואר לפתע כי הבין שאלו מלאכים שנשלחו להגן על הקבוצה והעבודה, ולכן אמר: "כעת אני מבין כי אתם מלאכים". הם הראו סימן מאשר, ושמחה גדולה שררה בין הנוכחים, שכללה חיבוקים ונשיקות. על-מנת לספק תוקף רב יותר לבשורות הטובות, אביה של אנה, אנטוניו (שנפטר 22 שנים לפני החלום), הגיע מן העולם הבא להשתתף. קרולינה, אמה של אנה, כמעט התעלפה כשראתה אותו. אנטוניו הגיע לספר להם על שביעות הרצון העצומה שהייתה בעולם המתים ביחס לחדשות הבשורה החדשה[46].

סימן: מלאכי הגנה חדשים

סימן: לרבים מן המתים יש כבר ידע אודות הגאולה השלמה

99 – *3 *10 (25 בינואר 1986, מילאנו): דוד בנין חלם כי נכח בבית הכנסת. הוא נקרא לקחת את ספר התורה, שהיה גדול מן הרגיל. לאחר מכן הוא מצא עצמו הולך ברחוב עם ספר התורה מתחת לזרועו. אדם כלשהו, לא יהודי, נזף בו ואמר כי עליו לכבד את ספר התורה ולהחזיק אותו בשתי ידיים לפניו. אדון בנין עשה כך והמשיך ללכת לאורך הרחוב. אז, עם ספר התורה, הוא נכנס לרינשנטה (חנות כלבו גדולה באיטליה, שמשמעותה: לידה מחדש).

סימן התורה המורחבת לעולם

100 – *5 (27 בינואר 1986, בת-ים, ישראל): דוד לוי חלם כי היה במגרש משחקים בית-ספרי וצפה במשחק כדורגל. מעל ראשי הנערים במגרש חג לו מטוס, שאיבד גובה בהדרגה, ולבסוף התרסק בדיוק מולו. כולם צעקו וברחו, מפוחדים. דוד, במקום זאת, התקרב והבחין כי במטוס זה הנוסעים, שהיו כולם ילדים, לא נפגעו כלל. דוד, נלהב משמחה, צעק: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו!". גם הכומר של בית הספר התקרב לדוד וחזר על המשפט. כל מי שנכח במקום ערך סעודה חגיגית לנס הגדול שהתרחש. בחלק השני של החלום, דוד שהה יחד עם ג'יורדנו ואיליאדה בתוך כנסייה. הוא הסביר לכומר כי היהודים משתמשים בתפילות של ילדים כדי להתחנן לה', מאחר שהוא אוהב תפילות של ילדים. דוד ניסה להסביר גם את היות הפסלים חסרי תועלת, אך הכומר, אף על פי שהתעניין בכך, לא השתכנע מטיעון זה.

סימני ניסי ה' נסתרים במהלך הדור הרביעי

חלומות 101-200

101 – *5 (6 בפברואר 1986, מילאנו): שמעון חלם כי הירח עבר בשמים ממזרח למערב והתמקם במערב. לאחר מכן גוף שמימי ענק, הגדול פי 50 מן הירח, הופיע. היו לו 4 סימנים שכוסו על-ידי 4 עננים שחורים. שמעון אמר: "הביטו, יום ה' הגדול והנורא החל!". הוא הבין כי הסימן הרביעי היה מוות. הגוף השמימי הענק ירד לכדור הארץ ונגע ברחובות ובבתים. הוא הבין כי היו אלה מלאכים שהביאו מוות. בתו אמרה: "עלינו להתחבא מתחת להגנת הצלב", אך שמעון ענה: "לא, אנו תחת ההגנה של אל שדי וזה מספיק להגנתנו". שמעון פחד מחטאיו, אך הסתמך על רחמי ה', ואכן הגוף השמימי לא יכול היה לפגוע בו.

סימני הדור הרביעי: הגנת אל שדי

102 – *10 (2 בפברואר 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה בחלל, וראתה מסות חסרות צורה שיצרו גרעין של כוכב שביט. לאחר מכן ראתה גשם סוחף, היורד על אגמים מעגליים. היא ראתה מייצר נקניקי סלאמי, שכדי לפתור את בעיות החנות, היה צריך לשנות את צוות העובדים שלו ולשמור על חשבונותיו ביחס לערך הלירה[47].

סימן כוכב השביט שומאכר-לוי

108 – *6 (28 במרץ 1986, מילאנו): אנה פסלאקווה חלמה שכל מי שהשתתף בסימנים, קיבל ברכה מהמורה חיים.

סימני הברכה החדשה מהגואל הנבחר חיים

109 – *5 (אביב 1986, מילאנו): סולי חלם כי יום ה-14 לחודש, יום שבת, יהיה יום קשה ונפלא. ה' יוכיח את כוחו ואהבתו לישראל.

הסימן הנבואי של הדור הרביעי

110 – *6 *10 (12 באפריל 1986, מילאנו): רמו לוי חלם (יום לפני המפגש עם האפיפיור בבית הכנסת ברומא) כי ראה את הצדיק חיים (בבית עלמין יהודי), ושאל אותו אם הוא יוכל לסייע לו בדרך כלשהי, אף על פי שמדובר ביום שבת. המורה ניסר בול עץ גדול. רמו אמר: "אך אולי שומר בית העלמין ישמע אותך". "אל תפחד", ענה הצדיק בחיוך. רמו ניסה לעזור בהחזקת העץ, אך המורה לא אפשר לו ואמר: "עלי לעשות זאת בעצמי"[48].

סימן: הגואל חיים מסיר 2000 שנות גזרה ישנה

111 – *3 (21 במרץ 1986, פיולטלו (Pioltello), מילאנו): אנה פסלאקווה חלמה כי כל התלמידים חגגו יחד את הפסח. לפני תחילת הסדר, פעמון הדלת צלצל. אנה פתחה את הדלת וראתה את הגואל חיים בפתח. הוא אמר: "אני שמח לראותכם יחד". אז צעד הוא אל השולחן, עליו היו סימנים (אבנים). פרץ היה שם והתפלל. המורה בירך את השולחן ואת האבנים בעברית, ואז, תוך פנייה לאנה, אמר: "אני רוצה מעט דם למריחה על הדלת". אנה נתנה לו דם של שה (אותו פרץ שחט), והמורה מרח אותו על צד הדלת, מתחת למזוזה. הייתה אז אווירה מדהימה, וכולם היו בשקט. המורה צעד אל שולחן הסדר וחיבק כל תלמיד, תוך שהוא מברך אותו בפסח שמח. לפני שהתלמידים התיישבו, הצדיק חיים נשא תפילה בעברית ונשאר עם התלמידים כדי לקיים איתם את הסדר[49].

הגואל חיים יסד את המנהג החדש של הפסח החדש

112 – *5 (5 במאי 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי מתרחש אסון אקולוגי נורא, בו נפט רב נשפך לים התיכון. מומחים מצפון אפריקה הציגו חלקים של נפטא קרוש, ואמרו כי כמעט ולא הבחינו באסון, מאחר שהיה זה חורף ופחות עיניים הביטו בים.

סימני אסונות אקולוגיים במהלך הדור הרביעי

114 – *4 (2 במאי 1986, מילאנו): סולי חלם כי היה עם פרץ ברוסיה, אולי במוסקבה. הם היו בבית כנסת מלא באנשים, ופרץ דקלם, יחד עם הקהל, את "שמע ישראל".

סימן: הצורך בהגנה עבור יהודי רוסיה מאנטישמיות

116 – *5 (5 במאי 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היה הרס אטומי בכל מקום בו היא הביטה. האוויר זוהם, ובעיקר האדמה הייתה מלאה בנשורת גרעינית – אנשים כיסו עצמם באפר כדי להגן על עצמם מקרינה. נח[50] היה בבית בו אנשים רבים הסתתרו. הוא אמר לאישה כלשהי שהיא שמה יותר מדי זיתים על צלחתה, והזהיר אותה כי עליה לחשוב גם על המחר.

סימני הרס אטומי והצורך במקלטים

117 – *10 (יוני 1986, מילאנו): שרה פודו חלמה כי פרץ הוציא אבן מן האדמה ואמר: "זהו סימן הנחש"[51].

סימן: החמור אוכל לחם נגד הנחש

118 – *5 (5 ביוני 1986, מילאנו): שמעון חלם שאחת משלוש נשים מכוערות החזיקה אדם-מיניאטורה בידה, ורצתה לשים אותו בשק פלסטיק שקוף. שמעון פנה למשטרה, אך שם אמרו כי זוהי גזרה, וכמו-כן, בגלל חוסר היכולת שלהם לפעול, עליהם לחזור למעלה. שמעון אמר לשוטר הבכיר: "אך אינך יכול להותיר אותנו עם בעיותינו. אם תעלו למעלה, נעלה גם אנחנו למעלה כדי להורידכם". השוטר אמר: "אם כך, תודה לאל, נישאר כאן"[52].

סימן: חטא המרוץ הגנטי החדש שנוצר על-ידי המדענים בדור הרביעי הזה

120 – *3 (22 ביוני 1986, מילאנו): דוד בנין חלם כי ישב עם רב בבית כנסת, והבחין כי יש מספר אנשים מועט, מאחר שרבים השתעממו מן הקריאה, כי לא הבינו עברית. מר בנין הציע לרב כי הקריאה של כתבי הקודש תלווה בתרגום איטלקי[53].

סימן: המנהג החדש מתורגם לשפה של כל מדינה

121 – *3 *10 (26 ביוני 1986, מילאנו): שרה פודו חלמה כי התראיינה בטלוויזיה על-ידי אישה צעירה ששאלה: "מה את חושבת על הלירה החדשה"[54]? שרה ענתה: "שום דבר לא ישתנה". המראיינת המשיכה ושאלה: "ומה את חושבת על השה שנשחט על-ידי פרץ?". "אה!", ענתה שרה, "זה סיפור אחר. זהו השה שיביא את הגאולה". לאחר מכן, שרה דיברה על יציאת מצרים ומריחת דם הכבשים על משקופי הדלתות".

סימן פסח החדש

123 – *6 (5 ביולי 1986, מילאנו): שרה פודו חלמה כי הייתה בחדר עם פרץ, סולי קמחג'י ובחור נוסף. סולי אמר: "המורה היה פה, המורה היה פה". פרץ קיבל על עצמו נוסח תפילה, וענן דחוס מילא את החדר.

סימן: המורה חיים נוכח כשהוא חפץ

124 – *3 (7 ביולי 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי פרץ אמר לה בצרפתית: "TU A LA MISSION PLUS IMPORTANTE" ("את בשליחות הכי חשובה")[55].

ספר הסימנים

126 – *9 (13 ביולי 1986, מילאנו): רבקה טרינידד (קרפאץ) חלמה כי נכנסה לגן יפה, מלא בצמחים ובפרחים יפים וצבעוניים. סמוך לשער, שני כלבים גדולים התייצבו לפניה וניסו לסלק אותה משם. מפוחדת, היא קראה לסנט אמברוג'יו[56]. אז הגיע השומר, שהרגיע אותה והזמינה להיכנס. רבקה נכנסה לגן (כגן בתוך גן), ראתה את ה"צ'יף" של הגן יושב על האדמה, והתיישבה לידו. הייתה לה תחושה כי היא מרחפת באוויר. מאחוריהם ראתה היא טווסים יפים וצבעוניים, ולפניהם צבים מכל מיני צבעים: לבן, צהוב, סגול ועוד, מתהלכים לאיטם על האדמה. ה"צ'יף" (שהיה לבוש כשייח' ערבי) אמר לה: "כעת את רואה את המציאות האמיתית". אז ראתה רבקה ילדים רבים מולה מורטים את נוצות הטווס, שמת מוות טבעי. הם חפרו בור באדמה, הניחו בו את הטווס, ואמרו: "זה עבור אללה". ה"צ'יף" של הגן הסביר לה שאל לה להתפלא. הכול כהלכה, אין בעיות, גם של מזון. הוא שאל את רבקה אם היא רעבה, והיא ענתה: "קצת". ה"צ'יף" לקח תרנגול, יצר גומחה בקיר העפר בעזרת סכין ו"חנק" בה אותו. בהמשך כרת הוא את צווארו, נתן לדם להישפך על הארץ ואמר: "אסור לשתות את הדם אף פעם". לאחר מכן שאל ה"צ'יף" את רבקה אם היא זקוקה עוד למשהו. היא ענתה כי היא מחפשת עבודה, והוא הציע לה לצעוד קדימה. היא צעדה ומצאה חדר מלא באנשים. הם ניסו להציע לה למדוד שמלה יפה, טוניקה וסרט על שערה (הכל היה בסגנון ערבי). ה"צ'יף" אמר לה כי כדי לקבל את העבודה, עליה להיות בקשר עם האנשים הללו, שהינם בני לאומים שונים, במיוחד גרמנים וצרפתים, וכי עליה לעבוד במשרה מלאה. רבקה נזכרה בבעלה רנאטו וחשבה כי אם תעבוד במשרה מלאה, היא לא תוכל לדאוג לו. לפיכך החליטה כי היא מוותרת על העבודה הזו[57].

חמור בעל שלוש עיניים

127 – *3 (יולי 1986, מילאנו): סולי חלם שבחור כלשהו ניסה להכותו במקל. פרץ ביטא מילה, והתוקף הפך לחסר יכולת והתיישב על הספה. פרץ הזמין את סולי לבטא את המשפט ("הכול אוכלים משלו"[58]), והבחור היה צריך לענות: "אמן", מה שסימל את הצלתו בבוא הזמן.

המנהג החדש: ברכות לפני ואחרי הארוחות

128 – *4 (29 ביולי 1986, מילאנו): פאולו פיירו חלם שפרץ החזיק את המטה של המורה בשתי ידיו, בצד המנוגד לידית, ולאחר מכן הרים אותו גבוה וצעק: "התעוררו!". בהמשך, הוריד את המטה, כאילו רצה להכות או לשלוח משהו באופן נמרץ מאוד.

בשורת התעוררות

131 – *10 (3 בספטמבר 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי ראתה את אנה פסלאקווה על מיטה בבית חולים לאחר ניתוח. אנה גספרוטי אמרה לה: "אני בטוחה כי הרופאים בישרו לך שיש לך לב חדש"[59] -

סימן: הגואל חיים מביא לב חדש לאנושות

132 – *3 (9 בספטמבר 1986, מילאנו): סולי חלם כי ראה את אחד מנביאי ישראל עומד בשדה פתוח כשראשו מופנה למעלה וידיו פרושות בתפילה לה'. כשהתפלל, הנביא עמד על לבנה קטנה על הארץ, שקודשה במיוחד עבור התפילה, ואשר אף אחד לא יכול היה לעמוד עליה מלבדו. בחלקת האדמה הקטנה הזו היה מזבח קטן. בחלום, ראה סולי נחש שנשלח על-ידי ה', ואשר בלע נחשים אחרים שנשלחו על-ידי כוחות הרוע[60]. לאחר מכן, מישהו, ככל הנראה בטעות, דרך על אותה פיסת אדמה. הנביא אמר לו: "לא נתבקשת לעמוד כאן בפני ה'", ולפיכך ביקש ממנו לעזוב.

סימן מזבח הנביא בבית התפילה החדש

133 – *10 (10 בספטמבר 1986, מילאנו): פאולו חלם כי הוא נמצא בבית כנסת אוניברסאלי[61]. הוא לבש לבוש הדומה לטוגה בצבע לבן והיה יחף. בעייפות רבה, אך בהתקדשות גדולה, הוא נשא שני גלילים כבדים, האחד הכיל שמן והשני הכיל מים[62].

הענקת הרשות לפאולו פיירו לעבוד ברציפות, כסוס הלבן, למען הגאולה

134 – *10 (25 בספטמבר 1986, מלטה): פאולו חלם כי ראה תקריב של פני פרץ, ששפתיו ושיניו היו מלאות בדם. פרץ אמר לפאולו: "אתה ישן כשאני נופל?[63]", ופאולו התעורר.

סימן: ברית המילה החדשה של הלשון בצירוף תיקון הלשון המבולבלת של פאולוס מתרסוס

137 – *6 *10 (8 באוקטובר 1986, מילאנו): אוספיה (אחותו של פאולו) פיירו שמעה שקרמין שאול (אחיו של פאולו) פיירו דיבר בשנתו. הוא אמר: "חיים משמעותם שלום"[64].

בשורה: חיים משמעותם שלום

139 – *4 (10 באוקטובר 1986, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פרץ עומד, כשידיו על שולחן סימני בית התפילה, והוא לבוש בטוניקה ירוקה. פרץ הסביר לקהילה את חוקי השבת בבית התפילה של הגאולה השלמה.

החוק החדש: השבת

140 – *7 (אוקטובר 1986, ג'נזאנו די לוקאניה): אורלנדו ליאונטי חלם (לאחר שקרא לראשונה משהו בתנ"ך) כי היה בפסגת הר נבו עם סכין ובהחלטיות הוא ביתר ראש של שה לשניים. הוא לקח את המוח ולחץ עליו חזק, מה שגרם לדם לצאת מכל צדדיו. לאחר מכן הוא תלה את הראש על וו והשליך אותו מטה אל העמק דרך חבל שנמתח אליו מן ההר. קרוב למקום בו אורנלדו עמד, היה אדם זקן, מכוער ורשע[65].

החוק החדש (כיפור)

141 – *3 *10 (12 באוקטובר 1986, מילאנו): פאולו חלם כי ישב בחוץ, בחברת שני מכורים לסמים. הוא קרא על פניהם את המרירות, חוסר שביעות הרצון, ואת תקוות הגמילה שלא ניתנת למימוש. פאולו, שהושפע ממצבם, אחז בידיהם חזק, וניסה בעזרת יושר ליבם להחדיר בהם שלווה וביטחון, כפי שקיבל אותם, ברוך השם, דרך הבשורה החדשה. הוא אמר להם: "מזל שנפגשנו, מאחר שבעזרת הבשורה החדשה תמצאו את התשובה לסיבת קיומנו, ברוך השם". לאחר שפאולו דיבר איתם, פניהם השתנו ואור חדר לעיניהם. הם השיגו תקווה חדשה לחייהם[66].

בשורה: תקוות הצלה למכורים לסמים

142 – *4 (21 באוקטובר 1986, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פניו של פרץ שהביט בו בנוקשות ובעוצמה. לפתע עיניו של פרץ הפכו לעיניים של המורה וסולי החל לחוש פחד גדול[67].

השגת נוקשות עבור עניינים רציניים מן המורה חיים

143 – *10 (26 באוקטובר 1986, מילאנו): דוד לוי חלם כי אביו שיחק שחמט עם האפיפיור. דוד והרב הרטום[68] עמדו מאחורי האפיפיור. תוך כדי משחק, הבינו הם ברגע מסוים כי הגיע הזמן להדליק נרות חנוכה. החנוכייה עמדה על השולחן קרוב לאפיפיור, והרב הרטום ביקש מדוד להעביר את החנוכייה כדי שלא יישרפו שולי בגדיו של האפיפיור. הם הדליקו את הנרות בקרבת חלון[69], וכאשר דוד שר "מעוז צור", הוא הסביר את משמעות המשפט: "מעוז צור ישועתי".

החוק החדש: חנוכת החנוכות

145 – *3 (1 בנובמבר 1986, ג'נזאנו די לוקאניה): אנג'לה גריפו חלמה כי הלכה לברך לשלום את פרץ ותלמידים אחרים. כולם עמדו מסביב לאח. האדם הראשון שאותו היא ראתה ובירכה היה פאולו. לאחר מכן ראתה ילד וילדה כבני 4. פרץ העביר שיעור על האמונה לאותם ילדים וביקש מהם להסביר את השיעור. אחד מהם ענה: "אמונה נמצאת בכל אחד מאיתנו והיא מבוטאת בהתנהגותנו כלפי אחרים[70]" -

בשורה: אמונה היא בתוך כל אחד מאיתנו

146 – *5 (2 בנובמבר 1986, מילאנו): סולי חלם כי הוא נשאר ללא כסף וללא בשר, לאחר שהשאיר אותם לפני כן ב"תא מקרר תעשייתי". הוא פגש את קרמין שאול וסיפר לו כי הוא חושש, ומאחר שסוף השבוע היה ארוך, הוא לא יכול היה להגיע למקרר הגדול. קרמין שאול עודד אותו ואמר לו כי הוא יסייע לו לקבל בחזרה את כספו ואת בשרו. אז הגיעו הם למקום בו ניצב המקרר וקרמין שאול ואוספיה חיפשו אותו במרץ. בינתיים סולי חש בקור ובמהרה גם קרמין שאול וגם אוספיה חשו בכך, אך הם המשיכו בחיפושים. לפתע הדלת בחדר בו הם שהו נסגרה, והם נלכדו בפנים. קול אמר להם: "אם אתם רוצים להינצל, עליכם להשתחוות לרוח הדיאנטית". הם סירבו וקרמין שאול כעס מאוד[71].

מסר: נגד הדיאנטיקה של הסיינטולוגים

147 – *6 (5 בנובמבר 1986, מילאנו): פאולו חלם כי הייתה חגיגה בבית. כולם היו ליד השולחן, היו הרבה אורחים שאכלו ושוחחו בשמחה. אחד מן האנשים נבדל מן השאר מבחינת התנהלותו ויחסו. היה זה הצדיק חיים כאשר היה בן 30. פאולו נכנס למטבח לקחת משהו עבור המורה, וחשב: "זה כה נפלא, המורה מת, אך כעת הוא כאן איתנו, והוא אוכל ושותה כמונו". באותו החלום, פאולו היה במקום נופש ליד הים, וליווה את הצדיק, שהיה כעת מבוגר וישב על כסא גלגלים.

סימנים של הצדיק חיים הקם לתחייה – חלום עליו בסבלו האחרון

149 – *10 (22 בנובמבר 1986, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא הייתה בכנסייה קתולית גדולה ומוארת, מלאה באנשים. אף אחד לא הקשיב לכומר שדיבר, וכל אחד עשה משהו אחר. הדיאקון קרא את מכתבי הנצרות בהטעמות שגויות מבחינת ניקוד. הביטויים הזכורים מקריאתו הם: "סימני מלכות השמים" ו"סימני החמור". אנה הבינה כי אלו היו סימנים לא שלמים שהכנסייה הנוצרית השיגה. מאוחר יותר אנה ניסתה לשאול את הכומר על עובדה זו, אך הוא ניסה להתחמק מן השאלה, ולבסוף רק הודה כי הסימן של מלכות השמים וסימן החמור התקבלו על-ידם. אנה הבינה ושמחה כי הנוצרים יוכלו להינצל דרך הסימנים השלמים של מלכות השמים ושל החמור אוכל לחם, לאחר שלפני כן קיבלו הם את הסימנים הלא שלמים של הכתבים הנוצריים אודות מלכות השמים והחמור. אנה רקדה וקפצה משמחה לא מרוסנת שחשה[72].

סימן: הסימנים השלמים משלימים את הסימנים הנוצריים ההתחלתיים

152 – *4 (9 בדצמבר 1986, מילאנו): קרמין שאול חלם כי הוא קרא את העיתון. בעמוד הראשון באותיות גדולות נכתב: "אלוהים קיים" ומתחת נכתב: "אלוהים קיים! פרץ הוא הדובר"[73].

סימן: פרץ הוא דובר הגאולה השלמה של ה' ברוך הוא

154 – *10 (18 בדצמבר 1986, מילאנו): פאולו חלם כי הוא היה ערום לגמרי וניסה להיכנס לבית כנסת. הוא חשש מעט מן העובדה שלא חבש כיפה. פרץ הגיע והזמין אותו פנימה ללא בעיות. פאולו הערום נכנס ברוגע והתיישב ליד רב שקרא מן התלמוד. הוא ראה אז חנוכייה עם 8 נרות, כששלושה מהם היו דלוקים. פאולו שאל האם הוא יכול להדליק את הנר הרביעי. יהודי לא מוכר אמר לו: "טוב, אך עלינו לעשות זאת יחד, חצי-חצי"[74].

סימן: ערום מחיי העבר לקבלת השורשים היהודיים

155 – *10 (דצמבר 1986, מילאנו): דבורה[75] פולנגי חלמה כי היא ניצבה לפני גרם מדרגות לבן שבצידו עמדו שני אריות. כשהתחילה לעלות במדרגות, הן התפצלו לשניים, ולאחר מכן לשלוש, ואז שוב התאחדו. בהמשך נחלקו שוב לשלוש. דבורה עברה אל גרם המדרגות השני שבו היו מדרגות נמוכות שמהן ניתן להתחלק וליפול מטה. לפיכך עברה היא לגרם המדרגות השלישי והגיעה לפסגה. אז שוב המדרגות התאחדו כולן[76].

משל לשלוש הגאולות

158 – *10 (8 בינואר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי אריה ולביאה היו סגורים בכלוב. היא הבחינה כי גם בקרב חיות מזדווגות הזכר נמצא מעל לנקבה.

החוק החדש: יחסי מין

161 – *5 *10 (18 בינואר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי היא ואחרים היו צריכים לעבור גשר, שהיה בו בקע גדול בחלקו האמצעי, ולכן מנע מהם את המעבר. הם החליטו לעצור מחשש שהגשר יתמוטט. אחד מן האנשים שליד דבורה אמר: "מוזר שלגשר משיש יש סדק כה גדול. אז אמר קול: "אם תמתינו מעט, הגשר יתוקן". לאחר מכן ראתה דבורה ידיים רבות המחזיקות כפות מרק קטנות, והן תיקנו את הבקע תוך זמן קצר. כעת כולם יכלו לעבור את הגשר, שנראה תלוי באוויר ומכוון כלפי מעלה[77].

סימן: ידיים רבות עוזרות להקים גשר

162 – *4 (18 בינואר 1987, מילאנו): רוזה פרי חלמה כי הייתה עם שרה, פאולו וילד בן 9. פאולו ושרה דאגו למצבו של פרץ (גזרות המוות שלו). רוזה אמרה להם: "אל תפחדו, פרץ יינצל, אך אם אנו רוצים זאת, עלינו לומר את המילים הבאות: "אני מכיר חמור שאוכל לחם ומדבר, והוא חמור טוב". רוזה הוסיפה: "החמור משלים שליחות מטעם המורה הגדול והגואל האחרון, חיים. השליחות מביאה שלום לעולם ואחדות בין האנשים". בנקודה זו, הילד הסכים ואמר: "מה שאתם עושים ואומרים הוא נכון"[78].

סימן: הדור הצעיר יאשר את עבודת החמור אוכל לחם

163 – *4 (22 בינואר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי היא ופאולו ישבו ליד שולחן ארוך בחדר לבן, המואר על-ידי אור חזק. פאולו אמר: "איזו הקלה שאיני צריך ללבוש את הטוניקה הירוקה של פרץ. היא כבדה מדי עבורי. אם היה עלי להמשיך ללבוש אותה, הייתי מתחיל להזיע והיה עלי להסירה אחרי זמן קצר". דבורה אמרה: "זה נכון, היא כבדה, אך לא עבור פרץ. הוא לובש אותה כל הזמן ולא מזיע". ברגע זה פרץ הופיע, ישב בראש השולחן, לבוש בטוניקה ירוקה, וחייך[79].

סימנים של המוות הרוחני והתחייה של פרץ

165 – *3 (27 בינואר 1987, מילאנו): סולי חלם כי הוא, פרץ ותלמידים נוספים קנו לחם שהיה על פרץ לקדש. פרץ הלך איתם לכלבו כדי לקנות משהו מתוק שניתן למרוח על הלחם, מאחר שבדרך זו הוא יקודש.

המנהג החדש: לחם מתוק עבור סימן לחם, יין, חלב ודבש על מזבח מלכיצדק

167 – *6 (5 בפברואר 1987, מילאנו): פאולו חלם כי הוא היה בתוך בית חולים, יחד עם פרץ, סולי ותלמידים נוספים, וחיכה לצדיק חיים כדי לצאת מחדר כלשהו. כאשר יצא ממנו, כולם היו שמחים ומלאי התרגשות. פאולו ברך לשלום את המורה, הניח את ראשו על כתפו השמאלית ובכה משמחה. לצדיק הייתה הבעת פנים ברורה, והוא נראה צעיר, כבן 50 ומלא במרץ. באותו החדר איתם נכח אדם מקהיר. המורה, שידע כי מדובר במצרי, שאל: "האם אתה מקהיר?". אותו אדם אישר זאת, ואז הם החלו לשוחח בערבית.

ספר תחיית הצדיק הנסתר חיים לאחר סבלו ומותו

168 – *3 (5 בפברואר 1987, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי כדי לסמל את העובדה שבבית פרץ נמצאה הבשורה החדשה של האור החדש, פעל פרץ באופן הבא: כאשר הוא הגיף את התריסים הונציאניים, השמש לא האירה, וכאשר הוא פתח אותם, היא חזרה[80]. תודות לסימן זה, אנשים רבים נכנסו לבית. הוא, בענווה, פשטות וסבלנות, ביחד עם התלמידים, הסביר את החלומות והסימנים. אנה הלכה לכנסייה, בה ראתה את הכמרים החדשים מוסמכים, ובאורח נס, מתחת לכובע שהיא חבשה, נראה ראש מגולח. היא הלכה לספר זאת למספר אנשים, ובהמשך לפרץ. היא אמרה לו: "הבט!", תוך שהיא מרימה את כובעה, "אתה רואה מה קרה ממשחק בזנב?"[81]. בנקודה זו, פרץ ואנה החלו לרקוד בשמחה, שלוותה בשמחת התלמידים.

סימן: שמחת הכהונה החדשה עבור אומות העולם

170 – *4 (14 בפברואר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה אישה שהייתה בעיר הולדתה. היא שאלה את התושבים היכן תוכל למצוא חמור מדבר. כולם ענו כי אין חמורים מדברים. האישה אמרה כי אין זה נכון, מאחר שלה, כילדה קטנה, היה אחד, והיא רוצה למצוא אותו שוב כעת. אדם מבוגר סיפר לה אז כי הוא מכיר שני אחים שלהם היה בחוותם חמור, אך הוא לא דיבר. האישה הלכה לחווה ושאלה אחד מן האחים האם הוא מחזיק בחמור מדבר. הוא ענה כי יש לו חמור, אך הוא לא מדבר. היא הלכה, עם זאת, אל האורווה, כדי להוכיח להם כי החמור מדבר. כשראתה את החמור, היא ביקשה ממנו לדבר, והוא, במקום, התחיל לשיר. האישה אמרה כי יש להבין את דברי החמור, מאחר שהם מכילים בשורות חשובות[82].

סימן: חשיבות שירי החמור אוכל לחם

172 – *4 (24 בפברואר 1987, צ'רנוסקו): שרה פודו חלמה כי פרץ ניצב לפני מזבח מלכיצדק. בתפילתו, הוא אמר 4 פעמים: "אני החמור האוכל לחם", ובכל פעם שאמר זאת, הוא חזר צעד אחד אחורה. לאחר החזרה השנייה, שרה ראתה את הזנב הלבן מתרחב על מזבח מלכיצדק ואמרה: "פרץ, שכחת לשים עליך את הזנב". פרץ ענה: "אני לא צריך לשים אותו עכשיו, תני לי, במקום, את המגבת הלבנה". המגבת הייתה יפיפייה, עשויה מפרוות שועל לבן[83] בוהקת, וגם לה היו זנבות. פרץ פנה אז לפאולו, וכשראה שדעתו מוסחת, הוא כמעט ונזף בו. פאולו, כמו נפל מן העננים, אמר: "שמעתי את קולו של הגואל חיים. הוא רצה לדעת האם אנו מונעים את נוכחותו כאשר הוא מבצע את הסימנים".

סימן של מזבח מלכיצדק המטוהר

סימנים של נוכחות הגואל חיים כאשר נעשים סימנים

173 – *3 (24 בפברואר 1987, מילאנו): סולי חלם כי שהה עם פרץ במקום לא מוגדר. נראה כאילו שניהם תלויים באוויר. פרץ אמר: "אני מצווה על דלתות מזבח הכוהן המשוח ומזבח מלכיצדק להיפתח"[84]. מיד נפתח שער ובו שתי דלתות. פרץ אמר לסולי לחזור על אותן המילים. סולי חזר עליהן, ומיד השער ובו שתי הדלתות נפתח שוב.

סימן: מזבח הכוהן המשוח ומזבח מלכיצדק

175 – *4 (2 במרץ 1987, מילאנו): פאולו חלם כי היה עם פרץ, ויחד הם צעדו אל כל ארבע קצוות תבל.

סימן ההפצה הסופית של הבשורה החדשה

176 – *10 (6 במרץ 1987, מילאנו): שרה פודו חלמה כי ראתה שעל דף נייר נכתב: "הביטי, אן של אלף חסדים ניחמה את הגברת שלווה"[85]. אז שמעה היא קול שאמר: "אני ה' אלוהיך, ואני אלחם עבורך, מאחר שאתה עמי, אני כאן".

סימן: ניחומים ושלווה כשה' נלחם נגד אויבי ישראל

177 – *4 (14 במרץ 1987, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פרץ בטוניקה ירוקה מבצע סימנים. ברגע מסוים פרץ אמר לו: "יש רק אחד שישב על הכיסא הזה והוא ידריך אותך".

סימן: רק אחד יושב על כיסא מלכות השמים, הגואל האחרון, חיים, והוא זה שמדריך אותנו

179 – *5 *10 (20 במרץ 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה בשמיים ירחים לבנים רבים ובאמצע ניצב הירח האמיתי, אדום כולו. דבורה שאלה את פאולו מדוע יש כל כך הרבה ירחים, והוא ענה: "זהו סימן כי ה' החל לבצע חלוקה של הנשמות"[86]. דבורה שאלה אז את פאולו מתי יגיע היום שאורך כל הלילה, אך הוא אמר כי אינו יכול לענות וכי עליו להכין את עצמו.

סימן: בחירת וחלוקת הנשמות

181 – *10 (24 במרץ 1987, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה (בסופו של חלום ארוך) כי הסבירה לעיתונאי שהבשורה החדשה הייתה "סקופ המאה", מאחר שברוך השם, ניתן להשוות את הבשורות המעטות שכבר התקבלו לקצה קרחון ענק שיצא לבסוף מן המים.

סימן: קצה קרחון ענק

182 – *1 (25 במרץ 1987, מילאנו): פאולו חלם כי היה בהרים, ושמש חזקה מאוד שלחה אור לבן עז. הוא ראה קשת בשמים, והבין כי זהו סימן הברית. לאחר מכן, הקשת זזה בשמים ונכנסה לבסוף ל"גליל" ענקי. בינתיים פרץ הגיע והביט בתשומת לב. הקשת נכנסה תחילה אל הגליל בחציה, ומהבעתו של פרץ ניתן היה להסיק כי הוא מקווה שהיא תיכנס אליו בשלמותה. כך קרה בהמשך, והגליל סגר עצמו הרמטית. פרץ אמר: "ברוך השם, שלום נעשה בין הכוכבים".

סימנים: ברית הקשת בענן, הגליל והשלום בין הכוכבים[87]

184 – *4 (2 באפריל 1987, מילאנו): רוזה פרי חלמה כי פרץ היה בחדר גדול ומואר, יחד עם תלמידי הברית החדשה השלמה. פרץ היה עיוור, אך עובדה זו לא הפריעה לו[88]. התלמידים החזיקו אותו בידיהם, והוא אמר: "אני לא חושש מן העיוורון, מאחר שיש לי אתכם, המכוונים אותי".

סימן משולם החרש והאילם עבד ה'

185 – *10 (6 באפריל 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את סימן התפוח והנחש המת[89].

סימן הנחש שימות בזמן הגאולה השלמה

186 – *5 (11 באפריל 1987, מילאנו): פאולו חלם על סימן המים הנוראים. הסכר הגדול שהחזיק את המים התמוטט, והמונים טבעו במים.

סימנים של המים הנוראים של הדור הרביעי

187 – *5 (16 באפריל 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי פרץ, פאולו ושני אנשים נוספים עמדו על הר קטן והביטו בשמים. פרץ החל להסביר כי חשוב להתכונן לקראת התקופה שבה המזון יהיה נדיר. הוא אמר אז את המשפט המוזר הבא: "השד האימהי שה' יפתח יכיל חלב ודבש, ומהם אולי בעליכן ירצו לשתות, אך היו זהירות כי גם חלב זה יסתיים".

סימן: תוכחות הנוגעות לנדירות המזון

188 – *4 (16 באפריל 1987, מילאנו): סולי חלם כי פרץ היה במרפסת בקומה השנייה של בית, ואמר לקהל שהתאסף: "גם אני מברך אתכם בפסחא שמח". כל האנשים ענו: "הי-הא! הי-הא!" בהתלהבות גדולה. לאחר מכן פרץ נכנס למכונית בגישת "אין זמן לבזבז, עלינו להמשיך בעבודתנו".

אחד מן החמורים מציג את סימני האפיפיור של התיקון הנוצרי

189 – *4 (16 באפריל 1987, מילאנו): פאולו חלם כי ראה את פרץ, המדבר עם תלמידים רבים והופך אותם לחמורים.

סימן: מטרת החמור אוכל לחם

190 – *8 (20 באפריל 1987, מילאנו): סולי חלם כי ראה את ישוע הולך בין המון אדם. היה זה חלום נהדר. האפיפיור וויטילה (יוחנן פאולוס ה-2) היה קרוב אליו, והעניק הוראות מדויקות לאנשים, בעזרת המילים הבאות: "אל תדברו בקול רם, ואל תבצעו תנועות פזיזות, אחרת החיזיון ייעלם"[90].

סימן הרוח הנוצרית השברירית

191 – *5 (20 באפריל 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי סיפרה לפרץ על חלום שהיה לה לפני כשנתיים – הנשיא האמריקני רייגן דיבר על מלחמה. לידו היה גוש קרח ענקי שבו היו שני ראשי אדם החורצים לשון. הנשיא נכנס לחדר גדול וסגר את הדלת. דבורה הבינה כי התרחשה בו פגישה חשובה והיא ניסתה, ללא הצלחה, להקשיב. אז השתנתה הסצנה, והיא שהתה באי, שהיה שוויץ. דבורה שאלה מדוע שוויץ התנתקה מאיטליה וממדינות אחרות, והבינה כי הייתה מלחמה שעירבה גם מדינות נייטראליות. שוויץ הפכה לאי פרימיטיבי שהיה צריך להתחיל מאפס.

נבואה על הרס שוויץ

192 – *4 (21 באפריל 1987): דבורה חלמה כי היא הייתה בבית הספר. בפני כל חבר ללימודים שהיא פגשה היא הכריזה על סימני הגאולה. עם זאת, בכל פעם שהגיעה לסימן הדור הרביעי והבניין החדש, אותו תלמיד שהיא דיברה איתו הפסיק להקשיב והסתלק[91], ולכן בכל פעם הייתה צריכה דבורה להתחיל את אמירת הסימנים מחדש. ילדה אחת שאלה מדוע רק דבורה וחברתה של דבורה התעניינו בנושא. דבורה ענתה כי היא מקשיבה לבשורה החדשה, מאחר שליבה פשוט.

הלב הפשוט מקשיב לסימנים החיוביים והשליליים כאחד

193 – *7 (22 באפריל 1987): סולי חלם שפרץ היה ברחוב קריימר (Kramer) במילאנו. הוא עצר לפני בית עתיק שמספרו 33, ואמר: "הבית העתיק דומה לבית כנסת. אם הוא לא ישופץ, בתוך מספר שנים תהינה בו בעיות קשות".

סימן: בית הכנסת המסורתי חייב להתחדש

195 – *1 *5 (23 באפריל 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי הכוכבים נעו בכל כיוון, משמאל לימין, מלמעלה למטה. שני כוכבים אוחדו על-ידי "קו מואר". דבורה אמרה: "זהו סימן הכוכבים הנעים"[92].

סימנים: הכוכבים הנעים

196 – *5 (25 באפריל 1987, צ'רנוסקו): שרה פודו חלמה כי אנו התלמידים נמצאים במקום חשוך, במעין מערה. רעידת אדמה חזקה החלה וגרמה לכל לרעוד בחזקה. שרה התחילה לומר "שמע ישראל". כדי לייצב את עצמנו, יצרנו מעגל ושילבנו ידיים. שרה ביקשה עזרה בתפילתה, ואת זכות הגואל האחרון, חיים, וחזרה על שמות הסימנים של הגאולה השלמה. כשהגיעה לסימן החמישי של הדור הרביעי, היא עצרה וחשבה: "הו, ה', אין זה אפשרי שהכל ייהרס", ובזהירות רבה היא השלימה את הסימן השישי של תחיית המתים. כשסיימה הביטה בפרץ, והופתעה לראות שהוא לא מתפלל, ויש לו מבט האומר: "לא יכול לקרות אחרת". שרה חזרה לתפילתה: "אל שדי, אם לא תעשה זאת למעננו, החוטאים, עשה זאת למען ילדי העולם". בנקודה זו זרם של מים מעופשים החל לעבור במקום בו הם עמדו. כולם נעמדו על אצבעות רגליהם, כדי לא לשקוע במים. מישהו שישב קרוב לזרם התמלא במים ושפשף את עיניו. פרץ אמר: "שעיניך לא יגעו במים". שרה ניסתה להביא מטפחת לאותו אדם כדי שינקה את עיניו, אך היה זה מאוחר. הוא התעוור על-ידי המים.

סימן נבואי: המים המורעלים של הדור הרביעי

197 – *4 (25 באפריל 1987, מילאנו): מריה פולנגי חלמה כי היא הולכת ברחוב. לפתע הכל החשיך, וערפל סמיך מאוד ירד, עד שכמעט ולא ניתן היה לראות דרכו דבר. היא ראתה אז חמור בדרך ואמרה בשמחה לבתה: "אם ניצמד לחמור, הוא יוביל אותנו הביתה, מאחר שהוא יודע את הדרך". ברגע שנגעו הן בראש החמור, הערפל התפוגג. לאחר מכן היו הן על גשר ומריה הרימה אבן כדי להשליכה למים שמתחת. היא רצתה להראות לבתה את נתז המים שייווצר, אך למרבה ההפתעה לא נוצר כל נתז.

סימן החמור אוכל לחם יודע את הדרך

199 – *10 (אפריל 1987, ג'נזאנו): ויטו דל קואורה (Del Cuore) חלם כי היה בעיר גדולה, וניסה למצוא ילדה בשם גבריאלה. הוא ראה מקום עם שדות ירוקים ובו היה בית תפילה בעל 5 מזבחות. פרץ עמד במרכז, ולפתע הבניין התמוטט. פרץ לא נע, ולא נראה מודאג[93].

סימן: נפילת בית התפילה הראשון

200 – *3 *4 *6 (אפריל 1987, מילאנו): פרץ חלם כי ראה את הצדיק חיים עם חוזה של בית התפילה עבור כל העמים. פרץ חתם עליו מיד, גם אם לא יכול היה לקרוא את הכתוב. לאחר מכן הוא שמע את קול הצדיק אומר: "בעוד כ-400 שנה, בין 400 עד 500 שנים מעתה, לא יניחו עוד תפילין בבית הכנסת המסורתי"[94].

סימן: חוזה בית התפילה עבור כל העמים וקדושתו החדשה

חלומות 201-300

201 – *5 (אפריל 1987, מילאנו): פאולו חלם כי ראה סוגים שונים של מאכלים נופלים מהשמים. אנשים רבים אספו אותם והכניסו אותם לרכביהם[95].

אחד מן הסימנים המנבאים מחסור במזון

202 – *5 (אפריל 1987, מילאנו): פאולו חלם על הסימן הרביעי של המים הסוערים[96].

אחד מן הסימנים הנבואיים של המים הסוערים

203 – *4 (מאי 1987, מילאנו): דבורה[97] חלמה כי התלמידים היו סגורים בחדר, שבו רק אור עששית שבר את החשכה. הם פחדו ונצמדו האחד לשני. בחוץ היו רעשים, ברקים וכדורי אש, שהרסו כל דבר שנגעו בו. גברים, נשים וילדים ניסו לברוח אך לא יכלו. מזון היה חסר, ובכל מקום נראו אנשים שמתו ממגפה. מי שהיה בבית בכה בכאב. התלמידים היו בטוחים כי כל זאת ייעצר בכל דקה. הם העבירו את זמנם בין תפילה ארוכה להמתנה שקטה. לפתע פרצה אש בחוץ וכילתה כל דבר, ובהמשך שטפו המים שעלו על גדותיהם כל דבר שנשאר.

סימני הדור הרביעי

204 – *4 (1 ביוני 1987, פילצונה, ברשיה): קרולינה (אמה של אנה גספרוטי) חלמה שפרץ חזר מן הכנסייה. הוא הסביר לה שהכומר לא רצה לאפשר לו ליטול חלק בטקס אכילת לחם הקודש. פרץ התעקש, ולבסוף הכומר התרצה. פרץ היה מרוצה מניצחונו[98].

סימן: חמור-פרץ מבטל את הסימנים ההתחלתיים של הלחם והיין עבור מזבח מלכיצדק

205 – *7 (3 ביוני 1987, מילאנו): סולי חלם כי שוחח עם שני יהודים בבוקר ראש השנה. בנקודה מסוימת, הוא לקח אותם תחת זרועותיו, ואמר כי יש לו משהו חשוב מאוד לספר להם. אז, בקול נמוך, הוא אמר: "בא הזמן", ולאחר מכן צעק זאת בקול רם מאוד, עד שהתעורר[99].

חזרה בשנה החמישית של סימן "בא הזמן"

206 – *10 (12 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי בן דודה אמר לאשתו שכעת, לאחר 4 ילדים (דבורה ראתה את ארבעת הילדים, השניים הראשונים הרצויים היו יפים, והשניים הלא רצויים מכוערים) הוא ייעקר את עצמו, דהיינו: הוא ישתמש באמצעי מניעה. דבורה אמרה: "ה' נתן מתנה גדולה לאדם, זו של ההולדה, ולכן אין זה ראוי לבזבז את זרע החיים".

החוק החדש: בשורה של זרע החיים

207 – *10 (15 ביוני 1987, מילאנו) דבורה חלמה כי ראתה "כתר" חדש עבור "כתרי הסימנים"[100].

סימן: הכתר החדש החיוני לסימני השנה החמישית

208 – *4 (21 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי פרץ, פאולו, קרמין שאול והיא ישבו ליד השולחן. פרץ שאל: "ממה הגאולה ניזונה?" דבורה ענתה: "מן האמת". פרץ שתה אז מכוס, והאחרים שתו ממנה גם כן. פרץ שאל: "ממה החוק החדש ניזון?", ודבורה ענתה: "מן הצדק"[101].

החוק החדש: בשורת האמת והצדק

209 – *10 (22 ביוני 1987, מילאנו): קרמין שאול חלם שהיה עם אנשים רבים עצובים, אך גם עם כמה שמחים. הוא פנה לאחד מהם ואמר: "אתה רואה? האמונה גורמת לאדם להתחזק ולשמור על צעירותו".

בשורה: האמונה מסייעת לאדם להתחזק ולשמור על צעירותו

210 – *4 (22 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי היא הולכת עם ספר בידה, ששמו: "החמור הלבוש כאריה"[102].

סימן: החמור הלבוש כאריה

211 – *5 (23 ביוני 1987): דבורה חלמה כי פרח שושנה, שלא הושקה כשלושה ימים, מת. דבורה אמרה לחברתה רוז (שושנה באנגלית) שתשקה אותה בכל מקרה. רוז עשתה כן, אך הפרח נבל לחלוטין. דבורה הבחינה, עם זאת, כי מענף קטן יצאו ניצנים[103]. הן נכנסו לבית וכשהביטו מהחלון, ראו בשמים "חתיכת" ירח. בהמשך ראתה דבורה את השמש כירח, וכשרצתה להביט בירח שוב, הוא כבר לא היה שם. היא הביטה בשמש ובמהירות אמרה לרוז: "סגרי את החלון, מאחר שנראה והירח מקרין קרינה מסוכנת".

אזהרה נוספת שלא להביט בשמש או בירח במהלך הדור הרביעי

212 – *3 (24 ביוני 1987): קלאודיו פולנגי (אחיה של דבורה) חלם כי הוא היה עם דבורה ופרץ במכונית. הם החנו אותה בקרבת יער, שממנו יכלו הם לראות עמק תחתון, שבו בנו בנאים בתים. קלאודיו, דבורה ופרץ הלכו לשם רגלית, וראו בדרך עלים אדומים, שהיו באופן מוזר מאוד קשים. הם נכנסו לבניין וראו שני חדרים חשוכים. לא היה דבר בראשון, אך בשני היה רהיט כלשהו. לפרץ היה מטה של המורה בידו, והוא דיבר ל"ארון", שהיה חום וגדול. קלאודיו ראה לפתע אדם מימינו, שנדהם לראות את פרץ ותנועותיו. באמצע החדר ניצב שולחן רחב ומלבני, בצבע זהה לצבע הארון. השלושה עברו משמאל לשולחן, ובו ראו הם מיכל, המכיל שלוש אבנים לבנות בגדלים שונים, שהאירו את החדר. פרץ דיבר לאבנים, ואז החל הארון לזוז, ולעקוב אחרי קלאודיו, שעזב את החדר. דבורה הלכה אחריו, ולמעשה שלושתם, יחד עם הארון ההולך ביניהם, הלכו לפאולו, שחיכה להם ברכב[104].

סימן: ארון הקודש החדש של בית התפילה

213 – *1 (26 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי שהתה במרפסת ביתה לצד אביה. בשמים דבורה ראתה שני כוכבים, הקרובים האחד למשנהו. היא הסבירה לאביה כי אחד מהם הוא כוכב הסימנים (מלכיצדק) והאחר הוא כוכב אברהם. האיחוד שלהם מסיים תקופה בת 4000 שנים, ובמסגרתו המורה מבצע סימן והכל נע במהירות גבוהה. דבורה הביטה אז בירח, שהיו לו שני אורות לצידו. היא הביטה שוב בשני הכוכבים וראתה שכוכב אברהם וכוכב הסימנים היו קרובים יותר. בקרבתם היו שלושה כוכבים שיצרו משולש[105]. היא הסתכלה אל שאר השמים וראתה שוב את שני הכוכבים. כעת הם נראו מאוחדים והמשולש נעלם. ברגע זה דבורה ראתה כוכב נופל, ואחריו עוד רבים. לאחר מכן, כשישבה על מיטתה, התפללה דבורה לה' כי זוועות השואה לא יחזרו שוב לעולם, מאחר שהיהודים סבלו יותר מדי במהלך מלחמת העולם השנייה.

סימני כוכבי אברהם ומלכיצדק; התקופה לפני פגישתם; הגנת עם ישראל

214 – *4 (28 ביוני 1987, מילאנו): פאולו חלם כי האפיפיור התפטר מתפקידו. הוא נטש את הוותיקן, ואז קול אמר: "היורש צריך להיות פרץ". לאחר מכן פרץ, כשעל כתפיו טלית לבנה, הלך לבזיליקת הוותיקן (סן פייטרו) שהייתה מלאה באנשים. הוא צעד באיטיות רבה אל המזבח, בו ניצב כסא האפיפיור הריק. פאולו הלך אחריו. כשהתקרב פרץ לכסא, הוא האיץ את צעדיו, מאחר שמספר בישופים וקרדינלים רצו לתפוס גם כן את הכסא, אך הוא הגיע אליו ראשון, וביצע עליו סימן. לבסוף חזר בדרך בה הגיע[106].

אחד מסימני חמור-פרץ-אפיפיור, על-מנת להחזיר את הדברים לבסיסם הנכון

215 – *4 (29 ביוני 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה אריה חופשי עם פיסת נייר, שעליה נכתב: "האריה הוצב כשומר, ומלמד את האנושות את חוקי הצדק" ו"יש להתייחס היטב לחמור האוכל לחם". דבורה שאלה ילד מה כתוב על הפתק מאחורי האריה, והוא חזר על הכתוב. היא שאלה אותו האם הוא מחבב את החמור האוכל לחם, והוא ענה בחיוב. דבורה הרימה את הילד בזרועותיה ובינתיים הגיע אחיו המבוגר מעט, שנצמד לכסף ואמר בצער: "פרץ מצא דרך להסתובב בעולם בחינם". דבורה כעסה על דבריו ואמרה: "זה לא נכון. אני מכירה את החמור האוכל לחם טוב מאוד, והוא לא עושה זאת עבור כסף". הם התיישבו ליד השולחן. הילד אמר לחברו: "אני רוצה להיות עשיר ולבנות סוללה (דָיֵק) גדולה", ולאחר מכן פנה לדבורה ואמר: "כעת החמור אוכל לחם לא עושה כסף, אך לאחר מכן ישלמו לו, והוא יפעל עבור כסף". דבורה הזהירה אותו לבל יחזור על דברים אלו, כי אין זה נכון. היא לקחה את הילד והלכה משם.

סימן: קבלו את החוק החדש עבור כל העמים, היו נחמדים ביחס לחמור-אריה האוכל לחם, ואל תהיו חלק מן הלעגנים ושופטי השקר

216 – *6 (2 ביולי 1987, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי הייתה מול הצדיק חיים, שישב בראש השולחן. הוא רצה מחתכת קרח, ואנה, ששמחה כי היא יכולה לסייע, קנתה לו מחתכת קרח ואמרה כי היא מצטערת על הטובה המצומצמת. המורה חיים חייך ואמר: "כל אדם עושה את שביכולתו לעשות, וזה טוב". בשל התרגשותה, אנה גילתה כי היא התעוררה. המורה אמר לה לא לדאוג, וגם אם התעוררה, היא תירדם שוב ותחזור לחלום. ואכן, אנה נרדמה שוב וחזרה לאותו המקום. כעת המורה חיים דיבר עם שני אנשים על בן אדם שלישי שנראה מוזר עם סימפטומים מדאיגים. הוא הסביר כי המחלה נובעת מזרמי הירח.

בשורת המורה חיים: מה שכל אחד יכול לעשות הוא מספיק, גם אם זה נראה מעט

218 – *10 (8 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי סיפרה לפרץ את הסיפור הידוע על אברהם הילד, אשר ניתץ את פסלי אביו בחנות האלילים. תוך כדי הסיפור הייתה היא משוכנעת כי מדובר בילד, וכמו כן נזכרה שהיה זה פרץ שסיפר לה אותו. דבורה אמרה: "לא לך אני צריכה לספר את הסיפור, מאחר שאתה יהודי, אלא לאחרים"[107].

אברהם מנתץ את פסלי האלילים של אביו, סיפור חשוב לילדים

219 – *10 (9 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי היא יחפה בגן. היא מצאה אבן של הדיבר השני ואבנים נוספות. פרץ שמח כי גם היא, כמוהו, הייתה יחפה[108]. מן הגן דבורה פנתה לרחוב וכמעט נפגעה פעמיים ממכוניות, אך ניצלה בכל פעם מאחר שחשבה על ה' ועל הגנתו. היא המשיכה לרוץ ברחוב ואמרה: "תודה לאל-שדי, אל-שדי גדול, אל-שדי אחד"[109]. לאחר מכן היא שאלה את פרץ אם אפשרי שחלק מן הסימנים הם פירות של בדיחות השדים[110]. תוך כדי השאלה, היא הבינה שהשדים לא חכמים עד כדי שיוכלו ליצור סימנים נפלאים. כמו כן היא הבינה שהמורה חיים הוא הצדיק, וגם אם שדים יתיימרו לפעול בהיבטים אחרים, הם לא ידמו למורה. פרץ התכוון לענות לה, אך הבין שדבורה כבר הבינה ורק הניד בראשו לאישור.

הגנת אל שדי. מספר שיעורים אודות סימני המורה חיים, המובנים על-ידי זנב החמור

220 – *10 (10 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי היא הולכת לאורך הרחוב עם ילד, בדרך לביתו של פרץ, שבו סימן חשוב צריך להיעשות. הילד שאל את דבורה מה עליהם לעשות כדי לבצע את הסימן, והיא ענתה לו: "רק תחשוב על נישוק וחיבוק כמה שאפשר, מאחר שברגע זה כל אחד מאיתנו ייצג אומה, וכל נשיקה וחיבוק יסמלו את השלום העתידי בין העמים, דרך פיוס הנשיקה והחיבוק בין עשו ויעקב". הם עברו מתחת לשעון, והילד אמר כי הוא כועס על הכנסייה, מאחר ששיקרה במשך 2000 שנה. דבורה אמרה: "זה נכון שהם סיבכו אותך במשך 2000 שנה, וגרמו לך "לסגוד" לבן אדם, לישוע". מכור לסמים ששמע אותם מדברים אמר: "אך כעת הגיע הזמן לדעת את האמת". הם הגיעו לפרץ ונכנסו למרפסת להביט בכוכבים. פרץ אמר: "הסימן חייב להידחות עד מחר, מאחר שכעת יש ערפל, ורק אל מול כוכבים רבים יש לבצעו".

פיוס, תיקון והמתנה לבוא הזמן

221 – *5 (יולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי הדור הישן הוא שחור[111], אך הדור החדש יכול להינצל על-ידי הברית החדשה השלמה.

הברית החדשה השלמה מצילה אנשים מדור הממון

222 – *10 (16 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי הלכה לצד נזירה. לפתע שתיהן נשארו ערומות. הן המשיכו ללכת ובנקודה מסוימת הנזירה כתבה על האדמה מילה ביוונית. פרץ הגיע ושאל אותה לפשר המילה, ודבורה ענתה כי המילה היא "בן". פרץ הביט במילה וחייך בסיפוק[112].

סימן נבואי אודות נזירות המבטלות את שבועותיהן כדי לחיות בנורמליות

224 – *6 *10 (17 ביולי 1987, מילאנו) דבורה חלמה כי היא ופרץ התמתחו במים. פרץ אמר כי עליהם לחכות לפאולו, מאחר שעליו לעמוד לימין פרץ, בעוד על דבורה לעמוד לשמאלו. דבורה חשבה כי עליהם לבצע ברכה, אך נאמר לה כי זהו "סימן תחיית המתים במים". לאחר מכן הגיע פאולו[113].

סימן: תחיית המתים במים

225 – *4 (18 ביולי 1987, מילאנו): קלאודיו חלם כי הוא נמצא ביער עם אחותו דבורה. הוא רצה להשיג את לחם החמור, אך רוח רעה הגיעה והשליכה את הלחם למרחק. קלאודיו הסביר כי הלחם הוא לחם החמור אוכל לחם, וכי הוא רוצה לקחתו. הרוח רצתה לשלוט על קלאודיו, אך הוא פעל בחכמה. באמצע המאבק הוא עשה עצמו כאילו הרוח ניצחה אותו והשתלטה עליו, ולכן הפסיק להיאבק, אך דווקא ברגע זה הוא לקח את הלחם, הלך לפרץ וסיפר לו את אשר ארע[114].

אסטרטגיה נגד יצר הרע

226 – *4 (18 ביולי 1987, מילאנו): סולי חלם כי הצדיק חיים אמר לפרץ: "פרץ! (הוא עמד על רגליו מיד), מי אני?". פרץ ענה: "המורה חיים הוא הגואל, גם אם עדיין רק מעטים יודעים זאת" -

בשורה: זו האמת שקובעת, לא כמה יודעים אותה

228 – *10 (19 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה משפחה של אנשים שקרנים, האוכלים ליד השולחן. בנקודה מסוימת האב קם מכיסאו ואמר כי עליהם ללכת. כולם קמו כדי לעזוב, אך לפתע ראו חמור וסוס מגיעים. האב החליט לשבת ואמר: "אל תזוזו. חמור וסוס מגיעים". דבורה ראתה אותם הולכים והחליטה לעקוב אחריהם. הם הגיעו לבית של אנשים עשירים שחיו בניכור. כשנכנסה לבית, ראתה היא את סולי קמחג'י שהביט ברצפה, אשר התחלקה לכלי קיבול מלבנים. הוא שאל את דבורה מה הכלים מכילים, והיא ענתה לו, תוך שהיא מצביעה עליהם: זהב, אודם, ברזל, עופרת וכסף[115].

סימן: העשירים המסתירים את כספם מפחדים להישדד

230 – *10 (24 ביולי 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ילד חסר אמונה, מעט לאחר תאונת אופנוע, הקשיב לבשורה החדשה[116].

מסר: רבים לא מקשיבים עד שהם נפגעים

231 – *4 *10 (24 ביולי 1987): דבורה חלמה כי שהתה במנזר עם ילדות רבות שיהפכו לנזירות. הילדות היו מבולבלות, וכל אחת החזיקה אבן בידה והביטה על הסבריה. הן הגיעו אל מול האחראית העיוורת, שהחזיקה גם היא אבן בידה. היא הקשיבה למה שיש לבנות לומר, ולאחר מכן ליקקה את האבן וראייתה חזרה אליה, לתדהמת הבנות. האחראית החלה לדבר אז על פרץ, כאשר הנזירות העתידיות הקשיבו בעניין, אך לבסוף הן איבדו את הרצון להפוך לנזירות[117].

סימן נוסף לחזרת הנזירוֹת לעולם

232 – *4 (5 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי היא, רוזה ופרץ היו ביער, והיו צריכים לגעת בארץ. לאחר מכן, לדבורה היה ספר תנ"ך בידה והיא אמרה לפרץ שהיא רוצה לפתוח אותו כדי לראות אלו פסוקים יופיעו. פרץ הסכים ואמר שיפרש את הפסוקים. דבורה פתחה את התנ"ך בספר בראשית. פרץ החל לקרוא והסביר על סימני החמור וזנב החמור שהתחברו[118] ועל סימנים שיקרו בעתיד. דבורה הבינה את מה שנגע לעבר, אך בנוגע לסימנים העתידיים היא הבינה רק כי הם יהיו נפלאים, ויעבור זמן רב עד שיגיעו. מאוחר יותר הם היו אצל קלאודיו. מישהו התקרב אליו ואמר כי הוא מלאך שהגיע לראות מה הם עושים[119].

סימן: החמור וזנב החמור בגן

235 – *10 (7 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי ראתה מלאך שהופיע לפניה ושושנה. המלאך אמר: "אל תחששי, אני שומר עלייך"[120].

סימני המלאכים החדשים של הברית החדשה השלמה

236 – *3 (10 באוגוסט 1987, מילאנו): פאולו חלם כי קהילת אנשים, שרובה מורכב מצעירים, עמדו בשורה כדי לקבל את ברכת הלחם וקידוש היין מידי פרץ בבית התפילה עבור העמים.

המנהג החדש: לחם, יין, חלב ודבש על מזבח מלכיצדק

237 – *1 *6 (12 באוגוסט 1987, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי ראתה אנשים צעירים רבים עם סמל שצורתו שלושה כוכבים בשורה וכוכב רביעי שנפרד מהם. היא שאלה אותם מה משמעותו מבחינתם. הם לא ידעו בדיוק מה המשמעות, אך הם חשבו כי הוא קשור לדת אוריינטלית ושהוא מבטא את המשפט: "האל הרשה לאיש הכוכבים להישאר על הארץ, עד שיגיע הזמן". אנה התרגשה מאוד כששמעה זאת, והבינה כי איש הכוכבים הוא הגואל חיים[121].

סימן: הגואל חיים מלמד אותנו את כוכבי הגאולה

238 – *5 (12 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי היא הייתה במכונית בפינת רחוב, והביטה בשמים. מולה היו שני גורדי שחקים, וביניהם נראו ירח וכוכב מתחתיו. ענן כיסה חצי מן הירח, ואז הוא נע והשאיר את הירח גלוי. דבורה הלכה לפרץ וסיפרה לו את החלום, והוא אמר לה: "חמישים וחמש". הוא ישב מתחת לעץ גדול ואמר: "הירח במצב זה יצר עם הענן את המספר 55, מה שמסמל את 6500 השנים מאדם הראשון ועד לגאולה השלמה"[122].

סימן: הדור הרביעי בן 65 השנים

240 – *10 (17 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): קלאודיו חלם כי שהה בבית עם נערה שהכיר, ואשר ביקשה ממנו מידע אודות הבשורה החדשה. הוא נכנס לחדר, שבו הייתה קופסת זכוכית המכילה מוח, ואז פנה שוב לנערה ואמר כי המוח היה אלוהיהם, אך הוא הבין שטעה, ולכן תיקן את עצמו מיד, ואמר כי אין זה נכון, מאחר שלאל אין צורה. קלאודיו אמר לנערה כי המוח היה כמורה, ובמקום לשמור עליו בתוך הראש, ניתן לשמור אותו בקופסא למנוחה, וגם באופן זה ניתן לחשוב[123].

לימודי המוח החדש השפל

241 - *9 (16 באוגוסט 1987, מילאנו): סולי חלם כי נכח בתוך מסגד, לשם שליחות לא מוגדרת בבקשת פרץ. היה זרם מתמשך של אנשים שבאו להתפלל. הוא שם לב למישהו שהודיע על אידיאלים קומוניסטים וטען כי כולם שוגים. רוב האנשים לא ידעו שסולי יהודי, אלא רק מעט, בהם ראשי המסגד. בתוך המסגד, לא במקום המיועד לטקס, היו חמישה משרדים ששימשו כמקום לימוד ומפגש בין דתי. בנקודה מסוימת סולי צעד לכיוון אחד המשרדים. נוצרה מהומה, וסולי נלקח משם ללא אלימות על-ידי שני מוסלמים שאחזו בזרועותיו והביאו אותו למקום אחר. כוונתם הייתה: "עשה כעת את מה שאתה חייב לעשות". אחד משני המוסלמים, הסמכותי יותר, ייתכן ואחד מראשי המסגד, לקח אבן גדולה, ובעזרת אלה ניתץ אותה לשניים[124].

סימן: ניתוץ העקשנות בין ערבים ויהודים

244 – *4 *10 (26 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו): דבורה חלמה כי היא נמצאת בכנסייה, ומפיצה עלונים המסבירים את הבשורה החדשה. הנקהלים קראו את העלונים בעניין, ובייחוד את אלו המדברים על יעקב אבינו. אחד מן האנשים אסף את העלונים, והבין כי מדובר בספר ששמו: "בשורת החמור האוכל לחם". לאחר מכן עזבה דבורה את הכנסייה, וראתה על קיר חיצוני ענפים רבים של עץ מת, שמהם הנצו פרחי ציפורן קטנים אבל בצבעים חזקים. היא שאלה מישהו כיצד זה ייתכן, ונענתה כי הם מייצגים את עשרת שבטי ישראל[125], מאחר שהנוצרים קראו את הבשורה החדשה. הפרח הראשון יצג את שבט יהודה[126].

סימן: הצמיחה מחדש של עשרת שבטי ישראל

246 – *10 (ליל יום הכיפורים, 1987): פאולו חלם כי ראה את המורה חיים, אשר הסביר חלק משיעוריו[127].

שיעורים חדשים הנוגעים לכיפור

247 – *10 (3 בספטמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה במהלך חופשה מודעה המציינת כי מדינת ישראל הוכרה לבסוף. דבורה הופתעה, מאחר שידעה כי ישראל הוכרה כבר בשנת 1948. לאחר מכן פגשה ילדה, שלה הסבירה את הבשורה החדשה. אז הרימו הן את ראשיהן וראו בשמים קשת גדולה, מעל ענן בצורת כתר[128].

סימן: ההכרה ההולמת של מדינת ישראל שתבוא אחר כך

248 – *10 (6 בספטמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי שלפה קוץ מצוואר של ילדה בת 3. בהמשך, כאשר הלכו הן יחד, הן ראו ראש שה (כבש) בצבע ירוק שנפל מן השמים[129].

סימן: זכות קורבנו של הצדיק חיים ירדה לארץ

249 – *5 *8 (8 בספטמבר 1987, מילאנו): קלאודיו חלם כי בגשר על נהר, שאל מישהו אותו ואת דבורה אם הם גרמנים. הם ענו בשלילה. אותו אדם שאל את דבורה אם היא אנטיכריסט, והאם היא מחפשת את האנטיכריסט שיגרום למלחמה גדולה, והיא ענתה שלא. קלאודיו הסביר כי אין זה האנטיכריסט שיגרום למיתות רבות במלחמה הגדולה שמתקרבת, אלא אסונות טבע שיימשכו 2-4 שנים, וכמו כן כי קיים מקלט לשם הצלה מכל מה שצפוי להגיע[130].

תיקון התפיסה השקרית של ה"אנטיכריסט"

חשיבות המקלטים במהלך הדור הרביעי

250 – *3 (9 בספטמבר 1987, מילאנו): שרה פודו חלמה כי היא, פרץ והתלמידים שהו בשדה ירוק נפלא. מספר ציפורים ירדו אל השדה, כשאחת מהן הייתה נחליאלי[131]. פרץ התקרב לציפור ואמר: "מהיכן הגעת?". הציפור ענתה: "ממצרים". פרץ שאל: "ולהיכן מועדות פנייך?". הציפור ענתה: "לירושלים". שרה, נדהמת, שאלה את מר ג'יוזפה (אביו של פאולו) האם הוא שמע את מה שהציפור אמרה, והוא ענה: "כן, היא אמרה: לירושלים". שרה ראתה אז כי גברת פרנצ'סקה (אמו של פאולו) ושאר התלמידים המומים. פרץ אמר בחיוך: "לא כל הציפורים יכולות לדבר, ולא עם כולם".

המנהג החדש: חידוש מנהג הפסח הישן עבור הברית החדשה השלמה

252 – *10 (22 בספטמבר 1987, מילאנו): דניאל מניגרסו חלם על אדם בלונדיני עם עיניים כחולות שאמר: "אני מלאך של הגאולה השלישית"[132].

סימן: מלאכים חדשים של הגאולה השלמה

253 – *3 (25 בספטמבר 1987, היום השני של ראש השנה התשמ"ח, מילאנו): פאולו חלם כי ראה עץ גדול ללא עלים. קול אמר: "זהו עץ הצדק"[133].

