כתב: פרץ גרין

תרגם: משה לוי

 

לוח 4 הסימנים השלמים הגדולים הראשונים

 

הסימן הראשון

סימן ספר הכוכבים של אברהם, אב המון גויים

סימן כוכבי הגאולה השלמה

סימן האיחוד הגדול

סימן הכניסה לדור הרביעי

סימן הסימן שבוצע על-ידי המורה חיים, המקשר את זמן הדור הרביעי למסלול 4000 השנים של כוכב אברהם

סימן המהירות הגדולה של אירועי הדור הרביעי

סימן הכוכב המשיחי של כריסטו, שבא בזכות הענווה

 

לסימן זה יש יותר תארים מן השאר, מאחר שהוא הסימן הגדול הראשון, המכיל במיזוג סימנים את חמשת הסימנים הגדולים שמגיעים אחריו. יש למעשה 5 כוכבי גאולה הנראים בסימן הראשון. מסימן המורה חיים אנו לומדים על מיקום הכוכב הרביעי והכוכב הראשון, ומכך אנו לומדים על מיקום השאר. אנו, כתלמידים, חייבים לנסות להבין את השיעורים שהמורה חיים מלמד אותנו.

התנאי המוקדם הראשון החיוני של הגאולה השלמה הוא הכרזת צו הזמן. יש צו זמן, אשר נקבע על-ידי אל שדי, הבורא הגואל הכול יכול, אשר קובע מתי הגאולה השלמה תגיע לעולם. במשך זמן זה נכלל גם הזמן שבו האל מציג את עצמו ביום ה' הגדול והנורא, גם אם קיימת זכות לכך וגם או לא.

עם ישראל מחכה, לפי המסורת, לעת הקץ. מונח זה מצביע על כפילות בנוגע לסוף גזרת הגלות, ולהתחלת הגאולה השלמה. כאשר הגואל האחרון, חיים, מצביע על הגעת הכוכב הרביעי, הוא מכריז שהדור הרביעי הגיע. נכון הוא שהגואל עצמו מלמד זאת לעולם, מאחר שזו זכות של הגואל האחרון לפיה הגאולה השלמה נפתחת לעולם שנים רבות לפני גזרת הזמן הסופית של יום ה'.

חלק מן הקבלה החדשה של הברית החדשה השלמה הוא הידיעה שהסבל האחרון של הצדיק חיים, כקורבן, נחשב כאילו הוא נשא את "משקל" הגזרה העולמית הנוראה במשך 35 שנים. לאחר גילוי בסימני חלומות שהדור הרביעי הוא דור כפול הכולל 35 שנים ראשונות ו-30 שנים שבאות אחריהן, אנו מאמינים שקיימת כאן התאמה. בחלום אחר הייתה אינדיקציה לכך שבחלק השני של הדור הרביעי פעולות האנושות (ובייחוד חטאי הגנטיקה שיוצאים אז) הם כה שנואים על-ידי ה', שהוא מסיר, כביכול, את הגנתו מן העולם, השם ישמרנו, והאנושות תהפוך לג'ונגל (במקביל, החלום הצביע על כך שההגנה החדשה של הסימנים השלמים תישאר, ברוך השם).

לפיכך הדור הרביעי אורכו 65 שנים. במהלך החלק הראשון בן 35 השנים, אף כי דברים גדולים ונוראים קורים בו, חסד ה' עדיין קיים ומתקיימת הגנה על העולם. זאת בזכות הקורבן הסופי של הצדיק העניו, חיים, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים. בשל אותה זכות, חסד ה' עלינו מאפשר להכין את השיעורים החשובים של ספר משנת חיים ולייסד את בתי הספר ואת משימות הגאולה השלמה, שהינם הכרח לישועת העולם, במיוחד בחלק השני של הדור הרביעי.

בחלק השני של הדור הרביעי, עומד, למרבה הצער, הרוע בעולם עמידה אחרונה לפני הריסתו הגדולה והסופית. מדובר בעמידה אחרונה במאבק של כוחות הטוב נגד הרע, שבו כוחות הרע רואים, כביכול, שסופם קרב, ולכן הם יוצאים למאבק חסר פשרות לחיים או למוות. כה עצום כוחם, עד שיוכלו הם לגבור על כל הכוחות החיוביים של האנושות, לולא יכניעו אותם לבסוף המלחמות הגדולות והעוצמתיות של אל שדי באותו יום ה' גדול ונורא.

המושג "גדול ונורא" מצביע גם על כפילות הדור הרביעי: "גדולה" הישועה בניסים עצומים וגדולים של ה', ו"נוראה" בהרס, באסונות, במלחמות, ברעב, במגפות ובקללות, שנופלות על העולם, השם יצילנו.

נכון גם שהגואל חיים העניק סימן נבואי אודות היבחרותו על-ידי ה' לגואל האחרון, ואודות אמיתות העובדה שהעולם נכנס לדור הרביעי. לפיכך הצדיק לא אמר כאן: "ה' יעשה סימן", אלא "אני אעשה סימן". הוא הכריז באמירה כללית על הדור הרביעי: "כאשר נגיע לכוכב הרביעי, אני אבצע סימן, והכול יתקדם במהירות גדולה".

כל הדור הרביעי מאופיין במהירות עצומה של אירועים ומאורעות, שינויים קיצוניים, תגליות מהפכניות וקפיצות טכנולוגיות. בנקודה זו יש לזכור חלק מן המאורעות שהתרחשו משנת 1983 ל-1995 כנפילת הקומוניזם, נפילת חומת ברלין, כניסת האפיפיור לבית הכנסת ברומא, עליית יהודי אתיופיה, המלחמה נגד עיראק, חילופי השלטון בישראל ורצח רבין, העלייה מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר, וכן אירועים קשים רבים כשיטפונות, שרפות, רעידות אדמה ואסונות טבע נוספים, או כאסונות מעשה ידי אדם כאסון צ'רנוביל והתפשטות מחלת האיידס, ישמרנו ה' מכל אלו[1].

הסימן עצמו, שהתבצע על-ידי המורה חיים, עובר מן הכוכב הרביעי לכוכב הראשון. סימן הכוכבים, עם זאת, לא מתחיל עם המורה עצמו, אלא עם פתיחת ספר הכוכבים של אברהם אבינו, שבו שמות רבים של אומות העולם. בדרך זו אנו מבינים מיד את חשיבות ספר זה, ואת מעורבותנו בברית החדשה השלמה, המבוססת על ברית אברהם, על האמונה המונותיאיסטית האמיתית של אברהם ועל הגנת ה' דרך מגן אברהם. הגאולה השלמה, בדומה לגאולה הראשונה ממצרים, מבוססת על הבטחות ה' לאברהם בנוגע לצאצאיו.

דרך לימוד הסימן, בסיוע הידע המסורתי והמדרשי שלי בנוגע לכוכב אברהם, הבנתי שהמונח "הכוכב הרביעי", שמצביע על המונח "הדור הרביעי" (במקום, לדוגמא, על אחרית הימים או על ימות המשיח וכו'), מציין גם את סיום המסלול בן 4000 השנים של הכוכב. מאוחר יותר התברר ש-65 שנות הדור הרביעי משלימות בדיוק מסלול של 4000 שנים.

מכריע לפיכך לקבוע את משמעויות סימן הכוכבים של הגאולה השלמה ולהבין שהכוכב הראשון, שכלפיו ביצע המורה חיים את ה"סימן" מן הכוכב הרביעי, מתייחס לכוכב אברהם, הקושר בדרכו 4000 שנים של מסלול גאולי גדול - מלידת אברהם אבינו ועד לדור הרביעי של הגאולה השלמה.

בסימן הכוכבים המורה ביצע סימן, אך באותו הזמן גם אמר שיבצע סימן בעתיד כאשר העולם יגיע אל הדור הרביעי. ההתייחסות לזמן העתידי יחד עם פעולת הסימן המבוצעת בהווה, מצביעה על כך שספירת שנות הדור הרביעי מתחילה מיד עם הגעת הסימן וביצועו, אך הדור הרביעי הוא תקופה מתמשכת. אם, לדוגמא, מהירות האירועים הייתה מדהימה במספר מקרים ב-12 השנים הראשונות, מדובר רק בסימנים מקדימים ביחס לאירועים שהתרחשו ב-12 השנים הבאות, המאמתים את הנבואה אודות מהירות הדור הרביעי. לפיכך מדובר בסימן מתמשך, שבו מהירות האירועים הולכת וגוברת עד לסוף הדור הרביעי.

