עבודת התרגומים
נכתב בשנת 2013
את מלאכת התרגומים וההגהות של כתבי ספר משנת
חיים (ספר השושנה) התחלתי לפני כשבע שנים בעת שהותי בבית הוריי בחולון. אבי, דוד
לוי, ביקש ממני לסייע לתרגם טקסט העוסק בתיקון הנצרות[1], וכמי
שמציית לבקשות אבי הסכמתי לכך בחפץ לב. לשם תמרוץ אבי העניק לי סכום כספי סמלי, אך
הייתה זו הפעם היחידה שהסכמתי לקבל תגמול כלשהו על עבודת הכתבים. באותם הימים לא
הייתי מודע עוד לחשיבותם העצומה של הטקסטים אלא ראיתי זאת כעזרה ותו לא, אך באופן
הדרגתי וככל שהרביתי בעבודה זו הלכה ההבנה והתגברה, ומסריה התחדדו יותר ויותר.
בבית אבא שנחשב בית מסורתי המושגים "המורה
הצדיק חיים", "ספר מלחמות השם", "הרב קאפח", "כתבי
פרץ גרין" יצאו לחלל האוויר לעיתים תכופות, אך טרם עיסוקי בכתבים לא ירדתי
לעומקם. מגיל צעיר, בעת ישיבתי לשולחן השבת המשפחתי וקריאתי עם אבי ואחי את פרשת
השבוע בשבתות בבית הוריי, התוודעתי לדגשים שנתן אבי בהתייחס לענייני דת שונים
ולחשיבות אותם מושגים בהווי המסורתי של המשפחה.
התיעוב שחש אבי כלפי תנועת חב"ד ומשיח
השקר שלה וביחס לקבלת הזוהר השקרית השפיע עלי עמוקות. מגיל צעיר הבנתי כי הילולות
החסידים סביב הרבי שעוד חי בצעירותי בברוקלין, ה"דולרים המבורכים" שסיפק
לבתי עסק, תמונות המשיח שעיטרו חנויות שונות באזור מגוריי ו"טנקי
המצוות" הם פסולים. לאחר מותו והתגברות פולחן משיח השקר, הסלידה כלפי התנועה
חדרה גם אלי באופן בולט. זכור לי כי בעת שירותי הצבאי בירושלים קרעתי את תמונתו של
הרבי אל מול עיניו הנדהמות של חסיד צעיר בעת שהעניק לי אותה כשיצאתי מן הבסיס.
במקביל לסלידה מחב"ד, הדגיש אבי תמיד את
חשיבות הסובלנות הדתית, ההתרחקות מן הקיצוניות והניסיון להגיע אל מידות הלב
הטובות. היחס לדת בבית אבי אז וגם היום הוא של כיבוד המסורת ללא גלישה לדקדוק יתר.
במסגרת שמירת השבת אנו לא מדליקים אש ולא כותבים, אך כן מדליקים אור ורואים
טלוויזיה. את החגים אנו חוגגים בקריאת תפילות וברכות, באכילת מאכלים מסורתיים,
כשבשנים בהם סבתי וסבי (מצד אימי) היו
בחיים גם עם ארוחה שהתקיימה לרוב בביתם. לעיתים קרא אבי גם טקסטים שונים וייחודיים
לחגים, שכיום אני יודע כי הם חלק מן המנהג החדש ונמסרו לנו על-ידי פרץ גרין, תלמידו
הראשון של הצדיק חיים.
החינוך המסורתי מבית אבא והסביבה החילונית
ברובה בה גדלתי, אפשרה לי לקבל ביתר קלות את הכתבים החשובים בהם התחלתי לעסוק בהדרגה
בשנים האחרונות. בטוח אני כי אם הייתי חי בסביבה דתית מחמירה, או לחילופין מקבל
חינוך חילוני לגמרי, הייתי מתקשה להבין לעומק את הכתבים ואת משמעותם.
הצדיק חיים שברך אותי בעת הולדתי (ואף שימש
כסנדק בברית שלי), נולד בשנת 1914 בצנעא, תימן, ונפטר ביוני 1982 במילאנו. במהלך
חייו תפקד הוא כראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו (משרה אותה לא גילה לאף אדם
מלבד לאנשים הקרובים לו ביותר), ועל כן אני מבין כיום עד כמה חשובה הייתה ברכתו.
שמו וזכרו של הצדיק ליוו ומלווים את משפחתנו כל העת, וכבר מגיל צעיר הבנתי כי "המורה"
הוא דמות מרכזית בחיינו. זכור לי כי פעמים רבות כאשר דיבר אבי על הצדיק ופטירתו,
מילאו את עיניו דמעות והוא התקשה להסתיר את רגשותיו והתרגשותו. המורה חיים לימד את
אבי שיעורי תורה בעת שהותם במילאנו במהלך שנות ה-70, והשפעתו עליו הייתה רבה. אין
ספק כי חלק מן התחושות שהיו לאבי כלפי המורה עברו בשלב כלשהו בחיי גם אלי.
עם פטירתו של הצדיק החלו "ששת הסימנים
השלמים" (עליהם הרחבתי בספר "הגאולה השלמה ואני") לרדת לעולם
בחלומות לאנשים הקרובים לו: לפרץ תלמידו הראשון, ובהמשך לבני משפחתי, שהיו קרובים
אליו במהלך חייו במילאנו: סבי (רמו לוי, עליו השלום), סבתי (נלדה לוי, זכרונה
לברכה), אבי יבדל לחיים ארוכים, שני אחיו (ג'יורדנו ורנאטו) ודודי (ג'ינו
טמפיירי). בעת שנותיי בבית הספר היסודי והתיכון לימד אותי אבי לומר אותם בעל פה,
מבלי שהבנתי לעומק את משמעותם, אך הבנתי כי יש בהם סגולה. גם "שמירה" (מספר
מרכיבים מן הטבע שקובצו יחד ונועדו לשמור על האדם מהשפעות רעות) המחוברת לשרשרת,
שאותה שמתי על צווארי, הייתה סממן שגרם לי להבין כי ה' ברוך הוא שומר על משפחתי
ועלי מלמעלה.
שנים לא מעטות עברו עד שהבנתי מהם הסימנים, מה
משמעותם ותוכנם ועד כמה הם מרכזיים בהבנת כתבי ספר שושנת משנת חיים. מסירת אותם
סימנים, כמו גם בשורות ומסרים רבים מן השמים, נשלחו ונשלחים לתלמידי המורה חיים
בחלומות שאין לפקפק בחשיבותם.
עם זאת, כפי שכתב פרץ באחד מכתביו: "אני
לא נביא ולא בן נביא", ואת זאת אדגיש גם אני. אנו תלמידיו של הצדיק חיים, וככאלו
שזכו לזכות עצומה זו, נשלחים אלינו חלומות שונים שלחלקם יש משמעות גדולה על חיינו
(ככתוב בספר יואל, ג', 1: "וְהָיָה אַחֲרֵי
כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם
זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ").
הצדיק חיים הוא האיש השלישי של הגאולה - הן
בהתייחס לעם היהודי והן ברמה האוניברסלית. העם היהודי עבר שתי גאולות עד לתקופתנו:
גאולת מצרים, בה הגואל היה משה רבנו, וגאולת פורים, בה הגואל היה מרדכי הצדיק.
ברמה האוניברסלית ניתן למנות עד לתקופתנו שני גואלים: משה רבנו, שגאולתו שיקפה
במידה מסוימת גם את גאולת העולם מן החשכה האלילית העמוקה של מצרים, וישוע בן יוסף,
אשר ניסה לגרום לשינוי המצב הקשה שבו שררה היהדות בתקופתו, נכשל במשימתו, אך עם
זאת יצאה בשורתו לאומות העולם, גרמה לכך שעמים רבים במאות הבאות נטשו אמונות
פגאניות עמוקות ולמדו להכיר את תורת ישראל, גם אם דרך אמונה מסולפת הרחוקה מן
המונותיאיזם, הדת הנוצרית.
הגואל חיים הוא ה"אדון" אותו עם
ישראל מבקש ונכנס להיכלו במלכות השמים (מלאכי, ג', 1) (וזאת אף על פי שאסור לנו
לכנות את הגואל חיים בשם "אדון"), ולא ה"משיח", שהיא
משרה ארצית שתיקבע כאשר בית המקדש יעמוד בעתיד על תילו. כמו כן, אל הגואל מכוונים
התארים בפסוק: "פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר
אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם" (ישעיהו, ט', 5). כלומר
הגואל, שהוא "השופט המשוח במלכות השמים", הוא זה שהמסורת היהודית
מצפה להתגלותו, ולא "מלך המשיח". ממלכות השמים מנהל הוא את הגאולה
השלמה, תוך שהוא שולח מסרים וסימנים בחלומות וחזיונות לתלמידיו בעולם. בלבול גדול
חל בסוגיה זו לאורך ההיסטוריה היהודית, עד להתבהרותה בגאולה השלמה.
הגאולה השלישית היא גאולה שלמה, המשלימה את שתי
הגאולות הראשונות, הן ביחס לעם היהודי והן ביחס לאומות העולם, ולכן מכונה היא
אוניברסלית (הצדיק חיים הצהיר בחלומו של סולי קמחג'י, חבר ילדות של אבי שנעשה
לתלמיד של הגאולה השלמה: "כולנו בשר אחד"). הגאולה השלמה משקפת את השלמת
שם ה' המלא שנגלה למשה במעמד הסנה הבוער: "אהיה אשר אהיה" (שמות,
ג', 13), כאשר כל אחד מחלקי השם מייצג גאולה אחרת. אנחנו כתלמידי הגואל חיים
מתפקדים כחמורים האוכלים את לחם הגאולה השלמה שנשלח אלינו מלמעלה, ונוערים לשמע
הבשורות והמסרים שנוחתים על ראשנו. אנו אנשים פשוטים, שלא מחשיבים עצמנו לרבנים,
חכמים או יודעי תורה שבכתב ושבעל פה באופן אבסולוטי. אנו חמורים, וככאלו זכינו
להתברך בקבלת הקבלה החדשה והאמיתית מלמעלה, ממלכות השמים אותה מנהל הגואל חיים
(קבלה זו נבדלת מקבלת השקר הטמאה והאלילית המבוססת על ספר הזוהר הפסול).
מלכות השמים היא מושג שהוסתר ביהדות שנים רבות
ומתגלה כעת בגאולה השלמה. מושג זה מתייחס לקשר שבין העולם הבא (או כפי שהוא מכונה
בחלק מן הכתבים: "העולם השני") לעולמנו אנו בתקופת הגאולה השלמה, בה "יורדת"
מלכות השמים בהדרגה לארץ ומתקרבת אליה. בהמשך הטקסט ארחיב עוד על מושג זה.
רעיונות מופלאים רבים מועלים בכתבים. הם
מסייעים להבנה מחכימה של ההיסטוריה היהודית והעולמית, ובמקביל פותחים צוהר לעתיד
לבוא. ספר שושנת משנת חיים מחולק ל-13 חלקים (המכונים עלי כותרת), ולכל עלה ייחוד
משלו. בספר זה אנסה לספק הצצה לכל עלה, תוך מבט על הכתבים שאותם כתב פרץ, לאחר
שנמסרו לו מהצדיק חיים הן בחייו והן לאחר פטירתו ותחייתו במלכות השמים. חשוב לציין
כי אתייחס רק לכתבים אותם קראתי, הן בעקבות תרגום שביצעתי מאנגלית לעברית והן בשל
הגהות שונות לכתבים שנכתבו על-ידי פרץ בעברית, מאחר שיש עוד טקסטים, בעיקר כאלו
שנכתבו באיטלקית, שעוד לא למדתי. אציין גם כי חלק לא קטן מן הכתבים פתוחים לקהל
הרחב באתר האינטרנט שלנו:
ששת הסימנים השלמים טומנים בחובם את מגוון
הנושאים שבהם עוסקים כתבי ספר משנת חיים: הבנה מעמיקה יותר של ספרי התנ"ך,
המסורת וההיסטוריה היהודית; קבלת בשורות חדשות ומפליאות המתייחסות להתנהגות
היומיומית בהווה ולעתיד; תיעוד המאורעות המרכזיים, החלומות והסימנים שהתקבלו
על-ידי תלמידי המורה חיים; תיעוד הקשר בין הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים
בדורו, לפרץ, תלמידו הראשון, במהלך 13 שנות חייו האחרונות של הצדיק בעולמנו, בדגש
על השינוי שעבר התלמיד בהשפעת מורו; בחינה של השפעות כוכבי הגאולה על אירועים
בעולמנו; תיקון הנצרות (שלילת כל התיאולוגיה שלה, ומאידך גיסא כל ההבנות החדשות
בנוגע למישרת ישוע כאיילו של יצחק וכאיש השני של הגאולה האוניברסלית); תיקונים ביהדות
(עיקר התיקון ביהדות הוא המלחמה נגד הקבלה השקרית של ספר הזוהר ונגד כל מה שיצא
ממנה ב-400 השנים האחרונות, כמו גם הרחבת הדעת ושינוי המנטליות היהודית בהתייחס לאוניברסליות
של הגאולה השלמה ולתפקידו של ישוע כאיש מרכזי בה); תיקוני גישה בקרב המוסלמים
(בעיקר ביחס לעם ישראל ולמדינת ישראל) וכן הבהרה לבני דתות אחרות מהי האמונה
המונותיאיסטית הנכונה והטהורה.