החוק החדש: סימן עץ הצדק החדש עבור העמים

254 – *6 (בבוקר שלפני ראש השנה, 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי הצדיק חיים סיים לאכול את האגס[134].

סימן: המורה חיים סיים לאכול את האגס

255 – *6 (4 באוקטובר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את פרץ יושב, ומאחוריו היה הצדיק חיים. קול אמר: "חובה שיהיה לך יותר כבוד, אם ברצונך לראות את המורה".

החוק החדש (דרך ארץ)

257 – *10 (4 באוקטובר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה עם אמה. פרץ אמר לדבורה: "הדליקי את הירח". דבורה לא הבינה ואמרה כי היא לא רואה ירח. אמה הסבירה כי המחזור הוסתי של האישה עוקב אחר הירח. פרץ אמר אז לדבורה: "האירי את השמש", והיא הדליקה מנורה. הוא היה מרוצה מכך שהיא הבינה אותו לבסוף וביקש חלב ויין. דבורה ואז גם קלאודיו היו צריכים לצקת אותם על ראשו[135].

החוק החדש: המחזור הוסתי נוהג על-פי הירח

260 – *5 (8 באוקטובר 1987, מילאנו): דניאל חלם כי מישהו אמר לו שהוא מכיר את פרץ, אך לא מכיר את הדיבר השני. דניאל הוציא מכיסו פיסת נייר שעליה נכתב כביכול הדיבר השני, אך הוא מצא בה רק את המילה: "לשונאי". באותו רגע רוח חזקה מאוד העיפה את הפתק מידיו של דניאל, והחדר שבו הם עמדו השתנה, כשבמקום תקרה, מספר רב של כוכבים נראה בשמים. דניאל החליט לומר את הדיבר השני בלב מילה במילה, ועם כל מילה שהגה, נראו ברקים, נשמעו רעמים, וכוכבים החלו ליפול מכל כיוון, עד אשר נראה "גשם" של כוכבים. אז הכל הפך חשוך ואי אפשר היה לראות דבר. דניאל הבין כי היה זה זעם ה'[136].

סימן: בית הספר של הדיבר השני

261 – *5 (10 באוקטובר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי ניתן לה ציור של עשרת הדיברות (הרגע בו משה רבנו מסר את שני לוחות הברית ל"חכמי העדה" בהר סיני[137]). כשנתנה אותו לפרץ, הוא הפך ללוחות של ממש. פרץ ודבורה חזרו הביתה, וכאשר פרץ עלה במדרגות, דבורה עלתה במעלית. דבורה לא זכרה מה היה מספר הקומה, לחצה על מספר 35, שהיה מחצית ממספר הקומות בבנין הגבוה. היא ראתה כי פרץ עולה במדרגות כדי להסביר את הבשורה החדשה לאישה שאותה הוא ליווה אל חדר מואר מאוד. גם פרץ וגם האישה היו לבושים באדום. דבורה שאלה מישהו היכן פרץ גר, והוא ענה לה כי עליה לעלות לקומה ה-65. היא עלתה לשם במעלית, וכשיצאה ממנה ראתה כי פרץ וקרמין שאול נכנסו לדירה והתיישבו ליד השולחן. התלמידים הראו לפרץ את העבודה שעשו, פרץ היה מרוצה מאוד ואמר שהעבודה מתקדמת היטב, אם כי הם רק בתחילתה.

סימן: נדרשות 65 שנים להגעה להתחלה

263 – *5 (21 באוקטובר 1987, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ סיפר לפאולו כי היה זה הכרחי להעניק ברכת הגנה מיוחדת כדי להיות מוכן לתקופת מלחמות ה'. הם היו על מזבח מלכיצדק וביצעו סימן לשם כך[138]. ביום שלאחר מכן החזיקו התלמידים ידיים בסימן קבלת הברכה.

המנהג החדש: ברכות נגד רעות הדור הרביעי

264 – *5 (2 בנובמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי מישהו נתן לה בשורה: זעם ה' מתכוון להתפרץ. מי שלא קיבל את הברכה מצוי בסכנה. לפרץ ניתן שבוע כדי להפיץ את הברכה. לאחר מכן, דבורה הייתה על החוף עם כל התלמידים לטבילה[139].

(שבוע כדי לכתוב את הברכות ולהפיצם לתלמידים)

265 – *5 (4 בנובמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה שהתלמידים היו בנהר אדה (Adda). כשהם כורעים על ברכיהם, הם הודו לה'. לפני הטבילה במים, ולאחר שהרטיבו את ראשיהם, הם התברכו. אז, כשראשיהם מרוחים בחול, הם החזיקו האחד את השני, תוך כדי שיד אחת מונחת על הראש של מי שניצב מלפנים, והיד השנייה החזיקה בחול שאותו הם ישמרו בהמשך. הברכה נעשתה לפני אל שדי, בנוכחות הגואל חיים ומלאך הגאולה השלישית.

סימן לשם הפצת הברכות

266 – *3 (7 בדצמבר 1987, צ'רנוסקו, מילאנו): שרה פודו חלמה כי אנה גספרוטי הגיעה לבקר אותה עם שק מלא בחלות. החלות היו קלועות ומצופות בשומשום. שרה אכלה חתיכה מאחת החלות, והיא הייתה רכה מאוד ועשויה היטב. בבית כולם היו מוכנים לחגוג[140].

המנהג החדש: חידוש החלה עבור המנהג החדש

268 – *10 (12 בנובמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה שעלתה עם קלאודיו אל פסגת הר בו היה שלג רב ובניין שעליו השתכנו מבוגרים רבים. רופא דיבר עם דבורה והסביר לה כי בשל השגיאה של פאולוס, אנשים אלו מדוכדכים. פאולוס נתן להם לאכול, אך שכח דבר חשוב. יש להם צרכים טבעיים לסיפוק, והוא לא חשב על כך. הרופא המשיך ואמר כי יש לחזק את הזרע. דבורה, שהתקשתה להבין, שאלה את הרופא כיצד אפשרי הדבר שבגילאים כאלו לאנשים יש עדיין צרכים מסוג זה, והוא ענה לה כי זה נורמלי, וכי פאולוס החזיק את אותם אנשים כבבית אבות[141].

סימן: פאולוס המתוקן, ביחס לצרכים מיניים

272 – *6 (19 בנובמבר 1987, מילאנו): סולי חלם על אח ואחות. הוא, האח המבוגר יותר, היה טיס שנהנה מהחיים, והיא סבלה. גם הוא וגם היא יקומו לתחייה[142].

בשורה הנוגעת לשאלה מי יקום לתחייה

274 – *10 (23 בנובמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי דניאל וג'יוזפה מניגרסו ותלמידים אחרים החזיקו כל אחד מטה בידם, וביצעו סימן של איחוד. דבורה חשבה על הנבואה הנוגעת לאיחוד אפרים ויהודה[143].

סימן של איחוד גאולי של אפרים ויהודה

275 – *10 (24 בנובמבר 1987, מילאנו): דבורה חלמה כי הסבירה לפרץ שבשמים היה ענן שסימל את הענן הכתום, אשר הקדים את סימן המורה חיים, והתקשר לצבע הכתום[144] שנראה על-ידי דניאל בחלום.

סימן הקדושה החדשה של הצבע הכתום בעננים הקודמים לסימן המהירות של הגואל חיים

277 – *7 (2 בדצמבר 1987, מילאנו): סולי חלם כי הוא הניח תפילין בים. הוא לא זכר אם היה לו בגד ים או אם היה לבוש. היה לו קשה מאוד להניח את התפילין, מאחר שהגלים הפריעו לו. לבסוף הוא הצליח, אך אז קלט שלא שם על עצמו טלית ופחד שעשה טעות. לבסוף, עם זאת, הכל הסתדר[145].

החוק החדש: תפילין, בבית הכנסת כן, בבית התפילה לא

279 – *6 (דצמבר 1987, ישראל): דוד לוי חלם כי ראה את הצדיק חיים, שאמר לו כי הוא מצטער שלפני כן הוא לא יכול היה להיות איתם זמן רב, אך כעת הוא יהיה קרוב יותר[146].

הגואל חיים: קרוב אלינו לאחר 5 השנים הראשונות

280 – *4 *10 (3 בינואר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי היה קרוב לאגם. הייתה בו סירה, שממנה נפלה ילדה, ומאחר שלא ידעה לשחות היא טבעה. פאולו באופן אינסטינקטיבי השליך עצמו למים כדי להצילה. הוא אחז בה ואז, באורח פלא, החל ללכת על המים כשהילדה איתו. אנשים רבים ראו את הפלא הזה ונדהמו. פאולו, נפעם בעצמו, החליט להישאר בעילום שם כדי לא להתקבל באופן מוטעה, ולפיכך מצא הוא מקלט, לבדו, במקום בטוח, בו יכול היה לדבר עם פרץ. לאחר שסיפר לו מה קרה, פרץ אמר: "זוהי אסטרטגיה מלמעלה. עליך לקבץ יחד את ראשי הדת בעולם ולהכריז בפניהם כי בא הזמן בו הם צריכים להיות קרובים אליך". לאחר מכן, פאולו אמר למספר עיתונאים כי עליהם להגיע אל כל ראשי הארגונים הדתיים בעולם, ולהעביר להם בשידור חי את נאומו. פאולו עמד לפיכך בפני אותם ראשי דת ואישים מכובדים אחרים והחל לנאום: "איני אליהו הנביא ואיני משיח, אך אני מדבר בשם אל שדי, ה' אלוהינו, אלוהי כל האנשים, הבורא. פניי מכוסות מאחר שרק מילותיי אמורות לעניין אתכם ולא אישיותי. כולכם שגיתם. אותה מידה של אמת שידעתם שווה לטעות שבגללה אתם אשמים. הרשו לי להתחיל עם המסורת היהודית של אבות האמונה, העם הנבחר, הכלי הנבחר על-ידי ה' להעניק את עדותו העצמית. לא ניתן להימלט מן העדות ההיסטורית שלפיה העם היהודי הוא דמות ראשית בסיפור. היהודים צריכים לתמוך במשקל הנפלא של התורה הקדושה. איזה עוד עם חווה כאלו גזרות והשפלות בידי כל העמים כמעט? למרות זאת, היהודים המעטים שרדו תמיד ולא חוסלו, מאחר שאל שדי היה תמיד איתם, מה שמעיד שהייתה להם ברכה בכל מעשיהם. העמים, עם זאת, לא הבינו זאת והציבו עצמם כשופטים הדנים את ישראל. הם שגו תמיד ולא הבינו שרק ה' הוא שופט ישראל האמיתי". פאולו חש אז כי הנוצרים הקתולים החלו לתסוס, מאחר שהוא עוד לא התחיל לדבר על ישוע. הוא הרגיע אותם ואמר כי יסביר מאוחר יותר את ההיסטוריה האמיתית של שליחות ישוע המשיחית. פאולו לא זכר את המשך נאומו (שהיה ארוך). בסופו, פאולו הציג את פרץ ואמר: "כעת אני מציג בפניכם את השליח הנבחר, התלמיד הראשון של השופט המשוח במלכות השמים, הגואל האחרון, המורה חיים, שקם לתחייה למען האנושות". בנקודה זו הופיע פרץ, רציני מאוד, מה שגרר פליאה רבה.

סימן המשימה הגדולה של הסוס הלבן בפני העמים

282 – *10 (6 בינואר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי פאולו אמר שסימני אבני הברד הגיעו, אך הם עדיין לא אומתו. בשל כך דבורה ופאולו חשבו יחד על כך שהסימן לא אומת. היה זה יום שמשי, אך בשמים הופיעו לפתע ברקים ורעמים. קול שהחל להישמע אמר: "מה שה' אומר בסימנים יאומת, מאחר שה' לא אומר דברים בעלמא". הקול היה רציני מאוד, וכשהמילים נאמרו, גושי קרח החלו לרדת על פאולו ודבורה, שנבהלו מאוד. הם ירדו על ברכיהם, בכו וביקשו סליחה מה' מאחר שהיו להם ספקות. אז נרגע הכל, דבורה הלכה לפרץ וסיפרה לו על מה שקרה. היא אמרה כי לא ראתה דבר כזה מאז שה' העניק את הדיבר השני בהר סיני[147].

בשורה מאל שדי: אל תפקפקו באמיתות הסימנים. ה' לא אומר דברים סתם

283 – *6 *10 (9 בינואר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי קרא את התנ"ך בקטע שדיבר על בן האדם. תוך כדי קריאה, הוא חש בנוכחות המורה חיים מאחוריו, שהבהיר לו כי עליו לכתוב את מה שהמורה עצמו יכתיב לו. לאחר שסיים את הכתיבה, פאולו ראה את המורה חיים והרגיש שמחה גדולה בתוכו[148]. באופן מוזר, דמות הצדיק חיים לא הייתה בצבע אלא בשחור-לבן. הוא לבש מכנסי ג'ינס כחולות וחולצת פסים, ומראהו היה ללא דופי. על השולחן היה מגזין פורנוגרפי. המורה שאל אם יש במקום צמר זכוכית, אך לא היה כזה בנמצא באותו רגע. לפיכך אמר המורה: "לא משנה, אני אשים את ידי עליו", והוא הניח את ידו על המגזין. כשיצא המורה מהחדר, הוא ביצע סימנים עם ידיו, ונראה היה כאילו קושר הוא בין דברים. באותו הזמן, פרץ ביצע סימנים שונים עם ידיו.

פאולו אושר כמזכיר למורה חיים

סימן הגנה נגד פורנוגרפיה

284 – *8 (10 בינואר 1988, מילאנו): ג'יוזפה מניגרסו חלם כי הוא ופאולו היו בג'ונגל. ג'יוזפה ראה נחש, ופאולו אחז בו באומץ והכניס אותו לפיו של תנין. התנין אמר: "טוב מאוד הוא הנחש הזה". ג'יוזפה הביט עליו ואמר: "אילו פנים משונות יש לו". לאחר מכן חזרו ג'יוזפה ופאולו לעיר, ובה כומר אחד אמר: "אני מתפלל לאלוהיי שישוע והאל הם אותו הדבר"[149].

סימן: הנחש בפה התנין

אבסורד השילוש הנוצרי

286 – *10 (15 בינואר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפרץ היה מבוגר, כבן 90. הוא היה לבוש בלבן, ישב בין שני אריות ואמר: "היהודים חייבים לעזוב את התחנה, מאחר שהם כבר שילמו, והם לא ישלמו יותר"[150].

סימן: היהודים כבר שילמו בשואה

287 – *5 (23 בינואר 1988, מילאנו): קרמין שאול (אחיו של פאולו) חלם כי ראה את הירח בוער, כאילו התפוצצו עליו פצצות. דברים מתכתיים גדולים נפלו על בניינים, בעוד מכוניות נעו בעצמן, נפתחו והתפצלו. שרר כאוס גדול. קרמין שאול היה רגוע, והבין כי הכל הגיע מה' וכי הוא מוגן. הוא אמר לחמותו: "זוהי זרוע האל שמכה". לאחר מכן הוא, פאולו ואוספיה ראו שוטר שסימן כי האירוע הסתיים. הם הביטו בשמים וראו שהכוכבים הפכו רכים כנוצות, נעו מסביב וירדו מטה ללטף אנשים. קרמין שאול, שהתרגש מפעולותיו הנפלאות של ה', חשב לעצמו: "מחר לעיתונים יהיה על מה לכתוב, וכל העולם יידע שה' קיים"[151].

סימן כפול: הדור הרביעי והגאולה

289 – *4 *10 (1 בפברואר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שמתחת לכרית שעליה פרץ ישן, עיתונאים זעירים רבים התגנבו באופן חרישי. פרץ הבחין לבסוף במה שהתרחש, ותוך כדי שהוא נהנה מן הסצנה, אמר לדבורה: "הם ממש משעשעים. מלמעלה נאמר להם כי אסור להם להפריע לי כשאני ישן, ולכן הם הגיעו באיטיות ובשקט אל מתחת לכרית"[152].

סימן: אינך יכול לסמוך על עיתונאים, הי-הא!

290 – *5 (פברואר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שראתה ירח אדום מאוד. בכל פעם שהביטה בו, הוא נפל לארץ. היא פחדה מכך, חשה בכף יד שאחזה בזרועה, ונראה לה כי מדובר באליהו הנביא. בעקבות כך דבורה התמקדה במחשבותיה בה' ונרגעה. פאולו הסביר שהירח היה בסימן ירח הדבש, אך גם בסימן ירח הדם. קרניו הגיעו להשמיד את הרשעים שאינם בוטחים בה'.

בשורה אודות יראת ה'

291 – *10 (6 בפברואר 1988, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה שג'יאני אניילי (תעשיין איטלקי, בעלי "פיאט" לשעבר, שנפטר בשנת 2003) העביר לה מעטפת כסף. אנה סירבה ואמרה: "ברוך השם, איני צריכה אותה ואין היא עבורי". היא הסבירה לו כי המעטפה הינה עבור הגאולה השלמה.

מסר: אזהרה כי יש להיות מוסריים בנוגע לכסף שניתן עבור הגאולה השלמה

292 – *4 (9 בפברואר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ אמר לה לקחת את הצעיף המשיחי ולאגור באמצעותו מים. דבורה יידעה אותו כי הצעיף נחלק לשלוש, ופרץ יעץ לה לאגור את המים עם החלק הגדול[153].

סימן הצעיף המשיחי

293 – *9 (פברואר 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ, במצב רוח חגיגי של שלום, לחץ ידיים לקבוצה של ערבים פלסטינים.

סימן תקווה לעתיד

294 – *10 (17 בפברואר 1988, מילאנו): יהונתן קמחג'י (בנו של סולי קמחג'י) חלם כי החמור משך עגלה שעליה רכב איש מבוגר. החמור נכנס לדלת שהובילה לגן שומם, מוקף בחומת שיש, ובתוכו ניצב בית משיש. ליד הבית נראה ספסל משיש, ועליו ישבה אישה קשישה. האיש שרכב על העגלה העניק לאישה מספר מטבעות כסף בתוך שקיק. האישה אמרה: "תודה, בן"[154].

בשורה מן המורה חיים ביחס לאופן שבו הצדקה מאחדת בין אנשים

295 – *5 *10 (19 בפברואר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי שהה בישראל, בדירה בה התגוררו תלמידי בית הגאולה. פאולו שוחח עם רפאלה, שאמרה לו: "אני רואה בעיניך שהינך מרוכז במה שעליך לעשות, לקראת ההגעה של משה רבנו". פאולו הלך לבתים אחרים כדי להציל אנשים ממה שהולך לקרות ולהביאם אל הבית. במדרגות האווירה הייתה של מוות, והובן שיום ה' הגדול והנורא קרוב. בהגעה אל היעד, פאולו ראה את פרץ ששמח, אך במקביל גם היה מלא יראה בשל נוכחות משה רבנו[155].

סימני קשירה לגאולה הראשונה של משה

296 – *5 (23 בפברואר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שמלבד לאגור מים במשך שעתיים[156], היה חשוב גם לחלק מזון, כסימן של רעב. פרץ הסביר לתלמידים כי גם "תריסים ונציאנים" צריכים להיות מוגפים לגמרי, מאחר שקרני הירח מסוכנים מדי.

סימנים נבואיים: רעב וסכנות בדור הרביעי הזה

297 – *10 (24 בפברואר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ירדה מסירה ונכנסה לשער. הוסבר לה כי השער היה מיוחד מאחר שמלבד הסגירה הרגילה, יש לו הגנה נוספת. בדרך זו אנשים שרוצים להיכנס דרכו ירגישו בטוחים, גם אם יביטו לאחור. לשערים האחרים, עם זאת, היו צורות משונות, והאנשים שנכנסו דרכם והביטו לאחור, החלו לחשוש ורצו להימלט. ברגע זה דבורה ראתה סדרה של שערים, ובצד שמאל לשער בו היא ניצבה, ראתה מלאך בלונדיני. דבורה הביטה סביב והבחינה שבמקום שהיה מלא באור ובענפי ערבה, היו גם מספר מצבות לבנות. היא חשבה על עשרת השבטים. באמצע הרחוב נראה מלך שפניו היו כפני פרץ. הוא לבש בגד סגול, אמר לדבורה כי עליה לבצע את ברכת 13 השבטים, וציין בפניה את שמותיהם, מהראשון לאחרון. דבורה חזרה על השם האחרון, וביטאה באופן מיוחד את השם "דן". היא הביטה החוצה וראתה שוק של נוודים, קטן אך עשיר[157].

ספר הסימנים (השער ה-13)

298 – *10 (מרץ 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי נכנסה (תוך שהיא עוברת חמישה שערים[158]) לבית של אישה כלשהי. בנה של האישה דרש מדבורה ביהירות לבשל לו אוכל מטוגן, אך דבורה ענתה כי היא אינה יכולה לעשות זאת מאחר שאין גז לבישול. הצעיר אמר: "באיזה אל את מאמינה, אם הוא אינו יכול לטגן אוכל ללא גז?!". דבורה סיפרה לו את הסיפור של אליהו הנביא על הר הכרמל, והוא החל לחשוש וחזר בו מדבריו.

בשורה: כוח הניסים של אליהו הנביא

300 – *6 (2 במרץ 1988, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה שפרץ חיכה בבית למאורע מדהים שעמד להתרחש: מבנה שעליו שלושה סמלים (אחד היה בוודאות קסדה) היה צריך להיכנס לבניין אחר, ולכן לשנות את צורתו – ממבנה של מלחמה למבנה של שלום. כאשר מאורע זה הושלם באורח נס, לאחר מאמצים מעייפים, הפעמונים החלו לצלצל בעצמם בשמחה, מבלי שאף אחד הפעיל אותם. היה זה סימן של הגואל חיים.

סימן "שר שלום", הגואל חיים

חלומות 301-400

301 – *4 *10 (13 במרץ 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפרץ, עם טוניקה ירוקה, דיבר לתלמידים של בית הגאולה. התלמידים ידעו שעל פרץ למות, ואז פרץ שאל אותם: "בן כמה אני לדעתכם?". הם השיבו: "כבן 40". פרץ אמר: "לא", וביצע סימן עם המטה של המורה חיים. בהמשך הוא אמר: "למעשה אני בן 100 ונולדתי בשנת 1914"[159].

סימן: "אני בן 100 ונולדתי בשנת 1914"

302 – *10 (13 במרץ 1988, מילאנו): קרמין שאול חלם כי מלאך מסר את הבשורה הבאה: "מי שיגן על היהודים יתקדש"[160].

סימן: מי שמגן על היהודים יתקדש

303 – *3 (19 במרץ 1988, ראש חודש ניסן התשמ"ח, מילאנו): סולי חלם כי ראה, לפני מין היכל קדוש, "כוהן משוח" שציטט את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו, מלך העולם, הגומל חסדים טובים לעמו ישראל". הכוהן הזמין שני בנים יהודיים בני 15 להיכנס אל בית התפילה כדי לחזור על הברכה. הם הסירו את נעליהם ונכנסו, ובהמשך לאחר אמירת הברכה עזבו הצעירים מן הדלת הנגדית לזו שבה הם נכנסו. היכל קדוש זה היה בחוץ ומן היציאה ניתן היה לראות נהר. הכוהן עטה טלית.

המנהג החדש: ברוך אתה ה' אלוהינו, מלך העולם, הגומל חסדים טובים לעמו ישראל

304 – *9 (20 במרץ 1988, מילאנו): רפאלה פייר (Feyer) (חברה של סולי מבית הספר, שאחותה היא נזירה) חלמה שבשיחה עם ג'רארד (איתו חיה באותה עת) היא אמרה: "אני יהודייה". ערבים שעמדו לידה ושמעו זאת, החלו לומר: "יהודייה" ולהביט בה בשנאה. באותו רגע היא הבינה כי היא הייתה בישראל, בתקופה מכרעת לגבי השטחים. היא פחדה מאחר שמצאה עצמה בין ערבים רבים, אך הבינה כי ניתנה לה אפשרות לדבר איתם, ולכן פנתה אליהם באנגלית: "האם אינכם עייפים מן המאבק שלא נגמר? האם לא עדיף לאחד כוחות כדי לחיות בשלום ובהרמוניה, ולעבוד יחד כדי לשפר את תנאי החיים בישראל? בסופו של דבר, חיינו יחד באותם שטחים במשך זמן רב, ומה תעניק השנאה ההדדית, מלבד פגיעה האחד בשני? למעשה, אנו עובדים את אותו האל. זכרו גם כי ישראל היא מדינה דמוקרטית". כשרפאלה דיברה, היא ראתה שדבריה החלו להשפיע, אך כאשר היא ביטאה את המשפט האחרון, ערבי אחד קטע אותה ואמר: "רק רגע, ישראל הייתה בתחילה מדינה סוציאליסטית. האם לא רק דרך הצבעה היא הפכה דמוקרטית?" רפאלה, הבינה את רוח הסתירה בדבריו וענתה: "האם אין זה נזקף לטובתה של ישראל שהחליטה להפוך לדמוקרטית ושאפשרה לך להישאר כאן, למרות השוני בגזעך ובדתך?" כולם הסכימו עם רפאלה, שנדהמה כעת מעצמה שהצליחה למצוא את המילים ואת האומץ לומר את הדברים הללו.

בשורה: הענקת נימוקים לפלסטינים

305 – *10 (24 במרץ 1988, מילאנו): פרץ חלם כי היה בישראל והלך יחד עם שרה בקרבת הים. פרץ אמר: "ראי איזה סימן רע, מי הים לא זזים כלל". היה לילה והאווירה הייתה רצינית ומאיימת. משלב מסוים פרץ החל ללכת לבד וחיפש מקום לישון. הוא מצא מקום בו חי זוג ישראלי צעיר ונשוי, הודה להם כי הם מסכימים לארחו והודה לה' על הכל. הבעל, עם זאת, הביט אליו בחשד. כששכב פרץ לישון, הוא חלם מספר חלומות. באחד מהם הוא ראה את אותו בעל עם חברים, כולם ממוצא אשכנזי כמוהו. הם התלוצצו על פרץ והחשיבו אותו כדתי. אחד מהם כיבה סיגריה על ידו של פרץ בגועל, שמצידו נזף בהם ואמר: "זה לא בגלל שאינכם דתיים, אלא בגלל שאין לכם יראת ה'". בחלום אחר, פרץ הלך ברחוב, ויהודי ספרדי החל ללכת לידו. על האדמה היו סלעים רבים המכוסים בקרמל עם רצועות שוקולד, וכולם נועדו למכירה. האדם אמר משהו כדי להתחיל בשיחה עם פרץ, אך פרץ לא ענה, ובמקום זאת הרים את אחד מאותם סלעים, שהיו יפים מבחוץ אך לא אכילים, מאחר שהיו מצופים בלבד, ולכן השליך אותו. פרץ התעורר בבית הזוג ואמר: "קיבלתי סימנים נבואיים. בעוד שבועיים-שלושה ישראל תעבור תקופה של סכנה גדולה. "למרבה הצער", הסביר הוא לאישה, "יש גזרה על ישראל בשל חטאיה. בין האשכנזים יש רבים ללא אמונה כלל, התנהגותם נוראית, הם שחצנים, חסרי אהבה וכבוד לזולת, ובין הספרדים יש כאלו המתנהגים כלפי חוץ ברשמיות מתוקה, אך בתוך תוכם הם קשים כאבנים". פרץ הוסיף ואמר לה כי הבין מן החלום שבעלה הפגין כלפיה יחס לא ראוי, בעוד שהיא אהבה אותו. זוהי מגמה מצערת בישראל של ימינו. באותו רגע ירד הבעל במדרגות, החל להתייחס לפרץ בחוסר כבוד ודרש כי יעזוב מיד. האישה לא הסכימה, אך לבסוף הוכרחה לבצע את שציווה. פרץ התעורר מן החלום.

מסר: אזהרות נגד התנהגות רעה ודרך ארץ שגויה

307 – *10 (1 באפריל 1988, מילאנו): דבורה חלמה שפאולו ניסה להסביר שאלות המתייחסות לל"ו הצדיקים הנסתרים. פאולו היה בטוח אודות מה שאמר, אך פרץ גער בו: "הייה זהיר. אינך יכול להעמיד פנים כי אתה מסביר את נושא ל"ו הצדיקים הנסתרים בקלות, כשלמעשה יש מאחורי הלימוד שנים רבות".

בשורה הדורשת זהירות כשמדברים על ל"ו הצדיקים הנסתרים

308 – *5 (3 באפריל 1988, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בבית. היו בו אורחים רבים שאכלו בשפע על שולחן גדול, והתענגו על האוכל עם ידיהם. דניאל לא השתתף בכך ונגעל מאוד. הוא יצא למרפסת ומצא בה שוטר שביקש עזרה באכסון מזון. יחד הם הכניסו מזונות שונים לקופסאות כחולות, סגרו והניחו אותן באופן מסודר על מדפים. העבודה הייתה מעייפת וארוכה. לבסוף הם מילאו את החדר כולו. המזונות העיקריים שאוחסנו היו פסטה ובשר.

מסר: הכנות לקראת מחסור במזון

309 – *5 *6 (3 באפריל 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ הסביר לחבורת אנשים, הנאמנים לבשורה החדשה את משמעות המילים "לא תיוותר אבן על אבן". הוא אמר: "השכל האנושי לא יכול לדמיין מה יקרה בימים הללו". לפתע התרחש פיצוץ עוצמתי. פרץ זז מן המקום בו הוא ניצב כדי לא להיפגע. החלה מהומה, אנשים נהרגו, יד שחורה ירדה מלמעלה והרגה את כל מי שנקרה בדרכה. היה זה רגע נורא. פרץ, שפחד, קרא בשם ה' (השם המפורש) באיטלקית. הוא ביצע סימני תנועות מלמטה למעלה, ואז הנשמות חזרו לגופותיהן המתות וחזרו לחיים[161].

כח תחיית המתים שניתן על-ידי הצדיק חיים

310 – *5 *6 (3 באפריל 1988, מילאנו): פאולו חלם כי הוא עמד מחוץ לבית חולים וראה את המורה חיים המלווה על-ידי פרץ. המורה חיים היה רציני ולא דיבר, כשיחד עם הגברת מזל חזרו הם הביתה. פאולו ישב אז על המדרגות, מחוץ לביתו של המורה, כשהוא שמח, וחשב לעצמו: "ברוך השם, כעת מישהו יכול לראות ולדבר עם הגואל". לאחר מכן פרץ ופאולו נסעו ברכב לבית המורה. פאולו נוכח לדעת בהפתעה כי היו מתנות רבות ברכב. כשהגיעו לביתו של המורה, פרץ אמר לפאולו: "אמור לשאר כי עלי להישאר לבדי למשך מספר ימים, מאחר שאני נכנס לסימן המַעֲטֶה (מסווה) המשיחי לשם כתיבת בשורת הנביא"[162].

המעטה המשיחי עבור הבשורות הנבואיות של הדור הרביעי

313 – *5 (4 באפריל 1988, מילאנו): דניאל חלם שקרמין שאול היה שמח ונרגש מאוד, מאחר שקיבל משימה חשובה של גילוי כוכבי לכת שונים בחלל. דניאל, עם חברים נוספים, החליטו ללוותו במעבורת החלל. כשנסעו למקום בו ניצבה המעבורת, הם נעצרו להביט בכוכבים, והשמים היו בהירים באופן מדהים. ברגע מסוים הם ראו כוכבים הנעים בכיוונים רבים. דניאל, קרמין שאול וג'יוזפה נדהמו מן המראה הזה, וככל שהדקות נקפו הם ראו יותר ויותר תנועות כוכביות עד שקבוצות כוכבים שלמות נעו לכל כיוון. ואז, מאותן קבוצות כוכבים רבות נוצרו גופים מתכתיים. דניאל הצביע על השמים ואמר: "ראו, אלו עב"מים". מכונות המלחמה הללו נראו בחלל, ולאחר שטסו מעל לאזור הן החלו לירות ופגעו תחילה במגרש חנייה מלא במכוניות. דניאל ניסה להזהיר את האנשים שמסביב, אך כולם נותרו אדישים, כאילו דבר לא קרה. הוא נפצע 3 פעמים מן התקיפות, ומאחר שלא היה חמוש, לא יכול היה להגן על עצמו. כשראה את ג'יוזפה וקרמין שאול מגנים על עצמם ברובים, הוא גם נטל אחד. בתוך הבלבול הגדול, הם היחידים שהותקפו. דניאל, שרצה עוד כדורים, קיבל את עצת ג'יוזפה ועלה על רכבת. על הרכבת הם ראו שהשמים מלאים במכונות ה"גיהנומיות" האלה, ובשלב מסוים הבינו כי הם ביפן. לאחר מכן ראה דניאל שהכל נרגע ושוב הבחין בקרמין שאול המתכונן לקדם את המשימה[163].

קרמין שאול נבחר כשגריר השלום לחוצנים

314 – (7 באפריל 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה זה יום מקסים עם שמש נפלאה. מעט לאחר מכן נראה ירח "אפוקליפטי" עצום וקרוב לארץ – ירח עם קרניים לוהטות אדומות ועננים רבים מסביבו. ג'יוזפה הכריז אז לעבר קבוצת אנשים צעירים: "הדבר נראה כבר בחלומות, ולכן לא צריכים להיות לכם ספקות. כאשר הסימן הזה מגיע, יתחילו סימנים אמיתיים של הדור הרביעי". –

סימנים של הדור הרביעי: הירח האפוקליפטי

315 – *3 (7 באפריל 1988, מילאנו): דניאל חלם שהאב של אשתו (בחלום) רצה להיפגש עם פרץ כדי לדעת יותר על הבשורה החדשה. דניאל הביא אותו וחבר נוסף לביתו של פרץ, שם האזינו הם בקשב רב. בשלב מסוים פרץ ציין כי עליו לומר תפילה בשם הבורא ולכן אמר: "ברוך ה' אלוהינו בורא כל היקום"[164]. כשפרץ ברך, החבר של חותנו של דניאל החל לבכות. כאשר פרץ שאל אותו מדוע הוא בוכה, הוא ענה: "כאשר התפללת בפני הבורא, אני התפללתי לאנטוניו הקדוש לו אני משויך, אך אני אמתין ליום בו ספר הבשורה החדשה יצא כדי שאתפלל גם אני בפני הבורא[165].

הברכה החדשה: "ברוך אתה ה' אלוהינו בורא כל היקום"

פולחני הקדושים מתוקנים

316 – *10 (9 באפריל 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ העביר שיעור לקבוצת אנשים, שבה היו גם ישראלים. פרץ אמר: "במה שנוגע לאירועים ולהתרחשויות במסלול חיי היהודים, ה' בעצמו מחליט. במה שנוגע לאומות האחרות, מה שקורה תלוי בגורל. מה שקורה ליהודים הוא בזכות אברהם"[166].

סימן: עם ישראל נמצא תחת השגחת ה' באופן ישיר

317 – *3 *10 (10 באפריל 1988, מילאנו): סולי חלם כי היה לילה, והוא שהה בדרך הררית במדבר סיני יחד עם פרץ, דוד לוי ופאולו. האוויר היה צלול, האווירה נפלאה והדרך הוארה על-ידי אור הירח. בנקודה אחת פרץ אמר: "אתם רואים את רכס ההרים? הם כגבר השוכב על אישה". לאחר מכן, פרץ היה לבד עם סולי. הוא התרומם מעל האדמה כמספר סנטימטרים, וביצע תנועות מעגליות עם מטהו. לפתע, על האדמה, הופיעה מחצלת סגלגלה (אובלית) ועליה נכתב בעברית: "ה' צבאות". סולי זכר שהיו דברים נוספים הכתובים על המחצלת, שאם היו נקראים על-ידו, הוא היה פותר בעיה גדולה. סולי התעורר בהמשך, ופחד מן העובדה שקרא כתב קדוש כזה.

החוק החדש: גבר מעל אישה ביחסי מין

קבלת מזבח הנביא בבית התפילה

318 – *10 (10 באפריל 1988, מילאנו): דניאל חלם כי נסע ברכב עם נערה אל פסגת הר. הם ראו אדם עם זקן ארוך, אשר סימן להם לאותת. הוא סיפר כי הוא יהודי תימני, העייף מן הציוויליזציה ומן הרשע האנושי, ולכן עבר עם אשתו לחיות בטבע. דניאל ניצל את ההזדמנות והודיע לאותו אדם שהוא מכיר את המורה חיים, גואל ישראל ואומות העולם, שהיה גם יהודי תימני. האדם שמח מאוד כשקיבל את המידע הנפלא.

הזמנה לדעת את זכות היהודים התימנים

319 – *4 (12 באפריל 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה אדם יורד ממלכות השמים ולו עיניים כחולות ושיער בלונדיני. הוא התקרב לג'יוזפה והתחיל לדבר על דברים טובים רבים ונכונים. לבסוף ביקש הוא מג'יוזפה ללכת אחריו וג'יוזפה ציית. הוא הביא אותו אל הרכבת התחתית, ואז השליך עצמו על המסילה, בדיוק כשהרכבת חלפה. ג'יוזפה ראה כי כל גופו של האדם נחלק לחלקים, אך מיד חזר הוא לעצמו ללא כל שריטה. ג'יוזפה התפלא מכך, אך אמר לעצמו: "אני לא אלך אחריו", ולאחר מכן אמר: "אני נשאר עם החמור"^[167].

סימן: לכו בעקבות סימני החמור ולא בעקבות עושי פלאים

320 – *8 (14 באפריל 1988, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בין המון אנשים, שדאגו לאישה בוכייה. דניאל ראה כי הייתה זו אמו של ישוע, ושאל אותה: "מדוע את בוכה?". היא ענתה: "אני בוכה על בני ישוע. בדרך כלל, במהלך פגישותיו, הוא בא לעיתים קרובות לבקר אותי". דניאל שאל: "כמה זמן עבר מאז שראית אותו לאחרונה?". "שלושה שבועות עברו", היא ענתה. דניאל אמר: "בנך נידון למוות". לאחר מכן, דניאל מצא את עצמו צועד על החוף ומנסה לנחם אותה מדי יום. כאשר חזרה היא מעט לעצמה, לאחר ההלם של הבשורות הקשות, היא החליטה להיכנס מחדש לשטח בו שהתה. לאחר שביצעה מספר צעדים, ראתה מרים קצין רומאי והאשימה אותו: "אתם רוצחים". דניאל הבחין כי על כתפו הימנית הייתה חרב. הוא אחז בה, השליך אותה לעבר הקצין והחמיץ במעט את המטרה. הרומאי הביט לעבר דניאל בזעם, ודניאל אמר לו: "לך מכאן ואל תביט בי. אתה בר מזל שלא פגעתי בך בפעם הראשונה"[168].

חלום אודות מרים שלא נכחה בצליבה

321 – *5 (16 באפריל 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בעיר, בה מנע הוא סכנה. לפתע, מלמעלה, ראה מיליון חרקים שהחשיכו את השמים. ג'יוזפה הסתגר בבית, אך נחיל ארבה הגיח מכל עבר. הוא הזהיר אנשים אחרים אודות הסכנה, ואף על פי ששהה בבית עם חלונות סגורים, הארבה שבר את הזכוכיות והתקיף מכל כיוון. ג'יוזפה קפא ללא יכולת לפעול. הוא הביט על אחדים מן החרקים שהתרבו במהירות עצומה אפילו כשהיו מתים.

סימן למגפות ולמטרדים במהלך הדור הרביעי

323 – *4 (21 באפריל 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שנער התייחס לפרץ ברשעות והטיל אותו על הארץ. פרץ לבש את הטוניקה הירוקה שלו והיה לו מוצץ בפיו[169]. משמים קול אמר (לנער): "מה אתה רוצה לעשות?", והחל לצחוק. הנער המזועזע שם את ידיו על ראשו, ואז פרצה אש, שאחזה בכל גופו. לאחר מכן הופיע עיתון ובו נראתה המילה: "ירושלים".

מסר: כבדו את סימני החמור, אחרת...

324 – *4 (26 באפריל 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את פרץ על מחצלת (מזבח) של אליהו הנביא, ופרץ אמר: "ישועה נובעת מארבעת קצוות בית התפילה"[170].

בשורה: ישועה נובעת מארבע פינות בית התפילה החדש

331 – *5 (21 במאי 1988, מילאנו): פאולו חלם חלום ארוך ומבולבל ממנו הוא זוכר מספר סצנות. בעולם הייתה אווירה של חרדה, ואנשים פחדו. תחושתם הייתה כי שיטפון גדול או אסון אחר נמצא בדרכו אליהם. פאולו קישר זאת ליום ה'. לאחר מכן פאולו מצא עצמו לאחר יום ה' וראה כי הארץ הייתה נטושה למחצה. מספר אנשים התקרבו אליו, וביניהם היו שני רוסים במדים, שפחדו ושאלו היכן הם נמצאים. פאולו אמנם ידע שיום ה' הגדול והנורא עבר זה עתה, אך לא ידע היכן הוא נמצא.

הבלבול הגדול שמגיע בדור הרביעי

332 – *4 (25 במאי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי החזיק ספר של החמור אוכל לחם בידו (שונה מזה אשר פורסם במציאות באותה התקופה). הוא הסתובב והכריז על הבשורה החדשה, ובהמשך פגש קבוצת ילדים והסביר אותה גם להם. לפתע החל הספר לדבר, ואיתו החלו להופיע תמונות, שהפכו לתקופות היסטוריות וסיפרו את תולדות העולם, כאשר מוזיקה יפה מתנגנת ברקע. ג'יוזפה פגש אז אישה וסיפר לה על הספר שהוא מדבר עליו. היא נדהמה. ג'יוזפה הצהיר: "לצערי, כפי שיש בשורות נפלאות, יש גם בשורות נוראיות". האישה התבלבלה. לבסוף, ג'יוזפה החזיק בידו קלטת מוזיקה ריקה, שכאשר הוכנסה למערכת סטריאו, השמיעה מוזיקה נפלאה.

סימן מלא תקווה עבור הספר שמדבר

333 – *4 (29 במאי 1988): דבורה חלמה כי פרשה את ידיה. פרץ ופאולו היו קרובים אליה, ודבורה, שנדהמה מכך, ראתה כי הופיע על ידיה מיכל אובלי כתום, ועליו טבוע ציור של מפתח. דבורה נגעה במיכל, ולהפתעתה המפתח השתכפל ונהפך למפתחות רבים. בנקודה זו היא ביקשה מפרץ ופאולו לראות מה קורה, אך הם לא יכלו לראות זאת. לפיכך דבורה הסבירה כי היה לה חיזיון, שבו היא קיבלה מפתחות נבואיים רבים בין ידיה. פרץ ופאולו היו המומים.

סימן: מפתחות נבואיים רבים של זנב החמור

334 – *1 *10 (6 ביוני 1988, ג'נזאנו די לוקאניה): פאולו חלם כי ראה את פרץ, בחוץ, מתחת לשמים בהירים ומלאי כוכבים. ברגע מסוים, ראה בקרבתו של פרץ אור בצבע שנטה לאדום. פאולו הבין כי האור היה המורה חיים, ולכן פחד ועצם את עיניו כדי לא לראות את המורה. באותו הזמן, הוא חווה התרגשות גדולה בכל גופו, שגרמה לו צמרמורת[171].

336 – *4 (9 ביוני 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי רכב על חמור ברחובות מילאנו. בשלב מסוים החמור עצר. ג'יוזפה זכר את דברי פרץ: כדי לגרום לחמור עקשן לזוז, מספיק לדגדג את אוזניו. הוא ניסה זאת, אך החמור לא זז. הוא התעקש, אך על החמור זה לא השפיע. אז סובב החמור את פניו לכיוונו של ג'יוזפה והביט בפניו. ג'יוזפה נדהם לראות כי לחמור יש שלוש עיניים. החמור החל לנוע[172].

סימן החמור בעל שלוש העיניים

337 – *1 (23 ביוני 1988, מילאנו): פאולו חלם שראה בשמים באור יום מבנה של שלושה כוכבים בשורה וכוכב רביעי נעתק. הכוכבים היו עשויים מאבנים יקרות, שהאירו בצבעים רבים.

סימן השלמה של ארבעת כוכבי ספר הכוכבים

338 – *10 (יוני 1988, ישראל): רוברטו לופאנו חלם כי ילדים מאריתריאה הודו לו במילים: "שלמא שלמתא" (שלום שלם)[173] -

סימן: שלמא שלמתא

339 – *6 (28 ביוני 1988, מילאנו): ניקולה פיירו (אחיו של פאולו) חלם שכשחזר בזמן, ראה הוא את פאולו ואת טינה (אוספיה, אחותו של פאולו) כילדים קטנים. הם שיחקו, ופאולו נפל. ניקולה התקרב אליו וראה כי הוא ללא רוח חיים. לאחר מספר דקות, אמם הגיעה, רכובה על סוס, וכשראתה שפאולו מת, היא נשאה אותו אל הקבר. ניקולה אמר לאמו שלא תניח את הגופה על הסוס כי הגופה תתקשה (אך היא שמה אותה). לאחר מספר שעות האם חזרה, וניקולה הגיע למקום בו פאולו נקבר. הוא אחז בגופתו, הניח אותה בשק פלסטיק, ומיקם אותה בתא קירור כדי לשמור עליה. ביום שלאחר מכן, הוא לקח את השק והניח אותו על המיטה בחדר השינה שלו. ניקולה הלך אז לדבר עם אימו, כשלפתע הם שמעו קול המגיע מן החדר השני. הם הלכו לראות מה פשרו, ואז ראו הם את פאולו, שמח ומחייך[174].

סוס לבן, פאולוס הקם לתחייה

341 – *3 *10 (4 ביולי 1988, מילאנו): פאולו חלם שכשפרץ וג'יוזפה יצאו מבית התפילה, פרץ אמר כי יש לבצע סימן, שייצג שינוי רדיקלי. פאולו הבין שהסימן מתייחס לכהונה[175].

סימן: כהונה חדשה לילדים

342 – *10 (4 ביולי 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי היא שהתה בעיר קטנה, בה נערכו בחירות: בעד או נגד מריה הבתולה. דבורה ישבה בחדר חשוך למדי, בו ישבו 2 או 3 נשים קשישות מחייכות. פרץ, שהביט בהן, אמר: "אני אצביע עבור מריה הבתולה, לא בשל האמונה, אלא עבור אותן נשים קשישות". לכך ענתה דבורה: "לא! אל תצביע למריה, גם אם כדי לתמוך באותן נשים". פרץ הביט שוב בנשים ואמר: "עבורן, אנו יכולים". דבורה התעקשה: "לא! איננו יכולים, אפילו עבורן!". בשלב זה שינה פרץ את דעתו ואמר: "שיניתי את דעתי. אצביע נגדה". באותו רגע איבדו הנשים את חיוכן, והתעצבו. הן ניסו לשכנע את פרץ שישנה שוב את דעתו. לאחר מכן מצאה עצמה דבורה בעליית גג עם פרץ, שהסביר: "אם הייתי מצביע למריה הבתולה, הדבר היה מחזק את פולחנה, אך מאחר שהצבעתי נגדה, יחד עם העובדה שבאופנים רבים הפולחן לבתולה מריה הוא כבר חלש, יהיה קל יותר להיפטר מן הפולחן הזה לגמרי[176].

סימן: הצביעו נגד הפולחן ל"מריה הבתולה"

343 – *3 (5 ביולי 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי פגשה את אנה גספרוטי ומרקו פדריקו בנה ברחוב. הם היו שמחים לראות האחד את השני, ודבורה ניצלה את ההזדמנות כדי לספר לאנה על הבשורות הטובות: "מיום זה ואילך, גם הילדים יכולים להפוך לכוהנים בבית הגאולה, ויוכלו להעניק ברכות הגנה. מרקו פדריקו, שהקשיב בשמחה עצומה, הכין את עצמו ללכת לבית הספר של הילדים הכוהנים. לאחר מכן, נמצאה דבורה בכיתה, בה ילדים רבים הקשיבו לשיעוריה, הנוגעים ללימוד כיצד להפוך לכוהנים בבית התפילה.

סימן: הכהונה החדשה עבור הילדים

344 – *3 (5 ביולי 1988, מילאנו): דבורה חלמה שראתה חלומות אחדים של הגאולה הראשונה של משה רבנו. לאחר מכן היא שמעה קול, שאמר: "משה רבנו שמר בגאולה הראשונה על הברכות קצרות"[177].

סימן: הברכות הארוכות של הגאולה השלמה

345 – *4 (8 ביולי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי אדם כלשהו רצה לקנות עותק של ספר החמור אוכל לחם והיה מוכן לשלם יותר מ-3 מיליון לירות (כ-1000 דולר). ג'יוזפה ראה אז את המורה חיים יושב על כסא ומחייך^[178].

סימן: הפצה ראשונה של ספר החמור אוכל לחם

346 – *3 (10 ביולי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה במרפסת בביתו. הוא הביט לשמים, ראה את מלאך המוות, אך לא אמר דבר, מאחר שלא היה בטוח בכך. פרץ הופיע אז לצידו ושאל: "האם אתה רואה את מה שאני רואה?". ג'יוזפה אישר, ופרץ המשיך ואמר: "זהו מלאך המוות. אתמול זכית לראות את מלאך השמש". ג'יוזפה מיקם את עצמו בשולי המרפסת, כשרגליו בחוץ וגופו בפנים, והוא הוחזק על-ידי מישהו בכתפיו. פרץ ניצב לימינו. ג'יוזפה עצם את עיניו וחיכה שמלאך המוות יגע ברגליו. הוא חש כי חרבו של המלאך נגעה בהן, מה שגרם לו להתעורר[179].

סימן: מלאכים חדשים, במקום מלאך המוות, שומרים על נשמות אנשי הברית החדשה השלמה

347 – *5 *10 (11 ביולי 1988, מילאנו): דניאל חלם כי היה מתחת לכנסייה ברחוב מאטיולי (Mattioli), עם קרמין שאול ואחד מכת עדי י'. העד שאל את דניאל: "באיזה שם אתה מכנה את האל?" דניאל ענה: "אל שדי, כמו היהודים". העד הופתע מן התשובה ורצה לומר משהו, אך לפני שיכול היה לדבר, נשמע קול מלמעלה, שאמר: "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא" (שמות, כ', 6). העד פחד מאוד כששמע את הדברים[180].

סימן: "חבר כת העדים" מחלל את שם האל כל הזמן

348 – *1 (13 ביולי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה במרפסת יחד עם דניאל ואביו. ברגע מסוים החל האח לצעוק: "הביטו בשמים, כוכב הבניין התרחב!". ג'יוזפה הביט וראה את "סימן המורה"[181]. הסימן עבר מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון, אך כאשר נגע הוא בכוכב הראשון, אורו כבה והוא נפל[182]. ג'יוזפה ראה את שלושת הכוכבים בשורה ואת הכוכב הרביעי הנפרד. תוך פליאה מן הסימן, ג'יוזפה אמר לאביו ולאחיו: "זהו סימן המורה". לפתע, הכל החל לרעוד בעוצמה רבה. הייתה רעידת אדמה חזקה, אך ללא נזקים או נפגעים. לאחר הרעידה, טינה הופיעה ואמרה: "הסימן הגיע בשלב הראשון של המעגל הראשון של מלכות השמים". ג'יוזפה ראה אז בפעם השנייה את סימן המורה, עם מראה 3 הכוכבים בשורה, הכוכב הרביעי הנעתק ומעבר הסימן מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון.

אימות סימן המורה חיים בסימן הכוכבים

349 – *6 (18 ביולי 1988, מילאנו): פאולו חלם[183] שהוא היה בבית המורה חיים. המורה נפטר, ונערכו בו הכנות לקראת הבאתו לקבורה. פרץ ופאולו נשאו את הארון, אך במקום להחזיק בו במאוזן, הם החזיקו בו במאונך. מספר ימים לאחר מכן, בהפתעה גדולה, המורה נכח בביתו של פאולו ואיתו גם פרץ. המורה היה בחיים, במצב בריאותי מצוין ושמח מאוד. הוא אמר לפרץ: "הבט, גע בי, ראה כי אני חי". פאולו השמח נגע בו בידו הימנית, ולא חשש לראות את המורה חי, אף על פי שידע כי הוא מת. בהמשך כולם עברו לחדר אחר, והמורה חיים התפשט. פאולו ראה את כפות רגליו של המורה ואת אזור ברית המילה (פאולו הרכין את ראשו מתוך כבוד). גם פרץ התפשט ומשח עצמו בשפע לפני המורה חיים.

סימני תחיית הגואל חיים בסימן השופט המשוח במלכות השמים

350 – *10 (18 ביולי 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ניסתה להסביר את הבשורה החדשה למספר צעירים שחצנים. לפני שהסבירה להם את הדיבר השני, היא אסרה עליהם לדבר בגסות. כשהתחילה, היא הסבירה את "המשמעות הנסתרת" של המילה "כל" בביטוי "כל תמונה", וכאשר אמרה את המשפט: "אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ" (שם, 3), היא ראתה את המילים הנהגות, וקלטה הסברים עמוקים.

דבורה מסבירה את הדיבר השני

352 – *4 *10 (24 ביולי 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה על החוף. פרץ, לבוש בטוניקה אפורה ושחורה ואוחז בשרביט החמור, הלך מסביב לאנשים. אז ראה הוא את כל התלמידים על אוניה. אנשים רבים הגיעו, והיו כמעט כולם יהודים. לאחר מכן, כשכולם חזרו לחוף, פאולו החל לשיר בעברית "חנוכת החנוכות". יהודים רבים על החוף הלכו אחרי פאולו ושרו איתו, תוך יצירת מקהלה יפה. לאחר מכן, ג'יוזפה הביט בשמש וחשב: "זהו סימן האור החדש עבור יהודים רבים של הבשורה החדשה". מאוחר יותר בחלום ג'יוזפה היה בבית, וגם בו ראה יהודים רבים. הוא אמר להם: "אני נוצרי, אך אני אוהב יהודים ואת ישראל. אני מקווה להפוך יום אחד ליהודי כמוכם, מאחר שנשמתי היא משורש יהודי. אני צאן נאבד של בית ישראל. האם אתם יודעים מהו הצאן הנאבד של העדר?" הוא שאל כל אחד, אך אף אחד לא ענה, ולכן המשיך: "הצאן הנאבד הוא עשרת שבטי ישראל המפוזרים, שנטמעו בנצרות. אנו באים להינצל דרך הברית החדשה השלמה שנשלחה על-ידי ה', ישתבח שמו, שאמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה- -בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם"" (ירמיהו, ל"א, 30-31).

ג'יוזפה מסביר היכן עשרת שבטי ישראל נמצאים

353 – *3 (אוגוסט 1988, קיבוץ בארות יצחק, ישראל): סולי חלם שהמשקל על קריסטוף היה כבד מדי[184].

החוק החדש: הגיור המסורתי קשה מדי עבור רבים

354 – *8 (1 באוגוסט 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את דמותו של יוחנן השליח (האוונגליסט). היה לו זקן, שיער ארוך ומאפיר עד לצוואר, מצח גבוה ושפתיים קטנות. שני קולות נשמעו, האחד של השליח והשני של יוחנן המטביל. שניהם דיברו על ישוע כבן האדם וציינו מונחים נוצריים שקריים[185].

יוחנן המטביל ויוחנן השליח מתוקנים

355 – *10 (1 באוגוסט 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפתח את התנ"ך ושמע קול האומר: "עם משה דיברתי פנים אל פנים, אך אתכם אני מדבר דרך חלומות וחזיונות"[186].

סימן: אני מדבר אליכם דרך חלומות וחזיונות

356 – *5 (10 באוגוסט 1988, קהיר, מצרים): פאולו חלם כי היה עם תלמידים במקלט במינרבינו (Minervino) בשל מלחמת כוכבים. חלליות של חוצנים היו בכל מקום ותקפו את כדור הארץ. פרץ הניח על ידו של פאולו חפץ עגול ואמר לו כי עליו לצאת החוצה איתו. כולם היו צריכים להגות את שם האל, אל שדי, שוב ושוב. פאולו יצא החוצה עם החפץ, שהיה לו כוח למשוך את החוצנים. על-ידי הרג החוצן הראשון, הצליח הוא להרוג את השאר.

מלחמות כוכבים מגיעות

359 – *10 (ספטמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי נכח בטירה גדולה ומצא אוצרות עתיקים. הוא הבחין בשתי טבעות בעלות שתי אבנים יקרות וגדולות. האחת ירוקה, עבור גברים, והשנייה אודם. היה במקום גם כתר כסף גדול. פאולו לקח את כל הפריטים והביאם לפרץ[187].

סימני אוצרות ממלכות השמים

360 – *8 (1 בספטמבר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי הכיר את עוזר הבמאי מרטין סקורסזה, והוא הסביר לו כיצד עליו להגן על עצמו מהאשמות המבקרים (הדתיים) לסרטו "הפיתוי האחרון של כריסטו". דניאל אמר: "הדרך היחידה לסגור את פיותיהם היא לומר שישוע היה אדם, בן יוסף ומרים, שנבחר על-ידי האל, נולד, ככל בני האדם, מקיום יחסים רגילים". דרך מפתח זה הסביר דניאל לעוזר הבמאי משהו אודות הבשורה החדשה, והוא, צעיר סימפטי ופעלתן, הבין שהסרט היה "סימן". דניאל הבין כי היו אלו אירועים שהגיעו כדי לסלול את הדרך עבור הבשורה החדשה.

סימן של "סימנים" לעולם, גם אם בסרטים מסוימים

361 – *8 (3 בספטמבר 1988, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא הייתה בכיתה צפופה, והתנהל בה דיון על נושאים דתיים. אנה הבחינה כי הפרופסור שניהל את הדיון הכיר את המורה חיים והייתה לו הערכה רבה כלפיו. לקראת סוף הדיון, נזירה קתולית בעלת סמכות פנתה אל אנה ואמרה: "אני רואה כי את מתעניינת בנושאים דתיים וזה טוב, אך עלייך תחילה להיטבל". אנה, שהובכה מעט, ענתה: "אני כבר הוטבלתי", אך הנזירה התעקשה: "עלייך להיטבל". אנה הבינה אז כי לנזירה הייתה היכולת לראות את רוח הבפטיזם אצל אנשים. בקול נרגש אך בטוח אמרה אנה: "זה נכון, רוח הבפטיזם הקתולי לא נמצאת בי יותר, אך אני מאמינה בה' ושורה עלי רוח סימני הגאולה. זה חשוב הרבה יותר". שמחתה של אנה הייתה חסרת מעצורים, וביחד עם הפרופסור השמח גם כן, היא אמרה את שמות סימני הגאולה. אנה הייתה גם מרוצה מהאישור של הסברי פרץ אודות ההבדל בין רוח הבפטיזם לרוח החדשה של סימני הגאולה.

הסימנים השלמים מבטלים את הבפטיזם ומרוממים את אמונתו האמיתית של האדם

363 – *10 (20 בספטמבר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי ראה בשמים חפץ אדום קטן אשר ירד אליו, גדל ולבסוף קיבל צורה כאשר נחת לידו. מתוכו יצא אדם שאמר: "אני המורה חיים". דניאל לא אמר דבר והיו לו ספקות, ולכן בחן אותו ואת כל תנועותיו. כשנכנס למקום בו ניצבו שולחנות אוכל, שבו גם פרץ אכל, דניאל הבחין כי פרץ לא שינה גישה והמשיך לדבר ולצחוק עם התלמידים שסביבו. האדם שאמר כי הוא המורה חיים התקרב למישהו שאכל לבד, ביצע "סימנים", ולאחר מכן סוג של קסם, שהעלה 4 כפות וגרם להן לרדת אל השולחן. פרץ הביט על הכל ואמר: "הוא לא המורה, אלא המפתה", והחלום הסתיים. לאחר מכן, דניאל חלם שראה את פרץ מסביר: "כשהמורה מבצע סימן, הוא לא מראה את עצמו לאף אחד. מה שראית היו אסטרטגיות של המפתה". פרץ המשיך והסביר לתלמידים את אסטרטגיות הפיתוי הללו[188].

מסר: האסטרטגיות של המפתה

364 – *3 (22 בספטמבר 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ יצק שמן על ראשו, וביקש ממנו לברך אדם כלשהו, בנוכחות התלמידים. לאחר מכן פרץ אמר שכל תלמיד של בית התפילה יכול לברך אחרים.

המנהג החדש: הפצת ברכות לאחרים

365 – *4 (22 בספטמבר 1988, מילאנו): קרמין שאול חלם שפרץ דיבר עם תלמידים על שאלת זהות המשיח. קרמין שאול שמע אז קול מלמעלה שאמר: "המשיח הוא זה שבתוך דבורה"[189].

הפתעה, זו ילדה, איזו גילת חיים

366 – *5 *10 (28 בספטמבר 1988, מילאנו): דניאל חלם שראה אישה דרום קוריאנית יולדת. הלידה הייתה קשה ודניאל עזר לה. התינוק נולד, הפך לילד ולחבר של דניאל. דניאל הבטיח כי ילמד אותו במשך הזמן את האמונה האמיתית. לאחר 5 שנים, הילד הגיע אל דניאל, ואמר לו כי הוא זוכר אותו ואת ההבטחה שהבטיח. מיד לאחר מכן, הילד נעצר, ומתוך ראשו יצא זרע לבן שהתרבה במהירות מסחרחרת ויצר מספר גדול של יצורים מגעילים. דניאל ניסה להרוג אותם, אך הם היו רבים מדי עבורו, מאחר שבכל פעם שהרג יצור אחד, הוא התרבה לאלפים. לפתע הכל נעצר. דניאל שמע קול שאמר: "היה זה המורה חיים שעצר את הכל", ובהמשך ראה את אביו, כשידיו על ראשו ומבטו מיואש. דניאל נטל קוטל חרקים והשמיד את כל היצורים הנוראים[190].

מסר: למען הצלת מאמיני הדתות האסיאתיות

368 – *10 (2 באוקטובר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי עמד לפני קבוצת אנשים שמכרה חפצי פולחן, במיוחד של המדונה, ושאל: "לפי דעתכם, האם לה' ברוך הוא יכולה להיות אמא?". דניאל דקלם את הדיבר השני במלואו, ובהמשך הוסיף: "ה' ברוך הוא אסר בבירור על יצירת פסלים ודמויות פולחן, השתחוות ועבודה להם. מדוע אם כך אתם מוכרים דמויות ופסלונים שהופכים לחפצי פולחן?".

החוק החדש (מכירת חפצי אלילות)

369 – *4 *10 (4 באוקטובר 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ, לאחר שקיבל סימן מפאולו מתוך הספר "המסע הארוך לירושלים", השתנה לחלוטין. הוא התפשט לגמרי ונראה שונה. סולי החזיק את אזור ברית המילה שלו, ותלמידים אחרים החזיקו את סולי בזרועותיו. פרץ לא דיבר, אך הוציא קולות חזקים ובשלב מסוים צעק בעברית: "עץ"^[191].

סימן: הדרך הארוכה לירושלים

370 – *4 (5 באוקטובר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי שמע קול אומר: "בזכות התיקונים של סולי קמחג'י סימני זנב החמור מושלמים"^[192].

סימני זנב החמור

371 – *10 (6 באוקטובר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בחדר בבית חולים, בו נבנה סוג של אמבטיה. בחדר נכח גם פרץ, שהעניק הוראות בנייה. דומניקו מניגרסו, עליו השלום, סייע ואישר את העבודה שנעשתה[193].

החוק החדש: טהרת המתים

374 – *3 *4 (6 באוקטובר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ העניק ברכה לתלמידי בית התפילה ביחד עם יין. ברגע בו פרץ היה מוכן להתחיל את הברכה, המורה חיים קרא לו ואמר: "תחילה עליך לקבל את הברכה, ואז תוכל להעניק אותה לאחרים"[194].

סימן: קבלת הברכות מן הגואל חיים

376 – *4 *6 (13 באוקטובר 1988, מילאנו): פאולו חלם שפרץ חקר את תלמידי הבשורה החדשה. התלמידים הקשיבו, אך לא היו מרוכזים. פרץ אמר: "עליכם להקשיב יותר, מאחר שהמורה כאן והוא מאזין. הוא רוצה לדעת מה למדתם עד כה אודות הבשורה החדשה".

בשורה: נוכחות המורה בשיעורי הבשורה החדשה

377 – *10 (13 באוקטובר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי פרץ הכין עוגיות מתוקות רבות. פאולו, שעזר לפרץ להכין אותן, טעם חלק מהן וגילה שיש להן טעם נפלא כפי שלא טעם מעולם.

פרשנות החוק החדש: טעמי החיים

378 – *10 (16 באוקטובר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפרץ אמר: "הסוס חייב לסגור את הפינה הרביעית. הדבר מסמל את חותם השנה השישית. היא עדיין לא נסגרה, והסוס הוא היחיד שיכול לסגור אותה"[195]. אז נעשה הסימן על ריבוע שצויר על האדמה. הסוס הלבן נכנס אל הריבוע וסגר את הפינה הרביעית, תוך שהוא מעניק דרך להתחלת תקופת מלכות השמים. לאחר מכן הייתה רעידת אדמה נוראית, וקול אמר: "יום ה' יהיה גדול ונורא עבור כולם". גם אוספיה נכחה.

סימן: הסוס הלבן סוגר את הפינה הרביעית

380 – *8 (19 באוקטובר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה בחדר עם פרץ ופאולו. סולי, ששהה בגן, העביר את ספר כתבי הבשורה הנוצרית דרך החלון יחד עם חפץ מתכתי בצורת האות G. באותו רגע, מספר נזירות עברו בסמוך. סולי אמר לפרץ: אל תדאג, ספר זה של כתבי הבשורה הנוצרית אינו כספרי הנזירות". בינתיים, בחוץ, התכנסו צעירים רבים שחיפשו את ספר כתבי הבשורה הנוצרית שהיה בחזקת פרץ. דבורה הבינה אז כי האות G שנמסרה יחד עם הכתבים הייתה סמל ל"בד סביב החלציים", שהיה לישוע על הצלב[196].

סימן: בד מסביב לחלצי ישוע על הצלב

381 – *10 (19 באוקטובר 1988, מילאנו): סולי חלם שפרץ אמר לדבורה: ""ביטוי" זה מנוגד לחוק משה רבנו. הוא לא רק הורס אותן (את הדוקטרינות השקריות), אלא מבטל אותן לחלוטין". דבורה חייכה ואמרה: "אני מבינה למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מבטל אותן"".

סימן: זה מנוגד לחוק של משה רבנו

382 – *7 (21 באוקטובר 1988, מילאנו): סולי חלם כי פרץ דיבר בריכוז עצום עם דוד לוי בטלפון ואמר לו: "ברוך השם, יש לנו המפתח להביס אותם"[197].

סימן: המפתחות להבסת הדוקטרינות השקריות של הזוהר

386 – *6 (23 באוקטובר 1988, מילאנו): דניאל חלם כי הוא היה בבית עם אימו, עם אביו המנוח דומניקו מניגרסו ועם אחותו גראציילה (Graziella). דומניקו גער בגרציילה, ואמר: "אולי עבורך אני מת, אך אני חי". אז חזר הוא לדניאל ואמר: "גע בגופי בידיך. אתה יכול לחוש שיש לי גוף אמיתי. קמתי לתחייה, כמו המורה". דניאל שמח מאוד מן הבשורות הנפלאות, ולאחר מכן מצא את עצמו בביתו של פרץ, שכאשר שמע את מה שקרה, אמר: "זוהי עדות שכל העולם צריך לדעת עליה"[198].

סימן: דומניקו מניגרסו קם לתחייה בזכות תחיית הצדיק חיים

387 – *10 (24 באוקטובר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה בבית גדול, כשחברה מבית הספר בשם ארמניה (Armenia) באה לבקרה. בחלום נאמר כי ארמניה החזיקה במפתח[199].

סימן: ארמניה מחזיקה במפתח

390 – *9 (25 באוקטובר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא ראה את סעיד עלי חברנו עם תלמידים בבית התפילה. סעיד אמר: "אנו מחכים לאדם שיעניק הסברים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים". באותו החדר נכח המורה חיים, שחייך[200].

סימן: החכם הנבחר המסביר את האמת ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים

392 – *10 (30 באוקטובר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי פרץ שמח מאוד לבשורות חדשות שהדהימו אותו. פרץ אמר: "ברוך השם, הצלחנו בביטול דברים רבים, בין פסח ועד עתה, ללא התערבות המפתה". ג'יוזפה לא ראה מעולם את פרץ כה מרוצה[201].

סימן: ביטול טעויות עבר ורבאליות דרך שמירה על השתיקה

394 – *4 *10 (31 באוקטובר 1988, פילצונה): אנה גספרוטי חלמה כי מצאה את אבן (מזל) הגדי. לאחר שפרץ קיבל את האבן, הוא אמר: "טוב, אבן זו תעניק את ההשפעות החיוביות על החמור ככל שמשימתו תימשך[202].

סימן: אבן הגדי

395 – *8 (1 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי חגיגה של בית הגאולה התבצעה בכנסייה נוצרית שעדיין לא חוּללה. כשהתלמידים הקשיבו לפרץ, דבורה וג'יוזפה הסבירו לגברות קשישות שהגיעו להקשיב לטקס הרגיל, כי מה שהן רואות הוא פעילות של בית התפילה לכל העמים, וכי הכנסייה תנוקה מכל הפולחנים הקתוליים שלה ותהפוך לבית התפילה[203]. לאחר שהן שמעו זאת, הקשישות הפכו למפלצות נוראיות עם פני קניבלים, אך דבורה וג'יוזפה השליכו אותן מן הכנסייה ללא מורא.