מן הסימן שנראה בסימן הכוכבים, ציפינו, אני והתלמידים, לכך שהמורה אכן יבצע סימן בשמים. ואכן, הסימן התממש בפני 14 תלמידים ב-22:30 ביער סילה (Sila) בקלבריה, ביוני 1988, בשנה השישית של הסימנים, תחת סימן תחיית המורה חיים. כוכב (או עצם כוכבי) עבר לרוחב השמים ישירות לכיוון ארבעת כוכבי ידית המצקת (העגלה) הגדולה (המתאימים לארבעת הכוכבים שנראו בסימן הכוכבים), והפך בהיר יותר ויותר עם התקדמותו. כיוון מסלולו נפגש בדיוק עם הכוכב הרביעי הנעתק. כאשר הוא פגש את הכוכב הרביעי, הוא התפוצץ, ונראתה קריסה בהירה. הכוכב המשיך מעט במסלולו, החוויר ונפל בקו ישר, עד שנגע בכוכב הראשון והתמוסס עד שנעלם.

הייתה לנו הזכות להיות עדים ולהעניק עדות אודות הסימן שביצע המורה חיים והצביע על כך שמדובר בזמן הדור הרביעי. הסימן התרחש בשנה השישית, מאחר שהסימן השישי קושר את כל הסימנים הקודמים לסימן הכוכבים ומביא עימו את הברכה הבאה במנהג החדש: "ברוך אהיה אשר אהיה, הקושר את סימן תחיית המתים לסימן כוכבי הגאולה".

כעת, במסגרת 4000 שנות היסטוריה גאולית, במסלול ארוך של כוכב אברהם, וכאשר כוכב הגואל חיים מלמד אותנו על כוכבי הגאולה, המורה מגיע כדי לחשוף את הגעתו של הכוכב האוניברסאלי המשיחי המפליא של כריסטו, אשר עם ההגעה עבור הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, הופך לצפנת פענח של כל התעלומות המשיחיות והבלבול הגאולי של 3000 השנים האחרונות.

זהו גם הכוכב האוניברסאלי המדהים ורב המשימות של מלכיצדק, שלאחר שקשר את הקשר המשיחי הגאולי הגדול, אשר נוצר בשל שליחותו האניגמטית של כריסטו לפני 2000 שנים, מופיע כעת עבור הגאולה השלמה בצורתו הסופית ככוכב הסימנים המשיחיים והגאוליים השלמים של השופט המשוח במלכות השמים, בזכות תחיית המורה העניו חיים, ומתיר את הקשר הגדול. הדבר פותח את סימני התיקון הגדול של הנצרות ומגלה את כל המטרות והמשמעויות של שליחות ישוע, השליחות הקשורה לסימן הנבואי מן התורה, סימן האיל שהוקרב במקומו של יצחק אבינו.

כמו כן יוצא ממנו ה"סוד" של הסימנים ההתחלתיים, שנחשפו לחכמים הנסתרים בבית ספר האיסיים, ולכן מתגלים גם המקורות האמיתיים של הנצרות, שאותם חיפשו בשקיקה חוקרי כתבי האיסיים במשך 40 השנים האחרונות.

בין אם יהודים או נוצרים, מידה רבה של ענווה נדרשת כדי לקבל ולהבין את הבשורות החדשות הנפלאות הנובעות מתיקון הנצרות. היהודים חייבים להיות ענווים כדי להבין שלמטרות של השליחות ההיסטורית, במסגרת התוכנית האלוהית של ההיסטוריה, יש תפקיד להביא, לבסוף, את האוניברסאליות הנדרשת לגאולה השלמה. הנוצרים, מאידך גיסא, חייבים להיות ענווים כדי להכיר את הטעויות החמורות של כל התיאולוגיה הנוצרית המסורתית כשילוש, האלהת כריסטו, הלידה מן הבתולה, הלוגוס של יוחנן וכו'. הם חייבים לצאת מן הנצרות המסורתית ולהתוודע למונחי הברית האוניברסאלית המחודשת של הגאולה השלמה עבור מזבח העמים (מזבח מלכיצדק) בבית הגאולה.

עבור כולם, המורה מסביר ומזהיר באותו הזמן ש"זהו כוכבו של כריסטו, הבא בזכות הענווה". בשל ענוותו הגדולה של המורה, הוא עצמו מבשר לעולם בשורה מדהימה אודות "חזרת" כוכב כריסטו. כגואל האחרון של ישראל, אין זו בשורה מינורית. עם זאת, יש להבין את העניין על-פי ההגדרות החדשות של הסימנים השלמים.

כשופט המשוח האחרון של העמים, אין זה דבר קטן להצהיר לכל האומות הנוצריות שהנצרות המסורתית שגויה. הצדיק העניו והצנוע, שנבחר כגואל, חייב להכריז בענווה את מה שעליו להכריז וללמד את הידע הדרוש למען הגאולה השלמה.

לפיכך אנו חייבים ללכת בדרך ענוות המורה ולא לשפוט את מה שיש להבין לפי דעות קדומות. אם הייתם יכולים להסיק לבדכם את מטרות התוכנית ההיסטורית של ה' בהבאת העולם אל הגאולה השלמה, אזי לא היה צורך בסימנים השלמים ובפתרונות הגאוליים שהם מכילים. קראו את ספר המפליא ושפטו את העניין לאחר מכן.

כל היבט של הסימנים השלמים הוא מפליא, נבואי וחדש. האם אין זה מדהים שהסימן הראשון וההכרחי לכל שאר סימני הגאולה, הכולל את ספר הכוכבים של אברהם אבינו, התקבל בידי לא יהודי, ערל וקתולי? מדובר בבעלה של איליאדה לוי, ג'ינו טמפיירי, חבר קרוב. הוא יודע מעט מאוד על הדת, רק מספר תפיסות בסיסיות בשל היותו חלק ממשפחת לוי, אך הוא אדם טוב עם לב נדיב, שחפץ בטוב כלפי הזולת. היו לו רחמים כלפי הצדיק כאשר הוא סבל את סבלו האחרון, ולכן הוא זכה לקבל את הסימן הנפלא, שיהפוך לבסוף לידוע בכל העולם ומושא ללימוד ולהתבוננות בכל הדורות הבאים.

העובדה שג'ינו הוא נוצרי לא נימול ואינו בקיא בענייני דת ואמונה היא נבואית. משמעות הדבר היא שכאשר הסימן נשלח לעולם, וג'ינו קיבל אותו, העובדה עצמה, כמו גם הנושאים הקשורים לג'ינו, הם בעלי תוכן נבואי. מדובר בהכרח נבואי בסדר הסימנים שהבשורות תגענה לאנשים בעולם, אנשים מכל דרכי החיים, ולכן, כאשר זה אפשרי (והיינו עדים לכך אלפי פעמים), הסימן יורד למטה אל דרגת ההמונים ועדיין מתקבל בשלמות וללא זיהום של כוחות אליליים.

לפיכך סימן הכוכבים, הפותח את הגאולה השלישית השלמה לאומות העולם, חייב להינתן לנוצרי, לא למוסלמי או ליהודי. אם הוא היה ניתן ליהודי, הוא לא היה מגיע למוסלמים או לנוצרים. אם הוא היה מגיע למוסלמי, הוא היה מגיע ליהודים אך לא לנוצרים, מאחר שהתיאולוגיה האלילית של כל הנצרות היא פסולה אל מול האמונה המונותיאיסטית האמיתית. אם, לעומת זאת, נוצרי יכול לקבל את הסימן, בוודאי שהוא יכול להתקבל על-ידי מוסלמי או יהודי.