כתבי ספר משנת חיים כוללים, כאמור, 13 עלי
כותרת. להלן העלים והתוכן הכלול בכל אחד מהם. בהמשך אפרט כאמור אודות הטקסטים
שאותם קראתי.
עלה 1:
עלה זה מתייחס לכתבי התיקון (הרפורמה) ביהדות. ראוי לציין כי כאשר מוזכרת בכתבים
המילה "רפורמה", אין לה קשר לתנועת היהדות הרפורמית, שהתרחקה מן המסורת
היהודית. הרפורמה ביהדות לא באה ליצור דת חדשה או לפגוע חלילה במסורת היהודית
הקיימת בכתב ובעל פה, אלא היא נועדה לתקן עיוותים וסילופים שהתרחשו בדת היהודית,
בעיקר במאות השנים האחרונות בעקבות הפצת ספר הזוהר וכתבי הקבלה המזויפת שנכתבו
בהשפעתו, לבקר תנועות שונות שהוקמו בהשפעת הזוהר והמיסטיקה השקרית שלו כתנועת
החסידות, ולהחרים את תנועת חב"ד, המסמלת את "עוון קץ", הוא עוון
"עגל הזהב" בגרסת הדור הרביעי הסופי, ובצורתו העוצמתית והשטנית ביותר.
בעלה זה נכללים בין השאר הכתבים: א. "אור
חדש לרמב"ם", שהינו ספר בסיסי המקשר את מסורת ישראל למסורת החדשה של
הגאולה השלמה. ב. ספר "חמישה לוחות הברית", שנכתב בהשראת הספר "מלחמות
השם" של החכם התימני יחיא אבן שלמה אלקאפח, אשר יצא באופן נחרץ נגד ספר הזוהר
ונגד קבלת השקר שנבעה ממנו. ג. ספר "המלחמה נגד הזוהר", שעיקרו המלחמה
נגד קבלת השקר בכלל ונגד בית ספר הקבלה של ר' אשלג בפרט.
עלה 2:
עלה זה כולל את החוק החדש של הגאולה השלמה ומכיל "לוחות" בנושאים שונים (דרך
ארץ, מאכלים, ענייני אישות וכו').
עלה 3:
העלה מכיל בעיקר את תפילות וברכות המנהג החדש, אשר נבדלות מן התפילות המסורתיות
בשל כניסתנו לתקופה גאולית חדשה.
עלה 4:
עלה זה מכיל את חלומות הגאולה השלמה שקיבלו התלמידים במהלך השנים שלאחר פטירת
הצדיק חיים ותחייתו במלכות השמים, והמהווים את "עמוד השדרה" לכל ענייני
הגאולה השלמה.
עלה 5:
עלה זה מכיל את כתבי תיקון הנצרות ומכונה "ספר המפליא". הכתבים כוללים
את תיקוני האוונגליונים (תיקון פאולוס, תיקון יוחנן וכו') וכן את הסברי משרתו של
ישוע כספרים "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים" ו"ישועת ישוע".
עלה 6:
העלה מכיל את יומני וכתבי החמור אוכל לחם.
עלה 7:
עלה זה כולל את "ספר בשורת המלאך גבריאל", המחולק לשלושה חלקים:
"אתם לא מבינים", "אתם מבורכים", ו"אתם מושלמים",
שעיקרם הסברים כלליים אודות ענייני הגאולה השלמה.
עלה 8:
העלה מתייחס לנבואות שהגיעו בחלומות בהתייחס לדור הרביעי הזה ולענייני יום ה'
הגדול והנורא.
עלה 9:
הוא ספר הצדיק חיים, ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו. ספר העוסק בחיי הגואל
חיים ובמשנתו.
עלה 10:
הוא ספר "מלאך ה' העומד בין ההדסים", הכולל את הכתבים האוטוביוגרפיים של
פרץ וכן כתבי "חכמה עתיקה וחדשה" (העוסקת ב"דרך האמצעית"
השלמה שיש ללכת בה בגאולה השלמה).
עלה 11:
העלה מכיל את ספר פירוש באר שבע, המקשר בין הבארות מסיפור רועי יצחק ואבימלך לבין כוכבי
הגאולה ומזלות הדג הגדול לוויתן (הם המזלות החדשים המתגלים בתקופת הגאולה השלמה
שמספרם 13, בניגוד ל-12 המזלות של זודיאק) ואת יומן החמור אוכל לחם בבאר שבע (המתייחס
לשהות פרץ בעיר הדרומית עם משפחתו בתחילת שנות ה-2000).
עלה 12:
הוא ספר הכוכבים של אברהם אבינו, הפורש את ענייני כוכבי הגאולה והשפעתם על
ההיסטוריה היהודית והאנושית ועל הגאולה השלמה.
עלה 13:
הוא השער ה-13 הכללי, הנפתח לאומות העולם, ושמו: "הברית מהחול היורד מהנקב
השמיני של חלילו האדום של עשו". דהיינו: כל כתב מן העלים הקודמים יכול לצאת
בפומבי דרך השער הזה. נכללים בעלה זה- א. "ספר הלווייתנית", וספר
"הדג הגדול לוויתן" העוסקים בכוכבי מזלות הדג הגדול ובקשרם לשמותיו של
ה', למזבחות בית התפילה העתידי ולהיסטוריה האנושית. ב. ספר "וישקהו", המתייחס
לששת הסימנים הגדולים (המרומזים בשש הנקודות מעל למילה "וישקהו"
(בראשית, ל"ג, 4)), ונקשרים לשם ה' השלם: "אהיה אשר אהיה".
בעלה 1 עסקתי עד היום בשני כתבים עיקריים:
"אור חדש לרמב"ם" ו"המלחמה נגד הזוהר". כמו כן תרגמתי את
המכתבים שנכתבו לרב ברגר בנושא שלילת קבלת השקר[2].
"אור חדש לרמב"ם":
אחד מן הטקסטים הבסיסיים והיפים שנכתבו בספר משנת חיים. עבודתי בספר זה הייתה
הגהה.
הספר מביא בפני הקורא את עיקרי הגאולה השלמה,
וזאת בהתייחס לפרקים מספרו של הרמב"ם, עליו השלום, "הלכות מלכים".
תחילתו של הספר בהקדמות הכוללות הסברים כלליים אודות הרמב"ם, שהיה ראש
ל"ו הצדיקים בדורו, ואודות הצדיקים הנסתרים. בהקדמות אלו מובאים גם קטעים
מתוך "הלכות מלכים", המתייחסים לימים המשיחיים העתידיים. הרמב"ם לא
הרחיב בעניינים אלו, אך חשוב להדגיש מספר עניינים מרכזיים שעולים בכתבו ורלוונטיים
מאוד לימינו: האחד, ימות המשיח הם ימים בהם "עולם כמנהגו הולך", ולא
ישתנו בהם סדרי עולם. השני, נושא המשרה המשיחית ("המלך המשיח" לפי
הרמב"ם) לא יבצע אותות ומופתים, לא יחיה מתים ולא יחדש דברים בעולם. השלישי,
התקופה המשיחית היא זו אשר בה יחזור עם ישראל המאוחד לארצו וייבנה בית המקדש.
עם זאת, אנו רואים שהמונח "גואל"
אינו מופיע בדבריו של הרמב"ם, וכמו כן אין התייחסות לשהותו במלכות השמים,
וזאת מאחר שמדובר במונחים שגילויים והבהרתם מתרחשים רק בימי הגאולה השלמה,
כחלק מן "השפה הברורה" שהיא השפה המנובאת בספר צפניה (ג', 9):
"כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם
יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד". שפה זו היא מערכת המושגים החדשה שמתגלה
בגאולה השלמה.
בפרקיו של ספר "אור חדש לרמב"ם"
מוסברים הנושאים הבאים: סימני הגאולה השלמה, המשנה החדשה, זמני תקופת ימות המשיח
ואחרית הימים (חשוב לציין כי אחרית הימים עבור עם ישראל שונה מזו של אומות העולם.
בעוד שאחרית הימים של עם ישראל אורכה כ-400 שנים והיא הסתיימה בתקופת השואה, אחרית
הימים של אומות העולם מקבילה ל-65 שנות הדור הרביעי ומסתיימת לאחר יום ה' הגדול
והנורא, שיגבה קורבנות רבים מקרב האומות, בעוד עם ישראל ייפגע פחות, מאחר שכבר עבר
את קורבנו בשואה), משיחות, הסימנים המשיחיים היוספיים והדודיים (הסימנים
האוניברסליים ואלו המיועדים לעם היהודי בהתאמה. הם הוצאו החוצה מבית הספר האיסיי
על-ידי ישוע בגרסתם ההתחלתית, והם מופיעים בגרסתם השלמה רק בעת הגאולה השלמה.
גילוי הסימנים השלמים וקשרם אל הסימנים ההתחלתיים שאותם קיבל ישוע מסמל את איחוד
שבטי ישראל ואת הפצת האמונה האמיתית להמון גויים. במסגרת איחוד זה מגלים עשרת
השבטים, המפוזרים באומות הנוצריות, את האמונה האמיתית מחדש, המוני נוצרים מצטרפים
אליהם, ועם ישראל, שנפתח מחשבתית לעולם, מגלה את חשיבות ישוע להיסטוריה היהודית,
תוך שהוא יוצא מבידודו ומשמש מגדלור לאומות העולם דרך בית התפילה שייבנה בירושלים
ובבאר שבע), והסבר כללי אודות הקשר של כוכבי גאולה מרכזיים, ככוכב אברהם וכוכב
מלכיצדק, לתהליך הגאולי (נושא שמורחב בספר הכוכבים (עלה 12)).
המלחמה נגד הזוהר:
טקסט שאמור לטלטל את עולם היהדות של ימינו. במהלכו מוסבר מדוע ה"קבלה",
כפי שהיא מכונה בימנו ומבוססת על ספר הזוהר, אינה אלא שקר נורא שהפיל את עולם
היהדות ב-400 השנים האחרונות לתהום עמוקה, שהביאה, בעוונות הרבים, לשואה האיומה.
חטא האלילות הקבלית הוא חטא עגל הזהב של העידן המודרני, "עוון קץ" שכלל
ניסיון להביא את הגאולה השלמה טרם זמנה דרך ספר הזוהר. עצובה העובדה שתנועות
משיחיות, ששורשיהן בדוקטרינת הזוהר, קמו במאות האחרונות וסחפו אחריהם אלפי מאמינים
(הקבלה הצפתית הלוריאנית, החסידות, השבתאות, חב"ד, ובית ספר הקבלה של הר'
אשלג בירושלים), אך עצובה יותר לדעתי היא העובדה שהרבנים מן התנועות האחרות, שלא
רואות את הזוהר כמרכז אמונתן, לא פתחו ולא פותחים את פיהם באופן נחרץ נגד התופעה.
מנחמת רק המחשבה שבדומה לעגל הזהב ההיסטורי, גם זה הנוכחי ייהרס, ועקב כך יוכר
החטא ותטוהר האמונה מכל גורם אלילי שחדר אליה.
הניסיון להנגיש "סודות עליונים"
כביכול לכל בני האדם חושף באופן חד משמעי את התרמית. השלב שהגענו אליו בימנו אלו
הוא שלב שבו, בניגוד למאות האחרונות בהן הקבלה המזויפת הייתה ידועה רק למלומדים
ונחשבה כ"ספר קדוש ונסתר", ה"קבלה" בימנו מגלה את ערוותה לקהל
הרחב, מלומדת בקורסים פתוחים ומחולקת לידוענים ולידועניות נוצריים. שלב זה הוא
השלב האחרון לפני קריסתה הסופית של תיאולוגיית השקר הקבלית.