סימן: המרה עתידית של הכנסיות לבתי תפילה

396 – *6 (1 בנובמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בבית בחדרו. הוא שמע את קולות אחיותיו, שאמרו: "אמא, אבא הגיע", ומיהר אל המטבח. הוא זכר את דברי פרץ: "במקרה שאביך יגיע, הבא כיסא מיד ואפשר לו לשבת, לשם כבוד", ולכן לקח כיסא ושאל את אביו: "אבא, מה שאנו עושים הוא נכון?" (את זאת הוא שאל לא עבור עצמו, אלא למען אחיותיו). דומניקו מניגרסו, ענה בעדינות רבה: "כן, זה נכון". ג'יוזפה שאל אותו שאלה אודות העולם הבא, והוא ענה: "זהו סוד. אין לספרו". ג'יוזפה המשיך ושאל: "זה נכון שקמת לתחייה?", ואביו ענה: "כן, זה נכון". ג'יוזפה הוסיף: "תודה לאל, בזכות המורה חיים?", והאב השיב: "כן, בזכות המורה חיים". דומניקו מניגרסו הורה לג'יוזפה לגעת בו, והוא עשה כדברו. האב החל לעשן סיגר, וג'יוזפה שאל: "אבא, האם הסיגר הזה לא פוגע בך?". האב ענה: "אין כאן כאב". אז עזבו כולם את הבית יחד והלכו לבית של אישה כלשהי. כאשר האנשים בבית האישה ראו את דומניקו מניגרסו חי, הם נדהמו. הוא אמר להם: "ברוך השם, הייתי מת, אך קמתי לתחייה בזכות המורה חיים".

סימן: תחייתו של דומניקו מניגרסו

397 – *10 (3 בנובמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי נכח במרכז מילאנו. הוא ראה וילה מלכותית, שעליה נכתב שמו של הכומר סון מיונג מון[204]. אדם מן הווילה הזמין את פאולו להיכנס, כדי לנסות להמיר את דתו. פאולו שאל אותו: "האם אתה יודע ש"בן האדם" האמיתי הגיע?". האיש נבהל מכך ואמר: "אבל אנחנו עושים טוב". לכך פאולו ענה: "עשו את כל הטוב שתרצו, אך אל תנסו להיחשב כמשיח".

סימן נגד המשיחיות של הכומר מון

400 – *4 *10 (5 בנובמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי התהלך בדרך כפרית. הוא ראה שתי כבשות צעירות, האחת לבנה והשנייה שחורה, והביא אותן לפרץ ולפאולו, אשר לבשו טוניקות יפות ונראו מאושרים. פרץ החזיק במטה התחייה. כאשר ראו הם את שתי הכבשות הם שמחו אף יותר. ג'יוזפה ראה כי כבשים רבות נכנסו לבית, כה רבות עד אשר לא נשאר בו מקום. הוא נכנס גם כן לבית וראה בו את אביו שוכב על המיטה כמת. דומניקו מניגרסו פקח את עיניו ואמר: "אנצו (דניאל) וג'יוזפה עובדים למען הגאולה. בלעדיהם אין גאולה".

סימן: תאומי מניגרסו - דניאל וג'יוזפה

חלומות 401-500

401 – *10 (16 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שפאולו החזיק בידו תמונה של עלות השחר. הוא היה כל כך גאה בכך, שהלך לפרץ להראות לו אותה. פרץ הסביר כי המורה חיים אמר שאין לצלם את עלות השחר, בשל ריבוי התופעות שמתרחשות בתקופה זו.

סימן שלא לצלם את עלות השחר

404 – *9 *10 (12 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שסעיד הסביר למספר מכורים לסמים שרצו להתאבד כי התאבדות היא חטא גדול. הצעירים אמרו כי כך הם יגיעו למלכות השמים מהר יותר, וסעיד הבהיר כי אם הם ייטלו את חייהם בעצמם, הדבר יהיה מנוגד לרצון ה', שהוא מעניק החיים, ולכן לא יראו את מלכות השמים, אלא יקבלו את עונשם למטה.

החוק החדש: חטא ההתאבדות, שהוסבר על-ידי סעיד

405 – *10 (12 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה שסולי הניח את אבן הגדי[205] על הפינה הראשונה (של בית התפילה), ואז קול אמר שכאשר סולי הניח את אבן חותם הגדי על הפינה הראשונה, הדבר התקשר עם מלכות השמים ושער המלכות נפתח.

סימן: אבן הגדי

406 – *6 (16 בנובמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי נכח ביריד, שבו צעירים רכשו את ספר החמור אוכל לחם ואת ספר מלחמות השם נגד הקבלה השקרית. לאחר מכן, ג'יוזפה ראה את אביו, דומניקו מניגרסו (המנוח), הולך יחף[206], והם הלכו יחד זמן מה. כאשר אביו עזב, ג'יוזפה אמר לאחותו אנה: "זה מייצג את סימן תחיית המתים[207] של הדור הזה[208]". אנה שאלה אם הכל נכתב בתנ"ך, וג'יוזפה ענה שכן.

סימן: דומניקו מניגרסו: תחיית המתים של הדור הזה

408 – *10 (19 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי שהתה בבית לבן בשמים. הייתה בו מרפסת לבנה עם עמודות, שמהן ראתה היא, בשמים, ים כתום עם דגים אדומים וחלקם אף ירוקים[209].

סימני מלכות השמים

411 – *10 (25 בנובמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ממרפסת ביתו הופיעו צורות מוזרות של כלבים, ואז הופיע פרץ. ג'יוזפה קיבל הוראה לחתוך את ראשו של פרץ, באופן שמוחו יישאר חשוף. הוא ביצע זאת מספר פעמים, ופרץ חייך.

סימן חיתוך מוחו של פרץ

412 – *10 (25 בנובמבר 1988, מילאנו): סולי חלם כי היה עליו להיות קורבן למען הסימן, סיבה שלפיה התלמידים הביטו בו בכבוד רב. לאחר מכן היה עליו להיאבק עם בחור שרצה לריב איתו כדי להוכיח שהבשורה הייתה שקרית. נקבע מועד למאבק, יום חמישי, במקום מסוים. סולי אמר: "איני זוכר על מה, אך עלינו להיאבק". היריב השיב: "אני רוצה להיאבק בך כדי להוכיח שהבשורה החדשה היא שקרית". אז הגיע סעיד ואמר: "בסדר, כעת נראה מי צודק". סולי החל להיאבק עם הבחור, אך לא היה כלל מאבק, מאחר שאותו בחור רוסק מיד. סולי פנה כעת לקהל האנשים במקום ואמר: "אל תביטו עלי, אלא על כח הבשורה שה' מעניק לנו". לאחר מכן, עברה הסצנה לאי באלי (אינדונזיה), בו פרץ גילה לסולי שכלבים לא תומכים בבעלים שהם אופטימיים מדי או שמחים מדי או חלשי אופי.

מי שנלחם נגד הבשורה החדשה יושמד

415 – *4 *10 (27 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי היא הייתה בים עם פרץ, ובו היה עליהם לעבור יום שלם, מאחר שהמורה חיים הגיע לשם כדי להסביר דברים נסתרים אודות הים לפרץ. לדבורה ולפרץ היה קנה תירס[210].

סימן: דברים נסתרים הנוגעים לים

416 – *1 (29 בנובמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי היא, טינה (אוספיה), סעיד ואנשים נוספים היו במכונית. כולם שמחו כי היו בדרכם למסיבה. דבורה הביטה אז בשמים וראתה מערך של בית התפילה[211]. בהמשך ראתה היא כוכב המורכב מ-12 כוכבים[212], מערך נוסף שעיצב עץ[213], ומערך של שבע אחיות[214].

סימני כוכבי הגאולה

417 – *8 (30 בנובמבר 1988, מילאנו): פרץ חלם כי הלך עם המורה חיים, ואמר למורה בנחרצות כי הוא חש בצורך להרוס את עבודת האלילים[215]. המורה חיים חייך והסכים.

סימן: הסכמת המורה להרס הלוגוס של יוחנן

418 – *6 (1 בדצמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי הוא שמע כל הלילה את המשפט הבא: "המורה הוא הגואל". פאולו קלט שהמורה חיים חייך וחש בנוכחות מלאכים, שהביאו את השמחה הגדולה.

סימן: המורה הוא הגואל

419 – *10 (1 בדצמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ביצעה טבילה באמבט טבעי של נחל[216].

החוק החדש: מקווה

420 – *7 (1 בדצמבר 1988, מילאנו): דניאל חלם שפרץ חוקק חוקים נגד אלילות במחנה היהודי[217].

חמישה לוחות הברית נגד דוקטרינת האצילות

421 – *7 (3 בדצמבר 1988, מילאנו): דניאל חלם שפרץ פירט נתונים במחשב. המחשב החל לעבד מידע רב. לבסוף יצאו המילים: "שונאיי זוהר"[218].

ספר חמשת הלוחות: נגד הזוהר

422 – *10 (3 בדצמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם כי עזב את הבית לפני עלות השחר. בחוץ היה עדיין חשוך, אך בשמים השמש והירח היו קרובים האחד לשני. אז ראה הוא את זריחת השמש ואת הבוקר שהפציע. היה זה מחזה נפלא. לעננים ולשמים היו צבעים מרהיבים, והשמש הייתה שמש הגאולה[219].

סימני השחר החדש של הגאולה השלמה

423 – *10 (12 ביוני 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי נכח במקום מכוער מאוד. לפתע יצאה מגופו קרן אור והחריבה את כל המקום. לכל מקום שאליו ג'יוזפה הביט, הוא השמיד כל דבר בשל הקרן. בהמשך הוא מצא את עצמו בלוויה, בה נכחו גם פרץ והתלמידים. ארון קבורה נוסף נראה לפתע, והחליף את הארון הראשון, שנותץ לחתיכות. פרץ שאל: "מדוע היה זה נחוץ? הרי כל אדם הוא שונה ואין לבצע את אותו מנהג עבור כולם. אלו הם ארונות של תאומים ולכל אחד היו חיים משלו". פרץ המשיך: "אתם מלוכלכים, עליכם להתרחץ", ולכן כולם רחצו את ראשם ואת כפות רגליהם. פרץ רחץ את הזרוע של מת, ואמר כי כל אדם מבית התפילה (במותו) חייב לעבור שטיפת גופה כללית[220].

החוק החדש: טקסים הנוגעים למת ולטהרתו

424 – *8 (8 בדצמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את רוחו של סן רוקו, שחבש כתר של מריה הבתולה. פרץ הגיע ובמילותיו חיסל את הכתר והרס את הרוח.

עוצמת הלשון הברורה החדשה בהריסת האלילות

425 – *10 (12 בספטמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שנכח עם פרץ בפגישה, בה היו צעירים חדשים רבים שהקשיבו לבשורה החדשה. בחדר ג'יוזפה גילה שאישה כלשהי (אותה הוא מכיר במציאות) מתנגדת לבשורה החדשה, אך לא אמרה דבר נגדה. בנקודה מסוימת היא ראתה נערה שניצלה מסמים על-ידי הבשורה החדשה, ואמרה: "הביטו, היא מכורה לסמים, ולכן אתם מדרדרים לשימוש בסמים!". ג'יוזפה ענה: "זה לא נכון, איננו מדרדרים לסמים ואין לנו קשר לסמים". האישה התעקשה בנוגע לקביעתה, ולפתע נבלעה באדמה. ג'יוזפה הבין כי היה זה עונש למי שאומר לשון הרע ושקרים.

החוק החדש: לשון הרע והעונש של מי שמדבר נגד הגאולה השלמה

426 – *10 (10 בדצמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי הסבירה לאביה על האיחוד בין הנשמה לגוף, ואמרה: "זוהי אינדיקציה למה שה' נתן לאדם (הראשון). כאשר ה' אמר לאדם כי הוא עשוי בשר ודם, הוא גם הסביר לו שהדם כולל את נפש האדם. זו הסיבה שבדם שוכנים חיי האדם. הגוף הוא מיכל הנשמה". אביה של דבורה לא הבין, אך היא הסבירה דברים אודות הבריאה, ובייחוד שה' אחד. בהמשך ראתה היא בחלום מקום שאותו לא ראתה מעולם. השמש הייתה חמה מאוד, ואור חזק האיר וחימם את ההרים ואת העמק בדרך מיוחדת מאוד. לפתע, משמים, ה' דיבר אל אדם (הראשון), והסביר שחיי האדם הם בדמו, מאחר שהאדם הוא איחוד בין הנשמה לגוף, ובדם שוכנת הנשמה. הקול שדיבר הדהד בעמק בהתפרצויות עצומות[221].

בשורה: הנשמה היא בדם

427 – *1 (12 בנובמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא הובל למצפה כוכבים בו אדם כלשהו הראה לו את מערך המצקת הגדולה. הוא אמר: "אתה רואה את המצקת הגדולה. זוהי העגלה[222] המביאה את הבשורות הנפלאות של מלכות השמים לעולם כולו".

סימן: העגלה הגדולה של הבשורות הנפלאות

428 – *4 *6 (17 בדצמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם שראה את המורה חיים עובד. הוא החזיק מקדחה, ומקיר נמוך הוציא שורה ארוכה של לבנים. פאולו, בכבוד עצום, שאל האם הוא יכול להמשיך את העבודה, והמורה, בשמחה, נתן את המקדחה לפאולו ואמר: "אני זקוק לשלוש שורות". פאולו המשיך את העבודה ויצר חור הסמוך לחור שיצר המורה. הוא הוציא שורה ראשונה של לבנים והניח אותן על האדמה. לאחר מכן הגיעו מספר אנשים, האחראים על המקום, ואמרו כי אחד מהם לא יוכל להישאר בו. פאולו החל לעזוב, אבל אז נזכר כי המורה אמר שהוא זקוק לשלוש שורות, ולכן חזר אליו. באסטרטגיה מסוימת הוא הצליח להוציא שלוש שורות של לבנים והניח אותן במכונית[223]. לאחר מכן, באותו חלום, הוא ראה את המורה חיים ישן בבית סבו של פאולו (מצד האם), ניקולה, והיה סמוך אליו (לניקולה). פאולו הביט כיצד רוחו של המורה התנתקה מגופו, וכך גם רוחו של הסב, ושניהם החלו לדבר יחד. המורה חיים הסביר לו דברים, ולאחר מכן ראה פאולו את המורה ישן, כשרגליו היחפות היו גלויות.

סימן: הסוס הלבן ראוי לעבוד עבור הגואל חיים

429 – *6 (17 בדצמבר 1988, מילאנו): ג'יוזפה חלם שנכח הוא במקום לא מוכר ושמע את קול אביו, האומר: "יש לי תמיד אמונה בה' ברוך הוא, אך לא הכרתי את העניינים היטב"[224]. ג'יוזפה התרגש בשל הדברים, מאחר שנגעו לליבו. הוא לא ראה את אביו, אך שמע את קולו מדבר אליו דרך דג ששחה במים.

האמונה הפנימית שיש לרבים, אך הם אינם מסוגלים להביע אותה

434 – *4 (28 בדצמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי נאמר לה שהגיע הזמן לגלות מספר סודות של זנב החמור, וכי כדי להשלים את הזנב, נדרשים שני גברים[225]. בדרך זו המעגל יושלם.

הזנב הכפול: זנב החמור ורעמת הסוס הלבן

435 – *3 (28 בדצמבר 1988, מילאנו): פאולו חלם שראה באיזו צורה מוקמו השטיחים שהובאו למזבחות בית התפילה. השטיח הראשון הגיע מן הכניסה ישירות אל מקדש הנישואין. הוא היה בצבע אדום כהה על חום[226]. מהשטיח המרכזי הסתעפו שטיחים אחרים, שהובילו אל המזבחות. השטיח של בית הכנסת האוניברסאלי (שנקרא בהמשך מזבח יהודה) היה אדום. שטיח הכנסייה האוניברסאלית (שנקראה בהמשך מזבח אפרים) היה צהוב[227]. שטיח מזבח הנביא היה לבן[228]. שטיח מזבח מלכיצדק היה סגול[229]. השטיח של מזבח הכוהן המשוח היה ירוק[230], ובצידיו היו אבנים טבעיות. נאמר גם בחלום כי השטיחים נקראים "דרכי בית הגאולה". המראה האוניברסאלי של בית התפילה הופיע כ"עץ צבעוני"[231].

סימני המזבחות וצבעיהם

436 – *2 (29 בדצמבר 1988, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה בשמים כסא עשוי מאבנים, ומתחתיו היו מלאכים. אז ראתה היא את המורה חיים (אך לא בבירור). קול אמר: "אף אחד, גם לא מלאכים, יכולים לראות את כסא מלכות השמים כפי שהוא באמת".

בשורה: גם מלאכים אינם יכולים לראות את ""כסא" המלכות"

442 – *4 *10 (3 בינואר 1989, מילאנו): דניאל חלם שהוא היה עם פרץ. דניאל החזיק את מטה המורה ויחד דיברו הם על נושאים נעלים. בהמשך שהו הם בדירה עם אנשים צעירים, שחשבו כי הם (פרץ ודניאל) קיצוניים, ולכן העליבו אותם וקיללו כל דבר. פרץ עזב את דניאל לבדו עם מטה המורה חיים, והוא הגן על הבשורה החדשה בעזרת תשובות ברורות ומדויקות. הוא שאל אחד מהם אם הוא מכיר את הדיבר השני, והצעיר ענה כי הוא לא מודע לו כלל. דניאל הניח את שתי ידיו על המטה וביראת ה' גדולה החל לבטא, מילה במילה, את הדיבר השני. גם הצעירים החלו לחוש ברצינות של כל מילה. כאשר דניאל הגיע למילים "לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא" (שמות, כ', 4), במילים "אל קנא" מטה המורה הוכפל ולווה בקול מחריש אוזניים ובמראה של עננים גדולים, שנשזרו האחד בשני בברקים אדומים. דניאל הבין כי רוח ה' ירדה. בין הצעירים שרר כעת פחד גדול, והם החלו להניח את ידיהם על ראשיהם ולבכות. דניאל נשאר שקט. הצעירים חשבו בשלב מסוים כי דניאל גרם לכל זאת, אך הוא אמר להם כי הוא נחשב לפחות מאבק ביחס לאל שדי. לאחר מכן דניאל מצא עצמו עם פרץ והתלמידים, וסיפר להם על מה שקרה. פרץ שמח מאוד.

דניאל מניגרסו ביטא את הדיבר השני עם מטה הגואל חיים - כוח המילים "אל קנא"

443 – *10 (1 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה מטלית לבנה על הרצפה, ולאחר מכן שמע קול שאמר: "כשמישהו מדבר על משה, הוא אינו מדבר על ה', וכשהוא מדבר על ה', הוא אינו מדבר על משה"[232].

סימן: ה' הוא ה', ומשה הוא עבדו

444 – *6 *10 (3 בינואר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בבנק (בו הוא עבד לזמן מה בבנייה), שאליו נכנסו שודדים חמושים. בזמן כניסתם, אחד מיריותיהם הרגו ילד קטן. אמו של הילד נכחה ובכתה מצער על מותו. גם דומניקו מניגרסו נוכח, ולאחר שראה את כל זאת, לקח את הילד המת ואמר: "הו ה' אלוהינו, הַקם לתחייה את הילד". כעבור זמן קצר הילד פקח את עיניו וחייך. כל מי שנכחו במקום הודו לאל חי, אל עולם, על הנס[233]. בינתיים השודדים החמושים נלכדו בתוך חדר, אך החזיקו איתם מספר בני ערובה. לפתע הופיע המורה חיים, אשר קרא לרוחות השודדים וציווה עליהן להגיע אליו. דניאל, מן החצר החיצונית, ראה את השודדים מושלכים מן החלון אחד אחרי השני. אז הוא ראה גם את המורה חיים והתעורר.

דומניקו מניגרסו מקים ילד לתחייה

446 – *4 *10 (5 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי על מזבח הזנב[234] לעבור מקום. פרץ עלה על המזבח, אחז בענף מרפא וירד ממנו. דבורה נתנה אז את הענף לפאולו, שחתך ממנו נתח, וכשבידו כוס מים אמר: "בסימן מי המרפא". בעקבות כך ניצב במקום מזבח הזנב מזבח עץ, שהיה צריך להיות בחדר המשיחה. ניתנו אז מידות: 8-8 ו-5-9, כשגובהו היה כְזה של בית הכנסת האוניברסאלי[235]. דבורה ראתה גם אריג שהיה אמור לכסות את חדר המשיחה.

סימן: חדר המשיחה שיוקם וחיבורו למרפא בסימן מי המרפא

447 – *8 (6 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי היא נכחה בכיתת בית ספר, בה היה עליה לצייר ציור. מאחוריה היה ילד, שבמקרה צייר את אותו הציור. היא החליטה לשנות בשל כך את הנושא, אך ראתה כי גם הוא שינה את הנושא בדומה לה. דבורה נדהמה מכך ושאלה מדוע זה קרה. אישה כלשהי ענתה כי אכן זה מוזר, אך אם קראו לרוחו של יוחנן המטביל, הרי זה נורמאלי. "אם אדם קורא לרוחו של יוחנן המטביל", היא הסבירה, "הרוח יכולה לבצע פלאים מסוג זה". דבורה, מרוצה מן התשובה, סיפרה לאישה כי היא מכירה כבר את רוחו של יוחנן. האישה, מצידה, הוטרדה מכך מאוד וסיפרה למישהי כי דבורה גסת רוח, מאחר שאין לה כבוד ליוחנן המטביל, ומדברת אליו כאילו הוא חברהּ. דבורה פנתה לאישה וענתה: "אני מחשיבה את יוחנן המטביל כחבר, בכל זמן שאני כוהנת בית התפילה"[236]. כשחזרה הביתה, ראתה דבורה תמונות ומראות שונות, ונאמר לה שכאשר פרץ יחל לכתוב את תיקון יוחנן (האוונגליון הרביעי), יוחנן המטביל, שנקשר לשליחים, יהיה איתו כל הזמן. פרץ, עם זאת, יהיה צריך להסיר את כל התמונות והמראות (ממקום עבודתו), מאחר שהן מפריעות.

סימן תיקון יוחנן המטביל

448 – *7 (7 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי שהתה יחד עם רוזה במקום תפילה, ככל הנראה פרוטסטנטי, אם כי נערך בו פולחן למריה הבתולה. הכומר, בבגדים אזרחיים, הסביר על הכתבים הנוצריים. הוא החל להאשים את דבורה ורוזה על היותן יהודיות באופן אנטישמי. רוזה ענתה כי התורה שונאת פולחנים, וכי היא למדה תורה כמו גם את כתבי הבשורה המתוקנים. הכומר השתתק, ומשמים נשמע קול שאמר: "הנוצרים הם לא נוצרים, אלא פגאנים. אתם מתקרבים לנצרות, מאחר שהיא אמורה ללכת בדרך דברי ישוע, אך אתם לא מקשיבים להם". לאחר מכן, הרכין הכומר את ראשו בהכנעה.

קול מלמעלה הכריז על האמת אודות התיאולוגיה הנוצרית הפגאנית

449 – *9 *10 (8 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה על סירה עם פרץ, סעיד, ותלמידים נוספים של בית התפילה. פרץ קרא לדבורה ולסעיד והחל להסביר להם כיצד מזהים את השמות המקוריים של כל בעל חיים ומיניו. מיון של שאלות העניק את הגדרת החיה (מאחר שלא תמיד החיות היו מסווגות לפי שמן האמיתי). פרץ הראה כיצד יש לבצע זאת, אפשר לדבורה לנסות, והיא הצליחה. אז הגיע תורו של סעיד. הוא לקח פסיון (סוג של ציפור) והחל להסביר אודותיו, תוך שהוא מביט בתוכו. פרץ שאל אותו מה הוא עושה, וסעיד ענה כי הוא עושה את מה שאמו תמיד עשתה. פרץ הסביר אז את העניין וסעיד הבין[237].

השפה המקורית, שממנה נובעות עברית וערבית

450 – *9 (9 בינואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את חתונתה של טינה (אוספיה) וסעיד[238]. בשמים הייתה חגיגה גדולה על החתונה. ג'יוזפה ראה אז את המורה חיים, שהיה שמח מאוד ודיבר אל סעיד בערבית.

חגיגה בשמים בשל החתונה של טינה וסעיד

451 – *4 (10 בינואר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי חיפש בית מרווח. פרץ אמר לו: "הסיבה שאתה מחפש בית היא כי מלכות השמים ירדה לאדמה"[239].

סימן: מלכות השמים ירדה כבר לאדמה

452 – *2 (11 בינואר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי הוא הביט בשמים וראה את מרחבם. מיד לאחר מכן, בחשש רב, פאולו אמר: "ברוכה הבאה מלכות השמים"[240].

סימן: ברוכה הבאה מלכות השמים

453 – *10 (12 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי נאמר לה שבמהלך הגאולה הראשונה רק משה רבנו קיבל את החוקים, ואילו כעת, בגאולה השלישית, כולם (יכולים) לקבל אותם[241].

סימן: החוק החדש: בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוקים

455 – *4 *5 (14 ביוני 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי הנביא ירמיהו הכריז הכרזות לאנשים שצחקו עליו. הנביא אמר: "מי שלא מאמין בדברים שה' מסר לי לומר לכם, ימות כי לעג לי, ואני נושא את דברי ה'". לאחר מכן דבורה ראתה כי היא מצהירה בפני האנשים את הנבואות של הדור הרביעי. גם היא חזרה על דברי הנביא כנגד מי שלועג לדבריה.

חמורים הם חמורים, אך נבואות הן מה'. היזהרו!

458 – *3 (18 בינואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה בצ'ירקולו לוקאנו (Circolo Lucano) עם תלמידים, אשר דיברו על המקום השמור לקהל ועל המקום השמור למזבחות. לפתע הופיע קיר שחצץ בין שני חלקי המקום, וקול הודיע: "אם תפעלו לפי המידות שאמרתם, המקום עבור הקהל יהיה מוגבל מדי, ושווה לגודלו של החדר הקרוב". הקיר הונמך אז בחצי, ובהמשך נעלם לגמרי, אך השאיר סימן על האדמה, שהצביע על החלוקה המדויקת בין הקהל והמזבחות[242].

המידות יינתנו מלמעלה

459 – *3 (18 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי שהתה על מזבח הנביא בגן, והזהירה אנשים כי כל שקרי "בשורות" אחרות ייהרסו על-ידי הבשורה החדשה. אישה אחת התעקשה ללכת בדרכה, זעמה ורצתה לפגוע בדבורה. דבורה נעצה מבט באישה, והיא נמלטה.

כל הבשורות השקריות יושמדו על-ידי הבשורה החדשה

460 – *10 (18 בינואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא ראה נשמות של תינוקות רבים, שממוקמים ברחם אמם[243].

החוק החדש: לידה והולדה

461 – *5 (19 בינואר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי שהה בארצות הברית עם פאולו במקום יפה מאוד, בו הביטו אנשים על מפל שנבע מתחתית הר, ומתחתיו היה נהר. כאשר צעדו הם כדי להגיע למקום, בכל נקודה בה דרך פאולו, הסלעים התבקעו. דניאל ראה אז פסגת הר, שהתנפצה, והנהר שמתחת גאה במהירות והוצף. הוא ראה את סולי, שהציג בפניו את נהר המיסיסיפי ואת האגמים שנובעים ממנו במפה. דניאל סיפר זאת לפרץ, שאמר כי היה זה סימן "המים המסוכנים". דניאל שאל את פרץ מדוע הוא פוחד, והוא ענה כי מדובר בחלק מן האיזון הגדול, הנובע מן המסורת האמיתית[244].

מסר נבואי: סכנה למיסיסיפי

462 – *10 (18 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה אדם זקן מביט על פרחים רבים בגן. דבורה אמרה: "הפרחים חושבים עליו". הזקן שאל את דבורה מה כוונתה, והיא ענתה: "ה' ברוך הוא מכיר את הנשמה של כל אדם ומהי שמחתו של כל אדם". היא הסבירה לו כי שמחת נשמתו הייתה בושם פרחוני, ולכן ה' גרם לפרחים רבים לפרוח בגנו. הזקן הבין כי דבורה היא יהודייה ואמר לה כי שניהם מאותה המשפחה. דבורה החלה לומר את קריאת שמע, והזקן, שהחזיק בידיה של דבורה, החל לדבר עברית עתיקה.

"ברוך ה' אלוהינו המכיר נשמת כל אדם ויודע מהי השמחה של כל נשמה"

464 – *10 (20 בינואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם שחש בסכנה והסתתר בעץ רחב. לפתע אדם קטן וכחול בגודל כף יד יצא מן העץ ואמר לג'יוזפה לא להישאר שם כי נוכחותו מפריעה. ג'יוזפה אמר: "בבקשה סלח לי, הגעתי רק כדי להסתתר".

בשורה: לכל עץ ישנם יושביו

466 – *10 (20 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה שקול אמר: "ה' מכיר ביהודי (אמיתי) לא דרך סמלים שהוא נושא אלא דרך האמונה שבליבו ותמימותו"[245].

החוק החדש: אמונה

467 – *2 (20 בינואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא נמצא מתחת למים ורואה מראות נפלאים ויצורים מוזרים שאותם לא ראה מעולם. הוא התקרב ליצורים הללו והתחיל לדבר איתם על הבשורה החדשה^[246]. לפתע ראה עיר מתחת למים ופגש שלושה ערבים, אותם הוא ברך, והם ענו לו בערבית. ג'יוזפה אמר: "אני אוהב את הערבים", ולאחר מכן ראה את פרץ, שאמר: "תודה לאל, אני שמח מאוד ביחס לאביך. מאחר שהוא לא הראה את עצמו לאחרונה, הוא בוודאי לומד במלכות השמים".

בשורות מן המים העמוקים של מלכות השמים

468 – *7 (23 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי כמעט והייתה מעורבת בתאונת דרכים (כנראה מאחר שלא הביטה לאן היא הולכת). היא הבינה את טעותה והלכה משם, כאשר ילד שליווה אותה אמר: "עליך להיות זהירה, את מעמידה אנשים בסכנה. אני שונא את הזוהר". דבורה הבינה כי הוא יהודי, ואמרה לו: "גם אני שונאת את הזוהר, ואם תרצה, אראה לך ספר שנכתב על-ידי חכם תימני, המסביר את עבודת האלילים בספר הזוהר". היא אכן הראתה לו את הספר ושאלה את הילד מה שמו. הוא ענה לה כי שם משפחתו הוא אלקאפח[247]. דבורה הופתעה מאוד מכך שהשם זהה לשמו של החכם התימני והביאה אותו לפרץ, שמיד החל להדריך אותו בבשורה החדשה.

"מלחמות השם" של אלפקאח נגד ספר הזוהר

470 – *10 (24 בינואר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי ראה "הארה קדושה"[248], היורדת אל החדר. היא עוררה שמחה גדולה בקרב התלמידים, מאחר שיצגה את העלייה בדרגה של כל תלמידי המורה חיים.

קדושה חדשה של הגאולה השלמה

471 – *2 *3 (24 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי רגלי כסא המורה חיים היו מוזהבות. הן ירדו מלמעלה כדי לגעת בארץ. דבורה אמרה: "זהו הקשר של מלכות השמים עם האדמה, והכוכבים מסייעים להביא את הבשורות המדהימות לארץ דרך חלומות"[249]. דבורה אמרה אז: "ה' הוא הרופא האמיתי של כולנו, כי הוא לבדו מכיר בטובת כל נפש ונשמה"[250].

סימן: הכסא המרומם של הגואל חיים נגע בארץ

בשורה: "ה' הוא הרופא האמיתי של כולנו, כי הוא לבדו מכיר בטובת כל נפש ונשמה "

473 – *10 (28 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי לילדה היו שני הורים רעים, כשהאם הייתה אף גרועה מן האב. עם זאת, הילדה לא הבחינה בכך וראתה רק את הצד הטוב של אמה. היא ידעה רק שאביה אינו אדם טוב, אך כשמת, הבת התעצבה, מאחר שזכרה את הרגעים הטובים שהעבירה איתו כילדה קטנה. שכנה ששמעה על המוות פנתה לילדה ואמרה לה: "אל תבכי על אביך שכבר מת. בכי, במקום, על אימך, שעדיין בחיים, מאחר שהיא גרועה ממנו". אישה נוספת ששמעה זאת אמרה: "שתקי, זה לא עניינך, כי מדובר בהוריה, ודברייך לא ראויים במיוחד כעת, כשעליה עדיין לחיות עם אמה. רק בהמשך חייה, כאשר תצא היא מבית האם, וכשהכאב על מות האב יעבור, היא תבין את הדברים הללו"[251].

ספר הזנב הכפול: שיעור מוסרי בדיבור אל ילדים

474 – *10 (28 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה על אם שהייתה עצבנית מאוד. היה לה יום קשה, ולכן הייתה כמעט היסטרית. כשחזרה הביתה, היא החלה לקחת חפצים ולהשליך אותם בחדר. פח שמן נפל על שמלה לבנה של בתה הגדולה, שמצדה גערה בה על התנהגותה, ועל כך שהיא מוציאה על ילדיה כעסים בלי סיבה. האם ענתה: "אל תעני לי, מאחר שנפלו רק שתי טיפות שמן על שמלתך". הבת הראתה כי אין מדובר רק בשתי טיפות, אלא כי כולה הוכתמה בשמן. האם, שבינתיים נרגעה, אמרה: "כן, את צודקת, אך עלי להוציא את התסכולים שלי בדרך כלשהי". בתה אמרה: "למען מי שקרוב אליך ולטובת ילדייך, בקשי כי כל מי שנוכח בחדר יצא ממנו לפני שתתחילי להשליך חפצים".

שיעור במוסר: לא לפגוע בילדים בשל כעסים או תסכולים

475 – *10 (28 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה על זוג נשוי עם שני בנים. לא היו רגשות בין בני הזוג, וה"הנאה" היחידה שלהם הייתה להרביץ האחד לשני, ולהאשים האחד את השני בפני הילדים. בחלום, האב האשים את אשתו בפני הילדים וחבריהם גם. אחד מן הילדים, ששמו דוד, ראה את אמו מבוישת וסובלת. הוא אמר לאחיו (שצחק מדברי אביו) כי מעשה זה הוא שגוי וחסר כבוד הדדי. נאמר לדבורה בחלום כי בעל ואישה נשואים, גם אם אינם אוהבים יותר האחד את השני, חייבים להפגין כבוד הדדי, במיוחד בפני אנשים אחרים ובפני הילדים למען חינוכם. לפתרון המצב, האח הגדול היה צריך לדחות את דברי אביו נגד אימו בפני האנשים הנוכחים, ובאותו הזמן לומר לאביו כי אין זה נכון לדבר בדרך זו.

שיעור במוסר: כבוד ודיבור הגון בפני ילדים

476 - *10 (28 בינואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ כתב מאמר על חברוּת. הוסבר כי אנשי הסימן צריכים להיות כאחים, ולהתנהג באופן ראוי האחד כלפי השני. אם לאחד מאיתנו יש חתיכת עוגה, והוא מודע לכך שהאדם לידו רוצה חתיכה, הוא צריך לתת לו חצי, כפי שהיה נוהג עם אחיו, לפי העיקרון: "מה ששלי שלך ומה ששלך שלי". לאחר קריאת המאמר, אחד מהתלמידים קיבל מתנה. היו אלה חלקי הרכבה לאספנים. הוא לא פתח את הקופסא, אך השאיר אותה על השולחן. תלמיד נוסף, שהתלהב גם הוא מהחלקים להרכבה, פתח את הקופסא, והציע לכולם להרכיב ביחד את החפץ. תלמיד שני עצר אותו ואמר: "אתה טועה, החפץ הזה לא שלך, ועליך לבקש רשות מבעליו. אולי הוא מעוניין לבנות אותו לבד, ולא יחד עם אחרים. אולי מדובר במתנה שאותה הוא רוצה להעניק למישהו אחר, וכעת פעולתך פגעה בו?". התלמיד הראשון ענה: "אך האם לא נאמר בכתב של פרץ כי מה ששלי שלך ומה ששלך שלי? אני רק לוקח את מה ששלי. האם איננו מאותו הסימן, ועלינו לאהוב האחד את השני כאחים? לפי טענתך, מה שפרץ כתב אינו נכון". התלמיד השני ענה: "נכון הוא שעלינו לרצות את הטוב בעבור אחינו, אך עדיין קיימים דברים אישיים, שגם אם אתה יודע שאותו אדם יהיה מוכן שתעשה עם חפציו כרצונך, עליך לבקש ממנו רשות".

שיעור במוסר: כבוד לרכוש הזולת

477 – *6 (28 בינואר 1989, מילאנו) דניאל חלם כי נכח בבית העלמין עם אמו, אחותו וחברה של האם. היו לפניהם 4 גופות, וביניהן גופותיהם של דומניקו מניגרסו ושל גבר יפני, ששכבה משמאל לדומניקו. החברה של אמו של דניאל הייתה אשתו של היפני. דניאל ניסה לומר את ששת הסימנים, אך הופסק לאחר חמישה. אשתו של היפני החלה לומר תפילה ביפנית שעירבה אליל, ולכן אווירה לא נעימה נפלה עליהם. אמו של דניאל (קוסימה) הבינה כי היה עליה למנוע מן האישה לומר את התפילה, מאחר שהיא מנוגדת לרוממות הסימנים של דניאל. ברגע זה מטהו של המורה חיים הופיע בין ידיה של קוסימה, אשר בהחלטיות ביצעה איתו סימנים על גופתו של הגבר היפני. האווירה הכבדה נעלמה מיד, ודניאל אמר את הסימן השישי של תחיית המורה חיים וסיים ב"תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד"[252].

סימן תחיית הצדיק חיים

479 – *10 (28 בינואר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי ביצע סימנים על 4 פינות בית הגאולה, נגד כישוף. כישוף זה בוצע נגד פאולו עצמו, וכעת, בזכות המורה חיים, הוא נהרס.

החוק החדש: נגד כישוף

480 – *10 (1 בפברואר 1989, מילאנו): סולי חלם שפרץ הסביר בעברית מספר פסוקים בנביאים. בנקודה מסוימת פרץ אמר: "ה' הוא התכלית הראשונה". ההסברים שניתנו על-ידי פרץ היו ייחודיים, והכילו רמות "ייחודיות" של הבנה. כשהגיע תורו של סולי לקרוא את הפסוק בישעיהו ו', 3, אודות ההתקדשות המשולשת, אחזה בו יראת ה' גדולה והוא אמר שלוש פעמים: "אבא, אבא, אבא"[253].

בשורה: אבינו שבשמים

481 – *5 *10 (2 בפברואר 1989, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה שהגיע מסר קשה: תקופת אחרית הימים תתחיל אחרי הפרעה בחלומות של תלמידי בית התפילה. לאחר מכן החלומות ישובו, אך הם יהיו סימן להתחלת התקופה. התלמידים המודאגים הבינו כי ההצהרה התקבלה והחלו להזהיר אנשים על כך. עם זאת, כולם היו אדישים ואף לעגו להם, מאחר שרק יומיים או שמונה ימים חלפו מאז שהחלומות פסקו מלהגיע. באותה תקופה ילד ביצע מספר מעשים רעים כלפי מרקו פדריקו. אנה, עם זאת, לא רצתה לנזוף בילד, מאחר שהייתה מודעת לעובדה כי כל מילה טובה או רעה שלה, בשל היותה תלמידה של הברית החדשה של הגאולה השלמה, תהיה מילה של דין כלפי אותה נשמה. לפיכך, בשל הבנתה את כובד האחריות, אנה נשארה שקטה, אף על פי שידעה על אותם מעשים רעים.

סימן: תקופה של הפרעה לחלומות

יתרונות השקט: אל תשפוט, לדבריך יש השפעה

482 – *3 *10 (2 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את הנביא ישעיהו שאמר כי הדיבר הראשון הוא "צדיק באמונתו יחיה"[254] לא רק עבור הצדיקים, אלא גם עבור האנשים הפשוטים. אישה כלשהי ששמעה זאת אמרה: "אין זה נכון. הדיברות הם רק עבור הצדיקים". הנביא ישעיהו, זכרו לברכה, חזר על כך שהם גם עבור האנשים הפשוטים.

בשורה: לא רק עבור הצדיקים, אלא עבור כל האנשים בעלי אמונה פשוטה

483 – *10 (4 בפברואר 1989, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה ש"דרום אמריקה תתקדם יותר מצפון אמריקה בנוגע לדבקות בבית הגאולה השלמה".

סימן נבואי: דרום אמריקה לפני צפון אמריקה

484 – *10 (4 בפברואר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי היה עם תלמידי בית התפילה ושמע קול שאומר: "כדי שהשושנה תפרח, על מישהו להניח את ראשו על הסלע"[255]. בחיזיון בזק ראה פאולו סלע, ואז עמד הוא עמידת ראש ונגע עם ראשו בשטיח בצבע סגול על מזבח מלכיצדק. כאשר היה במצב זה, אמר פרץ: "זו בדיוק הנקודה", בהתייחס לנקודת המגע של ראש פאולו.

"כדי שהשושנה תפרח, על מישהו להניח את ראשו על הסלע"

485 – *10 (4 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה שפאולו הביא קרובת משפחה לפרץ. לקרובה, אף על פי שלא ביקרה לעיתים קרובות בבית התפילה, הייתה אמונה בבשורה החדשה. עם זאת היה לה פגם – כל מה שהיא נגעה בו נשבר או נפל. היה זה פגם מאז הלידה, בשל כוכבה. האישה הייתה סקרנית והחלה לגעת בדברים על שולחן הכתיבה של פרץ, מה שגרם לדבורה לגעור בפאולו ולומר לו כי באופן כללי אין לאף אחד רשות לגעת בשולחן כתיבה זה. דבורה הוסיפה כי גם כאשר התינוק ייוולד ויחל לגעת בכל דבר, יש לסטור על ידיו אם יגע בשולחן, מאחר שעל ההורה ללמד את ידיו של הילד לגעת רק בצעצועים שלו.

החוק החדש: נגד עין הרע

החוק החדש: לימוד ידי הילדים

486 – *1 *3 (5 בפברואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי אחותו אנה סיפרה לו על חלום, שבו ראתה 12 כוכבים וכסא. ג'יוזפה שאל אותה: "איזה כסא?", ודניאל ענה: "אינך זוכר כי ראינו אותו אתמול?". ג'יוזפה נזכר במערך של בית התפילה[256]. לאחר מכן, ג'יוזפה ראה שטיח סגול של מזבח מלכיצדק. פרץ אמר: "ביצענו את הקדושה החדשה, אך עלינו לבצע סימן שיוריד אותה לעולם. עלינו לחכות להוראה". בטלוויזיה, קריין החדשות אמר: "עבור קדושת מזבח מלכיצדק, יש לבצע סימן של חזרת 5 צעדים אחורנית". אז ראה ג'יוזפה את מזבח מלכיצדק מעביר את עצמו אחורנית.

סימן: 5 צעדים אחורנית בקדושה החדשה עבור מזבח מלכיצדק

487 – *4 *6 (5 בפברואר 1989, מילאנו): פרץ חלם כי הוא נכח בבית קטן והתרגש, מאחר שחש בנוכחות המורה חיים. הוא לא ידע מה לעשות ולכן במתח מה הוא קרא למורה. המורה אמר לו: "מדוע אתה אומר שאתה תלמידו של יהודה, ומכחיש שאתה תלמיד של המורה?". פרץ החל להתחנן בפני המורה: "המורה, אין זה נכון, אף פעם לא אמרתי זאת. אני תלמיד של המורה חיים". לאחר מכן, המורה התקרב לפרץ, חייך אליו ואמר: "כן, פרץ, אני יודע. רק רציתי להעמיד אותך במבחן". אז, במרחק מה, ראה פרץ את פאולו, ונוכח לדעת שכאשר שהה פרץ בביתו הקטן, פאולו הלך לראות את המורה מספר פעמים מבלי להודיע דבר לפרץ. עובדה זו גרמה לקנאה מסוימת אצל פרץ, והוא אמר לפאולו: "אתה די חכם. הלכת לבקר את המורה חיים ולא אמרת לי דבר". בנקודה זו פרץ שמע את קול המורה חיים שאמר: "זה לא משנה, פרץ, לפאולו יש המזל של יוסף".

סימן: המורה חיים מעמיד את פרץ למבחן

סימן: לפאולו יש מזל של יוסף הצדיק

488 – *10 (8 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי שהתה בחדר בו היה אריג עם דם וסתי. במקום נכחו גם שני גברים יהודים, אישה יהודייה וילד שהיה בתהליך של גיור. האישה היהודייה הרימה את הבגד הלא טהור (לא שלה), אף על פי שלפי החוק היא הייתה צריכה להתרחק ממנו, והשליכה אותו. היא הסבירה לילד כי גם אם הוא אינו יהודי עדיין, עליו להתחיל למלא את החוקים. אם תינוק מונח על מיטה בה יש דם וסתי, האם צריכה לטהרו מן הטומאה.

החוק החדש: חוקים אודות טומאת הוסת

489 – *10 (8 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את המורה חיים, שאמר כי על הילד לקבל ברכה מיוחדת. נרגשת, הלכה דבורה לפרץ, שבאותו רגע לא יכול היה להקשיב לה בשל עבודתו. דבורה המוטרדת אמרה: "אני מדברת על סימנים ואתה אפילו לא מקשיב לי", והחלה לעזוב. כשהגיעה לחדר הסמוך, היא הבינה כי דבריה נאמרו על-ידי יצר הרע, שהנאתו היא לראות כיצד זוגות נשואים נכנסים לעימותים. אם זוגות רוצים לנצח את יצר הרע, יש לבצע בדיוק את ההפך מ"הצעותיו". אם, לדוגמא, הוא "מציע" לאישה לא לדבר עם בעלה, עליה לשבור זאת ולומר לו משהו טוב.

שיעור בהבסת יצר הרע

490 – *3 (8 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי היא ראתה ענק ביחד עם תלמיד של בית הגאולה. התלמיד הפך לגבוה כענק, ושניהם היו בגובה התקרה. התלמיד אמר לענק: "אינני יכול לגבוה יותר בשל התקרה, וזה כבר מעבר ליכולותיי". הענק ענה כי מבחינתו המצב שונה, והוא החל להתפלל לאל שדי. בעקבות זאת הגג נפתח והענק אמר: "אם אני רוצה, אני יכול לגבוה מעל הגג". התלמיד שמח מאוד לשמוע את תפילת הענק ואמר: "אתה אחד מאיתנו. גם אנחנו מתפללים לאל שדי. אתה כמונו, אתה שייך לבית התפילה"[257].

התעלֶה מעל התקרה, הו ענק של בית התפילה

491 – *6 (19 בפברואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בביתה של דודתו בדרום איטליה. כאשר הודה לבני הבית, הוא חש בנוכחות אביו, דומניקו מניגרסו, עליו השלום, שנכח בחדר השני. הוא נכנס לשם וחיבק אותו. ג'יוזפה גם ראה את המורה חיים שסימן לו ללכת אחריו. ראשית המורה דיבר עם הקרובים בניב שלהם. גם אביו של ג'יוזפה הלך אחרי המורה והשקיף על כל דבר מקרוב. לאחר מכן המורה נראה במיטה, ופרץ היה לצידו. פרץ אמר: "בעתיד אף אחד לא יסבול מן המחלה", בהתייחסו לאזור בגוף בו המורה חיים נותח בשל מחלת הסרטן (הבטן)[258].

בשורה: תרופה בזכות סבלו של הצדיק חיים

492 – *10 (11 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ילדה בת 8 שהתה בבית לבדה, הוריה הלכו לעבודה, והיא הסתובבה בבית עירומה בשלווה. היא ידעה כי בת דודתה, בת 20, הייתה אמורה להגיע ב-3 אחר הצהריים, וכאשר היא הגיעה, היא פתחה לה את הדלת, ללא בגדים לגופה. בת הדודה החלה לכעוס ואמרה: "יש ללמד צניעות גם ילדים קטנים".

שיעור בצניעות בפני ילדים

493 – *10 (12 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ילד בן 14 ישן ברוגע על כורסא, בעוד אימו הסתובבה בבית עירומה. בתה התעוררה לפתע וכעסה על אימה, תוך שהיא מבקשת ממנה ללבוש לפחות בגדים תחתונים. אימה עשתה זאת, אך הם היו כה קטנים ושקופים, עד שלמעשה הם היו כלא היו. הבת, שנגעלה מהתנהגות אימה, שלחה אותה לחדר האמבטיה כדי שתתלבש, ואמרה בקשיחות כי אל לה להישאר במצב זה, מתוך כבוד לבעלה ולילדה הצעיר, שיגיעו בקרוב הביתה.

שיעור בצניעות בפני ילדים

494 – *8 (13 בפברואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי אחותו אנה אמרה: "חלמתי על לוציפר[259] (השטן) שבכה". ג'יוזפה ששמע זאת, שמח מאוד, מאחר שהבין כי הסימן שנעשה נגד "עשר הספירות" (של האצילות) הצליח.

בשורה נגד אורות השקר של עשר הספירות הנאצלות

495 – *10 (13 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה את השיעורים הבאים: אל למישהו להיכנס לחדר שינה ללא רשות. לעיתים אדם מחליף בגדים, או שיש לו פריטי לבוש אינטימיים או אישיים שאין להראות לאחרים; אל למישהו להציג את בגדיו התחתונים בפני כולם מטעמי צניעות, אך אם הם מעורבים בבגדים אחרים, זה אפשרי; גם לגבר אסור להתהלך בתחתונים ולהראות את רגליו לאנשים אחרים, במיוחד כשילדים נוכחים; אם אדם שוטף כלים בכיור, ובאמצע השטיפה הוא מוצא ספוג מלוכלך, שהשתמשו בו לניקוי רהיטים כדוגמא, עליו לשטוף שוב את כל הכלים מטעמי היגיינה.

שיעורי צניעות והיגיינה

496 – *10 (17 בפברואר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את הלידה של דבורה, שילדה בן. הילד גדל עד לזמן בו יכול היה לקבל חינוך ראשוני. עם זאת, אותו ילד סרב להקשיב ועשה ככל העולה על רוחו. התלמידים ניסו להדריכו, אך הוא התעקש ללכת בדרכו, ואף אחד לא הצליח להעמידו במקום. בנקודה מסוימת, כשפרץ וג'יוזפה היו מאחורי הילד, הוא הפך לשני מטות, האחד שהונח בידיו של פרץ, והשני בידיו של ג'יוזפה. לפתע הופיע כלב גדול ולבן, ומתוך שני המטות יצאה אש שהרגה את הכלב[260].

שיעור נגד "כלבים לבנים" של מתירנות

497 – *10 (18 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי לאישה כלשהי היו שבעה ילדים, מגיל 2 עד גיל 14. היא עבדה עד מאוחר כל השבוע, כך שרק ביום ראשון יכלה לרחוץ את ילדיה, שבעצמם לא התרחצו. היא הכינה את האמבטיה לבנה הראשון, ובאותם המים היא רחצה את האחרים. נאמר בחלום כי היה זה לא נכון מסיבות היגייניות, וכי יש להחליף מים בין ילד לילד.

שיעור בהיגיינה

498 – *10 (19 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי שתי ילדות שמרו על ילדה בת 4, אחת בבוקר ואחת אחר הצהריים. מאחר שהילדה הייתה מפונקת, השמרטפית של הבוקר נתנה לה ממתקים ואפשרה לה לעשות כרצונה. השמרטפית של אחר הצהריים, לעומתה, עשתה את ההפך - הענישה כשראתה לנכון, כדי לחנכה חינוך ראוי. האנשים, עם זאת, ביקרו אותה וטענו כי היא נוקשה מדי לעבודה כזו, אך היא המשיכה בדרכה וידעה כי רק בקשיחות, המותאמת למצב הנתון, היא תוכל לסייע לילדה להתחנך באופן נכון.

שיעור אודות קשיחות עם ילדים

499 – *10 (19 בפברואר 1989, מילאנו): סולי חלם כי הוא היה בישראל בחדר אוכל של הקיבוץ עם פרץ ופאולו. סולי, שעמד, החזיק בידיו ספר גדול. היה זה ספר שכתוב בעברית ומאויר יפה. הוא החל ב"אלף" ועל כל אות עברית ניתנו פרשנות והסברים[261]. פרץ אמר לסולי לקרוא את האות "צדי", אך זה היה קשה עבור סולי, והוא בחר לקרוא את האות "חית". פרץ לבש בגד דמוי סרט שעליו נכתבה המילה: "גנומן"[262].

סימן: פרשנות על 22 האותיות

סימן: המונח "גנומן"

500 – *8 *9 (19 בפברואר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי נכח בבית גדול עם אימו ותלמידים של המורה חיים. הם חיפשו מורה לפסנתר. ילד בשם פסקוואלֶה נכנס ובישר בשורה עצובה כי דומניקו מניגרסו נמצא בבית חולים ומתאושש. דניאל חשב על העובדה שאביו נפטר כבר בחודש ספטמבר וקם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים, ולכן הלכו הוא ודבורה לבית החולים כדי לבדוק את העניין. אביו של דניאל אכן נמצא שם מאחורי חלון, והם בירכו לשלום האחד את השני. בקול סמכותי, כתלמיד של המורה חיים, אמר דומניקו מניגרסו: "העניקו כבוד ישירות". דניאל הרכין את ראשו וראה את האור הנובע מעיני אביו. מן הצד האחר של מחיצת הזכוכית נמצא סעיד, שהסביר לרופא: "דומניקו מניגרסו מת אך קם לתחייה בזכות תחייתו של המורה חיים". הרופא ביקש ממנו לחזור על כך, וסעיד אמר: "כן, האיש נפטר אבל קם לתחייה בזכות הגואל". הרופא לא הבין את המילה האחרונה, ודניאל, מצידה האחר של מחיצת הזכוכית, איית אותה: "גימל, וו, אלף, למד". סעיד, שנוכח לדעת כי הדבר לא מסייע לרופא להבין, הסביר לו: "ישוע היה הגואל בזמנו, והגואל חיים הוא הגואל של ימינו". במהלך ההסבר סעיד ציין את המספר 33[263].

סימן: סעיד המוסלמי מסביר אודות תחיית הצדיק חיים לנוצרי

חלומות 501-600

501 – *10 (23 בפברואר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי היה ברחוב פאלסטרינה (Palestrina)[264], ופגש חבר בשם ג'יאני. פתאום נפגעו הם באופן קל ממשהו שנפל מן השמים. למעלה הופיעה חרב ענקית, שחלקה העליון היה בשמים, וחוד הלהב שלה נגע באדמה. כמו-כן הופיעה S גדולה, ולאחריה מנורה גדולה מאוד. דניאל ספר 10 נרות, אך בין האנשים היו כאלו שספרו 12. בהמשך הופיעו חיות רבות בעלות ארבע רגליים: חמורים, סוסים, פרות, שוורים, כלבים ועוד. דניאל פנה לאנשים ואמר: "ראו, אלו סימנים מאת ה' ברוך הוא. מי יכול לעשות זאת מלבד הבורא?". האנשים, שלא ידעו כיצד לענות, עזבו. גם ג'יאני עזב, ואמר כי עדיף לשתות קפה בבית הקפה של מגרש הכמרים עבור הצעירים, בו הוא עולה 700 לירות, ומעניקים בו טיפ של 6000 לירות. דניאל פנה לכיכר קאיאצו (Caiazzo), וכשיראת השם נחה עליו, הוא הרים את ידיו וראה מלאכים ומלאכים ראשיים, שעלו וירדו מן השמים לאדמה ומן האדמה לשמים. הם ירדו על ראש אדם צעיר עם שיער ארוך ופאות לחיים מתולתלות, אשר המתין בתחנת אוטובוס לקו 91, ולבש טוניקה לבנה.

תרגול בזיהוי סימנים

502 – *10 (25 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה ראתה בחלום כי היא מתעוררת. פרץ קרא את פרשת השבוע (זה היה במציאות, השאר היה בחלום), והיא שמעה מספר פעמים את המילה "סימן". היא ראתה את בני ישראל במדבר עולים אל פתח אוהל מועד, האוהל שאליו נכנס משה. החלום השתנה ודבורה ראתה את פרץ עם מטה המורה חיים, אותו הוא החזיק גבוה, וביצע סימנים מסביב לבית הכנסת האוניברסאלי[265] של בית התפילה, כדי שהקדושה החדשה תרד. היא הבינה בחלומה את הקשר למשה רבנו, אשר קידש את האוהל, כאשר פרץ, איש הסימנים, מקדש את האוהל של הגאולה השלמה, כאחד מבין סימנים רבים של קשירת הגאולה הראשונה לגאולה השלמה.

סימני קשירת הגאולה הראשונה לגאולה השלמה

503 – *10 (27 בפברואר 1989, מילאנו): פרץ חלם כי היה יחד עם פאולו, סולי ותלמידים אחרים בפגישת יעוץ[266], הנוגעת לעניינים רציניים.

סימן: מועצת בית הדין של מרדכי הצדיק

504 – *4 *8 (27 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי היא נכנסה לחנות של אישה מבוגרת, אשר קיבלה אבנים מפאולו והייתה גאה להאמין בבית התפילה[267], אף על פי שלא ידעה היטב את תכני הבשורה החדשה. דבורה אמרה לאישה הזו כי מלכות השמים כבר ירדה לאדמה, אך היחידים שנהנים מכך כעת הם התלמידים של בית התפילה החדש. דבורה הלכה אז לפרץ ויחד עלו הם על גבעה. מאחוריהם הופיעה נערה צעירה, ודבורה העלתה בפניה את נושא הבשורה החדשה, כשאמרה: "רבות הן הבשורות השגויות היוצאות בתקופה זו. כל אחד יכול לטעון כי דבריו מכילים את האמת, אך דעי כי ישוע אמר בזמנו כי יהיו משיחי שקר רבים, ויהיה עלייך לזהות את הבשורה האמיתית על-ידי האמת המובאת בה. הבשורה הזאת כוללת לפיכך רק את האמת ומי שיקשיב לה יזהה זאת. אם תהיה לך סבלנות להקשיב לי במשך מספר דקות, תוכלי לשפוט את האמת בדברים". דבורה ראתה אז את פרץ מחזיק בידו שלושה צרורות של פרחים אדומים[268], שפרחו האחד אחרי השני.

בשורה: ישוע אמר בתקופתו כי יהיו משיחי שקר רבים, ועליכם יהיה לזהות את הבשורה האמיתית על-ידי האמת המובאת בה.

505 – *10 (28 בפברואר 1989, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ הסביר אודות המחזור הוסתי ואמר: "זוהי עובדה טבעית של האישה, אך אין זו זכות יתר של הטבע, מאחר שלגבר אין וסת והוא בן אנוש". הוא הסביר גם כי אין ליצור מגע עם טומאת האישה, וכי אין להשוות טומאה זו לזרע הגבר, שהוא כשלעצמו לא טהור, אך הוא גם מקור החיים. פרץ הסביר בהמשך כי לא רק שעל הגבר להימנע מלהביט על אזור זה של האישה, אלא שלטובת בריאותו הנפשית עליו להימנע גם מלהביט על איבריו המוצנעים שלו: "אם אדם מביט לעיתים קרובות בעצמו, הוא מביא אל ראשו את כל סוגי המחשבות הלא בריאות".

החוק החדש: שיעורים על טומאה ואיסורים ודאיים

506 – *2 (1 במרץ 1989, מילאנו): פאולו חלם כי פרץ ומספר תלמידים השתתפו במועצה נעלה, שהתנהלה ברצינות מירבית, במילים מדודות ובביטויים תכליתיים. התלמידים התנהלו בדרך ארץ מושלמת, ופאולו הסביר לפרץ כי עדיף לכנס "מועצה מקדימה" עם שניים או שלושה תלמידים כדי שלא לבזבז זמן או להעניק מקום למילים עודפות. "זה", הוא הסביר, "בגלל שמעל החדר, ברגע שבו המועצה מתכנסת, מלכות השמים שלמעלה פתוחה". פרץ ישב במהלך החלום על כסא המועצה[269].

מועצת בית הדין של מרדכי הצדיק

507 – *10 (2 במרץ 1989, מילאנו): פאולו חלם כי הוא נכח בישראל, מילא את מחויבויותיו כסוס הלבן, ועבד כפי שעשה זאת באיטליה[270].

דיווחים: הסוס הלבן מגיע לישראל

508 – *10 (2 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא אמר: "מי שהינו בעל אמונה יראה. מי שאין לו אמונה לא יראה דבר. הי-הא!".

החוק החדש: בשורת האמונה

509 – *10 (4 במרץ 1989, מילאנו): פאולו חלם כי הוא היה עם אחיו קרמין שאול. פאולו אמר: "יש מכשפים רבים המשתמשים באותיות האלפבית העברי"[271].

החוק החדש: בשורה נגד הכישוף

510 – *10 (4 במרץ 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי זוג נשוי ישב בבית קפה, וכי ארבעה גברים התקרבו אליו. אחד מהם היה ה"בוס" ושלושת האחרים היו שומריו. שלושת האנשים, מבלי שהתייחסו לבעל, פנו אל האישה ושאלו אותה אם היא חפצה להתחתן עם הבוס. האישה, שנגעלה מן הבקשה, ענתה כי היא נשואה באושר שנים ושלא יציעו לה יותר הצעה כזאת, מאחר שמדובר בחטא גדול לחפוץ באשת איש: "ראוי שהבוס החזק של המאפיה יהיה עניו, מאחר שכוחותיו לא יכולים להעניק לו את כל מה שהוא חפץ בו".

שיעור נגד ניאוף בסגנון המאפיה

511 – *9 (6 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה הוא את סעיד. הם היו בחדר, וספר פתוח היה מונח על השולחן. הספר הראה 3 ציורים המסמלים את 3 האבות: אברהם, יצחק ויעקב. סעיד אמר (בערבית): "אבראהים, איסמעאיל ואל-ח'מיר" (אברהם, ישמעאל והחמור). ג'יוזפה אמר לו כי השלישי הוא יעקב ההיסטורי, אך סעיד חזר על השמות והפעם לא אמר כלום ביחס לאב השני. ג'יוזפה אמר לסעיד כי השלישי הוא תמיד יעקב, אך בציור (השני) נראה חצי חמור המשלים את צורתו, עד אשר הוא הופך לחמור בוגר. סעיד אישר זאת ואמר: "השלישי הוא החמור^[272]".

החוק החדש: בשורה לערבים

513 – *5 (8 במרץ 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה בעיר עם התלמידים. מסביבם נכחו אנשים רבים, והתלמידים הכריזו הכרזות. הם אמרו: "יהיו מים, לאחר מכן אש ובהמשך רעידת אדמה". כשסיימו לומר זאת החל לרדת גשם. אחריו ראו הם אש, ומישהו אמר: "ילדים רבים ימותו". דבורה, כועסת, אמרה כי כל אחד צריך לשקול מילים, מאחר שכל דבר שנאמר על ידינו מתממש, והוסיפה: "הילדים הקטנים לא ימותו, אלא יינצלו". לאחר מכן החלה רעידת אדמה נוראית, האדמה נחצתה לשניים, ויצרה בורות גדולים. מי שניסה להימלט נבלע באדמה. התלמידים של בית התפילה ידעו כי הימלטות הינה חסרת תועלת, ולכן ירדו על ברכיהם והתפללו לאל שדי. רעידת האדמה פסקה, והילדים הקטנים שרדו. מי ששרד פחד לעזוב את ביתו מחשש למה שיכול לקרות. כה גדול היה פחדם עד שהם העבירו אוכל דרך רכבלים[273].

מסר: אזהרה: היו זהירים ביחס למילים, כל מה שנאמר על ידינו מתממש

514 – *10 (8 במרץ 1989, מילאנו): רוזה פרי חלמה כי לפני קריאת כתבי קודש, יש לרחוץ ידיים.

החוק החדש: קדושת הלימוד

515 – *4 *10 (9 במרץ 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ירדה מהַר, שעליו הייתה טירה. ניתן לה "חותם" שהכיל "כתר" בצורת פרחים. דבורה שמחה כי מצאה את החותם של משפחתה[274], והלכה לפרץ כדי להראות לו אותו, תוך מיקומו ליד מגן דוד. כתגובה, פרץ הראה לה את חותמיו. היה ביניהם סמל יהודה, שהוצג על-ידי תיבה, המסמלת את ה"סימן". זה היה הסמל הראשי. התיבה "הושלמה" ביחס לשני הסמלים הבאים. מימין לתיבה היה סמל של חצי מנורה, שסימלה את רשות הכהונה. משמאל לתיבה היה סמל של מטה עם סרטים (או גדילים) שייצגו את שבט דן. הדבר סימל את הרשות להישפט ואת חציו השני של שורשו של פרץ. פרץ דיבר אז על המלך והמלכה, והראה שולחן קטן של זהב עם סמלים עליו. על השולחן ניצב מפתח, שעל חלקו העליון נראו כתר עשוי פרחים, תיבה וכתר. באותו החלום דבורה שמעה קול שאמר: "סולי (קמחג'י), מלבד היותו יהודי מלידה, הוא גם כהן ולכן עליו להיוותר רחוק מכל טומאה". אז ראתה היא כוס מים, שסולי היה צריך לשתות ממנה. עם זאת, הוא לא יכול היה לשתות, מאחר שהיה עליה גרגר אבק. הקול אמר: "הבעיה היא מבחן, אך קל לפתרה. מספיק להחליף את כוס המים והבעיה תיפתר".

סימנים: חותמי שבט לוי (כהונה), שבט יהודה (מלוכה) ושבט דן (שפיטה)

516 – *10 (10 במרץ 1989, מילאנו): דניאל חלם שהלך ברחובות מילאנו. כשחצה את הכביש, הוא ראה מישהו ממרחק, הלובש בגד נפלא עם שרשראות יפות. דניאל הבין כי האיש היה אליהו הנביא. הנביא אחז אז בידי דניאל וברך אותו בעברית[275].

אליהו הנביא מברך את דניאל

517 – *10 (11 במרץ 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה שתי אימהות בשם סרנה וקלרה. לכל אחת היה ילד כבן 6. פעם אחת ביקשה סרנה מקלרה לשמור על בנה, והיא אפשרה לשני הילדים דריו ורודי לשחק יחד. דריו, עם זאת, היה בעל דם רע, ושיחק משחקים אלימים. הוא לקח מספר חתיכות זכוכית, ובמשחק מלחמה הרג את רודי. בית הדין קבע אשם ביחס לקלרה, מאחר שהיא ראתה את המשחקים המסוכנים ששיחק בנה, ולא עצרה אותו, אלא להפך, היא נהנתה לראותו כבן ה"עדיף" והחזק בין השניים.

שיעור אודות שיפוט טיפשי ו"גאוותן" של אדם את ילדו

518 – *10 (12 במרץ 1989, מילאנו): פאולו חלם[276] כי שמע קול האומר: "אבוי למי שמבטא את שם המורה". פאולו סיפר עובדה זאת לפרץ, שאמר: "זה חשוב"[277].

מסר: "אבוי למי שמבטא את שם המורה"

519 – *10 (13 במרץ 1989, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פרץ, שהעניק לו הוראות בנוגע לכהונה. לאחר מכן אמר פרץ לסולי: "אני סימן ברית שלום, ומלבד זאת, יש לי שתי רמות נוספות"[278]. (הייתה הפנייה בחלום לכתב של פרץ על אליהו הנביא, שבו שתי רמות אלו מוזכרות). אז אמר פרץ לסולי: "מבין שלוש הרמות שלי, לך יש אחת".

סימנים של אליהו הנביא נכנסים לברית החדשה השלמה

520 – *10 (15 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה יחד עם חבר בשם ג'יובני, אדם כבן 50, ועם תלמיד צעיר של ג'יוזפה. ג'יובני דיבר על התלמיד באופן גס מאוד, וג'יוזפה הסביר לו בעדינות כי אין זה ראוי לדבר בדרך זו. לפתע החל התלמיד הצעיר לדבר בגסות אל ג'יובני, מה שגרם לג'יוזפה לנזוף בחריפות בצעיר ולומר: "כבד אנשים מבוגרים ממך, כי קיים דין ועונש על כך! היזהר מאוד!". ג'יוזפה חייך אז ואמר לג'יובני: "ראית איזה איזון קיים כאן?"

החוק החדש (דרך ארץ): קיים דין ועונש על דיבור גס

521 – *10 (17 במרץ 1989, מילאנו): סולי חלם כי ראה כתב בעברית, ושמע קול שקרא אותו. בתרגום הוא קרא: "רוח חסדו תתרחב לירושלים ולאיים הרחוקים".

בשורה נבואית: " רוח חסדו תתרחב לירושלים ולאיים הרחוקים"

522 – *8 (18 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא שהה על אי כלשהו יחד עם יוחנן האוונגליסט, אשר לבש גלימה ארוכה וחומה. ג'יוזפה היה די שמח, אך יוחנן היה עצוב מאוד. ג'יוזפה שאל אותו מדוע הוא כתב דברים מסוימים בכתבים הנוצריים והוסיף: "לא היו לך ספקות בנוגע למה שכתבת?". יוחנן, כשראשו מורכן, ענה: "לא התכוונתי". הוא לא דיבר כלל בהמשך החלום. בהמשך הלכו ג'יוזפה ויוחנן יחד לחפש את ישוע. ג'יוזפה חש בצער כלפי יוחנן[279].

יוחנן המתוקן: יוחנן לא כתב את כל הדברים

528 – *6 (22 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי על זרועו הימנית היו נקודות ירוקות שגדלו לגושים, ומהם יצא נוזל ירוק. הגושים גדלו תוך שהם "מגלידים", והתפשטו על כל הגוף. ג'יוזפה גם ראה אנשים אחרים עם אותה המחלה, ולא ניתן היה לזהות בגללה את פניו, כמו גם את פניהם. אז ראה ענן לבן מולו, ומטה המורה נגע בו. הוא חש שמשהו יוצא מתוכו ואז נרפא. בעקבות זאת, הוא אמר לאנשים שסביבו: "בעל האמונה יינצל גם ממגפות קשות".