קבלה זו, עם זאת, ניתנה לנוצרי קתולי שהוא קתולי בתרבותו אך לא באמונתו. ג'ינו לא מאמין בשילוש או בהאלהת כריסטו או בלידה מן הבתולה. האמונה שיש בליבו היא לאל חי אחד ולבורא היקום[2]. בדרכו שלו, ג'ינו חי באמונתו. הוא גם מחובר ליהדות דרך נישואיו אך גם בשל הכבוד שהוא רוחש לעם היהודי. הכבוד ליהודים הוא מרכיב חשוב ותנאי בל יעבור לישועה דרך הברית החדשה של הגאולה השלמה.

מאידך גיסא, לא היה זה אפשרי שג'ינו יקבל לבדו את ספר הכוכבים. מאחר שהסימן חייב להגיע לגבולות הרחוקים ביותר, אין הוא יכול להתנתק ממקור ההתגלות בהר סיני אלא חייב הוא להיות תמיד בידי עם ישראל. אם לא, הוא יצא אל עמי העולם, אשר יתרחקו מעם ישראל הקטן וקשה העורף וינסו לשייך את ההתגלות לעצמם בלבד. לפיכך, על אף שג'ינו קיבל את סימן הכוכבים, ספר הכוכבים בסימן היה בידי ג'יורדנו לוי, אשר מייצג את קבלתו של ספר הכוכבים של אברהם אבינו על-ידי העם היהודי.

ג'יורדנו לוי הוא קצב, אשר היה במשך שנים רבות בעל חנות בשר כשרה במילאנו, ואינו רב, מלומד או בעל גמרא. אהבתו הגדולה, מחוץ למשפחתו ולעבודתו, היא כדורגל. חלומו הגדול היה לראות את בנו דניאל משחק כדורגל מקצועני. יש לו גם תכונות יוצאות דופן ולב גדול המלא בשמחה, באמונה ובאהבת אל שדי.-

בשל אהבתו לצדיק חיים ובשל סבלו האישי בעקבות סבל המורה בעת קורבנו האחרון, ג'יורדנו זכה לקבל, דרך ג'ינו, את ספר הכוכבים של אברהם אבינו בסימן הראשון, וכן את הסימן השישי הגדול של תחיית המורה חיים. בעוד בסימן הראשון ג'ינו חלם וג'יורדנו הופיע בחלום, בסימן השישי ג'יורדנו חלם וג'ינו הופיע בחלום. זהו כשלעצמו סימן המצביע כי מחזור ששת הסימנים הגדולים הושלם ומתבצעת חזרה אל סימן הכוכבים.

כפי שג'ינו הפך לסימן נבואי בקביעת הגבולות שבמסגרתם יתקבל הגילוי החדש בקרב אומות העולם, כך גם ג'יורדנו, דרך הסימנים, הפך לסימן נבואי המגדיר את הקטגוריות של היהודים, אשר יוכלו לקבל את הגילוי הגדול והחדש מה' אלוהינו. אין משמעות רבה בלהיות "דתי" או לא (ולא משנה משמעות המונח), אלא חשוב להיות להוט באמונה באל שדי ובעל לב פשוט כילד אל מול ה' אלוהינו. רק לאחר מכן מגיעים יום כיפור, פסח, שבת וכשרות.

הסימנים השלמים הנפלאים, אשר לירידתם חיכינו מבריאת העולם, חייבים להתמזג עם "ספר הזכויות" של אנשים בעולם כדי לרדת. "ספר הזכויות" פתוח עבור העולם בזכות המורה הנבחר למען כל הדורות, חיים. בזכות הצדיק, גם אנחנו יכולים להיכתב בספר הזכויות. למען האמת הזכות היא של הצדיק הנבחר, חיים, ובמסגרת זכות זו, אנו נכתבים בספר המזל הטוב. אנו בעלי המזל הטוב, אשר בזכות ענוותו העצומה של הצדיק חיים ואהבת ה' אליו, ראינו את פתיחת ירידת מלכות השמים.

 

הסימן השני

סימן השופט המשוח במלכות השמים

 

חלומות מלכות השמים עדיין לא ידועים להמונים. הזכות הגדולה לדעת את שם השופט המשוח במלכות השמים של הגאולה השלמה היא מיוחדת לשלב זה בהיסטוריה עבור ישועה אישית, אם מאמינים בבחירת ה' במורה חיים כגואל האחרון. ישועה אישית, חוץ מאשר דרך התעלות רוחנית שכל אדם יכול להשיג באמצעות הידע והאמונה בסימנים השלמים, משמעותה שהשמירה החדשה, המגן המחודש של אברהם בגאולה השלמה, יורדת מאל שדי למלכות השמים, ודרך כוכבי הגאולה השלמה היא הופכת להיות מגן[3] על הארץ מסביב לאדם המאמין.

השמירה החדשה של הדג הגדול[4] של שביל החלב קשורה לסימנים המשיחיים והגאוליים השלמים של הגאולה השלמה, המסמלים את המטרות החיוניות של הגאולה השלמה במהלך הדור הרביעי. אנשים יזדקקו להגנת ה' יותר מאי פעם בתקופת הדור הנפרד הגדול והנורא הזה. הצדיק הנסתר, חיים, הוא "יורש" ברכת אברהם ו"סודות" מגן אברהם. כשופט המשוח הנבחר החדש של מלכות השמים, הוא קושר את השמירה למי שנמצא תחת סימני הברית החדשה השלמה.

סימן החמור אוכל לחם משלב את השמירה במנהג החדש של בית התפילה של הגאולה השלמה. מי שמשתתף במנהג החדש באמונה נכונה נוטל חלק בשמירה החדשה.

השופט המשוח יושב על כסא במלכות השמים. הדבר תואם את הפסוק במלאכי (ג', 1): "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים". מיד לאחר מותו של הצדיק הנסתר, הוא הובא אל היכלו במלכות השמים החדשה.

הוא "נמשח" כראש כל המשימות והסימנים המשיחיים, אשר יהיו על פני האדמה בהתפתחות ההיסטורית של הגאולה השלמה. אותם סימנים יורדים מבית פרץ[5], איש הסימנים, העובד בשיתוף פעולה ישיר עם ההפתעה הגדולה של הזמן החדש, החמור המשיחי הנפלא האוכל לחם. החמור אוכל סוגים מגוונים של לחם משיחי ומפיץ אותם בין התלמידים. פרץ לוכד את הסימן הנסתר בלחם, מבצע סימן או סימנים תואמים לסימן שהתקבל ונוסד בבית הגאולה, ומסביר אותם בכתב. בדרך זו הסימנים המשיחיים יורדים בצורתם הסימנית, תוך שהם מייסדים ומסבירים את המידות האמיתיות והאיזון הראוי לאותם סימנים משיחיים.

איני יודע מה יעשה החמור המשיחי אחרי הדור הרביעי, כאשר הסימן המשיחי של בית דוד ייוסד בישראל. החמור של מלכות השמים ניתן לגואל האחרון כדי שירכב עליו כרצונו. ישנם סימנים נבואיים נוספים מחוץ לישראל, כסימן "צמח", אשר בהתאם לסימנים שהתקבלו, יהיה הסימן של ההפצה הבינלאומית של הברית החדשה של הגאולה השלמה בארצות הברית. סימן זה קשור לזרח, בן יהודה ותמר, שאורו מאיר לעולם. יהיה גם סימן באיטליה הנובע מן הסימנים המשיחיים של יוסף, אותם קיבלנו בשש השנים הראשונות. ייתכן גם שיהיה סימן משיחי "נעתק" בצפון (צרפת, אנגליה, הולנד), הדרוש לסגור את "הפינה הרביעית" של השמירה החדשה למען העולם.

עם זאת, עד שהסימן הנבואי של משיח בן דוד לא יתגשם בישראל (עם הקמת בית התפילה המנובא לכל העמים, הוא בית הגאולה בן שבע הקומות שניתן בסימנים השלמים, בית המקדש השלישי והסופי בירושלים, אשר לא ייהרס לעולם), כל הסימנים שנשאנו ואנו נושאים נקראים "סימנים משיחיים": אלו הם סימנים שהובאו ממלכות השמים אל הארץ דרך החמור המשיחי האוכל לחם. מאמצי ההכנה הגדולים של החמור לייסד את הסימנים יסתיימו ככל הנראה בסוף הדור הרביעי, כאשר אותם סימנים יהפכו למציאות בישראל ובעולם. עם זאת, כאמור, איני יודע איזו עבודה יעשה החמור באותו הזמן. זה מעבר לסימני.