אציין כי בסודות נסתרים ונעלים אוחזים בימנו רק
הצדיקים הנסתרים ואין הם רשאים לגלותם לקהל הרחב. לא הגיוני כי אותם סודות ידלפו
באופן מופקר כאופייה המופקר של הקבלה השקרית. אסופת השקרים אשר מוצגת בספר הזוהר
ובספרי הקבלה שנבעו ממנו "מאנישה", חס ושלום, את האל, ועוסקת בתורת
אצילות מורכבת אשר מחלקת את האלוהות לעשר ספירות נאצלות, המנגישות, לכאורה, את האל
לאדם, אך למעשה ניתן להקבילן לעשרת אלי מצרים. הפולחן האלילי בשניהם הוא זהה. קשה
לקבל את העובדה שספר שנכתב על-ידי השרלטן ורודף הבצע משה דה לאון בסוף המאה ה-13,
אשר "גילה" כביכול את סודותיו הנסתרים של התנא הקדוש שמעון בר יוחאי,
הפך תוך מספר מאות לספר הגות כה חשוב, שבתנועות דתיות וחרדיות שונות אף נתפס כנעלה
על התורה הקדושה, חס ושלום.
הקבלה האמיתית והנכונה, המתקבלת בגאולה השלמה, מכונה הקבלה
החדשה האמיתית של הדג הגדול לוויתן. קבלה זו נקראת חדשה מאחר שלא הגיעה לעולם עד
שהגאולה השלמה התגלתה. הלוויתן הגדול ידוע במסורת, כמי שייאכל, ביחד עם אשתו
הממולחת, על-ידי הצדיקים בבוא יום הגאולה, בסעודה גדולה וחגיגית שתאורגן לשם כך.
אותם מאכלים טעימים שיוגשו באותה סעודה מתחילים להישלח אל העולם במסגרת אותה קבלה
חדשה, אשר ספר משנת חיים הוא מייצגה. עם זאת, אין ענייני הקבלה החדשה שתופץ בעולם
עניינים סודיים, אשר אותם מחזיקים רק הצדיקים הנסתרים בכל דור. ענייני הקבלה החדשה
אמנם הוסתרו על-ידי ה' בדורות הקודמים, כולל מן הצדיקים ובוודאי ממלומדי התורה והחכמים
כדי שיתגלו בעת הגאולה השלמה, אך אין סודיותם מקבילה לסודות הנעלים של הצדיקים
הנסתרים.
בעלה 2 נכללים כתבי החוק החדש: הקדמות ולוחות החוק החדש -
30 הצעדים, חוקים ומסרים. כתבים אלו הם הפרקטיים ביותר בספר משנת חיים, ומהם ניתן
ללמוד כיצד ראוי להתנהל במהלך חיינו, בעיקר בתקופה ייחודית וגאולית זו.
30 הצעדים: טקסט
המחולק לשלושה חלקים ובכל חלק עשרה לוחות:
א. ספר עשרת הדיברות, הוא הספר שלוחותיו מתייחסים לדיברות
שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני, ולהשפעתם בימינו.
הדיבר הראשון: הסבר אודות מהי האמונה האמיתית והנכונה בה'.
הדיבר השני: הסבר אודות הסטייה שחלה בקרב יהודים רבים מן
האמונה האמיתית, עקב הנהייה אחר קבלת השקר של ספר הזוהר.
הדיבר השלישי: התייחסות לאמירת שם ה', ניקיון השפה והיזהרות
מדיבור גס ומלוכלך.
הדיבר הרביעי: אופן ההתנהגות הנכון בשבת והמצוות שיש לבצע
ביום הקדוש. הדיבר החמישי: מצוות כיבוד אב ואם בפרט וחשיבות דרך הארץ וכיבוד
הבריות באופן כללי.
הדיבר השישי: דיון אודות רצח, עונש מוות והתאבדות.
הדיבר השביעי: דיון אודות היחסים בין גברים לנשים, ניאוף,
נידה, גירושין וזוגות חד מיניים.
הדיבר השמיני: ענייני גניבה, תוך דיון מעניין ביותר בנושא
הגיהינום.
הדיבר התשיעי: דיון אודות עדות שקר ודברי שקר, ומנגד אודות
השפה הברורה והחדשה של הגאולה השלמה.
הדיבר העשירי: איסור חמדנות ותאווה.
ב. ספר עשר המידות, הוא הספר בו נסקרות המידות המסוגלות של
הלב: אמונה, ברכה, סגולות הלב, תפילה, השראה, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם ושתיקה.
בכל פרק מוסברת מרכזיות המידה, חשיבותה ההיסטורית וכיצד יש לפעול על פיה.
ג. הספר המתייחס למידות הצדיק החי באמונתו (עובד אך ורק את
ה', רועד כשאומר את שם ה', עושה את שבתו וכו'), תוך עיסוק רחב בעניינים שונים
ומגוונים של הגאולה השלמה.
חוקים: הטקסט
מורכב גם הוא מלוחות, ולכל לוח בו יש נושא משלו והרחבה אודותיו. החוקים מחולקים
ל-4 ספרים עיקריים:
א. יחסים בין אדם לחברו: כולל לוחות אודות עבודה, צניעות,
דרך ארץ במדינה, דרך ארץ עם מורים, דרך ארץ של השולחן (במסגרתו מוסבר מדוע מזבח
האדם הוא שולחנו ומובאת ברכת המזון של המנהג החדש), ענווה, קנאה, שנאה ונקמנות,
לימוד, מאכלים ואכילה.
ב. יחסים בין אדם למשפחתו: היגיינה, קימה בבוקר, חינוך
ילדים, אוננות והומוסקסואליות, לידה והולדה, מחזור וסתי.
ג. דברים שלא נראים לעין: חטא לשון הרע, לשון ומזל אישי,
מלאכים, רוחות מתים, שדים, עין הרע, קסם וכישוף, המפתה.
ד. מסרים: בשורה הנוגעת לאליהו הנביא, זכרו לברכה, מסר
ליהודים מסורתיים, מסר לתנועה הרפורמית, לוח עשרת הדיברות בהתייחס לעשר המידות,
לוח הקדושה החדשה של הברית החדשה השלמה, מסר לערבים, מסר על אמת וצדק, מסר אודות
"מי שמגן על יהודים יתקדש", מסר הנוגע ליום ה', מסרים הנוגעים לחוצנים,
מסרים למוסלמים ומסר נגד ממון.
הלוחות מלווים בחלומות גאוליים שהתקבלו בעשורים האחרונים
וחלקם גם משולב בהסברים של הצדיק חיים כשחי בעולמנו לפרץ ולתלמידיו.
יצוין
כי הבשורה הנוגעת לאליהו הנביא (הנכללת במסרים) מתייחסת לנביא ולמסורתו. מסורת זו
היא אחת משני עמודי התווך הגדולים של הגאולה (העמוד הראשון הוא חוק ה' שהובא
על-ידי משה רבנו, שאותו יש לזכור תמיד, במיוחד לאור המשנה החדשה המתגלה בגאולה
השלמה ("זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה
עַבְדִּי": מלאכי, ג', 22). המסורת מורכבת מחלק גלוי וחלק נסתר,
כשאליהו עצמו, האדם היחיד שלא עבר את המוות, מייצג את הכוח המקשר בין שתי המסורות
(של משה רבנו ושל הגאולה השלמה).
מסורת
הפיוס של אליהו הנביא, המרומזת בששת הסימנים שעל "וישקהו", הינה מסורת
שהייתה נסתרת בפני העולם, יצאה אליו רק בתקופת ישוע, אך סולפה לחלוטין בנצרות
(הסימנים ההתחלתיים, שהינם ירושת אליהו הנביא, הוצאו החוצה בתקופת ישוע מבית הספר
האיסיי, אותו הקים מורה הצדק, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, אך עוותו לגמרי, כאמור,
בתיאולוגיה השקרית שראתה בישוע ישות אלוהית).
חשוב
להדגיש כי מסורת הפיוס הנסתרת אינה המסורת הנעלה של הצדיקים הנסתרים, שגם היא
ירושת אליהו הנביא, אשר משמש ראש גם למסורת זו בכל דור ודור.
בעלה 3 נכללות תפילות וברכות של המנהג החדש:
תפילות שחרית, מנחה וערבית, ברכת המזון, תפילות לראש השנה וליום כיפור, לסוכות,
לחנוכה, לחג המשיח הראשון שמת לפני שנה (25 בדצמבר), לחג הסימנים (12 במרץ), לפסח
ולשבועות.
המנהג החדש אינו בא להחליף את מסורת התפילות
היהודיות, אלא מספק אלטרנטיבה, בעיקר על מנת לקרב יהודים לא דתיים ולא יהודים
לאמונה האמיתית. בהמשך לכך חשוב להדגיש כי בית הכנסת המסורתי לא ייעלם, אלא ייוותר
בשל חשיבותו ההיסטורית וקדושתו לצד בית התפילה לכל העמים שייבנה בירושלים ובבאר
שבע (הוא בית המקדש השלישי והסופי) ויקים שלוחות בעולם כולו.
בבית
התפילה יוקמו מזבחות תפילה, אשר ישמשו כמרכז עבודת ה'. חוץ מהמנהג הרגיל החדש,
יהיה מקום מיוחד להקרבת קורבנות כבעבר, אך בהיקף מצומצם ולא לכל מי שחפץ בכך.
הרפורמה שתתרחש ביהדות בהדרגה בתקופת הגאולה השלמה תכלול שינוי צורה ותנאים
בהתייחס לקדושה החדשה של תקופה זו, כאשר תפילות וברכות המנהג החדש הן דוגמא חיה
לכך.
על כך מדברת הברית החדשה של ירמיהו (ל"א,
30): שינוי גדול לישראל, אמצעים חדשים בקבלת החוק בלב, אור חדש וגדול המכיל רוח
חדשה שלא הייתה ידועה קודם לכן, וקדושה חדשה עבור עם ישראל, כזו הנגישה לכל היהודים
בקלות רבה יותר מקדושת סיני ומקדושת החוק הרבני, ומגיעה לעולם מה', בזכות הגואל
חיים. כמו כן, הקדושה החדשה בגאולה השלמה משלימה את הקדושה הראשונה
המסורתית של משה רבנו מן הגאולה הראשונה ואת זו הנסתרת של פורים מן הגאולה השנייה.
היא אינה באה במקומן. יחד הן מקבילות לשלושת חלקי שם ה' המלא שנגלה למשה רבנו:
"אהיה אשר אהיה".
מלבד שינויי נוסחים בתפילות ובברכות, גם מנהגים מסורתיים
אחדים משתנים במסגרת המנהג החדש: בחג הסוכות, לדוגמא, ניתן להקים סוכה בתוך הבית.
החג כפי שהוא בתורה נשאר בגאולה השלמה מבחינת התוכן והזמן, אך הוא משנה את צורתו
ואת תנאיו ביחס לקדושה החדשה ששולטת בו. שתי הצורות, המסורתית והחדשה, מקורן בה'.
עניינים נוספים: מנהג הנחת התפילין יתבטל בעתיד (בחלומו של פרץ נאמר לו כי יהיה זה
בעוד כ-400 שנים), וכך גם יתבטלו הצומות מלבד יום כיפור, שהינו צום מדאורייתא.
בעלה 4 נפרש בפנינו ספר החלומות, הכולל את 900 החלומות הראשונים
שנשלחו לאנשים הקרובים לצדיק חיים, אשר הכירוהו והיו תלמידיו, ולאנשים שהתוודעו
לענייני הגאולה השלמה שלא באופן ישיר מן המורה. בין מקבלי החלומות ניתן להזכיר את
פרץ, תלמידו הראשון של המורה חיים, בני משפחתו (נודע (דבורה), פאולו), בני משפחת
לוי (רמו, נלדה, איליאדה, ג'יורדנו, רנאטו, דוד, ג'ינו ובני משפחותיהם), ג'יוזפה
ודניאל מניגרסו, סולי קמחג'י, אנה גספרוטי ושרה מרקוס. החלומות שהחלו להתקבל שמונה
ימים לאחר פטירת המורה חיים (החל מסימן "בא הזמן") נוגעים בכל ענייני
הגאולה השלמה, ומהווים בסיס איתן לכתבים שנכתבו בהמשך ולפעולות ולסימנים
שהתבצעו על-ידי התלמידים.