דרך אמונה אדם יכול להינצל גם ממגפה קשה

530 – *10 (25 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא שהה במצרים יחד עם פרץ, פאולו, סעיד ודניאל. ג'יוזפה ראה ערבי שדיבר בגרמנית ואמר: "הייל היטלר". אדם כלשהו מאחורי הערבי החל לשיר בגרמנית והצדיע במועל יד. אנשים רבים אחרים ש"הסתתרו" בהמון השיבו גם הם בהצדעה. האיש אמר: "פחות שניים", בהתייחסו לשני ישראלים שנהרגו. ג'יוזפה פנה אליו, נגע עם ידו בראשו של האיש שלוש פעמים ואמר: "נגד המן, עמלק". בלחש הוא הוסיף: "אמורי". ג'יוזפה חשב בחלומו על פורים, ולפתע אותו אדם הפך לכומר קתולי.

שנאה נגד יהודים וישראל עד לפורים הגדול של הגאולה השלמה

531 – *10 (27 במרץ 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בכיתת בית ספר עם 30 תלמידים. המורה חקר תלמיד בשם גאלאסו. באחת מתשובותיו, אותו גאלאסו התחיל לומר דברים נגד היהודים. ג'יוזפה הרים את כף רגלו, וגאלאסו חזר על דבריו. ג'יוזפה אמר: "זה הזמן שהסיפור יסתיים! מספיק! כעת בא הזמן שבו מי שמקלל יהודים יקולל".

זה הזמן בו מי שמקלל יהודים יקולל

532 – *10 (3 באפריל 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה ילד כבן 4 עם מבט קר כרובוט. הליכתו הייתה מוזרה ודבורה הבחינה באכזריות שבפניו. ברגע מסוים היא הבינה כי רוחו של היטלר כלואה בו, והיא חזרה לפעול נגד היהודים. באותו הרגע הילד התפוצץ. הסיבה הייתה כי הוא זוהה, ואנשים ידעו להתגונן מפניו. היה זה סימן כי היטלר לא יוכל לנצח יותר, ולכן התפוצץ.

סימנים של אנטישמיות שחזרה, אך היא תתפוצץ

534 – *8 (8 באפריל 1989, מילאנו): סולי חלם כי הגיעה השבת, והוא נכח בבית הכנסת עם פרץ. לפתע, במהלך הטקס, נכנסה קבוצה מגוונת של אנשים, רובם צעירים, חלקם היו לבושים גרוע וחלקם נכנסו בחזה חשוף. לאחד מאותם חשופי חזה הייתה האות "חית"[280] מקועקעת על חזהו. כשראו הנוכחים בבית הכנסת את אותם אנשים הם הובכו, אך פרץ לא התערב. חלק מן היהודים בבית הכנסת אמרו כי אולי מדובר בנוצרים, אך אין טעם לגרשם, מאחר שבית הכנסת הוא מקום שמי שמעוניין להתפלל בו לה' יוכל לעשות זאת. קבוצת הצעירים החלה אז לחגוג.

מסר: אל תשפטו אנשים שבאים להתפלל

535 – *6 (12 באפריל 1989, ישראל): דוד לוי חלם כי ראה את הצדיק חיים שנכנס לבית הוריו. המורה חיבק בלבביות את דוד, והתיישב ליד השולחן, שסביבו ישבו גם הוריו של דוד ופרץ, אשר החזיק בידו את מטה המורה. המורה חיים אמר לפרץ: "הייה מוכן, ואני אעניק לך סימן". פרץ היה צריך להכות עם המטה על קערה שהכילה אבק שריפה ועל-ידי כך לגרום לו להתפזר. לאחר מכן, המורה הפך לתינוק[281], והחל לדבר כילד, מה שהדהים את כולם. הגואל האחרון חיים אמר: "אל תתפלאו. אני המורה והפכתי לילד". כל הנוכחים החלו לצחוק בשמחה כששמעו זאת, ושרר במקום אושר גדול.

סימן: "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ" (ישעיהו, ט', 5)

536 – *3 (12 באפריל 1989, מילאנו): פרץ חלם כי קיבל מהמורה חיים קמח מצות חדש של הפסח החדש. המורה אמר: "זוהי הקדושה החדשה של פינות בית הגאולה בחידוש התורה".

הקדושה החדשה של פסח בחידוש התורה

537 – *6 (16 באפריל 1989, מילאנו): סולי חלם כי היה בכיכר הדואומו של מילאנו ופגש את המורה חיים. המורה היה לבוש יפה, נראה כבן 50, רזה ובעל תנועות מהירות וזריז. המורה אמר לסולי: "שמעתי שאתה עוזב. טוב מאוד"[282]. המורה חיים לחץ את ידו של סולי (וסולי זכר כי אחיזתו של המורה הייתה חזקה כברזל). יחד נכנסו הם אל קתדרלת הדואומו והתיישבו בשורת מושבים. סולי ישב לימין המורה ויכול היה לראות את הפרופיל שלו היטב. מאחוריהם, על רצפת הכנסייה, היו נרות שהודלקו למען צלמיות אליליות. המורה חיים החל להתפלל באופן מרשים, מלא ברוח ה'. בקול רם ובשמחה עצומה המורה אמר תפילות, שר מזמורי תהילים בעברית והודה לה' ברגש רב. מעט לאחר מכן, נוצרי שישב מלפניהם והתרשם מתפילתו של המורה, נעמד, פנה אל המורה ואמר: "איש זה הוא באמת הגואל".

סימן: "איש זה הוא באמת הגואל"

538 – *5 (20 באפריל 1989, מילאנו): מרקו פדריקו[283] חלם כי כל האנשים הטובים על כדור הארץ חייבים להסתתר מתחת לאדמה. ה' גרם לברק, שקטע את החלק התחתון של רגלי האנשים, אך הליכתם לא נפגעה, אלא דווקא הפכה לקלה יותר. שלושה אנשים היו כבר מתחת לאדמה. מרקו פדריקו, הוריו וקרוביו היו צריכים לעקוב אחריהם, אך מרקו, שהתייסר מן החלום, התעורר. כשנרדם שוב הוא חזר לחלום וראה כי מן השמים החלה לרדת כמות גדולה של מים. הטיפות היו כה גדולות שאנשים רעים נלכדו ביניהן. כאשר הגשם פסק, ה' שלח עוד ברק, הפעם לכיוון המכוניות על האדמה שאנשים הסתתרו בהן. בשלב מסוים יצאו כולם ממחבואם מתחת לאדמה. שמש חזקה הופיעה ורגלי האנשים חזרו להיות נורמליות.

חלום של צעיר עם משמעות גדולה

540 – *10 (23 באפריל 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי דיברה עם אישה בטלפון בביתו של פרץ. במהלך השיחה, האישה השתמשה בשפה גסה ומעליבה. כשהשיחה הסתיימה, נאמר לדבורה: "הבית חייב להיות מטוהר משני חזירים. החזירים הם האנשים המשתמשים בשפה גסה והוולגריות עצמה. הגסות מביאה רוע למקום בו מדברים באופן זה ולאדם שמדבר כך. לפיכך המקום דורש טיהור".

שיעור נגד שפת חזירים וולגרית

541 – *3 (23 באפריל 1989, מילאנו): דבורה חלמה שנאמר לה: "בכל טבילה[284] לתינוק יש יין שמתאים לאופי הילד. על היין להיות צעיר, מתוק ותוסס".

יין צעיר, מתוק ותוסס לטבילה ולהענקת שם על מזבח מלכיצדק

542 – *2 (24 באפריל 1989, מילאנו): בנימינו פריקו חלם כי ראה שמים כחולים, ובהם נכתב: "מלכות השמים".

עוד סימן לירידת מלכות השמים

544 – *8 (25 באפריל 1989, מילאנו): פאולו חלם כי נכח בכנסייה קתולית גדולה עם פרץ, שלבש טוניקה ירוקה. פרץ נשא נאום בנוגע לבשורה החדשה, שבו הוא התייחס לעצמו כאיש הסימנים המכין את "הדרכים המשיחיות" עבור הדורות הבאים. כולם נדהמו. פאולו דיבר אז עם קרדינל כלשהו והסביר לו כי המורה חיים היה ראש ל"ו הצדיקים. כששמע זאת, הקרדינל נאחז התרגשות ואמר: "אה, האנשים האמיתיים, הצדיקים הנסתרים!".

סימן: "אה, האנשים האמיתיים, הצדיקים הנסתרים"

545 – *3 (26 באפריל 1989, מילאנו): דניאל חלם כי הוא היה בפארק טרוטר (Trotter) במילאנו, בו התקיימה תהלוכה משטרתית של פרשים, בעוד יחידות רגלים ניצבו דוממים בכל חלק של המקום. דניאל לבש טוניקה, ושאל את פאולו מהי הסיבה לחגיגה. בינתיים יחידות שונות הסתדרו מחוץ לפארק וחיכו לטקס שיתחיל. ג'יפ צבאי הגיע ובו אביו של דניאל, אמו, אחותו, ג'יוזפה ופרץ. כולם לבשו טוניקות של הכהונה החדשה. דניאל שאל את אחיו ג'יוזפה: "מהו המאורע?", וג'יוזפה ענה: "פרץ נבחר להיות ראש הכוהנים העולמי[285]". עם הישמע בשורות אלו, התפשטה בין כולם שמחה גדולה, וכולם הודו לה'. אביו של דניאל שמח גם הוא מאוד והרים כוסית יין לכבוד המאורע.

סימן: הכהונה החדשה והייחודית של בית התפילה

546 – *4 (27 באפריל 1989, מילאנו): סולי חלם כי ראה את פרץ מלווה על-ידי קהל ממקורות שונים ומתרבויות מגוונות. פרץ הלך לאט והחזיק במטה (שחור) של המורה חיים. כשהוא מחייך, פרץ אמר לסולי: "המורה חיים אמר לי: מחר תהיה עם כל מיני סוף[286]". פרץ שמח מאוד מאחר שקיבל אישור לדברים שאמר לו המורה חיים. המקום בו הם היו היה מלא בעיי חורבות והריסות.

סימן: כל סוג של "סוף" בדור הרביעי

547 – *3 (29 באפריל 1989, מילאנו): פאולו חלם כי בבית הגאולה הייתה חגיגה של כיפורים-פורים של הנשים[287].

סימן: כיפורים-פורים של הנשים

549 – *10 (6 במאי 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה באוטובוס עם המורה חיים, פרץ ופאולו. המורה העניק הסברים לפרץ על ביצוע סימנים "רציניים", שחייבים להופיע כסודות לאנשים. ג'יוזפה סייע בשיעורים שניתנו, והתקרב למורה, תוך שהוא מבקש לבצע סימן. המורה שאל אותו: "מהו סימן?". באותו רגע פאולו התערב ואמר: "זה נכון. זה מה שאנשים תמיד שואלים אודות הסימנים". המורה הראה אז לג'יוזפה כיצד אדם חייב לדבר. לאחר מכן הם היו בחדר עם שולחן, שעליו ניצב בית התפילה שנבנה מארבע אבנים. באמצע ניצבה קערת מים. פרץ וג'יוזפה הרטיבו לחם במים, אך המורה הפסיק אותם, נגע בקערה עם מטה, ואז העניק רשות להמשיך ולהטביל את הלחם במים[288].

בשורה: מהו סימן?

550 – *6 (6 במאי 1989, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא הייתה בחנות, שהחלל בה התמלא ללא אמת מידה ברורה, והיא דיברה על כך עם אישה שניהלה את החנות. ברגע מסוים נכנסה בחורה לחנות, והאישה התרחקה ממנה בפחד, מאחר שידעה כי היא מתה. אנה נתנה לבחורה יד, והבינה לאחר שנגעה בה כי היא הגיעה מעולם המתים, אך עם זאת המשיכה את השיחה בטבעיות. הבחורה הייתה במצב רוח גרוע בשל קולות כלשהם שהפריעו לה, והיא שאלה את אנה מדוע נשארה לדבר איתה. אנה ענתה בנשימה אחת: "רציתי שתגידי שלום למורה". הבחורה קרנה באחת, כשמהתנהגותה והבעותיה ניתן היה להבין כי מי שנמצא בעולם הבא לא רק מודע למורה חיים, אלא גם שמח מאוד על סימן בית התפילה של הגאולה השלמה.

הגואל חיים מוכר זה כבר לרבים בעולם הבא

551 – *5 (8 במאי 1989, מילאנו): סולי חלם על עליית היטלר, ימח שמו וזכרו. סולי גר בבית דירות בו גרה ידידה (או אחותה או אחותו של חבר). שכניהם היו גרמנים והם היו ביחסים טובים איתם. לפתע עלה היטלר והיחסים עם השכנים נפגעו עד כדי שנאה הדדית. סולי והאישה נתבעו, אך לא יכלו לברוח, אלא נחשבו כאסירים. הגרמנים השמחים בשל מצבם הכלכלי המשתפר לא סייעו, ורק משפחה אחת דחקה בהם להימלט ורצתה לעזור. סולי ואחותו נמלטו, כשהם אינם מסתירים את היותם יהודים, ואף אחד לא יכול היה להזיק להם. הסכנה שהופיעה, נעלמה[289].

אנטישמיות אימננטית תעלה ותיפול

552 – *10 (9 במאי 1989, מילאנו): דניאל חלם כי נכח באמצע מדבר עם תלמידי המורה חיים, ובו היה בית עם חדר כחול קטן. דניאל נכנס לחדר וננזף על-ידי מספר תלמידים, מאחר שנמצאה בו "ירושת הקדושה" של בית אברהם אבינו. דניאל ביקש סליחה בשל כך. לאחר מכן, באותו החלום, הסצנה השתנתה לביתו של פרץ, ובו היה צריך להתבצע סימן. דניאל החזיק בידו חתיכה של גבינת "גראנה" (Grana) קשה וקיבל כוח לבצע את הסימן. אחד התלמידים התלונן ואמר שדניאל הוא לא כהן. פרץ אמר: "הכל בסדר". דבורה אמרה בשמחה גדולה: "הגראנה בידו של דניאל קשורה לסימן פנוקייה (Pannocchia - אלומות תירס בצבע כתום[290]) ויש לה מטרה לחזק את רוח התלמידים".

סימן: ירושת קדושת בית אברהם אבינו, והקדושה החדשה של הגאולה השלמה

555 – *4 (19 במאי 1989, גנזאנו די לוקניה): דניאל חלם כי היה ברחוב במרכז מילאנו ולפניו ניצב חץ שסימן דירה. על השלט נכתב: "בבית גרים פרץ ופאולו". בתוכו היו כל הכתבים והעדויות של הגאולה השלמה, ומשכילים מכל רחבי העולם הגיעו אליו כדי ללמוד מהם בתשומת לב רבה ובחריצות.

ארכיון כתבים של הגאולה השלמה

556 – *1 (1 ביוני 1989, מילאנו): פאולו חלם כי ראה פיצוץ של מטאוריט בשמים. שברי הפיצוץ יצרו את מערך המצקת הגדולה[291]. לאחר מכן הייתה שמחה גדולה וחגיגה.

כוכב השביט שומאכר-לוי

557 – *10 (3 ביוני 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי היא, פרץ ופאולו היו על גשר מעל נהר אדה (Adda). מספר עובדים ניסו בכל דרך למוטטו אך ללא הצלחה. פרץ, מאידך, חיפש באזור מטיל זהב. פאולו אמר שאדה מסוכנת כעת ושאולי לא קיים מטיל זהב במקום. פרץ התכונן לקבל את דבריו של פאולו, אך דווקא אז הגיע המורה חיים ואמר כי יש לחפש טוב יותר, מאחר שהזהב כן מצוי שם. לפתע הופיע קרמין שאול (אחיו של פאולו) ובעזרת שלושה ברגים הוריד את הגשר, וחשף מטילי זהב בעומק הנהר.

חפשו ותמצאו

559 – *10 (6 ביוני 1989, מילאנו): דניאל חלם כי פרץ כתב ליד שולחן ואמר משהו לדניאל. באותו רגע נפתחה דלת הבית ומשב רוח חזק מאוד נכנס. דניאל שמע קול מחריש אוזניים באוזנו הימנית כמו מתוך מכשיר אלקטרוני. פרץ חייך, ואז נכנס משב רוח חזק נוסף, שיצר בלבול גדול. על צווארו של דניאל הופיעו שני חבלים עגולים, הקשורים יחד וחתומים בעופרת. שני צעירים נכנסו ושאלו מה מתרחש, ודניאל ענה: "זהו נס". פרץ הביט על הכל, ולאחר זמן קצר נשמע קול חזק, וסוגרי העופרת של שני החבלים נשברו והפכו לאחד. פרץ נעמד, לקח פיסת נייר וצייר עליה שלושה ציורים. האחד, בצד שמאל, היה ציור של ציפור מכוסה נוצות ממשפחת התרנגולות. השני, במרכז, היה ציור של המורה עם שריון מימי הביניים, והשלישי, בצד ימין, היה ציור של חוצן. בינתיים הרוח המשיכה לנשוב, ופרץ הבין כי בשורה מגיעה מלמעלה. הוא אמר לדניאל להביט היטב על שלושת הציורים, ודניאל הכניסם לזיכרון. פרץ ביקש אז ממנו לכוון את כתפיו אל הדלת ולכופף את גבו, כדי שידיו יגעו בנייר עם הציורים. הרוח עברה בעמוד השדרה של דניאל אל ידיו של פרץ. עם משב הרוח על ידיו של פרץ, הוא החל לכתוב מהר מאוד בעברית מתחת לשלושת הציורים[292].

סימנים לפרשנות (ראו הערה)

560 – *4 (16 ביוני 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את פרץ ואמר: "כעת אני חייב להתקדם אל העתיד ולראות את הפנים השמחות למען (הסימן של) גילת חיים"[293]. אז ראה הוא חריטת סוס לבן על אבן.

גילת חיים על מזבח הכוהנת המשוחה

561 – *6 (17 ביוני 1989, מילאנו): פאולו חלם כי ראה מעבר מהיר של תהליך היסטורי הכולל מלחמות וכיבושים, בעיקר בתקופת הנצרות הקדומה, לפני כ-2000 שנים. לאחר מכן הוא מצא עצמו בבית עתיק המוקף שדות, ובהמשך היה עם פרץ ועם ילד לא מוכר בסביבה של גבעות. הוא סיפר על החיזיון שראה, ופרץ אמר לו כי אולי מדובר בחידוש. כשהלכו הם ליד שביל צר, פרץ מעד ונפל על האדמה. פאולו, מפוחד ומודאג, רץ במהירות לסייע לו. פרץ לא זז ולא הראה סימן כלשהו של הכרה. לפיכך, הפך פאולו את גופו של פרץ והשכיבו על הגב. לאחר מספר דקות, פקח פרץ את עיניו, החל לבדוק האם גופו תקין והופתע שהכול נותר במקומו. פאולו זכר כי עזב את הילד לבד והביט לעבר הגבעה. הוא ראה שהילד עקב אחרי כל מה שהתרחש בתשומת לב. פאולו קלט כי אותו ילד היה, למעשה, אליהו הנביא, זכרו לברכה.

ישועה נסתרת של אליהו הנביא

563 – *10 (18 ביוני 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ישבה במכונית עם פאולו, ונתקלה בהסתעפות על הדרך. פאולו רצה לנסוע בדרך הקצרה ביותר, אך דבורה רצתה לנסוע בדרך הארוכה. קול מלמעלה אמר: "הדרך הקצרה היא הארוכה, והדרך הארוכה היא הקצרה"[294].

בשורה: הדרך הקצרה היא הארוכה, והדרך הארוכה היא הקצרה

564 – *9 (18 ביוני 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא אמר: "אללה גדול". אז שמע את המילים: "זקוק להתחדשות". פרץ הופיע והסביר: "לא אללה הוא שזקוק להתחדשות, כי לא מתקיימת התחדשות באל, אלא הערבים".

מסר לערבים - הערבים זקוקים להתחדשות

565 – *6 *10 (19 ביוני 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי ראתה את פרץ ותלמידים נוספים בבית העלמין, לפני קברו של המורה חיים. המורה חיים הופיע לפניהם באופן גשמי, בדרך בה יכלו הם לראותו. פרץ הראה מיד כבוד רב והלך אחריו. דבורה רצתה לבקש מן המורה עצה בנוגע למשהו, אך נאמר לה כי המורה הגיע כדי לדבר לעיתונאים[295]. לאחר שדיבר עם העיתונאים, חזר המורה חיים למקום קברו. דבורה הבינה כי המורה כעס על התלמידים, מאחר שהייתה חסרה להם דרך ארץ. בהמשך, דבורה הייתה בבית ונכנסה לחדר בו פרץ דיבר עם מישהו, אך הוא (פרץ) שלח אותה משם, מאחר שדיבר על עניינים אישיים. דבורה, עם עזיבתה, לא חשה בנוח בשל כך, אך קול מלמעלה אמר כי התנהגותה לא הייתה נאותה, מאחר שאם מישהו רוצה לדבר בפרטיות עם פרץ, אין הדבר צריך לגרום לתחושות אי נוחות בקרב אנשים אחרים. לאחר מכן, נאמר שאין אישה צריכה להישאר לבד בבית, במיוחד אם יש לה ילד, מאחר שאם יקרה לה משהו רע, לא יתאפשר להעניק לה סיוע ראוי[296].

שיעורי דרך ארץ מן הצדיק חיים

566 – *9 (22 ביוני 1989, מילאנו): פאולו חלם כי הוא היה עם פרץ, סעיד ודבורה בתוך מסגד כה יפה שאין לתארו. סעיד הציג את פרץ לערבים, שנתנו לו כבוד, אף על פי שהתעטף בטלית. במקום היו שלושה אנשים שהתנהגו כראשי דת בפני הקהילה. פרץ שוחח עם הערבים והיה שמח מאוד. הוא התפלל בעברית, והייתה במקום אווירה נהדרת, של שלום ושמחה.

כך יקרה בעתיד

568 – *8 (27 ביוני 1989, מילאנו): דניאל חלם כי אמר את כל הדיבר השני למספר ילדים קתולים, והסביר להם כי הכנסייה מזייפת את חוקי ה' וסוטה לגמרי גם ממצוות ישוע.

נוצרים לא יודעים את הדיבר השני. ישוע ידע!

570 – *10 (30 ביוני 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את נשיא ארצות הברית לשעבר, רונלד רייגן. הוא עצר אותו ושאל אם קיבל את הכתבים שפרץ שלח לו. רייגן לא הבין בתחילה את הדברים, אך כאשר ג'יוזפה תאר בפניו את המכתב, שנכתב בצורת מגילה על קלף, הוא נזכר ונשא תפילה מן הלב[297].

הכרזה רשמית

572 – *8 (1 ביולי 1989, מילאנו): פאולו חלם כי ראה את פרץ ואמר לו כי יש לבצע סימן לתיקון יוחנן המטביל. הסימן בוצע בדרום איטליה במערה כלשהי, והכיל הכנסה חלקית של שני עלי חסה לפה. פרץ אחז בחלקי העלים שנשארו מחוץ לפה בשתי ידיו, אמר מספר מילים ותלש אותם[298].

תיקון יוחנן המטביל

573 – *10 (3 ביולי 1989, מילאנו): דבורה חלמה שפרץ הקשיב לפאולו, שחזר על שיעור הנוגע ליציאת מצרים, והוא הסביר כי למעשה כל האומות יצאו ממצרים עם ישראל. דבורה, כששמעה זאת, נדהמה מדבריו של פאולו הנוגעים לפסח, וגורסים כי כל העולם נגאל ביחד עם ישראל מארץ האלילות[299]. לאחר מכן פרץ, פאולו ודבורה הכינו את עצמם לראות את המאורע הגדול.

בשורה: כל האומות יצאו ממצרים עם ישראל

574 – *10 (9 ביולי 1989, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי היא, בעלה ג'ורג'יו ואנשים נוספים התארגנו לטיול לצפון ולבשו מעילי פרווה גדולים. כשהגיעו ליעד הם ראו אגם קטן המוקף בשטח משופע מעט ומלא בעצים, שהיו מיועדים לכריתה. ראש היערנים, לאחר שברך לשלום את ג'ורג' (הוא ראה בו סמכות) והתחבר איתו, הורה להתחיל בעבודה. היערנים (שמפניהם ובגדיהם נראה כי מדובר בבני לפלנד) החלו מיד לכרות את העצים ולהניח אותם באופן מסודר. כאשר ראש היערנים הציג לג'ורג'יו את עמיתיו לעבודה, אנה הבחינה כי על השטח היו אתים רבים, שליד כל אחד מהם ניצב עץ צעיר לנטיעה. היא החלה לבכות משמחה, וחשבה על היערנים שבמבט ראשון נראו מעט פרימיטיביים ולא מתורבתים, אך למעשה העניקו שיעור חשוב של אדיבות לאנושות. ואכן, כאשר היא דיברה בהמשך עם אחד מהם, הוא אישר ש"על כל עץ שנכרת, ניטע אחד חדש". אנה התעוררה מן ההתרגשות הרבה שאחזה בה.

בשורה: "על כל עץ שנכרת, ניטע אחד חדש"

575 – *10 (12 ביולי 1989, מילאנו): סולי חלם שראה את המורה חיים כותב הסכם, שבו סולי מונה ל"סגן" של פרץ. סולי נטל את התפקיד על עצמו כדי לסייע לפרץ בכתבי מגילת הגאולה, כשהחובה נבעה ממשיחתו ככוהן מזבח יהודה.

בשורה הנוגעת לסולי קמחג'י

577 – *6 (28 ביולי 1989, מילאנו): סולי חלם כי שהה עם הצדיק חיים ופרץ בכיתת בית ספר. המורה ישב בין פרץ לסולי במקום השמור לתלמידים. פרץ ישב בחלק האחורי של החדר, שולחנו וכסאו היו על משטח עץ בן מדרגה. סולי היה בצד השני של החדר, וכולם למדו תורה. סולי התעניין מאוד והוקסם מן ההסברים של המורה, ומדי פעם פנה לשולחן המורה כדי לשאול אותו שאלות. בנקודה מסוימת, בסוף הפרשה שנלמדה, סולי ראה כיתוב בעברית: "ה' כרת ברית בין המורה חיים לבין בני ישראל", ושאל את פרץ אם הייתה זו הפעם הראשונה ששם המורה הופיע בתורה. פרץ אישר זאת. סולי פנה אז למורה חיים ושאל (כאילו היו הם כבר בזמן עתידי רחוק): "המורה, כיצד הרבנים ומלומדי התורה מפרשים את האזכור למורה חיים?". המורה ענה: "איני מבין... הם מדברים על הברית... אולי על דרך ארץ", ובהמשך חייך ואמר לסולי: "הם גנבו ממני תואר"[300].

בשורה: "ה' כרת ברית בין המורה חיים לבין בני ישראל"

581 – *5 (30 ביולי 1989, רנצאניקו (Ranzanico)): ג'יוזפה חלם כי התרחשו רעידות אדמה חזקות מאוד בכל רחבי כדור הארץ. גם בתי חימר עם הגנה כנגד רעידות אדמה התמוטטו. לאחר מכן שהה ג'יוזפה עם פרץ, פאולו, דבורה והנשיא האמריקני רייגן במרתף בית שהתמוטט. פרץ אמר לרייגן: "עלינו להישאר בחוץ כעת. ניכנס למקלט כאשר הוותיקן יתמוטט וייהרס. אז נוכל להיכנס למקלט ולהישאר בו עשר שנים. חשוב ללמוד את נבואות יואל ודניאל על כך". הנביאים יואל ודניאל נכחו איתם במרתף, אך לא ניתן היה להבחין בהם. פרץ אמר לג'יוזפה: "כעת עליך לבצע משהו בדרך הבנייה מחדש. עליך להתחיל בשחר". ג'יוזפה השיב: "בסדר, אני אתחיל כבר בשעות בין הערביים", ובלבל את הוראתו של פרץ, שנזף בו: "ג'יוזפה, אמרתי בשחר". רייגן התערב ואמר: "זה בסדר כך".

סימן: נפילה סופית של הוותיקן והישארות במקלט במשך 10 שנים

582 – *10 (31 ביולי 1989, וילוסימיוס (Villosimius), סרדיניה): אנה גספרוטי חלמה כי מרקו פדריקו הלך לשחק ביער שליד ביתם ובשלב מסוים קרא לעזרה. היא ובעלה ג'ורג'יו רצו אליו, והוא אמר להם כי הוטרד מינית על-ידי גבר. הגבר היה מוכר להם, הוא היה נשוי עם ילד. ג'ורג'יו פנה לאותו גבר וניסה להבהיר לו כי התנהגותו לא ראויה, והוא אכן הבין. אז הגיע אדם מבוגר, גם הומוסקסואל, והצטרף לשיחה. אותו אדם לא היה נשוי אף פעם, תמיד חי עם אמו אך הסתיר בפניה את נטייתו המינית. כשדיבר על עצמו הוא סיפר על חלום שחלם. אנה פירשה את החלום ואמרה כי לפיו אימו כבר הייתה מודעת לנטייתו המינית היטב ולכן היא נפטרה מאי ספיקת לב. האדם נדהם מן הגילוי, ונזכר כי אכן הבעת אימו ביטאה ייסורים וכי פניה היו "מסכה" (היא לא סיפרה לו את מה שידעה), שהוסרה רק עם מותה. מאחר ששני הגברים השתכנעו כי הם טועים, אנה וג'ורג'יו החליטו להביאם לפרץ. פרץ קיבל אותם והזמינם להיכנס לחדר שבו, באופן מדהים, נכח המורה חיים, שגרם לפרץ, לג'ורג'יו ולאנה לשמוח מאוד. המורה ישב על ספה ופניו פנו לחלון. אנה התקרבה במהירות למורה כדי להבהיר לו עד כמה היא שמחה. שני הגברים לא ידעו, כמובן, דבר על המורה או על נס תחייתו מן המתים. הם רחצו עצמם בסבון ושטפו את איבר מינם. כשהטהרה הושלמה התנהלה שיחה, וכשפנו האנשים לעזוב, אחד מהם, נדהם, סיפר שבעת הטהרה ביצע המורה סימן, באופן ששאר הנוכחים בחדר לא ראו זאת. מידע זה עורר שמחה גדולה בקרב פרץ, ג'ורג'יו ואנה, שהבינו כי משמעות הדבר היא שרפואת שני הגברים הושלמה, והם נפטרו מבעייתם לעד.

הגואל חיים מודיע על רפואה ניסית להומוסקסואלים

584 – *7 (10 באוגוסט 1989, ט' במנחם אב התשמ"ט, מילאנו): דניאל חלם כי ישראל השמידה פעם אחת ולתמיד את כל צאצאי עמלק. אז שמע הוא קול שאמר: "עם ישראל הפך לאור לעולם". דניאל נכח אז בירושלים עם יהודים של "ישראל הגדול", אשר הלכו כולם לחנוך את בית המקדש השלישי. גם דומניקו מניגרסו (שנפטר), אביו של דניאל, היה איתם.

סימנים: השמדת עמלק, אור ישראל לעולם, בית המקדש השלישי

585 – *10 (17 באוגוסט 1989, רנצאניקו): דניאל חלם כי היה בחדר ניתוח, ונותח על-ידי רופא, מאחר שהיה צריך להחליף את ליבו. הוא התעורר לאחר הניתוח ושאל את הרופא כמה זמן נמשך הניתוח, והרופא ענה: "שעה ו-20 דקות". פרץ ודניאל בדקו את הלב שהוחלף זה עתה, ואמרו כי הוא טוב. הרופא התערב ואמר: "הניתוח לא בוצע מסיבות בריאותיות אלא בשל חשבונות"[301].

בשורה: הלב האמיתי בוטל על-ידי חשבונות שאנשים ביצעו

586 – *5 (19 באוגוסט 1989, מילאנו): דניאל חלם כי הוטלה עליו "שליחות" על-ידי הממשלה. עליו היה למצוא מידע במרפאה אודות העלמות של זקנים וילדים. לבסוף גילה הוא כי הסיבה לאותן היעלמויות הייתה קבוצה של לבנים שהתחפשו לשחורים וחטפו את הזקנים והילדים למטרות קניבליזם. כמו-כן נודע כי גם מספר אנשים בצבא האמריקני היו שותפים לדבר עבירה.

בשורה: הקניבליזם עדיין קיים, השם ישמרנו

588 – *3 *4 (9 בספטמבר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי אדם כלשהו הסביר לחברו על קיומם של "סקרמנטים חדשים" וכי החמור האוכל לחם היה דוברם[302].

החוק החדש: השבועות החדשות של הברית החדשה השלמה

591 – *10 (26 בספטמבר 1989, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי ראתה את פאולו, ששמח מאוד מאחר שנשארו לו מיליון לירות איטלקיות (כ-1500 דולרים). פרץ, עם זאת, אמר לו מיד כי אין זה נכון להחזיק בכסף, והציע לו להעניק אותו לנזקקים (היו ביניהם אנשים כהי עור), וכי הדבר יפיץ את הברכה בעולם (גם בגלל שהכסף הגיע דרך/עבור בית התפילה).

בשורה: הפצת ברכת ה' דרך צדקה. מעשר

592 – *3 (5 באוקטובר 1989, מילאנו): סולי חלם כי שהה עם פרץ, דוד לוי וגילת חיים. דוד וסולי משחו את כפות רגליהם. גילת חיים (שמצחה נמשח קודם לכן על-ידי פרץ) אמרה: "שלום, תודה" כתשובה למשיחה[303].

בשורה: שלום מגיע מן הכוהנת המשוחה של מזבח גילת חיים

593 – *4 (13 באוקטובר 1989, מילאנו): סולי חלם כי פרץ אמר לו: "לפני שלמדתי עם המורה, למדתי 7 שנים עם משה[304], והוא הקפיד מאוד איתי".

בשורה: התורה האמיתית של משה, שנלמדה על-ידי הצדיק חיים

594 – *7 (14 באוקטובר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי חיכתה בתחנת רכבת תחתית, ובה ילדה סיפרה לה כי קראה את התנ"ך והיא מחכה להגעת המשיח השני והגאולה השלישית. דבורה הקשיבה לה ואמרה: "רבים אינם יודעים זאת, אך הגאולה השלישית השלמה כבר החלה, והמשיח[305] כבר הגיע בזכות המורה חיים.

הגואל חיים רוכב על חמורים "משיחיים" בגאולה השלמה

596 – *4 (23 באוקטובר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי הלך ביחד עם פרץ ופאולו ברחובות מילאנו. פרץ לבש חליפה אפורה עם זנב חמור מודבק אליה. כולם הביטו בו. לפתע הגיע שוטר, וכשראה את כל האנשים מביטים בפרץ, הוא ביקש ממנו מסמכים, ורצה לתת לו דו"ח על הפרעה בשל זנב החמור. בינתיים אדם נוסף שראה זאת אמר: "האם זה אפשרי? מדוע שוטר בור שופט אדם בצורה כזאת? אם הוא היה ילד, הדו"ח היה במקום, אך מאחר שמדובר באדם בוגר, עליו להבין היטב מדוע ניתן להראות את הזנב בציבור[306]". פרץ ודניאל ניסו לתקוע בשופר. לדניאל היה שופר של העם ולפרץ שופר גדול, אך אף אחד מהם לא הצליח לתקוע. דניאל אמר לפרץ כי הסיבה לכך היא שהתקיעה הראשונה צריכה להיות בשופר של המורה חיים.

ברור שחמור גאה בזנב החמור!

598 – *7 (28 באוקטובר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי היה עם פרץ ותלמידים נוספים של הברית החדשה השלמה במרכז מילאנו. הוא ראה שלושה לובביצ'רים רצים, וסוס חום רץ מאחוריהם. לאחר מכן הם היו יחד עם אותם לובביצ'רים בחשמלית. פרץ אמר כי זה הזמן לפעול. פאולו התיישב לפניהם ואמר: "אני מכיר את דוקטרינת הזוהר שלכם. היא אלילית ואין לה שום קשר לדיבר השני". אחד מהם ענה לו: "אך הבט, אמונתנו היא מונותיאיסטית". פאולו הגיב: "אין זה נכון, מאחר שאתם אומרים שה''חיה'' של ברוקלין הוא אל בדמות גוף, חס ושלום!"[307]. פרץ פנה אליהם בהמשך ודיבר איתם ברוגע.

מן השמים יגלו עוונם

600 – סולי חלם (1 בנובמבר 1989, מילאנו) שפרץ אמר לו כי כדי לבלום את האינתיפאדה, על 4 יהודים להגיע לשטחי יהודה ושומרון, ומתחת לשמים ביום בהיר עליהם לומר "שמע ישראל". מאחר שאיננו יכולים להגיע להסכם בינינו (לומר את קריאת ה"שמע"), אנו לא מצליחים להגיע להסדר שלום[308].

סימן: מדוע הגעה להסכם שלום היא כה קשה

חלומות 601 עד 700

602 – *4 (7 בנובמבר 1989, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי אמרה לפרץ: "אני מצטערת, פרץ, שאתה עדיין מקובע במחשבתך. הזז את עצמך וכוון את מחשבותיך לאלו של המורה, במיוחד ביחס לשיעורו אודות החשיבות שניתנת ללבנים המרכיבות את הבניין, במקום לאנשים הבונים אותו. מה שקרה בשש השנים הראשונות הוא מובן, אך זכור כי זוהי שנת הצדק, ואם מישהו סובל, יש לו הזכות להיות ידוע ולקבל תודה.

בשורה: תיקון לפרץ - לתת חשיבות לאנשים, לא ללבנים

603 – *10 (9 בנובמבר 1989, מילאנו): דניאל חלם כי היה בבאר שבע עם פרץ, דבורה, סולי וג'יוזפה. דניאל מצא עבודה עם הכנסה גבוהה, ובהמשך הוא וג'יוזפה הלכו ברחוב באר שבעי ונהנו ממזג האוויר השמשי ומהאווירה הנעימה. דניאל עצר ברגע מסוים את הליכתו ואמר: "ברוך אל עליון המקדש את ארץ ישראל, שעליה אנו הולכים".

הברכה החדשה של אברהם לשם קידוש ארץ ישראל

606 – *10 (12 בנובמבר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי בשמים נראה "רחוב" מעוקל בצבע לבן. מעל ה"רחוב" נראה נֹח, אשר סייע לחיות לצאת מן התיבה. לאט אך בבטיחות הגיעו כל החיות אל החוף[309].

סימן סיום הדור הרביעי

607 – *4 (14 בנובמבר 1989, מילאנו): פרץ חלם כי ראה את המורה חיים יושב ליד שולחן עבודה. פרץ עמד קרוב למורה ובקול רועד אמר: "האם יש לי רשות להיות קרוב למורה?". בשל פחדו הגדול, היה לו קשה מאוד לבטא את המילים. המורה חיים ענה: "כן, עדיפה הדרך הזו". המורה שעבד עם חימר, הראה לפרץ צורה של דג שנעשתה זה עתה, ובהמשך מספר פיסות נייר שנכתבו בכתב יד.

סימן נסתר של מזל טוב של הדג הגדול לוויתן, אשר עליו לימד אותנו המורה חיים

608 – *5 (18 בנובמבר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי נכח במרפסת ביתו עם אדם שחור בשם רוברט. ג'יוזפה ראה בשמים עב"מ שנעלם, ואז הופיע הירח, קרוב מאוד לאדמה. לפתע זז הירח ממקומו ושינה כיוון, וכל החלל שמעל כדור הארץ נראה עולה בלהבות. ג'יוזפה אמר: "תתרחש התנגשות בין שני כוכבי לכת[310] ובין כדור הארץ (והוא ראה את ההתנגשות). רק השם יתברך יציל אותנו". אז ראה הוא המון אדם על הארץ במקום מגודר. רבים מהם פחדו, וקול משמים אמר: "האיש שהינו בעל אמונה יינצל". דבורה הופיעה ואמרה: "יהיו עשרה ימים של אור באותה התקופה". מראה האור הגדול של האש האיר את כדור הארץ.

סימנים נבואיים של הדור הרביעי

609 – *10 (22 בנובמבר 1989, מילאנו): פאולו חלם כי שהה עם פרץ, סולי, דבורה וגילת חיים על ספינה. הם חיכו לזריחה, והשמים היו מלאים בעננים שחורים גדולים. לפתע נראה אור חזק, שיצא מבין העננים, ובתדהמה גדולה ראו הם קשת עם צבעים מרהיבים, חזקים ועמוקים. בהמשך נראו בחלום שני אריות, הרצים במדבר בישראל[311].

סימן: קשת של הברית החדשה השלמה

610 – *6 *10 (27 בנובמבר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה בבית עם המורה חיים. המורה, ששכב בפינת החדר, ביקש מדניאל להעביר לו את מטהו. דניאל הביא לו אותו בהיסוס מה, כשהמטה כמעט נפל מידו, אך המורה ראה זאת והחזיק בו לפני שנפל. המורה ברך את דניאל ונגע בראשו עם מטהו, ובהמשך גם צעיר אחר שג'יוזפה לא הכיר. הברכה השלישית ניתנה לג'יוזפה עצמו, ולאחריה הציג ג'יוזפה את המורה חיים למספר ילדים שנכחו במקום כ"גואל האנושות". המורה נזף בו בשל כך בקול חלש באומרו: "אין זה נכון לומר זאת כך" (ג'יוזפה לא זכר את שאר הדברים). צעיר שנכח במקום אמר: "אני ראיתי את המורה. אני יכול לאשר זאת, ואף אחד לא יכול להתכחש". ילדה אמרה: "זה נכון. הוא הגואל. אני חייבת לספר זאת לאימי". אחותו של ג'יוזפה, אנה, נצמדה בשמחה לזרועו של המורה ואמרה: "צרפת, ספרד". בשלב זה ג'יוזפה אמר לאחותו: "לא, הברית החדשה השלמה חייבת להיות מופצת בעולם, ועל האדם לומר תמיד: "ברוך השם"". המורה חיים חייך, בהבינו את כוונתו של ג'יוזפה, שאמר: "השנה הבאה תהיה 90". המורה הגיב בנימה רצינית מאוד: "90 תהיה שנה נוראית". בנקודה זו כל הצעירים התיישבו ליד המורה, וג'יוזפה, שעמד, אמר: "בשש השנים הראשונות הסימנים הגיעו. כעת ההוראות החדשות מגיעות". המורה קטע את ג'יוזפה ואמר: עליך לומר N.O.[312] זה מה שמנתץ את (הטעות השולית ב-S)[313] של השנים הקודמות. זהו SEG.[314] של מלכות השמים. המורה נעמד והחל לדבר אל הצעירים שישבו. הוא אמר להם בקול חזק והחלטי: "אני המורה, הגואל". חלקם לא הביעו בפניו את הכבוד הראוי, והמורה אמר: "מי חשבתם שאני? סן רמו? אני המורה, הגואל". אז דיבר הוא איתם בסבלנות רבה על הבעיות של כל אחד מהם. אחד מן הצעירים חזר ואמר: "הגואל", והמורה גער בו: "אל תרוץ מהר מדי עם מחשבותיך". בהמשך ג'יוזפה נשאר לבד עם המורה וניצל את ההזדמנות לשאול אודות האפשרות לעבור לישראל. המורה אמר: "מה?! האם הוא (בהתייחס לפרץ) עוד לא עבר"? ג'יוזפה ציין משהו אודות הקשיים, אך המורה ציווה בנימה החלטית: "יש לעשות זאת!". ג'יוזפה אמר: "כן, נכון". המורה הביט בשעון ואמר: "הם חייבים להגיע לפני השחר כדי שהדברים יתקדמו היטב". ברגע זה ג'יוזפה ראה כי הוא נמצא עם המורה בישראל בעת השחר. המורה אמר: "אני מכיר דרך להגיע לשם מהר". ג'יוזפה אמר: "אני מכיר חברה רומנית". המורה אמר: "אך הגילוי חייב לצאת מאיטליה", והוסיף: "למרבה הצער, איני יכול לעזור לך בכסף, מאחר שאין כאן כסף". כשאמר זאת, המורה הצביע על הז'קט שלו והראה כי אין לו כסף.

סימנים: ברכות של הגואל חיים. - ביטול טעויות שוליות של 6 השנים הראשונות. - ביטול טעויות ביחס למילים הנכונות ולכבוד כלפי הגואל חיים. - הגעה לישראל בזמן השחר החדש. אין כסף במלכות השמים

611 – *6 (28 בנובמבר 1989, מילאנו): סולי חלם כי היה עם פרץ והתלמידים. בשלב מסוים אחד התלמידים נעמד וסיפר לפרץ על כל החלומות שקיבל, ובהם הופיע המורה חיים. סולי זוכר כי הוא היה האחרון להשלים את הדיווח הזה עבור פרץ.

הכנה לספר תחיית המורה חיים

612 – *7 (30 בנובמבר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בניו יורק. הוא הלך ברחוב והביט על האנשים. לפתע ראה הלוויה יהודית, שמנוהלת על-ידי לובביצ'רים. הוא מיקם עצמו מאחוריהם וניסה לא להפוך לעצבני, אך שמע גסויות וקללות יוצאים מפיותיהם. היה שם לובביצ'ר עם כובע שחור וזקן ארוך שהיה אף קיצוני יותר מן השאר בגסות שלו. מאחוריו היו ילדים בני 7 או 8, וגם הם השתמשו בשפה גסה. ג'יוזפה נזף בהם ואמר: "אתם יהודים. צוויתם לדבר באופן ראוי, ואף להיות בעלי מחשבות ראויות". לאחר מכן חש הוא כי מישהו דוקר את זרועו ושהשמים מלאים בחגבים. הוא צעק: "רעב! רעב!".

בשורה נגד הדרכים הוולגריות[315] של חב"ד ואודות גזרות של מכות שנגרמות על ידם

613 – *5 (30 בנובמבר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה במרכז מילאנו (בכיכר הדואומו). הוא הביט בשמים, ראה עננים שגיבשו צורה, והבין כי אלו סימנים. הוא הצמיד עצמו למוט כדי לענות על הסימנים. העננים שינו צבעים עד שקיבלו צבע כתום חזק. האנשים מסביב הביטו ונבהלו, וג'יוזפה אמר להם: "אלו הם סימנים מן השמים, ככתוב: "וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ: דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן" (יואל, ג', 3). אז ראה הוא שהענן קיבל צורה של איטליה והתפצל.

סימנים קשים עבור איטליה

614 – *3 (30 בנובמבר 1989, מילאנו): דבורה חלמה כי הייתה בבית ספר, בו התלמידים התכוננו לחופשה קצרה. אל המסדרון הגיעו פרץ, פאולו וסולי. פרץ גער בפאולו מאחר שבכובעים שיצר ומייצגים את הסימן, הוא לא כתב את השם "גילה" באותיות גדולות ובמיקום גבוה. דבורה פנתה לסולי שנראה מעט מבולבל ואמרה לו בהחלטיות: "השליחות[316] אינה עבורך, עבור שרה (פודו) או עבור כל אחד אחר. הסימן הוא עבור גילת חיים. אין שליחות גאולית ללא גילת חיים". היא חזרה אז לפרץ שעדיין נזף בפאולו, מאחר שלא הבין את החשיבות בכתיבת השם של "גילה" על הכובעים.

סימן גילת חיים על מזבח הכוהנת המשוחה

615 – *3 *7 (5 בדצמבר 1989, מילאנו): סולי חלם כי שמע קול האומר: "אף אדם לא ראה את ה' מעולם, אך אנו יכולים להיות קרובים אליו דרך "שמע ישראל"".

סימן העוצמה של "שמע ישראל"

619 – *3 (19 בדצמבר 1989, מילאנו): סולי חלם כי הוסבר לו אודות ההבדל הקיים בין השמות הקדושים אל שדי ואלוהינו. כדוגמא לכך הוצגו בפניו שתי מזוודות. כל אחת סימלה, לשם ההסבר, את ההקשרים בהם יש להשתמש בשם האחד או בשם האחר.

בשורה הנוגעת לשמות אל שדי ואלוהינו

620 – *10 (21 בדצמבר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה בישראל, כשכל שטחה הואר באורות רבים. הוא הביט בחיפה, בירושלים ובבאר שבע, חש אהבה עצומה לבני ישראל, ומפיו יצא שיר תפילה לה': "ישראל, באהבה גדולה".

שיר תפילה: "ישראל, באהבה גדולה"

621 – *10 (25 בדצמבר 1989, תל אביב): דבורה חלמה שפאולו הראה לתלמידים במילאנו תמונות של עמודים עתיקים בצבעים שונים. העמודים לא היו יוונים או רומאים, והיו קרובים להרים. פרץ הופיע כשהוא מחזיק באבן ועליה סימן אדום, ואמר: "זהו הסימן שחיכיתי לו. זהו סימן של הדור הרביעי, הקשור לגילת חיים. עלינו לבצעו במהירות". אז ראתה היא את פרץ ליד שולחן, אוכל יחד עם התלמידים ועם אדון דוד בנין ששיחק בחברות עם גילת חיים[317].

סימן: גילת חיים בישראל גם בדור הרביעי

622 – *3 (29 בדצמבר 1989, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי נכח בבית התפילה. אדם כלשהו דיבר בטלפון בשפה יפה וענה כל העת: "ברוך השם". ג'יוזפה הבין כי כל מי שמתקרב לבית ספר השושנה לומד לדבר ב"שפה תקנית".

בשורה: דרך ארץ ב"שיח תקני" בבית ספר השושנה

623 – *5 (1 בינואר 1990, פילצונה): אנה גספרוטי חלמה כי ראתה התקפה אווירית על ספינה גדולה או פלטפורמה ימית, כשההתפוצצות שבאה בעקבותיה הייתה כמעט אטומית וגרמה למלחמה מאיימת, בה אנשים נכנסו לפאניקה וניסו למצוא מקלט. לאחר מכן הייתה אנה ליד נהר עם מים מסוכנים, שאליו זרמו מימין לשמאל נהרות המלאים במים עכורים. מצב זה העלה את סף החרדה של האנשים, והם המשיכו לחפש מחסה. לאנה ולמשפחתה היה מפתח של בית שנמצא בחלקו מתחת לאדמה, ובו נכלל כל מה שנדרש לקיום, כמזון. אנה ניסתה להסביר לאישה כלשהי שפרץ לא עבד כדי להכין בית עבור עצמו, כפי שאנשים סברו, ונמצא כעת רחוק מכאן. אנה סיימה במרירות מסוימת: "ואני אף אמרתי לפרץ שעליו ללכת לעבוד".

סימנים עבור הצורך במקלטים

625 – *7 (2 בינואר 1990, באר שבע): פרץ חלם כי ראה את המורה חיים, המדבר אל התלמידים, שישבו ליד השולחן. הוא העניק לפרץ כסף כדי לשלם את שכר הדירה לבית ספר אסתר. הכסף היה בצורת חתיכות כסף (החומר) בגדלים שונים, שיחד יצרו צורת רימון יד. המורה חיים אמר לפרץ כי הכרחי להבין היטב כי כסף זה ניתן רק למי שידע את כל התורה (והצביע על חומש תורה שהיה על השולחן), ולכן דרוש חידוש של כל השאלות. "לדוגמא", הסביר המורה חיים, "הרפורמים שהתחדשו לגמרי"[318].

סימן לחשיבות הרפורמה ביהדות

626 – *10 (2 בינואר 1990, מילאנו): דניאל חלם כי ישב ליד שולחן עם אישה. לכל אחד היה טקסט, והם השוו אותם. דניאל הסביר משהו מכתבו וכך גם האישה הסבירה משהו מכתבה. פרץ הופיע אז ודיבר באמצעות דניאל: "כדי לסיים את הדיון או השיעור או הלימוד בתוצאה סופית, חובה לבטל את עצמך, להתחיל מן ההתחלה וללמוד יחד, תוך הסרת כל צורה של ידע קודם. פעולה זו תגרום לאדם להגיע למטרה מדויקת בהבנת טעויות העבר". בהמשך פרץ גרם לגברת להבין, שוב דרך דניאל, כי מעל ענף ניצב משהו קטן שנראה ממבט ראשון מיותר. דניאל הסביר לגברת כי כדי להבין את חשיבות ה"דבר" הזה, יש למקם את עצמך מתחתיו. רק בדרך זו מישהו יכול להבין טוב יותר את גדלות הבורא, מאחר שלכל דבר שנברא יש מטרה מדויקת. באופן דומה, גם האנשים שמבטלים את עצמם ומתמקמים מתחת לנושא, יכולים להגיע למסקנה לגבי כל דבר.

בשורה: הדרך ללימוד האמיתי של ביטול עצמי מתוך ענווה

627 – *1 (4 בינואר 1990, באר שבע): פרץ חלם כי ראה כוכבים נופלים רבים שהגיעו לארץ. לאחר מכן נאמר: "הכוכבים נכנסו למערך החדש של הדור הרביעי".

סימן: "הכוכבים נכנסו למערך החדש של הדור הרביעי"

629 – *6 (6 בינואר 1990, באר שבע): סולי חלם שראה את המורה חיים יחד עם קהל ענק מכל הסוגים והמינים. הצדיק חיים, בענווה עצומה ובאהבה גדולה, חיבק ללא הבדל כל אחד וכל אחת מן הקהל, שכלל גם עניים מרודים וענווים, ואמר לכל אחד מהם: "אנו כולנו בשר אחד"[319]. באותו החלום גב' מלכה, אמו של סולי, שאלה את המורה חיים מה תהיה העבודה הראויה לבנה דוד. הגואל חיים ענה (בצרפתית): "איני רוצה להתערב בעניינים כאלו. כל אדם צריך לחפש ולמצוא את דרכו".

בשורה גדולה של הגואל חיים: "אנו כולנו בשר אחד"

633 – *6 (10 בינואר 1990, באר שבע): פרץ חלם כי ראה את הצדיק חיים בשדה התעופה, הלבוש כעני מרוד בבגדים קרועים. היה לו מראה של יהודי אשכנזי רוסי. פרץ שאל את המורה לאן מועדות פניו, והמורה חיים ענה כי הוא בדרך לישראל זה 4 ימים. פרץ שאל את המורה אם הוא יכול להתלוות אליו, והצדיק ענה: "בשמחה, אם תקבל את התנאים", בהתכוונו לעוניו. פרץ שמח מאוד שהמורה הסכים[320].

בזכות הצדיק חיים התרחשה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר

634 – *10 (10 בינואר 1990, באר שבע): סולי חלם כי פרץ ביצע סימנים עם סולי ופאולו בבאר שבע, בנקודה הגבוהה ביותר ובנקודה הנמוכה ביותר בעיר.

מודדים את באר שבע למען העתיד

635 – *5 (10 בינואר 1990, מילאנו): דניאל חלם כי כאשר הלך במנהרות הרכבת התחתית, צועני אחד התקרב אליו והשליך אותו ארצה. דניאל הגיב באלימות והרחיק אותו, מה שגרר התערבות של צוענים נוספים, אשר רצו להכות את דניאל. דניאל קרא לאל שדי וקילל את הצוענים באומרו: "אתם פאגאנים עובדי אלילים ואינכם מודעים לאל האמיתי. אתם שנואים בשמים". כששמעו זאת הצוענים, הם נבהלו.

בשורה: נגד המנהגים האליליים של הצוענים

636 – *8 (11 בינואר 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה עם עיתונאים של "לה רפובליקה" ואמר להם: "יש להיפטר מספר האפוקליפסה (חזון יוחנן), מאחר שיש בו יותר בלבול מאמת. אתם תשתמשו כעת בתארים אפוקליפטיים רבים, ותצטטו דוגמאות מהתנ"ך כחגבים הנוגעים לעיראק" וכו'.

בשורה: בחזון יוחנן יש יותר בלבול מאמת; צריך להיזהר מן העיתונאים שמשתמשים באפוקליפסה לצורכיהם

638 – *3 (12 בינואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה שפרץ ישב על כסא הכוהן המשוח[321], ולבושו היה אדום. סביב הכסא, שהיה בחדרו של פרץ, ניצבו ארבעה עמודים מעץ. פרץ ישן עליו, דבורה העירה אותו, ויחד הם דיברו על דברים נסתרים.

סימן: מיקום הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח בישראל

639 – *10 (12 בינואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה על ילדה נכה שהלכה בעזרת קביים. חבריה האוהבים היו לידה, והעניקו לה אחריות ותפקידים בקבוצתם. הילדה פנתה לדבורה והצטערה על חייה העצובים, ודבורה ענתה לה בקול נוקשה: "עם העצב חסר התועלת הזה את הורסת את חייך. אם אינך יודעת לשמוח, זה לא מאחר שאין לך על מה לשמוח, אלא מאחר שאת אוהבת, או אולי כי קל יותר, לרחם על עצמך בשל נכותך. אינך מביטה סביב כדי לראות את החברים האמיתיים שאוהבים אותך. אם תחשבי על כך ועל מה שאת יכולה לעשות עבורם, תמצאי את שמחת החיים במקום את העצב חסר הטעם, המונע ממך להגיע אל האושר.

אחד מחלומותיה של נודע על חינוך ילדים

דיכאון לא מוצדק בשל אי הערכה את מה שחיובי

640 – *5 (28 בינואר 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את הכתוב: "במקום בו שוכנים אוצרות העולם, יתרחש חורבן". הכוונה הייתה לשוויץ.

עוד סימן נבואי על חורבן שוויץ

641 – *4 *10 (30 בינואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה שפרץ החזיק בידו שתי אבנים ואמר: "זהו הלחם וזהו המוח". פרץ ואחרים נכנסו לבית הרוס חיצונית, שבתוכו נראה חדר לבן יפה. היה זה בית התפילה עם סמל שנים עשר השבטים. בתוך החדר היו מאזניים גדולים, ופרץ מיקם על כף המאזניים השמאלית את האבן המייצגת את המוח, ועל הכף הימנית את האבן המייצגת את הלחם, שעברה פתאום באורח פלא לכף השנייה. התלמידים נדהמו מכך והביעו את שמחתם על כך שדבריו של פרץ אושרו על-ידי פעולת השמים.

בשורה: לחם הסימנים השלמים הופך למוח הדורות הבאים

643 – *4 *7 (1 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי פרץ לבש את הטוניקה הלבנה, החזיק קנקן מים ואמר לדבורה: "הקנקן הזה הוא מיוחד. רק אני יכול לשתות ממנו, הוא עבור עבודתי". היא הבינה כי המים היו של חכם כהונה איסיי. בהמשך ראתה דבורה את פרץ המתווכח בחריפות עם סולי קמחג'י, ומנסה להסביר לו כי עליו לקחת אחריות על ישראל, אך סולי לא הבין מדוע, מאחר שלטענתו כבר יש זכות בעם. פרץ המשיך להסביר כי כעת חשוב שמישהו יעניק (דרך הברית החדשה השלמה) זכות אמיתית לישראל, ונתן את הקנקן לדבורה, תוך שהוא מרשה לה לשתות טיפה מן המים כאשר היא מתקלחת. זאת כדי לבצע סימן של טהרה בשם ישראל. בשלב זה פאולו, ברשות פרץ, הצביע על האותיות העבריות "חית" ו"דלת"[322].

מים מיוחדים עבור הסבר סוגיות הנוגעות לאיסיים למען ישראל

644 – *2 (1 בפברואר 1990, מילאנו): בנימינו פריקו חלם כי החזיק בידו פיסת נייר, שעליה היו כתובים שמו ושם משפחתו, וצוין בו כי הוא יכול לשחרר נשמות[323].

סימן נבואי אודות "עבודתו" של בנימינו במלכות השמים

645 – *5 (3 בפברואר 1990, מילאנו): בנימינו פריקו חלם כי שהה בבר או במסעדה. בחוץ שרר בלבול גדול, ואנשים טענו כי השמש שינתה את מסלולה. בנימינו יצא וראה כי במקום השמש נראה ירח, אף על פי שהיו אלו שעות יום. הירח שינה צבעים מאדום לסגול. מזג האוויר היה רע, ועננים שחורים הקיפו את הירח. בנימינו אמר לנוכחים: "זהו סימן של הדור הרביעי, ולכן על כל אחד להיות מאוד זהיר"[324].

סימנים נוספים לשינויי השמש והירח בדור הרביעי[325]

646 – *3 *5 (4 בפברואר 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי מישהו אמר שמות של שתי מדינות, ייתכן של מערב ומזרח גרמניה. אז ראה ג'יוזפה את השמש ששלחה קרניים לעבר כדור הארץ. הקרניים יצרו ענן גדול, וממנו יצאו אדים. נאמר כי הדבר יגרום לרעידות אדמה ולאסונות אקולוגיים[326]. פיסת נייר הגיעה לידיו של ג'יוזפה ובה נכתבו שמות מדינות העולם, במיוחד של יבשות אמריקה, אסיה ואירופה. המדינות הובדלו בצבעים שונים, וג'יוזפה הבין כי מ"פיסת הנייר" יחלו לרדת גזרות לארץ. לאחר מכן מצא הוא את עצמו בחדר עם ילדה, שאמרה לו לקרוא את התורה הקדושה. לפני שהחל לקרוא, הוא אמר את הברכה: "ברוך אל עליון שציווה את בני ישראל לקרוא וללמוד את התורה הקדושה". כשסיים לומר זאת, החלה לנשוב רוח חזקה בחדר, והרימה את "פיסת הנייר" באוויר. ג'יוזפה נשאר רגוע, ובעזרת אחת מאבניו של פאולו בלם את הרוח[327].

ברכה חדשה לפני קריאת ולימוד התורה

647 – *1 *2 *4 *10 (8 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי פאולו הצביע על עמוד ברזל, ואמר כי זהו העמוד שפרץ קיבל ממלכות השמים בצ'רנוסקו. פרץ ודבורה הביטו עליו ודבורה שאלה הכיצד מדובר באותו עמוד, אם העמוד שלפניהם הוא מברזל, והרי נאמר כי עליו להיות משיש לבן[328]. פאולו אמר בתגובה כי יש להביט עליו יותר מקרוב, והיא אכן עשתה זאת וראתה כי אין לו התחלה, בדיוק כפי שנאמר. דבורה גם הבחינה שהירח היה קרוב לכוכב, והתקיים קשר ביניהם. בהמשך שהו הם בחוף הים כשגלי הגאות נגעו ברגליהם, ודבורה ראתה את פרץ יוצא ממועדון לילה. הוא אמר כי החשפנות אסורה וכי מחלות עור רבות יהיו העונש למי שמבצע זאת. דבורה נכנסה לגן בו שהו זקנים רבים, וחיפשה אחד כדי שתוכל לדבר איתו.

סימן: המשך המגילה החדשה של הגאולה השלמה עבור ישראל

648 – *10 (9 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי פרץ, ג'יוזפה והיא היו בשדה תבואה עם תבן וחציר. הם החזיקו זה בידו של זה, קפצו כילדים ושרו: "המורה חיים הוא הגואל, הגואל יושב על כסא מלכות השמים".

סימן: שירי שמחה בשל בחירת ה' בגואל חיים

649 – *4 (10 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי התקרבה לפרץ, שישב ליד שולחן הכתיבה שלו. בהתייחס לאחיה של דבורה, פרץ אמר: "קלאודיו הוא צדיק עם ילדים", והסביר לה את משמעות המילה "צדיק" בעברית[329]. קלאודיו נעמד על 4 ונישק את האדמה.

בשורה: המונח צדיק מתייחס לכל האנשים הצדיקים

650 – *7 *10 (11 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי ראתה את המורה חיים יוצא מבית כנסת עם הבעה שמחה. מלמעלה הוכרז: "למורה חיים יש 666 תלמידים. דוד לוי הוא ה-666 אך גם השישי, מאחר שהוא אחד מן הראשונים". דבורה, ששמחה כי שמעה זאת, הלכה לספר לפרץ את הבשורות הטובות. בהמשך היו פרץ ודבורה על חשמלית שנסעה במסלול ישיר. דבורה אמרה לפרץ כי לחשמלית יש מסלול מסוים בו היא נוסעת בנתיב מסוים, אך הפעם היא פונה ימינה, ובהמשך היא לא נוסעת ישר ולא מסתובבת, אלא ממשיכה ישירות לתחנה המרכזית. בתחילה פרץ לא היה מעוניין להקשיב ולא הבין מה רצתה היא לומר, אך בשלב מסוים הוא שאל אותה שאלה שהחזירה אותה לנושא החשמלית. דבורה סיפרה כי ראתה את המורה, וכי נאמר לה כי יש לו 666 תלמידים, וכי דוד הוא התלמיד ה-666 אך גם השישי. לאחר מכן התפללה היא יחד עם שלושה אנשים תוך פנייה לשמים, וראתה כי לגברת פורטוני (Fortunee) יש בטן גדולה, כאילו הייתה היא בהיריון, בשל הבקשה מה' לילד. מאחוריה היו קרובים שהטו את ראשיהם לכיוונו של פרץ ונעו אליו במהירות, בתקווה לשאול אותו משהו. לפתע נאמר מלמעלה: "דומה הדבר לבקשת מרפא לעיוור, שנולד עיוור". בנקודה זו הפסיקו הם להתפלל בדרך בה נוצרים רבים פנו לישוע[330].

סימני תיקון ה"בהמה" האפוקליפטית

651 – *4 (15 בפברואר 1990, באר שבע): פאולו חלם כי הוא ראה חמור לבן קורן, נפלא למראה[331].

סימן: החמור הנפלא האוכל לחם בישראל

653 – *4 *10 (15 בפברואר 1990, באר שבע): סולי חלם כי שהה בירושלים יחד עם בנו יהונתן, פרץ ושני אנשים שלא הכיר, כשאחד מהם היה מצרי. הם ירדו במדרגות (ייתכן ובדרך שהובילה לכותל המערבי), ובנקודה מסוימת פרץ, רציני מאוד ופניו מורכנות, עצר ואמר: "עליכם להבין כי קשה עבורי לדבר על דברים מסוימים-- גם אם אינכם רואים זאת. הגביע של אליהו הנביא, זכרו לברכה, נמצא כאן. מי שישתה מן הגביע יזכה לחיי נצח". פרץ (שנראה כעת לסולי כאליהו הנביא בעצמו) פנה לסולי ואמר: "וכעת אפשר לבנך להתקדם אל האנשים. אפשר לו לרדת במדרגות ולהכריז על הגאולה לאנשים". כששמע זאת, החל יהונתן לבכות משמחה והשעין את ראשו על ירכו של פרץ.

הגביע של אליהו הנביא, המעניק "חיי נצח"

654 – *4 (17 בפברואר 1990, באר שבע): סולי חלם שראה את פרץ על אותן מדרגות (מחלום 653, 15 בפברואר) בדרך לסדר פסח בירושלים. פרץ אמר: "הזמנתי אנשים מכל העולם להתאחד איתנו בתפילה". ברקע נראה הכותל המערבי.

סימן "התפילות האוניברסאליות" בישראל

655 – *4 (19 בפברואר 1990, באר שבע): סולי חלם כי הוא היה עם פרץ ופאולו. פאולו הופתע, מאחר שפגישה נקבעה בין פרץ והצדיק אבוחצירא, עליו השלום. סולי הסביר לפאולו את סיבת הפגישה ואמר: "מלבד הצדיקים הנסתרים, אבוחצירא, עליו השלום, היה היחיד בישראל שידע את הסוד האמיתי של המסורת שבעל פה של הקבלה המעשית". אז התקיימה הפגישה בין פרץ והרב אבוחצירא. בתחילה עמדו שניהם במסדרון שהוביל לחדר. הרב אבוחצירא היה גבוה ורזה ולבש טוניקה לבנה, בעוד פרץ לבש טוניקה ירוקה. הרב אבוחצירא פנה לפרץ ואמר לו בעברית, בנימה ידידותית ולבבית: "אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד"[332]. פרץ ענה לו (תוך השתקתו): "היזהר, הרבנים יכולים לשמוע". אבוחצירא הבין זאת היטב, עיווה את פניו בגועל (בהתייחס לחוסר הסובלנות ולאי ההבנה שמפגינים רבנים רבים), ואמר: "אה, כן, יש רבנים רשעים". בהמשך הוא הזמין את פרץ לחדר, לשיחה סודית. סולי ראה את אבוחצירא סוגר את הדלת אחרי כניסתו של פרץ.

סימן: הצדיק אבוחצירא מאשר את סימן "חמור, משיח בן דוד"

656 – *4 *8 (20 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי היא, פרץ ופאולו היו במרפסת בית, שממנו נראה שדה גדול. מקצה השדה נראו שלושה אנשים מן העולם הבא, בלבוש דומה: ז'קטים זהים ומכנסיים אפורים. הבעת פניהם הייתה כשל המורה חיים, ולכל אחד היה מטה (כמטה המורה). הם היו רציניים ומכובדים[333], וחיכו באופן בולט לסימן מן התלמידים. פרץ (מן המרפסת), שאחז במטה המורה, ביקש מדבורה למלא לו כוס מים. דבורה עשתה כן והביאה אותה אליו, והוא ברך אותה בשש מילים ערביות. פאולו ודבורה היו צריכים לשתות אז מעט מן המים ולחזור על שש המילים. דבורה, עם זאת, הייתה מסוגלת לבטא רק את שתי המילים הראשונות, ורק לאחר שביקשה את עזרתו של פרץ, חזרה היא אחריו על כל מילה. בהמשך דבורה החלה לבכות וביקשה מפרץ לחזור על הסימן, והוא אכן עשה זאת, אך באופן שונה. דבורה הייתה חייבת להשגיח שמיקום החמור הוא נכון, כדי להתחיל את החזרה.