הנקודה המרכזית היא שלנבואה לעיל יש מטרה חשובה מאוד בהקשר זה. ה"אדון" אותו אתם מבקשים הוא לא משיח בן דוד שנכנס פתאום אל היכלו בירושלים. הדרך לירושלים היא ארוכה, גם אם היא מתקצרת בשל מהירות הדור הרביעי.

משיח בן דוד גם לא יהיה משיח שלאחר המוות. מישהו אחר נקרא לתפקיד מיוחס זה כאשר עזב את העולם, וכך כל הסימנים המשיחיים שמגיעים נקשרים ל"אדון המשוח במלכות השמים", השולח ומכוון את אותם סימנים אל הארץ מכיסאו שבמלכות השמים. מסיבה זו המילה "אדון" נכתבה בפסוק, השונה בתוארו מכל שאר הפסוקים המתייחסים למשיח ולגאולה השלמה.

לומדי התורה היהודים אינם חשים בנוח עם שימוש זה במילה "אדון", בעיקר מאחר שבנצרות משתמשים בפסוק כדי לבטא את הקשר האלילי שבין האל לישוע, תועבה תיאולוגית מוחלטת (נזכיר גם שקבוצות חסידיות מכנות את רבם "אדוננו" או "אדמו"ר" (אדוננו, מורנו ורבנו), וראוי שתבדוקנה את התיאולוגיה שלהם)[6].

עם זאת, יש איזון בדרך בה הפסוק מציין את המונח "אדון" ומיד אחר כך מזכיר כי הוא "בא אל היכלו" בפתאומיות חידתית. מהו הקשר שבין מהירות כניסת ה"אדון" להיכלו לבין היותו הדמות לה חיכיתם תמיד? הגואל האחרון הנבחר הוא זה שהובא מיד לאחר קורבנו אל ארמונו או היכלו במלכות השמים, בה הוא מונה לשופט המשוח עבור כל ה"משימות המשיחיות" והסימנים שיתגשמו על הארץ. לפיכך הוא נקרא "אדון" על כל המשיחים בעתיד.

אין לנו רשות להשתמש במונח "אדון" כשאנו מדברים על המורה חיים, מאחר שיהיה זה ההפך הגמור מרצונו. הסבר הפסוק, עם זאת, הוא חלק מפרשנויות טקסטואליות של נבואות שונות, אותן ניתן להבין רק באור הגילוי הסופי של הסימנים השלמים.

אנו כעת בתחילת מסלול היסטורי ארוך. מלבד אחדים ששמעו על הכרזותינו ונשארו באמונה אודות מה שקיבלנו, כל העולם לא יודע עדיין דבר על הגילוי המדהים והנפלא. העולם גם לא יודע דבר אודות מלכות השמים החדשה, ולמעשה גם אנו עדיין איננו מודעים לכול.

מטרת הסימנים היא לאפשר לנו להחזיק במונחים אמיתיים המשקפים אמיתות נעלות, גם אם איננו יכולים להגיע להבנתם המלאה. דתות היהדות, הנצרות והאסלאם מכירות כולן בעובדה שבעתיד תתרחש הרמוניה שמימית, ואז תרד מלכות השמים לעולם (אף על פי שמונח מלכות השמים כפי שאנו משתמשים בו כיום אין לו הקבלה מדויקת במסורת היהודית ובאסלאם), ותביא איתה הרמוניה. כולם מכירים גם בתפיסה שהגעת המלכות, ולא משנה עד כמה היא מפוארת, חייבת לעבור דרך שלב היסטורי של ימי הדין האחרונים. ה"ירידה" של מלכות השמים היא מטבעה סימן כפול. המלכות הטהורה לא תרד אל עולם טמא, ואם הזמן של ירידתה נגזר, הרי שהיא תהרוס את כל הטומאה שבעולם במהלך ירידתה. ההשגחה האלוהית לא תרד לעולם מלא באלילות, בפולחנים אליליים, במיסטיקנים אליליים ובתיאולוגיה אלילית. כל זאת ייהרס יחד עם היהירים, תאבי הבצע, המתועבים ועושי העוול מכל סוג, אשר צצים כעשב על פני הארץ. הדור הרביעי הוא גדול אך גם נורא בימי הדין האחרונים.

אזכור מלכות השמים עלה בנבואות בדרכים רבות. ביטויים הרמוניים כ"וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ" (ישעיהו, י"א, 6) מתארים כיצד ההרמוניה תתקיים לאחר ש"תינשא" לאמונה העליונה ולפעולות ההרמוניות של האנושות. מלכות השלום.

השופט המשוח במלכות השמים, שנבחר על-ידי אל שדי עבור הגאולה השלמה, הוא עבד ה' העניו והסובל, אשר הקריב עצמו לפני ה' למען האנושות. מה' אלוהינו נקבע שכל האנושות תפיק תועלת מקורבן זה.

מלכות השמים היא האופן שבו כל ההטבות העליונות האהובות על-ידי אל שדי לטובת ברואיו יורדות לעולם. בזמן שנקבע ובהתאם לזכות באותו זמן, הגואל האחרון מבצע את קורבנו האחרון, מת למען השלמת הקורבן, קם לתחייה מן המתים בסימן השלם והסופי של התחייה ונלקח אל השמים החדשים של מלכות השמים שנבראו אל היכלו בארמון השמימי, בו הוא מקבל את התואר "השופט המשוח של מלכות השמים". עליו אמרה הנבואה: "כִּי אִם-עָשָׂה אֶת-אֲשֶׁר חָפַצְתִּי, וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו" (שם, נ"ה, 11).

תפקידנו, למעשה, הוא לעשות כמיטב יכולתנו כדי לדבוק ביתרונות שנובעים ממלכות השמים ולא לנסות ולהבין מה היא המלכות במהותה השמימית. כל מה שיתקבל בדרך של חזיונות או מחשבות נעלות יתקבל בשלווה ובחוכמת הענווה הפנימית, כמתנה מה' למי ששומר את סודו.

יש, עם זאת, לימוד רחב ביותר היורד ממלכות השמים והופך, בעזרת השם, לירושה עצומה של ספר משנת חיים. השיעורים הללו מערבים את מידות האופי והרוח, הנדרשות כדי להפוך לזכאים להתעלות, הנובעת ממדרגות השיש הלבן של ארמון מלכות השמים. מדרגות אלו משתכללות בספר משנת חיים לעשר מידות לשם "עלייה" אל מלכות השמים: אמונה, ברכה, מידות הלב, תפילה, השראה אלוהית, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם ושתיקה[7].

מעל למדרגות השיש הלבן יושב השופט המשוח של המלכות, המורה חיים. מתחת, למרגלות מדרגות השיש הלבן, ניצב בסימן השני רנאטו לוי. רנאטו, על אף שלא התחיל לעלות על המדרגות הללו, יכול היה לראות את המורה ולהביט בו.

הדבר מסמל מתנה גדולה של המורה חיים לאנושות. מספיק להיות בדרגתו של רנאטו לוי כדי לקבל את התגמולים של השופט המשוח ממלכות השמים.

רנאטו עבד עם אחיו ג'יורדנו בקצביה. הוא אדם צנוע בדרכו. עניינו הגדול הוא מכוניות. הוא לא האחד שיש לדבר איתו על דת או על חייו האישיים, אלא אם ישנה סיבה מיוחדת לכך. הוא זכה לקבל את הסימן הנפלא הזה בשל אהבתו והכבוד הגדול שרחש למורה חיים. לימודו של רנאטו עם הצדיק חיים מסתכם במונח "אל שדי". רנאטו קיבל מן המורה הסבר לומר "אל שדי" בכל רגע לשם הגנה, בייחוד נגד עין הרע ולשון הרע, שכלפיהם רנאטו רגיש מאוד ואף מפחד. לאחר שקיבל את ההסבר מן המורה, רנאטו לא הפסיק לעולם לומר "אל שדי".