את החלומות ניתן לחלק לשני חלקים: חלומות גאוליים, אשר
סיפקו מסרים שונים אודות ענייני גאולה שונים כחוק החדש או כמנהג החדש, וחלומות
הנבואות החדשות של הדור הרביעי, אשר בישרו על אירועים היסטוריים שאמורים להתרחש
במהלך דור זה (ואכן חלק מן הנבואות כבר התרחשו).
החלומות נכללים מתחת לששת הסימנים השלמים, כאשר כל חלום
מצוי תחת סימן שלם אחר. לדוגמא: החלומות שעוסקים במזבחות התפילה של בית התפילה
האוניברסלי נמצאים תחת סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, המסמל, כאמור, את היותה
של הגאולה השלישית השלמה גאולה אוניברסלית המיועדת גם לאומות העולם.
החלומות בספר זה מובאים בצורה תמציתית וברורה, ומסוכמים
בכותרת קולעת בסוף כל חלום. חשוב לציין כי מדובר ב-900 החלומות הראשונים (עד לסוף
שנת 1993), אך גם לאחר מכן המשיכו התלמידים לקבל חלומות משמעותיים רבים, המתועדים
בכתבים אחרים שלא עלו עד כה לאתר.
בעלה 5 נמצא "ספר המפליא", הכולל את כתבי תיקון
הנצרות. כתבים אלו יביאו להתעוררות רבתי הן בעולם הנצרות, שיבין כי התיאולוגיה
הנוצרית היא אלילית במהותה, והן בעולם היהודי שיבין את חשיבותו של ישוע להיסטוריה
היהודית. כעבור כ-2000 שנים מלידת ישוע מדובר ברעידת אדמה עצומה שתזעזע אומות רבות
בהבנה מאירה וחדשה. וזאת מדוע?
ישוע בן יוסף שהה בבית הספר האיסיי אותו יסד מורה הצדק
עשרות שנים לפני כניסתו של ישוע אליו. בית ספר זה הוקם באופן סודי על מנת לשמור
במסגרתו על אורח חיים שונה מזה שבו היה שרוי העם היהודי באותה התקופה, ובעיקר
ראשיו (המנהיגים, הכוהנים והמלומדים). אל מול שחיתות, תאוות בצע, שנאת חינם
ואטימות לב קיימו האיסיים קהילה ששמה דגש על טוהר המידות, הן גופנית והן נפשית,
ובמקביל גם שמרה בשבועות חמורות על סודות הקבלה המעשית אותן גילה מקים בית ספר
האיסיים, מורה הצדק, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, לתלמידיו, בידיעה כי הן תוכלנה
להציל את העם היהודי מגזרות קשות שתוכננו לרדת עליו. חלק קטן מסיפורי האיסיים
מתואר במגילות קומראן הידועות, אך עצם שהייתו של ישוע בבית הספר לא הוזכר בהן.
יוחנן המטביל, בן דודו של ישוע, שהה גם הוא בבית הספר
והחליט בשלב מסוים להפר את שבועתו על מנת להוציא את הבשורה אל מחוץ לבית הספר.
מעשהו זה של יוחנן, כמו גם חלומות וסימנים שקיבל, עודדו את ישוע, שהתלבט רבות בינו
לבין עצמו באותה עת, לצאת גם הוא מקהילת האיסיים אל הציבור הרחב. ישוע
יצא כדי לבצע את שליחותו, שכיום אנו יודעים כי הייתה שליחות משיחית שנכשלה, בעיקר מאחר
שלעם היהודי לא הייתה זכות באותם ימים לקבל את הבשורה. עם זאת, הגילוי הגדול שאותו
אנו מקבלים בימינו אלה הוא כי שליחותו של ישוע לא התבצעה לשווא אלא שירתה שלוש מטרות
אלוהיות מרכזיות: האחת, היא מנעה את השמדתו של העם היושב בציון, חס ושלום, ודרך
מותו על הצלב של ישוע הומתקה גזרת השמד הקשה לגזרה קלה יותר: חורבן בית המקדש השני
וגלות בת אלפיים שנים בין אומות העולם.
השנייה,
שליחות ישוע הפיצה, דרך הסימנים ההתחלתיים אותם קיבל ישוע בבית הספר האיסיי,
מרכיבים שונים של האמונה המונותיאיסטית, אל חלקים נרחבים מאומות העולם במהלך מאות
השנים שלאחר מכן (כקבלת היותו של התנ"ך ספר קדוש), אם כי באופן מסולף ומעוות,
בעיקר בשל האלהתו של ישוע על-ידי אבות הכנסייה הראשונים ובשל תיאולוגיית הלוגוס
הפסולה של יוחנן האוונגליסט. חשיבות הפצת אותם מרכיבים זיכתה את ישוע בתואר (לפי חלומו
של ג'יוזפה מניגרסו): "האיש השני של הגאולה". חשוב לציין כי ישוע הינו
האיש השני של הגאולה ביחס לאומות העולם (לא לישראל, שגאולתו השנייה היא גאולת
פורים והגואל בה הוא מרדכי), ולכן לא פלא שהנוצרים רואים בו משיח, אך בשל הבלבול
המושגי שקיים בנוגע לנושא זה, בלבול בו שרויים גם היהודים, יש להעמיד את הדברים על
דיוקם. משימתו של ישוע בקרב עם ישראל הייתה אכן משימה משיחית, והסימנים ההתחלתיים
אותם קיבל בבית הספר האיסיי היו אכן משיחיים, אך ישוע עצמו לא היה הגואל המרומז
בספרי הנביאים, ובוודאי לא ישות אלוהית, חס ושלום, כפי שהתיאולוגיה הנוצרית גורסת.
הנוצרים שמחכים להתגלותו השנייה של ישוע יתאכזבו לגלות כי ציפייה זו היא ציפיית
שווא. ישוע לא יחזור כגואל האחרון, מאחר שסיים את דרכו ההיסטורית לפני כ-2000
שנים, בעת בה כוכבו (כוכב כריסטו) זרח במלוא עוצמתו.
השלישית,
השליחות היוותה חלק מן התוכנית האלוהית הכוללת שלוש גאולות, אך לא הביאה את הגאולה
השלישית כבר אז, כמו שסבר ישוע בעת שליחותו, מה שגרם לו לצאת מבית הספר האיסיי
ולגלות מושגים גאוליים מרכזיים שנשמרו בו, כמושג "מלכות השמים",
אשר כיום אנו עדים לו בגרסתו השלמה. ישוע ידע כי בעת הגאולה חל קירוב בין מלכות
השמים לבין הארץ ולכן סבר כי פעולתו תזרז זאת. פעולתו אכן שינתה את מהלך
ההיסטוריה, כפי שאנו כולנו יודעים, אך מאחר שלא היה מדובר בגאולה השלמה, גם מלכות
השמים ההיא הייתה למעשה רק מלכות שמים התחלתית ("קדם מלכות השמים"), ולא
מלכות השמים השלמה של ימינו. גם תחייתו של ישוע בפני תלמידיו הייתה אמנם אמיתית,
אך שוב, היא לא הייתה תחייתו של הגואל האחרון, אלא רק של האיש השני של הגאולה.
מושג מלכות השמים נחשף בדת הנוצרית, ולא מוכר כלל בדת היהודית, אך בעת הגאולה
השלמה גם היהודים יתוודעו לו, כי זהו רצון ה': "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי
מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו, נ"ה, 8).
שלוש
מטרות אלוהיות אלו היו בבסיס שליחותו של ישוע, שהייתה כאמור גאולה שנייה ולא
הגאולה השלישית השלמה. את זאת צריכים היהודים והנוצרים להבין. כפי שהנוצרים יצטרכו
להבין את טעותם בנוגע לראייתם בישוע גואל אחרון (אם כי השימוש אצלם, בדומה
ליהודים, הוא במונח "משיח") , כך גם היהודים. חשוב שכל יהודי ידע כי
ישוע, אותו מכנים היהודים בשם גנאי, שימש במותו כאיילו של יצחק, כלומר: כאיל
שהועלה קורבן במקומו של יצחק במעמד העקידה ומנע את ירידת גזרת השמד על העם הנבחר.
שליחותו אמנם הקימה בסופו של דבר את הדת הנוצרית (ושוב, לא לכך התכוון ישוע), אשר הפילה
קורבנות יהודים רבים במשך 2000 השנים האחרונות, אך גם הצילה את העם היהודי באותה
נקודת זמן היסטורית בה היה הוא חייב קורבן משיחי שיצילו משמד מוחלט.
בהקשר
זה חשוב גם להבין כי הבלבול הרב שקיים כיום בשתי הדתות בנוגע לישוע ולשליחותו נוצר
כבר אז, לפני כאלפיים שנים, מאחר שרבים ממונחיו פורשו באופן שגוי הן על-ידי
היהודים והן על-ידי ההולכים בעקבותיו, שהקימו דת חדשה המנוגדת לחלוטין לרצונו.
היהודים לא קיבלו את דבריו כי כאמור לא היו זכאים לקבלם באותה עת. סגירותם
המחשבתית וחטאיהם הרבים מנעו זאת. הנוצרים, מאידך גיסא, כן קיבלו את דבריו, אם כי
באופן מעוות לחלוטין. מונח כ"בן האל", לדוגמא, שבו השתמש ישוע כדי
להסביר לאנשים שסביבו כי באופן זה כל אדם צריך לראות עצמו אל מול אביו שבשמים
("בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם"
(דברים, י"ד, 1)), נתפס על-ידי הנוצרים כפשוטו, ומכאן הייתה הדרך לסברה כי
ישוע הוא בעצמו אל קטן, חס ושלום, הייתה קצרה.
הגאולה
השנייה לאומות העולם, כמו גם הגאולה השנייה לישראל (גאולת פורים), נמצאות תחת השם
"אשר" מתוך השם "אהיה אשר אהיה", המאופיין בהסתר. ה' בתוכניתו
האלוהית תכנן את ההיסטוריה בכדי שדברים אלו יתגלו רק בתקופת הגאולה השלישית השלמה,
וזאת בדרך מפליאה ומדהימה.
במסגרת
"ספר המפליא" הכתבים אותם תרגמתי הם הטקסטים "בין הסימנים
ההתחלתיים לסימנים השלמים", "סימן 33", "פאולוס ופאולוס",
"פאולוס מדבר", "תיקון פאולוס", "תיקון יוחנן" ו"מתי
הילד". חלק מן הכתבים מהווים תיקון לאוונגליונים הנוצריים (שמספרים בחלקם סיפור
היסטורי אמיתי שקרה, אך ברובם מעלים תיאולוגיה פסולה, ובמיוחד האוונגליון הרביעי
של יוחנן), בעוד כל הכתבים שתרגמתי מספרים בהרחבה את סיפורו האמיתי של ישוע
ואת האופן הנכון לפיו יש להבין את שליחותו ואת השפעתה על הגאולה השלישית
השלמה.
בעלה 6 נכללים כתבי החמור אוכל לחם כמו גם הכתבים
"עיקרי ענייני הגאולה השלמה" ו"בני מדומדו"[3].
כתבי החמור אוכל לחם:
יומנים המתארים את האירועים שפקדו את פרץ ומשפחתו במהלך השנים, כמו גם את תלמידי
בתי הספר שהוקמו לאחר פטירתו ותחייתו של הצדיק חיים במלכות השמים וירידת הסימנים
השלמים: בית ספר אסתר, שהוקם בבאר שבע, בית ספר השושנה, שהוקם במילאנו, איטליה,
ובית ספר השושנה הצהובה (הילו רוז) שהוקם בטקסס, ארצות הברית. הסיבה להקמתם של בתי
הספר היא כי הפצת דברי הגאולה השלמה צריכה להתרחש דרך בתי ספר (ולכן במהלך השנים
נכתבו הכתבים במספר שפות).
יומן החמור נקרא בשם זה, מאחר שהחמור האוכל לחם
יורד מאורוותו שבמלכות השמים אל הארץ ומספק השראה לפרץ ולשאר תלמידי הגאולה השלמה.