שלושת האבות וישמעאל בבאר שבע, לשם ברכת האחדות בזכות הגואל חיים

657 – *4 (21 בפברואר 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה בישראל, אחרי שעבר מאיטליה לירושלים. כשהיה בבאר שבע עם פאולו, הוא (פאולו) הראה לו בית גדול ומואר, וסיפר לו כי הכין "דגל" (או מעין פוסטר) על בד לבן, ובאמצעו האות B[334]. ג'יוזפה ראה אז חלום בו ישוע דיבר עם קהל רב.

סימן: קשירת הצלת הצאן הנאבד של ישראל

658 – *6 (26 בפברואר 1990, באר שבע): סולי חלם כי הצדיק חיים עקב אחרי התלמידים, במצבים שונים ומגוונים. לאחר מכן מצא סולי את עצמו בבית כנסת, שבו נכח גם המורה חיים, אך אף אחד בקהל לא היה מודע לזהותו. סולי התקרב למורה, וקיווה כי יאמר משהו בנוגע לעבודת התלמידים, אך הוא לא יכול היה לשאול זאת ישירות. ואכן, המורה לא דיבר במהלך החלום. סולי זכר גם סצנה נוספת בחלום, ובה המורה שהה עם קהל גדול של יהודים ספרדים, ושוב ללא שזוהה או אמר מילה[335].

הצדיק הנסתר כגואל יכול לרדת לעולם מבלי שיזהוהו

659 – *8 (27 בפברואר 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי ראתה את ישוע ההולך עם פאולוס מתרסוס ועם יוחנן האוונגליסט. דבורה הייתה לידם ושמעה את דברי ישוע, שבמסגרתם אמר כי השמים והארץ חייבים להתחדש. אז השתנתה הסצנה, ופרץ הלך עם דבורה ואמר כי השמים והארץ חייבים להתחדש[336]. בנקודה מסוימת דבורה הביטה בשמים ושאלה את פרץ: "כיצד ניתן לשנות את השמים והארץ? השמים עצומים, אין לנו אפילו הידע להבין עד כמה". דבורה ראתה אז איש זקן שהחזיק באמונה חזקה וחשב כל העת כיצד לשבח את ה', ובהמשך נשמע קול משמים, שאמר: "כשכל האנשים יאמינו באל חי אחד ויחשבו תמיד כיצד לשבח אותו, את תפארתו וגדולתו, השמים והארץ יתחדשו, מאחר שהנחש לא ימצא מקום לפעול בו"[337].

האנושות, המחדשת את האמונה החיה באל שדי, תראה את גילוי השמים החדשים והארץ החדשה

660 – *5 *7 (3 במרץ 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הביט על מפת ישראל, וראה במיוחד את צפון ישראל, לבנון, סוריה וירדן. אז שמע הוא קולות של מספר קצינים בכירים מן הצבא הישראלי, שאמרו: "הפעם לא נפעל כפי שפעלנו בפעם שעברה כלפי דמשק. הפעם נעבור את כל הדרך כדי לכבוש אותה!".

סימן נבואי נגד דמשק

661 – *5 (5 במרץ 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה באירופה. מסביבו הוא ראה הרס רב של בתים, עצים וכו'. בחלום נאמר לו כי יש שלוש מדינות הנאבקות על שליטה באירופה. אז ראה הוא את מערב ומזרח גרמניה מכוסות בענן אדום[338].

סימן נבואי המתייחס לאירופה

662 – *5 *10 (9 במרץ 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא צועד ברחובות מילאנו. במהלך הצעידה ראה לפניו שני מלאכים הלבושים בשחור ופניהם מכוסות (על בגדיהם נראה כוכב גדול עם שלושה קודקודים צהובים). ג'יוזפה הכיר אותם מיד וחשב על סדום ועמורה. המלאכים התקרבו לג'יוזפה כדי לתפסו, אך אז הם זיהו אותו וברכו אותו לשלום, כדי להבהיר לו שלא יפחד. במקומו לכדו המלאכים אדם אחר, תוך שעברו דרך קיר כדי להגיע אליו. ג'יוזפה ראה אז אישה יהודייה שראתה את המלאכים ונדהמה. הוא הניח את ידו על ראשו והבחין כי הוא חובש כיפה, שאותה הוא אחז ונישק, תוך שהוא מבין כי היא סימן הכר[339].

סימן נבואי הנוגע למלאכי חבלה (משחיתים)

664 – *6 (15 במרץ 1990, פראמורה (Framura)): אנה גספרוטי חלמה כי המורה חיים היה אורח בביתה. המורה דיבר איתם באופן לא פורמלי, וצחק איתם ברוח טובה. כולם היו מרוצים. אנה אמרה לאמה, קרולינה: "את רואה כי הוא קם לתחייה? את יכולה לגעת בו". אנה ומרקו פדריקו היו קרובים למורה ולחצו ידיים עמו. לפתע ראו הם חדר עצום מלא בלחם מכל סוג וגודל. המורה חיים אחז בסל ענק ומילא אותו בכמות גדולה של לחם לרזרבה, אך למרות זאת כמות הלחם שמילאה את החדר לא התמעטה. המורה חיים חילק לחם לכל הנוכחים[340].

סימן: לחם גאולי שניתן על-ידי הגואל חיים

665 – *6 (19 במרץ 1990, באר שבע): פרץ חלם כי היה הוא נרגש מאוד, מאחר שחיכה לשיחת טלפון מהמורה חיים, אך במקום לשוחח בטלפון, נפגש עם המורה עצמו, שהסכים כי פרץ ילך לצידו, והרשה לו להחזיקו תחת זרועו. כשצעדו הם, המורה אמר לפרץ: "האם ראית כמה סֵבֶל?". פרץ ענה לו, כשהוא חש הזדהות: "אף אחד לא עבר סבל כזה (בהתייחס לצדיקים הנסתרים) ולאחר גזרה כזו אף אחד לא יישא את משקלה של גזרה דומה"[341].

סוף הסבל ההיסטורי של הצדיקים הנסתרים בזכות הסבל האחרון של הצדיק חיים

667 – *3 (1 באפריל 1990, באר שבע): סולי חלם על שירותי הקבורה שקדמו לקבורת אמו של פרץ (אן בקר, עליה השלום). הדבר קרה בבניין שהוקם כמקום תפילה. כוהן צעיר, לבוש בטוניקה לבנה, עמד על מזבח הקריאה וקרא קטעים מספר הנביא ישעיהו. פרץ, שעמד, שימש כחזן, ואמר פעמים רבות בעברית: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד". בכל פעם חזר הקהל על התפילה עם פרץ[342].

(מות אימי היקרה אן (בקר) גרין בארצות הברית, כשהיינו בבאר שבע)

668 – *5 (4 באפריל 1990, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה ששמעה קול, האומר: "היום איש מסוכן מאוד נולד"[343].

סימן נבואי אודות אנטישמי עתידי

669 – *10 (4 באפריל 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי ראתה מקדש. האנשים הדתיים עזבו לאחר התפילה, וראו כי בכיכר ניצבה פרוצה בלבוש מינימלי. הם כעסו והחלו לצעוק עליה, ודבורה, שהייתה ביניהם, דקרה אותה בסכין. הפרוצה, עם זאת, לא מתה מיד אלא התייסרה. בנקודה זו דבורה אמרה לאנשים: "בשל חטאה היא קיבלה את העונש ובקרוב תמות, אך הבה ונבקש עבורה רחמים, ושייסוריה יימשכו זמן קצר ככל האפשר", והם אכן התפללו לה' וביקשו רחמים עבור האישה[344].

מידת סליחת החטאים, גם אם העונש הוא הכרחי

670 – *10 (11 באפריל 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי ראתה אישה שדיברה איתה על הולדה. היא אמרה: "תנוחת הלידה הטבעית היא ישיבה", והוסיפה: "גם חוה אמנו ילדה כך".

סימן: ידע הנוגע ללידה טבעית

671 – *10 (11 באפריל 1990, מילאנו): בנימינו חלם ששמע קול, האומר: "עבור הגאולה השלישית השלמה דרושים אנשים חזקים מאוד ועובדים".

בשורה: עבודה עבור הגאולה השלמה

673 – *6 (14 באפריל 1990, מילאנו): דניאל חלם כי הוא היה עם המורה חיים ואשתו מזל, וגם פרץ נכח. המורה דיבר עם פרץ, ודניאל דיבר עם הגברת מזל בחדר אחר. בהמשך דניאל שהה ברחוב שהיה מלא בצמחיה ובשיחים קוצניים שנראו בכל מקום והקשו עליו את ההליכה. הוא פנה למורה חיים (שכעת נכח במקום) וביקש ממנו עזרה, והמורה בתגובה עמד ונמלא כעס נגד המפתה ונגד כוחות אופל אחרים. דניאל ביקש ממנו שישמור עליו, ולאחר שמילא את בקשתו, המורה נעלם. אז הגיע פרץ כדי לומר למורה לא להופיע שוב כי אמו של דניאל נוכחת, מה שגרם לו לחזור בדמות של חבר לשעבר של דניאל. המורה אמר: "מה אתה חושב, שאיני מכיר את חייך?"[345] -

סימן לנוכחות הגואל חיים

674 – *4 (14 באפריל 1990, באר שבע): פרץ חלם כי היה בירושלים בבית בו חמשת ילדיו[346] גרים. בחור בראש השולחן אמר כי למרות כל המאמצים, המצב (הכלכלי) מייסר. פרץ אמר כי הדבר עולה בקנה אחד עם הסימנים שהתקבלו. אישה בגיל הביניים שהקשיבה לדברים שנאמרו בקלות ראש ובשטחיות אמרה: "איני חושבת שאליהו הנביא יאפשר אי פעם דבר כזה". כשפרץ שמע זאת הוא נעמד במהירות והכריז בעוצמה: "זוהי גזרה מלמעלה, שגם אליהו הנביא לא יכול להתערב בה". האישה הגיבה: "אם כך מדוע האל הטוב אינו עושה משהו בנוגע לכך?". פרץ הביט ישירות בעיניה ונזף בה בחומרה: "זה מאחר שאנשי שקר כמוך לא מכירים את ה', אין בליבם אמונה אמיתית, והם לא מאמינים כי דברים אלו מתרחשים"[347].

סימן נבואי המתייחס לגזרה על משבר כלכלי בירושלים

675 – *3 (14 באפריל 1990, באר שבע): פרץ חלם כי אמר את הברכה: ""ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר הבדיל את בני ישראל בקדושה ובהשגה של "מלך המשיח" מכל "קדושות" ו"השגות" "משיח" של אומות העולם"[348].

ברכה חשובה למען ישראל, הנוגעת בהשגות משיחיות

676 – *4 (15 באפריל 1990, באר שבע): פרץ חלם כי הוא, סולי, פאולו ודבורה חיפשו חבר (שחי בישראל). הם ידעו כי האיש היה בקשיים וכי הוא זקוק לעזרתם כדי להילחם בכוחות שליליים, אשר ניסו להפילו. הם הביאו את סימני הגאולה איתם ומצאו אותו במוסך (או בקנטינה) חצי מכוסה. כולם התיישבו. פרץ החל לשאול שאלות על הגאולה, וגשם סוחף החל לרדת. הפחד חדר ללב כולם, ופרץ אמר: "אל תפחדו, ותראו את ישועת האל". באותו רגע הגשם הפך לאד, ואז לבועות "תמימות" שריחפו מעל ראשי התלמידים. האווירה הקשה התחלפה בשמחה בשל הנס שנראה. פרץ המשיך לדבר אליהם, ודחף אותם לנסות ולהבין את גודל הנס שאותו אל שדי הראה להם, בזכות הגואל האחרון, חיים. פרץ הרים אז כוס מים וברך: "ברוך אתה ה' מלך העולם שעשני לחמו"[349].

סימן: ניסי ה' בזכות הגואל חיים וברכת החמור החדשה

677 – *4 (16 באפריל 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה עם קרמין שאול, אשתו לואנה (Luana) ודניאל. הם למדו יחד את החלומות, כשכל אחד קרא חלום. אחד מהם בחר חלום וקרא אותו בקלות ראש, ולכן לקח ג'יוזפה את החלומות מהם ואמר: "אלו הם חלומות שירדו ממלכות השמים. כדי לקרוא אותם יש להיות יראי ה', ולא לראותם כעניין שגרתי, מאחר שהם "דברים נסתרים" ממלכות השמים".

מסר: יש להעניק את הכבוד המרבי לחלומות של הגאולה השלמה

678 – *4 (19 באפריל 1990, מילאנו): דניאל חלם כי ראה ילדים יהודים משחקים. אנשים אחדים שעברו לידם ראו כי הם יהודים והבריחו אותם. כשראה זאת דניאל פנה הוא לילדים ואמר: "עם כל האנטישמיות מסביבכם, אתם מעמידים את עצמכם בסכנה!". לאחר מכן שהה דניאל בחדר עם צעירים יהודים. אחד מהם התנהג בשחצנות, ודניאל אמר לו: "לפי השקפתך, מה ההבדל בינך וביני לפני ה'? האם אין לך שתי עיניים, אף אחד ופה אחד כמוני? או אולי יש לך ארבע עיניים ושני פיות? שנינו זקוקים לאוכל כדי לחיות!". הצעיר ששמע זאת הרכין את ראשו. בינתיים היה ילד שהפריע לשיחה, ודניאל ביקר אותו כשאמר: "כן, אתם יהודים ואני לא. אתם נימולים ואני לא. אתם שייכים לעם ישראל, שהוא העם הנבחר של ה' ואור לעמים. ללא ישראל אין אָדום". אחד הילדים שאל: "מה הכוונה ב"אדום"?" דניאל ענה: "גאולה. כדי להיות חלק מבית התפילה[350], חייבים לזכור את הדברים הללו". הילד אמר: "האם אתה מדבר בקודים?". דניאל ענה: "כן, ברגע זה".

סימנים: השלב השני של 6 השנים – אנו כולנו בשר אחד - "סימנים נסתרים" של הרפורמה הגדולה ביהדות

679 – *4 (20 באפריל 1990, באר שבע): פאולו חלם כי הוא היה עם פרץ, ושניהם הלכו לבית חדש שמוקם על גבעה. פרץ עמד על מרפסת אבן גבוהה, וסביבו צוירו על האדמה ארבע נקודות בסיסיות. פרץ הפנה את כתפיו לכיוון צפון, ופאולו עמד לפניו. פרץ הראה לפאולו את ארבע הנקודות הבסיסיות של העולם, והצביע על כיוון מערב בהדגשה עם זרועו הימנית[351].

סימן: "לך מערבה, סוס לבן"

680 – *4 *6 (23 באפריל 1990, באר שבע): פרץ חלם כי נסע באוטובוס במילאנו. מן האוטובוס הוא ראה את המורה חיים צועד לעבר בית כנסת ברחוב גאווסטאלה (Guastalla). המורה חבש כובע טקסני גדול, וכשרוח חזקה נשבה, היא כמעט העיפה את הכובע, אך הוא שמר אותו על ראשו. פרץ היה בתוך בית הכנסת בקומה העליונה (שבדרך כלל הינה "עזרת נשים"), וישב שורה אחת מאחורי המורה. המורה נעמד, פנה לאישה שישבה בשורה הראשונה ואמר בעברית: "יואש נואש". אז נראה שבית הכנסת הופרד לשלושה חלקים. ממבט מן הדלת האחורית נראה כי החלק השמאלי יועד לישראלים, החלק האמצעי יועד לאיטלקים והחלק הימני לאמריקנים. המורה חיים שישב בחלק השמאלי פנה לפרץ ואמר: "עדיף שלא תהיה כאן עכשיו, ותפנה אל החלק השלישי". פרץ לא רצה לעזוב את צידו של המורה, אך הוא מילא את רצון הצדיק, וגם אם ליבו היה כבד בשל העזיבה, הוא עבר אל החלק השלישי. בחלק זה פגש הוא יהודים אמריקנים שמיד הציעו לו לאכול והביאו לו מאכלים שונים ועוגות. האווירה הייתה חברית ומסבירת פנים, והם המשיכו לשאול אותו מה ניתן להציע לו לאכול, עד שפרץ הרגיש כי הם מגזימים מעט, ואמר: "לאכול זה חשוב מאוד, ובמיוחד לאכול דברים טעימים, אך יש לחשוב גם על תפילה"[352].

סימן עבורנו לעבור לטקסס

682 – *4 *6 (28 באפריל 1990, באר שבע): פרץ חלם כי ראה את המורה חיים ליד שולחן בבית קפה. פרץ התקרב למורה, שברך אותו לשלום וביקש ממנו לשבת. ברגע מסוים המורה חיים אמר: "הגעתי הרגע מפגישה עם משה רבנו, והוא ביקש ממני לומר לך להסיר את חטא הפה, בשל דבריך בלילה שעבר"[353]. לאחר מכן פרץ ראה (בבית הקפה) כובע בהיר בדומה לזה שיש לו בבית. בעל המקום אמר כי הכובע אינו למכירה, וכי הוא עוצב מחדש על-פי דגם הכובע שהיה לפרץ בבית. ואכן הכובע, ביחס לזה שלו, נראה שונה ונאה יותר למראה. בהמשך פרץ מצא עצמו בביתם של ג'ינו ואיליאדה, וג'ינו הסביר לו כי זוהי אותה דירה כבעבר, אך הוכנסו אליה חידושים: כל הריהוט היה חדש, וכך גם מכשירים אלקטרונים ומודרניים שהיו בה[354].

טעותי ביחס לחידוש התורה

בשורה: דוגמאות של חידוש החוק החדש

683 – *10 (28 באפריל 1990, באר שבע[355]): סולי חלם כי שהה ברחוב כלשהו מלא באנשים ובמכוניות. לפתע קול משמים נשמע, באומרו: "זהו קול ה', וכשה' מדבר גם המלאכים חייבים לשמור על שקט". האנשים השתתקו וקפאו במקומותיהם כששמעו זאת.

סימן: קול ה' היורד לעולם

684 – *8 (1 במאי 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם ש"הנצרות המסורתית הואשמה במשפט". ג'יוזפה אמר: "כעת הגיע הזמן שה' ברוך הוא לא יעניק את כבודו לאחר".

סימן: תיקון הנצרות שהינה במשפט כעת

685 – *10 (1 במאי 1990, באר שבע): פאולו חלם כי נטע יחד עם סולי שני עצים גדולים. סולי נטע עץ אקליפטוס ופאולו עץ דקל (תמר)[356].

סימן נבואי של הרוגע והמתיקות בישראל

686 – *6 (8 במאי 1990, בת ים, ישראל): דוד לוי חלם שהמורה חיים, די זקן במראהו, נמצא בבית חולים מודרני מאוד ועבר "ניתוח" ברית מילה (חדשה). דוד סייע במהלך הניתוח[357].

סימן: ברית המילה החדשה של הברית החדשה השלמה חידשה את ברית המילה המסורתית של הצדיק הנסתר והגואל חיים

687 – *3 (10 במאי 1990, באר שבע): דבורה חלמה כי ראתה את יהואל יהואל לבוש בטוניקה לבנה. קול אמר: "הוא יוכר ככוהן השלום"[358]. אז ראתה היא את שרה פודו, החוגגת עם תלמידים בגן.

סימן: שם תפקיד הכוהן המשוח, ככוהן השלום

688 – *7 (11 באוקטובר 1990, רנצאניקו, איטליה): דבורה חלמה כי הייתה עם פאולו והילדים בבית בהרים. יהואל יהואל יצא מן הבית כשטלית על כתפיו. דבורה פחדה והכניסה אותו מהר אל הבית. בינתיים היא הבחינה שפרץ שם את התורה ודברים אחרים המשתייכים למסורת היהודית בבור באדמה, ובהמשך נכנס לחדר קטן מאוד לשאת תפילה[359]. בחדר, על הקיר, ניצב מיכל ובו אבן. פרץ הצמיד את כפות רגליו אל המיכל, וכשהתפלל, דבורה אמרה לו כי אימו נוכחת, והיא רוצה לדעת מתי הוא שוב יחל להתפלל עבורה.

סימנים נבואיים: אנטישמיות מתקרבת, ויש לנקוט כלפיה באמצעי זהירות

689 – *5 (11 במאי 1990, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי המים גאו, והגיעו לפסגת הר[360].

סימן נבואי נוסף על מי השיטפון הגבוהים שבדרך

690 – *5 (12 במאי 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה באפריקה. בטלוויזיה נאמר כי "יום ה' קרוב". אז ראה הוא נמלים שאכלו כל דבר, עובדה שגרמה לאסונות.

סימן נבואי של מכות במהלך הדור הרביעי

692 – *5 (15 במאי 1990, באר שבע): פאולו חלם כי היה עם פרץ ושרה פודו (מרקוס) בישראל. הם הביטו על תרגילים מתקדמים טכנולוגית של חיל האוויר הישראלי, שהיו מדהימים לצפייה. אז החלה פלישה של חוצנים ופאניקה נפלה על האנשים, שפחדו מאוד מן המצב הקשה וחיפשו מקום בטוח. לאורך הדרך פגשו פרץ, פאולו ושרה מספר חוצנים וחשבו על הנורא מכל, אך החוצנים דווקא בירכו אותם בצורה ידידותית. בהמשך שהו הם מתחת לאדמה ועלו במדרגות אבן רבות שהובילו ליציאה. כשיצאו החוצה, הם ראו "עולם חדש". השמים היו נפלאים בצבע עז, השמש האירה ברוגע, האדמה הייתה אדומה וכל מקום היה מבושם משלום. פרץ, שרה ופאולו נדהמו לראות את השינוי הגדול והבינו שה' חידש את השמים ואת הארץ[361].

סימנים נבואיים עבור ישראל של חוצנים ושל חידוש השמים והארץ

693 – *5 (23 במאי 1990, מילאנו): דניאל חלם כי ראה יהודים עוזבים את שוויץ בשל אנטישמיות.

סימן נוסף של אנטישמיות

694 – *4 *10 (27 במאי 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את אביו, דומניקו מניגרסו, עליו השלום, על פסגת הר בישראל. הוא היה לבוש בסגנון יוחנן המטביל והתפלל לאל עליון. לאחר התפילה, הוא ירד מן ההר והוזהר (בהתייחס לפרץ ולשאר התלמידים) כי יש לשים לב שלא ליפול מפסגת ההר, בה הם היו עכשיו[362].

סימן של דומניקו מניגרסו העובד עבור הגאולה השלמה ממלכות השמים

695 – *5 (4 ביוני 1990, מילאנו) פרנצ'סקה טראמונטאנה (Tramontana) חלמה כי ראתה אדם שאמר: "העריכו את המזון, מאחר שיבוא זמן בו הוא יהיה חסר".

סימן נבואי נוסף על מחסור במזון

696 – *8 (11 ביוני 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא דיבר לאישה ואמר לה: "מי שמתפלל לפסל מקבל על עצמו רוח, שנצמדת אליו ולא עוזבת אותו או אותה. זוהי שגיאת הנצרות". לאחר מכן הוסיף: "אני מאמין באלוהי ישראל". האישה שמעה את דברי ג'יוזפה והבינה כי היא "רומתה" במשך זמן כה רב, ולכן התרגשה מאוד, וחיבקה אותו בבכי.

סימן: הנזק בתפילה לפסלים

698 – *3 (15 ביוני 1990, שבועות התש"ן, באר שבע), דבורה חלמה שפרץ, פאולו והיא הלכו יחד עם אנשים רבים, שהגיעו מכל קצוות תבל כדי לראות את בית המקדש השלישי. היה ערב, ובית המקדש השלישי נראה כמבנה מודרני מעגלי. היו לו קירות גבוהים ועבים בצבע חול מדברי, וגג רחב תואם, שעליו שבעה מעגלים[363]. קרוב למעגלים היו אורות שהאירו כל מעגל, וגם את השמים. פרץ, פאולו ודבורה פגשו תלמיד ישיבה הקשור למקדש, והוא דיבר על הרבנים שלימדו בבית הספר, והסביר כי כולם היו לבושים באופן נורמלי וללא זקנים. הוא גם הדגיש את העובדה שהתלמידים חונכו ראשית לכבד כל אדם – הן כלפי חוץ והן בינם לבין עצמם. אחד מן הרבנים, צעיר מאוד ועם דרך ארץ מושלמת, דיבר גם הוא איתם.

סימן: חלום על בית המקדש השלישי והדרך ארץ שיש ללמד

699 – *5 (17 ביוני 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ירד שלג בחודש יוני, ואנשים הביטו על התופעה בתדהמה. ג'יוזפה אמר להם: "מי יכול לעשות זאת? רק ה' ברוך הוא מסוגל לכך".

סימן נוסף של שינוי אקלים: שלג ביוני

700 – *3 (23 ביוני 1990, מילאנו): בנימינו חלם כי שהה בירושלים והתפלל עם אנשים בעברית. לא היה זה פשוט עבורו, מאחר שלא ידע את השפה.

סימן כי שורשיו של בנימינו בעם ישראל

חלומות 701-800

701 – *6 (27 ביוני 1990, מילאנו) ג'יוזפה חלם כי הוא היה עם המורה חיים. המורה היה "שונה" מתמיד, והתנהג כאדם זקן ולא צלול. ג'יוזפה כיבד אותו מאוד ונשאר קרוב אליו, תוך שהוא מעסיק עצמו במילוי דרישות המורה ומוודא ששום דבר לא חסר לו. המורה לא יכול היה לדבר היטב ודיבורו היה פגום. הוא ביקש מג'יוזפה שיעבור לפניו, אך ג'יוזפה סרב: "לא מורה, איני יכול לעבור לפניך, עלי לכבד אותך". המורה צחק, והמשיך ללכת כשהוא שפוף, ולשונו המיובלת יוצאת מפיו. המורה וג'יוזפה הלכו יחד, והמורה פלט "קללה". ג'יוזפה שאל אותו הכיצד המורה "'קילל", והוא ענה: "התכוונתי למכלול הדברים שנמצאים כאן". ג'יוזפה המשיך ללכת אחריו בכבוד, ואז ראה הוא את אשת המורה חיים, הגברת מזל[364], אשר יחד עם בעלה, שמחו הם מאוד. ג'יוזפה הלך איתם, ואז אמר לו המורה: "אני מעמיד אותך במבחן". הסצנה השתנתה. ג'יוזפה שהה עם מספר אנשים לרגלי הר, שעליו ניצב אדם ולצידו אנשים שהחלו לדבר. שמונה מהם לבשו וסט ארוך, כשאור בצבע כתום הקיף אותם והביא אותם אל פסגת ההר. קול משמים נשמע: "סוד הר סיני", וגרם לג'יוזפה לחשוב על ה"סוד" לפיו שהה משה על הר סיני 40 ימים ו-40 לילות מבלי לאכול או לשתות. על פסגת ההר ג'יוזפה ראה את משה רבנו, שהודה לה' בשמחה גדולה. משה לבש בגד שחור וארוך, שערו היה ארוך וזקנו עבות. ג'יוזפה התקשה להאמין למראה עיניו, ואז התחלפה הסצנה בחלום לנהר הירדן בו עברו ישראלים. ג'יוזפה ראה את משה עם מטהו, המשתחווה בפני ה'. קול אמר: "כעת הביטו על משה וראו את מסלול העם היהודי במהלך ההיסטוריה". לפני משה ושמונת האנשים שהיו איתו, הופיע חיזיון ובו נראתה ההיסטוריה היהודית כולה[365].

חלום מדהים של דרך ארץ והר סיני

702 – *4 *10 (28 ביוני 1990, מילאנו) בנימינו חלם כי היה בספרד עם דניאל. דניאל זעם על הספרדים, שדיברו באופן לא ראוי על ה'. בנימינו אמר כי הכרחי לשאת את המטות איתם לעיתים קרובות יותר, ואז ראה את פאולו, שאחז בידו את ספר החמור אוכל לחם, ודיבר בפני אנשים רבים[366].

סימן נבואי הנוגע לעבודת אלילים בספרד

703 - *4 (3 ביולי 1990, יוסטון, טקסס) פרץ חלם שכ-50 שופטים האשימו אותו ב"אלימות פסיכולוגית". רק מיעוט, 8 או 9 מן השופטים, היה בעדו. הוא נידון למוות בתלייה, והובל לגרדום. השופטים שטענו לחפותו חשו פגועים בשל האשמות השווא ובשל חוסר ההבנה של השופטים האחרים. גם פרץ, שהיה בדרכו לגרדום, הביט מעלה, חשב על גזר דינו וחש בליבו כי הוא זכאי בעיני האל. הוא נתלה ומת. לאחר מכן קם לתחייה, אך רק עבור השופטים שתמכו בו^[367].

משפט לא צודק נגד פרץ

704 – *6 (8 ביולי 1990, יוסטון, טקסס): פאולו חלם כי הוא היה בבית הקברות, ונדהם כשראה את המורה חיים קם לתחייה מקברו. הוא התקרב לפאולו בחיוך ואמר: "אתה רואה שקמתי לתחייה?". לאחר מכן הם הלכו יחד ועלו במדרגות נעות לבנות, ובהמשך שטו בסירה על נהר גדול. המים היו סוערים מאוד, אך נוכחותו של המורה הרגיעה את פאולו. לאחר זמן מה המים נרגעו ואיתם גם האווירה. המורה ופאולו הלכו למקום בו נמצאו פרץ, דבורה והילדים. המורה חיים לא רצה בתחילה שיבחינו בו, ולכן התקרב לפרץ בחשאי, ובחברות סטר לו על לחיו ואמר לו בחיוך: "הו, מה העניין? אני כאן". המורה ופרץ נכנסו אז לחדר פרטי, וכשיצאו, פרץ נראה רגוע יותר ומחייך. המורה חיים המשיך לאחר מכן את ההליכה עם פאולו.

סימנים של קרבה למורה חיים בתחייתו

705 – *3 (18 ביולי 1990, יוסטון, טקסס): דבורה חלמה כי פרץ קרא ספר תורה בחדרו עם גברים בלבד. היה בו גם שולחן ערוך. דבורה, מצידה, הייתה בחדר בו שהו רק נשים כדי לעבור את הפסח יחד, ושם אף ספר לא נקרא. דבורה, שלא הייתה מרוצה מכך, החליטה לעבור למקום בו פרץ נמצא, וכשהגיעה אליו ראתה כי קרא פסקאות הנוגעות ליציאת מצרים. דבורה אמרה אז: "אנו מודים לאל עליון על מתנת החירות. אנו מתפללים אליך שתעניק לנו ולילדנו שוב בריאות וחופש". היא ראתה אז בחלומה כי היא כותבת לדניאל שהפסח האמיתי הוא הפסח החדש. דבורה נכנסה לחדר בו היו סוכריות וממתקים רבים. היא לקחה שלוש מהם כדי לחלקם בחוץ, וכשקרמין שאול הגיע עם ג'יוזפה ודניאל, היא נתנה להם את דברי המתיקה לפי הסדר[368].

בשורה: הפסח החדש האמיתי

706 – *4 (20 ביולי 1990, מילאנו), ג'יוזפה חלם כי החבילות ששלח לפרץ, פאולו ודבורה בארצות הברית הגיעו. באחת מהן, בתוך ספר גדול על יוחנן האוונגליסט הרביעי (שהוא אכן שלח במציאות), היה מסר לפרץ: "פרץ לא צריך להכין את החוק החדש באמריקה". פרץ אמר בתגובה: "מעתה ואילך, אין לנו צורך לקבל כאן חלומות, אך במילאנו כן"[369].

סימן לחזור לאיטליה מיוסטון

707 – *4 (21 ביולי 1990, תל אביב), סולי חלם שפרץ אמר לו: "פאולו מכוון את ישראל הגדול"[370]. סולי יצא אז לחברון.

סימן: עבודת הסוס הלבן

708 – *5 (30 ביולי 1990, מילאנו), ג'יוזפה חלם כי הוא היה במקום "נורא", בבית עם אנשים לא מוכרים. הבהמות בו טרפו כל דבר, כולל אנשים. ג'יוזפה ראה כי יצור לא אנושי גרם לכל זאת וכיוון את הבהמות. הוא ניסה לעצרו, אך ללא הצלחה. הוא ניסה גם לקללו, אך ללא הועיל. אז החל היצור לתקוף את ג'יוזפה במילים, אך ההגנה חסמה את פיו של היצור, שאמר בהמשך: "אני מגיע במהלך יום ה', מאחר שאני מלאך של יום ה'". מכך ג'יוזפה הבין כי אסור לו להתערב. בינתיים הטבע נכחד והאנשים מתו, מאחר שנאכלו על-ידי הבהמות.

סימנים נבואיים אודות יום ה'

712 – *4 (26 באוגוסט 1990, מילאנו): בנימינו חלם כי שמע קול אומר: "עשר שנים של לימוד והכנה נדרשים כדי לדבר כפרץ"[371].

בשורה: דיבור נכון

713 – *4 *10 (27 באוגוסט 1990, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה כי שהתה בבית אמה, ותוך כדי החלום אימה קרולינה נכחה ושיתפה את אנה ברגשות ובמילים. פרץ הגיע לבקרה ולבש את הטוניקה הירוקה שלו. הוא נראה מוטרד בשל מחסור בכסף ואמר: "האם זה אפשרי שבעולם אין לפחות שלוש צלחות נוספות?". אנה אמרה כי בשל הבזבוז הרב של משפחות רבות, הרבה יותר משלושה אנשים יכולים לקבל מזון, אך למרות זאת יש לעבוד כדי לספק את צרכי המשפחה. פרץ הוטרד מדברים אלו, ואמר כי במצבו יהיה זה משפיל להקדיש עצמו לעבודה כדי לכלכל משפחה. אנה, לאחר שחשבה על דבריו של פרץ, החלה לבכות בצער ובייסורים, מאחר שסברה כי דבריו אינם מעניקים כבוד לאנשים כאביה, שעבדו בכל מצב במשך שנים רבות רק כדי לכלכל את משפחתם. אנה אמרה אז לפרץ כי גם פאולוס התעקש באיגרותיו כי השליחים יהיו בלתי תלויים כלכלית, והוסיפה כי לאחרונה ראתה אותו (את פאולוס) בחלום עובד כשרברב, וכי רק לו הייתה אזרחות ו"רישיון" לעבוד. פרץ שמח מאוד לשמוע זאת, והוסיף כי אוטונומיה זאת אפשרה לפאולוס[372] להתקבל בכבוד רב יותר. פרץ, עם זאת, עדיין התנגד לרעיון ללכת לעבוד ואמר כי אם יעשה זאת, הוא לא יוכל להקדיש עצמו לכתבים כפי שנדרש. אנה ספרה אז מספר עמודים בתנ"ך ואז את מספר העמודים שפרץ כתב. היא ניסתה לנחם אותו ולגרום לו להבין כי הוא יכול גם לנתק עצמו מדי פעם מן הכתבים, והראתה לו כי כתב כבר כמות כתבים הגדולה פי שלוש ממספר עמודי התנ"ך. פרץ הואר, והבין באמצעות טיעון זה את משמעותו של חלום קודם. אנה המשיכה, והסבירה לפרץ כי לאנשים יש צורך בפשטות, ובספרים קטנים או עלונים, המקלים את ההבנה[373].

בשורה: חשיבות העבודה

714 – *7 (11 בספטמבר 1990, יוסטון, טקסס): פרץ חלם כי הייתה ברית מילה ליהואל יהואל[374], ובבית הכנסת במקום בו הטקס התבצע היו מספר לובביצ'רים. בשל ארגון הברית, פרץ היה חייב לעזוב את בית הכנסת לרגע, וכשחזר, ראה כי הלובביצ'רים כבר ביצעו את הברית. פרץ כעס מאוד ושאל מה השם שניתן לילד. אחד מהם ענה: "שניאור זלמן"[375]. פרץ אמר בנחישות רבה: "זהו סימן שהלובביצ'רים ינודו בזמן יהואל".

בשורה נגד חב"ד – חרם מדאורייתא

716 – *6 (30 בספטמבר 1990, מילאנו): יהונתן (בנו של סולי קמחג'י) חלם כי נכח בבית כנסת של יהודים פרסים (במילאנו). איתו היו גם סולי, פרץ, קרמין שאול ופאולו. המורה חיים קרא את פרשת "האזינו"[376].

הצדיק חיים קורא את פרשת "האזינו"

718 – *10 (אוקטובר 1990, רנצאניקו): ג'יוזפה חלם כי ראה 13 חדרים. כל חדר קושט בשושנים. קול אמר כי חשוב להעניק שם לכל חדר[377].

סימן: 13 עלי הכותרת של ספר השושנה (ספר שושנת משנת חיים)

721 – *7 (13 בנובמבר 1990, מילאנו): דניאל חלם כי רכב עם פרץ על אופניים ברחובות מילאנו. פרץ שאל אותו האם יש לו רישיון, ואחרי שבדק, ענה לו דניאל בשלילה. בשל כך ירדו הם מהאופניים והלכו ברגל[378]. האספלט בדרך היה חם מאוד וצרב את כפות רגליו של פרץ, שהיו יחפות. דניאל התעקש כי על פרץ לרחוץ את כפות רגליו במים כדי להקל על הכאב, אך פרץ סרב לקבל את עצתו. פרץ אמר לו: "אינך יודע כי אני מודרך על-ידי משה רבנו?" לדניאל לא היה ספק ביחס לדברי פרץ, אך הוא התעקש לטבול את כפות רגליו במים. פרץ הסכים לבסוף, וכשראו הם מזרקה, דניאל ביצע את מבוקשו[379]. עם זאת, במהלך השטיפה, ראה דניאל כי אדם נוסף עמד במקום, ולכן ניסה להימנע מללכוד את תשומת ליבו ואת מבטיו[380].

סימן: החוק החדש – הלכה למשה

722 – *6 (24 בנובמבר 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפרץ אמר: "המורה חיים תמיד לימד אותי את שיעוריו בפשטות"[381]. פרץ נתן אז ענף קטן לג'יוזפה.

בשורה: המורה חיים מלמד בפשטות

723 – *3 *4 (30 בדצמבר 1990, מילאנו): דבורה חלמה כי מלמעלה נאמר: "לא ייתכן שאינכם יודעים היכן הוא המנהג החדש של חנוכת החנוכות. אין תירוצים לכך, מאחר שכעת אתם היחידים בעולם שיש להם הידע אודות הדברים החדשים הללו, ולכן הנכם אחראים עליהם למען העתיד. כמו-כן אתם היחידים בעולם שהינם בעלי זכות לכך".

בשורה: אזהרה בגלל הזכות הגדולה של החמורים הראשונים

724 – *10 (3 בדצמבר 1990, מילאנו): דבורה חלמה שילדה הלכה ברחוב ופגשה רוכלת זקנה ותשושה. האישה עשתה בעבר דברים רעים לילדה, אך באה אליה כעת לבקש עזרה. היה זה חורף קר מאוד ולא היו לה גרביים. כשראתה זאת הילדה, היא נתנה לה את גרבי הצמר היחידות שהיו לה, למרות כל הרע שעברה[382].

בשורה: מידות המחילה והחמלה

725 – *10 (15 בדצמבר 1990, מילאנו): דבורה חלמה כי אמרה לאנה (אישה שהיא מכירה) כי הסיבה לבעיותיה היא המילים השליליות שהיא משייכת לדברים שקורים לה. בשל כך היא מביאה על עצמה עין הרע[383].

בשורה: כיצד אדם מביא רעה לעצמו על-ידי דבריו שלו

728 – *7 (4 באפריל 1991, מילאנו): דבורה חלמה כי ניתן לה לראות מראה של קמח דגנים. נאמר לה כי חל איסור להחזיקו בבית בפסח, מאחר שהוא נחשב חמץ.

חוק של פסח

729 – *1 (20 באפריל 1991, מילאנו): דבורה חלמה כי זוג התארס, ואהב האחד את השני מאוד. עם זאת, בשל הצורך לתקן חטא של חוסר כבוד לאמו המבוגרת, כוכבו של הגבר גרם לו להיפרד מארוסתו עבור התיקון, ובהמשך, דרך חברים, הם חזרו שוב להיות ביחד.

שיעור מיוחד מספר הכוכבים

730 – *10 (20 באפריל 1991, מילאנו): דבורה חלמה כי היא ושרה בחרו שמלת חתונה. דבורה אמרה לשרה פודו: "מרקו פדריקו[384], יהונתן[385] ובנך העתידי[386] יהיו "שלושת נאמני ה'".

ספר הסימנים

731 – *10 (21 באפריל 1991, מילאנו): דבורה חלמה כי יואל הושלך למים שלוש פעמים לפני שהתייבש בשל נבואת יהואל, יהואל[387].

סימן של תקווה עבור יהואל יהואל

732 – *5 (23 באפריל 1991, מילאנו) ג'יוזפה חלם כי חוצנים הגיעו מהחלל. אחד מהם אמר לג'יוזפה ברצינות רבה: "האנושות מפריעה לנו, ואם זה לא ייעצר, ניאלץ להתערב בקרוב מאוד"[388].

בשורה: סיבה לעוינות החוצנים (מלכתחילה)

733 – *3 (14 במאי 1991, באר שבע): פאולו חלם כי הוא היה עם יהונתן בבאר שבע. יחד הם הלכו לבקר באנדרטה לחללים שנפלו, אשר עוצבה כמלאך על ברכיו, האוחז בידי חייל ישראלי שנהרג במלחמה. יהונתן התרגש מאוד מכך ובכה, ולאחר מכן המשיכו שניהם לבקר בבאר שבע.

סימן להכנת תפילה עבור חללי צה"ל

734 – *6 (7 ביוני 1991, מילאנו) פרנצ'סקה קייפה (Chieppa) חלמה כי תינוק נולד, וניתנה לו מתנה: שרשרת זהב גדולה. היא שמעה קול אומר: "זהו בנו של המורה"[389].

סימן של תקווה עבור חיים שמשון

735 – *7 (9 ביוני 1991, מילאנו): דוד בנין חלם כי במקום מסוים התכנסה קבוצה של ערבים אירופאים אשר העירו על פסקאות אחדות בקוראן, ותוך כדי כך נכנסה למקום קבוצה גדולה של יהודים. בהמשך הסצנה התחלפה להושענא רבה. מר בנין ראה רב בעל זקן עבות ארוך ומוזנח הלבוש בשחור. רב נוסף אמר לו כי אין זה מקובל, ולכן יצא הרב הראשון מן המקום, וחזר כשזקנו גזוז ומסודר ולבושו אזרחי ורגיל.

די לבגדים השחורים הגלותיים, לזקנים המוזנחים ולמחסור בדרך ארץ

737 – *5 (6 באוגוסט 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה בהרים עם קבוצת אנשים. אף אחד לא יכול היה להבין היכן הוא נמצא, מה שגרם לפחד כללי. שמש או כוכבים לא נראו, שררה עלטה, והאוויר היה "נוראי". הדבר היחיד שהיה ניתן לעשות הוא ללכת ולא לעצור, אף על פי שאף אחד לא ידע מהו היעד. ההרים היו "שבירים" מרעידות אדמה, והעולם חסר האור נשלט על-ידי כוחות קודרים. בקבוצה קטנה זו של אנשים, עם זאת, היה אור אחד – אמונת ה', אף על פי שבשל החשכה הפיזית הקשה, אף אחד לא יכול היה לראות את כפות רגליו.

סימני הדור הרביעי

738 – *4 *6 (8 באוגוסט 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בביתו, בו נכח גם המורה חיים. ג'יוזפה והמורה ביצעו סימנים על העמודים שהחזיקו את הבית. הסימנים נעשו עם מטה המורה כדי להבריח את הרוחות והשדים מהבית.

סימני ההגנה שניתנים על-ידי הגואל חיים

739 – *7 (9 באוגוסט 1991, סומבררו (סוברה, Sovere)): ג'יוזפה חלם כי ישב ליד השולחן ואכל בשר. אישה הביאה לו גבינה, וכשראה זאת אמר לה כי אין זה ראוי, מאחר שיש לרחם על בעלי חיים[390]. ג'יוזפה עטף את הגבינה בניר אלומיניום והרחיקה מן השולחן.

חידוש חוקי ההפרדה בין בשר לבין מוצרי חלב מתוך רחמים על בעלי חיים (חוץ מאשר מסיבות בריאותיות)

740 – *5 (20 באוגוסט 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הייתה מלחמה, וכי אלפיניסטים איטלקים רבים (קבוצה מיוחדת של חיילים) יצאו לחזית. ג'יוזפה נקרא לשירות צבאי, וראה את פרץ רגוע מאוד, מגיש בבר ומכין קוקטייל. פרץ אמר: "שלא יהיה לך ספק, הכל יחזור לדרך של מלחמת העולם הראשונה". לאחר מכן ראה ג'יוזפה את שתי הגרמניות (לפני האיחוד) ואת רוסיה, כשעל המפה שלפניו נצבעו הערים ברלין ומוסקבה בסימנים שחורים.

סימנים נבואיים

741 – *5 (22 באוגוסט 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הביט במפה על שתי הגרמניות (לפני האיחוד) ועל רוסיה (איזור מוסקבה), וראה את דמותו של הקנצלר קוהל ושל העם הגרמני. קול משמים אמר: "יחזרו לעבדות". ג'יוזפה נבהל מן המילים הללו וסרב להאמין להן. הוא נחסם במחשבותיו, והקול שחזר הצהיר שוב: "יחזרו לעבדות[391], כך יהיה".

סימנים נבואיים

742 – *7 (12 בספטמבר 1991, סומבררו): דבורה חלמה שפרץ ופאולו הלכו לבית הכנסת, שבו דבורה הייתה צריכה לטבול במקווה. שרה פודו הראתה לדבורה כי ישנם שני חדרים עם אמבטיות (כבישראל), וכי בחדר אחר ישנן מקלחות, ושתי נשים נמצאות בו כדי לסייע. כשדבורה התקלחה, אחת מן הנשים שפכה קערת מים על ראשה, בעוד השנייה שפכה מים מראשה ועד לכפות רגליה. האישה הסבירה כי ישנם שני סוגים של מקוואות[392].

החוק החדש: מקווה

743 – *4 *6 (12 בספטמבר 1991, סומבררו): דבורה חלמה כי פרץ לבש טוניקה לבנה, ועם חלוף הזמן תווי פניו השתנו והוא דמה יותר ויותר למורה חיים.

עבור הספר "מלאך ה' העומד בין ההדסים"

בשורה על הדרך הארוכה לשלמות

744 – *5 (14 בספטמבר 1990, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה בסומבררו, ורעמים חזקים נראו בהר, שרעד. הרעמים ביקעו את הסלעים, ששבריהם נפלו על הבית. כל זאת הלך והתחזק, וג'יוזפה פחד. הוא הביט למטה ובחן את הנמלים. בינתיים יצא משמיים רעש קצבי מדוד של תוף מרים, והנמלים החלו לדבר, באומרן: "זהו ה' המציל". ג'יוזפה שמע אז קול היוצא מן הקירות ואומר: "זהו ה' המציל". באותו אופן גם הציפורים שעפו למעלה, העצים, הצמחים, כדור הארץ עצמו ורוחות המתים, שיצאו באותו רגע מהבית "מחייכות", אמרו: "זהו ה' המציל". ג'יוזפה חש פחד עמוק, וכל הקולות ששמע הלכו והתחזקו. גם הרעם מן ההר התחזק ואיתו קולות נפץ ופיצוח קבועים. ג'יוזפה יצא לגן ושכב על האדמה, אך מכל כיוון המשיכו אנשים, עצים, בעלי חיים, כדור הארץ, השמים וכו' לומר: "זהו ה' המציל", וההר הפך להיות אף יותר נפיץ. לבסוף הופיע כלב עם שתי עיניים אדומות ומבט אכזרי, וגם הוא אמר: "זהו ה' המציל".

בשורות אודות יום ה', זהו ה' המציל

746 – *10 (19 בספטמבר 1991, סומבררו): דבורה חלמה כי ראתה מטופלים בבית חולים, והתלוננה כשהבחינה בדרכים השונות בהן רופאים התייחסו לחולים ובמיוחד לזקנים. רופאים רבים היו יהירים והביטו על החולים מלמעלה. הצוות מסביבם היה גם הוא גאוותן, ושכח כי המטופלים הם אנשים, לא מִספרים, וכי אין לשכוח את כבוד האדם. למטופלים יש להעניק ביגוד נאות, והמיטות צריכות להיות מופרדות על-ידי וילונות כדי לשמור על צנעת הפרט, כדי שמלבד הרופאים או מחלקי התרופות, לאף אדם לא תינתן אפשרות לראות את איבריהם האינטימיים של החולים.

בשורה נגד היהירות של רופאים רבים, שנוגעת בדרכים הראויות ובכללים ביחס למטופלים

748 – *4 (29 בספטמבר 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי ראה את פרץ בצעירותו לובש חליפה שחורה אלגנטית, ונראה כאילו הוא נבוך ממה שעומד לקרות. קול מן השמים אמר: "כעת אראה לכם משהו אודות העתיד". באותו רגע ירד "ענן זמן" שבו ניתן היה לראות חיזיון: התקופה הייתה אחרת, השמים היו "שונים" ממה שהם כיום, העצים "השתנו" והארץ "השתנתה" גם היא. רוגע בלתי יתואר שרר. ג'יוזפה ראה אז אוהל ובו שלושה מבוגרים, מלאי חכמה ובריאים, והבין כי אלו הם יהואל יהואל, חיים שמשון ובעלה של גילת חיים. מאחוריהם ניצבו מכשירים טכנולוגיים מתוחכמים. יהואל יהואל, שהיה במרכז, אחז בחיפושית פרעה[393], אמר בריכוז: "בזכות אבותינו", והכניס אותה לפיו. ג'יוזפה הבין כי הוא התבונן על הברית החדשה השלמה וכי ההתייחסות הייתה לפרץ, פאולו, סולי, דניאל וג'יוזפה.

סימנים נבואיים - סימן עתידי המבשר רוגע ובריאות טובה

749 – *5 (29 בספטמבר 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה בשמים והביט על צבאות מלאכים. כל צבא התחלק ליחידות בצבעים שונים. ג'יוזפה היה מסוגל להבחין בין ה"צהובים" ל"כחולים". לכל יחידה היה מנהיג, והמנהיגים הגיעו לג'יוזפה ואמרו: "קיבלנו כעת רשות לרדת לאדמה כדי להגשים את כל מה שהוחלט עליו". מיד לאחר שהפסיקו לדבר, ג'יוזפה ראה מלאכים יורדים לארץ כדי לתפוס "עמדות". היו אלו מלאכי חבלה הנקראים משחיתים. חלק פנו לאדמה עצמה, ואחרים פנו לעצים ולמטעים. היו גם מלאכי רוח, אש וים. המפקד של המלאכים ה"כחולים" פנה לג'יוזפה ואמר: "חיכינו לרגע הזה זמן רב. כעת כשניתנה רשות, נרד ונצדיק את תפקידנו. אנו אלו היוצרים פאניקה והפרעות נוראיות בעולם". לאחר הדברים הללו, ג'יוזפה ראה עמק גדול ובו רכבת, שנסעה במהירות גבוהה, התנגשה ברכבת אחרת. אנשים רבים נכנסו מיד לפאניקה.

מלאכים משחיתים של הדור הרביעי

750 – *5 (1 באוקטובר 1991, סומבררו): פאולו חלם כי הצבא האמריקני הוצב באדמה שיושבה על-ידי ילידים לא מתורבתים. מטרת הצבא הייתה לחנך את תושבי המקום ולשלוט עליהם. האנשים היו פשוטים, לא רשעים, וחייהם המסורתיים היו שקטים ושלווים. הם לא הבינו מדוע עליהם לשנות את מנהגיהם ולבצע רצון של אנשים לא מוכרים, ולכן החליטו להתנגד לבסוף לאמריקנים, כשהאחרונים, בגישת עליונות, הפחידו אותם באמצעות תרגילים אוויריים של מטוסים. האנשים השתטחו מפוחדים על האדמה כשידיהם על ראשם, ושאלו את עצמם מדוע כל זאת קורה להם. פאולו ראה אז את דמותו של הנשיא ג'ורג' בוש (האב) שהיה מודע למה שקרה לאותם אנשים[394].

מספר טעויות אמריקניות במדיניות החוץ

751 – *10 (4 באוקטובר 1991, באר שבע): סולי חלם שפרץ אמר כי אין להיות מופתעים, מאחר שהשבת הנוכחית היא שבת מיוחדת, "שבת בראשית", והוסיף כי זו "שבת ה-50", שבה ישנם 50 חלומות או יותר[395]. בבוקר הבא סולי חלם כי ראה ספר תורה ובו נכתב: "וישכם אברהם בבוקר", כמו גם מילים המתייחסות לעובדה שלשרה, כעבור שנה, יהיה ילד.

בשורה: שבת בראשית ה-50

752 – *4 (8 באוקטובר 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי דיבר עם איש לא מוכר, שסיפר לו הכל אודות העבר והעתיד. ג'יוזפה שאל אותו: "האם זה נכון שאתה אוהב להגן על עצמך?", והאיש ענה בחיוב. אז ראה ג'יוזפה את פרץ והתלמידים הולכים באיטיות רבה. קול משמים אמר: "כעת יש להתקדם לאט"[396].

בשורה: זמן ללכת לאט

755 – *8 (22 באוקטובר 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי היה עם מספר נערים. מפיותיהם נשמעו שירים אודות מות הכנסייה הקתולית, והאשמות מהעבר עד להווה. ג'יוזפה ראה כי אחד מן הנערים היה תחת "כישוף" שנעשה בשם הכנסייה, ולכן ביצע סימנים כדי לשבור את הכישוף. הוא שאל את הנער: "מי אתה?", והנער, שהציג בפניו מסמך שעליו חותמת דרקון, ענה: "הכנסייה (הקתולית) תמות בשנים 2020-2021".

בשורה נבואית ביחס לנפילת הכנסייה הקתולית

756 – *5 (23 באוקטובר 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בסוריה ובלבנון. תמרונים צבאיים עם נשקים כבדים התבצעו בהן לקראת מלחמה נגד ישראל. ג'יוזפה שאל: "תפרוץ מלחמה?", ובאותו הרגע הופיע שאול[397], שאמר: "כן, תהיה מלחמה".

סימן של מלחמה נגד סוריה

758 – *10 (28 באוקטובר 1991, מילאנו): ג'יוזפה חלם שראה את יעקב אבינו. הוא נכנס לאוהל של ארבע נשותיו ואמר: "לאה, הלילה את חייבת להכין את עצמך".

בשורה: החוק החדש אודות נישואין ופוליגמיה

759 – *3 (31 באוקטובר 1991, באר שבע): סולי חלם כי ראה את פרץ ודבורה בחוף הים. שמעון וסולי הביטו מרחוק, וראו את פרץ ודבורה עומדים כאילו ערכו הם טקס. דבורה אמרה בעברית את הברכה "להדליק נר של יום טוב", אך טעתה ופרץ תיקן אותה. פרץ אמר אז את ברכת "שהחיינו" ובהמשך כתב משהו חשוב מאוד על הלוח, תוך שהוא מביט למעלה לקבלת השראה.

המנהג החדש – חידוש של הדלקת נר ליום טוב (החגים – פסח, שבועות, סוכות וכו')

765 – *6 *7 *10 (12 בדצמבר 1991, סומבררו): דבורה חלמה כי מספר נשים הגיעו אליה לקבל מידע על בית ספר השושנה. דבורה, שראתה כי התעניינותן רצינית, פתחה ספר שכלל את סיפור חייו של המורה חיים, שיעוריו ושיחותיו, וקראה פסקה המתייחסת לשבת: "בשבת המטבחים "שבורים", מאחר שלא ניתן לבשל בהם, אך שבת אינה כוללת רק את איסור הבישול או איסור הדלקת האש. בשבת יורדת על האדם רוח התפילה, ובמיוחד ביום זה ניתן לבקש מה' את מה שחפצים בו ונמצא בלב. אם, לדוגמא, מישהו מבקש מה' לרחם על מי שאין לו מזון, ביגוד או בית, השבת הרחמנית היא היום בשבוע לתפילות אלו". – הנשים, שלא הבינו היטב את הנושא, לא התלהבו מן הדברים. לאחר מכן ראתה דבורה את המורה חיים ואת פרץ מתקרבים אליה. היא בירכה אותם לשלום, והבחינה כי פרץ היה כ"זנב" מאחורי המורה. כאשר ניצבו הם לפניה, היא חיבקה את שניהם.

השבת החדשה בבית התפילה

767 – *6 (25 בדצמבר 1991, סומבררו): פאולו חלם כי היה עם המורה חיים, כשגם פרץ ואחרים נכחו. המורה דיבר אליהם בביטחון ובהחלטיות ושידר רוגע ורצון לפעול בשם הגאולה. היה זה כאילו נתן הוא פרויקט לכל אחד, וכל מי שקיבל אותו מהמורה הרגיש חזק ומוכן לעבוד.

בשורה אודות עבודה למען הגאולה השלמה

771 – *4 (13 בינואר 1992, סומבררו): דבורה חלמה כי אמרה לדניאל: "אנו כאן כדי להשלים את הסימנים ולגרום להם לרדת לאדמה. אנו כאן בסומבררו כדי להשלים את סימני בית ספר השושנה, ולאחר מכן מישהו יראה (את מה שיש לבצע). הבית כאן חייב להיות עבור כל חברי בית ספר השושנה.

חשיבות בית ספר השושנה

782 – *10 (8 בפברואר 1992, סומבררו): דבורה חלמה כי גלוח ראש התקרב אליה. היא החזיקה בידיה את גילת חיים, שענדה צמיד עם 4 מגני דוד. גלוח הראש הביט על הצמיד ושלח מבט מאיים לעבר דבורה, שרצתה לומר משהו, אך אז הפכו פניו של האיש לאלו של שאול. דבורה אמרה לו: "בכל סיטואציה, גם הקשה ביותר, אין היהודי צריך להסתיר את יהדותו, אם רוצה הוא לשמור על זהותו".

מסר: לעולם אין להסתיר זהות יהודית

786 – *10 (26 בפברואר 1992, באר שבע): סולי חלם כי ראה את גן עדן. הוא ראה את אדם הראשון, שלאחר שידע את חוה, יצר גבעה קטנה מאדמה באותו המקום. נראה כאילו הדבר נכתב בספר בראשית אך באופן נסתר: "לאחר שידע אדם את חוה, הוא הקים באותו המקום גבעה קטנה"[398].

מסר נסתר אודות אדם וחוה

788 – *3 (13 במרץ 1992, באר שבע): סולי חלם כי התעורר בבוקר, לקח תפוח ורצה לשאת ברכה, אך לפתע ראה את פרץ, שאמר לו בטון רציני כי ראשית עליו לומר "שמע ישראל".

החוק החדש: "שמע ישראל" לפני ברכה על פרי

789 – *10 (20 במרץ 1992, באר שבע): סולי חלם כי שמע קול, כמעט צעקה, האומר: "ורוד"[399]. מיד לאחר מכן ראה הוא קבוצת אנשים לבושים בלבן, וביניהם היה פאולו, שהתהלך כשקראו הם בקול רם מזמורי תהילים להלל את ה', ישתבח שמו לעד.

סימן השושנה

790 – *7 (18 באפריל 1992, מילספיני, מילאנו): שמעון חלם שראה שלושה צעירים יהודים ללא זקנים, בני כ-20. הם היו חצי ערומים, כפופים והחזיקו את ראשם בזרועותיהם ובידיהם, תוך שהם מפוחדים ומבוישים. עם רוברטו נכח גם חבר יהודי, שאמר: "אתה רואה את הנערים הללו? הם היו חלק מתנועת חב"ד ויצאו ממנה. הם מחכים רק לאדם שיעשה משהו למענם, והאדם הזה הוא פרץ". רוברטו ראה אז את פרץ שהתקדם לכיוון היהודים הללו, וחברו של רוברטו סיפר לו כי יש לו שני אחים שהיו בתנועת חב"ד, וכי אחד מהם יצא מהתנועה בעצמו, פעולה שהייתה קשה יותר מיציאתו של השני.

בשורה: חרם על תנועת חב"ד, כשיש בהם כאלו אשר יכולים להינצל ולצאת

791 – *10 (10 במאי 1992, סומבררו): דבורה חלמה כי פרץ הניח את ידיו על ראשו של כל תלמיד, העניק לו פת לחם, ונשא איתו ברכה. מי שקיבל את הלחם היה צריך לומר שם של אדם יקר לו או לה, כאם או כאדם שמת, כדי להוסיף זכות. דבורה ראתה אז את המורה חיים הלבוש בבגדים כפריים. הוא היה בחברת סבה של דבורה ששמו היה סאנטו (Santo). המורה חייך בהבעה של שמחה גלויה.

ברכות מחמורי הגואל חיים

792 – *4 *6 *10 (16 במאי 1992, סומבררו): פרץ חלם על המורה חיים. שניהם ישבו ליד השולחן – המורה בראשו ופרץ בימינו. פרץ קרא את ברכת המזון, וברגע מסוים המורה עצר אותו, מאחר שהוטרד מטעויות בדיוק הקריאה. המורה חיים אמר ביטוי בעברית: "כפילת פה"[400] (דהיינו: הכפלת מילה כדי לא להשאיר שום ספק בנוגע לפירושה). פרץ התחנן בפניו שלא ינזוף בו בעצמה רבה, כי בשלב זה הוא אינו מסוגל לשאת זאת. המורה חיים הסכים והמשיך לדבר אל פרץ באופן רגיל.

בשורה: דיוק בקריאה וכפילת פה בטקסט השְבועות

794 – *4 *6 (1 ביוני 1992, מילאנו): ג'יוזפה חלם שפרץ ישב על כסא, כשהוא שמח, מחייך חיוך מתוק ולבוש בגד ארוך העשוי מעורות. הם ישבו יחד בחוץ, השמש הייתה חיוורת, וברקע נראו קטעים שונים בשחור-לבן מתקופות מלחמות העולם. ג'יוזפה היה צריך לבצע סימן, שכלל קבלת השפעות מן השמש ומסירתן לפרץ. ג'יוזפה חשש מעט, מאחר שידע כי לא ניתן לבצע חלק מן הסימנים, אך פרץ, בחיוך, הסכים לביצוע. ג'יוזפה עשה סימן ובו אמר כי הזרמים הם עבור עבודת ספר משנת חיים. פרץ אמר: "זהו הזמן לסיים"[401], ביצע סימן של סיום, ואמר: "המורה חיים אהוב על-ידי ה', אבינו שבשמים. המורה אינו רוצה שנאבד עוד זמן".

סיום ספר משנת חיים הראשון

795 – *10 (10 ביוני 1992, מילאנו): שאול חלם כי ראה את פרץ שאמר: "כל בוקר אני אוכל לחם עם מלח", ואז ראה הוא צעיר חסון עם שקי קמח רבים[402].

בשורת בריאות: לחם ומלח

797 – *10 (13 ביוני 1992, סומבררו): דבורה חלמה כי ראתה אדם שהעניק לה שעון גדול. לאחר מכן היא ראתה אדם עם שלושה שעונים – אחד ניתן לפרץ, אחד לפאולו ואחד לדבורה. לשעונים היה מראה מלבב.

בשורה: ניצול הזמן בחכמה מביאה אושר

798 – *4 (18 ביוני 1992, באר שבע): סולי חלם כי המורה חיים אמר לו: "אדם, אבינו הראשון, ידע את כל השמות הנכונים של הדברים", והוסיף: "אדם ידע על אחרית הימים, ומאחר שאנו באחרית הימים, יש להבין כי אדם ידע זאת"[403]. בחלום סולי קמחג'י רצה לשאול את המורה על בנו של אדם, אך התבייש.

בשורה נסתרת: האדם הראשון ידע אודות אחרית הימים

799 – *4 *7 *9 (28 ביוני 1992, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בבאר שבע. הוא שמח מאוד להיות שם, מאחר שהאווירה הייתה חגיגית ושמחה. בעיר הייתה תנועה רבה, כשיהודים וערבים ישבו ברחובות וצפו בטלוויזיה, בה שודרו חדשות אודות השלום. היה זה כאילו כל העיר לבלבה עם עצים גבוהים. השמים היו כחולים ובהירים, וג'יוזפה החליט לבקר את סולי קמחג'י, שהיה מעורב בפגישה פוליטית. ג'יוזפה חיכה לו, וכשיצא, הם התחבקו ברגש רב. ג'יוזפה ראה אז בבאר שבע שני מכרים מאיטליה ושאל אותם מדוע הם שוהים בישראל. הם ענו: "אנו כאן בשל הנסיבות המתגלות". ג'יוזפה אמר: "איזה גורל מוזר"[404].

סימן נבואי אודות השלום

800 – *10 (10 ביולי 1992, סומבררו): דבורה חלמה שדניאל דיבר על "טרוריסטים". משמים נאמר: "האדמה שאתה עומד עליה נחשבת אדמת אבותינו. אין זו איטליה"[405]. באותו רגע דניאל החל לכתוב נבואות באנגלית.

בשורה: התרחבות ארץ הקודש

חלומות 801 עד 900

802 – *10 (יולי 1992, מילאנו): מכרנו אהרון מינאזי (Minazzi) חלם כי הלך לבית הקולנוע, שהראה סרט ששמו "השם", ובפנים פגש את פרץ. לשניהם לא היה כסף, אך פרץ יכול היה לקבל בעזרת כרטיס הכניסה שלו מה שרצה ממספר מזנונים במתחם בית הקולנוע. מינאזי נהג כמוהו, כך שגם הוא יכול היה לאכול[406].

גישה לסימנים השלמים

806 – *10 (18 באוגוסט 1992, סומבררו): דניאל חלם כי הוא, פרץ, פאולו, ג'יוזפה ובנימינו יצאו לבצע סימן במקדש בירושלים כדי לייסד את גבולות ישראל. פרץ אחז במפה, ודניאל אמר כי הגבולות הם הגבולות התנ"כיים. פרץ הוסיף כי קיים גבול "סודי" צפוני נוסף על הים השחור ששייך לישראל, וכי שם המקום הוא מוֹדיאן או מאדיאני (הוא לא זכר זאת היטב)[407].

סימן נבואי הנוגע לגבולותיה העתידיים של ישראל

807 – *4 (14 בספטמבר 1992, סומבררו): דבורה חלמה שסבה סנטו ודומניקו מניגרסו בכו מצער. אז ראתה היא את קוֹסימה (אשתו של דומניקו מניגרסו), וחשבה על הגזרה שנפלה על החמור במהלך השנה הרביעית. היא ראתה בהמשך כורסא בשמים בין העננים, אשר בה ישב פרץ, ששפט. את ה"כסא" הוא "הרוויח", מאחר שהתגבר על הגזרה[408].

ייסוד בית הדין של מרדכי

808 – *6 (15 בספטמבר 1992, מילאנו): דניאל חלם שנכנס לבית ספר (השושנה בסומבררו) יחד עם המורה חיים, וגם פרץ נכח במקום. כשפרץ ראה את המורה, הוא התלבט האם להתנתק מן העבודה או לא כדי להתקרב אליו. המורה חיים אמר לדניאל: "פרץ עסוק מאוד ואין להפריע לו"[409].

סימן: הענווה של המורה חיים

809 – *4 (22 בספטמבר 1992, מילאנו): דניאל חלם כי הוא הולך ברחוב כלשהו ומסביר לילד על "החיוך המיוחס של החמור".

סימן: החיוך המיוחס של החמור האוכל לחם

811 – *6 (23 באוקטובר 1992, סומבררו): פאולו חלם כי דודתו אנטונייטה, עליה השלום (שנפטרה 21 ימים לפני כן) שכבה בארון מתים בכנסייה. פאולו עמד מחוץ לכנסייה, כאשר קרובים צעקו על כך שגופה של אנטונייטה החל לזוז. פאולו נאחז פחד גדול והבין את מה שקורה. הוא אזר אומץ ונכנס לכנסייה, בה ראה שדודתו חוזרת לחיים. בשל פחדו, התקשר הוא לפרץ, כי סבר שאינו יכול לשאת זאת לבד, אך פרץ לא ענה, ופאולו הבין כי עליו להיות חזק ולהישאר שם. בהמשך ראה פאולו כיצד גופה של אנטונייטה חזר לחיים בעזרת רצף של תנועות פנימיות וחיצוניות, וכשהתיישבה לבסוף, היא ביקשה משהו לשתות. הוגש לה יין, אך הוא צרב בבטנה, והיא ביקשה במקום זאת כוס מים. לאחר שקמה על רגליה, היא הביטה בארון המתים הריק ובעטה בו, בגישה של: "כעת אין צורך בך".

סימנים: תחייתה של אנטונייטה

813 – *3 (4 בנובמבר 1992, נאפולי): ג'יוזפה חלם שבסומבררו דיבר הוא עם פרץ על "סימן" שצריך להתבצע בנאפולי. פרץ היה מרוצה מכך. ג'יוזפה ראה אז, בבית ספר השושנה ובבית התפילה בסומבררו, 4 עמודי אש המרוכזים באמצע החדר.

סימן: ארבעת עמודי האמונה של בית התפילה[410]

815 – *10 (8 בנובמבר 1992, מילאנו): דניאל חלם כי הייתה לו שלפוחית על ידו הימנית. היד נגעה בלי כוונה במשהו, ומן השלפוחית יצא עכביש. דניאל סיפר זאת לפרץ, שאמר כי העכביש בנה בית מתחת לעור, וכאשר הגיע הזמן, הוא יצא. משמעות החלום היא כי בית הלחם הוכן באופן חשאי לישראל, וכשיגיע הזמן הוא יעלה על פני השטח.

משל המתייחס לגילוי העתידי של הבשורה החדשה

817 – *10 (14 בנובמבר 1992, באר שבע): סולי חלם שאברהם אבינו התהלך בלילה כדי לעבור דירה לסביבה מזרח תיכונית טיפוסית. הוא נדד עם שרה אשתו ועם בנו, יצחק אבינו, שהיה בגיל 3 או 4. במהלך עצירות במסעו, אברהם הדליק לפידים, כדי להרחיק חיות פרא שניסו להתקרב אליו.