הוא לא רק אומר זאת. הוא מעלה את אמונתו בכל פעם, והאהבה לאל שדי מורגשת בליבו. בשל אמונה זו הוא זכה לקבל את אחד מששת הסימנים ההיסטוריים הגדולים של הגאולה השלמה, ואמונה זו מספיקה לקשור את סימן השופט המשוח של מלכות השמים אל הארץ.

רנאטו הוא אדם פשוט, אין לו יומרות להתבונן בהתעלות העלייה אל המידות הטהורות והלבנות של מלכות השמים. בקשו ממנו למנות בפניכם דגמי מכוניות ולספר לכם על ההבדלים ביניהן מבחינת מבנה, חלקים וכו' מא' עד ת', והוא יעשה זאת ברצון, אך על מדרגות שיש לבנות? הוא מסתפק לגמרי במה שראה בחלומו.

ההמונים, כרנאטו, עומדים בתחתית גרם מדרגות השיש הלבן. הם זקוקים לזכות של אמונת רנאטו כדי להתקשר לסימן השופט המשוח במלכות השמים, מאחר שגם להם אין שאיפות עדיין. זו הסיבה שמשמעותית כל כך העובדה שעל אף שרנאטו עדיין לא נגע במדרגה הראשונה, הוא יכול לראות את המורה חיים. רבים, כרנאטו, רוצים לחיות באמונה האמיתית בה', ולקבל את הגנתו. אל שדי והגואל הקדוש של כל האנושות שלח את הגואל האחרון, חיים, לסייע להמונים לקבל את האמונה האמיתית של אברהם אבינו באל שדי, לקשרם עם המגן החדש של אברהם, ולהכינם לזמן שבו צאצאיהם ירצו לעלות על מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים.

 

הסימן השלישי

סימן האור החדש של חנוכת החנוכות[8]

 

בסימן הכללי הראשון הופיעו המורה ופרץ. בסימן הכוכבים הופיעו ג'יורדנו, ג'ינו והמורה חיים (פעמיים). בסימן מלכות השמים הופיעו המורה ורנאטו. בסימן האור החדש, מר רמו לוי, עליו השלום, ראה חנוכייה גדולה. בסימן החמור אוכל לחם, גב' נלדה לוי ראתה את הסצנה של החמור, בעוד פרץ הביט עליה. בסימן הדור הרביעי, דוד לוי הביט על סצנות רבות בישראל. בסימן השישי האחרון, ג'יורדנו פגש את המורה ואת הגברת מזל, אשתו של המורה, ואז הופיע ג'ינו.

פרץ לא משנה. מה שלא תגידו שהוא, הוא לא, ומה שתגידו שהוא לא, הוא לא, מלבד בנוגע לסימן הקרוי פרץ, איש הסימנים.

עם זאת, התלמידים המקבלים את הסימנים כן חשובים. כמוסבר, הסימנים השלמים "עוצבו", כביכול, על-ידי ה', כדי שיקבלו את "השלמתם העולמית" דרך זכויות האנשים בעולם. לפיכך כאשר תלמיד מקבל סימן, הוא "נחתם" בסימן בדרך כזו שאותו תלמיד הופך לסימן נבואי בעצמו, המשפיע על קבוצות דומות של אנשים.

דרך סימן פרץ, הסימנים נקלטים בכתיבה, מוסברים וכו'.

דרך הקבלה של ג'ינו, קבוצות רבות של נוצרים יכולים להיכנס אל הברית החדשה של הגאולה השלמה.

דרך הקבלה של רנאטו, ההמונים יכולים לקבל את השפעתו הטובה של השופט המשוח במלכות השמים.

דרך הקבלה של רמו לוי, מי שמתחבר לתפיסת האהבה האוניברסאלית והרצון הטוב ההדדי בין האנשים יכול להתקשר אל האור האוניברסאלי החדש של הגאולה השלמה, אור שיוצא מ"חנוכת החנוכות" של בית התפילה המנובא, האהוב על-ידי כל העמים.

דרך הקבלה של נלדה לוי, המוני נשים, נשים נאמנות לבעליהן ולילדיהן אשר חיות באמונת ה' עצומה, תוכלנה לראות את החמור ולקבל את לחם הגאולה השלמה.

דרך הקבלה של דוד לוי, קבוצות רבות של יהודים, המאמינים באלוהי ישראל הקדוש, אך גם, מסיבות רבות אפשריות, רחוקים ברמות שונות מדרכי ההלכה, יוכלו להגשים את שאיפותיהם ואת חובותיהם כיהודים, המצווים בתורה, במסגרת הרפורמה הגדולה ביהדות, המשתקפת בחוק החדש ובמנהג החדש על מזבח יהודה בבית התפילה של הגאולה השלמה.

דרך הקבלה של ג'יורדנו, יהודים רבים השייכים לבית הכנסת המסורתי במדינתם, כיהודים איטלקיים שנוהגים על-פי מנהג איטליה או כיהודים האמריקנים, שנולדו והתחנכו בארצות הברית כאמריקנים וקשורים לבית הכנסת המסורתי (ללא הבדל בין אורתודוכסים, קונסרבטיבים, רפורמים וכו'), יהודים אשר מרוצים מיהדות בית הכנסת או מן היהדות שהם רואים סביבם, יהודים אשר מקווים תמיד בליבם שה' ברוך הוא ירחם על עמו, יתעוררו בשמחה גדולה שנפלה על העולם עם תחייתו של המורה חיים. הסימן מושלם על-ידי ג'ינו, המרחיב את זכות הסימן של תחיית המורה חיים לאומות העולם.

בסימנים הראשון, השני והשישי, סימן הכוכבים, סימן מלכות השמים וסימן התחייה, הגואל האחרון הופיע. אלו הם שלושת הסימנים הגדולים של הגילוי החדש של מלכות השמים, והם מכילים שלושה מפתחות גדולים ושלושה חותמות גדולים של הגאולה השלמה. חותם הזמן, חותם המלכות וחותם התחייה.

הסימנים השלישי והרביעי, סימן האור החדש וסימן החמור אוכל לחם, מכונים סימני השליחות. הם מכילים סימנים וחותמות לשם ייסוד הסימן של הגאולה השלמה על הארץ. שני המפתחות הגדולים של השליחות הם "מפתח בית התפילה של הגאולה השלמה" ו"מפתח סימן החמור אוכל לחם".

הסימן החמישי מופנה לישראל, אך באותו הזמן הוא כללי לכל הסימנים. הוא מכיל את חותם המסורת הנבואית של אליהו הנביא עבור הדור הרביעי הכפול והנעתק של הגאולה השלמה.

בשל אהבתו אל הצדיק חיים, ובשל צערו העצום על סבלו, מר רמו לוי זכה לקבל את החלום הנפלא של החנוכייה הגדולה, שאורה יוצא החוצה אל העולם כולו. הצדיק חיים היה נוהג לומר לתלמידים שהוא לא ראה מעולם לב כה מלא ברחמים כלפי אחרים כליבו של רמו לוי. כאבם היה כאבו ושמחתם הייתה שמחתו. עבור המורה חיים, זה היה הדבר החשוב ביותר.

בהתייחס ללוח השנה העברי, רמו לוי מת בכ"ג בסיוון, יום לפני פטירתו של הצדיק חיים, באותה שעה בה נפטר המורה (ב-16:00 לערך) ונקבר (באותו בית קברות במילאנו) באותו יום בדיוק (כ"ה בסיוון) כמוהו, 12 שנים אחריו. הייתה זו השנה ה-12 של הסימנים, מתחת לסימן התחייה. לכן בשנה ה-13, השנה הראשונה (בסימן הכוכבים) של התקופה השלישית בת 6 השנים תחת הסימן הכללי של האור החדש של חנוכת החנוכות, רמו לוי הוא בסימן מלכות השמים החדשה. לפחות 6 או 7 סימנים הגיעו בחלומות והצביעו על תפקידו החדש, על דרגת לימודו החדשה (הוא נראה כ"רב" מכובד שלימד את האחרים תורה), על דאגתו לבעיות הגאולה (נגד קיצוניות דתית, במיוחד במחנה החסידי) וכו'. לפיכך הוא קם, ברוך השם, בתחיית המתים, בזכות סימן תחיית המורה חיים. הוא בורך בוודאות למעלה באור החדש והגדול של הגאולה השלמה, אור שהוא עצמו זכה לקבל עבור העולם, כאשר העולם יגיע אל חנוכת החנוכות.