ההשראה אל פרץ היא הגדולה ביותר, בשל היותו החמור הראשון של הגאולה השלמה, ולכן יש
חשיבות גדולה בתיאור קורותיו והתנהלותו. יומני החמור משלבים בדרך מעניינת מאוד
אירועים יומיומיים ממקומות שונים עם עניינים גאוליים, סימנים, חלומות וחזיונות. את
כתבי החמור תרגמתי מאנגלית והם גרמו לי הנאה גדולה, מאחר שהם מתארים מקרים אמיתיים
שקרו, המאפשרים להבין טוב יותר את ההשפעות העליונות עלינו, בני האדם.
עיקרי ענייני הגאולה השלמה:
ספר הבא להסביר את ההקדמות הכלליות של הגאולה השלמה. מוסברים בו מסגרת הזמן של
הגאולה והמושגים הבסיסיים בה (סימנים משיחיים וגאוליים, בית התפילה העתידי
ומזבחותיו, החוק החדש, המנהג החדש, אותיות השם "אהיה אשר אהיה" בהקשרו
ההיסטורי הגאולי, המלחמה בקבלת השקר ביהדות, תיקון הנצרות ועוד).
בני מדומדו: ספר
שנכתב כביכול לבני שבט אפריקאי הרחוק מן האמונה המונותאיסטית, אשר יש ללמדו
מבראשית את עיקריה, דהיינו את סיפורי הדורות הראשונים שלאחר בריאת העולם, את סיפורי
אברהם אבינו, אב המון גויים, ואת עשרת הדיברות, וזאת תוך קישורם אל ענייני הגאולה
השלמה. הוא מכונה גם "ספר משנת חיים עבור הילדים".
עניינים שונים בתיקוני הגאולה השלמה:
טקסט שכתב פרץ בעברית וביצעתי לו הגהה, במסגרתו משובצים קטעי יומן רבים משהות פרץ
ומשפחתו בבאר שבע בתחילת שנות ה-2000, ובמקביל עניינים שונים הקשורים לגאולה
השלמה: האחד, תיקון העצבים, המסביר כי עיקר בריאותו הטבעית של האדם וסוד אריכות
ימיו הוא הרוגע הנפשי והאיזון של מערכת העצבים שבו. דיון זה בא לאחר חלום שחלמה
נודע ובו נראו שני הנחשים המוזכרים בישעיהו כ"ז, 1, בריח ועקלתון, לאחר
תיקון, בסמוך למתושלח. מתושלח, האיש שחי יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה האנושית, הוא
הסימן לאיזון העצבי. בריח ועקלתון הם נחשים גלקטיים אכזריים שבגאולה השלמה נכנסים
לאיזון חדש. אין הם נהרגים ממש, אלא מושמדת מידתם הרעה והבלתי מאוזנת על-ידי ה',
מה שמשפיע לטובה גם על התנהגות האדם על האדמה.
השני, תיקונים שעל האסלאם לבצע. אף על פי שבסיס
דתם ואמונתם של המוסלמים הוא אמיתי ונכון, יש מספר שגיאות תפיסתיות המצוינות
בקוראן. הראשית היא הסברה כי ישמעאל הוא הבן שהועלה אל הר המוריה. בדומה לטעות הנוצרים
הסבורים כי האתון שעליה רכב ישוע לירושלים היא החמור השלם של הגאולה, גם המוסלמים
חושבים כי דתם היא הדת הנכונה והשלמה ועל כל הדתות האחרות להתיישר על פיה. לפיכך,
הן הנוצרים והן המוסלמים חייבים להבין כי עליהם נכתב בבראשית כ"ב, 13:
"שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר", בעוד אברהם עלה עם בנו יצחק אל ההר,
כלומר: החמור השלם מגיע רק בתקופת הגאולה השלמה ועליו מופקד הגואל השלם חיים.
טעויות נוספות שמועלות בקוראן: א. תפיסת
הגיהינום שלעד האדם החוטא יימצא בו. מדובר בטעות שמקורה בנצרות. הגיהינום, כפי
שהסביר הצדיק חיים, הוא מקום בו נשלחות נשמות החוטאים לזמן קצר מאוד שלא עולה על
11 חודשים לשם כפרה, ולאחר מכן נפסק דינן בבית הדין של מעלה. ב. התפיסה של חלק
מהמוסלמים כי בעולם הבא ישנם גופות גשמיים. התפיסה הנכונה היא כי מהות הקיום בעולם
הבא שונה מאוד מזו של העולם הזה. ג. בלבולים שונים בנוגע ישוע. עניינים אלו מובאים
בטקסט תוך התייחסות לפסוקים מן הקוראן.
השלישי, סיפור פרץ וזרח, בניהם של יהודה ותמר,
המסמלים את הסימנים המשיחיים והגאוליים של הגאולה השלמה, שהינה גאולה אוניברסלית
המורכבת מפיוס בין אומות העולם (תמר היא מצאצאי מלכיצדק) לעם היהודי. פרץ, אשר פרץ
מרחם תמר ראשון, הוא המבשר ראשון את בשורות הגאולה השלמה, כדי שבעתיד יזרחו
הבשורות כשמש דרך זרח. שלה, שלא ניתן לתמר, משול ליהודים אשר יתקשו לקבל את
הבשורות החדשות בשל אי יכולתם ומוכנותם להרחיב את אופקיהם בגילויים החדשים של
הגאולה השלמה.
מכתבים ותיקונים: בספר זה נכללים, בין השאר, מכתבים שונים שכתב פרץ. לדוגמא: א. תגובה למכתבו
של אדם אשר יצא במילים קשות נגד פרץ וכתביו נגד ספר הזוהר. פרץ טען כי מאחר
שלקבלת השקר אין רגליים אמיתיות לעמוד עליהן, מאחר שהיא אינה מושרשת בתורה שניתנה
על-ידי אלוהי ישראל, אזי היא יוצרת
את הצורך להגן עליה נמרצות. הכעס העצום כלפי הביקורת הקשה נגד הקבלה השקרית נובע
מן הפחד שכל הבניין הקבלי שעשוי מחול יעוף ברוח, בדומה לכעסם של הנוצרים המאמינים
בקדושים וצלמיהם. בפרק זה מודגשות נקודות בסיסיות שהועלו גם בספר "המלחמה נגד
הזוהר" וממוטטות את בסיס האמונה האלילית השקרית של בן לולו ודומיו.
ב.
מכתב שנכתב לחב"די דמיוני אשר קרא מכתבי פרץ והחל לתכנן את יציאתו מתנועת
חב"ד. הטקסט כולל הסבר אודות
החרם מדאורייתא שיש כנגד תנועת חב"ד. התנועה, כמו גם בית ספר הקבלה של אשלג,
הם המוסדות המהווים את הביטוי הקשה ביותר של החטא האלילי, המגיע אל שיאו בדור
הרביעי, ככתוב בדיבר השני: "פֹּקֵד עֲוֹן
אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי" (שמות, כ',
4), ופרק זה מרחיב אודות החרם שהוטל כנגדם וסיבותיו.
עלה 7 הוא ספר בשורת המלאך גבריאל. הספר מחולק
לשלושה חלקים: "אתם לא מבינים", "אתם מבורכים" ו"אתם
מושלמים", שעיקר עיסוקם בהבנת עניינים שונים של הגאולה השלמה.
במסגרת החלק השני ("אתם מבורכים")
נכלל טקסט מרתק העוסק בקשרים שבין עשר המכות שנחתו על מצרים לעשרת אלי מצרים ולעשרת
הספירות הנאצלות של ספר הזוהר.
עלה 8 מתייחס לנבואות שהגיעו בנוגע לדור הרביעי
הזה ולענייני תקופת יום ה' הגדול והנורא, שתגיע, כאמור, בסיומו של הדור. בעלה זה
קיבצתי את החלומות הנוגעים לכך מתוך קובץ 900 החלומות הראשונים שהתקבלו (שנמצא,
כאמור, בעלה 4).
עלה 9 הוא ספר הצדיק חיים, הכולל דברים שאמר
הצדיק במהלך שיעוריו עם פרץ כשחי בעולמנו, התייחסות לאופיו, לסבלו האחרון,
ולחלומות שהתקבלו לאחר פטירתו ותחייתו במלכות השמים.
עלה 10 הוא "ספר מלאך ה' העומד בין ההדסים",
הכולל כתבים אוטוביוגרפיים של פרץ, וגם את ספר החכמה העתיקה והחדשה. במסגרת עלה זה
תרגמתי 3 כתבים: "13 שנים עם הצדיק חיים", "גנומנים (סעיפים) אוטוביוגראפיים"
ו"יומן המזכיר"[4].
13 שנים עם הצדיק חיים:
טקסט זה עוסק ב-13 השנים בהם פרץ ליווה את הצדיק חיים כתלמידו. מן הטקסט ניתן
ללמוד על חייו של הצדיק עד הגעתו למילאנו (הצדיק חיים נולד בערב שבועות 1914 כשהוא
מהול, בצנעא, תימן. אביו משה היה גם הוא ראש ל"ו הצדיקים בדורו. חיים עבר
בהמשך לעדן, תימן, בה שהה כ-3 שנים ובהמשך לקהיר, מצרים, בה חי 27 שנים ושימש
כסגנו של הרב הראשי, חיים נחום, וכראש השוחטים בעיר. הוא עזב את המדינה בעידן נאצר
והיגר לאיטליה), וכן על חייו במילאנו כמו גם על אישיותו ואופיו של הצדיק, יראת ה'
שלו, דרך הארץ שלו, התנהגותו וידעו הרב בתור ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו
(הוא שלט לחלוטין בכל המסורת היהודית וידע את המשנה והתלמוד בעל פה, וכמו כן היה
בקיא בספר הכוכבים של אברהם אבינו, בכל הלימודים הנסתרים של האיסיים, בספרי דברי
הימים העתיקים, בסודות כתב ההירוגליפים ובסודות חרטומי מצרים, בחכמת הכישופים
והשדים ובסודות המסורת התימנית, הכוללים את סודות עשבי המרפא והאבנים).
פרץ מספר באריכות בטקסט זה על הדרך אותה עבר
החל מפגישתם הראשונה, בה היה עוד חב"די, ועד לימי חייו האחרונים של הצדיק, עת
פרץ שהה לצד מיטתו בעת סבלו העצום ממחלתו הקשה, סבל שמנע ירידת גזרה קשה שאין
כמותה על העולם. הטקסט מתייחס גם לקהילת מילאנו בה חי הצדיק בעוני, לבתי הקפה בהם
ישבו הוא ופרץ ולנושאי השיעורים שהעביר המורה לתלמידו.
גנומנים אוטוביוגראפיים:
טקסט העוסק בשנותיו הראשונות של פרץ: חיי נערותו, הקונפליקטים הנפשיים שפקדו אותו
אז, אמונתו ודרך מחשבתו באותם ימים, השפעת מותו של סבו על חייו, לימודיו בישיבה
האוניברסיטאית בניו יורק והצטרפותו לתנועת חב"ד, בה שהה מספר שנים עד שהכיר
את המורה.
יומן המזכיר:
בכתב זה מספר פרץ על התקופה הראשונית בה התוודע למורה, עת היה פרץ עוד חב"די:
על הכרות השניים בבית הכנסת במילאנו ועל מקרה הקצביה של ג'יורדנו לוי, שבמסגרתו
הוטלה על פרץ משימה מיוחדת על-ידי ראש קבוצת הלובביצ'רים, הרב גרליק, משימה שגרמה
לפרץ להבין עד כמה פסולות הן הדרכים של חב"ד.
כמו כן מוזכר בטקסט זה סיפור מציאתו של ספר
"מלחמות השם" של החכם התימני יחיא אבן שלמה אלקאפח, על-ידי אבי, דוד לוי,
בישראל, וחשיבותו של הספר לגאולה השלמה. הספר, שנכלל בשלמותו ב"ספר משנת
חיים"[5] תורגם
לאיטלקית על-ידי פרץ ודוד לוי, והוספה לו הקדמה הנוגעת לצדיק חיים על-ידי פרץ. ראוי
לציין כי ספרו של אלקאפח הוחרם כאשר פורסם בשנת 1931 על-ידי הרבנים החרדים של
ירושלים, ומלבד למספר חכמים מצנעא, הספר למעשה כמעט ולא ידוע (לעיתים קרובות טועים
ביחס לספר זה בשל ספר בעל שם דומה). החרם נבע מכך שספר מלחמות השם הורס לחלוטין את
הדוקטרינה המיסטית האצילותית של ספר הזוהר ואת קבלת השקר שנבעה ממנו.