חלום על אברהם, שרה ויצחק כבן 4 שנים

818 – *4 (18 בנובמבר 1992, סומבררו): פאולו חלם שראה את פרץ במינרבינו (Minervino, מקום הולדתו של פאולו בפולייה, דרום איטליה). פרץ הפסיק שיחה חברותית עם מכשף ונכנס עימו לבית הוריה של אנה ממינרבינו (חברה של פאולו). המכשף היה עם חבר, וכאשר נכנסו לבית, המכשף לא יכול היה להזיז אפילו אצבע, מאחר שפרץ ביצע סימן על מותניו וחסם אותו. החבר של המכשף, כשראה את הקושי בו היה נתון, רצה להכות את פרץ מאחור, אך פאולו השתלט עליו והוציא אותו החוצה. בינתיים, פרץ ניצח את המכשף.

הברית החדשה השלמה מנצחת את הכישוף והקסמים

819 – *10 (20 בנובמבר 1992, באר שבע): סולי חלם כי היה קרוב למפל מים עם מספר תיירים. המדריך הסביר על מספר סוגי תיירים ותגובותיהם ביחס למפל: אלו שמיד מפחדים ולא מוכנים להתקרב אליו, ואלו שלא חוששים בהתחלה, אך כשהם מתקרבים אליו פחדם גדול פי אלף (מזה של אלו המפחדים להתקרב). כשסולי התעורר הוא קישר את האמירה "פחדם גדול פי אלף" ליראת ה'.

משל המתייחס ליראת ה'

820 – *10 (25 בנובמבר 1992, באר שבע): סולי חלם כי היה עם ילדו, יהונתן, בקהילה היהודית של מילאנו. במקום נכח גם אב נוסף עם ילדו. סולי היה צריך לתת 200 שקלים עבור פטירת יהודי, והוא כתב משהו בספר למען הנפטר. מישהו מן הקהילה לקח ממנו 50 שקלים, וסולי כתב בעברית בספר: תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד. לאחר מכן לקח ממנו שמעון פרס עוד 50 שקלים, מה שהשאיר 100 שקלים עבור הנפטר.

החוק החדש הנוגע לצדקה המסייעת לנפטר

821 – *3 *10 (26 בנובמבר 1992, סומבררו): דבורה חלמה כי שתי נשים ילדו ילד. אחת מן הנשים בכתה נואשות, ואמרה כי הילד שלפניה הוא קטן וללא חיים. האישה השנייה אמרה לה: "אל תבכי, בנך חי. הבן המת הוא שלי, ומותו נגרם מאחר שילדי צריך להיוולד מאוחר יותר, לא כעת" - דבורה ראתה כי פרץ ופאולו היו בבית הספר, שדמה לשוק מעגלי וגדול. אדם כלשהו הראה אריג אדום לדבורה, והיא אמרה כי לא תקנה אותו כעת אלא מאוחר יותר. אז פרץ, פאולו, דבורה ואותו אדם יצאו לגן, בלילה מלא כוכבים. האדם אמר לפרץ: "אני מלכיצדק, ובאתי לומר כי לא יהיו לי צאצאים לאחר מכן". פרץ השיב לו: "לא, העולם לא יכלול רק יהודים. אין לכך משמעות. לא כל אחד יהפוך ליהודי, אלא יהיו מספר קטגוריות: יהודים, אפרים, ומי שאין לו הכוחות להפוך ליהודי. האחרונים יהיו צאצאיך"[411].

בשורה: צאצאי מלכיצדק

822 – *10 (27 בנובמבר 1992, סומבררו): דבורה חלמה על שני מוחות אנושיים. למוח אחד היה "מסדרון" סגור ולשני "מסדרון" פתוח. נאמר בחלום כי בעלי ה"מסדרון" הסגור הם מאוזנים וגמישים, ובעלי ה"מסדרון" הפתוח הם חסרים ונוקשים[412].

שיעור מעניין

823 – (28 בנובמבר 1992, מילאנו): שמעון חלם על פרץ ועל זרה מזנזרה די מוקניה. שניהם קיבלו את אמת הבשורה החדשה, אך בעוד זרה מזנזרה פנה אל הדרך השגויה, פרץ בחר בדרך הנכונה.

- -

סימן של הסכיזמה

825 – *10 (30 בנובמבר 1992, סומבררו) דבורה חלמה כי מלכת אנגליה אליזבת ה-2 ענדה שרשרת עם מגן דוד גדול סביב צווארה. היא ראתה בהמשך את פרץ וסיפרה לו על כך. פרץ, לאחר שווידא כי אכן מדובר במגן דוד, אמר: "אך האם לא ביצעת עדיין את סימן בריטניה הגדולה?"[413].

סימן: מגן דוד נכלל במונרכיה האנגלית

827 – *3 (5 בדצמבר 1992, מילאנו): דניאל חלם שבית הספר היה מלא במתפללים. הם שהו במחצית משטחו של בית התפילה, בעוד המחצית השנייה הייתה חלק מבית הספר. ברגע שהמתפללים השתחוו בפני ה', בית הספר גדל באופן שכולם יכלו להישאר בגבולות בית התפילה. דניאל הביט על כך מחוץ לבית הספר, וכשפרץ שאל אותו האם הוא עוקב אחרי המתרחש, דניאל ענה בחיוב[414].

אחד מניסי המקדש

828 – *5 (9 בדצמבר 1992, באר שבע): סולי חלם כי חזה במעין סרט המתאר את המצב הקשה ברוסיה. הוא ראה את נשיא ברית המועצות לשעבר גורבצ'וב מספר פעמים ואת מצבה הנורא של המדינה בהווה: בלבול גדול, זנות, רוחות רעות ושדים ובעיות רבות אחרות.

סימן נבואי ביחס לרוסיה

829 – *10 (13 בדצמבר 1992, סומבררו): ג'יוזפה חלם על כוחות רשע אפלים שהעמידו אותו בניסיון. "שר" כלשהו הגיע, והאשים אותו בהיותו "עליון", בשל הנבואות שקיבל. ג'יוזפה ענה: "אני רק אבק", והרים מעט אדמה שהייתה מתחתיו. השר צחק וגרר את ג'יוזפה איתו כדי שייפול. ג'יוזפה אמר: "מן העפר באנו ואל העפר נשוב"[415], ובהמשך ראה חלום נוראי על תינוקות רבים שנולדו מתים. ג'יוזפה חזר לבית בסומבררו, וכשהמלאך מיכאל ירד, הוא אמר: "אני המלאך מיכאל ואני מכריז כי שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". באותו רגע נכנסו נביאי ישראל לבית, וכולם חיכו להגעת שלושת אנשי הגאולה. במקום נכחו גם האבות אברהם, יצחק ויעקב, וסוגים רבים של מלאכים. הראשון להיכנס לבית היה משה. אחריו נכנס ישוע לבוש בבגדים מודרניים, ולבסוף נכנס הצדיק חיים. המורה בירך את ג'יוזפה לשלום וטפח על שכמו. בחדר שהו גם דניאל ושרון (אשתו לשעבר של ג'יוזפה), שסייעו באירוע ההיסטורי הגדול הזה של איחוד אבות ישראל.

סימן המלאך הראשי מיכאל: שלושה הם אנשי הגאולה

831 – *6 (25 בדצמבר 1992, מילאנו): בנימינו חלם כי המורה חיים נכח בחדר, וישב ליד שולחן כתיבה. פאולו עמד לידו. על ידו הימנית של המורה הייתה טבעת עם אבן כחולה גדולה, ועל ידו השמאלית טבעת עם אבן ירוקה גדולה. המורה חיים חייך, נישק את בנימינו ואמר לו: "אתה מנשק כמו המורה".

רמז למות הקורבן של בנימינו

832 – *4 *7 (26 בדצמבר 1992, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי הוא נתון במאבק עז עם רוח ליבו. לאחר מכן הוא היה בשפת הים, נכנס למים והכניס את ידו מטה כדי להרים אבן. הוא החזיק אותה והביט בה, ואז הבין כי היא בצורת לוחות הברית. לאחר שפתח אותם, ראה חריטות של אותיות עבריות וצפנים נסתרים. ג'יוזפה נתן את האבן לפרץ בשמחה גדולה, ובקול נרגש אמר: "המשמעות היא שיהודה מצא שוב את ליבו".

סימן: החוק החדש מסייע לבני ישראל למצוא שוב את הלב החדש

833 – *10 (27 בדצמבר 1992, באר שבע): סולי חלם כי הוא היה עם אחיו דוד, ושניהם היו כלואים בטירה. שומריהם היו רשעים (ייתכן ומוצאם היה צרפתי) וניסו לפגוע בהם, תוך שליחת חיות פרא חתוליות לעברם: אריה, נמר וחתול גדול נוסף. בכל פעם ששלוש החיות התקרבו לסולי ולאחיו, סולי אמר: "אל שדי", והן לא יכלו לפגוע בהם. הם לא נפגעו כלל.

סימן: הגנת השם אל שדי

835 – *10 (31 בדצמבר 1992, מילאנו): דניאל חלם ש"בנו" ביקש ממנו בשר חזיר, והוא ענה כי לא ייתן לו אותו, מאחר שהשומנים בו גורמים לדם להיות סמיך, מה שגורם ללב להגביר את קצבו ולהחלישו, ויכול לגרום להתקף לב.

בשורה הנוגעת לבשר חזיר

836 – *3 (12 בדצמבר 1992, מילאנו): דניאל חלם כי היה על חשמלית שעלתה על גבעה. כשהגיע לפסגה, הוא לא יכול היה לראות יותר אדמה אלא רק מים. בשלב זה איבדה החשמלית שליטה והחלה להאיץ. דניאל, שחש כי הוא נופל, זעק: "אל שדי", ואף אחד לא נפגע. בהמשך נדהמו כולם מהתופעה שראו לפניהם: מפסגת ההר ירדו מי ים, אשר התפשטו בכל האזור. ילד שאל את דניאל מה קרה, ודניאל ענה כי מדובר בסימן המבול האוניברסאלי. האנשים החלו אז לחפש מחסה, ומצאו מקום בקומות העליונות של בניין. דניאל לקח לחם ולפני שאכל אותו, הוא ברך: "ברוך אל עליון המברך את הלחם הגדל מן הארץ להגנה מהמים הגבוהים". לאחר שפיזר מלח על הלחם, הוא חילק אותו לאחרים. מחלון הבית יכול היה הוא לבחון את המצב, וראה ממנו שהמים מכסים באיטיות את הארץ.

הברכה החדשה: "המברך את הלחם הגדל מן הארץ"[416]

841 – *6 (7 בינואר 1993, סומבררו): פאולו חלם כי נסע יחד עם אביו ואימו למינרבינו בשל מות דודתו של פאולו, אנטונייטה, עליה השלום. המסע למינרבינו היה מלא במכשולים, אך כאשר הם הגיעו לשם, ראו את אנטונייטה חיה ומאושרת. הם ביקשו ממנה הסברים לכך, והיא ענתה כי נכון שמתה, אך אז דמה החל לזרום, והיא קמה בעקבות כך לתחייה.

סימנים לתחיית המתים

843 – *5 (8 בינואר 1993, באר שבע): סולי חלם כי ביקר בקבר יוסף הצדיק, וראה קבוצה צפופה של ערבים עם כוונות זדון, המנסה להיכנס למקום. סולי ניסה נואשות לסגור את הדלת, אך בטעות פתח אותה. הערבים נכנסו והחל קרב ביניהם לבין היהודים.

סימן נבואי

844 – *4 *6 (25 בינואר 1993, סומבררו): בנימינו פריקו חלם כי הוא ראה את פרץ, רנאטו לוי, שמעון ואנשים אחרים המוכרים לו. היו אלו תלמידים של הצדיק חיים, כשהיה הוא בעולם[417]. המורה חיים אמר: "התלמידים הראשונים שבחרתי היו פרץ ורנאטו". בחלום נאמר כי שמעון מאמין בתחיית המורה, בעוד לאחרים יש ספק מסוים בכך. כמה מן הנוכחים ביקשו מבנימינו מידע אודות פרץ, והוא השיב כי בתקופה זו אין רשות לדבר.

בשורה הנוגעת לתמימות

846 – *6 (13 בפברואר 1993, סומבררו): פאולו חלם כי המורה חיים נולד, ומגופו יצא ישירות אור לבן.

על הסימנים הנבואיים הנוגעים לנבואת "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ" (ישעיהו, ט', 5)

848 – *10 (16 בפברואר 1993, סומבררו): דבורה חלמה על דג גדול מאוד, הדומה ללווייתן, שעלה וירד בגרם מדרגות והסתובב סביב עצמו. בשלב מסוים הדג הסתובב, חייך וקרץ לדבורה.

סימן נפלא של "רמזי" הדג הגדול לוויתן

850 – *5 (13 במרץ 1993, סומבררו): דניאל חלם כי מישהו שפחד מאוד מחלום העיר אותו. בחלומו נראו שלושה ימי שבת, זעם ה' ואוטובוס חדש. דניאל הסביר לו את החלום: שלושת הימים הם שלושה חטאים המשחררים את זעם ה'. בין השלושה, השבת אינה מוכרת ל"עדים" ולקתולים (אלו הם שניים), כאשר ה"עדים" מחללים את שם ה'. האוטובוס החדש מסמל את הגילוי החדש, שה"עדים" לא שותפים לו.

סימן נבואי כנגד ה"עדים" (עדי י')

851 – *10 (17 במרץ 1993, סומבררו): דניאל חלם כי היה בלילה בהרים. במקום נכחו גם פרץ וילד שהכיר. הילד רצה לראות "סימנים מוחשיים", ודניאל הסביר כי ה"סימנים" אינם "נקבעים" על-פי רצון האדם, אלא לפי המטרות הגאוליות, המנוהלות על-ידי רצון ה'. הילד ראה אז ירח בצבע כתום וקרא לדניאל, שאמר: "זהו סימן שחייב לרדת לארץ". הירח החל לרדת, והאיר בצבעו את החשכה. דניאל אמר אז לילד: "כעת הבט על השמים. הם מלאים בעננים, אך בעוד רגע תראה שמים מלאי כוכבים כפי שלא ראית זמן רב". ואכן, רוח חזקה נשבה ופיזרה את העננים. הילד הנדהם הביט בדניאל, שאמר: "אני כלום. מה שאתה רואה אלו רק סימנים". בהמשך דניאל הסביר לפרץ את הסימן של הירח הכתום, ופרץ היה מרוצה מאוד מכך.

סימנים של הקדושה החדשה (צבע כתום) המגיעה דרך הסימנים

852 – *3 (21 במרץ 1993, סומבררו) פאולו חלם שגילת חיים העניקה לו מטה מקוורץ לבן. פאולו אחז בו בידיו, והוא בהק בחוזקה. לאחר מכן פאולו נתן את המטה לפרץ, וגם כאשר פרץ אחז בו, המטה בהק בחוזקה.

סימן גילת חיים, הקשור למזבח הכוהנת המשוחה

853 – *10 (18 באפריל 1993, מילאנו): שאול חלם כי ראה את פאולו, ששאל: "האם אתה יודע כמה ספרים משה רבנו כתב?". שאול לא ידע את התשובה, ופאולו אמר: "עשרה ספרים".

בשורה: משה כתב עשרה ספרים

854 – *10 (18 באפריל 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי חי בזמנו של אברהם אבינו, וכי אברהם נתן לו חתיכת ברזל גולמית כבדה בעלת חשיבות, שג'יוזפה לא הצליח להבין מהי. באותו רגע פרץ הופיע ואמר לג'יוזפה: "חתיכת הברזל שאברהם אבינו נתן לך מסמלת את סימני אברהם, שהתקבלו על-ידי ה' ברוך הוא, ואת הסימנים שביצע עם יצחק אבינו ועם ישמעאל. הברזל[418] הוא רק סמל, אך יש לו ערך רב, מאחר שהוא מסמל גם את המסורת הסודית של אברהם". אז ראה ג'יוזפה שאברהם צחק למען יצחק.

סימנים נסתרים של אברהם אבינו

856 – *6 (24 באפריל 1993, סומבררו): דבורה חלמה כי סיפרה לפרץ על כך שחלמה על המורה חיים. לאחר שדבורה סיפרה לו את החלום, פרץ הסביר כי המורה יתרחק מאיתנו בשנה זו, כדי שנדע לבצע דברים בעצמנו ולפתור בעיות ללא עזרתו. לאחר מכן פאולו ודבורה הלכו למקום כלשהו, וכשחזרו, דבורה הביאה הביתה ילדה שהתאהבה בבנימינו[419].

אזכורים נסתרים לקורבנו של בנימינו

857 – *4 (26 באפריל 1993, באר שבע): סולי חלם שנכח בבית הכנסת בגאווסטאלה, מילאנו. פרץ נכנס כשהוא חבוש קסדת אופנוע, משקפי האופנוען שלו היו תלויים מתחת לחגורה, והוא לבש מכנסיים קצרים. הליכתו הייתה בצעדים איטיים ורציניים. היה זה שמיני עצרת, ומתח גדול נוצר בקהל. גם סולי חש נבוך מעט וחשב לעצמו: "כעת יהיו להם יותר סיבות להאשים אותי, בשל היותי תלמידו של פרץ", אך עם זאת ידע כי היה זה סימן משיחי חשוב שנועד להמם את האנשים, ולחשוף בפניהם את "פרץ, איש הסימנים". פרץ התיישב ליד סולי, וגם פאולו נכח, וישב לשמאלו של פרץ. גברת בוּחַר, עליה השלום (חברת משפחה של סולי שתמיד הביאה מצפנים מעוצבים לסולי כשהיה קטן) נזפה בפרץ: "כיצד יכולנו להאמין לך אם לא סיפרת לנו?". פרץ בכה, ואז פאולו-אליה, חזן בית הכנסת, החל את תפילת העמידה של מוסף שמיני עצרת.

סימני "פרץ", שניתץ את מחסומי העבר

861 – *3 (3 ביוני 1993, באר שבע): סולי חלם כי ראה את דבורה וגילת חיים. סולי ודבורה צחקו וביצעו יחד סימנים. באחד מהם הוא אחז בידיה של גילת חיים.

סימן גילת חיים הקשורה למזבח הכוהנת המשוחה

864 – *10 (11 ביוני 1993, באר שבע): סולי חלם כי הוא היה עם פרץ במקום כלשהו בליגוריה. סולי ראה בית שהיה בחציו פתוח, ושרצפתו דמתה לזו שבבית ספר השושנה. היו בו דלתות רבות, הקרובות אחת לשנייה, כאילו לשם שמירת המקום מאנשים לא דיסקרטיים. סולי שאל: "מי מיקם את הדלתות?", וקול ענה: "המורה חיים". דבורה נכנסה אז לבית, ואל השולחן הובאו צלחות עם מאכלים טעימים ומזמינים, ועם ירקות נפלאים, שהתבשלו בדרכים יוצאות דופן. דבורה הגישה את המנות לפרץ. סולי, שהיה רעב, התגרה מן המאכלים, אך התבייש לבקש רשות לאכול מהם. פאולו התיישב למול פרץ, ולקח את הצלחת שעליה הביט סולי לפני כן בתיאבון רב. פאולו, שהסתכל על סולי, גרם לו להבין כי מדובר בצלחת שלו (של פאולו), וסולי, שהתבייש לומר כי הוא רעב, התבייש גם מכך שהוא מעוניין באותם מאכלים. כשסולי התעורר, הוא הבין כי אותן צלחות של ירקות היו מגן עדן.

בשורה: טעמי גן עדן

866 – *10 (22 ביוני 1993, סומבררו): פאולו חלם כי שהה בלילה בחצר בית בסומבררו, והיה עליו להילחם בשבעה נחשים. כשהוא חמוש בסכין חדה מאוד, הוא הרג אותם אחד אחרי השני, ואף על פי שסכנה גדולה הייתה מעורבת בכך, הוא הצליח לחתוך את כל ראשי הנחשים. לאחר מכן, ניצב פאולו על צמרת עץ באותה חצר, והבחין כי העץ התנדנד, מאחר ששורשיו לא היו חזקים דים. בשל כך כרת אותו פאולו, ובעזרת מסור חשמלי גזם אותו לחתיכות.

הסוס הלבן נגד הנחשים (במיוחד של לשון הרע)

868 – *10 (3 ביולי 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם ששמע קול אשר הסביר כי כדי להירפא מאיידס, יש לחפש אחר כל הנוגדנים המצויים באדם. בדרך זו יוכל כל אדם לדעת מהן ההגנות של גופו. כאשר יאותרו הנוגדנים וההגנות החיסוניות, יהיה צורך להכניס לגוף נוגדן שיילחם בכל מה שההגנות לא מסוגלות להילחם נגדו. נוגדן זה מצוי בכלבים, ויש למקמו בשק של דם בריא, על-מנת שיחיה יחד עם הנוגדנים האחרים, יתרבה ולא יתקוף אותם. התמקמות הנוגדנים בגוף תהיה טבעית ותימשך כשישה חודשים, ולאחריהם הם יהיו מוכנים לתקוף את הפולשים שפוגעים בגוף. לאחר הקרב, הנוגדנים ימותו. מטרת הנוגדן תהיה לשמור על איזון הגוף מן היום שהווירוס נולד. הנוגדנים יופקו מלבלבי כלבים ומיד ימוקמו בשקי דם בריא. לאחר שיתרבו, יוכנסו הם לדם אנושי, כדי שיתרגלו למערכת. לאחר 6 חודשים יחל טיהור הגוף, כאשר הנוגדנים יתקפו את הגופים הזרים, והווירוס יאותר ויושמד[420].

תרופה לאיידס

870 – *3 (8 ביולי 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי הוא היה עם פרץ ופאולו, ושניהם הסבירו את התפילה החדשה של "אבינו". פאולו הציג הקדמה, ואמר כי יש לשים לב למילותיה, מאחר שרמתם היא נעלה יותר ממה שהאוזן שומעת, וכי מכילים הם סודות. לאחר מכן פרץ הסביר את תכני תפילת "אבינו" החדשה.

בשורה: חשיבות תפילת "אבינו" החדשה

871 – *5 (9 ביולי 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי היה בנאפולי והסתובב בכל העיר. בכל מקום שהגיע, הוא מצא רשעות. ג'יוזפה, שנגעל מכך, חש כעס פנימי גדול, ומפיו יצאו מילות דין קשות. הוא רצה שהשמים ושהמים ייצאו ויכו. השמים בנאפולי החשיכו בשל כך, רעמים נשמעו ורוחות חזקות החלו לנשוב. כל מילה שאמר ג'יוזפה התגשמה מיד, וקולו הותאם למים, לשמים ולארץ. כל ההרס נגזר בשל יהירותה של נאפולי, כשרחמים לא נראו במקום. כאשר זעם ה' פָּרַץ, שום דבר לא יכול היה לעצרו.

סימן נבואי המתייחס לנאפולי

872 – *5 (10 ביולי 1993, מילאנו): אנה גספרוטי חלמה שהיה עליה להביא את מרקו פדריקו אל בית לא ידוע, מאחר שצפויה חשיפה מסוכנת לקרינה ירחית. היא לקחה אותו יחד עם ילד נוסף שהיה נוכח, ולאחר שעטפה אותו בשמיכה מכף רגל ועד ראש, היא הביאה אותו אל הבית. הסכנה הייתה כה גדולה, עד שגם קרני הירח שחדרו מבעד לחריצי התריסים הוונציאנים היו מסוכנות. השלב המסוכן ביותר היה אמור להגיע ב-5 במאי. באותו בית ראתה אנה שאריות רבות של ארוחה, והחלה לאסוף את חלקי הלחם הטריים שנשארו, תוך שהיא מכניסה אותם לתיקה.

סימני מחסור במזון במהלך הדור הרביעי

873 – *3 *4 *7 (10 ביולי 1993, סומבררו): דניאל חלם את החלום המדהים הבא: הוא ראה לפתע קימור (כקשת) ענקי שלא ניתן היה לראות את סופו, וממנו יצא אור נפלא. כמו-כן ראה את פנים בית המקדש, שהיה כה גדול, עד שלא ניתן היה לראות את קירותיו החיצוניים אלא רק את הרצפה, שהייתה עשויה מאבן אדומה חלקה. המנוני תפילה לאל עליון נשמעו בכל מקום, ושמש גדולה האירה את ירושלים. באותו הזמן נראה פרץ מתהלך באיטיות עם לוחות החוק החדש בידיו. החלום הראה את הסצנה הזאת שוב ושוב: השמש מאירה, ופרץ הולך לאט עם הלוחות בידיו. כשפרץ התקדם, הוא הגיע אל קימור הברית. משה רבנו עמד שם, חיכה לו ואמר: "יפה, עשית עבודה טובה". פרץ הרים את הקימור והניח בו את לוחות החוק החדש. לפתע נשמע קול משמים: "הביטו, אני אכרות ברית חדשה, שלפיה כולם ידעו אותי, מגדול ועד קטן. אני אייסד את החוק החדש שלי בלב כל אחד מכם, על מנת שיישאר חקוק בו. אף אחד לא ישאל יותר: "היכן ה'?", מאחר שהחוק החדש יציב אתכם בפשטות לפניי. בנקודה זו לב רחב ירד מן השמים, ודניאל ראה את המורה חיים מרוצה מאוד, לאחר שהשקיף על הכול. החלום הסתיים כשלב גדול היה נתון בידיו של דניאל. הוא קרא לפאולו, ויחד הם מיקמו את הסימן בתוך האוהל (של פרץ בסומבררו).

החוק החדש של הגאולה השלמה והשמחה הנבואית שהיא מביאה לכל העמים

875 – *10 (10 באוגוסט 1993, מילאנו): ג'יוזפה חלם כי שהה בלב ים, והבחין בסוגי דגים ויצורים ימיים, אותם לא ראה בעבר, וגם במפלצות ים. ג'יוזפה פחד מהם מאוד. בנקודה מסוימת המים הרימוהו אל השמים, ומפיו של ג'יוזפה יצאו המילים: "משה, משה, משה". כל יצורי הים, כמו גם המים, הדגים, והים עצמו, נתקפו פחד ורעדה. הקול משמים הכריז: "בפני שם משה, עליו השלום, כולם יפחדו"[421].

סימן: "בפני שם משה, עליו השלום, כולם יפחדו"

876 – *6 (28 באוגוסט 1993, סומבררו): פאולו חלם כי התלמידים התאספו מסביב לקבר הצדיק חיים ושרו בשמחה עצומה.

בשורה: הגואל חיים רוצה לשמוע מתלמידיו שירים בשמחה גדולה

878 – *5 (6 באוקטובר 1993, סומבררו) ג'יוזפה חלם שראה את ארצות הברית, רוסיה וסין, וכי התנהל ביניהם משחק של כוח. לחץ גדול הופעל כביכול לעבר שלושת הכיוונים הללו, והויכוח עסק בפצצות אטום.

סימן נבואי

880 – *8 *9 (27 באוקטובר 1993, סומבררו): דניאל חלם כי היה בזירה רומאית גדולה, בה נכחו שרים מכל העולם, ורבים מהם לבשו בגדי צבא. לפתע, ממרומי הזירה, הגנרל העליון של כל השרים נעמד כדי לדבר ואמר: "ירדתי לעולם וראיתי שגם לישראלים וגם לערבים יש אמונה טהורה בה' בתוך ליבם". ברגע זה השתרר שקט בזירה, והגנרל המשיך: "כן, זה נכון. בעולם גם לישראלים וגם לערבים יש, בהתייחס לאומות האחרות, פנימיות נעלה יותר, בשל האמונה בליבם. כאשר הם מתפללים, הם פונים לה', וה' נמצא איתם ובתוך ליבותיהם. כאשר הם מתפללים, נשמותיהם עולות לשמים ומהללות את ה'. הביטו במוסלמים, לדוגמא, שכאשר הם מתפללים לאללה, הם מעוררים את יראת ה' מסביבם. נכון שיש להם גם פגמים רבים, אך כאשר הם מתפללים לאללה, הם אינם מבינים בעצמם עד כמה הם אהובים. באותו רגע נפלה יראת ה' על כל שרי האומות, והגנרל המשיך בדבריו: "לעומתם, בנצרות יש שטחיות באמונה ובאופן בו הנוצרים שופטים את הישראלים ואת הערבים". הגנרל הפסיק לדבר. שרים רבים נבהלו, ולחישות התייעצות נשמעו ביניהם. שר ה"סנגוריה" של הנצרות, שלבש בגדים שחורים בלויים וקרועים, נטל את רשות הדיבור ואמר: "מדוע נאמר שיש לנו אמונה שטחית? אנו מלמדים על אהבת האחר, הצדקה והאמונה בקדושים ובאל. לישראלים ולערבים, לעומת זאת, יש פגמים גדולים בהתנהגותם, והם מחשיבים את עצמם!". ברגע זה קיבל דניאל רשות דיבור והתפרץ לדברי שר הנוצרים, באומרו: "היזהר בדבריך. אתה מתחיל מיד לדבר על הפגמים של האחרים, אך זכור היטב את מה שהגנרל אמר. הוא טען כי לישראלים ולערבים יש אמונה פנימית טהורה בליבותיהם. הוא לא דיבר על עמדותיהם השונות. מי לא עושה שגיאות בעולמנו? אתם הנוצרים, לא רק שיש לכם פגמים, אלא גם האמונה בליבכם לקויה. לעולם לא התבוננתם בעומק התיאולוגיה שלכם כדי לראות את שגיאותיה, אלא להפך, הצדקתם אותה". שר הנוצרים, נבוך וזועם, ענה לדניאל: "כיצד אתה יכול לומר זאת?! קיבלנו ניסים רבים ממריה הבתולה, והיא הצילה אנשים רבים. קדושים רבים נראו בחלומות, וחלומות רבים הגיעו מן האל". דניאל קטע שוב את דברי השר וקרא: "זוהי עבודת אלילים! המדונה היא רוח טמאה ששנואה בפני השמים". השר הזועם הגיב: "כעת אני יכול לקרוא למדונה, אמו של האל, מלכת השמים, והיא תשכנע אותך שאמונתנו נכונה". השר ביצע אז סימן והמדונה הופיעה בזירה, מכוסה כולה. דניאל הביט בה עם שנאה בעיניו. מריה הבתולה התפשטה בפני כולם, בדומה לכוכבת הפופ מדונה, ובהמשך נראתה תמונתו של האפיפיור (יוחנן פאולוס ה-2, וויטילה), שהדריך את המדונה מצידי הזירה, וניסה לגרום לה לפגוע בדניאל. דניאל השתלט עליה ודחף אותה באלימות לחור השירותים, באומרו: "שה' יקלל אותך ויהרוס אותך בצואה". המדונה נבלעה כולה בחור. דניאל התעורר מן החלום יוצא הדופן הזה.

סימן נבואי מדהים מבית הדין העליון

881 – *4 *10 (20 באוקטובר 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי בקומה השלישית של הבית בסומבררו ניצב סולם שהוביל לשמים. הוא טיפס עד למעלה והגיע למדבר סיני, אל המקום בו חוק ה' ירד לבני ישראל ולמשה. ג'יוזפה החל לבכות (משמחה) ואמר: "הייתי כבר במקום זה. אני מודה לה' ברוך הוא". בכיו היה עמוק ונלהב, וכלל דמעות של שמחה אמיתית שלא יכול היה לבלום. כשחזר לסולם כדי לרדת חזרה, הוא הגיע במקום לסומבררו אל בית החולים סן רפאלה, בו הוא עובד. שם ראה ילדה שהכיר, שאמרה לו בחיוך חם: "ג'יוזפה, אני צריכה לתת לך מתנה". היא נתנה לו טבעת עם אבן חן כחולה, והוא קיבל אותה בשמחה והביט בה. באבן הכחולה ניתן היה לראות את היקום כולו, עם הגלקסיות, כוכבי השביט ואלפי הכוכבים שבו. ג'יוזפה סובב את הטבעת והביט בצדה השני. שם ראה את מדבר סיני. הוא נדהם מן המראה ואמר: "מיד כשאראה את פרץ, אעניק לו את הטבעת הזו".

בשורה: סולם לשמים

890 – *10 (12 בנובמבר 1993, באר שבע): סולי חלם שפרץ אמר לו לקרוא בעברית את עשרת הדיברות (סולי לא זכר אם מדובר היה בעשרת הדיברות בצורת עמוד התווך האמצעי, עשר המידות או בצורת עמוד התווך הימני, צדיק באמונתו יחיה) באופן שהוכן על-ידינו, ובו נאמר שסולי קמחג'י הוא צאצא של אהרון הכהן. סולי זכר שראה את שם ה' המרובע, ולאחר מכן חלם שוב על פרץ, אשר אמר לו את אותם הדברים מן החלום הקודם.

אישור של 30 הצעדים של החוק החדש של הגאולה השלמה

893 – *10 (4 בדצמבר 1993, סומבררו): פאולו חלם שראש ממשלת איטליה לשעבר אנדראוטי הזמין אותו להעביר יום בארמון בקינגהם בלונדון עם המלכה. פאולו הגיע לארמון ויכול היה לרכב על סוס כמה שרק רצה. במהלך הביקור קיבל הוא שיחת טלפון מאימו באיטליה, ולאחר מכן הודה למלכה וראה כיצד התנהלו החיים בארמון. בערב פאולו חזר לאיטליה.

סימנים של הסוס הלבן עם מלכת אנגליה

896 – *5 *8 (18 בנובמבר 1993, סומבררו): ג'יוזפה חלם כי ראה את איטליה מלמעלה, ובמיוחד את אזור נאפולי והר הגעש וזוב. דין משמים ניתן, וכל העיניים הופנו אל ההר. הקולות אמרו: "כאשר יחל השופר הגדול להישמע, וזוב יקבל הוראות ויתפרץ במלוא עוצמתו. זוהי אחת מן הגזרות שחייבות לרדת על איטליה". באותו רגע נראה לוע הר הגעש, כשלבה פורצת מתוכו וזורמת החוצה. כל ההר להט, והיו במקום גם רעידות אדמה. השמים היו כהים מאוד ומפחידים. לאחר מכן ראה ג'יוזפה שתי נשים מדרום איטליה. אחת אמרה לשנייה כי כל מה שהן חשבו היה שקר, והאמת היא שה' ברוך הוא הוא אחד. האישה דיברה נגד תרבות הפסלונים, הקדושים והמדונות. היא כעסה גם על השיעורים השקריים שקיבלה[422].

סימן נבואי המתייחס לוזוב בנאפולי ולכעס של הנוצרים בשל השקרים שלימדו אותם

897 – *5 (3 בדצמבר 1993, סומבררו): דבורה חלמה על התרחשות תאונות גדולות, אסונות טבע וזיהום של האטמוספרה והמים. היו אלו גזרות של "גשר" הדור הרביעי באיטליה, אך הן עברו ממנה אל מדינות אחרות באירופה בשל זכויות רבות באיטליה. כתוצאה מכך, לא יהיו אסונות כאלו באיטליה, אלא רק מהפכה פנימית.

סימנים נבואיים המתייחסים לאיטליה

---

[1] מדובר בארבעת כוכבי ה"ידית" של העגלה הגדולה (המצקת הגדולה).

[2] לאחר מכן רנאטו נזכר כי היו 4 גרמי מדרגות ב-4 כיוונים אשר הובילו אל כסא הצדיק חיים.

[3] הסימן הושלם על-ידי הסימן השני של החמור (חלום מספר 44). הסימן הראשון העניק את המפתחות ל"שליחות המשיחית של ישוע, משיח בן יוסף", והסימן השני העניק את המפתחות ל"חמור, משיח בן דוד" של הגאולה השלמה.

[4] הסימן הראשון של בית הגאולה בסימן בית המקלט ובית הישועה - כאן בית התפילה עדיין לא מוגדר, מלבד העובדה שלא היו בו סמלים נוצריים או יהודיים. בסימן השני נחשפו אודותיו יותר פרטים. הסימן הצביע על היות בית התפילה מקום מקלט והצלה במהלך הדור הרביעי. כל מי שירצה למלא את הוראות המורה חיים, חייב לדעת שהאירועים הנוראים של הדור הרביעי מגיעים. לכן הצדיק הקם לתחייה מזהיר את כל תלמידיו שקיימת "שנה מסוימת", שהיא למעשה יום ה'. מאחר שאין יודעים מתי היום יגיע בדיוק, על כל אדם להיות מוכן לו בכל יום, וכך גם לגבי השנים.

[5] זה היה סימן של הבשורות החדשות של סימני הגאולה השלמה של ראש השנה התשמ"ד, ספטמבר 1983. השה הלבן הוא בזכות הגואל האחרון, חיים, ויש לו משמעויות רבות, במיוחד זו של הקורבן האחרון של המורה, לפני מותו ותחייתו, בסימן שה האלוהים.

[6] האור הכחול הרגוע מסמל את השכינה. מה שמונע ממנה לרדת לעולם (כאן, במחנה הקתולי) היא התרבות האלילית של מריה הבתולה הנקראת באיטליה: "המדונה".

[7] סימן ניצחון סימני החמור אוכל לחם על הנחש. סימן ניצחון החוק החדש של הגאולה השלמה על מי שמוחה נגדו.

[8] היה זה סימן לרשות משיחת כוהנים וכוהנות עבור מזבח העמים ומזבח מלכיצדק בבית התפילה החדש.

[9] סימן האתרוגים, סימן הזמן החדש, סימן הלולב וסימן הסוכה, מעניקים את סימן חג סוכות בבית הגאולה.

[10] שרה מרקוס לאחר נישואיה.

[11] איני זוכר אם היו בחלום גם אתרוגים או לא.

[12] חשוב שבית התפילה האוניברסאלי החדש מופרד מבית הכנסת המסורתי, אך נמצא תחתיו. לכן היו בו יהודים ולא יהודים, שהתפללו יחד בבית תפילה אוניברסאלי ש"באופן רשמי" נמצא תחת בית הכנסת המסורתי. הסיבה לאווירה העצובה בבית הכנסת היא מאחר שהיהודים לא התחדשו עדיין ברוח החדשה של הגאולה השלמה. אין הדבר מעיד, עם זאת, על פגיעה במעמד בית הכנסת. מדובר בעדיפות בני ישראל, העם הנבחר, שקיבל את התורה הקדושה בהר סיני, ושומר על האמונה המונותיאיסטית האמיתית. למרות זאת, עם הכרת הברית החדשה השלמה ובית התפילה החדש, יש לשער כי "רבים מן הראשונים יהיו אחרונים ומן האחרונים ראשונים". ספר אסתר, שנקרא בפורים, מייצג את מגילת הגאולה, בסימן הכוכבים. ספר אסתר של ספר משנת חיים הוא מגילת הגאולה, כשהגאולה עובדת דרך מעגלי הזמן הכוכביים, לעיתים באופן נסתר, שלא יובן עד לזמן בו תתגלה הישועה לבסוף. פורים מסמל את הגאולה הנסתרת, בה המעורבות האלוהית נסתרת במאורעות היסטוריים טבעיים, וזו הסיבה לפיה שם ה' לא הופיע במגילת אסתר. לבסוף, הוא יסמל את ניצחון ה' על אויבי ישראל והצלת האהובים על ידו. בבית הגאולה השלמה אנו חוגגים בפורים את חג ספר הכוכבים, בזכות הגואל האחרון, חיים.

[13] אשתו של ג'יורדנו לוי באותה התקופה.

[14] סימן למלחמה הנוראית בין כוחות הטוב לכוחות הרשע במהלך הדור הרביעי. סטלה באיטלקית: כוכב. סימן לכך שהמאבק הנ"ל כתוב בכוכבים וקשור לכוכב הרביעי הנעתק.

[15] מונטה רוזה הוא הר אדום, הר עשו, המייצג את האומות הנוצריות בכללותן. מלטה מייצגת את הנצרות המסורתית, מאחר ששליחות פאולוס באירופה החלה במלטה. מונטיקיו (הר קטן) הוא ה"הר העניו החדש" של הגאולה השלמה, מקום בו הנשיקה והחיבוק של שני האחים, יעקב ועשו, יסדו את הבניין החדש של בית התפילה. ראו הסברים נוספים בכתבי הנצרות המתוקנים.

[16] סימן הלידה מחדש של הדור החדש בזכות הצדיק חיים, שקם לתחייה.

[17] אפשרות לסימן של שליטה סופית של העולם השלישי (מדובר יותר באיש אסיאתי מאשר סיני).

[18] הדג מסמל את חדשות הגאולה, שלפני כן הוסתרו במקור הנבואה האחרונה של מלאכי ומתגלים כעת לחמורים (סרדיניה) ברשות הגואל חיים, וכמו כן את תחילת גילוי הלוויתן מן המים הנבואיים הנסתרים.

[19] בסימן השני של בית התפילה האוניברסאלי ראינו יהודים ונוצרים מתפללים יחד במסגרת אותה אמונה. נוצרים אלו התפללו ללא ספק לאל חי אחד, מאחר שאם לא היו מאמינים באמונה מונותיאיסטית, הם לא היו יכולים להתפלל לצד היהודים. ועדיין, מאחר שמדובר בנוצרים, יש צורך בהבנת אמונתם החדשה, כמו גם את האמונה המתחדשת של היהודים. בסימן השלישי של בית הגאולה השלמה קיבלנו את מפתח "האמונה המוארת" של אותם "נוצרים חדשים", המסמל את "האמונה המנצחת של הנוצרים, לאחר שנצרותם תוקנה וטוהרה על-ידי הגעתו השנייה של כוכב כריסטו, שעליו הוכרז בסימן הכוכבים. האמונה האמיתית הזו, עם זאת, הינה מופרדת לגמרי מכל הצורות הקודמות של הנצרות. לפיכך נאמר בחלום: "אני לא נוצרייה". כלומר: "איני נוצרייה במובן המסורתי, הקשור לדוֹגמה שאליה כל הדת הנוצרית הייתה קשורה עד כה. מחיתי נגד האלהת כריסטו, שלא אפשרה "חתונה" במסגרת האמונה האמיתית של ישראל. רציתי כי נישואיי יהיו בפני אל חי אחד, אלוהי היקום, שהתגלה לבני ישראל במעמד הר סיני. כך גם הנוצרים שהתחדשו במסגרת הברית האוניברסאלית המחודשת (של 5 השנים הראשונות של הסימנים) על מזבח העמים מחו נגד ההאלהה האלילית של ישוע, וזכו לבשורה החדשה של הגאולה השלמה ולהבנה החדשה של ה"שליחות" המשיחית של האיל שהועלה קורבן". לפיכך הכלה הנוצרייה הצהירה: "אני רוצה חתונה יהודית, מאחר שאני פרוטסטנטית, איני נוצרייה".

[20] שאף אחד לא יתבלבל: פרץ כאיש הסימנים נושא סימנים "משיחיים" של החמור האוכל לחם, אך הוא בעצמו אינו המשיח בשום אופן. ביחס לחלום, הכדור הלבן הבוער מסמל את כוכב כריסטו או את כוכב הסימנים המשיחיים שמביאים בקביעות את הבשורה החדשה לעולם. ג'ינו, כבסימן השלם הראשון, סימן הכוכבים, מסמל את עמי הנצרות. החלום התחיל עם ראיית המורה חיים, שהינו הגואל האחרון שנבחר לנהל את הגאולה השלמה. קהל בית התפילה מסמל את קבלת הבשורה החדשה. השופט המשוח במלכות השמים (למען הסימן על האדמה) משח את פרץ בסימן הכוהן המשוח. המדרגות בהן ג'ינו טיפס, כאשר הוא החל לשמוע את המוזיקה השמימית קשורות למדרגות השיש הלבן של מלכות השמים, שעליהן ההמונים יוכלו לטפס עם הבשורה החדשה והפצת בית התפילה. הכול יקרה במהלך הדור הרביעי בסימן הבניין החדש, שאותו יצג כאן דוד לוי, אשר קיבל את סימן הדור הרביעי. המוזיקה השמימית הגיעה מן ההרמוניה המדהימה של איחוד מלכות השמים והארץ, דרך המנהג החדש של בית התפילה בזכות תחיית הצדיק חיים. כל 6 הסימנים השלמים נכללים כאן, כאשר סימן זה מסמל איזון מושלם של האלמנטים הבסיסיים של הגאולה השלמה.

[21] זוהי השלמה של סימן הכוכבים בשנה השנייה - הכוכב השלישי בשורה הוא כוכב יעקב, הנקרא גם כוכב הגאולה. הצבע הכתום מסמל את הקדושה החדשה של הגאולה השלמה.

[22] סימן שבדור הרביעי, רבים לא יוכלו להחזיק מעמד, אלא אם כן יהיו הם בסמוך ל"דגים אדומים" אחרים, שלהם יש אומץ ואנרגיה.

[23] בדומה לסימן הראשון של מלכות השמים, לא נאמרו בו דברים, אך די בכך שההמונים יכולים לקבל את הצדיק הנבחר חיים, הלבוש ב"תפארת" מלכות השמים. בסימן הראשון הצדיק ישב על "כסא מלכותי מקושט". כאן הוא עמד. הדבר מייצג סימן שלם, הנוגע להשתתפות האקטיבית של המורה הנבחר בגאולת האנושות.

[24] השלמת הסימן השלישי, האור החדש של חנוכת החנוכות בשנה השנייה - ניתן לראות כיצד ההארה הגדולה של השנה הראשונה של הסימנים המשיכה בבית התפילה.

[25] זהו הסימן השלם של החמור אוכל לחם בשנה השנייה.

[26] למען האמת לא היה קשר כזה לעולם (הם לא היו תלמידי המורה).

[27] סימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן.

[28] בית הכנסת האוניברסאלי והכנסייה האוניברסאלית בוטלו בשנה החמישית של הסימנים, והפכו למזבח אפרים ומזבח מלכיצדק.

[29] סימן בית האחווה החדשה (גן האחווה) המקושר לבית התפילה החדש. הם ייפגשו ברמה אוניברסאלית, ומהם ייווסדו קשרי חברות חדשים.

[30] ה"אחות הקטנה" היא התורה, והיא נפצעה בשל דוקטרינות "מיסטיות" שקריות של ספר הזוהר והמשיחיות השקרית של החב"דים, שסילפו את קבלת סיני. כפי שמשה נזקק לרדת מן ההר בשל עגל הזהב, בגאולה השלמה על הגואל חיים לרדת למען טיהור ישראל מן ההתגלמות הנוראה האחרונה של עגל הזהב. פרץ נעלם לרגע, מאחר שעדיין לא סיים לכתוב את התוספות לספר "מלחמות השם" של הרב אלקאפח. הצדיק חיים נזף בי על כך בחומרה (ביולי 1984), ואז התחלתי לכתוב את "חמישה לוחות הברית". הגואל חיים שלח לי כאן את המפתח אל הגישה הנכונה של קבלת המלחמה נגד דוקטרינת האצילות על עצמי, והבהיר לי כי עלי להתנהג אליה כאל פורץ שפצע את אחותו, תוך בוז מוחלט לחטא זה (לא לחוטאים עצמם, שנפלו אל המלכודת באמונה טובה, ומבלי להבין את עבודת האלילים המעורבת בה).

[31] זהו סימן האוניברסאליות של הבשורה החדשה.

[32] סימן שיתוף הפעולה הבינלאומי שיתרחש בזמן מלחמה. בזמן זה, בית התפילה של הגאולה השלמה יספק סיוע ומתנדבים.

[33] אלו הן בשורות נפלאות, שכאשר הבשורה החדשה של הגאולה השלמה תובן על-ידי כולם, לא רק יהודים יאמרו: "משה רבנו", אלא כל העמים יבינו את גאולת משה רבנו.

[34] סימן הזכות הגדולה של פעולה אקטיבית בהפצת הבשורות הטובות של הגאולה השלמה. הזכות היא כה גדולה בפני ה' עד שהוא מעתיק הרים ממקומם, ומאפשר לבשורתו לנתץ את מחסומי העבר.

[35] סימן השלמת ברית הקשת בענן שנכרתה עם נח ובניו בברית החדשה השלמה. לפיס לזולי הוא אחד משמונת האלמנטים של ההגנה החדשה, המרמז כאן על המקלט (מערה) שנדרש כדי לעבור דרך גשרי הדור הרביעי.

[36] ראו את כתבי סולי על החלומות של אנה פסלאקווה באותה תקופה.

[37] מדובר, כמובן, בסימן מדהים וגדול העוסק בחוק החדש, וישנם היבטים רבים ביחס לשאלה זו. "השנה" היא סימן לדור הרביעי הזה. כמו-כן סמלי הוא שהגברת מזל הציגה בגדים חדשים. מדובר במזל גדול בדין. בחירת אל שדי בצדיק חיים פתחה תקופה חדשה וגדולה בהיסטוריה. בכל השמיים למעלה יש שמחה גדולה על בחירת יעקב בתוכנית אל שדי, במסגרת הסימן השלם של תחיית המתים. כך הוא בשמיים, אך על הארץ אף אחד לא יודע מה קרה מלבד מספר מוגבל של חמורים. מזלות גדולים יורדים מ-13 המזלות החדשים של הדג הגדול לוויתן, ומתקיים שינוי בדין, כאשר הגואל חיים מכריז באהבה גדולה: "כולנו בשר אחד". כל אדם שהיה לו המזל הגדול לדעת מה קרה, והוא (או היא) מאמין, גם אם אותו אדם היה רחוק מהצלה, הוא (או היא) יקבל, כביכול, דף חדש לבן ויסלחו לו (או לה) על העבר. כל הבשורות צפויות לצאת לאומות העולם, מאחר שהגואל מביא להן צדק, כי "כולנו בשר אחד". כל אלו הם משתני הדין שמגיעים כעת לעולם.

[38] אינני המשוח או המשיח, אלא החמור לימד אותי כיצד ללבוש את הסימנים למען הגאולה השלמה. הערה: הסימן משלים את הבשורה החדשה בעולם, וחשוב כי מישהו ייטול אחריות על כתיבתה והסברה.

[39] בתוכנית האלוהית של הגאולה, שלושה הם עבדי ה' שנבחרו כדי לבטא את רצון ה', ולשנות את מסלול האנושות: משה, ישוע וחיים – הסימן שאותו קיבל ג'יוזפה בחלום מן המלאך מיכאל, שרו של ישראל: "שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים". רצון ה' התגשם בהם כדי שיבטאו אותו ככתוב: "וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" (שמות, י"ד, 31). הם האמינו שמשה היה עבד ה', שמסר את רצון ה' לישראל.

[40] הרוח האמיתית של הגאולה השלמה, שבמסגרתה פרץ כתב את כתבי ספר השושנה (ספר משנת חיים).

[41] מתייחס לבראשית כ"ב, 27: "וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים". את היות ישוע התינוק קשור לעשו ניתן למצוא גם בחלום של נודע, בו ילדה היא את ישוע, תחת השפעת כוכב מלכיצדק. אינדיקציה אחת לכך הייתה שהוא נולד "עשוי", בדומה למשמעות שמו של עשו. אינדיקציה נוספת היא שעשו הוא רומא ורומא היא הנצרות לצאצאי עשו-יפת, ולכן לידת ישוע קשורה לעשו. שליחותו, עם זאת, קשורה ל"לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24), וקורבנו מתקשר לעבד הסובל מישעיהו נ"ג, בסימן קורבן האיל במקום יצחק, ולכן קורבן להצלת ישראל, מה שהסביר את הקלת הגזרה הקשה על ישראל באותה עת.

[42] ספר זה כולל את המנהג החדש עם הסברים מקדימים (עלה 3).

[43] אחת החזרות של סימן הצדיק חיים הקם לתחייה.

[44] בתקופות הקשות שלפנינו כל מי שיעזור לאחרים יהיה אהוב על-ידי ה', גם נזירות שאמונתן אלילית, ודברי העידוד והרצון הטובים שלהן יתקבלו באהבה. זאת מאחר שבתקופות החשוכות הללו "כולנו בשר אחד", ואין הבדלים בינינו. הדבר נכון גם בתקופות שלאחר מכן באור הגאולה השלמה, אך אז כולם יהיו באמונה אחת. עם זאת, בתקופות החשוכות הבלבול עדיין ישלוט, ומה שייחשב יהיה הלב הטוב כלפי אחרים, כשכל השאר יהיה משני.

[45] למי שיש כבוד לכל מה שכתוב בשם הגאולה השלישית השלמה בזכות הצדיק הנבחר חיים יכול להיחשב כוהן, כאשר הוא מלמד את ענייני הגאולה לאחרים. ראינו גם את חידוש הכהונה לילדים, ללא ספק לאלו המבינים ומכבדים.

[46] סימן המלאכים השומרים, העוקבים אחר משתתפי בית הגאולה השלמה - סימן של שמחה גדולה בעולם האמת מן החדשות של הבשורה החדשה.

[47] ייתכן וזהו סימן מוקדם לכוכב השביט שומאכר-לוי משנת 1994, וכי הגשם הסוחף הינם רסיסי השביט שהכו בכוכב צדק. הקצב שמייצר את נקניק הסלאמי אותו אנו אוכלים הוא ג'יורדנו לוי. הוא לוי, ויש לו חנות כפי שלמוכר נעליים (שומאכר בגרמנית) יש חנות. גם הקצב הוא אדם שעליו להיות מדויק בשימוש במאזניים, כפי שכוכב השביט שומאכר-לוי הוא בסימן הצדק (כוכב צדק) ובסימן הצדק החדש של ה' במהלך הדור הרביעי.

[48] סימן הסרת הגזרה בת 2000 השנים של הקונפליקט בין היהודים לנוצרים, בזכות הגואל האחרון, חיים - המפגש בבית הכנסת (של האפיפיור וויטליה והרב טואף) היה הסימן התואם עבור העולם לזיכרון וכו'. מר רמו לוי, עליו השלום, קיבל את אור חנוכת החנוכות שיוצא לעולם. אהבתו לבני אדם, יהודים ולא יהודים, העניקה לו זכות גדולה לקבל את החלום הזה. רק הגואל חיים, עם זאת, יכול להסיר את הגזרה בת 2000 השנים.

[49] - סימן הפסח החדש בבית הגאולה השלמה וכן סימן המזוזה החדשה.

[50] הברית החדשה השלמה היא תיבת הצלה במהלך הדור הרביעי.

[51] סימן הנחש והמלחמה הנוראית שהוא מנהל במהלך הדור הרביעי האפוקליפטי. החמור, כמובן, הוא בעמדת נגד לנחש.

[52] זהו סימן של חטא הגנטיקה בדור הרביעי. כה נורא הוא החטא, עד שמלאכי ה' המגנים ייקראו לחזור למעלה באותה התקופה, ולא תישאר יותר הגנה על הארץ, השם ישמרנו, אלא רק בזכות ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה שתישאר בעולם.

[53] אם, בבית הכנסת כך יהיה, אז על אחת כמה וכמה בבית הגאולה יובן המנהג בשפת הציבור.

[54] הצעה מתוכננת לשינוי הלירה (לירה חדשה=1000 לירות), שלא יושמה בשל הצטרפות איטליה לגוש האירו. החלום מרמז למנהג החדש של שה הפסח עבור הגאולה השלמה.

[55] אנה היא הכוהנת הראשונה על מזבח העמים בבית הגאולה. זה חשוב מאוד כי מזבח העמים (עבור הנשים) משלים את האוניברסאליות של הברית השלמה, ובלעדיה אין אוניברסאליות. מאחר שהאוניברסאליות של הברית השלמה היא המטרה העיקרית, חשובה האמירה בצרפתית, כדי להדגיש את אופייה האוניברסאלי.

[56]אמברוזיוס (337-397) היה ההגמון של מילנו, שזכה למעמד קדוש נוצרי. 

[57] ראו הסבר על החלום החשוב הזה. החלום מתייחס לנשמה של רבקה, בת טרינידד, המייצגת את נשמות מדינות העולם השלישי הנוצריות והמוסלמיות המחפשות אחר אמת הגילוי. היא ראתה את גן האסלאם, בזכות האמונה המונותיאיסטית ובזכות רמה כלשהי של התקדשות (שאין להשוותה לקדושת החוק היהודי, אך עם זאת מדובר בהתקדשות אמיתית בשם אללה). לנצרות, לעומת האסלאם, אין קדושה אמיתית, בשל עבודת האלילים שבה. רבקה קיבלה את החלום לאחר שידעה על בית התפילה של הגאולה השלמה, שבו מזבח העמים מטוהר מטעויות העבר וכו'. היזכרותה בבעלה (שמודע לבשורות הגאולה השלמה) יכולה כעת "להתקדש" על מזבח החתונות החדש.

[58] מדובר בחלק מהזימון החדש של הברכות החדשות לפני ואחרי הארוחות.

[59] ראו את כתביו של סולי קמחג'י על אנה פסלאקווה.

[60] מזבח זה נובע מכוח הנבואה שניתנה למשה רבנו. מדובר בקו ישיר למסורת הנבואית של אליהו הנביא ונביאי ישראל, ולכן המזבח קדוש מאוד, ויש צורך ברשות כדי לעלות עליו.

[61] לאחר מכן נקרא הוא מזבח אפרים.

[62] חלום זה היה תשובה לבקשת פאולו לדעת האם הוא ראוי לעבוד ברציפות עבור הגאולה. "שמן" הוא המשיחה החדשה בבית התפילה. "מים" קשורים לטיהור החדש ולטבילות החדשות. מאוחר יותר פאולו קיבל את סימן הגליל העליון, שבו נחתמת הברית החדשה השלמה (הכוללת את ברית הקשת בענן), ואת סימן המשושה של שש פעמים שישה כוכבים. המשושה מסמל את הגליל הכוכבי של הסימנים השלמים, שישה מחזורים של ששת הסימנים השלמים.

[63] הדבר מתייחס ל"לשון הנופלת" של פאולוס מתרסוס. זה הזמן להתעורר ולתקן אותה באור השפה הברורה של הגאולה השלמה. ראו את הדיווח של פאולו על הסימנים שבוצעו על-ידי פרץ במלטה.

[64] החיים החדשים דורשים שלום, בעוד מלחמות, קונפליקטים, קנאה, אפליה, שנאה וכו' פוגעים בחיי האמת. – הצדיק חיים ייוודע כשר שלום, המביא את הברית החדשה השלמה לעולם.

[65] היה זה הסימן של הרחבת יום כיפור, עם רמזים למנהג המקורי של התורה, עבור לא יהודים. יש לא יהודים אשר החליטו לצום ביום כיפור, וראינו מן הסימנים כי צומם התקבל. אם לא יהודים צמים במשך 3 שנים רצופות, הצום הופך לחובה.

[66] סימן התקווה לצעירים מדוכאים רבים. קיבלנו את הבשורה שרבים מן המכורים לסמים יינצלו דרך ברית המילה החדשה של הברית החדשה השלמה, המעניקה הגנה וכוח שלא לחזור לעברם.

[67] סימן שפרץ מדווח בנאמנות על שיעורי המורה חיים.

[68] מנחם עמנואל הרטום (1916-1992): רב איטלקי ומומחה גדול בהלכה (בזמן החלום הוא כיהן כרב של טורינו).

[69] כולם מוזמנים להשתתף במנהג החדש של חנוכת החנוכות, אך אורה לא יכול להתקרב מדי לנוצרים, אשר מחזיקים עדיין בתיאולוגיה אלילית, אשר 'תישרף' בעתיד על ידי האמת.

[70] סימן שהבשורה החדשה מובנת גם על-ידי ילדים קטנים, שיכולים לתפוס את שיעור האמונה ההכרחי הזה - האמונה אינה אמונה אם היא לא תורמת להתנהגות הראויה עם אנשים אחרים.

[71] סימן הרוח השנואה של הדיאנטיקה, הכוללת קור מוחי שטני, ששודד את כספי האנשים והורס את בשר (הלב האמיתי) חסידיו. למרבה הצער, אנשים לא מבינים זאת והם לכודים בכך מבלי יכולת לצאת. ניתן ללמוד את כל הרוע של הדיאנטיקה מן הסימן הנבואי החשוב הזה, המסמל אזהרה חמורה משמים להתרחק מהרוח המשיחית השקרית הלוכדת קורבנות במקרר הגדול.

[72] החלק הראשון מתאר את המצב הכללי שקיים בין הכמורה הנוצרית והציבור. החלק השני מסביר כי ניתן להתגבר על חוסר ההבנה בין הכמורה לציבור דרך הסימנים השלמים - (סימן החמור בכתבים הנוצריים הוא בסימן האתון, שעליה ישוע רכב לירושלים).

[73] פרץ הוא הדובר הראשון של הבשורה החדשה, שהגיעה מה'.

[74] סימן "היהודי החדש" בבית התפילה שיכול להיכנס לבית הכנסת המסורתי, אם נתמך הוא על-ידי יהודים אחרים. דרך ברית המילה של הברית החדשה השלמה, האדם יכול להתחיל חיים חדשים, עם טהרה ותמימות של תינוק, שאין לו עדיין בושה להסתובב ערום. תמימות חדשה זו נובעת מן הסימן השלם השישי של תחיית הצדיק חיים.

[75] היא נודע.

[76] גרם המדרגות הלבנות עם שני האריות הוא הגאולה הראשונה וחוק התורה. לאחר מכן התפצלו המדרגות לשתיים ולשלוש – מדובר בנצרות ובאסלאם, שנבעו מן הגאולה הראשונה. הם התאחדו ונקראו שלוש הדתות המונותיאיסטיות, אך שוב נחלקו בגלל ההבדלים ביניהן. דבורה עברה לגרם המדרגות השני (הנצרות או האסלאם), אך מאחר שהמדרגות בו היו נמוכות וחלקות, הן לא נתנו לה להגיע לפסגה. בשל כך היא עברה אל גרם המדרגות השלישי, זה של הגאולה השלמה, ודרכו היא הצליחה במשימה.

[77] הבקע של הגשר הוא בין מלכות השמים לבין הארץ, אשר נוצר על ידי התיאולוגיה הנוצרית השקרית. בקע זה מבוטל, כאשר הגשר מתוקן בגאולה השלמה. אלו המשתייכים אל הברית החדשה השלמה חייבים להשתתף באותו תיקון, אך מאחר שכבודדים קשה לגרום לשינוי משמעותי, יש צורך בידיים רבות שיעזרו לשפץ את גשר ההגנה ההכרחי להתגברות על תקופת הדור הרביעי.

[78] סימן כי הילדים התמימים של דור זה יאשרו ויקיימו את סימן החמור אוכל לחם.

[79] הטוניקה הירוקה קשורה לכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח. פרץ חייב להגשים את הסימן למען התפקיד המסורתי של משיח בן דוד (על אף שהוא עדיין בשנות התיקון הגדול של הנצרות), אשר מותאם למשיחה על המזבח (יחד עם החמור הראשון על מזבח ישראל הגדול). תפיסת משיח בן דוד מקבלת פרופורציה חדשה לגמרי במסגרת הברית החדשה השלמה, מאחר ש"וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (מלאכי, ג', 1) לא מתייחס למשיח בן דוד אלא לגואל חיים במלכות השמים.

[80] סגירה ופתיחה של התריסים הוונציאנים מרמזות כאן על לימוד ספר משנת חיים או על המחסור בלימוד זה. גילוח הראש מתייחס לכהונה החדשה של בית התפילה דרך החלומות הגאוליים המתקבלים על ידי החמורים. סימנים חדשים אלו מביאים שמחה גדולה.

[81] מי שקיבל תפקידים בסימני החמור, כאנה, הכוהנת הראשונה על מזבח העמים.

[82] כשיר החמור אוכל לחם, שירו של יצחק, שיר "באוזני הדג", השיר על הילד אברהם ואחרים.

[83] בסימנים, הצבע הסגול קשור למזבח מלכיצדק. כאן לעומת זאת טוניקת השועל הלבן מתייחסת לביטול מוחלט של כהונת מלכיצדק הנוצרית ולכניסה נקייה אל בית התפילה לכל העמים, אשר מסומנת כאן דרך 4 צעדים אחורנית (ראו את חלום מס' 486 של ג'יוזפה מה-5 בפברואר 1989: חמישה צעדים אחורנית), צעדים אשר מתייחסים לדרגה הנעלה של הקדושה החדשה ביחס למזבחות אפרים, יהודה, הכוהן המשוח וישראל הגדול. פרץ, עם זאת, לא צריך לשים זנב כעת הואיל וחשיבות הסימן מגיעה בהמשך,כאשר הבשורות החדשות ייתוודעו ויילמדו בפומבי. ייתכן והשועל מרמז כאן על ה"ערמומיות הכוכבית" של כוכב מלכיצדק בצורתו העכשווית של כוכב המפליא, כאשר הוא דואג לכל תיקוני הדוקטרינה הנוצרית.

[84] שמוקם במנהג החדש בקומה השנייה.

[85] רמז ל"וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים" (שמות, כ', 5) ו"נַחֲמוּ נַחֲמוּ" (ישעיהו, מ', 1) כמו גם "יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן" (שמות י"ד, 14).

[86] חלוקת הנשמות היא עבודתו של אל שדי ואין זה מתפקידנו לדעת או להבין זאת. הדבר לא קורה בבת אחת אלא מדובר בתהליך, ירחים רבים, כי העניין תלוי במעשי האנשים. יהיו הרבה ירחים לבנים שקריים בשנים הבאות - אלו הם מסרים שקריים רבים הנוגעים להבטחות משיחיות לבנות ושקריות שיוצאות בדור הרביעי הזה, בעוד שהירח האמיתי של הברית החדשה השלמה הוא אדום, צבע הדם במהלך הדור הרביעי אך גם צבע הישועה הניסית של הנשמות הנבחרות. היום שאורך כל הלילה הוא יום ה' הגדול והנורא, שאין אנו יודעים בדיוק את זמנו כעת, אך ההכנות אליו הן הכרחיות.

[87] הסימן הנפלא הזה מבהיר כי הברית החדשה של הגאולה השלמה נחתמה בעולם – ברית הקשת בענן היא הברית שנעשתה על-ידי ה', כאשר נח ומשפחתו עזבו את התיבה. היא חזרה למען הברית השלמה, בה כל הבריתות האמיתיות חוזרות. הגליל עם ברית הקשת בענן נחתם ברמת כוכבי הגאולה, ומייצג את הברית החדשה השלמה של התפארת הנחתמת במערך החדש של המשושה – 6 פעמים 6 כוכבים. המשושה מייצג את 36 הכוכבים הנסתרים, שהינם 6 סימנים שלמים של 6 מחזורים. הצבעים המגוונים של הקשת מציינים את תפארת הברית החדשה השלמה.

[88] סימן זה קשור לנבואת משולם העיוור והחרש, עבד ה', בספר ישעיהו (מ"ב, 19).

[89] ללא ספק מתקיים קשר אל תבוסת נחש גן העדן, כשהתפוח הוא מעץ הדעת טוב ורע המתוקן. שימו לב שה"מוות" של הנחש הוא לא מות השטן או יצר הרע, שלו אנו זקוקים גם בעולם הגאולה השלמה. בלעדיו, לא תהינה הולדות, לדוגמא, וכמו כן לא תהיה בחירה חופשית. "ממלכתו", עם זאת, תצטמצם לצרכים החיוניים בלבד. הנחש, מאידך גיסא, הוא לא השטן עצמו, אלא הוא נקשר ונעשה בו שימוש עם יצר הרע, אחרת לא הייתה סיבה להענישו. הנחש הוא הערמומיות השקרית ואסטרטגיית הזיוף, המבוצעת על-ידי יצר הרע, והוא זה שיושמד בגאולה השלמה. הכל יחזור לפשטות באמונה באל שדי, אשר לא תאפשר עוד סילופים מסוג זה.

[90] הדבר מייצג את ה"שבירות" והעקרות של ראיית ("חיזיון") ישוע על-ידי הנצרות המסורתית.

[91] אנשים ירצו לשמוע אודות הסימנים הגאוליים, אך לא על הדור הרביעי. הלב הפשוט, עם זאת, כן מקשיב, וזאת בשל העובדה שמאחר שהסימנים הגאוליים הם נכונים, כך גם המסורת הנבואית החדשה של הדור הרביעי היא אמיתית.

[92] הכוכבים שנעים הם סימן על אירועי פורענות בדור הרביעי. הקו המואר בין שני הכוכבים משקף את הסימן שביצע הצדיק חיים בסימן הכוכבים מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון.

[93] החלום אישר נבואית את נפילת בית התפילה הראשון בן 5 המזבחות של 5 השנים הראשונות (השם הנקבי גבריאלה מציין נבואה שלילית חד-פעמית).

[94] קדושת ישראל באותו הזמן לא תצריך עוד את קדושת התפילין. החלום מסר את המשתנים החדשים של הקדושה החדשה של בית התפילה של הגאולה השלמה.

[95] סימן של נתינת הוראות לקראת הזמנים שיגיעו. עד היום המצב הוא כאילו נפל אוכל מן השמים.

[96] קיימות 4 קטגוריות: המים הגבוהים, המים המסוכנים, המים הסוערים והמים המורעלים.

[97] ב-1996, עם לידת נח חנה נוגה, שינתה דבורה את שמה לנודע (כבעברית: נודע ביהודה), וכך היא מכונה במרבית הכתבים.