סימן חנוכת החנוכות קושר את "אור" החנוכה המסורתית לאור החדש של הגאולה השלמה, היוצא מבית התפילה החדש. לחגים ולמועדים היהודיים, שייכנסו אל בית התפילה ויתחדשו במסגרת החוק החדש והמנהג החדש עבור מזבחות יהודה ואפרים, יש התאמה סימנית בששת הסימנים השלמים:

סימן הכוכבים, שממנו נובע החוק החדש של הברית החדשה השלמה, קשור לראש השנה וגם לסוכות. סימן מלכות השמים, ממנו נובעת ההתקדשות החדשה והכהונה החדשה של המנהג החדש, קשור ליום הכיפורים וגם לפורים מצד ארמון מלכות השמים. סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, ממנו נובעת הבשורה החדשה האוניברסאלית של ספר המפליא, קשור לחנוכה. סימן החמור, ממנו נובעים הסימנים של הסימן המשיחי, קשור לפורים. אני מניח שהסיבה היא שהחמור כותב את המגילה כולה. סימן הדור הרביעי, ממנו נובע הספר "ממזבח הנביא" שבעיקרו הוא המסורת הנבואית של אליהו הנביא, קשור לשבועות, לחג עשרת הדיברות. סימן התחייה, ממנו נובע הגילוי החדש של מסורת ל"ו הצדיקים הנסתרים, קשור לפסח.

התגשמות הברית החדשה השלמה וכל מה שהיא כוללת, מגיעה דרך האור החדש המנובא של בית התפילה המנובא לעמים. זוהי החשיבות של סימן חנוכת החנוכות[9].

אני מזכיר כאן בקצרה סימן שנעשה לפני 11 שנים במילאנו. אני, יחד עם תלמידים, שביניהם נכחו ג'יורדנו לוי, דוד לוי, מר דוד בנין ושרה פודו (כיום מרקוס), נכנסנו (לאחר תפילת שחרית) לבית הכנסת (בית הכנסת המרכזי במילאנו, ברחוב גוואסטאלה) וניצבנו מול הרב הראשי, הרב פרופ' ג'יוזפה לאראס ואנשים נוספים מבית הכנסת היהודי איטלקי. היה זה יום שישי בבוקר לפני חג החנוכה, שהיה אמור להתחיל במוצאי שבת.

כאיש הסימנים וכתלמיד של הצדיק חיים בן משה ונה[10], מצנעא, תימן, הכרזתי בפניהם שחובה עלי להצהיר על סימן, ולבקש מאל שדי לאמת את הסימן כעדות לאמיתות הסימנים הגדולים של הגאולה השלישית השלמה, אשר התחילו לרדת לעולם בזכות קורבנו של הראש הנבחר של ל"ו הצדיקים הנסתרים, חיים. מסימן האור החדש של החנוכייה הגדולה, הבנתי כי בשל חג החנוכה הקרב, עלי לבצע סימן הנוגע לימי החנוכה, ושסימן זה חייב להעיד על האור החדש. ביקשתי מאל שדי להראות את הסימן בשמים ועל הארץ, ואכן, במשך 8 ימי החנוכה השמש זרחה, והכוכבים האירו בלילה באופן מפליא.

מיותר לציין כי אנו לא הובנו כראוי בציבור[11], אך אל שדי, באהבתו לצדיק חיים, ענה לבקשתנו.

בלילה הראשון של חנוכה, מיד לאחר שהדלקנו נר ראשון, רוח חזקה נשבה במילאנו, פיזרה את העננים וטיהרה את האטמוספרה, כך שהכוכבים בהקו במשך 8 לילות. קשה להסביר במילים את אורם המפעים בכל הצבעים בדרך שלא נראתה קודם לכן ושלא תיראה לאחר מכן. גם השמש האירה ביום באור שלא ניתן לתארו. הייתה לנו זכות גדולה לפני אל שדי להיות עדים ל"אור הגאולה" בזכות עבד ה' העניו, המורה חיים.

להלן מספר מילים שכתבתי במשך 8 הימים: ביום הראשון של חנוכת החנוכות השמש הייתה חיה והרימה את הרוח. ביום השני השמש הייתה לבנה בבהירותה והאירה באור של טהרה, המבטל כל אנוכיות. ביום השלישי זרחה השמש ביופי יוצא דופן והובילה את הרוח לקראת מציאות חדשה של הכרה. היה זה אור ניסי שהאיר על העולם הגשמי והארצי. ביום הרביעי צבע אור השמש היה זהוב-אש, השמים היו בצבע כחול עמוק, ומסביב לשמש נראה כאילו זר לבן. ביום החמישי זרחה השמש בגילה המעניקה שמחה בלב: זו הייתה שמש של ניצחון בכל צבעי הקשת.

במהלך בוקר יום שישי התחילו להתקבץ קצת עננים. התקשרתי לאחרים בטלפון, מעט מודאג מעובדה זו, מאחר שבמשך 5 לילות שלמים, לא נראה ענן אחד בשמים בשל הרוח הנושבת במילאנו. חשבתי כי אולי לא הראנו מספיק התלהבות, וכי נדרשת תפיסה רחבה יותר של הסימן[12]. ביקשתי מן התלמידים להתפלל למען הגשמת הסימן. הם אכן עשו זאת, ולאחר מספר דקות אותם עננים מעטים נעלמו ולא הופיעו עוד עננים עד לסיום החג. השמש זרחה בחוזק גדול ביום השישי, תוך שהיא מאצילה שלווה מורגשת.

ביום השביעי האירה השמש בחוזקה בניגוד לקור הנמצא בחוץ. במבט על אורה הקורן ניתן היה לחוש בשמירה סביבך.

ביום השמיני הלכנו לבית החיים לביקור אצל הצדיק חיים. השמש זרחה בכוח עצום ואורה היה לרפואה. אין מילים שיכולות לתאר זאת.

גם אור הכוכבים במהלך 8 הימים היה מדהים ושונה בכל לילה.

יותר מפליאה ומדהימה הייתה העובדה שהכול קרה רק במילאנו ובסביבותיה. באזורים אחרים באיטליה היו סערות ומשקעים במהלך כל 8 הימים. אנו, כמובן, הודינו לה' בלהט באותם ימים על הניסים הגאוליים שהראה לנו בזכות הצדיק הנבחר, חיים. הסימן, כאשר התממש, יחד עם הסימן שהתקבל על-ידי רמו לוי, עליו השלום, הפכו למקור השם "חנוכת החנוכות".

אף יותר ניסית מכל דבר אחר הייתה העובדה שרק אנו היינו עדים לנס, על אף שכל אחד אחר שהיה עוקב אחרי הסימן והייתה לו אמונה בכוח האל, יכול היה להיות עד לכל מה שראינו אנו. הנס היה ניתן לצפייה על-ידי כולם, אך אף אחד לא הביט בו. מידת האור הגאולי לא הייתה יכולה עדיין להתקבל.

נס דומה קרה לנו עם פרסום הטקסט הראשון של ספר החמור אוכל לחם (באיטלקית: Il Libro dell'Asino che mangia il Pane). הוא הכיל אור עצום וסימל פריצת דרך מפליאה[13], אך למעשה אף אחד לא היה יכול לקבל אותו לידיו. הוא הוצב במאות חנויות ספרים ברחבי איטליה, אך אפילו עותק אחד של הספר לא נמכר. הוא היה שם, אך למעשה עדיין לא היה קיים.

היה, עם זאת, רק אדם אחד מאנשי הקהילה היהודית, שמולם ניצבנו בבית הכנסת בהכרזתנו, אשר הבחין במשהו. לאחר חנוכה, הוא ראה אותי ואמר: "כל הכבוד, פרץ, ידעת, צדקת בנוגע לשמש במהלך ימי החנוכה. איך הצלחת לנחש זאת? כל הכבוד, באמת".