עלה 11 הוא העלה שבמרכזו ספר פירוש באר שבע.
לספר זה יש מספר ספרים מקדימים הכלולים בעלה זה והם ספר אסתר 9,
"וישקהו" ויומן חמוא"ל (יומן חמור אוכל לחם, ששויך לעלה זה מאחר שנכתב
בבאר שבע).
יומן חמוא"ל:
יומן קצר המתאר גם כן את קורות פרץ בתקופת שהותו בבאר שבע בתחילת שנות ה-2000.
הטקסט נכתב בעברית על-ידי פרץ ועבר הגהה על ידי.
פירוש באר שבע: הטקסט
מקשר את שבע הבארות של באר שבע מן הסיפור התנ"כי בספר בראשית אל הסימנים
השלמים, אל מזלות הדג הגדול לוויתן, אל שבעת כוכבי העגלה הגדולה הגאוליים, אל המזבחות
בבית התפילה של הגאולה השלמה, אל כוכבי מערך אסתר ואל 13 מידות אסתר. ספר פירוש
באר שבע נועד להדגיש את חשיבותה של באר שבע, עיר האבות, לגאולה השלמה, מאחר שבית התפילה
העתידי יוקם גם בה. מדובר ב"סוד" גאולי שמחזק את התרחבות האמונה האמיתית
לאומות העולם, והוא מרומז בבריתות שכרת אבימלך מלך גרר עם האבות אברהם ויצחק בבאר
שבע, קשרים שבאים לידי ביטוי גם בקשרי הכוכבים הגאוליים של אבימלך ושר צבאו פיכל
לכוכבי אברהם ויצחק.
הקשר הגאולי השלם בהקשר זה הוא הקשר שבין שבעת
הכוכבים של מערכת העגלה הגדולה (כוכב אברהם, כוכב יצחק, כוכב יעקב, הכוכב הרביעי
הנפרד, כוכב אסתר, כוכב מרדכי הצדיק וכוכב הגואל) לשבעת כוכבי בית הדין של מרדכי
(כוכב אבן האיזון, כוכב אבן על אבן האיזון, כוכב התהילה, כוכב הניצחון, כוכב
אבימלך, כוכב מרדכי, כוכב פיכל). קשרים כוכביים אלו מסמלים את יכולתו של ה' להקים
משפט צדק בעולם במשך הדור הרביעי ואחריו. בהתקשרותם נוצרות פעולות למען הגאולה
השלמה מתוך חשכת הדור הרביעי, כשמכל כוכב ניתן להבין את עניינו הכללי. לדוגמא:
כוכב אברהם מתקשר למסורת הקשורה לאברהם אבינו ולאמונתו באחדות הבורא. הוא זה שקיבל
את ספר הכוכבים על פי אותיות הקבלה המעשית (אפרט אודות הנושא בהתייחס לעלה 12),
והוא זה שקיבל את הברית בין הבתרים, שהיא ברית הגאולה. כוכב יצחק שנקרא גם
"כוכב הבניין הנשאר בזמן" הוא כוכב שיש בו משהו מעל לטבע העולם (לידתו
של יצחק הייתה ניסית), יש בו קדושה גדולה והיבדלות, כאשר צחוקו של יצחק, אותו הוא
מייצג, שמור לזמני הגאולה השלמה. אם נקשר את הכוכב לאירועים היסטוריים, הרי שצחוק
יצחק החל עם הקמת מדינת ישראל וחזרת עם ישראל לארצו.
עלה 12 הוא ספר הכוכבים של אברהם אבינו.
ספר זה מסביר את השפעות כוכבי הגאולה על אירועים שונים בהיסטוריה האנושית, היהודית
והעולמית, ומסייע ללמוד כיצד "לספור את כוכבי הגאולה", כלומר: לגלות את
שמותיהם ולהבין את משמעותם. גילוי ספר הכוכבים הוא עצום ומדהים, והוא מוזכר בסימן השלם
הראשון, סימן כוכבי הגאולה, שהוסבר לעיל.
בהתייחס לעם ישראל, כוכבי הגאולה לא נטשו אותו
במשך ההיסטוריה. אימפריות כבבל, פרס, יוון ורומא קמו ונפלו, אך עם ישראל נשאר יציב
במסלולו ההיסטורי הנצחי, זאת מאחר שאלוהי ישראל מגן עליו, וההבטחות שנאמרו על-ידו
בתורה התגשמו, מתגשמות ויתגשמו, גם אם במסגרת נסתרת.
אם נתייחס לקורות עם ישראל מקום המדינה, ניתן
לראות כי קיים קשר בין האירועים ההיסטוריים שהתרחשו לבין ההכנה הנסתרת לקראת
הגאולה השלמה שאירעה בימי חייו של הצדיק חיים. כוכבי הגאולה בספר הכוכבים של
אברהם, שהיה בידי הצדיק חיים, היו מעורבים בהכנה גדולה ונסתרת לקראת גאולת ישראל.
בתקופה זו העולם היה עד להגשמת נבואות רבות הנוגעות לחזרה המובטחת לציון, כאשר
הצדיק הנסתר חיים היה למעשה הגואל הנסתר ועבד ה' הסובל בכל השנים הללו. השירות
הנסתר היה אמצעי ליסוד הצדק החדש המנובא של הגאולה השלמה.
ספר הכוכבים משקף, כאמור, פרספקטיבה היסטורית
מרתקת. אם נתייחס לדוגמא לכוכב אברהם, הרי שמסלולו של כוכב זה הוא 4000 שנים.
לעומתו, מסלול כוכב מלכיצדק (שנקרא גם כוכב כריסטו מזמן ישוע או הכוכב המפליא בעת
הגאולה השלמה) הוא בן 2000 שנים. את ההשפעה ההדדית בין כוכבים אלו ניתן לבחון ביחס
בין אברהם למלכיצדק, ובהמשך בין צאצאיהם (בגאולה השלמה כל בני אומות העולם העולים
על מזבח מלכיצדק נקראים בני מלכיצדק).
לפני כ-4000 שנים היו שני הכוכבים במצב הקרוב
ביותר, אז נפגשו אברהם ומלכיצדק בעמק שווה (בראשית, י"ד). במעמד זה העניק
אברהם מעשר למלכיצדק לאחר המלחמה שערך עם אנשיו. מעמד זה לווה הן באמונה והן בדרך
ארץ. כעבור 2000 שנים, בתקופת הולדת ישוע, היה עם ישראל נתון בנקודת שפל גדולה בעוד
קרנה של הנצרות, שיצאה מישוע, זרח. היהדות הציגה אז תורה ללא דרך ארץ, בעוד
הנצרות, שהתבססה על שיעורי ישוע, הדגישה את דרך הארץ, אך הייתה רחוקה מן האמונה
האמיתית. הכוכבים, חשוב לציין, היו אז במצב ההיסטורי הרחוק ביותר האחד מן השני.
2000 שנים מאוחר יותר, בתקופת הגאולה השלמה,
הכוכבים שוב קרובים, והפיוס האוניברסלי העתידי בין העם היהודי לאומות העולם יסמל קרבה
זו, בעזרת ה', באופן בולט. הגעתו השנייה של כוכב מלכיצדק (כוכב כריסטו) מתרחשת
בזכות הענווה (כפי שנאמר בסימן השלם של הכוכבים). תכונה זו היא התכונה האהובה
ביותר על ה', והיא זו שתביא בסופו של דבר לפיוס בין העמים.
הגעה שנייה זו של כוכב מלכיצדק (כוכב כריסטו) מבהירה
את השתלשלות האירועים ההיסטוריים באור נכון וברור, ובמיוחד את "השליחות
המשיחית" של ישוע ואת הסימנים ההתחלתיים שלפיהם פעל בתקופתו, סימנים המושלמים
בגאולה השלמה וגורמים לסיפור כולו להיות מוצג באופן שונה לחלוטין ממה שהוצג עד כה.
הופעתו השנייה של הכוכב מכילה את תיקון הנצרות (הדת הנוצרית עצמה תיעלם, אך הבסיס
האמיתי שניסה להנחיל ישוע יישאר ויגרום לנוצרים רבים לקבל את האמונה האמיתית), את
הצלת הצאן הנאבד של בית ישראל (שהינו כיום חלק מן האומות הנוצריות, אך יגלה בהמשך
את ייעודו ויחזור אל עמו), את הפיוס בין אבות לבניהם, ואת הלב החדש והצדק החדש.
את
המעגליות של ההיסטוריה האנושית, המושפעת מן הכוכבים, ניתן לראות גם בהקבלה בין
דורות האנושות הראשונים שסופם בדור הרביעי השנוא, הוא דור המבול, לדורות האחרונים
של ימינו שסופם בדור הרביעי השנוא, בו אנו חיים, דור המכיל לא מעט בניינים
תיאולוגים, מדעיים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים שנואים. בתקופה הקדמונית האנשים
היחידים ששמרו על השפה הקדושה, השפה שבה דיבר ה' עם אדם, ואותה חיללו בני האדם
בדורות שלאחר מכן, היו בני שם בן נח, שהקימו את "בית ספר שם ועבר", בו
למד גם אברהם אבינו. בימינו "בית ספר אסתר" הוא בית הספר המקבל את השפה
הברורה, שאותה מנחיל הגואל חיים לתלמידיו, ושומר עליה. המעגליות הזו אינה מקרית,
וסימניה משתקפים בתורת משה.
הפרקים
הראשונים והמרכזיים של ספר הכוכבים עוסקים בשבעת כוכבי הגאולה המרכזיים, שהם חלק
ממערכת העגלה הגדולה: כוכב אברהם, כוכב יצחק, כוכב יעקב, הכוכב הרביעי הנעתק, כוכב
אסתר, כוכב מרדכי וכוכב הגואל. כמו כן ניתן הסבר על כוכב מלכיצדק (שאינו מהעגלה
הגדולה, אך הוא כוכב מרכזי. מדובר בכוכב שנעשה כוכב כריסטו הבא בזכות הענווה וכוכב
המפליא בעת הגאולה השלמה).
שלושת כוכבי האבות, אברהם, יצחק ויעקב, מסמלים
את שלוש הגאולות: הן של העם היהודי (מצרים, פורים והגאולה השלמה) והן של אומות
העולם (מצרים, ישוע והגאולה השלמה).
כוכב אברהם מייצג את הגאולה הראשונה של משה
(שנמשכה מתקופת אברהם ועד לסוף מלכות שלמה, וחסתה תחת השם "אהיה" הראשון
של השם "אהיה אשר אהיה" - ה"אלף" היא אמונת אברהם,
ה"הא" הראשונה היא חמישה חומשי תורה, ה"יוד" היא התורה שבעל
פה וה"הא" השנייה קשורה לדוד, שלמה ולבניין בית המקדש הראשון).
כוכב יצחק מייצג את הגאולה הנסתרת, תקופה
שנמשכה מזמן אליהו הנביא ועד לגאולה השלמה וחסתה תחת השם "אשר". תקופה
זו כללה את הסתר פניו של ה', כביכול, בעת
בה העם היהודי יצא פעמיים לגלות, עבר את הגאולה הנסתרת של פורים (במגילת אסתר לא
מוזכר כלל שם ה') ואת הגאולה הנסתרת של ישוע, שעד היום אין הוא (עם ישראל) מבין את
תרומתו להיסטוריה הגאולית. יצחק היה האב שעליו סופר הכי מעט מתוך
שלושת האבות בתורה, ומדובר ברמז לאותה נסתרות. בשם זה ה"אלף" שיקפה את
מישרתו של אליהו הנביא, ה"שין" התייחסה לגאולת פורים וה"ריש"
לרצון של ישוע להביא את הגאולה השלמה ולהתקשר לשם "אהיה" האחרון, קשר
שלא בוצע מאחר שעם ישראל לא היה זכאי לכך באותה עת. אותה "ריש" מתחילה
מתקופת בניין בית המקדש השני (שנוצר מחיבור מסורת אליהו הנביא ומרדכי הצדיק
("אש"), אשר סייעה להקים את בית המקדש השני), קשורה בחנוכת הבית ואור
המקדש, אך מסתיימת בחורבנו, בעוונות, ובהגשמת הפסוק: "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי, ג', 23).