[98] החלום מכיל את אישור סימן מלכיצדק. הכומר אינו רוצה לבצע את טקס אכילת לחם הקודש, מאחר שהוא יודע כי דרך סימני חמור-פרץ, היין והלחם מנוטרלים מן הדוקטרינות האליליות, שאליהן הם קשורים, ומוחלפים על-ידי המנהג החדש של הגאולה, קידוש היין וברכת הלחם על מזבח מלכיצדק – אלו הן אסטרטגיות של כוכב כריסטו לבטל את מה שנלקח מן הסימנים ההתחלתיים. ה"מיסה" הנוצרית של היין והלחם "נרפאות" עבור הסימן השלם של לחם, יין, חלב ודבש על מזבח מלכיצדק. סימן התורה "וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" (בראשית, כ"ז, 36) מגיע כאשר סימני יעקב של הגאולה השלמה "מרפאים" בעזרת האסטרטגיות הכוכביות של כוכב המפליא, את הסימנים ההתחלתיים שיצאו לעשו ולנצרות (במיוחד לכנסייה הקתולית). חלום זה כולל את אחת משתי הפעמים, של הלחם והיין. הפעם השנייה בחלומות היא כאשר חמור-פרץ "משחק" את האפיפיור ונקרא "הכומר העליון של כל כמרי העולם" (ראו את חלומו של דניאל מניגרסו), ולפיכך הכנסייה מגיבה לסימנים הנפלאים של חמור-פרץ: "לכן הוא נקרא החמור השלם של סימני יעקב, מאחר ש"גנב חזרה" את החומר שלנו (חמור הוא גם חומר) בשני הסימנים השלמים.

[99] חזרה על סימן "בא הזמן" בשנה החמישית – הסימנים הנוצריים של 4 השנים הראשונות מושלמים בשנה החמישית על-ידי הסימנים היהודיים.

[100] השנה החמישית מצריכה "כתר חדש", לאחר 4 שנות תיקון הנצרות עם שולי טעויות וכו'. יש גם הארה ייחודית במחצית השנייה של הסימן החמישי, שבו מושרשת הרפורמה הגדולה ביהדות.

[101] הגאולה הראשונה ממצרים, ככתוב בתורה, מבוססת על אמת ה' גואל ישראל. חוק ה' שהתגלה בהר סיני מבוסס על הצדק, וכך גם הגאולה השלמה מבוססת על אמת ההתגלות החדשה של ה' והחוק החדש מבוסס על הצדק האלוהי.

[102] פרשנות החמור בהקשר החוק החדש של הגאולה השלמה נקראת "החמור הלבוש כאריה". האריה מתייחס לאריה יהודה, סימן למחוקקי ישראל, ככתוב: "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית, מ"ט, 10).

[103] הערה (2011): זו נבואה, למרבה הצער, אודות בית ספר השושנה עד כה, אך סימנה שמור, למען הגאולה השלמה, ואזהרת האנשים מסכנות הדור הרביעי.

[104] העובדה שארון הקודש הגיע דרך הסימנים באופן הזה היא מוזרה. עם זאת, עלינו להבין כי מדובר בארון הקודש, היוצא מן החשיכה של העולם הנוכחי בכוח הברית החדשה השלמה.

[105] הערה (נובמבר 2011): מדובר ב-3 כוכבי המשולש של פה הדג הגדול, כפי שקיבלנו: כוכב ים לב הצדק, כוכב ים הנשייה וכוכב ים האימות הנבואי. ב-65 השנים של הדור הרביעי ממשיכים לראות את התקרבות כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק (המכונה גם כוכב כריסטו וכוכב המפליא), עד אשר הם מגיעים אל העמדה הגאולית של 4000 השנים (בשנת 2047), בפגישה בין אברהם ומלכיצדק. כאשר התקופה הנוראית של הדור הרביעי (מ-2017 ועד 2042) מתרחשת, מדובר בזמן של הרס, ולא בזמן גאולה, מלבד הצלה של אינדיבידואלים על-ידי אל שדי. לפיכך, בהתייחס לאותה תקופה נוראית, דבורה התפללה למען עם ישראל. מאחר שהוא שילם את המחיר על חטאיו בשואה, גזרתו תהיה קלה יותר, כפי שהתקבל בסימנים.

[106] על הקורא להבין כי כאשר פרץ מופיע בחלומות, הוא נמצא יחד עם החמור האוכל לחם, מאחר שזו גמישות החמור, המאפשרת לפרץ לקחת את הצורה המתאימה לסימן. בכל מקרה, אם האפיפיור הוא חמור יהודי מסורתי טוב, הרי יכול הוא לגרום למהפך וודאי בכנסייה הקתולית, הי-הא! היה זה הכרחי לתיקון הנצרות בשנים הראשונות הללו של הסימנים.

[107] החלום בא להדגיש את חשיבות הסיפור לחינוך הילדים. הוא מעצב את שכלו של הילד ומלמד אותו לבוז לאלילות.

[108] בסימן "מה נאוו רגלי מבשר'' דהיינו הרגליים הנושאות את בשורות הגאולה השלמה.

[109] זהו הנוסח שהתקבל בסימנים במקום "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", עבור כל מי שלא מכיר את קריאת שמע. בכל מקרה, לפחות עד כה, שני הנוסחים הם חלק מן המנהג החדש.

[110] השדים נמצאים בשבע רמות (שבע אדמות מתחת לארץ). אלו בחלקים היותר עליונים יכולים להגיע לאנשים בחלומות ו"לשחק בבדיחות הדעת" איתם, לעיתים על-ידי הפחדתם או על-ידי הצגת מראות שקריים כדי להציק להם. מדובר ב"בדיחות" לא עבור מי שמקבל אותם, אלא עבור השדים, המוצאים בבלבול שהם יוצרים צחוק גדול ושמחה.

[111] שחור מתקשר במשמעותו השלילית לאל השקר ממון – זהו הדור הנורא, בו אנשים תולים את כל אמונתם בכסף במקום להאמין באל שדי. זהו הדור הנורא ביותר, גם בשל החלפת הערכים האמיתיים בערכים שקריים.

[112] סימן שעל-ידי הבשורה החדשה יוכלו נזירות להתפשט לגמרי משבועותיהן, יתחתנו ויהיו להן ילדים.

[113] בזמן תחיית המתים גם מי שטבעו וגופותיהם לא נמצאו יכול להיות זכאים לתחייה.

[114] מדובר בסימן החמור הפיקח (בתחבולות תעשה לך מלחמה) – עם ההגנה החדשה, רוח רעה לא יכולה לשלוט באדם ולכן היא מנסה לגרום לו להתעצבן. לכן קלאודיו אמר בחכמה לרוח: "טוב, ניצחת, בואי ושלטי עלי", אך כאשר קלאודיו הפסיק לכעוס, הרוח לא יכלה לעשות דבר.

[115] השקרנים תמיד מפחדים שיביטו בהם. העשירים תמיד מסתירים את עושרם מתחת לרצפה מפחד להישדד. בניגוד אליהם יש חמור ישר שלא צריך להסתתר, ויש סוס גאה שמוכן להציג תמיד את עושר הבשורה החדשה.

[116] סימן כי רבים מאמינים רק לאחר שהם חוששים לחייהם.

[117] סימני החמור - בשש השנים הראשונות הייתה רשות ללקק את אבני בית הגאולה באמונה בסימן החמור אוכל לחם - אלו הם המים הנסתרים של מלכות השמים למען קשירת הסימנים לארץ ולאיש הסימנים. אבני סימני החמור כנגד האלילות מנתצות את העיוורון של המאות האחרונות.

[118] ראו כתבים אודות החמור וזנב החמור בגן עדן.

[119] סימן מלאכי הגאולה השלמה. סימני החמור וזנבו הגיעו בתקופת התחדשות השמים והארץ (בראשית), בזכות הגואל האחרון. כאשר השמים והארץ התחדשו, סימני החמור וזנבו נולדו, מאחר שאלו סימנים של מלכות השמים הנוגעים בארץ.

[120] סימנים רבים של מלאכי הגנה חדשים ניתנים למי שהולך בדרך הברית החדשה השלמה.

[121] הערה (2011): הגואל חיים הוא מורה הכוכבים ואיש הכוכבים, כפי שהוסבר בכל מקום. ידע הצדיק חיים את הכוכבים היה ברמה מדהימה, ונעלה על זו של הצדיקים הנסתרים האחרים. כאשר הצדיק חיים מלמד אותנו את הכוכבים, הוא נמצא בעולם, מאחר שהכוכבים הם חלק מן העולם. לפיכך הגואל חיים "יישאר על הארץ" עד אשר לא יהיה צורך עוד בלימוד כוכבים. אחרת אין משמעות למשפט "האל הרשה לאיש הכוכבים להישאר על הארץ, עד שיגיע הזמן", אלא אם כן מדובר ב-35 השנים הראשונות, שבהן כל סימני הכוכבים הבסיסיים ניתנים.

[122] ראו את חלומה של דבורה מה-9 באוקטובר 1987 - הבניין בן 65 הקומות וכו'. שני חלומות אלו מייצגים באופן ודאי את 65 שנות הדור הרביעי.

[123] המוח החדש השפל של הבשורה החדשה הוא קופסת הזכוכית שבה הוא נח. זהו סימן כי הבשורה החדשה היא בהירה כזכוכית, ומעניקה למוח מנוחה בשל בהירות תשובותיה לכל שאלה של הגאולה השלמה ושל החיים באופן כללי, בזכות הצדיק חיים. מישהו יכול בטעות לחשוב כי מוח חדש מגביל את היכולת הלוגית שלו, אך קלאודיו הוכיח דרך חלומו כי המוח עצמו הוא הלוגיקה.

הערה (2011): לאחרונה ראיתי את קופסאות החלומות, השקופות כזכוכית, כמייצגות את ספר משנת חיים, אשר נכתב ונחתם בספר כוכבי הגאולה. גם כאן החזקת המוח החדש השפל בקופסא כדי לנוח, יכול להתייחס למוח הנכלל בכתבים.

[124] - סימן: ניתוץ העקשנות בין ערבים ויהודים.

[125] כפי שהוסבר על-ידי הצדיק חיים ובסימנים השלמים, רוב נשמות עשרת השבטים, הצאן הנאבד של בית ישראל, נולדו לנצרות. בנצרות, עם זאת, הן היו מאוד מוגבלות בשל הניתוק מהתורה האמיתית והסילוף התיאולוגי שנבע ממנו. הן איבדו את זהותן התורשתית כחלק מן העם היהודי, כאשר האמינו שהכנסייה מייצגת את ישראל החדשה. (העץ מת אבל ממנו הנצו פרחים) באמונתן, החזיקו הנשמות בסימנים המשיחיים ההתחלתיים והגאוליים ללא, כמובן, הטרמינולוגיה שלנו. למעשה, הם היו בדברי ישוע, שנגעו לבן האדם שיגיע לבסוף. מדוע הזמן ההיסטורי הסופי מגיע, אם לא כדי להשלים את הגעת השליחות ההתחלתית של ישוע? יש לנו כעת המפתח. הסימנים הללו היו סימנים התחלתיים, וכעת התגלו הסימנים השלמים. יש לכך תהודה גדולה בנפשות עשרת שבטי ישראל, ועל-ידי הבנת הסימנים ההתחלתיים והסימנים השלמים, הם יבצעו מעבר מן הכנסייה אל בית התפילה של הגאולה השלמה, וזהותם האמיתית תיוולד בהם מחדש.

[126] הדבר מאחד את 12 השבטים, בגלל שיהודה ובנימין לא היו חלק מהשבטים האבודים.

[127] יום הכיפורים נקרא יום התיקונים, כפי שהתקבל בחלומו של סולי (חלום 52). דרך הסימנים השלמים, הגואל חיים מסביר: הדיבר השישי של הצדיק החי באמונתו הוא "הצדיק החי באמונתו (או באמונתה) מתקן את עצמו בקביעות". במהלך השנה, תלמיד של הגאולה השלמה יבצע תיקונים רבים מאוד, שלרוב קל יותר לבצעם מאשר לשמור עליהם. הקדושה החדשה של יום התיקונים מסייעת לחתום את התיקונים, כדי שהם יהיו יעילים בכל אדם.

[128] הקשת בענן היא סימן הברית החדשה השלמה, והכתר מסמל את השלמתו. הבשורה החדשה מלמדת את ההכרה ההולמת של מדינת ישראל. ההכרה האמיתית, אמנם, תבוא בסוף הדור הרביעי, וכסימן תצא הקשת בענן, המסמלת שלום בעולם אחרי ה''מבול'' הנורא של הדור הרביעי.

[129] השלמת הסימנים של "עמוד השדרה של הדור הרביעי". ראו דיווחים - השלמת סימן ראש השה המופיע בשמים (של השנה הראשונה) - אלו הם סימנים בזכות הקורבן האחרון של הצדיק חיים – לאחר מכן, אכן מצאנו וקנינו בחנות אבן ירוקה עם אותו ראש שה, אך מי שמכר אותה לא הבחין בכך, מאחר שהיה צריך להביט עליה באופן מסוים. זוהי האבן של השה שעלה קורבן בזכות קורבן הצדיק חיים, וזכות קורבנו שבחלום זה כבר ירדה לארץ.

[130] גרמניה ידועה גם כגורמת למלחמות. זאת מאחר שיחסי קרבה של אחים יכולים להיות טובים אם כוונתם היא טובה, אך הם יכולים להיות גם רעים מאוד, אם כוונתם רעה, כגרמניה בהיסטוריה. האדם, לפיכך, חשד כי אולי דבורה וקלאודיו הם האנטיכריסט, שבמסגרת תפיסתו, גורם למלחמות גדולות שמגיעות. קלאודיו ודבורה הכחישו זאת, וקלאודיו הסביר לו כי תפיסת האנטיכריסט היא שקרית. אין אנטיכריסט, אשר מביא מלחמות לעולם. עם זאת, אסונות טבע רבים יתרחשו, ולכן יהיה צורך במקלטים.

[131] פירוש אפשרי: נח לי אל לי – ה' העניק לי מנוחה. במנהג התימני נוטלים מצות, מחברים אותן למוט, ואחד מן היושבים סביב השולחן מתהלך איתן ונשאל: "מהיכן אתה מגיע?". הוא עונה: "ממצרים!". "ולהיכן אתה הולך?", "לירושלים!".

[132] "מלאך של הגאולה השלמה" – גם בחלומות אחרים המלאכים החדשים של הגאולה השלמה נראו עם שיער בלונדיני ועם עיניים כחולות. אולי חזותם הנורדית מדגישה את היותם מלאכים, מאחר שמלאכים לא פועלים מתוך רגשות אלא באופן "קר", לפי המשימה שהוטלה עליהם ובעטיה הם נשלחו.

[133] עם הגעת הסימנים השלמים, המונח "צדק חדש" התקבל. היבט אחד שלו מתייחס לנבואות המשיחיות של הבאת צדק לאומות העולם וכו', אשר מסופק בידי חוק חדש של הגאולה השלמה. אנו מקבלים ישירות מהצדיק חיים שהיום הראשון של ראש השנה הוא יום הצדק עבור היהודים, והיום השני הוא עבור אומות העולם. העניין ידוע לצדיקים הנסתרים, אך לא במסורת היהודית. בבית התפילה החדש, ביום הראשון, לבני אומות העולם יש תפילה מיוחדת עבור ישראל וביום השני ליהודים יש תפילה מיוחדת עבור העמים. לכן פאולו חלם על כך ביום השני של ראש השנה, מאחר שכאן מתחיל עץ הצדק עבור העמים, ללא זה אין גאולה השלמה. כאן העץ ללא עלים הואיל והחוק החדש לא הופץ עדיין לאומות העולם.

[134] זהו האגס שנראה בסימן הקבלה האמיתית החדשה – משמעות אחת לאגס היא שלום ופיוס שמתעצבים על-ידי הקבלה החדשה והאמיתית של הדג הגדול לוויתן. זה היה ההיתר שניתן לי להמשיך בכיוון זה.

[135] המחזור הוסתי תלוי בירח, אך העמים המתייחסים לשמש לא יודעים זאת. לכן: "הדליקי את הירח" משמעותו לקבל את המידע הזה ו"להדליק את השמש" כדי שהדבר יובן גם על-ידי מי שמתייחס לשמש. הם יקבלו את המידע על מזבח העמים (מלכיצדק עבור הגברים), שבו יתקיים מנהג הלחם והיין, החלב והדבש.

[136] לדניאל מניגרסו ניתן התפקיד לנהל את בית הספר של הדיבר השני.

[137] סימן הרשות להסביר על עשרת הדיברות - ההתייחסות ל"חכמי העדה" צריכה להילמד - סימן משך הדור הרביעי, שהינו 65 שנים - סימן "משימתו של פרץ תמיד מגיעה בהתחלה".

[138] סימן זה עם פאולו היה שבועת אמונים על כך שתתקיים עבודה משותפת בין פאולו לפרץ.

[139] טבילה בצירוף לברכות נגד רעות הדור הרביעי, כבחלום 263.

[140] אולי יהיה שימוש חדש לחלה, בכך שעל מזבח העמים תאפה חלת שבת עבור מי שנמצא על מזבח יהודה או אפרים. באופן זה העמים יזכו בברכת השבת.

[141] החלום מתייחס לתיקון פאולוס בנוגע לפילוסופיית המין שלו ולהינזרות שדגל בה.

[142] לקום לתחייה, בשפה החדשה הברורה, משמעו כי אותו אדם זכאי להתקבל אל מלכות השמים לכשיגיע זמנו. החלום מגיע למנוע את הרעיון שרק מי שסבל מאוד בחייו יכול לקום לתחייה. אין זה כך. אדם יכול ליהנות מחייו ולזכות במלכות השמים. הדבר חשוב מאוד, מאחר שהוא מנפץ דפוסי מחשבה מסוימים של אמונות דתיות עד כה.

[143] ראו בנבואת הנביא יחזקאל ל"ז ובקומה החמישית של תפילת שחרית.

[144] הצבע הכתום מסמל את הקדושה החדשה של בית התפילה של הגאולה השלמה. "הענן הקודם לסימן המורה" מתייחס לסימן מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון. כאן הוא מתקשר גם לתיקון הנוצרי, ואולי מדובר גם בסימן משלים של אישור ישוע כי "בן האדם" יופיע בענני הכבוד. מדובר כאן בסימן נבואי נוסף המצביע על כך שכאשר הסימן הגדול יתקבל, ייתכן בכניסה המשמעותית אל הדור הרביעי (2017-2018), הצבע הכתום ייראה בענני הכבוד הקודמים לחלום של הגואל חיים. איני יודע כיצד זה יקרה, אלא אני רק מנסה לפרש את החלום. הקדושה החדשה קשורה לאמונה המונותיאיסטית, ולכן לבית הספר של הדיבר השני, שאליו דניאל מניגרסו יועד.

[145] אם יהודי מניח תפילין בבית הגאולה, דומה הדבר להנחתם בים – זאת בשל ים הקדושה החדשה של הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה, שאינה דורשת יותר את קדושת התפילין. לבסוף הכל הסתדר: סולי הבין שבבית הכנסת הוא חייב להניח תפילין, אך לא בבית התפילה.

[146] לאחר 5 השנים הראשונות בתיקון הנצרות. מאחר שבשנים הללו היו טעויות שוליות, שהיה צריך להתגבר עליהן כדי להשפיע על התיקונים, הגואל חיים, כביכול, היה צריך להישאר בריחוק מסוים. אם הוא היה קרוב, הטעויות השוליות הללו לא היו יכולות לקרות. עם תיקונן, המורה חיים יכול להיות קרוב יותר.

[147] הייתה זו גם הוכחה שהנשמה של נודע נכחה במעמד הר סיני.

[148] הסימן מאשר את היותו של פאולו "מזכיר" הסימנים - הגואל האחרון חיים ביצע כאן סימן הגנה כנגד תמונות פורנוגרפיות, כדי שדרך ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה, אנשים לא ייפגעו מתמונות אלו.

[149] מדובר בתיקון סימן אדיר של הנחש בפה התנין בג'ונגל והאבסורד של השילוש הנוצרי. האדם הנוצרי, מבלי להבין את האבסורד, הוא תנין בעל פנים משונות שאומר: "טוב מאוד הוא הנחש הזה" – השילוש. וממתי תנינים מדברים?! לאחר מכן הכומר מפגין את האבסורד: "אני מתפלל לאלוהיי שישוע והאל הם אותו הדבר". שורשי השילוש הם הנחש שפאולוס מסר לנוצרים – הג'ונגל מתייחס למערכת הלשונית המעוותת, המורכבת והמסובכת של אגרות פאולוס.

[150] ישראל והעם היהודי לא יסבלו כאומות העולם בדור הרביעי, מאחר שעונשם הכללי כבר התקיים בשואה.

[151] - מתייחס לתופעה הנוראה שתתרחש במהלך הדור הרביעי, עד שבזמן מסוים בו הכל ישתנה, כפי שניתן להבין מן המראה החי של "ריכוך הכוכבים".

[152] איני יודע מהי כוונת החלום, אך הוא משעשע.

[153] ראו סימן הצעיף המשיחי, שנעשה מחלקי צדפים באגם שוויצרי. הוא נמסר לי על-ידי נודע כמתנת נישואין. מטרתו העיקרית הייתה שימוש בעת כתיבה על ישוע, והבנה אודות מה שנכלל בתפקידו ה"משיחי". לעיתים השתמשתי בו לשפר את הבנת התפקיד החמורי. "מחולק לשלוש" יכול לרמוז לחמור בעל 3 העיניים.

[154] החמור שעליו רכב המורה חיים נכנס לגן ספר משנת חיים, שמוקף ומוגן על-ידי חומת שיש לבן - הענווה ההכרחית כדי להיות חמור, בית שיש קטן - בית התפילה של הגאולה השלמה וספסל שיש - בית הספר של המידות. על הספסל ישבה האישה הקשישה. האיש על העגלה נתן לה מספר מטבעות כצדקה, והיא הודתה לו כאילו היה בנה. הגואל חיים מלמד אותנו שלצדקה יש כוח לאחד אנשים גם לרמת קרבה של אהבה הורית אמיתית.

[155] אלו הם סימנים שהגיעו לקשור את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה לגאולה הראשונה של משה רבנו, ולכן לסימנים של התורה הקדושה.

[156] ייתכן והכוונה לחודשיים. לשעתיים יש משמעות קלושה בהקשר זה.

[157] לא 12 שבטים אלא 13 (עם אפרים ומנשה). החלום הזה הוא שיעור אודות השער הכללי ה-13 של הגאולה השלמה, המעניק דרך בטוחה. הברית החדשה השלמה היא תחת המספר 13: 13 מזלות, 13 כוכבי השושנה, 13 עלי ספר משנת חיים וכו'. השער ה-13 הוא בר תוקף עבור כל 13 השבטים, ולכן גם עבור עשרת השבטים האבודים של ישראל. כאן ראתה דבורה סימן של המלאכים החדשים של הגאולה השלמה. המלך עם פניו של פרץ הוא סימן לכהונת מלכיצדק, הדרושה לאוניברסאליות של הגאולה השלמה.

[158] ייתכן ובגלל שהחלום הוא בשנה החמישית ותואם לסימן הנבואי החמישי. יש לפעול לפי הטבע, אך אל שדי יכול לחולל ניסים על טבעיים כרצונו. אמונתה של דבורה היא חזקה, ולכן לא ביקשה נס, אלא רק הסבירה כיצד ה' קיבל את קורבנותיו של אליהו הנביא על הר הכרמל. החלום הגיע גם להראות שהיסטוריית הכוחות הניסיים של אליהו הנביא, זכרו לברכה, תחזור להיות מקור של קבלת יראת ה' בגאולה השלמה.

[159] שנת הולדת המורה חיים. חלומות מסוג זה, בהם פרץ נמצא במצב מרומם, הם כולם סימנים עבור תלמידי המורה חיים, לדוגמא: "ברוך אל שדי שעשני לחמו", או כאשר פרץ נראה כאיש גבוה מאוד, או בחלום בו רכש הוא את חכמת מורו, או בחלום זה, בו ניתנה לי הפריבילגיה לומר כי נולדתי באותה שנה בה נולד המורה חיים, וכי אני בן 100, בסימן ברכה גדולה וכו'. כל אלו הם סימנים שמי שהולך בדרך השיעורים החדשים של המורה חיים צריך לאמץ.

[160] מלבד הברכה שניתנה לאבות, הם קיבלו אור אמיתי של קדושה, שבהמשך יעלה אותם במחשבותיהם ובמעשיהם.

[161] חלום זה מתקשר להחזרת נשמות האנשים שנכחו במעמד הר סיני אל גופם. ייתכן והוא גם מתייחס לתחיית המתים (יחזקאל, ל"ז). כאן, הדור הרביעי הנורא ויום ה' הגדול והנורא מצביעים על הכוח להביא מוות. קבוצת האנשים מאמינה זה כבר בבשורה החדשה של הגאולה השלמה. פרץ מסביר ש"הדור הרביעי" בתקופתו של ישוע התבטא בפסוק "וְלֹא תִשָּׁאֵר אֶבֶן עַל־אֶבֶן" (לוקאס, כ"א, 6) בהתייחס לבית המקדש השני ולתקופת החורבן הנוראית. פרץ מסביר שהדור הרביעי נמצא מעל לכל דמיון. אז מי שהיה בקבוצה מת, וסימן תחיית המתים ניתן בידו של פרץ, אשר הצליח להחזיר את הנשמות לגופם. סימן תחיית הגואל חיים מתרחב כאן לחמורים הנאמנים. יש לפחות 100 חלומות שבהם הגואל הופיע. כל החלומות הללו הם חלק מתהליך האמונה בתחיית הגואל חיים והם נדרשים לתהליך היסטורי ארוך יותר בהבנת תחיית המתים בזמן שרק אל שדי יודע אותו. יש דרגות היסטוריות רבות של הכוח התחייה החדש והסופי בידי הגואל חיים, והסימן הסופי והשלם של תחיית הגואל חיים מוליך לכל השאר עד להגעת העידן החדש של תחיית המתים. התהליכים ההיסטוריים של התחייה ימשיכו, וכל האנשים יידעו שבזכות הגואל חיים מתקיימים כל הגילויים. עם זאת, הם לא יבצעו לו פולחנים ולא יישאו אליו תפילות. לפיכך הגואל האחרון חייב להיות במלכות השמים ולא בארץ. אם הוא היה בעולם, אנשים היו טועים ביחס אליו. כך היה קורה גם ביחס למשיח בן דוד, לו מצפים לפי המסורת - הוא היה הופך לאובייקט פולחני אם היה הוא מבצע הכול - בונה את המקדש, מקבץ גלויות, מחייה את המתים, מביא שלום לעולם וכו'. היה אז מתרחש חוסר איזון מוחלט. משיח בן דוד, עם זאת, יהיה חמור עניו הנמשח על ידי השופט המשוח במלכות השמים. למעשה, זהו הגואל אותו אתם מחפשים ולא המשיח, כשהגואל במותו נלקח מיידית אל היכלו במלכות השמים. תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד.

[162] בחמש השנים הראשונות הסימן של המעטה המשיחי סייע לצפות את "הדילמות המשיחיות" של ישוע בשליחותו. בהיותו תחת המעטה המשיחי, כמעט בדממה, החמור אוכל לחם יכול היה לראות טוב יותר את "פתירת" אותן בעיות דרך סימני החמור. בכל מקרה, עם ירידת הנבואות החדשות של הדור הרביעי שמגיעות ממסורת אליהו הנביא, זכרו לברכה, החמור היה יכול לכתוב בשורות נבואיות, הוא ספר ''מזבח הנביא". הבשורות הנבואיות נחשבות כאן כ"משיחיות" (בסימן המעטה המשיחי), מאחר שהן מגיעות לשם "הצלה" במהלך הדור הרביעי.

[163] יהיו במהלך הדור הרביעי פלישות של חוצנים, וזאת הוכח בסימנים רבים שהתקבלו. קיימת משימה המקושרת לבית התפילה של הגאולה, ובמסגרתה יש לדבר איתם כשליחי שלום ולהוכיח את גישתנו הפייסנית כלפיהם.

[164] הברכה הזו נכנסה למנהג החדש. הברכה: "ברוך ה' אלוהינו בורא כל היקום" נאמרת גם במקום הברכה המסורתית: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו".

[165] חלום זה קורע לב, כי מדובר בבכי של דורי דורות של נוצרים קתוליים, ומרגישים פה את הקושי הנורא להתנתק מפולחן שכזה. מכל מקום החלום בא לתת תקווה שגם לאלה יש תיקון בכח הגאולה השלמה.

[166] דברים ד', 19: "וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם". הדבר מוכיח שהעמים נמצאים תחת הכוכבים – הגורל הוא מה שכבר נכתב בכוכבים – כל האנשים הם תחת הכוכבים, וכל אדם נמצא בהשפעת הכוכב שתחתיו הוא נולד. העם היהודי, עם זאת, נמצא תחת מצוות ה', שהן מעל להשפעות הכוכבים, ולכן גורלו הוא לא כגורל האומות. זכות זו של העם היהודי נובעת מזכותו של אברהם אבינו. בגאולה השלמה, עם זאת, כל מי שדבק באמונה המונותיאיסטית האמיתית של אברהם נקרא "בן אברהם", וייכנס אל בית התפילה החדש כ"בן מלכיצדק". אותם אנשים ישתתפו בחוק החדש של הגאולה השלמה, ויתעלו גם הם מעל השפעות כוכביהם, כשה' יהיה איתם, בזכות אברהם. לפיכך נאמר על אברהם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית, י"ב, 3). זה נכון ביחס לכל האנשים. האומות ככלל נמצאות תחת מזלן בעוד אדמת ישראל נמצאת תחת ההשגחה האלוהית. למרות זאת, בגאולה השלמה, נאמר כי מנהג הלחם, היין, החלב והדבש על מזבח מלכיצדק מקשר את מזבחות בית התפילה החדש לארץ ישראל, שהינה ארץ זבת חלב ודבש. שימו לב כי סימן זה מזכיר את אברהם, מאחר שרק אברהם מכונה "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (שם, י"ז, 5).

[167] הערה: משמיים נשלח מבחן לג'יוזפה. המבחן בא להוכיח כי גם אם מלאך יורד משמים, ומחולל ניסים נפלאים, תלמיד אמיתי של סימני החמור אוכל לחם לא ילך אחריו.

[168] מחלום זה אנו מבינים שאמו של ישוע לא נכחה בצליבה, והתוודעה לכך כעבור זמן. אנו גם רואים כי לא האשימה את היהודים אלא את הרומאים. גם האפיפיור יוחנן ה-23 (כיהן כאפיפיור בין השנים 1958-1963) טען במועצת הוותיקן השנייה כי הרומאים היו אחראים ולא היהודים. ייתכן והמשפט: "אתה בר מזל שלא פגעתי בך בפעם הראשונה" מרמז על הגעתו השנייה של כוכב כריסטו. בפעם הזו לא אפספס, כש"האישומים" מכוונים בבירור לעבר הרומאים.

[169] החטא היה אף חמור יותר, כי פרץ היה בסימן הכוהן המשוח (טוניקה ירוקה) ובסימן החמור, תמים כתינוק (המוצץ). ירושלים משמעותה "יראה שלמה" - יש לחשוש ממה שנשלח על-ידי אל שדי.

[170] לכן המנהג החדש של פסח (ההגדה החדשה של הגאולה השלמה) מבוססת על ארבע פינות האמונה של בית התפילה החדש.

[171] מיד לאחר החלום, העיר פרץ את פאולו (ב-4 בבוקר) כדי להראות לו בשמים את כוכב התחייה (כוכב המפליא) שהופיע, וזאת קרה מיד אחרי שפרץ סיים לכתוב את 50 הברכות של הברית החדשה השלמה, שהשלימה 91 ברכות (יחד עם 41 הברכות של הברית האוניברסאלית המחודשת) של הברית החדשה השלמה. ההתבוננות על תחיית הגואל חיים בהתאם לכוכב המפליא (ולפיכך בהתאם לכל כוכבי הגאולה) גורמת התרגשות אמיתית לכל הגוף. היות כוכב המפליא כוכב התחייה מוכחת מן העובדה שישוע היה תחת כוכב כריסטו, ולו ניתן הסימן ההתחלתי של התחייה. כוכב כריסטו בגאולה השלמה הוא כוכב המפליא, ואין דבר מפליא יותר בגאולה השלמה מהסימן השלם של תחיית הגואל חיים.

[172] זהו מקור סימן "החמור בעל שלוש העיניים" – שלוש עיניים: אחת עבור היהודים, אחת עבור הנוצרים ואחת עבור המוסלמים.

[173] קיבלנו זאת כ"שלום שלם", ולכן לפחות בתקופה מסוימת השתמשנו בכך כברכת שלום, בהגעה וביציאה. כיום הברכה מופיעה בתפילת מנחת שבת.

[174] כניסתו של פאולו לגאולה השלמה וכינויו "הסוס הלבן" מייצגים תחייה שלמה עבורו. אחרת הוא היה חי חיים טפלים ללא משמעות אמיתית. חלום של ניקולה היה זה שגרם לפאולו לבוא לבקר אותי בג'נצאנו (ב-1986), ומאז הוא לא עזב את הגאולה השלמה.

[175] השינוי הרדיקלי היה סימן חדש, ולפיו גם ילדים יכולים להפוך לכוהנים בבית הגאולה – ראו חלום 343.

[176] מחלום זה יצאה בשורה. "קיבלנו זמן יקר לקידום הגאולה, מאחר שאין לכם (תלמידי בית התפילה, במיוחד אלו שנכנסו בברית החדשה השלמה מן המחנה הנוצרי) רחמים לנשים הקשישות (הקנאיות) הבוכות למריה הבתולה".

[177] מאחר שבגאולה השלמה הברכות הן ארוכות, הן מתחלקות לברכות חדשות רבות. מספר הברכות שנאמרות בשם אחד משבע שמות האל, הנאמרות במנהג החדש, ושבסיומן אומרים אמן, הוא גדול הרבה יותר (לפחות פי 4) מאשר במנהג המסורתי בבית הכנסת.

[178] אף עותק של הספר לא נמכר. הוא הוצב בחנויות שונות ברחבי איטליה, אך הספרים היו כלא נראים. מאוחר יותר הבנו כי לא הייתה רשות מלמעלה למכור את הספר עד אשר יושג איזון של הברית השלמה. עם זאת, פרסמנו אותו כדי להגשים את סימן ההתרחבות, ואולי בשל כך המורה חיים חייך. גם אם מישהו ירצה לשלם 1000 דולר על ספר, הוא לא ימצא אותו.

[179] ראו דיווחים אודות הסימן, שהתבצע בהמשך ברנצאניקו, בו למלאך המוות אין יותר רשות לגעת באף אחד מאנשי הברית החדשה השלמה – אלו הם המלאכים החדשים שבבוא העת יקחו את נשמותיהם.

[180] כת זו שנואה מאוד בשמים. הדוקטרינות שלהן שגויות, והן מבטאות את שם ה' במסגרת דוקטרינות אלו. מדובר בחוטאים הגדולים ביותר כנגד הדיבר השלישי, ולכן הם יושמדו לבסוף, ויאבדו את נשמותיהם, מאחר שהם אינם מאמינים בחיים לאחר המוות. מנהיגיהם הם יהירים באופן שנוא ומאמינים כי רק הם יודעים את האמת. הם הופכים את כל מי שנופל במלכודתם לבובות. הלוואי ומי שלומד את ענייניהם יבין שהיהודים הם ענווים בהגייתם את שם ה' ומבטאים אותו "אדוני" במקום השם המרובע. העדים השקריים הללו מחשיבים את עצמם לנעלים על כל מי שלא הוגה את השם כפי שהם הוגים אותו. זוהי מלכודת נוראית שמקרבת את קורבנותיהם לחדר אטום וקר של שקר, תוך שמוצצים את כספם.

[181] סימן הכוכבים, שבו הגואל ביצע סימן מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון.

[182] כפי שהיינו עדים לסימן בשנת 1987, בקלבריה.

[183] הסימן נראה פעמיים באותו הלילה.

[184] החלום מתייחס לנער גרמני ששהה בקיבוץ ואשר היה בתהליך גיור ושמו קריסטוף. סולי התרשם לעיתים קרובות מן העובדה שגידל זקן ארוך, עטה טלית ואמר תפילות רבות.

[185] הסימן הגיע כדי לקשור את תיקון יוחנן המטביל ליוחנן השליח מן האוונגליון הרביעי וכו'.

[186] החלום מאשר את החשיבות העצומה של החלומות שמקבלים החמורים.

[187] מספר ימים לאחר מכן (בסוכות), פאולו הלך עם פרץ לבית הכנסת. כתר ספר התורה היה בדיוק כפי שראה הוא בחלום. זהו חלום של מלכות השמים. כתר התורה העתיק חוזר לגאולה השלמה לשם התחדשות בברית החדשה השלמה.

[188] ראו את הטקסט: "אסטרטגיות המפתה".

[189] דבורה הייתה בהיריון עם גילת חיים, שנולדה במרץ 1989 – זה בא כדי לייסד את מזבח הכוהנת המשוחה של בית התפילה.

[190] היצורים הדוחים הם תפיסות אמונה של הדתות האסיאתיות. הן כה רבות עד שקשה להשמידן ללא התערבות מלמעלה, במקרה זה על-ידי הגואל האחרון חיים.

[191] סימן עץ הדעת טוב ורע המתוקן שהוא תיקון הברית, שנכתב בספר משנת חיים, אשר הינו בעצמו ספר עץ החיים של הגואל האחרון, חיים.

[192] הערה (13.11.2011): משמעותם הבסיסית של סימני זנב החמור היא שהחמורים יכולים לגעת בארץ, ולכן גם להפיץ את השיעורים לאחרים. בלעדיהם אנשים אחרים אינם יכולים לקבל את השיעורים. קל יותר יחסית להשלים את הסימנים של זנב החמור בעולם הנוצרי, אך לא תהיה השלמה עד שסימני הזנב מושלמים עבור ישראל. זה מה שמסביר את חשיבות החלום.

[193] ראו את חלומה של דבורה מן ה-17 ביולי 1987.

[194] 'ברשות אל שדי בידי הגואל חיים אני מקבל את הברכה לברך' וכו'. איני יודע אם יש לבטא את הדברים בקול או רק לחשוב עליהם.

[195] שש השנים הראשונות היו בסימן הכוכבים, התקופה השנייה בת 6 השנים הייתה תחת סימן מלכות השמים, התקופה השלישית בת 6 השנים הייתה תחת סימן האור החדש של חנוכת החנוכות וכו'. – כאן היה דרוש סימן לסגור את הפינה הרביעית של 6 השנים הראשונות בהכנה לכניסת הסימנים אל התקופה השנייה של 6 השנים.

[196] יוחנן באיטלקית הוא ג'יובני עם G. הסימן הגיע כדי להעניק מפתח ליוחנן המתוקן, המופרד מן הסינופטיים (מתי, מרקוס ולוקס). הערה (13.11.2011): "בד מסביב לחלצי ישוע" הוא סימן לצניעות ולענווה, ואנו יודעים כי כוכב כריסטו מגיע בזכות הענווה. אם מישהו לומד בצורה אובייקטיבית את האוונגליון של יוחנן בברית החדשה הנוצרית, הוא יכול לראות את כמות הדברים שנאמרו בשמו של ישוע והיו הפוכים מאותה ענווה. ישוע לא היה אומר דברים כאלו, ולכן סולי אמר לפרץ: "אל תדאג, ספר זה של כתבי הבשורה הנוצרית אינו כספרי הנזירות". ה-G הגיעה כאן כדי לתקן את האוונגליון הרביעי, ולהחזיר את אותו ישוע הצנוע והעניו שנהג באופן זה עד לרגעיו האחרונים על הצלב. מדוע "הנזירות"? מאחר שהנזירות אוהבות במיוחד לקרוא את האוונגליון הרביעי ואת המושגים שאינם צנועים, המטעים וגורמים להאלהת ישוע העניו והצנוע.

[197] מתייחס לדוקטרינות השקריות של ספר הזוהר. המפתח הוא גם ספר מלחמות השם של הרב יחיא אבן שלמה אלקאפח, וכן ההקדמה לספר הקדוש והיקר הזה והטקסט "חמישה לוחות הברית והחרם מדאורייתא".

[198] תחייתו הייתה סימן משלים לתחיית הצדיק חיים עבור אומות העולם. דומניקו מניגרסו לא היה יהודי, לא למד תורה, והיה כמעט אנאלפבית. תחייתו, לפיכך, יכולה להתרחב לאנושות כולה. ראו חלום 396 ואחרים.

[199] הערה: - הרי אררט נמצאים בארמניה. דבורה הזמינה אותה לביתנו, ודרך כך קיבלנו את המפתח הנוגע לתיבת נח. אני מאמין שבשל חלום זה נמסר לי בחלום שלבני נח ניתנו לוחות ברית, ולאחריו יכולתי לקבל את שבע מצוות בני נח בצורה שנבדלה בדרכים שונות מן הנוסח התלמודי. ראו את החוק החדש.

[200] המורה חיים מחייך מאחר שסעיד התכוון אליו. החלום היה חשוב, מאחר שמדובר במסורת המוסלמית (לא בקוראן) על חכם שייבחר על-ידי האל. שמעתי על כך מהצדיק חיים ולאחר מכן מסעיד (מוסלמי יליד מצרים, בעלה של אוספיה (טינה)). היה צורך בסימן ברור לאשר את האמונה הזו הכוללת אמת. גם בשל כך הצדיק חיים חייך, מאחר שהדבר מייצג עמוד תווך חשוב מאוד להבנה לאילו מוסלמים הוא יוכל להתקשר כשיגיע הזמן.

[201] באותה תקופה היינו בסימן "שמירה על השתיקה", שבין אחרים היה למען ביטול מונחים אחדים שחל בהם שימוש שגוי בארבע השנים הראשונות של התיקון הנוצרי.

[202] "גדי" עם אותיות זהות ל"דגי". מזל גדי הוא המזל האהוב (בזודיאק) על-ידי הדג הגדול לוויתן, הקושר את 13 המזלות העליונים ל-12 המזלות של זודיאק. לפיכך החמור זקוק לאבן הגדי. היא מסייעת לו לקבל את דברי הלוויתן. הי-הא, הי-הא!

[203] כנסיות רבות יהפכו לבסוף לבתי תפילה בשל מזבח מלכיצדק. קיבלנו את הבשורות כי בית המקדש בירושלים, שיכלול 7 קומות, 13 מזבחות תפילה ומחצלת האסלאם, ייבנה גם בבאר שבע. הכפלה זו תעניק אפשרות להרחיב את בית התפילה לעולם, ביחס לצרכים של כל קהילה.

[204] כומר קוריאני שהכריז על עצמו כמשיח והפך את "כנסיית האיחוד" שהקים ב-1954 לתנועה דתית בינלאומית. נפטר ב-2012, כשהוא בן 92.

[205] ראו סימן החלום של אנה גספרוטי (394), ובו אבן הגדי מעניקה אושר לחמור כל ימיו – גדי קשור במיוחד לדג הגדול לוויתן, כשגם לשמו "גדי" יש את אותן אותיות כמו ל"דגי". לפיכך הגדי מסמל את הקשר ההכרחי בין מזלות הלוויתן ובין מזלות הזודיאק בהשלמת הקשר שבין מלכות השמים לבין הארץ.

[206] הליכה יחפה היא סימן ליופי כפות הרגליים של מכריז הבשורות הטובות. הדבר ייחודי כאן מאחר שהוא ממלכות השמים.

[207] ראו כתבים על תחייתו של דומניקו מניגרסו – ראו חלום 396 -

[208] הוסבר כי כאשר מישהו לא יהודי, אלא מאומות העולם, ויש לו לב פשוט, הוא יקום לתחייה למען הדור. איני יודע מהו המקור התנ"כי לכך, ייתכן ומדובר בתחייה של יחזקאל ל"ח.

[209] אלו הם סימנים של מלכות השמים כמדרגות השיש הלבנות והקדושה החדשה שנראתה על-ידי הצבע הכתום – הדגים האדומים והירוקים הם דגים ממזלות הדג הגדול.

[210] קנה תירס ("פאנוקייה" (Panocchia) באיטלקית), הוא סימן לקדושה החדשה.

[211] חלק מהמערך הגאולי החדש של השושנה (13 כוכבים).

[212] מתייחס לכוכב יעקב – ראו ספר הכוכבים – תפארת יעקב.

[213] אני מאמין כי זהו חלק של השושנה, וההתייחסות היא לעץ החיים במונחי כוכבי הגאולה השלמה.

[214] הדבר מגיע אולי למען "התקדשות" סימני הכוכבים - הכל זאת יילקח בחשבון בספר הכוכבים, בעזרת השם. ביצענו סימן מתאים ב-7 בדצמבר 1988 - ברגע בו קראתי את הסימן אודות כוכב ירושלים שהתאחד עם כוכב כריסטו בסימן כוכב יצחק. שבע האחיות הוא צביר כוכבים ידוע (פליאדות, בעברית: כימה) במזל שור. ייתכן והמערך החדש של שבעת הכוכבים, שהתקבל בהמשך על-ידי ג'יוזפה, והינו בסימן הקדושה החדשה ובסימן שרה, רבקה, לאה, זלפה, רחל, בלהה ואסתר, הינו זה של הפליאדות.

[215] סימן המתייחס להכנה של תיקון יוחנן.

[216] זה היה סימן כי הנחל הוא מקווה תקף.

[217] ראו: 100 חרמים נגד אלילות דוקטרינת האצילות.

[218] מי שהולך בדרך ספר הזוהר נכלל בקטגוריה "שונאיי", לפי הדיבר השני.

[219] סימן השחר החדש מייצג את הגאולה השלמה.

[220] ראו גם את חלומה של דבורה מן ה-7 ביולי 1987.

[221] זהו חלום נעלה מאוד. החלק האחרון בו מעניק מידע כיצד ה' דיבר לאדם, אבינו הראשון.

[222] העגלה הגדולה היא המצקת הגדולה.

[223] סימן כי פאולו ראוי לעבוד למען הגאולה השלישית השלמה, ובעקבות כך הוא ראוי לקבל את חלום תחיית הצדיק חיים.

[224] זהו חלום נפלא. מר דומניקו מניגרסו בנוסף לכך שלא הודרך בענייני דת, לא ידע אפילו שיש לו אמונה. למעשה הייתה לו אמונה אמיתית בליבו, אך הוא לא ידע את שמה. אמונתו האמיתית, עם זאת, הייתה כקול שנבע מתפיסתו הפנימית – ראו בכתבים.

[225] כעבור 4 שנים, סימנים הראו שפרץ צריך לשמור את דבורה כזנב החמור, אך להתגרש ממנה כאישה, וכי עליה להתחתן עם פאולו, רעמת הסוס הלבן. הבנו אז את הערך הנבואי של החלום.

[226] אני סבור כי צבע זה מרמז על "רצינות", מאחר שלפני הכניסה לנישואין, חשוב לקלוט באופן רציני מאוד את ההיבטים הרבים מאוד שלהם. הצבעים אדום וחום מסמלים את האהבה שחשים בני הזוג האחד כלפי השני, אך גם את הרצינות שמובילה אל מקדש הנישואין.

[227] הצבע במזבח בית הכנסת האוניברסאלי היה אדום, בשל רצינות מסורת ישראל, אך בהמשך, עם הפיכת בית הכנסת למזבח יהודה אני מאמין שהצבע הפך להיות תכלת, שהוא גם סימן השלום האוניברסאלי. הצבע שהתקשר לכנסייה האוניברסאלית היה צהוב, והוא סימל אוניברסאליות. כאשר היא בוטלה, הגיע מזבח אפרים ובו אני מאמין שהצבע הוא ארגמן, בסימן כוכב המפליא.

[228] לבן הוא סימן לטוהר אמיתי של הגוף והנפש, ככל נביאי ישראל. לבן הוא העדר צבע, ולכן משקף את הצורה הטהורה של הקבלה הנבואית, לאחר שהאדם נוקה מכל מה שפגע בו.

[229] זהו "סגול מלכותי": מלכיצדק היה מלך, כמו גם כהן לאל עליון. מזבח זה הוא בסימן הכהונה האוניברסאלית, כשהכוהנים כאן הם מן העמים.

[230] זהו צבע פשוט של דשא. מזבח הכוהנת המשוחה שייך לכהונה אוניברסאלית, אך היא כהונה אוניברסאלית יהודית, עבור היהודים ואומות העולם. הברכות שניתנו על-ידי הכוהן המשוח אינן רק עבור היהודים, אלא עבור כולם. הצבע הירוק מסמל שלום עולמי ולבבות מרוצים. יש להבין זאת: האוניברסאליות המשיחית הקשורה לאומות, ואליה היהודים מחכים, עוברת דרך הכוהן המשוח, מאחר שרק למזבח זה יכול להיות כוהן הן עבור ישראל והן עבור אומות העולם. כוהן מזבח יהודה הוא כוהן עבור יהודי המזבח. הכוהן של מזבח אפרים הוא הכוהן עבור ישראל החדש. הכוהן של מזבח מלכיצדק הוא אוניברסאלי, מאחר שהוא פונה אל אוניברסאליות האומות, אך איננו מייצג את הכהונה עבור העם היהודי, לא שעל מזבח יהודה ולא שעל מזבח אפרים. היהודים מבולבלים בטרמינולוגיה המשיחית, אך למען האמת, מלבד משיח בן דוד, הם מחכים גם לכהונה משיחית, שהינה גם כהונה לכל אומות העולם. לפי הסימן, עניין ה''מלך'' אינו שייך לכוהן מזבח מלכיצדק, מאחר שלפי המסורת הוא צריך להיוולד יהודי ומשבט יהודה, אך גם המלכים דוד ושלמה לא היו כוהנים. להיבט ה"משיחי" של בן דוד יש תפקידים אחרים. לפיכך חמור-פרץ נראה כמלך לפי אחדים מן הסימנים. גם מזבח ישראל הגדול מסמל אוניברסאליות משיחית, כשרק ראש המזבח נדרש להיות בעל דרישות הלכתיות של היוולדות כיהודי משבט יהודה, ובעל ידע בתורה ובהלכה. מזבח ישראל הגדול לא נראה בחלום זה, אך ייתכן וצבעו יהיה חום בהיר או חום אדמה, המראה את קשר האנשים לאדמה. אני מאמין, עם זאת, כי צבעו הוא כתום, מאחר שקיבלנו כי צבע זה מסמל את הקדושה החדשה. קדושה זו חייבת להיות על מזבח ישראל הגדול ולא על מזבחות הכהונה. זו הקדושה החדשה הייחודית שניתנה לחמורים, לזנבות, לסוסים הלבנים ולרעמות, שעבדו למען הגאולה השלמה בסימן החמור אוכל לחם. הם זקוקים לקדושה החדשה עבור משימות ומטלות רבות שעליהם להגשים. גם המזבחות הנשיים לא נראו בחלום, אך אנו יכולים להניח כי הם יקבלו את אותם צבעים של מקביליהם הגבריים.

[231] לאחר מכן נוסף מזבח השושנה, המתקשר לבית ספר השושנה, שצבעו ורוד. בית הספר של הגאולה בארצות הברית נוסד בשם בית ספר השושנה הצהובה, מאחר שלצבע הצהוב קונוטציות בינלאומיות. בהמשך התגלה מזבח הלווייתנית, ומן המים הנסתרים של אגם מלח הופיעה הלווייתנית לאחר 6000 שנים, ומיד צללה למערך אסתר במלכות אחשוורוש, אל ארמונה עם מדרגות השיש הלבן. אני מניח כי הלווייתנית היא הדג היפה והצבעוני ביותר בים הכחול. אלו הם שני סימני התכלת. אחד ממזבח יהודה ואחד ממזבח הלווייתנית, ואלו הם סימנים של שני פסי התכלת הקשורים ללידת הצדיק חיים, שנולד בדיוק ברגע מתן תורה (בסימן השלמת הסימנים של התורה עבור הגאולה השלמה) כשהוא נימול לחלוטין (בסימן השלמת הברית החדשה השלמה). התכלת של השלמת התורה קשורה לתכלת של מזבח יהודה. התכלת של השלמת הברית קשורה לתכלת של מזבח הלווייתנית.

[232] נאמר לאחר קריעת ים סוף: "וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" (שמות, י"א, 31). עם ישראל מעולם לא התבלבל מפסוק זה. המטלית הלבנה היא לשם ניקוי הנוצרים מבלבולם בין האל לישוע.

[233] זהו סימן משלים של תחיית דומניקו מניגרסו בזכות תחיית הגואל חיים.

[234] מזבח ישראל הגדול.

[235] היה זה מעט לפני שבית הכנסת האוניברסאלי בוטל, ולכן אולי המידות לא נחשבות כבר. בכל מקרה, החלום יסד את חדר המשיחה שיגיע זמנו. הסימן "מי המרפא" מתקשר לצרכים שעוד יש להבינם. אנו יכולים להסיק מן החלום כי המטרה הבסיסית עבור המשיחה היא מרפא. המשיחה נדרשת לכוהנים ראויים, שלברכתם יהיו כוחות מרפא.

[236] כנראה הדבר קשור במידת מה לסימן מי המרפא בחלום הקודם (446), שהרי יוחנן היה מטביל אנשים במי הירדן לשם רפואה כללית, נפשית ורוחנית, ומאחר שדבורה אמרה שהיא כוהנת בבית התפילה, יוחנן הוא עבורה כחבר. מדובר על כוח הכהונה בכוח משיחתם ברשות הגואל חיים, השופט המשוח במלכות השמים, לפעול למען רפואות הנפש והרוח של בני אדם.

[237] הערה (15.11.2011): אדם, אבינו הראשון, לפני החטא, יכול היה לדעת את השמות האמיתיים של כל החיות, ולזהות את אותיות המקור המעורבות בבריאת כל בעל חיים או חפץ. לעיתים כח "סוד" זה נכנס לברית החדשה השלמה. המילים של אדם היו, כמובן, בשפה המקורית, שדוברה עד להרס מגדל בבל. זוהי השפה השמית המקורית, ומספר ענפים ממנה המשיכו במזרח התיכון, אך אני סבור כי השפה העברית שרכש אברהם הייתה קשורה גם כן, אם לא נרכשה באופן מלא, לבית הספר הנסתר של שם ועבר. בכל מקרה, גם העברית המקראית וגם הערבית הקלאסית נובעות מן השפה המקורית, אך העברית קיבלה קדושה רבה יותר בשל ההתגלות האלוהית לעם ישראל וכו'. פרץ הציג את העברית וסעיד הציג את הערבית, ושניהם מאמינים כי אדם קיבל את ה"סוד" המזהה את השמות האמיתיים של הדברים. סעיד הלך בדרך המסורת של אמו, הגר, ואכן מתייחסים לערבית הקלאסית כהגרית. החלום מצביע על כך שהעברית של פרץ היא מדויקת ונכונה יותר, וממנו למדה דבורה את ה"סוד". גם על סעיד ללמוד זאת ממנו. איני יודע עדיין מהו ה"סוד" הזה, אך בסימנים הוא יגיע דרך פרץ, ולכן ייכנס לברית החדשה השלמה. החלום, עם זאת, לא מגיע למטרת גילוי והרחבת ה"סוד" לאחרים, אלא למטרה אחרת: בגאולה השלמה אנו מקבלים את השפה הברורה, ולכן האלמנטים של השפה המקורית קשורים אליה (ראו את הסימן שהתקבל על-ידי אברמו פיאנלי אודות פילים עם חדקים קצרים, שנכחו בדור המגדל, בעת בה עדיין דיברו בשפה זו). השפה הברורה המנובאת מדהימה בכוחה, ושורשיה קשורים לשפה המקורית שדיבר בה ה' אל אדם וחוה, כמו גם בשמות הדברים שקיבל אדם וכו'. השפה הברורה המנובאת בספר צפניה היא עוצמתית, באופן בה מצליחה היא לשנות את המנטליות של שארית האנושות ממצב של תפיסות אליליות, דוקטרינות שקריות, רעיונות שגויים, וסילופים של חוסן הבסיס הלשוני (כחתונה בין שני גברים, השם ישמרנו), אל מצב שבו כולם יהיו ראויים להתפלל יחד בבית התפילה המנובא לכל העמים. השפה הברורה החדשה, עם זאת, אינה מתבטאת רק בעברית, אלא היא מתורגמת לכל השפות. זאת מאחר שאיננו מדברים כאן על כוחה ה"על טבעי" של הלשון העברית או על הקבלה המעשית, אלא על תפיסות אמיתיות שמועברות על-ידן. זוהי מהות השפה הברורה, שמושגיה האמיתיים, מילותיה וביטוייה הברורים מתורגמים לכל השפות.

[238] חתונתם סימלה את הקשר החדש וההכרחי בין הילדים החדשים של מלכיצדק על מזבח מלכיצדק ובין המוסלמים החדשים של מחצלת האסלאם. מאחר שהמוסלמים מקבלים חתונת מוסלמי ונוצרייה (או נוצרי ומוסלמית), בתנאי שילדיהם יהיו מוסלמים, במערכת היחסים יש סתירה אם, לדוגמא, האם הנוצרייה נשמעת לרצון בעלה, אך בליבה היא מאמינה בשילוש. סתירות מסוג זה מבוטלות במסגרת האמונה המונותיאיסטית האמיתית, שבה אין בעיה בחתונה בין הקשורים למזבח מלכיצדק לבין אלו הקשורים למחצלת האסלאם. לפיכך הנישואין בין אוספיה (טינה), הבת החדשה של מלכיצדק על מזבח העמים, לבין סעיד, מוסלמי חדש על מחצלת האסלאם, מתקבלת בשמחה גדולה במלכות השמים.

[239] פאולו, הסוס הלבן, שחייב לחבר בין 4 קצוות העולם למען הפצת הבשורה החדשה, מחפש אחר בית מרווח ההולם להפצת הבשורות. יורד החמור בפרץ ואומר: "סוס לבן טוב, אתה מחפש בית מרווח, אך האם אתה יודע מדוע? אם ברצונך להפיץ את הבשורה לעולם, זה יתאפשר רק מאחר שמלכות השמים ירדה כבר לעולם. אתה מעוניין להעניק יותר מקום לירידת מלכות השמים".

[240] הערה (דצמבר 2011): רק לאחר 22 שנים, הבנתי כי יש להכניס ביטוי זה למנהג החדש.

[241] המשנה החדשה המדהימה הזו מצביעה על ה"המתקה" העצומה של הקדושה החדשה של הגאולה השלמה ביחס לקדושה הראשונה, שהתגלתה בסיני – העובדה שההתגלות החדשה יורדת דרך כוכבי הגאולה היא כלי ל"המתקה", מאחר שכל האנשים יכולים לקבל חלומות, ופעמים רבות החלומות הגאוליים מתייחסים לחוק החדש של הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים.

[242] סימנים כאלו לא נראים כעת חשובים, אך הם מכילים את כוח הסימנים להעניק את המידות המדויקות ביחס לבית הגאולה השלמה, ולכן לבסוף גם לבית המקדש השלישי בירושלים.

[243] במסורת: שלושה שותפים להולדה: החלקים הלבנים הם מן האב, החלקים האדומים הם מן האם וה' ברוך הוא ממקם את הנשמה.

[244] הערה (2011): לצערנו, הנבואה התגשמה מספר פעמים מאז החלום (לדוגמא בעת ההצפות הגדולות בשנים 1993 ו-2008).

[245] - זה מה שיוחנן המטביל רצה לומר, אך הוא הפך הכל: "וְאַל תַּחְשְׁבוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם" (מתי, ג', 9) . מבורך האיזון של הגאולה השלמה.

[246] חלום דומה חלמה גם טינה (אוספיה) באותו הלילה.

[247] יחיא אבן שלמה אלקאפח, חכם תימני מצנעא, הוא מחבר הספר "מלחמות השם" נגד הקבלה השקרית של הזוהר – הספר פורסם בירושלים בשנת 1931 והוחרם על-ידי הקבליסטים הירושלמים. תרגמתי את הספר לאנגלית, דוד לוי תרגם אותו לאיטלקית בהדרכתי, והוא יצא בהוצאת "פיורנטינה" בשנת 1983. החלק הראשון של החלום מתייחס לסטייה מן הדרך האמיתית, גם אם באמונה טובה ולא במתכוון, מה שמסכן יהודים אחרים. הדבר מרמז להכרה העתידית בטעות ובקבלת דרכו של הרב אלקאפח וספרו "מלחמות השם".

[248] סימן לקדושה החדשה של בית התפילה, שיאיר וירומם את תלמידי המורה חיים.

[249] הערה (2011): - זהו, כמובן, עניין נסתר מאוד, ואפילו מספר המילים המועט בסימנים, המתייחס לסימן מלכות השמים, מתקשר ל"סודות" נעלים. לכן מזל גדול הוא לקבל מספר מילים, גם אם הן רק משל למציאות עליונה. כפי שחז"ל אמרו: "לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע" (מכילתא דרבי ישמעאל על שמות י"ט, 16). הדברים ניתנים כדי שנחזיק ונהרהר בהם. דרך הסימנים שהתקבלו ונעשים על-ידי החמורים, הכסא המיוחס של הגואל חיים יורד לעולם. מדובר במקרה חד פעמי, שלא קרה או יקרה בשאר ההיסטוריה. מלכות השמים המנוהלת על-ידי השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים, יורדת לעולם. ה"קשר" החיוני הזה ש"מחבר" ו"קושר" את שני העולמות, הגיע. זהב מצביע על רמת ענווה וצניעות הגונות. החלום מגיע כדי לסייע לנו להבין את המטרה הגאולית החשובה של כוכבי הגאולה, שלימד אותנו המורה חיים: דרך כוכבי הגאולה, מלכות השמים קושרת עצמה לארץ.

[250] הערה (16.11.2011): הכנסתי משפט זה לתפילת העמידה, בברכת המרפא.

[251] חלום זה והחלומות הבאים, שהתקבלו על-ידי נודע, הם סדרה של דרכי לימוד חדשות לילדים דרך מצבים משקפי מציאות, שניתן לדון בהם, ומהם ניתן להסיק שיעורים וחוקים. שימו לב כי המקרים המתוארים מלווים ב"סצנות מבוימות". משניות חדשות נוספות נמצאות בחלומות 485, 488, 489, 492, 493, 495, 498, 510, 517, 540.

[252] 2011: אני, פאולו, דבורה והילדים נסענו למאסה קרארה כדי לראות את ההרים ואת מערות השיש הלבן המפורסם של קרארה. עצרנו במקום מסוים כדי להביט על ההרים, בסמוך לחנות של כלי שיש. שלושתנו נדהמנו מכך שהאישה שמכרה את הכלים הייתה דומה מאוד בהתנהגותה ובעמידתה לקוסימה מניגרסו. קנינו בחנות חתיכת שיש לבן ששווייה 40 אלף לירות למען מזבח מלכות השמים, כאן בחדר-גן של הסימנים. הערב, כשהמשכתי לעבוד על תרגום החלומות, מהיכן שהפסקתי אתמול, מצאתי עצמי בחלום 477. זוהי דוגמא לניסים מדהימים ולא מוסברים של מלכות השמים – מזבח מלכות השמים היה סימן והוא אינו שמו של מזבח בית התפילה, למיטב ידיעתי – אני זוכר, עם זאת, כי מזבח השיש הלבן שימש כסימן מזבח הכוהן המשוח.

[253] באיטלקית הוא אמר: "פאפא, פאפא, פאפא" – אלו הן שלוש דרגות התקדשות בתחושת הקרבה לה' כאב אוהב.

[254] חבקוק ב' 4.

[255] עבודה חזקה נדרשת כדי לייסד את בית ספר השושנה.

[256] זהו המערך הכוכבי ה-13 של השושנה. הכסא כאן הוא של הכוכב השביעי, זה של מזבח מלכיצדק, המזבח היחיד בעל טרמינולוגיה מלכותית, אשר הופך אותו להיות פגיע בפני טעויות. הקדושה החדשה הייתה ביטול חמשת המזבחות של חמש השנים הראשונות, אך אותה הקדושה היה לרדת לעולם. כסא המלכות של הכוהן המשוח של מזבח מלכיצדק היה צריך לחזור, כביכול, 5 צעדים אחורנית, במסגרת חמש דרגות הענווה. עליו לזכור כי קדושת ראש החמורים על מזבח ישראל הגדול היא נעלה יותר ממנו, וכמו כן כי קדושת כוהני מזבחות הכוהן המשוח, יהודה ואפרים נעלה ממנו. בנוסף, כל זאת אינו כלום ביחס ל"כסא" של הצדיק חיים במלכות השמים. כמו-כן, יש לזכור תמיד כי המורה חיים שנא את תקופת ה"מלכים", וכי אהב את הענווה יותר מכל מידה אחרת. הערה: כריסטו המשוגע מזנזרה, שנשאר עם חמשת המזבחות הראשונים וסרב לבטלם, כינה את עצמו, בין שאר התארים ה"משיחיים" שהדביק לעצמו, גם "הכוהן של הכהונה הנצחית של מלכיצדק", והשליך את סימני החמור אוכל לחם, כדי שה"מלכות" לא תיפגע. לפיכך חמשת הצעדים אחורנית הם חמישה צעדים הרחוקים מכל רעיון של מלכות.

[257] ייתכן והענק הוא מלאך של כוכבו האישי של האדם. הוא שונה ממלאך ה' אחר שאינו יכול לגבוה או לקטון. המלאך של כוכבו האישי של האדם גדֵל או קטֵן, כביכול, ביחס למעשיו של אותו אדם. ייתכן גם ומדובר במלאך חדש של הגאולה השלמה. החלום בא לומר כי על-ידי תפילה בבית התפילה החדש של הגאולה השלמה, אדם יכול להפוך לענק, כפי שקרה לאותו מלאך הכוכב האישי הנ"ל, או להשפיע על המלאך החדש של הגאולה השלמה. השיעור החשוב הוא שיש מלאכים חדשים אשר "מנהלים" את התפילות של המנהג החדש הסופי ושיש להם תכונות ייחודיות אשר לא היו קיימים קודם לכן.

[258] כאשר שמו של הגואל חיים יתפרסם בעולם, איני יודע באיזו רמה, תימצא תרופה מקיפה למחלת הסרטן, ויובן כי היא הגיעה בזכות סבלו של הצדיק הנסתר חיים.

[259] לוציפר – מביא אורות השקר.

[260] סימן נגד הכלב הלבן, המייצג את כל המתיקות ההרסנית והמתירנות של ההורים עם ילדיהם.

[261] הכוונה לספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים" המתחיל בגנומן באותיות עבריות.

[262] מכאן אנו לומדים להשתמש במונח "גנומן", שביוונית משמעותו "משפטים" או "משפטי חוכמה".

[263] כאן היה זה הכרחי, אך גם מדהים, שמוסלמי הסביר את תחיית הצדיק חיים לנוצרי.

[264] פאלסטרה (Palestra) באיטלקית משמעו חדר כושר - החלום הוא תרגיל בזיהוי סימנים: חפשו אותם ותוכלו למצוא 10 או 12 – מספר רמזים: יוחנן האוונגליסט, משהו הנופל מן השמים – תיקונים מלמעלה; חרב ענקית – כחרב הגדולה והחזקה והקשה בישעיהו (כ"ז, 1) נגד בריח ועקלתון, כאן כנגד הלוגוס וחיות האפוקליפסה; ייתכן ו-700 מרמז לספר הזוהר שנכתב לפני כ-750 שנים; 6000 ביחד עם תיקוני חטא הזוהר וחטא התיאולוגיה הנוצרית מייצגים את תיקון האלילות למען העולם, שמתבצע כ-6000 שנים לאחר אדם וחוה. מלאכים ומלאכים ראשיים מרמזים על סולם יעקב בו הגואל האחרון, יעקב של ההיסטוריה, נבחר על-ידי אל שדי; פאות לחיים מתולתלות – כיהודים התימנים; המספר 91 מתייחס לסימנים הנבואיים מן הכוכבים (בעברית "צא" – צא מן החישובים הקודמים וספור את הכוכבים, ראו פירוש רש"י על בראשית ט"ו, 5).

[265] ראו את הברית האוניברסאלית המחודשת על הסבר בית הכנסת האוניברסאלי והכנסייה האוניברסאלית, שנכללו בבית התפילה בחמש השנים הראשונות, ולאחר מכן הוסרו. החלום מסביר כי מטרת בית הכנסת האוניברסאלי בשנים הראשונות הייתה לקשור את הסימנים המקודשים של התורה לקדושה החדשה של הסימנים השלמים.

[266] היה זה סימן לייסוד "מועצת בית הדין של מרדכי הצדיק".

[267] בשנים הראשונות הייתה לנו רשות להשתמש באבנים כדי לבצע סימנים של בית התפילה גם בבתיהם של אנשים או במקומות עבודה.

[268] בשורות נבואיות קשורות כולן להתבוננות המשולשת של הגאולה השלמה. צבע אדום יכול לסמל קושי, כנבואות הדור הרביעי, או נפלאות של הגאולה השלמה המפליאה. שלושת הצרורות מתייחסים להיבטים נפלאים של 3 שמות השם המשולש.

[269] ראו חלום 503 ואת הערתו.

[270] בין הסיבות שבעטיין הגענו לישראל נכלל הצורך של הסוס הלבן להשלים את הסימנים עבור ישראל. ישנם סימנים ודאיים שרק הסוס הלבן של הסימנים יכול להשלים.

[271] בשורה נגד המכשפים. ראו: "קללות נגד מכשפים, המבוססות על 22 אותיות האלפבית העברי".

[272] מדובר במסר חשוב מאוד ביחס למוסלמים, שיבינו כי הם טועים, כאשר הם סבורים שישמעאל עלה על המזבח במקום יצחק. ה"חמור" מסמל את ה"סימן", דהיינו "סימן השליחות"; הן הנצרות והן האסלאם מאמינים כי הם מחזיקים בשליחות האחרונה, אך למעשה החמור מושלם רק בגאולה השלמה, בסימן החמור האוכל לחם.

[273] בשורה אודות חשיבות המילים הנאמרות, במיוחד כשהכרזות מעורבות בהן.