 

הסימן הרביעי

סימן החמור אוכל לחם

 

אני מתייחס כאן לחלום השני של הסימן השלם של החמור אוכל לחם[14], שהתקבל על-ידי שרה פודו[15] במהלך השנה השנייה של הסימנים, מאחר שחשוב להכיר את שני הסימנים לשם הבנת המפתחות המשיחיים, שהובאו על-ידי החמור.

בחלום שרה הלכה בכפר כלשהו ונכנסה לחנות לחם כדי לקנות לחם. הוצעו לה דברים אחרים מלבד לחם, אך לבסוף המוכרים הראו לה, והיא קנתה, שקית מלאה בלחמניות. שרה יצאה עם השקית החוצה והחלה ללכת איתה בדרך. בנקודה מסוימת לחמנייה "קפצה" מן השקית והחלה להתגלגל על האדמה לבדה. באותו זמן, מצד אחר של הדרך, שירדה מן הגבעה, נראה איש זקן אשר ישב על עגלה והדריך חמור שנשא אותה. כאשר העגלה הגיעה כמעט אל סוף הדרך היורדת, הלחמנייה התגלגלה אל מתחת לראש החמור ונעצרה שם. החמור, כאשר ראה אותה, היה מצוי ב"קושי": הוא רצה להתחמק, אך אז אזר אומץ ואכל אותה.

שני הסימנים הנפלאים של החמור אוכל לחם (של נלדה לוי ושל שרה פודו):

1. מייצגים את הסימן השלם של החמור המשיחי בתקופתו ההיסטורית האחרונה.

2. מכילים את כל סימני משיח בן יוסף ואת כל סימני משיח בן דוד.

3. קושרים את הסימנים השלמים של הגאולה השלמה לעולם.

4. פותרים את התעלומה הנבואית של הגואל העני, אשר מגיע רכוב על חמור.

5. משלבים את "הישועה המשיחית" לאנשי העולם.

6. מלמדים את הרוח המשיחית החדשה של הגאולה השלמה.

7. מסבירים את הנבואות המשיחיות של אתון בלעם.

8. מסבירים אודות "החמור המשיחי" העדין של התורה, כגון: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ" (בראשית, כ"ב, 3).

9. מסבירים את השליחות הראשונה והלא שלמה של החמור אוכל לחם, המעורבת בסימנים ההתחלתיים בהקשר של תפקידו המשיחי של ישוע.

10. מלמדים את ענוות הגברים, הנשים, הילדים וגם את המשיחים העתידיים, הנדרשת כדי להיכנס למלכות השמים.

11. מסבירים את הסימן המשיחי של בית לחם.

12. קושרים את כוכב יעקב (כוכב הגאולה) המנובא בתורה לגואל האחרון, חיים.

13. מייסדים את סימן החמור אוכל לחם בעולם, במסגרת בית הגאולה השלמה (בית השושנה ובית התפילה).

אלו הן 13 המטרות המייצגות 13 עמודים, שניתן לחלקם גם לפרקים. הגעתי ל-13 על-מנת לעמוד בסימן "לא פחות מ-12" (ולהיות מתואם גם עם השושנה עצמה).

אינני רוצה לספר לכם הרבה אודות החמור, כדי שתבינו אותו לבדכם. במשך 12 שנים ניסיתי לגרום לו לדבר יותר על עצמו ולאפשר לנו לשמוע את נעירותיו המשיחיות בשפע, כדי שתוכלו כולם לשחק איתו וללטף אותו באהבה. הבעיה הייתה שעד התיקון של המורה, חשתי את עצמי בתפקיד החמור, עד אשר הוא חשש לעיתים קרובות לדבר, שמא אהפוך את תכשיטיו לחרוזי פרץ. כעת, ברוך השם, והודות לתיקון, אנו מבינים יותר אחד את תפקידו של השני. אני כבר לא מקנא יותר במשיחיותו, והוא לא מבקש בעלות על התארים האנושיים של סימני, ולכן יש לי תקוות גדולות שהוא ידבר כעת לעצמו ויסביר כיצד יפעלו המשיחים הארציים.

זה לא שאיני רוצה להסביר אותו אלא הוא יכול להציג בעצמו את המקרים בגוף ראשון, בעוד אני רק צופה על גחמותיו המשיחיות. הוא חמור גמיש ביותר והוא יודע כיצד לכפוף כל רמיזה משיחית אל אורוותו. רוחו החמורית החדשה יורדת ממלכות השמים, כדי להביא לנו את עגלת הבשורות הטובות של הגאולה השלמה.

אני רק נושא סימנים ארצי המנסה להעלות את נס הגילוי החדש. אתם יכולים להבין גם מדוע לעיתים קנאתי מאוד בזכויותיו השמימיות הקבועות, אך למעשה שנינו אוהבי כוכבים ואין לנו ברירות רבות אלא לרקוד יחד במלכות האמצעית שבין הארמון והארץ. אתם יכולים להבין מדוע זנב החמור היא חיונית כל כך לשמירת האיזון שבין שנינו. אם אני מאבד את שווי המשקל שלי, אני אפול בחזרה לארץ, ושם זה יסתיים, אך אם, חס ושלום, החמור יאבד את איזונו, הוא יחליק חזרה אל מלכות השמים, והנבואות יאבדו, השם ישמרנו. לפיכך יש לשתות ממימי החמור המשיחיים של זנב החמור, אשר זזה מעלה ומטה בין הכוכבים והארץ, כדי שהנבואות החדשות של הדור הרביעי יוכלו לרדת.

אל תתפלאו מכך שזנב החמור צריכה שני סימנים גבריים כדי לשמור על האיזון בתנועתה, ולכן היא צריכה גם ארבע כפות רגליים גדולות של סוס מכונף לבן, כדי שיחזיק אותה יציבה, כאשר היא זזה באופן מדהים בין הזוג הרוקד לבין הארץ. גם גלקסיית אנדרומדה יורדת כאשר הארבעה מבצעים פנייה בליגוריה. כל זאת, אנשים, נשים, ילדים וחמורים יקרים, הוא עבורכם, כדי לסייע לכם לקבל בשמחה את הסימנים המדהימים של הגאולה השלמה.

הי-הא! אני חמור קשתי לבן. היכונו לסימן שאתן לכם כעת, ומכאן והלאה היו מוכנים לסימנים שאעניק לכם. כאשר תקבלו סימנים, זכרו תמיד את הסימן שאעניק לכם כעת. זאת מאחר שהייתי בגן עדן הבראשיתי עם זנב החמור ועם ראש החמור גם כן. בהתלהבות גדולה חיכינו להגעת הגבר והאישה כדי לשאת אותם בגאון על אוכפי העורות שלנו. כך עשינו באותה הגעה עצומה ומפוארת: הראנו להם את פלאי הגן והתפעלנו מחכמת המילים שהם יצרו, כאשר הם רכבו על גבינו.

עם זאת, עם נפילת חוה ואדם בחולשתם, נדרשנו להיפרד למשך תקופה היסטורית ארוכה. לעיתים ההשגחה האלוהית סייעה לנו להיפגש, לדוגמא כאשר אברהם רכב על חמורו. זהו סיפור ארוך שאספר לכם אותו בנעירותיי. - -



[1] אני מביא כאן רק מספר אירועים שעלו במוחי, אך אני בטוח שאחרים, שעכבו אחר אירועים פוליטיים ולא פוליטיים בעולם יותר מאיתנו במהלך 12 השנים האחרונות, יוכלו לקשר עוד מאות אירועים היסטוריים שהתרחשו במהירות גדולה באותן שנים.