תחת השם
"אשר", הקשור לכוכב יצחק, התחולל המאבק הארוך בין צאצאי עשו לצאצאי
יעקב, הקשורים בבלבולו של יצחק אשר לא ידע למי היה צריך למסור את ברכתו. כמו כן
בזכות יצחק, שנשאר כל חייו בארץ ישראל, נשמרה הזכות על הארץ לעם היהודי בכל 2000
שנות הגלות.
כוכב יעקב הוא כוכב הגאולה, המייצג את תקופת
הגאולה השלישית השלמה (שחוסה תחת השם "אהיה" האחרון המשלים את השם כולו).
השפעת כוכב זה מתחילה לאחר השואה ועם
הקמת מדינת ישראל וחזרת עם ישראל לארצו, כפי שיעקב אבינו חזר ארצה מן
ה"גלות" בבית לבן הארמי. הגעת יעקב לבית אל היא זו המייצגת את
בית המקדש השלישי בירושלים. עם זאת ישנן דרישות קדם רבות שחייבות להתקיים לפני
שבית התפילה האוניברסלי של הגאולה השלמה ייווסד, כשאחת מהן היא השגת שליטה על ארץ
ישראל תחת שלטון מדינת ישראל. הגאולה המתבטאת בחזרתו של יעקב היא תהליך היסטורי
בעל שלבים רבים, ומכשולים שיש לעברם. יש לתהליך פן אוניברסלי של שכנוע האומות
בהיותו של עם ישראל עמו הנבחר של ה', ובמקביל גם פן פנימי של הסרת האלים הזרים,
דהיינו: פנתיאון האלים הנאצלים של ספר הזוהר. בנוסף, גם הסימנים המשיחיים של פרץ
וזרח נכללים תחת כוכב זה. בשליחות הנוצרית התאומים הללו היו ישוע ופאולוס. בפתיחת
הסימן של הגאולה השלמה התאומים הם פרץ ופאולו פיירו, עוזרו של פרץ בקבלת הבשורות
ובהפצתם.
הכוכב
הרביעי הנעתק הוא כוכב התיקון האוניברסלי הגדול. אם כוכב מלכיצדק (הוא כוכב כריסטו
הבא בזכות הענווה) מתקן את התיאולוגיה השגויה של הנצרות, הרי שכוכב זה מתקן את כל
העולם בשל טעויותיו וסטיותיו מן האמונה האמיתית והנכונה. הכוכב מתקשר לכל סימני
הדור הרביעי המנובא, שהוא הדור הכפול של ההרס הגדול והבניין החדש הגדול. בתקופה זו
מיטהר העולם על מנת לקבל את הגאולה השלמה.
כוכב
מלכיצדק (כוכב כריסטו או כוכב בית לחם) הוא כוכב המשיחות האוניברסלית שמלקט מעשר
מכוכב אברהם ומסלולו הוא, כאמור, חצי ממסלול כוכב אברהם. כוכב זה היה קרוב לכוכב
אברהם בעת שמלכיצדק ואברהם נפגשו בעמק שווה, והוא קרוב אליו גם בתקופת הגאולה השלמה,
בה הוא נקרא כוכב המפליא. ב-2000 השנים האחרונות נקרא הוא כוכב כריסטו, ודרכו
התגלה גם סימן תחיית המתים בעולם. הסימנים אודות שליחותו של ישוע, תחייתו והקשר
לנבואות שונות ביחס אליו הגיעו בכח כוכב זה, אשר מפיץ סימנים משיחיים על הארץ.
כוכב
הגואל האחרון הוא הכוכב המספק איזון בעת הגאולה השלמה בין כוכבי הגאולה, ובעיקר
בין כוכב אברהם לכוכב המפליא. אם כוכב כריסטו השפיע על קבלת ישוע את הסימנים
ההתחלתיים בתקופתו, כוכב הגואל הוא זה המביא את הסימנים השלמים לעולם ומוליך את
העולם באיזונו אל נתיב חוק התורה והמסורת, המותאמים אל ימי הגאולה השלמה. העובדה
שתורת משה "חוזרת" בשינויים הנדרשים בתקופת הגאולה השלמה, דהיינו בהשלמות
לפי הפירושים החדשים דרך הסימנים השלמים ודרך הכהונה החדשה והמנהג החדש, מרומזת
בכך שהשם "אהיה" האחרון שווה בצורתו ל"אהיה" הראשון. כוכב
הגואל, חשוב לציין, היה כוכב נסתר חשוב מאוד עבור העולם בכל מאות השנים האחרונות, מאחר
שהיה קשור לראש הצדיקים הנסתרים בכל דור, ובמסגרתו התבצעה עבודתו של הצדיק הנסתר,
קטגוריה של עבודה שהינה נעלה על רמת הכוכבים, ולכן סודית לעולם. כוכב זה משפיע על
האנשים המשתתפים בגאולה השלמה ומכירים את סימן תחייתו של הגואל חיים מן המתים,
שהוא הסימן השלם של תחיית המתים, וביסוד אמונה זו מאמינים בכל דברי הגאולה השלמה והסימנים
השלמים.
כוכב
אסתר מכיל את הסימנים הנסתרים של מגילת אסתר ואת סימני הפורים החדש של הגאולה
השלמה. אל כוכב זה קשורים הן המידות האהובות, אשר מסוגלות להעלות את היהודי אל
מדרגות ההבנה של הגאולה השלמה ("מדרגות השיש הלבן בארמון אסתר"), לשמש
דוגמא לעולם ולקרבו אל ה', והן סימן שושן הנסתר והגאולי של מגילת אסתר, המתורגם אל
השפה הברורה המיועדת לכלל האנושות בעת הגאולה השלמה.
כוכב
מרדכי מכיל את הסימנים הנסתרים של בית הדין העליון של מרדכי הצדיק ואת הסימנים
ליסוד בית הדין של מרדכי על הארץ שיתקיים בזמנו. הסימנים המכריזים על הגזרות של
הדור הרביעי יוצאים ממערכת בית הדין של מרדכי הצדיק במסגרת הכוכב הרביעי.
הפרקים
האחרונים בספר הכוכבים מתייחסים לסיפור גן העדן וקשרו לגאולה השלמה וכמו כן אל
נושאי גאולה אחרים.
עלה 13 הוא העלה הכולל את ספר הדג הגדול לוויתן
ואת ספר הלווייתנית, וכמו כן כולל את הטקסטים "וישקהו על פי הדג הגדול
לוויתן" ו"הדג הגדול בהקשר לפרשת בלק ובלעם".
הדג הגדול: ספר
הדג הגדול לוויתן מספק הסבר אודות המזלות החדשים אשר מרכיבים את לוח השנה החדש לפי
מזלות אלה. המזלות של הדג הגדול הינם נעלים יותר מאלו של הזודיאק, ומתגלים בתקופת
הגאולה השלמה לאנושות. שמותיהם: 1. תחיית הציפור. 2. קרב הדג. 3. משקולות החמור.
4. הצב המואר. 5. מלכות הג'ירף. 6. כוכב התוכנית. 7. מקלט הארמדיל. 8. אגם מלח. 9.
עמק מרקורי. 10. סוף הדקה. 11. הבושם השמימי. 12. גוב האריה. 13. יופי גן העדן.
לכל גלקסיה יש הדג הגדול שלה וכך גם לגלקסיית שביל החלב שלנו. על הדג הגדול
נכתב בספר תהילים: "לִוְיָתָן זֶה-יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק-בּוֹ" (תהילים,
ק"ד, 26), ובמדרשים שונים מסופר כי ה' ברא את הלוויתן ובת זוגתו הלווייתנית,
אך סרס את הלוויתן, הרג את הלווייתנית והמליח אותה, כדי שיהיה ניתן להגישה טרייה
בבוא העת במשתה לצדיקים, רמז למאכלים הטעימים שמוגשים לעולם בעת הגאולה השלמה (אותם
"סודות" שמוגשים, כאמור, לאנושות). קשרו של הדג הגדול אל הארץ מתבצע
על-ידי זנבו הכפול שמצד אחד גורם לאסונות ולפורענויות בעולם, אך מצד שני יכול
לגרום גם לשלום ולהרמוניה, דרך מזלותיו, שעם התגלותם בתקופת הגאולה השלמה יוצרים
את ההרמוניה הזו. הדג הגדול הרי מעוניין לגעת בארץ ולהפוך לחבר-דג
האוהב אנשים רבים וזכאים ככל האפשר.
שלושת
כוכבי הפה של לוויתן (כוכב לב הצדק, כוכב הנשייה וכוכב אימות הנבואה) הם הכוכבים
שדרכם עוברים נהרות הקבלה החדשה והחכמה החדשה אל 3 מערכי כוכבים (מערך כוכבי בית
הדין של מרדכי, מערך כוכבי אסתר במלכות אחשוורוש, ומערך השושנה) ומשם לעולם. בעל
חיים גלקטי נוסף המסייע לדג הגדול בפעולתו הוא שור הבר, המגיע מגלקסיה חיצונית
לשביל החלב, ומסייע להרוס את הרעיונות הזרים לאמונה המונותיאיסטית בגאולה השלמה
ולדייק בדינים (דוגמא לדין חדש בתקופת הגאולה השלמה: למקווה של התגיירות על מזבח
יהודה נדרשים שני עדים יהודים אבל למקווה לשם התגיירות על מזבח אפרים די בשני עדים
נאמנים לברית השלמה).
שני
יצורים גלקטיים שליליים המהווים שני פנים של לוויתן גלקטי חיצוני (המכונה גם תנין),
ונגדם נלחם ה' בחרבו הקשה החזקה והגדולה, הם הנחשים בריח ועקלתון, אשר נוצרו כמענק
לנחש שהוציא את אדם וחווה מן הגן. נחשים אלו ירוסנו עם בוא יום ה' הגדול והנורא,
אך בינתיים הם מקור העצבנות הגורם לצרות עולמיות שונות. הם מוזכרים בפסוק: "בַּיּוֹם
הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל
לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג
אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם" (ישעיהו, כ"ז, 1).
טקסט זה מקשר
ענייני גאולה שונים אל מזלות הדג הגדול ואל פעולתו. הוא נכתב באנגלית ותורגם
על-ידי לעברית. חלקו האחרון של הספר מתייחס לחותמות כתבים שונים וענייני גאולה
שונים במסגרת הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה (הכוללת 13 בריתות חדשות כברית
החדשה של החוק החדש, הברית החדשה של בית התפילה המנובא וכו'). חותמות אלו אין
משמעותן שלא ניתן יהיה עוד לתקן את הכתבים במידת הצורך, אלא הם נועדו על-מנת למנוע
אפשרות לגניבת תכנים מן הכתבים ולשימוש בהם למטרות שאינן קשורות לגאולה השלמה. לאחר
שעניין נחתם בחותם הברית החדשה השלמה, מי שמנצל אותו באופן לא ראוי ייענש בעונשים
קשים מבית הדין של מעלה.
ספר הלווייתנית: כתב זה נכתב בעברית על-ידי פרץ ועבר הגהה שלי. גם
הוא עוסק בדג הגדול לוויתן, במזלותיו ובקבלה החדשה האמיתית שלו. קבלה זו, שניתנת
מהגואל חיים נכתבת, כאמור, בספר משנת חיים, שהוא למעשה הגן המקבל את יופייה של
הקבלה החדשה. הספר מדבר על הקשר בין מזלות הדג הגדול לכוכבי הגאולה, לחמישים שערי
הגאולה השלמה (שהם נ' שערים, רמז לקבלה האמיתית של כל גאולה: קבלת יהושע בן נון,
שהועברה ממשה, הגואל הראשון, ליהושע, קבלת הנון הפינאלית של שושן, הקשורה לגאולת
פורים, וקבלת הנון הסופית של לוויתן, היא קבלת הגאולה השלישית השלמה), ולשם המלא
של ה', "אהיה אשר אהיה".
המידות המסוגלות של אסתר: ספר זה עוסק במספר עניינים. ראשית הטקסט מדבר על חלוקת
השנים 2004-2043 בדור הרביעי לארבע תקופות בנות 10 שנים, בהתאם לארבעת האלמנטים
(רוח, מים, אש ואדמה), המקבילים לסדר התגלות אלוהי ישראל
לאליהו הנביא, זכרו לברכה, מחוץ למערת הר סיני (מלכים א', י"ט, 11-12) ולארבע כוכבי מערך אסתר: אח,
חש, שור, רוש.