[274] מקורו של כתר הכהונה בשבט לוי. מגן דוד מצביע על כתר ה"מלוכה". פרץ מראה את חותמיו משבט יהודה בסימני תיבת ההצלה, ולכן הוא "סימן" ההצלה של הגאולה השלמה". חציו מנורה עבור סימני הכהונה וחציו מטה עם גדילים (ציצית, המסמלת את מצוות התורה) של סמכות שיפוטית (דן) של בית הדין. פרץ רמז לפיכך על אחשוורוש והמלכה אסתר של פורים הנסתר, המיוצג על-ידי שולחן קטן של זהב עם סימנים עליו. המפתח עם הכתר על חלקו העליון הוא רמז לקבלה החדשה והאמיתית של הדג הגדול לוויתן, שיצאה מן הארמון החדש והנסתר של המלכה אסתר. אז ניתן סימן אודות רמת הטהרה הנדרשת לכהונה היהודית.

[275] דניאל מניגרסו קיבל את הברכה, בשל קנאותו למען הדיבר השני, בדומה לקנאותו של אליהו הנביא.

[276] פאולו אמר כי הוא לא ישן לגמרי, אלא רק נמנם כאשר חלם את החלום. אני סבור כי מדובר בשימוש בשם המשפחה של המורה. שם משפחתו המלא לא ידוע לנו, כפי שהוסבר, והשם שהשתמשנו בו הוא רק שם מושאל שבעזרתו נכנס למצרים, ולכן מדובר בפחיתות כבוד אם נשתמש בו. לפיכך מי שחושב עצמו חכם ומשתמש בשם זה, "אבוי לו" וכו'.

[277] אסור לבטא את שמו של המורה כאילו היה הוא שם אלוהי קדוש, או כשם בתפילה המכוונת לגואל, שאסורה בהחלט. – למען הזכות, עם זאת, יש רשות להשתמש בשם הגואל חיים, כפי שמזכירים את משה או את אליהו הנביא.

[278] ייתכן כי כמו בחלום 515, שתי הרמות הללו מתייחסות לחותם הכהונה ולחותם הדין, וכי הרמה של סולי קמחג'י היא רמת הכהונה (איני בטוח כעת לאיזה כתב מתייחס החלום). אין אלו, כמובן, בשום אופן הרמות של אליהו הנביא עצמו, אלא רמות בסימנים למען הגאולה השלמה.

[279] חשוב לאשר שדברים רבים באוונגליון הרביעי לא נכתבו על-ידי יוחנן, אלא נוספו אחריו, ולא בהתאם לרוח דבריו.

[280] ייתכן והמילה הייתה "חטא" ואותם נערים היו חוטאים.

[281] היו מספר חלומות, שבהם הגואל חיים הופיע כתינוק שגדל במהירות, דיבר וכו'. הדבר הכרחי להבנה כי הצדיק הנבחר חיים מגשים את הנבואה בישעיהו: "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ" (ישעיהו, ט', 5).

[282] המשפט התייחס אלינו (סולי, פרץ, פאולו, דבורה וגילת חיים). עזבנו את איטליה ועברנו להתגורר בישראל.

[283] הוא היה בן 6 בלבד כשחלם זאת.

[284] עניין הטבילה זקוק להבהרה בנוגע לאופן ביצועו. אם ההורים הם שניהם על מזבח מלכיצדק ומעוניינים לבצע לילד ברית מילה ביום השמיני או מיד אחריו, אני מניח שלא יהיה צורך בטבילה, כך גם ביחס לילדה ולחתך קטן בצדו השמאלי של שדה השמאלי.

[285] לא כל כך קשה להבין זאת. פרץ, איש הסימנים, מחזיק גם בסימני הכהונה החדשה של הברית החדשה השלמה. לאף כהונה אחרת בעולם אין הסימנים השלמים בזכות הצדיק חיים, השופט המשוח במלכות השמים. לכן, דרך הסימנים השלמים, פרץ נמצא בפסגה, הי-הא! הי-הא!

[286] יש לפרש זאת לעומק, אך המשמעות העיקרית היא שכל מה שמתייחס לעבר, במיוחד נבואות הדין הסופי, הרס הרשע והרשעים וכו' חייב להסתיים במהלך הדור הרביעי הסופי. "אתה תהיה עם כל מיני סוף" - כלומר: עם סוף תקופות האצילות, הלוגוס, האלילות באופן כללי, הרעיונות המשיחיים והגאוליים המסורתיים שחייבים להיות מובהרים למען המשך ההיסטוריה (לדוגמא: הגואל אינו המשיח, והמשיח אינו הגואל, שליחותו המשיחית של ישוע ועוד. "אתה תהיה" מעורב בהסבר בכתבים של כל העניינים המייצגים את סוף קיומם ההיסטורי והתחלת החידושים ההיסטוריים של הדור הרביעי ושל יום ה' הגדול והנורא. לפיכך הדור הרביעי הוא הדור של כל סוגי ה"סוף". זאת מאחר שהגואל חיים, שנבחר על ידי אל שדי, הוא הגואל האחרון בהיסטוריה וכל השינויים יקרו עם בואו.

[287] איני יודע עדיין בדיוק מה הדבר אומר, אך אני בטוח כי מדובר במונח חשוב. בכל מקרה, הוא נקרא כאן "חגיגה", משהו מאוד חיובי. פורים מייצג "ונהפוך הוא", ולפיכך חטאים שדורשים את כיפור לשם כפרתם, יטוהרו באופן נעלה ויגרמו שמחה גדולה כבפורים.

[288] הסימנים ניתנו לנו על-ידי הגואל חיים, ולכן בביצוע סימן אנו חייבים לקבל רשות ממנו. חלומות אחרים הסבירו כי כדי לסיים סימן, יש צורך בהשלמתו על-ידי הגואל חיים, אחרת אין הוא תקף. הדבר בא לענות על השאלה: "מהו סימן?". זהו סימן שהתקבל על-ידי החמורים, ובוצע על-ידי החמורים ברשות הגואל חיים. עניין זה יהפוך לחשוב מאוד בעתיד ביחס למשיחה ולסימנים נוספים של כהונת בית התפילה.

[289] אלו הם סימנים רעים של אנטישמיות, כדוגמת עליית ניאו-נאצים שלא תצלח. היו מספר חלומות נבואיים אודות נושא זה.

[290] בסימן הקדושה החדשה, ב"ירושת הקדושה של בית אברהם אבינו".

[291] קרוב לודאי כי החלום הנבואי הזה מתייחס לכוכב השביט שומאכר-לוי ול-21 שבריו, שהתפוצצו על כוכב צדק. מאורע זה התפרש על-ידינו בהתייחס לסימני הגאולה השלמה בסימן הצדק החדש וכו', וככניסה מחודשת לסימנים השלמים הקשורה למצקת הגדולה, שנראתה בסימן הכוכבים, ולכן מדובר במערכת הסימנים. ראו: ספר הכוכבים.

[292] הערה (20.11.2011): שלושת הציורים הם שלושה משתני זמן: הזמן לאחר המבול האוניברסאלי (הציפורים שולחו מן התיבה), הזמן לאחר חטא מגדל בבל (סימן המורים, האנשים החכמים מבבל, כפי שהוסבר בהרחבה, שאותו הם ביצעו כדי להגן על עצמם בעזרת שריון נצחי) והזמן החדש לאחר הדור הרביעי, הכולל את המבול המנטאלי כמו גם את המלחמות האמיתיות עם החוצנים. המנטאליות החדשה תיווסד כאשר חוצנים יורגשו ויתוודעו בעולם, ואנו קרובים לכך. יש להבין כי דברים חדשים של הגאולה השלמה מייצגים מבול רוחני עבור העולם, ככתוב: "כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה, ג', 9). בוודאות הפסוק מסמל מבול רוחני עם שמים חדשים וארץ חדשה, הכל על כדור הארץ הזה. אני מקווה לזכור את הסימן הזה ולכתוב את הבשורה הזו, בעזרת השם.

[293] סימן גילת חיים הוא סימן הכוהנת המשוחה על מזבח הכוהנת המשוחה, הנקרא גם מזבח גילת חיים. מזבח זה או הפעולות המבוצעות על-ידי מי שקשור למזבח זה – כוהנות מזבחות אפרים, יהודה ומלכיצדק, יביאו ללא ספק שמחה גדולה. יותר מכך אינני יודע.

[294] זהו עיקרון של חכמה בעל יישומים רבים. הצדיק חיים חזר עליו לעיתים קרובות. דרך אחת להבין אותו: הדרך הארוכה מעניקה זמן לראות טעויות שוליות המתגנבות פנימה ולתקנן, או לראות את תוכניות האויבים ולתכנן הגנה. הדרך הקצרה מגיעה ליעדה מהר יותר, אך כאשר הטעויות השוליות או תוכניות האויבים מראות עצמן, יש להתחיל את הדרך מן ההתחלה. לפיכך הדרך הקצרה הופכת אף לארוכה יותר מן הדרך הארוכה.

[295] "שופטים" למעלה, המעריכים את פעולות החמורים.

[296] איני יודע מה הקשר לשאר החלום. אולי זהו כלל שיש לבחון אותו שוב, או אף להתעלם ממנו מסיבות שונות. בכל מקרה, זהו כלל שלימד אותנו כאן המורה חיים, ולכן יש לדבוק בו בשל כבוד למורה, היודע מה הוא אומר.

[297] מגילה זו אכן נכתבה ונשלחה לנשיא, אך לא קיבלנו ממנו מענה.

[298] התיקון העיקרי של יוחנן המטביל הוא בהתייחס לדבריו: "כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם" (מתי, ג', 9) – משפט שהופיע מאחר שה' יכול ליצור הכול, כולל את החסה כאן, שהיא אוכל טוב. אל שדי, עם זאת, לא יוצא נגד צוויו או הבטחותיו, ולצאצאי אברהם הובטח כי יגיעו מזרעו ולא מן האבנים. דברי יוחנן יצרו סתירה בהנמקה ואמונה באבסורד, ולבסוף ישוע נולד מבתולה והנוצרים מן האבנים, נקיים ותמימים כמלאכים, אך ללא בסיס האמונה האמיתית של אברהם. החסה שנשארה בפה היא האמת שה' יכול לעשות הכל. החסה מחוץ לפה, שלא שווה לדבר עליה, נקרעה והושלכה. מי ראה בעבר חלומות כאלו של הגאולה השלמה?

[299] ראו את חלומה של נודע, שבו קול ה' הכריז: "בגאולה הראשונה גאלתי את ישראל משעבוד ומאלילות. בגאולה השלמה אגאל את העולם מן האלילות".

[300] כתבתי הסבר מקיף על כך. בכל מקרה המהות היא זו: שם הגואל הנבחר "חיים" נוצר לפני בריאת העולם. טבעי אם כך שכאשר הפסוק אומר: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית, ב', 7), הוא מתייחס לנשימה או ל"נשמה" של הצדיק חיים. כך הוא בגאולה השלמה, כאשר נשמה כללית חדשה מוענקת לאנושות בזכות בחירת ה' בגואל האחרון, חיים. הביטו היטב וראו כי כל חדשות הגאולה השלמה מסמלות חיים חדשים עבור העולם לאחר הדור הרביעי, וחיים חדשים משמעותם שבפעם השנייה מאז בריאת האדם, אל שדי, ישתבח שמו לעד, מעניק נשמת חיים חדשה וחיים חדשים לנחירי האנושות. הברית היא זו שמגיעה מאל שדי למען מטרות חיוניות לתולדות עם ישראל ולהיסטוריית העולם: ברית המילה, ברית התורה עם ישראל ולבסוף הברית השלמה. לפיכך נשימת החיים החדשה שהוענקה על-ידי אל שדי לאנושות עבור הגאולה השלמה, בזכות הצדיק חיים, מאוזכרת בפסוק הזה, ומייצגת ברית שה' כרת בין המורה חיים לבני ישראל. מדוע עם בני ישראל ולא עם האנושות? כך הוחלט על-ידי ה' – ברית התורה תתקבל על-ידי ישראל, ומישראל תופץ היא לעולם. ייתכן וה"תואר" שהרבנים יסרבו לקבל (כאילו גנבו אותו מן הגואל) הוא "נשמת חיים", וכנראה יהיה זה מתוך פחד של פרשנות שגויה. בכל מקרה כך הדבר, גם אם הרבנים לא יקבלו זאת כ"תואר". תחיית המורה חיים מסמלת את נשמת החיים החדשה עבור העולם בגאולה השלמה.

[301] ככתוב: "לְבַד רְאֵה-זֶה מָצָאתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קוהלת, ז' 29). זהו ההפך מ"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, י"ח, 13). ישוע ניסה להכניס עיקרון זה לרבות מדרשותיו.

[302] המונח "סקרמנטים" הוא קתולי בבסיסו, ולכן אני סבור כי "הסקרמנטים החדשים" מגיעים תחילה אל מזבח מלכיצדק (ומזבח העמים) בבית התפילה, שרבים בו הם נוצרים לשעבר. זוהי טבילה חדשה לאחר הלידה (אולי יחד עם הענקת השם). בברית השלמה החדשה יש שבועת אמונים לגאולה השלמה גם עבור בני מלכיצדק, כדי שיהיו חלק ממזבח מלכיצדק. עם שבועה זו, הם יתחייבו לחוק החדש ולמנהג החדש של הגאולה השלמה. נישואים מיועדים אמנם להימשך לעד, אך כשיש צורך להתגרש עושים זאת. אפשרי מבחינתם גם להשתתף בברית המילה החדשה, אשר אינה חובה עבורם לפי מצוות ישראל. כמו-כן קיימת שבועה ביחס לשמירה על הלשון הטהורה למי שמעוניין בכך וכו'. בכל מקרה, בשורה זאת דורשת לימוד נוסף, מאחר שהקדושה החדשה היא עבור כל המזבחות. מה משמעות "הסקרמנטים החדשים" אם כך? בבסיסם, הם בלתי ניתנים להפרה, כשְבועות של הברית החדשה השלמה.

[303] רמיזות למנהג החדש עבור כוהנים וכוהנות. המזבחות הנשיים משלימים את הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה. בסדר עולה: מזבח העמים משלים את הברית החדשה השלמה עבור אומות העולם, מזבח בנות אפרים משלים את קדושת הצאן הנאבד של בית ישראל השב לעמו, מזבח בנות יעקב משלים את הקדושה החדשה של המסורת הקדושה עבור בני ישראל, ומזבח הכוהנת המשוחה משלים את קדושת המשיחה בבית התפילה. מדובר בקדושה העליונה של הכהונה, שניתן להגיע אליה. אף על פי שהמשיחה הנעלה ביותר היא של הכוהן המשוח, הקדושה החדשה מושלמת רק על-ידי הכוהנת המשוחה. החמורים יזכרו היטב את הסימנים של המשיח ה"גברי" בדבורה, אשר הפך להיות בתנו גילת חיים, ולכן נולדה היא בסימן הכוהנת המשוחה על מזבח גילת חיים. ראינו במספר סימנים כי לא קיימת הרחבה של הגאולה השלמה ללא גילת חיים. כמו-כן קיים סימן המצביע על כך שהכוהן המשוח מקבל את סימן השלום, בעוד שהחלום של הכוהנת המשוחה משלים את "השלום והתודה". דהיינו: "השלום וחסד ה' ישכון בך עם משיחתך". פרץ נכלל כאן כנראה בסימן הכוהן המשוח, והוא משח את גילת חיים על מצחה, בסימן הכוהנת המשוחה. בשל כך היא מוכנה לברך את משיחת סולי ודוד, שהינם על מזבח יהודה עם הנוסח הנ"ל. יש עדיין פרטים רבים מאוד אודות משיחת כל כהונה, אשר יתקבלו בבוא העת. מכאן נובע כי רק עם ברכת השלום מושלמת המשיחה על מזבח יהודה, ולכן ניתן להפיצה גם למזבחות אפרים ומלכיצדק.

[304] הכוונה לשבע שנות לימודיי עם המורה חיים, לפני כניסתי לשיעורים הנסתרים. הקפדנות הייתה בנוגע לאמת הדרך ארץ, שבה התורה האמיתית יכולה להתקבל, ובלעדיה אף תורה לא יכולה לחדור אל הלב. הייתה זו גם קפדנות בנוגע ללב הכן של התמימות, הרחוק מאוד מכל מי שמציג את עצמו כ"דתי" על-מנת לקבל כבוד וכסף מאחרים, וממי שמדבר לשון הרע מאחורי הגב ולא קיימת בו אהבה אמיתית וכנה כלפי הזולת. הצדיק חיים שנא את השקר שראה, במיוחד של תנועת חב"ד. הם גנבו את לבבות האנשים התמימים בערמומיות שקרית בשם התורה. הצדיק חיים לימד אותי את אמת ענוות משה וכיצד הענווה לא הובנה על-ידי רבים מן הדתיים. הקפדנות הייתה גם בנוגע לאמונה החיה, ולא ל''אמונה הנשארת בספר'' בלבד שאין לה חלק ביראת ה' האמיתית ובדרך ארץ האמיתית בפני כולם. במסגרת קפדנות זו נכללו השיעורים נגד סכנות הכסף, שבאלפי דרכים עדינות מוריד את הרוח האמיתית אל עבר העולם הגשמי ומרחיק מדרכי התורה האמיתית. הקפדנות שדיברתי עליה לא הייתה של החוק, אלא של הדרכים האמיתיות של התורה בפני אל שדי. קפדנות זו ראויה, כמובן, כדי לתקן אותי מטעויותיי הרבות ומעמדות שקריות שלמדתי במשך 5 שנותיי בחב"ד. הקפדנות האמיתית של תורת משה רבנו מבטלת את כל הקפדנות השקרית של החסידים כביכול. קל יותר לתקן רוחב לב מאשר קפדנות שקרית. על-מנת לתקן קפדנות שקרית אני זקוק לקפדנות האמיתית של דרכי תורת משה, עליו השלום. רק לאחר 7 שנים של קפדנות ביחס לשיעוריו, הצדיק החל לחשוף בפניי מספר רמות של הקדושה האמיתית, שבמסגרתה הוא התנהל וחי. אני מודה לאל שדי על הזכות העצומה שהעניק לי בכך שהכרתי את הצדיק חיים, ואני מודה בלי הפסק למורה חיים, אשר באהבתו הבלתי נגמרת לימד אותי את הדרכים האמיתיות של התורה הקדושה בכל 13 השנים שלי עמו.

[305] הדבר מתייחס לחמור ה"משיחי", האוכל את לחם חמש השנים הראשונות של הסימנים.

[306] שימו לב ללוגיקת החמור הטהורה.

[307] ראו בכתבים: - המונח בו הם השתמשו בכתביהם הוא: "האל מתגשם ברב".

[308] מסר אודות חוסר האחדות בין היהודים, לצערנו, ובמיוחד בקרב יהודים דתיים, מוזכר כאן: הם אומרים את קריאת "שמע", אך האחדות האמיתית של אל שדי המבוטאת ב"שמע", מסולפת על-ידי דוקטרינת האצילות של ספר הזוהר. זה מייצג, לצערנו, את המחסור האמיתי באחדות ביניהם.

[309] רמזים לסימן של סוף הדור הרביעי. הרחוב המעוקל הוא הקשת, אך כאן במקום צבעים נראה צבע לבן. אז לעולם תהיה התחלה חדשה, כעולם של נח אחרי המבול, וכל מי שניצל יוכל לחזור כעת לחוף של העולם.

[310] ייתכן ואין אלו "כוכבי לכת" אלא גופים שמימיים אחרים. הזמן הוא לפני פלישת החוצנים, בזמן שבו הירח קרוב לארץ. תנועתו אל עבר מיקום אחר הוא קטקליזמי, ואור גדול של אש ייראה למעלה. תהיה התנגשות של שני גופים שמימיים שיהיו מסוגלים להרוס את כדור הארץ לולא תתרחש התערבות אלוהית. לפי החלום, רבים מפחדים על הארץ אך קול מלמעלה מרגיע אותם שלמי שיש אמונה יינצל. אז דבורה מבהירה שאותה התקופה תימשך כעשור והאור-אש ייראה בכל העולם.

[311] "על הספינה" המנותקת משאר העולם אשר אינו יודע עדיין דבר על הגאולה השלמה. הקשת היא סימן של תפארת הברית החדשה השלמה. כאן היא נקשרת לחוק החדש, שעליו מרמזים שתי האריות.

[312] NEW ORDER - N.O: סדר חדש או פקודה חדשה.

[313] S - SEGNI, SIGNS: סימנים.

[314] SEG. – SEGRETO,SECRET : סוד.

[315] לא רק מילים וולגריות אלא גם התנהגות וולגרית כאשר הם מדברים על האבות או על משה רבנו. רק ל"רבי משיח" שהם המציאו יש להם כבוד. שורשי הוולגריות הם בדוקטרינה החב"דית שמתייחסת לאצילות ולמשיח שנובע ממנה. עם המחשבה הזו חסידי חב"ד מדברים ומפרשים את התורה. חב"ד היא התנועה הנוראית והשנואה שמסלפת את התורה, כשכל מה שחסידיה אומרים הופך לוולגריות בלתי נסבלת לפני השמים, הגורמת לירידת מכות על העולם.

[316] המונח "שליחות" היה אז מונח שעדיין השתמשנו בו, אך הוא בוטל בהמשך, מאחר שאין אנו צריכים להיקרא "שליחות", אלא סימן בית הספר או גן האחווה. אם לא קיימת גילת חיים, אין כלום. הגאולה השלמה מגיעה כדי להעניק גילת חיים, שבלעדיה הגאולה לא שלמה. הייתה אכן שמחה גדולה כאשר גילת חיים נולדה. חלומות-סימנים רבים העידו על כך שייוולד בן שיהיה "משיחי", אך גילת חיים נולדה, והדבר הקל עלינו וגרם לנו שמחה רבה. אז הבנתי שמזבח הכוהנת צריך להיות נקבי, מזבח הכוהנת המשוחה, שנקרא גם מזבח גילת חיים. היה זה חידוש עצום שגרם לנו לשמוח אף יותר.

[317] סוג זה של חלום מכיל "סימני קשירה", סימנים המשלימים וקושרים סימנים אחרים שנמצאים בדרכם אלינו. החלום, אני מאמין, קושר את מזבח הכוהנת המשוחה, בסימן גילת חיים, לדור הרביעי בישראל, כדי שגם במשך הדור הרביעי תשרור בישראל גילת חיים. ייתכן והעמודים העתיקים מרמזים על חוסן מסורת ישראל.

[318] אלו היו סימנים למען יסוד בית ספר אסתר בישראל. הרפורמה ביהדות עצמה לא קשורה לתנועה הרפורמית, אך הסימן היה הכרחי לטענה כי זוהי רפורמה, חידוש מוחלט, אחרת לא הייתי משתמש במונח "רפורמה".

[319] נראה לסולי כי המקום שנראה בחלום היה דרום אמריקה, אך, למעשה, אין לכך חשיבות. ההצהרה: "אנו כולנו בשר אחד" ("Siamo tutti della stessa carne" באיטלקית) מייצגת עמוד תווך מרכזי של שיעורי הגואל האחרון חיים.

[320] זהו הסימן שהעלייה הרוסית הגדולה קרתה בזכות הצדיק הנסתר והגואל האחרון חיים.

[321] על החמור הראשון לקבל את התפקידים הניתנים על-ידי הסימנים. – באופן כללי, הכוהן על מזבח הכוהנת המשוחה לובש טוניקה ירוקה. כאן, עם זאת, הוא לבוש באדום, מאחר שזהו סימן של חידוש של מזבח זה עבור ישראל, בה הוא אדום, בין אם בגלל היותו צבע מפליא ובין אם בגלל היותו צבע קונפליקטואלי. מזבח הכוהן המשוח הוא בדרגה המשיחית הגבוהה ביותר בבית התפילה ועל כן הקונפליקטואליות נוגעת אליו (בגלל בלבולי המשיחות בישראל). המזבח מוגן, עם זאת, על ידי 4 עמודי תווך מעץ המסמלים את 4 פינות האמונה של בית התפילה. הם עשויים מעץ, כעצים שממשיכים לצמוח. פרץ ישן כי אין עדיין התעוררות לאמת של "המזבח המשיחי" בישראל, ועל כן הקדושה החדשה היא נעלה מדי מכדי לקבלה (במצב של עירנות). למרות זאת, זנב החמור מעוררת אותו, והם מדברים על דברים נסתרים שקשורים למזבח.

[322] "חית" היא 8, ומתייחסת לברית החדשה השלמה. "דלת" היא 4, ומתייחסת לדור הרביעי.

[323] הערה (2011): - בחלומות לאחר מותו הטרגי אך ההקרבתי, נראה כי במלכות השמים מסייע בנימינו פריקו "לשחרר נשמות" כדי שיתקרבו אליה.

[324] ישנם סימנים רבים אודות שינויי השמש והירח, ואזהרות רבות לא להביט בהם במהלך הדור הרביעי.

[325] אם השמש משנה כיוון, ובמקומה מופיע הירח, הדבר מצביע על "תהפוכות קוסמיות" כעונש בעקבות מגדל בבל. גזרה מסוג זה לא תתקיים, אך היא תומר בהרס מצומצם יותר שיתחלק בין זמנים שונים. רק ה' יודע. בכל מקרה, אין לקבל את שינוי הכיוון של השמש כפשוטו, חס ושלום, מה שיביא להרס העולם ולהעלמות הטבע, מה שאינו נכלל ברצון ה'. זאת הוסבר ב"הלכות מלכים" של הרמב"ם, עליו השלום, בשם חז"ל שטענו כי אין הבדל בין העולם בו אנו חיים לעולם הגאולה השלמה, מלבד "שעבוד מלכויות" - "שחרור" ישראל מאויביה. הכל צריך להיות מובן לפיכך בהקשר הדור הרביעי ויום ה' הגדול והנורא, אך יש לשים לב שלא לצאת ממידות המציאות של העולם והטבע. גם ים סוף חזר למצבו הקודם לאחר הנס הגדול. ניסים גדולים ואסונות נוראיים היוצאים מן הטבע לזמן מה כדי להגשים את הגזרות אכן יקרו, אך העולם ישמור על טבעו. המידות הללו, שיש להגות בהן כדי להגיע להבנתן השלמה, מבוטאות כאן דרך הצהרתו של בנימינו. אם שינוי הכיוון יהיה כפשוטו, באופן מילולי, המשפט: "על כל אחד להיות מאוד זהיר" יאבד את משמעותו וערכו. במקום זאת יש להבינו כסיוע להבנת המידות הנכונות.

[326] אם קרני השמש גורמות לרעידות אדמה ולאסונות אקולוגיים, אני סבור כי הדבר מחזק את תזת ההתחממות הגלובלית.

[327] במהלך הדור הרביעי הכרחי להחזיק בהגנת התורה. הגנה זו מופצת לעמי העולם דרך הברית החדשה השלמה, כפי שצוין בברכה החדשה שקיבלנו. (אני כותב את החלום שוב ומתרגם אותו מאיטלקית בשנת 1995).

[328] העמוד הוא מגילת הגאולה שהגיעה לישראל. ברזל חזק אך לא בוהק מייצג את המצב או המידה של התקופה השנייה בת שש השנים. זהו, עם זאת, אותו עמוד שאת תחילתו לא ניתן לראות. החלום התקדם כדי לתאר את התקופה במונחי הירח, כנראה מאחר שעם ישראל הוא תחת סימן הירח (לעיתים מוזכרת ישראל כירח ביחס לאומות, שהן השמש). אם אכן זה כך, המים המכוונים על-ידי הירח מגיעים לברכיים ולא יותר. רמת השלב הזה מגיעה לברכי ישראל, אך שאר הגוף צריך עדיין לקבל את מגע הגילוי החדש. החלק מכפות הרגליים ועד לברכיים מצביע על "שנות השורש". מאחר שמדובר בישראל, חלק זה מעניק סיבה למגבלות הנוגעות לגאולה, ובעיקר לחוסר הצניעות ולמתירנות המינית שהורסת, לצערנו, את עורה של ישראל. עם זאת, ישנן גם זכויות, ברוך השם, ואחת מהן נובעת מדאגת ישראל לזקניה. דבורה הנביאה חיפשה אחד מהם כדי לקבל ממנו עדות על זכות זו.

[329] הערה (2011): החלום הגיע כדי להסביר שהמונח "צדיק" לא שמור רק לצדיקים הנסתרים הנעלים או למי שבמסורת למד תורה וקיים מצוות כל ימיו. נכתב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיהו, ס', 21), לכן מדובר בכל רמות העם היהודי. עבור כל האנשים שהינם "צדיקים" בחייהם, המונח "צדיק" ישים. בחלום זה מדובר גם על גישה צדיקה אחת – אהבתו של קלאודיו לילדים והתנהגותו כלפיהם מזכה אותו להיקרא "צדיק" עם ילדים. קלאודיו אינו יהודי. העמוד השלישי של ההתבוננות המשולשת היא של הצדיק החי באמונתו. חשוב הוא עבור הגאולה השלמה להגדיר את המונח "צדיק" גם ביישום ביחס לאומות העולם. קלאודיו ביצע כאן סימן של החמור, המלמד בשם הגואל חיים את דרכי הענווה של האיש הצדיק החי באמונתו.

[330] חלום זה מלא ברמיזות לתיקון האפוקליפסה הנוצרית, אשר תיושם על-ידי תיקון יוחנן. בהווה יש לה תיקונים מתואמים, כדי לא ליפול לטעויות שהתבצעו בנצרות, אם כי גם ביהדות ישנן טעויות. בצד החיובי, 666 מרמז ל-3 פעמים 6 שנים של הסימנים השלמים: החשמלית נוסעת בנתיבה אך פונה ימינה לשש השנים הראשונות, "לא ממשיכה ישר ולא מסתובבת" לשש השנים הבאות ו"וממשיכה ישר לתחנה המרכזית" לתקופה השלישית בת 6 השנים, שהינה כבר באיזון הנכון ללא השגיאה השולית של 12 השנים, שללא תיקון הייתה יכולה להוביל לשגיאות "בהמיות" של פולחן אישיות, חס ושלום. לפיכך המורה חיים שמח מאוד בשל ההצהרה הזאת, תוך שחזה בהצלחת התיקון ובאי הנפילה למלכודות ה"בהמה". החלום הגיע לישראל ודוד לוי הוא מי שקיבל את הסימן השלם החמישי שהתרחש בישראל, והינו תלמידו הראשון של של המורה חיים שחי בישראל. תיקון "פולחן הבהמה", שלו יש התגלמויות רבות בנצרות, לא יכול להיות מושלם עד שיתוקנו ה"שגיאות הבהמיות" במחנה היהודי. דוד לוי, שהיה הראשון להחזיק בסימנים של הגאולה השלמה בישראל, הוא התלמיד השישי, מאחר שהביא את כל ששת הסימנים לישראל והוא התלמיד ה-666, מאחר שמדובר בתיקון החשוב מאוד של אותן "טעויות בהמיות" בישראל (הכוללות את הפולחן האלילי של בהמת ברוקלין מצידה של תנועת חב"ד. (ראו ששניאורסון, בכתיב עברי פשוט יכול להיקרא "שנרסון", שבגימטריה הוא 666, עם כל המשמעות שבדבר)).

[331] איך, אם לא כך, כשהוא נושא איתו את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, על חמור להופיע, בדרכו לישראל, ברשות ובציווי הגואל האחרון, חיים? הי-הא!

[332] פרץ לא היה ולא יהיה "משיח בן דוד". פרץ איש הסימנים היה באותו זמן תחת סימן החמור, אשר למען ישראל נושא את סימן משיח בן דוד.

[333] הערה (ינואר 2011): היה זה סימן חשוב מאוד אך נסתר - מדובר בלא פחות מסימן שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, בבאר שבע. ההבטחות הממומשות הן עבור העולם דרך הגואל האחרון חיים. שש המילים בערבית נועדו להכיל את ישמעאל איתם בברכה. האבות הגיעו כדי לראות שהברכה הסופית מתרחבת לישראל דרך סימני החמור אוכל לחם. דבורה בכתה כשלא יכלה להגות את המילים הללו, וזאת באופן נבואי בשל אי ההבנה העצומה בין יהודים ומוסלמים. ואכן, סימן הברכה חייב היה להישנות, אך בדרך אחרת המסייעת להבנה הדדית, דרך סימן החמור המסביר את סימני החמור בתורה, הנוגעים לחמורו של יצחק (החמור). "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית, כ"ב, 5). מהות האזכור: שני הנערים הם ישמעאל, אבי האומות הערביות והמוסלמיות, והנער המייצג את הנצרות. החמור מסמל את הסימן האוניברסאלי. גם לנצרות וגם לאסלאם ניתן הזמן לשבת עם החמור, והיסטורית הן החזיקו בו, כשכל אחת מהן תובעת אותו לעצמה, והן אינן מחכות לחזרת אברהם ויצחק. ואכן, החמור הזה הגיע לעולם רק עם בחירת אל שדי בגואל האחרון. אז מוסבר לנערים כי החמור איתו הם ישבו לא היה החמור השלם, מאחר שחמור זה מגיע רק עם הגעת הגואל חיים וירידת הסימנים השלמים. שני נציגי הדתות לא ראו את מה שקרה בין אברהם ויצחק על הר המוריה, וזאת נבואה היסטורית לכך שלא הנצרות ולא האסלאם הבינו את "סימני יצחק". הנצרות לא יכלה להבין שישוע היה האיל שעלה קורבן במקומו של יצחק, ואם הייתה מבינה זאת, היא לא הייתה גורמת להאלהתו: האיל נלקח במקומו של יצחק, אך הוא לא היה יצחק! גם האסלאם התבלבל לגמרי בנושא, וסבור כי ישמעאל נלקח לעולה ולא יצחק. החמור השלם של הגואל הוא בסימני יעקב, מאחר שהגאולה השלישית השלמה היא בסימני יעקב. הצדיק והגואל הנבחר חיים הוא תפארת ישראל, כאשר היהודים יידעו מי נבחר על-ידי השם ברוך הוא. רק כעת העניין מובהר, מאחר ששלושת האבות הם אברהם, יצחק ויעקב. אם היה חצי חמור שאיתו ישמעאל ישב, במסגרת סימני יצחק, חמור זה אינו מושלם עד להגעתם של סימני יעקב. היותו של יצחק יורש ברכת יעקב אינו מובן, אם לא הוא היה זה שנלקח אל המזבח. ישמעאל היה אז עם החמור, ולא נלקח לעולה על הר המוריה, אך הטעות באסלאם הייתה צורך היסטורי עבור צאצאי ישמעאל, בן אברהם, שלא יכלו לראות את ישמעאל בדרגה נמוכה לזו של יצחק. בדומה לכך, שגיאת תיאולוגית ההאלהה בנצרות הייתה גם היא צורך היסטורי לשם קבלתה על-ידי בני עשו-יפת. הסימנים מגיעים עם ההסברים הסופיים, ומראים בבירור כי עובדת לקיחת יצחק לקורבן היא סוגיה של האבות, בעוד ישמעאל מצוי בקטגוריה נפרדת, כשבורך פעמיים על-ידי אל שדי, והובטח לו להפוך לעמים רבים, שה' ישמע את תפילותיהם. אלו הן ברכות גדולות וההיסטוריה מוכיחה אותן. דבורה בכתה מאחר שלמרבה הצער באותו הזמן תפילות המוסלמים לא נשמעו ולא עלו, כפי שנראה גם בחלומו של דניאל מניגרסו, שהציג את עצבות הגואל חיים על אי קבלת תפילות המוסלמים על-ידי ה'. ייתכן והם עדיין לא הבינו כי מי שמקלל את ישראל מקולל בעצמו, ומי שמברך את ישראל, מבורך. בבוא הזמן מצב זה ישתנה, ובו הם יידעו ויאמינו בהגעת הגואל חיים, אשר נולד וגדל בצנעא, תימן, דיבר ערבית, הכיר את הקוראן בשלמותו ואהב את התרבות הערבית. על-ידי כך הם יבינו את האיזון המושלם של עניינים אלו, שנלמדו על-ידי המורה הנבחר חיים. שש המלים בערבית הן כנראה: "באסמיללה אלרחמן ואלרחים. אללה הו וואחד" (בשם ה' הרחמן והרחום, אללה הוא אחד).

[334] ייתכן והאות "B" מצביעה על תקופה "שנייה" של סימנים עבור ישראל. אך ה"B" קשורה גם להגעתו השנייה של כוכב כריסטו של הסימנים השלמים. לכן ג'יוזפה ממילאנו, על מזבח מלכיצדק, מקשר בין איטליה לישראל (מזבח יהודה), ופאולו ממזבח אפרים, מכריז בישראל (דגל) על הברכה החדשה למען הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל, ומסביר את מטרת שליחותו של ישוע: "לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי, ט"ו, 24).

[335] כפי שידוע במסורת, אליהו הנביא, זכרו לברכה, יורד לעיתים לעולם בצורה הרצויה לו, כדי להשלים את משימותיו, ולכן אין הוא מזוהה. בדומה לכך, גם הצדיק הנבחר חיים, כגואל ממלכות השמים, יכול לרדת לעולם מבלי לגלות את עצמו.

[336] כאן ניתן לראות דוגמא מושלמת כיצד הגעתו ה"שנייה" של כוכב כריסטו למען התיקון הנוצרי נפתר דרך "הילוכים חוזרים" משתנים דרך סימני פרץ, איש הסימנים, הלבוש בלבוש חמור "משיחי" בכדי שיישארו בזמן. התשובה, עם זאת, היא ישירות מן השמים, והיא כוללת את האמונה המונותיאיסטית האמיתית, מה שמבטל את כל התיאולוגיה הנוצרית, ופותר על-ידי תיקון את שליחותיו של ישוע, פאולוס ויוחנן האוונגליסט, שלושת עמודי התווך של המסורת הנוצרית.

[337] ישוע, יוחנן האוונגליסט ופאולוס מתרסוס מאמינים בחידוש המנובא של השמים והארץ. פרץ מדבר על כך עבור הגאולה השלמה. נודע רואה זקן עם אמונה גדולה, והקול משמים מסביר כי ההתחדשות הממשית של השמים והארץ תתרחש כאשר אנשי העולם יחזיקו באמונה הנכונה. כמו כן, קיבלנו את הסימנים אודות ההתחדשות, כסימן הרקיע השמיני החדש וספר הכוכבים של אברהם אבינו, שמגיע כדי להכין את העולם להגעתה. החלום מבהיר עוד כי זהו הנחש המעכב את ההתחדשות והירידה.

[338] ייתכן והענן האדום מתייחס למוסקבה, כפי שנראה על-ידי ג'יוזפה בחלומות אחרים, בהם ראה הוא סימני מפה אודות הגרמניות ומוסקבה. אין זה ברור עבורנו ברגע זה כיצד מוסקבה תיאבק על אירופה.

[339] הכיפה, שמיועדת לתפילה, או כיסוי ראש באופן כללי, הוא סמל יהודי לאמונה וצניעות בפני ה'. המלאכים בחלום מוכנים להעניש את אויבי ישראל לכשיגיע הרגע. ישנם גם סימנים מזהים שלפיהם יודעים הם במי לפגוע ובמי לא. הכיפה כאן היא דוגמא לאחד מן הסימנים הללו, ואם אתם שואלים: "מה אם אותו אדם לא ראוי, אף על פי שהוא חובש כיפה?". התשובה היא כי אין זה משנה עבור מלאך ההרס, מאחר שאין לו רשות לגעת באנשים להם יש סימן של דם כבש על משקופי הדלת, ולפיכך אין הוא מבחין בפנימיות האנשים. ה"סימן" של לוט היה תכונת הכנסת האורחים שירש מאברהם. אז העניק המלאך ללוט ולבני משפחתו שהלכו אחריו את ה"סימן" לא להביט אחורה, ואשתו של לוט, אשר הביטה אחורנית, הפכה לנציב מלח, מאחר שלא קיימה את הסימן.

[340] הדבר בא להדגיש את העובדה שהלחם היורד בחלומות ונאכל על-ידי החמורים, נשלח ומחולק על-ידי הצדיק הקם לתחייה, הגואל האחרון חיים. ג'יוזפה אף חלם כי ראה הוא מקום במלכות השמים, אשר ממנו הגואל חיים שלח את החלומות הגאוליים של החמורים.

[341] בכל מקום הסברתי כי זה היה המקרה בדיוק. אמרתי את המילים הללו למורה חיים, אשר היה על ערש דווי, והוא הסכים איתי לגמרי. זה מגיע לאישור בסימנים השלמים למען הבשורה החדשה.

[342] חלום זה הוא אישי, אך אני מעלה אותו כאן כזיכרון לאימי היקרה והאהובה. – יש כאן סימנים הנוגעים לאופן שבו יש להכין את התפילה בלוויות. הוספתי לתפילה אחרי הקבורה שיש לומר את פסוקים 7-9 מפרק כ"ה בספר ישעיהו וכן 3 פעמים "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד".

[343] - הערה (2011): חלומות נוספים דיברו על איש מסוגו של היטלר, שיופיע שוב, אך הפעם יוכנע ויושמד לפני שיגרום נזק ליהודים. אם החלום מתייחס אליו, הוא אמור להיות בן 21 היום.

[344] החלום מסמל "תיקון" עדין אך חשוב נגד "שנאת החינם" בזמן בית המקדש השני וה"תיקון" של פתרון ישוע, אשר פנה לקיצוניות השנייה. הפרוצה החושפת עצמה ופועלת לפני המקדש היא חילול שלא יכול לעבור ללא עונש, אחרת תיפול חרפה על בית ה'. מצד שני, השנאה צריכה להיות כלפי החטא ולא החוטא, כסיפורה של ברוריה, אשתו של רבי מאיר, שאמרה כי יש להתפלל עבור החוטאים, מאחר שלא נכתב "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן-הָאָרֶץ" (תהילים ק"ד, 35). דבורה בחלום זה מלמדת בדיוק את המידה שבה זה מיושם.

(הערה ינואר 2017: אני שם לב כי אין זה קל בדור זה להבחין בצדק של סימן זה. ראשית, כפי שהוסבר, הוא מתקן את המידה שניתנה בכתבי הבשורה הנוצרית. הוא גם מעניק מידת רחמים לכל מי שחייב להיענש. ייתכן והמידה כאן תהיה חיונית בעתיד כאשר בית המקדש הסופי יעמוד והעולם יטוהר. חילול כזה באותו הזמן "מול בית המקדש" יהיה חמור באופן בלתי נתפס).

[345] מי שיש לו זכות לקבל חלום גאולי מהגואל חיים צריך לדעת שהצדיק חיים מכיר אותו או אותה וכל דבר אודות חיי אותו אדם.

[346] מנישואיו הראשונים של פרץ: אליהו, לאה, רחל, אסתר ומזל.

[347] היו סימנים אחדים על כך גם בהמשך, אך לא כפי שהתקבלו בחלום זה. מה שהובן מן הסימנים ומהיחסים התואמים בעקביות להתקדמות עבודתנו הוא שה"הקרבה" בכך שעזבנו את ישראל, כפי שצווה עלינו על-ידי המורה חיים מעט לאחר לידתו של יהואל יהואל, הספיק כדי לעצור את הגזרה. האם הגזרה בוטלה או רק נדחתה? איני יכול לקבוע בוודאות, אך אני סבור כי היא בוטלה, מאחר שבחלום הוכרז כי ה"גזרה" היא אימננטית.

[348] הברכה הוכנסה למנהג החדש, בקומה הרביעית של תפילת שחרית.

[349] נכלל במנהג החדש, קומה רביעית של שחרית, בנוסח: "ברוך אל חי שעשני לחמו".

[350] זו הייתה התקופה בה לא הורשינו לומר את שמות הסימנים ואת המונחים כפי שהם, אלא רק בקודים. הסיבה לכך הייתה טיהורם מטעויות שוליות של 6 השנים הראשונות. החלום מדגיש את מילות הגואל חיים, "כולנו בשר אחד".

[351] לכיוון יוסטון, טקסס, כפי שאכן קרה.

[352] החלום הגיע מספר ימים לפני לידת יהואל יהואל. כהשמילים "יואש נואש" נאמרו, שמעתי גם את השם "יואל", שניתן. לאחר מכן נאמר לי בחלום שכדי לתקן את השם (היבט הייאוש) הייתי צריך להוסיף "ה'" ולהכפיל את שמו, ולכן הוא נקרא יהואל יהואל. בשל חלום זה אנו הכנו את עצמנו, גם אם נגד רצוננו, ועברנו ליוסטון, טקסס, בה נשארנו 4 חודשים, ואחריהם חזרנו לאיטליה.

[353] היה זה חטא כשאמרתי: "עלי לחדש את התורה מאותיות התורה". רעיון זה היה כה חמוּר ומעוות עד אשר הגיע לאוזני משה רבנו, האחראי על התורה. לאחר מכן ניתנו שתי דוגמאות להסבר סוג וגבולות ה"חידוש" של התורה – ראו הקדמה לחוק החדש.

[354] הטעות הנוראית שביצעתי הייתה: לאחר שקראתי ספר בעברית על המטפיזיקה של 22 אותיות האלפבית, נפלתי במלכודת וחשבתי כי עלי לחדש את התורה. התחלתי לכתוב מילה על כל אות (מבראשית ועד ליום השביעי) והצרוף נראה לי יוצא מן הכלל. לילה לאחר ברית המילה של יהואל יהואל, סיפרתי זאת לחברתנו שרה פודו, שאמרה לי: "פרץ, אינך יכול לחדש את התורה, התורה היא תורה". עניתי לה: "אך לא, זהו "סימן"". באותו לילה ננזפתי על-ידי הצדיק חיים (חלום 682), בשם משה רבנו. אני מודה לה' על כל התיקונים המגיעים כשאנו טועים.

[355] - בלילה שלאחר ברית המילה של יהואל יהואל.

[356] האקליפטוס הוא סימן לרוגע בחיים, ועץ התמר הוא סימן למתיקות – כך יהיה המצב בישראל לאחר הדור הרביעי.

[357] סימן ברית המילה החדשה שהתבצעה על גבי הברית הישנה בזכות הגואל האחרון חיים, שנולד נימול. בעתיד, כשיהודים נימולים יתוודעו לאמת הסימנים השלמים, הם יוכלו לבצע סימן של הוצאת טיפת דם מאיזור זה, כדי להיקשר אל הברית החדשה השלמה יחד עם זו המסורתית.

[358] הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח ייוודע ככוהן השלום.

[359] הערה (2011): אלו הם, לצערנו, סימנים אודות גל אנטישמי מתקרב. גם כעת ישנן קבוצות של גלוחי ראש, במיוחד בצפון אירופה, כמו גם אנטי ישראלים רבים ברחבי העולם, כשרוב התקשורת העולמית נוטה באופן קיצוני למען הפלסטינים ונגד ישראל. כמו כן יש אנטישמיות חזקה נסתרת.

[360] הערה מה-5 בינואר 1992: בעוד שתקופת "המים הגבוהים" של המבול האוניברסאלי הגיעה בבת אחת ולא תחזור על עצמה, גזרת "המים הגבוהים" מתחלקת במהלך הדור הרביעי בין מקומות שונים בזמנים שונים כדי לא להחריב את העולם.

[361] נראה כי פלישת החוצנים תיקשר לתקופה האחרונה של הדור הרביעי (ייתכן ובין השנים 2037 ל-2042), אך איני בטוח לגבי זה. הגעת החוצנים והמלחמה איתם הם חלק מן הבלבול הנורא והפאניקה הכללית שישררו באותה תקופה.

[362] הזכויות באמונה של החמורים הראשונים בשנים הראשונות היו פסגת ההר. יש להיזהר שלא ליפול מאותן זכויות לאחר מכן. מר דומניקו מניגרסו היה בסימן הסליחה, כסימן הסליחה שמילא כששם את שתי ידיו על ראש החמור וסלח לו על חטאיו. הוא לבוש כיוחנן המטביל שהטביל בסימן החרטה והסליחה. דומניקו מניגרסו התפלל לאל עליון. זהו סימן של הכהונה החדשה על מזבח מלכיצדק, "כהן לאל עליון". לאחר מכן מר דומניקו מניגרסו הפסיק את תפילתו כדי למסור אזהרות כנביא.

[363] דבורה ראתה ששבעת האורות סימלו את שבעת המעגלים הנבואיים של הגאולה השלמה. העובדה שבחלום לא היו קיצוניים וכי הדבר הראשון במעלה שנדרש הוא דרך ארץ היא מהותית.

[364] אישה תימנית נפלאה, תמימה באמונתה הגדולה, יראת שמיים ונלהבת בקיום מצוות. נפטרה במרץ 1993, זכרונה לברכה.

[365] שני חלקי החלום המדהים מראים כי הזכות לקבל חלום כזה היא בשל הדרך ארץ אל מול המורה חיים. ידוע במסורת כי למשה נראה בסוף ימיו חיזיון, ובו הוצגו כל תולדות עם ישראל. אנו רואים כאן "גמישות" מדהימה בדרכיו של הגואל חיים להעביר שיעורים.

[366] הערה (5.1.1992): - סימן מלכות השמים (בנימין) יחד עם סימן הדור הרביעי (דניאל) יהרסו את ספרד בשל האלילות והרשע שבה.

הערה (18.2.2012) למעשה, הנבואה כאן היא כי ספרד תספוג "מכות" רבות במהלך הדור הרביעי. לבסוף, עם זאת, יגיע הסוס הלבן (שלו עצמו יש שורשים ספרדיים) ויציל רבים דרך סימן החמור אוכל לחם.

[367] החלום מסמל את דינם של 50 אנשים שהסימנים נודעו להם במהלך 6 השנים הראשונות, ולכן גם את הרשעתו ותלייתו של החמור הראשון של הסימנים, ביחס לסימנים המשיחיים של משיח בן יוסף. ראו את חלומי בשנה הראשונה שלאחר פטירת המורה בבוקיליירו (Bocchigliero), קלבריה, איטליה, אשר יצג את פתיחת סימני יוסף, שבהם פרץ נתלה כשהוא צלוב, מת וקם לתחייה שוב. לאחר החלום הנ"ל ביוסטון, חזר החמור הראשון לאורוותו במלכות השמים, והחמור הנסתר השני בעל שלוש העיניים החל לרדת. החמור של התקופה השלישית הוא החמור האוניברסאלי בעל שלוש העיניים: האחת עבור היהודים, השנייה עבור המוסלמים והשלישית עבור הנוצרים ואומות העולם באופן כללי. החמור השני גדל באורוותו בתקופה שהסתיימה בנזיפת המורה לפרץ כי הוא מאמין שהוא המשיח.

[368] החלום מייצג את חידוש שירת מרים, שרקדה עם הנשים בסיוע כלים מוזיקליים. גם כאן חירות פסח מתרחבת לנשים, שחיות ופעילות כעת באמונת הגאולה השלמה, בלימודהן ובלימוד התפילה כגברים. קיימת בשורה הנוגעת לשאלה מדוע הפסח החדש נקרא הפסח האמיתי. ראו ספר משולם אודות המנהג החדש.

[369] החלום היה נבואי באופן שלא יכולנו להישאר באמריקה, כפי שחשבנו, ולאחר שלושה חודשים היינו צריכים לחזור לאיטליה.

[370] מזבח ישראל הגדול הוא של החמורים האוכלים לחם, שמלבד ראש המזבח, הם גם יהודים וגם לא יהודים. המונח "ישראל הגדול" ניתן בשל העובדה כי מספר גדול מבני הצאן הנאבד של בית ישראל, ששורשי נשמותיהם בעשרת השבטים, מגיעים בגאולה השלמה. לפיכך מספר האנשים בעם ישראל גדל מאוד. חלק מעבודת שותפו של החמור, הסוס הלבן, הוא לכוון את העוברים מן העולם הנוצרי בכללותו אל בית התפילה של הגאולה השלמה. סולי הולך לחברון, בה שלושת האבות קבורים. בכך מאמינים יהודים, מוסלמים ונוצרים, ולפיכך חברון היא אוניברסאלית ומתאימה לישראל הגדול.

[371] זאת מאחר שהצדיק חיים לימד אותי כיצד לדבר ב-13 שנות הלימוד איתו.

[372] למעשה היה זה פאולו (שהינו גם בסימן תיקון פאולוס מתרסוס) שנדרש לצאת ולעבוד. אף על פי שלא הבנתי זאת בחלום, ייתכן ובשל כך הייתי מרוצה. מאוחר יותר חלמה אנה חלום ובו היא הייתה נבוכה מכך שחשבה שפרץ חייב לעבוד.

[373] בשל כך אימצנו את רעיון העלונים הקטנים הנקראים "סדרות השושנה", אך הוא עדיין לא יצא אל הפועל.

[374] ברית המילה התבצעה בישראל כחודשיים לפני החלום, בבית הכנסת "אגודת אחים", של הרב רפאל פרץ בבאר שבע. המוהל לא היה לובביצ'ר.

[375] מייסד תנועת חב"ד לפני כ-250 שנה ברוסיה.

[376] הפרשה הלפני אחרונה בחמשת חומשי תורה. "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי" (דברים, ל"ב, 1). בפרשה זו מאוזכר חטא הזוהר הנורא ודוקטרינת האצילות שלו, כמנובא בפסוק: "יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (שם, 17). העניין מוסבר בספר "מלחמות השם" של הרב יחיא אבן שלמה אלקאפח, ובהמשך בהשלמות ב"חמישה לוחות הברית".

[377] 13 הוא מספר מפתח לכינון 13 עלי הכותרת של ספר משנת חיים או ספר השושנה.

[378] הדבר מכבד את החוק ש"דינא דמלכותא דינא" – חוק המדינה שמישהו גר בה הוא החוק.

[379] גם אם מישהו "מודרך על-ידי משה" או על-ידי חוק משה, אין עליו לסמוך על נס.

[380] זוהי התראה כי יש להיזהר בביצוע דברים שמושכים תשומת לב, מחשש לעין רעה.

[381] ראו את כתביי אודות 13 שנותיי עם הצדיק חיים.

[382] ככתוב בתנ"ך: "אִם-רָעֵב שֹׂנַאֲךָ, הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם; וְאִם-צָמֵא, הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי, כ"ב, 21).

[383] רבים מאוד הם הדברים הרעים שאנשים מביאים על עצמם, בשל מילותיהם שלהם.

[384] בנו של ג'יורג'יו גואידו ואנה גספרוטי.

[385] בנו של סולי קמחג'י מאשתו הראשונה סילבנה.

[386] בנה הראשון של שרה, שנולד לאחר מכן, ונקרא רפאל חיים.

[387] נבואה שקיבלנו (ראו בכתבים) הנוגעת לבננו יואל, שלא ייקרא עוד יואל ולא ייאמר עוד "יואש נואש", אלא ייקרא הוא יהואל יהואל, מאחר ששמרנו על תקוותנו בה', והוא הציל אותנו פעמיים.

[388] הערה (יוני 1995): אני כותב כאן כשבוע אחרי המקרה בו נקרים (ציפורים) עצרו שיגור של מעבורת חלל אמריקאית בקפ קנאבראל. ייתכן ויש בכך קשר לחלום. בכל מקרה, הצדיק חיים הסביר כי הסיבה לפלישות החוצנים היא כי הם מוטרדים מחקר החלל, הרקטות, הרדארים וכו', וכי הם סבורים כי הכוונות האנושיות הן תוקפניות.

[389] חלום שהתקבל עם הולדת חיים שמשון.

[390] מבוסס על המצווה בתורה: "לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות, כ"ג, 19).

[391] בדומה למצב העובדים לפני מלחמת העולם הראשונה.

[392] ראו את החלום מה-7 ביולי 1987. שפיכת המים ופיזורם הוא הסוג השני של המקווה התקף. חשוב כי ייקבע איזה סוג מים מיועד לשפיכה וכו'.

[393] זהו "סימן" המראה על המשך ביצוע הסימנים. ייתכן והחיפושית מייצגת את ה"הגנה" של מצרים, ולכן ייתכן והסימן כאן קושר את הגנת הגאולה הראשונה להגנת הגאולה השלמה. זהו סימן אודות הדורות הבאים אשר יעריכו את העדויות וההסברים של החמורים הראשונים אשר אכלו את לחם הגאולה השלמה, ואף יקראו להם האבות הראשונים של הסימנים השלמים.

[394] ארצות הברית שוגה במדיניות החוץ.

[395] סולי סיפר זאת כשלמעשה באותו לילה היו לו חלומות רבים מאוד, וביניהם החלום בו הוא מספר לפרץ שהיו לו חלומות רבים.

[396] אחרי ראש השנה התשנ"ב, קול זה הכריז כי כעת ניתן להתקדם באיטיות עם העבודה, צעד אחרי צעד, ולא בדרך המרוץ שננקטה ב-9 השנים הראשונות. דהיינו: אם בעבר היה עלינו "לרוץ" כדי "להגן" על עצמנו במסגרת סימן החמור, כעת ועבור ה"עתיד" יש לעבוד לאט לשם הגנה עצמית, צעד אחר צעד.

[397] חברנו רוברטו קאטוצ'י (Catucci).

[398] אדם, אבינו הראשון, הקים גבעה קטנה כ"סימן" באותו המקום, כדי לומר: "כאן החלה "בניית" העולם".

[399] צבע ורוד – סימן בית ספר השושנה ועלי כותרת ספר שושנת משנת חיים.

[400] באותו רגע הנזיפה התקשרה למסמך שכתבתי בעברית, שבו נכללו שבועות בפני ה', המתייחסות לברית החדשה השלמה. היה זה הכרחי להכפיל פסקאות רבות, לדוגמא: "זוהי הברית החדשה המנובאת של הגאולה השלמה, כשאף ברית חדשה אחרת של הגאולה השלמה לא הייתה קיימת בעבר ולא תתגלה בעתיד.

[401] סיום ספר משנת חיים. ביצעתי סימן על כך ופתחתי את ספר משנת חיים 2 עם הטקסט לבני שבט מדומדו. היה זה סימן כוכבי שהיה צריך להתבצע, כך שלפחות הכתבים העיקריים "ייחתמו" בכוכבי הגאולה. אף-על-פי-כן החלוקה בוטלה.

[402] מפה החמור: הצדיק חיים לימד אותי כי אכילת פרוסת לחם עם מלח כדבר ראשון בבוקר (לאחר הקימה ושטיפת הידיים) מחזקת את הלב.

[403] הצדיק חיים גילה כאן "סוד" נפלא, ומאחר שאנו כעת באחרית הימים לפני הגאולה השלמה, ניתן לומר שהאדם הראשון ראה מעולמו את התגשמות חזיון נבואי זה.

[404] סימן נבואי על באר שבע חדשה של שלום ושל רגשות לבביים שיפרצו בה. הפגישה הפוליטית של סולי מצביעה על כך שבאותו זמן אנשי הגאולה השלמה יוכלו לדון עם הממשלה בישראל ולהיות חלק ממנה. הכוונה ב"איזה גורל מוזר" היא שכך נכתב בכוכבי הגאולה.

[405] קיבלנו גם שכאשר הסוכה החדשה של המנהג החדש מוקמת מחוץ לישראל, היא גורמת לכך שאותה טריטוריה תהיה כארץ ישראל. בדומה לכך, כאשר האמונה בגאולה השלמה ובאבות אברהם, יצחק ויעקב מתפשטת לאזורים אחרים, אותם אזורים מקבלים התקדשות ומתנתקים רוחנית מהשתייכותם הקודמת.

[406] חבר שלנו מאיטליה אשר התגייר לפני שנים וכיום חי בישראל. היה זה חלום חיובי נוסף שבו אהרון מינאזי שיבח את אמת הבשורה החדשה של הגאולה השלמה. מינאזי תהה מדוע לפרץ צריכה להיות גישה לסימנים ולמפתחות הגאולה השלמה. החלום מבהיר כי פרץ אינו יותר נעלה מאחרים אלא הוא עני כאחרים, כשההבדל היחיד הוא שלפרץ יש כרטיס הכניסה, המאפשר לו גישה לשמות האמיתיים של הסימנים, ולכן הוא יכול לאכול את לחם השמות הללו. אם תנהגו כפי שפרץ נוהג, תוכלו גם אתם לאכול את אותם הסימנים.

[407] החלום מדבר על הרחבת גבולותיה של ישראל.

[408] עבודת בית הדין של מרדכי הצדיק, שיוסד על-ידינו בשל מטרות רבות הנוגעות לגאולה השלמה, היא פונקציה בסיסית בין השמים לארץ. זהו בית הדין שבא בהתאמה לבית הדין של מעלה הנושא שם זהה. גזרת המוות של החמור בשנה הרביעית הציבה את פרץ עם רגל אחת בעולם הבא, אך כאשר הגזרה השתנתה, הרגל חזרה לאדמה, מה שאפשר להקים את בית הדין. לפיכך ה"כסא" בעולם ולא בשמים. למי שיש אזני חמור, יניף הוא אותן מעל לראשו.

[409] הסימן מצביע על הענווה הגדולה של הצדיק הנסתר, המורה חיים, הגואל הנבחר של הגאולה השלמה. חוסר ההחלטיות של פרץ אינה מוצדקת ואינה נכונה, אך המורה חיים, בענוותו, הצדיק את פרץ.

[410] ראו: ההגדה החדשה של פסח.

[411] בהתאמה לשלושת המזבחות: יהודה, אפרים ומלכיצדק. חלום זה מתייחס לכוכב מלכיצדק במיקומו בגאולה השלמה, אך העניין דורש הסבר אודות שליחות ישוע. זאת מאחר שכוכב כריסטו מגיע בהגעתו השנייה (במטרה שונה מ"ביאתו השנייה של כריסטו"), מה שמעניין מאוד הואיל ולמעשה הוא מייצג שתי "התגלמויות", כביכול, של אותו ישוע. הביאה השנייה של כוכב כריסטו מביאה איתה תיקון גדול של הנצרות והסבר אמיתי אודות שליחות ישוע. מיהו אם כך הכריסטו של הגעתו הראשונה של כוכב כריסטו ומיהו הכריסטו של הגעתו השנייה של כריסטו? אנו יודעים שישוע נולד תחת כוכב מלכיצדק. החלום מצביע על כך שישוע האמיתי הוא האחד שמגיע לאחר מכן בגאולה השלמה. הוא ישוע ה"חי", כפי שמצביעים תאריו: משיח בן יוסף, האיל שהוקרב במקום יצחק והאיש השני של הגאולה אחרי משה ולפני הגואל חיים. בנקודה זו הכריסטו הראשון, אשר ממנו יצאה כל התיאולוגיה הנוצרית השקרית, הופך ל"תינוק שנולד מת" – הוא קטן וללא חיים, כישוע של כל התיאולוגיה הנוצרית, השונה מישוע החי האמיתי (במלכות השמים של הגאולה השלמה). עם זאת, מלכיצדק מודאג: אם כל מיליארדי הנוצרים הם למעשה לא צאצאיו, מאחר שהוא וישוע חיו תמיד באמונה אמיתית, והם כולם יחזרו לאמונה האמיתית של היהדות, מלכיצדק יישאר ללא צאצאים. לפיכך פרץ מבטיח לו שכל הנוצרים יחזרו לאמונה המונותיאיסטית אך מרביתם לא יהפכו ליהודים ויהיו להם צאצאים רבים. ה"בד האדום" מתייחס ככל הנראה לכהונת מלכיצדק, וכשדבורה אומרת שהיא תקנה אותו מאוחר יותר הכוונה היא לייסוד מזבח מלכיצדק בבית התפילה, כי רק כעת האומות מעריכות את מזבח העמים באמונה האמיתית. נפלא הוא אל שדי, שתכנן את הגאולה השלמה ושולח לנו את הבשורות הדרושות על מנת להבינה.

[412] קשה לקבוע בדיוק מהו ה"מסדרון" אך בכל מקרה מדובר בתהליך מחשבתי. "סגור" משמעו שהאדם יכול לעצור בכל מחשבה ניתנת כדי להגיב עליה. כל לימוד דורש זאת ומאפשר התבוננות על הנושא מכל צדדיו, מה שהופך את המוח לגמיש ומאוזן. ה"מסדרון" ה"פתוח" הוא ללא היכולת לעצור את המחשבה ולהתבונן בה ועל כן אין במסגרת ההליך המחשבתי שלו גמישות ואיזון, מה שמוביל לנוקשות ולמחסור בהבנה אמיתית. הנוקשות היא חזרה על אותן מחשבות שהאדם רגיל אליהן.

[413] מגן דוד הוא למעשה כוכב מלכיצדק (שנקרא גם כוכב בית לחם) בשנה ה-1000 של מסלולו. הכוכב הזה הוא משיחי וקשור גם למלכות המשיח, כמלך המשיח בן דוד. חלום זה מגלה את סימני מלכות דוד אליה הגיע בריטניה, סימנים שהניעו אותה ככוח מאחורי המונרכיה והאימפריה האנגלית. כעת על הסימנים המלכותיים-משיחיים הללו "להילקח" למען הגאולה השלמה ולהיות מוערכים מחדש במידות הנכונות: אין "מלוכה" בגאולה השלמה ותפקידי הכוהנים המשוחים נמצאים תחת השופט המשוח במלכות השמים. בשל כך פאולו, נודע והילדים נסעו לארמון בקינגהאם ולבצע סימנים ש"ייטלו" את סימני המלוכה עבור הסימנים השלמים של הגאולה השלמה. אנו לא יודעים כיצד הסימנים הללו הגיעו לאנגליה, אך אין זה משנה. העיקר הוא שהם שהו בה.

[414] ראוי לציין שדניאל לא היה מודע כלל לנס המקדש ביום הכיפורים הידוע שאליו המשנה מתייחסת.

[415] בחלום 701 ג'יוזפה עמד למבחן בנוגע לדרך ארץ. כאן הוא נבחן בנוגע לענוותו ומצליח, כך שיכול הוא לקבל את החלום שבהמשך. זהו המלאך מיכאל, שרו של ישראל, אשר חייב היה להכריז את ההכרזה אודות אנשי הגאולה, כי עם ישראל הוא הראשון לקבלה, על אף הקושי שלו בקבלת חדשנותה. כה מרחיק לכת הוא הסימן המדהים הזה, עד שהוא נקרא "האירוע ההיסטורי הגדול של איחוד אבות ישראל". וואו! הי-הא! למעשה הבנת כל ההיסטוריה הגאולית של ישראל מתקבלת דרך הבשורה החדשה והאמיתית הזו, לפיה שלושה הם אנשי הגאולה: משה, ישוע וחיים. בלעדיה, הגאולה ההיסטורית לא יכולה להיפתר. גאולת משה ידועה היטב. שליחות ישוע הגיעה על מנת להגן על הצאן הנאבד של בית ישראל ולהרחיב את מקורות התורה (על אף שהן הושחתו) לעמים רבים. הגואל חיים הוא המורה הנבחר לישראל ולעמים. כל אבות ישראל התאחדו דרך הגילוי החדש. אמונת אברהם, התקדשות יצחק וחיי יעקב הקשים עד להפיכתו לתפארת ישראל. זוהי האמת שכולם חיכו לה אך לא ניתן היה לדעת אותה לפני הגעת הגואל האחרון חיים.

[416] ראו: ספר האישה הנלאית בשביל הלחמה, פרק 5.

[417] אין זה נכון בנוגע לשמעון, שהגיע בהמשך. רנאטו לוי היה אהוב על-ידי הצדיק חיים, בשל תמימותו, ובהמשך קיבל הוא את סימן מלכות השמים ומדרגות השיש הלבן. למעשה רנאטו למד דבר חשוב מן הצדיק חיים: לומר תמיד "ברוך השם" ו"אל שדי", וזוהי דרכו מאז ועד היום.

[418] בברכה לכניסה לשירותים, אותה ראה משה ברדי, "תקע בו יציבות כברזל באדמה" הוא סימן לכוח פיזי.

[419] היה זה בראשית השנה ה-12 של הסימנים. סימן זה הוא נסתר, ובשנה שלאחר מכן הגואל חיים לא גילה את מה שהסתבר כגורל הקורבן של בנימינו, מלבד בשני סימנים שהתקבלו. באחד מהם הצדיק חיים היה חייב ""לקחת" אדם לטובת כל האנושות", ובשני נאמר כי יש לבצע סימן של אבלות (ולא לאכול פירות ביכורים) במשך 13 שבועות, בדיוק עד לרגע תאונת העבודה של בנימינו. רק אז הבנו כלפי מי היה האבל, ומי נלקח כקורבן בידי הגואל חיים, למען העולם. הבנו גם כי קורבן בנימינו היה דרוש להצלת סימן החמור אוכל לחם עבור העולם. הילדה בחלום שהתאהבה בבנימינו הייתה סימן של השכינה הקדושה שתתקשר לבנימינו בקורבנו. אמונתו של בנימינו הייתה אהובה על-ידי אל שדי, ולכן הוא נבחר על-ידי הגואל חיים.

[420] חלום זה הוא מדהים, מאחר שאיננו רופאים או מדענים, כשלמעשה רק הם יוכלו להבין לגמרי את תכניו ולאמתם. מדהים שג'יוזפה זכר את כל הפרטים כאשר התעורר מן החלום.

[421] החלום נובע מנס חציית ים סוף. זוהי דוגמא לאופן שבו התורה מתרחבת עבור הגאולה השלמה. הביטו על סוגים אלו של חלומות. הם מייצגים מעבר מדהים מהגאולה הראשונה לגאולה השלישית השלמה.

[422] ראו דיווחים על סימן השופר הגדול שביצענו יום לאחר החלום. עם זאת, וזוב לא התפרץ. אולי החלום הראה שהגזרה בוטלה בשל הבנת שתי הנשים את האמת, אך סביר יותר שהנשים רק הסבירו את סיבת הגזרה, ושהחלום הינו סימן למה שצפוי להגיע כאשר יישמע השופר הגדול, ייתכן בעת הכרזת הבשורה החדשה בפומבי. הדור הרביעי כולו הוא תחת סימן השופר הגדול, ולכן יכולים להיות זמנים שונים ברצף ימי הדין האחרונים.