[2] אמונה כזו בדיוק הכרחית לקיים את האיזון המתוקן הראשון של בית התפילה לכל העמים, כפי שהוא נקרא באופן רשמי בשש השנים הראשונות (בהמשך נקרא הוא בית התפילה של הגאולה השלמה). בשנים הללו, למען התיקונים הנוצריים של הכיפרות הנוצרית והעקשנות היהודית, הסימנים שנוסדו בבית הכנסת האוניברסאלי והכנסייה האוניברסאלית יצגו את הנישואים החדשים שבין הנצרות והיהדות במסגרת האמונה המונותיאיסטית האמיתית. ג'ינו ואיליאדה היו בסימן הנישואים החדשים - ראו את חלומה של איליאדה: "סימן ההשגחה האלוהית בבית התפילה" (ירידת ההשגחה שמוכשלת בעולם הנוצרי בשל הפולחן למריה הבתולה), את חלומו של ג'ינו: "סימן בית התפילה המשיחי" ואת חלומו של מר דוד בנין: "סימן הנישואים החדשים".

[3] היא נקראת גם בסימנים, ביחס לקבלה האמיתית החדשה של הלוויתן השמימי: "שמירת הדג הגדול" - ראו: ספר הכוכבים, ספר שמירת הדג הגדול, וחלקים בספר תיקון הברית מהחול היורד מן הנקב השמיני של חלילו של עשו.

[4] זוהי דרך לתאר את "ירידת" השמירה מאל שדי לשביל החלב (הטריטוריה הגדולה של מימי הלוויתן, אליה קשורה השמירה ברמה העולמית הכללית), ומשם למלכות השמים, שהיא, כביכול, מלכות בתוך ההרמוניה השמימית של כוכבי הגאולה, אך נעלה מן הכוכבים. כאן השמירה מכוונת, כביכול, אל נתיבי הסימנים השלמים דרך השופט המשוח במלכות השמים, הקושר אותה, כביכול, אל כוכבי הגאולה, ואל מי שהולך בדרך הסימנים השלמים. - כביכול, כביכול, אך ההגנה היא לא כביכול. היא אמיתית, מציאותית מאת ה' אלוהינו, ונכרכת מסביב לאדם כדי להגן עליו מכל רוע, עין הרע ולשון הרע, מכל סוג של כישוף, חולי, תאונות מזיקות וכו'. - השימוש בשמות כהגנת הדג הגדול, במקום לומר רק: "הגנת אל שדי" או "הגנת ה'", נובעת מן ההיבט הפורימי של הגאולה השלמה. במגילת אסתר, שם ה' נסתר ולא מוזכר. אל פורים מתייחסים לעיתים כ"גילוי הגאולה הנסתרת בטבע ובאירועים טבעיים בעולם". זאת בדומה למונח בנביאים: "אל מסתתר", הגואל את עמו הנבחר, ישראל, בעולם הטבעי. ה"שפה הנסתרת" של המגילה משקפת את הדרגה הגאולית הזו, אשר חייבת להגיע אל הדרגות הנמוכות ביותר של הגלות, ההתבוללות והבורות. בדרגות אלו רצוי ששם ה' לא ייחשף, אחרת יחולל על-ידי ההמונים הלא בשלים. לאחר ישועתם, עם זאת, הסרת קרומי הגלות שעליהם וראייתם והבנתם את "הניסים הנסתרים", שבוצעו קודם לכן כדי להגיע לישועה, הם מכריזים בשמחה עמוקה וחסרת גבולות: "נגאלנו בידי ה', שהסתיר עצמו והכין אותנו במקומות חשוכים על מנת שנהיה מוכנים להגעת האור".

[5] איני יודע דבר חוץ מאשר את מה שאוכל ללקט מן הסימנים. שלושת ילדינו נולדו במסגרת הסימנים השלמים, וגורלם נכרך בסימנים משיחיים נבואיים (כעת גם בנה הרביעי "הנעתק" של דבורה והסוס הלבן הוא בסימן הגדול של אשר, אשר, כפי שהוסבר בחותם הגדול של השנה ה-13, מסמל את הקשר ההיסטורי הסופי של השם "אשר" אל השם "אהיה" האחרון בשם "אהיה אשר אהיה"). בעזרת השם, כשיגדלו, הם ימשיכו לשאת את הסימנים לנתיביהם ההיסטוריים השונים במהלך הדור הרביעי. מעבר לכך איני יודע. "בית פרץ" הוא גם סימן תנ"כי-משיחי כבית המכין את הדרך עבור בית דוד. גם גיורה של דבורה היה בסימן גיורה של רות. בקיצור, הסימנים כאן. הלוואי ונהיה זכאים ושיהיה זה רצון אל שדי להביא את בית פרץ אל הגשמת ייעודיו הנבואיים ומשיחיים בגאולה השלמה. ה', ישתבח שמו לעד, יודע את מה שיהיה, לא אנחנו.

[6] הצדיק חיים יצא נמרצות נגד המונח "אדמו"ר", והטיל קללות כלפי מי שהרשו לעצמם להיות "מוכתרים" במונח "אדוננו". הצדיק אמר: "משה רבנו סרב להיקרא אדוננו או אפילו מלך, אלא ביקש שיקראו לו פשוט משה בן עמרם או משה רבנו", וביטא גועל ביחס לטעויות האליליות ולהתנהגות היהירה שהתגנבה אל המחנה היהודי במהלך 400 השנים האחרונות.

[7] מידות אלו נקראות לעיתים "עשר המידות של אסתר בארמונה", בהתאם לעשר מידות הצדק של בית הדין העליון של מרדכי הצדיק. למערכת אסתר יש חמישה כוכבים ולמערכת בית הדין העליון של מרדכי הצדיק יש חמישה כוכבים. אלו הן שני הלוחות של המים החדשים של הגאולה השלמה.

[8] אודות הקשר בין החג המסורתי של חנוכה וחנוכות החנוכות החדשה ראו בחוק החדש את הדיון המלא בנוגע לחנוכת החנוכות.

[9] ראו: החוק החדש - חנוכת החנוכות. ראו בספר משולם אודות שלמות בית התפילה של הגאולה השלמה, בן שבע הקומות, 13 מזבחות התפילה ומחצלת האסלאם. - ראו גם בספר הסימנים אודות סימן בית התפילה לכל העמים. ראו: נעירות שכתבתי על מר רמו לוי לאחר פטירתו .- - - ראו: הקדמה לספר משנת חיים: "דבר המזכיר", בנוגע לרמו ונלדה, אשר עמדו מול כיתת היורים הנאצית וניצלו בידי ההשגחה האלוהית, לאחר ש-17 אנשים נורו למוות מול עיניהם. -

[10] לא היה זה שם המשפחה האמיתי של המורה חיים, אלא שם שהוא אימץ כשעבר מעדן, תימן, למצרים, מסיבות שאיני יודע. המורה סיפר לי בעבר מה שם משפחתו האמיתי, אך לאחר מכן שכחתי אותו, ואיני יכול לזכור אותו. נראה שעדיף כך, מסיבות מובנות, ובכל מקרה ונה אינו שם משפחה אמיתי!

[11] קראו אודות הסיפור כולו וההכרזות הקודמות יומיים לפני כן נגד משיחות השקר והדוקטרינות האליליות של תנועת חב"ד, ועל הטעויות השונות שביצעתי ביחס להכרזות הללו, ב"פורץ גדר" באור החדש של חנוכת החנוכות. -

[12] שייכתי עובדה זו לכך שהיה זה היום השישי של החג וגם יום שישי בשבוע, וגם שהיום השישי של הבריאה היה כאשר מעשי האדם ותיקונו התחילו.

[13] היה זה טקסט לא עדכני בחלקו הגדול, בשל טעויות שוליות שנוצרו על-ידי הטרמינולוגיה הנוצרית בפרק התיקון שלה. עניין זה הובן לאחר מכן, כאשר בסיס התיקון הושלם, הטרמינולוגיה הקודמת הפכה מיושנת והיה צורך להחליפה (ראו את הברית האוניברסאלית המחודשת). - רק אז הבנו את גדולת הנס, שבמסגרתו אפילו עותק אחד של הספר לא נמכר.

[14] אודות החלום הראשון של אותו הסימן (של נלדה לוי, זיכרונה לברכה) ראו בטקסטים אחרים, ביניהם ספר החלומות.

[15] חיה כיום בקלגרי, קנדה. נשואה לאלי מרקוס, נולדה באיטליה, וחיה תקופה מסוימת בישראל. - בסימנים שרה מכונה "ראש החמור" - ראו: נעירות החמור וזנבו בבראשית. -