באופן כללי התקופה הראשונה (2004-2013) מתאפיינת בסימן הרוח
נגד אל השקר ממון. התקופה השנייה (2014-2023) תאופיין
ב"רעש" נוראי של מים רבי עוצמה על הארץ נגד תועבות מיניות. התקופה השלישית
(2024-2033) תהיה בסימן אש נגד
האלילות בעולם. התקופה הרביעית (2034-2043) תהיה בסימן האדמה נגד
מגדלי המדע, והתקופה שבין השנים 2044-2049 תהיה תחת סימן הבניין החדש, ובה יצא
העולם מתקופת יום ה' הגדול והנורא, ינסה למצוא את דרכו, יבין את אשר קרה ויחל
במסלול חדש של בנייה מחדש. היהודים יבינו את אמונת הברית החדשה השלמה ויהיו מוכנים
לבניית בית המקדש השלישי והאחרון, שלעולם לא ייחרב. באותה תקופה יתרחש פיוס אמיתי
בין האלמנטים אוויר, מים, אש ואדמה, והעולם יחזור לטבעו המבורך כפי שנוצר מבראשית.
המשך הטקסט ממשיך לעסוק בכוכבי מערך אסתר
המלכה וב-13 המידות המסוגלות שלה, כמו גם בכוכבי בית הדין הגדול של מרדכי הצדיק.
במהלך הטקסט מתבצעים קישורים מרתקים בין אותן מידות לסיפורי איוב, עקידת יצחק,
פיוס עשו ויעקב, שלוש העליות של משה על הר סיני (הכוללות עלייה שנייה נסתרת שלא
מוזכרת בתורה), פורים, ומוסד הצדיקים הנסתרים (שהחל מפטירתו של הצדיק חיים משנה
מבנה וצפוי בהדרגה להפוך ממוסד בן ל"ו צדיקים נסתרים למוסד בן 250 צדיקים
נסתרים).
הדג הגדול בהקשר לפרשת בלק ובלעם:
טקסט זה מתייחס לפרשת בלעם, הנביא
והמכשף הגדול של אומות העולם, שניסה לקלל את בני ישראל דרך ידע הכוכבים שברשותו,
אך בדומה להמן הרשע שפעולותיו נגד עם ישראל הסתיימו ב"ונהפוך הוא" גדול,
כך גם בלעם, קללותיו הפכו לברכות נפלאות הנוגעות לימי הגאולה השלמה. אנו רואים כי
בלק, אשר פנה לבלעם, ניסה לחפש כוחות ממזלות נעלים יותר ל-12 המזלות האוניברסליים
הידועים (של הזודיאק), אך הדג הגדול, אשר ידע שה' בחר בעמו ישראל כעם הנבחר, הפך
את הקללות לברכות, כך שניתן למצוא רמזים ל-13 מזלות הדג הגדול לוויתן במשפטי בלעם
התנ"כיים.
"וישקהו"
על פי הדג הגדול: טקסט מפליא ומדהים זה עוסק בשש הנקודות שעל המילה
"וישקהו" (בראשית, ל"ג, 4), אשר נכתבה בהקשר לפגישת עשו ויעקב.
נקודות אלו מסמלות את ששת הסימנים השלמים, אשר היו חבויים במהלך ההיסטוריה ומתגלים
בתקופת הגאולה השלמה, כמו גם "סודות" סתומים המתגלים דרך סימנים אלה, כמלכות
השמים.
בתחילתו של הטקסט מועלית השאלה מדוע לא מאזכרת
התורה את עניין העולם הבא. נראה כי סיבות כמו מניעת האנשים לכוון את כל מעשיהם
בעולם זה כדי להשיג שכר בעולם הבא או מניעה של בלבולים בעולם הן כלליות מדי.
התשובה המועלית בטקסט מתקשרת לעניין "מלכות השמים", נושא שה' תכנן
שיתגלה באופן ברור רק בתקופת הגאולה השלמה, ולא לפני כן. העולם הבא הוא עניין אוניברסלי,
המיועד לכל האנושות, בעוד שמלכות השמים מיועדת לצדיקים החיים באמונתם בעולם הזה,
ובתקופת הגאולה השלמה היא יורדת אל הארץ (כלומר חלה התקרבות בין שני העולמות), וזאת
לאחר תחיית הצדיק הנבחר, חיים, מן המתים ועלייתו אל מלכות השמים. עניינים אלו, אם
היו מתגלים בתורה, היו יוצרים בלבול רב, וכמו כן בשל חשיבותם האוניברסלית, לא רצה
ה' לייעדם רק ליהודים.
כיום ניתן להבין כי אליהו הנביא עלה בעלייתו
הניסית השמיימה למלכות השמים, וכי גם דברי ישוע שנגעו בעניין מלכות השמים נועדו
להפיץ "סוד" זה, שהיה חבוי בבית הספר האיסיי, לישראל ולעולם. בעוד
שהיהודים לא מודעים כלל לנושא מלכות השמים עד לתקופת הגאולה השלמה ומכירים באופן
כללי בעולם הבא, הנוצרים כן התוודעו למלכות השמים דרך כתבי הנצרות. הם רואים בישוע
"כריסטו של מלכות השמים", ומאמינים כי אם הם זוכים במעשיהם, הם יוכלו
להיכנס אליה אחרי מותם. אמונה זו מעניקה להם תקווה בחיים ויראה לפחד מעוונות. עם
זאת, בשל התיאולוגיה המעוותת והאלילית שלהם, הבנה זו לוקה בחסר רב, כי היא מנותקת
מן האמונה המונותיאיסטית האמיתית, וחסרה את הקשר לאליהו הנביא ולהיסטוריית העם
היהודי.
הגואל חיים בתחייתו במלכות השמים הקים את
הסימן השלם של תחיית המתים, סימן שאותו ירש בזמנו אליהו הנביא, וישוע קיבל
אותו בצורתו ההתחלתית והלא שלמה. סימן זה בשלמותו בא להבהיר את עניין העולם הבא
ומלכות השמים לעולם, אך גם לסלול את הדרך לכך שבעתיד, בזמן שאנו לא מודעים לו כעת,
תתקיים תחיית המתים לפי המסורת, בה יקומו המתים מקברותיהם בגופים חדשים, ככתוב:
"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח"
(ישעיהו, כ"ה, 8).
בעת
הגאולה השלמה מגיעים הגואל, השופט המשוח במלכות השמים (ולא המשיח, כפי שמצוין
במסורת) ואליהו הנביא יחד, וניתן להבין כעת מדוע. הגואל הוא המביא את הסימנים
השלמים, ירושת אליהו הנביא, וברשות מה' ברוך הוא ומאליהו הנביא עצמו, מגלה אותם הגואל
בעולם דרך תלמידיו (בשל כך הסימן הפותח את הגאולה השלמה הוא סימן "בא הזמן",
כי הסימן הוא בשליחות אליהו הנביא, ופרץ מבשר אותו ברשות הצדיק חיים).
עניין נוסף שבא לידי ביטוי
ב"וישקהו" הוא הפיוס בין בני יעקב לבין בני עשו, כלומר בין העם היהודי
לאומות הנוצריות, פיוס שהינו השבת הלבבות ההיסטורית המנובאת (מלאכי ג', 24) אשר בסיומה
ישכון שלום אוניברסלי. מטרת שליחות ישוע הייתה להביא את הפיוס, אך היא לא צלחה, והוא
הצטרך להודות שלא בא להביא את השלום כי אם את החרב. זאת מאחר שהשליחות לא הייתה,
כאמור, אותה שליחות שה' תכנן מלכתחילה כי תביא לפיוס זה, אלא כזו שתשמש רק כשלב
ביניים בדרך ההיסטורית הארוכה לפיוס האמיתי בעת הגאולה השלמה.
במהלך הטקסט מובעים הקשרים המרתקים שבין
אותיות המילה "וישקהו" למזלות הדג הגדול לוויתן, לכוכבי מערך העגלה
הגדולה, ולשם המלא של ה' "אהיה אשר אהיה".
אלו הם הכתבים, שאת חלקם תרגמתי ועל חלקם ביצעתי
הגהות בשנים האחרונות. מדובר בחלק מכתבי ספר משנת חיים, והסיכום הקצר שהבאתי בטקסט
זה מטרתו ליצור אצל הקורא סקרנות ורצון להעמיק בהם ובתוכנם. חשוב להדגיש כי יש
כתבים אחרים מתוך ספר משנת חיים שאליהם לא נחשפתי וחלקם לא נכתב עד היום, אך למרות
זאת ניסיתי לסכם ולפרוס את הרעיונות והמסרים המרכזיים של הגאולה השלמה מתוך
הטקסטים שעליהם עברתי, מנקודת השקפה של מי שהתפלא מהם ומעוניין לשתף את המסרים
הנכללים בהם ולהבהירם לציבור הרחב.
ביצעתי עד היום את עבודת הכתבים בשמחה גדולה
ובהבנה כי נפלה לידי זכות גדולה. פעמים רבות הצליחה עבודה זו לשפר את מצב רוחי
בימים לא פשוטים, וכמעט תמיד היא רוממה את נפשי ואפשרה לי להתנתק למספר דקות או שעות
מענייני העולם הגשמי והיומיומי.
אני מודע לחשיבות הכתבים. פעמים רבות אני תוהה
מהם השינויים שיקרו בעת בה הם יופצו, וכאשר אנשים יעיינו בהם בתשומת לב. מה תהינה
התגובות והביקורות אליהם, וכיצד יתרחש השינוי העתידי בעקבות הבנתם, אך מחשבות
ותהיות אלו לא מסיטות אותי מן הדרך, אלא להפך, הן מדרבנות אותי להמשיך קדימה, גם
אם עלי למלא במקביל מטלות יומיומיות כלימודים אקדמאים ועבודה לצרכי פרנסה. אני
מתפלל בכל יום לה' ברוך הוא שיחזק אותי בדרכי זו.
כל הטקסטים של ספר משנת חיים טרם יצאו לאור
באופן מודפס, מאחר שאסור לתלמידים להרוויח מהם, כי לשם שמים נכתבו, אך כן ניתנה
הרשאה להעלות אותם באינטרנט. בנוסף, תקוותו של פרץ ושל שאר התלמידים היא שבית ספר
אסתר ללימודי דברי הגאולה השלמה יוקם כמוסד פתוח בבאר שבע, ויעזרנו ה' ברוך הוא להגשים
את המטרה החשובה הזאת. אמן וכן יהי רצון.
במקביל
לחשיבות העיסוק בכתבים חשוב לי לשוב ולציין את הקשר החזק שלי עם פרץ, אשר מסייע לי
רבות, בודק את הטקסטים לאחר תרגומיי והגהותיי, וזמין תמיד לשאלות בכל סוגיה שהיא.
אני מתפלל רבות שה' ברוך הוא ישמור על בריאותו ויחזק אותו ואת משפחתו.
לסיכום, אשא תפילה לה' שטקסט זה יאיר את
עיניהם של אנשים רבים בעולמנו, יהודים ולא יהודים כאחד, אשר ישכילו דרכו ויבינו את
אמיתות האמונה המונותיאיסטית הטהורה בדרך להגעה אל הגאולה השלמה בזכות הצדיק
האחרון, הגואל חיים. אמן וכן יהי רצון.
[1] הספר "בין הסימנים ההתחלתיים לסימנים השלמים", שנקרא בזמנו "ספר אסתר 13". מדובר בספר אשר נכלל בקובץ הטקסטים הגדול המכונה "ספר שושנת משנת חיים" – טקסטים אותם כתב פרץ גרין, תלמידו של הצדיק חיים בשלוש שפות (אנגלית, איטלקית ועברית) ואשר חלקם תורגם על ידי תלמידיו של פרץ לשפות אחרות. כתבים אלו עוסקים בענייני הגאולה השלישית השלמה.
[2] בעלה זה נכללים כתבים נוספים: חמישה לוחות הברית והחרם מדאורייתא, עניין המגדל, מאחורי דלת הברזל של 770 ועוד.
[3] בהמשך תרגמתי/ביצעתי הגהות לטקסטים נוספים בעלה זה: חמור הכוכבים, חמור השושנה, מסתובב הגלגל של אחשוורוש ועוד.
[4] בעלה זה נכלל ספר חשוב נוסף: "יציאתו של פרץ מחב"ד והיכרותו עם הצדיק חיים".
[5] בספר משנת חיים נכללים שני ספרים שאינם טקסטים אשר נכתבו על ידי פרץ: ספר מלחמות השם וספר הישר.